[בתמונה: אהרון אהרון, מנכ"ל הרשות לחדשנות. קרדיט: שלומי אמסלם]

רשות החדשנות מודיעה כי במטרה לעודד פעילות מו"פ בפריפריה היא תגדיל את התמיכה בחממות שיפתחו שלוחות באזורי פיתוח א' ב-500,000 שקל. כמו כן, כדי לסייע לחברות בתחום הביוטכנולוגיה, המתמודדות עם הוצאות גדלות והולכות בשלביהן הראשונים, תגדיל המועצה את המענקים לחברות בתחום זה במיליון שקל.

תעדוף לפריפריה

רשות החדשנות תאפשר לחממות, באישור מראש, להקים שלוחות באזור פיתוח א' שיתאימו מצד אחד לאקו-סיסטם (ecosystem) המקומי ומצד שני יעשירו אותה ויעודדו פיתוח יזמות מקומית. בכך תתרחב הפעילות הקיימת של החממות למקומות נוספים בארץ וייפתחו הזדמנויות חדשות בפני יזמים מקומיים, לרבות נגישות רבה יותר לשירותים אותן מספקות החממות.

כמו כן, כדי לתמרץ את החממות להרחיב את פעילותן בפריפריה, רשות החדשנות תגדיל את התקציבים של כל חברות חממה שיפעלו באזור פיתוח א' בסך של כ-500,000 שקל לחברה. מדובר בתמריץ משמעותי שמצד אחד יסייע לחברות להגיע לאבן דרך פיננסית משמעותית ולהשיג השקעות המשך, ומצד שני יסייע לחממות לבסס פעילות מו"פ משמעותית באזור פיתוח. באזורי פיתוח א' נכללים רשויות מקומיות במחוזות ירושלים, הדרום והצפון ובנפת חיפה אשר מתאפיינים ברמה חברתית כלכלית נמוכה ושיעור אבטלה שנתי ממוצע של 10% ומעלה.

חממות מעניקות לסטארט-אפים סביבת עבודה, תשתיות מו"פ, שירותים אדמיניסטרטיביים, הנחיה טכנולוגית ועסקית, וחשיפה וקשרים למשקיעים, שותפים ולקוחות פוטנציאליים דרך הנטוורקינג של החממה ובעלי מניותיה. חממה רגילה מקבלת מענק בגובה של עד 3 מיליון שקל לתקופה של עד שנתיים

דחיפה נוספת תחום הביוטכנולוגיה

בנוסף על כך, לאור ההוצאות הולכות וגדלות שנדרשות מצד חברות בתחום הביוטכנולוגיה כדי להגיע לאבן דרך מימונית, רשות החדשנות תגדיל את התקציב המיועד לחברות בתחום הביוטכנולוגיה  אשר נכנסות לשנה השלישית בסך של 1 מיליון שקל נוספים לכל חברה, וזאת על מנת לעודד חממות להשקיע במיזמים בתחום ביוטכנולוגיה ולעזור לחברות אלו להגיע לניסויים קליניים בסוף תקופת החממה. חממה בתחום הביוטכנולוגית קיבלה עד כה מענק בגובה של עד 6.9 מיליון שקל לתקופה של עד שלוש שנים.

לדברי אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות, "השינויים הללו ממשים את אסטרטגיית הרשות לקדם חדשנות ומו"פ גם בפריפריה וכן לעודד הצלחה של סטארטאפים בתחומים עם סיכון גבוה, כגון ביוטכנולוגיה".

המדען הראשי ויו"ר המועצה ד"ר עמי אפלבאום הסביר שרשות החדשנות חרטה על דגלה לעודד צמיחה, להגדיל את הפריון ולקדם חדשנות טכנולוגית במטרה להשיג שגשוג כלכלי בישראל. "חיזוק והרחבת מעגלי היזמות, החדשנות ופעילות מו"פ בפריפריה הם חלק חשוב בהשגת המטרה ולפיכך אישרה המועצה שורת צעדים שנועדו להגביר את פעילות המו"פ המתבצעת בפריפריה במסגרת תכנית החממות."

חברת DSIT זכתה בחוזה ענק לאספקת סונארים לגילוי איומים תת-ימיים לחיל הים ההודי, כך דיווחה היום החברה. במסגרת ההסכם, שנחתם בשיתוף חברת Tata Power SED ההודית, יסופקו לחיל הים ההודי כ-78 מערכות סונאר לגילוי צוללנים ואיומים תת-ימיים מדגם PointShield. על פי החברה, מדובר בהזמנה הגדולה ביותר בעולם עבור מערכות הגנה תת ימיות.

מערכות ה- PointShieldיסופקו לחיל הים ההודי במסגרת תוכנית רכש מיוחדת שנקראת "Buy Make India". במסגרת תוכנית הרכש חלק מהסונארים יסופקו ישירות על ידי חברת DSIT, ואילו יתר המערכות ייוצרו על ידי Tata Power SED בהודו תחת פיקוחה של DSIT. משרד ההגנה ההודי בחר את DSIT ואת Tata Power SED לאחר תהליך מכרז שבו השתתפו יצרניות בינלאומיות רבות של מערכות הגנה תת-ימיות וחברות הודיות גדולות. תהליך המכרז כלל מבדקים בים לביצועי המערכות, בחינה טכנית והתמחרות כספית.  Tata Power SED, המשתייכת לענקית האנרגיה ההודית Tata Power Group, מספקת מערכות הגנה למשימות קריטיות כגון משגרי טילים, מערכות בקרה ושליטה, מכ"מים ומערכות ניווט.

PointShield של DSIT הינה מערכת סונאר ניידת המשמשת להגנה על כלי שיט בעגינה ומתקנים שונים בחוף ובים כגון כורים גרעיניים, אסדות גז ונפט, בסיסים ימיים, נמלים וכבלים וצינורות תת-ימיים. המערכת מספקת מעטפת הגנה היקפית של 360 מעלות ומסייעת לגלות, לעקוב ולסווג באופן אוטומטי ניסיונות חדירה וחבלה על ידי צוללנים וכלי שיט תת-ימיים בלתי מאוישים. המערכת נמצאת בשימוש על ידי חילות ים, משמרות חופים וחברות גז ונפט ברחבי העולם. בחודש שעבר דיווחה החברה על התקנת מערכת סונאר שנייה מדגם AquaShield, שדומה בפעולתה ל- PointShield אך עינה ניידת, בטרמינל הנפט הפולני NAFTOPORT.

חברת DSIT מגבעת שמואל נמצאת בבעלות משותפת של חברת רפאל וחברת Accorn Energy האמריקנית. החברה מפתחת ומייצרת מערכות אקוסטיקה, סונר ומערכות הגנה תת-ימיות למגזרים צבאיים ואזרחיים. לקוחותיה כוללים חברות גז ונפט, חילות ים, משמרות חופים וחברות אבטחת גבולות.

דן בן דוב, סמנכ"ל המכירות והשיווק של DSIT כי עסקה משמעותית זו מחזקת את מעמדה של החברה כמובילה בתחום האבטחה התת-ימית. "העסקה ממחישה את הצורך הגובר בקרב חילות ים, משמרות חופים וגופים אחרים להגנה על כלי השיט שלהם ומתקניהם בחוף ובים מפני חדירה וחבלה תת ימיים.

חברת גמלטו (Gemalto) הגרמנית, ספקית של מוצרי אבטחה דיגיטליים, קיבלה את הצעת הרכש של חברת מערכות ההגנה הצרפתית תאלס (Thales) תמורת 4.8 מיליארד אירו. מועצת המנהלים של גמלטו אישרה פה אחד את העסקה, שתתבצע במזומן לפי מחיר של 51 אירו למניה,המהווה פרמייה של 51% לעומת מחיר המניה ב-8 בדצמבר, ערב פרסום העסקה. המיזוג צפוי לצאת לפועל במחצית השנייה של 2018. בשבועות האחרונים ניהלה תאלס תחרות מחירים מול חברת Atos הצרפתית, שהציעה לשלם 46 אירו בלבד תמורת כל מניה של גמלטו.

גמלטו היא היצרנית הגדולה בעולם של כרטיסי SIM לסמארטפונים, אולם העניין של תאלס בעיסקה טמון דווקא בהתמחות של גמלטו בתחום האבטחה הדיגיטלית שבו היא מציעה פורטפוליו מגוון של מוצרים למגזרים שונים. החברה מפתחת ומייצרת פתרונות מאובטחים לביצוע עסקאות עבור בנקים, ובכלל זה כרטיסי EMV (כרטיס אשראי עם שבב), מסופי תשלום ומערכות אימות זהות לבנקאות מקוונת. החברה מוכרת גם פתרונות אימות זהות למגזר הציבורי, ובכלל זה טכנולוגיית זיהוי ביומטרי לתעודות זיהוי ממשלתיות, ומוצרי אבטחה למגזר הארגוני ושירותי הצפנה ואבטחת ענן.

גמלטו גם החלה לפעול בתחום ה-IoT ומספקת פתרונות קישוריות ואבטחה למכשירי IoT. החברה מעסיקה כ-15,000 עובדים ברחבי העולם והכנסותיה ב-2016 עמדו על 3.2 מיליארד אירו. קבוצת תאלס היא אחד מתאגידי הביטחון הגדולים בעולם. היא מעסיקה כ-64 אלף עובדים ברחבי העולם ונסחרת בבורסה של פאריס לפי שווי שוק של כ-19 מיליארד אירו. בשנת 2016 הסתכמו מכירותיה בכ-14.9 מיליארד אירו. החברה מפתחת ומייצרת מערכות אלקטרוניות לתחומי התעופה, ההגנה, החלל והתחבורה. במקביל, היא מפעילה חטיבת אבטחה המספקת מערכות מאובטחות לניהול מידע קריטי לתשתיות קריטיות דוגמת שדות תעופה, ומפתחת ארכיטקטורות אבטחה והצפנה לתחום הביג-דטה.

ענקית חדשה בתחום האבטחה הדיגיטלית

הרכישה של גמלטו מהווה מהלך מפתיע. עד כה תחום פתרונות האבטחה נחשב לחלק משני בפעילותה העסקית של תאלס. העיסקה מבהירה שהיא מזהה פוטנציאל רב בשוק זה. החברה דיווחה שבשלוש השנים האחרונות היא השקיעה כמיליארד דולר בפיתוח טכנולוגיות אבטחה דיגיטלית. אולם נראה שכדי לבצע פריצה אמיתית לשוק הזה, היא נדרשת לבצע רכישה משמעותית של אחת החברות המובילות בעולם בתחום. רכישת גמלטו תספק לתאלס טכנולוגיות אבטחה, לקוחות ואפשרות כניסה לשוק האזרחי שבו היא פחות פעילה. על-פי ההסכם שנחתם, גמלטו תמשיך לפעול באופן עצמאי תחת ההנהלה הקיימת.

חברת תאלס המגדירה את המיזוג כמהלך "שייצור מובילה עולמית בתחום האבטחה הדיגיטלית ואבטחת הסייבר". בהצהרה לעיתונות אמר מנכ"ל ונשיא תאלס, פטריס קיין (Patrice Caine) כי הרכישה של גמלטו מהווה נקודת ציון מרכזית ביישום האסטרטגיה של תאלס. "יש לנו שאיפות גדולות המתבססות על חזון משותף של טרנספורמציה דיגיטלית של התעשיות ושל הלקוחות שלנו". מעבר להתרחבות לשווקים שבהם גמלטו פועלת, מעניין יהיה לראות כיצד תשתמש תאלס ברכישת גמלטו כדי להרחיב את סל המוצרים שהיא מספקת ללקוחותיה בתחומי התעופה, הביטחון והתחבורה.

חברת הקלינטק אקופיה (Ecoppia), המפתחת רובוטים אוטומטיים לניקוי פאנלים סולאריים, הודיעה על גיוס של 13 מיליון דולר, בהובלת חברת הביטוח הראל ובהשתתפות המשקיעים הקיימים בחברה – Swarth Group של שאול שני, גלנרוק של לאון רקנאטי וגנדיר. בחברה, אשר דורגה על ידי דלויט כחברת הקלינטק הצומחת בישראל בשנת 2016, ציינו כי הגיוס נועד כדי לתת מענה לעלייה החדה בביקוש למערכת הרובוטית של החברה בפרויקטים סולאריים גדולים וכדי להתרחב לשווקים גיאוגרפיים נוספים.

הצטברות זיהום, כמו לכלוך, חול ואבק על פנלים סולאריים מהווה בעיה משמעותית בתחום ייצור האנרגיה הסולרית, ועשויה להפחית את תפוקת האנרגיה בעד 40%. רוב הפתרונות הקיימים היום בתעשייה מבוססים על שימוש במים ובמברשות. הבעיה היא שהם עלולים להזיק לפנלים ודורשים כמויות אדירות של מים יקרים.

הרובוטים שפיתחה איקופיה מנקים את הפנלים הסולאריים ללא מים, באמצעות מברשות מיוחדות. הם פועלים באופן אוטונומי ומנקים את הפנלים מדי לילה ומסירים מהם כ-99% מהאבק שהצטבר עליהם במהלך היום. כיום מנקים רובוטים של איקופיה כ-5 מיליון פנלים סולאריים מדי חודש. המערכת מנוהלת מהענן ונשלטת באמצעות בקר המאפשר בקרה מרחוק על פעילות הרובוטים באתרים הסולאריים.

חברת הקלינטק הצומחת ביותר בישראל

במהלך ארבע שנות פעילותה, צברו אקופיה ניסיון בניקוי של מעל ל- 200 מיליון פאנלים ברחבי העולם, בשיתוף פעולה עם חברות מובילות בתעשייה הסולארית העולמית כגון Engie Group ו-EDF הצרפתיות, NTPC ו-Adani Power מהודו, Actis Group מאנגליה, ו-SunEdisson/TerraForm מארצות הברית. צפי ההזמנות של החברה לשנת 2018 עומד על מעל ל-2,000 מגהוואט. בתוך כך, אקופיה זכתה להיכלל בעשירייה המובילה של 50 חברות הטכנולוגיה הצומחות בישראל של חברת Deloitte, עם צמיחה של מעל 1,600% בהכנסות בארבעת השנים האחרונות, ובכך מהווה חברת הקלינטק הצומחת ביותר בישראל.

ערן מלר, מנכ"ל ומייסד שותף של אקופיה, אמר, "ההשקעה, אשר מבטיחה לחברה איתנות כלכלית, תאפשר לנו להמשיך לשרת נאמנה את השחקנים הגדולים בתחום הסולארי ברחבי העולם, לעמוד בדרישות של מיטב המוסדות הפיננסיים העוסקים בקלינטק, ולתת מענה לשווקים ופרוייקטים חדשים."

חברת StemRad מתל אביב, המפתחת ציוד הגנה אישי מפני קרינה סולארית וגרעינית, השלימה גיוס הון של 6 מיליון דולר בהובלת המשקיע בעל השם ג'ף ויניק (Jeff Vinik), אשר ניהל בין 1992-1996 את קרן מגלן (Magellan), קרן הנאמנות הגדולה ביותר של פידליטי (Fidelity).

הפיתוח המרכזי של StemRad הוא ה-StemRad 360 Gamma, חגורה להגנה על עובדים, כוחות ביטחון וצוותי הצלה מפני קרינת גמא מסוכנת הנפלטת במהלך אסונות גרעיניים, כמו צ'רנוביל ופוקושימה. החגורה מגנה על ריכוז תאי המח העצם הגדול ביותר בגוף האדם, המצוי באזור האגן, ומונעת מצב של "סינדרום קרינה חמור", שעלול להוביל למצב של אנמיה קטלנית ומפחיתה את הסיכון ללקות בסרטן. החגורה מוצבת במרכז הכובד של הגוף ובעלת עיצוב ארגוני, מה שמקל על הניידות ביחד עם האפוד.

בנוסף, החברה גם פיתחה אפוד מגן הקרוי AstroRad Radiation Shield, המיועד להגן על אסטרונאוטים מפני קרינת הגמא הקטלנית המצויה באטמוספרה הדלילה במאדים. האפוד עשוי משכבות מרובות הכוללות חומרים לא מתכתיים המספקים הגנה לגופו של האסטרונאוט. החומר האלסטי של האפוד מאפשר להתאים אישית את האפוד לכל אסטרונאוט.

החברה מתכוונת להשתמש בכספי הגיוס הנוכחי כדי להרחיב באופן משמעותי את מערך המכירות שלה ואת יכולות הייצור שלה בארצות הברית. כמו כן, ב-Stemrad מתכוונים גם לחדור לשוק הרפואי ולפתח ציוד מגן ייעודי עבור רדיולוגים ורופאים בחדרי רנטגן אשר יהווה תחליף לסינרי המגן המסורבלים והכבדים המשמש כיום, אשר גם גורמים במקרים רבים לבעיות אורטופדיות בטווח הארוך.

StemRad הוקמה ב-2011 על ידי ד"ר אורן מילשטיין, המשמש כמנכ"ל, וזהו סבב גיוס ההון השלישי שהיא עורכת. בין היתר השקיעו בחברה גם שני חתני פרס נובל לכימיה, אהרון צ'חנובר הישראלי ופרופסור רוג'ר דיויד קורנברג. משרדיה הראשיים נמצאים בתל אביב והיא מעסיקה שם כ-8 עובדים, ולאחרונה פתחה החברה גם משרדים בעיר טמפה שבארצות הברית.

מנכ"ל Stemrad ד"ר אורן מילשטיין, אמר "ההון הנוסף שגייסנו מעניק לנו את המשאבים כדי להתרחב לשווקים חדשים וכדי להשקיע בפיתוח ולהפוך לחברה מובילה בכל ספקטרום הגנת הקרינה, ובכלל זה לתעשיות הגרעין, הצבא, החלל והרפואה. בנוסף, החברה תצא נשכרת מהניסיון הייחודי של ויניק בפיתוח עסקי, ביצירת ערך ובקידום המשימה העולמית החשובה של Stemrad."

ויניק, שכאמור הוביל את ההשקעה, אמר, "Stemrad פיתחה פיתרון ייחודי בזמנים מאוד קריטיים. עם הגידול הרב בסיכון הגרעיני ישנו צורך ברור בציוד מגן אישי לצבא שלנו וגם לצוותי התגובה הראשונה למקרה של דליפה גרעינית. אנחנו חשים גאווה עצומה להשקיע בחברה הזו בזמנים קריטיים שכאלה".

תחום המכ"מים הטקטיים הופך להיות הליבה העסקית ומנוע הצמיחה המרכזי של חברת ראדא (Rada), שחותמת את אחד הרבעונים הטובים בתולדותיה עם זינוק של 112% בהכנסות לכדי 7.1 מיליון דולר. מה שתרם לעלייה המשמעותית בהכנסות ברבעון האחרון היתה עסקה גדולה למכירת מכ"מים טקטיים לזרוע בצבא ארצות הברית בהיקף של למעלה כ-9 מיליון דולר, עסקה שפתחה עבור החברה פתח לשוק הבטחוני בצפון אמריקה.

הרווח הגולמי של ראדא הסתכם ברבעון השלישי של 2017 ב-2.8 מיליון דולר, כ-39.0% מההכנסות, וזאת בהשוואה ל-0.4 מיליון דולר וכ-12.5% מההכנסות ברבעון השלישי של 2016. ברמה התפעולית, החברה עברה מהפסד תפעולי של 0.9 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2016 לרווח תפעולי של מיליון דולר ברבעון השלישי של 2017.. גם בשורה התחתונה, החברה רשמה רווח נקי של 0.8 מיליון דולר, וזאת בהשוואה להפסד של מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

הנתונים הכספיים ברבעון השלישי מסמנים שיאים רב-שנתיים עבור החברה, ובעקבות כך העלתה החברה את תחזית ההכנסות שלה ל-2017 מ-25 מיליון דולר ל-26 מיליון דולר. מניית ראדא, הנסחרת בנסד"ק, זינקה ב-8.6% לאחר פרסום הדו"ח החיובי והשלימה עלייה מטאורית של 167% מאז תחילת השנה והיא נסחרת בשווי שוק של 91 מיליון דולר. מדובר במפנה משמעותי בסנטימנט כלפי המניה, וזאת לאחר שבשנת 2015 איבדה מנייתה של החברה כ-94% מערכה ודשדשה לאורך 2016 סביב רף המחיר של דולר למניה, מה שאף גרר איום סילוק של המניה מנסד"ק.

השינוי באופי הלוחמה הוליד צורך במכ"מ קטן ונישא

נראה כי המפנה החיובי בכיוון המנייה מבטא את הצלחתה של האסטרטגיה החדשה של חברת האלקטרוניקה הצבאית הישראלית: בשנים האחרונות עברה להתמקד בשוק נישה חדש שהולך וצומח – מכ"מים טקטיים (Tactical Radars). ראדא, שהבינה בשנים האחרונות כי ישנה תקרת זכוכית לשווקים המסורתיים שלה בתחום האוויוניקה, דבר שהתבטא בירידה של 34% בהכנסות ב-2015 וירידה של 8.5% הכנסות ב-2016, ביצעה מהפך אסטרטגי במיקוד הטכנולוגי שלה: היא זיהתה את שוק המכ"מים הטקטיים כשוק בעל פוטנציאל צמיחה גדול בשנים הקרובות, הקדישה בעשור האחרון משאבים גדולים בפיתוח סדרה של מכ"מים טקטיים מתקדמים לצרכי הגנה, וכעת שוק זה מוגדר כמנוע הצמיחה העיקרי של החברה בשנים האחרונות.

הביקוש העולה בצבאות המערב למכ"מים טקטיים נובע בעיקר מהשינוי בדפוסי הלוחמה ב-20 השנים האחרונות, שמתבססים כיום יותר על לוחמה מקומית באמצעות יחידות קטנות יחסית ולא על מלחמה רבת כוחות בין צבאות. שינוי זה הוביל לשינוי מהותי בתפקידו של המכ"ם בזירת הקרב. במקום מכ"מים גדולים המספקים כיסוי שטח עצום, כיום יש צורך במכ"מים קטנים יותר, נישאים, שנעים באופן אורגני ביחד עם הכוחות בשטח ומספקים להם התראה ישירה על האיומים בסביבתם הקרובה, ללא צורך בקשר עם מרכז בקרה ראשי ומרוחק.

עסקה אסטרטגית עם צבא ארצות הברית

בחודש אוגוסט דיווחה ראדא על עסקה ראשונה עם צבא ארצות הברית, שבמסגרתה היא תספק לו עשרות מכ"מים מתקדמים בהיקף של כ-9 מיליון דולר. מדובר במערכת המכ"ם הרב משימתי (MHR) של ראדא, המשמשת לגילוי ומעקב אחר איומים אוויריים, בדגש על כלי טייס בלתי מאוישים ורחפנים. מכ"ם ה-MHR יכול להתמודד עם מספר משימות במקביל, כלומר לזהות מספר איומים ממקומות שונים. הוא משולב בין היתר בתוכניתו פיתוח נשק לייזר של צבא ארצות הברית, בהן תוכנית GBAD HEL של הצי אמריקאי, תוכנית Athena HEL של לוקהיד מרטין, ובתכניות HEL-MD ו-Silent Strike של בואינג.

בראדא ציינו כי המכ"מים יוכנסו לשימוש מבצעי בצבא ארה"ב זמן קצר לאחר אספקת. בעקבות העסקה עם צבא ארצות הברית, הודיעה ראדא כי החליטה להקים חברת-בת בארצות הברית, וזאת במטרה לנצל את ההזדמנויות בשוק צומח זה. ראדא פועלת עם האינטגרטור הביטחוני Leonardo DRS, במטרה להפוך את הייצור והשיווק של המכ"מים של ראדא לתהליך שבסיסו יהיה בארצות הברית. שווקי מפתח נוספים הם השוק האסייתי, מערב אירופה ומזרח אירופה.

שוק המכ"מים הטקטיים נמצא עדיין בשלבים ראשונים. בשיחת הוועידה לאחר פרסום התוצאות הכספיות, ציין מנכ"ל ראדא דב סלע כי אימוץ טכנולוגיית המכ"מים של החברה נמצא כעת בשלב "האימוץ המוקדם" (Early Adapters). העסקה עם צבא ארצות הברית נחשבת על ידי החברה לאסטרטגית לא רק בשל היקפה, אלא גם משום שהיא עשויה לקדם את אימוץ הטכנולוגיה בשנים הקרובות בקרב צבאות נוספים. "העסקה עם צבא ארצות הברית עשויה להוביל לאימוץ הטכנולוגיה הן על ידי זרועות נוספות בצבא ארצות הברית והן על ידי צבאות מערביים נוספיים." מנכ"ל ראדא העריך כי שוק המכ"מים הטקטיים עשוי להגיע להיקף של כ-5 מיליארד דולר בשנים הקרובות.