קומטקט מקבוצת אירונאוטיקס נכנסת לתחום התעשייה החכמה

חברת קומטקט (Comtact) מיבנה הקימה חטיבה חדשה שתתמקד בפיתוח מערכות תקשורת לעולם התעשייתי. מדובר למעשה בזרוע אזרחית של החברה, שפעלה עד היום במגזרי הצבא והביטחון. לפי הודעת החברה, החטיבה החדשה תפתח מערכות וציוד לתקשורת בפס-רחב עבור רשתות אלחוטיות פרטיות במפעלי תעשייה. רשתות פרטיות אלה מהוות תשתית לכל עולם התעשייה חכמה (Industry 4.0) וה-Fixed Wireless Access, ולממשק הגובר בין המערכות התפעוליות במפעל למערכות המידע, עבור אנליטיקה, שליטה ובקרה מרחוק, אוטומציה ועוד.

מנכ"ל קומטקט אריאל קנדל [בתמונה למעלה] ציין כי קו המוצרים החדש יעסוק גם בפתרונות תקשורת עבור רובוטים וכלים לוגיסטיים אוטונומיים (AGV). קנדל: "קומטקט שמחה להתרחב לעולמות המסחריים ולמנף את הטכנולוגיות האלחוטיות של ההווה והעתיד. זהו צעד שיוביל את החדשנות של קומטקט בעשור הקרוב. התקשורת האלחוטית רחבת הפס של קומטקט מציעה פתרונות חדשניים המיועדים לשוק ה-FWA הצומח במהירות וכתשתית אלחוטית פרטית לסביבה תעשייתית עם דגש על ניידות.".

חברת קומטקט, מקבוצת אירונאוטיקס, מפתחת ומייצרת מערכות תקשורת RF דיגיטליות במגוון תדרים, מערכות ניידות בפס רחב ופתרונות הצפנת והגנת סייבר לתקשורת. המערכות מיועדות לשימוש בכלי-טיס, טילים, כלי-שיט ויישומים נוספים, ותומכות גם בשידור וקליטה של ערוצי וידאו. כיום מתרחבת החברה גם לשווקים אזרחיים.

חברת הסייבר התעשייתי Waterfall הקימה חברת-בת באמירויות

חברת הסייבר התעשייתי Waterfall Security פתחה באיחוד האמירויות חברת-בת, Waterfall Security Solutions Middle East. לדברי ווטרפול, היא חברת הסייבר הישראלית הראשונה שפותחת מרכז פעילות באמירויות מאז הסכמי השלום. החברה החדשה החלה לפעול ממשרדים באבו דאבי, וכבר מעסיקה עובדים מקומיים וצפויה לגייס עד 15 עובדים נוספים במהלך השנה. חברת-הבת כבר מתהדרת בלקוח ראשון ומשמעותי: חברת ענק עם אתרי תשתיות קריטיות בכל המפרץ, בתחומי הנפט והגז. בתוך כך, ווטרפול הודיעה גם כי  פתחה חברת-בת בסינגפור, שתסייע להגדיל ולהרחיב את המכירות הקיימות של באזור אסיה פסיפיק.

לדברי מייסד ומנכ"ל ווטרפול, ליאור פרנקל, הפוטנציאל העסקי הוא גבוה מאוד. "באיחוד האמירויות, בדומה לישראל ולמדינות נוספות במזרח התיכון, כל התשתיות הקריטיות כגון חשמל, מים, גז וכדומה, תשתיות תחבורה, מערכות ניהול מבנים ועוד, נמצאות בסיכון של תקיפות סייבר על ידי גורמים עוינים, בין אם מדינתיים ובין אם ארגוני טרור, בנוסף לתקיפות כופר (Ransomware) ואחרות. הם מאוד מעריכים את הטכנולוגיה הישראלית בתחום, המוכיחה את עצמה בהגנה בכל העולם על תשתיות קריטיות. אני שמח, שהפניות הרבות שקיבלנו מרגע ההודעה על נירמול היחסים עם האמירויות הבשילו לכדי מהלך ממשי הפותח בפנינו נתח שוק משמעותי, של עשרות מיליוני דולרים”.

מחסום פיזיקאלי בפני הפורץ

מנכ"ל ווטרפול ליאור פרנקל

ווטרפול הוקמה ב-2008. הפתרון של החברה, המשלב חומרה ותוכנה, מספק להערכת החברה לרשתות תעשייתיות הגנה הרמטית מפני ניסיונות תקיפה מרחוק. מרכיב החומרה, המותקן בממשק שבין הרשת התפעולית (OT) לבין הרשת החיצונית (IT), כולל שני מודולים: TX, הנמצא בצד הפנימי של הרשת התעשייתית וכולל לייזר, ו-TX, הנמצא בצד החיצוני וכולל תא פוטו-אלקטרי. בין שני המודולים מחבר סיב אופטי בודד. המערך הזה מהווה מעצור פיזיקלי חד-סטרי: הלייזר מאפשר יציאה של נתונים (פוטונים) החוצה דרך הסיב האופטי, אך התא הפוטו-אלקטרי, שאינו פולט פוטונים, מונע כניסה של ביטים פנימה אל הרשת התעשייתית.

כדי לאפשר בכל זאת את שיתוף המידע מהרשת התעשייתית החוצה, ולאפשר את השימוש במערכות אנליטיקה, מרכיב התוכנה של ווטרפול מבצע באופן רציף שכפול של המידע שמופק ברשת התעשייתית הפנימית לתוך ענן נפרד. כך, כאשר המשתמש מתשאל את מערכות האנליטיקה ומבצע פעולות, הוא עושה זאת בענן המשוכפל, שדרכו לא ניתן להיכנס פנימה.

ווטרפול מעסיקה כ-100 עובדים, מרביתם בישראל וכ-20 עובדים בסניף החברה בוושינגטון. לחברה יש אלפי לקוחות בארץ ובעולם, כשהסקטורים המרכזיים הם אנרגיה וחשמל, גז ונפט, מים וכימיקלים.

יוניקורן תשקיע 5 מיליון שקל בשירהטק

שותפות ההשקעות בחברות טכנולוגיה צעירות, יוניקורן טכנולוגיות, תשקיע 5 מיליון שקל בחברת שירהטק (Shiratech), לפי שווי של 58 מיליון שקל לפני הכסף, ותחזיק כ-8% ממניות החברה. שירהטק פועלת בתחום ה-Industrial IoT 4.0, עבורו היא פיתחה את פלטפורמת iCOMOX שהיא מערכת חיישנים המאפשרת יצירת מידע מנכסים ומכונות ישנות שאינן חכמות, כדי לשפר את היעילות של קווי הייצור. להערכת החברת המחקר Fortunebusinessinsights, שוק פתרונות industrial 4.0 צומח בקצב מהיר לצפוי להגיע להיקף של כ-260 מיליארד דולר בשנת 2026.

השוק המיידי של שירהטק הוא מפעלי מזון ומשקאות, מפעלי תעשיה כבדה ותשתיות, תחום שבו יש מאות מיליוני מכונות בעולם אשר ניתן להסב אותן ולחבר למערכות החברה. מנכ"ל שירהטק, דוד וקטור (בתמונה למעלה), אמר שההשקעה של יוניקורן תאפשר להתרחב ולהרחיב את שיתופי הפעולה עם לקוחות עולם. וקטור: "שוק פתרונות התחזוקה המונעת עבור תעשייה חכמה (Industrial 4.0), המתבססות על תובנות מבוססות נתונים – צומח בקצב מהיר מאוד".

התאמה לכל דרכי התקשורת במפעל

פלטפורמת iCOMOX כוללת חמישה סנסורים שונים ויכולת ביצוע אנליזות מורכבות מאוד. היא יכולה לשאוב מידע מחיישני iCOMOX, ישירות מהמכונה או מכל מקור מידע צד שלישי אחר דרך API. קופסאות הבקרה בפלטפורמת iCOMOX  מצויידות בשלוש דרכי התחברות אל הרשת: תקשורת איתרנט קווית על-גבי קווי אספקת החשמל במפעל (PoE), תקשורת המתבצעת באמצעות הרשת הסלולרית (NB-IoT) או תקשורת אלחוטית מקומית (SmartMesh IP).

באופן זה הן מותאמות לכל תרחיש המתקיים היום באתרי הייצור. ניתוח המידע מבוצע בשלוש שכבות AI מהקצה ועד הענן ומאפשר מתן תובנות בזמן אמת ובניית יכולות חיזוי לתקלות באמצעות Machine Learning. הפתרון אינו פולשני ואינו מצריך עצירה של קווי הייצור. לאחרונה חתמה שירהטק על הסכמים עם אינטגרטורים ב-5 יבשות מתחום התעשייה 4.0 ותקשורת סלולרית (T-System, A1 Entel). עיקר הלקוחות, מתרכזים באירופה, אסיה ודרום אמריקה וכן בארה"ב. בין מפיצי החברה גם חברת Arrow.

לשירהטק יש כ-45 חברות/לקוחות שרכשו את הפתרון לצורך Proof of Concept שלו. בהן: Honeywell וסימנס גרמניה, שבחרה ב-iCOMOX כפתרון מוביל עבור תעשייה 4.0. חברת שירהטק נמצאת בבעלות חברת א.י אלקטרוניקה, וכל המוצרים שלה מיוצרים בישראל באמצעות חברת א.י. אלקטרוניקה.

קלארוטי חשפה חולשת אבטחה חמורה בתוכנה תעשייתית של רוקוול אוטומציה

[בתמונה: PLC של Rockwell. מקור: Rockwell]

חוקרים של חברת הסייבר התעשייתי קלארוטי (Claroty) מתל אביב, חשפו חולשת אבטחה חמורה במנגנון אימות התקשורת בין בקרי PLC של חברת Rockwell Automation לבין תחנות ההנדסה שלהם.

חולשה זו, המשפיעה על סוגים רבים של בקרי Logix, עלולה לאפשר אפילו לתוקף בעל רמת מיומנות נמוכה, לעקוף את דרישת האימות ולהתחבר מרחוק כמעט לכל אחד מבקרי ה-Logix של רוקוול. החולשה זכתה לציון CVSS 10.0, הגבוה ביותר האפשרי.

החוקרים בצוות קלארוטי, שרון בריזינוב וטל קרן, אשר הובילו את המחקר, מסבירים כי חולשת האבטחה נעוצה בעובדה שתוכנת Studio 5000 Logix Designer של רוקוול אוטומציה, עלולה לאפשר את חשיפתו של מפתח הצפנה חסוי המשמש לאימות התקשורת בין בקרי Logix לתחנות ההנדסה שלהם. ניצול החולשה עלול לאפשר לתוקף לעקוף מרחוק את מנגנון האימות ולהתחבר מרחוק ישירות לבקרי Logix, שחלקם נמצאים בליבת תהליכי ייצור קריטיים.

רוקוול ממליצה על צעדי מנע

לאחר מכן התוקף יכול "לחקות" תחנת הנדסה לגיטימית ולפגוע במגוון דרכים בארגון, כמו למשל להעלות קוד זדוני לבקר, להוריד ממנו מידע, או להתקין קושחה חדשה ולשנות לחלוטין את ההגדרות שלו. תרחישים אלה עלולים לפגוע במגוון רחב של תהליכי ייצור המשתמשים בבקרי PLC, לרבות תהליכים המשלבים מנועים, משאבות, אורות, מאווררים, מפסקים וציוד מכני נוסף.

כדי לפתור את חולשת האבטחה החמורה, קלארוטי דיווחה עליה לחברת רוקוול אוטומציה אשר המליצה ללקוחותיה לבצע מספר צעדים כדי להקטין את הסיכון לפגיעה בבקרים ובתהליכי ייצור: ראשית, רוקוול ממליצה ללקוחותיה להשאיר את מתג ההפעלה של הבקרים על מצב "Run" וכן להשתמש בהגדרות CIP Security לתקשורת בין תוכנת Logix Designer לבקרים על מנת למנוע קשרים בלתי מורשים.

רוקוול ממליצה על מספר צעדים נוספים להקטנת החשיפה לחולשת האבטחה, החל בסגמנטציית רשת ובקרות אבטחה ראויות כגון צמצום מרבי של המערכות החשופות לרשת האינטרנט. מערכות שליטה ובקרה צריכות לקבל הגנה של פיירוול ולהיות מבודדות מרשתות חיצוניות ככול שניתן, ומומלץ להשתמש בפתרון מקצועי לאבטחת גישה מרחוק, או לכל הפחות VPN.

קלרוטי מספקת פתרונות הגנה על רשתות תקשורת תפעוליות (Operational Network) במתקני תשתית ובמפעלי תעשייה. מאז הקמתה החברה גייסה כ-100 מיליון דולר. בין לקוחותיה מצויים תאגידים תעשייתיים גדולים מאוד, בהם: סימנס, שניידר אלקטריק, רוקוול, NTT, מיצואי ועוד.

מיקרוסופט, PTC ומטריקס השיקו תוכנית "תעשייה חכמה"

כחלק מהתמודדות התעשייה עם משבר הקורונה ועל מנת לסייע למפעלים וארגוני תעשייה להתייעל, להיות חדשניים יותר ולהגביר את כושר התחרות שלהם, השיקו חברות הטכנולוגיה מטריקס, מיקרוסופט ו-PTC, יחד עם חברות הייעוץ והניהול Aviv AMCG ופרוגרמה את תוכנית INDUSTRY 5 – תוכנית מעבר לתעשייה חכמה. התוכנית מיועדת למפעלים המעוניינים להטמיע תהליכים מתקדמים ואפשרויות טכנולוגיות חדשניות על מנת לייעל את עבודת היצור שלהם, במטרה לשפר ולהגדיל את החדשנות בתעשייה הישראלית. במסגרת התוכנית, המפעלים המשתתפים יזכו לקבל ליווי אישי ותוכנית עבודה מותאמת להטמעת כלים וטכנולוגיות חדשניות, בהשקעה כספית מינימלית עם הגדרת החזר השקעה ואפשרויות סבסוד מסוימות מטעם המדינה.

השירות המסופק למפעלים כולל ליווי אסטרטגי, לצד ליווי טכנולוגי חדשני על ידי מטריקס, מיקרוסופט והשותפות הטכנולוגיות. התוכנית תספק בין היתר שירותי הכשרה של מובילי הארגונים בשיטות טכנולוגיות חדישות לשיפור ייצור, צמצום פחת ועוד, ותטמיע שיפור של היעילות התפעולית במערכי ייצור לאורך שרשרת האספקה. כמו כן, ישולבו כלים וטכנולוגיות חדישות במפעלים המשתתפים בתוכנית ויוענק סיוע בהגשה לקבלת מימון במסגרת תוכניות חדשנות במפעלים.

על מנת להיכלל בתוכנית יש לעבור תהליך ראשוני של בדיקת התאמה, לאחריו יתבצע מחקר מקיף על צרכי הארגון ומתוך מסקנותיו ייבחרו הטכנולוגיות והכלים המתקדמים והמתאימים ביותר לארגון. הטכנולוגיות בהן ייעשה שימוש במסגרת התוכנית נותנות מענה בעולמות שונים, וביניהן ניתן למצוא מערכים מבוססי IoT לשליטה ובקרה על מכונות, BI ואנליטיקה, מערכות תחזוקה מונעת, טכנולוגיות ליווי והכשרת עובדים במציאות רבודה, ועוד.

יריב ענבר, מנהל חדשנות עסקית במטריקס, אמר כי התכנית מהווה גשר בין הכלים והטכנולוגיות המתקדמות ביותר לבין מפעלי התעשייה השונים. "התכנית מעניקה להם הזדמנות ייחודית לנצל את הידע האסטרטגי של המכון לייצור מתקדם וחברות המתמחות בניהול והובלת פרויקטים טכנולוגיים. מדובר בתהליכים בעלויות גבוהות, שכעת עשויות להיות ממומנות בעשרות אחוזים על ידי המדינה עבור מפעלים שיימצאו מתאימים. אין לי ספק שהמפעלים שייקחו חלק בתוכנית יופתעו לגלות עד כמה השימוש בכלים ובטכנולוגיות מתקדמות מסייע להם לייעל את מערך הייצור ולהגדיל את התפוקה".

להרשמה ופרטים נוספים ניתן להיכנס לאתר הרשמי שהושק עבור התכנית –https://www.industry5.co.il/INDUSTRY5/

[מקור תמונה עליונה: אתר מיקרוסופט]

המכון לייצור מתקדם ישלים עד סוף השנה 80 אבחונים טכנולוגיים

המכון לייצור מתקדם שהוקם בתחילת השנה ביוזמת מינהל התעשיות במשרד הכלכלה באזור התעשייה תפן, ביצע בחודשים האחרונים כ-70 אבחונים טכנולוגיים למפעלים ברחבי הארץ, במטרה לקדם הטמעת טכנולוגיות חכמות בקווי הייצור. המכון צפוי להשלים עד סוף השנה כ-80 אבחונים – כפול מהיעד שהוגדר בתחילת השנה. בעקבות משבר הקורונה והצורך בהאצת קידום החדשנות בתעשייה בתחומי תפעול מרחוק, רובוטיקה, בינה מלאכותית ואוטומציה, החליט משרד הכלכלה להכפיל את תקציב המכון.

המכון מנוהל על ידי קבוצת הייעוץ תפן (Tefen), בשיתוף חברת ESI ומכללת אורט-בראודה, שזכו במכרז לניהול המכון. מרבית המפעלים שעברו אבחון עד כה היו מפעלים מסורתיים בסדר גודל בינוני (50-200 עובדים) מתחומים כמו פלסטיק, מתכת וכימיקלים. מפעלים מסוג זה הם קהל היעד המרכזי של המכון, מאחר שבהם הצורך בהטמעת טכנולוגיות לשיפור הפריון והבטחת הרציפות העסקית הוא הדחוף ביותר.

הבעיה המרכזית: פריון נמוך

מתודולוגיית האבחון פותחה על ידי מנכ"ל המכון בני אמויאל ואנשיו בשיתוף תפן ואורט-בראודה. היא כוללת דירוג ההיבטים השונים בתפקוד המפעל, כמו טכנולוגיות קיימות, הון אנושי, תהליכים ומערכות. מלי ביצור-פרנס, מנכ"לית קבוצת הייעוץ תפן, המשמשת גם כיו"ר המכון, סיפרה ל-Techtime שהאבחון משמש כבסיס לתוכנית פעולה שבה מוגדרות הטכנולוגיות החיוניות עבור כל מפעל.

ביצור-פרנס: "ברבים מהאבחונים גילינו מחסור בטכנולוגיות כמו מערכות לניהול רצפת ייצור, רובוטיקה, תפעול מרחוק, חיישני תחזוקה ואנליטיקה, מערכות מידע הולמות ועוד. המיקוד המרכזי הוא בהגדלת הפריון, מכיוון שזו נקודה חלשה בתעשייה הישראלית. אם לא נשפר את הפריון, המפעלים פשוט לא ישרדו".

מנכ"לית קבוצת הייעוץ תפן ויו"ר המכון, מלי ביצור-פרנס
מנכ"לית קבוצת הייעוץ תפן ויו"ר המכון, מלי ביצור-פרנס

מאבחון להצטיידות

לאחר תהליך האבחון המסובסד כמעט במלואו על-ידי משרד הכלכלה, המפעל יכול להמשיך לשלב הייעוץ וההטמעה: בליווי המכון הוא מגבש תוכנית הצטיידות בטכנולוגיות הרלוונטיות, הכוללת גם בחירה בספקים המתאימים ביותר. גם בשלב הזה המפעל נהנה מסבסוד של כ-50%-70% על-ידי משרד הכלכלה. נכון לעכשיו, כל הספקיות הטכנולוגיות הן חברות ישראליות. מימון הטכנולוגיות עצמן גם כן עשוי לזכות לסיוע מטעם רשות החדשנות.

ביצור-פרנס: "בתחילה חששנו שהמפעלים לא יעברו משלב האבחון לשלב ההטמעה, אבל להפתעתנו הנכונות שלהם גבוהה מאוד וכבר התחלנו בתהליכי אישור תקציבים. אין ספק שהקורונה האיצה את התהליכים והמחישה לכולם את חשיבות החדשנות בתחומי הייצור".

נשיא המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה, פרופ' אריה מהרשק, ציין כי הביקוש הרב של חברות ומפעלים מכל הארץ לשירותי המכון מעיד על הצורך העמוק של ענף התעשייה המסורתית-קלאסית בישראל ליישר קו עם הקידמה והחדשנות הטכנולוגית הנהוגות כיום בעולם. "תהליך הליווי של המכון בנוי משני שלבים עיקריים – שלב האבחון הטכנולוגי, בו מתבצע מיפוי של כלל הגורמים העשויים להיחשב כ'מעכבים', ושלב שני של הטמעה, בו מיושמות ההמלצות המקצועיות לטובת ייעול תהליך הייצור ושיפור איכות המוצר; ובקיצור – השבחת הפריון".

בתחילת 2021 המכון יחנוך מרכז הדגמה שבו יוצגו פיתוחים ופתרונות בתחום התעשייה החכמה. ב-2 בנובמבר תיערך במתכונת מקוונת הוועידה השנתית של תפן לבכירי המשק והתעשייה, בהשתתפות שר הכלכלה, מנכ"ל רפאל, מנכ"לית מיקרוסופט ישראל, יו"ר חברת החשמל, יו"ר אסותא, מנכ"ל דואר ישראל, מנכ"ל תדיראן ועוד.

הירשמו לניוזלטר השבועי של Techtime וקבלו מדי יום חמישי עדכונים על כל מה שקרה השבוע בהייטק>>>

אוגרי גייסה 55 מיליון דולר ומרחיבה את מרכז המו"פ בחיפה

חברת אוגרי (Augury) מחיפה, שפיתחה פלטפורמה לניטור מצב התחזוקה של מכונות תעשייתיות, השלימה גיוס נוסף של כ55 מיליון דולר בסבב D, בהשתתפות שורה של קרנות הון-סיכון, ובהן גם זרוע השקעות של קואלקום. מאז הקמתה לפני כשש שנים גייסה החברה כ-106 מיליון דולר. החברה תשתמש בכסף כדי להרחיב את פעילותה בעולם, וגם כדי להרחיב את כוח האדם במרכז הפיתוח של החברה בחיפה. החברה גם הודיעה על שורה של הסכמי הפצה עם חברות מקומיות בגרמניה, איטליה, פינלנד, אמריקה הלטינית וצפון-אמריקה, אשר יסייעו גם בהתקנת המערכת אצל לקוחות.

הפלטפורמה של אוגרי מאפשרת לנטר את המצב המכני של מכונות תעשייתיות באמצעות מערך של חיישנים מסוגים שונים, כולל חיישני תנודות, חיישני טמפרטורה וחיישנים מגנטיים. המידע נאסף באופן רציף, משודר לענן ומנותח באמצעות אלגוריתמים של בינה מלאכותית המשלבים מודלים מכניים ותפעוליים. הניתוח בענן משווה בין הנתונים המכניים העדכניים של המכונה הנבדקת לבין נתונים שנאספו בעבר על המכונה ועל מכונות דומות, ומסייע לזהות דפוסים חריגים שעשויים להצביע על תפקוד לקוי, תקלה או בלאי במכונות, ומייצר המצלות על הדרך האופטימלית לאיתור מקור הבעיה ולתיקונה.

בין לקוחות החברה נמנות חברות ענק כמו יצרנית השוקולד Hershey’s, קולגייט-פלמוליב, הייניקן, Essity וכימיקלים לישראל. החברה מדווחת כי היקף החוזים שעליהם חתמה בשנה האחרונה משקפים גידול של פי שלושה בהכנסות. מנכ"ל ואחד ממייסדי החברה, סער יוסקוביץ', אמר שאוגרי חווה צמיחה משמעותית, שהחלה עוד לפני המשבר הבריאותי. "אנחנו ממשיכים לבנות אקוסיסטם עוצמתי כדי לספק ערך נוסף ללקוחות". החברה הוקמה בשנת 2014 על-ידי המנכ"ל סער יוסקוביץ׳ וה-CTO גל שאול. מטה החברה, האחראי על השיווק והמכירות, נמצא בניו יורק ומרכז הפיתוח של החברה נמצא בעיר התחתית בחיפה.

ווטרפול פרסה תשתית סייבר במתקני השפד"ן

[בתמונה: אחד ממתקני השפד"ן]

חברת הסייבר התעשייתי ווטרפול (Waterfall Security) מראש-העין פרסה את תשתית אבטחת הסייבר שלה במתקן טיפול השפכים שפד"ן שבאזור ראשון לציון. הפתרון של ווטרפול, הכולל חומרה ותוכנה, יאפשר למנהלי האתר להמשיך ולהשתמש במערכות האנליטיקה והניהול-מרחוק מבלי לסכן את הרשת התעשייתית, המחברת את המשאבות ומערכות הטיהור השונות. באחרונה קיבלה ממשלת ישראל החלטה המאפשרת למשרד הגנת הסביבה להתנות את מתן היתר הרעלים למפעלים העוסקים בטיפול בכימיקלים מסוכנים, בהתקנת אמצעי הגנת סייבר ממשית מפני מתקפות שעשויות לפגוע בסביבה ובשלום הציבור.

השפד"ן הוא מתקן טיפול השפכים הגדול בארץ והוא אחראי על איסוף, טיפול והשבת שפכים של ערי גוש דן, ובכלל זה תל אביב, ראשון לציון, חולון, בת-ים ועוד. במקום מותקנת תוכנת האנליטיקה iGreen של חברת IOSight הישראלית, המאפשרת למנהלי המכון לנטר פרמטרים תפעוליים שונים. הפתרון של ווטרפול למעשה יבצע שכפול רציף של המידע הנאסף על ידי הפלטפורמה של IOSight אל ענן נפרד, וכך יאפשר את המשך השימוש בה מבלי לחשוף את הרשת התעשייתית למתקפות סייבר. בין ווטרפול ו-IOSight קיים שיתוף פעולה בארץ ובעולם, המאפשר למתקני תשתית לבצע את הטרנספורמציה הדיגיטלית לעולם התעשייה החכם (Indusry 4.0) תוך הקפדה על אבטחת הסייבר.

בכל פיירוול יש פרצה

ווטרפול הוקמה עוד ב-2007, כשתחום הסייבר התעשייתי כמעט ולא היה קיים. בשיחה עם Techtime סיפר מייסד ומנכ"ל החברה, ליאור פרנקל, כי הקים את ווטרפול לאור ניסיונו בחברה הקודמת שהקים, Gita Technologies, שעסקה בסייבר התקפי. לדבריו, הקלות שבה הצליחו בחברה לחדור למתקנים תעשייתיים גרמה לו להבין את מימדי הבעיה. "לא היתה פעם אחת שבה לא הצלחנו לבצע את הפריצה. זה הציק לי וגרם לי להבין את החולשה הגדולה של המתקנים הללו."

מייסד החברה ליאור פרנקל

לשיטתו של פרנקל, נקודת התורפה של העולם התעשייתי נעוצה בהסתמכות על פתרונות תוכנה, כדוגמת פיירוול (firewall), שאמורים לסנן חדירה פנימה של משתמשים לא מורשים. "בכל תוכנה יש באגים וחולשות. פיירוול, ומערכות הגילוי למיניהן, לא יכולות למנוע אבסולוטית ניסיונות תקיפה. אם בעולם הארגוני, הסיכון הוא בגניבת מידע, בעולם התעשייתי חדירת סייבר עלולה להשבית כליל את המתקן ולעיתים גם לסכן חיים, ולכן יש צורך בפתרון מקיף יותר. בווטרפול, פיתחנו טכנולוגיה חלופית שמאפשרת לשתף מידע החוצה מהרשת התעשייתית אבל לא מאפשרת למידע להיכנס פנימה. זהו פתרון הרמטי"

מחסום פיזיקאלי בפני הפורץ

הפיתרון של ווטרפול, המשלב חומרה ותוכנה, מספק להערכת החברה לרשתות תעשייתיות הגנה הרמטית מפני ניסיונות תקיפה מרחוק. מרכיב החומרה, המותקן בממשק שבין הרשת התפעולית (OT) לבין הרשת החיצונית (IT), כולל שני מודולים: TX, הנמצא בצד הפנימי של הרשת התעשייתית וכולל לייזר, ו-TX, הנמצא בצד החיצוני וכולל תא פוטו-אלקטרי. בין שני המודולים מחבר סיב אופטי בודד. המערך הזה מהווה מעצור פיזיקלי חד-סטרי: הלייזר מאפשר יציאה של נתונים (פוטונים) החוצה דרך הסיב האופטי, אך התא הפוטו-אלקטרי, שאינו פולט פוטונים, מונע כניסה של ביטים פנימה אל הרשת התעשייתית. "החומרה מייצרת מצב שאין שום דרך, פיזיקאלית, להכניס דברים פנימה."

כדי לאפשר בכל זאת את שיתוף המידע מהרשת התעשייתית החוצה, ולאפשר את השימוש במערכות אנליטיקה, מרכיב התוכנה של ווטרפול מבצע באופן רציף שכפול של המידע שמופק ברשת התעשייתית הפנימית לתוך ענן נפרד. כך, כאשר המשתמש מתשאל את מערכות האנליטיקה ומבצע פעולות, הוא עושה זאת בענן המשוכפל, שדרכו לא ניתן להיכנס פנימה. "יש לנו לקוחות שכל כך סומכים על המערכת שלנו, שמלבדה הם לא מתקינים שום פתרון תוכנה אחר."

ווטרפול מעסיקה כ-100 עובדים, מרביתם בישראל וכ-20 עובדים בסניף החברה בוושינגטון. לדברי פרנקל, לחברה יש אלפי לקוחות בארץ ובעולם, כשהסקטורים המרכזיים הם אנרגיה וחשמל, גז ונפט, מים וכימיקליים. החברה גם מתכננת להקים סניף נוסף בסינגפור ולכוון לעולם הבניינים החכמים.

3d Signals מתרחבת במגזר הייצור בגרמניה

בתמונה למעלה: התקנת חיישן של 3d Signals בקו הייצור. הדיגיטציה מתחילה באיסוף נתונים

חברת 3d Signals מכפר-סבא, שפיתחה פתרון לדיגיטליזציה, ניטור ואנליזה של מכונות בקו הייצור, מדווחת על גידול בהיקף ההתקנות באירופה מאז תחילת השנה, ובעיקר בקרב חברות תעשייה בגרמניה, שהיא שוק היעד העיקרי של החברה, בו היא פעילה גם באמצעות חברת-בת מקומית באזור פרנקפורט. סמנכ"לית השיווק של החברה, דניה גולן, סיפרה ל-Techtime שהפגיעה ברציפות התפעולית של מפעלים רבים עקב משבר הקורונה, והצורך לנהלם מרחוק, הגבירו את המודעות בתעשייה לחשיבות הדיגיטליזציה והגישה למידע בזמן אמת. "במהלך המשבר הצלחנו לייצר לקוחות חדשים באירופה ולספק להם תמיכה מקוונת".

מגזר התעשייה בגרמניה הוא מהגדולים והמתקדמים בעולם, ומתרכז בענפים כמו ייצור מכונות כבדות, רכב, אלקטרוניקה, הנדסה וכימיקלים. גולן: "אנחנו מאוד פעילים בתעשיות ה-CNC והמתכת בגרמניה". בתוך כך, החברה גם דיווחה על לקוח ראשון בישראל: שח"מ מקורות ביצוע, חברת-בת של חברת מקורות מים, המתמחה בייצור מערכות מים דוגמת משאבות, וציוד קידוח והתפלה, החלה בביצוע פרוייקט פיילוט שבמסגרתו הותקנה הפלטפורמה של 3d Signals במספר מכונות ייצור.

הפיילוטים הובילו לשינוי כיוון

חברת 3d Signals הוקמה ב-2015, וגייסה עד כה כ-26 מיליון דולר. החברה נבחרה לאחרונה להשתתף בתכנית היוקרתית Technology Pioneers של הפורום הכלכלי העולמי. הפיתוח הראשוני של החברה היה פלטפורמה לחיזוי תקלות במכונות תעשייתיות, המתבססת על מידע הנקלט באמצעות חיישנים אקוסטיים חיצוניים. הרעיון האקוסטי עורר עניין רב בתעשייה, אך בעקבות פיילוטים אצל לקוחות תעשייתיים, החברה הגיעה למסקנה שהתובנות שהמערכת מספקת למנהל קו הייצור הן מוגבלות.

סמנכ"לית השיווק דניה גולן

דניה: "תחום חיזוי התקלות (Predictive Maintnance) מעורר באזז גדול בתעשייה, אבל מתברר כי הערך של הכלים הללו לשיפור תפוקת הייצור הינו מצומצם למדי. המערכת שלנו, למשל, ידעה לחזות איזו סכין באיזו מכונה עומדת להתקלקל, וזה היה מאוד מרשים, אבל זה לא תרם הרבה לתפעול השוטף של קו הייצור". בעקבות הלקחים החברה שינה כיוון: היא זנחה את ההתמקדות בחיישנים אקוסטיים וחיזוי תקלות, והתמקדה במערכת המאפשרת למפעלים לבצע טרנספורמציה ממפעל "טיפש" למפעל "חכם". מערכת המתאימה לכל מכונת ייצור, ללא תלות בדגם או בתפקיד.

רק עשירית מהמכונות הן באמת "חכמות"

למרות שהביטוי Industry 4.0 כלול בלקסיקון כבר מספר שנים, אימוץ הטכנולוגיות החכמות במגזרי הייצור עדיין מקרטע. על-פי נתוני סיסקו, פחות מ-10% מתוך עשרות מיליוני מכונות הייצור בעולם מחוברות לרשת תקשורת. "בלי דיגיטליזציה אין תשתית בסיסית המאפשרת נראות. אין דטה שעליו אפשר ליישם בינה מלאכותית או למידת-עומק, או כל אנליטיקה אחרת".

נראה כי המחסומים העיקריים בדיגיטציה של התעשייה הם בעלות ומורכבות הפלטפורמות הקיימות. הפלטפורמות של חברות כמו סימנס, ABB או שניידר עשויות להיות יקרות, פולשניות (כלומר, כרוכות בהתחברות לבקרים בתוך המכונה) ומסובכות לתפעול והבנה. חברת 3d Signals עוקפת את הבעיה באמצעות פלטפורמה בלתי פולשנית, שמתבססת על חיישנים חיצוניים, וקלה לתפעול ולהתקנה (פחות משעה לחיבור מכונה).

כשיש נתונים, אפשר להתחיל לנתח אותם

הפלטפורמה מייצרת נתונים ומספקת את שכבת הדיגיטציה הבסיסית עבור קו הייצור: אילו מכונות עובדות ואילו לא, וכמה זמן עבדה כל מכונה לאורך המשמרת. בתעשייה מעריכים שיעילות הייצור הממוצעת לפי מדד OEE – Overall Equipment Effectivness הינה 60% בלבד. הפער בין התפוקה בפועל לתפוקה המקסימלית מיתרגם להפסדי עתק בשנה.

דניה: "הבנו שגם מידע בסיסי הוא מספיק כדי לחולל שינוי משמעותי. אנחנו לא מתחברים לאלקטרוניקה של המכונה, אלא מנטרים אותה מבחוץ באמצעות חיישנים שונים, כמו מד זרם או חיישן אקוסטי, המלמדים אם המכונה פועלת או לא. בתוך 48 שעות מרגע התקנת הפלטפורמה במפעל, מתקבל ממשק ניטור אחד (dashboard) לכל המפעל. כיום הטכנולוגיה שלנו היא לא בסנסורים, אלא באלגוריתמיקה ובהצגת המידע באופן שבו גם vמנכ"ל וגם מנהל רצפת הייצור יכולים להבין". לדבריה, לקוחות החברה דיווחו על שיפור של עד 30% בתפוקת הייצור בתוך 3 חודשים מרגע הפעלת הפלטפורמה.

מסך המציג את האנליטיקה ברצפת הייצור

"התעשייה משלמת את מחיר הפיגור הטכנולוגי"

משבר הקורונה מאלץ את החברות במשק לשנות כמעט בן-לילה את מתכונת העבודה שלהן ולהסתמך באופן נרחב על עבודה מרחוק. היום (ג') למשל, דיווח איגוד האינטרנט הישראלי שתעבורת האינטרנט הפנים ישראלית לאתרים ישראלים גדלה בשבועיים האחרונים בכ-25%. כך עולה מנתוני מחלף האינטרנט הפנים-ישראלי (Israeli Internet eXchange), המחבר בין כל ספקי הגישה לאינטרנט בישראל. בחברות הייטק מבוססות תוכנה, המעבר הזה מתבצע באופן חלק יחסית. ואולם בתעשייה שבה יש התבססות גדולה יותר לעבודה באתר עצמו, המעבר הכפוי הזה קשה ליישום בהתראה קצרה.

מנכ"לית חברת תפן (Tefen), המספקת ייעוץ לחברות וארגונים בהטמעת טכנולוגיות מבוססות בינה-מלאכותית ואוטומציה, מלי ביצור-פרנס, הסבירה ל-Techtime שחלק מהקושי נובע מכך שחברות תעשייתיות רבות לא הטמיעו בשנים האחרונות מערכות אוטומציה והפעלה מרחוק. בין השאר, החברה גיבשה תוכנית שיקום כדי לסייע לחברות תעשייה להתמודד עם המשבר הנוכחי, ולתכנן את היום שאחרי.

מהו הרושם שלך מהתגובה של התעשייה הישראלית למשבר?

ביצור-פרנס: "אני משוחחת עם מנכ"לים במשק והפחד שלהם הוא משתק, לא רק מהמצב היום אלא גם ממה שיקרה ביום שאחרי הקורונה. התעשייה מנסה להחזיק מעמד, אבל הלחץ מתגבר. בתקופות כאלה הנטייה היא להתמקד רק במה שהכרחי, אבל מה שבאמת חשוב זה לגבש תוכנית שיקום ליום שאחרי משבר הקורונה.

"המשבר מוכיח עד כמה מהפיכת התעשייה הרביעית (Industry 4.0) היא הכרחית. כיום אנחנו משלמים ביוקר על הפיגור הזה בתעשייה. שימוש מוקדם במערכות הפעלה מרחוק של מתקנים היה מונע השבתה של מפעלים רבים. העצה שלי למנהלי המפעלים: תגבשו עכשיו תוכנית עסקית ליום שאחרי המשבר. תוכנית שתתמקד באופן שבו מנהלים סיכונים בעתיד, אילו עובדים מחזירים ומהיכן יגיע תזרים המזומנים. תעבירו חלק ממערכי המטה למיקור חוץ כדי לחסוך בעלויות, ותבנו תוכנית מעבר לטכנולוגיות מתקדמתו, כדי שהתפוקה, הייצור והאספקה לא יהיו תלויים באדם – מכיוון שמשבר מהסוג הזה עשוי להתרחש פעם נוספת".

להאזנה לראיון המוקלט:

כבר בחודש נובמבר 2019 הזהירה ביצור-פרנס שהתעשייה סובלת מבעיית "טכנופוביה". לדבריה, "סקר שערכנו גילה שכמעט 40% מהארגונים בישראל לא מטמיעים חדשנות. למרות היותנו אומת הסטארט-אפ, התעשייה עדיין סובלת מטכנופוביה, כאשר החולשה שלנו נעוצה בעיקר באינטגרציה לקויה".

המכון לייצור מתקדם החל לפעול

בתוך כך, בימים אלה החל לפעול המכון לייצור מתקדם באזור התעשייה תפן שבגליל. המכון, שהוקם ביוזמת משרד הכלכלה בהשקעה של כ-10 מיליון שקל ומופעל על ידי קבוצת תפן, חברת ESI ואורט-בראודה, נועד לקדם הטמעת טכנולוגיות חכמות בקווי ייצור תעשייתיים, ויספק לחברות תעשייה ברחבי הארץ שירותי איבחון, ייעוץ והטמעה מסובסדים בתחום התעשייה החכמה. ביצור-פרנס מספרת כי 8 מפעלים מהצפון כבר קבעו אבחון. "אני שמחה לומר שאף אחד מהמפעלים לא ביטל את האבחון בשל המצב. להיפך, הם מבינים שהתהליך הזה עשוי להציל אותם מהמשבר הנוכחי, ובפעם הבאה".

בעקבות רכישת פריסנסו: SKF תקים מרכז פיתוח בישראל

לאחר שרכשה בחודש אוקטובר את Presenso הישראלית, חברת SKF השוודית, המתמחה בייצור מערכות מכניות סיבוביות דוגמת מיסבים וצירים, הודיעה כי בעקבות הרכישה היא מקימה בישראל מרכז מצוינות לבינה מלאכותית תעשייתית. המרכז ימוקם בחיפה וינוהל על-ידי דדי לביד, אחד ממייסדי פריסנסו, אשר שימש כטכנולוג הראשי שלה.

בכוונת SKF לגייס למרכז כ-150 עובדים בתוך שנתיים, בהם עשרות מהנדסים ומומחים בתחום הבינה המלאכותית. המרכז יתמקד בפיתוחים מבוססי בינה מלאכותית עבור יישומים תעשייתיים, וישמש כגוף הפיתוח המנהל את המחקר והפיתוח של SKF בתחומי הבינה המלאכותית, למידה עמוקה ומדעי ביג דאטה.

פריסנסו, אשר הוקמה ב-2015, פיתחה מערכת מבוססת בינה מלאכותית לזיהוי דפוסי התנהגות חריגים בין סנסורים ובין רכיבים, המצביעים על התפתחות כשל במכונות הייצור. המערכת של החברה אוספת בענן כמויות גדולות של נתונים המגיעים בפורמטים שונים ממאות מכונות ומאלפי סנסורים בקווי הייצור התעשייתיים. היא מפעילה מערכת לימוד מכונה במתכונת של רשת נוירונים (deep learning) אשר לומדת בצורה אוטונומית לחלוטין את מאפייני ההתנהגות של קהילות דומות של מכונות. המנוע יוצר קישורים פנימיים בין מאורעות לרכיבים בתוך המכונה, ובין המכונות למערכות שונות באתר התעשייתי.

לחברה כבר יש לקוחות הכוללים יצרנים תעשייתיים באירופה ובאמריקה בתחומי האנרגיה, נפט וגז, מתכות, כימיקלים ועוד. בחודש מאי 2019 היא נבחרה על-ידי Siemens להיות שותפה אסטרטגית בתחום הבינה המלאכותית ולמידה חישובית לתחזוקת מכונות.

בחודש אוקטובר רכשה SKF את פריסנסו תמורת סכום הנאמד בכמה עשרות מיליוני דולרים. קבוצת SKF היא ענקית תעשייתית שהוקמה בשנת 1907 ומעסיקה יותר מ-44,200 עובדים ופועלת בכ-130 מדינות. בשנת 2018 הסתכמו מכירותיה בכ-8.5 מיליארד דולר. החברה נמצאת במהלכה של טרנספורמציה דיגיטלית שנועדה להביא אותה לייצור במתכונת Industry 4.0. במסגרת הזאת היא חנכה בינואר השנה מפעל ייצור אוטומטי בצרפת, לייצור חלקי מנועי סילון עבור חברת Safran הצרפתית. SKF מתכוונת ליישם את הטכנולוגיה של פרסנסו כדי לשפר את הביצועים של מכונות יקרות ערך בקרב לקוחותיה במגזר התעשייתי.

מנהל המרכז דדי לביד, שגם מונה לדירקטור לתחום הבינה המלאכותית ב-SKF, אמר: "המטרה היא ליצור ארגון הנדסי אשר יחבור ליצירת פתרונות אנליטיים תעשייתיים שיסייעו לשנות את האופן בו התעשייה רואה את אמינות המכונה. ההזדמנויות בתחום הבינה המלאכותית הן כמעט אינסופיות ואני מצפה לעבוד עם הצוות על מנת להתמודד עם אתגרי הלקוחות בדרכים חדשות".

המכון לייצור מתקדם יתחיל לפעול בינואר 2020

המכון לייצור מתקדם, שהוקם ביוזמת משרד הכלכלה בהשקעה של כ-10 מיליון שקל, צפוי להתחיל בפעילותו באופן רשמי בתחילת ינואר. המכון הוקם במטרה לקדם הטמעת טכנולוגיות חכמות בקווי ייצור תעשייתיים, יפעל מאזור התעשייה תפן שבגליל, ויספק לחברות תעשייה ברחבי הארץ שירותי איבחון, ייעוץ והטמעה מסובסדים בתחום התעשייה החכמה. ל-Techtime נמסר כי המכון כבר קיבל שורה של בקשות מחברות תעשייה לקבל שירות.

משרד הכלכלה פירסם מכרז להקמת המכון, ובחודש יולי 2019 הוא העניק את הזכייה לקבוצה של שלוש חברות: קבוצת הייעוץ תפן ישראל, חברת ESI של איל זילברמן ומכללת אורט-בראודה. אורט-בראודה, הנחשבת למובילה בתחום הרובוטיקה, תספק את התמיכה האקדמית. קבוצת תפן וחברת ESI, שהתמזגו מוקדם יותר השנה, יהיו אחראיות על ריכוז וניהול שירותי הייעוץ וההטמעה. בני אמויאל, לשעבר מנכ"ל מדג"ל, יעמוד בראש המכון. בהמשך צפויה לקום במקום גם מעבדת הדגמה של פתרונות חכמים לתעשייה.

"החולשה שלנו היא באינטגרציה"

חברת הייעוץ והניהול תפן (Tefen) תהיה אחראית על ריכוז הפעילות ואספקת שירותי האיבחון והייעוץ הטכנולוגיים לחברות. בשנים האחרונות החברה מתמקדת בתחום הבינה המלאכותית לעסקים וארגונים, ובמסגרת זו היתה מעורבת בפרויקטים רבים במגזר הפרטי ובמגזר הציבורי. מנכ"לית תפן, מלי ביצור-פרנס (בתמונה למעלה), אמרה בשיחה עם Techtime, שמדינת ישראל עדיין מפגרת מאוד מאחור בתחום החדשנות העסקעת והתעשייתית.

"מסקר שערכנו עלה שכמעט 40% מהארגונים בישראל לא מטמיעים חדשנות. למרות היותנו אומת הסטארט-אפ, התעשייה עדיין סובלת מטכנופוביה, כאשר החולשה שלנו נעוצה בעיקר באינטגרציה לקויה". לדבריה, מטרת המכון תהיה להנגיש את פתרונות התעשייה החכמה לחברות תעשייתיות קטנות ובינוניות. "אנחנו נסייע באיבחון את הבעיות של כל ארגון, ובאיתור הפתרון המתאים. והכול באופן מסובסד ובתחנה אחת".

למידע נוסף על המכון, האזינו לראיון הקולי עם מלי ביצור-פרנס:

‭‮

התוכנה של קווליטי-ליין הותקנה ב-PM ובפלקס

בתמונה למעלה: הרכבות עדינות בקו ייצור של חברת PM בפתח תקווה. צילום: Techtime

חברת QualityLine מקריית-גת פיתחה פלטפורמה אנליטית לבקרת איכות הייצור בתעשיית האלקטרוניקה, המאתרת בזמן אמת בעיות בקו הייצור, ואת מקורן. התוכנה אוספת מידע מכל מערכות הבדיקה והחיישנים בקו הייצור, מתרגמת אותו לפורמט אחיד ומציגה את הנתונים והתובנות בפני מנהלי הייצור. כמה חברות אלקטרוניקה ישראליות, ובהן גילת רשתות לוויין וסיקלו (Siklu) כבר עושות שימוש בפלטפורמה, והיא גם מותקנת בקווי ייצור המקומיים של Flex ושל PM. להערכת החברה, המערכת שלה משפרת את הנצילות (yield) בכ-30% בתוך כשנה.

חברת קווליטי-ליין הוקמה ב-2017 על-ידי ד"ר אייל קאופמן, ששימש מנהל תפעול בכיר במובילאיי לפני מכירתה לאינטל. החברה פועלת מקרית גת ומעסיקה 10 עובדים, ועד היום היא פעלה בחשאיות רבה בלא לבצע גיוס הון. כיום היא נערכת לביצוע גיוס הון, מאחר והיא יכולה להציג בפני המשקיעים פורטפוליו ראשוני של לקוחות ומקרי מבחן.

האיכות המחמירה של מובילאיי הצריכה גישה חדשה

אייל קאופמן
אייל קאופמן

בשיחה עם Techtime הוא סיפר שהרעיון למוצר עלה בעת שפיקח על קו ייצור מערכות הרכב (After-Market) של מובילאיי. "ההקפדה על איכות הייצור היא כפולה ומכופלת במובילאיי, מאחר שמדובר במערכת בטיחותית, ואין בה מקום לפשרות. בתחילה היינו צריכים להתמודד עם כמות עצומה של מוצרים שלא עמדו בסטנדרטים ולכן לא יצאו לשוק, וזה היה כרוך בהפסד כספי. המצב השתנה לאחר שיישמנו פתרון אנליטי כולל, ששימש כבסיס לפיתוח של קווליטי-ליין".

לדבריו, "הנתונים המופקים כבר היום בתהליך הייצור שווים זהב, אך החברות מתקשות לבצע אינטגרציה ולהפוך אותם ל'מידע חכם', מאחר שהם מגיעים בפורמטים שונים מאוד זה מזה: כל מכונה או כל מכשיר מדידה מייצרים את הנתונים בתצורה שונה". קווליטי-ליין פותרת את הבעיה באמצעות טכניקות של זיהוי תבנית (Pattern Recognition) ולמידת-מכונה, אשר מתרגמות את כל השפות השונות לפורמט אחיד שניתן לפענח ולהפיק ממנו תובנות מועילות.

לפי נתוני החברה, המערכת שלה מאחדת יותר מ-1,000 פורמטים שונים של נתונים. היא אינה מצריכה התקנה של חיישנים נוספים בקו הייצור מעבר לאלה שכבר קיימים בו במילא. ההטמעה נמשכת ימים ספורים, ומאחר שהיא מבוססת-ענן – ניתן לקשר בין מספר קווי ייצור, מעבדות ומתקנים מרוחקים.

להתחבר מחדש אל רצפת הייצור

הפלטפורמה של קווליטי-ליין מחזירה לחברות המוצרים את השליטה בקווי הייצור של מוצריהן. מרבית הייצור האלקטרוני מתבצע כיום באמצעות קבלני ייצור חיצוניים, כמו פלקס, ג'ייביל, פוקסקון ועוד. המתכונת הזו חוסכת בעלויות, אך מנתקת את החברות מקו הייצור ומקשה עליהן לפקח על תהליך וטיב הייצור. קאופמן: "בפועל, המוצרים נארזים ונשלחים מקבלן הייצור ישירות אל המשווקים, מבלי שהחברה יכולה לבצע בדיקות איכות משלה. לכן במקרים רבים מתגלות בעיות רק כשהמוצרים כבר בשוק".

האם קבלניות הייצור מקבלות בברכה את הפיקוח מבחוץ? לדברי קאופמן, שינויים רגולטוריים ותפיסתיים יוצרים כיום נכונות גוברת בקרב הקבלניות לספק ללקוחות גישה מסוימת אל קו הייצור. "עד לפני מספר שנים הקבלניות נרתעו ממתן גישה לרצפת הייצור. אולם לפי החוק, הנתונים מקו הייצור שייכים ללקוח. הקבלניות הבינו שהשיתוף הזה פועל גם לטובתן: הפלטפורמה שלנו, למשל, מאפשרת להן עצמן לאתר בעיות בייצור בזמן אמת, לחסוך בעלויות, ולהרוויח את שביעות הרצון של הלקוח". לדבריו, הטכנולוגיה של החברה יכולה לשמש גם בתעשיית השבבים, אך בשלב זה החברה ממוקדת בתעשיית הייצור האלקטרוניקי.

הרובוטים ימחקו מיליוני משרות בתוך חמש שנים

INDUSTRIAL ROBOT

מערכות רובוטיקה מתקדמת (Advanced Robotics Systems) מתחילות להגיע לשלב בהתפתחותן שבו הן מוכנות לבצע שינוי עומק במבנה תעשיית הייצור העולמית. מכון המחקר האמריקאי בוסטון קונסלטינג גרופ (Boston Consulting Group) ביצע סקר מקיף בקרב כ-1,300 מנהלי מפעלי ייצור בעולם, שבו הם העריכו שהשפעת הטכנולוגיה החדשה תורגש בתוך פחות מחמש שנים.

מערכות רובוטיקה מתקדמות הינן דור חדש של מערכות רובוטיות תעשייתיות, שהפעלה והשליטה בהן הוא מהיר וקל בהשוואה לרובוטים התעשייתיים הנמצאים כיום בשימוש. בזכות עוצמת עיבוד זמינה במחירים נמוכים, הן מנוהלות יותר באמצעות תוכנה ופחות באמצעות חומרה, ולכן קל יותר לשלב אותן במשימות ייצור גמישות ובאתרים בהם עובדים בני אדם ורובוטים זה לצד זה.

הנשאלים העריכו ששימוש במערכות רובוטיקה מתקדמות במפעליהם, לצד שינויים מבניים נוספים המתאימים את המפעלים לפעילות אוטומטית, יביאו לחיסכון של כ-40% בעלויות הייצור. זאת לצד יתרונות נוספים, כמו איכות ייצור משופרת וגמישות תפעולית. מכאן שלאור תהליך ההוזלה של רובוטים, בזכות עלייה במשקל התוכנה וירידה במחירי החיישנים והמחשבים – תהליך הרובוטיזציה המאסיבי של קווי הייצור נראה בלתי נמנע.

אלא שלתהליך הזה תהיה השפעה דרמטית על מבנה התעסוקה בתעשייה. פעילויות המבוססות על עבודה ידנית שגרתית של פועלי צווארון כחול, כמו למשל העמסת ופריקת מוצרים, צפויות להיות אוטומטיות לחלוטין. עבודות הכוללות פעילויות שגרתיות ופעילויות לא שגרתיות, כמו תחזוקה למשל, יתמקדו בפעולות הלא שגרתיות שלהן, כשהפעילות השגרתית תיהפך לאוטומטית. הדבר גם יביא לשינויים בסוג העובדים בתעשייה ובסוג ההכשרה שלהם.

מקצועות חדשים בקווי הייצור

אולם השינוי הבולט ביותר צפוי להיות הפחתה משמעותית מאוד במספר העובדים שייאכלסו את קווי הייצור. מדובר בתהליך מהיר מאוד: 56% ממנהלי החברות באסיה צופים שמספר העובדים יצטמצם בכ-5% לפחות בתוך חמש שנים בלבד. בסין ההשפעה צפויה להיות המהירה ביותר: 67% מהנשאלים הסינים העריכו שהצמצום יהיה של 5% לפחות, כאשר 21% מהנשאלים העריכו במפעליהם יצמצמו את מספר העובדים ביותר מ-20%.

התחזיות לצמצום דרמטי בכוח האדם אינם נחלתה של סין בלבד. רבע מהנשאלים בארה"ב הערכיו שם יצמצמו את מספר העובדים ב-5%-10%, ו-10% העריכו שהצמצום יהיה של יותר מ-20%, בתוך חמש שנים בלבד. תמונה דומה עולה גם באירופה המערבים ובאירופה המזרחית, כאשר בפולין השפעת הרובוטים צפויה להיות החזקה ביותר לצד סין.

ראוי לציין שבמקביל להתרוקנות קווי הייצור, כל הנשאלים צופים עלייה במספר העובדים שיועסקו במקצועות הצווארון הלבן. במקביל, מתפתח מקצוע חדש של הנדסת מערכות ייצור רובוטיות, שיתמקד בפיתוח, התאמת והתקנת מערכות רובוטיות. 62% מהנישאלים ציינו שהם מתכננים להגדיל את מספר העובדים בתחום הזה, כאשר הנשאלים הסינים היו הנלהבים והשאפתניים ביותר: הדבר קשור ככל הנראה לכך שאוטומציה ורובוטיקה הם תחומי מפתח באסטרטגיה הממשלתית Made in China 2025.

למידע נוסף על המחקר, הקליקו: Advanced Robotics in the Factory

מכון לייצור מתקדם יוקם בצפון במימון משרד הכלכלה

תפן ישראל, חברת ESI של איל זילברמן ומכללת אורט-בראודה זכו במכרז של משרד הכלכלה להפעלת מכון לייצור מתקדם, שתפקידו יהיה לקדם הטמעה של טכנולוגיות חכמות בחברות תעשייה ישראלית במטרה להעלות את הפריון ולהצעיד את ישראל לעידן התעשייה החכמה. המכון צפוי לקום תוך מספר חודשים בצפון הארץ בעלות של 10 מיליון שקל, והוא יספק לחברות בישראל שירותי אבחון, ייעוץ והאמעה מסובסדים בתחום התעשייה החכמה.

לצורך הקמת המכון שלושת הגופים שזכו במכרז יקימו חברה משותפת שתנהל את המכון. בשיתוף הפעולה בין שלושת הגופים קבוצת תפן וחברת ESI, שהתמזגה באחרונה לתוך תפן, יהיו אחראיות על מתן שירותי הייעוץ וההטמעה ואורט-בראודה, שנחשבת למובילה בתחום הרובוטיקה, תספק את התמיכה האקדמית. בני אמויאל, לשעבר מנכ"ל מדג"ל, יעמוד בראש המכון.

לתווך בין ההייטק לתעשייה

המושג "תעשייה 4.0" מתייחס למגמה עולמית של שילוב טכנולוגיות חכמות של דיגיטליזציה ואוטומציה במפעלים כגון רובוטיקה, IoT, בינה מלאכותית ועסקית, הדפסת תלת-מימד, שימוש בחומרים מתקדמים ועוד. מי שתרכז את תהליך התכלול של המכון ותפסק את שירותי האבחון והייעוץ הטכנולוגיים לחברות היא חברת הייעוץ והניהול תפן (Tefen), שמתמקדת בשנים האחרונות בתחום הבינה המלאכותית לעסקים וארגונים ובמסגרת זו היתה מעורבת בשורה של פרויקטים גם עם המגזר הציבורי. מנכ"לית תפן מלי ביצור-פרנס אומרת בשיחה ל-TechTime כי ישראל עדיין מפגרת מאוד מאחור בתחום.

"מדברים היום הרבה מאוד על תעשייה חכמה, אבל עושים עדיין מעט מאוד. כיום, בעיקר חברות גדולות עם משאבים יכולות להרשות לעצמן לבצע את המהפכה הזאת. זהו פרויקט ראשון בתחום, שממומן על ידי הממשלה, שמטרתו להקים מעין מרכז חדשנות כלל-ארצי שירכז את כל המידע בתחום ויאפשר להנגיש אותו לחברות בינוניות וקטנות יותר."

ביצור-פרנס מדגישה כי בניגוד לסברה הרווחת הטכנולוגיות הללו רלוונטיות גם לעסקים קטנים יותר. "גם בחברות עם עשרות עובדים ומחזור של מאות מיליוני שקלים שילוב של טכנולוגיות חכמות יכול לתרום משמעותית לפריון, גם אם מדובר בהטמעה של מערכת רובוטית אחת, מדפסת תלת-מימד או כלים של בינה עסקית. העובדה כי השירותים של המכון מסובסדים היא יתרון גדול, כי זה יאפשר לחברות לבחון האם וכיצד ניתן להטמיע אצלן את הפתרונות הללו."

גם אם האימוץ של טכנולוגיות חכמות בתעשייה הישראלית עדיין נמוך יחסית, בהייטק הישראלי ניתן למצוא לא מעט חברות המפתחות פתרונות בתחום הייצור המתקדם, והמכון עשוי להיות גורם חשוב שיתווך בין ההייטק לתעשייה. "אנחנו בונים מאגר של פתרונות, מהארץ ומהעולם, והוא יתעדכן כל הזמן. במקביל, אנחנו מתכוונים לעשות פנייה מרוכזת לחברות סטרט-אפ וחברות טכנולוגיות גדולות להצטרף למיזם. אנחנו גוף ללא פניות והמטרה שלנו היא להתאים פתרון לכל צורך ולבנות תעשייה ישראלית חכמה."