כנס MDI Expo 2026 יתקיים ב-17 בפברואר 2026

בתמונה למעלה: קהל המבקרים במהלך הרצאתו של פרופ' זאב רוטשטיין בכנס MDI 2025

כנס תעשיית המיכשור הרפואי והבריאות הדיגיטלית, MDI EXPO 2026, יתקיים ביום ג’, ה-17 בפברואר 2026, במתחם אבניו שבקריית שדה התעופה. הכנס יתמקד באתגרי תעשיית המיכשור הרפואי והבריאות הדיגיטלית העולמית והישראלית, ויארח עשרות מרצים בכירים וחברות מובילות בתחום. הכנס ייפתח בהרצאות מליאה של ד״ר ארז ברנבוים מנכ"ל המרכז הרפואי רבין, ד״ר שרון אלרואיפרייס, ראש חטיבת בריאות הציבור במשרד הבריאות וזיו מנדל, מנכ״ל Matrix R&D Services & Offshore ומנכ״ל משותף של John Bryce.

לאחר–מכן יתנהל במליאה פאנל בהנחיית משה קליימן מנכ"ל מטריקס מדיקה, ובהשתתפות טלאור זק"ש, מנכ"ל eHealth Ventures ולירון פריינדסעדון, מנהלת קשרי מפתחים ואיגודים אירופה וישראל בחברת NVIDIA.

שלושה מסלולים מקצועיים

במהלך כנס MDI Expo 2026 יתקיימו במקביל שלושה מסלולים מקצועיים, שבכל אחד מהם יועברו 9 הרצאות. המסלול הראשון יתמקד בסוגיות רגולציה ואיכות, המסלול השני מוקדש לכל מרכיבי האיפיון והתכנון של מכשיר רפואי חדש, והמסלול השלישי יעסוק בתחום התוכנה וה-Digital Healthcare. לצד הכנס המקצועי תתקיים תערוכה מסחרית בהשתתפות כ-40 מציגים.

הכנס מופק על–ידי חברת SemIsrael. מנכ”ל החברה, שוקה צ’רנוביצקי, מעריך שהשנה יגיעו לכנס יותר מ-800 משתתפים מהתעשייה. “הכנס כולל יותר מ-30 הרצאות מקצועיות שיינתנו על–ידי מומחים בתחום. אנחנו מזמינים את כל אנשי תעשיית המיכשור הרפואי והבריאות הדיגיטלית להירשם, להגיע, ללמוד ולהתחבר. ההשתתפות לעובדי חברות המיכשור הרפואי והבריאות הדיגיטלית בישראל הינה מוזלת ומסובסדת, וכוללת את כל מרכיבי הכנס”, אמר.

למידע נוסף ורישום: MDI EXPO 2026

סיכום 2025 של אינטל: קטנה יותר, אבל מתייצבת

האם נבלמה הירידה של אינטל? ברבעון האחרון של 2025 הסתכמו המכירות של יצרנית השבבים בכ-13.7 מיליארד דולר, בהשוואה למכירות של 14.3 מיליארד דולר ברבעון המקביל 2024. יחד עם זאת, בשנת 2025 כולה הסתכמו המכירות בכ-52.9 מיליארד דולר, בהשוואה לסכום מאוד קרוב של כ-53.1 מיליארד דולר ב-2024. גם תהליך ההבראה של החברה שהתבצע לאורך השנה מתחיל לבוא לידי ביטוי: הרווח הגולמי עלה מ-17.3 מיליארד דולר ב-2025 לכ-18.4 מיליארד דולר ב-2025, וההפסד השנתי ירד מ-18.8 מיליארד דולר ב-2024 לכ-267 מיליון דולר ב-2025.

פרוייקט הבראה רחב-היקף

השנה האחרונה הייתה רוויה בתהפוכות מבחינת אינטל: בחודש מרץ 2025 נכנס ליפ בו-טאן לתפקיד מנכ"ל החברה כדי להבריא אותה, והודיע מייד על שורה של צעדי התייעלות והתמקדות בחדשנות טכנולוגית. כניסתו לתפקיד לוותה בשינויי גברי בהנהלת החברה ובשורה של קיצוצים בהוצאות ובהיקף כוח האדם. ואכן, בסוף 2025 מעסיקה אינטל כ-80,100 עובדים בהשוואה לכ-99,500 עובדים בדצמבר 2024. באפריל נפרדה אינטל מעסקת הרכישה הגדולה ביותר בתולדותיה: היא מכרה 51% ממניות חברת אלטרה (Altera) לחברת ההשקעות Silver Lake תמורת כ-4.4 מיליארד דולר. שאר 49% מהמניות נשארו בידי אינטל.

אינטל רכשה את אלטרה בשנת 2015 תמורת 16.7 מיליארד דולר במזומן. עסקת סילבר לייק העניקה לחברה שווי שוק של כ-8.75 מיליארד דולר בלבד. העיסקה הסתיימה בספטמבר 2025. באותו חודש נחתם הסכם לשיתוף פעולה אסטרטגי בין אינטל לבין אנבידיה שבמסגרתו תייצר אינטל שבבי SoC המשלבים גם מעבדי CPU בארכיטקטורה האינטלית x86 וגם מעבדי GPU של אנבידיה. בין השאר, אינטל תייצר מעבד Xeon ייעודי המותאם לארכיטקטורת אנבידיה ושיימכר רק לאנבידיה ולא ללקוחות צד שלישי. חברת אנבידיה מצדה, ביצעה השקעה בהיקף של כ-5 מיליארד דולר בחברת אינטל.

נקודות האור של 2026: מרכזי AI ותהליך 18A

בדיקת המכירות לפי מגזרי שוק מרכזיים מגלה תזוזות מעניינות: מכירות המעבדים למחשבים אישיים ירדו ב-205 בכ-7% והסתכמו בכ-32.2 מיליארד דולר. מנגד, המכירות למרכזי נתונים ותשתיות AI צמחו ב-9% והסתכמו בכ-16.9 מיליארד דולר. המכירות של שירותי הייצור (Intel Foundry) צמחו ב-3% והסתכמו בכ-17.8 מיליארד דולר. הבעיה עם הנתון הזה שקשה מאוד לדעת מהו השיעור של המכירות לתוך החטיבות של אינטל ומהו מרכיב המכירות ללקוחות מחוץ לאינטל.

מבחינת המנכ"ל ליפ בו-טאן, ההתפתחות החשובה ביותר היא תחילת הייצור ההמוני של רכיבים בתהליך 18A שהחל ממש בסוף השנה: "התקדמנו במסע שלנו לבניית אינטל חדשה. השקת המוצרים ראשונים בטכנולוגיית Intel 18A, שהיא טכנולוגיית התהליך המתקדמת ביותר בארצות הברית, מהווה אבן דרך חשובה. אנחנו פועלים במלוא המרץ להרחבת הייצור כדי לעמוד בביקוש החזק". השוק פחות התרשם מההכרזה והגיב מיידית לתחזית המכירות הצנועה לרבעון הראשון 2026, של 11.7-12.7 מיליארד דולר. מניית אינטל בנסד"ק ירדה בכ-6.7% בשבוע האחרון, וכעת החברה נסחרת לפי שווי שוק של כ-225 מיליארד דולר.

השינוי צפוי להתרחש ברבעון השני 2026

בחברה מסבירים את תגובת השוק בתופעה שהם מכנים בשם "צוואר הבקבוק של ההצלחה". בפרשנות של החברה שנמסרה היום לעיתונאים, היא הסבירה: "יש לנו ביקוש עצום לשרתים ולשבבי AI, אבל בגלל המעבר המהיר לייצור בטכנולוגיית A18, האספקה שלנו כרגע מוגבלת. הירידה הזמנית בתחזית המכירות נובעת מזה שעקב מכירות חזקות ב-2025, סיימנו את המלאים שהיו לנו במחסנים.

"עכשיו אנחנו בנקודה שבה אנחנו מוכרים רק את מה שיוצא מהמפעל באותו רגע (Hand to mouth). זה מעיד שהלקוחות רוצים את המוצרים שלנו מהר יותר ממה שאנחנו יכולים לייצר כרגע. אנחנו משקיעים מיליארדים בציוד ובמכונות כדי לפתור את צוואר הבקבוק הזה כבר במחצית השנייה של השנה, וצופים שיפור באספקה וברווחיות כבר מהרבעון השני של 2026".

פלטפורמת AI חדשה מציעה אוטומציה לתהליכי גיוס ומודל תגמול שיתופי למגייסות

[בתמונה: אייל בר עוז, מנכ"ל Harmony. יח"צ]

חברת Hrmony השיקה בימים אלה פלטפורמת גיוס מבוססת בינה מלאכותית, שמטרתה לקצר ולייעל תהליכי גיוס בחברות טכנולוגיה ולשנות את אופן העבודה והתגמול המקובל בענף ההשמה. המערכת פונה בעיקר למגייסות עצמאיות ולחברות, ומציעה התאמה מדויקת יותר בין דרישות משרה למועמדים, לצד מודל עבודה שיתופי שאינו מבוסס רק על תשלום לפי השמה.

הפלטפורמה עושה שימוש באלגוריתמי AI לניתוח דרישות משרה, סינון מועמדים ממאגרים גלובליים והשוואה בין כישורים, ניסיון וצרכים תפעוליים. לדברי החברה, הסינון האוטומטי מצמצם משמעותית את הזמן המושקע במיון קורות חיים ומאפשר למגייסות להתמקד בשלבים המתקדמים של התהליך. Hrmony מחוברת למאגרי מועמדים בינלאומיים, בהם גם מאגרי טאלנטים טכנולוגיים, ומאפשרת גישה למועמדים מכל העולם.

בנוסף, המערכת מאפשרת למגייסות לשתף פעולה זו עם זו: מגייסת יכולה להזמין מגייסות אחרות להשתתף בתהליך, להציע מועמדים או סיוע נקודתי, ולקבל תגמול בהתאם לתנאים שנקבעו מראש. מודל זה נועד להפחית את התלות בהשמה בודדת כמקור הכנסה, וליצור רשת עבודה גמישה שמגדילה את היצע המועמדים ומקצרת זמני תגובה.

ההשקה מגיעה על רקע שינויים רחבים בשוק העבודה וההייטק העולמי. חברות טכנולוגיה מגייסות כיום בזהירות רבה יותר, דורשות התאמה מדויקת ומהירה, ומצמצמות משאבים המוקדשים לתהליכי גיוס ארוכים. במקביל, מועמדים מנוסים מצפים לתהליכים קצרים ויעילים, ונוטים לנטוש תהליכים מסורבלים לטובת הזדמנויות אחרות. גם מגייסות, מצידן, מחפשות כלים טכנולוגיים מתקדמים ומודלי תגמול מגוונים יותר.

לדברי אייל בר עוז, מייסד שותף של Hrmony, “חברות כבר לא מוכנות להשקיע את אותם משאבים בגיוסי עובדים, ומצפות להתאמה מדויקת וקונקרטית. הפלטפורמה הופכת את תהליכי הגיוס למהירים, מדויקים ודינמיים יותר, בצורה שזולה ויעילה יותר לחברות ולמגייסות, תוך שיפור חוויית המועמד”.

מעבר לסינון מועמדים, Hrmony מאחדת תחת מערכת אחת את כלי העבודה המרכזיים של מגייסות: ניהול משרות ומועמדים, סורסינג, תיאומים, ראיונות, משימות ושיתופי פעולה. בכך היא מבקשת להחליף שימוש מקביל במספר מערכות נפרדות, תהליך שמייקר את העבודה ויוצר חיכוך תפעולי.

בחברה מדגישים כי הבינה המלאכותית אינה נועדה להחליף את שיקול הדעת האנושי, אלא לשמש שכבת אינטליגנציה רוחבית שמספקת תובנות, המלצות וזיהוי הזדמנויות לשיתוף פעולה, במטרה לייעל את עבודת המגייסות ולהתאים אותה למציאות המשתנה של שוק העבודה.

קרן BIRD מקדמת שיתופי פעולה בין סטארטאפים ישראליים לענקיות כרייה גלובליות

[בתמונה, מימין לשמאל: בריאן רוזן, מדען ראשי במשרד האנרגיה ויעל הרמן, משרד האנרגיה. מארק פריימן, ירון לוטן מנכ"ל בירד ולימור נקר-וינסנט, מנהלת תוכנית בירד אנרגיה]

קרן BIRD, הקרן הדו־לאומית ישראל–ארה״ב לקידום שיתופי פעולה טכנולוגיים, מרחיבה את פעילותה גם לתחום טכנולוגיות הכרייה – אחד השווקים הפחות מדוברים אך הצומחים ביותר בעולם התעשייה והאנרגיה. במסגרת זו אירחה הקרן לאחרונה בישראל את מארק פריימן, שותף מנהל בזרוע ההשקעות הטכנולוגית של קבוצת Orion Resource Partners, לפגישות עם יזמים וחברות סטארטאפ מקומיות.

המפגש, שהתקיים במשרדי הקרן בתל אביב, נועד לחשוף יזמים ישראליים להזדמנויות עסקיות והשקעתיות בתעשיית הכרייה הגלובלית, ולבחון שיתופי פעולה בתחום טכנולוגיות מתקדמות להפקת מינרלים ומתכות קריטיות. במפגש השתתפו גם נציגי קרנות הון סיכון וגורמים נוספים מהאקוסיסטם המקומי.

Orion Resource Partners היא אחת המשקיעות הפרטיות הגדולות בעולם בתחומי מתכות, כרייה וחומרי גלם. הקבוצה מנהלת נכסים בהיקף של כ־8.6 מיליארד דולר, ומתמקדת בהשקעות במתכות קריטיות, טכנולוגיות תעשייתיות, אנרגיה וחדשנות בשרשראות אספקה. לאורך השנים הייתה Orion מעורבת בפעילות של למעלה מ־80 מכרות ברחבי העולם, ופועלת הן כהשקעה פיננסית והן כשותפה אסטרטגית בפרויקטים תעשייתיים.

לדברי לימור נקר-וינסנט, מנהלת בקרן BIRD, המפגש משקף מגמה רחבה יותר: “המעבר לאנרגיה נקייה, תחבורה חשמלית ותעשיות מתקדמות נשען על זמינות של מינרלים קריטיים, שלרוב נותרת מחוץ לשיח הציבורי. בלי מתכות כמו נחושת, קובלט וגרפיט – החזון הירוק פשוט לא יכול להתממש”.

היקף האתגר שמולו ניצבת תעשיית הכרייה העולמית הולך וגדל. על פי תחזיות בענף, בשלושת העשורים הקרובים תידרש כרייה של כמות נחושת כפולה מזו שנכרה לאורך כל ההיסטוריה עד כה. גם הביקוש למינרלים אחרים, בהם גרפיט וקובלט, צפוי לגדול פי שישה עד פי שלושים, בהתאם להתפתחות טכנולוגיות סוללות ואגירת אנרגיה. כדי לעמוד בקצב, ההשקעות השנתיות בכרייה צפויות לגדול מכ־45 מיליארד דולר כיום לכ־75 מיליארד דולר בשנה עד 2030.

עם זאת, יכולת ההיצע מתקשה להדביק את הביקוש. שיעורי ההצלחה בחיפושי מינרלים בשיטות מסורתיות נמוכים מאחוז אחד, וזמן הפיתוח הממוצע של מכרה – משלב הגילוי ועד הפקה מסחרית – עומד על כ־16 שנים. במקביל, איכות העפרות הולכת ויורדת, ומדינות רבות מתמודדות עם ירידה במספר המכרות הפעילים ועם רגולציה סביבתית מחמירה.

מציאות זו מחדדת את הצורך בחדשנות טכנולוגית לאורך כל שרשרת הערך של הכרייה – החל מחיפוש ואפיון תת־קרקע, דרך קידוח ותפעול, ועד עיבוד, זיקוק, טיפול סביבתי ומיחזור. “מדובר בתעשייה עתירת הון, שבה טעויות עלולות לעלות מיליארדים”, אומרת נקר-וינסנט. “טכנולוגיות מתקדמות מאפשרות דיוק גבוה יותר, קיצור זמנים והפחתת סיכונים”.

בשנים האחרונות מתחיל להתגבש תחום יזמי ייעודי של טכנולוגיות כרייה מתקדמות, הכולל פתרונות מבוססי בינה מלאכותית ולמידה עמוקה לניתוח תת־קרקע, תהליכים כימיים ואלקטרוכימיים להפקת מתכות מעפרות דלות, טכנולוגיות להפקת ליתיום ישירה וחיישנים המספקים נתונים בזמן אמת. גיוסי הון בהיקפים של מאות מיליוני דולרים לחברות בתחום מצביעים על כך שמדובר בתעשייה מתהווה בעלת פוטנציאל רחב.

לדברי הקרן, לישראל יתרון יחסי ברור בזירה זו. “ישראל מצטיינת בטכנולוגיות פלטפורמה שהן קריטיות לכרייה מודרנית – בינה מלאכותית, רובוטיקה, אוטונומיה, סייבר, אלקטרוכימיה וביולוגיה סינתטית”, מציינת נקר-וינסנט. “היכולות הללו ניתנות ליישום ישיר בחיפוש מרבצים, באופטימיזציה תפעולית, בעיבוד עפרות, בטיפול במים ובמיחזור מתכות”.

ב־BIRD מדגישים כי מימוש הפוטנציאל מחייב חיבורים יזומים בין תאגידי כרייה גלובליים לאקוסיסטם הישראלי, חשיפה של יזמים לצרכים תעשייתיים אמיתיים, פיילוטים בשטח וגישה לאתרי כרייה פעילים. “חדשנות בכרייה היא לא רק צורך תעשייתי, אלא גם אינטרס כלכלי ולאומי”, מסכמת נקר-וינסנט. “מדינות וחברות שיפתחו יכולות טכנולוגיות מתקדמות בתחום המינרלים הקריטיים יחזקו את עצמאותן האנרגטית ואת מעמדן בכלכלה הגלובלית”.

ניסטק קיבלה הזמנת ייצור ביטחונית דחופה בהיקף של 2.8 מיליון דולר

בתמונה למעלה: מפעל הייצור של ניסטק בפתח-תקווה. צילום: ניסטק

חברת ניסטק (Nistec) מסרה ל-Techtime שמפעל הייצור האלקטרוני שלה בפתח תקווה קיבל הזמנה אסטרטגית מלקוח ביטחוני מקומי גדול בהיקף כולל של כ-2.8 מיליון דולר. ההזמנה כוללת הרכבת כרטיסים אלקטרוניים מתקדמים בסדרות של אבי טיפוס (NPI) תוך התחייבות לעמידה בלוחות זמנים מהירים ודרישות איכות מחמירות. ככל הנראה מדובר בפיתוח אבות טיפוס מהירים של מוצרים חדשים. מדובר בלקוח קיים של החברה אשר מבצע הזמנות נוספות מעבר לפרוייקט המדובר.

במסגרת הפרויקט תספק ניסטק פתרון ייצור מקצהלקצה, הכולל תכנון תהליכי ייצור, הרכבות מדויקות, ניהול חוסרים ושרשרת אספקה, ומתן יכולת גמישות תפעולית המאפשרת תגובה מהירה לשינויים ולצרכים המבצעיים של הלקוח. החברה מסרה שמבחינתה ההזמנה הזו מהווה ציון דרך חשוב מאוד בחיזוק מגזר זה ומיצובו כמוביל טכנולוגיההזמנה נפרסת על-פני תקופה של כשנתיים, כאשר הלקוח רשאי להאריך את תקופת ההתקשרות למשך תקופות נוספות של 12 חודשים באותם התנאים ובלבד שסך כל תקופת ההתקשרות לא תעלה על 60 חודשים.

 

יאן לקון, מחלוצי ה-AI, מצטרף ל-Nexar הישראלית

בתמונה למעלה (מימין לשמאל): יאן לקון ומנכ"ל נקסאר, צח גרינברגר. קרדיט: נקסאר

מאת: יוחאי שויגר

יאן לקון (Yann LaCun), מהאבות המייסדים של תחום הלמידה העמוקה ואחד החוקרים המשפיעים ביותר בהיסטוריה של הבינה המלאכותית, מצטרף לדירקטוריון של החברה הישראלית Nexar, המפתחת מערכות בטיחות ונהיגה מבוססות בינה מלאכותית הנשענות על דאטה הנאסף ממצלמות הדרך של החברה. לקון, שכיהן עד לאחרונה כמדען הראשי לבינה מלאכותית במטא והוביל במשך שנים את זרוע המחקר של החברה, מגיע כעת לחברה ישראלית הפועלת בלב תחום ה-AI הפיזי, צעד שממקם את נקסאר בעמדת חיבור ישירה לשיח הבינלאומי על הדור הבא של מערכות בינה מלאכותית.

בנקסאר קושרים בין מומחיותו של יאן לקון בתחום הראייה הממוחשבת והלמידה העמוקה לבין הדגש של החברה על פיתוח מודלים חזויים המבוססים על דאטה מהעולם האמיתי.  מנכ״ל נקסאר, צח גרינברגר, מסר כי “ככל שהבינה המלאכותית עוברת לפעול בסביבות אמיתיות, החברות שיצליחו הן אלה שמבוססות על מציאות. נקודת המבט של יאן מחזקת את האופן שבו אנחנו חושבים על תפקידה של נקסאר – לספק למערכות AI את הניסיון מהעולם האמיתי הדרוש להן כדי לבנות מודלים אמינים של העולם ולהיות ראויות לפריסה בשטח".

מחלוצי הראייה הממוחשבת, ספקן לגבי LLM

לקון נחשב לאחד מחלוצי התחום שפיתחו את היסודות המדעיים שעליהם נשענת מהפכת ה-AI המודרנית. כבר משנות התשעים הוא היה מהחוקרים הראשונים שהוכיחו כי רשתות עצביות עמוקות, ובפרט רשתות קונבולוציוניות, יכולות לפתור בעיות מורכבות של ראייה וזיהוי בעולם האמיתי. תרומתו לראייה ממוחשבת, לזיהוי כתב יד וללמידה עצמית הפכה לאבן יסוד כמעט בכל מערכת AI מודרנית. ב-2018 זכה בפרס טיורינג, לצד ג׳פרי הינטון ויושוע בנג׳יו, כהכרה רשמית בתרומתם למהפכת הלמידה העמוקה.

במהלך יותר מעשור במטא שימש לקון דמות מפתח בעיצוב תפיסת המחקר של החברה והוביל את FAIR, מעבדת המחקר הבסיסי של מטא בתחום הבינה המלאכותית. עם זאת, בשנים האחרונות הוא גם בלט כקול ביקורתי בתוך התעשייה, במיוחד כלפי ההישענות הגוברת על מודלי שפה גדולים (LLM). לקון טען שוב ושוב כי מודלים כאלה, מרשימים ככל שיהיו, אינם מהווים אינטליגנציה במובן העמוק, משום שהם חסרים הבנה סיבתית של העולם, תפיסה פיזית ויכולת תכנון.

בחודש נובמבר האחרון עזב לקון את מטא. באופן רשמי הוצג המהלך כרצון להתמקד במחקר ארוך טווח מחוץ למסגרת תאגידית, אך לפי ההערכות בתעשייה, לקון לא הזדהה עם הקו שאליו נעה מטא בשנים האחרונות, ובפרט עם המרוץ סביב GenAI ומודלי שפה מסחריים. במקביל, הוא הפך לפחות ופחות חלק מקבוצת הבינה המלאכותית החדשה שצוקרברג בנה סביב חזון של סופר-אינטליגנציה. לאורך תקופה ממושכת הביע לקון הסתייגות מהתלות ההולכת וגוברת במודלים טקסטואליים, והדגיש את הצורך בכיוון מחקרי שמבקש להבין את העולם הפיזי והסיבתי ולא רק להרחיב יכולות סטטיסטיות של שפה.

לאחר עזיבתו את מטא הקים לקון את Advanced Machine Intelligence Labs (AMI Labs), חברה עצמאית המתמקדת במחקר ופיתוח של "מודלי עולם" (World Models) – מערכות בינה מלאכותית שנועדו לבנות ייצוג פנימי מתמשך של העולם הפיזי, ללמוד מתוך רצפים של חוויה, ולחזות תוצאות של פעולות בסביבות מורכבות ורב־סוכניות. בניגוד למודלים סטטיסטיים המבוססים בעיקר על טקסט, ב-AMI Labs שמים דגש על שילוב של ראייה, קול ונתוני חישה לצורך הבנה סיבתית, תכנון וזיכרון ארוך טווח. לקון משמש בחברה כיו״ר פעיל, והחברה מתוארת כגוף שמחבר בין מחקר יסודי לבין פיתוח יכולות שיכולות לשמש בעתיד יישומים בעולם האמיתי, בהם אמינות ובטיחות הן קריטיות, כגון רובוטיקה ותחבורה. התחום שבו פועלת AMI Labs נחשב בעיני חוקרים רבים לשלב הבא בהתפתחות הבינה המלאכותית, מעבר למודלים שמזהים דפוסים בלבד אל מערכות שמנסות להבין ולנבא את התנהגות העולם עצמו.

הצטרפותו של לקון לנקסאר היא מהלך טבעי

על הרקע הזה, ההצטרפות לדירקטוריון של Nexar משתלבת היטב במסלול שמשרטט לקון לעצמו מאז עזיבתו את מטא. Nexar פועלת בלב סביבה פיזית מורכבת, הנשענת על דאטה חי מהכביש, אינטראקציות בין נהגים, הולכי רגל ותשתיות, ומציאות שאינה ניתנת לצמצום לכללים פשוטים.

באוקטובר חשפה Nexar את מודל BADAS – מערכת לחיזוי תאונות המבוססת על ניתוח רצפים ארוכים של וידאו מהעולם האמיתי, ושואפת לזהות סיכונים שניות לפני התרחשותם. המהלך משקף מעבר ממערכות בטיחות תגובתיות למודלים המבקשים להבין דינמיקה והתנהגות אנושית בכביש

הדגש של Nexar על חיזוי הסתברותי מתוך ניסיון מצטבר מהשטח מתכתב ישירות עם הדיון שמוביל לקון בשנים האחרונות סביב הצורך במודלי עולם – מערכות בינה מלאכותית שלומדות מתוך חוויה ומסוגלות לצפות תרחישים עתידיים. לנוכח הזיקה הזו בין תחומי העיסוק של Nexar לבין הכיוון המחקרי של המיזם החדש של לקון, אין לשלול כי הצטרפותו לדירקטוריון תקדם בהמשך גם שיתופי פעולה בין שתי החברות.

ברוח זו אמר לקון עם הצטרפותו לדירקטוריון כי הבינה המלאכותית נמצאת בנקודת מעבר מהותית מהמעבדה אל העולם האמיתי. “כדי שמערכות AI יוכלו לפעול בצורה אמינה מחוץ לסביבות ניסוי מבוקרות, הן חייבות להיות מעוגנות בניסיון מהעולם האמיתי”, אמר. לדבריו, “בניית מודלים אמינים של העולם היא תנאי מוקדם לכך שמערכות כאלה ירכשו את הזכות להיפרס בצורה בטוחה ואחראית בשטח”.

מובילאיי מפתחת שכבת בינה חברתית למערכות נהיגה אוטונומית

מאת: יוחאי שויגר

אתמול (ה׳), בשיחת הוועידה לאחר פרסום תוצאותיה הכספיות, חשף מנכ״ל מובילאיי (Mobileye) אמנון שעשוע כי החברה מפתחת שכבת אינטליגנציה חדשה עבור מערכות הנהיגה האוטונומיות שלה, שמטרתה להוסיף רובד הבנה מעל שכבת קבלת ההחלטות המיידית, זו שמנתחת את המרחב, מזהה נתיבים פנויים ומחשבת מסלול בזמן אמת. בדבריו תיאר שעשוע שינוי באופן שבו המערכת מבינה את סביבת הנהיגה, והדגיש כי “נהיגה אוטונומית איננה רק בעיה של תפיסה גיאומטרית, אלא בעיה של קבלת החלטות בסביבה חברתית”.

שעשוע תיאר את הכביש כסביבה שבה פועלים סוכנים רבים, שכל אחד מהם מקבל החלטות באופן עצמאי ומשפיע על אחרים. כל נהג, הולך רגל, רוכב אופניים או גורם תנועה אחר הוא סוכן במערכת אחת גדולה של יחסי גומלין. פעולה אחת של רכב אוטונומי משנה את ההתנהגות של הסביבה, והתגובות של הסביבה חוזרות ומשפיעות עליו. במצב כזה, הסביר שעשוע, הבנה של הכביש מחייבת הסתכלות רחבה יותר מאשר זיהוי נתיב פנוי או חישוב נתיב נסיעה (trajectory) אופטימלי.

מיליארדי שעות סימולציה בלילה

על הרקע הזה הציג שעשוע את המושג Artificial Community Intelligence, או בקיצור ACI. לדבריו, מדובר ברעיון שמקורו במחקר אקדמי, אך כזה שלא יושם עד כה במערכות נהיגה אוטונומיות בקנה מידה מסחרי. “זו הפעם הראשונה שהרעיון הזה, הלקוח מהאקדמיה, מיושם באופן מלא במערכת קבלת החלטות של רכב אוטונומי”, אמר. ACI מבוסס על שימוש בלמידת חיזוק מרובת סוכנים לצורך הבנת דינמיקה של קהילה. הרעיון המרכזי הוא לאמן את המערכת להבין כיצד החלטה אחת משפיעה על תגובות של אחרים, וכיצד שרשרת התגובות הזו חוזרת ומשפיעה על הרכב עצמו.

מדובר בממד שמוכר לכל נהג מהנהיגה היומיומית, גם אם הוא כמעט ואינו מודע לכך. נהג שמתקרב לכיכר עמוסה או לצומת ליד בית ספר בשעת איסוף לא מחשב רק את הנתיב הפנוי או את המרחק מהרכב שלפניו. הוא מפרש את הסיטואציה כולה: ילדים שעומדים על המדרכה, הורים שחונים בעצירה כפולה, נהגים אחרים שמגלים חוסר סבלנות, והבנה כללית שהמרחב מתנהל לפי כללים שונים מהרגיל. ההחלטה להאט, לוותר על זכות קדימה או להמתין עוד רגע אינה נובעת מחישוב גיאומטרי בלבד, אלא מהבנה עמוקה של ההקשר והציפיות של הסביבה.

כדי לאמן יכולת כזו, מובילאיי עושה שימוש נרחב בסימולציה. שעשוע הסביר כי בעוד שתפיסה חזותית ניתן לאמן גם באמצעות נתונים מהעולם האמיתי, תכנון וקבלת החלטות בסביבה מרובת סוכנים דורשים כמות נתונים גדולה בהרבה. “מורכבות הדגימה בתכנון גבוהה משמעותית”, אמר, “כי הפעולות שאתה מבצע משפיעות על ההתנהגות של אחרים”. הפתרון, לדבריו, הוא סימולציה שמאפשרת להריץ תרחישים בהיקף עצום. “אנחנו יכולים להגיע למיליארד שעות אימון בן לילה”, אמר שעשוע, כשהוא מדגיש את היתרון שבשילוב סימולציה עם מיפוי REM גלובלי שמספק בסיס מציאותי לאימון.

לחשוב מהר, לחשוב לאט

את התובנות שנלמדות בסימולציה מחלקת מובילאיי לשתי שכבות חשיבה, Fast Think ו־Slow Think. שכבת ה־Fast Think אחראית על פעולות זמן אמת, והיא זו שמנהלת את הבטיחות המיידית של הרכב. היא פועלת בקצבים גבוהים, עשרות פעמים בשנייה, ומטפלת בהיגוי, בלימה ושמירה על נתיב. זו שכבה רפלקסיבית, שרצה על החומרה ברכב ואינה יכולה להרשות לעצמה עיכובים או חוסר ודאות.

לעומתה, שכבת ה־Slow Think עוסקת בהבנת הסיטואציה שבה פועל הרכב. היא אינה שואלת רק מה מותר או אסור לעשות, אלא מה נכון לעשות בהקשר הנתון. שעשוע תיאר אותה כשכבה שמטרתה להבין את המשמעות של סצנות מורכבות ולא שגרתיות, ולא רק להימנע מסכנות מיידיות. כך למשל, במצב שבו שוטר חוסם נתיב ומסמן לרכב להמתין או לשנות מסלול, מערכת בטיחות תדע שלא לפגוע בו, אך שכבת ההבנה תאפשר לרכב להבין שלא מדובר במכשול רגיל אלא בהכוונה אנושית שמחייבת שינוי התנהגות.

החלוקה בין Fast Think ל־Slow Think מזכירה במובהק את מודל החשיבה המהירה והאיטית של הכלכלן והפסיכולוג זוכה פרס נובל דניאל כהנמן, שטבע את המונחים כדי לתאר את ההבחנה בין חשיבה רפלקסיבית ואוטומטית לבין חשיבה פרשנית ואיטית יותר. שעשוע לא הזכיר את כהנמן בשמו, אך הדמיון בין הגישות ברור.

ברמה הארכיטקטונית, המשמעות היא הפרדה ברורה בין מערכות זמן אמת לבין מערכות פרשנות. ה־Fast Think פועל בלולאות בקרה קשיחות, בעוד ה־Slow Think פועל בקצב נמוך יותר ומספק הקשר והכוונה כללית. הפלט שלו אינו פקודת היגוי או בלימה, אלא שינוי במדיניות הנהיגה. הוא יכול לגרום למערכת לבחור בהתנהגות שמרנית יותר, להימנע מעקיפות או להעדיף ויתור על זכות קדימה. המתכנן ממשיך לחשב מסלול בזמן אמת, אך עושה זאת תחת סט חדש של עדיפויות.

שעשוע ציין כי מאחר ששכבת ה־Slow Think אינה שכבה בטיחותית קריטית ואינה פועלת בזמן אמת, היא אינה מחויבת לאותן מגבלות חומרתיות כמו שכבת הביצוע. לדבריו, עקרונית ניתן אף להריץ עיבוד מסוג זה על מחשוב כבד יותר, כולל בענן, לצורך ניתוח עמוק של סיטואציות מורכבות. הוא הדגיש כי אין מדובר בהעברת החלטות נהיגה לענן, אלא בהרחבת יכולת ההבנה של המערכת במצבים שאינם דורשים תגובה מיידית.

ישולב גם בהומנואידים של מנטי רובוטיקס?

הקשר בין ACI לבין שכבת ה־Slow Think מתממש בעיקר בשלב האימון. הסימולציה אינה פועלת בזמן הנהיגה, אלא משמשת כמעין מעבדה שבה המערכת לומדת דינמיקות חברתיות. בזמן אמת, הרכב אינו מחשב מחדש מיליוני תרחישים, אלא מזהה סיטואציות שכבר פגש ומפעיל אינטואיציה שנרכשה מראש. במובן הזה, הסימולציה היא המקום שבו נבנית ההבנה, וה־Slow Think הוא המקום שבו היא באה לידי ביטוי.

הקונספטים שהציג שעשוע אינם מוגבלים בהכרח לעולם הרכב. הם עשויים להיות רלוונטיים גם לתחום החדש שאליו נכנסה מובילאיי עם רכישת מנטיס, שפועלת בתחום הרובוטים ההומנואידיים. בדומה לרכב אוטונומי, גם הומנואיד פועל בסביבה מרובת סוכנים, שבה בני אדם ורובוטים אחרים מגיבים זה לזה בזמן אמת. מעבר לשליטה מוטורית ולשמירה על יציבות, רובוט כזה נדרש להבין הקשר, כוונות ונורמות התנהגות אנושיות. במובילאיי ציינו כי הרובוט של מנטיס מתוכנן ללמוד מצפייה בהתנהגות סביבו, ולא רק מביצוע פעולות מתוכנתות מראש, גישה שמתיישבת היטב עם תפיסות כמו ACI וההבחנה בין שכבת תגובה מיידית לשכבת הבנה רחבה יותר.

למה בחר שעשוע להרחיב בנושא בשיחת הוועידה?

כעת נשאלת השאלה מדוע בחר שעשוע להקדיש זמן כה רב במהלך שיחת ועידה עם משקיעים לנושא טכנולוגי עמוק, כזה שעוסק בשכבות פנימיות של בינה מלאכותית ולא בהכנסות, תחזיות או חוזים חדשים. הבחירה הזו אינה מובנת מאליה, אך היא משקפת מסר רחב יותר שמובילאיי מבקשת להעביר. מצד אחד, זהו ניסיון לשרטט קו ברור בינה לבין גישות שמציגות את הנהיגה האוטונומית כבעיה הניתנת לפתרון באמצעות קיצור דרך טכנולוגי או הגדלת כוח חישוב בלבד. שעשוע ביקש להבהיר כי בליבת הבעיה נמצאת הבנה עמוקה של אינטראקציות אנושיות, ולא רק זיהוי אובייקטים או חישוב מסלולים. במקביל, מדובר גם בניהול ציפיות: הסבר מדוע פיתוח מערכות אוטונומיות מתקדמות באמת הוא תהליך ארוך, כזה שאינו מתורגם מיידית לשורת ההכנסות, אך בונה יתרון מצטבר שקשה לחקות. וברמה עמוקה יותר, זהו איתות אסטרטגי שלפיו מובילאיי אינה מפתחת רק מוצר או שבב, אלא שכבת אינטליגנציה לבינה מלאכותית פיזית, כזו שעשויה לשרת אותה גם בדורות הבאים של הנהיגה האוטונומית וגם בתחומים סמוכים, כמו רובוטיקה.

במובן הזה, החלק הטכני ביותר בשיחת הוועידה התגלה גם כחלק העסקי ביותר. לא כהבטחה לרבעון הבא, אלא כהסבר מדוע הדרך הארוכה, המורכבת והפחות זוהרת היא בעיני מובילאיי גם הדרך הנכונה.

חוקרים מהאוניברסיטה העברית פיתחו חיישן ביולוגי שמתריע על קלקול מזון עוד בשלב המולקולרי

[בתמונה: יוליה מלניק קסלר. באדיבות המצולמת]

כמעט כל תעשיית המזון והמשקאות נשענת על ניטור איכות מתמשך. בתהליכי תסיסה, באחסון ובשרשרת האספקה, סטייה קטנה בתהליך עלולה להוביל לפגיעה בטעם, בארומה ולעיתים גם לבטיחות המוצר. אחד הסימנים המוקדמים לכך הוא עלייה ברמות חומצה אצטית – תרכובת נדיפה שמקושרת לפעילות מיקרוביאלית בלתי רצויה. הבעיה היא שהשיטות המקובלות לזיהוי שלה מבוססות עדיין על דגימות ובדיקות מעבדה יקרות, ולכן אינן מתאימות לניטור רציף בזמן אמת.

מחקר חדש מהאוניברסיטה העברית מציע גישה אחרת. חוקרים מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה פיתחו חיישן ביולוגי שמזהה חומצה אצטית ברגישות גבוהה, גם כאשר היא נמצאת באוויר שמעל המזון או המשקה, ולא רק בתוך הנוזל עצמו. החיישן מאפשר לקבל התראה מוקדמת על קלקול פוטנציאלי, בשלב שבו עדיין ניתן להתערב ולמנוע נזק.

המחקר הובל על ידי פרופ’ יעל הלמן מהמכון למדעי הסביבה והמחלקה למחלות צמחים ומיקרוביולוגיה, ובוצע כחלק מעבודת הדוקטורט של יוליה מלניק־קסלר, שהייתה אחראית על פיתוח החיישן ואפיון פעולתו. למחקר שותפים חוקרים נוספים מהאוניברסיטה העברית, ממכון ויצמן למדע ויועצת מדעית עצמאית. המאמר פורסם בכתב העת Microbial Biotechnology ונתמך על ידי רשות החדשנות.

בלב הפיתוח עומד חיישן מסוג whole-cell biosensor, כלומר חיישן המבוסס על תא חי שלם ולא על רכיב כימי או אלקטרוני. במקרה זה מדובר בחיידק מהונדס גנטית, שבתוכו הוטמעה מערכת בקרה גנטית שמתרגמת נוכחות של חומצה אצטית לאות מדיד. החוקרים השתמשו ברגולטור שעתוק חיידקי טבעי, שמגיב באופן סלקטיבי לחומצה אצטית. כאשר המולקולה נקשרת אליו, מופעלת שרשרת תגובות תאית שמובילה לביטוי של מערכת ביולומינצנטית. התוצאה היא פליטת אור, שעוצמתה משקפת באופן ישיר את ריכוז החומצה בסביבה.

הגישה הזו מאפשרת רגישות גבוהה במיוחד גם בריכוזים נמוכים, הרלוונטיים לשלבים מוקדמים של קלקול. בניסויים הראו החוקרים תגובה לינארית ברורה בטווח ריכוזים אופייני לתהליכי תסיסה, לצד ספציפיות גבוהה לחומצה אצטית. החיישן אינו “מתבלבל” מחומצות נדיפות אחרות שמופיעות באופן טבעי במהלך התהליך, גם בסביבות מורכבות ועשירות באלכוהול.

אחד ההישגים המרכזיים של המערכת הוא היכולת לפעול בתנאים תעשייתיים אמיתיים. החיישן שמר על פעילות יציבה גם בנוכחות ריכוזי אתנול גבוהים, כפי שמקובל ביין ובבירה, והצליח לזהות חומצה אצטית גם מהאדים הנפלטים מהמוצר, ללא צורך בדגימת נוזל ישירה. המשמעות היא ניטור לא פולשני, רציף, וללא פגיעה במוצר עצמו.

בהשוואה לשיטות המקובלות כיום, כמו בדיקות מעבדה כימיות וכרומטוגרפיה, החיישן מציע חלופה פשוטה, זולה ומהירה. הוא אינו דורש ציוד כבד או הכשרה ייעודית, ויכול לספק חיווי בזמן אמת – יתרון משמעותי בתעשייה שבה חלון ההתערבות קצר והנזק הכלכלי מקלקול עלול להיות גדול.

מעבר לעולם המזון והמשקאות, החוקרים מציינים כי לטכנולוגיה יש פוטנציאל גם בתחומים נוספים. חומצה אצטית נחקרת כיום כסמן ביולוגי בתהליכים פיזיולוגיים ובמצבים רפואיים מסוימים, והיכולת לזהות אותה בצורה לא פולשנית עשויה לפתוח כיווני מחקר ויישום גם מחוץ להקשר התעשייתי.

לדברי פרופ’ הלמן, המחקר מדגים כיצד הבנה עמוקה של מנגנונים ביולוגיים טבעיים יכולה להפוך לכלי טכנולוגי יישומי. “המטרה שלנו היא לא רק להבין איך חיידקים מגיבים לסביבה,” היא מסכמת, “אלא להשתמש בידע הזה כדי לפתח מערכות ניטור חכמות שאפשר לשלב בתהליכי עבודה אמיתיים ובקנה מידה תעשייתי.”

מפרטיות להגנה רשתית: התשובה הכלכלית ל-Agentic AI

מאת רן בן־דוד, מנכ"ל חברת Unibeam

במשך שנים התקבעה במערכות דיגיטליות משוואה בעייתית: ככל שהפרטיות מתחזקת, יכולת הזיהוי נחלשת. הרגולציה, בצדק, הגבילה שימוש במזהים קבועים כדי למנוע מעקב ומסחור של משתמשים. אך תוצאה לא מכוונת הייתה פגיעה עמוקה ביכולת לבצע אימות אמין. מערכות אבטחה עברו מזיהוי דטרמיניסטי להסקה סטטיסטית, זיהוי התנהגותי, הסתברותי, כזה שמנסה “לנחש” מי עומד בצד השני. ברגע שהאימות הפך לניחוש, היתרון עבר לתוקף.

Agentic AI משנה את כללי המשחק- האיום הנוכחי אינו עוד גל של מתקפות אוטומטיות.Agentic AI מאפשר הפעלה של סוכנים אוטונומיים: מערכות שמייצרות וריאציות, לומדות בזמן אמת, ומבצעות תקיפות מתמשכות בקנה מידה בלתי מוגבל. 

המשמעות הכלכלית ברורה: כאשר ניתן לזייף התנהגות אנושית בצורה משכנעת, עלות התקיפה השולית מתקרבת לאפס. מול מציאות כזו, מערכות המבוססות על ניתוח הסתברותי של דפוסי שימוש אינן יכולות להחזיק לאורך זמן.

גם ביומטריה היא עדיין קוד

בהקשר הזה, חשוב לדייק גם לגבי פתרונות שנתפסים כ“חזקים” יותר, כמו זיהוי פנים או ביומטריה.

למרות החיבור לגוף האנושי, ביומטריה היא בסופו של דבר קוד: ייצוג מתמטי של תמונה, קול או תבנית  קוד שניתן להעתקה, לסימולציה ולמניפולציה. ביומטריה מאמתת אדם, אך אינה מאמתת מכשיר.

היא אינה מספקת עוגן פיזי לקצה שמבצע את הפעולה, ולכן אינה פותרת את בעיית הסקייל: אותו ייצוג ביומטרי יכול להיות מופעל, מועתק או מותקף דרך תוכנה, במיוחד בעידן של AI גנרטיבי. לכן, גם כאן מדובר בהמשך אותה פרדיגמה: ניסיון לשפר ניחוש – לא להחליף אותו בוודאות.

חזרה לוודאות: תפקיד החומרה

אם תוכנה ניתנת לשכפול, סימולציה והפעלה מקבילית, חומרה אינה כזו. רכיבים פיזיים, כגון SIM או התקן קצה, מספקים עוגן שלא ניתן לשכפל באמצעות קוד בלבד. אין כאן חזרה לאיסוף מזהים גולמיים, אלא שינוי עמוק יותר: שימוש בעוגן פיזי כבסיס לוודאות, מבלי להפוך אותו למזהה גלובלי או סחיר.

פרטיות באמצעות הפרדת זהויות

העיקרון המכריע הוא הפרדת המזהה מהשימוש בו.אותו עוגן חומרתי יכול לשמש ליצירת מזהים שונים, בלתי תלויים, עבור כל ארגון בנפרד.כך, הזהות הדיגיטלית של משתמש בהקשר אחד שונה מתמטית לחלוטין מהזהות שלו בהקשר אחר. גם במקרה של פריצה, המידע שנגנב חסר ערך מחוץ להקשר שבו נוצר.

גישה זו אינה מתפשרת בין פרטיות לאבטחה, אלא מגדירה מחדש את היחסים ביניהן.

מהרשאה מקומית לאימות רשתית

ככל שיותר גופים משתמשים בעקרונות דומים, נוצרת אפשרות חדשה: אימות שאינו מתבצע בנקודה אחת בלבד, אלא על פני רשת.במקום שכל מערכת תנסה לבדה להבחין בין משתמש לגיטימי לתוקף, הרשת כולה הופכת לשכבת הקשר, שבה נבחנת עקביות ולא רק הופעה רגעית.

האנלוגיה הפשוטה: משימה בלתי אפשרית

גם בעולם הקולנוע, גיבור מיומן ככל שיהיה אינו יכול להיות בו־זמנית במספר מקומות, לפעול בעקביות מלאה, ולהותיר היסטוריה אמינה בכל אחד מהם. אותו עיקרון חל גם כאן. מערכת אוטונומית יכולה אולי להונות נקודה בודדת, אך מתקשה לזייף קיום מתמשך, עקבי ומתואם על פני רשת מבוזרת של גופים עצמאיים.

וזו נקודת המפנה הכלכלית: כאשר ההונאה דורשת התמדה רשתית ולא רק הצלחה מקומית, עלותה חוזרת לעלות מעבר לתועלת. לסיכום,האתגר שמציב Agentic AI אינו נפתר על ידי אלגוריתם מדויק יותר, אלא על ידי ארכיטקטורה שונה. ודאות מבוססת חומרה,הפרדת זהויות לצורך פרטיות, ואימות רשתית כחלופה לנקודת כשל אחת כל אלו יחד מציעים דרך להתמודד לא רק עם טכנולוגיית התקיפה, אלא עם הכלכלה שמאחוריה. זה אינו שדרוג של מנגנון קיים. זו הצעה לשינוי פרדיגמה.

הכותב ישתתף בפאנל Agentic AI בכנס סייברטק גלובל 2026

עלייה במחירי הרכיבים הפאסיביים

העלייה במחירים של חומרי גלם ובעיקר מתכות מיוחדות, מייצרת גל ראשון מסוגו של עליות מחירים של רכיבים פאסיביים דוגמת נגדים, קבלים וסלילים. סוכנות החדשות הטאיוואנית Economic Daily News דיווחה שיצרנית הנגדים הטאיוואנית Yageo יצרנית הנגדים הסינית UniOhm הודיעו על העלאת מחירים, ומייד אחריהן הצטרפה גם חברת Walsin Technology הטאיוואנית וביצעה שורה של העלאות מחיר בשיעור ממוצע של עד 20%.

חברת המחקר TrendForce העוקבת אחר עיתוני החדשות התעשייתיים באסיה, דיווחה שעליית המחירים של Walsin תיכנס לתוקף ב-1 לפברואר ותחול על כל הנגדים במארזי 0201 עד 1206. החברה ייחסה את ההתייקרויות לעלייה בעלויות העבודה, החשמל וחומרי הגלם, ובמחירים של מתכות חיוניות לייצור נגדים, בהן: כסף, פלדיום, רותניום, בדיל ונחושת.

העיתון הכלכלי הטאיוואני, Commercial Times, דיווח לאחרונה שסין, שהיא יצרנית הכסף הגדולה בעולם והיצואנית השלישית בגודלה של מוצרי כסף, הרחיבה את צעדי הפיקוח גם על פריטי כסף. המהלך ייצר ציפיות להמשך עליות מחירים, כאשר ההערכות בשוק הן שאם מחיר הכסף יחצה את הרף של 100 דולר לאונקיה, הדבר עשוי להאיץ סבב התייקרויות נוסף של רכיבים. מאז תחילת 2026 התרחבה עליית מחירי הרכיבים הפסיביים גם לקבלי טנטלום, משרני bead ולנגדי SMT.

כך למשל, חברת Panasonic היפנית הודיעה למפיצים וללקוחות ישירים שב-1 בפברואר תהיה העלאת מחירים בשיעור של 30%-15% בחלק מהדגמים של קבלי טנטלום. , שייכנסו לתוקף ב־1 בפברואר. חברות EMS ו־ODM גדולות עוקבות בדאגה אחר הזינוק במחירי הנחושת והכסף, אשר דוחפים את מחירי הנגדים, הקבלים והסלילים. בין השאר הן חוששות מהתרחבות עליות המחירים גם לקבלים קרמיים רב־שכבתיים (MLCC), הנחשבים לנפוצים מאוד במערכות מחשב ובינה מלאכותית שבהן היצרנים מתאמצים להדביק את הביקוש הגואה.

 

Isra-Tech.net משיק את פרוייקט טכנולוגיות כטב"מים ורחפנים

בחודש פברואר 2026, יעלה לרשת הפרוייקט של Isra-Tech.net לקידום טכנולוגיות כטב"מים ורחפנים ישראליות בעולם. הפרוייקט מתבצע בשיתוף פעולה עם ארגון AUVSI Israel, במטרה להציג את הטכנולוגיות והיכולות הישראליות בפני לקוחות פוטנציאליים בעולם. הפרוייקט כולל הקמת מיניאתר שבו יתפרסם תוכן מערכתי אובייקטיבי ותוכן שיווקי של החברות. התכנים המערכתיים כוללים ראיונות עם מנהלים בכירים בתחום, חשיפת טכנולוגיות ופתרונות חדשניים, שיתופי פעולה בינלאומיים ועוד. התוכן השיווקי כולל ראיונות, כתבות, פרופילי חברה ועוד, של חברות ישראליות מתחומי הכטב"מים והרחפנים.

במקביל להעלאת האתר לרשת, התכנים יופצו במתכונת של ניוזלטר ייעודי שיישלח ישירות לכ-10,000 גופים וחברות בעולם המחפשים פתרונות הקשורים לתחום. הניוזלטר UAV & Drone Technologies Newsletter יעסוק ספציפית במגמות מרכזיות בתחום הכטב"מים, בשימושים ביטחוניים ואזרחיים, בהתמודדות עם איומי רחפנים, ויכלול גם כתבות מטעם חברות ישראליותבין מקבלי הניולזטר: מקבלי החלטות ובכירים בארגונים ביטחוניים (דוגמת נאט"ו, DSCA בארה"ב, DCSD בצרפת, NORDEFCO בסקנדינביה ועוד), צבאות, משרדי ביטחון וארגוני ביטחון פנים, חברות וארגונים אזרחיים המשתמשים בכטב"מים (אנרגיה, תעשייה, לוגיסטיקה, חקלאות, ערים חכמות, תחבורה ואחרים) ועוד.

לניוזלטרים של Isra-Tech שיעורי פתיחה מרשימיםבטווח של 52%-67% , והם כבר הוכיחו את עצמם ביצירת חיבורים עסקיים, פתיחת דלתות, שיתופי פעולה בינלאומיים, עסקאות ופיילוטים גם בתחומים ביטחוניים ורגישים. מצב לינק לפרוייקט הקודם של האתר: Defense & HLS. חברות המעוניינות לחזק את השיווק שלהן בזירה הבינלאומית – מוזמנות לפנות לקבלת פרטים נוספים למפיקת הפרויקט, ענבל פלג מחברת פפריקה הפקות.

לפרטים נוספים: ענבל פלג, [email protected], 052-3232130

nT-Tao הפעילה פלזמה במערכת היתוך גרעיני חדשה

[בתמונה: פלזמת מימן שנוצרה בשדות המגנטיים של מערכת C3. מקור: nT-Tao]

חברת nT-Tao הישראלית, המפתחת כורי היתוך גרעיני קומפקטיים, הודיעה כי הצליחה להפעיל פלזמה באב־טיפוס חדש בשם C3, ציון דרך טכנולוגי המסמן את המעבר משלב התכנון וההנדסה להפעלה ראשונה של מערכת פיזית חדשה. לפי הודעת החברה, הפעלת הפלזמה בוצעה בתוך פחות משלושה חודשים ממועד תחילת הרכבת המערכת, כחלק מגישת פיתוח מהירה שנועדה לאפשר מחזורי תכנון, בנייה וניסוי קצרים יחסית.

הפעלת פלזמה נחשבת שלב בסיסי אך חיוני בכל פרויקט היתוך גרעיני, שכן היא מאשרת שמערכות הליבה של הכור, ובהן מערכות הוואקום, אספקת הכוח, הבקרה והמגנטים, פועלות יחד במערכת אחת. עם זאת, החברה לא חשפה בשלב זה פרטים כמותיים באשר למשך הזמן שבו נשמרה הפלזמה, לטמפרטורה שאליה הגיעה, לזמן הכליאה שלה או למידת היציבות שהושגה במהלך הניסוי, נתונים הנחשבים קריטיים להערכת ההתקדמות לעבר היתוך גרעיני בר־קיימא.

החברה ציינה כי פרוטוטיפ C3 מבוסס על תשתית הנדסית שפותחה בדורות קודמים, אך מדובר במערכת חדשה שנבנתה מן היסוד ולא בשדרוג נקודתי. לפי פרסומים קודמים, במערכות מוקדמות יותר הצליחה nT-Tao להגיע לפלזמה בטמפרטורות סדר גודל של כמיליון מעלות, אולם החברה לא ציינה אם נתונים דומים או מתקדמים יותר הושגו גם בפרוטוטיפ הנוכחי.

nT-Tao בולטת בגישה שונה מזו של מרבית המיזמים בתחום ההיתוך הגרעיני, המתמקדים בפיתוח מתקני ענק לאומיים. החברה הישראלית חותרת לפיתוח כור היתוך קומפקטי ומבוזר, בגודל של מכולה, שיספק הספק של כ־10 עד 20 מגה־וואט, די חשמל להפעלת עיר קטנה, מרכזי נתונים או מתקני תשתית מנותקי רשת. הטכנולוגיה של החברה, המכונה Dynamic Stabilized Torus, מבוססת על פלזמה דחוסה מאוד והזרמה של פולסים קצרים ומדויקים של אנרגיה גבוהה, גישה שלדברי החברה מאפשרת להגיע לתנאים הדרושים להיתוך באמצעות פולסים קצרים יותר ובטמפרטורות נמוכות יחסית.

מוקדם יותר דיווחה החברה כי השלימה את פיתוח יחידת הכוח MEGA, מערכת מודולרית לאספקת פולסי אנרגיה בעוצמה גבוהה, המשמשת לחימום הפלזמה, להנעת הסלילים המגנטיים ולשליטה בתהליך. לפי nT-Tao, המערכת מסוגלת לייצר הספק של עד 10 מגה־וואט למטר רבוע למשכי זמן קצרים במיוחד, והיא מהווה רכיב מפתח במימוש החזון של כורי היתוך קומפקטיים, שכן מערכות כוח קיימות בעוצמות כאלה נחשבות גדולות ומסורבלות מדי עבור קונספט של ייצור חשמל מבוזר.

היתוך גרעיני נחשב ליעד מרכזי בעולם האנרגיה בשל הפוטנציאל לייצור חשמל נקי וללא פליטות פחמן, אך מדובר באחד האתגרים המדעיים וההנדסיים המורכבים ביותר. כיום פועלות בעולם פחות מחמישים חברות בתחום, מרביתן בארצות הברית ובסין.

nT-Tao נוסדה בשנת 2019 וממוקמת בהוד השרון. החברה הוקמה על ידי עודד גור־לביא, ואליו הצטרפו דורון ובועז ויינפלד, המובילים את ההיבטים המדעיים והטכנולוגיים של פעילותה. לפי החברה, ההתקדמות האחרונה משקפת את גישת הפיתוח המהירה שלה, המבוססת על מחזורי תכנון, בנייה ואימות קצרים, במטרה להאיץ את המעבר מסימולציות ומערכות ניסוי לחומרת היתוך מתפקדת ולשפר את קצב ההתקדמות לעבר כורי היתוך גרעיני קומפקטיים.

קלארוטי מגייסת 150 מיליון דולר עם זינוק של 80% בשווי החברה

[בתמונה למעלה: מנכ"ל קלארוטי, יניב ורדי. צילום: קרן מזור]

חברת הסייבר הישראלית קלארוטי (Claroty), המפתחת טכנולוגיות להגנה על תשתיות חיוניות ומערכות סייבר־פיזיות (CPS), הודיעה על גיוס של 150 מיליון דולר בסבב F. את הסבב הובילה Golub Growth, זרוע ההשקעות של קרן האשראי הפרטית האמריקאית Golub Capital, בהשתתפות משקיעים קיימים.

הגיוס מיועד להאצת הצמיחה הגלובלית של החברה ולהרחבת פעילותה בשוקי תשתיות קריטיות, על רקע העלייה באיומי סייבר על מערכות תעשייתיות, אנרגיה, מים, תחבורה ובריאות. מהחברה נמסר כי הגיוס הנוכחי משקף עלייה של 80% בשווי החברה לעומת הגיוס שבוצע במרץ 2024, אז גייסה קלארוטי כ־100 מיליון דולר, לפי הערכות בשוק בשווי של כ־2-2.5 מיליארד דולר. אם אכן מדובר בעלייה של כ־80% בשווי מאז, הרי שהגיוס הנוכחי משקף לחברה שווי מוערך של כ־3.6–4.5 מיליארד דולר.

קלארוטי פועלת בתחום ההגנה על מערכות סייבר־פיזיות (CPS) – מערכות המשלבות רכיבי תוכנה עם תהליכים ותשתיות פיזיות, כגון מתקני תעשייה, אנרגיה, מים, תחבורה ובריאות. הפלטפורמה שפיתחה החברה נועדה לספק לארגונים נראות עמוקה ומדויקת של נכסים תפעוליים, לצד ניהול חשיפות, זיהוי איומים, הגנת רשת וגישה מרחוק מאובטחת, תוך התאמה לפרוטוקולים ולמאפיינים הייחודיים של סביבות OT ותשתיות קריטיות – תחום שבו פתרונות אבטחה מסורתיים מעולמות ה-IT מתקשים לפעול.

בשנה האחרונה הרחיבה החברה את יכולותיה עם השקת CPS Library – קטלוג נכסים פיזיים מבוסס בינה מלאכותית, שנועד לשפר את יכולות הזיהוי, הסיווג והמעקב אחר מערכות ותשתיות פיזיות. הקטלוג עושה שימוש ב-AI לניתוח מידע חלקי ולא מובנה מסביבות תפעוליות, לקישור נכסים לפגיעויות ולסיכוני סייבר ידועים, ולהענקת תמונת מצב מדויקת ועדכנית של הנכסים הקריטיים בארגון – כבסיס לניהול סיכונים, עמידה ברגולציה ושמירה על רציפות תפעולית.

בשנה החולפת צירפה קלארוטי 24 לקוחות חדשים מרשימת Fortune 500, ופעילותה זכתה להכרה מצד חברות מחקר אמריקאיות, בהן Gartner ו-Forrester, שדירגו את פתרונותיה כמובילים בתחום ההגנה על מערכות CPS.

יניב ורדי, מנכ"ל קלארוטי, מסר כי הגיוס הנוכחי מסמן שלב חדש בהתפתחות החברה. “הגיוס הנוכחי מסמן את תחילתו של פרק חדש במסע הצמיחה של קלארוטי, ואנו מתמקדים בהמשך בניית פלטפורמה ייעודית להגנה על מערכות סייבר־פיזיות,” אמר. לדבריו, “ארגונים הפועלים בסביבות תעשייתיות זקוקים לשילוב הנכון של טכנולוגיה, אנשים ותהליכים, שישמש בסיס יציב לצמצום סיכונים, עמידה ברגולציה ושמירה על רציפות תפעולית.”

קלארוטי פועלת ממטה בניו יורק ומחזיקה פעילות גם באירופה, אזור אסיה־פסיפיק ואמריקה הלטינית. החברה משרתת מאות ארגונים באלפי אתרים ברחבי העולם, בעיקר בתחומי תשתיות קריטיות ותעשייה.

סקר אבנט: מחסור בכלי AI ייעודיים לתעשייה

בתמונה למעלה: המחשת אומן פיגורטיבית לתהליך שילוב הבינה המלאכותית בתהליכי הפיתוח. קרדיט: Avnet

הבינה המלאכותית הפכה לעובדה קיימת במחלקות הפיתוח של מוצרים אלקטרוניים, אולם מהנדסים רבים עדיין מתלבטים בשאלה כיצד להשתמש בטכנולוגיה החדשה, הן במסגרת תהליך הפיתוח והן כחלק מהמוצר הסופי. סקר של חברת אבנט (Avnet) העולמית, שהיא אחת ממפיצות הרכיבים והפתרונות הגדולות בעולם, מגלה שהבינה המלאכותית הפכה לחלק בלתי נפרד משרשרת האספקה של תעשיית האלקטרוניקה.

הסקר התקיים בחודשים אוקטובר-נובמבר 2025 בקרב 1,200 מהנדסי ומנהלי פיתוח באמריקה, אסיה, אזור EMEA ויפן. הממצא המרכזי הוא שכבר היום כמעט מחצית מהמהנדסים (42% מהמשיבים) שילבו בינה מלאכותית במוצרים היוצאים כיום לשוק. מדובר בעלייה של 33% בהשוואה לסקר הקודם שנערך אשתקד. במקביל, כ-40% נוספים משלבים כעת AI במוצרים הנמצאים בפיתוח ושעדיין לא הגיעו לשוק. המהנדסים מאמינים ששלוש יכולות מרכזיות יובילו את שילוב ה-AI בתהליך הפיתוח: אוטומציה של התהליך (42% מהמשיבים), תחזוקה מבוססת גילוי מוקדם (28%) וגילוי אנומליות או תקלות בתיפקוד המוצר (27%).

התחומים הנפוצים ביותר הם שימוש במודלי Edge AI ולימוד מכונה (ML). רוב המנדסים, 57% מהמשיבים, מעניקים עדיפות שווה לשניהם. הדבר מלמד שהמגמה השלטת היא פיתוח מוצרים חדשים הכוללים את שתי היכולות האלו. אלא שיש אתגרים שעדיין לא נפתרו באימוץ הבינה המלאכותית: 46% אמרו שבעיות איכות מקשות על שילוב בינה מלאכותית במוצרים או פתרונות חדשים.

המהנדסים למדו להשתמש בצ'אטבוטים הפופולריים הגדולים כדי לקבל מענה לשאלות טכניות. הצ'אט המוביל הוא ChatGPT עם 64% מהמשיבים, אחריו Google Gemini עם 52% מהמשיבים ובמקום השלישי (47%) מדורג Microsoft Copilot. אולם מאפייני השימוש מלמדים שקיים בשוק פער מקצועי שעדיין אין לו מענה: המהנדסים דיווחו שהאתרים האלה לא מתאימים להם והם פונים אליהם רק בלית ברירה. אומנם כ-16% מביניהם מעדיפים להשתמש במנועי ה-LLM  הציבוריים, ואילו 46% מהנשאלים דיווחו שהם היו מעדיפים מנוע בינה מלאכותי ייעודי, אשר אומן על-ידי מהנדסים מחוץ לארגון שלהם.

לקריאת הדו"ח המלא, הקליקו: Embracing AI

Zeroport פיתחה תקשורת מאובטחת העוקפת את חסרונות ה-IP

בתמונה למעלה: פתרון החומרה Fantom של זירופורט. מקור: זירופורט

חברת זירופורט (Zeroport) מהרצליה יצאה מהשלב החשאי עם הכרזה על גיוס הון בהיקף של כ-10 מיליון דולר בסבב Seed. הגיוס הובל על-ידי קרן lool ventures, בהשתתפות Clarim Ventures מקרן אלרון ונצ'רס, CyberFuture ו־Fusion Fund. החברה תשתמש בכספי הגיוס להאצת ההתרחבות הגלובלית, להגדלת מצבת כוח האדם ולהמשך פיתוח פלטפורמת האבטחה הייחודית שפיתחה. החברה פיתחה טכנולוגיית גישה מרחוק מאובטחת המתבצעת באמצעים אחרים מאשר באמצעות פרוטוקול IP אשר חשוף לתקיפות סייבר, למרות אמצעי ההגנה ומערכות VPN.

מאז הקמתה כבר הטמיעה פתרונות גישה מאובטחת בקרב ארגונים גדולים בישראל ובעולם, בהם תשתיות קריטיות, חברות אנרגיה, מוסדות פיננסיים וגופים ממשלתיים וביטחוניים. הצורך בגישה מרחוק למערכות תפעוליות ולמערכות קריטיות הפך בשנים האחרונות לבלתי נמנע, על רקע פריסה גאוגרפית רחבה של מתקנים, הסתמכות גוברת על ספקים וקבלני משנה, דרישות לתחזוקה וניטור בזמן אמת, ומצבי חירום שבהם הגעה פיזית לאתר אינה אפשרית או יעילה. הבעיה היא שרוב פתרונות הגישה המאובטחת מרחוק מבוססים על פרוטוקול IP ופיענוחו באמצעות תוכנה.

רשתות VPN, סוכני ZTNA, שרתי PAM ומערכי בידוד דפדפן עדיין חושפים שירותי IP במעטפת הארגונית, ולאחר מכן מנסים להגן על אותם שירותים באמצעות שכבות נוספות של תוכנה, כללים וטלאי אבטחה. פתרונות מבוססי תוכנה דוגמת VPN ו-Zero Trust (מודל אבטחה המבטל אמון מובנה ודורש אימות והרשאה בכל ניסיון גישה) מבוססים על תקשורת IP, ומעצם טבעם יוצרים שטח תקיפה שניתן לנצל באמצעות נוזקות, גניבת זהויות או חדירה לרשת הארגונית.

המרת התקשורת לאותות חשמליים

הטכנולוגיה של Zeroport הופכת מתקפות המבוססות על פרוטוקולים וקבצים לבלתי-אפשריות פיזית. בטכנולוגיה של החברה המידע מומר לאותות מקלדת ועכבר ומשודר בצורה מבודדת לחלוטין מפרוטוקול התקשורת שאינו יוצא החוצה. החברה פיתחה אבזר תקשורת חומרתי הקולט אך ורק אותות מקלדת ועכבר – ומשדר אך ורק פיקסלי וידאו. אין תקשורת IP שתוכנה זדונית יכולה לנצל כדי להגיע למערכות הליבה, ואין ערוצי משנה (קבצים, גזירים (Clipboard), הדפסה וכדומה), שבאמצעותם מחדירים תוכנות עויינות לרשת. לפי החברה, היעדר מוחלט של תקשורת IP מבטל מראש אפשרות לחדירה, ציתות או הזרקת קוד זדוני, ומאפשר חיבור מרחוק גם למערכות שבעבר נחשבו רגישות מדי לכל קישוריות חיצונית. הרכיב החומרתי, המוגן בפטנטים ומותקן בכניסה לארגון, משמש כשכבת בידוד פיזית בין הסביבה החיצונית למערכות הקריטיות, מבלי להסתמך על מנגנוני אבטחה תוכנתיים.

מייסדי החברה יוסף גרץ ׁ(מימין) ולביא פרידמן. צילום: Netanel Tobias
מייסדי החברה יוסף גרץ ׁ(מימין) ולביא פרידמן. צילום: Netanel Tobias

רעיון שנולד במלחמה

חברת זירופורט נוסדה באמצע שנת 2024 בהרצליה על ידי יוסף (ספי) גרץ, מנכ"ל ומייסד שותף בעל ניסיון של כ־15 שנה בהובלה עסקית של חברות טכנולוגיה, ולביא פרידמן, מייסד שותף ו־CTO, יוצא יחידה 81 של חיל המודיעין. הרעיון לחברה נולד במהלך שירות מילואים במלחמת חרבות ברזל, אז זיהו השניים פערים עמוקים בפתרונות הגישה המאובטחת מרחוק הקיימים. כיום מעסיקה Zeroport כ־25 עובדים, עם משרדים בישראל ובמוקדים נוספים בניו יורק ובסינגפור. בעקבות הגיוס מתכננת החברה להגדיל את מצבת העובדים לכ־40 בתוך שנה ולהתרחב לשווקים בצפון אמריקה, אירופה ואסיה־פסיפיק.

החברה מציעה כיום שלושה מוצרים עיקריים, שכל אחד מהם מתוכנן לענות על צרכים שונים של גישה מאובטחת מרחוק תוך שמירה על אבטחה קיצונית ללא חשיפה לתקשורת IP. המוצר המרכזי והרחב ביותר הוא Fantom, שמספק פתרון גישה מרחוק בקנה מידה ארגוני המותאם לרשתות גדולות עם משתמשים רבים — בין אם מדובר בעובדים, קבלני משנה או ספקים חיצוניים — המאפשר חיבור בטוח לרשת הפנימית באמצעות התקני חומרה ייעודיים שמייצרים בידוד חד-כיווני ללא שטח התקפה דיגיטלי.

אבזר Polter מיועד לגישה נקודתית "אחד-על-אחד" למחשבים או מערכות בודדות שמוגדרות כרמות אבטחה גבוהות במיוחד, והוא פועל כחיבור חומרתי ייעודי שמבטיח שהגישה תישאר מבודדת לחלוטין ושומרת על הפרדה מוחלטת בין הצד החיצוני לפנימי. אבזר החומרה השלישי, Roamer, הוא תחנת קצה ללא מערכת הפעלה (“zero-client”), שמספקת סביבת עבודה מרוחקת בטוחה במיוחד ללא מערכת הפעלה הניתנת לפריצה. הוא מתאים לסביבות עבודה מרוחקות וממוקדות שבהן נדרש חיבור כקליינט בטוח שמתחבר ל-Fantom או ל-Polter ומאפשר אינטראקציה בזמן אמת בלי להשאיר זיכרון או נקודת התקפה בקצה המשתמש.

שוק היעד: ארגונים בעלי מערכות קריטיות

החברה מתמקדת בעיקר בארגונים המפעילים מערכות קריטיות, בהן מערכות תפעוליות (OT), מערכות בקרה תעשייתיות, תשתיות אנרגיה, מתקנים פיננסיים רגישים וגופים ממשלתיים וביטחוניים. במקרים אלה, הפתרון מאפשר לבצע תחזוקה, ניטור ותפעול מרחוק של אתרים ומערכות, מבלי לשלוח צוותים פיזית לשטח ומבלי לחשוף את הרשת לאינטרנט. לצד עולם ה־OT, הפלטפורמה יכולה לשמש גם ארגונים בעולם ה־IT הדורשים רמת אבטחה קיצונית במיוחד, ומעוניינים להחליף מערכי גישה מרחוק מורכבים ומצטברים שנבנו לאורך שנים.

כנס הננוטכנולוגיה NANO.IL 2026 יתקיים ב-8-10 במרץ 2026

כנס NANO.IL.2026, המאורגן על-ידי "היוזמה הלאומית לננוטכנולוגיה" (INNI) מרכזי ומכוני הננוטכנולוגיה באקדמיה הישראלית ובהפקת חברת פארגון, יתקיים השנה בירושלים בימים 8-10 במרץ 2026. הכנס ייפתח ב-8 במרץ ביום סדנאות מיוחד שיתקיים באוניברסיטה העברית בירושלים, כאשר האירוע המרכזי ייערך ב-9 וב-10 במרץ בבנייני האומה בירושלים. במסגרת הכנס יתקיימו הרצאות, דיונים ופאנלים בהשתתפות מדענים ואנשי תעשייה מובילים, בהם סגן נשיא אינטלקבורק קצ'יצ'יאן.

בין הנושאים בכנס: רפואה, מדע, תעשייה, צבא ובטחון, מחשוב, אנרגיה, סביבה, חקלאות ועוד. לצד המושבים המדעיים, תתקיים תערוכה המציגה טכנולוגיות ומוצרים חדשניים ביותר בתחום. בארוע יוצגו חברות סטארטאפ וטכנולוגיות חדשות על סף מסחור, ארגונים רבלאומיים, חברות ביטחוניות מובילות, מאות פוסטרים מדעיים ותצוגה של חברות המספקות ציוד מדעי מתקדם.

הדגש המרכזי השנה יהיה הקשר הישיר שבין מדע בסיסי ליישומים משניחיים. בכנס ישתתפו מדענים בכירים מהעולם בתחומי הננוטכנולוגיה. בהם: פרופ' סטיוארט פארקין (Stuart Parkin), מנהל מכון מקס פלאנק בגרמניה וחתן "פרס המילניום לטכנולוגיה" (נחשב מקביל לנובל בתחומי הטכנולוגיה). פרופ' סמואל סטופ (Samuel Stupp) מאוניברסיטת נורת'ווסטרן בארה"ב, אשר מעבדתו פיתחה טיפול מהפכני בפציעות חוט שדרה המבוסס על שימוש בננוחומרים המוזרקים לחוט השדרה ומתקשרים עם התאים ברמה מולקולרית.

פרופ' יורי גוגוצי (Yuri Gogotsi) מאונ' דרקסל בארה"ב  ייתן הרצאת מליאה. הוא נחשב מועמד לפרס נובל. גוגוטסי גילה חומרים דוממדיים המאפשרים יצירת קבליעל הנטענים בשניות. זוהי טכנולוגיה קריטית לתעשיות הרכב החשמלי והאלקטרוניקה הלבישה. פרופ' צ'וניינג צ'ן (Chunying Chen) מהמרכז הלאומי לננוטכנולוגיה בבייג'ין נחשבת למובילה עולמית בננורפואה ובממשק ננוביולוגי. היא מפתחת ננונשאים חכמים להובלת תרופות ברמת דיוק המאפשרת טיפולים מותאמים אישית

למידע נוסף והרשמה, הקליקו: NANO.IL.2026

אפסטרים מייצרת חתימה דיגיטלית לכל מכונית

בתמונה למעלה: סמנכ"ל פיתוח עסקי, טכנולוגיות ו-AI בחברת אפסטרים, ארנון שפיר. צילום: Upstream

חברת אפסטרים ׁׂ(Upstream Security) מהרצליה פיתוח מצאה דרך לנצל את טכנולוגיית הגנת הסייבר לכלי-רכב שפיתחה, כדי לפתור בעיה מפתיעה המתפתחת במהירות בשנים האחרונות ומסכנת את המודל העסקי של יצרניות הרכב בעולם. בחודש שעבר החברה הציגה את מערכת Proactive Quality Detection, אשר מנתחת בענן את נתוני הטלמטריה הנאספקים ממכוניות מקושרות, מצליבה אותם עם נתונים נוספים של יצרן הרכב ומזהה התפתחות של בעיות איכות. היא מספקת את ההתרעה אפילו לפני שהלקוח מגיע למוסך או לפני שהרגולטור דורש לבצע החזרות רכב לצורך תיקון (Recall).

חברת אפסטרים הוקמה בשנת 2017 על-ידי המנכ"ל יואב לוי והמנהל הטכנולוגי יונתן אפל. החברה פיתחה פתרון אבטחה אשר יושב בענן של יצרן הרכב ומספק ניטור תקיפות והגנת סייבר לכלי רכב מקושרים באמצעות ניתוח אותות הטלמטריה המגיעים מכלי הרכב הנעים בדרכים. פתרון האבטחה של החברה אומץ על-ידי ענקיות רכב דוגמת פורד, וולוו, ב.מ.וו, יונדאי, פולקסווגן ואחרות. כיום החברה עובדת עם 19 יצרניות רכב ומנטרת מדי יום כ-40 מיליון כלי-רכב.

נזק של 154 מיליארד דולר בשנה

בראיון ל-Techtime הסביר הסמנכ"ל לפיתוח עסקי, טכנולוגיות ו-AI בחברה, ארנון שפיר, שהיא גילתה את השוק החדש בעקבות פנייה של לקוחות אשר שאלו אם הם יכולים לקבל סיוע בהתמודדות עם בעיית האיכות. שפיר: "הבעיה מטרידה מאוד את יצרניות המכוניות, מכיוון שהיא הולכת ומחמירה ככל שהמכוניות נעשות מורכבות יותר וככל שהרגולציה נעשית מעמיקה יותר. בשנת 2024 הוציאה תעשיית הרכב כ-154 מיליארד דולר לפתור בעיות איכות במכוניות שנמסרו ללקוחות. מדובר בכ-2.5% מההכנסות של היצרניות (השורה העליונה) באותה שנה, כאשר אצל חלקן היחס הזה גבוה בהרבה. מנתונים שפורסמו מתברר שהפגיעה בטסלה היתה כ-5.1% מההכנסות, בקיה כ-6% מההכנסות ובפורד כ-7.3% מההכנסות".

מהו מקור הבעיה. מדוע היא מתפתחת עכשיו?

"המכוניות שהגיעו לכביש ב-2025 דומות יותר למחשבים על גלגלים מבחינת המורכבות ומספר שורות הקוד. המכניקה לא השתנתה בהרבה, אבל משקל המחשוב עולה. ברכב ממוצע יש 30-50 מחשבים נפרדים ויותר שורות קוד מאשר במטוס אף-15. במקביל, החברות נמצאות בלחץ תחרותית גובר, בכניסת רכב חשמלי ובהיערכות לנהיגה אוטונומית. לכן מספר התקלות האפשריות נמצא בגידול מתמיד".

מדוע אי-אפשר לגלות את התקלות בבדיקת איכות קפדנית לפני מסירת הרכב ללקוח?

"הבדיקות במגרש החנייה של היצרן לא דומות לבדיקות בשטח. הן נחשבות לבדיקות מעבדה מכיוון שהן נעשות בתנאים מושלמים. זה לא כמו בשטח. ניתחנו למשל בעייה שהתמודד איתה יצרן של רכב יוקרה שהתקין בו גגון זכוכית נפתח (Sun roof). הרכב עבר בהצלחה את כל בדיקות היצרן, הגיע ללקוחות בארה"ב וכעבור מספר ימים שלושה לקוחות התלוננו על נזילות מים מהגג. המכוניות נלקחו לבדיקה, נמצאו תקינות, הוחזרו ללקוח – והבעיה חזרה על עצמה. כאשר ביצענו ניתוח פורנזי של הבעיה באמצעות ניתוח המידע שהרכב שידר ליצרן, התברר שבשלושת המקרים האלה, המשתמשים נסעו בעלייה בזווית של 16° כאשר ירד גשם. ניתן היה לקבל את המידע הזה באמצעות נתוני החיישנים של הרכב (חיישן G ואותות הפעלת הווישרים)".

שאלה של הלקוח פתחה שוק חדש

"התברר שבתנאים מאוד מסויימים ולא צפויים, גג השמש לא מפנה מים. זהו מידע שקשה לנחש במפעל, אולם ניתן לגלות באמצעות האותות שאפסטרים מנתחת". בשנת 2025 פירסמה סקר שבדק את דיווחי רשות התחבורה בארה"ב (NHTSA) על 5,000 ארועי Recall של 30,000 לקוחות. מבדיקת הנתונים התברר שהמידע שבידיה יכול לגלות מראש 70% מכל דרישות ה-Recall מאז שנת 2020, וכ-90% מכל הארועים הקשורים לרכב חשמלי. "היצרניות להוטות לגלות את הבעיות האלה מוקדם ככל האפשר, משום שגילוי מוקדם חוסך בממוצע כ-47 מיליון דולר הוצאה בלתי צפויה לכל תקלה. יצרן גדול המתמודד עם כמה עשרות תקלות כאלה בשנה, יכול לחסוך יותר ממיליארד דולר בשנה".

כיצד אתם מספקים מענה לתחום החדש?

"בעקבות הפנייה שקיבלנו ב-2023, התחלנו לבדוק את הנושא והגענו למסקנה שאנחנו יכולים להשתמש בטכנולוגיית הגילוי המקדים בהגנת סייבר, גם לביצוע בקרת איכות. פיתחנו מודלי בינה מלאכותית (AI) ייעודיים לתעשיית הרכב ובנינו מערכת המייצרת חתימה דיגיטלית ייחודית לכל כלי-רכב ולכל סוג תקלה שמתגלה. המערכת יושבת בענן של היצרן, אוספת את אותות הטלמטריה המגיעים מהמכוניות ומשלבת אותם עם מידע נוסף, כמו נתוני הייצור של הרכב ושל תת המערכות המותקנות בו, מהי גרסת התוכנה והרכיבים ברכב, תנאי מזג האוויר, מהירות הנהיגה ועוד.

"מערכת Proactive Quality Detection פותחה בשיתוף פעולה עם שני יצרני רכב גדולים. במהלך 2025 החלו להשתמש בה יצרן אמריקאי ויצרן יפני וביצענו ניסויי פיילוט עם יצרן משאיות ועם יצרן ציוד מכני כבד. כעת אנחנו מנהלים שיחות ופיילוטים עם 10 יצרני רכב. הפתרון אינו דורש להתקין תוכנה או רכיב בתוך הרכב, משום שאנחנו רצים על הענן הפרטי של יצרן הרכב. אנחנו מוסיפים מרכיב לענן של הלקוח, ומפיקים ממנו מידע חדש. חתימה דיגיטלית מבוססת AI מאפשרת לנו לאתר תקלות מראש ולהעריך איזה משתמשים צפויים לסבול מהתקלה".

כנס RDTech Industry Summit יתקיים ב-11 בפברואר 2026

בתמונה למעלה: מנכ"ל RDT, אמיר קוזלובסקי. צילום: שלי פדן לורבר

ביום ד', ה-11 בפברואר 2026 תקיים חברת רדט מבית מטריקס את כנס RDTech Industry Summit באולם הכנסים "טרמינל" בפתח-תקווה. החברה מספקת פתרונות בקרה ואוטומציה, תקשורת, בדיקה ומדידה, שירות וכיול. הארוע יתמקד בנושאי מכשור, בקרה ותהליכי איכות לגופים תעשייתיים. הוא יתקיים תחת הכותרת "העוצמה השקטה שמאחורי החדשנות התעשייתית". הכנס מיועד למהנדסי מכשור, בקרה, תהליך ואיכות. הוא מתאים לכל מפעל יצרני ולכל יצרן מוצרים המכילים חומרה.

בכנס ישתתפו דוברים מיצרנית מכשירי הבדיקה מדידה וכיול Fluke, יצרנית בקרי ה-PLC המשלבים ממשק אדםמכונה ואוטומציה תעשייתית Unitronics ויצרנית פתרונות המדידה, האוטומציה והשירותים עבור תעשיית התהליך Endress+Hauser. בכנס ניתן יהיה לראות יחידות הדגמה ופתרונות לשדרוג תהליכי האוטומציה והעבודה היומיומית. רדט מורכבת מחמש חטיבות: חטיבת בקרה ואוטומציה, חטיבת ציוד בדיקה ומדידה (צב"ד), חטיבת תקשורת, חטיבת EMC & RF וחטיבת שירות וכיול. רדט מייצגת ומשווקת בבלעדיות פתרונות ומערכות של יצרנים מובילים בעולם, כגון FLUKE, UNITRONICS, TDK Lamda ועוד.

מנכ"ל רדט, אמיר קוזלובסקי, אמר שהחברה הייתה מזוהה בעבר עם ציוד בדיקה, אולם התרחבה לתחומים נוספים. "אנחנו מייצגים עשרות חברות בינלאומיות, בעיקר מצפון אמריקה ומאירופה. ציוד הבדיקה והמדידה הוא עדיין חטיבה מרכזית אך לצדה קיימות גם חטיבות נוספות. חטיבת האוטומציה והמחשוב מבצעת פרויקטים ומציעה פתרונות קווי ייצור למפעלים ולבוני מכונות ואינטגרטורים. חטיבת התקשורת והסייבר מספקת פתרונות לכל שבע שכבות התקשורת, מהפיזיקה דרך הכבילה בקיר ועד לאמולטורים ולסימולטרים וכלי הגנה מתקיפות סייבר. חטיבת השירות והכיול מטפלת בצרכי הלקוחות במתקניהם או במעבדת ומספקת שירותי כיול. רדט מציעה ללקוחות הדרכות, קורסים וסיוע בבחירת הפתרונות הנכונים ביותר עבורם".

למידע נוסף והרשמה, הקליקו: RDTech Industry Summit

"מעיל רוח" נבחרה להגנת טנקי הדור הבא של נאט"ו

בתמונה למעלה: טנק Leopard 2 A8 מצוייד במערכת מעיל רוח. קרדיט: EuroTrophy

מערכת ההגנה האקטיבית Trophy ("מעיל רוח") של חברת רפאל (Rafael) נבחרה לשמש כחלק מתצורת הבסיס הסטנדרטית של טנק המערכה Leopard 2A8, שהוא דגם הדור הבא של משפחת הטנקים הכבדים הגרמנית. ההחלטה התקבלה במסגרת חוזה בין-מדינתי רחב היקף שנחתם בין EuroTrophy לבין יצרנית הטנקים KNDS Deutschland, עבור אספקת טנקים לארבע מדינות אירופיות מברית נאט"ו: ליטא, הולנד, צ’כיה וקרואטיה. היקף ההזמנה נאמד בכ-330 מיליון אירו.

ההסכם כולל אספקת מערכות Trophy, חלפים, הכשרות ותמיכה לוגיסטית לאורך כל חיי המערכת. מעבר להיקף הכספי, המהלך מסמן שינוי תפיסתי באופן שבו נאט"ו מגדירה את דרישות הסף עבור טנקי הדור הבא שלה. בהתבסס על תוכניות הרכש שפורסמו עד כה, ארבע המדינות המעורבות התחייבו לרכישת כמה עשרות טנקי Leopard 2A8 כל אחת, בהיקף מצטבר של כ-170-180 טנקים בשלב הבסיסי, עם אפשרות להתרחבות נוספת בהתאם לצורך.

היישום האירופי של העסקה מתבצע באמצעות חברת EuroTrophy הרשומה בגרמניה ונמצאת בבעלות משותפת של רפאל, KNDS Deutschland ו־General Dynamics. החברה פועלת מפרנקפורט ומתמקדת בשיווק, ייצור והטמעת מערכת Trophy עבור לקוחות נאט״ו והאיחוד האירופי. המבנה הזה מאפשר להיות בקשר הדוק עם הלקוחות באירופה תוך עמידה בדרישות רגולטוריות, תעשייתיות ולוגיסטיות מקומיות.

תפישה חדשה של לוחמת שריון

אחד מההיבטים המעניינים בעסקה הזו הוא האופן שבו משולבת מערכת Trophy בטנקים: היא מוגדרת כמרכיב בלתי נפרד מתצורת הבסיס הסטנדרטית של הטנק, ולא כהתקנה מאוחרת או כתוספת אופציונלית. המשמעות היא שמערכת ההגנה האקטיבית מוטמעת כבר בשלב הייצור המוקדמים. היצרן מתייחס אליה כאל רכיב יסודי של הפלטפורמה ומתאים עבורה את מערכות החשמל, החישה, התקשוב ותפיסת ההפעלה של הטנק.

עצם העובדה שגם יצרנית הטנק, KNDS Deutschland, היא צד בהסכם, מחזקת את ההערכה שמדובר באינטגרציה בקו הייצור ולא בהסבה שלאחר המסירה. כלומר, נאט"ו מגדירה את ההגנה האקטיבית בטנקים כדרישת סף. משפחת טנקי Leopard 2 היא ותיקה מאוד, והחלה להיכנס לשירות לקראת סוף שנות ה-70. הדגם החדש של המשפחה הזו, Leopard 2A8, מייצג שינוי משמשעותי: זהו הדגם הראשון מזה שנים רבות המיוצר במלואו כטנק חדש, ולא מבוסס על הסבת שלדות ישנות.

טנק מרכבה של צה"ל המצוייד במערכת מעיל רוח. צילום: EuroTrophy
טנק מרכבה של צה"ל המצוייד במערכת מעיל רוח. צילום: EuroTrophy

הטכנולוגיה שלו מותאמת לתנאי הלחימה החדשים שנחשפו במלוא עוצמתם באוקראינה: שדה קרב רווי טילי נ״ט מתקדמים, רחפנים קטלניים, חיישנים ולחימה רשתית. הטנק מצוייד בתותח 120 מ"מ, במערכות בקרת אש משופרות, אמצעי שרידות רב־שכבתית, ויכולת פעולה כחלק ממערך משולב ורב־לאומי. שילוב מערכת Trophy בתצורה הבסיסית שלו משלים את התפיסה הזו, ומעניק לטנק יכולת יירוט איומי נ"ט ושיפור דרמטי במודעות המצבית של הצוות.

נסיון שניצבר באלפי ארועים קרביים

מערכת "מעיל רוח" שפותחה ומיוצרת על-ידי רפאל, היא מערכת הגנה אקטיבית מבצעית ליירוט איומי נ״ט באמצעות מנגנון Hard Kill. המערכת כוללת יכולות גילוי, מעקב והתרעה, ומספקת לצוותי השריון מידע על כיוון ומקור האיום כחלק מתהליך התגובה המבצעי. בסוף 2025 מסרה רפאל שעד היום היא מכרה יותר מ-1,900 מערכות מעיל רוח אשר התמודדו עם אלפי ארועים קרביים. כיום המערכת מותקנת בטנקי מרכבה, M1 Abrams ו-Leopard 2, וכן בכלים משוריינים נוספים. שילובה כתצורת בסיס בטנקי Leopard 2A8 מלמדת שההגנה האקטיבית קיבלה מעמד של מרכיב מובנה מתפיסת ההפעלה של כוחות שריון מערביים. צבאות נאט"ו הגיעו למסקנה כי שרידות טנקים אינה יכולה להסתמך על שריון פאסיבי בלבד.

הלך לעולמו דן וילנסקי, מחלוצי תעשיית השבבים בישראל

בסוף השבוע הלך לעולמו בגיל 86 דן וילנסקי, שהיה ממובילי תעשיית השבבים הישראלית, מנהיג אהוב ואיש חזון שהשפיע רבות על התעשייה ועל מקבלי ההחלטות הלאומיים. הוא הוביל את הפעילות של החברות קיוליק אנד סופה ו-KLA-טנקור בישראל, שימש כמנכ"ל קרן BIRD (הקרן הדולאומית למחקר ולפיתוח טכנולוגיים ישראלארה"ב), ולאחר מכן שימש כיו"ר חברת אפלייד מטיריאלס ישראל. במסגרת התפקיד הזה הוביל ב-1997 את המיזוג של שתי החברות הישראליות אורבוט ואופאל ושילובן בתוך אפלייד מטיריאלס ישראל.

בעקבות המהלך הזה הפכה ישראל למרכז הפיתוח הגדול ביותר של החברה מחוץ לארצות הברית, המעסיק יותר מ-1,000 עובדים. הוא שימש כיו"ר הסניף הישראלי עד לשנת 2006. וילנסקי היה מהדמויות הבולטות בקידום תחום הננוטכנולוגיה בישראל. הוא היה מהמובילים בהקמת הוועדה הלאומית לננו טכנולוגיה (INNI) ושימש גם כיו"ר הראשון שלה. וילנסקי הוא בוגר הטכניון והשלים תואר ראשון ושני בפקולטה להנדסת מכונות. הוא שימש כחבר בדירקטוריון הטכניון ובשנת 2005 העניק לו הטכניון תואר של עמית כבוד. בכנס בוגרי הטכניון בשנת 2014 הוא אמר לבוגרים:  "היה לי המזל בחיים, והחברות שהקמתי הגיעו למחזור ייצוא משותף של כ-1.4 מיליארד דולר". 

נשיא הטכניון, פרופ' אורי סיון ספד לו ואמר: "הטכניון נפרד היום מאדם יקר וחבר אישי, שהיה מבכירי התעשייה הישראלית ומחלוציה. הוא הקדים את זמנו בטיפוח הקשר העמוק בין האקדמיה לתעשייה והיה ממובילי התוכנית הלאומית בננוטכנולוגיה ויוזמות לאומיות אחרות. מנהיגותו  ופעילותו הציבורית לקידום המדעטק המוזיאון הלאומי למדע ולפתיחה מחודשת של בסמ״ת, בית הספר בו למד כנער, תרמו רבות לחינוך המדעי והטכנולוגי של נערות ונערים. בחזונו, בנדיבותו ובמחויבותו העמוקה הוא הותיר חותם עמוק על החברה הישראלית ועל כלכלתה".

הלווייתו תתקיים ביום ב' (20 ינואר 2026) בשעה 15:30 בבית העלמין שדה יהשוע בחיפה. יהי זכרו ברוך.

"אנחנו רוצים להיות חברת הדאטה הגדולה בישראל"

[בתמונה, מימין לשמאל: ארז מוסקוביץ' ויואב זיו. קרדיט אייל טאוג]

שתי חברות טכנולוגיה ישראליות, Tasq AI ו-BLEND, הודיעו על מיזוג לישות אחת שתפעל תחת השם Tasq AI, במהלך שמבקש להתמודד עם אחד האתגרים המרכזיים של מהפכת הבינה המלאכותית בעולם הארגוני: פער האמון בין היכולות המרשימות של המודלים לבין הנכונות של ארגונים להכניס אותם לפעילות קריטית. המיזוג מחבר בין פלטפורמה לניהול דאטה ואיכות מודלי AI לבין רשת גלובלית של מומחים אנושיים, במטרה לייצר שכבת אמון שתאפשר לארגונים לאמן ולהפעיל מודלים וסוכנים ברמת דיוק מהימנה.

הרציונל הבסיסי של החיבור פשוט יחסית. Tasq AI פיתחה לאורך השנים תשתית שמטפלת בדאטה של AI, החל משלב האימון ועד בדיקת התוצאות בפרודקשן. BLEND, שפעלה בעולם התרגום והלוקליזציה, הביאה ניסיון עמוק במודל שבו אוטומציה מבצעת את רוב העבודה, ואדם נכנס ללולאה כדי לדייק, לאמת ולוודא משמעות. יחד, הן מנסות להפוך את המודל הזה לרלוונטי להרבה יותר שימושים ארגוניים.

“הבעיה היום כבר לא נמצאת במודלים של הבינה המלאכותית, אלא בדאטה ובאמון”, אומר יואב זיו, מנכ"ל BLEND אשר ישמש כמנכ”ל החברה הממוזגת, בריאיון משותף עם ארז מוסקוביץ’, מנכ"ל ומייסד Tasq אשר ישמש כנשיא החברה הממוזגת, לרגל המיזוג. “המודלים יודעים לכתוב, לנתח ולהסיק מסקנות, אבל ברגע שהארגון לא סומך על התוצאה, הוא לא ייתן להם לקבל החלטות אמיתיות”. לדבריו, כמעט בכל מקום שבו הדיוק חשוב באמת, עדיין נדרש אדם בתוך הלולאה, לא כדי להחליף את ה-AI אלא כדי לאפשר לו לפעול בבטחה.

פער האמון הזה בולט במיוחד בעולמות הפיננסיים והרגולטוריים. חברת ביטוח יכולה להפעיל מודל שמנתח נתונים לצורך חיתום, וחברת תעופה יכולה להשתמש ב-AI לתמחור כרטיסים, אך בשני המקרים קשה להפקיד את ההחלטה כולה בידי אלגוריתם. “טעות אחת יכולה לעלות הרבה מאוד כסף”, אומר מוסקוביץ’. “כדי לאמץ מודלים וסוכנים בארגון צריך תהליך של עידון והתאמה לדאטה הארגוני ולדומיין. לא לוקחים מודל יסוד ונותנים לו לרוץ”.

לדבריהם, האתגר האמיתי נמצא בדיוק שם, בתהליך שבין המודל הכללי לבין השימוש הספציפי. אימון, בדיקות, התאמות, ואז שוב בדיקות כשהמודל כבר עובד בפרודקשן. כאן נכנסת לתמונה הפלטפורמה של החברה הממוזגת, שמאפשרת לשלב אוטומציה ורמות שונות של מומחיות אנושית באופן מדורג. המשימות נשברות ליחידות קטנות, עוברות סינון אוטומטי, בדיקות על ידי קהלים רחבים, ורק במקרים מורכבים במיוחד מגיעות למומחה. כך ניתן לשמור על דיוק ואמון גם בנפחים גדולים של דאטה.

עולם התרגום, שבו פעלה BLEND, משמש כאן כמקרה מבחן טבעי. כבר שנים ברור שתרגום אוטומטי עושה את עיקר העבודה, אך בלי בדיקה אנושית המשמעות וההקשר עלולים ללכת לאיבוד. “מה שקרה בתרגום קורה עכשיו בכל תחומי עיבוד המידע”, אומר זיו. “זה מודל שעובר גנרליזציה”.

מעבר לטכנולוגיה, השניים רואים במהלך גם סימן לשינוי עמוק בשוק העבודה. “אנחנו עוברים לעולם שבו לא אנשים משתמשים ב-AI, אלא ה-AI משתמש באנשים”, אומר מוסקוביץ’. מומחים לא נעלמים, אלא נכנסים לתהליך בנקודות הקריטיות, כחלק מרשת גלובלית שתומכת במודלים וסוכנים ארגוניים.

לקראת סיום הריאיון, מוסקוביץ’ מנסח את החזון בצורה חדה במיוחד. “אנחנו רוצים להיות חברת הדאטה הגדולה בישראל”. מאחורי ההצהרה הזו עומדת תפיסה שלפיה השלב הבא במהפכת ה-AI לא ייקבע על ידי עוד מודל או עוד שבב, אלא על ידי היכולת לזקק דאטה, לבנות אמון, ולהפוך בינה מלאכותית לכלי שאפשר באמת להפעיל בליבת הארגון.

סובארו שילבה מדפסות סטרטסיס בקווי ההרכבה של מכוניות

חברת סובארו (Subaru) החלה להשתמש בראש ההדפסה המהיר של חברת סטרטסיס (Stratasys) כדי לייצר כלי עבודה ומתקני אחיזה הנדרשים בתהליך הרכבת מכוניות. החברה מדווחת על חסכון של 50% בעלות הבנייה והשימוש בכלי העבודה בעקבות המעבר לשימוש במדפסת תלת מימד תעשייתיית מהירה. הדבר נעשה לאחר שחברת סובארו הצטיידה בראש ההדפסה החדש למדפסת התלת-ממד התעשייתית Stratasys F770. מדפסת מדפסת F770 היא מערכת FDM תעשייתית המשמשת לייצור אבות-טיפוס וכלי עבודה בקנה מידה גדול. היא מיועדת ליישומים הדורשים מעטפת הדפסה רחבה, ומדפיסה באמצעות ABS ו-ASA תרמופלסטי בשבעה צבעים ובשלושה עוביים שונים של כל שכבת הדפסה.

אלא שזמן ההדפסה עשוי להיות ארוך מאוד. לאחרונה הכריזה סטרטסיס על ראש ההדפסה המהיר T25, אשר מספק תחליף פשוט (plug-in) לראש T14 הסטנדרטי של F770. הראש החדש כולל מספר שינויים: מומנט (torque) מנוע ההנעה והזנת החומר חזק יותר. תכנון מחודש של הקצה חם (hot end) משפר את הביצועים ומזרז את השיקוע (deposition) של החומר. למרות שמפת ההזנה גדול יותר (0.635 לעומת 0.356 מ"מ), ראש T25 מדפיס שכבות בעובי זהה של 0.330 מ"מ.

ראש ההדפסה המהיר T25
ראש ההדפסה המהיר T25

סטרטסיס מסרה שבמבחנים פנימיים הוא השיג הכפלת מהירות של בין פי 1.96 לבין פי 2.27 בהשוואה להדפסה באמצעות T14 הסטנדרטי. סובארו היתה אחת מהלקוחות הראשונים שהצטיידו בראש ההדפסה החדש. החברה משתמשת במדפסת F770 כדי לייצר כלי עבודה ייעודיים ופתרונות אחיזה הדרושים להרכבת המכונית לשם המחשה, הדבקת פסי צד לאורך המכונית היא משימה קשה מאוד עקב המבנה המעוקם של גוף הרכב. לצורך זה יש צורך במתקני אחיזה מיוחדים הנצמדים אל נקודות מובחנות בגוף הרכב ומאפשרים להדביק פנלים במיקום המדוייק.

מדפסת F770 מאפשרת לייצר חלקים באורך של 100 ס"מ, כאשר יש צורך באבזרים גדולים יותר, החברה מבצעת מספר הדפסות ומחברת את החלקים לאבזר גדול יחיד. להערכת סובארו, השימוש במדפסת תלת מימד תעשייתי הפחית את עלות הפיתוח והייצור של כלי האחיזה בכ-70%. החברה מסרה שהמעבר מראש ההדפסה הסטנדרטי T14 לראש ההדפסה המהיר T25 הקטין את העלות בכ-50% נוספים.

ברבעון השלישי 2025 הסתכמו מכירות סטרטסיס בכ-137 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של כ-140 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. החברה פירסמה תחזית מכירות שלנית של 550-560 מיליון דולר, בהשוואה לכ-572 מיליון דולר ב-2024 וכ-628 מיליון דולר בשנת 2023. הידיעה על סובארו עוררה עניין רב בשוק, מכיוון שהיא ייצרה ציפיות שהחברה מבססת יתרון תחרותי בשוק הרכב. לאחר פרסומה עלתה מניית חברת סטרטסיס בנסד"ק בכ-11% וכעת החברה נסחרת לפי שווי שוק של כ-956 מיליון דולר.

קיידנס, פרוטאנטקס, סמסונג ו-ARM מקימות שותפות פיתוח

חברת קיידנס (Cadence) הכריזה על הקמת קהילה של חברות המספקות מודולים עבור הפיתוח והייצור של רכיבים מרובי-אריחים (Chiplets) ליישומי בינה מלאכותית, מרכזי נתונים ומחשבים חזקים (HPC). לצד חברת ProteanTecs הישראלית, שותפי ה-IP הראשונים שהצטרפו ליוזמה כוללים את Arm, Arteris, eMemory, M31 Technology, Silicon Creations ו-Trilinear Technologies. שותפת הייצור המרכזית ביוזמת שיתוף הפעולה היא חברת סמסונג (Samsung Foundry) אשר תייצר אב טיפוס מבוסס סיליקון של פלטפורמת Physical AI chiplet של Cadence, הכולל את הקניין הרוחני (IP) של השותפים.

פתרון הסיליקון ייוצר בתהליך SF5A של סמסונג. מעניין לציין שמדובר בגרסה ייעודית טכנולוגיית 5 ננומטר (5nm) אשר הותאמה עבור שוק הרכב. במקביל, קיידנס תשמש גם בתתהמערכת  Zena Compute ושל Arm ובמודולי קניין רוחני נוספים, כדי לחזק את פלטפורמת Physical AI chiplet ו-Chiplet Framework שלה. סגן נשיא קיידנס לפתרונות חישוביים, דיויד גלסקו, אמר שהאקוסיסטם החדש של Cadence מהווה אבן דרך משמעותית בפיתוח האפשרויות הגלומות ברכיבי צ'יפלט.

גלסקו: "ארכיטקטורות Multi-die וארכיטקטורות מבוססות צ'יפלט הופכות קריטיות בקבלת ביצועים גבוהים ויעילות כלכלית"סגן נשיא טכנולוגיית פאונדרי של סמסונג, טאיז'ונג סונג, אמר ששיתוף הפעולה עם קיידנס מאפשר להמחיש את היתרון התחרותי של טכנולוגיית SF5A. "אנחנו מצפים להתרחבות קהילת Chiplet Spec-to-Packaged Parts (צ'יפלט: ממפרטים ועד חלקים ארוזים). נסייע ללקוחות להאיץ את הייצור של פתרונות סיליקון חדשניים ליישומי בינה מלאכותית פיזיים, לרבות תכנון הדור הבא של עולם הרכב".

גם לחברת סינופסיס (Synopsys), שהיא המתחרה המרכזית של חברת קיידנס, קיימת פעילות דומה המתקיימת תחת השם Synopsys Multi-Die System Solution, אשר יצאה לדרך כבר בשנת 2022 באמצעות שיתוף פעולה עם חברת TSMC. כיום היוזמה של סינופסיס פועלת בשיתוף פעולה גם עם אינטל ועם סמסונג. בחודש ספטמבר 2025 היא הכריזה על הרחבת שיתוף הפעולה עם TSMC והכללת טכנולוגיות הייצור 2 ננומטר במסגרת קהילת התמיכה בצ'יפלטים.

מחשב-העל הלאומי החל לספק שירותי GPU

בתמונה למעלה: מרכז הענן הישראלי של חברת נביוס שממנו פועל מחשב העל החדש. צילום: Nebius

מחשב העל הלאומי לבינה מלאכותית החל לפעול ולהיפתח לשימוש התעשייה והאקדמיה, לאחר שחברת Nebius אשר זכתה במכרז של רשות החדשנות, השלימה את הקמת התשתית. עם העלייה לאוויר מתחילה כעת גם ההקצאה בפועל של משאבי מחשוב מתקדמים לחברות הייטק ולחוקרים בישראל, בעלות מופחתת ובזמינות גבוהה, במטרה לאפשר אימון מודלים גדולים בישראל ולהפחית את התלות בתשתיות מחשוב זרות.

הקמת מחשב העל היא תוצאה של תהליך שנמשך מספר שנים. בחודש מאי 2025 זכתה חברת Nebius שמרכזה באסטרדם במכרז רשות החדשנות להקמת מחשב על לאומי בהשקעה כוללת של כחצי מיליארד שקל, מתוכם 160 מיליון שקל במענק ממשלתי. נביוס הציעה לספק עוצמת עיבוד גדולה פי ארבעה מדרישת הסף של המכרז. היא התחייבה להקים בישראל תשתית בעוצמת עיבוד של כ-16,000Petaflop, ולהתחיל לספק את השירותים כבר בתחילת 2026. המחשב פועל ממרכז הענן של החברה (Nebius AI Cloud) שהוקם בשנים האחרונות בעיר מודיעין.

מחשב העל שהוקם במודיעין

החברה חשפה את המרכז לראשונה בחודש אוקטובר 2025, ודיווחה שהוא כולל 4,000 מחשבי NVIDIA HGX B200 המבוססים על ארכיטקטורת Blackwell החדשה של אנבידיה, ומארג קישוריות מבוסס NVIDIA Quantum InfiniBand. מרכז הענן הישראלי של נביוס קיבל הסמכת אבטחה ברמת SOC2 Type II, הנחשבת לגבוהה ביותר בשוק מרכזי הנתונים (Data Centers) ותשתיות ענן. בהסמכה הזאת לא נבדקות רק סוג מערכות ההגנה שהותקנו, אלא גם האם הן באמת עובדות ביעילות לאורך זמן. המערכת גם עומדת בדרישות HIPAA, הנחשבות למחמירות ביותר בעולם בנושא ההגנה על מידע מתחום הבריאות והרפואה.

המאיצים משלבים כוח חישוב עם נפחי זיכרון רחבים ורוחב פס המאפשרים עבודה עם מודלי שפה גדולים ומודלים מורכבים אחרים בלא צורך בפיצול או התאמות מגבילות. מתוך כל משאבי מרכז הענן החדש, יוקצו בכל חודש 1,000 מאיצי HGX B200 לטובת פרוייקטים של התעשייה והאקדמיה במימון חלקי של רשות החדשנות. כ-70% מההיצע מיועד לחברות הייטק בשלבי אימון של מודלי בינה מלאכותית, וכ-30% יוקצו לקבוצות מחקר באקדמיה בשלבי מחקר בסיסי.

שוברי הנחה לחברות וגופים ישראלים

חברות וגופים ישראלים יכולים להגיש בקשה לתשתיות עיבוד בהיקף שימוש של לפחות 16 מאיצי B200, או לחלופין 72Petaflop/sec. גופים מהאקדמיה יכולים להגיש בקשה ל־8 מאיצים לכל בקשה. הבקשות שיאושרו יקבלו שוברים לשירותי עיבוד בעלות מופחתת של 30% ממחיר השוק. השירות שיקבלו כולל זמינות GPU ייעודית, הסכמי שירות ותמיכה טכנית. למידע נוסף על הליך קבלת השוברים, הקליקו: מתן שוברים לשימוש במעבדות מו״פ.

מנכ״ל רשות החדשנות, דרור בין, אמר שהמהלך נועד לאפשר פיתוח ואימון של מודלים גדולים בישראל, להאיץ חדשנות תעשייתית ומחקרית, ולחזק את יכולתה של ישראל להתחרות במירוץ הטכנולוגי העולמי. היוזמה מגיעה על רקע ביקוש גובר למשאבי מחשוב לאימון מודלים גדולים, המתורגם כיום לעלויות גבוהות ולזמני המתנה ארוכים בשירותי ענן מסחריים. שירות מחשב העל מהווה תשתית אסטרטגית שנועדה להסיר חסמים אלה ולאפשר לגופים מקומיים לבצע מו״פ מתקדם בקצב גבוה ובוודאות תפעולית.

שי אקהוז מונה למנכ"ל CMS Compucenter

[בתמונה: שי אקהוז. קרדיט: CMS]

חברת CMS Compucenter, מהשחקניות המרכזיות בישראל ביבוא והפצת פתרונות מחשוב, תוכנה, ענן ואבטחת מידע, הודיעה על מינויו של שי אקהוז למנכ"ל החברה, החל מ־1 בינואר 2026. אקהוז מחליף את יוסי כהן, שכיהן כמנכ"ל החברה במשך שנים רבות.

אקהוז שימש ב־25 השנים האחרונות כסמנכ"ל הכספים של CMS, והיה מעורב בשורה של מהלכים אסטרטגיים, בהם פרויקטי אוטומציה, שדרוג תשתיות לוגיסטיות ופיתוח פעילות התוכנה והסייבר. בין היתר היה שותף להקמת CMSPRO – חטיבת התוכנה של החברה, שהרחיבה את פעילותה מעבר לחומרה ולתשתיות מסורתיות.

לדברי יוסי כהן, המנכ"ל היוצא, "אני משאיר את ניהול CMS בידיים מקצועיות ומנוסות, ובטוח שהחברה תמשיך להתפתח ולהוביל את תחומה".

אקהוז מסר כי בכוונתו להמשיך ולחזק את מעמדה של CMS כ־Value Added Distributor, תוך הרחבת שירותי הענן, הסייבר ופתרונות מבוססי צריכה, והעמקת שיתופי הפעולה עם שותפים עסקיים. לדבריו, השוק מחייב שילוב בין חדשנות טכנולוגית לבין ניהול פיננסי מוקפד, על רקע עלייה במתקפות סייבר, רגולציה מחמירה ושינויים מהירים בסביבת ה־IT.

CMS מפיצה בישראל מגוון רחב של פתרונות ומותגי IT בינלאומיים, בהם Dell, Lenovo, Check Point, Microsoft, CrowdStrike ו־Adobe, ומספקת לשותפיה שירותי Presale ו־Postsale, פתרונות ענן, סייבר ומערכות ניהול מתקדמות ל־MSP.

אקהוז, רואה חשבון בהכשרתו ובוגר פירמת KPMG, הוא בעל תואר ראשון בהצטיינות במנהל עסקים עם התמחות בחשבונאות.

TSMC צופה צמיחה של 30% בשנת 2026

בתמונה למעלה: פאב 12 של קבלנית הייצור. מקור: Taiwan Semiconductor Manufacturing Co., Ltd

קבלנית הייצור הטאיוואנית TSMC פרסמה הלילה את תוצאות הרבעון הרביעי ושנת 2025 כולה ואת התחזית לשנה הקרובה. המסר של החברה מרכזי ברור: הביקוש לבינה מלאכותית ממשיך להניע את הצמיחה, והחברה מתכוונת להרחיב קיבולת הייצור ולבצע השקעות בהיקפים חסרי תקדים. מנכ"ל TSMC, סי.סי. וויי, אמר בשיחת הוועידה עם משקיעים: “ה-AI הוא אמיתי. לא רק אמיתי, הוא מתחיל להיכנס לחיי היומיום”. הוא הדגיש שהביקוש ל-AI אינו מוגבל למגזר אחד בלבד, אלא מגיע מצרכנים, ארגונים וממשלות כאחד.

ברבעון הרביעי של שנת 2025 רשמה TSMC הכנסות של 33.7 מיליארד דולר, עלייה של 5.7% לעומת הרבעון השלישי במונחי דולר טאיוואני ועלייה של 1.9% במונחי דולר ארה"ב. בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, מדובר בעלייה חדה של כ-38%. בסיכום שנתי, הכנסות החברה בשנת 2025 כולה צמחו ב-35.9% במונחי דולר ארה"ב ובכ-31.6% במונחי דולר טאיוואני, והסתכמו בכ-3.8 טריליון דולר טאיוואני.

גם בתחום הרווחיות נרשם שיפור משמעותי. הרווח הגולמי ברבעון הרביעי עלה ב-2.8% ל-62.3%, ובשנת 2025 כולה עלה הרווח ב-3.8% ל-59.9%. לשנת 2026 צופה TSMC צמיחה של קרוב ל-30% בהכנסות במונחים דולריים, כאשר תחזית המכירות לרבעון הראשון 2026 היא של 34.6–35.8 מיליארד דולר ורווח גולמי של 63%-65%.

תהליכים מתקדמים ו-HPC מובילים את הצמיחה

במבט שנתי, תחום ה-HPC הוביל את פעילות החברה והציג צמיחה של 48% בהכנסות לעומת 2024, על רקע המשך הביקוש למעבדים מתקדמים למרכזי נתונים וליישומי בינה מלאכותית. תחום הסמארטפונים נותר מנוע משמעותי נוסף, בעוד שתחומי ה-IoT והאוטומוטיב המשיכו להוות נתח קטן יותר מהפעילות הכוללת, כל אחד בשיעור חד־ספרתי נמוך מההכנסות.

בפילוח לפי תהליכי ייצור, טכנולוגיות מתקדמות של 7 ננומטר ומטה היוו 74% מההכנסות בשנת 2025, לעומת 69% בשנה הקודמת. הדבר ממחיש את העמקת המעבר לצמתי ייצור מתקדמים. בתוך כך, תהליכי 3 ננומטר ו-5 ננומטר היוו את עיקר תרומת ההכנסות בצמתי הקצה, בעוד שתהליכי 7 ננומטר שמרו על נתח משמעותי אך מצטמצם יחסית.

מאיצים את ההשקעות לאור הביקוש

בשנת 2025 ביצעה TSMC השקעות הון בהיקף של כ-40.9 מיליארד דולר, לעומת 29.8 מיליארד דולר ב-2024. לשנת 2026 היא מתכננת מתכננת להגדיל את ההשקעות בציוד (CAPEX) להיקף של 52-56 מיליארד דולר. כ-70%-80% מהסכום יופנו לטכנולוגיות ייצור מתקדמות, ו-10%-20% לטכנולוגיות אריזה מתקדמות, בדיקות ופעילויות נלוות. בתשובה לשאלה על חששות מבועת AI, אמר המנכ״ל כי הוא “דרוך מאוד” לנוכח היקף ההשקעה.

לדבריו, “אם לא נעשה זאת בזהירות, זו עלולה להיות קטסטרופה ל-TSMC”. לכן, הוא סיפר, הוא מקיים בחודשים האחרונים שיחות עומק לא רק עם לקוחות החברה אלא גם עם לקוחות-הקצה שלהם, ובראשם ספקיות הענן, כדי לוודא שהביקוש מבוסס על ערך עסקי ממשי.

החברה עדכנה כי המפעל הראשון באריזונה כבר נכנס לייצור המוני ברבעון הרביעי של 2024, המפעל השני יתחיל התקנות כלים ב-2026. הוא צפוי להתחיל בייצור המוני במחצית השנייה של 2027. והקמת המפעל השלישי כבר החלה, לצד היערכות למפעל רביעי ולמתקן אריזה מתקדם נוסף.

במקביל עדכנה TSMC כי תהליך ה-2 ננומטר (N2), שהוא הדור הבא של טכנולוגיות הייצור המתקדמות שלה, נכנס לייצור המוני בסוף 2025. התהליך הזה נועד לספק קפיצת מדרגה בביצועים וביעילות האנרגטית. שלב הרחבת הייצור והמעבר לנפחים מסחריים משמעותיים צפוי להתחיל ללחוץ על המרווחים במחצית השנייה של 2026, אך החברה מדגישה כי N2, יחד עם תהליכי N2P ו-A16, נבנים כבסיס טכנולוגי רחב לצמיחה רב־שנתית.

גלובלפאונדריז רוכשת את חטיבת מעבדי ARC של סינופסיס

בתמונה למעלה: מנכ"ל גלובלפאונדריז, טים ברין. אתגר ה-AI הפיסי

פחות מחצי שנה מאז השלימה את רכישת חברת MIPS, אשר פיתחה את הקניין הרוחני (IP) של ארכיטקטורת MIPS למעבדי RISC ומאוחר יותר נכנסה לתחום הפיתוח של מעבדי RISC-V, מבצעת חברת GlobalFoundries האמריקאית עסקת מעבדים נוספת: אתמול (ד') היא הודיעה על חתימת הסכם סופי לרכישת חטיבת פתרונות ה-IP למעבדי ARC של חברת סינופסיס (Synopsys). העיסקה כוללת גם את צוותי ההנדסה והעיצוב של החטיבה. עם השלמת העסקה, תמוזג חטיבת ARC וכל עובדיה בחברת MIPS הפועלת כיום במתכונת של חברה עצמאית בבעלות GF.

היעד המרכזי: בינה מלאכותית במכשירים

טכנולוגיות ARC כוללות ליבות CPU וליבות AI המאופיינות בביצועים גבוהים וצריכת הספק נמוכה. גלובלפאונדריז (GF) מסרה שהמהלך נועד להאיץ את מפת הדרכים שלה בתחום ה-AI הפיזי (Physical AI), ולחזק את יכולתן לספק שבבים מותאמים אישית (Custom Silicon). העיסקה כוללת את קווי המוצר ARC-V, ARC-Classic, ARC VPX-DSP ו-ARC NPX NPU, ואת כלי הפיתוח למעבדים המבוססים על ערכת סט פקודות ייעודי ליישום (ASIP). בהם: כלי ASIP Designer ו-ASIP Programmer.

העיסקה תסייע ל-GF לספק פתרונות Physical AI בתחומים דוגמת מחשוב לביש, רובוטיקה, יישומי צריכה מונעי-AI ושבבי AI מתקדמים. מנכ"ל גלובל-פאונדריז, טים ברין, אמר שהמהלך מחזק את מפת הדרכים הטכנולוגית של GF. "הוא ממצב את החברה כספקית פתרונות קצה-לקצה התומכת במכשירים מבוססי-AI. שילוב ה-IP של מעבדי ARC ביחד עם טכנולוגיות MIPS ויכולות הייצור של GF, מקטין ללקוחות את חסמי האימוץ של טכנולוגיות חיוניות לדור הבא של יישומי מחשוב ו-AI".

אחת מ"חמש הגדולות"

גם לאחר העיסקה סינופסיס תמשיך לפתח את פורטפוליו ה-IP שלה לתכנון שבבים, הכולל ספריות לוגיות, זיכרונות משובצים, ממשקי IP, רכיבי אבטחה ותתי-מערכות. נשיא ומנכ"ל סינופסיס, סאסיין גאזי, הסביר ש"העסקה מחזקת את המיקוד של חטיבת ה-IP בתחומים של ממשקי IP ו-IP בסיסי (Foundation IP). רכישת חטיבת ה-IP למעבדי ARC ו-ARC-V כפופה לקבלת האישורים הרגולטוריים הנדרשים, וצפויה להסתיים במחצית השנייה של שנת 2026.

חברת גלובלפאונדריז נחשבת לאחת מחמש קבלניות ייצור השבבים (Foundry) הגדולות בעולם. הרשימה הזו כוללת את TSMC ו-UMC הטאיוואניות, Samsung Foundry הקוריאנית ו-SMIC הסינית. היא מתמקדת בייצור שבבים המבוססים על טכנולוגיות ייחודיות וייעודיות (Feature-rich nodes). אומנם החברה תדווח רק בחודש הבא על תוצאותיה הכספיות לשנת 2025, אולם לפי דו"חות הרבעונים האחרונים, נראה שהן צפויות להסתכם בכ-7.6-7.9 מיליארד דולר.

אלקטריאון תספק לדנסו מערכות טעינה לרכב ב-9 מיליון דולר

[בתמונה למעלה: המחשה של אלקטריאון לטעינה אלחוטית תוך כדי נסיעה]

אלקטריאון וירלס (Electreon) הודיעה כי חתמה על מזכר הבנות אסטרטגי עם תאגיד DENSO היפני, שבמסגרתו תפתח ותספק לדנסו רכיבי Board-On — רכיבים המותקנים ברכב עצמו — המיועדים לשילוב במערכות טעינה אלחוטית עבור רכבים פרטיים ורכבים כבדים.

היקף ההתקשרות עומד על עד 3 מיליון דולר לשנה, לתקופה של שלוש שנים, ובסך הכול עד כ-9 מיליון דולר, שהם כ־29 מיליון שקל. לאחר הדיווח זינקה מניית אלקטריאון בכ-5% במסחר הבוקר בבורסה בתל אביב.

DENSO נחשבת לאחת מספקיות Tier-1 הגדולות והמשפיעות בעולם הרכב, ומספקת מערכות ורכיבים ליצרניות רכב מובילות ברחבי העולם, בהן בין היתר טויוטה ולקסוס, הונדה, סובארו, מאזדה ויצרניות יפניות נוספות, וכן ליצרנים גלובליים נוספים בפרויקטים שונים. מעמדה מאפשר לה להטמיע טכנולוגיות חדשות ישירות בפלטפורמות ייצור סדרתיות, ולהשפיע בפועל על אימוץ טכנולוגיות בקנה מידה עולמי. עבור אלקטריאון, עבודה מול ספקית Tier-1 בקנה המידה של DENSO מהווה שער ישיר לבחינת היתכנות מסחרית רחבה של טעינה אלחוטית כחלק אינטגרלי מכלי רכב.

שינוי אסטרטגי: מכבישים אלחוטיים לרכב עצמו

שיתוף הפעולה הנוכחי מהווה שלב נוסף ביחסים המתמשכים בין אלקטריאון ל-DENSO, הכוללים בשנים האחרונות השקעה אסטרטגית, פיתוחים טכנולוגיים משותפים ושיתופי פעולה במסגרת פרויקטים וקונסורציומים בינלאומיים. בין היתר הקימו החברות כביש הדגמה לטעינה אלחוטית במתחם של DENSO, ששימש כפלטפורמה לבחינת הטכנולוגיה בתנאי אמת. ההתקשרות הנוכחית מסמנת מעבר ממיזמים ניסיוניים והוכחות היתכנות לעבודה ממוקדת על רכיבי ליבה המיועדים לשוק הרכב הסדרתי.

ההסכם משקף גם את השינוי האסטרטגי שאלקטריאון מקדמת בשנה האחרונה — מעבר מדגש בלעדי על תשתיות טעינה אלחוטיות בכבישים, לפיתוח מערכות טעינה אלחוטיות המשולבות ישירות בכלי רכב. שיתוף פעולה עם ספקית Tier-1 כמו DENSO מאפשר לאלקטריאון לבחון האם קיים שוק גלובלי רחב לפתרונות טעינה אלחוטית כחלק אינהרנטי ממערכות הרכב, ולא רק כתשתית ייעודית במקטעים תחבורתיים מוגדרים.

ניו-פוטוניקס הכריזה על שבב תקשורת אופטית סמוך למעבד

מאת: יוחאי שויגר

חברת ניו-פוטוניקס (NewPhotonics) מפתח תקווה חשפה היום (ג') את שבב שידור התקשורת האופטית החדש, NPC50503 NPO, המגיע למהירות העברת נתונים של 1.6 טרה-ביט לשנייה (1.6Tbps). הרכיב מופיע במארז Flip-Chip BGA בעל צריכת הספק נמוכה ומספק קצב העברת נתונים של 224Gbps לערוץ, בתאימות לתקן PAM4 ‏802.3dj. הוא מיועד להשתלב בארכיטקטורת Near-Packaged Optics (NPO) הנדרשת היום במרכזי ה-AI הגדולים.

המוצר כולל לייזר מובנה, יחידת עיבוד אותות אופטית וממשק חיבורים מהיר מאוד. החברה מסרה שהוא מאפשר להפחית אובדן אות, לצמצם צריכת כוח ולאפשר קישוריות אופטית קרוב יותר למעבדים ולמאיצים בתוך השרתים עצמם. מדובר בהכרזה שמייצגת התפתחות באסטרטגיית המוצרים של החברה: עד כה הפתרונות של ניו-פוטוניקס יועדו בעיקר לשיפור ולשדרוג מודולי תקשורת אופטיים קיימים. החברה סיפקה שבבים מסוג Transmitter-on-Chip (TOC), שמחליפים את מנגנון השידור הפנימי של המודול ומאפשרים קצבי תקשורת של עד 1.6 טרה־ביט לשנייה, לצד יעילות אנרגטית טובה יותר. כך יכלו יצרני המודולים לשפר משמעותית את הביצועים בלי לשנות את הארכיטקטורה הבסיסית של ציוד הרשת.

עוד כמה סנטימטרים אל ליבת העיבוד

השבב החדש מייצג מעבר אל פתרון מלא יותר המצוי בליבת המערכות עתירות AI. זהו רכיב NPO המיועד להתקנה בתוך המארז, קרוב למעבד, ל-GPU או לרכיב ה-ASIC. זהו שינוי טכני משמעותי: במקום להעביר אות חשמלי מהמעבד למודול פוטוני דרך חיבורי נחושת (המגבילים את קצב העברת הנתונים והיעילות האנרגטית), האופטיקה מתקרבת אל נקודת החישוב עצמה. הדבר מפחית אובדן אות ומאפשר קצבי תקשורת גבוהים במיוחד עם פחות צריכת כוח.

חשוב להבין איך הדברים עובדים היום בשטח. במוצרים מסורתיים, האופטיקה נמצאת בתוך מודולים נשלפים, שהן יחידות המתחברות בקדמת השרת או המתג ומשמשות להמרת אותות חשמליים לאופטיים ולהיפך. בין שבב החישוב למודול עובר האות לאורך עשרות סנטימטרים של חיבורי נחושת על-גבי הלוח. כאשר מדובר במהירויות של יותר מ-100Gbps לכל ערוץ, כל סנטימטר כזה מחליש את האות, מגדיל את צריכת ההספק ומגביל את מהירות העברת הנתונים.

ארכיטקטורת NPO מצמצמת את המרחק הזה לעיתים לסנטימטרים בודדים באמצעות שילוב רכיבי האופטיקה על הלוח ליד רכיב החישוב עצמו. הקיצור של מסלול האות החשמלי מאפשר להעביר נתונים בקצב וביעילות גבוהים יותר. הסיבים האופטיים הופכים לחלק בלתי נפרד מהמערכת.

שכלול המארג האופטי

מרכזי נתונים, במיוחד אלה המיועדים להרצת מודלי בינה מלאכותית כבדים, דורשים העברת נתונים עצומה בין יחידות חישוב, וזאת תוך שמירה על צריכת כוח נמוכה ויעילות גבוהה. המגמה הכללית בשוק היא מעבר מפתרונות המבוססים על חיבורי נחושת ומודולי תקשורת נפרדים לכיוון של אופטיקה המשולבת ישירות בתוך המערכת עצמה. שלב האינטגרציה הבא הוא Co-Packaged Optics (CPO): האופטיקה והלוגיקה משולבות באותו מארז חומרה ברמת שבב ה-ASIC.

כיום זהו עדיין יעד שאליו התעשייה שואפת להגיע. הוא מציב אתגרים כבדים של ייצור, עלויות ותחזוקה, שכן כל תקלה ברכיב אופטי עלולה להשבית מארז שלם. הפתרון ה-NPO של NewPhotonics הוא צעד ביניים הכרחי בדרך להשגת CPO: שבב תקשורת אופטית המשתלב במארז המחשב עצמו ואינו מהווה מודול חיצוני. הוא מצמצם את התלות במודולים נשלפים, משפר את היעילות האנרגטית, ועדיין שומר על גמישות תכנונית ותפעולית.

מנכ"ל DELMIA: "ה-AI מביא את התאום הדיגיטלי אל רצפת הייצור"

בתמונה למעלה: מנהל חטיבת הייצור של חברת דאסו סיסטמס, גיום וונדרו

מאת: יוחאי שויגר

טכנולוגיית הבינה המלאכותית הגנרטיבית (GenAI) המאפשרת לייצר סרטון בלחיצת כפתור וליצור תמונה מפורטת מתוך משפט בודד, מתחילה להיכנס אל רצפת הייצור התעשייתית. לאחר שהיא הפכה את היצירה החזותית לנגישה לכל משתמש, עכשיו ה-GenAI מבצע מהלך דומה בעולם התאומים הווירטואליים: בנייה של מודלים דיגיטליים מורכבים המייצגים מוצרים, מפעלים, תהליכי ייצור ושרשראות אספקה. במקום עבודת מידול קדחתנית, איסוף שרטוטים טכניים, ליקוט נתונים ידני ושבועות של בניית סימולציות – ה-GenAI מייצר תאום וירטואלי במהירות ובמחיר זול בהרבה. בחזית הזאת נמצאת היום DELMIA, שהיא חטיבת הייצור של חברת דאסו סיסטמס (Dassault Systèmes) הצרפתית.

בראיון ל-Techtime סיפר מנכ״ל DELMIA גיום וונדרו (Guillaume Vendroux), שהחברה החליטה להוביל את המהפיכה הזאת. וונדרו: “אנחנו נמצאים ברגע שבו בינה גנרטיבית הופכת את התאום הדיגיטלי לכלי זמין לכל מפעל, ולא רק לענקיות התעשייה. מה שפעם דרש צוות מומחים, היום אפשר לבצע במהירות ובפשטות. ממש כמו שהיום כל אחד יכול לייצר וידאו ברמה גבוהה, כך כל מפעל יוכל לבנות תאום וירטואלי ולהריץ עליו סימולציות בלי מורכבות ובלי עלויות אדירות”.

ויאמר המהנדס: "יהי מודל"

החזון של וונדרו לשנים הקרובות הוא לקחת את התחום צעד נוסף קדימה, ולאפשר בנייה של תאום דיגיטלי מתוך תיאור מילולי בלבד. כפי שניתן היום לייצר סרטון וידאו באמצעות בקשה מילולית קצרה, "ה-Generative AI יאפשר לבנות קווי ייצור שלמים מתוך תיאור טקסטואלי. תפקיד האדם יהיה לקבל החלטות, לא לבנות מודלים. ההתפתחות הזו תשנה את כל מה שאנחנו יודעים על ייצור”. החזון הזה מסמן נקודת תפנית בהתפתחות הייצור: מפעלים ייהפכו לארגונים המקבלים החלטות מבוססות־מודל; העובדים ינהלו תהליכים באמצעות שפה טבעית והסימולציה תהיה חלק בלתי נפרד בכל תהליך שינוי תפעולי. אם בעבר בניית תאום דיגיטלי הייתה פרויקט שנמשך חודשים, עכשיו היא הופכת לצעד טבעי בכל מהלך הנדסי. “אנחנו לא מדברים על שיפורים קטנים, אלא על קפיצות של עשרות אחוזים בפרודוקטיביות. זהו דור חדש של ייצור”.

פרדיגמת מידול חדשה

כדי להבין עד כמה השינוי עמוק צריך לדעת כיצד מייצרים כיום את התאום הווירטואלי. מפעל שרוצה לבנות "תאום", מתחיל במידול גאומטרי של כל התחנות והציוד, הזנת נתוני התפוקה, מחזוריות, זרימת חומרים ומידע טכני. חיבור למערכות ה-ERP וה-MES ובהגדרת כל תרחיש אפשרי. כל שלב דורש איסוף ידני של כמויות מידע עצומות והרבה מאוד עבודה הנדסית. “בניית תאום קלאסי הוא תהליך עתיר מומחיות, זמן ותקציבים. זה היה פרויקט שמעט מאוד מפעלים יכלו להרשות לעצמם”. בינה גנרטיבית משנה זאת מהיסוד: התאום נבנה באופן אוטומטי כמעט לחלוטין מתוך תמונה, סרטון, תוכנית מפעל או תצורה קיימת, והמערכת משלימה את הפרטים הנדרשים לבניית מודל מלא.

חטיבת DELMIA נולדה בסוף שנות ה-90 בעקבות רכישת חברת Deneb Robotics, שהייתה אחת מהחלוצות בתחום של סימולציות הייצור. במהלך השנים היא התרחבה מענפי הייצור הדיסקרטי של מטוסים, רכב, משאיות וציוד כבד, אל ייצור ,תהליכי, ייצור במתכונת של אצוות שבו מייצרים כמות מוגדרת של מוצרים זהים בכל מחזור ייצור כמו למשל בתעשיית השבבים, ותעשיות כמו סוללות ומתכת. כיום החברה משרתת כ-2,500 לקוחות ברחבי העולם וכ-1.8 מיליון משתמשים. יותר ממיליון הם פועלי רצפת הייצור. “אנחנו מהבודדים שמשרתים כמעט כל תעשייה. בסוף, כל תעשייה מייצרת משהו, וברגע שמייצרים – אנחנו שם”.

פתרון דיגיטלי לדילמה גלובלית

החדירה המהירה של AI לעולם התאומים הווירטואליים מגיעה בזמן שבו עולם הייצור מתמודד עם לחצים שלא נראו כמוהם. המחסור החריף בעובדים הופך לתופעה גלובלית ומקשה על מפעלים להחזיק תפוקה יציבה. “אנשים לא רוצים לעבוד יותר בעבודות רצפה כפי שהן היו”, מסביר וונדרו. “אם לא נהפוך את העבודה לאינטליגנטית יותר, פשוט לא יהיו מספיק אנשים להפעיל את המפעלים”. במקביל, המוצרים עצמם הופכים מורכבים יותר; מחזורי הפיתוח מתקצרים; והייצור עובר התאמה פרסונלית בהיקפים שלא היו קיימים. כל שינוי קטן בקו ייצור משפיע על עשרות תחנות ועל רצפי עבודה מסובכים, והניהול הידני הופך לכמעט בלתי אפשרי

לכל אלו מצטרפת שרשרת אספקה גלובלית לא יציבה, שנמתחה עד הקצה מאז ימי הקורונה. זמני האספקה השתנו ללא התראה, עלויות האנרגיה עלו, הגבולות נסגרו והסחורות עוכבו. “אנחנו חיים בתקופה של אי־ודאות עמוקה”, הוא אומר. “גיאו־פוליטיקה, מחירי אנרגיה, משברים בריאותיים. בלי תאום וירטואלי שמחבר בין המוצר, הייצור והאספקה – המפעל עובד כמעט על עיוור”.

כאן נכנסת לתמונה האבולוציה העכשווית של התאום הדיגיטלי. אם בעבר הוא תיאר בעיקר את המוצר, היום הוא מתאר מערכת שלמה: את המבנה הפיזי של המפעל, את העובדים, את זרימת החומרים ואת התנהגות שרשרת האספקה בזמן אמת. “אנחנו מחברים בין שלושת התאומים – המוצר, תהליך הייצור והשרשרת”, אומר וונדרו. “כשכל השלושה מדברים זה עם זה, מפעל סוף סוף יכול לנשום”.

בינה מלאכותית מזניק את התהליך קדימה. בעזרת זיהוי חזותי של הציוד על רצפת הייצור והמרה אוטומטית שלו למודל הנדסי, DELMIA יכולה לייצר את מבנה התאום הדיגיטלי בדקות. לאחר מכן המערכת מעמיסה את ההיגיון התפעולי – תזמונים, חוקים, זרימות – ומייצרת מודל מלא שמוכן לריצה. במקביל, עוזרים חכמים מאפשרים לעובדים לנסח שאילתות בשפה טבעית ולקבל תשובות מהירות על תקלות, מגבלות או תהליכים הנדסיים. “פועל יכול לשאול איך לבצע ריתוך מסוים ולקבל הוראות בטיחות, רצף עבודה וסימולציה – בשניות”, אומר וונדרו.

לטכנולוגיה הזו יש משמעות דרמטית גם למפעלים קטנים ובינוניים, במיוחד בשווקים כמו ישראל שבהם רוב הייצור נשען על מפעלים קטנים. בעבר מערכת תאומים דיגיטליים הייתה הוצאה כבדה וגוזלת זמן; היום רבים יוכלו להשתמש בה, בין אם בצורה מלאה ובין אם במסגרת "תאום כשירות" (Twin-as-a-Service) – שירות שבו DELMIA בונה את התאום ומריצה סימולציות עבור הלקוח לפי הצורך. “מפעל קטן יוכל לבנות קווים מתקדמים ולשפר תפוקות בלי צבא של מהנדסים”, הוא מסביר. “אפשר להתחיל קטן ולהעמיק עם הזמן. זה כבר לא חלום של עשירים”.