ייצור

עין שלישית נערכת להקמת קו ייצור סדרתי בנתניה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל עין שלישית, ליאור סגל. צילום: Techtime

חברת עין שלישית מערכות (Thirdeye Systems) נערכת להקמת קו ייצור סדרתי לצד משרדיה בנתניה, בעקבות קבלת אישור מלקוחות לעבור לייצור סדרתי של חלק מהמוצרים שלה. כך גילה המנכ"ל והמייסד ליאור סגל במכתב ששלח היום (ב') למשקיעים. הוא גם דיווח שצבר ההזמנות של החברה צמח ב-62% בהשוואה ל-2023 ומסתכם בכ-31.7 מיליון שקל. הדבר אינו כולל הזמנה בהיקף של כ-12 מיליון שקל, אשר קבלתה נדחתה זמנית בשל העיכוב באישור תקציב המדינה.

חברת עין שלישית עוסקת בפיתוח וייצור מערכות תצפית המאפשרים עבודה אוטונומית של כלים רובוטיים, המבוססות על חיישנים אלקטרואופטיים ואלגוריתמים מבוססי בינה מלאכותית לגילוי ויזהוי אובייקטים בזמן אמת. שלושת מגזרי הפעילות המרכזיים של החברה: מטעדים אלקטרואופטיים לרחפנים, מערכות אלקטרואופטיות ואנליטיקה לגילוי רחפנים, ומערכות מוכללות לכלי-רכב קרקעיים. החברה מעסיקה כ-50 עובדים ומכירותיה נמצאות בצמיחה מאז פרוץ מלמחמת חרבות ברזל. בשנת 2024 הסתכמו מכירותיה בכ-17.6 מיליון שקל, בהשוואה לכ-14.82 מיליון שקל בשנת 2023 ולכ-10.4 מיליון שקלים ב-2022.

להערכת החברה, שוק החיישנים האלקטרואופטיים משולבי בינה מלאכותית צומח משתי סיבות עיקריות: גידול במכירת מערכות בלתי-מאויישות כמו רחפנים וכלי-רכב אוטונומיים, וצמיחה מקבילה במכירת מערכות הגנה בפני אותן מערכות בלתי-מאויישות. הביקוש בשוק הזה צפוי להמשיך ולהעלות בשנים הקרובות. רוב המתחרות של עין שלישית בארץ ובעולם הן חברות גדולות מאוד. בישראל, למשל, היא מתחרה מול אלביט, רפאל והתעשייה האווירית. גם בחו"ל היא מתחרה בחברות ביטחוניות גדולות. על הרקע הזה היא מתמקדת ביצירת יתרון תחרותי המבוסס על התאמת המוצרים באופן אישי ללקוחות הקצה.

מדוזה הובילה את המכירות ב-2024

המערכת הפופולרית ביותר של החברה היא מערכת מדוזה (Meduza). זוהי מערכת גילוי פאסיבית המבוססת על סריקה מהירה של השטח ומשמשת בעיקר למטרות הגנה ב-360°. היא כוללת אנליטיקה פנימית מבוססת בינה מלאכותית של החברה ומאפשרת גם גילוי וסיווג מטרות מורכבות הטסות בגובה נמוך. בשנת 2024 היא היתה אחראית לכ-74% מהמכירות של החברה: כ-12.95 מיליון שקל. מדובר במוצר חדש יחסית שמכירותיו ב-2023 הסתכמו בכ-3.6 מיליון שקל.

המערכת פותחה בשלוש השנים האחרונות בסיוע משרד הביטחון ורשות החדשנות, ובסוף מרץ 2024 הושלם הפיתוח העדכני ביותר שלה: Meduza X. המערכת שוקלת 12 ק"ג בלבד וניתנת לנשיאה בכלי-רכב או על-ידי חיילים רגליים. אלגוריתם הזיהוי כולל שימוש ברשת נוירונית (DNN) שפותחה בחברה, ומסוגל להבדיל בין כטב"מים, רחפנים, ציפורים וכלים בלתי מזוהים אחרים, ברמת דיוק של יותר מ-97%. המערכת מצויידת בחיישן אינפרה אדום בתדרי MWIR, הסורק את השמיים בקצב של 60 תמונות בשנייה.

התעשייה נערכת למלחמה ממושכת

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: ציוד צבאי מגיע בתובלת חירום מארה"ב. צילום: משרד הביטחון

תעשיית האלקטרוניקה בישראל, ובמיוחד התעשיות הביטחוניות עוברות למתכונת עבודה קדחתנית כדי לעמוד בצורכי הצבא. החברות הביטחוניות נכנסו למעין מצב מלחמה: עבודה מסביב לשעון ובסופ"ש, גיוס בזק של עובדים זמניים והקדמת אספקות. לפי חלק מהערכות, החברות הבטחוניות הצליחו לגייס במאמץ הבזק של הימים האחרונים קרוב ל-20 אלף עובדים. הצרכים החדשים של התעשיות הביטחוניות באים לאחר שנה של מכירות חסרות תקדים בגלל המלחמה באוקראינה.

מדובר בהצטיידות דחופה. כך למשל, היום (ד') דיווח משרד הביטחון על רכש מהיר של אלפי כלי נשק ארוכים מסוג M4 לכיתות הכוננות, המיוצרים בישראל על-ידי וחברת אמתן וחברת IWI ועל הקצאת תקציב של כ-13 מיליון שקל לפריסת מרכיבי ביטחון חיוניים ומצילי חיים בישובים מאוימים. החברות מתמודדות עם אתגר כפול: מצד אחד, הצורך להגביר את תפוקת הייצור כדי לתמוך במאמץ המלחמתי של ישראל, ומנגד למצוא מענה למחסור בכוח אדם, שנוצר בין היתר בשל גיוס עובדים רבים בצו 8. זו בעיה המטרידה גם חברות סטארט-אפ רבות, שבחלק מהמקרים רבע או שליש מעובדיהן גוייס לצבא.

הזמנות דחופות של מערכות ביטחוניות

בסוף השבוע פרסמו חלק מהחברות הבטחוניות מודעות לגיוס עובדים זמניים שימלאו את השורות. כך למשל, אלביט פרסמה בפייסבוק מודעה לגיוס עובדים לקו הייצור למשך תקופה של חודשיים, והתעשייה האווירית הודיעה שהיא מספקת "מענה מיידי לצורכי הלחימה. כל עובדי החברה כאיש אחד מגוייסים לטובת המערכה". מנכ"ל קבוצת אימקו המספקת מערכות מהותיות לרק"מ של צה"ל דוגמת נגמ"שים וטנקים, אריאל קנדל, סיפר ל-Techtime שכל החברות בקבוצה נרתמו למאמץ המלחמתי.

"חלק מהעובדים גוייס למילואים. אנחנו עובדים מסביב השעון כדי להגביר את תפוקת הייצור ולספק את כל הדרוש לכוחות הבטחון. חלק ממפעלי החברה עובדים כמפעל חיוני, במשמרות ובסופי שבוע על-מנת לעמוד בצורכי משרד הביטחון". יצרנית שביקשה להשאר בעילום שם דיווחה על הזמנה דחופה של עשרות אלפי מרעומים, חברת PM קיבלה דרישות לעבור לייצור מיידי של מערכות ביטחוניות, ואחת מהיצרניות הפרטיות הגדולות בארץ דיווחה שהיא החלה בייצור דחוף של מערכות ביטחוניות.

חברת נקסט ויז’ן (Next Vision), המפתחת מצלמות מיוצבות לרחפנים וכלי-רכב צבאיים, דיווחה על הזמנה דחופה בהיקף של 2 מיליון דולר לאספקה מיידית כבר מהחודש הזה. אומנם החברה לא ציינה מי הוא הלקוח, אולם מכיוון שהיא מסרה ששווי העיסקה אינו כולל מע"מ, ניתן להניח שמדובר במשרד הביטחון. גם חברת סמארט שוטר (Smart Shooter) מקיבוץ יגור, המפתחת מערכות בקרת אש המשפרות את כושר הדיוק של נק"ל, הגבירה את קצב הפעילות. "החברה מבצעת מאמצים ממוקדים לאספקת חירום של כל המערכות הדרושות ומתן מענה מבצעי ולוגיסטי מיידי. מערכות Smash מתוצרת החברה משמשות את צה"ל מזה שנים רבות. החברה עובדת מסביב לשעון בתיאום מלא עם צה"ל, על-מנת לוודא שהצבא מקבל את כל הדרוש לו".

היערכות למלחמה ארוכת טווח

אולם לא רק הייצור הביטחוני משנה את סדרי העדיפויות בתעשיית האלקטרוניקה. חשש הלקוחות ממלחמה ארוכה וקשה, מאלץ את היצרנים להיערך מחדש. מנכ"ל קבלנית הייצור PM, מיקי אדלר, סיפר ל-Techtime שהחברה האריכה משמרות כדי לחפות על גיוס חלק מהעובדים. "יש לקוחות אשר מנסים להקדים אספקות כדי להגדיל את מלאי החירום שלהם. התארגנו באופן מסודר ואנחנו נותנים בינתיים שירות מלא. יש לנו מפעל במרכז ומפעל בצפון, ואנחנו מפזרים את המלאים שלנו במספר אתרים".

גם מנכ"ל RH, יעקב לוי, מספר על תופעה דומה: "לקוחות מתחום הציוד לתעשיית השבבים ביקשו לקדם אספקות כדי להיערך למצב שבו המלחמה תתמשך או תתפשט, אולם זו לא תופעה מרכזית. אנחנו פועלים במתכונת מלאה. כמה עשרות עובדים גוייסו. אנחנו מעסיקים 900 עובדים והדבר אינו משפיע על כושר העבודה שלנו. האתגר המרכזי שלנו הוא תמיכה בעובדים וניתוח ספקים וחומרי גלם כדי לוודא שלא ניתקע בלי חומרי גלם בגלל מיעוט הטיסות. כמעט בכל יום יוצאת מכאן משאית עם ציוד שאנחנו תורמים ליחידות בצפון או בדרום הארץ. אנחנו לא מכירים היערכות ספציפית באזור שלנו לקראת אפשרות של מלחמה בצפון".

טיל פגע במחסן של לנדא

חברת לנדא דיגיטל פרינטינג (Landa) מתמודדת עם הבעיה הזו כבר מהיום הראשון של המלחמה, לאחר שטיל פגע במחסן חברת שילוח בדרום הארץ, שבו אוחסנו חלקים למכונות דפוס דיגיטליות מתוצרתה. החברה מסרה שמלאי החלקים מפוזר במספר מחסנים ולכן הפגיעה לא תורגש באספקות בטווח הקרוב. יחד עם זאת, נודע שהחברה ביקשה ממספר ספקים לזרז את הייצור כדי לשמור על מדיניות אחזקת מלאים לצריכה של כחצי שנה קדימה.

לאחד כוחות בין מפעלים

מלי ביצור-פרנס, מנכ"לית קבוצת Tefen ויו"ר המכון לייצור מתקדם, סבורה כי התפקוד התקין של התעשייה הישראלית יהיה נדבך קריטי בניהול המערכה. "אנחנו עדיין תחת 'ערפל קרב', אך ברור שלמצב המלחמתי עשוי להיות השפעה משמעותית על הפיריון בתעשייה. האנשים שגויסו הם עמודי התווך של התעשייה, העובדים המיומנים ביותר. לכך יש להוסיף את הצפי לפגיעה במערכת החינוך ואת ביטול היתרי העבודה לעובדים פלסטינים. בחלק מהמפעלים יש כעת תפוסת כוח אדם של 20%-40%."

אחת מהמלצותיה היא לקדם שיתופי פעולה בין מפעלים. "ישנם מפעלים שחווים או יחוו ירידה בביקושים, וייתכן שיהיה נכון להסיט עובדים ממפעלים אלה למפעלים שדווקא חווים עלייה בביקושים על רקע המצב, כמו למשל ייצור בטחוני, אך סובלים ממחסור בידיים עובדות. אפשר לגבש מנגנוני גיוס עובדים, שיאפשרו לגייס עובדים מיומנים למשרות מפתח שכעת נוצר בהן חסר בשל הגיוס למילואים. חשוב גם שהממשלה תעודד פרויקטים ותקצה משאבים לעידוד התעשייה והייצור".

ביצור-פרנס מפנה את תשומת הלב לפעילות ברשתות החברתיות בעולם שנועדה לפגוע בתעשייה הישראלית. "יש קמפיין סייבר ופייק ניוז, שמטרתו לפגוע באמון בתעשייה הישראלית. מופצות ידיעות שקריות על כך שיכולות הייצור של ישראל נפגעו קשות, כאשר המטרה היא להביא לביטול הזמנות. חשוב לצאת במסע תקשורתי שיזים זאת".

תעשיית הייצור במלחמה: חשש ממשבר בשרשרת האספקה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מהדיווחים הראשונים שהגיעו ל-Techtime עולה שרוב מפעלי האלקטרוניקה ממשיכים לייצר, כולל מפעלים באופקים והמפעלים בצפון. ניסטק גולן ממשיך לפעול ומייצר מערכות צבאיות ומערכות רפואיות. מהחברה דיווחו שעברו למשמרות ארוכות של 10 ו-12 שעות, כדי לפצות על מחסור בעובדים שגוייסו בצו 8. הבעייה הגדולה ביותר שמתחילה להסתמן היא בתחום הלוגיסטיקה והיכולת לספק חומרי גלם למפעלים. מנהל הפיתוח העסקי של אחת מחברות הייצור הגדולות ביותר בישראל, אמר שיש צורך לאבטח את משאיות התובלה אשר מביאות חומרי גלם למפעלי החברה בדרום.

"המדינה צריכה לספק ליווי למשאיות שיגיעו למפעלים. זהו חלק מהמאמץ המלחמתי". להערכתו, הביטול של טיסות רבות לנתב"ג עדיין לא משפיע על שרשרת האספקה, "אבל אם הנושא לא יטופל תיווצר כאן בעיה. המדינה צריכה לשים יד על נושא חומרי הגלם". הדבר כבר מורגש בחלק מהמפעלים. בשבוע שעבר פגע טיל במפעל מזגנים של אלקטרה בראשון לציון. הפגיעה לא היתה חמורה ולא גרמה לנזקים בתשתית הייצור. אולם עובדים במפעל סיפרו ל-Techtime שהשבוע המפעל נכנס להשבתה זמנית, עקב הקושי לקבל רכיבים עבור מערכות האלקטרוניקה הנמצאות בתוך המזגנים.

נקודת התורפה: תובלה אווירית

בינתיים בעיית התובלה האווירית מגיעה מכיוון אחר. לאחר פרוץ המלחמה מתבצעת התובלה לתעשייה בעיקר על-ידי אל על, ק.א.ל – קווי אוויר למטען, וחברת DHL. לדברי הבכיר שביקש להישאר בעילום שם, "קיבלנו הודעה שהחברות ק.א.ל ואל על העלו ב-50% את מחירי התובלה האווירית. דוברת אל על, עפרי אילן, מסרה בתגובה שהמציאות שונה. "דווקא חתכנו את המחירים. קיבלנו פניות רבות מתעשיינים, ובעקבותיהם הורדנו ביום ד' את מחירי התובלה לתעשייה לכשליש מהמחיר שלפני המלחמה".

לדבריה, חלק מהמשלחים סבורים שהמחירים עלו מכיוון שהם משלחים זמניים. "ההסכמים בתחום הזה הם ארוכי טווח ומחייבים. אבל משלח מזדמן מקבל מחיר גבוה יותר מכיוון שזה מחוץ להיערכות של המערך הלוגיסטי. כיום, בגלל שחברת אל על היא מהבודדות המבצעות משלוחים לתעשייה, פונים אלינו משלחים זמניים רבים שלא מכירים את המחירים". לא ניתן היה להשיג את תגובת ק.א.ל. אלא שהבעייה אינה רק מחירים: חברת ישראייר דיווחה בהודעה מיוחדת לבורסה שחלק מטייסיה גוייסו בצו 8. עדיין לא ברור האם הגיוס משפיע גם על חברת אל על, אבל המשך הלחימה עשויה לפגוע ביכולתה להפעיל טיסות מטען, בין השאר מכיוון שייתכן שחלק מהטיסות ישמשו לתובלה צבאית דחופה, ולא ותובלה תעשייתית.

בקשה מקצין צנחנים ייצרה קו הרכבות של מטעני-שדה לטלפונים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

עסק משפחתי מנהרייה החל לספק מטעני טלפונים לחיילים המותאמים לעבודה בתנאי שטח, אם באמצעות קבלת חשמל ממצבר הרכב או הנגמ"ש ואם באמצעות פנל סולארי הטוען סוללה. זאת כדי לאפשר טעינה גם במצבים שבהם החיילים אינם יכולים להפעיל את מנוע הרכב הצבאי. מאחורי היוזמה הזאת עומדים בני הזוג שי ותואר ביטון מנהריה, אשר מפעילים את החברה המשפחתית הקטנה Solarit, המייצרת מערכות אגירה סולאריות אזרחיות. עד היום הם ייצרו בהתנדבות 60 מערכות טעינה שסופקו לחיילים בכל הגזרות, ומתמודדים כיום עם בקשות רבות המגיעות מהשטח.

בשיחה עם Techtime סיפר שי שבדרך כלל הם מרכיבים ומייצרים את המערכות ללקוחות הזקוקים לפתרון אנרגיה אמין וזול. "מדובר במקומות שבהם יש הפסקות חשמל מרובות, קרוואנים, לקוחות מהמגזר הערבי הזקוקים לאנרגיה עבור סככות בשטח, חברות המפעילות משרדים ניידים באתרי בניית תשתיות עפר, משפחות חרדיות המשתמשות בהן בתור מערכות שבת, וכדומה".

כיצד התחלתם לייצר מטעני-שדה לטלפונים סלולריים?

שי ביטון: "בתחילת המלחמה התקשר אלי קצין צנחנים וביקש לקנות מערכת סולארית שיכולה לטעון 4 טלפונים. התחלתי לברר איתו איזה מקורות יש להם ומהו הצורך שלהם. האם יש מצבר רכב 12V שהם יכולים להשתמש בו, והאם הם זקוקים לפתרון לכל היחידה או הגדוד. התברר שזה בדיוק מה שהם צריכים, וכך עלה הרעיון. מייד התחלנו להרכיב מטענים אשר מתחברים לסוללת הרכב וכוללים מחברי USB לטעינת טלפונים. אנחנו מקבלים בקשות מהרבה יחידות ושולחים המטענים באמצעות מתנדבים לכל הארץ. אנחנו מקבלים פניות ישירות מחיילים, מקצינים ואפילו מהורים של חיילים. ליחידה לאיתור נעדרים בדרום ולמחסום כברי תרמנו מזוודה הכוללת פנלים סולאריים, סוללה, בקר טעינה ומטענים לטלפונים".

שי ביטון עם מטענים שיוצרו עבור החיילים במעבדת סולאריט בנהרייה
שי ביטון עם מטענים שיוצרו עבור החיילים במעבדת סולאריט בנהרייה

אתם חברה משפחתית קטנה, כיצד אתם ממנים את המבצע?

"התחלנו בייצור בהתנדבות על חשבוננו. מדובר בעלות גבוהה. מטען USB עולה 100 שקל ורכיבים למזוודה סולארית עולים כ-2,000 שקל. כעת אנחנו גם מתחילים לקבל תרומות באמצעות ביט. התרומות משמשות לרכש חומרי הגלם, לא לכיסוי העבודה שלנו. כאשר אנחנו מקבלים תרומה אנחנו מייצרים מערכת ורושמים עליה את שם המשפחה או התורמים שעזרו לייצר אותה".

שי פירסם הודעה בפייסבוק שבה הוא מבקש סיוע בהשגת רכיבים ותמיכה בעלות הייצור: "מכירים חיילים בשטח שתקועים בלי אפשרות להטעין את הסלולרי? תפנו אותם אלי! מדובר במטען נייד המבוסס על חיבור למקור חשמל של 12V (דוגמת מצבר של רכב) ומתח יציאה של 5V. כמעט כל טנק, נגמ"ש או חיילים הישנים בשטח צריכים את זה. אני משתדל להכין כמה שיותר. מי שרוצה לעזור, אני מחפש שקעי USB/12V. אם בא לכם לשלוח להם אחד באהבה מכם, מוזמנים לתרום כל סכום שבא לכם בביט".

המזוודה הסולארית שניתרמה ליחידה לאיתור נעדרים
המזוודה הסולארית שניתרמה ליחידה לאיתור נעדרים

יצירת קשר עם שי או תואר ביטון: 053-7118100

עמוד הפייסבוק של סולאריט: Shai Solarit

הייפר גלובל גיבשה תוכנית התרחבות גלובלית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: סמנכ"ל טכנולוגיות קבוצת הייפר גלובל, סער בליץ. צילום: Techtime

חברת הייפר גלובל (HIPER Global) מראש העין חתמה על הסכם לייצור ואספקת מחשבים ליישומי AI בהיקף של כ-35 מיליון דולר. זהות הלקוח נשמרת עדיין בסוד, אולם מדובר בלקוח בינלאומי גדול המספק פתרונות מחשוב. החברה העריכה שהיא תספק את המערכות עד למחצית השנייה 2023. הייפר גלובל עוסקת באיפיון, תכנון והרכבת מחשבים ייעודיים המותאמים לצורכי לקוחות OEM, המשלבים אותם במוצר. לקוחותיה כוללים חברות ביטחוניות, יצרני שבבים, יצרני ציוד רפואי, ציוד תקשורת וכדומה.

בחודש מרץ 2023 היא הופרדה מקבוצת אמת מחשוב הנמצאת בשליטת פימי, והחלה לפעול תחת השם החדש הייפר גלובל. החל ממרץ 2023 היא נסחרת בבורסה התל אביבית בתור חברה עצמאית בשליטת קרן פימי לפי שווי שוק של כ-824 מיליון שקל. כיום היא מעסיקה כ-380 עובדים ומכירותיה ב-2022 הסתכמו בכ-300 מיליון דולר. סמנכ"ל הטכנולוגיות של הקבוצה, סער בליץ, הסביר ל-Techtime: "אנחנו מייצרים מגוון גדול מאוד של פתרונות, החל ממחשבים זעירים וכלה במסדים וארונות מחשוב לחדרי שרתים. הלקוח מקבל מחשב מוגמר הכולל את כל מערכות ההפעלה ותוכנות הליבה שהוא זקוק להן".

בשנת 2022 הוכפלו מכירות החברה מחוץ לישראל והסתכמו בהיקף של כ-102 מיליון דולר. "מנוע הצמיחה המרכזי של החברה נמצא בחו"ל". לכן בנוסף למרכזי הייצור והאינטגרציה הישראלים בראש העין, בחיפה ובאשדוד, החברה מפעילה גם שלושה מרכזי פיתוח וייצור בארה"ב, בריטניה ומרכז פיתוח וייצור נוסף שהחל לפעול לפני כשנה בגרמניה. לאחרונה היא גם החלה לעבוד באופן דומה עם שותף בטאיוואן. "אנחנו מנהלים אסטרטגיית התרחבות בחו"ל ומחפשים לרכוש חברות נוספות".

מחשב למערכת הדמייה רפואית (מימין) ומחשב בקרת-ירי ימית מתוצרת הייפר גלובל. צילומים: הייפר אדג' ודרור ורשבסקי
מחשב למערכת הדמייה רפואית (מימין) ומחשב בקרת-ירי ימית מתוצרת הייפר גלובל. צילומים: הייפר אדג' ודרור ורשבסקי

יש הרבה מחשבים בשוק. מדוע הלקוחות זקוקים לכם?

"יש לנו ידע עמוק בארכיטקטורה שאין לחברות החומרה אשר מייצרות את מוצרי הליבה שלהן. אנחנו לא ממתגים את המוצרים שלנו, מכיוון שהם מרכיב במערכת של הלקוח. כך למשל, כאשר חברת סייבר מספקת מוצר כמו Firewall למשל, הרבה פעמים הוא יתבסס על מחשב שלנו שעליו מותקנים התוכנה של הלקוח והלוגו שלה. אנחנו גם מביאים אליהן מערך של עשרות שותפי חומרה אשר מספקים לנו את אבני הבניין לייצור המחשבים, ויכולים להתאים ללקוחות את הפלטפורמה המדוייקת הנדרשת לצרכיהם. להערכתי אנחנו החברה היחידה בישראל שיש לה את דרגת השותפות הגבוהה ביותר גם עם אינטל, גם עם אנבידיה וגם עם AMD. התואר מכניס אותנו לרשימת מקבלי הדוגמאות (Samples) של רכיבים חדשים לפני שהם יוצאים לשוק, ומעניק לנו את מפת הדרכים של היצרנים 5 שנים קדימה. הדבר מסייע לנו לייעץ ללקוחות שלנו כיצד ומתי להיכנס למוצר הבא שלהם".

אינטל תעבור למודל הפאונדרי הפנימי ברבעון הראשון 2024

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אינטל (Intel) מתכננת ליישם את מודל הפעילות החדש שלה, IDM 2.0, החל מהרבעון הראשון של שנת 2024. כך מסר אתמול (ד') סמנכ"ל הכספים של החברה, דייויד זינסנר, במהלך שיחת תדרוך עם אנליסטים. מודל הפעילות החדש מבוסס על מתכונת של חברת שירותי ייצור (Foundry) עצמאית פנימית. בשיטה הזאת, כל חטיבות המוצר של אינטל יפעלו כמו חברות ללא מפעל ייצור (Fabless) ויתחרו על קבלת שירותי יצור מחטיבת הפאונדרי אשר תפעל במתכונת של מוקד רווח עצמאי.

לדברי זינסנר, השינוי המבני הזה יהיה מרכיב מרכזי בתהליך הפחתת עלויות בהיקף של כ-8-10 מיליון דולר בשנה, החל משנת 2025. במתכונת הזאת, תיווצר קבוצה חדשה באינטל בשם Manufacturing Group אשר כוללת את שירותי מפעלי הייצור, חטיבת הייצור ללקוחות חיצוניים (IFS) וחטיבות פיתוח טכנולוגיות הייצור. היא תתקיים לצד הקבוצות הקיימות היום, דוגמת Client Computing, Data Center and AI, Network and Edge ואחרות.

תחרות מול TSMC

הפעילות של הפאונדרי הפנימי תתבצע במתכונת של תמחור מסחרי, שבמסגרתה החטיבות של אינטל יקבלו שירות ברמה דומה לזאת של הלקוחות החיצוניים, כולל קבלה הדרגתית של החופש לאתר קבלני ייצור חיצוניים עבור המוצרים שלהן. ראוי לציין שכבר היום מתבצעים כ-20% מהייצור של אינטל באמצעות קבלני ייצור חיצוניים. היעד ארוך הטווח של אינטל הוא להגיע לרווח גולמי של כ-60% ולרווח תפעולי של כ-40%. במקביל, היא מטפחת את חטיבת שירותי הייצור במטרה שתהיה הקבלנית השנייה בגודלה בעולם (אחרי TSMC הטאיוואנית), ותגיע למכירות בהיקף של יותר מ-20 מיליארד דולר בשנה.

מנהל חטיבת התכנון האסטרטגי באינטל, ג'ייסון גרבה, אמר שהחברה איתרה מספר תחומים שבהם המודל החדש ישפר את היעילות התפעולית של החברה: "כך למשל, צמצום במספר פרוסות הסיליקון המועברות בין המפעלים של אינטל יחסוך 0.5-1 מיליארד דולר בשנה. כיום זמני הבדיקה של מוצרים חדשים ארוך יותר באינטל מאשר אצל המתחרות. העברת החטיבות לעבודה על בסיס רווח יקטין את הזמנים האלה ויחסוך בסביברות 500 מיליון דולר בשנה".

מודל מרכזי הרווח הפנימיים מעורר שאלות מטרידות

החברה מצפה שהמודל החדש יסייע לבסס את מעמדה כסקפית שירותי ייצור ללקוחות חיצוניים, מכיוון שהוא מנתק בין הייצור לבין הפיתוח ועל-ידי כך מעניק ללקוחות את הביטחון שהנתונים, הקניין הרוחני והאינטרסים העסקיים שלהם – מנותקים מאלה של חברת אינטל הגדולה. מדובר במודל מהפכני אשר מעורר שאלות רבות. הראשונה היא מדוע אינטל לא חוששת שמודל התחרות יצמצם את עומק שיתוף הפעולה הפנימי ועל-ידי כך את יתרון הגודל שלה עצמה.

האם היא לא מבצעת הימור חסר-אחריות מתוך שאיפה לתמוך בחטיבת שירותי הייצור, שהריווחיות שלה היא תמיד נמוכה יותר מאשר של יצרנית שבבים מקוריים (IDM)? ושאלה אחרונה נוגעת להיבט אחר לחלוטין: האם אינטל מתכננת להתפצל למספר חברות נפרדות – וכיום אנחנו רואים רק את המהלך הראשון בתוכנית ארוכת הטווח הזו? המשקיעים בבורסה, מכל מקום, לא מאמינים באסטרטגיית IDM 2.0: לאחר המפגש ירדה מניית אינטל בנסד"ק ממחיר של 36.7 דולר למחיר של 32.9 דולר היום, המעניק לחברה שווי שוק של כ-137 מיליארד דולר.

SolarEdge חנכה מפעל ענק לייצור סוללות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת סולאר-אדג’ (SolarEdge Technologies) השלימה את הקמת מפעל ייצור הסוללות השני של החברה הבת Kokam, שאותה היא רכשה בסוף שנת 2018. המפעל החדש, Sella 2, הוא בעל קיבולת ייצור סוללות ליתיום-יון בהספק של עד 2GWh (ג'יגה וואט לשעה). החברה דיווחה שבשלב הנוכחי המפעל מייצר סוללות מבחן לצורך קבלת הסמכה, ובמחצית השנייה של 2022 הוא צפוי לעבור לייצור בקנה מידה מלא. ברגע שייכנס לשלב הייצור הסדרתי, המפעל החדש יוכל לספק את כל תצרוכת הסוללות של החברה, וישמש כאתר לפיתוח סוללות חדשות המבוססות על עקרונות כימיים ועל טכנולוגיות חדשות.

המפעל מתוכנן לספק את כל הסוללות הנדרשות במערכות האנרגיה הביתיות שהחברה מספקת, ולספק סוללות לתעשיות נוספות דוגמת תעשיית הרכב, לקוחות אחרים בתחום אגירת אנרגיה אלטרנטיבית ומכשירי אל-פסק. מנכ"ל סולאראדג', צבי לנדו, אמר שפתיחת מפעל סלע 2 היא אבן דרך חשובה בתולדות החברה, "הוא מעניק לנו שליטה בתהליכים מרכזיים בפיתוח ובייצור פתרונות אגירת אנרגיה עבור עסקי הליבה שלנו ועבור יישומים נוספים, ומבטיח את שרשרת האספקה של החברה.

"אנחנו מחוייבים להרחיב את היקף הפעילות בתחום אגירת האנרגיה ולהשקיע בפיתוח טכנולוגיות חדשות לייצור סוללות". אחת מהמטרות של המפעל החדש היא לספק סוללות עבור פתרונות e-Mobility שסולאר-אדג' עצמה מייצרת במפעל באומבריה, איטליה, בעקבות רכישת חברת S.M.R.E האיטלקית בשנת 2019. החטיבה מייצרת מערכות הנעה לרכב חשמלי.

המפעל במקסיקו יתחיל לייצר במחצית השנייה של 2022

בשנת 2021 השלימה סולאראדג' את הקמת מפעל "סלע 1" באזור התעשייה ציפורית וברבעון השני של 2021 הוא נכנס לייצור סדרתי מלא. המפעל בשטח של כ-10,000 מ"ר ומעסיק כ-500 עובדים. כיום המפעל מייצר ממירים עבור השוק האמריקאי, אולם משמש גם כמעבדה לפיתוח טכנולוגיות ותהליכי ייצור שהחברה מטמיעה לאחר מכן בקווי הייצור האחרים שלה בחו”ל. כיום החברה מקימה מפעל ייצור במקסיקו, אשר צפוי להיכנס בהמשך השנה (2022) לייצור מלא. בדו"ח השנתי של 2021, החברה מסרה שהמוצרים שהיא משווקת כיום בארה"ב מיוצרים בווייטנאם, בהונגריה ובישראל. בעתיד הם ייוצרו במפעל החדש במקסיקו.

בשנת 2021 צמחו מכירות סולאראדג' בכ-35% והגיעו לשיא של 1.96 מיליארד דולר. ברבעון הראשון של 2022 היא דיווחה על צמיחה נוספת, והפעם בסיוע האמרת מחירי האנרגיה בעקבות המלחמה באוקראינה. המכירות ברבעון צמחו לשיא של 655 מיליון דולר. המכירות באירופה, שבה הרבעון הראשון הוא בדרך כלל חלש מאוד, זינקו בכ-48% להיקף של כ-265 מיליון דולר. החברה נסחרת בנסד”ק לפי שווי שוק של כ-14 מיליארד דולר.

אינטל הקימה קרן השקעות לתמיכה בחטיבת הייצור

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל אינטל, פט גלסינגר. "חטיבת ה-IFS תוביל את מגמת התכנון המודולרי"

חברת אינטל (Intel) חשפה היום (ב') סדרה של מהלכים שנועדו לחזק את חטיבת שירותי הייצור החדשה שלה (Intel Foundry Services), אשר נמצאת בשנה האחרונה בתהליכי בנייה רחבי היקף. התוכניות החדשות כוללות תמיכה בכל ארכיטקטורות המחשוב הקיימות בתעשייה, שיתוף פעולה תעשיתיי באספקת קניין רוחני, תמיכה בקהילת הקוד הפתוח וקרן השקעות בחברות סטאטר-אפ המפתחות טכנולוגיות התואמות למפת הדרכים של החטיבה.

חטיבת שירותי הייצור מקבלת שרירים

בחודש מרץ 2021 הגדיר מנכ"ל אינטל הנכנס, פט גלסינגר, מודל עסקי חדש בשם IDM 2.0, המבוסס על שלושה מרכיבים: ייצור עצמי במפעלי אינטל, ייצור מוצרים של אינטל אצל קבלניות ייצור חיצוניות – ומתן שירותי ייצור ללקוחות צד שלישי. המרכיב השלישי נמצא באחריות חטיבת הפאונדרי (IFS) החדשה. היא נועדה לספק ללקוחות שירותי ייצור שבבים הכוללים מעבדים בארכיטקטורות x86, ARM וארכיטקטורת הקוד הפתוח RISC-V.

גלסינגר הבטיח שלקוחות IFS יקבלו גישה לטכנולוגיות הייצור המתקדמות ביותר של אינטל, בדומה ליחידות הפנימיות של החברה. בנוסף, אינטל החלה אינטל בעבודות הקמת מפעל ייצור חדש בארה"ב בהשקעה של כ-20 מיליארד דולר, אשר מיועד להגדיל את קיבולת הייצור של חטיבת IFS. היום חשפה אינטל מהלכים נוספים שנועדו לחזק את פעילות החטיבה, שהעיקריים שבהן הם הקמת קרן השקעות חדשה בבחברות טכנולוגיות וגוף חדש לשיתוף פעולה תעשייתי בשם IFS Accelerator.

ארכיטקטורת RISC-V היא אחד מיעדי ההשקעה המרכזיים

הקרן החדשה בהיקף של 1 מיליארד דולר הוקמה בשיתוף פעולה עם קרן ההשקעות הוותיקה, אינטל קפיטל (אשר ביצעה הרבה מאוד השקעות בישראל). הקרן תבצע השקעות בחברות אשר מפתחות טכנולוגיות חדשות עבור קהילת הלקוחות של IFS, דוגמת טכנולוגיות המקצרות את זמן היציאה לשוק של לקוחות IFS, חברות המפתחות קניין רוחני רלוונטי ללקוחות IFS, כלי תוכנה, או חברות המפתחות ארכיטקטורות שבבים חדשות ומארזים חדשים, עם דגש על מארזים מרובי שבבים.

אחד מיעדי ההשקעה המרכזיים של הקרן יהיה בחברות המפתחות פתרונות המבוססים על ארכיטקטורת העיבוד הפתוחה RISC-V. במסגרת ההשקעה הן יקבלו תמיכה טכנולוגית מקיפה מ-IFS. הקרן תתמוך בחברות המפתחות מוצרים מבוססי RISC-V אשר ייוצרו ב-IFS, חברות המפתחות קניין רוחני עבור ארכיטקטורת RISC-V ובחברות המפתחות מארזים מתקדמים עבור יישומים מבוססי RISC-V. במקביל,  הקרן תתמוך בפרוייקט קוד פתוח עבור סביבת RISC-V. במסגרת הזאת הצטרפה חטיבת IFS לארגון התעשייתי RISC-V International, המתחזק את הקוד הפתוח של RISC-V.

אקו-סיסטם חדש שיתמוך בלקוחות IFS

לצד הקרן, הקימה אינטל גוף חדש לשיתוף פעולה תעשייתי אשר כולל חברות שיספקו תמיכה בלקוחות IFS. הקואליציה החדשה, IFS Accelerator, פועלת באמצעות שלושה גופים מרכזיים: קבוצת EDA Alliance בהשתתפות קיידנס, סינופסיס, Siemens EDA ו-Ansys; קבוצת IP Alliance בהשתתפות חברות דוגמת ARM, SiFive, סינופסיס, קיידנס, Andes ועוד; וקבוצת Design Services Alliance הכוללת בינתיים את Capgemini, Tech Mahindra ו-Wipro.

תקן פתוח של מארזים מרובי-שבבים

מהלך נוסף שנחשף היום ממוקד בתחום המארזים המתקדמים שבו אינטל מעריכה שיש לה יתרון תחרותי מובהק, ומצוי עדיין רק בשלביו הראשונים: חטיבת הפאונדרי הכריזה על יוזמה לפיתוח תקן תעשייתי פתוח בתחום של מארזים מתקדמים ומרובי שבבים (chiplet platform). מטרת התקן היא להסדיר את ממשקי התקשורת בתוך המארז כדי להבטיח תקשורת חלקה ומהירה בין השבבונים השונים הנמצאים בתוך המארז המתקדם.

אינטל: "הנסיון המוצלח של התעשייה בפיתוח תקנים כמו USB ו-PCI Express מלמד שאפשר להקים סביבה תעשייתית חדשה אשר תאפשר לשלב ביחד שבבונים (chiplets) אשר יוצרו בטכנולוגיות שונות ועל-ידי יצרנים שונים, ולגרום להם לעבוד בצורה חלקה ויעילה. הרעיון זוכה לתמיכה רחבה מאוד של הלקוחות".

לדברי מנכ"ל אינטל, פט גלסינגר, "לקוחות שירותי הייצור מאמצים גישות תכנון מודולריות כדי לבדל את המוצרים שלהם ולהאיץ את זמן הציאה לשוק. חטיבת IFS תוביל את המגמה התעשייתיית הזאת. באמצעות קרן ההשקעות החדשה ויוזמת השבבונים (open chiplet platform), נעודד פיתוח טכנולוגיות חדשות בכל ארכיטקטורות המחשוב הקיימות".

KLA ישראל הגדילה את שטח החדרים הנקיים ב-2,500 מ"ר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: קו הייצור של KLA במגדל העמק. צילום: Techtime

על רקע ביקושי השיא לשבבים, יצרניות השבבים מגדילות משמעותית את השקעותיהן בהקמת קווי ייצור חדשים, והדבר מתבטא גם בעלייה משמעותית בהיקף הרכש של מכונות וציוד המשמשים בקווי ייצור, ובכלל זה מערכות בדיקה ובקרת תהליכים. כדי לעמוד בעלייה בנפח ההזמנות, הרחיבה חברת KLA, אחת מהיצרניות הגדולות בעולם מערכות ייצור ובקת ייצור שבבים, את יכולות הייצור שלה בישראל ומאיצה גם את היקף גיוס העובדים. חברת KLA ישראל הפועלת ממגדל העמק ויבנה, הרחיבה את שטח משרדיה ב-1,500 מ"ר ואת שטח החדרים הנקיים ב-2,500 מ"ר.

הכפלת היקף הייצור בישראל

ל-Techtime נודע שגם חברת אורבוטק (Orbotech) מיבנה, אשר נרכשה על-ידי KLA בשנת 2019, הרחיבה שטח החדרים הנקיים שלה במטרה להגדיל את התפוקה. לפי ההערכה, KLA השקיעה בהתרחבות יותר מ-10 מיליון דולר. במקביל, KLA ישראל קלטה השנה כ-300 עובדים חדשים ומגייסת כעת עוד 300 עובדים נוספים. ל-Techtime נודע שבמסגרת ההיערכות לצמיחה העתידית, מתכננת KLA ישראל להקים ב-2024 קמפוס מרכזי נוסף במגדל העמק, שיאפשר להכפיל את היקף פעילותה בישראל. 

אורי תדמור, נשיא KLA ישראל, אמר בשיחה עם Techtime: "אנחנו חווים בתעשייה קצב גידול חסר תקדים. אין היום יצרן שבבים שלא מנסה להגדיל את התפוקה – ומהר. הדבר מייצר ביקוש חזק מאוד למוצרים שלנו". אולם לאור הזמן הרב הדרוש כדי להקים קווי ייצור חדשים, תדמור מעריך שצוואר הבקבוק לא בתעשייה לא ישתחרר מהר. "אני צופה שב-2022 וב-2023 התעשייה עדיין תתקשה להדביק את הפער בין הביקוש לבין כושר הייצור. לאור ריבוי התחומים החדשים שמייצרים ביקושים לשבבים, כמו תעשיית הרכב, IoT, תעשייה חכמה, הדור החמישי ועוד.

יצוא בהיקף של מיליארד דולר בשנה

"ייתכן כי הזינוק הנוכחי בביקוש אינו מצב חולף, אלא תופעה שתאפיין את התעשייה בשנים הקרובות". בשנת הכספים 2021 הסתכמו מכירות חברת KLA העולמית בכ-6.9 מיליארד דולר, עם רווח נקי של 2.08 מיליארד דולר. היקף הייצוא של מכונות בדיקה ובקרת ייצור שבבים אשר פותחו ויוצרו בישראל עבר את מחסום ה-1 מיליארד דולר בשנה.

האזינו לשיחה עם נשיא KLA ישראל, אורי תדמור, מתוך תוכנית מס' 36 בפודקאסט שלנו:

מיטרוניקס מרחיבה את מפעל הייצור בהשקעה של 22 מיליון שקל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: פתיחת מפעל מיטרוניקס בדלתון בשנת 2016. צילום: Maytronics

חברת מיטרוניקס (Maytronics) מקיבוץ יזרעאל, המפתחת ומייצרת רובוטים לניקוי בריכות, החליטה להרחיב את קיבולת הייצור של המפעל באיזור התעשייה דלתון שליד קיבוץ ברעם, ולבצע בו השקעה בהיקף כולל של כ-22 מיליון שקל, כדי לתת מענה לגידול המואץ בפעילות החברה. ברבעון השלישי של 2019 צמחו המכירות בכ-14% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בכ-164.9 מיליון שקל. בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכמו המכירות בכ-753.3 מיליון שקל, המייצגות צמיחה של כ-13% בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2018.

במהלך שיחת הוועידה שלאחר פרסום הדו"חות הכספיים בסוף השבוע, גילה מנכ"ל מיטרוניקס, אייל טרייברג, שכיום המפעל מעסיק כ-200 עובדים, והרחבתו נועדה לספק לחברה קיבולת ייצור שתאפשר לו לעמוד ביעד המכירות של מיליארד דולר עד סוף 2021. ההשקעה בהרחבת מפעל הייצור תתבצע במשך שנתיים: חלקה הראשון ב-2020 והמרכיב העיקרי ב-2021.

דור חדש של רובוטים

חברת מיטרוניקס נמצאת בבעלות קיבוץ יזרעאל ורוב שנותיה היא ביצעה את הייצור בקיבוץ. בשנת 2015 היא שכרה ל-15 שנים מבנה בשטח של 4,000 מ"ר באזור התעשייה דלתון, ובסוף 2016 היא פתחה בו מפעל ייצור חדש בהשקעה של 4-5 מיליון דולר, בעקבות הצמיחה במכירות החברה. ההשקעה החדשה מהווה הרחבה של תשתית הייצור הקיימת בדלתון. כיום החברה מפתחת דור חדש של רובוטים, והגדילה את תקציב המו"פ שלה בכ-11% ליותר מ-19 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2019.

השנה היא השיקה את סדרת הרובוטים M600 הכוללים טכנולוגיית IoT, וכעת היא משלבת את הטכנולוגיה ברובוטים הוותיקים מסדרה S וברובוטים מסדרה M שאותם היא מוכרת משנת 2010. חברת מיטרוניקס נחשבת לחברה הגדולה בעולם בתחום הרובוטים האוטומטיים לניקוי בריכות, ולהערכתה היא מחזיקה כיום בנתח של כ-46% מהשוק העולמי. החברה מעריכה שמספר הבריכות הפרטיות בשוקי היעד המרכזיים (בעיקר בחצי הכדור הצפוני ובאוסטרליה) עומד כיום על כ-25.5 מיליון בריכות, ושיעור החדירה של פתרונות הניקוי הרובוטיים עומד על כ-24% בלבד, כך שפוטנציאל הצמיחה שלה הוא גדול מאוד.

מעניין לציין שהמכירות של החברה מושפעות מאוד ממצב האקלים בעולם. המנכ"ל טרייברג סיפר שעקב שינויי האקלים, הקיץ השנה החל מאוחר מהצפוי בחצי הכדור הצפוני, והדבר גרם לעיכוב במכירות, אולם אלה התאוששו וצמחו מעבר לצפוי, מכיוון שהקיץ שהגיע היה חם מהרגיל. בעקבות הצמיחה הרב שנתית, מניית החברה בבורסה בתל אביב הגיעה לערכי שיא המעניקים לה שווי שוק של כ-3.48 מיליארד דולר. טרייברג: "המטרה היא לשמור על צמיחה של 12%. לקראת 2020 כנראה נעדכן את היעד כלפי מעלה".

תערוכת EMO 2019 לייצור חכם תתקיים בחודש ספטמבר בהנובר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

באמצע חודש ספטמבר 2019, ב-16-21 לחודש, תתקיים בהנובר, גרמניה, תערוכת EMO 2019 אשר מתמקדת בטכנולוגיות ייצור מתקדמות. בתערוכה השנה צפויים להשתתף כ-2,200 מציגים מ-43 מדינות ויגיעו אליה כ-130,000 מבקרים מקצועיים מהעולם. התערוכה מאורגנת על-ידי התאחדות יצרני ציוד הייצור הגרמנית, ונחשבת לתערוכה הגדולה מסוגה בעולם.

הנושאים המרכזיים בתערוכה: כלים ומכונות לעיבוד מתכת. אוטומציה של תהליכי ייצור ותוכנה : בקרים אלקטרוניים, חיישנים ורובוטים תעשייתיים. חומרים מיוחדים, אבזרים חשמליים, מכניים והידראוליים, כלים לעיבוד מדויק (precision) ומטרולוגיה ובקרת איכות. השנה יתקיימו אזורי תצוגה מיוחדים לנושאי IoT in Production ו-Industry 4.0. אחד מהנושאים שיקבלו דגש בארוע הוא השפעת תהליך המעבר לרכב חשמלי על תעשיות הייצור, ובמיוחד על ספקי מכונות ייצור חכמות.

הלייזר הוא מדד למהפיכת הרכב החשמלי

בשנה האחרונה, למשל, נרכשו 500 מכשירי לייזר תעשייתיים על-ידי חברות המייצרות סוללות לכלי-רכב, כאשר התחזית היא שעם המעבר לרכב חשמלי יהיה גידול במספר הלייזרים בתהליך ייצור הסוללות. חברת Trumpf הגרמנית מסרה שהיא התחילה להציע ללקוחות לייזרים ייעודיים עבור עבודות חיתוך בייצור כלי רכב חשמליים, מכיוון שהתעשייה הזאת דורשת מכשירי לייזר העומדים בתקני סביבה מחמירים יותר, והיא זקוקה לכמות גדולה של מכשירי חיתוך לייזר והלחמת חלקי נחושת, ולמכשירי לייזר המותאמים לחיתוך חלקי פלסטיק מחוזקים בסיבי פחמן.

התאחדות יצרני ציוד הייצור הגרמנית מעריכה שמבחינת תעשיית הייצור, כניסת הרכב החשמלי מחוללת שינוי במספר כיוונים בו-זמנית. ברכב חשמלי טהור צפויה ירידה של 64% במשקל של ייצור מכני מהסוג השולט כיום בתעשיית הרכב. אולם כאשר מדובר בכלי-רכב היברידיים, התמונה הפוכה: המכוניות האלה כוללות סוללה ומנוע חשמלי הפועלים במקביל למנוע בעירה פנימית מסורתי.

אלא שהמנועים האלה מורכבים יותר מהמנועים המצויים כיום ברוב כלי הרכב, ולכן שווי העבודה המכנית בעלות הכוללת של המכונית צפוי לעלות ב-24% בהשוואה למצב כיום. בשני המקרים, מדובר בשינוי דרמטי, אשר דורש פיתוח כלי ייצור חדשים המותאמים למערכות מאוד מורכבות ומדוייקות, ואשר צריכים להשתלב במתקני ייצור אוטומטיים חכמים.

לקבלת מידע ויעוץ לחברות המעוניינות להציג בתערוכה:
נציגות ירידי הנובר בישראל 03-6492050  [email protected]

RH תשקיע בפורסייט ותייצר את חיישני הרכב שלה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: קו SMT במפעל של חברת RH בנצרת

קבלנית הייצור מנצרת, RH Technologies, מבצעת השקעה בחברת פורסייט מנס ציונה, ומקבלת לידיה אחריות לפיתוח ולייצור של מערכות הראייה לרכב מתוצרת פורסייט. היום הודיעה פורסייט (Foresight Autonomous Holdings) שהיא חתמה על הסכם פיתוח והשקעה לא מחייב עם חברת RH אלקטרוניקה בע"מ, שלפיו היא תשכור את שירותי הייצור של RH ,באופן ישיר ו/או באמצעות הקבלן המאושר שלה, Tonson Labs מאור יהודה, טונסון לאבס, לפרויקט רב-שלבי של פיתוח פתרונות FPGA ו-ASIC עבור מערכת הראייה הממוחשבת בעלת ארבע המצלמות של פורסייט, QuadSight.

במקביל, תשקיע RH סכום של 3.7 מיליון שקל בחברת פורסייט תמורת 1% ממניותיה. ההשקעה תתבצע לפי מחיר של 3 שקל מניה, המייצג פרמיה של 89% בהשוואה למחיר השוק. בעקבות ההודעה ע העסקה, זינקה מניית פורסייט בנסד"ק בכ-8%, וכעת היא נסחרת לפי שווי שוק של 57.6 מיליון דולר. מדובר בהסכם אסטרטגי המספק לפורסייט שירותי פיתוח, הבאה לייצור וייצור סדרתי, ומעניק ל-RH חוזה ייצור ארוך טווח בשוק בעל סיכויי צמיחה גבוהים מאוד.

יעקב רוזנברג: "RH נכנסת לתחום הרכב"

בשלב הראשון יפתחו RH וטונסון פלטפורמת הדגמה המבוססת על כרטיס ורכיב FPGA. לאחר ביצוע בדיקות הקבלה של הפלטפורמה, הם אמורים להעביר את הפיתוח לרכיב ASIC שעליו תתבסס מערכת חיישני QuadSight. ההסכם המחייב הסופי צפוי להיחתם בתוך כחודשיים, שבמסגרתו ייקבעו התנאים המסחריים וכמויות הייצור המינימליות שיתבצעו ב-RH. בנוסף, אחראית RH על הקמת תשתית ייצור המוני ובתמורה היא גם תקבל  "זכות סירוב ראשון" לייצור של מערכות QuadSight.

"שיתוף הפעולה האסטרטגי עם RH מאפשר לנו להשיג אבני דרך טכנולוגיות עתידיות חשובות", אמר מנכ"ל פורסייט, חיים סיבוני. "ההשקעה המיועדת של RH בפרמיה מעל מחיר השוק מבטאת הבעת אמון בטכנולוגיה של פורסייט. יכולות ההנדסה, הפיתוח והייצור של RH הן בעלות ערך רב עבור פורסייט, מה שהופך את RH לשותף אידיאלי למפת הדרכים העתידית שלנו." יו"ר מועצת המנהלים של RH ,יעקב רוזנברג, אמר ששיתוף פעולה עם פורסייט מאפשרת לחברה להיכנס אל שוק הרכב. "ההסכם צפוי לתת ל-RH זכויות בלעדיות על קווי ייצור חדשים אשר לבטח יתרמו לצמיחת החברה".

שתי מצלמות IR ושתי מצלמות אור-נראה

המידע המגיע מראבע מצלמות שונות מותך בטכנולוגיית QuadSight לתמונת תלת-מימד אחת
המידע המגיע מראבע מצלמות שונות מותך בטכנולוגיית QuadSight לתמונת תלת-מימד אחת

מערכת QuadSight היא הדור השני של פלטפורמת הראייה הממוחשבת לרכב של פורסייט. היא מבוססת על שימוש בארבע מצמלות המוצבות לרוחב הרכב: שתי מצלמות אינפרא-אדום (IR) ושתי מצלמות אור נראה, המספקות יכולת ראייה תלת-מימדית המחקה את אופן הראייה של העין האנושית. המערכת משתמשת באלגוריתם המתיך את המידע הנקלט באמצעות ארבע המצלמות, לכדי תמונה תלת-מימדית דינמית של הסביבה החיצונית. אבות-טיפוס של המערכת נמכרו לשלושה לקוחות: שני יצרניות רכב אירופיות, שמתכוונות לשלב אותה במשאיות, וליצרן כלי-רכב חשמליים בסין.

חברת טונסון-לאבס היא לשכת פיתוח הפועלת מאור יהודה ומנוהלת על-ידי שלמה הלל. היא מבצעת פרוייקטי פיתוח והבאה לייצור של מוצרי אלקטרוניקה בתחומי המכשור הרפואי, התקשורת, אקוסטיקה, ראייה ממוחשבת ועוד. בין השאר היא פיתחה את מערכות טעינת החשמל של חברת בטר פלייס וסדרה ארוכה של מערכות רפואיות דוגמת מערכות חוזי ובקרה לאנדוסקופים, מערכות הנחיית צנתרים, מערכות אולטראסאונד סורקות ועוד.

חברת RH מספקת שירותי קבלנות משנה בייצור מערכות אלקטרוניות. בסיס פעילות החברה הוא בנצרת עלית שבה היא מעסיקה כ-700 עובדים, ולחברה מפעלים בארה"ב, אירופה וסין. לחברה 13 קווי SMT בעלי קיבולת כוללת של 100 מיליון השמות בחודש. היא פעילה בתחום הדפוס הדיגיטלי, מערכות לתעשיית השבבים, מערכות רפואיות, תקשורת, ומערכות צבאיות. המהלך של RH משתלב עם מגמה מתרחבת בשוק שירותי קבלנות המשנה (EMS), שבו החברות מבצעות שיתופי פעולה אסטרטגיים עם חברות סטארט-אפ ונכנסות לפרוייקטים כבר בשלבי הפיתוח הראשונים, כדי להבטיח לעצמן גישה אל שווקים חדשים, וחוזי ייצור עתידיים.

פי.סי.בי השלימה את רכישת AMS מראש העין

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: קו הייצור בחברת AMS בפארק אפק. צילום: Techtime

חברת פיסיבי טכנולוגיות ממגדל העמק (PCB Technologies) השלימה היום את רכישת קבלנית הייצור האלקטרוני, AMS Electronics מראש העין. המיזוג מייצר קבלנית ייצור ישראלית גדולה המעסיקה כ-750 עובדים, כולל 150 עובדי AMS. העיסקה בוצעה באמצעות תשלום במזומן של 20 מיליון שקל ועוד מתן תמורה באמצעות אופציות ובאמצעות מניות בשווי של כ-20 מיליון שקל.

בעקבות העיסקה מחזיקים בעלי ב-AMS, חיה ונחמיה למלבאום, בכ-5.5% ממניות פי.סי.בי, וכלל בעלי המניות של AMS מחזיקים ב-6.9% ממניות פי.סי.בי. חברת AMS פועלת מפארק אפק בראש העין ומנוהלת על-ידי יעקב לוי. החברה מספקת שירותי ייצור, הרכבות וניהול שרשרת האספקה משלב התכנון ועד משלוח המוצרים ללקוח. לחברה מפעל הרכבות בשטח של כ-5,200 מ"ר.

התרחבות באמצעות רכישה בשוק הרפואי ובשוק הצבאי

סמנכ"ל הכספים של פי.סי.בי טכנולוגיות, רונן שלאל, מסר ל-Techtime שחברת AMS תמוזג לתוך חטיבת ההרכבות של פי.סי.בי. "היא תאפשר לנו להגדיל את מגוון הלקוחות בשוק האזרחי ואת איכות השירות משלב עריכת המעגל, דרך ייצורו ועד ההרכבה שלו, ולתמוך בהמשך הצמיחה בשוק הרפואי ובשוק הצבאי, שהם שוקי הליבה שלנו". חברת פי.סי.בי טכנולוגיות ממגדל העמק הינה קבלנית ייצור העוסקת בייצור מעגלים מודפסים ובמתן שירותי הרכבה של כרטיסים אלקטרוניים ומכלולים של כרטיסים אלקטרוניים. החברה מתמקדת בעיקר בשוקי האלקטרוניקה הצבאית והאזרחית והמיכשור הרפואי.

רוב לקוחותיה הינן חברות ישראליות. החברה נמצאת בשליטת קרן פימי (51%). בעלת המניות השנייה בגודלה היא פריורטק, שמכרה לפיבי חלק מאחזקותיה ומחזיקה כיום בכ-34% מהמניות. לאחר עיסקת AMS דולל חלקן בחברה: פימי מחזיקה בכ-47.5% מהמניות ופריורטק מחזיקה בכ-32% מהמניות.

פימי מובילה את חברה לדרך חדשה

העיסקה היא חלק מתהליך הריענון של חברת פי.סי.בי טכנולוגיות, אשר החל מיד לאחר רכישת השליטה בה על-ידי קרן ההשקעות פימי של ישי דוידי בחודש מרץ השנה (2018). פימי שילמה 124.2 מיליון שקל, תמורת 51.05% מהמניות. עם השלמת העיסקה בוצעו שינויים בהנהלה: פרש המנכ"ל יותם שטרן ובמקומו מונה עובד שפירא, ששימש במשך תשע שנים כמנכ"ל מפעל קוטלב בקיבוץ חניתה המייצר ציפויים מתכתיים עמידים.

בנוסף, המנכ"ל לשעבר של חברת מכתשים אגן, אברהם ביגר, מונה ליו"ר הדירקטוריון, כאשר אל הלדירקטוריון הצטרפו ישי דוידי, עמי בם (שותף ומנהל בקרן פימי), אריה רייכרט ששימש כמנכ"ל חברת אלטק במשך 23 שנים, ושמואל וולק המשמש כמנהל הכספים של קרנות פימי. בתשעה החודשים הראשונים של 2018 הסתכמו המכירות של פיסיבי טכנולוגיות בכ-259.4 מיליון שקל, בהשוואה לכ-240.8 מיליון שקל אשתקד. בתקופה הזאת החברה עברה מהפסד של 4.6 מיליון שקל לרווח נקי של כ-8.3 מיליון שקל. החברה נסחרת בברוסה של תל אביב לפי שווי שוק של כ-350 מיליון שקל.

המטרה של ניסטק, הקמת "רמת הסיליקון" בגולן

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: החזית הדרומית של מפעל ניסטק החדש שיוקם באזור תעשייה קצרין. תכנון: פופר אדריכלים

קבוצת ניסטק (Nistec) השלימה את שלב התכנון של מתקן ייצור ותכנון אלקטרוני חדש שאותו היא מתכננת להקים בשנתיים הקרובות באזור התעשייה קצרין שבגולן, בהשקעה כוללת של כ-25 מיליון שקל. המנכ"ל והבעלים של קבוצת ניסטק, יצחק ניסן, סיפר ל-Techtime שהרעיון הפעם הוא לחרוג ממתכונת רגילה של הרחבת נמפעל הייצור הפועל היום בקצרין. "החלום שלנו הוא להקים בקצרין את רמת הסיליקון".

בנוסף למפעל הייצור וההרכבות שימוקם במבנה הזה, הוא יכלול קומת מעבדות שבה יקבלו חברות סטארט-אפ את כל השירותים הנדרשים לפיתוח וייצור מהיר של מוצרים חדשים. החל משלב התכנון של המעגל המודפס וכלה בייצור. "בקומת הגלריה אנחנו גם נקים מרכז מבקרים, שיאפשר להציג בפני הקהל והמבקרים את כל התהליכים של ייצור אלקטרוני מתקדם".

910 עובדים ותוכניות התרחבות

להערכתו, המרחק לא מהווה בעיה המרתיעה חברות סטארט-אפ. "כיום יש לנו כ-40 לקוחות המגיעים לקצרין מכל רחבי הארץ, וכאשר יושלמו המחלפים החדשים באזור יקנעם, הנסיעה ממרכז הארץ לרמת הגולן תהיה מהירה מאוד". לדבריו, "הלקוחות שיגיעו למתקן החדש ויתחילו לעבוד מהצפון, יוכלו להפוך את רמת הגולן כולה לרמת הסיליקון הישראלית". קבוצת ניסטק פועלת כיום באמצעות לשכת תכנון ושלושה מפעלי ייצור בפתח-תקווה, מעלות וקצרין, ומעסיקה כ-520 עובדים, בנוסף לכ-390 עובדים נוספים במסגרת החברה הבת אלטק.

מנכ"ל קבוצת ניסטק יצחק ניסן
מנכ"ל קבוצת ניסטק יצחק ניסן

השקעה מאסיבית בציוד ייצור

בשנתיים האחרונות הקבוצה מבצעת השקעות רבות בתשתית. לאחרונה היא רכשה שלוש מכונות השמת רכיבים מתוצרת סמסונג, שתיים מתוכן הן מסוג Chip Shooter דו-ראשיים להרכבות מהירות. בנוסף, החברה רכשה מכונה חדשה למריחת משחת הלחמה (Printer) מתוצרת חברת DEK הבריטית, ותנור הלחמה מתוצרת Heller (ארה"ב). כל המכונות מצוידות גם במזינים (פידרים חכמים) המאפשרים הרכבת רכיבים אלקטרונים זעירים במיוחד בדיוק של ± 50µ. המכונות יותקנו ויכנסו לפעילות מלאה עד סוף שנת 2018 בקווי הייצור במפעלי ניסטק בצפון הארץ: ניסטק צפון במעלות וניסטק גולן בקצרין.

בסך הכל, בשנתיים האחרונות הקבוצה רכשה ציוד ייצור בהיקף כולל של כ-18 מיליון שקל. לדברי יצחק ניסן, נפח הייצור של הקבוצה צמח בכ-30% במהלך השנה האחרונה. "הקבוצה מספקת כיום שירות לכ-400 חברות שונות. חלק מהלקוחות נמצאים בצמיחה, ואנחנו צריכים לספק להם מענה באמצעות הצטיידות מתאימה. אנחנו נמשיך ונשדרג את היכולות במפעלים כדי לתמוך בלקוחות, ולסייע להם לספק מוצרים באיכות גבוהה ובמהירות הנדרשת ללקוחותיהם בעולם".