"התעשייה משלמת את מחיר הפיגור הטכנולוגי"

משבר הקורונה מאלץ את החברות במשק לשנות כמעט בן-לילה את מתכונת העבודה שלהן ולהסתמך באופן נרחב על עבודה מרחוק. היום (ג') למשל, דיווח איגוד האינטרנט הישראלי שתעבורת האינטרנט הפנים ישראלית לאתרים ישראלים גדלה בשבועיים האחרונים בכ-25%. כך עולה מנתוני מחלף האינטרנט הפנים-ישראלי (Israeli Internet eXchange), המחבר בין כל ספקי הגישה לאינטרנט בישראל. בחברות הייטק מבוססות תוכנה, המעבר הזה מתבצע באופן חלק יחסית. ואולם בתעשייה שבה יש התבססות גדולה יותר לעבודה באתר עצמו, המעבר הכפוי הזה קשה ליישום בהתראה קצרה.

מנכ"לית חברת תפן (Tefen), המספקת ייעוץ לחברות וארגונים בהטמעת טכנולוגיות מבוססות בינה-מלאכותית ואוטומציה, מלי ביצור-פרנס, הסבירה ל-Techtime שחלק מהקושי נובע מכך שחברות תעשייתיות רבות לא הטמיעו בשנים האחרונות מערכות אוטומציה והפעלה מרחוק. בין השאר, החברה גיבשה תוכנית שיקום כדי לסייע לחברות תעשייה להתמודד עם המשבר הנוכחי, ולתכנן את היום שאחרי.

מהו הרושם שלך מהתגובה של התעשייה הישראלית למשבר?

ביצור-פרנס: "אני משוחחת עם מנכ"לים במשק והפחד שלהם הוא משתק, לא רק מהמצב היום אלא גם ממה שיקרה ביום שאחרי הקורונה. התעשייה מנסה להחזיק מעמד, אבל הלחץ מתגבר. בתקופות כאלה הנטייה היא להתמקד רק במה שהכרחי, אבל מה שבאמת חשוב זה לגבש תוכנית שיקום ליום שאחרי משבר הקורונה.

"המשבר מוכיח עד כמה מהפיכת התעשייה הרביעית (Industry 4.0) היא הכרחית. כיום אנחנו משלמים ביוקר על הפיגור הזה בתעשייה. שימוש מוקדם במערכות הפעלה מרחוק של מתקנים היה מונע השבתה של מפעלים רבים. העצה שלי למנהלי המפעלים: תגבשו עכשיו תוכנית עסקית ליום שאחרי המשבר. תוכנית שתתמקד באופן שבו מנהלים סיכונים בעתיד, אילו עובדים מחזירים ומהיכן יגיע תזרים המזומנים. תעבירו חלק ממערכי המטה למיקור חוץ כדי לחסוך בעלויות, ותבנו תוכנית מעבר לטכנולוגיות מתקדמתו, כדי שהתפוקה, הייצור והאספקה לא יהיו תלויים באדם – מכיוון שמשבר מהסוג הזה עשוי להתרחש פעם נוספת".

להאזנה לראיון המוקלט:

כבר בחודש נובמבר 2019 הזהירה ביצור-פרנס שהתעשייה סובלת מבעיית "טכנופוביה". לדבריה, "סקר שערכנו גילה שכמעט 40% מהארגונים בישראל לא מטמיעים חדשנות. למרות היותנו אומת הסטארט-אפ, התעשייה עדיין סובלת מטכנופוביה, כאשר החולשה שלנו נעוצה בעיקר באינטגרציה לקויה".

המכון לייצור מתקדם החל לפעול

בתוך כך, בימים אלה החל לפעול המכון לייצור מתקדם באזור התעשייה תפן שבגליל. המכון, שהוקם ביוזמת משרד הכלכלה בהשקעה של כ-10 מיליון שקל ומופעל על ידי קבוצת תפן, חברת ESI ואורט-בראודה, נועד לקדם הטמעת טכנולוגיות חכמות בקווי ייצור תעשייתיים, ויספק לחברות תעשייה ברחבי הארץ שירותי איבחון, ייעוץ והטמעה מסובסדים בתחום התעשייה החכמה. ביצור-פרנס מספרת כי 8 מפעלים מהצפון כבר קבעו אבחון. "אני שמחה לומר שאף אחד מהמפעלים לא ביטל את האבחון בשל המצב. להיפך, הם מבינים שהתהליך הזה עשוי להציל אותם מהמשבר הנוכחי, ובפעם הבאה".

בעקבות רכישת פריסנסו: SKF תקים מרכז פיתוח בישראל

לאחר שרכשה בחודש אוקטובר את Presenso הישראלית, חברת SKF השוודית, המתמחה בייצור מערכות מכניות סיבוביות דוגמת מיסבים וצירים, הודיעה כי בעקבות הרכישה היא מקימה בישראל מרכז מצוינות לבינה מלאכותית תעשייתית. המרכז ימוקם בחיפה וינוהל על-ידי דדי לביד, אחד ממייסדי פריסנסו, אשר שימש כטכנולוג הראשי שלה.

בכוונת SKF לגייס למרכז כ-150 עובדים בתוך שנתיים, בהם עשרות מהנדסים ומומחים בתחום הבינה המלאכותית. המרכז יתמקד בפיתוחים מבוססי בינה מלאכותית עבור יישומים תעשייתיים, וישמש כגוף הפיתוח המנהל את המחקר והפיתוח של SKF בתחומי הבינה המלאכותית, למידה עמוקה ומדעי ביג דאטה.

פריסנסו, אשר הוקמה ב-2015, פיתחה מערכת מבוססת בינה מלאכותית לזיהוי דפוסי התנהגות חריגים בין סנסורים ובין רכיבים, המצביעים על התפתחות כשל במכונות הייצור. המערכת של החברה אוספת בענן כמויות גדולות של נתונים המגיעים בפורמטים שונים ממאות מכונות ומאלפי סנסורים בקווי הייצור התעשייתיים. היא מפעילה מערכת לימוד מכונה במתכונת של רשת נוירונים (deep learning) אשר לומדת בצורה אוטונומית לחלוטין את מאפייני ההתנהגות של קהילות דומות של מכונות. המנוע יוצר קישורים פנימיים בין מאורעות לרכיבים בתוך המכונה, ובין המכונות למערכות שונות באתר התעשייתי.

לחברה כבר יש לקוחות הכוללים יצרנים תעשייתיים באירופה ובאמריקה בתחומי האנרגיה, נפט וגז, מתכות, כימיקלים ועוד. בחודש מאי 2019 היא נבחרה על-ידי Siemens להיות שותפה אסטרטגית בתחום הבינה המלאכותית ולמידה חישובית לתחזוקת מכונות.

בחודש אוקטובר רכשה SKF את פריסנסו תמורת סכום הנאמד בכמה עשרות מיליוני דולרים. קבוצת SKF היא ענקית תעשייתית שהוקמה בשנת 1907 ומעסיקה יותר מ-44,200 עובדים ופועלת בכ-130 מדינות. בשנת 2018 הסתכמו מכירותיה בכ-8.5 מיליארד דולר. החברה נמצאת במהלכה של טרנספורמציה דיגיטלית שנועדה להביא אותה לייצור במתכונת Industry 4.0. במסגרת הזאת היא חנכה בינואר השנה מפעל ייצור אוטומטי בצרפת, לייצור חלקי מנועי סילון עבור חברת Safran הצרפתית. SKF מתכוונת ליישם את הטכנולוגיה של פרסנסו כדי לשפר את הביצועים של מכונות יקרות ערך בקרב לקוחותיה במגזר התעשייתי.

מנהל המרכז דדי לביד, שגם מונה לדירקטור לתחום הבינה המלאכותית ב-SKF, אמר: "המטרה היא ליצור ארגון הנדסי אשר יחבור ליצירת פתרונות אנליטיים תעשייתיים שיסייעו לשנות את האופן בו התעשייה רואה את אמינות המכונה. ההזדמנויות בתחום הבינה המלאכותית הן כמעט אינסופיות ואני מצפה לעבוד עם הצוות על מנת להתמודד עם אתגרי הלקוחות בדרכים חדשות".

המכון לייצור מתקדם יתחיל לפעול בינואר 2020

המכון לייצור מתקדם, שהוקם ביוזמת משרד הכלכלה בהשקעה של כ-10 מיליון שקל, צפוי להתחיל בפעילותו באופן רשמי בתחילת ינואר. המכון הוקם במטרה לקדם הטמעת טכנולוגיות חכמות בקווי ייצור תעשייתיים, יפעל מאזור התעשייה תפן שבגליל, ויספק לחברות תעשייה ברחבי הארץ שירותי איבחון, ייעוץ והטמעה מסובסדים בתחום התעשייה החכמה. ל-Techtime נמסר כי המכון כבר קיבל שורה של בקשות מחברות תעשייה לקבל שירות.

משרד הכלכלה פירסם מכרז להקמת המכון, ובחודש יולי 2019 הוא העניק את הזכייה לקבוצה של שלוש חברות: קבוצת הייעוץ תפן ישראל, חברת ESI של איל זילברמן ומכללת אורט-בראודה. אורט-בראודה, הנחשבת למובילה בתחום הרובוטיקה, תספק את התמיכה האקדמית. קבוצת תפן וחברת ESI, שהתמזגו מוקדם יותר השנה, יהיו אחראיות על ריכוז וניהול שירותי הייעוץ וההטמעה. בני אמויאל, לשעבר מנכ"ל מדג"ל, יעמוד בראש המכון. בהמשך צפויה לקום במקום גם מעבדת הדגמה של פתרונות חכמים לתעשייה.

"החולשה שלנו היא באינטגרציה"

חברת הייעוץ והניהול תפן (Tefen) תהיה אחראית על ריכוז הפעילות ואספקת שירותי האיבחון והייעוץ הטכנולוגיים לחברות. בשנים האחרונות החברה מתמקדת בתחום הבינה המלאכותית לעסקים וארגונים, ובמסגרת זו היתה מעורבת בפרויקטים רבים במגזר הפרטי ובמגזר הציבורי. מנכ"לית תפן, מלי ביצור-פרנס (בתמונה למעלה), אמרה בשיחה עם Techtime, שמדינת ישראל עדיין מפגרת מאוד מאחור בתחום החדשנות העסקעת והתעשייתית.

"מסקר שערכנו עלה שכמעט 40% מהארגונים בישראל לא מטמיעים חדשנות. למרות היותנו אומת הסטארט-אפ, התעשייה עדיין סובלת מטכנופוביה, כאשר החולשה שלנו נעוצה בעיקר באינטגרציה לקויה". לדבריה, מטרת המכון תהיה להנגיש את פתרונות התעשייה החכמה לחברות תעשייתיות קטנות ובינוניות. "אנחנו נסייע באיבחון את הבעיות של כל ארגון, ובאיתור הפתרון המתאים. והכול באופן מסובסד ובתחנה אחת".

למידע נוסף על המכון, האזינו לראיון הקולי עם מלי ביצור-פרנס:

‭‮

התוכנה של קווליטי-ליין הותקנה ב-PM ובפלקס

בתמונה למעלה: הרכבות עדינות בקו ייצור של חברת PM בפתח תקווה. צילום: Techtime

חברת QualityLine מקריית-גת פיתחה פלטפורמה אנליטית לבקרת איכות הייצור בתעשיית האלקטרוניקה, המאתרת בזמן אמת בעיות בקו הייצור, ואת מקורן. התוכנה אוספת מידע מכל מערכות הבדיקה והחיישנים בקו הייצור, מתרגמת אותו לפורמט אחיד ומציגה את הנתונים והתובנות בפני מנהלי הייצור. כמה חברות אלקטרוניקה ישראליות, ובהן גילת רשתות לוויין וסיקלו (Siklu) כבר עושות שימוש בפלטפורמה, והיא גם מותקנת בקווי ייצור המקומיים של Flex ושל PM. להערכת החברה, המערכת שלה משפרת את הנצילות (yield) בכ-30% בתוך כשנה.

חברת קווליטי-ליין הוקמה ב-2017 על-ידי ד"ר אייל קאופמן, ששימש מנהל תפעול בכיר במובילאיי לפני מכירתה לאינטל. החברה פועלת מקרית גת ומעסיקה 10 עובדים, ועד היום היא פעלה בחשאיות רבה בלא לבצע גיוס הון. כיום היא נערכת לביצוע גיוס הון, מאחר והיא יכולה להציג בפני המשקיעים פורטפוליו ראשוני של לקוחות ומקרי מבחן.

האיכות המחמירה של מובילאיי הצריכה גישה חדשה

אייל קאופמן
אייל קאופמן

בשיחה עם Techtime הוא סיפר שהרעיון למוצר עלה בעת שפיקח על קו ייצור מערכות הרכב (After-Market) של מובילאיי. "ההקפדה על איכות הייצור היא כפולה ומכופלת במובילאיי, מאחר שמדובר במערכת בטיחותית, ואין בה מקום לפשרות. בתחילה היינו צריכים להתמודד עם כמות עצומה של מוצרים שלא עמדו בסטנדרטים ולכן לא יצאו לשוק, וזה היה כרוך בהפסד כספי. המצב השתנה לאחר שיישמנו פתרון אנליטי כולל, ששימש כבסיס לפיתוח של קווליטי-ליין".

לדבריו, "הנתונים המופקים כבר היום בתהליך הייצור שווים זהב, אך החברות מתקשות לבצע אינטגרציה ולהפוך אותם ל'מידע חכם', מאחר שהם מגיעים בפורמטים שונים מאוד זה מזה: כל מכונה או כל מכשיר מדידה מייצרים את הנתונים בתצורה שונה". קווליטי-ליין פותרת את הבעיה באמצעות טכניקות של זיהוי תבנית (Pattern Recognition) ולמידת-מכונה, אשר מתרגמות את כל השפות השונות לפורמט אחיד שניתן לפענח ולהפיק ממנו תובנות מועילות.

לפי נתוני החברה, המערכת שלה מאחדת יותר מ-1,000 פורמטים שונים של נתונים. היא אינה מצריכה התקנה של חיישנים נוספים בקו הייצור מעבר לאלה שכבר קיימים בו במילא. ההטמעה נמשכת ימים ספורים, ומאחר שהיא מבוססת-ענן – ניתן לקשר בין מספר קווי ייצור, מעבדות ומתקנים מרוחקים.

להתחבר מחדש אל רצפת הייצור

הפלטפורמה של קווליטי-ליין מחזירה לחברות המוצרים את השליטה בקווי הייצור של מוצריהן. מרבית הייצור האלקטרוני מתבצע כיום באמצעות קבלני ייצור חיצוניים, כמו פלקס, ג'ייביל, פוקסקון ועוד. המתכונת הזו חוסכת בעלויות, אך מנתקת את החברות מקו הייצור ומקשה עליהן לפקח על תהליך וטיב הייצור. קאופמן: "בפועל, המוצרים נארזים ונשלחים מקבלן הייצור ישירות אל המשווקים, מבלי שהחברה יכולה לבצע בדיקות איכות משלה. לכן במקרים רבים מתגלות בעיות רק כשהמוצרים כבר בשוק".

האם קבלניות הייצור מקבלות בברכה את הפיקוח מבחוץ? לדברי קאופמן, שינויים רגולטוריים ותפיסתיים יוצרים כיום נכונות גוברת בקרב הקבלניות לספק ללקוחות גישה מסוימת אל קו הייצור. "עד לפני מספר שנים הקבלניות נרתעו ממתן גישה לרצפת הייצור. אולם לפי החוק, הנתונים מקו הייצור שייכים ללקוח. הקבלניות הבינו שהשיתוף הזה פועל גם לטובתן: הפלטפורמה שלנו, למשל, מאפשרת להן עצמן לאתר בעיות בייצור בזמן אמת, לחסוך בעלויות, ולהרוויח את שביעות הרצון של הלקוח". לדבריו, הטכנולוגיה של החברה יכולה לשמש גם בתעשיית השבבים, אך בשלב זה החברה ממוקדת בתעשיית הייצור האלקטרוניקי.

הרובוטים ימחקו מיליוני משרות בתוך חמש שנים

INDUSTRIAL ROBOT

מערכות רובוטיקה מתקדמת (Advanced Robotics Systems) מתחילות להגיע לשלב בהתפתחותן שבו הן מוכנות לבצע שינוי עומק במבנה תעשיית הייצור העולמית. מכון המחקר האמריקאי בוסטון קונסלטינג גרופ (Boston Consulting Group) ביצע סקר מקיף בקרב כ-1,300 מנהלי מפעלי ייצור בעולם, שבו הם העריכו שהשפעת הטכנולוגיה החדשה תורגש בתוך פחות מחמש שנים.

מערכות רובוטיקה מתקדמות הינן דור חדש של מערכות רובוטיות תעשייתיות, שהפעלה והשליטה בהן הוא מהיר וקל בהשוואה לרובוטים התעשייתיים הנמצאים כיום בשימוש. בזכות עוצמת עיבוד זמינה במחירים נמוכים, הן מנוהלות יותר באמצעות תוכנה ופחות באמצעות חומרה, ולכן קל יותר לשלב אותן במשימות ייצור גמישות ובאתרים בהם עובדים בני אדם ורובוטים זה לצד זה.

הנשאלים העריכו ששימוש במערכות רובוטיקה מתקדמות במפעליהם, לצד שינויים מבניים נוספים המתאימים את המפעלים לפעילות אוטומטית, יביאו לחיסכון של כ-40% בעלויות הייצור. זאת לצד יתרונות נוספים, כמו איכות ייצור משופרת וגמישות תפעולית. מכאן שלאור תהליך ההוזלה של רובוטים, בזכות עלייה במשקל התוכנה וירידה במחירי החיישנים והמחשבים – תהליך הרובוטיזציה המאסיבי של קווי הייצור נראה בלתי נמנע.

אלא שלתהליך הזה תהיה השפעה דרמטית על מבנה התעסוקה בתעשייה. פעילויות המבוססות על עבודה ידנית שגרתית של פועלי צווארון כחול, כמו למשל העמסת ופריקת מוצרים, צפויות להיות אוטומטיות לחלוטין. עבודות הכוללות פעילויות שגרתיות ופעילויות לא שגרתיות, כמו תחזוקה למשל, יתמקדו בפעולות הלא שגרתיות שלהן, כשהפעילות השגרתית תיהפך לאוטומטית. הדבר גם יביא לשינויים בסוג העובדים בתעשייה ובסוג ההכשרה שלהם.

מקצועות חדשים בקווי הייצור

אולם השינוי הבולט ביותר צפוי להיות הפחתה משמעותית מאוד במספר העובדים שייאכלסו את קווי הייצור. מדובר בתהליך מהיר מאוד: 56% ממנהלי החברות באסיה צופים שמספר העובדים יצטמצם בכ-5% לפחות בתוך חמש שנים בלבד. בסין ההשפעה צפויה להיות המהירה ביותר: 67% מהנשאלים הסינים העריכו שהצמצום יהיה של 5% לפחות, כאשר 21% מהנשאלים העריכו במפעליהם יצמצמו את מספר העובדים ביותר מ-20%.

התחזיות לצמצום דרמטי בכוח האדם אינם נחלתה של סין בלבד. רבע מהנשאלים בארה"ב הערכיו שם יצמצמו את מספר העובדים ב-5%-10%, ו-10% העריכו שהצמצום יהיה של יותר מ-20%, בתוך חמש שנים בלבד. תמונה דומה עולה גם באירופה המערבים ובאירופה המזרחית, כאשר בפולין השפעת הרובוטים צפויה להיות החזקה ביותר לצד סין.

ראוי לציין שבמקביל להתרוקנות קווי הייצור, כל הנשאלים צופים עלייה במספר העובדים שיועסקו במקצועות הצווארון הלבן. במקביל, מתפתח מקצוע חדש של הנדסת מערכות ייצור רובוטיות, שיתמקד בפיתוח, התאמת והתקנת מערכות רובוטיות. 62% מהנישאלים ציינו שהם מתכננים להגדיל את מספר העובדים בתחום הזה, כאשר הנשאלים הסינים היו הנלהבים והשאפתניים ביותר: הדבר קשור ככל הנראה לכך שאוטומציה ורובוטיקה הם תחומי מפתח באסטרטגיה הממשלתית Made in China 2025.

למידע נוסף על המחקר, הקליקו: Advanced Robotics in the Factory

מכון לייצור מתקדם יוקם בצפון במימון משרד הכלכלה

תפן ישראל, חברת ESI של איל זילברמן ומכללת אורט-בראודה זכו במכרז של משרד הכלכלה להפעלת מכון לייצור מתקדם, שתפקידו יהיה לקדם הטמעה של טכנולוגיות חכמות בחברות תעשייה ישראלית במטרה להעלות את הפריון ולהצעיד את ישראל לעידן התעשייה החכמה. המכון צפוי לקום תוך מספר חודשים בצפון הארץ בעלות של 10 מיליון שקל, והוא יספק לחברות בישראל שירותי אבחון, ייעוץ והאמעה מסובסדים בתחום התעשייה החכמה.

לצורך הקמת המכון שלושת הגופים שזכו במכרז יקימו חברה משותפת שתנהל את המכון. בשיתוף הפעולה בין שלושת הגופים קבוצת תפן וחברת ESI, שהתמזגה באחרונה לתוך תפן, יהיו אחראיות על מתן שירותי הייעוץ וההטמעה ואורט-בראודה, שנחשבת למובילה בתחום הרובוטיקה, תספק את התמיכה האקדמית. בני אמויאל, לשעבר מנכ"ל מדג"ל, יעמוד בראש המכון.

לתווך בין ההייטק לתעשייה

המושג "תעשייה 4.0" מתייחס למגמה עולמית של שילוב טכנולוגיות חכמות של דיגיטליזציה ואוטומציה במפעלים כגון רובוטיקה, IoT, בינה מלאכותית ועסקית, הדפסת תלת-מימד, שימוש בחומרים מתקדמים ועוד. מי שתרכז את תהליך התכלול של המכון ותפסק את שירותי האבחון והייעוץ הטכנולוגיים לחברות היא חברת הייעוץ והניהול תפן (Tefen), שמתמקדת בשנים האחרונות בתחום הבינה המלאכותית לעסקים וארגונים ובמסגרת זו היתה מעורבת בשורה של פרויקטים גם עם המגזר הציבורי. מנכ"לית תפן מלי ביצור-פרנס אומרת בשיחה ל-TechTime כי ישראל עדיין מפגרת מאוד מאחור בתחום.

"מדברים היום הרבה מאוד על תעשייה חכמה, אבל עושים עדיין מעט מאוד. כיום, בעיקר חברות גדולות עם משאבים יכולות להרשות לעצמן לבצע את המהפכה הזאת. זהו פרויקט ראשון בתחום, שממומן על ידי הממשלה, שמטרתו להקים מעין מרכז חדשנות כלל-ארצי שירכז את כל המידע בתחום ויאפשר להנגיש אותו לחברות בינוניות וקטנות יותר."

ביצור-פרנס מדגישה כי בניגוד לסברה הרווחת הטכנולוגיות הללו רלוונטיות גם לעסקים קטנים יותר. "גם בחברות עם עשרות עובדים ומחזור של מאות מיליוני שקלים שילוב של טכנולוגיות חכמות יכול לתרום משמעותית לפריון, גם אם מדובר בהטמעה של מערכת רובוטית אחת, מדפסת תלת-מימד או כלים של בינה עסקית. העובדה כי השירותים של המכון מסובסדים היא יתרון גדול, כי זה יאפשר לחברות לבחון האם וכיצד ניתן להטמיע אצלן את הפתרונות הללו."

גם אם האימוץ של טכנולוגיות חכמות בתעשייה הישראלית עדיין נמוך יחסית, בהייטק הישראלי ניתן למצוא לא מעט חברות המפתחות פתרונות בתחום הייצור המתקדם, והמכון עשוי להיות גורם חשוב שיתווך בין ההייטק לתעשייה. "אנחנו בונים מאגר של פתרונות, מהארץ ומהעולם, והוא יתעדכן כל הזמן. במקביל, אנחנו מתכוונים לעשות פנייה מרוכזת לחברות סטרט-אפ וחברות טכנולוגיות גדולות להצטרף למיזם. אנחנו גוף ללא פניות והמטרה שלנו היא להתאים פתרון לכל צורך ולבנות תעשייה ישראלית חכמה."