TI: תעשיית השבבים כבר לא נשענת רק על AI

מאת יוחאי שויגר

אם בשנתיים האחרונות היה נדמה שתעשיית השבבים נשענת כמעט לחלוטין על הביקוש למאיצי AI, הדוח הרבעוני של Texas Instruments (TI) מספק אינדיקציה לכך שההתאוששות בענף מתחילה להתרחב גם אל השווקים המסורתיים. בניגוד לחברות כמו אנבידיה, TI אינה מייצרת מעבדי AI אלא שבבים אנלוגיים, רכיבי ניהול הספק, מיקרו־בקרים ורכיבים משובצים המשולבים כמעט בכל מערכת אלקטרונית – ממכוניות ומפעלים ועד ציוד רפואי, מערכות תקשורת ודאטה סנטרים. כ-70% מהכנסותיה מגיעות ממגזרי התעשייה והרכב, ולכן היא נחשבת במשך שנים לברומטר של מצבה של תעשיית השבבים כולה.

החברה דיווחה על הכנסות של 5.46 מיליארד דולר, עלייה של 23% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, ועל רווח נקי של 1.98 מיליארד דולר, גידול של כ-44% לעומת הרבעון המקביל. החברה גם העלתה את תחזיתה לרבעון השלישי וצופה הכנסות של 5.65-6.15 מיליארד דולר, מעל תחזיות האנליסטים. למרות הדוח החזק, המניה ירדה במסחר המאוחר לאחר שמתחילת השנה כבר השלימה עלייה חדה.

אולם הנתונים הכספיים היו רק חלק מהסיפור. בשיחת הוועידה שלאחר פרסום הדוחות סיפק מנכ"ל החברה, חביב אילן, שורה של אמירות המלמדות כי TI מזהה את תחילתו של מחזור צמיחה רחב יותר בענף.

"אני חושב שאנחנו בתחילתו של מחזור רחב מאוד," אמר למשקיעים. "ברבעונים האחרונים ראינו בעיקר צמיחה בתעשייה ובמרכזי הנתונים. כעת אנחנו רואים שהביקוש מתרחב גם לשוק הרכב."

הנתונים שפרסמה החברה מחזקים את התחושה הזו. ההכנסות מהמגזר התעשייתי צמחו בכ-30% לעומת השנה שעברה ובכ-10% לעומת הרבעון הקודם. מגזר הרכב צמח בכ-15% לעומת השנה שעברה, ואילו המכירות למרכזי נתונים הוכפלו בתוך שנה. גם ציוד התקשורת הציג צמיחה, בעוד תחום האלקטרוניקה הצרכנית נותר יציב.

ההתאוששות בענף הרכב בלטה במיוחד, משום שהיא מגיעה בתקופה שבה יצרניות רכב רבות בעולם עדיין מתמודדות עם האטה, מלחמות מחירים ולחצי רווחיות. אילן הסביר כי גם החברה עצמה לא ציפתה לעוצמת השינוי בתחילת הרבעון. "כשהיינו בשיחת הוועידה באפריל עוד לא הייתה לנו אותה רמת נראות. הביקוש הלך ונבנה לאורך הרבעון."

לדבריו, עיקר ההתאוששות מגיע מסין, בעיקר משוק הרכב החשמלי וההיברידי, אולם הסיבה המשמעותית יותר היא דווקא חידוש המלאים אצל יצרני הרכב. "לקוחות הרכב שלנו הורידו את המלאים לרמות נמוכות מאוד. עכשיו, כשהביקוש מתחזק מעט, הם נמצאים במצב שאינו בר-קיימא וחייבים להתחיל לחדש מלאים." המשמעות היא שגם אם שוק הרכב העולמי עדיין אינו נמצא בפריחה, יצרני הרכב חוזרים להזמין שבבים לאחר תקופה ממושכת של צמצום מלאים.

לצד זאת, AI ממשיך להוות מנוע צמיחה משמעותי עבור החברה. TI מסרה כי מכירותיה לשוק מרכזי הנתונים הוכפלו בתוך שנה, אולם אילן הדגיש כי ההשפעה של מהפכת ה-AI רחבה בהרבה ממכירת שרתים. לדבריו, ההשקעות במרכזי נתונים יוצרות ביקוש גם לתשתיות אנרגיה, ציוד בדיקה ומערכות תעשייתיות – תחומים שבהם TI פעילה מאוד. הוא אף ציין כי המעבר העתידי לארכיטקטורות אספקת מתח של 800 וולט במרכזי נתונים יגדיל את מספר שלבי המרת המתח בכל שרת, ובהתאם גם את כמות השבבים האנלוגיים הנדרשים.

נקודה נוספת שעלתה בשיחה היא שהצמיחה הנוכחית מונעת בעיקר מביקוש אמיתי ולא מעליות מחירים. "רוב מוחלט של הצמיחה מגיע מגידול בכמויות, ורק תרומה זניחה מעליות מחירים," אמר אילן. עם זאת, החברה מסרה כי החלה לראשונה מזה תקופה להעלות מחירים מול לקוחות, לאחר שבמחצית הראשונה של השנה הצליחה לשמור על מחירים יציבים – הישג חריג בענף שבו המחירים נוטים לרדת מדי שנה.

חלק משמעותי מהדיון עסק גם ביתרון התחרותי ש-TI צברה לאחר שנים של השקעות במפעלי ייצור בארצות הברית. "אנחנו ערוכים בצורה ייחודית ביחס למתחרים. עשינו את העבודה הקשה מראש, ויש לנו קיבולת לגדול לתוכה," אמר אילן. לדבריו, בעוד שחלק מהמתחרים עדיין מציעים זמני אספקה של עשרות שבועות, TI מצליחה להגיב במהירות לביקוש, ואף מתחילה ליהנות מכך באמצעות זכייה בלקוחות חדשים. "התוכנית שלנו היא לא להיות הבעיה – אלא להיות הפתרון."

בסיכומו של דבר, המסר המרכזי של TI אינו שה-AI מאבד מחשיבותו, אלא שההשפעה שלו מתחילה לחלחל אל יתר ענפי הכלכלה. לאחר תקופה שבה כמעט כל הצמיחה בתעשיית השבבים הגיעה ממאיצי AI, נראה שכעת גם הרכב, התעשייה, תשתיות האנרגיה וציוד התקשורת חוזרים לצמוח במקביל – אינדיקציה לכך שמחזור ההתאוששות של תעשיית השבבים הופך רחב ומאוזן יותר.

DriveNets הישראלית ו-AMD מציבות חלופה לאקוסיסטם של אנבידיה-מלאנוקס

מאת יוחאי שויגר

חברת DriveNets הישראלית ו-AMD הכריזו על פרסום ארכיטקטורת ייחוס (Reference Architecture) להקמת אשכולות מחשוב לבינה מלאכותית, המבוססת על מאיצי ה-AI מסדרת AMD Instinct MI350 ועל פלטפורמת התקשורת DriveNets AI Fabric. מדובר בתכנון הנדסי מאומת שנועד לשמש בסיס להקמת חוות GPU גדולות עבור אימון והרצת מודלי בינה מלאכותית, תוך מקסום ניצול המאיצים ושיפור ביצועי התקשורת.

ההכרזה מסמנת שלב נוסף בהעמקת שיתוף הפעולה בין שתי החברות, לאחר שבחודש שעבר השתתפה AMD כמשקיעה אסטרטגית בסבב הגיוס של 410 מיליון דולר שביצעה DriveNets. בכך הופכת AMD לא רק לשותפה טכנולוגית, אלא גם לבעלת עניין בהצלחת הפלטפורמה של החברה הישראלית.

ארכיטקטורת הייחוס כוללת את כלל שכבות התשתית – החל ממערך המאיצים, דרך תכנון הטופולוגיה של הרשת, השרתים וכרטיסי הרשת, ועד שכבת התוכנה של AMD, הכוללת את ROCm וספריית התקשורת RCCL, לצד כלי תזמור ואופטימיזציה של כלל המערכת. מטרת המהלך היא לאפשר למפעילי מרכזי נתונים, ספקיות שירותי AI וחברות ענן להקים במהירות אשכולות GPU גדולים על בסיס תכנון שנבחן ואומת מראש.

לפי נתוני החברות, הארכיטקטורה החדשה סיפקה שיפור של כ-5% בתפוקת המערכת לעומת תוצאות ציבוריות קיימות, וקיצרה ב-10%-15% את זמן ההמתנה עד ליצירת הטוקן הראשון (Time to First Token). בנוסף, נמדדה השהיה של פחות מ-20 אלפיות השנייה בין טוקנים באשכולות מרובי שרתים, לצד קצב של יותר מ-50 טוקנים לשנייה למשתמש. במבחני עמידות הציגה המערכת התאוששות מהירה גם במהלך תרחישי כשל ברשת ותעבורת RDMA במקביל.

מאתגרות את המודל המשולב של אנבידיה

מעבר להיבט הטכנולוגי, להכרזה יש גם משמעות אסטרטגית. בשנים האחרונות בנתה NVIDIA אקוסיסטם כמעט מלא עבור מרכזי נתוני AI, הכולל מאיצי GPU, רכיבי תקשורת שמקורם במלאנוקס, מתגים, תוכנת CUDA, ספריות תקשורת ותכנון מלא של אשכולות מחשוב.

AMD מנסה לבנות חלופה למודל הזה באמצעות אקוסיסטם פתוח יותר. החברה מספקת את מאיצי Instinct ואת סביבת התוכנה ROCm, ואילו DriveNets משלימה את שכבת הרשת באמצעות AI Fabric – פלטפורמת תוכנה המנהלת את רשת התקשורת של אשכולות ה-AI ופועלת על גבי מתגי Ethernet סטנדרטיים של יצרנים שונים.

במובן זה, DriveNets אינה מתחרה ישירה במלאנוקס כחברת חומרה. בעוד מלאנוקס מפתחת שבבי תקשורת, מתגים וכרטיסי רשת, DriveNets מספקת את שכבת התוכנה והבקרה של הרשת. אולם ברמת הפתרון הכולל, שיתוף הפעולה עם AMD מציב אלטרנטיבה לחבילה המשולבת של NVIDIA, ומציע ללקוחות ארכיטקטורה פתוחה המבוססת על Ethernet וריבוי ספקים, במקום הסתמכות על ספק יחיד.

שתי החברות מציינות כי הן כבר מפעילות מעבדה משותפת שבה יכולים לקוחות לבצע הוכחות היתכנות (PoC), ולבחון את עומסי העבודה שלהם על גבי הפתרון המשולב לפני פריסה מסחרית.

DriveNets בונה אקוסיסטם AI שלם

ההכרזה הנוכחית מצטרפת לשורת מהלכים שביצעה DriveNets בחודשים האחרונים, המעידים על הרחבת פעילותה מעבר לשוק מפעילי התקשורת, שבו צמחה החברה, אל תחום תשתיות הבינה המלאכותית.

לאחרונה הכריזה החברה על הרחבת משפחת מוצרי AI Fabric עם פלטפורמות חדשות המבוססות על שבבי המתגים Tomahawk 6 של Broadcom, המיועדות לאשכולות הכוללים מאות אלפי מאיצי AI. זמן קצר קודם לכן חשפה את טכנולוגיית Scale Across, המאפשרת לחבר שני מרכזי נתונים המרוחקים זה מזה בעשרות קילומטרים לרשת Ethernet אחת, כך שיוכלו לפעול כאשכול GPU לוגי אחיד.

לצד שיתופי הפעולה עם Broadcom בתחום תשתיות הרשת ועם AMD בתחום המאיצים, משתפת החברה פעולה גם עם יצרני שרתים ופתרונות מרכזי נתונים, במטרה לספק תשתית פתוחה מקצה לקצה להקמת חוות AI גדולות.

רצף ההכרזות מצביע על אסטרטגיה ברורה: במקום להציע רכיב בודד, DriveNets מבקשת למצב את עצמה כפלטפורמה מרכזית לתקשורת במרכזי נתוני AI. באמצעות שילוב של תוכנת AI Fabric, שיתופי פעולה עם יצרניות שבבים מובילות ויכולות חדשות כמו Scale Across, החברה בונה בהדרגה אקוסיסטם פתוח, שמטרתו להוות חלופה לארכיטקטורה המשולבת של NVIDIA, הנשענת על שילוב בין המאיצים, התוכנה ורכיבי התקשורת שפותחו במקור במלאנוקס.

עידו סוסן, מייסד ומנכ"ל DriveNets:* "תשתיות ה-AI עוברות ממערכות של ספק יחיד למערכות פתוחות ומרובות ספקים, והרשת היא זו שמאפשרת את המעבר הזה. הארכיטקטורה המשותפת עם AMD הופכת את התפיסה לתוכנית מאומתת: מעבדי ה-AMD Instinct™ MI350 ופתרון ה- AI Fabric שלנו מספקים תפוקה גבוהה יותר וזמן קצר יותר עד לטוקן הראשון בהשוואה לתוצאות תעשייה זמינות לציבור – יחד עם העמידות והעקביות הנדרשות לקלאסטרי AI. הדבר מספק ללקוחותינו תוכנית למיקסום ניצול ה-GPU ולהורדת עלות-לטוקן מקצה לקצה".

חסר תקדים: סוכן AI של OpenAI פרץ ל-Hugging Face במהלך מבחן פנימי

OpenAI חשפה השבוע את אחד מאירועי הסייבר החריגים ביותר שפורסמו עד כה בתחום הבינה המלאכותית. החברה הודיעה כי במהלך מבחן פנימי להערכת יכולות הסייבר של מודליה, הצליח סוכן AI אוטונומי לצאת מסביבת הבידוד (Sandbox) שבה הופעל, להגיע לאינטרנט, ולחדור לתשתיות הייצור של פלטפורמת Hugging Face. לדברי החברה, המטרה לא הייתה לגרום נזק, אלא להשיג את פתרונות המבחן שעליו עבד הסוכן. OpenAI הגדירה את האירוע כ"אירוע סייבר חסר תקדים" והודיעה כי היא מחזקת את מנגנוני הבידוד והבקרה של סביבת הפיתוח שלה.

לפי OpenAI, האירוע התרחש במהלך הערכה פנימית של יכולות סייבר מתקדמות באמצעות מבחן בשם ExploitGym. במסגרת ההערכה הופעלו המודל החדש GPT-5.6 Sol ומודל פנימי מתקדם יותר שטרם הוכרז. בניגוד לגרסאות המיועדות למשתמשים, המודלים הופעלו עם מגבלות סייבר מופחתות, כדי למדוד את יכולותיהם ההתקפיות ללא מנגנוני ההגנה הרגילים.

מצא חולשה שלא הייתה מוכרת

על פי התחקיר, הסוכן האוטונומי זיהה חולשת Zero-Day ברכיב תוכנה ששימש כמתווך (Proxy) להתקנת חבילות תוכנה בסביבת ההערכה. ניצול החולשה אפשר לו לעקוף את מגבלות הסנדבוקס ולהגיע לצומת בעל גישה לאינטרנט. משם המשיך לבצע שרשרת של פעולות הסלמת הרשאות (Privilege Escalation) ותנועה רוחבית (Lateral Movement) בתוך סביבת המחקר של OpenAI.

לאחר שקיבל גישה לרשת, הסיק המודל כי פלטפורמת Hugging Face עשויה לאחסן מודלים, מערכי נתונים או פתרונות הקשורים ל-ExploitGym. לפי OpenAI, הסוכן החל לחפש דרך להשיג מידע שיסייע לו לפתור את המבחן, ובמסגרת זו ניצל אישורי גישה שנגנבו לצד חולשות נוספות כדי להגיע למסד הנתונים של Hugging Face, שבו חיפש את פתרונות ההערכה.

ב-OpenAI מדגישים כי כל העדויות מצביעות על כך שהמודל היה "ממוקד באופן קיצוני" בהשגת מטרה אחת – פתרון המבחן – ולא ניסה לבצע פעולות הרס או פגיעה שמעבר לכך.

Hugging Face: "מתקפה שבוצעה מקצה לקצה על ידי AI"

חברת Hugging Face דיווחה לראשונה על החדירה כבר ב-16 ביולי, אך באותה עת לא ידעה מי עומד מאחוריה. החברה מסרה כי זיהתה חדירה לחלק מתשתיות הייצור שלה, שכללה גישה למספר מאגרי מידע פנימיים ולאישורי גישה של שירותים שונים. עם זאת, לדבריה לא נמצאו עדויות לפגיעה במודלים הציבוריים, במאגרי הנתונים הזמינים למשתמשים או בשרשרת אספקת התוכנה שלה.

לדברי החברה, זה היה אירוע יוצא דופן משום שהמתקפה בוצעה "מקצה לקצה על ידי מערכת סוכן AI אוטונומית". החוקרים השתמשו בעצמם במודלי AI כדי לנתח יותר מ-17 אלף אירועים שנרשמו ביומני המערכת ולשחזר את מהלך התקיפה. עוד ציינו כי מודלים מסחריים מערביים סירבו לסייע בניתוח חלק מחומרי החקירה בשל מגבלות בטיחות, ולכן בוצע הניתוח באמצעות מודל פתוח שהורץ מקומית.

נקודת מפנה במחקר בטיחות ה-AI?

האירוע מסמן שלב חדש בהתפתחות סוכני AI אוטונומיים. עד כה עסקו רוב הדיונים בסיכון שמודלים יספקו מידע מסוכן למשתמשים. במקרה הנוכחי, המודל עצמו יזם, תכנן וביצע שרשרת תקיפה מורכבת בעולם האמיתי כדי להשיג יעד שהוגדר לו, ללא הוראה מפורשת לפרוץ למערכת חיצונית.

OpenAI מדגישה כי מנגנוני ההגנה שהיו אמורים למנוע פעילות מסוג זה הושבתו בכוונה לצורך ההערכה, וכי המקרה אינו משקף את אופן הפעולה של המודלים המוצעים לציבור. עם זאת, בחברה מודים כי האירוע ממחיש שיכולות סייבר מתקדמות אינן עוד תרחיש תיאורטי, וכי יש צורך לחזק את מנגנוני הבידוד, הניטור והבקרה של סביבות המחקר עצמן.

מנכ"ל Hugging Face, קלם דלאנג, הגדיר את האירוע כ"אולי הראשון מסוגו", והוסיף כי הוא מדגים שבטיחות AI לא תוכל להתבסס על עבודה של חברה אחת בלבד, אלא תדרוש שיתוף פעולה רחב בין מעבדות, חוקרי אבטחה ותעשיית הסייבר.

עסקת פורטינט חושפת את המודל החדש של Intel Foundry

חברת אינטל וחברת האבטחה האמריקאית פורטינט (Fortinet) דיווחו על פרוייקט משותף לפיתוח הדור הבא של מעבדי האבטחה הייעודיים של פורטינט. על-פי ההסכם, אינטל תספק לפורטינט שירותי תכנון, ייצור ואריזה עבור משפחת מעבדי האבטחה החדשים של החברה, Fortinet Security Processor 6 (SP6). חברת פורטינט היא אחת מחברות אבטחת הסייבר הגדולות בארה"ב. החברה פועלת במתכונת יוצאת דופן שבמסגרתה היא מפתחת פתרונות אנכיים מלאים: תוכנה, חומרה ואפילו מערכת הפעלה ייעודית, הממוקדים בהגנה על הרשת של הלקוחות.

מעבד האבטחה הנוכחי של החברה הוא SP5 (בתמונה למעלה). בהודעה המשותפת מסרו שתי החברות שמעבד SP6 צפוי להיות מיוצר בטכנולוגיית Intel 4, שהיא שוות ערך לייצור ברוחב צומת של 7 ננומטר. מעבדי ה־SP של פורטינט הם שבבי ASIC ייעודיים המשולבים במוצרי האבטחה של החברה ומשמשים להאצת ביצועי אבטחה, רשתות ושירותים מתקדמים. שיתוף הפעולה עם אינטל יתבסס על שילוב של מומחיות פורטינט בפיתוח מעבדי אבטחה ייעודיים לצד מומחיות אינטל בתכנון, ייצור והאריזת שבבים.

החברות לא מסרו פרטים פיננסיים, מועד ההשקה המתוכנן של SP6 או תוכניות למוצרים עתידיים נוספים, יחד עם זאת הן כתבו: "ההסכם עשוי להוות בסיס לשיתופי פעולה נוספים בעתיד בתחומי טכנולוגיות שבבים, ייצור ואריזה מתקדמת". אומנם זרוע הייצור בקבלנות משנה של אינטל, Intel Foundry, דיווחה בעבר שהיא מספקת גם שירותי תכנון ללקוחות חיצוניים, אולם עד היום היא לא חשפה אף לקוח אשר משתמש בכל שירותיה מקצה לקצה: תכנון, ייצור ואריזה. מהבחלינה הזו זהו הסכם יוצא דופן, ומלמד על כוונתה של אינטל להגדיל את פעילותה בתחום שירותי הפיתוח והייצור המלאים.

יצרנית הרובוטים איירטאצ' הופכת לחברת פינטק

בתמונה למעלה: רובוט ניקוי פנלים סולאריים של איירטאצ' בחווה סולארית בהודו

חברת ביטקור קפיטל (Bitcore Capital) השתלטה על יצרנית הרובוטים לניקוי פנלים סולאריים Airtouch, ונכנסה באמצעות העיסקה למסחר בבורסה של תל אביב. העיסקה בוצעה באמצעות העברת מניות ולא באמצעות רכישה או השקעה. חברת איירטאצ' הוקמה ב-2017 ופיתחה רובוטים אוטונומיים לניקוי יבש של פאנלים סולאריים, ללא שימוש במים. החברה הקימה מפעלים בישראל ובהודו והונפקה בבורסה בתל אביב בשנת 2021. אולם השוק לא צמח בהתאם לציפיות: בשנת 2025 הסתכמו מכירותיה בכ-38 מיליון שקל, אולם החברה דיווחה על הפסד נקי של כ-8.1 מיליון שקל, והפסד מצטבר של כ-84 מיליון שקל.

העסקה נחתמה במאי 2026, אולם מומשה רק השבוע לאחר שאושרה בסוף השבוע באסיפת בעלי המניות של איירטאצ'. עיקרי העיסקה: איירטאצ' רוכשת 100% מהון המניות של ביטקור כנגד הקצאת מניות חדשות של החברה לבעלי מניות של ביטקור, אשר יעניק להם כ-74.9% מהון המניות של החברה המאוחדת. כלומר, משפטית ביטקור היא כיום חברה בת של איירטאצ', אולם בפועל הופכים בעלי המניות של ביטקור לבעלי המניות העיקריים בחברה הציבורית.

סגירת פעילות הרובוטיקה

העיסקה מבוססת על הערכת שווי של 63.6 מיליון שקל לביטקור. עם השלמתה, בוצעו שינויים בדירקטוריון החברה ומונו אליו נציגים מטעם ביטקור. ומה יהיה עתיד פעילות הרובוטיקה? על-פי הסכם המיזוג, מייד לאחר השלמת העיסקה תועמד הפעילות הקיימת למכירה במכרז תחרותי, והחברה תימכר לכל היותר בתוך שלושה חודשים מפרסום המכרז. בעלי המניות של איירטאצ' המקורית יהיו זכאים לתשלום פיצוי בגובה של 70 אחוזים מהתמורה נטו שתתקבל ממכירת פעילות הרובוטים, בניכוי הוצאות ישירות של החברה הנוגעות למכירה, ולכספים והפסדים שנגרמו בתקופת המעבר הזה.

בדיווח על ההסכם לא נמסר מה יהיה גורל הפעילות הזו במידה ולא יהיו לה דורשים. הדבר מעלה את האפשרות שבמקרה כזה היא עשויה להיסגר ולהתבטל. חברת ביטקור היא חברה ישראלית אשר הןקמה רשמית בסוף 2025. היא בתחום הפינטק והנכסים הדיגיטליים, ותתמקד בפיתוח והטמעת טכנולוגיות המשלבות בין עולם המטבעות הדיגיטליים לבין המערכת הפיננסית המסורתית. פעילות החברה עתידה להתמקד בתיאום הלוואות מובטחות בביטקוין באמצעות גורמים פיננסיים מורשים.

החברה נמצאת בבעלות ארבעת המייסדים: יהודה לזר וחיים נחום (באמצעות חברת באבלס אחזקות ח.י בע"מ שבבעלותם), רו"ח רונן טויטו, חלי רז נחום, משרד עורכי הדין פרל כהן צדק לצר ברץ, וחברת Lava Foundation המאוגדת באיי קיימן ופועלת בתחום המטבעות הקריפטוגרפיים, במיוחד במטבע בשם LAVA שפותח על ידה.

גיא בר לב נכנס לתפקיד מנכ"ל התעשייה האווירית

בתמונה למעלה: המנכ"ל הנכנס גיא בר לב. צילום: תע"א

דירקטוריון התעשייה האווירית (IAI) בראשות בועז לוי, אישר את המלצת ועדת האיתור למנות את תא"ל (מיל') גיא בר לב למנכ"ל החברה. ברלב משמש ב-6 השנים האחרונות כסמנכ"ל בכיר ומנהל חטיבת מערכות, טילים וחלל (Systems, Missiles & Space Group) בתעשייה האווירית. הוא יחליף את בועז לוי, שמונה במאי 2026 ליו"ר דירקטוריון החברה. המינוי זקוק לאישורי הוועדה לבדיקת מינויים, שר הביטחון ישראל כ"ץ והשר לפיתוח אזורי דודי אמסלם, שהוא הממונה על רשות החברות הממשלתיות. עד לקבלת האישור הוא משמש כמנכ"ל זמני של החברה.

בר לב מילא שורה של תפקידי פיקוד בזרוע היבשה של צה"ל ופרש בדרגת תת-אלוף. הוא הצטרף לתעשייה האווירית בשנת 2016 ומונה בשנת 2020 למנהל חטיבת מערכות, טילים וחלל. לוי אמר שגיא ניהל בהצלחה את חטיבת מערכות, טילים וחלל במשך כשש שנים. "הוא מכיר לעומק את שוקי הביטחון בארץ ובעולם ואת צורכי לקוחות החברה. תחת הנהגתו פיתחה החטיבה טכנולוגיות פורצות דרך, שחלקן מילאו תפקיד משמעותי במהלך המלחמה האחרונה".

מטוס לוחמה אלקטרונית מבוסס בינה מלאכותית

במקביל להודעה על המינוי החדש, חשפה התעשייה האווירית (IAI) שתי מערכות חדשות: המטוס "עליון" ומערכת ההגנה "היפנוזיס". "עליון" (ELLYON) הוא מטוס לוחמה אלקטרונית (Electronic Attack – EA) ומודיעין למשימות מעקב, גילוי מטרות וסיור (ISTAR). הוא מאחד בפלטפורמה אווירית אחת יכולות לשיבוש בתדרים רחבי-ספקטרום, איסוף מודיעין, מודיעין אותות (SIGINT), מכ"ם SAR/GMTI ארוך-טווח, חיישנים אלקטרו-אופטיים ותקשורת לוויינית רחבת-פס (SATCOM).

המערכת מבוססת על פלטפורמת מטוס המנהלים Global 6500 מתוצרת חברת Bombardier הקנדית אשר מספקת מהירות גבוהה, טיסה בגובה רב, טווח פעולה ארוך וזמן הכנה קצר בין משימות. המטוס "עליון" מפעיל מערכת ניהול משימה המבוססת על בינה מלאכותית, אשר מעבדת את המידע המתקבל מהחיישנים המוטסים, מפיקה תובנות מודיעיניות ומעבירה אותן לאחור בזמן אמת. אחת מהיכולת המעניינות של מערכת ניהול המשימות היא תמיכה בפעילות מבצעית משותפת של מערכות מאויישות ובלתי מאויישות (MUM-T). התע"א מסרה שהמטוס מסוגל לבצע בו-זמנית שיבוש מכ"מים ושיבוש תקשורת במסגרת אותה משימה.

הוא מצוייד במערכת הגנה עצמית הכוללת יכולת גילוי איומים, התרעה, לוחמה אלקטרונית והפעלת אמצעי הגנה. יכולת שיבוש המכ"מים (RADARJAM) מבוססת על מכ"ם AESA של אלתא, המאפשר שיבוש מרחוק של מספר מטרות, מטווח המצוי מחוץ למעטפת האיומים של האויב. חבילת ה-ISTAR כוללת מכ"ם AESA רב-מצבי בעל יכולות SAR/GMTI, מערכות מודיעין אלקטרוני (ELINT) ומודיעין תקשורת (COMINT) המפיקות סדר כוחות אלקטרוני (EOB – Electronic Order of Battle) ומטע"ד אלקטרו-אופטי/אינפרה-אדום (EO/IR) המאפשר זיהוי מדויק של מטרות.

המערכת מהפנטת את האוייב

המערכת השנייה שנחשפה היא "היפנוזיס" (HYPNOSIS): מערכת ללוחמת ניווט (Navigation Warfare – NAVWAR) המשבשת את מערכות הניוט הלווייני של איומים אוויריים, בהם נחילי כלי טיס בלתי מאוישים (UAS), אשר פותחה בחטיבת מערכות טילים וחלל. מנהל החטיבה (והמנכ"ל הנכנס), גיא בר לב, אמר שהיפנוזיס "מספקת שכבת הגנה קריטית ויעילה מסוג Soft-Kill, המאפשרת להתמודד עם איומים אוויריים המבוססים על מערכות ניווט לווייני (GNSS)".

המערכת מורכבת ממערך של תחנות ניידות לשיבוש (Jamming) ולהטעיה (Spoofing), הנפרסות סביב האזור המוגן ומשתלבות כחלק ממערך הגנה אווירית רב-שכבתית. כל התחנות מחוברת למרכז פיקוד ושליטה (C2) ופועלות בתיאום מלא אחת עם השנייה. ארכיטקטורת הניהול של המערכת מאפשרת שילוב עם מערכות Hard-Kill המיועדות להשמשת האיום. שיטת הפעולה מבוססת על הקמת רשת תחנות היפנוזיס מסביב לאזור המוגן. התחנות פועלות בכל תדרי ה-GPS ותתואמת לכ להקוסטלציות של לווייני GNSS. היפנוזיס פועלת באופן אוטונומי: כאשר איום מונחה לוויינים נכנס לאזור המוגן, המערכת מנטרת ומשבשת את התקשורקת, ומונעת ממנו להגיע ליעד המתוכנן.

 

AIR חושפת את גרסת הייצור של כלי הטיס האישי AIR ONE

חברת AIR הישראלית חשפה בתערוכת EAA AirVenture Oshkosh בארצות הברית את תצורת הייצור הסופית של כלי הטיס החשמלי האישי AIR ONE – צעד משמעותי בהתפתחות החברה לקראת תחילת טיסות מאוישות והיערכות לייצור סדרתי.

לדברי החברה, הדגם שנחשף אינו עדכון של אב־הטיפוס אלא תצורת הייצור המלאה, הכוללת שינויים במבנה המטוס, במערכת ההנעה, בסוללות, באוויוניקה ובתא הטייס. הפיתוח מבוסס על ניסיון שנצבר באלפי טיסות ניסוי שביצעו דגמים קודמים של החברה.

בין השינויים המרכזיים נמצאת שלדת מטוס חדשה שפותחה בשיתוף חברת ההנדסה הגרמנית EDAG, במטרה לשפר הן את החוזק המבני והן את התאמת הכלי לייצור סדרתי. מערכת ההנעה עושה שימוש במנועים החשמליים של Nidec, והמטוס מצויד גם במערכת אוויוניקה SkyView HDX של Dynon, במושבים חדשים, בלוח בקרה עליון ובמערכת סוללות חדשה.

לדברי מנכ"ל החברה, רני פלאוט, מדובר למעשה בכלי טיס חדש כמעט לחלוטין. "כל רכיב משמעותי – מהמבנה ועד התוכנה – תוכנן מחדש כדי להביא את AIR ONE לרמת הבשלות הנדרשת לייצור ולשימוש יומיומי", אמר.

החשיפה נערכה במסגרת EAA AirVenture Oshkosh, הנחשבת לאירוע החשוב בעולם בתחום התעופה הכללית ומושכת מדי שנה מאות אלפי מבקרים, אלפי כלי טיס, יצרנים, ספקים, רגולטורים וחובבי תעופה. עבור AIR, שמכוונת לשוק כלי הטיס האישיים, מדובר בבמת ההשקה המרכזית מול קהל היעד שלה.

החברה מסרה כי בכוונתה להתחיל בטיסות מאוישות של הדגם החדש בהמשך השנה. במקביל היא ממשיכה להיערך לייצור מסחרי, על רקע התקדמות רגולטורית בארצות הברית, ובראשה תקנות MOSAIC החדשות של מינהל התעופה הפדרלי (FAA), הצפויות להקל על כניסתם לשוק של כלי טיס אישיים מתקדמים.

AIR נוסדה בישראל במטרה לפתח כלי טיס חשמליים להמראה ונחיתה אנכית (eVTOL), ופועלת בשני קווי מוצרים מרכזיים: AIR ONE, המיועד לשימוש אישי, ו־AIR CARGO, כלי טיס בלתי מאויש לשינוע מטענים. בשנים האחרונות הציגה החברה התקדמות בשני התחומים, אולם ההכרזה הנוכחית מסמנת שלב חדש בפיתוח הפלטפורמה המאוישת – מעבר מאב־טיפוס ניסיוני לתצורה המיועדת לייצור סדרתי ולמסחור. החברה מסרה בעבר כי צברה יותר מ־4,000 הזמנות מוקדמות ל־AIR ONE ומתכננת להתחיל במסירות לאחר השלמת תהליך ההסמכה.

הסכם לסרגון באסיה-פסיפיק ב-70 מיליון דולר

חברת סראגון (Ceragon Networks) הודיעה כי חתמה על הסכם לחמש שנים בהיקף של כ־70 מיליון דולר עם מפעיל סלולר מוביל (Tier 1) באזור אסיה־פסיפיק, המרחיב שיתוף פעולה ארוך שנים בין הצדדים. במסגרת ההסכם תספק החברה פתרונות תמסורת אלחוטית ושירותים מקצועיים שיתמכו בהרחבת ובשדרוג רשתות הדור הרביעי והחמישי של המפעיל. בעקבות ההודעה, עולה מניית החברה במסחר המקדים בנסד"ק בשיעור לשל כמעט 10%.

ההסכם כולל אספקת מוצרי התמסורת מסדרת IP-50 של החברה, בהם פתרונות הפועלים בתחום תדרי E-band, לצד הרחבת סל השירותים. בין היתר יוצבו אנשי תמיכה טכנית ייעודיים שיעבדו עם צוותי הלקוח, ובהמשך עשויה להשתלב גם פלטפורמת Ceragon Insight לניטור ולניהול הרשת במסגרת שירותים מנוהלים.

לדברי מנכ"ל החברה, דורון ארזי, ההסכם משקף את האמון שנבנה לאורך השנים עם אחד ממפעילי הסלולר המובילים באזור, ונועד לסייע בהתמודדות עם הגידול המתמשך בתעבורת הנתונים באמצעות הגדלת קיבולת הרשת, שיפור הקישוריות וחיזוק היכולות התפעוליות.

מבחינה פיננסית, מדובר בחוזה משמעותי, אך לא כזה שמשנה לבדו את תמונת הפעילות של החברה. ההסכם צפוי להניב הכנסות ממוצעות של כ־14 מיליון דולר בשנה, בעוד שסראגון צופה הכנסות שנתיות של 355–385 מיליון דולר ב־2026. עם זאת, החוזה מספק לחברה נראות עסקית ארוכת טווח ומחזק את הקשר עם לקוח אסטרטגי.

להסכם יש גם חשיבות גיאוגרפית. אף שסראגון פעילה ברחבי העולם, אזור אסיה־פסיפיק (למעט הודו) מהווה כיום חלק קטן יחסית מהכנסותיה. ברבעון הראשון של השנה תרם האזור כ־6% בלבד מהמחזור, בעוד שהודו – המדווחת בנפרד – הייתה אחראית לכ־35% מהכנסות החברה. החוזה החדש עשוי לחזק את מעמדה של סראגון באזור וליצור בסיס להזדמנויות נוספות בעתיד.

ההודעה משתלבת גם באסטרטגיה הרחבה של החברה להגדיל את משקל השירותים המנוהלים בפעילותה, לצד מכירת ציוד תקשורת. בחודשים האחרונים דיווחה סראגון על זכיות נוספות בתחום זה, ובהן חוזי שירותים עם מפעילי סלולר באמריקה הלטינית.

חברת החשמל בונה מערך ניסוי ובדיקת טכנולוגיות עתידיות

חברת החשמל בונה תשתית יחידה מסוגה בעולם לניסוי ובדיקת טכנולוגיות חדשות, אשר מפותחות על-ידי חברות טכנולוגיה ישראליות. הפרוייקט מתבצע בסיוע יחידת החדשנות של החברה שהוקמה לפני 4 שנים, ויתבסס על שלושה מרכיבים מרכזיים: שדה ניסויים באתר "אורים" בנשר הנבנה בהשקעה של כמה מיליוני שקלים, מרכז חדשנות עבור חברות ישראליות אשר מוקם באתר חפציבה מול תחנת הכוח של חדרה, ופרוייקט "השכונה החכמה" בשכונת רמות באר-שבע, שבו ייבדקו טכנולוגיות חדשות מנקודת המבט של המשתמש הסופי במסגרת קבוצת ניסוי הכוללת יות מ-1,000 בתי-אב.

סמנכ"ל חטיבת הנדסה ואסטרטגיה בחברת החשמל, הרצל פרידמן, הסביר ל-Techtime שהמטרה מאחורי שלושת הפרוייקטים היא בניית תשתית שתאפשר לחברה לספק מענה לשינויים טכנולוגיים ולבצע בדיקה מעמיקה של הטכנולוגיות אשר ישפיעו על הרשת העתידית. מנהלת יחידת החדשנות בחברת החשמל, גילי הייזלר, אמרה: "אנחנו חברת התשתית הלאומית ויש לנו אחריות לאומית. אנחנו רוצים להכין את חברת החשמל לאתגרי המחר, ועבור המטרה הזו אנחנו מבינים שצריך לעבוד באמצעות האקוסיסטם הישראלי".

שדה הניסויים בנשר יכיל את כל המרכיבים של רשת חשמל אמיתית באורך של כ-30 ק"מ, לצד טכנולוגיות אשר צפויות להשפיע על רשתות החשמל בעולם בשנים הקרובות: יהיו בו ציוד מיתוג לרשת מתח גבוה, מתקני השנאה בחלוקה, מערכת שליטה ובקרה מודרנית, דטה-סנטר מקומי לניהול המידע, מתקני ייצור חשמל מהשמש, מתקני אגירת אנרגיה (סוללות) ועוד. הוא ישמש לבדיקת והדמיית מצבי קיצון בשימוש בטכנולוגיות חדשות לפני השימוש בשטח, ואתר לביצוע פיילוטים של טכנולוגיות הגנה ובקרה חדשות. האתר צפוי להיות מוכן ברבעון הראשון 2027.

במקביל, חברת החשמל מקימה בשיתוף עיריית באר שבע מעבדה אורבנית בשם Living Lab, אשר תשמש לפיתוח מודלים של “שכונה מאוזנת אנרגטית” ושדרוג טכנולוגי מבוסס נתונים מהשטח. בין השאר, ייבדקו אפשרויות "הלבשת" טכנולוגיה חדשה על תשתית קיימת ובחינת התנהגות רשת מתח נמוך ישנה, תחת עומס של אגירה וטעינה מאסיבית. הייזלר: "המטרה היא לדחוף שכונה ספציפית למצב שבו התיה ישראל בעוד 10-15 שנים. יהיה ייצור חשמל  מקומי, מכוניות חשמליות ואגירה שכונתית ופרטית. נבדוק שם טכנולוגיות נוספות, כמו פתרונות ומודלים תפעוליים שיאפשרו לרשת כזאת לתפקד באופן יציב".

המרכיב השלישי במערך החדש הוא פתיחת מרכז החדשנות חפציבה המתוכנת לאמצע 2027. באתר הזה נמצא כיום בית הספר הטכני של חברת החשמל. מרכז החדשנות מיועד להיות מקום שאליו מגיעות חברות טכנולוגיה ישראליות המפתחות פתרונות וטכנולוגיות חשמליות. במסגרתו הן יקבלו סיוע וייעוץ מטעם מומחי חברת החשמל, ויקבלו אתר שבו יוכלו לפתח את הטכנולוגיות שלהן, גישה אל נתוני חברת החשמל, והקבלת הכוונה מטעם המומחים של חברת החשמל. פרידמן: "אנחנו מבצעים השקעות בחדשנות ומשלמים לחברות עבור ביצוע פרוייקטי POC ופיילוטים. פירסמנו קול קורא המתאר את אתגרי הליבה של החברה שלהם אנחנו מחפשים פתרונות, ואפילו מבצעים השקעות במתכונת קרן הון סיכון בחברות בשלבי סיד ופרה-סיד".

רשות החדשנות תקים תשתיות מו"פ בחבל תקומה ב-195 מיליון שקל

[בתמונה: מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין. יח"צ]

רשות החדשנות, במימון מנהלת תקומה ובשיתוף משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, פרסמה קול קורא להקמת עד שלוש תשתיות מחקר ופיתוח (מו"פ) מתקדמות בחבל תקומה, במסגרת תוכנית בהיקף כולל של עד 195 מיליון שקל. התשתיות מיועדות לשרת חברות תעשייה וטכנולוגיה ומוסדות מחקר מכל רחבי הארץ, במטרה לחזק את פעילות המחקר, להרחיב את הנגישות לתשתיות מתקדמות ולבסס את האזור כמוקד חדשנות.

במסגרת התוכנית תעניק רשות החדשנות מענקים בהיקף של עד 130 מיליון שקל, אשר יממנו 55%–65% מעלות הפרויקטים המאושרים. יתרת המימון תושלם על ידי הגופים שייבחרו להקים ולהפעיל את התשתיות.

על פי הקול הקורא, התשתיות יוקמו בחבל תקומה ויעמידו לרשות התעשייה והאקדמיה שירותי מחקר ופיתוח, ציוד ותשתיות מתקדמות, ייעוץ מקצועי והכשרת כוח אדם. בנוסף, הן נועדו לעודד מחקר יישומי, לחזק את שיתופי הפעולה בין התעשייה לאקדמיה ולהאיץ את מסחורן של טכנולוגיות חדשות.

הקול הקורא מיועד לתאגידים תעשייתיים ולקבוצות משתמשים, כאשר אחד מתנאי הסף הוא הקמת תשתית פיזית באזור חבל תקומה. התשתיות יידרשו להתחיל להעניק שירותים לתעשייה כבר במהלך השנתיים הראשונות להפעלתן, ולהשלים את הקמתן בתוך שלוש שנים ממועד אישור התוכנית.

לדברי שר האחראי על שיקום הדרום והצפון, זאב אלקין, המהלך הוא חלק מהיעד להפוך את חבל תקומה למנוע צמיחה כלכלי ולהכפיל את אוכלוסייתו לכ־120 אלף תושבים באמצעות יצירת מוקדי תעסוקה מתקדמת וחדשנות.

מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, אמר כי תשתיות מו"פ מתקדמות הן נכס לאומי המאפשר לחברות ולחוקרים להשתמש ביכולות שאף גוף בודד אינו יכול להקים בעצמו. לדבריו, השקעות מסוג זה מסייעות להאיץ את המעבר ממחקר ליישום, לחזק את שיתופי הפעולה בין האקדמיה לתעשייה ולשפר את כושר התחרות של המשק הישראלי.

הבקשות ייבחנו בין היתר על פי הצורך הטכנולוגי בתשתית, תרומתה להתמודדות עם פערי תשתיות וכשלי שוק, יכולת ההקמה וההפעלה של המבקשים, פוטנציאל הצמיחה העסקי והטכנולוגי של המיזם, והמודל שיבטיח את פעילות התשתית לאורך זמן.

"ה-AI מציב את אירופה בפני מאזן אימה דיגיטלי"

בתמונה למעלה: מאיר אסיסקוביץ, דירקטור בכיר לניהול מוצר בחברת טנאבל (Tenable). צילום: שני כוהנר

המאבקים הגיאו-פוליטיים המתחממים מייצרים כותרות בכל העולם: לחימה מתמשכת באוקראינה, תקיפות באיראן, מתח גואה בטאיוואן ומלחמות בלתי פוסקות במזרח התיכון. אלא שמאחורי הכותרות מתפתחת במקביל גם מלחמה דיגיטלית סמויה, אשר מגדירה מחדש מושגים כמו מצור, מאזן אימה והגנה על תשתיות קריטיות. "אנחנו רואים חברות חשמל אירופאיות הנסגרות על-ידי תוקפים, תקיפה איראנית על חברת התרופות Stryker, וסכר בנורווגיה שנפרץ לכמה שעות בסוף 2025".

בארוע ההוא השתלטה קבוצת האקרים רוסית השתלטה על יישום המנהל את הברז הראשי של הסכר ופתחה אותו לכמה שעות. הם לא גרמו נזק, אבל העבירו לנורווגיה מסר מרתיע וחד-משמעי. בראיון ל-Techtiem גילה מאיר אסיסקוביץ, דירקטור בכיר לניהול מוצר בחברת טנאבל (Tenable) האמריקאית, ואחראי על מוצרי הגנה על מערכות קריטיות ורשתות תפעול, בקרים ומכשירים הנמצאים בקווי ייצור, שמתחת למכסה המחשב מתנהלת כיום לחימה בין-גושית מתעצמת.

מהו מצור דיגיטלי

אסיסקוביץ: "לא מדברים עליה, אבל אנחנו רואים הרבה מאוד פגיעות בתשתיות מים באירופה, חברות חשמל סופגות הרבה מאוד ארועים. הרוסים מייצרים מאזן אימה באירופה באמצעות פריצה למערכות קריטיות. אנחנו רואים נסיונות פגיעה בחברות ציוד רפואי ובשרשת האספקה של מערכות הבריאות. הרבה פעמים הן מתחילות ב-IT, ואז עוברות לרשתות התפעוליות (OT).  יש מצור באמצעות ספינות ואוניות. ויש מצור דיגיטלי. היכולת לחנוק דטה-סנטר מרחוק, היא עליונות צבאית מסוג חדש".

הגענו לשלב שבו המלחמה הדיגיטלית הקרה הפכה למלחמה חמה?

"אין לי ספק שכן, אבל אני לא חשוף לכל המידע של הלקוחות. כשאתה פוגע בשדה תעופה אחד באירופה – אתה יכול לשבש את התנועה האווירית בכל היבשת. נזרע כאן פחד חדש. להערכתי עדיין לא ראינו את השלב החם של הלחימה הדיגיטלית. עדיין לא ראינו עיר שהורעבה באמצעות מצור דיגיטלי. אבל אני חושב שדברים דומים מתחוללים בשקט ואנחנו לא ממש יודעים עליהם".

חברת הסייבר טנאבל נמצאת בלב הלוחמה הדיגיטלית הסמויה. היא דורגה על-ידי גרטנר כאחת מחברות הExposure Management (ניהול חשיפות) המובילות בעולם, ומספקת פלטפורמת איתור חולשות והגנה לרוחב כל משטחי התקיפה של עידן ה-AI: תשתיות IT, ענן, רשתות תפעול, בקרים תעשייתיים וציוד הנמצא בקווי הייצור, מרובוטים ועד ציוד רפואי. כיום החברה מעסיקה כ-2,000 עובדים בעולם. מרכז הפיתוח הישראלי נמצא בתל אביב ומעסיק כ-300 עובדים (כיום הוא מגייס כ-40 עובדים נוספים). הוא מפתח את המוצרים החדשים והמתקדמים ביותר של החברה. "אחרי סבב הלחימה האחרון הוצאנו גירסה חדשה של המערכת. זה לא מובן מאליו שאנשים עובדים ככה בתקופת לחימה".

מה הם הצרכים המיוחדים של עידן ה-AI?

"היום אנחנו לא מתמודדים עם תוקפי אנושיים רגילים, אלא כלי AI שהתוקף מפעיל כדי לתאר במהירות את הבטן הרכה של המערכת. וברגע שהוא בתוך הרשת, ה-AI עוזר לו להגיע במהירות אל המכונות עצמן. כמובן שהדבר גם עוזר לאתר מהר יותר את הפרצות כדי להגן עליהן. לפני שבוע מיקרוסופט דיווחה על גילוי ותיקון 570 פרצות אבטחה במערכות שלה. זהוא מספר שלא היה כדוגמתו, ומיקרוסופט יכלה להגיע אליו רק בזכות השימוש ב-AI.

חשיפת כל משטחי התקיפה האפשריים

התוצאה מבחינת הלקוחות שלנו היא שהמעבר מגילוי חולשה לניצול החולשה על-ידי תוקפים – הוא מהיר מאוד. אם בעבר היה נהוג להעריך שניתן לסגור פירצה בתוך 30 יום מרגע גילוייה, היום הזמן הזה התקצר לרגעים ספורים. המשמעות היא שצריך להסתכל על כל סוגי האיומים ועל כל סוגי התשתיות ביחד. התוקפים יכולים להגיע ל-IT דרך מכונות בקו הייצור – ויכולים להגיע למכונות דרך תשתית ה-IT הארגונית".

מה אתם ממליצים לחברות תעשייתיות?

לקוחות רבים לא יודעים מה בדיוק יש להם בארגון. הם לא מודעים לכל המערכות שיש להם בארגון, איזה מחשבים מקושרים לרשת החיצונית וכיצד מנהול מערך ההרשאות. השלב הראשון צריך להיות סריקה מלאה ומיפוי של כל המערכות. המהלך השני הוא להבין את התמונה הרחבה, מכיוון שהמענה הוא תלוי הקשר: לא תמיג אתה יכול להשבית את קו הייצור בגלל שאתה מגלה חולשה בבקר מסויים. במרה כזה, למשל, צריך לאתר מיקום אחר במסלול התקיפה שניתן להגן עליו, ולהמתין לרגע שבו ניתן יהיה להחילף את הבקר. המטרה שלנו היא לספק ללקוחות תמונה המלאה של כל נתיבי התקיפה עליהם".

שליש מהמחזור הראשון: 11 חברות ישראליות נבחרו לתוכנית הסייבר החדשה של גוגל

Google הכריזה על משתתפי המחזור הראשון של Gemini Startup Forum: Cybersecurity, תוכנית חדשה המיועדת לסטארט־אפים בתחום הסייבר ואבטחת המידע. למחזור הראשון נבחרו 33 חברות בלבד מרחבי העולם, מתוכן 11 בעלות זיקה ישראלית – שמונה חברות ישראליות ושלוש נוספות שנוסדו בידי יזמים ישראלים. בכך מהוות החברות בעלות הזיקה הישראלית כשליש מכלל המשתתפות בפורום.

התוכנית מיועדת לחברות בשלבי Seed ו־Series A, ונועדה לחבר בין יזמים צעירים לבין צוותי המחקר, הבינה המלאכותית והסייבר של Google. הפורום יתקיים בספטמבר בלונדון, ובמסגרתו יעבדו החברות עם מומחים מ־Google DeepMind, Google Cloud, Wiz, Mandiant ו־VirusTotal. המשתתפים יקבלו גישה למודלי Gemini, לכלי הפיתוח של Google Cloud, לסדנאות מקצועיות, למפגשי מנטורינג ולדיונים עם בכירי החברה סביב פיתוח הדור הבא של פתרונות אבטחת המידע.

בגוגל מציינים כי הפורום נועד לאפשר לחברות הצעירות לעבוד ישירות עם צוותי הפיתוח של החברה ולסייע בעיצוב פתרונות אבטחה לעידן הבינה המלאכותית. לשם כך חולקו 33 החברות המשתתפות לשישה תחומי התמחות מרכזיים, ובהם אבטחת סוכני AI, אבטחת יישומים וניהול חולשות, אבטחת ענן ותשתיות, קריפטוגרפיה, אוטומציה של מרכזי בקרת סייבר (SOC) וניהול זהויות.

בין שמונה החברות הישראליות שנבחרו לתוכנית נמנות Capsule Security, Onyx Security, Alt Security, Native, Huskeys, QIZ Security, Glow ו־Mate Security. לצדן נבחרו גם שלוש חברות שנוסדו בידי יזמים ישראלים – ORION Security, Revelum ו־Synqly.

החברות הישראליות משקפות מגוון רחב של תחומי פעילות. Capsule Security ו־Onyx Security מפתחות פתרונות לאבטחת וניהול סוכני AI; Alt Security מתמקדת במבדקי חדירה המבוססים על סוכני AI; Native מפתחת פתרונות לאבטחת ענן; Huskeys עוסקת באבטחת רשתות; QIZ Security מפתחת טכנולוגיות לניהול נכסים קריפטוגרפיים ולמעבר לקריפטוגרפיה פוסט־קוונטית; Glow מפתחת פתרונות לאבטחת עמדות קצה, ו־Mate Security מיישמת בינה מלאכותית לאוטומציה של מרכזי בקרת סייבר.

Gemini Startup Forum הוא יוזמה חדשה של Google שנועדה לרכז קבוצה מצומצמת של חברות צעירות בעלות פוטנציאל גבוה ולעבוד עמן באופן ישיר על שילוב טכנולוגיות AI במוצרי סייבר. בניגוד לתוכניות האצה מסורתיות, הפורום אינו מתמקד בהשקעה בחברות, אלא בגישה לצוותי הפיתוח של Google, לשותפיה הטכנולוגיים ולידע המצטבר של החברה בתחומי הבינה המלאכותית ואבטחת המידע.

[קרדיט צילום: תומר פולטין]

רשות החשמל מקפיאה אישורי חיבור לחוות שרתים

רשות החשמל הודיעה על הקפאה זמנית של אישורי החיבור לחוות שרתים חדשות לרשת החשמל למשך מספר חודשים, עד להשלמת גיבוש מסגרת רגולטורית חדשה. ההחלטה מגיעה על רקע הגידול החד בביקוש לחיבורי חשמל מצד חוות שרתים, בעיקר בעקבות הזינוק בהקמת תשתיות בינה מלאכותית, והחשש מפני עומס על רשת החשמל.

המהלך משתלב בשימוע שפרסמה הרשות בחודש יוני, שבמסגרתו הוצעו מנגנונים חדשים להסדרת חיבורם של צרכני חשמל גדולים, ובהם גביית תשלום עבור שמירת קיבולת ברשת, קביעת אבני דרך מחייבות ליזמים ואפשרות להגבלת צריכת החשמל של חוות שרתים בשעות עומס.

לדברי ד"ר גדעון פרידמן, ה־CTO של קרן השקעות האקלים NetZero Tech Ventures ולשעבר המדען הראשי במשרד האנרגיה, עצם ההקפאה היא צעד נכון, אך הצלחתו תימדד במה שיבוא אחריה. "ההודעה של רשות החשמל על עצירת אישורי החיבורים לחוות שרתים למספר חודשים היא מהלך נכון בבסיסו, שמשקף את הקושי בחיבור סיטונאי של צרכני חשמל גדולים. עם זאת, חובה שבתום התקופה יוכרזו מהלכים מעשיים שיסדירו את השוק ויתאימו למציאות ולצרכי משק האנרגיה."

פרידמן תומך בין היתר בגביית תשלום משמעותי כבר בשלב ההמתנה לחיבור, כדי למנוע בקשות ספקולטיביות שתופסות קיבולת ברשת, וכן במודל שיאפשר לנתק חוות שרתים למספר מוגבל של שעות בשנה בתקופות עומס. לדבריו, יש לעודד את הקמת החוות בפריפריה, ובעיקר בדרום, שם ניתן לשלב אותן עם ייצור מקומי של אנרגיה מתחדשת ולהפחית את העומס על רשת ההולכה למרכז הארץ. עוד הוא מציע לחייב חוות שרתים להסתמך במידה משמעותית על אנרגיה מתחדשת ועל מקורות ייצור חדשים.

לדבריו, האתגר אינו מסתכם בהקמת חוות שרתים נוספות, אלא ביצירת יתרון תעשייתי עבור ישראל. במקום להתחרות בהקמת תשתיות ענק עבור לקוחות מחו"ל, הוא סבור כי על ישראל למקד את מאמציה בפיתוח טכנולוגיות שיצמצמו את צריכת האנרגיה של חוות שרתים – ובהן פתרונות קירור מתקדמים, רכיבי מחשוב חסכוניים ואלגוריתמי AI יעילים יותר.

ישראל אינה היחידה המתמודדת עם הסוגיה. בשנים האחרונות גובר בעולם המתח בין הרצון למשוך השקעות בתשתיות AI לבין מגבלות החשמל, הקרקע והמים. באירלנד הוגבלו בשנים האחרונות חיבורי חוות שרתים באזור דבלין בשל עומסים על רשת החשמל, בסינגפור חודשו אישורי ההקמה רק בכפוף לדרישות מחמירות של יעילות אנרגטית, ובהולנד הוטלו מגבלות על הקמת חוות חדשות במספר אזורים. המגמה המסתמנת היא מעבר מעידוד כמעט בלתי מוגבל של הענף למדיניות המחייבת את היזמים להשתלב במגבלות משק האנרגיה ולהפחית את השפעתם על התשתיות.

אחרי שני עשורים של צמיחה במימון עצמי: ASIO גייסה 15 מיליון דולר

[בתמונה: מייסדי ASIO תומר ויניב מלחי. יח"צ]

מאת יוחאי שויגר

חברת הדיפנס־טק הישראלית ASIO, המפתחת מערכות טקטיות לכוחות מתמרנים, השלימה סבב גיוס ראשון בהיקף של 15 מיליון דולר. את הסבב הובילו קרנות Protego Ventures ו־Aliya Capital Partners. זהו גיוס ההון החיצוני הראשון של החברה מאז הקמתה ב־2003, לאחר יותר משני עשורים שבהם פעלה במימון עצמי והגיעה לרווחיות – מהלך המסמן מעבר משלב של צמיחה אורגנית לחברת צמיחה גלובלית הנתמכת בידי קרנות השקעה.

לפי החברה, כספי הגיוס ישמשו להרחבת יכולות הייצור, להאצת פיתוח המוצרים ולהרחבת הפעילות הבינלאומית באמצעות שיתופי פעולה עם ממשלות, תעשיות ביטחוניות ושותפים אסטרטגיים בצפון אמריקה, אירופה ואסיה.

ASIO, שהוקמה על ידי האחים תומר ויניב מלחי, מפתחת מערכות טקטיות המיועדות לכוחות קרקעיים הפועלים בסביבות לחימה מורכבות. מוצרי החברה מבוססים על טכנולוגיית הליבה GeoFusion, המשלבת מידע גיאוגרפי, ראייה ממוחשבת וחיישנים כדי לאפשר לכוחות לשמור על מודעות מצבית, לתאם פעילות בין יחידות ולהמשיך לנווט ולבצע משימות גם כאשר אותות GPS או רשתות תקשורת אינם זמינים או משובשים.

אחד ממוצרי הדגל של החברה הוא מערכת ORION, המוכרת בצה"ל בשם אול"ר, המשמשת לתכנון משימות, ניווט וניהול תמונת הקרב ברמת הכוח המתמרן. לדברי החברה, המערכת פרוסה בהיקף רחב בכלל זרועות צה"ל ונמצאת בשימוש מבצעי זה מספר שנים, לרבות לאורך הלחימה בשלוש השנים האחרונות. לצד זאת, החברה הרחיבה בשנים האחרונות את פעילותה גם לתחום הניווט האופטי לכלים בלתי מאוישים באמצעות מערכת NOCTA, המאפשרת לרחפנים לנווט גם בסביבות שבהן אותות GPS משובשים או חסומים – יכולת שהפכה למבוקשת במיוחד בעקבות התרחבות השימוש בלוחמה אלקטרונית בשדות הקרב באוקראינה ובמזרח התיכון.

הגיוס הנוכחי אינו נראה כגיוס שנועד לממן את פיתוח הטכנולוגיה, אלא כמהלך שנועד להאיץ את הצמיחה העסקית. בניגוד לסטארט־אפים רבים המגייסים הון בשלבים מוקדמים כדי להשלים את פיתוח המוצר, ASIO מגיעה לסבב הראשון כשהיא כבר מחזיקה במוצרים מבצעיים, בסיס לקוחות קיים וניסיון מוכח בשטח. בהתאם לכך, גם יעדי השימוש בכסף מתמקדים בהגדלת הייצור, הרחבת מערך המכירות והאצת הפעילות בשווקים בינלאומיים.

התזמון של הגיוס משקף גם את השינויים בשוק הדיפנס־טק העולמי. מאז פרוץ המלחמה באוקראינה ובהמשך המלחמה בישראל, גבר משמעותית הביקוש לטכנולוגיות המאפשרות לכוחות ולכלים בלתי מאוישים לפעול גם בסביבה של שיבושי GPS ולוחמה אלקטרונית. אחד מיעדי הצמיחה המרכזיים של ASIO צפוי להיות השוק האמריקאי, שבו החברה כבר דיווחה בשנים האחרונות על שיתופי פעולה, הזמנות המשך וחוזים בתחום הניווט לרחפנים. הקרנות שהובילו את הסבב מתמחות בדיפנס־טק, מערכות אוטונומיות ובינה מלאכותית, ולכן מעבר להון הן עשויות לספק לחברה גישה ללקוחות, שותפים אסטרטגיים ותוכניות רכש בשוק הביטחוני בארצות הברית ובמדינות נוספות.

המהלך צפוי גם לשנות את המבנה הארגוני של החברה. עד כה הייתה ASIO חברה בבעלות המייסדים שפעלה ללא משקיעים חיצוניים. הכנסת קרנות השקעה משמעותיות מביאה עמה בדרך כלל גם דילול של בעלי המניות הקיימים, הרחבת הדירקטוריון, אימוץ מנגנוני ממשל תאגידי מתקדמים והצבת יעדי צמיחה אגרסיביים יותר. במילים אחרות, החברה אינה משנה את הטכנולוגיה שלה – אלא את קצב הצמיחה שלה.

לדברי תומר מלחי, מייסד־שותף ומנכ"ל ASIO, "שדה הקרב המודרני מחייב יחידות טקטיות לפעול באופן עצמאי, להמשיך במשימה גם בתנאים מורכבים ולקבל החלטות מהירות המבוססות על נתונים אמינים. ההשקעה תאפשר לנו להאיץ את הפיתוח, להרחיב את פעילותנו הבינלאומית ולהמשיך לספק יכולות מבצעיות מוכחות וחדשנות לשדה הקרב שניתן לפרוס בהיקף רחב."

עבור ASIO, נראה שהגיוס מסמן את תחילתו של שלב חדש. לאחר יותר מ־20 שנות פעילות כחברה פרטית ורווחית שהתמקדה בעיקר בפיתוח ובהטמעה של מערכות מבצעיות, היא מבקשת כעת למנף את הניסיון שצברה ואת הביקוש הגובר לטכנולוגיות ניווט ומודעות מצבית כדי להפוך משחקן ישראלי מצליח לספקית בינלאומית בתחום הדיפנס־טק.

רשות החדשנות משיקה תשתית קוונטית חדשה, הפעם עם דגש על טכנולוגיה ישראלית

[בתמונה למעלה: תא שליטה ביונים כלואים במעבדתו של פרופ' רועי עוזרי במכון וייצמן למדע. צילום: מכון וייצמן]

רשות החדשנות פרסמה היום (ב') קול קורא להקמת תשתית מחקר ופיתוח לאומית למחשוב קוונטי בהיקף של 100 מיליון שקל, שתשרת את התעשייה והאקדמיה בישראל. מעבר להשקעה עצמה, הקול הקורא משקף את השלב הבא בהתפתחות התוכנית הלאומית: אם התשתית שהוקמה לפני כשלוש שנים התבססה בעיקר על פלטפורמות קוונטיות זרות, הפעם מבקשת המדינה להקים תשתית שתוכל לשלב גם טכנולוגיות מחשוב קוונטי שפותחו בישראל, עם הבשלת האקוסיסטם המקומי.

התשתית החדשה תשמש מרכז לאומי להערכה, אינטגרציה ואימוץ של טכנולוגיות מחשוב קוונטי. היא תידרש לשלב לפחות שלוש טכנולוגיות עיבוד קוונטי שונות ולאפשר לחברות ולחוקרים לבחון, להשוות ולפתח יישומים על גבי מגוון פלטפורמות במסגרת סביבת עבודה אחת. במסגרת הקול הקורא יינתנו שירותי מחקר ופיתוח לאורך כל שרשרת הערך של המחשוב הקוונטי – החל מחומרת הקיוביטים, דרך מערכות הבקרה והמדידה, תיקון שגיאות, תוכנה ואלגוריתמים ועד יישומים וממשקי משתמש. בנוסף, התשתית תספק שירותי הוכחת היתכנות (PoC), תמיכה בפיתוח יישומים, הכשרת כוח אדם וליווי חברות וסטארט־אפים.

המהלך משקף את השינוי שעבר האקוסיסטם הקוונטי הישראלי בשנים האחרונות. כאשר הוקם מרכז המחשוב הקוונטי הלאומי ב-2022, בישראל כמעט שלא היו מעבדים קוונטיים מקומיים בשלים, ולכן הוא נשען בעיקר על טכנולוגיות בינלאומיות. מאז צמחו בארץ חברות המפתחות מעבדים, רכיבי חומרה, תוכנות ופתרונות בקרה, וכעת מבקשת המדינה לבנות את הדור הבא של התשתית הלאומית כך שתוכל להסתמך גם על היכולות המקומיות שנבנו.

התוכנית החדשה משתלבת ביוזמה הלאומית למחשוב קוונטי שהושקה לפני כשלוש שנים. במסגרת אותה תוכנית נבחרה חברת Quantum Machines להקים ולהפעיל את מרכז המחשוב הקוונטי הלאומי (IQCC), שנועד להעניק לתעשייה ולאקדמיה גישה למערכות מחשוב קוונטי מתקדמות. המרכז איפשר לחוקרים, לסטארט־אפים ולחברות להריץ אלגוריתמים, לבצע ניסויי היתכנות ולפתח יישומים על גבי מספר פלטפורמות קוונטיות, ובכך תרם להקמת אקוסיסטם קוונטי בישראל.

השלב הבא בתוכנית הקוונטום הלאומית

הקול הקורא החדש אינו מחליף בהכרח את המרכז הקיים, אלא מגדיר את השלב הבא בהתפתחותו. הוא מאפשר להרחיב את התשתית הקיימת או להקים תשתית חדשה, אך בשני המקרים המטרה היא ליצור סביבת מחקר ופיתוח שתעניק שירותים לתעשייה ולאקדמיה ותשלב טכנולוגיות קוונטיות עדכניות לאורך כל תקופת פעילותה.

במקביל להבשלת התשתית הלאומית, התרחב גם מספר החברות הישראליות הפעילות בתחום. Quantum Machines נחשבת לאחת החברות המובילות בעולם בתחום מערכות הבקרה למחשבים קוונטיים, בעוד Quantum Art מפתחת מחשבים קוונטיים המבוססים על יונים לכודים (Trapped Ions), ו-QuamCore מפתחת ארכיטקטורות ומעבדים קוונטיים המבוססים על מוליכי־על. בתחום התוכנה פועלת Classiq, המפתחת פלטפורמה לתכנון וקומפילציה של אלגוריתמים קוונטיים, ולצדה Qedma, המתמחה בפתרונות להפחתת שגיאות – אחת המגבלות המרכזיות של מחשבים קוונטיים כיום. לצדן פועלות קבוצות מחקר באוניברסיטאות, וכן חברות ביטחוניות המפתחות רכיבים ויישומים בתחום.

ההשקעה החדשה של רשות החדשנות משקפת את המעבר לשלב הבא של התוכנית הלאומית. אם בשלב הראשון הדגש היה על יצירת גישה לתשתיות מחשוב קוונטי ובניית ידע וניסיון בישראל, הרי שכעת מבקשת המדינה לרתום את אותה תשתית גם לקידום התעשייה המקומית, ולאפשר לחברות ישראליות לבחון, לשפר ולהציג את הטכנולוגיות שלהן במסגרת תשתית לאומית אחת.

אחרי שהוביל את Trax: יואל בר-אל משיק מרכז להכשרת יזמים ומנהיגי הייטק

איש ההייטק והיזם הישראלי יואל בר-אל, ממייסדי חברת Trax, הודיע על הקמת "מרכז בר-אל" – מרכז חדש להכשרת יזמים, מנהלים ומייסדי חברות טכנולוגיה. לדברי המייסדים, מדובר במרכז הראשון בישראל המתמקד בהכשרת מנהיגים ומייסדי חברות הייטק באמצעות תוכנית אינטנסיבית המשלבת הכשרה מעשית, פיתוח מנהיגות וליווי של בכירי התעשייה.

בר-אל נמנה עם מייסדי Trax, שפיתחה טכנולוגיות מבוססות ראייה ממוחשבת ובינה מלאכותית עבור רשתות קמעונאות ברחבי העולם. החברה צמחה לאורך השנים למעמד של יוניקורן, פעלה בעשרות מדינות וגייסה מאות מיליוני דולרים ממשקיעים בינלאומיים. לפי החברה, בר-אל היה מעורב לאורך הקריירה בגיוסי הון בהיקף מצטבר של יותר ממיליארד דולר.

התוכנית החדשה מיועדת ליזמים, מנהלים ומייסדי סטארט-אפים בעלי ניסיון בתעשייה, ותימשך חמישה ימים. היא תכלול סימולציות, עבודה בקבוצות, ליווי אישי ומפגשים עם בכירים מהאקוסיסטם הישראלי. בין הנושאים שיילמדו: גיוס הון, עבודה מול דירקטוריונים, ניהול צוותים, בניית חברות צומחות וקבלת החלטות בתנאי אי-ודאות.

לדברי החברה, לצד ההיבטים העסקיים והניהוליים, התוכנית שמה דגש גם על פיתוח מיומנויות מנהיגות, אינטליגנציה רגשית ויכולות הובלה – תחומים שלדבריה הופכים לחשובים יותר בעידן הבינה המלאכותית והשינויים המהירים בענף. בוגרי התוכנית צפויים להמשיך ולקבל ליווי ולשמור על קשר במסגרת קהילת הבוגרים.

בין המרצים שישתתפו בתוכנית נמנים עו"ד עופר בן יהודה, שותף וראש מחלקת ההייטק במשרד שבלת; עו"ד יואב אלקלעי, שותף בכיר בתחום הפטנטים והקניין הרוחני במשרד פרל כהן; דינה פסקא רז, ראש תחום הטכנולוגיה ב-KPMG; ועידית מועלם ידיד, שותפה מנהלת בקרן פיטנגו, לצד בכירים נוספים מתעשיית ההייטק.

לדברי בר-אל, הרעיון להקמת המרכז נולד לאחר שנים שבהן ליווה בהתנדבות יזמים צעירים, והבחין כי מיזמים רבים נכשלים לא בשל הטכנולוגיה אלא בעקבות טעויות ניהוליות, אסטרטגיות ואנושיות.

"הטכנולוגיות משתנות ללא הרף. כשהקמנו את Trax, עיבוד תמונה בזמן אמת היה כמעט מדע בדיוני, והיום בינה מלאכותית מבצעת משימות דומות בתוך שניות", אמר בר-אל. "לכן, מה שיקבע את הצלחתם של היזמים הוא לא רק הידע הטכנולוגי, אלא היכולת להוביל אנשים, להתמודד עם חוסר ודאות, לקבל החלטות נכונות ולבנות חברה שיודעת להשתנות. זו בדיוק המטרה של מרכז בר-אל – להכין את הדור הבא של מובילי ההייטק הישראלי."

אריזה מתקדמת, פוטוניקה ותשתיות AI במרכז כנס SEMICON West 2026

ארגון SEMI חשף את מוקדי התוכן המרכזיים של כנס SEMICON West 2026, אחד מאירועי תעשיית השבבים החשובים בעולם, ובכך מספק הצצה לסדרי העדיפויות של הענף בשנה הקרובה. התוכנית משקפת מעבר ברור מעיסוק בבינה מלאכותית כיישום תוכנה אל האתגרים ההנדסיים והתשתיתיים הנדרשים כדי לתמוך בגל הביקוש למחשוב AI.

בין התחומים שיובילו את הכנס השנה נמצאים תשתיות AI, אריזה מתקדמת (Advanced Packaging), אינטגרציה הטרוגנית, פוטוניקת סיליקון (Silicon Photonics), ייצור חכם (Smart Manufacturing), פתרונות אספקת חשמל וקירור למרכזי נתונים, וכן יישומי שבבים בתחומי הרכב, הרפואה והקיימות.

הכנס, שיתקיים בין 13 ל־15 באוקטובר במרכז הכנסים Moscone שבסן פרנסיסקו, נחשב לאחד מאירועי הדגל של תעשיית המוליכים למחצה. מדי שנה משתתפים בו אלפי בכירים, מהנדסים וחוקרים, לצד מאות חברות מכל שרשרת הערך של הענף – החל מיצרניות שבבים, דרך ספקיות ציוד ייצור, חומרים ואריזה מתקדמת ועד חברות תוכנה לתכנון שבבים (EDA). הכנס משמש במה מרכזית להצגת טכנולוגיות חדשות, יצירת שיתופי פעולה עסקיים ודיון במגמות שיעצבו את התעשייה בשנים הקרובות.

SEMI, איגוד התעשייה העולמי של תעשיית המוליכים למחצה, אינו מייצג יצרנית שבבים אחת אלא את כלל שרשרת האספקה של הענף. לכן, רבים בתעשייה רואים בתוכנית הכנס אינדיקציה מוקדמת לנושאים שבהם צפויות להתמקד השקעות, מחקר ופיתוח בשנים הקרובות.

בהשוואה לשנה שעברה, ניכרת העמקה של העיסוק בתשתיות הפיזיות של עידן הבינה המלאכותית. בעוד שבשנים האחרונות עמד הדיון סביב השאלה כיצד AI משנה את תעשיית השבבים, השנה הדגש עובר לטכנולוגיות שמאפשרות את הדור הבא של מערכות AI – החל מאריזה מתקדמת לשילוב שבבים מרובים, דרך תקשורת אופטית מבוססת פוטוניקת סיליקון ועד פתרונות הספק, קירור וייצור בקנה מידה גדול.

המגמה משקפת את השינוי שעובר הענף כולו. ככל שמאיצי AI הופכים מורכבים ועתירי הספק יותר, צווארי הבקבוק עוברים מהשבב עצמו אל שאר רכיבי המערכת – מאריזת השבבים והזיכרון, דרך אספקת החשמל ועד רשתות התקשורת והקירור במרכזי הנתונים. בהתאם לכך, גם מרכז הכובד של הכנס מתרחב מעבר לטכנולוגיות ייצור שבבים מסורתיות אל מכלול התשתיות הנדרשות להפעלת מחשוב AI בקנה מידה עולמי.

עבור חברות הפועלות בשרשרת האספקה של תעשיית השבבים, רשימת הנושאים של SEMICON West מהווה לא רק תוכנית לכנס מקצועי, אלא גם אינדיקציה לכיווני ההשקעה והחדשנות שעשויים להוביל את השוק בשנים הקרובות.

נאנובל גייסה מענק של 2.5 מיליון אירו מהאיחוד האירופי לפיתוח רובוטי AI לקטיף הדרים

חברת האג־טק הישראלית Nanovel הודיעה כי זכתה במענק של 2.5 מיליון אירו, ללא דילול, מתוכנית ההאצה של המועצה האירופית לחדשנות (EIC Accelerator) במסגרת Horizon Europe. בנוסף, הגדירה המועצה את החברה כמועמדת להשקעה הונית של עד 4.3 מיליון אירו, שתוכל לשמש כמשקיע עוגן בסבב גיוס של כ־8 מיליון אירו המתוכנן על ידי החברה.

לדברי החברה, המענק ישמש להשלמת הגרסה המסחרית של הרובוט, למימון ניסויי שדה בפרדסי הדרים באירופה ולהאצת המעבר מרמת בשלות טכנולוגית TRL 6 ל־TRL 9, לקראת השקה מסחרית המתוכננת לשנת 2028. החברה כבר מבצעת ניסויי שטח בספרד ובאיטליה, לאחר שהשלימה ניסויי תיקוף בקליפורניה בשיתוף מועצת המחקר להדרים (CRB).

נאנובל פועלת בשוק המבקש לפתור אחת הבעיות המרכזיות של ענף החקלאות: המחסור הגובר בכוח אדם לקטיף פירות. לפי החברה, הקטיף הידני מהווה כ־50% מעלויות הייצור של מגדלי ההדרים, ולכן אוטומציה של התהליך עשויה לשפר משמעותית את הרווחיות ואת זמינות כוח האדם.

החברה, שנוסדה ב־2018 על ידי איציק מזור, מייסד ומנכ"ל לשעבר של Jordan Valley Semiconductor שנרכשה על ידי Bruker, מפתחת רובוט אוטונומי המבוסס על בינה מלאכותית, ראייה ממוחשבת ורובוטיקה מתקדמת. המערכת מיועדת להתמודד עם אחד האתגרים המורכבים ביותר בתחום: קטיף פירות טריים המסתתרים בתוך עלווה צפופה, מבלי לגרום להם נזק.

ליבת הפתרון משלבת מודלי Deep Learning לזיהוי פירות, מערכת ראייה ממוחשבת ומספר זרועות רובוטיות טלסקופיות הפועלות במקביל. בניגוד לרובוטים המבצעים תלישה פשוטה, נאנובל פיתחה מנגנון קנייני בשם Grip & Trim, האוחז בפרי, מערסל אותו ולאחר מכן גוזם במדויק את העוקץ לפני איסופו. הגישה נועדה לשמור על שלמות הפרי, דרישה קריטית בשוק הפירות הטריים, שבו כל פגיעה בקליפה עלולה להפחית את ערכו המסחרי.

המחשב המרכזי של המערכת מתאם את פעילות כל הזרועות ומאפשר גם בקרה מרחוק על צי של רובוטים. בנוסף לקטיף, הפלטפורמה אוספת נתונים בזמן אמת על היבול ומאפשרת קטיף סלקטיבי בהתאם לגודל ולרמת הבשלות של הפרי.

כיום מתמקדת החברה בקטיף תפוזים ולימונים, אך מפת הדרכים שלה כוללת התאמת הטכנולוגיה גם לגידולים נוספים, בהם מנגו, אפרסקים ונקטרינות. מבחינת נאנובל, המטרה אינה רק להחליף עובדים בודדים, אלא להציע פלטפורמת קטיף אוטונומית שתוכל לפעול מסביב לשעון בפרדסים קיימים, ללא צורך בהתאמת המטעים לרובוטים.

[קרדיט צילום: טל בדרק]

משרד האנרגיה ורשות החדשנות ישקיעו 6 מיליון שקל בפיתוח טכנולוגיות אנרגיה ימית

[בתמונה: מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין. יח"צ]

משרד האנרגיה והתשתיות ורשות החדשנות השיקו קול קורא חדש בהיקף של 6 מיליון שקל לקידום מחקר ופיתוח של טכנולוגיות אנרגיה מתחדשת במרחב הימי. התוכנית מיועדת להאיץ פיתוח של פתרונות ישראליים בתחומי ה"בלו־טק אנרגיה" – החל מהפקת חשמל מגלי הים ועד שימוש בבינה מלאכותית לניהול מערכות אנרגיה ימיות.

לפי הגופים, המהלך נועד לחזק את מעמדה של ישראל בתחום החדשנות הימית, להרחיב את מקורות האנרגיה המתחדשת, לקדם את יעדי האנרגיה והאקלים ולעודד הפיכת מחקרים אקדמיים לטכנולוגיות מסחריות. מתוך תקציב התוכנית, 3 מיליון שקל יוקצו השנה באמצעות הקרן לאזרחי ישראל במסגרת תוכנית הבלו־טק של משרד האנרגיה והתשתיות.

הקול הקורא מיועד לתאגידים ולחוקרים באקדמיה, באמצעות חברות יישום ובשיתוף התעשייה. בין התחומים שבהם ניתן יהיה להגיש הצעות: הפקת אנרגיה מגלים, רוח ושמש בים; טכנולוגיות לייצור, אגירה והולכה של אנרגיה ומימן; פתרונות להתייעלות אנרגטית; גידול אצות לייצור ביו־דלקים וחומרי גלם; שימוש בבינה מלאכותית לניהול מערכות אנרגיה ימיות; חומרים מתקדמים; טכנולוגיות לקיבוע פחמן; וחיישנים ומערכות ניטור ימיות.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, מסר כי ישראל פועלת לנצל גם את המרחב הימי לפיתוח פתרונות אנרגיה ירוקה שיחזקו את הביטחון האנרגטי ויגדילו את השימוש באנרגיות מתחדשות. מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, אמר כי החיבור בין אנרגיה, טכנולוגיה וחדשנות צפוי להיות אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של הכלכלה העולמית, וכי התוכנית נועדה להפוך מחקר איכותי לחדשנות יישומית ולחזק את שיתופי הפעולה בין האקדמיה לתעשייה.

לדברי משרד האנרגיה ורשות החדשנות, התוכנית צפויה לסייע בהרחבת מגוון מקורות האנרגיה המתחדשת של ישראל, להגביר את היעילות האנרגטית, לצמצם פליטות גזי חממה ולהגדיל את מספר המחקרים שיבשילו לטכנולוגיות ולחברות בעלות פוטנציאל עסקי.

Kimi K3 הסיני פיתח שבב בתוך 48 שעות

בתמונה למעלה: פרט מתוך סירטון וידאו שייצר Kimi K3, המתאר את התכנון האוטונומי של שבב

מרבית תשומת הלב סביב השקתו של מודל השפה הסיני החדש Kimi K3, התמקדה בביצועיו, המתחרים במודלי החזית של OpenAI, Anthropic ו-Google. אולם לצד המודל עצמו, פרסמה יצרנית המודל, חברת Moonshot AI הסינית, שתי הדגמות טכנולוגיות שעשויות להיות משמעותיות לא פחות: סוכן AI שפיתח שבב באופן אוטונומי בתוך 48 שעות, וסוכן נוסף שפיתח קומפיילר לתכנות מעבדים גרפיים (GPU). שתי ההדגמות אינן מציגות רק יכולת כתיבת קוד, אלא ניסיון להמחיש שסוכני AI יכולים לנהל תהליכי הנדסה מורכבים הנמשכים ימים שלמים, כמעט ללא התערבות אנושית.

שבב בתוך יומיים

פיתוח שבב הוא בדרך כלל אחד מתהליכי ההנדסה המורכבים ביותר בתעשיית ההייטק. בחברות שבבים מסחריות מדובר בפרויקט שנמשך חודשים ולעיתים שנים, הדורש מעורבות של עשרות מהנדסים, ולעתים אף מאות מהנדסים. התהליך כולל הגדרת ארכיטקטורה, כתיבת קוד RTL, סימולציות, אימות פונקציונלי (Verification), סינתזה, בדיקות תזמון, אופטימיזציה ותהליכי תכנון פיזי עד להכנת השבב לייצור. חברת Moonshot ביקשה להראות שסוכן AI מסוגל לבצע חלק ניכר משרשרת העבודה הזו בעצמו.

במסגרת ההדגמה, קיבל Kimi K3 משימה לתכנן מאיץ AI קטן, וביצע את התהליך באופן אוטונומי במשך כ־48 שעות באמצעות כלי EDA זמינים בקוד פתוח. בסיום התקבל תכנון מלא של שבב בשטח סיליקון של 4 מ"מ רבוע, המבוסס על תהליך ייצור של 45 ננומטר. הוא כולל כ־1.46 מיליון תאים לוגיים, זיכרון SRAM בנפח של כ־0.277 מגה־בייט ומערך חישובי INT4 MAC המיועד להאצת רשתות נוירונים. לפי החברה, הסימולציה של המאיץ השיגה קצב עיבוד של יותר מ־8,700 טוקנים בשנייה.

חשוב להדגיש כי לא מדובר במעבד מסחרי מתקדם או בשבב שיועד לייצור המוני, אלא בהדגמת היתכנות המבוססת על תהליך ייצור ותיק יחסית. עם זאת, עצם הוכחת היכולת של סוכן AI לנהל תהליך הנדסי כה מורכב במשך יומיים רצופים – ללא התערבות אנושית – נחשבת להישג מרשים ולאבן דרך באופן שבו מתכננים שבבים.

לא רק חומרה, גם קומפיילר ל־GPU

ההדגמה השנייה עשויה להיות מעניינת אף יותר עבור תעשיית השבבים. Moonshot הציגה סוכן AI שפיתח באופן אוטונומי את MiniTriton – קומפיילר ושכבת תוכנה בהשראת Triton, סביבת הפיתוח בקוד פתוח שפותחה במקור בידי OpenAI לצורך כתיבת Kernels יעילים עבור מעבדים גרפיים.

הסוכן לא הסתפק בכתיבת קוד, אלא שימש כארכיטקט התוכנה: הוא תכנן את מבנה הקומפיילר, מימש את רכיביו, הריץ מבחני ביצועים וביצע שיפורים לאורך הדרך. בהכרזה הזו Moonshot אינה מציגה את MiniTriton כתחליף ל־CUDA של NVIDIA, אלא כהדגמה לכך שסוכן AI מסוגל לפתח באופן עצמאי תשתיות תוכנה מורכבות עבור עולם ה־GPU.

שתי ההדגמות מצביעות על מגמה חדשה בתחום הבינה המלאכותית: המעבר ממודלים המסוגלים להשלים משימות קצרות, לסוכנים אוטונומיים המסוגלים לנהל פרויקטים הנדסיים שלמים לאורך זמן. אם עד היום מודלי AI שימשו בעיקר לכתיבת קטעי קוד או לסיוע למפתחים, Moonshot מנסה להמחיש יכולת פיתוח דור חדש של מערכות הפועלות כמהנדס עצמאי המנהל רצף ארוך של משימות.

מודל ענק עם ארכיטקטורה חדשה

מודל Kimi K3 עצמו נחשב לאחד ממודלי ה־Open Weight הגדולים ביותר שפורסמו עד כה. הוא מבוסס על ארכיטקטורת Mixture of Experts (MoE), הכוללת 2.8 טריליון פרמטרים, אך בכל טוקן מופעלים רק 16 מתוך 896 "מומחים". גישה זו מאפשרת לשמור על ביצועים גבוהים תוך הפחתת עלות החישוב.

המודל כולל גם מספר חידושים ארכיטקטוניים, ובהם מנגנון Kimi Delta Attention (KDA), שנועד לייעל את חישובי ה־Attention ולשפר עבודה עם קונטקסטים ארוכים, מנגנון Attention Residuals לשיפור זרימת המידע בין שכבות המודל, ומנגנון Stable LatentMoE, שמטרתו לאזן את חלוקת העבודה בין המומחים. המודל תומך בחלון קונטקסט של עד מיליון טוקנים.

חברת Moonshot טוענת ש-Kimi K3 מספק ביצועים המתקרבים ואף משתווים במבחני ביצועים שונים למודלים המובילים של OpenAI, Anthropic ו־Google. העובדה שהחברה בחרה להפיץ אותו במתכונת Open Weight עשויה להאיץ את אימוצו הן במחקר והן בתעשייה.

מעבר לביצועים עצמם, Kimi K3 משקף מגמה רחבה יותר: העלייה המהירה ביכולותיהן של חברות AI סיניות לפתח מודלי חזית בקנה מידה עולמי, גם תחת מגבלות הייצוא האמריקאיות על שבבים מתקדמים. אם ההבטחה שמגלמות ההדגמות של Moonshot תתממש, ייתכן שהדור הבא של מהנדסי השבבים לא יעבוד לבד – אלא לצד סוכני AI המסוגלים לנהל תהליכי פיתוח שלמים, משלב התכנון ועד לאימות וההעברה לייצור.

RSL נמכרה לקרן IPE; המנייה זינקה ב-25%

בתמונה למעלה: ליאור חמי (מימין) וזאב דגני

בעלי השליטה בחברת RSL Electronics ממגדל העמק, זאב ומאשה דגני, מכרו את מניות השליטה שלהם בחברה (כ-50.3% מהמניות) תמורת סכום כולל של עד כ-54 מיליון שקל. העיסקה מורכבת מסכום בסיסי של 50 מיליון שקל, ומסכום נוסף של עד 4 מיליון שקל, אשר תלוי בתוצאות העסקיות של החברה ב-2026. העיסקה מבוצעת בשתי פעימות, 5 מיליון שקל התקבלו עם החתימה על החוזה, ושאר ה-45 מיליון שקל יועברו בתוך כ-30 יום. זאב דגני ימשיך למלא את תפקידו כמנכ"ל החברה ומאשה דגני תמשיך לשמש כסמנכ"ל תפעול, מינהל, משאבי אנוש ורכש, עד לסיום הסכמי הניהול בינם לבין החברה, או עד למינוי מנכ"ל חדש.

הרוכשת היא הרוכשת הינה קרן ההשקעות IPE מקבוצת ION Asset Management ומתמחה ברכישת שליטה בחברות מובילות עם זיקה לשוק הישראלי. קבוצת ION מנהלת נכסים אלטרנטיביים בהיקף של יותר מ-2 מיליארד דולר ופועלת ממשרדים בהרצליה, ניו יורק ולונדון. חברת RSL הוקמה בשנת 1986 ומספקת מערכות דיאגנוסטיקה ׁׂ(HUMS) למסוקים וכלי-טיס, רק"ם, רכבות וספינות, מדי מהירות לוע של תותחים, וכן מערכות בקרה וניטור למנועי סילון ולמערכות שרת במטוסים שונים (בהם אף-16). מדי מהירות הלוע ׁׂ(Muzzle Velocity Radar) מבוססים על מכ"ם המודד את מהירות הפגז במאות המטרים הראשונים למעופו.

עם החתימה על העיסקה, בוצעו שינויים בדירקטוריון החברה ומונו אליו נציגים מטעם ION: ליאור חמי, חגי טופולנסקי לשעבר ראש מטה חה"א ומנכ"ל רשות שדות התעופה, עופר אליקים לשעבר מנכ"ל חברת DSPG  שנמכרה ל-Synaptics וניב שמואל לוטטי. זהו נסיון המכירה השני של החברה. בשנת 2024 ניהלה משפחת דגני מו"מ למכירת החברה לקבוצת אמן, אולם הוא הופסק בשל  "בשל פערים שהתגלו במהלך המו"מ". בשנת 2025 הסתכמו מכירות החברה בכ-41.3 מיליון שקל, מתוכן מערכות בקרה וניטור בכ-26.8 מיליון שקל, ומערכות מדי מהירות לוע בכ-12.4 מיליון שקל. בעקבות העיסקה זינקה מניית החברה בבורסה בתל אביב ביותר מ-25% והיא סיימה את יום המסחר לפי שווי שוק של כ-107 מיליון שקל.

TSMC: הביקוש ל-AI ממשיך להאיץ; "אנחנו עדים להולדתה של תעשייה חדשה"

יצרנית השבבים הטייוואנית TSMC סיפקה הלילה הצצה נדירה לאופן שבו היא רואה את עתיד תעשיית השבבים, כשהעלתה את תחזית הצמיחה השנתית שלה, הגדילה את תקציב ההשקעות, והבהירה כי מהפכת הבינה המלאכותית עדיין רחוקה משיאה. בשיחת הוועידה לאחר פרסום הדוחות אמר מנכ"ל החברה, ד"ר סי. סי. ויי (C.C. Wei), כי הביקוש לשבבים מתקדמים ממשיך לעלות בקצב מהיר מהיכולת של התעשייה להוסיף קיבולת ייצור, וכי TSMC מעריכה שהמגמה תימשך עוד שנים.

"האמונה שלנו במגמת העל הרב-שנתית של הבינה המלאכותית נותרה חזקה מאוד", אמר Wei. "אנחנו עדים להולדתה של תעשייה חדשה, שתשפיע על מרכזי הנתונים, הרכב, הרובוטיקה ותעשיות רבות נוספות". החברה סיימה את הרבעון השני עם הכנסות של 40.2 מיליארד דולר, עלייה של כ-39% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, ורווח נקי של 15.5 מיליארד דולר. החברה העלתה את תחזית הצמיחה השנתית שלה ל-2026 לצמיחה של מעט יותר מ-40% במונחי דולר, והגדילה את תחזית ההשקעות ההוניות (CapEx) ל-60–64 מיליארד דולר.

מנוע הצמיחה המרכזי היה תחום המחשוב עתיר הביצועים (HPC), הכולל בין היתר שבבי AI, שזינק ב-20% לעומת הרבעון הקודם והיווה 66% מהכנסות החברה, בעוד שסמארטפונים תרמו 22%, IoT 5%, רכב 4% ואלקטרוניקה צרכנית 1%. מבחינת טכנולוגיות הייצור, תהליכים מתקדמים של 7 ננומטר ומטה כבר היוו 77% מהכנסות הוופרים, כאשר 3 ננומטר תרם 30%, 5 ננומטר 33%, 7 ננומטר 11%, ותהליך 2 ננומטר, שנמצא בתחילת ההרצה המסחרית, כבר הגיע ל-3% מההכנסות. לדברי ההנהלה, העלאת התחזיות משקפת ביקוש חזק מהצפוי מצד לקוחות ה-AI, לצד התייקרות ציוד הייצור.

Agentic AI מחזיר את ה-CPU למרכז

אחת ההצהרות המעניינות ביותר בשיחה עסקה בגל הבא של הבינה המלאכותית – Agentic AI. לדברי ווי, המעבר למערכות אוטונומיות יותר אינו מגדיל רק את הביקוש למאיצי AI, אלא גם מחזיר את המעבדים הכלליים (CPU) לתפקיד מרכזי במרכזי הנתונים.

"הופעת ה-Agentic AI מובילה להתחדשות בתפקידם של המעבדים המרכזיים במרכזי נתוני AI, ובכך מגדילה עוד יותר את הביקוש לסיליקון", אמר. "לא משנה אם מדובר בארכיטקטורת x86, Arm או RISC-V – כמעט כולן מיוצרות אצל TSMC". האמירה מרמזת כי החברה צופה צמיחה רחבה יותר בשרשרת הערך של ה-AI, מעבר לשוק מאיצי ה-GPU המזוהה בעיקר עם NVIDIA.

"בחירת פאונדרי אינה כמו לקנות חלב"

חלק ניכר מהשאלות הופנה לתחרות מצד Intel Foundry ו-Samsung Foundry. ווי דחה את הטענה כי תמיכה ממשלתית או השקעות עתק יספיקו כדי לצמצם את הפער. "הטכנולוגיה, יכולות הייצור ואמון הלקוחות – אלה שלושת הדברים החשובים באמת", אמר. "אין קיצורי דרך."

בהמשך סיפק את אחד הציטוטים הזכורים ביותר מהשיחה: "בחירת שותף טכנולוגי אינה כמו לקנות חלב בחנות נוחות. אי אפשר פשוט לעבור מיצרן אחד לאחר. צריך לפתח את הטכנולוגיה יחד, להכין את הקיבולת ולהביא אותה לייצור המוני – וזה תהליך של כחמש שנים."

צוואר הבקבוק עובר לאריזות

ווי הודה כי אחד המגבלות המרכזיות כיום אינו ייצור השבבים עצמם אלא תחום האריזות המתקדמות (Advanced Packaging).

"קיבולת האריזה שלנו כה צפופה, שהיא כבר מגבילה את הצמיחה של הלקוחות שלנו", אמר.

באופן מפתיע, הוא אף בירך על התפתחות פתרונות אריזה מתחרים, דוגמת EMIB של אינטל. לדבריו, כל הגדלה של קיבולת האריזה בשוק עשויה דווקא לסייע ל-TSMC, משום שהיא תאפשר ללקוחות לקלוט יותר פרוסות סיליקון (Wafers) שהחברה מייצרת.

גם TSMC בודקת את הדאטה סנטרים

ווי חשף כי החברה אינה מסתמכת רק על תחזיות הלקוחות, אלא בוחנת באופן עצמאי את קצב הקמת מרכזי הנתונים ותשתיות החשמל, כדי לוודא שהשבבים שייוצרו אכן יגיעו לשימוש. "אנחנו בודקים את התקדמות הקמת מרכזי הנתונים כדי לוודא שהשבבים שלנו לא יישבו במלאי", אמר.

לדבריו, החברה אף מעריכה כי הפער בין הביקוש להיצע ימשיך ללוות את התעשייה לפחות עד סוף העשור. "הפער עדיין גדול מאוד", אמר, והוסיף כי TSMC ממשיכה להגדיל את השקעותיה משום שהלקוחות "ממשיכים ללחוץ להוסיף קיבולת".

המסר הכולל משיחת הוועידה היה ברור: מבחינת TSMC, גל ההשקעות בבינה מלאכותית אינו מתקרב לסיומו. להפך – החברה סבורה כי התעשייה נכנסת לשלב חדש, שבו לא רק מאיצי AI, אלא כלל תשתיות המחשוב המתקדם, יהפכו למנוע צמיחה ארוך טווח.

קואלקום הופכת את המודל העסקי: תשתיות AI במקום טלפונים ניידים

בתמונה למעלה: המחשת קואלקום למרכז נתונים הפועל באמצעות מסדי Dragonfly AI300 להרצת מודלי שפה גדולים

לאחר עשרות שנים שבהן שימשה כאחת מהחברות החשובות ביותר בתחום התקשורת הסלולרית, קואלקום (Qualcomm) משנה כיוון ומגדירה מחדש את עסקיה: על-פי התפישה החדשה היא רואה את עתידה כחברת פלטפורמות ותשתיות AI, אשר מתחרה בחברות כמו אנבידיה, ברודקום, אינטל ומארוול. נשיא ומנכ"ל החברה, כריסטיאן אמון, הסביר: "אנו מגדירים את הפרק הבא בהתפתחות החברה באמצעות האצת אסטרטגיית ה-Edge, הצגת מפת דרכים למרכזי נתונים המיועדים ל-AI, והפיכת החברה לחברת פלטפורמות".

למעשה, החברה הופכת את מבנה ההכנסות שלה: אם בשנת 2025 הסתכמו מכירותיה בכ-44.3 מיליארד דולר שכ-66% מהן הגיעו מתחום הטלפונים, ורק 10.3 מיליארד דולר מתחומים שאינם טלפונים (מתוכן ההכנסות ממרכזי הנתונים היו זניחות ביותר) – האסטרטגיה החדשה שהחברה פירסמה השבוע מיועדת לבצע שינוי דרמטי בתמהיל ההכנסות: עד לשנת 2029 היא מצפה שההכנסות מתחומים שאינם טלפונים ניידים יזנקו פי ארבעה ליותר מ-40 מיליארד דולר, כאשר משקלו של תחום הטלפונים הניידים יתכווץ לכשליש מההכנסות.

שנת התפנית 2026

מכאן שהחברה צופה שמכירותיה יסתכמו בכ-60 מיליארד דולר, כאשר המכירות לתחום הטלפונים יירדו לכ-20 מיליארד דולר (בהשוואה לכ-29 מיליארד דולר ב-2025). מנועי הצמיחה החדשים יהיו: מרכזי הנתונים (כ-15 מיליארד דולר), רכב (כ-10 מיליארד דולר), ותחום שהחברה מגדירה בשם IoT , שיגיע להיקף מכירות של יותר מ-14 מיליארד דולר. המגזר הזה כולל את התחומים Networking ורובוטיקה (8 מיליארד דולר) וכן התחום של מחשוב אישי ובינה מלאכותית (Personal AI and Compute), שמכירותיו צפויות להסתכם בכ-6 מיליארד דולר.

מעבד ה-CPU החזק Dragonfly C1000 שיגיע לשוק ב-2028
מעבד ה-CPU החזק Dragonfly C1000 שיגיע לשוק ב-2028

למעשה, המנכ"ל טוען ששנת 2026 היא שנת תפנית מבחינתה, שבו היא עוברת לפעול ממתכונת של יצרנית שבבים לסמארטפונים, לחברת פלטפורמות מחשוב בקנה מידה מלא. תחזית המכירות לשנת 2029 מבוססת על הערכה שבחמש השנים הבאות יתייצבו שוקי היעד החדשים שלה: "עיבוד בינה מלאכותית (AI Compute) מתפזר בהדרגה בין התקני קצה, מערכות Edge והענן". השווקים המרכזיים המתגבשים: התקני Edge המוכנים לעבודה עם סוכני AI, תשתיות למרכזי נתונים, רכב, מערכות תעשייתיות, ציוד תקשורת ורובוטיקה. "ביחד, השווקים האלה צפויים להגיע לשוק יעד כולל (Total Addressable Market) של כ-1.7 טריליון דולר עד שנת 2030".

היסודות הטכנולגיים החדשים

אבני הבניין הטכנולוגיות שעליהם תתבסס קואלקום החדשה הוצגו לפני חודש בכנס משקיעים שהחברה קיימה בניו יורק. בהן: מעבד ה-CPU החזק Dragonfly C1000 שיגיע לשוק ב-2028, טכנולוגיית High Bandwidth Compute (HBC) שהיא ארכיטקטורת מחשוב חדשה המשלבת את יחידות העיבוד עם הזיכרון במבנה תלת-ממדי (תגיע לשוק ב-2028), ומאיץ ההסקה מהדור השלישי של החברה, Dragonfly AI300, המיועד להרצת מודלי שפה גדולים (LLM), מודלים מולטימודליים (LMM) ו-Agentic AI בארונות שרתים מקוררי אוויר או נוזל.

בנוסף, היא תציע שבבים ייעודיים (Custom Silicon) ל-Agentic AI ולעומסי עבודה מיוחדים. תחום קריטי בשוק החדש הזה הוא הקישוריות בתוך מרכזי הנתונים, אלא שכאן החברה מסרה מעט מאוד מידע, ובעיקר הצהירה שהיא "תספק גם פתרונות תקשורת מלאים למרכזי נתונים, הכוללים: קישוריות Die-to-Die, חיבורי נחושת, קישוריות אופטית וחיבורים בין קמפוסים". השינוי האסטרטגי הזה מתבטא היטב בתיאור הסטנדרטי של החברה שהחל להיכנס להודעות שלה לעיתונות. זוהי ההגדרה החדשה: "Qualcomm Incorporated, a connected computing leader at the center of the AI era".

אקסון ויז'ן משיקה פתרון AI להגנת כוחות מתמרנים מפני רחפני FPV

חברת אקסון ויז'ן (Axon Vision), המפתחת תוכנות בינה מלאכותית למערכות נשק ולפלטפורמות צבאיות, הודיעה היום (ה') על השקת ForceField – פתרון חדש להגנה על כוחות מתמרנים, כלי רכב ועמדות מבצעיות מפני רחפני תקיפה (FPV) וכלי טיס בלתי מאוישים קטנים. לדברי החברה, הפתרון השלים את שלב הפיתוח לאחר סדרת ניסויי ירי שבהם הוכחה יכולתו לזהות, לעקוב ולנטרל את האיום בזמן אמת, וכעת הוא עובר לשלב הקידום המסחרי.

השקת ForceField מגיעה על רקע השינוי שחל בשדה הקרב בשנים האחרונות, ובפרט השימוש הנרחב ברחפני FPV חמושים במלחמה באוקראינה, ובהמשך גם בלחימה של צה"ל ברצועת עזה ובדרום לבנון. רחפנים אלה הפכו לאחד האיומים המרכזיים על כוחות מתמרנים, הודות ליכולתם לטוס בגובה נמוך, להתקרב במהירות ולפגוע ישירות בכלי רכב ובכוחות בשטח.

לדברי החברה, ForceField משלב יכולות גילוי פאסיבי, אלגוריתמי בינה מלאכותית לניתוח ולעקיבה אחר האיום, תמיכה בקבלת החלטות תוך השארת המפעיל האנושי במעגל קבלת ההחלטות (Man-on-the-Loop), והכוונת נשק קינטי סטנדרטי לצורך נטרול הרחפן. בניגוד לפתרונות המבוססים על מיירטים ייעודיים, הפתרון עושה שימוש בנשק ובתחמושת הקיימים בידי הלקוח, במטרה לאפשר שילוב מהיר על מגוון רחב של פלטפורמות קיימות, ללא צורך בפיתוח אמצעי יירוט ייעודיים.

מבחינה טכנולוגית, עיקר הערך של הפתרון טמון ביכולת לבצע גילוי מוקדם של הרחפן, לעקוב אחר מסלולו בזמן אמת, לחשב את פתרון הירי ולהכווין את מערכת הנשק כך שתוכל ליירט מטרה קטנה ומהירה באמצעות תחמושת סטנדרטית. לדברי החברה, ForceField תוכנן במיוחד עבור כוחות מתמרנים, ולכן הוא פועל באופן עצמאי ואינו תלוי בתשתיות תקשורת או באינטגרציה מורכבת עם מערכות הפלטפורמה – מאפיין שנועד לאפשר התקנה על כלי רכב קרביים ועמדות מבצעיות הפועלים בתנועה.

החברה מסרה כי ForceField הושק לאחר שהשלים בהצלחה סדרת ניסויי ירי בתרחישים המדמים תנאי לחימה, שבמסגרתם הודגמה יכולתו לזהות, לעקוב ולנטרל רחפני FPV. במקביל, מתקיימים כיום מספר תהליכי בחינה והערכה של הפתרון מול לקוחות ושותפים אסטרטגיים בישראל ובשווקים בינלאומיים. בשלב זה לא דיווחה החברה על הזמנות או חוזים מסחריים.

השקת ForceField מהווה גם אבן דרך בשיתוף הפעולה בין אקסון ויז'ן לבין Leonardo DRS, שבמסגרתו פועלות שתי החברות לקדם את הפתרון בשוק האמריקאי. שיתוף הפעולה בין השתיים, שנחשף בעבר, נועד לשלב את טכנולוגיות הבינה המלאכותית של אקסון ויז'ן בפתרונות הגנה מתקדמים עבור לקוחות ביטחוניים בארצות הברית, וכעת מתרחב גם לקידום המסחרי של ForceField.

ForceField משתלב בפורטפוליו הפתרונות של אקסון ויז'ן, המתבסס על אלגוריתמים של ראייה ממוחשבת ובקרת אש. בשנים האחרונות פיתחה החברה פתרונות לשיפור המודעות המצבית וזיהוי מטרות עבור כלי רכב קרביים, ובהמשך הרחיבה את פעילותה גם לתחום ההגנה מפני רחפנים עם מערכות גילוי ומעקב. ForceField מרחיב את היצע החברה משכבת הגילוי והמודעות המצבית לפתרון הכולל גם הכוונת אש ויירוט, ומכוון לאחד התחומים הצומחים ביותר בשוק הביטחוני – הגנת כוחות מתמרנים מפני איומי רחפני FPV.

ואריסייט בונה אסטרטגיית צמיחה בשוק הרפואי

חברת Variscite מלוד אשר מפתחת ומייצרת מודולי מחשוב (System-on-Module – SoM), הכריזה על הסכם שיתוף פעולה עם חברת NRG האיטלקית, אשר מתמחה בפיתוח מערכות תוכנה לשוק המכשור הרפואי. במסגרת שיתוף הפעולה החדש, יקבלו מפתחי ויצרני מכשור רפואי מעטפת משולבת הכוללת הלקוח לצד מודולי SoM, גם פתרון מלא הכולל חומרה, תוכנה, כלי פיתוח ושירותי הנדסה.

אומנם יש ל-Variscite שיתופי פעולה עם חברות תוכנה, דוגמת Crank AMETEK, ICS, TARA Systems, Upswift ועוד, אולם ההסכם עם NRG הוא מהמקיפים ביותר בתחום המכשור הרפואי. הוא אינו מתמקד בכלי תוכנה בודד, אלא מציע ליווי של כל מחזור הפיתוח של מכשור רפואי: ארכיטקטורת מערכת, פיתוח תוכנה משובצת, אבטחת סייבר, תיעוד QMS, אימות התכנון הכנה לעמידה בדרישות לקבלת אישורים רגולטוריים. כלומר, זוהי חבילת תמיכה בארכיטקטורת חומרה ותוכנה, לצד שירותי הנדסה ותוכנה ייעודיים לתחום הרפואי.

מנהל הטכנולוגיות (CTO) בחברת NRG, מרקו צ'מברונה, הסביר שיצרני מכשור רפואי זקוקים למסלול פיתוח המפחית אי-הוודאות כבר משלב ההחלטות הארכיטקטוניות הראשונות. "לאחר יותר מ-20 שנות עבודה עם מערכות רפואיות הכפופות לרגולציה, למדנו שהסיכונים מתפתחים לעיתים קרובות דווקא בנקודות המפגש בין תחומי החומרה, הקושחה, התוכנה, השימושיות, הסייבר, התיעוד ותהליכי האימות. שילוב פלטפורמות החומרה של Variscite עם המומחיות המערכתית של NRG מסייע לצוותי הפיתוח לקבל החלטות טובות יותר ולהתקדם ברמת ודאות גבוהה יותר".

זינוק של 39% במכירות ברבעון הראשון

חברת ואריסייט מייצרת מבחר גדול של מודולי Arm בתצורות בסיסיות ובמודולים עתירי ביצועים המתבססים על מעבדי NXP (סדרות i.MX6, i.MX8 ו-i.MX9), ועל מעבדי כן על מעבדי Texas Instruments ממשפחת Sitara AM62. הייצור הפנימי של החברה עומד בתקני ISO 13485, ISO 9001 ו-ISO 27001, המכסים את תחום המכשור הרפואי, ניהול איכות ואבטחת מידע. החברה נמצאת בבעלות טלסיס, הנסחרת בבורסה של תל אביב. ברבעון הראשון 2026 צמחו מכירות ואריסייט בכ-39% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בכ-26.6 מיליון דולר. רוב המכירות מתבצעות באירופה (11.9 מיליון דולר ברבעון), ארה"ב מדורגת במקום השני (כ-7.7 מיליון דולר) והיתר בישראל ובשאר העולם.

חברת NRG ממילאנו מספקת שירותי פיתוח והנדסה ליצרני מכשור רפואי. החברה מתמחה במערכות רפואיות מורכבות שבהן יש לשלב באופן הדוק תוכנה, קושחה, חומרה, שירותי ענן, תהליכים קליניים, אבטחת סייבר, תיעוד ותפעול שוטף. שירותיה כוללים פיתוח מוצרים חדשים, אינטגרציית חומרה ותוכנה, תמיכה בתקני DICOM ובהדמאה רפואית, תאימות למערכות PACS/RIS, פיתוח מערכות ענן ומערכות מבוזרות בעלות אמינות גבוהה, שדרוג מערכות קיימות ועוד. החברה מסרה שעד היום השתתפה ביותר מ-50 פרויקטי מחקר ופיתוח ותמכה ביותר מ-900 התקנות.

רייזור לאבס ממנה את ארז אגוזי לסמנכ"ל הכספים

חברת רייזור לאבס, המפתחת פתרונות בינה מלאכותית לענף הכרייה, הודיעה על מינויו של ארז אגוזי לתפקיד סמנכ"ל הכספים. אגוזי יחליף את מיטל כהן, שתסיים את תפקידה לאחר פרסום הדוחות הכספיים של החברה באוגוסט 2026, בעקבות החלטתה לעזוב לטובת הזדמנויות מקצועיות חדשות.

אגוזי מביא עמו יותר מ־20 שנות ניסיון בניהול פיננסי בחברות טכנולוגיה בינלאומיות. בשבע השנים האחרונות כיהן כסמנכ"ל הכספים של גיגהספייסס טכנולוגיות, שם היה אחראי על האסטרטגיה הפיננסית, גיוסי הון, תכנון ובקרה פיננסיים, ניהול סיכונים וליווי עסקאות מסחריות עם לקוחות אנטרפרייז ברחבי העולם. קודם לכן שימש כסמנכ"ל הכספים של פלוריסטם, ולפני כן מילא שורת תפקידי ניהול בכירים בחברת ורינט.

המינוי מגיע בתקופה שבה רייזור לאבס פועלת להרחבת פעילותה בשוק הכרייה העולמי. לדברי החברה, לאחרונה היא השיקה מוצר אנליטיקה חדש לניטור משאיות כרייה של יצרניות כמו Caterpillar ו-Komatsu, ובמקביל מקדמת עסקאות חדשות וממשיכה במעבר למודל הכנסות חוזרות (ARR).

מיטל כהן, שכיהנה בתפקיד מאז דצמבר 2023, הובילה את פעילות הכספים בתקופה שבה חתמה החברה על הסכמים אסטרטגיים בהיקף מצטבר של עשרות מיליוני דולרים עם תאגיד כרייה בינלאומי, וכן במהלך המעבר למודל עסקי המבוסס על הכנסות חוזרות.

מנכ"ל ומייסד-שותף החברה, רז רודיטי, מסר כי אגוזי מצטרף לחברה "בתקופה קריטית של האצת הצמיחה", והביע הערכה לתרומתה של כהן לחיזוק מעמדה העסקי של החברה. אגוזי אמר כי הוא מצטרף לרייזור לאבס לקראת "שלב משמעותי בהתפתחות החברה", וציין כי בכוונתו לתמוך בהמשך ההתרחבות הבינלאומית ובמימוש תוכניות הצמיחה של החברה.

"אל תבנו מערכת שלמה – בנו רכיב שענקיות הביטחון יוכלו לחבר בקלות"

[תמונה: כנס דיפנסטק חיפה. HiCenter Ventures]

בזמן שהשקעות הדיפנס־טק בישראל ממשיכות לצבור תאוצה, אחד המסרים הבולטים שעלו בכנס דיפנס־טק שנערך השבוע בחיפה היה דווקא אסטרטגי: עבור רוב הסטארט־אפים, הדרך לשוק אינה עוברת בבניית מערכת נשק שלמה, אלא בפיתוח רכיב שניתן לשלב במערכות של התעשיות הביטחוניות הגדולות.

לפי נתונים שפורסמו ב-JNS, סטארט־אפים הפועלים מול משרד הביטחון גייסו מתחילת 2026 קרוב ל־3 מיליארד דולר, לעומת כמיליארד דולר בכל שנת 2025. באותו פרסום צוין כי התחום ממשיך למשוך הון פרטי בהיקפים גדלים על רקע הביקוש הגובר לטכנולוגיות ביטחוניות בעקבות המלחמות בשנים האחרונות.

המסר הזה עמד במרכז הכנס שערכו HiCenter Ventures, משרד עורכי הדין גורניצקי GNY ו-EY, שבו השתתפו יזמים, משקיעים, נציגי מערכת הביטחון והתעשיות הביטחוניות.

אילנה אברקין, מנהלת תחום הדיפנס־טק ב-HiCenter Ventures, הציגה תפיסה שלפיה חברות צעירות אינן צריכות לנסות להתחרות ישירות ברפאל, אלביט, התעשייה האווירית או ענקיות ביטחוניות בינלאומיות.

"אנו ממליצים ליזמים לעצב את המוצר כרכיב (Component) עצמאי, גמיש ואגנוסטי שענקיות כמו לוקהיד מרטין, ריית'יאון, או תע"א, אלביט ורפאל יוכלו לחבר בקלות למערכות שלהן במודל של Plug & Play", אמרה.

לדבריה, יזמים רבים נופלים ל"מלכודת" של פיתוח מערכת קצה מלאה, אף שמבחינה עסקית הסיכוי להשתלב כספק טכנולוגיה של יצרניות הביטחון הגדולות גבוה משמעותית. בהתאם לגישה זו, HiCenter Ventures הודיעה כי בכוונתה להשקיע השנה בעשרה סטארט־אפים בתחום, תוך ליווי בגיוסי הון, פתיחת דלתות לפיילוטים מול התעשיות הביטחוניות, התמודדות עם רגולציית ייצוא ובניית שיתופי פעולה ארוכי טווח.

גם רפאל מאותתת כי היא מעוניינת להרחיב את שיתוף הפעולה עם חברות צעירות. ד"ר משה שוקר, סמנכ"ל בכיר למו"פ ברפאל, אמר כי החברה מתאימה את פעילותה להתפתחות ענף הדיפנס־טק ומבקשת להעמיק את העבודה עם סטארט־אפים – החל משילוב רכיבים ומכלולים ועד לשיתופי פעולה במערכות הדגל של החברה.

"החיבור בין סטארט־אפים זריזים לבין גופי פיתוח ותעשיות ביטחוניות מבוססות מאפשר לקצר משמעותית את הדרך מרעיון לטכנולוגיה בשדה הקרב", אמר.

מגמה נוספת שעלתה בכנס היא שינוי מוקד ההשקעות בענף. לדברי מנכ"ל HiCenter Ventures, ליאור חנוכה, יותר ויותר משקיעים מחפשים כיום את שכבת התוכנה והבינה המלאכותית שמפעילה את המערכות, ולאו דווקא את הפלטפורמות עצמן.

לדבריו, תחומי העניין המרכזיים כוללים מערכות הפעלה לשדה הקרב, תוכנות לניהול משימות של רחפנים ורובוטים, רשתות תקשורת צבאיות מאובטחות ויישומי AI המסוגלים לקבל החלטות בזמן אמת. במקביל, לקחי הלחימה בעזה, בלבנון ובאוקראינה הפכו גם את השליטה בספקטרום, שיבוש GPS וההתמודדות עם רחפנים לאחד ממוקדי ההשקעה הבולטים בתעשייה.

התמונה שעולה מהכנס היא של שוק שמתבגר במהירות: פחות מרוץ לבניית מערכות שלמות, ויותר התמקדות בטכנולוגיות ייעודיות שניתן לשלב בפלטפורמות קיימות – מודל שמאפשר לסטארט־אפים להגיע לשוק מהר יותר ולהשתלב בשרשרת הערך של התעשיות הביטחוניות הגדולות.

ASML העלתה תחזיות, ההזמנות ל-2027 מלאות

[בתמונה: מכונת הליתוגרפיה החדשה הראשונה של ASML, אשר הותקנה בפאב של אינטל באורגון. מקור: אינטל]

יצרנית ציוד הליתוגרפיה ההולנדית ASML פתחה את עונת הדוחות של תעשיית השבבים עם תוצאות חזקות מהצפוי והעלאת תחזיות, תוך שהיא מספקת הצצה נדירה לעוצמת ההשקעות שמבצעות יצרניות השבבים בעקבות הביקוש לבינה מלאכותית. מעבר לנתונים הכספיים, שיחת הוועידה של החברה חשפה מגמה בולטת: יצרניות השבבים כבר אינן מתכננות את השקעותיהן לטווח של רבעונים בודדים, אלא בונות תוכניות קיבולת רב־שנתיות הנשענות על ביקוש ארוך טווח מצד לקוחותיהן.

ברבעון השני של השנה רשמה ASML הכנסות של 9.3 מיליארד אירו, מעל התחזית שסיפקה בתחילת הרבעון, לצד שיעור רווח גולמי של 54% ורווח נקי של 2.9 מיליארד אירו. אחד הגורמים המרכזיים לביצועים היה פעילות ה-Installed Base – שירותים, שדרוגים ותחזוקה למכונות שכבר הותקנו אצל לקוחות – שהסתכמה ב-2.8 מיליארד אירו, כ-300 מיליון אירו מעל התחזיות.

בעקבות התוצאות העלתה החברה את תחזיותיה לרבעון השלישי, שבו היא צופה הכנסות של 11–12 מיליארד אירו ורווח גולמי של 55%–57%. גם התחזית השנתית שודרגה, וכעת ASML צופה הכנסות של 43–45 מיליארד אירו ורווח גולמי של 54%–56%.

לדברי המנכ"ל כריסטוף פוקה, העלאת התחזיות משקפת שילוב בין ביקוש חזק מצד הלקוחות לבין יכולתה של החברה להגדיל את קצב הייצור והאספקה. "אנחנו רואים ביקוש חזק ומתמשך מצד הלקוחות שלנו, ובמקביל הצלחנו להגיב אליו בזכות שרשרת האספקה, הייצור וצוותי ההתקנה שלנו," אמר.

לדבריו, הביקוש לבינה מלאכותית אינו מתבטא רק בהגדלת תקציבי ההשקעה של יצרניות השבבים, אלא גם בהקדמת תוכניות הרחבת הייצור. "לקוחותינו מגדילים את השקעות ההון ומאיצים את כל התוכניות שלהם, מה שיוצר צורך במערכות נוספות כבר השנה," אמר.

אחת האמירות הבולטות בשיחת הוועידה עסקה דווקא באופק העסקי של התעשייה. פוקה ציין כי יצרניות השבבים עצמן נהנות כיום מנראות ארוכת טווח יוצאת דופן, לאחר שחתמו על הסכמי אספקה ארוכי טווח עם לקוחותיהן. לדבריו, מצב זה מאפשר להן להתחייב מוקדם יותר להזמנות ציוד. בהתאם לכך חשף כי ASML "כבר קרובה מאוד לקבל את כל ההזמנות הדרושות לה לשנת 2027", וכי החברה כבר קיבלה מספר משמעותי של הזמנות גם לשנת 2028.

החברה אף הודיעה כי בכוונתה להגדיל את קיבולת הייצור של מערכות EUV בכ-30% בשנת 2027, והיא בוחנת הגדלה נוספת של כ-30% גם ב-2028. במקביל מתוכננת הרחבת קיבולת דומה גם למערכות ה-Immersion.

גם מבחינה טכנולוגית סימנה החברה אבן דרך משמעותית. פוקה ציין כי אינטל כבר מייצרת מוצרים מסחריים באמצעות מערכות High-NA EUV של ASML. "מוצרים שאפשר לקנות כיום מאינטל כבר יוצרו באמצעות מכונת High-NA. זהו ציון דרך חשוב מאוד שמוכיח את בשלות הטכנולוגיה," אמר. לדבריו, החברה מנהלת כעת דיונים עם כלל לקוחותיה לגבי שילוב הטכנולוגיה בייצור המוני.

שיחת הוועידה הצביעה גם על שינוי במבנה העסקי של ASML. מנהל הכספים, רוג'ר דאסן, הסביר כי עיקר ההפתעה החיובית ברבעון הגיע מפעילות השדרוגים, כאשר לקוחות רבים בחרו לשפר את ביצועי המכונות הקיימות באמצעות עדכוני תוכנה ושדרוגים, במקום להמתין לרכישת מערכות חדשות. "הלקוחות מחפשים כל דרך להגדיל את הפרודוקטיביות, ורבים מהשדרוגים כיום מבוססי תוכנה ומספקים שיפור כמעט מיידי בביצועים," אמר. לדבריו, פעילות השירותים והשדרוגים צפויה לצמוח ביותר מ-30% השנה.

בפילוח השווקים העריכה ASML כי הכנסותיה ממגזר הזיכרונות יזנקו בכ-75% השנה, על רקע הביקוש הגובר לזיכרונות HBM ו-DDR עבור יישומי AI. במקביל, פעילות החברה בתחום ה-Logic צפויה לצמוח בכ-25%, כאשר במקביל להרחבת קווי הייצור בטכנולוגיות 5, 4 ו-3 ננומטר, יצרניות השבבים מאיצות גם את המעבר ל-2 ננומטר וכבר מתחילות להיערך לדור ה-1.4 ננומטר.

מלחמת המחירים של ה־AI: מטא ו־xAI מנסות לערער את החפיר של OpenAI ואנתרופיק

[בקריקטורה: מארק צוקרברג, אילון מאסק, סם אלטמן ודריו אמודיי כמוכרי שוק, צועקים את מחירי מודלי ה-AI שלהם לעוברים ושבים]

מאת יוחאי שויגר

השקת Muse Spark 1.1 של מטא ו־Grok 4.5 של xAI בהפרש של יום זו מזו מסמנת שלב חדש בתחרות על שוק הבינה המלאכותית. במשך השנתיים האחרונות התחרות התמקדה בעיקר בשאלה מי תבנה את המודל החכם ביותר. כעת נראה שהקרב עובר גם לשאלה אחרת: מי יכולה להרשות לעצמה למכור אינטליגנציה במחיר הנמוך ביותר.

המהלך מכוון לשוק שכיום נשלט בעיקר בידי OpenAI ואנתרופיק. שתי החברות ביססו את עצמן כספקיות המובילות של מודלי AI מסחריים, עם בסיס לקוחות רחב בקרב ארגונים ומפתחים. לכן, התמחור האגרסיבי של מטא ו־xAI אינו רק מהלך מסחרי, אלא גם ניסיון לערער את מאזן הכוחות הקיים ולנגוס בנתח השוק של שתי המובילות.

המספרים ממחישים את הפער. Muse Spark 1.1 מתומחר ב־1.25 דולר למיליון טוקני קלט ו־4.25 דולר לטוקני פלט. Grok 4.5 עולה 2 ו־6 דולר בהתאמה. מנגד, GPT-5.6 Sol של OpenAI עולה 5 ו־30 דולר, ו־Claude Opus של אנתרופיק 5 ו־25 דולר. במילים אחרות, דגמי הפרימיום של מטא ו־xAI זולים בעשרות אחוזים מהמודלים המתקדמים של שתי מובילות השוק.

השאלה היא מדוע.

אפשרות אחת היא פריצת דרך טכנולוגית שהפחיתה משמעותית את עלות ההפעלה. אולם לפחות בהודעות ההשקה, זה אינו המסר המרכזי. xAI מדגישה יעילות גבוהה יותר בשימוש בטוקנים, ואילו מטא בחרה להבליט דווקא את התמחור ה"אגרסיבי". לכן, לפחות בשלב זה, נדמה שהסיפור הוא פחות טכנולוגי ויותר אסטרטגי.

ההבדל האמיתי נעוץ במודל העסקי.

OpenAI ואנתרופיק הן בראש ובראשונה מעבדות AI. המוצר המרכזי שלהן הוא המודל עצמו, ולכן חלק גדול מהערך הכלכלי שלהן נשען על היכולת למכור גישה למודלים באמצעות API, מנויים ומוצרים ארגוניים.

אצל מטא התמונה שונה לחלוטין. החברה מייצרת את עיקר הכנסותיה מפרסום, ולכן אינה חייבת להחזיר את ההשקעה במודל דרך כל קריאת API. מודל זול יותר יכול להגדיל את השימוש ב־Meta AI, לחזק את פייסבוק, אינסטגרם ו־WhatsApp, למשוך מפתחים לאקו־סיסטם שלה ולשפר את עסקי הליבה שלה.

גם xAI פועלת ממקום שונה. אף שאינה הייפרסקיילרית קלאסית, היא נהנית מגישה להון, לתשתיות מחשוב ולאקו־סיסטם הרחב של אילון מאסק. מבחינתה, הרחבת השימוש ב־Grok עשויה להיות חשובה לא פחות מהרווח הישיר מכל קריאת API.

המשמעות היא שמטא ו־xAI יכולות להרשות לעצמן לנהל מלחמת מחירים אגרסיבית יותר. מטא נהנית מתזרים מזומנים עצום מעסקי הפרסום, ו־xAI נתמכת במשאבים פיננסיים ותשתיתיים נרחבים. OpenAI ואנתרופיק, לעומתן, תלויות הרבה יותר ביכולת להפיק הכנסות ישירות ממוצרי ה־AI שלהן.

אם זו אכן האסטרטגיה, המטרה אינה בהכרח להרוויח יותר בטווח הקצר, אלא להגדיל במהירות את האימוץ של המודלים, למשוך מפתחים ולבנות נתח שוק. במילים אחרות, לא רק להתחרות ב־OpenAI ובאנתרופיק, אלא לגרור אותן למלחמת מחירים בזירה שבה למתחרות החדשות עשוי להיות יתרון מבני.

OpenAI ואנתרופיק כבר מגיבות. שתיהן הרחיבו בחודשים האחרונים את היצע המודלים הזולים יותר, בניסיון לתת מענה ללקוחות שאינם זקוקים בכל משימה למודל החזק ביותר. עצם קיומן של שכבות תמחור חדשות מעיד שגם הן מבינות שהתחרות אינה מתנהלת עוד רק על איכות המודל.

מאחורי מלחמת המחירים מסתתרת שאלה עמוקה יותר: האם למודלי AI יש בכלל חפיר עסקי (Moat)? אם ניתן להגיע לביצועים דומים במחירים נמוכים בהרבה, ייתכן שהיתרון התחרותי יעבור מהמודל עצמו אל ההפצה, התשתיות, הדאטה והיישומים. במקרה כזה, הערך הגדול ביותר כבר לא ייווצר במקום שבו מאמנים את המודל, אלא במקום שבו פוגשים את הלקוח.

מוקדם עדיין לדעת אם Muse Spark ו־Grok 4.5 אכן ישנו את מאזן הכוחות בשוק. אולם דבר אחד כבר ברור: הקרב הבא בעולם ה־AI לא יתנהל רק על השאלה מי יבנה את המודל החכם ביותר, אלא גם מי יצליח לקבוע את מחיר האינטליגנציה. עבור OpenAI ואנתרופיק, שמתכוננות להפוך לחברות ציבוריות, זו עשויה להיות אחת השאלות החשובות ביותר לעתידן.

תאת קיבלה בלעדיות להפצת חלפי APU של Honeywell

[בתמונה למעלה: מנכ"ל תאת, יגאל זמיר, לצד מודולי כוח שהחברה מספקת למטוסי F-16]

חברת תאת טכנולוגיות (TAT Technologies) ממשיכה להרחיב את שיתוף הפעולה ארוך השנים שלה עם Honeywell Aerospace, במהלך שמעמיק את תפקידה בשוק ה־Aftermarket של יחידות הכוח העזר (Auxiliary Power Unit – APU) למטוסים. במסגרת ההסכם החדש מינתה Honeywell את תאת למפיצה המורשית והבלעדית של חלפים עבור דגמי GTCP331-200 ו־GTCP331-250, האריכה את רישיון התחזוקה (MRO) של החברה עד שנת 2036, ותאת רכשה שלוש יחידות APU נוספות לטובת פעילות ההשכרה והמסחר שלה.

המהלך הנוכחי אינו הסכם נקודתי, אלא נדבך נוסף בשותפות שנבנתה לאורך השנים. תאת כבר מספקת שירותי תחזוקה, תיקון ושיפוץ (MRO) ליחידות APU של Honeywell, ובעבר אף קיבלה בלעדיות בתחום השכרת יחידות APU מדגמים מסוימים. ההודעה הנוכחית מרחיבה את שיתוף הפעולה לתחום נוסף בשרשרת הערך – הפצת חלפים מקוריים.

ההבדל בין שני התחומים משמעותי. בעוד שפעילות MRO מתמקדת בתיקון ושיפוץ יחידות קיימות, תפקיד המפיץ כולל החזקת מלאי חלפים מקוריים, אספקתם ללקוחות ברחבי העולם ושמש כערוץ המכירה הרשמי של היצרן עבור אותם דגמים. המשמעות היא שתאת אינה מספקת עוד רק שירותי תחזוקה, אלא גם את רכיבי החילוף הנדרשים לביצועם, ובכך הופכת לספקית מקיפה יותר עבור מפעילי המטוסים.

ההסכם כולל גם רכישת שלוש יחידות APU נוספות. אף שמדובר במספר קטן לכאורה, יחידות כאלה מהוות נכס מרכזי בפעילות ההשכרה של החברה. כאשר יחידת APU של חברת תעופה נשלחת לתיקון, ניתן לספק ללקוח יחידה חלופית מתוך המלאי של תאת, כך שהמטוס יוכל להמשיך לפעול ללא השבתה ממושכת. לאחר השלמת התיקון מוחזרת היחידה המקורית ללקוח, והיחידה החלופית חוזרת למלאי להשכרה חוזרת. הרחבת צי היחידות מאפשרת לחברה לתת מענה ליותר לקוחות ולהגדיל את פעילות הליסינג וה־Exchange שלה.

במבט רחב יותר, ההודעה משקפת מגמה של העמקת האמון מצד Honeywell. אם בעבר התמקד שיתוף הפעולה בתחזוקה ובהשכרה, הרי שכעת מועברת לתאת גם אחריות על הפצת חלפים מקוריים. התוצאה היא הרחבת חלקה של החברה בשרשרת הערך של שוק ה־Aftermarket, והפיכתה לשותפה אסטרטגית המספקת ללקוחות פתרון רחב יותר הכולל חלפים, שירותי תחזוקה ויחידות חלופיות תחת קורת גג אחת.

תאת טכנולוגיות, הנסחרת בנאסד"ק ובבורסת תל אביב, מספקת שירותי תחזוקה, תיקון ושיפוץ (MRO) למערכות תעופה צבאיות ואזרחיות, וכן מפתחת ומייצרת מחליפי חום ומערכות בקרת טמפרטורה למטוסים וליישומים ביטחוניים. בשנים האחרונות פועלת החברה להרחיב את פעילות ה־Aftermarket שלה באמצעות הסכמי שירות ארוכי טווח עם יצרני ציוד מקוריים (OEM), ובהם Honeywell, במטרה להגדיל את חלקן של הכנסות חוזרות משירותי תחזוקה, השכרה, מסחר בחלפים ותמיכה בציי מטוסים לאורך מחזור החיים שלהם.