[בתמונה: בן פסטרנק, מנכ"ל ובעלים קבוצת Aman. ציילום: ניר אלון]
בנק esh מודיע על פתיחת פלטפורמת הליבה הטכנולוגית שפיתח לשימוש חיצוני, במסגרת שיתוף פעולה עם קבוצת Aman, שתשמש כנציגה הבלעדית להפצה והטמעה של המערכת בישראל. מדובר במהלך שבו הבנק מבקש למצב את עצמו גם כשחקן טכנולוגי, ולא רק כמוסד פיננסי מסורתי.
הפלטפורמה, eOS, פותחה לאורך שנים בתוך הבנק ומשמשת כתשתית הליבה לפעילותו. כעת היא מוצעת לגופים פיננסיים נוספים, לצד ארגונים שאינם בנקאיים, המעוניינים להציע שירותים פיננסיים כחלק מפעילותם.
לפי הודעת החברה, המערכת מרכזת תחתיה את כלל התהליכים הבנקאיים – טכנולוגיים, רגולטוריים ועסקיים – ומאפשרת ניהול אחוד במקום שילוב בין מערכות שונות. היא מבוססת ענן ותומכת במודל של “בנקאות כשירות” (Banking-as-a-Service), שמאפשר לגופים לבנות ולהשיק מוצרים פיננסיים במהירות יחסית.
המהלך מגיע על רקע חסמים מבניים בשוק הבנקאות המקומי, ובראשם הפער בין דרישות רגולטוריות למורכבות הטכנולוגית. בדוחות קודמים של גורמי פיקוח צוין כי מערכות “לשכה בנקאית” מסורתיות יוצרות תלות גבוהה בספקים ומכבידות על כניסת שחקנים חדשים. ב-esh טוענים כי הפלטפורמה החדשה נועדה לצמצם חסמים אלו באמצעות שילוב מובנה של רכיבי רגולציה בתוך המערכת עצמה.
בקבוצת Aman צפויים להתמקד בהטמעת הפלטפורמה בגופים פיננסיים קיימים וכן בארגונים מתחומים נוספים – בהם קמעונאות וטכנולוגיה – על רקע מגמת “בנקאות רזה” והתרחבות שירותים פיננסיים מחוץ למערכת הבנקאית המסורתית.
עבור esh, מדובר בצעד אסטרטגי שמרחיב את פעילותו מעבר לשירותים בנקאיים ישירים, לעבר מודל של אספקת תשתיות טכנולוגיות לשוק הפיננסי כולו.
בתמונה למעלה: עובדי אינטל בירושלים האחראים על פלטפורמת vPro
חברת אינטל (Intel) הכריזה על הדור החדש של פלטפורמת מחשבים ארגוניים, המבוססת על מעבדיIntel Core Ultra Series 3 המיוצרים בתהליך 18A (שני ננומטר) או Xeon 600, הכרטיסים הגרפייםהחדשיםArc Pro B-series ופלטפורמת vPro חדשה המבטיחה רמות הגנה, ניהול והתאוששות לשוק הארגוני והממשלתי, שאינה נמצאת במחשבים צרכניים. מבחינת אינטל ישראל מדובר באבן דרך: בדיוק היום לפני 20 שנה יצאה לשוק פלטפורמת vPro מהדור הראשון, אשר הוגדרה ופותחה על-ידי מהנדסי אינטל בישראל. גם כיום אינטל ישראל אחראית על ההגדרות, אבני הדרך, התמיכה והפיתוח של רוב מרכיבי הפלטפורמה. כמעט 200 מהנדסים בישראל עוסקים בפיתוח ותחזוקת המערכת.
פלטפורמת vPro היא תופעה יוצאת דופן בעולם האבטחה, מכיוון שהיא מאפשרת להגן על המחשב או לטפל בו מרחוק גם לאחר שהותקף. רוב תוכנות ההגנה פועלות בתוך מערכת ההפעלה (למשל Windows), מכאן שכאשר התוקף פוגע במערכת האיתחול (BIOS) או בקושחת המחשב (Firmware), תוכנת ההגנה לא תראה את המתקפה. מערכת vPro מבוססת על מרכיבי חומרה ותוכנה הפועלים בשכבה עצמאית הנפרדת ממערכת ההפעלה.
הם כוללים מיקרו-בקר עצמאי ומערכת הפעלה עצמאית המאפשרים לנטר את המחשב ולנהל אותו גם ללא מערכת ההפעלה, או כשהיא מושבתת לחלוטין. כך למשל, בזמן הדלקת המחשבה, עוד לפני שמערכת ההפעלה נכנסת לפעולה, יש רכיבי vPro הבודקים שהקוד העולה בזמן הדלקת המחשב לא שונה או זוהם. במקרים רבים הם מאפשרים לנהל את המחשב כשהוא כבוי לחלוטין, מכיוון שחלק ממרכיבי המערכת פועלים באמצעות הסוללה הפנימית בלוח האם עצמו.
פלטפורמה טכנולוגית שהיא אסטרטגיה עסקית
אלא שמאחורי הטכנולוגיה קיימת גם אסטרטגיה עסקית: מדובר במותג. בסוג של תקן אינטלי לאופן התפקוד המומלץ של מחשבים ארגוניים, שזהו אחד מהשווקים החשובים ביותר של אינטל. במסגרתו יצרני המחשבים צריכים להתקין את החומרה והקושחה של אינטל ולהשתמש ברוב המקרים ברכיבים של אינטל דוגמת המעבד המרכזי (CPU), ערכת השבבים, המעבד הגרפי וכרטיסי התקשורת. היצרנים צריכים לספק לאינטל את תוצאות מבחני הפעילות של המחשבים ובמידה והם עומדים בתנאי התקן של אינטל, הם מקבלים הסמכה המאפשרת להם למכור אותם כמחשבי vPro.
בגרסה החדשה היוצאת כעת לשוק, אינטל מתאמת את פעילות המערכת גם עם יצרני תוכנות כדי לוודא שהיישומים שלהן לא מבזבזים משאבי מחשב. היא הוסיפה הצפנת אחסון כוללת (Total Storage Encryption), ושילבה יכולות בינה מלאכותית אשר אוספות מידע טלמטריה מהמחשב עצמו. הדבר מאפשר לזהות תקלות ולתקן אותן לפני שהמשתמש נפגע מהן, ולגלות פעילות של תוכנות זדוניות באמצעות זיהוי "טביעת האצבע" שלהן. היא גם שיפרה את יכולות קבלת שירות ניהול מרחוק (vPro Fleet Services). החידוש העיקרי כאן הוא במודלההפעלה: מערכתמבוססת‑SaaS המאפשרתלמנהליIT לחברפלטפורמותvPro ישירותלענן.
פרוייקט ישראלי
בשיחה של Techtime עם מנהל צוות פיתוח התוכנה של המעבד הפנימי, אסף השכל, ועם ציפי מנדלסון המשמשת כמהנדסת הראשית ואחראית על ארכיטקטורת מוצרי הניהול בפלטפורמות הארגוניות של אינטל, הם הסבירו שמאחורי המותג vPro לא מסתתר מעבד ייעודי פנימי בלבד, אלא מערך שלם של הגדרות טכנולוגיות המבטיחות דרישות מוגדרות של ניהול ביצועים, חיבוריות ואבטחה. הצוות הישראלי אחראי כל מעגל הפיתוח, החל משלב התכנון ועד הגדרות החומרה והתוכנה. החומרה מפותחת בעיקר באינטל חיפה והקושחה מפותחת כולה באינטל ירושלים. יש מרכיבים נוספים המפותחים מחוץ לישראל, כמו למשל תוכנת הבינה המלאכותית.
הלקח של אסון CrowdStrike
אסף השכל: "בשנה האחרונה יש עלייה גדולה בהתעניינות ביכולות הניהול של vPro. ביולי 2024 הופיעו בבת אחת "מסכים כחולים" (Blue Screens) במיליוני מחשבים בעולם, בגלל תקלת בתוכנת סייבר של חברת CrowdStrike. הנזק היה עצום: אלפי טיסות בוטלו, בתי חולים נאלצו לדחות ניתוחים ומערכות תשלום בהרבה בנקים הפסיקו לעבוד. היו מחשבים שהושבתו למשך שבועות, אבל מחשבים שהותקנה בהם מערכת הניהול שלנו חזרו לתפקוד מלא בתוך מספר שעות, מכיוון שניתן היה להתחבר אליהם ולמחוק את הקובץ התקול".
לדברי ציפי מנדלסון, מערכת הניהול המעודכנת מקילה על תהליך ההתאוששות: "בעבר הפתרונות שלנו דרשו גישה פיסית אל המחשב כדי לתקן את התקלה ולהחזיר אותו לתיפקוד. כעת יש לנו כלים היכולים להבטיח את התהליך כבר ברמת שרשת האספקה, כולמר באמצעות יצרניות המחשבים (OEM), או באמצעות שירות הענן של אינטל. התהליך הזה מתבצע לאחר קבלת אישור ניהול מרחוק והזדהות באמצעות תעודות דיגיטליות ובהתאם לתקנים המחמירים ביותר של אימות זהות".
חברת נו-טראפיק (NoTraffic), המפתחת פלטפורמה מבוססת בינה מלאכותית לניהול תנועה בצמתים מרומזרים, השלימה סבב גיוס מסדרה C בהיקף של 90 מיליון דולר. את הסבב הובילה קרן PSG Equity, בהשתתפות M&G Investments, Grove Ventures, LifeX, Next Gear Ventures ומיטב בית השקעות. בעקבות הגיוס מגיע סך ההון שגייסה החברה מאז הקמתה ב-2017 ל-165 מיליון דולר. לפי החברה, עד אמצע 2026 צפויה המערכת שלה לפעול בכ-10% מהערים וממחלקות התחבורה בארה״ב ובקנדה.
נו-טראפיק מפתחת פלטפורמה המשלבת חיישני IoT, מחשוב ענן ובינה מלאכותית, במטרה להחליף את מודל הרמזורים המסורתי—המבוסס לרוב על תזמון קבוע—במערכת דינמית המגיבה בזמן אמת לתנועה בפועל. הפלטפורמה מותקנת בצמתים, מזהה ומסווגת משתמשי דרך שונים—מרכבים פרטיים ועד הולכי רגל ואמצעי מיקרו־מוביליטי—ומבצעת אופטימיזציה של הרמזורים בהתאם לעומסים, למדיניות העירונית ולצרכים משתנים.
המערכת כבר פרוסה במאות ערים בצפון אמריקה, לרבות אזורים מטרופוליניים מרכזיים כמו פיניקס, יוסטון ואוקלהומה, ומאפשרת בין היתר תעדוף לרכבי חירום ולתחבורה ציבורית. לפי נתוני החברה מפרויקטים שונים, השימוש בפלטפורמה הוביל לשיפור דו־ספרתי בזרימת התנועה, לקיצור זמני נסיעה ולהפחתה בעיכובים ובהמתנה להולכי רגל, לצד שיפור במדדי בטיחות והפחתת פליטות.
מרכיב מרכזי במודל של נו-טראפיק הוא “Mobility Store” — מעין חנות אפליקציות המאפשרת לערים להוסיף יכולות חדשות על גבי אותה תשתית, כגון ניתוח תנועה מתקדם, תעדוף תחבורה ציבורית או זיהוי אירועי בטיחות, ללא צורך בשדרוג חומרה. בכך, הפלטפורמה הופכת מתשתית פיזית קשיחה למערכת תוכנה גמישה הניתנת לעדכון מתמשך.
הגישה הזו משתלבת במגמה רחבה יותר של מעבר ל־Software-Defined Infrastructure — מודל שבו גם תשתיות פיזיות, כמו רמזורים וצמתים, מנוהלות באמצעות שכבת תוכנה המתעדכנת באופן שוטף. עבור ערים, המשמעות היא יכולת לנהל מדיניות תנועה דינמית ולהגיב בזמן אמת לשינויים בעומסים ובדפוסי התנועה, מבלי להידרש לפרויקטי תשתית מורכבים ויקרים בכל שינוי.
חברת סולרום (Solrom) מסכמת את 2025 עם שיפור ניכר במדדי הרווחיות וממשיכה ליישם אסטרטגיה המשלבת התרחבות טכנולוגית ורכישות. הכנסות החברה ב-2025 הסתכמו בכ-79.6 מיליון שקל, עלייה של כ-22% לעומת השנה הקודמת, בעוד הרווח התפעולי יותר מהכפיל את עצמו לכ-11.1 מיליון שקל. ה-EBITDA הסתכם בכ-36.9 מיליון שקל, גידול של כ-75%.
סולרום פועלת בתחום הפיתוח, התכנון והייצור של מערכות אלקטרוניקה, אלקטרומכניקה ואלקטרואופטיקה לשוק הביטחוני, כאשר מוצריה משולבים במערכות אוויר, יבשה וים. החברה מעסיקה כ-150 עובדים בארבעה אתרים בישראל ומספקת פתרונות ללקוחות ביטחוניים, הן כקבלנית משנה והן בפיתוח מערכות מותאמות.
במצגת שפורסמה היום למשקיעים מדגישה החברה מעבר אסטרטגי ממודל של קבלנות ייצור למודל של פיתוח רכיבים, תתי-מערכות ומוצרים מורכבים יותר, המאפשרים רווחיות גבוהה יותר ומעורבות עמוקה בפרויקטים ארוכי טווח. החברה מגדירה מהלך זה כ"צמיחה ממוקדת רווחיות", ומבקשת לטפס בשרשרת הערך של התעשייה הביטחונית.
במקביל, סולרום ממשיכה להשקיע בפעילות הלייזר מסוג QCL (לייזר מפל קוונטי), אותה היא מגדירה כמנוע צמיחה מרכזי. בשנת 2025 רשמה החברה הכנסות של כ-2.3 מיליון שקל בתחום זה – זינוק של פי חמישה לעומת השנה הקודמת – לצד קבלת הזמנת מסגרת בהיקף של כ-1.24 מיליון שקל והזמנות ראשוניות למוצרים מבצעיים. החברה כבר הציגה שני מוצרים מבוססי הטכנולוגיה, בהם סמן מטרות ארוך טווח ומערכת למניעת ירי דו-צדדי.
לצד הצמיחה האורגנית, סולרום מקדמת גם מהלכי רכישה. אתמול חתמה החברה על מזכר הבנות לרכישת חברה ביטחונית העוסקת בפיתוח ואינטגרציה של פתרונות חומרה ותוכנה. היקף העסקה נאמד בכ-3.2 מיליון שקל, עם אפשרות לתשלום נוסף של כ-2 מיליון שקל בהתאם לעמידה ביעדים. החברה הנרכשת, שזהותה טרם נחשפה, מציגה הכנסות של כ-6 מיליון שקל בשנה וצבר הזמנות של כ-15 מיליון שקל, לצד תחזית לצמיחה של כ-50% בשנים הקרובות.
לדברי מנכ"ל החברה, מתן רבין, מדובר במהלך "העולה בקנה אחד עם אסטרטגיית הצמיחה והרווחיות", אשר צפוי להרחיב את סל הפתרונות של סולרום ולחזק את יכולות הפיתוח והייצור שלה.
התמונה העולה מהדוח היא של חברה הנמצאת בעיצומו של תהליך שינוי: מעבר מקבלן ייצור לשחקן טכנולוגי ואינטגרטיבי, תוך הימור על תחום הלייזר הקוונטי ועל הרחבת הפעילות באמצעות רכישות.
חברת TSG, המתמחה בפיתוח מערכות שליטה ובקרה (שו"ב), מאיצה את כניסתה לעולם ההגנה מפני רחפנים, עם סדרת עסקאות שממחישות שינוי עומק באסטרטגיה שלה. בהודעה שפרסמה היום (ב') לבורסה בתל אביב עדכנה כי חתמה על הסכם מחייב לרכישת חברת מבט טכנולוגיות בתלת־מימד, ובמקביל חתמה על מזכרי הבנות להשקעה בחברת הרחפנים Robotican ולרכישת חברת הייצור הביטחוני Production Floor. לדבריה, שלוש החברות משתלבות במהלך לחיזוק פעילותה בסקטור הביטחוני, בדגש על פתרונות להתמודדות עם איומי כטב"מים ורחפנים.
במצגת למשקיעים שפרסמה במקביל לדו"ח השנתי, TSG מציגה את המהלכים כחלק מתוכנית לבניית מערכת ליירוט רחפנים וכטב"מים — פתרון משולב הכולל תוכנת שו"ב מבוססת בינה מלאכותית, חיבור למכ"מים וסנסורים, וכן רחפנים מיירטים ולוכדים ואמצעי יירוט נוספים.
חישה, אפקטור וייצור
רכישת מבט מוסיפה ל־TSG שכבת חישה ומיפוי. החברה, מהרצליה, עוסקת במיפוי ותיעוד תלת־ממדי באמצעות טכנולוגיות LiDAR, וכן באספקת מערכות בתחום זה ללקוחות ביטחוניים. ב־TSG מסבירים כי היכולות הללו ישתלבו במערכות יירוט כטב"מים באמצעות יצירת תמונת מצב מרחבית מדויקת התומכת בגילוי, ניתוח ותכנון פעולה. מבט סיימה את 2025 עם הכנסות של כ־17.8 מיליון שקל ורווח תפעולי של כ־4 מיליון שקל, בעוד התמורה הראשונית בעסקה עומדת על כ־14.4 מיליון שקל, עם מנגנוני תמורה מותנית שעשויים להעלות את היקפה עד לכ־45 מיליון שקל.
המהלך השני, ההשקעה המתוכננת ב־Robotican, מוסיף את שכבת האפקטור. לפי מזכר ההבנות, TSG תשקיע 9 מיליון דולר תמורת כ־26% מהחברה. Robotican, מהיישוב עומר, מפתחת רחפנים ורובוטים אוטונומיים למשימות מודיעין ויירוט, כולל רחפנים ייעודיים ללכידת רחפנים עוינים. מהלך זה מצביע על אימוץ קונספט של יירוט רחפנים באמצעות רחפנים — גישה שצוברת תאוצה בשל היכולת לספק מענה מדויק וזול יחסית לאיום זול, תוך הפחתת התלות באמצעי יירוט יקרים.
העסקה השלישית, מזכר ההבנות לרכישת Production Floor תמורת 5 מיליון דולר, מוסיפה את שכבת הייצור והאינטגרציה. החברה מטירת הכרמל מספקת שירותי ייצור קצה־אל־קצה, לרבות תכנון, ייצור, הרכבה ואינטגרציה של מערכות מורכבות, בעיקר בתחום הביטחוני. בכך מבקשת TSG לשלוט לא רק בתוכנה ובאלגוריתמיקה, אלא גם ביכולת להביא מערכת מלאה לייצור ולהטמעה.
הליבה: השו"ב של TSG
היסוד שמחבר את המהלך הוא תחום השו"ב — ליבת הפעילות של TSG. החברה מפתחת מערכות שליטה ובקרה לניהול התמונה האווירית הלאומית, שו"ב ימי, הגנת גבולות, כוחות מיוחדים ומערכות מודיעין. המערכות מתחברות למכ"מים, לוויינים וחיישנים נוספים, ומבצעות היתוך מידע לכדי תמונת מצב אחודה בזמן אמת. בין היתר, הן משמשות גם להערכת מסלולי איומים במערך ההתרעה של פיקוד העורף.
בשיחה שנערכה לאחרונה עם Techtime, נשיא החברה פיני יונגמן תיאר מעבר מחברה המספקת רכיבי ליבה — ובראשם מערכות שו"ב — לחברה השואפת לספק פתרון מבצעי מלא. לדבריו, מערכות השליטה והבקרה מורחבות כך שלא רק ינהלו את התמונה האווירית, אלא גם יפעילו אפקטורים, ובהם רחפנים מיירטים. "החברה עוברת ממערכת שמנהלת תמונה אווירית למערכת שמסוגלת גם לזהות, גם לעקוב וגם להפעיל אמצעי יירוט כחלק אינטגרלי מהמערכת", אמר.
במקביל, יונגמן הדגיש כי אחד מנכסי הליבה של החברה הוא הדאטה שנצבר במערכות השו"ב שלה, המשולבות במערכים מבצעיים ובהגנה האווירית בישראל, וכולל היקפים גדולים של מידע על זיהוי, מעקב ויירוט איומים, ובפרט כטב"מים. "לחברה יש מאגר דאטה שאין לשום חברה אחרת, המבוסס על פעילות מבצעית ועל היקפים גדולים של מידע שנצבר בשנים האחרונות", אמר, והוסיף כי "המערכות מחברות מידע ממגוון סנסורים, מסננות רעשים ומבצעות חיזוי מדויק — וזה מה שמאפשר לבינה המלאכותית לייצר יתרון מבצעי".
הדגש על בינה מלאכותית עולה גם מהמצגת, שבה מציינת החברה כי היא מאיצה פיתוח יכולות AI תוך מינוף יכולות היתוך המידע הקיימות, ואף פיתחה מודל שפה ייעודי למערכות מודיעין ושו"ב מבצעיות. החיבור בין דאטה מבצעי, ניסיון מצטבר ואלגוריתמים מתקדם מוצג כאחד ממנועי היתרון המרכזיים שלה.
זינוק בהכנסות בזכות התנופה הביטחונית
המהלך האסטרטגי מגיע על רקע שנה חזקה במיוחד. בשנת 2025 רשמה TSG הכנסות של כ־430.3 מיליון שקל, עלייה של כ־33.6% לעומת השנה הקודמת. הרווח התפעולי עלה ל־37.2 מיליון שקל, הרווח הנקי ל־16.3 מיליון שקל, וה־EBITDA המתואם ל־63.8 מיליון שקל. המגזר הביטחוני היווה את מנוע הצמיחה המרכזי והסתכם בכ־336.5 מיליון שקל — כ־78% מההכנסות.
במצגת הדגישה החברה גם התפתחויות עסקיות נוספות, ובהן אספקה ראשונה של רישיונות להגנה אווירית בגובה נמוך עבור צבא ארה"ב, הרחבת פעילות באירופה באמצעות שיתופי פעולה עם תעשיות ביטחוניות, כניסה לשווקים באסיה ובאפריקה והזמנות חדשות בתחום הבינה המלאכותית. מכלול המהלכים מצביע על כך ש־TSG רואה בשוק ההגנה מפני איומים בגובה נמוך לא רק כיוון טכנולוגי — אלא מנוע צמיחה גלובלי.
קרן ההשקעות HiCenter Ventures הודיעה על כניסתה לתחום הדיפנס-טק ועל מינויה של אילנה אברקין למנהלת התחום. המהלך מגיע לאחר החלטה אסטרטגית שהתקבלה בסוף 2025 להרחיב את פעילות הקרן לכיוון טכנולוגיות ביטחוניות ודואליות, תוך הסתמכות על האקו-סיסטם התעשייתי והאקדמי הקיים בחיפה ובצפון.
אברקין מגיעה עם ניסיון של כ-20 שנה בתפקידי ניהול בתחומי חדשנות, יזמות ופיתוח עסקי, מתוכן 13 שנים בתעשייה האווירית. בתפקידה האחרון שימשה כראש מינהל החדשנות וניהול המו"פ (Chief Innovation Officer and R&D Director), והייתה אחראית על השקעות של כ-200 מיליון דולר בשנה בטכנולוגיות חדשות, תוכניות מחקר ופיתוח ושיתופי פעולה עם סטארט-אפים ואקסלרטורים. במסגרת תפקידה הקימה את מרכז החדשנות הבינלאומי של החברה והובילה שיתופי פעולה עם עשרות חברות בתחומי הדיפנס-טק, לצד השתלבות בקונסורציום בינלאומי בתחום ה-New Space בארה"ב.
לפני הצטרפותה לקרן, שימשה אברקין כמנהלת אסטרטגיה ו-BI בחברת Orbia ובחברת הבת Dura-Line, והיא גם מכהנת כמנכ"לית ארגון בוגרי מפא"ת (XMAFAT). בנוסף, היא מחברת הספר Map all Bugs and Turn Them into Features, המציג גישה ניהולית להפיכת כשלים להזדמנויות צמיחה.
במסגרת פעילותה החדשה, מתכננת HiCenter Ventures להשקיע במהלך השנה הקרובה בכ-10 סטארט-אפים בשלבי POC בתחומי הדיפנס-טק והטכנולוגיות הדואליות, לרבות סייבר, רובוטיקה, ספייס-טק, אירו-ספייס, חומרים מתקדמים וחיישנים. כל סטארט-אפ צפוי לקבל השקעה של כ-300 אלף שקל למו"פ, לצד מענק לא מדלל של 100 אלף שקל לצורך מעבר לחיפה.
הקרן מציעה לסטארט-אפים מעטפת הכוללת ליווי בגיוס הון, פתיחת דלתות לפיילוטים וניסויים בתעשיות ביטחוניות בישראל ובעולם, וכן סיוע בתחומים רגולטוריים כגון רישיונות ייצוא ביטחוני ותהליכי רכש. בנוסף, היא פועלת בשיתוף פעולה עם אקסלרטורים מובילים בישראל לצורך איתור חברות רלוונטיות.
לדברי אברקין, “הכסף החכם והידע שאנו מציעים יסייעו להבשלת הטכנולוגיות הצבאיות או הדואליות של סטארט-אפים בשלבים מוקדמים ולהכשיר אותם ל-POCs ופיילוטים בתעשיות הביטחוניות, בדרך למימוש מסחרי”.
מנכ"ל הקרן, ליאור חנוכה, ציין כי המהלך נועד למצב את חיפה גם כמרכז דיפנס-טק, בהמשך למיצוב העיר בתחום הכלכלה הכחולה, והדגיש את היתרונות האזוריים הכוללים תעשיות ביטחוניות, מוסדות מחקר ותשתיות ייצור מתקדמות.
HiCenter Ventures הוקמה ביוזמת החברה הכלכלית לחיפה ועיריית חיפה, ובין השנים 2021–2025 השקיעה ותמכה ב-104 סטארט-אפים שגייסו יחד מעל 300 מיליון דולר. בשנת 2025 לבדה השקיעה הקרן ב-24 חברות, כאשר חברות הפורטפוליו גייסו כ-90 מיליון דולר בהשקעות המשך.
אילון מאסק חשף בסוף השבוע את פרויקט Terafab: שהוא מבצע משותף של חברת טסלה ושל SpaceX להקמת מפעל ייצור שבבים בטקסס בהשקעה של כ-20 מיליארד דולר, אשר ייצר שבבים עבור הדור הבא של יישומי בינה מלאכותית, רובוטיקה ומערכות אוטונומיות. ההכרזה נעשתה באירוע פומבי באוסטין ושודרה בפלטפורמת X וביוטיוב. היא כללה פרטים ראשוניים על התפיסה ההנדסית של המיזם ועל היקפי הפעילות המתוכננים. לדברי מאסק, זהו הפרוייקט השאפתני ביותר בהיסטוריה לבניית שבבי בינה מלאכותית. הוא הסביר שתוכנית הצמיחה של SpaceX נועדה לאפשר איכלוס רחב-היקף בחלל, ולצורך זה החברה זקוקה לעוצמת לשבבים בעלי עוצמת עיבוד של 1 טרה-ואט לשנה, שזה להערכתו פי חמישה מהיכולת העולמית כיום.
בשלב הראשון החברה תקים מתקן ייצור אוניברסלי בטקסס בשם Advanced Technology Fab, אשר יוכל לייצר את כל סוגי הרכיבים הדרושים לטסלה ול-SpaceX, דוגמת רכיבים לוגיים וזכרונות. המפעל יעבוד במתכונת אנכית ויבצע בעצמו את כל שלבי הייצור, החל מבניית המסיכות, בדיקות סופיות, וחזרה לייצור לצורך שיפור התוצר. מאסק גילה שהמפעל יתמקד בשתי קטגוריות של רכיבים: טקטגוריה אחת תהיה רכיבים המיועדים למטלות הסקה ויישומי קצה (EdgeAIׂ) בעיקר עבור שימוש במכוניות טסלה וברובוטים ההומנואידיים ממשפחת Optimus, שלהערכת מאסק יצרכו שבבים בכמות גדולה בהרבה מהרכב האוטונומי.
הקטגוריה השנייה תהיה של רכיבי הספק גבוה ליישומי חלל, אשר ייהנו מהזמינות הכמעט בלתי מוגבלת של אנרגיה מהשמש. התפישה העומדת מאחורי הרעיון הזה היא שייצור אנרגיה בחלל הוא זול ויעיל בהרבה בהשוואה לייצור אנרגיה על פני כדור הארץ, ולכן מרגע ש-SpaceX תצליח להוזיל את עלויות העלאת המטענים לחלל, יהיה כדאי להקים את מרכזי ה-AI הגדולים בחלל ולא על-פני כדור הארץ. מאסק: "אספקת אנרגיה על-פני האדמה נעשית קשה יותר ויקרה יותר מיום ליום, אבל בחלל היא תהיה קלה יותר וזולה יותר מיום ליום".
רכב, רובוטיקה וחלל
כאן גם מתחדד ההיבט החדשני של המיזם. בניגוד למודל המסורתי, שבו תכנון השבבים, הייצור והשימוש בהם מתבצעים בגופים נפרדים ובמחזורים ארוכים, Terafab שואף להפוך את התהליך ללולאה סגורה. השבב מתוכנן, מיוצר ונבדק באותו מתחם, ולאחר מכן מופעל מיידית על גבי תשתיות חישוב מקומיות. הנתונים שנאספים מהשימוש בפועל מוזנים חזרה לתהליך הפיתוח, מה שמאפשר לבצע שיפורים בדורות הבאים בקצב מהיר יותר.
בהקשר זה, שילוב מרכזי הנתונים אינו רק תוספת תשתיתית אלא חלק מהותי מהמודל. מעבר להפעלת יישומי AI, הם משמשים גם ככלי לפיתוח ואופטימיזציה של השבבים עצמם. ניתן להשתמש בהם לצורך סימולציות, בדיקות עומס וניתוח ביצועים בזמן אמת, וכן לשיפור תהליכי הייצור באמצעות מודלים שמזהים פגמים ומייעלים את התפוקה. כך נוצרת מערכת שבה החישוב אינו רק תוצר של השבבים, אלא גם גורם פעיל בעיצובם.
בשלב זה לא נמסרו פרטים לגבי לוחות זמנים, טכנולוגיות ייצור ספציפיות או שותפים תעשייתיים, והמידע הקיים מתבסס בעיקר על ההצגה של מאסק עצמו. יחד עם זאת, באתרי החדשות בעולם דווח על השקעה ראשונית בהיקף של כ-20 מיליארד דולר. פרוייקט Terafab, כפי שהוצג, אינו רק ניסיון להקים מפעל שבבים נוסף, אלא לבנות תשתית משולבת שבה תכנון, ייצור וחישוב מתקיימים יחד כמערכת אחת. בהרצאה שנתן, אמר מאסק שלהקמת המערך הזה יש יעד ארוך טווח: יצירת טכנולוגיות שיאפשרו הקמת מושבות רובוטים בתחילה על הירח, ולאחר מכן על כוכבים אחרים.
[בתמונה למעלה: מנכ"ל תאת, יגאל זמיר, לצד מודולי כוח שהחברה מספקת למטוסי F-16]
חברת תאת טכנולוגיות ( TAT Technologies) סיימה את 2025 עם תוצאות שיא, ומציגה המשך מגמת צמיחה בהכנסות, ברווחיות ובצבר ההזמנות – אך מתריעה כי בעיות מתמשכות ואף מחמירות בשרשרת האספקה עלולות להעיב על קצב הצמיחה בטווח הקצר.
לפי הדו"ח השנתי שפרסמה ביום חמישי האחרון, הכנסות החברה ברבעון הרביעי הסתכמו בכ־46.5 מיליון דולר – עלייה של 13% בהשוואה לרבעון המקביל. בסיכום שנתי רשמה החברה צמיחה של יותר מ־17% בהכנסות ל-178 מיליון דולר, לצד עלייה חדה ברווחיות: הרווח הנקי גדל בכ־50% והסתכם ב־16.8 מיליון דולר, וה־EBITDA המתואם עלה ל־25.5 מיליון דולר, המהווים כ־14.3% מההכנסות.
גם בצד הביקוש מציגה החברה תמונה חיובית: צבר ההזמנות וההסכמים ארוכי הטווח טיפס לכ־550 מיליון דולר – לעומת 429 מיליון דולר בלבד בסוף 2024. לדברי החברה, הגידול בצבר נובע בעיקר מחוזים חדשים והסכמים ארוכי טווח, ולא רק מדחייה של עבודות קיימות.
במקביל, נמשכת מגמה אסטרטגית של מעבר לפעילות תחזוקה ושירותים (MRO), שהגיעה כבר ליותר מ־71% מההכנסות – מגמה הנתמכת בהמשך השימוש בציי מטוסים קיימים ובהתארכות חיי המטוסים, על רקע עיכובים באספקת מטוסים חדשים.
צוואר הבקבוק: שרשרת האספקה
אלא שמתחת לתמונה החיובית מסתתר אתגר תפעולי משמעותי. בשיחת הוועידה לאחר פרסום הדוחות הדגישה הנהלת החברה כי שיבושי האספקה – שנראו כמשתפרים במהלך השנה – החמירו שוב ברבעון הרביעי ונמשכים גם לתוך 2026.
לדברי המנכ"ל, יגאל זמיר, הבעיה מורגשת במיוחד בשני תחומים מרכזיים: יחידות כוח עזר (APU) וכני נסע (Landing Gear) – שני תחומים מורכבים הנשענים על זמינות גבוהה של רכיבי משנה וחלפים.
“ברבעון האחרון ראינו היפוך מגמה”, אמר זמיר. “פתאום אנחנו מתמודדים שוב עם עיכובים, במיוחד ב־APU ובכני נסע, עם זמני אספקה שהתארכו משמעותית וללא התרעה מוקדמת”.
לדבריו, הבעיה אינה בהכרח במחסור כולל, אלא באי־זמינות של רכיבים ספציפיים – שלעתים מעכבים מערכות שלמות:
“במנוע יש מאות חלקים שונים. כל מה שצריך זה בורג אחד או אטם אחד שחסר – ואי אפשר לשחרר את המנוע ללקוח”.
השלכות השיבושים אינן רק תפעוליות אלא גם פיננסיות. החברה נאלצת לעיתים לרכוש חלקים בשוק החופשי במחירים גבוהים יותר מהמחירים החוזיים, דבר שפוגע בשולי הרווח. בנוסף, זמני תיקון ארוכים יותר עלולים לדחות את מועד ההכרה בהכנסות.
לצד זאת, ציינה החברה גם גורם נוסף שפוגע בזמינות חלקים: מחסור במטוסים היוצאים משירות (teardowns), שמספקים חלפים משומשים לאחר שיפוץ – רכיב חשוב במודל הכלכלי של תחזוקת APU. כל עוד חברות תעופה ממשיכות להחזיק מטוסים ישנים בשירות, היצע החלפים הזה נותר מוגבל.
מבט קדימה: ביקוש חזק, אך תלות בשרשרת האספקה
תאת פועלת בתחום התחזוקה, התיקון והשיפוץ (MRO) של מערכות תעופה, לצד ייצור רכיבים לתעשיית התעופה. החברה מתמחה בין היתר בתחזוקת יחידות כוח עזר (APU), כני נסע ומחליפי חום, ומספקת שירותים ללקוחות אזרחיים וביטחוניים ברחבי העולם. פעילותה נשענת על שילוב של שירותי תחזוקה, ייצור OEM ופתרונות מסחר והחכרה, והיא נהנית מביקוש גובר על רקע הארכת חיי המטוסים והצמיחה בתעבורה האווירית.
למרות האתגרים, החברה משדרת אופטימיות לגבי 2026. לדברי ההנהלה, הביקוש לשירותי תחזוקה נותר חזק מאוד, ואף נרשמה עלייה חדה בכמות העבודה הנכנסת בתחילת השנה.
התחזית החיובית נשענת על מספר גורמים: צבר הזמנות גבוה, חוזים ארוכי טווח חדשים, ושוק תעופה עולמי שממשיך לצמוח תוך הארכת חיי הצי הקיים. בנוסף, החברה מציינת כי מצבה הפיננסי – עם מזומנים של יותר מ־50 מיליון דולר וחוב נמוך – מאפשר לה להמשיך להשקיע בצמיחה ואף לבחון רכישות.
עם זאת, המסר המרכזי של ההנהלה ברור: הביקוש אינו מהווה מגבלה, אך היכולת לממש אותו תלויה במידה רבה בהתייצבות שרשרת האספקה.
“אנחנו לא רואים עדיין התאוששות רחבה בביצועי שרשרת האספקה”, אמר זמיר. “אבל אנחנו נכנסים ל־2026 מעמדת כוח”.
קבוצת EMET, הנסחרת בבורסה תחת הסימול EMCO, הודיעה על מיתוג מחדש תחת השם peax, במהלך שנועד לשקף את התרחבותה בשנים האחרונות ואת המעבר למבנה קבוצתי מאוחד יותר.
במקביל למיתוג החדש, השלימה הקבוצה מעבר לקמפוס חדש במגדל אמות פלטינום בפתח תקווה. במסגרת המהלך אוחדו משרדי החברות שפעלו עד כה בפתח תקווה, רמת גן, תל אביב וראש העין, למתחם אחד המשתרע על פני כ־5,800 מ"ר ו־4.5 קומות.
לפי החברה, המיתוג מחדש הוא חלק ממהלך אסטרטגי רחב יותר שנמשך בשנתיים האחרונות, ובמסגרתו היא פועלת לחיזוק מנועי הצמיחה, העמקת הסינרגיה בין החברות הבנות והרחבת פעילותה. בקבוצה מציינים כי בשנים האחרונות בוצעו גם רכישות אסטרטגיות שסייעו להרחיב את סל היכולות שלה ולבסס נוכחות בשווקים נוספים.
פעילות peax מתמקדת בארבע חטיבות מרכזיות: תוכנה, תשתיות, דאטה וסייבר. בחברה מתארים את המבנה החדש כבסיס לפעילות אינטגרטיבית רחבה יותר מול ארגונים הזקוקים לפתרונות טכנולוגיים במספר תחומים במקביל.
מנכ"ל הקבוצה, אנדרס ריכטר, מסר כי המהלך נועד לשקף את היקף הפעילות והיכולות של הקבוצה תחת זהות אחת, וכי איחוד הפעילות בקמפוס משותף נועד לתמוך בשיתוף פעולה בין היחידות השונות ובהמשך הצמיחה בשוק המקומי והגלובלי.
הקבוצה נוסדה ב־1986, וכיום היא כוללת קרוב ל־30 חברות, בהן יוניטסק, אמת דורקום, ספיידר, BE2SEE, סיטאדל, סייברקום ואמת ברמור. לפי החברה, היא מעסיקה למעלה מ־1,700 עובדים בישראל ובחו"ל ומשרתת יותר מ־1,500 ארגונים, בהם מוסדות בנקאיים, משרדי ממשלה, גופים ביטחוניים וחברות בתחומי הביטוח, הבריאות וההייטק. עוד נמסר כי הקבוצה פועלת בשיתוף עם כ־50 ספקי טכנולוגיה בינלאומיים.
חברת Shahaf PY מקיבוץ מורן, הפועלת בתחום הדפסת הבטון בתלת־ממד לענף הבנייה, מכוונת להרחיב את המודל העסקי שלה מעבר לאספקת מערכות הדפסה, ולהקים מערך ייצור מלא – מלשכות שירות להדפסת אבות-טיפוס וסדרות ייצור, ועד פריסה עתידית של רובוטים באתרי בנייה וביישומים ביטחוניים.
לדברי המנכ"ל והמייסד ערן כרמי, בשיחה עם Techtime, המהלך נשען על צורך הולך וגובר בענף הבנייה בפתרונות שיקצרו תהליכים, יפחיתו תלות בכוח אדם ויאפשרו חופש תכנוני גדול יותר. "יש חוסר כוח אדם בבינוי, והצורך בבנייה רק עולה. הדור הצעיר פחות רוצה להיכנס לעבודות בניין, ומנגד הפרויקטים נעשים מורכבים יותר. זה בדיוק המרחב שבו אוטומציה והדפסת בטון יכולות לייצר ערך אמיתי".
"בטון הוא חומר חי"
שורשי החברה נמצאים בעולם הפרויקטים האדריכליים המורכבים. לפני כחמש שנים החליטה החברה להיכנס לתחום האדריכלות המודפסת, לאחר שזיהתה פער בין החזון העיצובי של אדריכלים ומהנדסים לבין יכולות הייצור הקיימות בשוק. "יצאנו לעולם לחפש מדפסות שיכולות להדפיס חזיתות ואלמנטים אדריכליים מורכבים, והבנו שאין מדפסות שבאמת מיועדות לעולם האדריכלות, העיצוב והבינוי", מספר כרמי. "הבעיה היא גם הגודל וגם חומר הגלם, ושם הבנו שהיתרון שלנו יהיה דווקא בתחום הדפסת הבטון".
המערכת של Shahaf מבוססת על מערכות ערבול והזנה, ראשי הדפסה ותוכנה שפיתחה החברה לצורך הדפסת בטון בתלת־ממד בקנה מידה גדול ובגיאומטריות מורכבות. שיטת ההדפסה היא FDM, כלומר הדפסה שכבתית, אך היישום שלה בעולם הבטון מציב אתגרים שונים לחלוטין מאלה המוכרים מעולמות הפלסטיק או המתכת. לצורך הביצוע הפיזי של תנועת ההדפסה, המערכת משולבת בזרועות רובוטיות של KUKA ו־ABB, שעליהן מותקנים רכיבי ההדפסה שפיתחה החברה.
לדברי כרמי, לב הטכנולוגיה אינו רק המכונה עצמה, אלא היכולת לנהל חומר שמשתנה בזמן אמת. "בטון הוא חומר חי. מהרגע שהוא פוגש מים, מתחילים תהליכים כימיים והתכונות שלו משתנות באופן דינמי. לכן צריך קשר חזק מאוד בין החומרה, התוכנה והחומר. צריך לדעת לנהל באופן מדויק את מהירות ההדפסה, את הגיאומטריה ואת התנהגות החומר". סביב האתגר הזה פיתחה החברה גם תוכנה שמנהלת את תהליך ההדפסה, מתכננת מסלולי עבודה, תומכת באינטגרציה עם BIM ומבקשת לתרגם תכנון מורכב לביצוע תעשייתי.
קירות לניהול חום בדאטה-סנטר ועד ביצורים
היתרון המרכזי של הטכנולוגיה, לפי כרמי, הוא היכולת להשתחרר מהמגבלות של טפסנות ותבניות מסורתיות. במקום לייצר כל רכיב לפי תבנית קשיחה, ניתן להדפיס צורות שונות ומורכבות בהתאמה אישית, עם מעבר מהיר יחסית בין גרסה לגרסה ובין מוצר למוצר. "אדריכלים היום לא רוצים להישאר נאמנים לתבנית. גם בגלל כלי AI שמאפשרים לעצב במהירות, נוצר צורך ביכולת ביצוע הרבה יותר גמישה". לדבריו, השילוב בין תכנון דיגיטלי, הדפסה רובוטית ובקרה חומרית מאפשר לפתוח מרחב חדש של חופש צורני לצד ייצור פונקציונלי.
היכולת הזו אינה מיועדת רק לאסתטיקה. Shahaf מכוונת ליישומים שבהם הגיאומטריה עצמה מייצרת ערך הנדסי או כלכלי. כך, למשל, ניתן לייצר קירות עם חללים פנימיים שיכולים לסייע בניהול חום בדאטה סנטרים, קירות אקוסטיים שבאמצעות מבנה פנימי מותאם יכולים להפחית משמעותית את כמות הבטון, תבניות בטון מורכבות, אלמנטים לאדריכלות נוף, רכיבי תשתית, כבישים, מיכלים גדולים לתעשייה, וכן פתרונות לאדריכלות ימית ולמערכות תת־ימיות. לדברי כרמי, "אנחנו לא משועבדים לתבנית", ולכן ניתן לחשוב מחדש לא רק על הצורה של האלמנט, אלא גם על הפונקציה שלו.
הכיוון הזה משתלב בצרכים רחבים יותר של שוק הבנייה העולמי. הענף סובל ממחסור כרוני בכוח אדם, מעלויות עולות, מלוחות זמנים ארוכים ומדרישות הולכות וגוברות לייעול ולהפחתת פסולת ופליטות. תעשיית המלט היא גם אחת התעשיות המזהמות בעולם, ולכן כל פתרון שמאפשר אופטימיזציה מבנית, פחות חומר ופחות תלות בעבודת טפסנות ידנית מושך עניין גובר. מבחינת Shahaf, זו אינה רק הזדמנות טכנולוגית אלא גם הזדמנות עסקית: להציע לענף הבנייה דרך לייצר רכיבים מורכבים מהר יותר, בגמישות רבה יותר ובשימוש מדויק יותר בחומר.
פלטפורמה שלמה, מתכנון מבוסס AI ועד הדפסה באתר היעד
קרדיט: Shahaf PY
על רקע זה, החברה מנסה לבנות מודל עסקי רחב יותר ממכירת מערכות בלבד. אחד הכיוונים המרכזיים הוא הקמה של חוות רובוטים שישמשו כלשכות שירות להדפסת בטון. במודל כזה, לקוחות יוכלו להביא תכנון, להזמין אב־טיפוס, ובהמשך גם לייצר סדרות קטנות או רכיבים מורכבים, מבלי להקים בעצמם מערך ייצור מלא. "הפריצה הגדולה בין ייצור אבות־טיפוס לייצור סדרתי, לדעתי, תקרה דווקא בתחום הבטון", סבור כרמי.
לצד הפעילות האזרחית, Shahaf מזהה גם פוטנציאל בשוק הביטחוני. לדברי כרמי, הפעילות במגזר הזה החלה לאחר 7 באוקטובר, עם הדפסה מהירה של ביצורים ליישובים. מאז החברה בוחנת גם יישומים של מיגון בליסטי והדפסה ישירה בשטח. החזון, לדבריו, הוא מערכת שתוכל לנוע על גבי פלטפורמה זחלית, להתחבר למקור בטון ולהדפיס בשטח לפי הגיאומטריה הנדרשת, ברמת אוטונומיה גבוהה ככל האפשר. "המטרה היא שמשתמש הקצה יוכל לבצע הכול בשטח", אמר.
בהמשך הדרך, כרמי רואה את Shahaf כחברה שמחברת בין עיצוב דיגיטלי, AI וייצור תעשייתי. אחת היכולות שהחברה מפתחת היא תוכנה שתדע להמיר תכנון שנוצר בכלי AI לתכנון שמותאם לביצוע במדפסת. אם הכיוון הזה יבשיל, Shahaf תנסה למצב את עצמה לא רק כספקית של מערכות הדפסה, אלא כפלטפורמת ייצור לבטון מודפס – כזו שמחברת בין אדריכלות, הנדסה, רובוטיקה וחומרים, ומכוונת לתת מענה לשוק הבנייה, התשתיות והביטחון.
בתמונה למעלה (מימין לשמאל): אדוארד קיציס ותומר טימור. צילום: ניר סלקמן
חברת Niv-AI מתל אביב יצאה משלב הפיתוח החשאי של מערכת ייחודית להערכת צריכת החשמל האמיתית של מרכזי AI, והשלימה גיוס הון בהיקף של 12 מיליון דולר מקרנות Glilot Capital, Grove Ventures, Arc VC, Encoded VC, Leap Forward ו-Aurora. ההון שגוייס מיועד לממן את השקת פלטפורמת Power-Compute AI Stack של החברה, אשר מעניקה פתרון לבעיה יוצאת דופן הגורמת לצריכת חשמל עודפת של מרכזי הנתונים המריצים עומסי AI כבדים.
הטכנולוגיה של החברה מיועדת להתמודד עם צוואר הבקבוק האנרגטי המעיק על מרכזי הנתונים. ככל שמעבדי ה-GPU נדרשים להתמודד עם עומסים גדולים יותר, הם הופכים לצרכני אנרגיה כבדים יותר. הבעיה נעוצה בכך שאין להם פרופיל הספק קבוע. תהליך העבודה שלהם כולל זינוקים קצרים וגבוהים מאוד בצריכת האנרגיה.לעתים מדובר בתופעת צריכת שיא הנמשכת מילישניות בודדות בלבד. גם האופי, או "הפרופיל" שלהם, משתנה בין מטלות עיבוד שונות. הבעיה נעוצה בכך שמערכות ניטור ההספק לא מצילחות לנטר את השינויים המהירים האלה. הן "עיוורות" ביחס אליהם. לכן מפעילי מרכזי הנתונים לא יודעים לזהות את מאפייני הצריכה של היישומים השונים ונאלצים לרכוש אנרגיה בהספק גבוה בהרבה מהצורך האמתי שלהם.
להערכת החברה, כ-30% מקיבולת החשמל שלהם היא כיום בלתי מנוצלת וגורמת להפסדים של מאות מיליוני דולרים בשנה לכל מתקן. פלטפורמת Power-Compute AI Stack של Niv-AI מבטלת את הבזבוז הזה באמצעות תיאום בזמן אמת בין אספקת האנרגיה לעומסי העבודה. החברה פיתחה חיישני הספק העובדים בתדר גבוה המאפשר לקלוט ולתעד את השינויים הרגעיים בצריכת החשמל. המערכת מייצרת פרופיל צריכה של העומסים השונים, מעין "טביעת אצבע חשמלית". המידע הזה מעובד במודל מבוסס AI המנבא תנודות הספק נכנסות ומבצע הסטה מדורגת (micro-staggering) של עומסי החישוב. המערכת מחליקה את תנודות ההספק עוד לפני שהן מתרחשות, ומאפשרת למרכזי נתונים למקסם את קיבולת החישוב הקיימת.
חברת Niv-AI הוקמה לפני פחות משנה, במאי 2025, על-ידי המנכ"ל תומר טימור וה-CTO אדוארד קיציס. בחברה מועסקים יוצאי יחידת 81 וסיירת מטכ"ל, בעלי נסיון נרחב בפיזיקה יישומית, הנדסת חשמל וארכיטקטורת מערכות מורכבות. החברה משתפת פעולה עם מספר שותפים בפיתוח המוצר על מנת להבטיח אינטגרציה חלקה בסביבות GPU אמיתיות. כספי ההשקעה ישמשו להרחבה מהירה של צוות הפיתוח ולהקמת מעבדת מחקר בתל אביב, אשר נבנית במיוחד כדי לדמות תרחישי עומסי AI בתנאי חשמל מציאותיים. טימור: "תעשיית ה-AI הגיעה לחסם משמעותי והפתרונות הקיימים של סוללות, קבלים או צמצום יזום של פעילות GPU לא מספקים. הגיע הזמן לבנות קשרחדש בין אספקת החשמל לכוח המחשוב. בנינו שכבות המייצרות נראות גבוהה ויכולת תיאום בזמן אמת אשר פותרות את האתגר של התיאום בין רשתות החשמל ומרכזי הנתונים. אנחנו משתמשים בהן כדי להחזיר למפעילי המרכזים את הביצועים שעבורם הם כבר משלמים".
חברת אורביט (Orbit) מנתניה הנמצאת בבעלות קראטוס (Kratos) האמריקאית, תחשוף החודש תצורה חדשה של מסוף תקשורת לווייינים ממוזער, המיועד לשימוש מיידי בכלי-רכב ופלטפורמות קרביות. החשיפה תתבצע בתערוכת Satellite 2026 שתתקיים ב-23-26 במרץ בוושינגטון, ארה"ב. המסוף החדש, מדגם MPT40, מוגדר על-ידי החברה כ"קומפקטי, בעל ביצועים גבוהים ומוכן ללחימה". המסוף מאופיין במשטח התקנה קטן במיוחד של 50 ס"מ על 50 ס"מ. הוא קל משקל וניתן לפירוק מהיר ולהעברה בשטח בין פלטפורמות שונות. הוא תומך בכל סוגי קונסטלציות הלוויינים בכל הגבהים: GEO, MEO, HEO ו-LEO.
החברה מסרה שהמערכת עומדת בתקנים צבאיים מחמירים (810H ו-461G), תומכת בעבודה עם כמעט כל מודם, כוללת מיתוג קיטוב נשלט אלקטרונית. היא בנויה במתכונת של יחידה מודולרית הניתנת להחלפה בשטח (Line Replaceable Unit – LRU) ומיועדת להתקנה על כלי-רכב קרקעיים וכלי שיט קטנים. מנכ"ל אורביט, דניאל אשחר, אמר שהחברה פיתחה את המערכת לאחר שהיא זיהתה צורך מבצעי של הכוחות המתמרנים במערכת SATCOM רב־תכליתית אחת, המסוגלת לתמוך במספר משימות ופלטפורמות. "מערכת MPT40 יכעולה לנוע עם הכוח ולהסתגל לדרישות מבצעיות משתנות".
עדיין לא נמסר מידע מדוייק על המערכת, אולם מכיוון שהיא מוגדרת כמערכת שלמה, ניתן להניח שהיא כוללת אנטנה, מודם, מעגלי RF ובקר בתוך קופסא אחת. מידע שהחברה פירסמה על גרסאות קודמות של המערכת מספק אינדיקציה על הביצועים של המשפחה: קליטת מידע בקצב של עד 126Mbps ושידור מידע מהמסוף בקצב של עד 29Mbps. אנטנות בקוטר של 30 ס"מ עד 90 ס"מ, משקל בין 10 ק"ג ל-90 ק"ג ועבודה בתדרי Ku-band של 11GHz-14GHz ותדרי Ka-band של 19GHz-31GHz.
משפחת המסופים הזו נחשפה לראשונה בחודש מרץ 2024. החברה לא מסרה על מכירות של המוצרים האלה, אולם בתחילת החודש שעבר היא דיווחה על קבלת הזמנת המשך ממשרד הביטחון הישראלי בהיקף של כ-3.2 מיליון דולר לאספקת מערכות תקשורת לווייניות ממשפחת MPT.
במסגרת פרסום הדוח השנתי ל-2025 הכריזה אלרון ונצ'רס על שינוי אסטרטגי בפעילות המשותפת שלה עם RDC, השותפות הוותיקה עם רפאל. החברה הודיעה כי לצד פעילותה כמשקיעה בחברות טכנולוגיה בשלבים מוקדמים, היא מתכוונת להרחיב את הפעילות עם RDC גם לכיוון של עסקאות מיזוגים ורכישות, ובפרט לבחון רכישת שליטה בחברות דיפנס־טק בשלבים מוקדמים. לפי החברה, המהלך אושר בדירקטוריונים של אלרון ושל RDC, והוא כפוף גם לאישור דירקטוריון רפאל ולאישורים רגולטוריים נדרשים. בנוסף מסרה אלרון כי היא צופה לבצע במהלך 12 החודשים הקרובים בין עסקת אקזיט אחת לשלוש מחברות הפורטפוליו, לרבות עסקאות סקנדרי.
RDC היא חברה משותפת של אלרון ושל רפאל, שפועלת כבר יותר משלושה עשורים. לפי החברה, אלרון מחזיקה ב-50.1% מ-RDC ורפאל ב-49.9%. השותפות נועדה לחבר בין עולם ההשקעות והיזמות של אלרון לבין היכולות הטכנולוגיות, ההנדסיות והתעשייתיות של רפאל. לאורך השנים RDC שימשה כפלטפורמה להקמת מיזמים, השקעה בחברות טכנולוגיה ומסחור טכנולוגיות של רפאל בשווקים אזרחיים. בחברה מדגישים כי ל-RDC יש גם זכויות למסחור טכנולוגיות של רפאל בשווקים אזרחיים, וכי השותפות נהנית מגישה למומחים של רפאל לצורך בדיקות נאותות טכנולוגיות, פיתוח משותף עם חברות פורטפוליו ולעתים גם חיבור ללקוח ראשון או לשוק ביטחוני בעל חסמי כניסה גבוהים.
בפועל, כל אחת מהשותפות מביאה נדבך אחר. אלרון מביאה את מנגנון ההשקעה, הליווי, העבודה עם יזמים, הדירקטוריונים והניהול של פורטפוליו טכנולוגי. רפאל מביאה ידע הנדסי, מומחיות בתחומים כמו מערכות ביטחוניות, חישה, אוטונומיה, תוכנה ותשתיות, וכן יכולת לסייע בהערכת טכנולוגיות ובפתיחת דלתות לשווקים ביטחוניים וממשלתיים. לאורך השנים צמחו מתוך RDC או באמצעותה חברות בתחומים מגוונים, והפורטפוליו הנוכחי כולל בין השאר את CyberRidge, Wonder Robotics, Red Access, Tamnoon ו-OpenLegacy.
השינוי האסטרטגי שעליו הכריזה כעת אלרון הוא מעבר מדגש על השקעות מיעוט למודל שעשוי לכלול גם החזקות שליטה. לפי החברה, הרציונל הוא שבתחום הדיפנס־טק, שבו הפיתוח לעתים ארוך, השווקים רגישים, וחסמי הכניסה גבוהים, שליטה בחברה יכולה לאפשר בנייה והשבחה עמוקה יותר מאשר החזקה פיננסית קטנה. המהלך הזה גם משתלב בתנאי הרקע של השוק: גידול בתקציבי הביטחון בעולם, עלייה בהשקעות הון סיכון בטכנולוגיות ביטחוניות ועלייה בפעילות מיזוגים ורכישות בתחום. מבחינת אלרון, השינוי הזה אמור להוסיף לשותפות עם רפאל מנוע צמיחה חדש, ולא להסתפק עוד רק בזיהוי חברות ובהשתתפות בסבבים.
אלרון עצמה מגדירה את פעילותה כיום סביב דיפנס־טק, דיפ־טק, סייבר, תוכנה ובמידה פחותה גם פורטפוליו לגאסי של מכשור רפואי. החברה נוסדה ב-1961, והיא מציגה יותר מ-20 מימושים בשווי מצטבר של מעל 2.8 מיליארד דולר מאז 2010. כיום היא מחזיקה, ישירות ובעקיפין, ב-26 חברות פורטפוליו, כולל באמצעות CyberFuture, מועדון ההשקעות שהקימה בתחום הסייבר עם קבוצה של מנהלי אבטחת מידע גלובליים.
הדוח השנתי מציג עבור 2025 שנה חיובית יחסית. אלרון רשמה רווח נקי של כ-9.3 מיליון דולר, לאחר מימושים שהניבו לה כ-40 מיליון דולר. במהלך השנה ביצעה שתי השקעות חדשות, ב-Addionics וב-CyberRidge, לצד שבע השקעות המשך. בנוסף, היא דיווחה על השקעה חדשה ב-2026 בחברת הסייבר Raven. לפי הנתונים שהציגה החברה, ה-NAV המאוחד עומד על כ-183.9 מיליון דולר, מהם כ-54.9 מיליון דולר באמצעים נזילים נכון לאמצע מרץ 2026. החברה גם חילקה במהלך 2025 כ-15 מיליון דולר באמצעות דיבידנדים ורכישה עצמית של מניות.
במבט קדימה, אלרון מנסה לשמר במקביל כמה מסלולים: להמשיך להשקיע בחברות צמיחה בתחומי הסייבר, הדיפ־טק והדיפנס־טק, לקדם מימושים בחלק מהפורטפוליו, ובמקביל לבנות עם רפאל נדבך חדש של רכישת חברות והחזקתן. זה עדיין מהלך שדורש אישורים והוכחה בשטח, אבל הוא מסמן בבירור את הכיוון החדש של השותפות בין שתי החברות.
חטיבת Gilat Defense של חברת גילת רשתות לוויין (Gilat), תקיים הדגמה של מודם לווייני וירטואלי צבאי הפועל על-גבי תשתית ענן, במהלך תערוכת Satellite 2026 שתתקיים ב-23-26 במרץ בוושינגטון, ארה"ב. ההדגמה תתבצע בשיתוף פעולה עם חברת SES Space and Defense (שהיא החברה הבת האמריקאית של SES האירופית), ספקית שירותי הענן AWS וקונסורציום WAVE אשר פועל בהובלת גילת. ההדגמה תכלול פתרון קישוריות לוויינית שבו קצה אחד יפעל כמודם וירטואלי באמצעות שרת הכולל חומרת FPGA אשר נמצא בענן של AWS, והקצה השני (החללי) יעשה שימוש במודם Aquarius Pro DS של גילת.
הקישוריות בין תשתית הענן של AWS לבין המודם של גילת מתאפשרת באמצעות שימוש בתקן התקשורת הפתוח Digital IF Interoperability – DIFI שהוגדר על-ידי קונסורציום WAVE, ביחד עם שילוב יכולות GenAI של AWS. ההדגמה מציגה יכולת פריסה של "מודם כתוכנה" ללא תלות בחומרה ייעודית. הדבר מעניק גמישות רבה לרשתות לוויין עתידיות גם מכיוון שהתקן הפתוח מאפשר התחברות למוצרים של יצרנים שונים, וגם בזכות העבודה שהמשאבים התלויים בענן הם גמישים, וניתנים להתאמה מיידית בהתאם לצורך.
חברת גילת מסרה שבאמצעות וירטואליזציה של פונקציונליות המודם וניצול תשתיות ענן, הארכיטקטורה המודגמת תאפשר לארגוני ביטחון להוסיף יכולות חדשות באמצעות תוכנה, להתאים עצמם לדרישות מבצעיות משתנות ולהריץ צורות גל (waveforms) שונות על אותה תשתית. נשיא חטיבת גילת דיפנס, גלעד לנדסברג, אמר שפעילות ביטחונית מודרנית, "דורשת גמישות וחופש בחירה. אנו מדגימים סטנדרט חדש. שימוש במודמים וירטואליים הפועלים בצורה חלקה בין סביבות פיזיות וסביבות ענן שונות מבלי לפגוע בביצועים, אנו מגדירים מחדש את רמת הגמישות של משרדי ביטחון מול הספקים השונים שלהם".
הטכנולוג הראשי של גילת (CTO) ויו"ר קונסוציום WAVE, דובי לבר, אמר שארכיטקטורה פתוחה עומדת בליבת המשימה של הקונסורציום. "ההדגמה הזו ממחישה כיצד מערכות תואמות WAVE, המבוססות על ממשקים סטנדרטיים כגון DIFI ומשתמשות בטכנולוגיית FPGA שהיא קריטית במיוחד למגזר הביטחוני, מספקות תאימות בין בין ספקים ובין פלטפורמות שונות". סגן נשיא בכיר חדשנות ב-SES Space and Defense, מייקל גייסט, אמר שההדגמה מציגה את היכולות של ארכיטקטורת תקשורת לוויינים וירטואלית ופתוחה. "היא תוביל לעתיד שבו הלקוחות הביטחוניים יקבלו שירותים בזמן אמת ובאופן אוטומטי, שאינם מוגבלים על-ידי לוגיסטיקה או חסמים מלאכותיים אחרים".
רשות החדשנות הודיעה על השקת שש תוכניות חדשות להכשרת יזמים ולהקמת חברות הזנק בתחומי השבבים, המחשוב הקוונטי והביו-קונברג'נס, בהשקעה כוללת של כ-10 מיליון שקל. המהלך נועד להרחיב את פוטנציאל הקמת חברות הדיפ-טק בישראל, לעודד גיבוש צוותים יזמיים רב-תחומיים, ולהוביל להקמת מיזמים חדשים בתחומים הנמצאים בלב המרוץ הטכנולוגי העולמי.
לפי רשות החדשנות, התוכניות מיועדות למשתתפים בעלי ניסיון עסקי וטכנולוגי משמעותי ורקע מולטי-דיסציפלינרי, המבקשים להקים סטארטאפים חדשים. המשתתפים יעברו מסלול הכשרה שיכלול התנסות מעשית בתהליך היזמי – משלב גיבוש הרעיון, דרך חשיפה לאתגרים מהתעשייה, תיקוף והבשלה של הרעיון, בניית צוות, ועד הצגה בפני משקיעים במטרה להקים חברה ולגייס לה הון ראשוני.
שלושת התחומים שבהם יתמקדו התוכניות הם ביו-קונברג'נס, שבבים ומחשוב קוונטי. ברשות מגדירים את תחום הביו-קונברג'נס כתחום רב-תחומי המחבר בין ביולוגיה, הנדסה, מדעי המחשב, חומרים וננוטכנולוגיה לצורך פיתוח פתרונות מערכתיים בתחומי הבריאות, האנרגיה, המזון והייצור. בתחום השבבים מציינים ברשות כי ישראל מחזיקה בהון אנושי איכותי, אך מספר חברות ההזנק החדשות שקמות בו עדיין נמוך יחסית, וכך גם היקף גיוסי ההון לחברות צעירות. בתחום המחשוב הקוונטי מזכירים ברשות כי נכון ל-2025 פועלות בישראל כ-14 חברות הזנק, אשר גייסו במצטבר מאות מיליוני דולרים.
ששת הגופים שנבחרו להפעיל את התוכניות הם המוסד להכשרת דיפטק, שיתמקד בהכשרה ליזמות והקמת חברות בשבבים ובקוונטום; אוניברסיטת חיפה, שתפעיל תוכנית בתחום אקווה ביו-קונברג'נס; XMafat, שתעסוק גם היא ביזמות בתחומי השבבים והקוונטום; גראם ביוטק פאונדרי, שתלווה יזמים בביו-קונברג'נס משלב הרעיון ועד הקמת חברה; Ignite Deeptech, שתפעיל תוכנית בשיתוף תאגידים רב-לאומיים מובילים; ו-Road2 Innovation, שתתמקד בהכשרת יזמים בטכנולוגיות עומק עם דגש על ביו-שבבים וחיישנים.
המהלך של רשות החדשנות משקף ניסיון לחזק לא רק את שלב המו"פ, שבו ישראל נחשבת חזקה ממילא, אלא גם את שלב הנבטת החברות עצמן – ובעיקר את היכולת להפוך ידע מדעי והנדסי עמוק לחברות מסחריות חדשות.
חברת IM Cannabis הישראלית, הפועלת בתחום הקנביס, הודיעה כי חתמה על מכתב כוונות לא מחייב לרכישת השליטה (51% מהמניות) בחברת Blackaxe Technologies, חברה פולנית חדשה שמיועדת להתמקד בשיווק והפצה בשוק הפולני והאירופי של שתי טכנולוגיות ישראליות מרכזיות: פתרונות נגד רחפנים מבוססי סייבר ויכולות מודיעין לווייני. המהלך מסמן את כניסתה של IMC לשוק הדיפנס, בניסיון לגוון את מקורות ההכנסה שלה מעבר לשוק הקנביס. בהודעת החברה לא נמסרו פרטים פיננסיים על העסקה.
Blackaxe Technologies התאגדה בסוף חודש פברואר 2026 בוורוצלב. לפי רישומי החברה בפולין, בראשה עומדים שני ישראלים: אלון וייס, המשמש כנשיא ההנהלה, ודניאל ניסים. החברה פועלת כפלטפורמה מסחרית ואינטגרטיבית לפתרונות ביטחוניים מתקדמים. פעילותה מתמקדת בשני צירים מרכזיים: תחום ה־Counter-UAS, המבוסס על טכנולוגיה של D-Fend Solutions הישראלית לנטרול והשתלטות לא־קינטית על רחפנים, ותחום המודיעין הלווייני, המבוסס על שיתוף פעולה עם ImageSat International הישראלית, המספקת דימות לווייני ויכולות עיבוד וניתוח מבוססות AI.
הטכנולוגיות הללו עשויות לעורר עניין מיוחד בפולין. המדינה, שנמצאת בקו החזית המזרחי של נאט״ו, משקיעה בשנים האחרונות בהגנת תשתיות קריטיות, בהיערכות לאיומי רחפנים ובהעמקת יכולות המודיעין והמודעות המצבית שלה. הלקחים מהמלחמה באוקראינה חידדו את הצורך במערכות שיכולות לזהות, לשבש ולהשתלט על רחפנים עוינים, אך גם במערכות דימות ותצפית שמאפשרות מעקב שוטף אחרי גבולות, תשתיות ותנועות צבאיות. בהקשר הזה, Blackaxe פועלת בדיוק בשני תחומים שנהנים כיום מביקוש גובר לא רק בפולין, אלא גם בשווקים אירופיים רחבים יותר.
D-Fend Solutions מפתחת מערכות נגד רחפנים, עם דגש על זיהוי, איתור והשתלטות לא־קינטית על רחפנים עוינים באמצעות טכנולוגיית RF-Cyber, עבור גופי ביטחון, ממשל ותשתיות רגישות; ImageSat International פועלת בתחום המודיעין הגיאו־מרחבי והדימות הלווייני, ומספקת תצלומי לוויין, אנליטיקה ושירותי מודיעין ללקוחות ביטחוניים וממשלתיים, לצד פתרונות מתקדמים לתצפית ארץ ולניתוח מידע מהחלל.
עבור IMC, העוסקת בשיווק קנביס רפואי, מדובר במהלך שמשתלב בשינוי אסטרטגי שעליו החברה הצהירה באחרונה. בספטמבר 2025 היא הודיעה כי במסגרת סקירה אסטרטגית היא בוחנת הזדמנויות עסקיות נוספות, ובהמשך חזרה על הרצון להרחיב את מנועי הצמיחה שלה. בדצמבר 2025 אף הודיעה שהיא בוחנת כניסה לשוק האמריקאי ואפשרות לממש חלק מהפעילויות הקיימות שלה.
הרקע למהלך הזה הוא גם פיננסי. בדוחות הרבעון השלישי של 2025 דיווחה IMC על הכנסות של 13.9 מיליון דולר קנדי, ללא צמיחה לעומת התקופה המקבילה, לצד ירידה בהכנסות בתשעת החודשים הראשונים של השנה ל־39 מיליון דולר קנדי לעומת 40.7 מיליון דולר קנדי שנה קודם לכן. הרווח הגולמי ברבעון ירד ל־2.7 מיליון דולר קנדי, ושיעור הרווחיות הגולמית נשחק ל־20% לעומת 23%. החברה רשמה הפסד נקי של 3.9 מיליון דולר קנדי ו־EBITDA מתואם שלילי של 0.6 מיליון דולר קנדי, ובסוף ספטמבר היו בקופתה 2.3 מיליון דולר קנדי בלבד במזומן ובמזומן מוגבל. הדוח כלל גם הערת עסק חי, ובתחילת 2026 ביצעה החברה גיוס נוסף של כ־2.17 מיליון דולר.
חברת אלביט מערכות (Elbit), שהייתה שוןתפה פביתוח מערכת מגן אור ליירוט איומים באמצעות קרן לייזר חזקה, ממקדת את מאמציה בתחום הזה במערכת לייזר אווירית, ולא במערכת לייזר קרקעית הנמצא כיום בתהליכי שימוש ראשוניים בצה"ל. במהלך שיחת הוועידה שלאחר פרסום הדו"חות הכספיים, חשף המנכ"ל בצלאל מכליס מידע נוסף אל האסטרטגיה של אלביט בתחום מערכות הלייזר. הוא רמז שהחברה משקיעה את עיקר המאמץ שלה בתחום הזה בפיתוח מערכת אווירית. מכליס: "יירוט איומים באמצעות טילים הוא תהליך מאוד יקר מנקודת המבט של המתגונן. מיירט הלייזר מעביר את האסימטריה לצד של המתגונן.
"כיום המערכת צריכה להתגבר על הפעלה בתנאים קשים כמו אבק, עננה והפרעות אחרות. הפעלת המיירט מעל העננים תאפשר להתגבר על הבעיות האלה ולהגדיל טווח היירוט. זוהי משימה לא קלה, אבל כבר הצלחנו להתגבר על מכשולים רבים ולהגיע למצב שבו המערכת נמצאת בשלב מתקדם. כאשר הפתרון יהיה בשל, זו תהיה מהפיכה באופן שבו מדינות מתגוננות. אנחנו רואים דרישה חזקה מאוד בעולם לפתרון כזה". הוא גם נתן רמז נוסף, שבעתיד ניתן יהיה להבינו יותר טוב: "הלייזר שלנו הוא אינו רק נשק הגנתי, יש לו יישומים נוספים".
מכירות שיא בזכות חטיבת היבשה
במהלך שנת 2025 צמחו המכירות של אלביט בכ-16.3% והסתכמו בכ-7.94 מיליארד דולר. צבר ההזמנות הגיע לשיא של כ-28.1 מיליארד דולר, מתוכם כ-72% הן הזמנות מחוץ לישראל, כאשר כ-54% מכלל ההזמנות מיועדים לביצוע בשנים 2026-2027. הרווח התפעולי הסתכם בכ-617 מיליון דולר. החברה השקיעה במהלך השנה יותר מחצי מיליארד דולר במחקר ופיתוח. השוק הגדול ביותר של החברה הוא ישראל, אשר היתה אחראית למכירות בהיקף של יותר מ-2.5 מיליארד דולר (32.2% מהמכירות). השוק השני בחשיבותו הוא אירופה (27%), השלישי הוא צפון אמריקה (20.9%) והרביעי הוא דרום-מזרח אסיה (15.7%).
מניית אלביט היום (ג') בנסד"ק
כיום החברה מעסיקה כ-20,000 עובדים בארץ ובמשרדיה ובחברות הבנות שלה בחו"ל. לאחר פרסום הדו"ח עלתה מניית אלביט בכ-13%, וכעת היא נסחרת לפי שווי שוק של כ-40.6 מיליארד דולר. מנוע המכירות המרכזי שתרם לצמיחה בשנה האחרונה היה חטיבת מערכות היבשה , אשר מכירותיו צמחו מכ-1.6 מיליארד דולר ב-2024, להיקף של כ-2.25 מיליארד דולר בשנת 2025. בתחום הזה החברה מוכרת ערכות לחימה קרקעיות מלאות, החל מחימוש וכלה במערכות שליטה ובקרה. בהן: רקטות, תותחים ופגזי ארטילריה, מערכות הגנה אקטיבית, מערכות תקשורת, מערכות שליטה ובקרה, חיישנים, פרוייקטי שדרוג רק"ם ועוד. למעשה, היא מספקת מגוון גדול של פתרונות אשר יכולים למלא את רוב צרכיו של צבא יבשה מודרני.
הרחבת תשתית הייצור
בעקבות המלחמה המתמשכת בישראל וההצטיידות העולמית החימוש מתקדם, מרחיבה חברת אלביט מערכות (Elbit) את קיבולת הייצור של מערכות נשק וחימוש, ומתכננת להשקיע בשנת 2026 כ-300 מיליון דולר בהגדלת התפוקה של מפעליה בישראל, באירופה ובארצות הברית. כך גילה סמנכ"ל הכספים של החברה, קובי קגן, במהלך שיחת הוועידה היום (ג') מייד לאחר פרסום הדו"ח השנתי של החברה. לדבריו, בתקופה האחרונה הגדילה אלביט פי שלושה את קיבולת ייצור החימוש בישראל.
מנכ"ל החברה, בצלאל מכליס, אמר הסביר שברוב המקרים חלק מהלקוחות משקיעים ביחד עם החברה בהרחבת יכולות הייצור שלה. "על כל דולר שאנחנו משקיעים, יש דולר נוסף המגיע מהלקוחות. השנה נתחיל לספק מערכות המיוצרות במפעל החדש ברמת בקע. המפעלים החדשים שאנחנו בונים כוללים רובוטים ומערכות בינה מלאכותית לשיפור האיכות והתפוקה, ויאפשרו לענות לצרכים הנוכחיים והעתידיים של הלקוחות". לדבריו, אלביט היא חברה אנכית ושואפת לשמור על המודל הזה ולהקטין ככל האפשר את התלות שלה בספקים חיצוניים. מהסיבה הזו, למשל, היא גם מבצעת השקעה בהגדלת יכולות הייצור האלקטרוני.
שירותי בריאות כללית פרסמו קול קורא לחברות טכנולוגיה וסטארטאפים לפיתוח פתרונות מבוססי בינה מלאכותית, במסגרת יוזמה בשם “Clinics of the Future”. לפי כללית, המטרה היא לקדם מעבר למודל של רפואה פרואקטיבית בקהילה, המתבססת על ניתוח נתונים וזיהוי מוקדם של סיכונים רפואיים.
הקול הקורא מתמקד במספר תחומים מרכזיים, בהם ניטור רפואי רציף, עוזרים דיגיטליים למטופלים, מודלים לחיזוי הידרדרות במצב בריאותי וכלים לתשאול ואבחון ראשוני טרם פנייה לרופא. בכללית מציינים כי פתרונות כאלה עשויים לסייע בהתמודדות עם עומס גובר על מערכת הבריאות ועם העלייה בשכיחות מחלות כרוניות.
החברות שייבחרו צפויות להפעיל פיילוטים בתשלום בתוך מערכת כללית, ולקבל גישה לצוותים קליניים ולגורמי חדשנות בארגון. עבור הסטארטאפים, המשמעות היא אפשרות לבחון טכנולוגיות בסביבה רפואית רחבת היקף, הכוללת מיליוני מטופלים ומאגרי מידע רפואיים מצטברים.
לדברי פרופ’ רן בליצר, ראש מערך החדשנות בכללית, מערכות בריאות נדרשות כיום להתמודד במקביל עם עומס טיפולי ומגבלות משאבים, ולכן נדרש מעבר לכלים המאפשרים זיהוי מוקדם והתערבות בזמן. “באמצעות שילוב של דאטה ובינה מלאכותית ניתן לפתח מודלים חדשים של טיפול בקהילה, שיאפשרו שיפור בתוצאות הבריאותיות”, אמר.
המהלך של כללית מצטרף למגמה רחבה יותר בעולם הבריאות, שבה ארגונים מאמצים כלי AI לצורך שיפור תהליכי אבחון, ניטור וניהול מטופלים. עם זאת, יישום רחב של טכנולוגיות כאלה עדיין כרוך באתגרים, בהם סוגיות של פרטיות מידע, רגולציה ואינטגרציה למערכות קיימות.
הגשת מועמדות לקול הקורא פתוחה עד 12 באפריל 2026.
[בתמונה למעלה: פרופ' בליצר. קרדיט צילום: רמי זרנגר. *תמונה ערוכה]
אנבידיה חשפה אתמול (ב') בכנס GTC לראשונה את התצורה המלאה של פלטפורמת Vera Rubin, שהיא הדור הבא של תשתיות בינה מלאכותית שנועד לתמוך בעידן הסוכנים (Agentic AI). בניגוד לדורות קודמים שהתבססו על שרתים בודדים, Rubin מוצגת כמערכת שלמה בתצורת rack-scale, שבה מספר ארונות ייעודיים פועלים יחד כסוג של “מפעל AI” מלא.
הארכיטקטורה כוללת מספר סוגים של מסדים (racks), שכל אחד מהם אחראי על שכבה אחרת במערכת: GPU racks מבוססי Rubin מבצעים את החישובים הכבדים דוגמת אימון מודלים והסקה בזמן אמת, CPU racks מנהלים את סביבת העבודה, הסוכנים השונים והלוגיקה התפעולית, מסדי האיחסון (storage racks) מנהלים את משאבי הזיכרון וההקשר (context) של מודלים גדולים, ומסדי קישוריות (networking racks) מחברים את כל המערכת באמצעות תשתיות תקשורת מהירות. לצד אלה משולבים גם מאיצי הסקות ייעודיים המיועדים להאיץ את תהליך הפקת התשובות.
ה-CPU חוזר למרכז הבמה
אחד מהחידושים הבולטים בארכיטקטורה בא לידי ביטוי במסד Vera CPU rack: ארון ייעודי המכיל מאות מעבדים ונועד להתמודד עם עומסי העבודה החדשים של סוכני AI. בעולם ה-AI המסורתי, עיקר העומס היה על ה-GPU, בעוד שה-CPU שימש כרכיב תומך. אך בעידן הסוכנים, חלק גדול מהפעילות עובר דווקא ל-CPU: הרצת קוד, הפעלת כלים, ניהול תהליכים, בדיקות תוצאה וסימולציות. בכל מסד מותקנים עד 256 מעבדי Vera. הוא יכול להריץ עשרות אלפי סביבות CPU במקביל, כאשר כל סביבה פועלת באופן עצמאי.
המעבד עצמו מבוסס על 88 ליבות נפרדות בעלות רוחב פס גבוה של עד עד 1.2 טרה־ביט לשנייה. אחד ההיבטים הקריטיים כאן הוא החיבור הישיר שבין ה-CPU ל-GPU באמצעות NVLink, שמאפשר שיתוף נתונים במהירות גבוהה. המשמעות היא שה-CPU כבר אינו רק “מנהל” את ה-GPU, אלא חלק אינטגרלי מהחישוב עצמו.
התפקיד החדש של אינטל
במקביל להכרזה של אנבידיה, הודיעה חברת אינטל שמעבדי Xeon 6 שלה נבחרו לשמש כמעבקים המארחים (Host CPU) במערכות DGX Rubin NVL8 של אנבידיה. מדובר בשרתים הכוללים 8 מעבדי GPU ומהווים את יחידת הבסיס של המערכת.במערכות האלו אחרי מעבד Xeon אחראי על ניהול ה-GPU, תזמון משימות והזרמת נתונים. היתרונות המרכזיים של Xeon בהקשר זה הם תמיכה בנפחי זיכרון גדולים במיוחד, רוחב פס גבוה ותאימות רחבה לתשתיות קיימות.
המעבד תומך בנפח זיכרון של עד 8 טרה-בייט המאפשר טיפול במודלי AI גדולים ובמטמוני KV cache גדולים בתהליך ההסקה. אינטל שילבה בו את טכנולוגיית הזיכרון החדשה MRDIMM המספקת רוחב פס מהיר פי 2.3 בהשוואה לדור הקודם, ואת טכנולוגיית Priority Core Turbo להקצאת ליבות ייעודיות למשימות תזמור קריטיות, ואת טכנולוגיית האבטחה Intel TDX. היא מספקת הגנה והצפנה של זיכרון ומצב ה-CPU בסביבות AI, כך שמודלים ומידע רגיש נשמרים מוגנים גם בזמן העיבוד עצמו. קבוצות הפיתוח של אינטל בישראל המתמחות באבטחת חומרה, וירטואליזציה ופתרונות Confidential Computing למרכזי נתונים ול-AI מילאו תפקיד מרכזי בפיתוח טכנולוגיית TDX.
עם זאת, בארכיטקטורה החדשה של Rubin, תפקיד זה הופך לחלק קטן יותר מהתמונה הכוללת. המעבר מ-Blackwell ל-Rubin ממחיש היטב את השינוי: בדור הקודם, מערכות AI התבססו בעיקר על שרתים מסוג DGX או HGX, שבהם כל יחידה כללה GPU של אנבידיה לצד מעבד CPU (לרוב של אינטל). כלומר, ה-Xeon היה רכיב מרכזי כמעט בכל שרת. בפלטפורמת Rubin, לעומת זאת, המערכת כבר אינה מבוססת על אוסף של שרתים זהים, אלא על מערך הטרוגני של מסדים ייעודיים בעלי תפקידים שונים.
ה-Vera CPU rack הופך לשכבה שמריצה את הסוכנים ואת הלוגיקה של המערכת כולה, בעוד שמעבדי Xeon נותרים בעיקר בתפקיד ה-host במערכות NVL8. במילים אחרות, אינטל עדיין נמצאת בתוך המערכת — אך כבר אינה מהווה את הבסיס שלה. התמונה הכוללת מתבהרת: אנבידיה ממשיכה במסע הארוך המיועד להביא אותה למצב שבו היא מחזיקה בשליטה מלאה בכל תשתיות הבינה המלאכותית: מה-GPU דרך ה-CPU ועד לרשת ולאחסון.
ראוי לציין שלמרות שהיא ששיתוף הפעולה עם אינטל הוא ארוך טווח ואסטרטגי, החברה בונה במקביל אלטרנטיבה פנימית שמציבה אותה בעמדה חזקה יותר לאורך זמן. יותר מזה, הפלטפורמה החדשה מעצבת מחדש את מבנה מרכזי הנתונים. המעבר משרתים כלליים לתשתיות ייעודיות ל-AI שבהן גם המעבד המרכזי מותאם לעידן הסוכנים, עשוי להגדיר מחדש את לא רק את מבנה "מפעל ה-AI", אלא גם את חלוקת התפקידים בין ענקיות השבבים.
נאום הפתיחה אמש של מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג ב-GTC:
חברת Infinity Labs R&D הודיעה על פתיחת מיונים לתוכנית הכשרה חדשה במסגרתה תכשיר כ־350 אנשי פיתוח בתחום הבינה המלאכותית עבור התעשייה הביטחונית בישראל. התוכנית מיועדת לבוגרי אקדמיה מצטיינים ללא ניסיון קודם, בעלי תואר במדעי המחשב, הנדסת תוכנה, מדעי הנתונים ומדעים מדויקים.
לפי החברה, ההכשרה תימשך כחצי שנה ותתקיים ללא עלות למשתתפים. במסגרת המסלול יעברו המועמדים הכשרה מעשית וממוקדת בתחומים כגון פיתוח אלגוריתמים, עיבוד נתונים בזמן אמת, מערכות קבלת החלטות מבוססות AI ויישום מודלים מתקדמים בסביבות מבצעיות. בוגרי התוכנית שיעמדו בדרישות המקצועיות צפויים להשתלב בעבודה באמצעות החברה בארגונים מובילים בתעשייה הביטחונית.
לדברי חיים גרון, מייסד ומנכ"ל Infinity Labs R&D, תעשיית הדיפנס־טק בישראל מתמודדת כיום עם מחסור באנשי פיתוח בתחום הבינה המלאכותית, במיוחד עבור מערכות מודיעין, סייבר, מערכות שליטה ובקרה ויישומים בתעופה הצבאית. לדבריו, מערכות אלה דורשות פיתוח תוכנה מתקדם ויכולת עבודה בסביבות זמן אמת, שבהן ביצועים, יציבות ודיוק הם דרישות מבצעיות.
גרון ציין כי במחזורים האחרונים של החברה הוכשרו עשרות מפתחי AI ג’וניורים, אשר שובצו לעבודה בחברות ביטחוניות, בעיקר באזור חיפה והצפון. לדבריו, הבוגרים משתלבים בפיתוח מערכות מבצעיות ומשתמשים בכלי בינה מלאכותית כחלק אינטגרלי מתהליך הפיתוח.
Infinity Labs R&D פועלת מאז 2014 ומפעילה מסלולי הכשרה לתפקידים טכנולוגיים בהיי־טק ללא עלות למשתתפים. מסלולי ההכשרה של החברה משלבים לימוד תיאורטי לצד פרויקטים מעשיים המדמים סביבת עבודה אמיתית בתעשייה. לפי החברה, יותר מ־2,500 בוגרי התוכניות כבר נקלטו בעבודה בכ־300 חברות היי־טק, סטארט־אפים ומרכזי פיתוח בישראל.
חברת רייזור לאבס (Razor Labs) דיווחה היום (ב') על תוצאותיה הכספיות לשנת 2025, שהצביעו על המשך צמיחה מהירה בפעילות. הכנסות החברה הסתכמו בכ-34.6 מיליון שקל – גידול של כ-100% לעומת הכנסות של כ-17.2 מיליון שקל בשנת 2024. לצד הצמיחה בהכנסות, החברה רשמה הפסד נקי של כ-16.9 מיליון שקל, בהשוואה להפסד של כ-15.5 מיליון שקל בשנה הקודמת.
הרווח הגולמי הסתכם בכ-15.4 מיליון שקל, המהווים כ-45% מההכנסות, לעומת כ-41% בשנת 2024. ההפסד התפעולי הסתכם בכ-15 מיליון שקל, ירידה לעומת הפסד של כ-17 מיליון שקל בשנה הקודמת. במקביל, צבר ההזמנות של החברה הסתכם בסוף השנה בכ-107 מיליון שקל.
אחד האירועים המרכזיים בשנה החולפת היה חתימת ההסכם הגדול בתולדות החברה: חוזה בהיקף של עד 78.1 מיליון דולר לאספקת רישיונות תוכנה של מערכת DataMind AI עבור תחזוקה חזויה של צי משאיות כבדות של לקוח כרייה בינלאומי. החוזה כולל אופציה למימוש חלקי עבור מספר קטן יותר של משאיות, כאשר הלקוח צפוי לעדכן עד יולי 2026 האם לממש את ההיקף המלא.
במקביל להשקת המוצר החדש למשאיות בנובמבר 2025, דיווחה החברה כי קיבלה חמש הזמנות לפיילוטים מסחריים מלקוחות כרייה נוספים עבור ניטור ציי משאיות וכלי צמ"ה. החברה מעריכה כי אם ההסכם הגדול ימומש במלואו, קצב ההכנסות החוזרות (ARR) עשוי להגיע לכ-36 מיליון שקל במחצית השנייה של 2026; גם בתרחיש מצומצם יותר, היא מעריכה ARR של כ-18 מיליון שקל.
רייזור לאבס מפתחת פתרונות בינה מלאכותית לתעשיית הכרייה, המבוססים על פלטפורמת AI Sensor Fusion המשלבת נתונים מחיישנים, מערכות מכניות ומקורות מידע נוספים כדי לזהות תקלות מוקדם ולבצע תחזוקה חזויה לציוד תעשייתי כבד. המערכת אוספת נתונים ממקורות כגון ויברציה, טמפרטורה, לחץ, זרם ומצלמות, מנתחת אותם בענן ומספקת המלצות פעולה למניעת כשלים.
המודל העסקי של החברה משלב רישוי תוכנה במודל SaaS לצד מכירת חומרה והתקנה באתרי הלקוחות, כאשר עיקר ההכנסות לאורך זמן מגיע מרישיונות התוכנה החוזרים.
ברייזור רואים בשוק הכרייה יעד אסטרטגי מרכזי, על רקע הגידול בביקוש למתכות ולמחצבים המשמשים בין היתר לתעשיית השבבים, מרכזי נתונים ומהפכת הבינה המלאכותית. החברה מעריכה כי מגמות אלו צפויות להמשיך להגדיל את ההשקעות בענף ואת הביקוש לפתרונות AI לניהול ותחזוקה של ציוד כרייה.
עם העלייה בעומסי תנועה, התרחבות הערים והדרישה הגוברת לבטיחות, מאיצות ממשלות במזרח התיכון את ההשקעה בתשתיות תחבורה חכמות ובבטיחות עירונית. חברת המחקר IDC מעריכה שההוצאה על בינה מלאכותית במזרח התיכון, טורקיה ואפריקה צפויה לגדול מכ־4.5 מיליארד דולר בשנת 2024 לכ־14.6 מיליארד דולר בשנת 2028. במסגרת שינוי זה, ניטור תנועה, זיהוי אירועים בזמן אמת וניהול ניידות עירונית הופכים ליישומים מרכזיים.
חברת Advantech תומכת במגמה זו באמצעות פורטפוליו מקיף של פלטפורמות מחשוב Edge AI ופתרונות תקשורת תעשייתיים המיועדים במיוחד לסביבות תחבורה. תוך הסתמכות על יותר מ־40 שנות ניסיון באוטומציה תעשייתית ובמחשוב משובץ, החברה מאפשרת לאינטגרטורים ולרשויות עירוניות לפרוס ארכיטקטורות תנועה חכמות בקנה מידה רחב – החל מתשתיות בצדי הדרכים, דרך מרכזי בקרה לתנועה, ועד מערכות רכבת ויישומי כלי רכב מקושרים.
מודיעין תנועה בזמן אמת באמצעות Edge AI
פלטפורמות המחשוב בקצה של Advantech מאפשרות עיבוד בזמן אמת של זרמי וידאו ונתוני חיישנים ישירות בקצה הרשת. יכולת זו מסייעת למפעילי מערכות תחבורה לזהות דפוסי עומס, לאתר אירועי בטיחות ולבצע אופטימיזציה של תיאום רמזורים במהירות ובדיוק גבוהים יותר. מחקר של חברת Grand View Research מצביע על כך ששוק ה־Edge AI העולמי צפוי לצמוח מכ־24.9 מיליארד דולר בשנת 2025 לכ־118.7 מיליארד דולר עד 2033.
הנתון המשקף ביקוש הולך וגובר לניתוח נתונים מקומי בסביבות עתירות מידע כמו מערכות תחבורה חכמות. כדי לענות על דרישות אלו, פתרונות החברה מציעים אפשרויות הרחבה עם GPU בעלי ביצועים גבוהים, תכנון מוקשח המתאים לפריסה בתנאי חוץ, ואמינות ארוכת טווח להפעלה רציפה של מערכות תנועה 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. שילוב בין אנליטיקה מבוזרת לבין ניטור מרכזי מאפשר לערים לבנות תשתיות ניידות עמידות וגמישות יותר.
תחבורה חכמה בעולם האמיתי
Advantech הייתה מעורבת בפרויקטים רבים של מערכות תחבורה אינטליגנטיות ברחבי העולם. באחד המימושים, פלטפורמת ניטור תנועה מבוססת וידאו ובינה מלאכותית שימשה לתמיכה בבקרת רמזורים אדפטיבית, ואפשרה לרשויות לשפר את ניהול העומסים ולבצע אופטימיזציה של זמני הרמזורים בשעות השיא. הוטמעו גם טכנולוגיות זיהוי תמונה מבוססות AI, המסוגלות לזהות הולכי רגל וכלי רכב בזמן אמת, ובכך להפחית זמני המתנה ולשפר את הבטיחות הן עבור נהגים והן עבור הולכי רגל.
בפרויקטים רחבי היקף של ערים חכמות הוטמעו גם שרתי GPU עתירי ביצועים, המאפשרים ניתוח וידאו מתקדם בהיקף גדול, ניטור עירוני רציף ותגובה מהירה יותר לאירועים. בנוסף, מערכות עיבוד וידאו מבוזרות תומכות ביישומי ניטור תנועה באתר עצמו ומשפרות את המודעות המצבית ברשתות תחבורה. יישומים אלה מדגימים כיצד טכנולוגיות Edge AI יכולות לסייע לערים לשפר את יעילות הניידות, לחזק את הבטיחות ולתמוך באסטרטגיות לניהול תנועה מבוסס נתונים.
תשתיות תקשורת משולבות וארכיטקטורה מדרגית לניידות חכמה
מעבר לפלטפורמות Edge AI, Advantech מספקת גם פתרונות תקשורת תעשייתיים המאפשרים קישוריות חלקה בין ארונות תקשורת בצדי הדרך, מוקדי תחבורה ומרכזי בקרה מרכזיים. ארכיטקטורות תקשורת מאובטחות מאפשרות העברת נתונים יציבה בין התקני השטח לבין מערכות הניטור, ומסייעות לערים לתאם תגובות לשיבושי תנועה ולשמור על רציפות תפעולית.
מחקר של חברת Seagate בשיתוף IDC מצביע על כך שהיקף יצירת הנתונים העולמית צפוי להגיע לכ־175 זטה־בייט עד שנת 2025, כאשר חלק משמעותי מהנתונים ייווצר ויעובד בקצה הרשת. מגמות אלו מחזקות את הצורך בפלטפורמות מחשוב עמידות המסוגלות לתמוך בפעולות תחבורה קריטיות כגון ניטור תנועה, תגובה לאירועים ותיאום בטיחות עירונית.
הצטרפו לוובינר: חידושי Edge AI לתנועה חכמה ולבטיחות הציבור
כדי להציג את טכנולוגיות התחבורה החכמה העדכניות ואת אסטרטגיות הפריסה שלהן, תקיים Advantech וובינר שיתמקד ביישומי Edge AI לניהול תנועה חכם ולבטיחות עירונית. במפגש ישתתפו מומחי תעשייה ושותפים אזוריים שיציגו תובנות מפרויקטים בפועל, שיקולי תכנון תשתיות והזדמנויות חדשות בתחום פיתוח הניידות החכמה.
חברת Carefam הודיעה על יציאה ממצב Stealth ועל גיוס כולל של 14.5 מיליון דולר לפיתוח פלטפורמת בינה מלאכותית לניהול תהליכי גיוס עובדים במערכת הבריאות. את סבב ההשקעה הובילה קרן Pitango HealthTech, בהשתתפות הקרן Semper virens וכן משקיעים קיימים בהם Emerge ו-Exor.
החברה פיתחה פלטפורמה מבוססת סוכני AI המיועדת לאוטומציה של תהליכי גיוס ושימור עובדים קליניים בארגוני בריאות. המערכת מנהלת את התקשורת עם מועמדים ומגייסים לכל אורך תהליך הגיוס – החל מפנייה ראשונית, דרך בדיקת רישיונות מקצועיים ותיאום ראיונות, ועד קליטת העובד בארגון. החלטות מורכבות או רגישות מועברות לגורם אנושי בעת הצורך.
לדברי החברה, הפלטפורמה כבר נמצאת בשימוש במאות ארגוני בריאות, בהם בתי חולים, מוסדות לטיפול ארוך טווח ושירותי בריאות ביתיים.
החברה פועלת בשוק המתמודד עם מחסור מתמשך בכוח אדם. לפי נתוני החברה, יותר מ-50% מעובדי מערכת הבריאות מתכננים להחליף מקום עבודה במהלך 2026, מצב המעמיס על מחלקות משאבי האנוש שנאלצות להתמודד עם תחלופה גבוהה ותהליכי גיוס ידניים.
“מחסור בכוח אדם במערכת הבריאות הוא בעיית תשתית שתמשיך להחמיר אם לא ייעשה שינוי”, אמר מתן הופמן, מנכ"ל ומייסד משותף של Carefam. “צוותי HR כורעים תחת עומס אדמיניסטרטיבי ומפספסים מועמדים איכותיים רק כי לא הגיבו בזמן. בנינו את Carefam כשכבת תפעול פעילה תמיד, שמבטיחה שכל מועמד מקבל מענה מיידי בכל שלב בתהליך הגיוס או לאחר העסקתו”.
ב-Carefam מציינים כי בניגוד לכלי AI כלליים, הפלטפורמה פותחה במיוחד עבור תהליכי העבודה המורכבים של ארגוני בריאות, תחת דרישות רגולציה מחמירות. החברה מדווחת כי בשנה האחרונה רשמה צמיחה של כ-900% בעקבות ביקוש גובר לפתרונות אוטומציה בתחום.
הילה קארח, שותפה מנהלת ב-Pitango HealthTech, אמרה כי “אנחנו משקיעים בחברות שמזהות חוסר יעילות בתהליכי עבודה קריטיים בתחום הבריאות ומציעות פתרון חכם ומדויק. Carefam לקחה תהליכי עבודה מיושנים בענף שעובד תחת רגולציה כבדה ומשתמשת ב-agentic AI כדי לייצר אוטומציה בקנה מידה רחב”.
Carefam נוסדה על ידי המנכ"ל מתן הופמן וה-CTO אייל שולמן. החברה פעלה בשנים האחרונות במצב Stealth ונבחרה לאחרונה לאחת החברות המבטיחות בתחום הבריאות על ידי Business Insider.
חברת סולרום (Solrom) דיווחה כי קיבלה הזמנה מחייבת נוספת מכוחות הביטחון בהיקף של כ־210 אלף שקל לאספקת מספר יחידות של סמני לייזר מבוססי טכנולוגיית Quantum Cascade Laser (QCL) שפיתחה. המוצרים מיועדים לשימוש מבצעי, וכוללים סמן לייזר לסימון מטרות ארוכות טווח וסמן לייזר עצמי לזיהוי ומניעת ירי דו־צדדי.
ההזמנה הנוכחית היא חלק מהזמנת מסגרת בהיקף כולל של כ־1.24 מיליון שקל שעליה דיווחה החברה בינואר 2026. לפי הודעת החברה, אספקת היחידות צפויה במהלך הרבעון השני של השנה, ולהערכתה הזמנת המסגרת צפויה להתממש במלואה.
ההזמנה התקבלה לאחר סדרת הדגמות שביצעה החברה בפני יחידות נוספות של כוחות הביטחון, בהמשך לניסוי מבצעי משותף שנערך בסוף 2025. הטכנולוגיה של סולרום מבוססת על לייזרי מפל קוונטי, המאפשרים הספק גבוה, עבודה בתנאי סביבה קשים ושליטה מדויקת באורכי גל – מאפיינים המתאימים ליישומים צבאיים כמו סימון מטרות והכוונת חימוש מדויק.
לדברי החברה, במקביל להזמנת המסגרת מתקיים שיח עם גורמי הביטחון לגבי הזמנות נוספות של סמני הלייזר וכן של מוצרים נוספים המבוססים על טכנולוגיית ה־QCL, הנמצאים בשלבי פיתוח והתאמה ליישומים מבצעיים נוספים.
מתן רבין, מנכ"ל סולרום, מסר כי קבלת ההזמנה המחייבת זמן קצר לאחר חתימת הזמנת המסגרת מהווה אינדיקציה לצורך המבצעי במערכות ולרמת האמון בטכנולוגיה שפיתחה החברה. לדבריו, החברה ממשיכה לבצע הדגמות מול יחידות נוספות ולפעול לפיתוח מוצרים נוספים המבוססים על הטכנולוגיה, בשיתוף פעולה עם גורמי הביטחון.
סולרום פועלת בתחום התעשייה הביטחונית ומפתחת מערכות אלקטרוניות, אלקטרו־מכניות ואלקטרואופטיות לשוק הצבאי. החברה מפעילה ארבעה מפעלי ייצור בישראל ומעסיקה כ־150 עובדים. בעלת השליטה בחברה היא קבוצת אם.אנד.אם קאפיטל.
מימין לשמאל: יוסי כרמיל ( צילום: סלי פרג) ויהלי הררי
חברת GreenRoad, אשר פיתחה פלטפורמות לניטור מצב הנהג וחיזוי סיכונים עבור ציי רכב, הכריזה על מינויים חדשים בהנהלת החברה, כדי להאיץ את ההתרחבות הגלובלית ולקדם את הפלטפורמה החדשה של החברה, אשר תתבסס על חיזוי מבוסס Agentic AI. במסגרת הסבב, מונתה יהלי הררי למנכ"לית החברה במקומו של זוהר אלחנני, שכיהן כמנכ"ל GreenRoad בארבע השנים האחרונות.אלחנני ימשיך לשמש חבר בדירקטוריון החברה. בשנתיים האחרונות הובילה יהלי את אסטרטגיית הבינה המלאכותית של החברה, שהגיעה לרמת מוצר מסחרי. יהלי מביא עימה נסיון של 25 שנים בתעשייה, בהם הקמת וניהול חברת Innovesta Technologies וייעוץ לחברות במסגרת חברת הייעוץ הניו יורקית Synergy Business Associates.
"אני גאה ונרגשת להיכנס לתפקיד המנכ"לית בשלב משמעותי ומרגש של צמיחה וחדשנות", אמרה הררי. "יכולות ה-Predictive Agentic AI שלנו כבר מסייעות לציי רכב להפחית סיכונים ולשפר את הבטיחות מדי יום. עם מומנטום חיובי מצד לקוחותינו ומפת דרכים מוצרית ברורה, אנחנו במקום טוב שמאפשר לנו להתרחב גלובלית ולהגדיר מחדש את עתיד הבטיחות בתחום האוטובוסים ורכבי ההסעה". במקביל למינוי הזה, הצטרף לחברה יוסי כרמיל בתפקיד יו"ר פעיל. כרמיל כיהן במשך שני עשורים כמנכ"ל חברת Cellebrite והוביל אותה משלב הסטארטאפ למעמד של מובילה גלובלית הנסחרת בנסד"ק בשווי שוק של כ-5.5 מיליארד דולר.
ניסיונו בצמיחה בשוק הגלובלי, בהיערכות לכניסה לשוק ההון ובניהול דירקטוריונים, צפוי לתמוך ב-GreenRoad עם כניסתה לשלב ההתרחבות הבא. יכול להיות שהדבר מרמז גם על כוונת החברה לבצע הנפקה ציבורית. "GreenRoad יצרה בידול אמיתי", אמר יוסי כרמיל. השילוב בין מומחיות עמוקה בתחום בטיחות התחבורה הציבורית, פלטפורמת חיזוי מבוססת Agentic AI שכבר הוכחה מסחרית, בסיס לקוחות חזק וגרעין של משקיעים מחויבים, יוצר תשתית יוצאת דופן לצמיחה".
חיים שני, חבר דירקטוריון ויו"ר לשעבר של GreenRoad, אמר: "כמייסד–שותף של קרן IGP, המשקיעה לטווח ארוך והבעלים של החברה, אני יכול לומר בגאווה כי IGP מחויבת באופן מלא לעתידה של GreenRoad ולתמיכה בשלב הצמיחה הבא שלה. אני מצפה להמשיך ולתרום כחבר דירקטוריון. לאחר שעבדתי בעבר, גם עם יהלי וגם עם יוסיבהצמחת חברות טכנולוגיה מצליחות, אני בטוח שמבנה ההנהלה הנוכחי מעניק לחברה את הבסיס הנכון למימוש הפוטנציאל שלה".
ענקית הרכב החשמלי טסלה (Tesla) מתקרבת לצעד אסטרטגי חדש בעולם החומרה. מנכ״ל החברה אילון מאסק הודיע כי בתוך כשבוע צפויה החברה להשיק יוזמה חדשה בשם Terafab — פרויקט להקמת מפעל שבבים גדול במיוחד שיתמקד בייצור שבבי בינה מלאכותית עבור מערכות החברה. מאסק הסתפק בציוץ לקוני בסוף השבוע ברשת X, לפיו "פרויקט טרה-פאב יושק בעוד 7 ימים". על כן, ייתכן כי במועד ההשקה ייחשף מידע נוסף על הפרויקט, כולל פרטים על היקפו, מיקומו ולוח הזמנים להקמתו.
בתעשייה מעריכים כי מפעל כזה עשוי להתחיל בקיבולת של עשרות אלפי עד כ-100 אלף פרוסות סיליקון בחודש — סדר גודל של מפעלי שבבים מתקדמים גדולים. המהלך נועד לתת מענה לביקוש ההולך וגובר לשבבי בינה מלאכותית בתוך טסלה עצמה. החברה מפתחת בשנים האחרונות סדרת מעבדים ייעודיים עבור מערכות הנהיגה האוטונומית שלה, המשמשים כמוח החישובי של כלי הרכב. ככל שהמערכות הללו מתקדמות ודורשות כוח חישוב גדול יותר, כך גדל גם הצורך בייצור שבבים בהיקף עצום.
שליטה בשרשרת האספקה
הרעיון של מפעל שבבים עצמאי משתלב בגישה רחבה יותר של טסלה לשלוט ברכיבים הקריטיים של מוצריה. בשיחות עם משקיעים לאחר פרסום אחד מדוחותיה הכספיים האחרונים, ציין מאסק כי טסלה שואפת לייצר בעצמה את המרכיבים החשובים ביותר בשרשרת האספקה שלה, במיוחד בכל הנוגע לשבבי בינה מלאכותית. לדבריו, החברה מבקשת להיות “היצרנית של המרכיבים המרכזיים ביותר בשרשרת האספקה שלנו”, ולא להסתמך לחלוטין על ספקים חיצוניים.
עד היום הסתמכה טסלה על יצרני שבבים חיצוניים, ובראשם TSMC ו־Samsung, לייצור המעבדים שהיא מפתחת. אולם לפי מאסק, גם בתרחיש האופטימי ביותר קיבולת הייצור של הספקים הקיימים עלולה שלא להספיק לצרכים העתידיים של החברה. בשיחת המשקיעים הוא הדגיש כי “גם אם כל הספקים שלנו יגדילו את הייצור בצורה האופטימלית ביותר, עדיין לא יהיה מספיק קיבולת כדי לעמוד בביקוש העתידי” — מצב שהוביל את החברה לבחון הקמה של מפעל שבבים גדול משלה.
מעבר מרכב ל-AI ורובוטיקה
השבבים שטסלה מפתחת אינם מיועדים רק למערכות הנהיגה האוטונומית. הם צפויים לשמש גם במרכזי הנתונים של החברה ובפרויקטים עתידיים כמו הרובוט ההומנואידי Optimus. שליטה בפיתוח ובייצור של שבבי AI עשויה לאפשר לטסלה להבטיח אספקה יציבה של כוח חישוב עבור כלי הרכב, צי הרובוטקסי העתידי והרובוטים שהיא מתכננת לפתח. אם אכן תקים טסלה מפעל שבבים משלה, הדבר עשוי לסמן שינוי משמעותי במעמדה: מחברת רכב וטכנולוגיה — לשחקנית משמעותית גם בתעשיית השבבים הגלובלית.
מכירות התעשייה האווירית (IAI) בשנת 2025 צמחו בשנת 2025 בכ-20.8% והסתכמו בכ-7.38 מיליארד דולר. זאת בהשוואה למכירות של כ-6.1 מיליארד דולר בשנת 2024 וכ-5.32 מיליארד דולר בשנת 2023. בתקופה הזו גם חלה עלייה קלה בריווחיות התפעולית של החברה: מ-7% בשנת 2023 היא טיפסה ל-10% בשנת 2025. בסך הכל, היקף הרווח התפעולי זינק ב-50.8% והסתכם בכ-751 מיליון דולר בשנת 2025.
ייתכן שאחת מהסיבות לכך נעוצה בשינוי בתמהיל המכירות: גידול חזק מאוד במכירות חטיבת הטילים והחלל, שהיא גם החטיבה הריווחית ביותר. בשנת 2025 הסתכמו מכירותיה בכ-3.5 מיליארד דולר, בהשוואה לכ-2.69 מיליארד דולר ב-2024, וכ-1.7 מיליארד דולר ב-2023. הריווחיות הגולמית שלה בשנת 2025 היתה 12%. בתוך תחום הזה, צמחו מכירות הטילים (להגנה ולתקיפה) להיקף של כ-2.26 מיליארד דולר (בהשוואה לכ-1.38 מיליארד דולר ב-2023), והיו אחראיות לכ-31% מכלל המכירות של החברה.
המגמה הזו צפויה להימשך גם בשנים הבאות, שכן צבר ההזמנות של חטיבת החלל והטילים מסכם כבר היום בכ-19.2 מיליארד דולר. סך כל צבר ההזמנות של החברה בסוף 2025 הסתכם בכ-19.75 מיליארד דולר, כ-75% ממנו הוא של הזמנות שמועד האספקה שלהן הוא עד 2029. ראוי לציין שהתוצאות של התעשייה האווירית הן חלקיות, משום שאינן כוללות פעילויות הנמצאות תחת חיסיון בהוראת משרד הביטחון. יחד עם זאת, החברה מסרה שאף אחד מהפרוייקטים החסויים לא תרם יותר מ-5% מכלל הכנסותיה, ושהיקף כל הפעולות החסויות אינו עולה על 12% מכלל המכירות.
בסך הכל, התעשייה האווירית מעסיקה כיום קצת יותר מ-15,000 עובדים, מהם כ-4,500 מועסקים בחברה הבת אלתא. החברה פועלת בארבעה תחומים מרכזיים: תחום מערכות טילים וחלל הכוללת כלי נשק, לוויינים ומשגרים; תחום כלי טיס צבאיים הכולל פיתוח, ייצור ותמיכה בלקוחות של מטוסים מאוישים ומטוסים לא מאויישים (כטב"ם); תחום האלקטרוניקה הצבאית הכולל פיתוח מערכות אוויריות ויבשתיות ומערכות מכ"ם בחברה הבת אלתא, ותחום התעופה הכולל הסבות מטוסי נוסעים למטען, פיתוח וייצור מטוסי מנהלים אזרחיים, מכלולים תעופתיים והפעלת מרכז תמיכה כולל לכלי-טיס.
השוק הצבאי אחראי לכ-87% מהמכירות בשנת 2025, כאשר 66% מהמכירות היו לייצוא. משרד הביטחון הוא הלקוח הגדול ביותר של החברה והיה אחראי לכ-28% מהכנסותיה בשנת 2025.
הבינה המלאכותית הופכת במהירות לטכנולוגיה מרכזית בתעשיית התחבורה. יצרניות רכב וחברות טכנולוגיה משלבות מערכות AI במערכות נהיגה אוטונומיות, במערכות סיוע לנהג, בניהול ציי רכב ובשירותים חכמים בתוך הרכב המחובר לענן. מודלים מתקדמים מאומנים על כמויות עצומות של נתוני נהיגה וחיישנים במטרה לשפר את ביצועי הנהיגה, לייעל תפעול ולפתח שירותי תחבורה חכמים.ואולם לצד היתרונות הטכנולוגיים, הופעת הבינה המלאכותית גם יוצרת שכבת סיכון חדשה.
לפי הדו"ח השנתי של חברת הסייבר לרכב Upstream Security, הממפה את איומי הסייבר בתעשיית הרכב והניידות החכמה, השילוב המואץ של בינה מלאכותית במערכות תחבורה פותח שורה של וקטורי תקיפה חדשים. הדו"ח מתבסס על ניתוח של 494 תקריות סייבר פומביות שתועדו ב-2025, כחלק ממאגר של 2,371 אירועים מאז 2010, לצד מודיעין שנאסף ממקורות ברשת העמוקה והאפלה ומעקב אחר פעילות של כ-1,996 גורמי תקיפה בתחום.
החוקרים מציינים כי “בינה מלאכותית מעצבת מחדש את נוף הסייבר בתחום הרכב והניידות החכמה”. לפי הדוח, מערכות AI משולבות כיום במגוון שכבות של האקוסיסטם התחבורתי – ממערכות פיתוח ושירותי ענן ועד אפליקציות רכב ומערכות שירות ללקוחות – ולכן כל חולשה במודל או בממשקים סביבו עלולה להפוך לנקודת חדירה. לצד זאת מזהירים החוקרים כי הבינה המלאכותית אינה רק יעד לתקיפה אלא גם כלי שמעצים את התוקפים עצמם. לפי הדוח, כ-80%-90% מפעולות הסייבר בעולם כבר מתבצעות באופן אוטונומי באמצעות AI, נתון שממחיש כיצד הטכנולוגיה מאפשרת לבצע מתקפות בקנה מידה רחב ובקצב מהיר בהרבה מבעבר — מגמה שעשויה להשפיע גם על מערכות תחבורה חכמות.
להטעות את מודל הנהיגה
אחד האיומים המרכזיים הוא מתקפות מסוג Prompt Injection, שבהן תוקף מזין למערכת AI קלט שנועד להטעות את המודל. לפי הדוח, הסיכון רלוונטי במיוחד למערכות בינה מלאכותית המשולבות בשירותי ענן, באפליקציות רכב ובמערכות שירות ללקוחות – כלומר מערכות שמקבלות קלט טקסטואלי או קולי מהמשתמשים או ממערכות אחרות. במקרים כאלה תוקפים יכולים להזין קלט זדוני שנועד להטעות את המודל ולגרום לו לבצע פעולה שלא תוכננה, לעקוף מנגנוני הרשאה או לחשוף מידע רגיש.
הדוח מתייחס גם לסיכוני AI נוספים, ובהם הרעלת נתוני אימון, חשיפת מידע רגיש ומניפולציה של מודלים. החוקרים מציינים כי שילוב מודלי שפה ומערכות AI בשירותי תחבורה יוצר נקודות חולשה חדשות, וכותבים כי “מודלי שפה גדולים משולבים כיום בפיתוח, בתפעול ובשירותים הפונים ללקוחות בתחום הניידות – ובכך יוצרים פגיעויות חדשות”. נקודת התורפה אינה נמצאת רק בשלב השימוש במודל, אלא גם לאורך מחזור החיים שלו.
למשל, התוקפים מנסים להרעיל את נתוני האימון של המודלים באמצעות החדרת מידע זדוני למאגרי הנתונים, או באמצעות חדירה למערכות חיצוניות או לספקי צד שלישי המספקים את הנתונים. סיכונים נוספים כוללים חשיפת מידע רגיש דרך מודלים המחוברים למערכות ארגוניות, מניפולציה של מודלים באמצעות קלטים מתוחכמים, ואף מתקפות שמטרתן לשבש את פעילות המודל עצמו. במערכות תחבורה מקושרות שבהן מודלי AI פועלים לצד שירותי ענן, API ומערכות תפעול, חולשה באחד מהרכיבים הללו עלולה להפוך לנקודת חדירה רחבה יותר למערכות הרכב והניידות.
סיכון נוסף קשור לאקוסיסטם הרחב שבו פועלות מערכות הבינה המלאכותית. מערכות רבות מבוססות על שירותי ענן וממשקי תוכנה, ולכן פריצה לשירות אחד עלולה להשפיע על מערכות נוספות. הדו"ח מזהיר כי אימוץ שירותי AI של צד שלישי “מכניס סיכונים חדשים לשרשרת האספקה”, מכיוון שחולשה אצל ספק חיצוני עלולה להשפיע על מערכות הרכב של יצרנים שונים.
פי 2 יותר תקיפות בעולם הרכב
החשש הזה מתחזק לנוכח הנתונים הרחבים יותר על איומי הסייבר בענף. לפי הדו"ח, בשנת 2025 תועדו 494 תקריות סייבר פומביות בתחום הרכב והניידות החכמה – כמעט כפול ממספרם ב-2024 – כחלק ממאגר של יותר מ-2,300 אירועים שתועדו מאז 2010. מתקפות כופר הפכו לאיום מרכזי בענף, כאשר 44% מהאירועים קשורים לנוזקות כופר המופעלות לעיתים על-ידי קבוצות פשע מאורגנות.
עוד עולה מהדו"ח שמרבית המתקפות אינן דורשות גישה פיזית לרכב: 92% מהאירועים מתבצעים מרחוק באמצעות האינטרנט או רשתות תקשורת, ורובם מכוונים לתשתיות הדיגיטליות שמסביב לרכב. למעשה, נקודות התקיפה המרכזיות הן מערכות הענן וה-API המחברות את הרכב לשירותים חיצוניים. החוקרים מדגישים שבמערכות תחבורה מקושרות, “שרתי backend וממשקי ה-API הן נקודת החשיפה המרכזיות”.
גם סוגי הנזק משתנים. דליפות מידע הפכו להשפעה הנפוצה ביותר של מתקפות סייבר בתחום התחבורה, והן מהוות 68% מהאירועים. לצד זאת נרשמות גם מתקפות שמטרתן שיבוש שירותים, שליטה במערכות או הונאה דיגיטלית. המסקנה העולה מהדוח היא כי ככל שהבינה המלאכותית הופכת לחלק מרכזי יותר ממערכות התחבורה, כך גם גבולות הסייבר של הרכב מתרחבים. ההגנה כבר אינה יכולה להתמקד רק במערכות האלקטרוניות שבתוך הרכב עצמו, אלא חייבת לכלול את כל האקוסיסטם – שירותי הענן, ממשקי התוכנה ומערכות הבינה המלאכותית שמפעילות חלק הולך וגדל מתשתיות התחבורה המודרניות.
חברת In3D הישראלית הודיעה על שיתוף פעולה חדש עם חיל האוויר, במסגרתו תוטמע מערכת סימולציה מתקדמת המבוססת על מציאות מורחבת (XR) לצורך הכשרת צוותי כיבוי האש בבסיסי החיל. המערכת נועדה לדמות תרחישי דליקה מורכבים בתוך האנגרים – סביבת עבודה רגישה הכוללת כלי טיס, מערכות דלק וציוד טכני רב – ולאפשר לצוותים לתרגל מצבי חירום בסביבה בטוחה אך מציאותית.
הסימולטור שפותח על ידי החברה עושה שימוש במידול תלת־ממדי של סביבת ההאנגר ומייצר חוויית אימון אינטראקטיבית הכוללת הדמיה של להבות, עשן ורעש, לצד תרחישים משתנים המדמים מצבי חירום שונים. המתאמנים נכנסים לסביבה הווירטואלית באמצעות משקפי מציאות מדומה או מציאות משולבת, ומבצעים פעולות כיבוי ותגובה בזמן אמת, בעוד המדריכים יכולים לעקוב אחר הפעולות שלהם על גבי מסך חיצוני ולנתח את שרשרת קבלת ההחלטות.
המערכת נועדה לאפשר לצוותי הכיבוי להתאמן על מגוון תרחישי דליקה מורכבים בתוך האנגרים, מבלי להשבית פעילות מבצעית או לבצע תרגולים הכוללים אש חיה. בעבר, אימונים מסוג זה דרשו לעיתים פינוי של ההאנגר ואף הדלקת אש מבוקרת לצורכי תרגול – תהליך שהיה כרוך בסיכונים ובמורכבות לוגיסטית. הסימולטור החדש מאפשר להריץ מגוון רחב של תרחישים בסביבה וירטואלית המדמה את תנאי הזירה, כולל מצבים קיצוניים שקשה או בלתי אפשרי לשחזר בתרגול פיזי.
נתנאל רייכר, מנכ"ל In3D, אמר כי "השימוש במציאות מדומה מאפשר להכין צוותים למצבי קיצון בצורה ריאליסטית מאוד, תוך יצירת סביבת לחץ מבוקרת. כך ניתן לבצע הכשרה איכותית מבלי להשבית פעילות מבצעית או לחשוף ציוד ואנשים לסיכונים מיותרים".
סטארט-אפ שנולד מעולמות ההדרכה המבצעית
In3D נוסדה בשנת 2017 על ידי נתנאל רייכר ורן חייקין, יוצאי מערכת הביטחון ששירתו בתפקידי פיקוד והדרכה בחיל הים. השניים זיהו במהלך שירותם פער בין מערכות האימון המסורתיות בצבא לבין הטכנולוגיות המתקדמות שהתפתחו בעולם הגיימינג והמציאות המדומה.
מתוך ההבנה הזאת הקימו חברה המתמחה בפיתוח מערכות סימולציה מבוססות מציאות מדומה (VR), מציאות רבודה (AR) ומציאות משולבת (MR), שנועדו לדמות באופן מדויק ככל האפשר את סביבת העבודה שבה פועלים המשתמשים – בין אם מדובר בזירה מבצעית, חדר ניתוח או אתר תעשייתי.
הטכנולוגיה של החברה מבוססת על יצירת מודלים תלת-ממדיים מפורטים של סביבות אמיתיות, לעיתים באמצעות סריקות ומדידות בשטח, והפיכתם לסביבה אינטראקטיבית שבה ניתן להריץ תרחישים שונים. המשתמשים נכנסים לסביבה באמצעות משקפי XR, נעים בתוכה ומבצעים פעולות בזמן אמת, בעוד המערכת מתעדת ומנתחת את התנהלותם לצורך הדרכה ומשוב.
פעילות רחבה במגזר הביטחוני והרפואי
מלבד שיתוף הפעולה עם חיל האוויר, החברה פועלת בשנים האחרונות גם בפרויקטים נוספים עבור מערכת הביטחון וגופי הדרכה. בין היתר פיתחה החברה מערכות סימולציה לתרגול תרחישי חירום וזירות אסון, המאפשרות לאנשי מקצוע להתאמן בתנאים הדומים ככל האפשר למציאות. כך למשל פיתחה החברה עבור חיל הרבנות הצבאית סימולטור מציאות מעורבת (MR) להכשרת רבנים גדודיים, המדמה זירות לחימה ואירועי אסון ומאפשר לתרגל הליכים מורכבים כמו זיהוי ופינוי חללים בתנאי לחץ מבצעי.
הטכנולוגיה של In3D מצאה שימוש גם בתחום הרפואי. החברה פיתחה מערכות המאפשרות להמיר סריקות CT ו-MRI למודלים תלת-ממדיים אינטראקטיביים, כך שמנתחים יכולים להיכנס לסביבה וירטואלית ולבחון מראש את האנטומיה של המטופל ולתכנן את מהלך הניתוח.
בנוסף פועלת החברה בתחומים כגון הדרכה מקצועית, תחזוקה תעשייתית והדמיות הנדסיות, תוך שימוש בעקרונות של "תאום דיגיטלי" (Digital Twin) – יצירת העתק וירטואלי של סביבה פיזית המאפשר לבצע סימולציות ולנתח תרחישים שונים.
אימון קרוב יותר למציאות
המהלך האחרון עם חיל האוויר ממחיש מגמה רחבה יותר בעולם ההדרכה הביטחונית והתעשייתית, שבה מערכות מציאות מורחבת משמשות יותר ויותר לצורך הכשרה במצבי קיצון. השילוב בין סימולציה תלת-ממדית, אינטראקציה בזמן אמת ובקרה של מדריכים מאפשר לארגונים לבצע אימונים מורכבים בתדירות גבוהה יותר ובעלות נמוכה יחסית.
עבור צוותי כיבוי האש של חיל האוויר, המשמעות היא האפשרות להתאמן שוב ושוב על תרחישי שריפה בהאנגרים – אחת הסביבות המסוכנות ביותר בבסיסי טיסה – ולשפר את המוכנות המבצעית לקראת אירוע אמת.
חברת סולאראדג' (SolarEdge) הודיעה כי סמנכ"ל הכספים שלה, אסף אלפרוביץ, יעזוב את תפקידו ב-9 ביוני 2026 כדי להתמנות ל-CFO בחברה ציבורית אחרת. בהמשך התברר כי היעד הבא שלו הוא חברת כימיקלים לישראל (ICL), שבה צפוי להיכנס לתפקיד באמצע יוני ולהחליף את אבירם להב הפורש.
אלפרוביץ נכנס לתפקיד רק במרץ 2025, כך שכהונתו בסולאראדג' תימשך מעט יותר משנה. החברה מסרה כי העזיבה אינה קשורה למחלוקת חשבונאית או פיננסית, וכי החל תהליך לאיתור מחליף.
עזיבה זו מצטרפת לטלטלה במחלקת הכספים של החברה: זהו סמנכ"ל הכספים השני ברצף שעוזב את התפקיד לאחר תקופה קצרה יחסית. קודמו בתפקיד החזיק בו פחות משנה לפני שעזב. זאת לאחר תקופה ארוכה של יציבות, שבמהלכה כיהן רונן פייר כסמנכ"ל הכספים של סולאראדג' במשך יותר מעשור והיה אחד מאנשי המפתח בצמיחת החברה.
סימני התאוששות בדוחות — אך החברה עדיין מפסידה
עזיבת ה-CFO מגיעה בתקופה שבה סולאראדג' מנסה לייצב את פעילותה לאחר המשבר החריף בענף הסולארי בשנים האחרונות. בדוחות האחרונים שפרסמה בפברואר הציגה החברה הכנסות רבעוניות של כ-335 מיליון דולר — עלייה חדה לעומת התקופה המקבילה — והפסד של כ-0.14 דולר למניה, שהיה קטן מהתחזיות המוקדמות של האנליסטים.
בסך הכול רשמה החברה בשנת 2025 הכנסות של כ-1.18 מיליארד דולר, אך עדיין הציגה הפסד נקי מצטבר של יותר מ-400 מיליון דולר.
לרבעון הראשון של 2026 צופה החברה הכנסות בטווח של 290–320 מיליון דולר ושיעור רווח גולמי של כ-20%–24%, כחלק מתהליך התאוששות שמטרתו לשפר את הרווחיות לאחר תקופה ארוכה של שחיקה.
במקביל מנסה החברה להציג מנועי צמיחה חדשים. הנהלת סולאראדג' הדגישה כי בכוונתה להתמקד בפלטפורמת Nexis החדשה ובתחומים סמוכים, בהם פתרונות אנרגיה לתשתיות חשמל ולמרכזי נתונים.
על רקע הסימנים לייצוב הפעילות, מניית החברה זינקה אתמול בכ-10% לאחר שבנק אוף אמריקה העלה את מחיר היעד שלה. העלאת ההמלצה הובילה לגל רכישות במניה ולעלייה חדה במסחר.
העזיבה של אלפרוביץ מוסיפה כעת שכבת אי-ודאות נוספת להנהלה הפיננסית של החברה — דווקא בתקופה שבה סולאראדג' מנסה לשכנע את המשקיעים כי היא יוצאת ממשבר הסולאר של השנים האחרונות ומנסה לחזור למסלול צמיחה.
אנו עושים שימוש בקבצי עוגיות לצרכים שיווקיים ושיפור חוויית השימוש באתר. איסוף המידע באתר נעשה באופן אנונימי, למעט בטפסי יצירת קשר והרשמה לניוזלטר בהם אתם מתבקשים למלא פרטים אישיים. אנו עושים שימוש במגוון תוכנות לאיסוף וניתוח אנליטי של הנתונים באופן אנונימי לרבות: גוגל אנליטיקס, פייסבוק פיקסל ועוד.
What personal data we collect and why we collect it
We collect anonymous data on visitors in this website for business purposes such as enhancing user experience, digital marketing and search engine optimization.
We collect personal data such as email address and names on various forms – all forms present in this website include consent checkboxes and clear reason for collecting the data: general inquiries on our products, newsletter subscription, professional inquiries job applications. All forms are designed in accordance with GDPR requirements.
Comments
When visitors leave comments on the site we collect the data shown in the comments form, and also the visitor’s IP address and browser user agent string to help spam detection.
An anonymized string created from your email address (also called a hash) may be provided to the Gravatar service to see if you are using it. The Gravatar service privacy policy is available here: https://automattic.com/privacy/. After approval of your comment, your profile picture is visible to the public in the context of your comment.
Media
If you upload images to the website, you should avoid uploading images with embedded location data (EXIF GPS) included. Visitors to the website can download and extract any location data from images on the website.
Contact forms and newsletter
We use Gravity Forms as our platform of choice for all forms present in this website. Forms present in this website have been modified to fit GDPR requirements.
Unless specifically specified and approved by visitor, we do not use the collected data for marketing purposes.
We use Mailchimp to collect email addresses and send periodical marketing materials to our customers.
Handling and management of all email addresses and mailing operations is conducted under GDPR terms and guidelines provided by Mailchimp.
All subscribers are able to change their subscriptions preferences or unsubscribe at any given time.
Techtime has accepted the Data Processing Addendum agreement provided by Mailchimp for all its Mailchimp accounts.
All our lead collection forms have been altered in accordance with GDPR requirements and now include unchecked checkboxes in order to accept the explicit consent of the user prior to form submission.
Cookies
If you leave a comment on our site you may opt-in to saving your name, email address and website in cookies. These are for your convenience so that you do not have to fill in your details again when you leave another comment. These cookies will last for one year.
If you have an account and you log in to this site, we will set a temporary cookie to determine if your browser accepts cookies. This cookie contains no personal data and is discarded when you close your browser.
When you log in, we will also set up several cookies to save your login information and your screen display choices. Login cookies last for two days, and screen options cookies last for a year. If you select “Remember Me”, your login will persist for two weeks. If you log out of your account, the login cookies will be removed.
If you edit or publish an article, an additional cookie will be saved in your browser. This cookie includes no personal data and simply indicates the post ID of the article you just edited. It expires after 1 day.
Embedded content from other websites
Articles on this site may include embedded content (e.g. videos, images, articles, etc.). Embedded content from other websites behaves in the exact same way as if the visitor has visited the other website.
These websites may collect data about you, use cookies, embed additional third-party tracking, and monitor your interaction with that embedded content, including tracing your interaction with the embedded content if you have an account and are logged in to that website.
Analytics
We use Google Analytics regularly for monitoring user behavior and traffic sources and utilize the gathered information for enhancing user experience and for business purposes.
The use of Google Analytics in done according to GDPR terms and guidelines provided by Google.
Legal Entity: Techtime.
Primary Contact (a.k.a. “Notification Email Address”): [email protected] – this email is designated for receiving notices under the Google Ads Data Processing Terms.
Who we share your data with
We use various cloud platforms and third party providers for the purpose of operating this website.
We do not share or sell your data for any commercial purpose other than specified above.
We use the following processors for the operating this website and executing related digital marketing campaigns:
WP Engine – Hosting Provider
Cloudflare – Cloud based security and web performance processor.
Google Cloud Platform – data centers provider for WP Engine
Sucuri – Website security provider
Mailchimp – Newsletter service provider
Google Analytics, Adwords, Webmasters
Facebook – We use Facebook for advertising and place tracking code on our website for enhancing digital marketing campaigns (i.e – Facebook Pixel).
Planwize Ltd – Digital Marketing Agency.
How long we retain your data
If you leave a comment, the comment and its metadata are retained indefinitely. This is so we can recognize and approve any follow-up comments automatically instead of holding them in a moderation queue.
For users that register on our website (if any), we also store the personal information they provide in their user profile. All users can see, edit, or delete their personal information at any time (except they cannot change their username). Website administrators can also see and edit that information.
What rights you have over your data
If you have an account on this site, or have left comments, you can request to receive an exported file of the personal data we hold about you, including any data you have provided to us. You can also request that we anonymize or erase any personal data we hold about you. This does not include any data we are obliged to keep for administrative, legal, or security purposes.
Request for Receiving Data Associated with One’s Email Address
Users may request to receive access to all related information submitted to this website for their review.
In accordance with GDPR compliance, user may further request the anonymization of such data.
In order to request access for all data associated with a given email address, users may submit the request here. Users then receive an email with a link to a page with all related information.
The link is valid for 24 hours. Users may submit additional request for the same email address once in every 24 hours.
A request for anonymization should be sent separately: User may select the data he or she wishes the site owner to anonymize so it cannot be linked to his or her email address any longer. An email confirmation will be sent once linked data has been successfully anonymized.
Where we send your data
Visitor comments may be checked through an automated spam detection service. All our processors and third party providers comply with GDPR requirements and apply privacy by design and necessary measure to ensure that personal data is being processed and handled in accordance with requirements. The list of our third party service providers and processors is listed above.
Contact information
For all privacy-specific concerns inquiries, you may contact us at [email protected]
How we protect your data
We use rigorous practices in order to protect our website and data collected, as well as world class cloud and hosting providers.
Communication between visitor and the server is encrypted using SSL.
The site is protected with web application firewall and is undergoing daily security scans, regular software updates by a dedicated team in order to minimize the risk of data breach.
What data breach procedures we have in place
Once a data breach is detected, our providers execute a dedicated standard operational procedure in order to assess the scope and potential damage, provide immediate remedy, patch any potential security holes and notify users who may be affected by the breach.
We may contact affected users with one or more form of communication within 72 hours and provide the needed information as to the scope of the data breach and actions taken.
What third parties we receive data from
We do not receive data from third parties for our marketing campaigns.
What automated decision making and/or profiling we do with user data
We may apply remarketing/retargeting methods while conducting online advertising using Google Facebook and the likes.
The above is conducted by applying various tracking codes into our website in order to track and retarget users based on
By visiting and using this website you are hereby provide your consent for the use of the above means and methods.
