קרן ההשקעות HiCenter Ventures, הפועלת להאצת האקו־סיסטם היזמי בחיפה, מדווחת על שנת שיא בפעילותה: במהלך 2025 השקיעה הקרן ב־24 חברות סטארט־אפ, מהן 19 חברות חדשות שהצטרפו לפורטפוליו ו־5 השקעות המשך בחברות קיימות. במקביל, חברות הפורטפוליו של הקרן השלימו סבבי גיוס המשך בהיקף מצטבר של כ־90 מיליון דולר.
מאז הקמתה במתכונתה הנוכחית בשנת 2021, תמכה הקרן ב־104 חברות סטארט־אפ, שגייסו יחדיו מעל 300 מיליון דולר. פעילותה נשענת בין היתר על מועדון המשקיעים HiFund, הכולל כיום כ־1,200 משקיעים, וכן על קשרים עם קרנות הון סיכון וגופי השקעה מהארץ ומהעולם.
מיקוד ב־AI, אנרגיה וכלכלה כחולה
השקעות הקרן בשנת 2025 התמקדו בתחומי הכלכלה הכחולה, אנרגיה, בינה מלאכותית, פודטק ובריאות דיגיטלית. בין החברות שגייסו נמנות ClaroAI, Biostream, Borderless OS, Hydrosight, Ceal, Brainvivo, Opsima, Yeap, Ocean Spectra, A.zimut, Deep Signals, Meala Food, CarbonBlue, BarAlgae, Octopus AI, WATCHIT, Evpower, Enqode, THERMAGIX, NewLight, Cydome, DisperseBio, THETIS AI ו־Quonomaly.
בתחום הסייבר והגנת המידע בולטת חברת Cydome, המפתחת פתרונות להגנה על מערכות ממוחשבות של כלי שיט מפני השתלטות עוינת. לצידה פועלת Enqode, שפיתחה פלטפורמת Quantum Security Posture Management (QSPM) להגנת מידע בעידן הקוונטי, בגישה היברידית מבוססת Zero-Trust, תוך שילוב בתהליכי ETL/ELT ו־CI/CD והפחתת עלויות חישוב של עד 70%.
בתחום הכלכלה הכחולה בולטת NewLight Blue, שפיתחה טכנולוגיית "פלאג־אין" להמרת מנועי דיזל באוניות למערכת היברידית מימן־דיזל, עם חיסכון של עד 30% בצריכת הדלק והפחתת פליטות מזהמים בשיעור של עד 60%. בנוסף, THETIS AI מיישמת מערכות בינה מלאכותית לתכנון משלוחים בזמן אמת ואופטימיזציית מסלולי אוניות לצמצום פליטות במרחב הימי.
ליאור חנוכה, מנכ"ל HiCenter Ventures, מסר כי "המודל שלנו, המשלב השקעות Early Stage עם שירותי ערך מוסף ליזמים, ממשיך להוכיח את עצמו. השנה סיפקנו תשתית צמיחה ל־24 סטארט־אפים, ובמקביל חברות בוגרות בפורטפוליו השלימו סבבי השקעה משמעותיים וחתמו על הסכמים גלובליים רחבי היקף". לדבריו, תחומי הבינה המלאכותית והכלכלה הכחולה מהווים מנועי צמיחה מרכזיים, כאשר שוק הכלכלה הכחולה מוערך בכ־2.5 טריליון דולר בשנה. עוד ציין כי משרד האנרגיה בחר במרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל תחת הקרן, להכין סקר אסטרטגי לבחינת טכנולוגיות אנרגיה ואקלים במרחב הימי של ישראל.
אודי גרף, יו"ר HiCenter Ventures, הוסיף כי הקרן נוסדה ביוזמת החברה הכלכלית לחיפה ועיריית חיפה במטרה לחזק את האקו־סיסטם הטכנולוגי בעיר. לדבריו, בשנת 2026 בכוונת הקרן להרחיב את תחומי הפעילות ולעודד יזמים מתחום הדיפנס־טק להצטרף לתוכנית, תוך רתימת שותפים מהתעשיות הביטחוניות בצפון, מהאקדמיה ומההיי־טק.
חברת גמביט (Gambit Security), המפתחת פלטפורמת חוסן עסקי בעולמות הסייבר, הודיעה על גיוס של 61 מיליון דולר. את הסבב הובילו הקרנות Kleiner Perkins, Spark Capital ו-Cyberstarts. מתוך הסכום, 5 מיליון דולר גויסו בסבב Seed מוקדם יותר.
החברה, שהוקמה בשנת 2024, מפתחת פלטפורמת Cyber Resilience מבוססת בינה מלאכותית, המודדת באופן רציף את רמת החוסן של הארגון אל מול איומים משתנים. הפתרון של גמביט מתחבר לסביבות העבודה, לפתרונות האבטחה ולמערכי הגיבוי בארגון, וממפה באופן אוטונומי את התשתית ואת נתוני הגיבוי – במטרה לחשוף פערים שעלולים להכשיל תוכניות התאוששות מסורתיות ולסכן את ההמשכיות העסקית.
לפי נתוני החברה, אף שרוב הארגונים מחזיקים בגיבויים, רק כ-5% מהמערכות ערוכות להתמודד בפועל עם מתקפות כופרה. שיבושים מסוג זה גורמים לנזקים כספיים משמעותיים ופוגעים בפעילות השוטפת. הפלטפורמה של גמביט נועדה לגשר על הפער בין תכנון ההתאוששות למציאות בשטח, באמצעות מדידה רציפה של מוכנות הארגון, זיהוי פערי חוסן ואימות נתיבי שחזור בזמן אמת.
מעבר להתמודדות עם מתקפות סייבר, המערכת מיועדת לתת מענה גם לכשלי מערכת קריטיים ולשיבושים טכניים. בחברה מציינים כי השימוש בפלטפורמה מאפשר לייעל את ניהול הגיבויים, לחסוך בממוצע כ-10% מעלויות אחסון ענן, להפחית פרמיות ביטוח סייבר ולהקטין עלויות רגולציה ובדיקות.
גמביט הוקמה על ידי אלון גרומקוב, מנכ"ל החברה, סער אליאס, סמנכ"ל מוצר, ומאי קוגן, סמנכ"ל טכנולוגיות – שלושתם יוצאי יחידה 8200, ששירתו בקבע וזכו במהלך שירותם בפרסי ביטחון ישראל. לאחר שירותם היו בין העובדים הראשונים בסטארט-אפ Sentra. כיום מעסיקה החברה כ-60 עובדים, מתוכם כ-50 בישראל וכ-10 בארה"ב. הגיוס הנוכחי ישמש להאצת פיתוח המוצר, להרחבת שיתופי פעולה עם ארגונים גלובליים ולגיוס עובדים בתחומי מחקר, פיתוח ומכירות.
הפלטפורמה כבר נמצאת בשימוש של ארגונים מובילים במגוון תעשיות, ובהן הייטק, קמעונאות, פיננסים ובריאות. לדבריה, ניתוחי סיכונים שבוצעו באמצעותה חשפו פערים משמעותיים בתשתיות והובילו למניעת השבתות קריטיות.
אלון גרומקוב, מייסד-שותף ומנכ"ל גמביט, אמר: "מתקפות סייבר וכשלי תשתית הפכו לשגרה שיוצרת שיבושים קשים והפסדים פיננסיים. הזרמת עוד ועוד תקציבים לכלי אבטחה וכלי גיבוי הפכה למרוץ שאי אפשר לנצח בו. יכולות ההתאוששות נותרו עשורים מאחור; מה שהיה ניתן לשחזור אתמול עלול להיכשל היום, וזה משאיר ארגונים חשופים להשבתה הרסנית. גמביט משנה את המשוואה – אנחנו מבטלים את 'תאריך התפוגה' של אסטרטגיות החוסן ומספקים יכולות בזמן אמת שעוזרות לצוותים להבטיח שהסביבות שלהם יישארו עמידות מול שינויים ותוקפים, ולא רק על בסיס תקופתי".
חברת אינוויז (Innoviz) מעריכה כי פעילותה בשוקי האבטחה והביטחון תזנק השנה יותר מפי עשרה ב-2026, כך עולה משיחת הוועידה אתמול (ד') לאחר פרסום הדוח השנתי. מנכ"ל החברה, עומר כילף, אף אמר כי מדובר ב"הערכה צנועה" ביחס לפוטנציאל בשוק. הכנסותיה של אינוויז בתחומים מחוץ לשוק הרכב עדיין שוליים למדי, והיוו ב-2025 כ-1% מסך הכנסותיה. עם זאת, בחברה מעריכים כי ב-2026 תחומים אלה יהוו נתח של כ-10% מהכנסות החברה ועשויות להסתכם במיליוני דולרים.
כילף קשר את ההערכה לעלייה חדה בהיקף הפניות מהשוק הביטחוני. לדבריו, החברה ערכה לאחרונה אירוע במשרדיה בישראל שאליו הוזמנו כ-80 יועצי אבטחה מתחומי שדות התעופה, הנמלים והרכבות. "יצאנו מהאירוע הזה עם עשרות הזדמנויות". שבוע לאחר מכן השתתפה אינוויז בכנס ביטחוני נוסף, וגם ממנו יצאה, לדבריו, עם "כמה עשרות לידים".
המהלך נשען על השקת מוצר ייעודי לשוק – InnovizSMART – חיישן LiDAR המבוסס על פלטפורמת הרכב של החברה אך מותאם ליישומי אבטחה היקפית, תשתיות קריטיות, ערים חכמות ורובוטיקה. בחברה מציינים כי החיישן מציע טווח ארוך ורזולוציה גבוהה המאפשרים זיהוי וסיווג מדויק של עצמים, גם בתנאי סביבה מורכבים ובאזורים מוסתרים חלקית. לאחרונה דיווחה החברה על פריסות ראשונות של המערכת באתרי תשתית קריטיים בישראל.
הגברת הייצור: פי 3–4 ב-2026
במקביל להתרחבות לשוקי האבטחה, אינוויז נערכת להגדלה משמעותית של הייצור. כילף ציין כי החברה ממשיכה להרחיב קיבולת אצל קבלנית הייצור Fabrinet, וכי ב-2026 צפוי היקף הייצור להיות גבוה פי 3-4 לעומת השנה שעברה.
ההיערכות הזו נועדה לתמוך הן בתוכניות הרכב האוטונומי – בהן שיתופי פעולה עם יצרניות רכב ומשאיות – והן בגידול בפעילות הלא-אוטומוטיבית. שיתוף הפעולה עם Fabrinet נועד לאפשר מעבר מייצור בהיקפים מוגבלים לייצור סדרתי בקנה מידה רחב.
הומנואידים ו"מודלי עולם": למה צריך LiDAR בעידן ה-AI
נושא נוסף שבלט בשיחה הוא המיקוד ב-Physical AI – תחום הכולל רובוטים, הומנואידים ותשתיות חכמות. אינוויז פרסמה לאחרונה חלק ראשון של מסמך עמדה (White Paper) בנושא תפקידה של תפיסה תלת־ממדית ביצירת "מודלי עולם" (World Models), ומתכננת לערוך בקרוב וובינר ייעודי בנושא – מהלכים שיווקיים שמעידים כי החברה מסמנת את תחום ההומנואידים כמנוע צמיחה חשוב.
במהלך השאלות והתשובות נשאל כילף האם בעידן שבו AI מתקדם במהירות, יש בכלל צורך ב-LiDAR. לדבריו, "כאשר AI מאומן על דאטה שנוצר גם הוא על ידי AI, נוצרת הטיה ושגיאה שמתרחבת", ולכן יש צורך בנתוני אמת מהעולם הפיזי. הוא הסביר כי LiDAR ברזולוציה גבוהה מאפשר "לחבר את המודלים האלה לחיים" ולספק שכבת תפיסה מדויקת בזמן אמת.
לדבריו, אין צורך בהשקת מוצר חדש ייעודי לתחום ההומנואידים: החיישנים הנוכחיים של החברה, שפותחו תחת הדרישות המחמירות של תעשיית הרכב, כבר עומדים בדרישות אמינות, בטיחות ותפקוד של שווקים כמו תעשייה וביטחון.
אינוויז סיכמה את 2025 עם הכנסות שיא של 55.1 מיליון דולר – יותר מכפול לעומת השנה הקודמת. שיעור הרווח הגולמי עמד על 23%, לעומת שיעור שלילי בשנה שקדמה לה. ההוצאות התפעוליות ירדו ל-80.6 מיליון דולר, לעומת 100.8 מיליון דולר ב-2024 – ירידה של כ-20%. החברה צופה צמיחה של כ-27% בהכנסות ב-2026 – לטווח שבין 67-73 מיליון דולר.
בתמונה למעלה (מימין לשמאל): המנכ"ל הפורש ברוך דיליאן והמנכ"ל הנכנס רועי ריפטין
קבוצת אוטונומוס גארד (Autonomous Guard) מכפר סבא, אשר הוקמה באמצע 2025 באמצעות המיזוג בין סקיילוק (SkyLock) וביסנס (BeeSense) מחליפה מנכ"ל. באמצע חודש מרץ יפרוש המנכ"ל הנוכחי ברוך דיליאון, ובמקומו ייכנס תא"ל (במיל') רועי ריפטין, לשעבר קצין תותחנים ראשי, לתפקיד המנכ"ל. דיליאון ניהל את חברת ביסנס במשך 3 שנים ונכנס לתפקיד מנכ"ל אוטונומוס באוגוסט 2025. לאורך התקופה הזו הוא גם המשיך לנהל את ביסנס. רועי ריפטין ניהל בשלוש השנים האחרונות את חברת אקסון ויז'ן (Axon Vision), הנסחרת בתל אביב החל מאוגוסט 2025. באוטונומוס ביקשו להבהיר כי דיליון עוזב את תפקידו "מסיבות אישיות".
אקסון מפתחת טכנולוגיות AI מבוססות אופטיקה לשוק הבטחוני ופועלת בשיתוף פעולה עם צה"ל ועם מפא"ת, שהוא גוף הפיתוח של משרד הביטחון. לפני כשבוע הוא פרש מניהול אקסון ויז'ן ובמקומו מונה לתפקיד המנהל הכללי צין נרי, שניהל במשך 8 שנים את חברת סייברביט שהוקמה על-ידי אלביט מערכות. חברת אקסון ויז'ן נסחרת בבורסה של תל אביב לפי שווי שוק של כ-180 מיליון שקל. חברת אוטונומוס נסחרת לפי שווי שוק של כ-78 מיליון שקל.
מיזוג מלווה בקשיים
המיזוג של ביסנס וסקיילוק לקבוצה אחת הנסחרת באמצעות היישות הבורסאית טכנופלסט ונצ'רז לשעבר, היה אמור להגדיל את המכירות הכוללות: סקיילוק מתמחה בפיתוח ואספקת מערכות איתור רחפנים ושיבוש פעולתם וביסנס מתמחה בפיתוח ואספקת מערכות תצפית וחישה. הרעיון היה להציע לשוק מערכת המספקת מעטפת הגנה רב־שכבתית מאוחדת המסוגלת לאתר, לזהות ולנטרל איומים בזמן אמת. בתפישה הזו, המוצרים של סקיילוק מטפלים בשכבה האווירית (איתור ונטרול רחפנים), והמוצרים של ביסנס סוגרים את המעגל הקרקעי עם מערכות חישה ותצפית רחבות־טווח.
סקיילוק רשמה ב-2024 הכנסות של 12.4 מיליון דולר ורווח נקי של כ-3 מיליון דולר. עם זאת במחצית הראשונה של 2025 נרשמה ירידה חדה במכירות, שהוסברה על-ידי החברה בעיקר בעיכובים ובאספקה, ובירידה ברווחיות שנבעה, בין היתר, מעלויות המיזוג. החברה לא דיווחה עאל המכירות של ביסנס, אולם במצגת למשקיעים מספטמבר 2025 היא מסרה שהחברה עבר מהפסד משמעותי ב-2022 לתזרים חיובי וריווחיות ב-2024. במחצית הראשונה של 2025 החברה נקלעה למשבר בעקבות ירידה במכירות (מכ-9.6 מיליון דולר ב-2024 לכ-9.1 מיליון דולר ב-2025). הקושי הגדול לא היה בירידה של כ-5% במכירות, אלא מהפסד תפעולי של 7.4 מיליון דולר, בהשוואה לרווח תפעולי של כ-1.5 מיליון דולר במחצית הראשונה 2024.
בתמונה למעלה: שבב SN50 של סמבנובה. מקור: SambaNova
חברת אינטל הצטרפה לגיוס ההון החמישי של חברת סמבה-נובה (SambaNova Systems) מפאלו אלטו, קליפורניה, אשר הושלם בהובלת Vista ו-Cambium והגיע להיקף כולל של כ-350 מיליון דולר. ההשקעה של אינטל בוצעה באמצעות זרוע ההשקעות המרכזית שלה, Intel Capital. ביחד עם השלמת הגיוס, הכריזה סמבה-נובה על שבב ההסקות מהדור החמישי שלה, SN50, ועל שיתוף פעולה אסטרטגי ארוך-טווח עם חברת אינטל בפיתוח ואספקת פתרונות הסקת בינה מלאכותית (AI Inference) עתירי ביצועים. שיתוף הפעולה יתבסס על שילוב מעבדי Xeon של אינטל ביחד עם שבבי Reconfigurable DataFlow Units – RDU, ליצירת פתרון חומרה ותוכנה מלא ליישומי AI מבוססי סוכנים (Agentic AI).
המהלך המשותף מיועד לספק חלופה לפתרונות מבוססי מעבדים גרפיים (GPU-centric) שהמתחרה אנבידיה מובילה. במקביל לפיתוח ופריסת המערכות החדשות, אינטל הודיעה שהיא מתכננת לבצע השקעה אסטרטגית ב-SambaNova כדי להאיץ את הפריסה של ענני AI מבוססי טכנולוגיות אינטל. שתי החברות מסרו ששיתוף הפעולה יתמקד בשלושה תחומים מרכזיים: הרחבת שירות הענן של סמבה-נובה המבוסס על הטכנולוגיה שלה; פיתוח תשתית AI משולבת הכוללת את המערכות, התוכנות והשבבים של SambaNova ביחד עם המעבדים, המאיצים וטכנולוגיות הרשת של אינטל; ושיתוף פעולה בשיווק ומכירות באמצעות ערוצי המכירה הגלובליים של אינטל לארגונים ולשותפים עסקיים.
מאיץ ייעודי לסוכני AI
חברת SambaNova הוקמה בשנת 2017 בקליפורניה על-ידי צוות חוקרים ומהנדסים מאוניברסיטת סטאנפורד, ובהם רודריגו ליאנג, קונלה אולוקוטון וכריסטופר רה. מאז הקמתה היא גייסה יותר ממיליארד דולר ממשקיעים, ובחלק מהסבבים הגיעה להערכת שווי שוק של יותר מ-5 מיליארד דולר. החברה פיתחה את ארכיטקטורת RDU במטרה להתגבר על בעייה ספציפית. להערכת החברה הבעיה המרכזית כיום במעבדי הסקה היא לא עוצמת העיבוד, אלא קצב העברת המידע בתוך המעבד. ביישומים מבוססי סוכנים, הבעיה מחמירה, מכיוון שלא ניתן לדעת מתי ואיזה יישום יזדקקו להאיץ את קצב העברת המידע. הארכיטקטורה החדשה מבוססת על עקרון של העברת נתונים מהירה וגמישה, המאפשרת להאיץ את התפוקה הכוללת של עיבוד מרובה סוכנים. להערכת החברה, הפתרון שלה מהיר פי חמישה מכל פתרון אחר הקיים היום בשוק.
בתחילה החברה גיבשה אסטרטגיית מוצר: היא פיתחה מסדי שרתים המהווים פתרון שלם הכולל חומרה, תוכנה ושבבים פרי פיתוחה, שאותם מכרה ללקוחות. הדבר מעניק להם יכולת עיבוד במתכונת של On-prem. כלומר, השרתים יושבים בתוך החברה והיא לא צריכה להוציא את המידע לענן חיצוני, דוגמת OpenAI, Google או אחרים. לאחרונה החברה הגמישה את המודל העסקי והחלה גם בהקמת הענן SambaNova Cloud, אשר מספק שירותי עיבוד במתכונת של Inference as a Service. כלומר, החברה גובה תשלום על-פי תוכניות מנויים או לפי מספר הטוקנים שהלקוחות משתמשים בהם בענן שלה.
התוכנית לבלימת אנבידיה
שיתוף הפעולה האסטרטגי מהווה גם מענה עקיף לשיתופי הפעולה שמובילה אנבידיה אשר מיועדים לקדם את השימוש בתשתיות מבוססות GPU מקצה לקצה, ואף משתפת פעולה עם חברות דוגמת Groq באקוסיסטם הענן שלה. במודל של אנבידיה המאיץ (GPU או שבב ייעודי) הוא לב המערכת, כאשר ה-CPU משמש בעיקר כרכיב מארח ותומך. הדטה סנטר נבנה סביב המאיץ והתקשורת בין מאיצים, כאשר והתוכנות ממוקדות באופטימיזציה של החומרה הזו.
האסטרטגיה של אינטל הפוכה: שיתוף הפעולה עם סמבה-נובה מאפשר לה לספק תשתית הטרוגנית מהירה שבה מעבדי ה-Xeon שומרים על מעמדם בשכבת השליטה והניהול המרכזית. המאיץ – במקרה הזה SN50 – הוא רכיב ייעודי להרצת המודלים עצמם, כאשר עומק והיקף פעילותם מנוהל על-ידי המעבד בהתאם לסוג העומס. במקביל, אינטל ממשיכה לקדם יוזמות AI פנימיות, כולל פיתוח GPU למרכזי נתונים והשקעה בארכיטקטורות האצה.
האם ההשקעה ב-SambaNova משקפת גידור סיכונים מול התחרות ב-GPU, או הכרה בכך שעומסי הסקה – ובפרט Agentic AI – דורשים גישה ארכיטקטונית שונה? אינטל הבהירה בהודעתה ששיתוף הפעולה “אינו משנה את מפת הדרכים של החברה בתחום ה-GPU ואינו פוגע במחוייבותה להתחרות בשוק ה-AI”, אלא מהווה הרחבה של היצע הפתרונות של החברה. כך או אחרת, המהלך ממקם את אינטל מחדש כשחקנית מרכזית שתשפיע על עתיד תשתיות הבינה המלאכותית.
חברת הסייבר הישראלית Astelia יוצאת השבוע מהצללים עם גיוס כולל של 35 מיליון דולר ופלטפורמת ניהול חשיפות (Exposure Management) מבוססת AI, שמטרתה לשנות את האופן שבו ארגונים מתמודדים עם מתקפות סייבר בעידן הבינה המלאכותית.
החברה הוקמה בסוף 2024 על ידי אלון נוי (נויהאוז), נדב אוסטרובסקי ורועי רג'ואן – בוגרי תלפיות, יוצאי יחידות 8200 ומצו"ב, וזוכי פרס ביטחון ישראל. השלושה הובילו את פעילות הצוות האדום הלאומי וביצעו תקיפות יזומות לבחינת עמידות מערכות צה"ל ותשתיות קריטיות, בשיתוף פיקוד הסייבר האמריקאי.
סבב ה-Seed בהיקף של 10 מיליון דולר הובל על ידי Team8, במסגרת מודל ה-Venture Creation שלה, לצד Holly Ventures. סבב A, בהיקף של 25 מיליון דולר, הובל על ידי Index Ventures בהשתתפות Team8 ו-Holly Ventures. כיום מעסיקה החברה מעל 30 עובדים בישראל ובארה"ב ומשרתת עשרות לקוחות, בהם תאגידי ענק וחברות Fortune 500 בתחומי הפיננסים, הבריאות, הקמעונאות והטלקום בארה"ב ואירופה.
שוק ניהול החשיפות, שבו פועלת Astelia, נאמד בכ-4.1 מיליארד דולר ב-2025 וצפוי לצמוח לכ-27 מיליארד דולר עד 2034, על רקע העלייה בהיקף ובתחכום מתקפות הסייבר. לפי נתוני Fortinet, כ-86% מהארגונים חוו לפחות פרצת סייבר אחת ב-2024, וכמעט שליש דיווחו על חמש פרצות או יותר – נתונים שממחישים את עומס החולשות וההתראות המוטל על צוותי האבטחה.
הפלטפורמה של Astelia נועדה להתמודד עם עומס זה. במקום להציג לארגון מיליוני חולשות ולתעדף אותן על בסיס ציון סטטיסטי כללי, המערכת ממפה לעומק את טופולוגיית הרשת ומנגנוני האבטחה הקיימים, ומפעילה סוכני AI שמנתחים אילו חולשות ניתנות לניצול בפועל בסביבה הספציפית של הארגון. התוצאה, לפי החברה: זיקוק של כ-2% מהחולשות – אלו שמייצגות סיכון ממשי ומיידי.
בארגונים מסוימים הצליחה החברה לצמצם את רשימת החולשות מכ-3 מיליון לכ-30 בלבד שדרשו טיפול מיידי. לאחר הזיהוי, מספקת המערכת תוכניות פעולה ממוקדות המותאמות להקשר הארגוני, במטרה לחסוך זמן ומשאבים ולמקד את צוותי ה-IT והסייבר באיומים בעלי פוטנציאל ניצול אמיתי.
לדברי אלון נוי, מנכ"ל ומייסד-שותף, "רוב החולשות שצוותי האבטחה חוששים מהן אינן רלוונטיות לאופן שבו מתקפות מתבצעות בפועל. צוותי אבטחה צריכים להסתכל על הסביבה שלהם דרך העיניים של התוקף, ולא דרך רשימת סריקה אינסופית".
החברה מתכוונת להשתמש בכספי הגיוס להרחבת היכולות הטכנולוגיות, גיוס עובדים – בעיקר למחקר, פיתוח ומכירות – והאצת החדירה לשוק האמריקאי, שאותו היא מזהה כיעד מרכזי לצמיחה.
בתמונה למעלה: מנכ"ל UCT ישראל (המ-לט), ד"ר יהודה סלהוב. צילום: Techtime
חברת UCT ישראל (UCT Fluid Solutions) מגייסת כ-200 עובדים למטה החברה ולמפעל הייצור בנוף הגליל, על רקע הצמיחה המהירה של תעשיית השבבים בעולם. החברה הודיעה שבעקבות המגמה הגלובלית, היא נערכת לגידול בהיקף הפיתוח והייצור בשנת 2026 ומגייסת עובדי פיתוח, הנדסה וייצור. בין 200 המשרות המוצעות: מהנדסי פיתוח ותפעול, אנשי IT, מפעילים ומרכיבים, אנשי בקרת איכות, מנהלי יצור, מנהלי מחלקות, אנשי משאבי אנוש, מומחי מצויינות תפעולית, מנהלי פרויקטים ועוד.
חברת UCT ישראל (לשעבר "המ-לט") מנוף הגליל פועלת בתחום יוצא דופן: היא מספקת מחברים, ברזים ושסתומים לשליטה בכל תשתיות ובקרת הנוזלים והגזים של מתקנים לייצור שבבים ובתוך מכונות ייצור השבבים ובתאי השיקוע שבהם מיוצרות שכבות הסמיקונדקטור. המערכות מפותחות ומיוצרות בישראל, ונמכרות לחברות החשובות ביותר בתעשייה, כמו אינטל, סמסונג, אפלייד מטיריאלס, LAM ריסרץ', ASML (שהתקינה אותם במערכת הליתוגרפיה החדשה לייצור שבבי 2 ננומטר), ASM ועוד.
החברה צמחה כספקית פתרונות לכלל תעשיית הנוזלים והגזים, אולם כיום היא נמצאת במהלכה של מהפיכת ייצור ופיתוח שנועדה למקד אותה בשוק בקרת הנוזלים והגזים בתעשיית השבבים המתקדמים. במסגרת המהלך רחב-ההיקף הזה, החברה חנכה בחודש מאי האחרון מעבדת פיתוח ובדיקות בהשקעה של כמה עשרות מיליוני שקלים, הרחיבה את מחסן האספקה הרובוטי שלה ומשדרגת את קווי הייצור. מנכ"ל UCT ישראל , ד"ר יהודה סלהוב, אמר שקמפיין גיוס העובדים הוא מרכיב במהלך משמעותי להרחבת יכולות הייצור, הפיתוח וההנדסה של החברה. "חנכנו לאחרונה מעבדות פיתוח ובדיקות בהשקעה של כמה עשרות מיליוני שקלים, שדרגנו את קווי הייצור ושילשנו את קיבולת מחסן האספקה הרובוטי שלנו".
תוכנית תמיכה והכשרה רחבת היקף
כיום החברה מעסיקה כ-650 עובדים במטה החברה ובמפעל באזור התעשייה ציפורית שבנוף הגליל, ועוד 280 עובדים בסניפיה בעולם. החברה נוסדה לפני 75 שנה בשם "המ-לט", ונרכשה ב-2021 על ידי קבוצת UCT האמריקאית (Ultra Clean Technology). לאחרונה הכריזה החברה האם UCT העולמית, שהיא רואה בחברה בישראל מרכיב מרכזי באסטרטגיית הצמיחה הגלובלית שלה, ותמשיך להשקיע בה. המשרות המוצעות מיועדות למגוון רחב של עובדים, נשים וגברים, ביניהם: אימהות (כולל משרות-אם מותאמות), חיילים משוחררים (עבודה מועדפת), בעלי השכלה גבוהה וגם עובדים ללא הכשרה.
הם יקבלו הכשרה מקצועית מטעם החברה, חלק במסלולים חיצוניים במימון החברה וחלק באמצעות הכשרות תוך כדי עבודה (On the job training). מיקומו של המפעל בגליל, מאפשר לו לגייס עובדים גם מהמגזר הערבי, הדרוזי, הצ'רקסי ועולים חדשים תושבי האזור. דירקטורית משאבי אנוש גלובלית ב-UCT ישראל, איריס רועי, אמרה שהחברה מפעילה מערך הכשרות מקצועיות ותוכניות ליווי נרחבות לעובדיה, כולל אולפן ללימוד עברית. מדי שנה היא מממנת לימודים מקצועיים ואקדמיים לעובדים ומעסיקה עובדים בעלי צרכים מיוחדים במסגרת שיתוף פעולה המשק"ם וקלאב האוס (לשיקום מתמודדי נפש המבקשים להשתלב בשוק העבודה).
בתמונה למעלה: צילום שבב הבדיקה של זיכרון TCAM בגאומטריה של 3 ננומטר. מקור: Renesas
חברת רנסאס היפנית (Renesas) הצליחה לפתח זכרון אסוציאטיבי מסוג Ternary Content-Addressable Memory – TCAM אשר מיוצר באמצעות טרנזיסטורי FinFET בגיאומטריה של 3 ננומטר. הטכנולוגיה הוצגה בשבוע שעבר בכנס ISSCC 2026 בסאן פרנסיסקו, הממוקד בחידושים טכנולוגיים בתחום הסמיקונדקטורס. זכרון TCAM החדש מספק צפיפות גבוהה, צריכת חשמל נמוכה ואמינות משופרת בהשוואה לזכרונות הקיימים היום בשוק. הפיתוח הזה מאפשר להוציא את הטכנולוגיה מתחום השימוש המצומצם שלה בנתבי תקשורת ומתגים מהירים, אל תחומים חדשים דוגמת תעשיית הרכב.
זכרונות CAM שונים מזכרונות RAM רגילים בשיטת החיפוש שלהם: בזיכרון RAM מזינים לזיכרון כתובת והוא מחזיר את המידע המצוי בה. ב-CAM התהליך יכול להיות גם הפוך: הזיכרון מאתר בתוך מחזור שעון אחד את הכתובת של המידע הנדרש. בגרסה המורכבת יותר שלו, TCAM, קיים גם מצב חיפוש הנקרא "Don't Care" (או מצב Xׂ), אשר מאפשר לבצע חיפושים גמישים. נתב רשתות, למשל, יכול לחפש כתובת IP המתאימה לטווח מסוים (Subnet Mask) בעזרת מצבי ה-X האלו.
השימוש בזיכרון הזה מוגבל לצרכים הדורשים מהירות תגובה גדולה במיוחד, מכיוון שהוא דורש הרבה יותר טרנזיסטורים למימוש כל תא זיכרון, וכל התאים צריכים להיות פעילים. לכן הזיכרון הזה הוא גדול יותר, יקר, צורך הרבה אנרגיה ומייצר חום. כיום הוא נמצא בשימוש בעיקר בנתבים (Routers) ומתגים (Switches) לצורך חיפוש מהיר בטבלאות ניתוב (IP Forwarding), או ביישומים דוגמת חומות אש (Firewalls) לצורך בדיקת חבילות מידע מול רשימות גישה (Access Control Lists). במידה והחבילה צריכה לעבור סינון לפי פרמטרים דוגמת פורט, כתובת ומקור, ה-TCAM עושה זאת מיידית.
שוק היעד החדש: רכב
הפיתוח טכנולוגיית TCAM בתהליך ייצור של 3 ננומטר נחשבת לפריצת דרך טכנולוגית מכיוון שהיא מאפשרת להתגבר על החסמים המרכזיים של השימוש בטכנולוגיית TCAM בתעשיית הרכב: רנסאס הגיעה לצפיפות זיכרון המאפשר ליצרניות רכב להטמיע יכולות ניתוב וסינון נתונים מתקדמות בתוך שבב יחיד (SoC), מבלי שהוא יהיה גדול או יקר מדי לייצור. אחד החידושים המרכזיים בהודעה הוא הפחתה משמעותית בצריכת החשמל, בזכות ארכיטקטורה המפעילה רק את חלקי הזיכרון הרלוונטיים לחיפוש ולא את כל הטרנזיסטורים בו-זמנית.
הדבר מאפשר להשמש ב-TCAM כ"שוטר תנועה" בתוך הרכב: לנתב חבילות מידע (Packet Routing) במהירות עצומה ובשיהוי (Latency) נמוך מאוד בין החיישנים ויחידות הבקרה (ECU). ראוי לציין שהחברה דיווחה על הצלחה בהתקנת מנגנון תיקון שגיאות (Error Correction Code) מתקדם. עד היום היה קשה מאוד לשלב תיקון שגיאות ב-TCAM גלל המבנה המקבילי שלו. רנסאס הודיעה שהיא הצליחה לשלב הגנה על שלמות הנתונים מבלי לפגוע במהירות העבודה של הזיכרון, וזהו תנאי סף לעמידה בתקני בטיחות מחמירים של תעשיית הרכב, דוגמת ISO 26262.
בעקבות השלמת מיזוג הענקים עם חברת סייברארק (CyberArk Software) הישראלית, חברת אלטו נטוורקס (Palo Alto Networks) האמריקראית החלה להיסחר היום בבורסה של תל אביב תחת הסימול CYBR. החברה מסרה הרישום הזה "מכבד את המורשת הישראלית של CyberArk ומשקף את האמון שלנו בתפקידה של ישראל כמעצמת סייבר עולמית. אנו מחויבים להמשיך להשקיע ולהרחיב את נוכחותנו כאן, תוך חיזוק השותפות ארוכת הטווח עם האקוסיסטם הטכנולוגי של ישראל".
פאלו אלטו היא אחת מענקיות אבטחת הסייבר בעולם. החברה נוסדה על-ידי הישראלי ניר צוק. יש לה מרכז מו"פ משמעותי בתל אביב, אך המטה ועיקר הפעילות מצויים בקליפורניה. היא מספקת פלטפורמות מקיפות לאבטחת רשתות, ענן, נקודות קצה ויישומי AI. החברה נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-120.1 מיליארד דולר. סייברארק היא מחברות הסייבר הוותיקות והמצליחות שיצאו מישראל. היא נוסדה בשנת 1999 על-ידי היו"ר הפעיל אודי מוקדי, ומאז ביססה את עצמה כשחקן מרכזי בתחום הגנת הזהויות הארגוניות. ערב העיסקה החברה העסיקה כ-4,000 עובדים, חלקם הגדול במרכז הפיתוח בפתח תקווה.
בחודש יולי 2025 היא חתמה על הסכם רכישה סופי של סייברארק תמורת 25 מיליארד דולרים במזומן ובמניות. העיסקה הושלמה לפני פחות משבועיים, ב-11 בפברואר, ובעקבותיה החברה נכנסה גם לבורסה בתל אביב. הדבר עולה בקנה אחד עם הצהרתו של מנכ"ל פאלו אלטו, ניקש ארורה, שביקר בארץ באמצע דצמבר 2025 כדי להיפגש עם עובדי סייברארק ועם הנהלתה. במהלך מפגש עם עיתונאים שהתקיים במשרדי החברה בתל אביב, הוא אמר שלא צפויים פיטורים בסייברארק: "אנחנו צריכים לחזק את החדשנות ולכן נצטרך יותר עובדים טכניים מאשר יש כיום בסייברארק".
הוא הסביר את העיסקה בשינויים המתחוללים היום בשוק בעקבות הופעת הבינה המלאכותית. "השוק משתנה, והמוקד עובר היום לשירותי Extended Detection and Response – XDR". הגנת XDR היא תפיסה שלפיה פלטפורמת הגנה אחודה עוקבת אחר כל נקודות הכניסה לרשת הארגונית, דוגמת אבזרי קצה, ענן, אימיילים, רשתות תקשורת ועוד, כדי לזהות תקיפות המדיעות מכיוונים ובתצורות שונות, ולהגיב אליהם מיידית.
מכיוון שסייברארק נחשבת למובילה בתחום אבטחת הזהויות (Identity Security), היא נמצאת בליבת מגמת ה-XDR. לכן ניקש ארורה אמר שהוא מעריך שבעקבות העיסקה ובעקבות הצלחת מרכז הפיתוח המקומי של פאלו אלטו (המעסיק כ-700 עובדים), "ישראל תהיה אחד מהמרכזים העולמיים החשובים של פאלו אלטו. הדרישה להגנת סייבר נמצאת בעלייה, ולהערכתי נגייס עובדים נוספים לפתרונות של סייברארק ולשילובם בפלטפורמות שלנו".
הטמעת מערכות בינה מלאכותית בארגונים מתקדמת בקצב מהיר יותר מהיכולת של צוותי האבטחה להבין ולנהל את הסיכונים שהיא מייצרת. כך עולה מסקר חדש של חברת הסייבר Pentera שנערך בקרב 300 מנהלי אבטחת מידע (CISO) בארגונים בצפון אמריקה.
לפי הסקר, 67% ממנהלי האבטחה מדווחים כי אין להם ראות מלאה למקומות שבהם נעשה שימוש בבינה מלאכותית בארגון, ו-44% סבורים כי רמת האבטחה של מערכות AI כבר מפגרת אחרי יתר מערך ההגנה הארגוני. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא שה-AI אינו נפרס כסביבה נפרדת אלא משתלב בתשתיות IT קיימות — ולעיתים מורכבות ומפורקות — ולכן מגדיל את משטח התקיפה מעבר למה שניתן למפות בפועל.
הפער אינו נובע בעיקר ממחסור בתקציב אלא מחוסר מוכנות מקצועית ותפעולית. מחצית מהמשיבים הצביעו על מחסור במומחיות פנימית בתחום, 48% על חוסר ראות לשימושי AI ו-36% על היעדר כלי אבטחה ייעודיים. בפועל, 75% מהארגונים עדיין מסתמכים על פתרונות אבטחה שנועדו לאיומים אחרים, ורק 11% משתמשים בכלים ייעודיים להגנה על מערכות בינה מלאכותית.
גם ברמה התקציבית ה-AI טרם קיבל מעמד עצמאי. 78% מהארגונים מממנים את אבטחת הבינה המלאכותית מתוך תקציב הסייבר הקיים, ורק 1% מחזיקים תקציב ייעודי לנושא, אם כי 21% מתכננים להקים כזה בעתיד.
לדברי החברה, המשמעות היא שארגונים כבר מפעילים מערכות קריטיות המבוססות על AI אך למעשה מקבלים על עצמם סיכונים שהם עדיין אינם יודעים למפות או למדוד. הסקר מצביע על שינוי עומק: הבינה המלאכותית הפכה בפועל לחלק מתשתית הליבה של הארגון — בעוד מודלי ההגנה עדיין מתייחסים אליה כתוספת טכנולוגית ולא כקטגוריית אבטחה חדשה.
חברת Speedata הישראלית הודיעה על שיתוף פעולה אסטרטגי עם ספקית הענן האירופית Nebul, שבמסגרתו תוטמע לראשונה יחידת העיבוד האנליטית (APU) שפיתחה בתוך תשתית ענן ריבונית באיחוד האירופי. המהלך יאפשר לארגונים אירופיים להריץ עומסי ביג דאטה ובינה מלאכותית בסביבה עננית — מבלי לוותר על שליטה מלאה בנתונים בתוך גבולות האיחוד.
לפי ההכרזה, Nebul תהיה ספקית הענן הראשונה שמציעה את ה-APU כחלק מפלטפורמת ה-NeoCloud הפרטית שלה. מדובר בענן המיועד לארגונים בעלי דרישות רגולטוריות מחמירות, עם דגש לא רק על עמידה ב-GDPR וב-EU AI Act, אלא גם על מבנה בעלות אירופי, שליטה תפעולית מלאה והגבלת גישה חיצונית לנתונים.
בלב שיתוף הפעולה עומדת הטמעת כרטיס ההאצה של Speedata במרכזי הנתונים של Nebul ברחבי אירופה. המשמעות המעשית היא שלקוחות הענן יוכלו להריץ עומסי עיבוד נתונים כבדים — ובראשם תהליכי Apache Spark.
Spark הוא מנוע קוד פתוח שהפך לסטנדרט בעולמות הביג דאטה הארגוניים. הוא משמש להרצת שאילתות ענק על פני מיליארדי רשומות, חיבורים בין טבלאות, חישובי אגרגציה ועיבוד נתונים מבוזר בקנה מידה גדול. למעשה, זהו אחד המנועים המרכזיים שמזינים מחסני נתונים, פלטפורמות אנליטיקה ופרויקטי AI.
לצד Spark, התשתית תתמוך גם בתהליכי ETL — שליפה, ניקוי וארגון נתונים ממקורות שונים והעברתם למחסן נתונים מרכזי — שלב קריטי לפני כל ניתוח מתקדם או אימון מודל. בנוסף, המערכת מיועדת להאיץ את הכנת הנתונים לאימון מודלי AI, וכן שאילתות RAG בזמן אמת, שבהן מודל שפה ניגש למידע ארגוני עדכני כדי לשלבו בתשובה שהוא מייצר.
בתרחישים כאלה, צוואר הבקבוק אינו בהכרח כוח החישוב הגרפי של ה-GPU, אלא שלב עיבוד והזנת הנתונים. כאן נכנס ה-APU של Speedata, שתוכנן לבצע פעולות אנליטיות מורכבות — כמו חיבורים ואגרגציות — ישירות בחומרה, ובכך לקצר זמני עיבוד ולהפחית את מספר השרתים הנדרש.
שכבת הנתונים של ה-AI
Speedata נוסדה ב-2019 ומפתחת שבב ייעודי בשם APU — Analytics Processing Unit. בניגוד ל-CPU או GPU כלליים, ה-APU תוכנן מראש עבור עומסי עבודה של אנליטיקה וביג דאטה, ובפרט עבור האצת Apache Spark SQL.
במקום לבצע את פעולות השאילתה דרך שכבות תוכנה, זיכרון ותקשורת בין שרתים, ה-APU מבצע חלק ניכר מהחישוב ישירות בסיליקון. לפי החברה, הארכיטקטורה הזו מאפשרת שיפור ביצועים משמעותי וחיסכון דרמטי במספר השרתים ובצריכת החשמל. באחת הפריסות שעליה דיווחה Speedata, מערכת מבוססת APU החליפה עשרות שרתים בודדים, עם ירידה חדה בעלויות התפעול.
החברה ממצבת את עצמה כמי שפותרת את “בעיית הנתונים” של עולמות ה-AI — השלב שקודם לאימון והרצת מודלים, אך לעיתים קרובות קובע את עלות וזמן הפרויקט כולו.
Nebul היא ספקית ענן אירופית המתמקדת בענן פרטי וריבוני עבור עומסי AI ו-HPC. החברה פונה לארגונים גדולים ולגופים ציבוריים המבקשים להימנע מתלות בענני hyperscale אמריקאיים ולשמור על שליטה משפטית ותפעולית מלאה בתשתית ובמידע.
הענן של Nebul מבוסס על מרכזי נתונים אירופיים, עם דגש על רגולציה, אבטחת מידע ותאימות לסטנדרטים מחמירים. היא מציעה תשתיות GPU מתקדמות לאימון והרצת מודלים, וכעת מוסיפה לשירותיה גם שכבת האצה אנליטית ייעודית — מהלך שמרחיב את ההיצע שלה משכבת החישוב לשכבת הנתונים.
ההקשר האירופי: ריבונות כצורך עסקי
המהלך מגיע על רקע עלייה חדה בביקוש למחשוב AI באירופה במהלך השנה האחרונה. ארגונים נדרשים להגדיל קיבולת ולנתח כמויות מידע הולכות וגדלות, אך במקביל מתמודדים עם שאלות של סמכות שיפוט, בעלות על תשתיות וחשיפה לחקיקה מחוץ לאיחוד.
באירופה, “ריבונות נתונים” אינה מסתכמת במיקום פיזי של שרתים. היא כוללת גם מי הבעלים של התשתית, מי מפעיל אותה, ומי יכול לדרוש גישה לנתונים. במובן הזה, השילוב בין שבב אנליטי ייעודי לבין תשתית ענן אירופית ריבונית מציע מענה כפול: גם שיפור ביצועים לעומסי ביג דאטה ו-AI, וגם עיגון רגולטורי ברור.
על פניו, מדובר באחד משיתופי הפעולה הפומביים הראשונים שבהם Speedata משולבת בתשתית ענן ריבונית מסחרית באירופה. אם הפריסה תתרחב, הדבר עשוי לסמן מעבר של החברה משלב הוכחת הטכנולוגיה לשלב חדירה עמוקה יותר לשוק דרך שותפויות אסטרטגיות. עבור Nebul, שילוב ה-APU עשוי לבדל אותה בשוק ענן אירופי תחרותי, שבו שאלת הביצועים חשובה לא פחות משאלת הריבונות.
חברת מיה דיינמיקס (MIA Dynamics) עוברת למתכונת של ייצור המוני. החברה דיווחה שכלי הרכב החשמלי החדש, Mia Four, עבר לשלב הייצור של כ-1,000 יחידות. במקביל, היא ביצעה הזמנה של רכיבי שלדה ומתלים בהיקף שיאפשר לה לייצר 5,500 כלי-רכב במהלך 2026. פיתוח הדגם MIA Four הסתיים בספטמבר 2025. מדובר בכלי רכב חשמלי דמוי קורקינט בעל ארבעה גלגלים ויכולת עבירות בסביבה עירונית ובתנאי שטח קשים. הוא מצויד במנועים עוצמתיים בהספק של כמה אלפי ואט, מגיע לטווח נסיעה של 100-120 קילומטר ולמהירות של עד 70 קמ״ש. הרכב הזה מופיע במספר גרסאות וכולל מערכת מתלים ייחודית ליציבות ובטיחות, בלמי דיסק הידראוליים וסוללה נשלפת נטענת.
לצידו מציעה החברה את דגם Spyqe הקטן יותר. גם הוא מצוייד בארבעה גלגלים אך בעל מנועים בהספק נמוך יותר, טווח של כ-50-60 קילומטר ומהירות מרבית של כ-45 קמ״ש. שני הכלים תומכים באביזרים מודולריים שונים ומשלימים זה את זה: הדגם העירוני מיועד לשמש ככלי עיקרי לנסיעות ממושכות בעיר, והקורקינט משמש בעיקר כפתרון גמיש ומהיר לנסיעות עירוניות קצרות. החברה מסרה שמחזור הייצור הראשון של Spyqe (סדרת ההשקה) כלל ייצור 500 יחידות שכולן נמכרו.
בנוסף, החברה קיבלה הזמנות לאספקת 732 יחידות נוספות: המפיץ האיטלקי שרכש 60 יחידות מסדרת ההשקה, הזמין 300 יחידות נוספות. המפיצה הישראלית, חברת מאיר אלקטריק מקבוצת מאיר יבואנית וולו והונדה, הזמינה עוד 432 כלים עבור השוק המקומי, אשר יעברו התאמות נדרשות כדי לעמוד בדרישות הרגולציה בישראל. החברה מסרה שלאור הדרישה מהמפיצים לדגם Spyqe, היא צפויה להתחיל בסוף החודש הקרוב בייצור 1,500 יחידות של Spyqe.
הגרסה הצבאית: רובוט קרבי ואמבולנס רובוטי לפינוי נפגעים
הגרסה הרובוטית של מיה, שפותחה בשנה האחרונה. צילום: Mia Dynamics
חברת מיה דיינמיקס נסחרת בבורסה של תל אביב לפי שווי שוק של כ-208.5 מיליון שקל. בשנה האחרונה היא נכנסה גם לשוק הביטחוני, ובינואר 2025 הקימה את החברה הבת מיה רובוטיקס לפיתוח פלטפורמה רובוטית המסוגלת לשאת מטענים. החברה הוקמה בשותפות עם אלתא, והתחייבה למסור לה שני כלים עד סוף הרבעון הראשון 2026. בדיוק כעבור שנה, בסוף ינואר 2026, היא מסרה אבטיפוס של הפלטפורמה ללקוח אסטרטגי במטרה שיבצע הערכה של יכולותיה ויספק המלצות להתאמתה לדרישותיו. הפלטפורמה כוללת יכולות ניהוג מתקדמות ומערכת בקרת ניהוג מודולרית, שתאפשר התאמת הפלטפורמה למערכות הקיימות של הלקוח, ולמערכות של לקוחות פוטנציאליים אחרים.
בחודש ספטמבר 2025 היא חתמה על הסכם שיווק גם עם חברה בת של רפאל. הכלי הרובוטי מאפשר שילוב טכנולוגיות צבאיות קיימות, דוגמת כלי נשק ומערכות מעקב וניטור. החברה העריכה שהוא יוכל לשמש לצורכי סיור ואבטחה בגבולות, אבטחת ישובים, סיוע לכיתות כוננות ואף למשימות אבטחה של בסיסים צבאיים, הן כרובוט משלים משימה, או כרובוט המופעל מרחוק. הכלי מיועד להשתלב במערך הלוחם במשימות מבצעיות של סיור, תקיפה, מארבים ולתפעל כלי נשק שונים, לשמש כאמצעי לפינוי נפגעים ואף לסייע לאספקת תחמושת לשטח קרב או ציוד אחר ללא סיכון מיותר לחיילים או לכלי-רכבים כבדים.
טאואר סמיקונדקטור הודיעה כי תייצר שבבים פוטוניים עבור חברת המחשוב הקוונטי הקנדית Xanadu Quantum, במסגרת הרחבת שיתוף הפעולה בין החברות. המהלך נועד להאיץ את המעבר מפיתוח ואבות-טיפוס לייצור תעשייתי סדור של רכיבי חומרה קוונטית.
לפי ההודעה, הצדדים עובדים על תהליך ייצור ייעודי המותאם לארכיטקטורת השבבים של Xanadu, וביצעו כבר מספר סבבי tapeout בפלטפורמת הסיליקון-פוטוניקס של טאואר. שיתוף הפעולה מתמקד בפיתוח תהליך על בסיס סיליקון-ניטריד (SiN) בעל איבוד אופטי נמוך במיוחד, אינטגרציה של רכיבים פוטוניים מורכבים על גבי השבב ושילוב פוטודיודות וגלאים כחלק ממבנה משולב.
היעד הוא לאפשר ייצור מדויק, יציב ובר-סקייל של שבבים פוטוניים שישמשו כלב החומרה של מחשבים קוונטיים עתידיים. המעבר לייצור בפאונדרי תעשייתי נחשב לאתגר משמעותי בעולם הקוונטי, שבו רבות מהמערכות עדיין נמצאות בשלב מעבדתי.
Xanadu, שנוסדה ב-2016 וממוקמת בטורונטו, מפתחת מחשבים קוונטיים המבוססים על פוטונים — חלקיקי אור — במקום על קיוביטים אלקטרוניים במוליכים-על או ביונים לכודים. בגישתה, המידע הקוונטי אינו מקודד בקיוביט דו-מצבי מסורתי (0/1 קוונטי), אלא בתכונות רציפות של גל האור, כמו פאזה ועוצמה. הארכיטקטורה הזו מאפשרת עבודה בטמפרטורת חדר, ללא מערכות קירור קיצוניות, ומיועדת להשתלב בשבבים פוטוניים הניתנים לייצור תעשייתי — יתרון פוטנציאלי בדרך לסקיילביליות.
החברה פועלת לבניית סטאק מלא הכולל חומרה ותוכנה, ובכלל זה פלטפורמת PennyLane המאפשרת פיתוח והרצת אלגוריתמים קוונטיים בשילוב בינה מלאכותית. מאז הקמתה גייסה החברה כ־275 מיליון דולר ממשקיעים פרטיים וקרנות הון־סיכון בינלאומיות, וב-2025 הודיעה על כוונתה להפוך לציבורית באמצעות מיזוג עם חברת SPAC, בעסקה שהעניקה לה שווי של מיליארדי דולרים. בין אבני הדרך הטכנולוגיות שהציגה נמנים הדגמות של מערכות קוונטיות פוטוניות בקנה מידה הולך וגדל וגישה מסחרית דרך ענן, המאפשרת ללקוחות להריץ אלגוריתמים על המערכות שלה.
מבחינת טאואר, המהלך נשען על מומחיותה בפלטפורמות סיליקון-פוטוניקס ובייצור שבבים אנלוגיים ומעורבים ליישומי תקשורת אופטית וחיישנים. כפאונדרי עצמאית, טאואר מציעה תהליכי ייצור מותאמים ללקוחות, וכעת מרחיבה את פעילותה גם לשוק המחשוב הקוונטי — תחום שבו היכולת לייצר שבבים פוטוניים באיכות גבוהה ובקנה מידה גדול עשויה להיות מרכיב קריטי בדרך למסחור.
חברת deliverz.ai והמרכז הרפואי שיבא הציגו בסוף השבוע את רובוטים תפעוליים של החברה שהחלו לפעול בבית החולים. הפלטפורמה של החברה פועלת כיום במרכז הסרטן בשיבא, שם פועלים שלושה רובוטים כחלק ממערך תפעולי מלא. המערכת מקצרת את זמני שינוע התרופות הכימותרפיות מבית המרקחת למחלקה האונקולוגית מכ־40 דקות בממוצע ל־17 דקות בלבד, שיפור של כ-57.5% לעומת שילוח ידני. מאז חודש דצמבר 2025 בוצעו כ-2,000 משלוחים אוטונומיים על פני מאות קילומטרים, תוך תנועה בין מבנים, קומות ואזורים הומי אדם ובאינטגרציה מלאה עם מעליות, דלתות ושערים.
הרובוטים בגובה של 1.3 מטר, נעים במהירות של מטר לשנייה ומסוגלים לפעול 8 שעות ברציפות. הם יודעים לנווט בבית החלוים באופן עצמאי ולזהות ולהימנע ממכשולים. הצגת הרובוטים בוצעה לאחר סיום ניסוי הפיילוט של השימוש ברובוטים הלוגיסטיים לצרכים רפואיים. כעת עוברים שיבא ודלבירז לשלב הבא, שהוא שילוב 30 רובוטים מהסוג הזה במחלקות נוספות בבית החולים. ראש הרשות לחדשנות ובינה מלאכותית בשיבא, פרופ' אייל צימליכמן, אמר שהמערכת מהווה אינה רק פתרון לוגיסטי, "היא גם משפיעה ישירות על רצף הטיפול, מקצרת זמני המתנה, מפחיתה עומס מהצוותים הרפואיים ותורמת לייעול תהליכים ארגוניים. זהו מודל לטרנספורמציה דיגיטלית המוטמעת הלכה למעשה בשטח".
חברת deliverz.ai היא ביסודה חברת תוכנה אשר מספקת את יכולות הבינה והתקשורת של הרובוטים. היא ציידה אותם ביכולת ניהול וביצוע חכם של מערך משלוחים ושינועים היברידי, המשלבת רובוטים ואנשים תחת מערכת בינה מלאכותית מרכזית של אופטימיזציה, תיעדוף והקצאת משימות בזמן אמת. החברה מטמיעה את המערכת בפתרונות רובוטיים של יצרנים שונים, ומבצעת אינטגרציה שלהם למערכת שליטה ובקרה אחודה המנהלת צי רובוטים ומשאבים אנושיים באופן הוליסטי.
כניסה לשוק הביטחוני
חברת דליברז נמצאת בבעלותה המלאה של חברת גיקס אינטרנט הנסחרת בבורסה של תל אביב. בתחילת החודש (3 בפברואר) היא חתמה על מכתב כוונות להקמת חברה בת בשם deliverz-defense.ai, בשותפות עם חברת Revoltz בפועלת מישראל ומסין. חברת Revoltz מפתחת את כלי-הרכב החשמלי התלת-גלגלי Porto המיועד לשימושים לוגיסטיים ועירוניים. דליברז תחזיק ב-80% מהבעלות בחברה המשותפת, אשר תתמקד בפיתוח ושיווק פלטפורמה רובוטית אוטונומית משולבת לשימושים ביטחוניים וביטחון המולדת.
הפתרון יתבסס על אינטגרציה בין רכב חשמלי ייעודי ומהיר בעל יכולת עבירות גבוהה, למערכת אוטונומיה מתקדמת לפעילות גם בסביבות חסומות GPS, ולמערכת שליטה מרכזית של ניהול משימות וציים מבצעיים. הפתרון מיועד למגוון שימושים, ובהם פטרול היקפי 24/7, אבטחת גבולות, אבטחת מתקנים רגישים, סיור ותצפית, שינוע לוגיסטי טקטי והגנה על תשתיות קריטיות.
מנכ״ל deliverz.ai, אמיר נרדימון, אמר שהחברה שואפת להתבסס כחברת תוכנה ואינטגרציה בתחום הניהול של מערכים רובוטים. נרדימון: "אנחנו פועלים בשני ורטיקלים אסטרטגיים, בריאות וביטחון,עם אותה ליבת טכנולוגיה: פלטפורמת בינה מלאכותית לניהול מערכים אוטונומיים והיברידיים בקנה מידה רחב. השותפות עם רוולטזמאפשרת לנו להציע לשוק הביטחוני פתרון אינטגרטיבי מלא, החל מהפלטפורמה הפיזית ועד לשכבת השליטה והבינה המלאכותית".
חברת Insignis מאיידהו, ארה"ב, הכריזה על זכרון SDRAM חדש מסוג LPDDR4 (ארכיטקטורת קצב נתונים כפול – Double Data Rate) מדגם NLQA3PFS-4NAT בנפח של 512 מגה-בייט. הזכרון בעול אורך מילה של 32 סיביות המאורגנות בשני ערוצים (Dual Channel) של 16 סיביות כל אחד. הארכיטקטורה הזו מאפשרת העברת שתי מילות נתונים בכל מחזור שעון בפיני הקלט/פלט. הרכיב מופיע במארז FBGA בעל 200 כדורים (200ball), כולל חיישן טמפרטורה פנימי מובנה לשליטה על קצב הריענון העצמי ועומד בדרישות תקן RoHS.
חברת Insignis היא חברת פאבלס המספקת פתרונות זיכרון מהמדף ופתרונות שתוכננו בשיתוף פעולה עם הלקוחות. החברה מתמחה בתחום התכנון והייצור של רכיבי DRAM, ומספקת רכיבי זיכרון, מודולי זיכרון, כונני SSD ורכיבי eMMC הכוללים זיכרונות flash ובקרים בשבב יחיד, המאפשרים להוריד מה-CPU את מטלות ניהול הזיכרון. הרכיב זמין בישראל באמצעות נציגת Insignis בארץ, חברת IC-SHINE GLOBAL מהרצליה.
המוצרים של החברה עומדים בתקנים תעשייתיים, תקני מיחשוב ארגוני ובתקני תעשיית הרכב. החברה מייצרת באמצעות הסכמים ארוכי טווח עם יצרניות שבבים (foundries), המאפשרים לה להתחייב לאספקת רכיבים ולתמיכה ארוכי טווח. זכרונות ה-DRAM של החברהה עומדים בתקני JEDEC ונמסרים ללקוח לאחר תהליך בדיקות הכולל גם עמידות בטווח טמפרטורות תעשייתי. הם כוללים רכיבי SDR, DDR, DDR2 ו-DDR3 ומופיעים במארזי BGA ו-TSOP.
מודולי הזיכרון של החברה הם מסוג DIMM, SODIMM וכוללים גם מודולים תפורים לצורכי הלקוח. הם מיוצרים מזכרונות DRAM העומדים בטמפרטורות תעשייתיות. פתרונות ה-SSD של החברה מיוצרים במגוון טכנולוגיות, דוגמת Multi Level Cell NAND, בתצורה התעשייתית Pseudo Single Level Cell וכוללים אפשרות Power Loss Protection. החטיבה הזו מספקת פתרונות בפורמט של SATA-2.5", mSATA, M.2 וכמובן eMMC.
ברבעון האחרון של 2025 צמחו המכירות של חברת סולאראדג' (SolarEdge) בכ-70% בהשוואה לרבעון המקביל 2024, והסתכמו בכ-335.4 מיליון דולר. זהו הרבעון הרביעי ברציפות של צמיחה שנתית בהכנסות, והרבעון החמישי ברציפות של שיפור בשיעור הרווחיות. "בשנת 2025 השבנו את המשמעת הניהולית, ייצרנו תזרים מזומנים חופשי חזק ושיקמנו את הרווחיות", אמר מנכ"ל החברה שוקי ניר. "בשנת 2026 אנו עוברים למתקפה אשר תתמקד בצמיחה רווחית בהגדלת נתח השוק העולמי שלנו באמצעות השקת פלטפורמת SolarEdge Nexis. אנחנו מאמינים שהמומחיות שלנו בתחום ה-DC, השקעה בשווקים צומחים כמו כמו אספקת אנרגיה למרכזי נתונים ו-AI, ושמירה על משמעת פיננסית יעשו את שנת 2026 לשנת תפנית עבור סולאראדג'".
המערכת החדשה הוצגה לראשונה בחודש ספטמבר 2025. מדובר בפלטפורמה ביתית להפקת ואגירת אנרגיה סולארית בהספק של עד 20 קילו-ואט המתאים לגיבוי כל צורכי הבית למשך מספר ימים. הפלטפורמה מבוססת על תכנון מודולרי של סוללות פוספט ברזל וליתיום (LFP) המאופיינות באורך חיים של 10-15 שנים, ארכיטקטורת DC משופרת המגדילה את ההספק הניתן לגיבוי וניתנת להתקנה בתוך פחות מ-15 דקות. החברה הודיעה שהמערכות החדשות יגיעו לשוק בשנת 2026.
המנייה זינקה – ואז צנחה בחדות
במהלך הרבעון האחרון, החברה סיפקה 98.8 אלף ממירים (inverters), 2.87 מיליון מערכות ייעול הפקת אנרגיה (optimizers) וסוללות לאגירת אנרגיה סולארית בהספק כולל של 280MWh. היקף המכירות ב-2025 כולה צמח ב-31% בהשוואה לשנת 2024 והסתכם בכ-1.18 מיליארד דולר. התמונה המעניינת היא התפנית בריווחיות: הרווחב הגולמי בשנת 2025 הסתכם בכ-16.6% – בהשוואה לרווח גולמי שלילי של 97.3% בשנת 2024. מניית החברה בנסד"ק הגיבה לדו"ח בצורה יוצאת דופן: בתוך שעה אחת בלבד היא ביצעה זינוק מ-38 דולרים למנייה למחיר של יותר מ-42 דולר למנייה – ואז ירדה במהירות למחיר של קצת פחות מ-35 דולר. כעת החברה נסחרת לפי שווי שוק כ-2.1 מיליארד דולר.
מה קרה בשיחה? יכול להיות שהאנליסטים התאכזבו מכך שמנועי הצמיחה החדשים יורגשו לאורך זמן רב יותר משציפו. בתשובה לבקשה לקבל פרטים נוספים על הכניסה לשוק ה-AI, הסביר המנכ"ל ניר שמדובר בשוק עם פוטניצאל של מיליארדי דולרים עבור החברה. "מעבדי ה-GPU החדשים של אנבידיה אשר צפויים להגיע לשוק ב-2027 דורשים ארכיטקטורת הספק של 800 וולט DC. אנחנו נמצאים במגעים עם חברות מתחום ה-AI ומקבלים תגובות חיוביות על הטכנולוגיה שלנו. אנחנו מצפים לבצע בקרוב ניסויים ראשונים של מוצרים חדשים לתחום הזה, אולם לא צפויות הכנסות לפני 2027. להערכתנו, ב-2028 יתבצע מעבר לייצור המוני".
הייצור עבר לארה"ב
גם ההכנסות מהמערכת הביתית החדשה לא יורגשו מיידית. בשיחת הוועידה הסביר ניר שפלטפורמת נקסיס תושק רק בחודש מרץ 2026, ושמשלוחים בהיקף גדול צפויים להתחיל רק ברבעון השלישי של השנה. כולמר מנוע הצמיחה החדש יורגש רק במחצית השנייה של 2026, או מאוחר יותר. ראוי לציין שבמהלך 2026 השלימה סולאראדג' מהפך גדול מאוד בתשתית הייצור שלה, והעבירה את עיקר הייצור לארצות הברית: החברה סגרה את מפעלי הייצור שפעלו בסין, במקסיקו ובהונגריה. היא עדיין מחזיקה יכולת ייצור מסויימת באסיה, בעיקר באמצעות קבלן בווייטנאם. בישראל פועל מפעל הייצור סלע-1 (באזור התעשייה ציפורית), אשר משמש לייצור סדרות קצרות ולביצוע אופטימיזציה של הייצור בזכות קרבתו למרכז הפיתוח של החברה הפועל בישראל.
המפעל בטקסס עוסק בייצור ממירים חד-פאזיים, המפעל ביוטה מתמקד בייצור סוללות ביתיות והמפעל בפלורידה מייצר ממירים תלת-פאזיים ומערכות שיפור תפוקה (optimizers) של פנלים סולאריים. היקף המהלך נחשף בשיחת הוועידה עם משקיעים בחודש ספטמבר 2025, מייד לאחר פרסום הדו"ח הרבעוני. המנכ"ל שוקי ניר גילה שבכוונת החברה לבסס את עיקר הייצור שלה בארצות הברית – לא רק עבור השוק המקומי – אלא גם עבור הלקוחות שלה ברחבי העולם. "אנו מתכוונים לייצר בארה"ב ולהפיץ מוצרים מתוצרת ארה"ב הן בשוק המקומי והן ברחבי העולם, לשנים רבות קדימה".
לחברה ישראלית מובילה בתחום התקשורת, חוות השרתים ומתקנים קריטיים, הנמצאת באזור נתניה, מגייסת עובדים. כל המשרות פונות לגברים ולנשים כאחד. ניתן לצפות במשרות נוספות כאן. פרטי קשר למשלוח קורות חיים: [email protected]. להלן פרטי המשרות:
בודק/ת איכות לבדיקות סופיות
דרישות התפקיד:
ידע וניסיון בקריאת שרטוט חשמלי/אלק'
הנדסאי אלקטרוניקה – יתרון
הנדסאי חשמל/ חשמלאי מוסמך – חובה
עברית קריאה כתיבה – חובה
ניסיון בבדיקות סופיות- יתרון משמעותי
קורס IPC – יתרון
אנגלית קריאה כתיבה – יתרון
דרישה לשעות נוספות בהתאם לצורכי החברה
הנדסאי/מהנדס מיזוג אוויר
דרישות התפקיד:
ניסיון של 3 שנים לפחות בתחום
רקע טכני מעשי
ניסיון בעבודה מול לקוחות ומתן שירות
השכלה רלוונטית
אנגלית ברמה גבוהה
טכנאי/ות מיזוג מנוסים
התפקיד כולל מתן שירות, ותחזוקה למערכות מיזוג מתקדמות שברשות לקוחות החברה ופרויקטים ייעודיים. למתאימים/ות תינתן גם הכשרה מורחבת בתחום. היקף המשרה: משרה מלאה ולטווח ארוך.
דרישות התפקיד:
השכלה רלוונטית ומוכחת בתחום מיזוג האוויר (בוגר/ת קורס / טכנאי/ת /הנדסאי/ת)
רישיון חשמלאי/ת מעשי/ת /מוסמך/ת בתוקף – חובה.
ניסיון קודם מוכח כטכנאי/ת מיזוג אוויר מנוסה (3-5 שנים) – יתרון.
רישיון נהיגה בתוקף – חובה.
ניסיון קודם בתחום מיזוג אוויר תעשיתי מרכזי / צילרים / יט"א – יתרון.
אנגלית ברמה טובה
ידע בתחום הבקרה – יתרון
נכונות לעבודה מאומצת ושעות נוספות.
שירותיות, רצינות, מוסר עבודה גבוה, רצון ויכולת למידה, תקשורת בינאישית טובה ויכולת לעבוד בצוות
דרישה ליכולת להיות כונן 24/7
מרכיב/ה מכני /ת
במסגרת התפקיד: עבודה באולם יצור, הרכבת מכלולים ו/או זיווד מכלולים. מדובר במשרה מלאה.
[בתמונה למעלה: פלטפורמת בדיקות המארזים Hawk System של קמטק]
קמטק (Camtek), יצרנית מערכות הבדיקה והמדידה לתעשיית השבבים ממגדל העמק, פרסמה היום (ד') תוצאות שיא לשנת 2025 ולרבעון הרביעי, על רקע גל ההשקעות העולמי בתשתיות בינה מלאכותית והמעבר לאריזות שבבים מתקדמות. החברה ממשיכה ליהנות מביקוש גבוה מצד יצרני שבבים המרחיבים קיבולת ייצור, בעיקר בתחומי זיכרונות HBM ושבבי AI.
ברבעון הרביעי של 2025 הסתכמו הכנסות החברה ב-128.1 מיליון דולר — עלייה של 9% לעומת הרבעון המקביל — והרווח הנקי הגיע ל-35.9 מיליון דולר, גם הוא עלייה של 9%. שיעור הרווחיות הגולמית עמד סביב 50%. בשנת 2025 כולה הסתכמו ההכנסות ב-496.1 מיליון דולר, צמיחה של 16% לעומת 2024. הרווח הנקי הסתכם ב-50.7 מיליון דולר, ירידה של 43% בעיקר בשל הוצאות חד-פעמיות, בעוד הרווח הנקי המתואם הגיע ל-159 מיליון דולר — עלייה של 15%. בקופת החברה כ-851 מיליון דולר במזומן והשקעות.
קמטק מפתחת מערכות בדיקה אופטיות מתקדמות המשמשות לבקרת איכות בתהליך ייצור השבבים — החל מפרוסות הסיליקון ועד שלבי ההרכבה הראשוניים. המערכות מיועדות בעיקר לאריזות מתקדמות (Advanced Packaging), שילוב שבבים הטרוגני (chiplets), זיכרונות HBM, חיישני תמונה, MEMS ורכיבי RF — תחומים שבהם מורכבות הייצור גבוהה במיוחד והצורך במדידה מדויקת גדל.
החברה נהנית מהמגמה המרכזית בתעשייה: המעבר לשבבי AI מגביר את הצפיפות והמורכבות של הרכיבים, ולכן מחייב רמות בדיקה קפדניות יותר. במקביל, יצרני שבבים מובילים מקימים ומרחיבים מפעלים, מה שמגדיל את הביקוש לציוד בדיקה.
מנכ״ל החברה רפי עמית אמר כי “2025 היא השנה שבה הגענו לאבן דרך של חצי מיליארד דולר הכנסות עם רווחיות חזקה”. לדבריו, “אנחנו נמצאים במרכז שוק ה-AI שמציג ביקוש חזק במיוחד”, והוסיף כי יצרני שבבים מובילים מרחיבים באופן אגרסיבי את קיבולת הייצור — מגמה המתבטאת בעלייה בהזמנות למערכות החברה.
החברה צופה כי 2026 תהיה שנת צמיחה דו-ספרתית נוספת. ההכנסות ברבעון הראשון צפויות להיות סביב 120 מיליון דולר, והצמיחה צפויה להאיץ במחצית השנייה של השנה על בסיס צבר הזמנות ושיחות עם לקוחות.
קמטק מצטרפת בכך לשורת ספקיות ציוד השבבים הנהנות מהמעבר לתשתיות AI — תחום שמוביל כיום את מחזור ההשקעות בתעשיית הסמיקונדקטור ומייצר ביקוש גובר לטכנולוגיות בדיקה מתקדמות.
בתמונה למעלה: פרופ' ליאור רוקח. קרדיט צילום: דני מכליס
האו"ם נכנס לעידן הבינה המלאכותית: לראשונה מוקם גוף מדעי בינלאומי קבוע שמוקדש כולו להערכת השלכות הטכנולוגיה על החברה והכלכלה, ובין חבריו נמנה גם נציג ישראלי — פרופ’ ליאור רוקח מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב.הפאנל, Independent International Scientific Panel on Artificial Intelligence, הוקם בהחלטת העצרת הכללית ב-2025 והחל לפעול השנה. מטרתו אינה לפקח או לחוקק, אלא לייצר מקור ידע מוסכם שעליו יוכלו ממשלות להסתמך בעת קביעת מדיניות. האו״ם מבקש באמצעותו ליצור שכבת מומחיות גלובלית שתבחין בין מחקר מדעי לבין אינטרסים מסחריים או פוליטיים — תפקיד המזכיר את מעמדו של פאנל האקלים הבינלאומי בתחומו.
הגוף מורכב מ-40 מומחים שנבחרו מתוך יותר מ-2,600 מועמדים מ-140 מדינות, והם פועלים בו באופן אישי ולא כנציגי מדינות. הפאנל אמור לפרסם דוחות תקופתיים והערכות מצב, לנתח השפעות כלכליות וחברתיות של AI, לזהות סיכונים מתפתחים ולהתריע מוקדם בפני ממשלות. הוא מתמקד בשימושים אזרחיים של הטכנולוגיה — החל משוק העבודה ומידע ציבורי ועד פרטיות, דמוקרטיה ותשתיות קריטיות.
בין החברים הבולטים נמנים חתן פרס טיורינג ואחד מאבות הלמידה העמוקה פרופ’ יהושע בנג’יו, וכלת פרס נובל לשלום מריה רסה, חוקרת דיסאינפורמציה והשפעת פלטפורמות דיגיטליות על דמוקרטיות. לצדם יושבים חוקרי מחשב, כלכלנים, משפטנים ואנשי מדיניות ציבורית, במטרה ליצור גוף רב-תחומי ולא רק טכנולוגי.
אליהם מצטרף כעת פרופ’ ליאור רוקח, והוא הישראלי היחיד בפאנל. רוקח, בן 53, הוא פרופסור למדעי המחשב ומומחה לכריית נתונים ולמידת מכונה. מחקריו עוסקים בפיתוח אלגוריתמים, מערכות המלצה, ניתוח רשתות חברתיות ואבטחת מידע — כלומר בתשתית המתמטית שעליה נשענים יישומי הבינה המלאכותית. לאורך הקריירה פרסם מאות מאמרים מדעיים וזכה לעשרות אלפי ציטוטים אקדמיים, ונחשב לחוקר בעל השפעה רחבה בתחום.
באוניברסיטת בן-גוריון שימש בעבר כראש המחלקה להנדסת מערכות תוכנה ומידע והקים מעבדות מחקר בתחום ה-Big Data. לצד פעילותו האקדמית היה מעורב גם בתעשייה, ייסד מספר חברות בתחום הבינה המלאכותית ורשם פטנטים טכנולוגיים. את דרכו המקצועית החל לאחר שירות ביחידת המודיעין 8200.
מינויו לפאנל מציב את ישראל בתוך קבוצת מומחים שתעצב למעשה את בסיס הידע שעליו יישענו מדינות העולם בעיצוב מדיניות AI. בעידן שבו רגולציה על בינה מלאכותית הופכת לנושא גיאופוליטי מרכזי, האו״ם מבקש ליצור גוף ניטרלי שיקבע את גבולות הדיון — לא באמצעות חקיקה, אלא באמצעות קונצנזוס מדעי.
חברת T3 Defense, הנסחרת בנאסד״ק תחת הסימול DFNS ולשעבר Nukkleus, הודיעה על קבלת שליטה בחברת Industrial Techno-Logic Solutions (ITS) הישראלית. במסגרת העסקה קיבלה T3 51% ממניות החברה באמצעות המרת הלוואה קיימת בהיקף של כ-10 מיליון שקל להון, ללא תשלום מזומן נוסף וללא הקצאת מניות חדשות. לצד זאת ניתנה לה אופציה לרכוש את יתרת 49% בתוך שלוש שנים במחיר מדורג של כ-25 עד 35 מיליון שקל, בהתאם למועד המימוש. לאחר השלמת העסקה מעריכה החברה כי הכנסותיה השנתיות המאוחדות יעמדו על כ-24–26 מיליון דולר.
המהלך משקף הסדרה של שליטה בחברה שכבר מומנה קודם לכן על ידי T3, ולא רכישה במזומן במובן הקלאסי. העסקה מצטרפת לשורת רכישות שמבצעת החברה במסגרת אסטרטגיית בניית פלטפורמה תעשייתית ביטחונית.
ITS היא חברת הנדסה וייצור מכפר-סבא הפועלת כקבלן Turn-Key — כלומר מלווה מוצר משלב הפיתוח ועד ייצור סדרתי. החברה מתכננת ומייצרת מערכות אלקטרו-מכניות, קווי ייצור ומכונות מותאמות, ומנהלת את שרשרת האספקה והאינטגרציה עבור לקוחות בתחומי הביטחון, החלל, הציוד הרפואי והרובוטיקה. פעילותה ממוקדת בעיקר בשלב המעבר מאבטיפוס לייצור בקנה מידה, שלב הנחשב צוואר בקבוק בפרויקטים ביטחוניים ותעשייתיים.
בבעלות מלאה של ITS נמצאת פוזיטק, שהוקמה בשנת 2001 בחיפה. החברה מפתחת מערכות בקרת תנועה וייצוב מדויקות המשולבות במכ״מים, חיישנים ומטענים משימתיים בפלטפורמות יבשה, אוויר וים. פעילות זו כבר מהווה תת-מערכת ביטחונית מובהקת, המשמשת שכבת דיוק מכנית-אלקטרונית במערכות חישה ונשק.
T3 Defense עצמה מצויה בעיצומו של שינוי אסטרטגי מואץ. החברה, שנוסדה בארה״ב כחברת אחזקות רב-תחומית, שינתה בפברואר 2026 את שמה מנוקליאוס כדי לחדד את מיקודה ברכישה ובהפעלה של חברות ביטחוניות המשולבות בשרשרת האספקה לתוכניות ביטחון לאומיות. במסגרת זו גייסה מסגרת הון של עד 250 מיליון דולר לצורך רכישות נוספות.
עוד קודם לכן רכשה שליטה ב-Star 26 Capital, המחזיקה בחברת רימון המספקת מערכות אנרגיה ורכיבים המשולבים בין היתר במערכות הגנה מתקדמות, וכן את חברת תלתן הישראלית, המפתחת פתרונות סימולציה, נתונים סינתטיים וניווט בסביבות חסרות GPS עבור התעשיות הביטחוניות.
כאשר מחברים את הרכישות מתקבלת תמונה של פאזל תעשייתי הולך ונבנה: תלתן מספקת שכבת אלגוריתמים וסימולציה, רימון מספקת תשתיות אנרגיה, פוזיטק תתי-מערכות מדויקות, ו-ITS את יכולת המעבר לייצור סדרתי. במקום לפתח מערכת נשק אחת, החברה פועלת לבניית בסיס תעשייתי הממוקם מתחת לקבלנים הראשיים — כלומר חברות המספקות את היכולות המאפשרות לייצר מערכות ביטחוניות בקנה מידה.
רכישת ITS מוסיפה לפורטפוליו את שכבת ה-production readiness — שלב שבו פרויקטים ביטחוניים רבים נתקעים בשל דרישות איכות, הסמכה ואספקה. בכך ממשיכה T3 Defense ליישם מודל של איחוד ספקי עומק ביטחוניים תחת קבוצה אחת, במטרה לייצר רצף יכולות הנדסי-תעשייתי מלא.
מני שלום, מנכ״ל T3 Defense, מסר כי "העסקה מחזקת את האסטרטגיה שלנו להרחבת יכולות הייצור בנקודות צוואר בקבוק בתעשייה הביטחונית. ITS פועלת בנקודת המפגש בין הנדסה מתקדמת לייצור בקנה מידה – תחום שבו דיוק הביצוע ומשמעת האספקה משפיעים ישירות על תוכניות ביטחוניות ארוכות טווח".
בתמונה למעלה: חיילי חי"ר גרמנים מתאמנים בהפעלת טילי ספייק של רפאל. מקור: Eurospike
הביקוש העולמי לטכנולוגיות צבאיות ישראליות מגיע לשיאים חסרי תקדים. חברת אלביט מערכות דיווחה השבוע על קבלת חבילה של הזמנות מלקוח בינלאומי לאספקת מגוון רחב של אמצעי הגנה וביטחון ליישום ב-6 שנים ובהיקף כולל של כ-435 מיליון דולר. הדיווח הזה מגיע לאחר סדרה ארוכה של דיווחים על הזמנות ביטחוניות, שהיקפן בארבעת החודשים האחרונים הסתכם בכ-3.45 מיליארד דולר. והיא לא היחידה: בחודש שעבר (ינואר) הרחיבה גרמניה את הסכם ההצטיידות במערכות ההגנה נגד טילים מסוג חץ-3 בכ-3.1 מיליארד דולר, מעבר להסכם המקורי שנחתם בדצמבר 2025 עם משרד הביטחון.
לאחר ההרחבה, מגיע היקף ההזמנה לכ-6.1 מיליארד דולר. מדובר בהסכם הייצוא הביטחוני הגדול ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל. בשבוע שעבר גילה העיתון פורבס הודו שכיום מסתכמות עסקאות הנשק בין ישראל והודו בהיקף כולל של כ-8.6 מיליארד דולר, בהן מערכות טילים רבות מתוצרת רפאל. החשיבות של התעשייה הישראלית באה לידי ביטוי במה שניתן לכנות בשם "התרגיל הספרדי": לפני כחצי שנה ביטלה ספרד עסקה לרכישת אלפי משגרים וטילי ספייק מתוצרת רפאל בהיקף כולל של כ-287 מיליון דולר, על רקע התנגדות לישראל בעקבות המלחמה בעזה.
בשבוע שעבר מסר שר ההגנה הספרדי לפרלמנט שבמקום הטילים הישראלים, ספרד תרכוש טילי Multi-Role Light Guided Missile System – MELLS המיוצרים בגרמניה. מדובר בעצם בכינוי של צבא גרמניה לטיל SPIKE LR של רפאל, המשמש גם כטיל אנטי-טנקי וניתן לשיגור ממגוון פלטפורמות מוסקות, יבשתיות, אוויריות וימיות, ומגיע לטווח של עד 30 ק"מ. הטילים האלה מיוצרים ומשווקים באירופה באמצעות חברת Eurospike, שהוקמה ב-2004 על-ידי רפאל, Rheinmetall Electronics ו-Diehl Defence, ועוסקת גם בייצור הטילים בגרמניה.
גם הייצוא הוכפל – וגם ההצטיידות של צה"ל
השאלה כיצד הגיעה אירופה למצב שבו מערכות נשק מרכזיות שלה מיוצרות במדינה קטנה בחו"ל היא מעניינת לכשלעצמה, אולם זהו כבר עניין אחר. בארץ מורגש שינוי עומק לנוכח הרכש הגובר מאירופה, מאסיה ומארצות הברית, אשר משנה את פני התעשייה. בהשוואה לייצוא של כ-6.5 מיליארד דולר ב-2013, כעבור עשור, ב-2023, הסתכם הייצוא הביטחוני בכ-13 מיליארד דולר. ב-2024 הוא המשיך לצמוח והסתכם בכ-14.8 מיליארד דולר – פי שניים מאשר ב-2020. קשה מאד להעריך מה יהיו הנתונים של 2025, אולם המגמה המסתמנת היא של המשך הצמיחה.
לצד הצמיחה החזקה והעקבית הזו, צריך להוסיף את הרכש של צה"ל עצמו, אשר מגיע לאותן תעשיות ביטחוניות. התנועה לחופש המידע גילתה שבשנת התקציב 2023-24 הוכפל היקף הרכש של משרד הביטחון בהשוואה לשנת 2021-22, והסתכם ב-89 מיליארד שקל (בהשוואה לכ-46 מיליארד שקל ב-2021-2022). הרכש של משרד הביטחון כולל בעיקר הצטיידות בנשק ובתחמושת, וגם ביגוד ומזון לחיילים. תעשיות הנשק הישראליות היו הנהנות העיקריות ממנו: סך הציוד והתחמושת שנרכשו מהן הסתכם ב-52 מיליארד שקל ב-2023-2024. 30 מיליארד שקל נוספים הופנו לרכש מחברות אמריקאיות.
מסוק CH-53 של חה"א. מקור: Lockheed Martin–Sikorsky
דוגמא מלפני שבועיים: משרד הביטחון הזמין מאלביט חבילת שדרוג אוויוניקה, מערכות הגנה ומערכות נשק שתותקן ב-12 מסוקי CH-53 בהיקף כולל של כ-400 מיליון שקל. למגמה המשולבת הזו השפעה עצומה על תעשיית האלקטרוניקה בישראל, אשר נוטשת את אסטרטגיית גיוון השווקים ומתמקדת יותר ויותר במוצרים ושירותים לתעשייה הביטחונית. הדבר בולט בדו"חות של החברות הבורסאיות. מהדו"ח השנתי של חברת אורביט מנתניה, עולה שהשוק הביטחוני תרם 95% מהמכירות ב-2025, בהשוואה לכ-55% בשנת 2015. פי.סי.בי טכנולוגיות דיווחה שבתשעת החודשים הראשונים של 2025 תפס השוק הביטחוני 57% מהמכירות, בהשוואה ל-46% בשנת 2022.
השוק הצבאי היה אחראי לכ-80% מהמכירות של אימקו תעשיות בשנת 2024, בהשוואה לכ-68% בשנת 2023 ול-61% בשנת 2022. חברת ח.מר סיכמה לאחרונה שלוש שנות של טרנספורמציה עסקית שאחד מהמרכיבים המרכזיים שבה היה מיקוד בשוק הצבאי וביטחון המולדת. במצגת למשקיעים מתחילת החודש (פברואר 2026), היא מסרה על צמיחה שנתית של 50% בהיקף ההזמנות מהשוק הביטחוני, ועל צבר הזמנות קיים של 863 מיליון שקל, שכ-62% ממנו מיועדים למערכות צבא ובטחון המולדת.
החברות הקטנות והבינוניות הבינו לאן הרוח נושבת
התופעה הזו משנה את הגדרת השוק של חברות סטארט-אפ וחברות בינוניות, אשר גילו שהדרך היחידה כיום להציג צמיחה היא באמצעות הפיכתן לחברות ביטחוניות. חברת גילת הכריזה לפני כשנה על הקמת החטיבה הצבאית Gilat Defense, אשר תתמקד בפתרונות תקשורת לוויינית ללקוחות צבאיים וממשלות. חברת מאסיבית (Massivit) מלוד, אשר פיתחה מדפסות תלת-מימד בפורמט גדול, החליטה להתמקד במתן שירותי ייצור בעיקר לשוקי הצבא, התעופה והחלל. חברת קוגנטה (Cognata) מרחובות, אשר פיתחה סימולטור לאימון ובדיקת מערכות נהיגה אוטונומיות בשוק הרכב המסחרי, הכריזה לאחרונה על מערכת AVBox, שהיא ערכת חומרה ותוכנה המעניקה לכלי רכב צבאיים סטנדרטיים יכולות של תנועה אוטונומית בשטח.
חברת אקוואריוס מנועים (Aquarius) מרעננה, אשר פיתחה גנרטורים יעילים לעמדות טעינה של כלי-רכב חשמליים ומערכות גיבוי, הכריזה בסוף 2025 על תפנית מרכזית באסטרטגיה העסקית, שעיקרה הוא התמקדות בתחום ההגנה והביטחון, בעיקר בנושאי הגנה על גבולות וביטחון פנים. כיום היא בוחנת מיזוגים ורכישות של מספר חברות כדי למזג את הטכנולוגיות השונות לפתרון מודולרי ומלא. חברת TriEye התל-אביבית אשר פיתחה חיישן SWIR (אינפרא-אדום באורך גל קצר) מבוסס CMOS, החליטה להיכנס לתחום הצבאי הטקטי, וחשפה את המהלך בתערוכת AUSA 2025 שהתקיימה באוקטובר בוושינגטון. היא השתתפה בהצגת רכב קרב למשימות מיוחדות של חברת AM General האמריקאית, המצוייד בחיישן שלה.
אפילו חברת Odysight.ai מהיישוב עומר שליד באר שבע, השלימה בדצמבר 2025 את היציאה מהשוק הרפואי שבו החלה את דרכה, כדי להתמקד בשוקי הביטחון, התחבורה והתעשייה. החברה מסרה שמערכות הניטור הוויזואלי (מצלמות ומחשב משימה) ותוכנת ניתוח המידע שלה, הותקנו במסוקי סיקורסקי SH-60 Seahawk של הצי האמריקאי. צבר ההזמנות גם כולל הסכם להתקנת הפתרון בכמה מאות כטב"מים של יצרנית ביטחונית גלובלית. ייתכן שמדובר באלביט, שעבורה החברה פיתחה פתרון כזה, אולם החברה לא מסרה מידע על זהות המזמין.
דילמה בקנה מידה לאומי
הדוגמאות האלה מדגימות את עומק והיקף השינוי המתחולל בתעשייה הישראלית. ההגיון העסקי שמאחורי המגמה הזו מובן מאליו ואפילו מוצדק מנקודת המבט של החברה הבודדת: ארגון עסקי צריך לפעול היכן שיש שוק למוצרים שלו. אולם השאלה הגדולה היא כיצד השינוי הזה ישפיע על עתידה של התעשייה הישראלית.
אחד מסודות ההצלחה של ההייטק הישראלי הוא הגיוון הגדול של פעילות בשווקים שונים, במודלים עסקיים שונים ובטכנולוגיות שונות. מנקודת מבט אסטרטגית ארוכת טווח, יכול להיות שהתעשייה הישראלית נוטלת על עצמה סיכון גדול מדי. אולם זהו נושא שאינו עומד על שולחנם של מנכ"לי החברות – הם צריכים לשרוד. הוא ניצב לפיתחם של מקבלי ההחלטות ברמה הלאומית.
חברת הרחפנים הישראלית XTEND הודיעה על מיזוג עם השלד הבורסאי JFB Construction הנסחר בנאסד״ק, שבסיומו תהפוך לחברה ציבורית בשם XTEND AI Robotics ותיסחר תחת הסימול XTND. העסקה, שבוצעה לפי שווי חברה של 1.5 מיליארד דולר, צפויה להיסגר באמצע 2026, ובעלי המניות של XTEND יחזיקו בכ-70% מהחברה הממוזגת. בין המשקיעים: Protego Ventures, חברת הרחפנים האמריקאית Unusual Machines ואריק טראמפ. XTEND גייסה עד היום פחות מ-100 מיליון דולר, כך שהמיזוג משקף שווי הגבוה ביותר מפי 7.5 מהיקף ההון שגויס — נתון חריג גם במונחי חברות דיפנס-טק.
מעבר משוק הפיתוח לשוק הביטחוני האמריקאי
המיזוג אינו רק מהלך פיננסי, אלא גם תעשייתי: החברה מבקשת לבסס נוכחות ארוכת טווח בארה״ב ולהשתלב בתוכניות ההצטיידות של מערכת הביטחון האמריקאית. בשנה שעברה הקימה XTEND מתקן ייצור בטמפה, פלורידה, ופועלת בשיתופי פעולה עם גופי ביטחון ותעשיות ביטחוניות. עד היום זכתה בחוזים לאספקת אלפי רחפנים לצבא ארצות הברית. XTEND נוסדה ב-2018 בתל-אביב בידי האחים אביב ומתיאו שפירא יחד עם רובי ליאני ואדיר טובי, שהגיעו מעולמות רחפני המרוצים והממשקים האינטראקטיביים. החברה פיתחה מערכת שליטה לרובוטים באמצעות מחוות ידיים ומשקפי תצוגה, במקום שלט הטסה מסורתי. המערכת נוסתה לראשונה באופן מאולתר סביב אירועי בלוני הנפץ מרצועת עזה לצורך ניטרול מטענים מרחוק. משם התרחבה הפעילות למשימות טקטיות נוספות, ובהמשך נפרסו המערכות בלחימה בעזה לפעילות בתוך מבנים וחללים סגורים.
מערכת הפעלה לרחפנים
ליבת הפתרון היא מערכת ההפעלה XOS: המפעיל רואה דרך הרחפן בזמן אמת ומכוון אותו בתנועות ידיים. במקום להטיס, ניתן לסמן יעד – לדוגמה חלון או מסדרון – והרחפן מתקרב, נכנס ומתייצב תוך הימנעות ממכשולים. סביב המערכת פיתחה החברה מספר כלים ובהם Griffone ליירוט, Wolverine לטיפול במטענים ו-Xtender לחדירה למבנים. אחידות ההפעלה מאפשרת מעבר מהיר בין משימות והפחתת עומס קוגניטיבי, כשהרחפן משמש כשלוחה של הלוחם לפני כניסת הכוח למרחב מסוכן. הנפקתה הצפויה של XTEND מצטרפת למגמה רחבה יותר בשוק הביטחוני: מעבר ממערכות בלתי-מאוישות בודדות למערכות מרובות הנשלטות באמצעות תוכנה — תחום שבו מנסה החברה למצב את עצמה כספקית שכבת ההפעלה.
חברת קיידנס (Cadence) הכריזה על פתרון צד הלקוח ChipStack AI Super Agent, לתכנון ואימות תכנוני שבבים. המערכת נחשבת ל"סוכן מתקדם" (Agentic AI) שנועד לפשט ולהאיץ את תהליך תכנון השבבים, במיוחד בשלבים המורכבים של תכנון, כתיבת קוד, בדיקות ואימות התכנון (Verification). בהכרזה, החברה תיארה את המוצר כ"צעד מהפכני המגדיר מחדש את האופן שבו מתבצע תכנון השבבים". המערכת בנויה במתכונת של Agentic Workflow. זהו מודל עבודה שבו מערכת ה-AI לא רק עונה על שאלות – אלא פועלת באופן עצמאי להשגת המטרה הסופית.
הדבר מתבצע באמצעות “סוכנים” (Agents) המקבלים החלטות, מבצעים משימות, ובודקים את עצמם. כלומר, כאשר מדובר בתכנון שבב, תהליך Agentic Workflow יבצע קריאת מפרט טכני, כתיבת קוד RTL, ייצור Testbench והרצת סימולציות. כאשר הוא מזהה כשל, הוא מתקן את קוד ה-RTL ומבצע בדיקות נוספות. החברה מסרה שהמערכת החדשה יודעת לבצע שילוב בין כלי EDA שונים של החברה, ולבצע בדיקות ואימות התכנון, הנחשבות למרכיב הארוך והיקר ביותר בתכנון השבב.
הלקוחות הראשונים: RISC-V, קואלקום, אנבידיה ואלטרה
הפתרון החדש נבדק וכבר החל להיכנס לשימוש ראשוני בחברות RISC-V, קואלקום, אנבידיה ואלטרה. מערכת ChipStack AI Super Agent תומכת במודלים מתקדמים בענן או ב-On-Prem, כולל מודלים של NVIDIA Nemotron הפתוחים להתאמה באמצעות NVIDIA NeMo, ומודלים מבוססי ענן כמו OpenAI GPT שנועדו לשפר את תפוקת המהנדסים. “לקוחותינו מתמודדים עם מחסור ניכר במהנדסים בכירים, המקשה עליהם לעמוד ביעדי הפיתוח שהוגדרו להם”, אמר מנהל חטיבת המחקר והפיתוח בקיידנס, פול קנינגהאם. "לכן הפתרון הזה מהווה פריצת דרך משמעותית מבחינת התפוקה בהליכי תכנון ואימות”.
"ChipStack מייצגת קפיצת מדרגה משמעותית באסטרטגיות ה-Design-for-AI וה-AI-for-Design שלנו", אמר נשיא ומנכ״ל קיידנס, אנירוד דבגאן. “סוכנים אינטליגנטיים המפעילים את התשתיות שלנו באופן עצמאי, מאפשרים ללקוחותינו להשיג רמות תפוקה חסרות תקדים, ובמקביל גם לשחרר את הכשרונות ההנדסיים יקרי הערך כדי שאלה יתמקדו בחדשנות”.
חברת Webiz נמצאת בדיוק במקום שבו תעשיית ההייטק משתנה: בין שירותי פיתוח לחברות גדולות שעוברות טרנספורמציה, לבין דור חדש של יזמים שמפתחים מוצר לבד באמצעות AI. גם מנכ"ל החברה, אייל בר-עוז, חי בשני העולמות — מפעיל צוותים גלובליים מצד אחד, ובונה מוצרים בעצמו מצד שני. “יש הרבה שינויים בתעשייה… אני לבד הרמתי לאוויר ארבעה מוצרים. פעם זה היה חצי שנה של עבודה, היום אני עושה את זה לבד”.
לדברי בר-עוז, הבינה המלאכותית יוצרת פער חריף בין סטארטאפים חדשים לבין ארגונים גדולים. סטארטאפים כבר לא זקוקים כמעט לצוותי פיתוח. “סטארטאפים וחברות חדשות כמעט לא מגייסים מפתחים במיקור חוץ, כי המוצר נבנה מהתחלה באמצעות כלי AI. אפשר היום להגיע ל-POC באופן עצמאי”. מנגד, דווקא החברות הגדולות זקוקות ליותר כוח אדם מאי-פעם: “אצל החברות הגדולות עם הלגאסי אתה לא יכול להחליף הכל באמצעות AI. אתה צריך להחזיק את הקיים ולהביא את החדש. הטרנספורמציה דורשת יותר אנשים”. התוצאה, לדבריו, תהיה התפוצצות במספר החברות: “אנחנו נראה הרבה יותר סטארטאפים. פי 100. כל אחד יכול לפתוח. זה יאפשר לעוד מדינות להפוך לסטארט-אפ ניישן”.
תפקיד המפתח משתנה – ומי המנצחים
השינוי הגדול ביותר מתרחש במקצוע עצמו. הקידוד כבר אינו המרכז. להיות רק מקודד זה לא רלוונטי”. תחום הפרונט-אנד, לדבריו, נמצא בירידה מהירה: “אפשר היום לפתח באמצעות כלי וייב-קוד. אנחנו רואים הרבה פחות גיוסים לפרונט-אנד. בעוד כמה שנים הוא לא יהיה רלוונטי”. במקומו נולד תפקיד חדש — “פול-סטאק של עידן ה-AI”. בר-עוז: “היום פול-סטאק זה להבין פרודקט, תשתיות, דאטה, פרוג’קט ו-DevOps. להיות מעטפת”. המרוויחים הגדולים הם אנשי המוצר: “אנשי פרודקט הם המנצחים הגדולים של המהפכה. הסטיב ג’ובסים”. האתגר של המפתחים יהיה להפוך לכאלה: “יהיה מעניין לראות איך הם מוציאים מעצמם את איש המוצר”.
למרות יכולת העבודה האישית, בר-עוז דווקא מוצא היגיון רב בתופעת החזרה לעבודה במשרד: “הקולבורציה מייצרת ערך מוסף לבני אדם. זה היתרון של האדם על פני ה-AI. כוחו של הצוות חזק יותר מכוחו של האדם”. ומה לגבי ה-SaaS? הוא דוחה את הטענה שה-AI מחסל את עולם התוכנה הארגונית: “SAAS לא מת. יש אבטחה, גיבוי ואחסון… התנודתיות היא אי-ודאות בשוק ההון, לא סיכון קיומי”.
האקדמיה: ללמד אנשים לבנות לבד
על רקע השינוי, Webiz משיקה אקדמיית הכשרה בינלאומית חדשה. הקורסים אינם עוד לימודי תכנות קלאסיים, אלא הכשרת אדם אחד להקים מוצר. “יזמות בעידן ה-AI – מא’ עד ת’ בחודש – שתוכל להגיע ל-POC לבד, בלי מעצב, בלי פרודקט ובלי מפתח”. לדבריו, הביקוש מגיע מהשטח: “אנחנו רואים סטארטאפים שעושים את התהליך לבד, אז אנחנו רוצים ללמד את זה”. התכנים מתמקדים בדאטה, פרודקט וכלי AI: “העולם צריך ללמוד הרבה יותר מלפני. אם אנשים לא יעברו אדפטציה הם לא ישרדו”.
האקדמיה תפעל בישראל ובגיאורגיה, מקום פעילותה המרכזי של Webiz: “אנחנו משיקים קורס ראשון בגיאורגיה בחודש הבא… אנשים מאוד מבולבלים כרגע, והקורסים נותנים גם מנטורינג”. בסופו של דבר, בר-עוז מתאר עולם שבו ההייטק לא קטן — אלא מתפצל: יותר יזמים בודדים מצד אחד, וארגוני ענק שצריכים יותר אנשים מצד שני. וביניהם — אדם אחד עם רעיון וכלי AI.
[בתמונה: מערכת התצפית Bee 3 שי ביסנס. מקור: ביסנס]
חברת אוטונומוס גארד דיווחה אתמול (ב') כי חברת הבת ביסנס (BeeSense) חתמה על מזכר הבנות לאספקת מערכות ביטחוניות ללקוח בהודו בהיקף של כ-1.9 מיליון דולר — צעד המהווה כניסה ראשונה של החברה לשוק ההודי.
אספקת המערכות תחל לאחר השלמת הדגמה מוצלחת: המערכות הראשונות יסופקו בתוך שישה חודשים, ולאחר מכן תימשך הפריסה לאורך תשעה חודשים נוספים. בחברה מעריכים כי הצלחה בפרויקט עשויה להוביל להזמנות המשך ולפתוח פעילות מול לקוחות נוספים במדינה, אותה היא מגדירה כבעלת פוטנציאל עסקי משמעותי.
לדברי מנכ"ל אוטונומוס גארד, ברוך דיליאון, מדובר באבן דרך עבור ביסנס, הנמצאת בתקופה של האצת פעילות לאחר הזמנות קודמות ממשרד הביטחון בישראל.
ביסנס פועלת בתחום מערכות התצפית והחישה להגנה היקפית וגילוי איומים קרקעיים, אוויריים וימיים. החברה, שהוקמה ב-1996 על ידי יוצאי יחידה 81, מתמחה באינטגרציה של מצלמות יום-לילה, מכ"מים וחיישנים אקוסטיים עם עיבוד בזמן אמת. בין מוצריה הבולטים מערכת Mantis לזיהוי איומים מטווחים ארוכים ומערכת Firefly המספקת כיסוי שטח גם בתנאי ראות נמוכה. פתרונותיה פרוסים בגבולות ובתשתיות ביטחוניות בישראל ומבוססים על פרויקטים רחבי היקף מול גופים ממשלתיים.
ביסנס פועלת כחלק מקבוצת אוטונומוס גארד, המאחדת גם את סקיילוק — המתמחה בזיהוי ונטרול רחפנים. שילוב היכולות של שתי החברות מאפשר לחברה האם להציע מערך הגנה רב-שכבתי: סקיילוק מטפלת באיום האווירי, בעוד ביסנס מספקת גילוי והגנה היקפית קרקעית תחת מערכת שליטה ובקרה אחודה.
החוזה הנוכחי מסמן את תחילת הפעילות הבינלאומית של ביסנס, ועשוי להפוך למבחן ראשון ליכולת הקבוצה לייצא פתרון הגנה אינטגרטיבי לשווקים ביטחוניים מחוץ לישראל.
בתמונה למעלה: מדפסת הדגל Massivit 10000 של מאסיבית
חברת מאסיבית (Massivit) מלוד, אשר פיתחה טכנולוגיית הדפסת תלת מימד של חלקים גדולים במיוחד, משנה את המודל העסקי שלה ועוברת מהתמקדות במכירת מכונות הייצור, למכירת שירותי ייצור. במסגרת השינוי הזה היא תקים רשת של לשכות שירות בישראל ובעולם שתפעל תחת שם המותג RapidWings. דירקטוריון החברה אישר אתמול (א') את האסטרטגיה החדשה: היא תתבסס על פריסת לשכות שירות שיופעלו על-ידי צדדים שלישיים (Joint Service Bureaus), אשר יתמקדו באספקת פתרונות מהירים לייצור תבניות וכלי עבודה לייצור מכלולים מרוכבים לתעשיות הביטחוניות והתעופתיות.
במקביל, החברה תיכנס בהדרגה גם לייצור עצמי של חלקי קצה עבור הלקוחות. האסטרטגיה החדשה מבוססת על הרחבת מודל הפעילות שגובש בסוף 2025 עם חברת קומפרטס (Comparts) מקבוצת אבנון. קומפרטס הוקמה בשנת 2005 ומספקת פתרונות תכנון, ייצור רכיבים, יציקת תבניות, הנדסה, והטמעת מערכות ללקוחות בתחומי התעופה, הביטחון, התקשורת והתחבורה. החברה נחשבת למומחית בתחום ייצור מכלולים מחומרים מרוכבים (קרבון ופיברגלס) הנדרשים בתחומי התעופה, הרחפנים והחלל, שבהם המבנים צריכים להיות חזקים, קלים ולא מתכתיים.
התעשייה זקוקה לייצור – לא למכונות
בתחילת ינואר 2025 הקימו שתי החברות הקימו לשכת שירות משותפת המייצרת תבניות וחלקים באמצעות מדפסת הדגל של החברה, Massivit 10000, ללקוחות מתחום התעשייה הביטחונית. החברה מסרה שבמסגר שיתוף הפעולה הזה היא השלימה בהצלחה סדרת פרויקטים במסגרתם יצרה כלים ותבניות לייצור מכלולים מרוכבים עבור חברות ביטחוניות מובילות בישראל. "כלל המוצרים והרכיבים עברו את מבחני האיכות והרישוי המחמירים ביותר ונמצאים כיום בשימוש פעיל".
מנכ"ל מאסיבית, יוסי אזרזר, אמר שהשקת RapidWings מהווה אבן דרך אסטרטגית בחדירה לשוק הביטחוני. "הפלטפורמה תסיר את צוואר הבקבוק המבני של התעשייה ותאפשר עצמאות יצרנית ומוכנות מבצעית בזמן". בהודעה לבורסה על האסטרטגיה החדשה, הזהירה מאסיבית שמצבה הפיננסי צפוי להביא להוספת אזהרת עסק חי בדוחותיה הכספיים הקרובים, ולכן החברה החלה לפעול לצורך גיוס הון נוסף לחברה. "מימוש האסטרטגיה החדשה כפוף להצלחת גיוסים אלה".
תא"ל (במיל') גבריאל שחור, חבר בוועדה המייעצת של מאסיבית ו-RapidWings, הסביר שבנוף המבצעי של ימינו, גופי ביטחון ותעופה אינם יכולים להרשות לעצמם להמתין מספר חודשים למבנים מרוכבים קריטיים. "RapidWings מקצרת את מחזורי הייצור מחודשים לימים ומהווה שינוי מבני באופן שבו תוכניות תעופה עוברות משלב הקונספט לפריסה מבצעית. זהו מענה ישיר לצורך בייצור המוני (Mass Production) של כלים בלתי מאוישים המותאמים למענה מיידי לצרכים בשטח".
המנייה בבורסה זינקה בכ-22%
חברת מאסיבית פיתחה מדפסות תלת מימד לייצור תעשייתי של חלקים גדולים מאוד. הטכנולוגיה של החברה מבוססת על שני תהליכים מרכזיים: טכנולוגיית הליבה המרכזית היא Gel Dispensing Printing (GDP) המבוססת על שימוש בחומר ג’ל אקרילי ריאקטיבית שהוא שרף המתמצק מיידית באמצעות קרינת UV במהלך ההדפסה. הדבר מאפשר לייצר חלקים גדולים במהירות גבוהה ובלא צורך בתמיכות רבות.בנוסף, היא פיתחה את תהליך Cast In Motion (CIM) המאפשר להדפיס תבניות (molds) מורכבות לייצור חלקים מחומרים מרוכבים.
בדו"ח המחצית הראשונה של 2025 דיווחה מאסיבית על הכנסות של כ-3.7 מיליון דולר, בהשוואה ל-5.5 מיליון בתקופה המקבילה 2024. השורה התחתונה: הפסד נקי של כ-5.4 מיליון דולר, אם כי נמוך מהפסד של כ-8.3 מיליון ב-2024. בין העדכונים המשמעותיים: גיוס הון של כ-8.4 מיליון ש"ח בהנפקת זכויות, מינוי מנכ"ל חדש (יוסי אזרזר) והנהגת תוכנית התייעלות עם קיצוצי שכר בכירים וחיסכון חודשי של כ-300 אלף דולר. בעקבות ההודעה, זינקה מניית החברה בכ-22% וכעת היא נסחרת בבורסה של תל אביב לפי שווי שוק של כ-29 מיליון שקל.
בתמונה למעלה: שבב התקשורת האלחוטית nRF9151 של חברת נורדיק
חברת Monotogo הישראלית-אמריקאית, וחברת נורדיק סמיקונדקטור הנורווגית (Nordic Semiconductor), הכריזו על שיתוף פעולה בקידום השילוב של רכיבי nuSIM בפתרונות תקשורת חסכוניים בהספק ובמחיר, דוגמת מערכות IoT. במסגרת ההסכם, שתי החברות שילבו את ה-nuSIM של Redtea-Mobile הסינית בתוך מודולי התקשורת האלחוטית nRF9151 של חברת נורדיק. השימוש הגובר באבזרי IoT קטנים ומבוזרים דוחף את המעבר משימוש בכרטיסי SIM נשלפים לטכנולוגיות SIM משולבות (iSIM). במסגרת שיתוף הפעולה ביניהן, Monogoto ו-Nordic מאפשרות למפתחים ויצרני התקנים לאמץ תכנונים התומכים ב-nuSIM המטמיעים הקישוריות ישירות בתוך מודול nRF9151.
חברת נורדיק נחשבת לאחת מספקיות מודולי התקשורת האלחוטית המובילות בעולם. טכנולוגיית nuSIM שפותחה במקור על-ידי חברת דויטשה טלקום, הינה שלב נוסף במיזעור והוזלת תהליך הקישוריות, שמעבר לטכנולוגייות eSIM. טכנולוגיית ה-SIM המקורית מבוססת על שימוש בכרטיס SIM נפרד של ספק התקשורת, המוכנס לטלפון או למכשיר המקושר על-ידי המשתמש. טכנולוגיית eSIM מפשטת ומוזילה את השימוש באמצעות שבב נפרד הנמצא על כרטיס האבזר המקושר. היא מעניקה גמישות ויכולת ניהול מספר פרופילי משתמש.
"שינוי יסודי באופן שבו התקני IoT פועלים"
טכנולוגיית nuSIM זולה יותר לייצור ולפריסה מכיון שהיא מבוססת תוכנה ומיוצרת בצורה שונה: במהלך ייצור שבב התקשורת של האבזר מוטען בו מפתח סודי ייעודי לכל רכיב. בתהליך הפריסה מוטען בו פרופיל מפעיל רשת קטן, המאפשר תקשורת נתונים בלבד, ללא פונקציות מיותרות כמו שיחות או הודעות SMS, והרכיב ניתן לקישור ללא כל מרכיב פיזי. טכנולוגיית nuSIM מיועדת לשימוש בעיקר באבזרי NB-IoT ו-LTE-M המיועדים למכשירים חסכוניים באנרגיה וחיבור נתונים בלבד, דוגמת חיישנים חכמים, מדדי חשמל/מים/גז, איתור נכסים וכלי-רכב, פתרונות עיר חכמה וכדומה.
"nuSIM מייצג שינוי יסודי באופן שבו התקני IoT מתוכננים, מיוצרים ונפרסים", אמר מאור אפרתי, סמנכ"ל הטכנולוגיות של Monogoto. "ביטול הצורך בכרטיס SIM פיזי והטמעת הקישוריות ישירות במודול מסיר חיכוכים לאורך כל מחזור החיים של המוצר מבלי להתפשר על אבטחה". חברת מונוטוגו היא חברת תוכנה המספקת קישוריות מבוססת ענן עבור יישומי IoT, רשתות LTE פרטיות ויישומי 5G. החברה בנויה על ארכיטקטורת Zero-Trust ועל תפיסת API-First, ומאפשרת למפתחים ולארגונים להקצות, לשלוט ולהרחיב קישוריות על גבי רשתות ציבוריות, תשתיות פרטיות וקישורים לווייניים.
בחודש אוקטובר 2024 החברה גייסה 27 מיליון דולר בסבב A בהובלת Toyota Ventures ובהשתתפות Samsung Next והמשקיעים הקיימים. מאז הקמתה בשנת 2018 על-ידי המנכ"ל איתמר קוניק וה-CTO מאור אפרתי, החברה גייסה כ-38 מיליון דולר. כיום המערכת של החברה מספקת שירותי תקשורת בכ-180 מדינות באמצעות כ-550 רשתות LTE/5G ציבוריות ופרטיות.
בתמונה למעלה: מערכת זיהוי הפגמים SEMVision G7 שפותחה ומיוצרת בישראל בחטיבת PDC
המכירות של חטיבת PDC ב-חברת אפלייד מטיריאלס (Applied Materials), שהיא זרוע הפעילות המרכזית של אפלייד בישראל ומרכז הפיתוח והייצור הגדול ביותר של החברה, צפויות להכפיל את היקפן בשנת 2026, ולהגיע ליותר ממיליארד דולר בשנה. כך העריך נשיא ומנכ"ל אפלייד מטיריאלס, גארי דיקרסון, בשיחת המשקיעים שלאחר פרסום תוצאות הרבעון הראשון 2026 של החברה. דיקרסון: "הפתרונות של חטיבת PDC הם מהתחומים בעלי הצמיחה המהירה ביותר שלנו בשנת 2026. צוותי המחקר והפיתוח ייצרו צבר גדול של פתרונות לייצור שבבי הדור הבא, אשר יתרמו באופן משמעותי לצמיחה שלנו. טכנולוגיית e-Beam הייחודית, למשל, צפויה להכפיל את הכנסותיה בשנה הנוכחית ליותר ממיליארד דולר".
תחזית צמיחה של 20%
ברבעון הראשון של 2026 הסתכמו המכירות של חברת אפלייד מטיריאלס (Applied Materials) בכ-7 מיליארד דולר, המייצגים ירידה של 2% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. החברה דיווחה על רווח גולמי בשיעור של 49.1%, ורווח תפעולי של 2.11 מיליארד דולר (30% מההכנסות נטו). מגזר המוליכים למחצה הוא הגדול והחשוב בתחומי הפעילות של החברה. מכירותיו ברבעון הראשון הסתכמו בכ-5.14 מיליארד דולר. כ-62% ממכירות ציוד הייצור היו ליצרני רכיבים לוגיים, כ-34% היו עבור ייצור זכרונות DRAM וכ-4% היו קווי ייצור של זכרונות Flash.
יחד עם זאת, החברה פירסמה תחזית מכירות של כ-7.65 מיליארד דולר לרבעון השני 2026. דיקרסון ייחס את התוצאות של החברה לגידול בהשקעות בתשתיות מחשוב ובינה מלאכותית. "הצורך בביצועים חזקים ובשבבים חסכוניים יותר באנרגיה מניע צמיחה גבוהה בלוגיקה מתקדמת (leading-edge logic), זיכרון ברוחב פס גבוה (HBM) ואריזה מתקדמת (advanced packaging). אלו תחומים שבהם אפלייד היא המובילה בציוד תהליכי, ולכן אנחנו צופים השנה צמיחה של יותר מ-20% בבמכירותנו לשוק ציוד המוליכים למחצה". מייד לאחר פרסום הדו"ח הרבעוני זינקה מניית אפלייד בנסד"ק ביותר מ-26%, והיא נסחרת כעת לפי שווי שוק של כ-282 מיליארד דולר.
מרכז מו"פ בהשקעה של 5 מיליארד דולר
מרכז המו"פ EPIC Center הנמצא בהקמה
בתוך כך, החברה דיווחה שסמסונג הצטרפה כשותפה הראשונה לפרוייקט מרכז המחקר (EPIC Center) שהיא מקימה בעמק הסיליקון בקליפורניה בהשקעה של כ-5 מיליארד דולר. מדובר בפרויקט מו"פ רחב-מימדים של אפלייד, שנועד לשנות את האופן שבו תעשיית השבבים מפתחת ומייצרת טכנולוגיות חדשות. הוא מתוכנן להיות המתקן הגדול והמתקדם בעולם לפיתוח תהליכי ייצור שבבים, ויהיו בו חדרים נקיים בשטח כולל של כמעט 17,000 מ"ר. החברה צופה שהמרחז יתחיל לפעול במהלך השנה, כאשר המטרה היא לבצע פעילות פיתוח ומחקר ביחד עם שותפים מהתעשייה, דוגמת יצרני שבבים, חוקרים מהאקדמיה, וחברות שונות הנמצאות בתוך האקוסיסטם של תעשיית השבבים.
ערכות ייצור חדשות לטרנזיסטורי GAA זעירים
בתחילת החודש החברה הכריזה על שלוש מערכות ייצור חדשות לייצור שבבים לוגיים בטרנזיסטורי GAA ברוחב צומת של 2 ננומטר ומטה, במטרה להאיץ את ביצועי ה-AI באמצעות שיפור הטרנזיסטור ברמה האטומית: מערכת Viva להחלקת פני השטח של Nanosheets בטרנזיסטורים המסייעת בשיפור תנועת האלקטרונים, מערכת מה שמוביל לטרנזיסטורים מהירים ויעילים יותר. מערכת Sym3 Z Magnum לביצוע חריטה מדוייקת של תעלות תלת מימדיות צרות ועמוקות, ומערכת Spectral המבצעת שיקוע שכבות ממתכתת מוליבדן (Molybdenum) במקום הטונגסטן המסורתי, אשר מפחיתה ב-15% את ההתנגדות החשמלית שבחיבור בין הטרנזיסטור הבודד לבין המוליכים החשמליים בשבב.
חברת נובה (Nova) פרסמה בסוף השבוע את תוצאותיה לשנת 2025 ולרבעון הרביעי והציגה שנת שיא נוספת לצד תחזית להמשך צמיחה ב-2026. הכנסות החברה בשנת 2025 הסתכמו ב-880.6 מיליון דולר — עלייה של 31% לעומת 2024. ברבעון הרביעי הסתכמו ההכנסות ב-222.6 מיליון דולר.
ברבעון הרביעי התפלגו הכנסות המוצרים לכ-75% לוג'יק ופאונדרי וכ-25% זיכרונות. ברמה הגאוגרפית בשנת 2025: סין היוותה 33% מהמכירות, טאיוואן 29%, קוריאה 16% וארה״ב 9% — כלומר עיקר פעילות החברה מרוכז במזרח אסיה. על רקע זה הודיעה נובה כי היא מרחיבה את כושר הייצור ומקימה קיבולת ייצור חדשה באסיה, כדי להתקרב ללקוחות ולשרשרת האספקה ולשפר זמני אספקה ועלויות. החברה לא סיפקה פרטים לגבי המיקום שבו תקים כושר ייצור חדש.
בשיחת הוועידה ציינה הנהלת החברה כי גם ב-2026 סין צפויה להישאר שוק מרכזי ולהוות סביב 30% מהמכירות. עם זאת, מאחר שהצמיחה העיקרית מגיעה מדורות ייצור מתקדמים — המושקעים בעיקר מחוץ לסין — חלקה היחסי עשוי לרדת, גם אם היקף המכירות שם לא יקטן בפועל.
בתוך כך, החברה מסמנת מנוע צמיחה חדש סביב עידן ה-AI: סיליקון פוטוניקס — שימוש באור במקום חשמל להעברת נתונים בתוך ובין שבבים, טכנולוגיה שמקבלת תנופה עם העלייה בעומסי התקשורת במרכזי נתונים ובמאיצי AI. התחום מתאים במיוחד למיצוב של נובה, משום שהוא דורש מדידות תלת-ממד מדויקות של מבנים אופטיים ננומטריים — תחום הליבה של פתרונות המטרולוגיה והמודלים הפיזיקליים של החברה. מנכ"ל החברה גבי וייסמן אמר כי "מדובר בטכנולוגיה המאפשרת תקשורת אולטרה-מהירה בצריכת הספק נמוכה", והוסיף כי מדידות של מבנים אופטיים כמו waveguides ומודולטורים דורשות אפיון מדויק במיוחד — מה שיוצר הזדמנות עסקית חדשה עבור נובה.
במקביל מפתחת החברה מערכת מטרולוגיה חדשה לדורות שבבים מתקדמים, המשלבת מדידות אופטיות ומדידות חומרים יחד עם מודלים פיזיקליים ואלגוריתמי AI. מהתיאור עולה כי מדובר במערכת המיועדת לארכיטקטורות מורכבות במיוחד — כמו GAA וזיכרונות מתקדמים — שבהן כבר לא ניתן להסיק את מבנה הרכיב ממדידה אחת בלבד, ונדרש שילוב של כמה סוגי מדידות וניתוח מודלי כדי להפריד בין פרמטרים גאומטריים וחומריים. לדברי וייסמן: "הפתרון החדש יאפשר מדידה מדויקת של מבנים ננומטריים בודדים ולסגור פערים שטכנולוגיות מדידה קיימות אינן מכסות". בפועל המשמעות היא מעבר ממדידה נקודתית של שכבות או קווים למדידה מבנית מלאה של אלמנטים תלת-ממדיים בודדים, תוך הפחתת התלות בין פרמטרים שונים בתהליך הייצור — יכולת שנדרשת ככל שהטרנזיסטור הופך למבנה תלת-ממדי מורכב יותר.
קצב הצמיחה יואץ במחצית השנייה של השנה
בתחום Gate-All-Around דיווחה נובה כי לקוח לוג'יק מוביל בחר בפורטפוליו המטרולוגיה המשולב שלה ליישומי CMP בייצור המוני וכי כבר התקבלו הזמנות ל-2026. החברה מעריכה שתעמוד ביעד של כ-500 מיליון דולר הכנסות מצטברות מ-GAA בין 2024 ל-2026.
בתחום המארזים המתקדמים רשמה החברה צמיחה של יותר מ-60% ב-2025 וכיום הפעילות מהווה כ-20% מהכנסות המוצרים, בעיקר סביב Hybrid Bonding ו-HBM, עם צפי להמשך צמיחה דו-ספרתית השנה. בזיכרונות נרשם ביקוש חזק בעיקר ל-DRAM ול-HBM, בעוד NAND מציג סימני התאוששות.
לרבעון הראשון של 2026 צופה החברה הכנסות של 222–232 מיליון דולר ורווח למניה של 1.90–2.02 דולר, ומעריכה כי קצב הצמיחה יואץ במחצית השנייה של השנה.
וייסמן סיכם: "אנו רואים מגמות חיוביות בלוג'יק, במארזים מתקדמים ובזיכרון, ודפוסי ההזמנות מצביעים על שנת צמיחה נוספת עם האצה במחצית השנייה של 2026".
בתמונה למעלה: פאב 11 של אינטל שבו יוצרו השבבים של טאואר. צילום: אינטל
חברת אינטל (Intel) נסוגה מהסכם הייצור המשותף עם חברת טאואר סמיקונדקטור (Tower) במפעל ייצור השבבים Fab 11X של אינטל, הנמצא בניו מקסיקו, ארה"ב. בעקבות ביטול ההסכם, נכנסו שתי החברות להליך בוררות. במקביל, נאלצה טאואר להעביר את הייצור של שבבים עבור לקוחותיה ממפעל אינטל אל מפעל Fab7 ביפן, הנמצא בבעלותה. המידע על התפנית המפתיעה מופיע בפיסקה קצרה בסוף הדו"ח הרבעוני של טאואר שפורסם אתמול.
הסכם הייצור בין שתי החברות נחתם בחודש ספטמבר 2023, כשלושה שבועות לאחר שבוטלה עיסקת המיזוג המתוכננת בין אינטל וטאואר. ההסכם איפשר לאינטל להשמיש מפעל ייצור שכמעט ולא נעשה בו שימוש מכיוון שהוא ייצר שבבים בטכנולוגיות מיושנות. מנהל חטיבת שירותי הייצור של אינטל ((Intel Foundry Services -IFS)), סטיוארט פן, הסביר בעקבות חתימת ההסכם ההשקעה של טאואר מאפשרת להשמיש את הציוד ולספק לה שירותי ייצור מהמתקן הזה.
במסגרת ההסכם, טאואר התחייבה להשקיע כ-300 מיליון דולר במפעל בהעברת תהליכי ייצור ובהתקנת ציוד ייצור חדש שיישאר בבעלותה. בתמורה, חטיבת IFS תספק לה שירותי ייצור של רכיבי הספק ופתרונות אלחוטיים (RF SOI) בהיקף של יותר מ-60,000 מסיכות בחודש. מבחינת טאואר, זה היה הסכם מצויין: הוא מעניק לה כושר ייצור גדול בלא צורך בהקמת פעל חדש, כאשר הייצור מתבצע בפרוסות סיליקון בקוטר של 300 מ"מ שהתקורה שלהם נמוכה יותר והריווחיות גבוהה יותר.
מהדיווח הלקוני של טאואר, מסתבר שהיא העבירה לניו מקסיקו תהליכי ייצור שפותחו במפעל פאב-7 היפני, הסמיכה אותם, והחלה לספק שירותי ייצור ללקוחותיה. החברה מסרה שכעת היא נמצאת בתהליך העברת הלקוחות האלה אל מפעל פאב-7, כדי לא לפגוע ברציפות הייצור והשירות שהם מקבלים.
שיא המכירות של 2025
במהלך הרבעון האחרון של 2025 צמחו מכירות טאואר בכ-14% בהשווא לרבעון המקביל 2024, והסתכמו בכ-440 מיליון דולר. היקף המכירות בשנת 2025 כולה הגיע לשיא של 1.57 מיליארד דולר, המייצגים צמיחה של כ-9% בהשוואה למכירות של 1.44 מיליארד דולר ב-2024. החברה צופה שמכירותיה ברבעון הראשון 2026 יצמחו בכ-15% בהשוואה לרבעון הראשון 2026, ויסתכמו בכ-412 מיליון דולר. אומנם מכירות תעשיית השבבים העולמית צמחו בתקופה הזו ביותר מ-26%, אולם מנוע הצמיחה המרכזי של התעשייה העולמית הוא שבבים גדולים בתהליכים מתקדמים עבור מרכזי נתונים ו-AI, שאינם תחומי הליבה של טאואר.
השקעה של כמעט כמעט מיליארד דולר בהרחבת הייצור
החברה נמצאת כיום בתהליך הרחבת תשתית הייצור של רכיבי סיליקון פוטוניקס (SiPho) ושבבי סיליקון גרמניום (SiGe), הנחשבים לרכיבי ליבה מרכזיים ביישומי תקשורת ותדר גבוה (RF). לאחרונה היא החליטה להגדיל את השקעותיה בבניית תשתיות ייצור עבורם בכ-270 מיליון דולר נוספים, ובכך הגדילה את ההשקעה הכוללת לסכום של 920 מיליון דולר.
המטרה היא לסיים את תהליכי ההתקנה וההסמכה של קיבולת הייצור הזו עד לרבעון האחרון של 2026, כדי להתחיל בייצור המוני מלא בשנת 2027. הפרוייקט יגדיל פי חמישה את קיבולת הייצור של רכיבי SiGe ו-SiPho, בהשוואה לרבעון האחרון 2025. השיפור העקבי בתוצאות של טאואר מתבטא בעלייה עקבית במחיר המנייה של בנסד"ק בשנה האחרונה. כיום החברה נסחרת במחיר ממוצע של כ-140 דולר למנייה, בהשוואה למחיר של פחות מ-50 דולר לפני שנה. אפילו המשבר עם אינטל לא מזעזע את המניה, וטאואר נסחרת בשווי שוק של כ-15.1 מיליארד דולר.
אנו עושים שימוש בקבצי עוגיות לצרכים שיווקיים ושיפור חוויית השימוש באתר. איסוף המידע באתר נעשה באופן אנונימי, למעט בטפסי יצירת קשר והרשמה לניוזלטר בהם אתם מתבקשים למלא פרטים אישיים. אנו עושים שימוש במגוון תוכנות לאיסוף וניתוח אנליטי של הנתונים באופן אנונימי לרבות: גוגל אנליטיקס, פייסבוק פיקסל ועוד.
What personal data we collect and why we collect it
We collect anonymous data on visitors in this website for business purposes such as enhancing user experience, digital marketing and search engine optimization.
We collect personal data such as email address and names on various forms – all forms present in this website include consent checkboxes and clear reason for collecting the data: general inquiries on our products, newsletter subscription, professional inquiries job applications. All forms are designed in accordance with GDPR requirements.
Comments
When visitors leave comments on the site we collect the data shown in the comments form, and also the visitor’s IP address and browser user agent string to help spam detection.
An anonymized string created from your email address (also called a hash) may be provided to the Gravatar service to see if you are using it. The Gravatar service privacy policy is available here: https://automattic.com/privacy/. After approval of your comment, your profile picture is visible to the public in the context of your comment.
Media
If you upload images to the website, you should avoid uploading images with embedded location data (EXIF GPS) included. Visitors to the website can download and extract any location data from images on the website.
Contact forms and newsletter
We use Gravity Forms as our platform of choice for all forms present in this website. Forms present in this website have been modified to fit GDPR requirements.
Unless specifically specified and approved by visitor, we do not use the collected data for marketing purposes.
We use Mailchimp to collect email addresses and send periodical marketing materials to our customers.
Handling and management of all email addresses and mailing operations is conducted under GDPR terms and guidelines provided by Mailchimp.
All subscribers are able to change their subscriptions preferences or unsubscribe at any given time.
Techtime has accepted the Data Processing Addendum agreement provided by Mailchimp for all its Mailchimp accounts.
All our lead collection forms have been altered in accordance with GDPR requirements and now include unchecked checkboxes in order to accept the explicit consent of the user prior to form submission.
Cookies
If you leave a comment on our site you may opt-in to saving your name, email address and website in cookies. These are for your convenience so that you do not have to fill in your details again when you leave another comment. These cookies will last for one year.
If you have an account and you log in to this site, we will set a temporary cookie to determine if your browser accepts cookies. This cookie contains no personal data and is discarded when you close your browser.
When you log in, we will also set up several cookies to save your login information and your screen display choices. Login cookies last for two days, and screen options cookies last for a year. If you select “Remember Me”, your login will persist for two weeks. If you log out of your account, the login cookies will be removed.
If you edit or publish an article, an additional cookie will be saved in your browser. This cookie includes no personal data and simply indicates the post ID of the article you just edited. It expires after 1 day.
Embedded content from other websites
Articles on this site may include embedded content (e.g. videos, images, articles, etc.). Embedded content from other websites behaves in the exact same way as if the visitor has visited the other website.
These websites may collect data about you, use cookies, embed additional third-party tracking, and monitor your interaction with that embedded content, including tracing your interaction with the embedded content if you have an account and are logged in to that website.
Analytics
We use Google Analytics regularly for monitoring user behavior and traffic sources and utilize the gathered information for enhancing user experience and for business purposes.
The use of Google Analytics in done according to GDPR terms and guidelines provided by Google.
Legal Entity: Techtime.
Primary Contact (a.k.a. “Notification Email Address”): [email protected] – this email is designated for receiving notices under the Google Ads Data Processing Terms.
Who we share your data with
We use various cloud platforms and third party providers for the purpose of operating this website.
We do not share or sell your data for any commercial purpose other than specified above.
We use the following processors for the operating this website and executing related digital marketing campaigns:
WP Engine – Hosting Provider
Cloudflare – Cloud based security and web performance processor.
Google Cloud Platform – data centers provider for WP Engine
Sucuri – Website security provider
Mailchimp – Newsletter service provider
Google Analytics, Adwords, Webmasters
Facebook – We use Facebook for advertising and place tracking code on our website for enhancing digital marketing campaigns (i.e – Facebook Pixel).
Planwize Ltd – Digital Marketing Agency.
How long we retain your data
If you leave a comment, the comment and its metadata are retained indefinitely. This is so we can recognize and approve any follow-up comments automatically instead of holding them in a moderation queue.
For users that register on our website (if any), we also store the personal information they provide in their user profile. All users can see, edit, or delete their personal information at any time (except they cannot change their username). Website administrators can also see and edit that information.
What rights you have over your data
If you have an account on this site, or have left comments, you can request to receive an exported file of the personal data we hold about you, including any data you have provided to us. You can also request that we anonymize or erase any personal data we hold about you. This does not include any data we are obliged to keep for administrative, legal, or security purposes.
Request for Receiving Data Associated with One’s Email Address
Users may request to receive access to all related information submitted to this website for their review.
In accordance with GDPR compliance, user may further request the anonymization of such data.
In order to request access for all data associated with a given email address, users may submit the request here. Users then receive an email with a link to a page with all related information.
The link is valid for 24 hours. Users may submit additional request for the same email address once in every 24 hours.
A request for anonymization should be sent separately: User may select the data he or she wishes the site owner to anonymize so it cannot be linked to his or her email address any longer. An email confirmation will be sent once linked data has been successfully anonymized.
Where we send your data
Visitor comments may be checked through an automated spam detection service. All our processors and third party providers comply with GDPR requirements and apply privacy by design and necessary measure to ensure that personal data is being processed and handled in accordance with requirements. The list of our third party service providers and processors is listed above.
Contact information
For all privacy-specific concerns inquiries, you may contact us at [email protected]
How we protect your data
We use rigorous practices in order to protect our website and data collected, as well as world class cloud and hosting providers.
Communication between visitor and the server is encrypted using SSL.
The site is protected with web application firewall and is undergoing daily security scans, regular software updates by a dedicated team in order to minimize the risk of data breach.
What data breach procedures we have in place
Once a data breach is detected, our providers execute a dedicated standard operational procedure in order to assess the scope and potential damage, provide immediate remedy, patch any potential security holes and notify users who may be affected by the breach.
We may contact affected users with one or more form of communication within 72 hours and provide the needed information as to the scope of the data breach and actions taken.
What third parties we receive data from
We do not receive data from third parties for our marketing campaigns.
What automated decision making and/or profiling we do with user data
We may apply remarketing/retargeting methods while conducting online advertising using Google Facebook and the likes.
The above is conducted by applying various tracking codes into our website in order to track and retarget users based on
By visiting and using this website you are hereby provide your consent for the use of the above means and methods.
