שבבים

TI מקימה מפעל 300 מ"מ ב-11 מיליארד דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת טקסס אינסטרומנטס (Texas Instruments) הכריזה על תוכנית לבניית מפעל ייצור נוסף בעיר Lehi שבמדינת יוטה, ארה"ב, בהשקעה של כ-11 מיליארד דולר. המפעל ייצר רכיבים אנלוגיים ורכיבי אותות מעורבים ליישומים משובצים בפרוסות סיליקון בקוטר של 300 מ"מ. המפעל החדש ייבנה צמוד למפעל הקיים של החברה ב-Lehi, אשר נירכש מחברת מייקרון בשנת 2021 תמורת כ-900 מיליון דולר. מאז עיסקת הרכישה, שידרגה TI את המפעל והתאימה אותו לייצור בפרוסות סיליקון של 300 מ"מ.

בחודש דצמבר 2022 הושלם תהליך השדרוג והמפעל החל בייצור סדרתי. בניית המפעל השני צפויה להתחיל במחצית השנייה של 2023, במטרה להחתיל סייצור סדרתי כבר ב-2026. עם השלמת בנייתו, הוא ימוזג עם המפעל הקיים ושני המפעלים יעבדו ביחד במתכונת של מתקן ייצור מאוחד. מנהל התיפעול והמנכ"ל המיועד של טקסס אינסטרומנטס, הישראלי חביב אילן, אמר שהפרוייקט הוא מרכיב באסטרטגיה ארוכת טווח של החברה, לייצר תשתית ייצור 300 מ"מ שתתאים לצורכי החברה בעשורים הקרובים.

אילן: "עם תחזית צמיחה של שוק השבבים, במיוחד בתעשיית הרכב ובשוק התעשייתי, וקבלת חוק השבבים והחוק לתמיכה במחקר ופיתוח, זהו הזמן הטוב ביותר להשקיע בהגדלת כושר הייצור שלנו". חביב אילן הצטרף לטקסס אינסטרומנטס בשנת 1999 בעקבות רכישת חברת Butterfly הישראלית. בחודש שעבר בחר בו דירקטוריון החברה כנשיא והמנכ”ל הבא של החברה, במקומו של הנשיא והמנכ”ל הנוכחי ריק טמפלטון, אשר ניהל את TI במשך 18 שנה. חביב ייכנס לתפקיד ב-1 באפריל 2023.

אסטרטגיית ה-300 מ"מ של TI

פרוסת סיליקון בקוטר של 300 מ"מ. הוזלת עלות הייצור
פרוסת סיליקון בקוטר של 300 מ"מ. הוזלת עלות הייצור

המפעל החדש נבנה במסגרת תוכנית אסטרטגית להתבסס על תשתית ייצור 300 מ"מ הפועלת מארצות הברית. תוכנית ההשקעות מיועדת לספק לחברה יכולת עמידה בדרישה הצפויה ב-10-15 השנים הבאות, ולהגדיל את משקל הייצור העצמי כדי להפחית את עלות הייצור. להערכת החברה, המעבר לייצור בפרוסות סיליקון של 300 מ"מ הוא חיוני למימוש האסטרטגיה הזאת, מכיוון שהתפוקה שלהן גבוהה פי 2.3 מאשר הייצור המקובל היום בפרוסות סיליקון בקוטר של 200 מ”מ.

כיום מפעילה TI שני מפעלי 300 מ"מ כאלה בערים ריצ'רדסון ודאלאס שבטקסס, וכמובן המפעל הנוכחי בעיר Lehi. בנוסף, היא מקימה כעת מפעל 300 מ"מ נוסף בעיר שרמן שבטקסס. חברת TI נחשבת ליצרנית הרכיבים האנלוגיים הגדולה בעולם ומבצעת כ-80% מהייצור של החברה במפעלים שלה עצמה, וכ-20% אצל קבלני ייצור חיצוניים (Foundries).

בשנת 2022 הסתכמו מכירותיה בכ-20 מיליארד דולר, בהשוואה לכ-18.3 מיליארד דולר בשנת 2021. משקלו של השוק האנלוגי במכירותיה נמצא בצמיחה והגיע לכ-76% מהמכירות (15.36 מיליארד דולר). משקלם של הרכיבים הדיגיטליים והמעבדים הסתכם בכ-16% מהמכירות (3.26 מיליארד דולר). החברה נסחרת בנסד”ק לפי שווי שוק של כ-159 מיליארד דולר.

 

TSMC מגדילה את ההשקעה באריזונה ב-3.5 מיליארד דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

הדירקטוריון של חברת TSMC הטאיוואנית החליט השבוע (יום ג') להגדיל את תקציב ההשקעה במתחם מפעלי הייצור בפניקס, אריזונה, בכ-3.5 מיליארד נוספים. בכך מגיעה ההשקעה בתשתית הייצור בארה"ב להיקף של כ-43.5 מיליארד דולר. במקביל, הדירקטוריון החליט להשקיע 7 מיליארד דולר נוספים בהגדלת קיבולת הייצור של תהליכים מתקדמים (פחות מ-7 ננומטר), פיתוח טכנולוגיות מיוחדות והשקעה נוספת בבינוי תשתיות ייצור. בסך הכל, מדובר בהשקעות חדשות בהיקף של כ-10.5 מיליארד דולר.

ההחלטה להקים מפעל ייצור בארה"ב התקבלה בעקבות קבלת חוק השבבים האמריקאי, אשר מיועד לעודד ייצור מקומי. החברה חתמה על הסכם עם הממשל האמריקאי להקמת מפעל ייצור שבבי 4 ננומטר (N4) אשר מיועד להתחיל בייצור המוני בשנת 2024. מיד לאחר מכן היא הרחיבה את הפרוייקט, ובדצמבר 2022 החלה בעבודות ההקמה של מפעל לייצור שבבי 3 ננומטר שיתחיל לעבוד במהלך 2026. שני המפעלים צפויים להעסיק כ-10,000 עובדים.

החברות אפל ו-AMD, שהן מלקוחותיה הבולטים של TSMC, כבר הודיעו כי ירכשו רכיבים אשר ייוצרו במפעלים החדשים באריזונה. להערכת TSMC, תפוקת הייצור של שני המפעלים ביחד תעמוד על כ-600 אלף פרוסות סיליקון בשנה. חברת TSMC היא מיצרניות השבבים הגדולות בעולם. החברה נסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי שוק של כ-455 מיליארד דולר, וברבעון האחרון של 2022 הסתכמו מכירותיה בכ-19.9 מיליארד דולר.

חוק השבבים (CHIPS Act) שאושר על-ידי הממשל האמריקאי בחודש אוגוסט 2022, מעניק תמיכה ממשלתית בהיקף של כ-52.7 מיליארד דולר לבניית תשתיות ייצור שבבים בארה”ב, ועוד 24 מיליארד דולר נוספים במתכונת של תמריצי מיסוי להקמת תשתית ייצור במדינה בעשר השנים הבאות. במקביל, אושר גם חוק המדע (Science Act) המעניק תקציב תמיכה של 170 מיליארד דולר למיזמי מחקר ופיתוח בתחום השבבים.

תכנון השבבים עובר למערכות בינה מלאכותית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

השימוש באמצעות בינה מלאכתית לתכנון שבבים השלים כנראה את שלב הניסויים ועבר לשלב השימוש ההמוני. כך עולה מההודעה האחרונה של חברת סינופסיס, שלפיה הלקוחות שלה ביצעו 100 השקות ראשונות (Tapeout) של רכיבים חדשים שתוכננו באמצעות חבילת התכנון האוטונומית  Synopsys DSO.ai. בהם: חברת STMicroelectronics אשר היתה הראשונה בתעשייה אשר השלימה תכנון שבב בענן בסיוע בינה מלאכותית. החברה השתמשה במערכת DSO.ai ובענן Azure של מיקרוסופט בתכנון שבב חדש, אשר השיג שיפור של פי שלושה בביצועים (PPA) בהשוואה למתודולוגיית התכנון השמרנית.

גם חברת SK hynix השתמשה בכלי החדש כדי לתכנן שבב המיוצר בטכנולוגיה המתקדמת ביותר כיום (ככל הנראה 5 או 3 ננומטר), והשיגה שיפור של 5% בשטח המעגל בלא פגיעה בביצועים. מנהל חטיבת ה-SoC של ST, אמר שבעקבות ההצלחה האחרונה, החברה החליטה להעמיק את שיתוף הפעולה עם סינופסיס ומיקרוסופט, במטרה להשתמש בכלים החדשים כדי לתכנן גם מיקרו-מעבדים תעשייתיים (MPU).

כמות המידע גדולה מדי

התכנון של שבב מודרני צריך להתמודד עם מספר מערכי נתונים גדולים ומפורטים מאוד. המרכזיים שבהם הם: עקרונות ויעדי התכנון (Design Inputs), מגבלות תהליך הייצור (Technology Inputs), תכונות חשמליות של תאים ושל השכבה הפיסית (Library Inputs) ולבסוף, הדרישות של כלי התכנון עצמם (Tool Inputs). המהנדסים צריכים לאתר את כל הדרישות המגיעות מכל השכבות האלה, ולמצוא את הפתרון האופטימלי ביותר. התהליך הזה נקרא Design Space Optimization וכרוך בהרבה מאוד עבודה ידנית, בדיקות מקיפות ומייגעות, ובהחלטות המתקבלות על-סמך ניסוי ותעייה, ידע אישי ולעתים אפילו תחושת בטן.

הבעייה היא שכל החלטה לא נכונה יכולה להיות יקרה מאוד במונחי הספק, ביצועים ושטח השבב. מנהל קבוצת ה-EDA בחברת סינופסיס, שנקר קרישנמורטי, אמר שמערכת DSO.ai מבוססת על ההנחה שצריך להעביר את המטלה הזאת לידיהן של מערכות אוטומטיות. "היכולת של בינה מלאכותית לבדוק בו-זמנית כמויות גדולות של מידע מקצרת את זמני הפיתוח ומספקת תוצאות טובות ביותר. לאחרונה בדקנו את 100 התכנונים הראשונים שבוצעו במערכת ועברו לייצור, והתוצאות היו מבטיחות. במיוחד מלהיבה האפשרות להשתמש במערכות התכנון על-גבי הענן, אשר מעניק לרשות המתכננים את עוצמת העיבוד העצומה של מרכזי הנתונים".

 

המשבר באינטל: ירידה של 32% במכירות הרבעוניות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל אינטל פט גלסינגר, שם את יהבו על טכנולוגיות חדשות ועל בנייה מחדש של התרבות הארגונית

הדו"ח השנתי של חברת אינטל (Intel) היכה את האנליסטים בתדהמה: מכירותיה ברבעון האחרון של 2022 ירדו בכ-32% להיקף של כ-14 מיליארד דולר בלבד. המכירות בשנת 2022 כולה הסתכמו בכ-63.1 מיליארד דולר, בהשוואה למכירות של 74.7 מיליארד דולר בשנת 2021. גרוע יותר: הרווח הגולמי ירד מ-55.4% בשנת 2021 לכ-42.3% בשנת 2022. מניית החברה בנסד"ק הגיבה מיידית בירידה חדה של כ-6.4%, ובמהלך סוף השבוע היא התאוששה והתייצבה במחיר של קצת יותר מ-28 דולר (בהשוואה לכ-30 דולר ערב פרסום הדו"ח), המעניק לה שווי שוק של כ-116 מיליארד דולר.

הדו"ח מגלה שאינטל מאבדת מכירות בשני השווקים החשובים ביותר שלה: תחום המעבדים למחשבים אישיים שבו המכירות ירדו מ-41 מיליארד דולר ב-2021 לכ-31.7 מיליארד דולר ב-2022, ותחום המעבדים למרכזי נתונים ושרתים שבו ירדו המכירות מ-22.7 מיליארד דולר לכ-19.2 מיליארד דולר. אולם הבשורה הקשה ביותר היא תחזית החברה לרבעון הראשון 2023: אינטל צופה שמכירותיה ברבעון הראשון 2023 יסתכמו בכ-10.5-11.5 מיליארד דולר – בהשוואה ל-18.5 מיליארד דולר ברבעון הראשון 2021.

המשבר ייגרר ל-2023

"אנחנו נכנסים לשנה החדשה בהנחה שחוסר-הוודאות הכלכלי יימשך גם ב-2023, במיוחד במחצית הראשונה של השנה", הסביר המנכ"ל פט גלסינגר בשיחת הוועידה. "ברבעון השלישי הערכנו ששוק המחשבים האישיים ב-2023 יסתכם בכ-270-295 מיליון יחידות. כעת אנחנו מאמינים שהוא יהיה בקצה הנמוך של התחזית. בשוק השרתים אנחנו צופים ירידה במהלך המחצית הראשונה של 2023, ולאחר מכן חזרה לצמיחה במחצית השנייה של השנה. בשווקים האחרים, כמו השוק התעשייתי, שוק הרכב ושוק האבזרים המקושרים, אנחנו צופים את המשך הצמיחה שראינו ב-2022, אם כי גם הם אינם חסינים בפני משברים מאקרו-כלכליים".

יציאה מתחומי פעילות: השלב הבא

מאז שגלסינגר נכנס לתפקד המנכ"ל בינואר 2021 הוא הוציא את אינטל משבעה תחומי פעילות שונים, מהלך שלהערכתו הביא לחיסכון בהוצאות בהיקף של 1.5 מיליארד דולר בשנה. כעת הוא מתכנן קיצוץ נוסף: "נפסיק לבצע השקעות בקו פתרונות מיתוג הרשתות שלנו, אולם נמשיך לתמוך במוצרים הקיימים". המהלך הגדול ביותר היה מכירת חטיבת הזכרונות הבלתי-נדיפים בסוף 2021 לחברת SK hynix הקוריאנית, תמורת 7 מיליארד דולר במזומן.

הדבר בא לידי ביטוי בדו"ח בירידה הגדולה במכירות בתחומים המשלימים (Other), ממכירות של 6.4 מיליארד דולר ב-2021 לכ-2.1 מיליארד דולר ב-2022. מכירות החטיבה הזאת הסתכמו בשנת 2021 בכ-4.3 מיליארד דולר, שכבר לא מופיעים בדו"ח של 2022. הנקודה הזוהרת של הסעיף הזה היא מובילאיי, אשר מכירותיה צמחו מכ-1.4 מיליארד דולר ב-2021 לכ-1.9 מיליארד דולר ב-2022.

תוכנית ההצלה תגיע לשיאה ב-2025

תוכנית ההתאוששות של גלסינגר מבוססת על שני מהלכים מרכזיים: ארגון מחדש של החברה סביב קבוצת הייצור כקבלן פנימי חיצוני, והחזרת אינטל למעמדה ההיסטורי כיצרנית השבבים הטובה בעולם. כאן הוא מבטיח להפוך את הקערה על פיה: "עלינו על המסלול שיביא אותנו להשיג מחדש את ההובלה בביצועי הטרנזיסטורים עד לשנת 2025: נוציא לשוק חמש טכנולוגיות ייצור חדשות במהלך חמש השנים הקרובות, כאשר בשנת 2024 נגיע לשיוויון בבביצועים ובשנה 2025 נחזור להובלה חד-משמעית בטכנולוגיה שלנו עם הצגת תהליך הייצור Intel Lake 1A".

מהפיכה ארגונית בהשראת חטיבת הייצור

חטיבת שירותי הייצור (IFS), הוא סיפר, צוברת תאוצה וכבר יש לה צבר הזמנות מצטבר של כ-4 מיליארד דולר, בהן של ספק מרכזי של שירותי ענן ושל יצרנית השבבים MediaTek. "יש לנו דיונים מתקדמים עם 7 מתוך 10 הלקוחות הגדולים ביותר של ספקיות שירותי ייצור, ואנחנו עובדים קשה בהשלמת תהליך המיזוג עם חברת טאואר סמיקונדקטור (הישראלית), אשר תעצים את התנופה של החטיבה הזו". זהו המוקד המרכזי בשינוי הארגוני שאינטל מבצעת: בשלב הראשון היא בנתה את חטיבת שירותי הייצור, וכעת, בשלב השני (IDM 2.0), היא מארגנת את כל החברה סביב הקונספט של שירותי ייצור.

זוהי מהפיכה בתרבות הארגונית של החברה. גלסינגר: "כל היחידות העסקיות יעבדו מול קבוצת הייצור באותו האופן שבו הלקוחות החיצוניים עובדים מול IFS. הגישה הזאת תעניק גמישות ויעילות עסקית גם לקבוצת הייצור וגם לחטיבות העסקיות". כמה יעילות? בחברה מעריכים שהמהלך הזה הוא הסעיף הגדול ביותר בתהליך שיביא אותה להפחתה של 8-10 מיליארד דולר בשנה בהוצאות – אשר יושלם עד לשנת 2025. אלא שכדי להגיע אל היעד הזה אינטל צריכה לשמור על אמון המשקיעים והלקוחות – ועם כאלה תוצאות וכאלה תחזיות – זוהי משימה לא קלה.

הושלם פרוייקט MADEin4, שהיה שת"פ השבבים הגדול ביותר באירופה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: אילן אנגלרד (מימין) וד"ר דורון משולח – "כניסה אל פרוייקטים עם סיכון גבוה"

החודש הושלמה פעילות קונסורציום MADEin4 של האיחוד האירופי, שהוקם ונוהל על-ידי חברת אפלייד מטיריאלס ישראל, והיה אחד מהפרוייקטים האירופיים הגדולים ביותר שהוקמו ונוהלו על-ידי חברה ישראלית. מדובר בפרוייקט ענק בהשתתפות 47 חברות וגופים ובהשקעה כוללת של כ-130 מיליון אירו, שמתוכם התקבלו כ-60 מיליון אירו מהאיחוד האירופי ומהמדינות השותפות לתוכנית.

הפרוייקט יצא לדרך בהובלת אילן אנגלרד המשמש כמנהל פרוייקטים אירופה באפלייד מטיריאלס ישראל, ואשר גם ניהל אותו לאורך שלוש וחצי שנות פעילותו. שיתוף הפעולה הביא ביחד כמה מהשחקנים החשובים ביותר בתעשיית השבבים, הרכב והמטרולוגיה כמו אפלייד מטיריאלס ישראל, נובה, ברוקר, KLA ישראל, מכוני מחקר מרכזיים כמו leti ו-imec, יצרניות שבבים מרכזיות כמו ST, גלובל פאונדריז וטאואר סמיקונדקטורס, מפתחי שבבים כמו אנבידיה ויצרניות רכב כמו FCA ועוד. המטרה: פיתוח גישות חדשות לייצור רכיבים אלקטרוניים ובקרת תהליכי ייצור במתכונת Industry 4.0 מבוססת מידע, הנירכש באמצעות מכונות בקרת איכות וסנסורים.

שילוב של חיזוי ובדיקות

"במסגרת הפרוייקט פותחה אלגוריתמיקה חכמה ל-Industry 4.0", סיפר אנגלרד ל-Techtime. "התמקדנו בשני תחומים מרכזיים: האצת הביצועים של מכונות המדידה, ואלגוריתמיקה חכמה ברמת הפאב. ניתן למשל לשלב בין התכנון של השבב לבין התוצרים בקו הייצור. מדובר למעשה ביכולת חיזוי שבאמצעותה ניתן לקבל אינפורמציה טובה יותר על תהליך ייצור הרכיבים והפרוסה, ובכך לשפר את התפוקה. הופתענו מהתוצאות הטובות שקיבלנו: הצלחנו לשפר את המודלים של התהליך בעד 40% במקרים מסויימים".

המודלים נבדקו על תהליכי ייצור מתקדמים?

אנגלרד: "ההשתתפות של חברות דוגמת imec ו-leti איפשרה לבדוק טכנולוגיות מטרולוגיה עבור תהליכי ייצור המצויים עדיין בשלבי פיתוח ועוד לא הגיעו אל השוק. למשל רכיבי 5 ננומטר ורכיבים לוגיים תלת-מימדיים הבנויים בטכנולוגיית nanosheet, אשר צפויה להיכנס לייצור בחברות הגדולות רק בעוד מספר שנים". מנהל טכנולוגיות ושיתופי פעולה אסטרטגיים באפלייד מטיריאלס ישראל, ד"ר דורון משולח, סיפר שהקונסורציום סייע לחברה להיחשף אל טכנולוגיות ייצור עתידיות הנמצאות בשלבי פיתוח ולאתגרי בקרת התהליכים שהן מעוררות. "הדבר מאפשר לנו להיכנס לפרוייקטים של הדור הבא הנמצאים בסיכון גבוה".

מערכת PrimeVision 10 לאיתור פגמים המבוססת על מיקרוסקופ אלקטרונים סורק, שפותחה על-ידי אפלייד מטיריאלס ישראל
מערכת PrimeVision 10 לאיתור פגמים המבוססת על מיקרוסקופ אלקטרונים סורק, שפותחה על-ידי אפלייד מטיריאלס ישראל

ל-Techtime נודע שהפעילות בקונסורציום סייעה לחטיבת Process Diagnostics and Control של אפלייד מטיריאלס, שהיא זרוע הפעילות הישראלית של החברה, בפיתוח טכנולוגיית eBeam (מיקרוסקופ אלקטרונים) חדשה המאפשרת לבצע הדמייה של שבבים בזמן אמת באמצעות שימוש בקרן אלקטרונים סורקת בטכנולוגיה פורצת-דרך המבוססת על מקור "קר" של אלקטרונים, במקום בטכנולוגיה הקיימת היום המתבססת על מקור "חם" של אלקטרונים, העובד בטמפרטורה גבוהה של כ-1,500°C. הטכנולוגיה הזו (Cold Field Emission) שולבה במערכת החדשה PrimeVision 10 לאיתור פגמים המיוצרת בישראל.

(למידע נוסף, הקליקו טכנולוגיית eBeam חדשה).

מה הן המגמות המרכזיות שהובילו את הפיתוחים בפעילות MADEin4?

משולח: "מגמת מזעור רכיבי הסמיקונדקטורס נמשכת, וגם המעבר לרכיבים תלת-מימדיים מורכבים. התוצאה היא סבוריות גוברת של הייצור ושל בקרת התהליך המחייבות פיתוח מכונות חדשות לסריקת הפרוסות, מצאית פגמים ננומטריים וביצוע מדידות מטרולוגיות.

פותחה גם מערכת בדיקה אופטית משופרת עם רגישות גבוהה לגילוי פגמים קטנים ומהירויות סריקה גבוהות, הכוללת גם מנגנונים השומרים אותה בחלון עבודה אופטימלי, דבר המקטין את הצורך בכיולים ומשפר את התפוקה. פותחה גם מערכת לבדיקת שבבים מתקדמים המבוססת על מיקרוסקופ אלקטרונים סורק בעל רזולוציה ננומטרית ומהירות גבוהה. זהו שוק הנמצא בגידול מהיר".

אנגלרד: "בקונסורציום השתתפו הרבה חברות המייצרות ציוד עבור מארזי שבבים מתקדמים (Advanced Packaging). בראייה קדימה, אנחנו מתכננים פרוייקט  של שילוב הטרוגני הכולל אלמנטים של מארזים מתקדמים, סיליקון ואופטיקה. המגמה שאנחנו מזהים היא של שילוב חכם של רכיבים מרובי-שבבים (Chiplets). זה הולך להיות הדבר הבא".

קמטק פתחה את 2023 עם הזמנה של 18 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת קמטק (Camtek) ממגדל העמק קיבלה הזמנה בהיקף של 18 מיליון דולר מיצרנית גלובלית מובילה של מוליכים למחצה מורכבים (Compound Semiconductors). היצרנית הזמינה מספר מערכות Eagle של קמטק הכוללות טכנולוגיות בדיקה אשר תוכננו ופותחו במיוחד לפלח שוק זה. רכיבים מורכבים בנויים מחומרים המשתייכים לקבוצות שונות בטבלה המחזורית.

כל קבוצה בטבלה המחזורית מורכבת מחומרים שיש להם מספר זהה של אלקטרונים בשכבה החיצונית (שכבת הערכיות) ולכן יש להם תכונות משותפות רבות. הרכיבים החדשים כוללים חומרים מהקבוצות III-V, אשר מעניקים להם תכונות מיוחדות שקשה לקבל מרכיבים הבנויים מסיליקון בלבד (קבוצה IV), דוגמת מהירות עבודה ומיתוג גבוהים יותר, יכולת עבודה במתחים ובזרמים גבוהים במיוחד, וכדומה. על-פי ההערכות בתעשייה, רכיבים מורכבים ישמשו כמנוע הצמיחה המרכזי בשנים הקרובות.

מערכת Eagle (בתמונה למעלה) מבצעת בדיקה אופטית של השבבים לאחר ניסור פרוסת הסיליקון לשבבים נפרדים, אשר ישולבו בתוך המארזים שיימסרו ללקוח. הבדיקה נועדה לוודא שתהליך החיתוך לא גרם נזק למעגלים בשבב, כמו למשל נזקים הנוצרים עקב מתיחה, כיפוף, חימום או סדקים בסיליקון או בדפנותיו. "זוהי פתיחה מצוינת לשנת 2023", אמר מנכ"ל קמטק, רפי עמית.

"שוק המוליכים למחצה המורכבים צפוי להראות צמיחה חזקה בשנים הקרובות שתתבסס על תעשיית הרכב ובעיקר תעשיית הרכב החשמלי". המערכות יימסרו ללקוח החל מהמחצית השנייה של 2023 ועד לתחילת 2024. ברבעון השלישי של 2022 צמחו מכירות קמטק בכ-16% והסתכמו בכ-82 מיליון דולר. בעקבות ההודעה עלתה מניית החברה בכ-1.3% והיא נסחרת כעת בנסד"ק ובבורסה בתל אביב לפי שווי חברה של כ-1.1 מיליארד דולר.

PDF Solutions תשלב את proteanTecs בשירות הענן

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת PDF Solutions האמריקאית חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם חברת proteanTecs מחיפה בתחום שירות הניתוח של ביצועי שבבים שהיא מספקת לתעשייה. במסגרת ההסכם, המידע מהסוכנים החכמים (Agents) של proteanTecs יוזן אל מערכות הניתוח והבינה המלאכותית של PDF Solutions, כדי לספק ליצרנים שכבת מידע נוספת על תפוקת הייצור ותפקוד הרכיבים אשר יוצאים מקווי הייצור שלהם.

החברה פיתחה את מערכת האנליטיקס Exensio. היא מקבלת מידע מקווי הייצור ומבצעת ניתוח מקיף שלו בענן באמצעות אלגוריתמי לימוד מכונה ו-AI, כדי להפיק תובנות המסייעות ליצרנים לשפר את איכות ייצור השבבים. חברת proteanTecs פיתחה טכנולוגיה לאיסוף מידע על תהליכים המתחוללים בתוך הרכיב.

החברה הגדירה את המושג טלמטריה בתוך שבב (Universal Chip Telemetry), שהוא תהליך שבו השבב מספק נתוני מצב שונים, המשמשים לצורך ניתוח שוטף של התנהגותו. בשלב התכנון משלבים בו מעגלים זעירים (UCT Agents) המשמשים כסוכנים לאיסוף מידע כמו טמפרטורה, זמני השהייה, זרמים וכדומה. בהמשך, הם מספקים את המידע לאורך כל חיי המוצר של הרכיב. מאז הקמתה בשנת 2017 החברה גייסה כ-200 מיליון דולר ממשקיעים.

סיוה סיפקה לאוטוטוקס מעבדי תקשורת ל-5G

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת סיוה (CEVA) מהרצליה סיפקה לחברת אוטוטוקס (Autotalks) מכפר נטר את מעבדי התקשורת CEVA-XC4500 ו-CEVA-BX1, אשר ישולבו בשבבי V2X החדשים של אוטוטוקס, TEKTON3 ו-SEKTON3, המאפשרים לנהגים לקבל מידע על כלי-רכב אחרים והולכי רגל. מעבדי התקשורת החדשים מביאים את שבבי אוטוטוקס לעולם רשתות הדור החמישי (5G). לאחרונה זכתה אוטוטוקס בהסכם לאספקת שבבי TEKTON3 ו-SECTON3 החדשים ליצרן רכב גדול, אשר צפוי לצאת עם המוצר החדש לשוק ב-2026.  סיוה מסרה שמעבדי התקשורת שלה משולבים גם בשבבי הדור הקודם של אוטוטוקס, SECTON ו-CRATON2.

חברת סיוה מספקת קניין רוחני (IP) בתחומים כמו מודולי תקשור, מעבדי אותות, בינה מלאכותית וכדומה. בשנה האחרונה החברה מתמודדת עם השלכות הירידה בהיקף מכירות הסמארטפונים בעולם, שהיו השוק המרכזי שלה. בחברהכ מקווים שהצמיחה בצפויה בשוק ה-IoT  תפצה על הירידה בתחום הטלפונים הניידים. לאחרונה דיווחה סיוה על מספר נצחונות תכנון בתחום ה-IoT: היא חתמה על הסכם רישוי עם LG לשילוב מעבד הראייה הממוחשבת CEVA-XM4 בשבב הבינה המלאכותית החדש LG8111, המיועד למוצרי חשמל ביתיים חכמים. בהם מקרר הדגל החדש MoodUP של LG, אשר נחשף בסוף השבוע בתערוכת CES 2023.

שיתוף פעולה עם טקסס אינסטרומנטס

במקביל, טכנולוגיית האודיו שלה אושרה לשימוש במוצרים מבוססי השירות הקולי Alexa של אמזון. הטכנולוגיה כוללת את תוכנת עיבוד הקול ClearVox לביטול הדים והפחתת רעשי רקע, ואת תוכנת WhisPro לתפעול קולי של מוצרים ביתיים ומכשירי IoT באמצעות מילות מפתח. בסוף השבוע דיווחה סיוה כי טכנולוגיית הבלוטות׳ שלה שולבה בסדרת המיקרו-בקרים SH87F881X של חברת השבבים הסינית Sino Wealth Electronic. הם מיועדים לשימוש במוצרי חשמל ביתיים ובמוצרי IoT תעשייתיים.

לפני כחודשיים היא חתמה על הסכם לשיתוף פעולה עם טקסס אינסטרומנטס (TI) בתחום הממשקים הקוליים למוצרי IoT. לפי ההסכם, תוכנת זיהוי הדיבור והשליטה הקולית WhisPro שלה תתמוך בבקרי SimpleLink Wi-Fi מסדרת CC3235x של TI, המבוססים על מעבד Cortex-M4 של ARM. היא תאפשר תפעול קולי של מכשירי IoT ללא חיבור לרשת. התוכנה מאפשרת להגדיר מילות הפעלה (Wake Words) לפי דרישת הלקוח ותומכת בעד 30 פקודות קוליות לתפעול מכשירים במגוון שפות. צריכת הזיכרון הנדרשת לתוכנה היא 50KB בלבד.

 

TSMC החלה בייצור המוני של שבבי 3 ננומטר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: חזית פאב 18, שבו ייוצרו שבבי 3 ננומטר

חברת TSMC הטאיוואנית חנכה בסוף השבוע את קו הייצור החדש של שבבים בגיאומטריה של 3 ננומטר. קו הייצור פועל במפעל Fab 18 בדרום טאיוואן, אשר מתפקד כמפעל-על (GIGAFAB) וכולל קווי ייצור של שבבי 5 ננומטר ו-3 ננומטר. בסוף השבוע היא הודיעה שקו ייצור השבבים החדש נכנס בהצלחה לשלב הייצור ההמוני, והשיג את רמת התפוקה הנדרשת לפעילות מסחרית. להערכת החברה, בחמש השנים הקרובות ייוצרו מוצרי אלקטרוניקה בשווי כולל של 1.5 טריליון דולר באמצעות טכנלוגיית 3 ננומטר.

החדרים הנקיים בטכנולוגיה החדשה כפולים בשטחם בהשוואה לטכנולוגיה הקודמת. המתקן כולל 8 חדרים נקיים בשטח של 58,000 מ"ר כל אחד. להערכת החברה, היא ביצעה במתקן השקעה כוללת בהיקף של כ-60.5 מיליארד דולר. בהקמת המפעל הועסקו 23,500 פועלי בניין. התפעול השוטף דורש 11,300 עובדים.

בימים אלה החברה בונה מפעל ייצור נוסף לשבבי 3 ננומטר, הפעם באריזונה, ארה"ב. במקור, המפעל נועד לייצר שבבי 4 ננומטר החל מ-2024, אולם בתחילת דצמבר החליטה TSMC להרחיב את תכולת המפעל האמריקאי, ולהוסיף לו את טכנולוגיית 3 ננומטר החדשה. הקו הנוסף צפוי להתחיל בייצור המוני במהלך 2026. בסך הכל, ההשקעה בהקמת המפעכל באריזונה צפויה להסתכם בכ-40 מיליארד דולר – ההשקעה הזרה הגדולה בתולדות אריזונה ואחת מההשקעות הזרות הגדולות ביותר בתולדות ארה"ב.

כעת נערכת TSMC לשלב הבא: הקמת מפעל לשבבי 2 ננומטר בפארק המדע סינצ'ו שבמרכז טאיוואן. בשלב הזה היא גם מקימה באתר מרכז מחקר ופיתוח עבור הטכנולוגיה הזו, אשר יעסיק כ-8,000 חוקרים ואנשי פיתוח.

אפלייד מטיריאלס ישראל פיתחה טכנולוגיית eBeam חדשה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חטיבת Process Diagnostics and Control – PDC של חברת אפלייד מטיריאלס העולמית (Applied Materials), שהיא זרוע הפעילות הישראלית של החברה, הכריזה על פריצת דרך בתחום טכנולוגיית eBeam, המאפשרת לבצע הדמייה של השבב באמצעות שימוש בקרן אלקטרונים. הטכנולוגיה החדשה נקראת Cold Field Emission – CFE, ולהערכת החברה היא מאיצה פי עשרה את מהירות ההדמייה ומשפרת בכ-50% את רזולוציית התמונה של אלמנטים במימדים קטנים מ-1 ננומטר. הטכנולוגיה החדשה שולבה במערכת PrimeVision 10 לאיתור פגמים ובמערכת SEMVision G10 לאיפיון הפגמים, שתיהן מיוצרות בישראל.

טכנולוגיית eBeam משמשת לזיהוי ואיפיון פגמים שמפאת גודלם אינם ניתנים לזיהוי על-ידי מערכות אופטיות. כיום היצרניות מתמודדות עם צורך גובר לאתר פגמים המצויים גם מתחת לפני השטח, בעקבות המזעור באמצעות ליתוגרפיית EUV, והמעבר למבנים תלת מימדיים מורכבים, כמו אלה המשמשים למשל בייצור בטרנזיסטורי Gate All Around – GAA. עד היום התעשייה התבססה על מערכות eBeam (מיקרוסקופ אלקטרוני) מסורתיות המבוססות עקרון Thermal Field Emission -TFE אשר פועלות בטמפרטורה גבוהה של כ-1,500°C, אשר מגבילה את הרזולוציה של התמונה המתקבלת (ראו תמונה למעלה).

קרן אלקטרונים קרה

טכנולוגיית CFE, בניגוד אליה, פועלת בטמפרטורת החדר ולכן מאפשרת שימוש בקרן אלקטרונים צרה ובעלת ריכוז גבוה יותר של אלקטרונים ליחידת שטח. אולם עד היום טכנולוגיית CFE לא הייתה יציבה דיה עבור יישום מסחרי מכיוון שבטמפרטורת החדר הצטברו זיהומים במיקרוסקופ האלקטרונים, אשר גרמו לשיבושים בפעולתו. ראוי לציין שבמערכות TFE הקיימות, נהדפים הזיהומים האלה באופן אוטומטי עקב החום הגבוה. הצוות הישראלי התגבר על הבעיה באמצעות שתי פריצות דרך טכנולוגיות.

הראשונה היא שימוש בחומרים ייחודיים שפותחו עבור המערכת אשר מפחיתים את כמות המזהמים, ופעולה בתנאי ואקום עמוק (1×10-11 מיליבר), שהוא גדול בשניים-שלושה סדרי גודל מהוואקום הקיים במערכות TFE, וקרוב לרמת הוואקום הקיים בחלל החיצון. פריצת הדרך השנייה הינה תהליך אוטומטי לניקוי עצמי:  גם בתנאי ואקום קיצוניים במיוחד עשויות להיווצר כמויות זעירות של שאריות גז שיפגעו בתפקוד המערכת. אפילו אם אטום בודד נצמד למקור ממנו נפלטים האלקטרונים, הוא עשוי לחסום חלקית את פליטתם, ולפגוע ביציבות פעולת המערכת.

הטכנולוגיה שולבה במערכת SEMVision G10 לאיפיון פגמים (מימין) ובמערכת PrimeVision 10 לאיתור פגמים (משמאל)
הטכנולוגיה שולבה במערכת SEMVision G10 לאיפיון פגמים (מימין) ובמערכת PrimeVision 10 לאיתור פגמים (משמאל)

אפלייד פיתחה תהליך ניקוי עצמי מחזורי המסיר מזהמים, ומאפשר ביצועים יציבים לאורך זמן. "הטמעה של טכנולוגית CFE בפסי ייצור היא ההתקדמות הגדולה ביותר בטכנולוגיית הדמיית ה-eBeam מזה עשרות שנים", אמר סגן נשיא קבוצת הדמייה ובקרת ייצור שבבים בחברה העולמית, קית' וולס. "עם הרזולוציה וצפיפות האלקטרונים הגבוהים ביותר בתעשייה, טכנולוגיית CFE החדשה מאפשרת ליצרניות השבבים לזהות במהירות פגמים שהם מעולם לא הצליחו לראות קודם לכן".

מרכז המו"פ והייצור הגדול ביותר מחוץ לארה"ב

חטיבת PDC פועלת מרחובות ומנוהלת על-ידי רפי בן עמי. זהו מרכז המו"פ והייצור הגדול ביותר של החברה מחוץ לארה"ב. כיום החטיבה מעסיקה כ-2,300 עובדים ואחראית על פיתוח וייצור מערכות לתחום בקרת ייצור השבבים, שהיא אחת מהפעילויות האסטרטגיות והחשובות של אפלייד מטיריאלס העולמית. להערכת חברת המחקר TechInsights, החטיבה מחזיקה בנתח של יותר מ-50% משוק מערכות ה-eBeam העולמי, ומכירותיה בתחום הסתכמו בכמיליארד דולר בשנת 2021.

בחודש אוגוסט 2022 העריך נשיא ומנכ”ל אפלייד מטיריאלס העולמית, גארי דיקרסון, שהכנסות החטיבה יעלו בכ-40% בשנת הכספים 2022, "הודות לאימוץ נרחב של מטרולוגיית eBeam ושל פלטפורמות אופטיות חדשות לבדיקת פרוסות סיליקון”.

קואלקום חותכת את תחזית המכירות של 2023. "הופתענו מעוצמת השינוי בשוק"

פורסם בתאריך ע"י Techtime

למרות שדיווחה השבוע על מכירות שיא בהיקף של 11.4 מיליארד דולר ברבעון האחרון של 2022, הפחיתה חברת קואלקום (Qualcomm) את תחזית המכירות של הרבעון הבא ל-9.2-10 מיליארד דולר, והחלה להיערך לעידן של ירידה במכירות. החברה ייחסה את הירידה הצפויה לחוסר הוודאות בשווקים העולמיים הנובע ממתיחות גיאופוליטית, ולמגמות בתעשייה עצמה: "הירידה החדה בדרישה והשיפור בזמינות הרכיבים לרוחב כל תעשיית הסמיקונדקטורס מתבטאים בהצטברות מלאים ודוחפים את הלקוחות הגדולים שלנו להתמקד בהפחתת רמות המלאי".

בעקבות ההודעה ירדה מניית קואלקום בנסד"ק בקרוב ל-5% והיא נסחרת לפי שווי שוק של כ-126.4 מיליארד דולר. סמנכ"ל הכספים אקאש פאלקיוואלה, סיפר בשיחת הוועידה שלאחר פרסום הדו"חות שהחברה החלה לנקוט במספר פעולות לניהול ההוצאות, כולל הקפאת גיוס עובדים, צמצום בהוצאות הנהלה והוצאות כלליות ובהפחתת היקף הייצור של מוצרים ותיקים. "עוצמת השינוי היתה בלתי צפויה. בדרך-כלל ברבעון האחרון יש עלייה במכירות מכיוון שהלקוחות נערכים לתקופת החגים, אולם הפעם המגמה היתה הפוכה. הופתענו מהמהירות שבה הסביבה העסקית משנה את פניה".

קואלקום נכנסת לעולם ה-PC

להערכתו, התיקון יימשך מספר רבעונים, כאשר מנועי הצמיחה הבאים של החברה יהיו בעיקר תעשיית הרכב, Wi-Fi 7, הדור החמישי ו-IoT. "להערכתנו, בשנת 2023 נייצר את רוב המודמים עבור הדגמים החדשים של אייפון, בניגוד לשנת 2022 שבה החלק שלנו הסתכם בכ-20% מהמכשירים". אם מתעלמים מהתחזית, שנת 2022 היתה בסך הכל שנה מצויינת עבור החברה: המכירות צמחו ב-32% והסתכמו בכ-44 מיליארד דולר. החברה פועלת בשני ערוצים עסקיים במקביל: חטיבת הטכנולוגיות והשבבים QCT אשר מכירותיה הסתכמו בכ-37.7 מיליארד דולר, וחטיבת הקניין הרוחני QTL, שמכירותיה הסתכמו בכ-7 מיליארד דולר ב-2022.

נשיא ומנכ"ל קואלקום, כריסטיאנו אמון, אמר בשיחת הוועידה שבמהלך 2022 החברה ייצבה את מעמדה כספקית טכנולוגיות לתעשיית הרכב, בעיקר בתחום ה-ADAS. "מעבר לשנת 2023, אני צופה מספר נקודות תפנית אסטרטגיות: צמיחה בתחום המכירות לתעשיית הרכב, ובשנת 2024 אנחנו מצפים לעלייה חדה במכירות של מחשבים אישיים המבוססים על מערכת ההפעלה Windows אשר תרוץ על מעבדי Snapdragon PC שלנו. ההערכה הזאת מבוססת על מספר גדול של נצחונות תכנון שכבר זכינו בהם".

אינטל מתכננת פיטורים רחבי-היקף

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אינטל העולמית (Intel) מתכננת לבצע הפחתה משמעותית בכוח האדם וככל הנראה צפויה לפטר אלפי עובדים כדי לקצץ בהוצאות. בחלק מהמחלקות, דוגמת מחלקות השיווק והמכירות, הקיצוצים עשויים להגיע לשיעור של עד 20% מהעובדים. כך דיווחה הלילה סוכנות בלומברג (Bloomberg) אשר ציטטה גורמים שמסרו את המידע בעילום שם. הם העריכו שההודעה על הפיטורים תיעשה לקראת סוף החודש הזה (אוקטובר), ביחד עם פרסום דו"ח הרבעון השלישי 2022. כיום מעסיקה אינטל כ-113,700 עובדים ברחבי העולם, מתוכם כ-12,000 עובדים בישראל.

אנליסט Bloomberg Intelligence, מנדיפ סינג, העריך שהפיטורים נועדו לצמצם את העלויות הקבועות של אינטל בכ-10%-15%, כלומר ב-25-30 מיליארד דולר. עדיין קשה להעריך האם וכיצד ישפיעו הפיטורים על אינטל ישראל. הפעילות המרכזית של אינטל בישראל היא פיתוח מוצרים מרכזיים, כמו מעבדים למחשבים אישיים ושרתים, ומפעל בקריית גת המייצר את מעבדי הדור האחרון. אלה פעילויות ליבה שקשה לפגוע בהן. כך למשל, גל הפיטורים הגדול הקודם באינטל התבצע בשנת 2016 ובמהלכו פוטרו כ-12,000 עובדים (11% מכוח האדם הכולל). בישראל הוא הורגש הרבה פחות מאשר בחו"ל.

החשש מפיטורים מסביר מדוע בתקשורת ייחסו את הפיטורים בהבאנה לאבס לידיעה בבלומברג. אלא שהפיטורים של 10% מעובדי הבאנה לאבס (מתוך 900 עובדיה בישראל ובעולם) בוצעו לפני חודשיים, ולא בימים האחרונים.  הרקע למהלך של אינטל הוא ירידה בשוק המחשבים האישיים והתחזקות מתחרות חזקות בתחומי ליבה, דוגמת AMD ואנבידיה. בחודש אוגוסט 2022 אינטל דיווחה על ירידה של 22% במכירות וירידה של 80% ברווח הנקי במהלך הרבעון השני. שתי המכות הקשות ביותר היו ירידה של 25% במכירת מעבדים למחשבים אישיים (ל-7.7 מיליארד דולר), וירידה של 15% במכירת מעבדים למרכזי נתונים (להיקף של 4.6 מיליארד דולר).

אינטל נערכת להפעלת מודל תפעולי חדש

למעשה, אינטל כבר החלה בתהליכי התייעלות: בדצמבר 2021 היא מכרה לחברת SK hynix הקוריאנית את מפעל הייצור של זכרונות NAND בסין תמורת 7 מיליארד דולר, ובסוף יולי 2022 היא סגרה את פרוייקט הזכרונות Optane. במקביל, היא מנסה להנפיק את חברת מובילאיי הישראלית ולהופכה לחברה עצמאית, אלא שהמהלך הזה מתעכב בגלל הירידות בבורסות בעולם. אתמול (ג') הודיע מנכ"ל אינטל העולמית, פט גלסינגר, על אימוץ אסטרטגיה ארגונית חדשה בשם Internal Foundry Model.

במסגרת התוכנית הזאת יגובשו נהלי עבודה לכל חטיבות אינטל אשר יאפשרו להן לפעול במתכונת של מרכזי רווח. גם הפעילויות הפנים-ארגוניות יתוחמרו באופן שיאפשר למנהלים לבצע הערכה מדוייקת של העלויות, ולהתאים את תחומי העדיפות בהתאם לחישוב ההוצאות וההכנסות של כל פרוייקט בנפרד. יכול להיות שעל הרקע הזה נפוצו ידיעות שלפיהן מנהלי מחלקות באינטל ישראל התבקשו להיערך לגל הפיטורים באמצעות הגדרת עדיפויות מרכזיות של המחלקות שלהם.

מייקרון תבנה את הפאב הגדול בארה"ב

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת מייקרון (Micron Technology) הכריזה על פרוייקט בניית מגה-פאב במחוז Onondaga בניו יורק, אשר יהיה מתקן ייצור השבבים הגדול ביותר בארצות הברית. החברה מתכננת להשקיע בפרוייקט 100 מיליארד דולר במהלך שני העשורים הקרובים, מתוכם 20 מיליארד דולר עד סוף העשור הנוכחי. המתקן החדש ייצר 50,000 מקומות עבודה. מדובר בהשקעה הפרטית הגדולה ביותר בהיסטוריה של ניו יורק. הפרוייקט יצא לדרך בזכות קבלת חוק השבבים (CHIPS Act) בארה"ב, המעניק לחברה את הגיבוי הפיננסי ליישום אסטרטגיה שנועדה להביא לכך שבתוך עשור היא תייצר בארה"ב 40% מכל רכיבי ה-DRAM שהחברה מייצרת.

מדינת ניו יורק העניקה לחברה תמריצים בשווי כולל של 5.5 מיליארד דולר. החברה דיווחה שעבודות הכנת הקרקע יתחילו בשנת 2023, הבנייה תתחיל ב-2024 והייצור עצמו יתחיל להתבצע לאחר 2025. הקמת המפעל החדש תתבצע במקביל לפרוייקט הרחבת קיבולת הייצור במפעל המרכזי באיידהו, ארה"ב, בהיקף של כ-15 מיליארד דולר. לפני חודש דיווחה החברה על תוכנית להשקיע כ-150 מיליארד דולר בהגדלת כושר הייצור בארה"ב, אולם לא מסרה פרטים על האופן שבו היא תבצע את ההשקעה.

כניסת מייקרון למחוז צפויה להיות בעלת השלכות רבות מאוד, שכן המחוז סובל שנים רבות מבעייה של סגירת מפעלים ואובדן משרות בתחום הייצור. כיום ההכנסה החציונית לבית אב באזור היא כמעט מחצית מהממוצע הלאומי. מבחינת מייקרון, האתר מצוי קרוב למרכזים אקדמיים ונהנה משטחים נרחבים ואספקה שופעת של מים ואנרגיה. מנהיג הרוב הדמוקרטי בסנאט האמריקאי, צ'רלס שומר, אמר שהפרוייקט של מייקרון יחזק את "מסדרון הסיליקון", הכולל כיום את מרכזי ההייטק בעמק ההדסון, אלבני, רוצ'סטר ובפאלו, "ויסייע להפוך את מדינת ניו יורק למרכז עולמי בתחום ייצור השבבים".

בשבוע שעבר הכריזה מייקרון על התוצאות הכספיות של שנת הכספים 2022 שהסתיימה בספטמבר. המכירות צמחו בכ-10% להיקף של 30.8 מיליארד דולר. בשיחת הוועידה עם אנליסטים לאחר פרסום הדו"ח, אמר נשיא ומנכ”ל מייקרון, סנג’אי מרוטרה, שהחברה חיזקה בשנה האחרונה את מעמדה בשוקי המפתח החשובים ביותר עבורה: מכירת רכיבי זיכרון למרכזי נתונים ויישומי גרפיקה צמחו בכ-35%, והמכירות לשוק הרכב, התעשייה והתקשורת צמחו בכ-40%. משקלם של השווקים המרכזיים האלה צמח מ-45% ב-2021 לכ-52% ב-2022. "המטרה שלנו היא להגיע למצב שבו הם מהווים 62% מהמכירות עד שנת 2025", אמר.

מעבדי Raptor Lake של אינטל מיוצרים בישראל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: פרוסת סיליקון בקוטר 300 מ"מ שיוצרה בפאב-28 עם מעבדי Raptor Lake החדשים. צילום: Techtime

מפעל הייצור של אינטל בקרית גת (FAB28) הפיק את השבבים הראשונים של מעבדי הדור הבא של אינטל (Intel) ממשפחת Raptor Lake, אשר פותחו בחלקם הגדול במרכז הפיתוח של החברה בחיפה. כך התברר במסגרת ארוע Intel Technology Tour השבוע, שבמהלכו החברה אירחה בארץ כ-90 עיתונאים ואנליסטים מכל העולם. דניאל בן עטר, מנהל ייצור שבבי העתיד בכל מפעלי אינטל בעולם, הציג היום (ד) בפני האורחים את אחת מפרוסות הסיליקון הראשונות של המעבד, אשר יצאו מקו הייצור במפעל.

פרטים נוספים על המעבד החדש יתפרסמו בסוף החודש, במהלך ההכרזה הרשמית. יחד עם זאת, בתדרוך לאורחים נמסר שהוא מיוצר בתהליך Intel 7, כלומר בנוי מטרנזיסטורי FinFET ברוחב צומת של 10 ננומטר. המעבד החדש פותח בזמן קצר מאוד מכיוון שהוא תואם לאחור למעבדי Alder Lake שהושקו באוקטובר 2021. שניהם מבוססים על תפישה חדשה שפותחה בישראל בשם “עיבוד היברידי”: השבב המרכזי כולל ליבות חזקות למטלות כבדות (Performance) ולצידן ליבות “רזות” (Efficiency) עבור משימות הדורשות עיבוד מהיר וחסכוני. בינואר 2022 העריך איציק סאלס, אחראי על פיתוח המעבדים בקבוצת הקליינט (מחשבי PC) בחברת אינטל, שהארכיטקטורה ההיברידית תהיה הארכיטקטורה של אינטל בעשר השנים הבאות – "והיא הגיעה מחיפה”.

אינטל מקימה את פאב-38 בהשקעה של 10 מיליארד דולר

בימים אלה משנה הקמפוס של אינטל בקרית גת את פניו. אינטל החלה בפרוייקט הקמת מפעל הייצור החדש, פאב-38 (FAB38) אשר מתוכנן לייצר שבבים בטכנולוגיות העתידיות של אינטל. המפעל מוקם בהשקעה של כ-10 מיליארד דולר, ויהיה גדול בהרבה ממפעל פאב-28 הנוכחי. על-פי התוכניות, ההקמה תושלם בתוך 3-5 שנים (תלוי בשינויים טכנולוגיים). הייצור במפעל החדש יתבסס על שימוש בליתוגרפיית EUV, ולכן היה צורך לבצע תכנון מחדש של המבנה במטרה לאפשר התקנת חדר נקי בקומת ביניים, כאשר מעליו ומתחתיו מצויות קומות השירותים המספקות לחדר הנקי את תשתיות האיוורור, הסינון והחלפת האוויר, אספקת ופינוי חומרים כמו גזים ונוזלים ומתקן אספקת אנרגיה עבור הציוד בחדר הנקי.

הכניסה המרכזית לקמפוס של אינטל בקרית גת. צילום: Techtime
הכניסה המרכזית לקמפוס של אינטל בקרית גת. צילום: Techtime

המחשה לגודלו של המפעל החדש ניתן ללמוד מהעובדה שהגג שלו יתבסס על 36 יחידות מבנה עיליות (Trusses) במשקל כולל של יותר מ-100 טון. לצורך הקמת המבנה, הזמינה אינטל את המנוף השני בגודלו בעולם, הנמצא בעת בתהליכי הרכבה באתר. אינטל לא יכלה לקבל את המנוף הגדול ביותר בעולם, מכיוון שהוא תפוס למשך השנתיים הקרובות לצורכי פרוייקט בנייה בבריטניה. המפעל החדש מתוכנן לייצר בשלב הראשון שבבים בתהליך Intel 4 (שווה-ערך לרוחב צומת של 7 ננומטר), אולם הוא בנוי בתפישה גמישה, שנועדה לאפשר לו מעבר מהיר לטכנולוגיות ייצור עתידיות אחרות.

בין השאר, הוא יקושר באמצעות גשר סגור אל המפעל הקיים פאב-28, מתוך מטרה ששני המפעלים יספקו תמיכה הדדית זה בזה, וינצלו ביחד משאבים משותפים. חברת אינטל העולמית נמצאת בימים אלה בתנופת הקמה חסרת תקדים של תשתיות ייצור. בשבוע שעבר היא הניחה את אבן הפינה למפעל ייצור באוהיו בהשקעה של 20 מיליארד דולר, היא מקימה מפעל באריזונה בהשקעה של 20 מיליארד דולר, באפריל היא חנכה מפעל באורגון בהשקעה של 4 מיליארד דולר, ולפני כחצי שנה היא הכריזה על הקמת מפעל בגרמניה בהשקעה של כ-17 מיליארד אירו.

שוק הזכרונות מתמוטט; "כאילו מישהו סגר את המתג"

פורסם בתאריך ע"י Techtime

המשבר הכלכלי הגלובלי מתחיל לתת את אותותיו בשוק השבבים. חברת המחקר IC Insights הפחיתה השבוע את תחזית הצמיחה של שוק ה-IC (כל סוגי השבבים למעט מעבדים למחשבים) לשנת 2022, מ-11% לכ-7% בלבד. הסיבה המרכזית לעידכון המפתיע היא התמוטטות שוק הזכרונות במחצית השנייה של 2022. החברה תיארה את השינוי הדרמטי בדימוי ציורי: "זה היה כאילו שמישהו העביר את מתג שוק הזכרונות בתחילת חודש יוני 2022 ממצב פתוח (On) למצב סגור (Off)".

החברות המעטות שהתייחסו בדו"חות הרבעוניים שלהן לשינויים בשוק, הסבירו את התופעה בתיקוני מלאי מאסיביים שהלקוחות מבצעים. יכול להיות שהדבר גם נובע מביטול הזמנות כפולות המאפיינת התאוששות מסויימת בקצב האספקה לאחר מחסור ממושך. רוב החברות גם העריכו שהמצב הזה יימשך לפחות עד תחילת 2023. בדו"ח הרבעון השלישי שהסתיים במאי 2022, הזהירה חברת מייקרון (Micron) מהתפתחות משבר בשוק ופירסמה תחזית ירידה של 17% במכירות ברבעון האחרון של השנה (המסתיים באוגוסט 2022). מאוחר יותר עידכנה את התחזית כלפי מטה – לירידה של 21% במכירות.

חברת ווסטרן דיג'יטל (Western Digital), שהיא גם ספקית מרכזית של זכרונות NAND, צירפה הערה לדו"ח הרבעון השני, שלפיה "תיקוני המלאי המתבצעים כעת הם מאוד חדים". החברה העריכה שהמכירות ברבעון השלישי יירדו בכ-18%. מכיוון שכמחצית ממכירות החברה הם של כונני זכרונות שהשוק שלהם כמעט ולא נפגע, הערכת IC Insights היא שהירידה במכירות רכיבי NAND ברבעון תהיה לכל הפחות כ-20%. גם סמסונג הזהירה מהמצב בשוק. המנכ"ל המשותף ומנהל חטיבת השבבים בסמסונג, קיאנג-קי יונג, אמר בשבוע שעבר שהמחצית השנייה של 2022, "נראית רע. אנחנו לא רואים סימנים שהשנה הבאה תהיה טובה יותר".

בגרף למעלה: המכירות החודשיות של נאניה הטאיוואנית מראות את הקצב המהיר שבו השוק משתנה

יצרנית הזכרונות הטאיוואנית Nanya נחשבת לשחקן קטן בשוק ה-DRAM העולמי, אולם נתוני המכירות החודשיים שלה מספקים חלון הצצה אל הקצב המהיר שבו עובר משיא לשפל: מכירותיה באוגוסט 2022 היו רק 39% ממכירותיה באוגוסט 2021, ובכ-53% פחות ממכירותיה במרץ 2022. ראוי לציין שהנפילה המהירה של שוק הזכרונות משפיעה על הדירוג היחסי של יצרניות השבבים הגדולות ביותר. ברבעון השלישי של 2022 תאבד סמסונג את מקומה בראש הטבלה לטובת חברת TSMC הטאיוואנית, כאשר חברת אינטל צפויה לסגת למקום השלישי בלבד – אחרי סמסונג.

מייקרון משיקה תוכנית-ענק לבניית מפעלים בהיקף של 150 מיליארד דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה, מפעל השבבים שיוקם בעיר Boise, איידהו, בהשקעה של 15 מיליארד דולר

חברת מייקרון (Micron) מקימה מפעל ייצור זכרונות חדש באיידהו, ארה"ב , בהשקעה של כ-15 מיליארד דולר. זה יהיה מפעל ייצור הזכרונות הראשון מזה 20 שנה אשר נבנה בארה"ב. לפני מספר שבועות הודיעה מייקרון שהיא מתכננת לבצע סדרה של השקעות בארה"ב מרגע שיתקבל חוק השבבים (CHIPS Act). ההכרזה על המפעל החדש היא המהלך הראשון שהחברה מבצעת בעקבות החתימה על החוק בחודש שעבר. להערכת החברה, המפעל יעסיק כ-2,000 עובדים ישירות, ועוד כ-17,000 עובדים בעקיפין (קבלני משנה ונותני שירותים).

המפעל יוקם בעיר Boise, שבה שוכן מטה החברה ויש בו מפעל ייצור, המעסיקים ביחד כ-6,000 עובדים. הקמת המפעל היא שלב ראשון בתוכנית ענק של החברה, הכוללת השקעות בהיקף של כ-150 מיליארד דולר עד סוף העשור הבא. בשלב הראשון יושקעו 40 מיליארד דולר עד 2030 בהקמת תשתיות ייצור בארה"ב אשר יעסיקו כ-40,000 עובדים, בהם כ-5,000 עובדים ישירות על-ידי מייקרון. נשיא מנכ"ל מייקרון, סנג'אי מרוטרה, אמר שהחוק "יאפשר להגדיל את משקל ייצור רכיבי הזכרון בארה"ב, "מכ-2% מהתצרוכת העולמית כיום, לכ-10% מהתצרוכת העולמית עד סוף 2040".

ברבעון השלישי של 2022 צמחו מכירות מייקרון בכ-16% בהשוואה רבעון המקביל, והסתכמו בכ-8.6 מיליארד דולר. מתוכן, 73% היו מכירות של רכיבי DRAM ו-26% של זכרונות NAND. השווקים המרכזיים של החברה הם מחשבים ורשתות תקשורת (45%), אבזרים ניידים (22%), איחסון (16%) ומערכות משובצות (17%). החברה סיימה את הרבעון ברווח נקי של 2.9 מיליארד דולר. מכירותיה בשנת 2021 הסתכמו בכ-27.7 מיליארד דולר. מייקרון נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-62.1 מיליארד דולר.

Untether AI חשפה תפישה חדשה של מעבדי בינה מלאכותית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: סגן נשיא Untether AI רוברט בי'צלר. המפתח הוא יעילות אנרגטית"

חברת Untether AI הקנדית הכריזה על ארכיטקטורת הדור השני שלה של מעבדי הסקות ברשתות נוירוניות, בשם speedAI, אשר מסוגלת לספק עוצמת עיבוד של עד 30TFlops/W. השבבים החדשים מיוצרים בתהליך 7 ננומטר של חברת TSMC, וצפויים להגיע אל השוק במחצית הראשונה של 2023. הם יסופקו ללקוחות במתכונת של רכיבים בודדים, או במתכונת של כרטיסי m.2 וכרטיסי PCI Express הכוללים 6 מעבדים בכל כרטיס, ומאפשרים חיבור הכרטיסים לקבלת עוצמת עיבוד גבוהה יותר.

סגן נשיא לניהול מוצר בחברה, רוברט ביצ'לר, סיפר בראיון ל-Techtime שבשלב הראשון החברה מייעדת את המוצרים שלה אל שוק מרכזי הנתונים. ביצ'לר: "בקצב הנוכחי של צמיחת מרכזי הנתונים, אם לא נתייעל הם יצרכו בתוך מספר שנים כ-20% מכל תפוקת האנרגיה בעולם. לכן יעילות אנרגטית היא המפתח. ככל שהמעבד יותר יעיל, גם ניתן לקבל יותר עוצמת עיבוד וגם לחסוך אנרגיה. היינו צריכים להתמודד עם הצורך לספק עוצמת עיבוד גבוהה, דיוק בתוצאות ויכולת התאמה לרשתות נוירוניות בטופולוגיות שונות".

עיבוד צמוד-לזיכרון

ארכיטקטורת speedAI צמחה בתוך ההכרה שכ-90% מהאנרגיה ברשתות נוירוניות מוקדשת להעברת המידע ממקום למקום ברשת. "כדי להתמודד עם הבעיה הזאת פיתחנו את הרעיון של עיבוד צמוד-לזיכרון (At-Memory Compute). השבב בנוי מרשת גדולה מאוד של אלמנטים מקושרים (Memory Bank), אשר כל אחד מהם כולל 512 יחידות עיבוד (ALU) וזיכרון SRAM הצמוד לכל יחידה. כל אלמנט כזה מנוהל באמצעות מעבד RISC-V שעבר התאמה ממיוחדת, כולל פקודות ייעודיות שפיתחנו עבורו. הקישוריות של כל המערך מנוהלת באמצעות מעבד ARM. השבב הראשון שלנו, speedAI240, כולל 1,456 מעבדי RISC-V".

המעבד החדש עובד עם כל הפורמטים של מידע המקובלים בתחום כמו FP32, FP8, BF16 ו-INT8. אולם במהלך הפיתוח החברה גילתה תופעה בלתי צפוי בתחום הזה: "חקרנו את היעילות של הפורמטים השונים והתברר לנו שדווקא פורמט FP8, אשר נחשב למדויק פחות בהשוואה לפורמטים הארוכים יותר, נותן תוצאות טובות יותר. אומנם המידע בכל מילה הוא פחות מפורט, אולם יעילות הביצוע והאפשרות להשתמש ברשת גדולה יותר – מפצים על האובדן בדיוק – ומספקים עוצמת עיבוד כוללת גדולה יותר. להערכתי אנחנו הראשונים בתעשייה המשתמשים בפורמט הזה ביישום מסחרי".

מתחרה פוטנציאלית של היילו

חברת Untether AI הוקמה בשנת 2018 בטורונטו, קנדה, על-ידי יוצאי תעשיית השבבים, רבים מהם הגיעו מחברות ה-FPGA זיילינקס ואלטרה. מאז הקמתה היא גייסה כ-170 מיליון דולר בהובלת גופים כמו אינטל קפיטל. כיום היא פועלת מטורונטו ומעמק הסיליקון. האם היא מתחרה בחברת Hailo הישראלית? בשלב הנוכחי עדיין לא. לדברי ביצ'לר, השבב המרכזי שלה speedAI240 מיועד לשוק מרכזי הנתונים בעוד ששבב ההסקות של היילו מיועד לאבזרי קצה. יחד עם זאת, ייתכן שמדובר במרחק תחרותי זמני: במצגת הרשמית של החברה ניתן לראות שהיא מתכננת להוציא בעתיד גרסאות מצומצמות יותר של הטכנולוגיה, בשבבים קטנים וחסכוניים בהספק, המותאמים לשימוש גם באבזרי קצה.

חברת Untether AI מיוצגת בישראל על-ידי חברת איסטרוניקס. למידע נוסף: אבנר אוזן, מנהל פעילות AI באיסטרוניקס. 050-5408863, [email protected]

אפלייד מטיריאלס ישראל צופה גידול של 40% במכירות ב-2022

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל אפלייד מטיריאלס ישראל (PDC) רפי בן עמי

חברת אפלייד מטיריאלס גייסה בשנתיים האחרונים 600 עובדים חדשים עבור הפעילות שלה בישראל, וכיום היא מעסיקה כ-2,200 עובדים. כך היא דיווחה היום (א") במסגרת הדו"ח הרבעוני של החברה העולמית. אפלייד מטיריאלס פועלת בישראל תחת חטיבת Process and Diagnostic Control – PDC אשר עוסקת בפיתוח וייצור ציוד לאבחון ולבקרת תהליכים במפעלי ייצור שבבים. החטיבה הזו היא מרכז המו"פ והייצור הגדול ביותר של החברה מחוץ לארה"ב, ומנוהלת על-ידי רפי בן עמי.

נשיא ומנכ"ל אפלייד מטיריאלס העולמית, גארי דיקרסון, אמר ביחס ל-PDC: "היכולת שלנו לבצע אופטימיזציה באמצעות פתרונות מעולמות הנדסת חומרים לצד מערכות בדיקה ומטרולוגיה חדישות דוחפת קדימה ביצועי שיא בעסקי האבחון ובקרת התהליכים של אפלייד. אנו מצפים שהכנסות החטיבה יעלו בכ-40% בשנת הכספים 2022, הודות לאימוץ נרחב של מטרולוגיית eBeam ושל פלטפורמות אופטיות חדשות לבדיקת פרוסות סיליקון".

ברבעון השלישי לשנת הכספים של אפלייד, צמחו מכירותיה בכ-5% והסתכמו בכ-6.52 מיליארד דולר. ברבעון הרביעי של שנת הכספים 2022, אפלייד מצפה להפיק מכירות נטו של כ-6.65 מיליארד דולר, בטווח של פלוס/מינוס 400 מיליון דולר. סכום זה כולל את ההשפעה הצפויה של הקשיים המתמשכים בשרשרת האספקה. דיקרסון: "הצגנו הכנסות שיא רבעוניות, עם זאת, האילוצים המתמשכים בשרשרת האספקה מגבילים את יכולתנו לעמוד במלוא הביקוש. אנו בטוחים ביכולת שלנו לנווט גם בתקופה מאקרו-כלכלית מאתגרת ומאמינים בחוסנו של שוק המוליכים למחצה בטווח הרחוק ובהזדמנויות הצמיחה העומדות בפנינו".

טאיוואן מנסה לבלום השקעה של פוקסקון בסין

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: חתימת הסכם שיתוף הפעולה בין פוקסקון לבין NXP

גורמים במערכת הביטחון של טאיוואן פנו לאחרונה לחברת פוקסקון ותבעו ממנה לסגת מתוכניתה לבצע השקעה של 798 מיליון דולר בתעשיית השבבים הסינית, שעליה היא הכריזה בחודש שעבר. כך דיווח אתמול העיתון פייננשל טיימס, אשר ציטט מקור המקורב לעיסקה. המקור העריך כי "מרגע שהנושא קיבל מעמד של סוגיה הקשורה לביטחון הלאומי, קטנים מאוד הסיכויים שההשקעה הזאת תתבצע". פוקסקון הטאיוואנית היא קבלנית הייצור האלקטרוני הגדולה בעולם, ומייצרת את רוב המוצרים של אפל. החברה מעסיקה קרוב למיליון עובדים בסין. בשבעת החודשים הראשונים של 2022 הסתכמו מכירותיה בכ-112 מיליארד דולר.

פוקסקון (Foxconn) תכננה להשקיע את הכסף בקבוצת השבבים הסינית Tsinghua Unigroup, אשר הוקמה על-ידי אוניברסיטת סין באמצעות קרן Tsinghua הממשלתית. הקבוצה מחזיקה בחמש יצרניות שבבים בסין. בשנת 2020 היא נקלעה למשבר פיננסי, כמעט הכריזה על פשיטת רגל וביטלה בתחילת 2022 תוכנית להקמת שני מפעלי ייצור חדשים. לפני כשנה היא יצאה מהמשבר לאחר השקעה מאסיבית של שתי קרנות ההשקעה הסיניות, Wise Road Capital ו-Beijing Jianguang Asset Management. ייתכן שכיום הן הבעלים של קבוצת צינגואה.

במידה וההשקעה תתבצע, היא תעניק לפוקסקון 10% מהבעלות על הקבוצה. ההשקעה היא מרכיב באסטרטגיית התרחבות של החברה, שבה היא מקימה פעילויות ייצור של מערכות שלמות שעבורן שרשרת האספקה של שבבים היא קריטית. כך למשל, ביולי 2022 היא חתמה על הסכם הבנות עם NXP Semiconductors לפיתוח משותף של ערכת שבבים מלאה לפלטפורמת הרכב החשמלי שפוקסקון מפתחת. שתי החברות הגדירו בשלב הראשון 10 תת-מערכות נפרדות אשר יפותחו באמצעות שבבים של NXP: החל ממערכות תקשורת וניהול חוויית הנהיגה, וכלה במערכות ADAS ויישום חיישנים.

ההסכם מיועד לתמוך באסטרטגיית הכניסה של פוקסקון אל שוק הרכב החשמלי: אתמול (ג') היא הכריזה על הסכם לייצור טרקטורים חקלאיים חשמליים מתוצרת Monarch Tractor האמריקאית, במפעל הייצור החדש שהיא מקימה באוהיו, ארה"ב. המפעל יתבסס על קו הייצור של חברת Lordstown Motors האמריקאית שנמכר לפוקסקון בנובמבר 2021 תמורת כ-230 מיליון דולר. במקביל, שתי החברות יקימו חברה משותפת אשר תייצר את הטנדרים החשמליים שלורדסטאון פיתחה.

מעבר ללחצים הבלתי רשמיים, פוקסקון צריכה להתמודד עם סדרה של יוזמות חקיקה חדשות אשר נועדו להגן על תעשיית השבבים הטאיוואנית מפני ריגול טכנולוגי סיני. בפברואר 2022 החלו הדיונים בפרלמנט בחוק חדש האוסר העברת טכנולוגיות שבבים קריטיות לידיים סיניות. העברה לא מורישת של מידע עשויה לגרור עונש מאסר של עד 12 שנים. בין השאר, עובדים מחברות טכנולוגיה טאיוואניות המקבלות סיוע ממשלתי כלשהוא, ייאלצו לקבל אישור רשמי לפני כל נסיעה לסין. במידה ולא יקבלו אישור, הם צפויים לקבל קנסות גבוהים מאוד (עד כ-360 אלף דולר).

 

ירידה מפתיעה במכירות השבבים בחודש יוני

פורסם בתאריך ע"י Techtime

יכול להיות שתעשיית השבבים מתחילה להגיב אל תחושת המיתון בכלכלה העולמית. חברת המחקר IC Insights דיווחה שלאחר שהיא בדקה את נתוני המכירות שסופקו על-ידי WEMA ,SIA ו-WSTS, שהיא גילתה ירידה במכירות רכיבי סמיקונדקטור (כל הרכיבים מלבד מעבדי מחשבים) בחודש יוני 2022. מדובר בתוצאה יוצאת דופן: יוני הוא חודש ארוך המסיים רבעון, והדבר הזה מספיק כדי לייצר תוצאות טובות יותר מרוב החודשים האחרים בשנה. בנוסף, יוני נחשב לאחר מהחודשים החזקים עבור התעשייה, מכיוון שהיצרנים מבצעים במהלכו רכישות רכיבים גדולות עבור מוצרים שיימכרו במבצעי החזרה ללימודים לאחר חופשת הקיץ ובמבצעי המכירות של סוף השנה. אפילו בשנה ההיסטורית הקשה ביותר בתעשייה, 1985, המכירות ביוני צמחו בכ-1%.

החברה עדיין לא מסרה הערכה של היקף הירידה, אולם מנסה להסביר את התופעה שהיא זיהתה: "הסיבה המרכזית לירידה במכירות היא צניחה דרמטית בהיקף המכירות של רכיבי זיכרון. הירידה הזאת אינה בולטת בדו"חות הרבעון 2022 של סמסונג, מייקרון ו-SK Hynix מפני שהיא מוסתרת מאחורי הצמיחה במכירותיהן בחודשים אפריל ומאי 2022. אבל מייקרון כבר סיפקה תחזית לירידה של 17% במכירות לרבעון הבא. סמסונג ו-SK Hynix לא סיפקו תחזית מכירות, אבל סביר להניח שהציפיות שלהן מהרבעון השלישי לא רחוקות מהתחזית של מייקרון".

תחזית קודרת לרבעונים הבאים

עונתית, הרבעונים השני והשלישי הם הרבעונים החזקים ביותר עבור מכירות שבבים. מאז שנת 1984, המכירות ברבעון השני צמחו בכ-4.2% בממוצע והמכירות ברבעון השלישי צמחו בכ-6.1% בממוצע. אולם בשנת 2022 שוק השבבים עדיין אינו מראה צמיחה חריגה, ובהתאם לנתונים החדשים, חברת IC Insights מעריכה שגם בשני הרבעונים הבאים (השלישי והרביעי) הוא יראה חולשה.

"חלק ניכר מהתופעה נובע מחששות המלווים את עליית האינפלציה, המשך השיבושים בשרשרת האספקה והמאמץ של הלקוחות להקטין את המלאי. מספר יצרניות שבבים דיווחו במהלך שיחות הוועידה שהן קיימו לאחר פרסום דו"חות הרבעון השני, שהאינפלציה בולמת את היקף הרכישות של הצרכנים. החולשה הזאת באה לידי ביטוי מיוחד בתחומים כמו מחשבים אישיים צרכניים, סמארטפונים ברמת ביניים וברמת המחירים הנמוכה, מכשירי טלוויזיה, קונסולות משחקים ואבזרי אלקטרוניקה צרכניים".

 

היעד החדש של נובה: מיליארד דולר מכירות בשנה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת נובה (Nova) מרחובות מכינה אסטרטגיית צמיחה אשר תביא אותה להיקף מכירות של כמיליארד דולר בשנה, כך גילה בסוף השבוע מנכ"ל החברה, איתן אופנהיים, במהלך שיחת הוועידה עם אנליסטים לאחר פרסום תוצאות הרבעון השני 2022. החברה תפרסם את עיקרי התוכנית במהלך חודש ספטמבר 2022. התוכנית החדשה תצא לדרך בעקבות השלמת תוכנית הצמיחה הקודמת שלה: להגיע להיקף מכירות של 500 מיליון דולר. במחצית הראשונה של 2022 הסתכמו מכירות החברה בכ-276 מיליון דולר (צמיחה של 50% בהשוואה למחצית 2021), ובארבעת הרבעונים האחרונים הסתכמו המכירות בכ-510 מיליון דולר.

אחרי Nova 500 תגיע תוכנית Nova 1000

החברה מעריכה שמכירותיה ברבעון השלישי יסתכמו בכ-137-147 מיליון דולר. הנתונים האלה איפשרו למנכ"ל להכריז על הצלחת תוכנית הצמיחה Nova 500 ולספר שהחברה מכינה תוכנית שאפתנית יותר של מכירות בהיקף של מיליארד דולר, אשר מבוססת על צבר ההזמנות ותחזית הצמיחה לשנים הבאות. מדובר בהצלחה כפולה, מכיוון שהחברה השיגה את היעד במקביל להגדלת קופת המזומנים להיקף של כ-500 מיליון דולר, המעניק לה יכולת לבצע רכישה גדולה ולהשקיע בתוכנית Nova 1000 העתידית.

חברת נובה מעסיקה כ-1,100 עובדים ונסחרת בתל אביב ובנסד”ק לפי שווי שוק של כ-3.1 מיליארד דולר. החברה מספקת מכונות לבקרת תהליכים בתעשיית השבבים בשלושה תחומים מרכזיים: מדידת מימדים של המבנים בשבב (Critical Dimensions), בדיקת תכונות החומרים בשבב (Materials Properties) וניתוח כימי של החומרים המשמשים בייצור השבב (Chemical Analytic). בינואר 2022 היא רכשה את חברת ancosys GmbH הגרמנית תמורת כ-100 מיליון דולר, המספקת פתרונות ניטור וניתוח כימיקלים עבור תעשיית השבבים. למעשה, הרבעון האחרון הוא גם הרבעון הראשון שבו מכירותיה כלולות בדו"ח של נובה.

מדוע שוק המטרולוגיה צומח מהר יותר משוק השבבים

אופנהיים: "צבר ההזמנות שלנו נמצא בשיא ומעניק לנו יכולת חיזוי הכנסות למחצית השנייה של 2022 ולרבעון הראשון של 2023. המאמץ שלנו לגוון את הפורטפוליו בא לידי ביטוי בכך שהפעם יש לנו 10 לקוחות שונים האחראים לכ-80% מהמכירות, בהשוואה ל-5 לקוחות לפני שנה. אנחנו רואים צמיחה במשקל בקרת התהליכים במפעלי הייצור החדשים הנמצאים בהקמה, מכיוון שתהליכי הייצור מורכבים יותר. הצמיחה של תעשיית בקרת התהליכים גדולה יותר מהצמיחה של תעשיית ציוד ייצור השבבים. עם כל מעבר לתהליך ייצור מתקדם יותר, הצפיפות של ציוד מטרולוגיה בקו הייצור גדלה ב-50% בתעשיית הזכרונות וב-80%-100% בקווי ייצור של רכיבים לוגיים. במקביל, יש גם שינויים במבנה השער הלוגי, למשל מעבר משער שטוח לשער תלת מימדי, אשר דורשים לבצע יותר בדיקות במהלך הייצור".

נובה כמעט שאינה מושפעת מהעיצומים על סין

"בעקבות אישור חוק השבבים (CHIPS Act) אנחנו צופים צמיחה משמעותית בשוק האמריקאי. כבר התחלנו לראות התפתחות של השוק עבור המפעלים החדשים הנמצאים בהקמה באריזונה, בטקסס ובקרוב גם במזרח ארה"ב". לדבריו, נובה כחברה ישראלית אינה מוגבלת עקב מלחמת הסחר בין ישראל לבין ארה"ב: "אנחנו ממשיכים לבצע אספקות לסין. ההשפעה היחידה היא על מערכות הרנגטגן שלנו (XPS) אשר משולחות מארה"ב. יש לנו רשיון לספק שירותים למערכות שנמכרו, וכרגע אנחנו מנסים להשיג אישור ייצוא למוצרים חדשים, אבל בכל מקרה מדובר בכמות לא גדולה של עסקים עם חברת SMIC משנגחאי".

חוק השבבים האמריקאי התקבל בעקבות תדריך בטחוני סודי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

עד לפני מספר ימים היה קשה להאמין שחוק השבבים האמריקאי, אשר כולל מענקים והטבות בהיקף כולל של כ-280 מיליארד דולר, יעבור ברוב מוחץ גם בקונגרס וגם בסנאט של ארצות הברית. הנשיא ביידן נאבק כמעט שנתיים במטרה להעביר את החוק אשר מעודד את תעשיית הסמיקונדקטורס האמריקאית, אולם נתקל בהתנגדות עיקשת של הרפובליקנים ושל חלק מהסנטורים הדמוקרטים, אשר מתנגדים בתקיפות לכל סיוע ממשלתי לחברות פרטיות. אולם בהצבעה הסופית שנערכה בסוף שבוע שעבר בסנאט, אושר החוק ברוב יוצא דופן של 64 תומכים לעומת 33 מתנגדים.

המחוקקים קיבלו מידע מודיעיני סודי

מדובר בחבילת תמריצים גדולה מאוד: 52 מיליארד דולר שיינתנו כמענקי תמיכה בהקמת תשתיות ייצור בארה"ב, הקלות מס ליצרניות שבבים מקומיות בהיקף של כ-24 מיליארד דולר, ותקציב תמיכה של 170 מיליארד דולר בפרוייקטי מחקר ופיתוח בתחום השבבים. כיצד התחולל מהפך כל-כך דרמטי? שרת המסחר האמריקאית, ג'ינה ריימונדו, סיפרה לעיתון TIME שהסנטורים הפכו את עמדתם בעקבות תדריך בדלתות סגורות שהם קיבלו מהמועצה לביטחון לאומי. לפני כשבועיים, ב-13 ביולי, הזמינו הסנטורים הדמוקרטים, צ'אק שומר ומריה קנטוול, 100 סנאטורים משתי המפלגות לפגישה סגורה שנערכה בחדר מאובטח בהשתתפות נציגים מהבית הלבן, סגנית שר ההגנה קתלין היקס ומנהל הסוכנות הלאומית למודיעין, אווריל היינס.

התדריך כלל את כל המידע הרגיל על משקלה של תעשיית השבבים בכלכלה הגלובלית וחשיבותה לביטחון הלאומי. נושא שקיבל הבלטה רבה מאוד בחודשים האחרונים בעקבות המלחמה באוקריאנה. אולם הנתון שהפתיע אותם מכל – ושכנראה הביא לשינוי בעמדתם – היתה ההערכה של קתלין היקס, שלפיה 98% מהשבבים הנרכשים על-ידי משרד ההגנה עבור הצבא האמריקאי – נארזים ונבדקים בחברות זרות באסיה. ואכן, בעקבות קבלת החוק בסנאט, היא פירסמה הודעת "תודה מיוחדת למחוקקים בשם משרד ההגנה, על תמיכתם בביטחון הלאומי ובשימור היתרון הטכנולוגי הצבאי מול סין".

אינטל, מייקרון וגלובלפאונדריז ירחיבו הייצור בארה"ב

גם הנשיא ביידן התייחס לסוגיה הזאת: "החוק שהסנאט אישר מחזק את שרשרת האספקה שלנו. לא נהיה תלויים במדינות זרות בקבלת טכנולוגיות קריטיות לביטחון הלאומי שלנו". כצפוי, תעשיית השבבים קיבלה את החוק בתרועות שמחה. מנכ"ל אינטל פאט גלסינגר, פירסם הודעת ברכה מיוחדת: "המחוקק עשה את שלו, וכעת הגיע תורנו. אנחנו מתחילים בהנחת אבן הפינה במפעל ייצור חדש של אינטל באוהיו". חברת מייקרון הודיעה בעקבות קבלת החוק שהיא תקים תשתית ייצור זכרונות בארצות הברית, ותספק מידע מפורט יותר בשבועות הקרובים. "כיום רק 2% מרכיבי הזיכרון בעולם מיוצרים בארה"ב".

חברת גלובלפאונדריז הודיעה שבעקבות קבלת החוק היא תשקיע כמיליארד דולר בהקמת מפעל ייצור שבבים בארה"ב ותרחיב את מפעליה הקיימים בניו יורק ובוורמונט. איגוד השבבים האמריקאי SIA ביקש מהנשיא ביידן שלא להתמהמה, ולחתום במהירות על החוק. "חלקה של ארה"ב בתעשיית השבבים העולמית התכווץ לכ-12% בלבד, בגלל סיוע שהמתחרות מקבלות מהממשלות שלהן".

וובינר סינופסיס בתחום אימות מונחה-בינה מלאכותית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

ביום ד’, ה-27 ביולי 2022, תקיים חברת סינופסיס (Synopsys) וובינר בנושא השימוש במערכות מונחות בינה מלאכותית לביצוע בדיקות Regression Debug Automation לאחר שנעשו שינויים בתכנון השבב, במטרה להבטיח את המשך פעילותו הפונקציונלית ואיתור בעיות שורש בתכנון המעודכן. ההדרכה תתקיים בשעה 20:00 לפי שעון ישראל ותימשך 60 דקות.

למידע נוסף ורישום: AI-Driven Verification: Saving Time with Verdi Regression Debug Automation

Speakers:

Rob van Blommestein (left): Product Marketing Manager for the Verdi Automated Debug System at Synopsys. He has over 20 years of experience in marketing verification products from startups to large-scale companies.

Myles Glisson (right): Product and debug Applications Engineer with nearly 30 years of experience. He is a well-known leader in customer advocacy, building strong customer relationships, solving issues as well as providing technical advice and solutions. He works with sales, marketing and R&D to drive the adoption of solutions in customer flows and methodologies.

More about the webinar:

The Synopsys Verdi® Regression Debug Automation (RDA) is an artificial intelligence (AI) driven verification technology for automating the process of finding the root causes of failures in the design under test and test bench. In this Synopsys webinar, we will discuss the challenges engineers face during the design verification and debug phase. We will walk you through the AI-driven components of RDA to help you eliminate the manual process, save time, more quickly understand design behavior and get to the root cause of errors.

AI-Driven Verification: Verdi Regression Debug Automation

יצרן רכיבים אנלוגיים רכש מערכת METRION החדשה של נובה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת נובה (Nova) מרחובות דיווחה היום על עיסקה אסטרטגית עבור מערכת הבדיקות החדשה שלה, METRION: יצרן רכיבים אנלוגיים גדול רכש את המערכת במסגרת תהליך פיתוח שבבי הדור הבא שלו. ההזמנה היא מרכיב בהסכם שיתוף פעולה ארוך טווח שבמסגרתו היצרן ירכוש מנובה את כל מערכות המטרולוגיה עבור פיתוח קו המוצרים. מערכת Nova METRION היא מערכת בדיקות מסוג Secondary Ion Mass Spectrometer אשר מאפשרת למדוד את מבנה העומק של הרכיבים. היא נמצאת בדרך-כלל בשימוש מעבדתי ומשמשת למדידת עומק החדירה ופרופיל החדירה של חומרים שונים במבנה המורכב של רכיב מודרני.

במסגרת הרצאה שהעניק לפני כחצי שנה הטכנולוג הראשי של החברה, ד"ר שי וולפלינג, הוא הסביר שהייחוד של METRION נעוץ בכך שנובה הצליחה להוציא את המערכת מהמעבדה ולהביא אותה לרמה של מערכת הניתנת לשימוש תעשייתי בתוך קו הייצור של שבבים בפרוסות סיליקון של 300 מ"מ. מבחינת החברה מדובר בהרחבת טכנולוגיות הליבה שלה. מוצרי הבדיקה המרכזיים של נובה מבוססים על אופטיקה ועל קרינת רנטגן (X Ray). מערכת METRION היא המוצר הראשון של החברה המבוסס על מדידת יונים.

גשר קריטי בין המעבדה לבין קו הייצור

המערכת מייצרת קרינת יונים מרוכזת אשר פוגעת במשטח הסיליקון ומסירה חלק זעיר ממנו. השכבה שנפגעה מפזרת בתא הבדיקות יונים טעונים חשמלית (Secondary Ions), אשר נקלטים בקביל על-ידי מערך גלאים הרגישים לחומרים שונים. המידע מכל הגלאים נאסף ומנותח, ומעניק תמונה של של ריכוז חומרים, ורמת הפיזור שלהם בנקודה הנבדקת על-גבי פרוסת הסיליקון. המערכת חוזרת על הבדיקה בנקודות שונות על-גבי פרוסת הסיליקון, ומייצרת "מפת חומרים" תלת מימדית של השבב.

לדבריו, הטכנולוגיה מספקת מידע מגוון, דוגמת רמת האילוח של מבנים שהוצמחו על-גבי הסיליקון, שליטה באחידות הפיזור של סיליקון גרמניום, איתור זיהומים קריטיים בייצור רכיבי 3D NAND וכדומה. תהליך הפיתוח של המערכת כלל יצירת ארכיטקטורת מוצר חדשה לגמרי שהותאמה מראש לקווי ייצור ולא למעבדה, ופיתוח מערך חדש של גלאים. נשיא ומנכ"ל החברה, איתן אופנהיים, אמר שהעיסקה מוכיחה "שיש לנו יכולת לגשר על הפער בין המעבדה לבין קו הייצור התעשייתי, גורם שנעשה קריטי בחשיבותו עם כניסתן של טכנולוגיות ייצור חדשות".

חברת נובה מעסיקה כ-800 עובדים ונסחרת בתל אביב ובנסד"ק לפי שווי שוק של כ-2.6 מיליארד דולר. ברבעון הראשון של 2022 צמחו מכירותיה בכ-59% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בכ-134 מיליון דולר. בחודש ינואר 2022 היא השלימה את רכישת חברת ancosys GmbH הגרמנית תמורת כ-100 מיליון דולר. חברת אנקוסיס מספקת פתרונות ניטור וניתוח כימיקלים עבור תעשיית האלקטרוניקה. לקוחותיה כוללים יצרני שבבים, יצרני מעגלים מודפסים ויצרני מארזים מתקדמים. העסקה תומכת באסטרטגיה של נובה להרחבת הפורטפוליו שלה בתחום בקרת התהליכים בתעשיית השבבים.

המנהל לשעבר של תחום הסיליקון בגוגל הצטרף לחברת proteanTecs

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת proteanTecs מחיפה, שפיתחה טכנולוגיה לניטור תהליכים בתוך רכיבים, הודיעה שאנוראג מיטאל (Anurag Mittal), אחד מוותיקי תעשיית השבבים בארה"ב, הצטרף אל החברה ומשמש בתפקיד מנהל טכנולוגיות ראשי (CTO) לצידה של אוולין לנדמן. מיטאל יעבוד מעמק הסיליקון ובתפקידו ישמור על קשר עם יצרניות שבבים גדולות כדי לחזק את שיתוף הפעולה איתן. במקביל, הוא יעבוד עם הצוות הטכנולוגי של החברה על הגדרת מפת הדרכים שלה.

אנוראג הוא בעל תואר ד"ר בפיסיקה מאוניברסיטת ייל ובעל נסיון של כ-25 שנה בתעשיית השבבים. הוא שימש כראש תחום טכנולוגיות סיליקון בחברת גוגל, תפקיד שבמסגרתו היה אחראי על הערכת טכנולוגיות ייצור עבור רכיבים של גוגל, על שיתופי פעולה בתחום המחקר וגם הוביל את תוכנית 2.5D/3D Chiplet של גוגל. לפני-כן שימש כסגן נשיא לאסטרטגיה בחברת מייקרון, ועבד במשך 8 שנים בתפקיד טכנולוג ראשי בחברת גלובלפאונדריז. במסגרת התפקיד ב-GF השתתף בפיתוח תהליך 22nm FD-SOI, היה אחראי על הגדרת תהליכי העברת תכנונים לייצור בטכנולוגיות 28/22/14 ננומטר, ועוד.

חברת proteanTecs פיתחה טכנולוגיה לאיסוף מידע על תהליכים המתחוללים בתוך הרכיב. היא הגדירה את המושג טלמטריה בתוך שבב (Universal Chip Telemetry), שהוא תהליך שבו השבב מספק נתוני מצב שונים, המשמשים לצורך ניתוח שוטף של התנהגותו. בשלב התכנון משלבים בו מעגלים זעירים (UCT Agents) המשמשים כסוכנים לאיסוף מידע כמו טמפרטורה, זמני השהייה, זרמים וכדומה. בהמשך, הם מספקים את המידע לאורך כל חיי המוצר של הרכיב.

בחודש מאי 2022 החברה השלימה גיוס הון בהיקף של 45 מיליון דולר בהובלת קרן ההון-סיכון האמריקאית Addition. בעקבות הגיוס מגיע היקף ההון שהחברה גייסה מאז הקמתה ב-2017 לכ-200 מיליון דולר. ההון ישמש להמשך פיתוח ופריסה גלובלית.

לראשונה, מובילאיי משחררת ערכת פיתוח

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: חבילת החומרה שבתוך ערכת הפיתוח EyeQ Kit

לראשונה בתולדותיה מוציאה חברת מובילאיי (Mobileye) את התוכנה משליטתה המלאה, ומכריזה על ערכת הפיתוח EyeQ Kit, אשר מאפשרת ללקוחות לפתח את היישומים ואת ממשקי המשתמש שלהם על-גבי פלטפורמת החומרה וליבת התוכנה של מובילאיי. ערכת הפיתוח מבוססת על מערכת החומרה החדשה של מובילאיי: המערכת על שבב EyeQ6 ושבב הנהיגה האוטונומית הייעודי EyeQ Ultra, אשר הוכרזו בינואר 2022. ערכת הפיתוח מבוססת על ממשקי פיתוח (API) סטנדרטיים, כמו OpenCL ,TensorFlow ופלטפורמות הפיתוח המוכרות של ארכיטקטורת X86.

הערכה כוללת את כל הטכנולוגיות של החברה, לרבות יכולות עיבוד התמונה של מובילאיי, נגישות אל המפות וטכנולוגיית המיפוי REM אשר מתבצעת באמצעות מכוניות מקושרות ומתודולגיית מדיניות הניהוג של מובילאיי. בערכה יש יכולות נוספות המיושמות כיום במערכות עצמאיות נפרדות, כמו למשל יכולת חנייה אוטונומית של הרכב, בניית תצוגת מציאות מרובדת (הכוללת מידע מהמצלמות משולב עם מידע דיגיטלי) ואפשרות בניית ממשקי אדם מכונה חדשים.

סופר-מחשב בשבב

השבב EyeQ Ultra מיועד ספציפית לניהול כלי-רכב אוטונומיים. מדובר ברכיב גדול מאוד הכולל מעבדי CPU, מעבדי GPU, רשת נוירונית ייעודית ומאיצים ייעודיים. הוא יידע לעבד ולמזג מידע המגיע ממצלמות, מכ"ם וחיישן LiDAR. הוא תוכנן על-בסיס הנסיון של מובילאיי בהפעלה נסיונית של כלי-רכב אוטונומיים שבהם כל חבילת הניהוג, כולל החיישנים השונים, היתה מתוצרת מובילאיי.

המערכת על-שבב EyeQ Ultra תיוצר בתהליך של 5 ננומטר, ותספק עוצמת עיבוד שוות-ערך לזו של חמישה מעבדי EyeQ5. להערכת מובילאיי הוא יספק את כל היכולות הנדרשות ברמת נהיגה אוטונומית מלאה (L4). הרכיבים הראשונים צפויים להגיע אל השוק לקראת סוף 2023, ולהיכנס לייצור המוני במהלך 2025.

שבב הליבה השני בערכת הפיתוח הוא EyeQ6, אשר אחראי לניהול מערכות העזר לנהג (ADAS) ומופיע בגרסת EyeQ6L ובגרסת EyeQ6H. הרכיב הזה שייך למשפחת EyeQ המסורתית של מובילאיי, המספקת התראות על סמך עיבוד תמונת מצלמה (רמת L2). הרכיבים הראשונים יצאו לשוק בשנת 2004, ומאז הותקנו בכ-100 מיליון כלי-רכב. שני הרכיבים החדשים במשפחה ייוצרו בתהליך של 7 ננומטר. דוגמאות ראשונות של EyeQ6L נמסרו ללקוחות בסוף 2021, והוא ייכנס לייצור המוני באמצע 2023.

הרכיב החזק יותר, EyeQ6H, ינהל מערכת ADAS מוגברת באמצעות ראייה היקפית (L2+), או יספק תמיכה ביכולות נהיגה אוטונומית חלקית. הוא יעספק עוצמת עיבוד שוות ערך לחמישה מעבדי EyeQ4. חברת מובילאיי צפויה לספק דוגמאות ראשונות כבר ב-2022, ולהתחיל בייצור המוני ב-2023. חברת מובילאיי פועלת כחברה עצמאית הנמצאת בבעלות מלאה של אינטל. בשנת 2021 הסתכמו מכירותיה בכ-1.39 מיליארד דולר. ברבעון הראשון של 2022 הסתכמו מכירותיה בכ-394 מיליון דולר.

קיידנס הכריזה על חבילת יישומי אימות-לוגי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: זיאד חנא. "העיבוד המקבילי והבינה המלאכותית פותחו בישראל"

חברת קיידנס (Cadence) הכריזה על חבילת יישומים חדשים, Xcelium Apps, עבור הסימולטור הלוגי Xcelium Logic, שנועדו לסייע באימות תכנוני שבבים עבור מוצרים תובעניים הנדרשים בשווקים דוגמת תעשיית הרכב, אבזרים ניידים ומערכות עיבוד גדולות (Hyperscale). סגן נשיא עולמי בחברת קיידנס ומנהל כל מרכזי הפיתוח של קיידנס בישראל, זיאד חנא, סיפר ל-Techtime שליבת הטכנולוגיה שמאחורי ההכרזה החדשה פותחה בישראל. חנא: "תוכנת אקסליום בודקת את התיפקוד הלוגי של התכנון שנכתב בשפות Verilog או VHDL, וניתנת להרצה מהענן או ממחשב מקומי.

"על-גבי הסימולטור הזה בנינו אוסף של פתרונות ייעודיים, כדי לפתור בעיות נפוצות בתחום האימות הלוגי. פתרון אחד מאפשר לשפר את התפוקה של הסימולטור באמצעות שימוש בבינה מלאכותית ולימוד מכונה. בנינו גם פתרון הממוקד בשיפור צריכת ההספק של השבב, פתרון המשפר את יכול האימות של שבבי אותות מעורבים (אנלוג ודיגיטל), יישום המאמת את העמידה של התכנון בתקן תעשיית הרכב ISO 26262, איתור מהיר של באגים ועוד. יישום מעניין במיוחד מבחינת ישראל, בשם Multi Core, מבצע סימולציה של מערכות כבדות מאוד באמצעות עיבוד מקבילי".

יריית הפתיחה: רכישת רוקטיק ב-2016

חברת קיידנס השיקה בשנת 2017 את סימולטור Xcelium, שנועד להחליף את פלטפורמת Incisive מהדור הקודם. כבר עם השקתו שולבו בו יכולות עיבוד מקבילי מסויימות שהובאו מחברת Rocketick מרמת-גן, שקיידנס רכשה בחודש אפריל 2016. לדברי חנא, בארבע השנים האחרונות בוצע תהליך פיתוח מקיף שנועד לשפר את הטכנולוגיה ולהשלים את ההתאמה וההטמעה המלאה שלה בליבת הסימולטור. אחת מהתוצאות של התהליך היא אפליקציית Multi Core אשר מפחיתה משמעותית את זמן ההרצה בבדיקות ממושכות בעצימות גבוהה.

במסגרת ההכרזה החדשה, צוותי הפיתוח בישראל היו גם אחראים על פיתוח ליבת העיבוד המקבילי של הסימולטור ועל אפליקציית העיבוד המקבילי, הם סיפקו את טכנולוגיית הבינה המלאכותית ולימוד מכונה ואת המנוע הפנימי אשר מעמיד לרשות האפליקציות את משאבי העיבוד של הסימולטור. מנהל קבוצת מערכות ואימות בחברת קיידנס העולמית, פול קנינגהאם, אמר שאפליקציות Xcelium, "הן השלב הבא באבולוציה של ביצועי סימולציה לוגית".

למידע נוסף: Cadence Xcelium Logic Simulator

סמסונג החלה לייצר שבבי 3 ננומטר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת סמסונג (Samsung Electronics) הכריזה על תחילת הייצור של טרנסיסטורים בגאומטריה של 3 ננומטר. התהליך הראשון הוא של טרנזיסטורים מסוג Multi-Bridge-Channel FET – MBCFET, שהם הגרסה של סמסונג לטרנזיסטורים הבנויים בארכיטקטורת "צומת צפה" (Gate-All-Around – GAA), שבה השער המבקר את פעולת הטרנזיסטור מקיף את הצומת מכל הכיוונים. להערכת סמסונג, סטנזיסטורי MBCFET מספקים ביצועים טובים יותר מאשר טרנזיסטורי FinFET, המשמשים כיום לייצור רוב הרכיבים הגדולים בתהליכים המתקדמים.

בשלב הראשון החברה מייעדת את התהליך לייצור מעבדים ליישומים נייחים, ובהמשך ליישומים ניידים וסמארטפונים. טכנולוגיית MBCFET של סמסונג כוללת שימוש בלוחות זעירים (nanosheets) שבהם המוליכים החשמליים רחבים יותר מאשר ב-nanowires המקובלים ברוב טכנולוגיות ה-GAA הקיימות בשוק. לדברי החברה, הטכנולוגיה מאפשרת להתאים את רוחב המוליכים לצרכים של היישום הספציפי. החברה הסבירה שרכיבי 3 ננומטר מהדור הראשון מספקים חסכון של 45% בצריכת ההספק, הפחתה של 16% בשטח הסיליקון ושיפור כולל של ב-23% בביצועים, בהשוואה לשבבים שיוצרו בגאומטריה של 5 ננומטר. שבבי הדור השני יספקו חסכון של יותר מ50% בהספק, שיפור של 30% בביצועים וחסכון של 35$ בשטח הסיליקון – בהשוואה לרכיבי 5 ננומטר.

במקביל להכרזה, הודיעה סמסונג שברבעון השליש של 2021 היא ייסדה קבוצת תמיכה בלקוחות בשם Samsung Advanced Foundry Ecosystem – SAFE, אשר מסייעת לה לספק כלי תכנון ובדיקה המותאמים לתהליך החדש, במטרה לסייע ללקוחות שירותי הייצור (foundry) לתכנן שבבים לייצור בתהליך. הקבוצה הזאת כוללת את קיידנס, סינופסיס, Ansys וסימנס.

היילו ורנסאס מפתחות ערכת שבבי ADAS

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת היילו (Hailo) וחברת רנסאס היפנית (Renesas) הכריזו על שיווק משותף של פתרון עבור מערכות עזר בטיחותיות לנהג (ADAS) ומערכות נהיגה אוטונומית (AD), אשר יתבסס על מעבד הרשתות הנוירוניות של היילו, Hailo-8 ועל שבבי ה-SoC של רנסאס, R-Car V3H ו-R-Car V4H. הפתרונות המשולבים מיועדים למגוון של יישומים, החל ממערכות ADAS ברמת L2+ וכלה במערכות נהיגה אוטונומית ברמה רביעית (L4).

"יכולות ADAS ונהיגה אוטונומית הוכחו כחיוניות בכדי לצמצם תאונות ולהציל חיים. יחד עם זאת, יצרניות הרכב מתקשות לייבא פונקציות מתקדמות אלה למכוניות שאינן רכבי יוקרה", אמר מנכ"ל ומייסד משותף של היילו, אור דנון. "הפתרון שאנחנו מציעים ביחד עם רנסאס שעוזר ליצור דמוקרטיזציה בתחום ה-ADAS". הפתרון המשותף של היילו ורנסאס יספק עוצמת עיבוד של 60-170 טריליון פעולות בשנייה (TOPS) ויגיע ביחד עם סביבת תוכנה פתוחה המאפשרת ליצרניות הרכב או הספקיות של המערכות (Tier 1) לעצב את המוצר הייחודי שלהן בהתאם להעדפתן.

חברת היילו הוקמה בפברואר 2017 על ידי אור דנון, אבי באום, הדר צייטלין ורמי פייג ז"ל, בוגרי יחידה טכנולוגית של חיל המודיעין. באוקטובר 2021 החברה השלימה גיוס הון שלישי בהיקף של 136 מיליון דולר. כיום היא מעסיקה כ-190 עובדים בתל-אביב ובחו"ל, ומתכננת לתגייס כמה עשרות עובדים נוספים עד סוף 2022. מעבד Hailo-8 של החברה הוא מעבד ייעודי להרצת רשתות נוירונים. כל רכיב מספק עוצמת עיבוד של עד 26 טריליון פעולות בשנייה ברמת צריכת הספק טיפוסית של כ-2.5 וואט. בחודש דצמבר 2021 הכריזה היילו על שיתוף פעולה דומה עם חברת NXP Semiconductors, שבמסגרתו הן ישיקו ביחד פתרונות בינה מלאכותית עבור יחידות הבקרה האלקטרוניות של כלי רכב.

Polyn מקיסריה פיתחה רשת נוירונים אנלוגית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת Polyn Technology מקיסריה מתכננת להשיק עד סוף השנה שבב עיבוד רשתות נוירוניות מסוג חדש לגמרי, אשר מבוסס על מעגל חשמלי אנלוגי ולא על רשת נוירונים דיגיטלית. לאחרונה השלימה גלובלפאונדריז את הייצור של סדרת הניסוי הראשונה, בטכנולוגיית CMOS ברוחב צומת של 55 ננומטר. מייסד משותף ומנכ"ל החברה, אלכסנדר טימופייב, סיפר ל-Techtime שההשקה המסחרית של הרכיב מתוכננת להתבצע בנובמבר או בדצמבר 2022.

טכנולוגיית Neuromorphic Analog Signal Processing – NASP של החברה צמחה מתוך פיתוח מתימטי של המדען הראשי אלכסנד גודובסקי. הוא פיתח משוואה המאפשרת לייצג באופן שונה את הפעילות של רשתות נוירוניות בשלב ההסקה (רשתות מאומנות). בעקבות הרעיון הוקמה החברה בשנת 2019, וגייסה לשורותיה מפתחים ישראלים יוצאי חברות דוגמת טאואר, יבמ, אינטל, קיידנס ועוד. החברה הצליחה לממש את הייצוג החדש באמצעות בניית נוירונים אנלוגיים. הדבר מאפשר לייצר מעגל המממש רשת של אלפי נוירונים דיגיטליים – באמצעות אבני בניין קלאסיות: מגברי-שרת (OpAmp) ונגדים.

רכיב היברידי המשלב רשת דיגיטלית ומעבד אנלוגי

שבב ה-NASP הראשון של החברה, לשם המחשה, מכיל 50 אלף נוירונים אנלוגיים. להערכת טימופייב, הוא חסכוני בהספק פי 100 בהשוואה לרשת נוירונים דיגיטלית מקבילה, ומהיר ממנה פי 1,000. מאז הקמתה גייסה פולין כ-4.5 מיליון דולר. כיום החברה מעסיקה 22 עובדים. היא רשומה בבריטניה ויש לה משרדים בלונדון, אבל משרדיה הראשיים מצויים בישראל. כיום היא נמצאת בתהליכי רישום של 21 פטנטים שונים כדי להגן על הטכנולוגיה.

לדברי טימופייב (בתמונה למטה), המוצר הסופי הוא שבב היברידי הכולל רשת אנלוגית קבועה אשר אחראית ליישום שלב זיהוי התבניות, ועוד מרכיב דיגיטלי דינמי כמו למשל רשת נוירונים דיגיטלית קטנה, אשר אחראי לתהליך הפירוש של התבניות, להוספת מרכיבים למעגל במסגרת תהליכי עדכון של האלגוריתם ואפילו לביצוע אימון ברמה מוגבלת. טימופייב: "בממוצע כ-90% מהרשת הנוירונית היא קבועה ולא משתנה. פחות מ-10% ממנה מקבל עידכונים שונים בהמשך הפעולה. השבב שלנו הוא היברידי: אנחנו ממירים 90% מהרשת למעגל אנלוגי והשאר נשאר דיגיטלי. אנחנו גם יכולים להתאים את התמהיל הזה לצורכי היישום הספציפי".

המעבד הראשון שהחברה תוציא בסוף השנה, NeuroSense, מתוכנן להיות הרכיב הראשון במשפחה של רכיבים. צריכת ההספק שלו קטנה מ-100 מיקרו-ואט, ולכן הוא מיועד לאבזרים דלי-הספק כמו שעונים חכמים ואבזרים לבישים. הוא יימכר גם במתכונת של רכיב פיסי וגם במתכונת של קניין רוחני (IP). "השבב יפתור בעיה הקיימת היום בכל השעונים החכמים: הם צריכים לבצע ניטור רציף של החיישנים, אולם הדבר צורך הרבה מאוד אנרגיה". מפת הדרכים של החברה כוללת עוד שני רכיבים: מעבד קולי להפרדת הקול האנושי מקולות רקע, ומיועד לשוק של מכשירי שמיעה, מכשירי רדיו אלחוטיים של כוחות חירום והצלה, ובהמשך גם ליישומים צרכניים. השבב השלישי יתמקד בניתוח זעזועים עבור השוק התעשייתי.

מהי רמת החסינות של השבבים?

"אנחנו מסתמכים על תהליכי ייצור קיימים ומוכחים. לכן גם הייצור של השבב הראשון התבצע ב-55 ננומטר. אנחנו מבצעים 50 אינפרנסים בשנייה. זהו תדר עבודה נמוך מאוד ולכן הרכיב חסין מאוד בפני הפרעות אלקטרומגנטיות. כמו כל רשת נוירונית, מדובר ברשת מקבילית שבה שגיאה בניורון אחד לא משפיעה באופן כללי על התוצאה הסופית. זהו לא מעגל אשר צובר טעויות".