סיליקום קיבלה לקוח מרכזי חדש מתעשיית הטלקום

חברת סיליקום (Silicom) הודיעה היום שספקית תקשורת מובילה מארצות הברית בחרה במוצר שלה עבור נתב תקשורת עסקי חדש (SD-WAN-based Small Business Gateway) שהיא מתכננת להשיק בקרוב. הלקוח ביצע הזמנה ראשונית בהיקף של מיליון דולר שתימסר ברבעון השני וברבעון השלישי השנה. להערכת סיליקום, המכירות ללקוח לכל אורך 2018 יסתכמו בכמה מיליוני דולרים. הלקוח מתכנן להגדיל את היצור של המוצר החדש, ולהגיע להיקף רכישות של 15-20 מיליון דולר מסיליקום בשנת 2019.

במקביל, שתי החברות משתפות כעת פעולה בהשגת אישורים רגולטוריים למוצר הקצה החדש, אשר יכולל גם תקשורת Wi-Fi וגם תקשורת LTE. במקביל, הלקוח החל בתהליך הערכה של ספקים לציוד קצה נוסף שישתלב בתוכנית ה-NFV שלו. סיליקום מסרה שפתרונות הקצה שלה הגיעון לשלב "הרשימה המצומצמת" של המתמודדים.

סיליקום תולה ציפיות בשוק הטלקום

"אנחנו נרגשים מיצירת הקשר עם ענק הטלקום הזה", אמר נשיא ומנכ"ל החברה, שייקה אורבך. "הבחירה הזו מלמדת שהתעשייה רואה בנו שותף הולם לתעשיית הטלקום. התחנלו במגעים עם חברות טלקום נוספות המתכננות להשיק פתרונות SD-WAN ו-NFV. תעשיית הטלקום נאבקת כיום עם הנפח העצום של המידע המגיע אל אבזרי הקצה, והיא זקוקה לציוד קצה שיסייע לה להכניס טכנולוגיות חדשות לצורך בניית המודל העסקי. לכן אנחנו צופים שהפתרונות שלנו לקצות הרשת יהיו מנוע צמיחה מרכזי".

הזכייה הזו ממתיקה במקצת את הגלולה המרה שהחברה נאלצה לבלוע בחודש מרץ, כאשר הלקוח הגדול ביותר שלה ביטל תוכנית הצטיידות מאסיבית עבור מוצר חדש שעבורו הזמין מסיליקום מתגי מארג בכרטיסי רשת איתרנט (Switch Fabric-on-a-NIC), במהירות של 100Gigabit לשנייה. סיליקום העריכה שהפרוייקט יניב הזמנות בהיקף של כ-75 מיליון דולר ב-2019.

המנייה מזנקת בעקבות הדו"ח הרבעוני

היום החברה דיווחה גם שמכירותיה ברבעון הראשון של 2018 צמחו ב-16% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בכ-25.3 מיליון דולר. למרות העלייה במכירות, היא דיווחה על הפסד של 1.4 מיליון דולר בעקבות מחיקת הון פיננסית בהיקף של 5 מיליון דולר, בגלל אובדן הלקוח הגדול. החברה פירסמה תחזית מכירות של 27-28 מיליון דולר לרבעון השני של השנה.

בעקבות הדו"ח הרבעוני והדיווח על הלקוח החדש, זינקה מניית סיליקום בנסד"ק בקרוב ל-5% והעניקה לה שווי שוק של כ-287 מיליון דולר. שייקה אורבך, אמר שביטול תוכנית ההצטיידות המאסיבית של הלקוח הגדול, שהוא אחד מעשרת ספקי הענן הגדולים בעולם, "גרם אכזבה גדולה. למרות שקיבלנו התראת ביטול קצרה בלבד, אסטרטגיית הצמיחה שלנו נשארה כשהיתה. והדבר מודגם בזכייה שהכרזנו עליה היום".

למרות משבר הסמארטפונים, STMicroelectronics צמחה ב-22%

Carlo Bozotti STMicroelectronics. photo: electronica2016

ברבעון הראשון של שנת 2018 צמחו המכירות של חברת STMicroelectronics בכ-22.2% והסתכמו בכ-2.23 מיליארד דולר והרווח הנקי הסתכם בכ-239 מיליון דולר, כמעט כפול מ-131 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. החברה צופה שברבעון השני ישמרו המכירות על יציבות ויצמחו בשיעור של 1.5%, בשולי רווח של 40%.

בחלוקה לפי מגזרי פעילות, מסתבר שהצמיחה היתה בכל מגזרי הפעילות של החברה. המכירות בתחום המרכזי ביותר, של רכיבים דיסקרטיים ורכיבים לשוק הרכב, צמחו המכירות מ-708 מיליון דולר לכ-817 מיליון דולר. שיעור הצמיחה הגדול ביותר היה בתחום המיקרו-בקרים והרכיבים הדיגיטליים, שבו צמחו המכירות מ-593 מיליון דולר ל-750 מיליון דולר. גם תחום הרכיבים האנלוגיים, החיישנים ורכיבי MEMS הראה צמיחה גדולה: מ-518 מיליון דולר אשתקד לכ-655 מיליון דולר בתחילת 2018.

נשיא ומנכ"ל החברה, קארלו בוזוטי (בתמונה למעלה), אמר שלמרות החולשה במכירות לשוק מכשירי הסמארטפון, "אשר צפויה להימשך להערכתו לפחות לכל אורך המחצית הראשונה של השנה, החברה צופה שמכירותיה במחצית הראשונה יצמחו ב-17.5% והמכירות בשנת 2018 כולה יצמחו בכ-19.8% בהשוואה לשנת 2017".

ככל הנראה זה יהיה הדו"ח האחרון של בוזוטי, שבתחילת השנה הודיע על פרישה מהתפקיד לאחר 12 שנים כנשיא ומנכ"ל של יצרנית השבבים האיטלקית-צרפתית. בוזוטי יפרוש לאחר האסיפה הכללית של בעלי המניות בסוף מאי השנה. במקומו יתמנה סגנו, ז'אן-מרק שרי (Jean-Marc Chery), לתפקיד הנשיא והמנכ"ל.

חברת STMicroelectronics דורגה על-ידי IC Insights כיצרנית השבבים ה-11 בגודלה בעולם (לפי היקף מכירות) בשנת 2017. החברה פועלת בעיקר מצרפת ומאיטליה. היא מפעילה 11 מתקני ייצור שבבים בעולם ומעסיקה כ-43,500 עובדים. ל-ST פעילות עניפה בישראל והיא מייצרת את השבבים של ואלנס ושל מובילאיי. בינואר השנה היא הכריזה על תוכנית ST-Up Accelerator לתמיכה בחברות סטארט-אפ ישראליות בתחומי האלקטרוניקה. התוכנית פועלת במסלול בן 18 חודשים הבנוי מחמישה שלבים, שמהלכן תסייע ST לחברות הישראליות להגיע אל השוק העולמי.

ניסטק רכשה מכונות השמה של סמסונג ב-3 מיליון שקל

קבוצת ניסטק (Nistec) ביצעה השקעה נוספת בציוד ייצור טכנולוגי עבור מפעלי ההרכבה שלה בצפון הארץ. במסגרת ההצטיידות האחרונה היא רכשה ארבע מכונות השמת רכיבים אלקטרוניים מתוצרת חברת סמסונג. שתי מכונות SM482 Plus ושתי מכונות STF-100S. מכונות SM482 Plus הן בעלות 6 ראשים כל אחת ומגיעות לקיבולת השמה של עד 30,000 רכיבים בשעה במעגלים אלקטרוניים בגודל של 460X400 מ"מ.

מערכות STF-100S מספקות פתרון לטעינה אוטומטית של מגשי רכיבים על קו ההשמה. מדובר בעיקר ברכיבים אקטיביים שמגיעים במגשים ונטענים על קו ההשמה באמצעות המכונה. במסגרת העיסקה רכשה הקבוצה גם מזינים (פידרים) חכמים המאפשרים טעינה אוטומטית של רכיבים אלקטרוניים על המכונה, וכן עגלות טעינה ייעודיות להכנת ה-Setup לקו הייצור. המזינים האוטומטיים מיועדים לקצר את זמני טעינת הפרוייקט בקו הייצור.

ארבע המכונות החדשות יותקנו וייכנסו לפעילות מלאה במהלך חודש יוני 2018. מכונת SM482 Plus אחת ומכונת STF-100S אחת יותקנו במפעל ניסטק צפון שבמעלות, ושתי המכונות האחרות יותקנו במפעל ניסטק גולן (בתמונה למעלה) שבקצרין. "צורכי הלקוחות שלנו גדלים ואנו מחויבים לתת להם מענה טכנולוגי ברמה גבוהה". אמר מנכ"ל קבוצת ניסטק, יצחק ניסן. "הציוד החדש יאפשר לנו להרחיב את קיבולת הייצור ולסייע ללקוחות לספק מוצרים איכותיים ללקוחות שלהם בכל העולם".

כיום פועלת חברת מערכות ההשמה של סמסונג תחת השם Techwin Hanwha, לאחר שבשנת 2015 רכשה חברת Hanwha הקוריאנית את חטיבת ההשמות Techwin Samsung של חברת סמסונג.

מכונת SM482 Plus (מימין) ומערכת STF-100S
מכונת SM482 Plus (מימין) ומערכת STF-100S

 

MIPS ממתינה להחלטת מובילאיי על מעבד הליבה

חברת MIPS, המספקת קניין רוחני של מעבדי CPU, ממתינה להחלטת אינטל, האם היא תמשיך להיות ספקית המעבדים של מובילאיי, או שזו תעבור לארכיטקטורה של אינטל. כך סיפר ל-Techtime יו"ר ומנכ"ל זמני של מיפס, דדו בנטאו, בראיון בלעדי לקראת ביקורו השבוע בישראל כדי להשתתף בכנס ChipeX2018. בנטאו: "אנחנו עובדים עם מובילאיי ארבע דורות. הדור החמישי שלהם כולל פיתוח תוכנה מאסיבי. אינטל יכולה יכולה לשנות את ה-CPU בדור החמישי של מובילאיי, אבל זה ידרוש ממנה הרבה מאוד זמן כדי לבצע את כל שינויי התוכנה הדרושים. אני לא יודע אם הם כבר קיבלו החלטה בנושא הזה או לא, אבל בסופו של יום יש למובילאיי הרבה מאוד יתרונות בהיצמדות לארכיטקטורה הנוכחית של מיפס".

דדו בנטאו, מנהל קרן Tallwood Venture Capital ינצל את הביקור כדי להיפגש עם לקוחות ישראלים של החברה. למרות שזה לא ביקורו הראשון בארץ, הוא לא מפסיק להתפעל. "ישראל מרשימה מאוד", סיפר בראיון בלעדי ל-Techtime. "יש כאן אוכלוסיה של מדינה קטנה עם היקף חדשנות מדהים. צפיפות הטכנולוגיה בישראל היא כמו של עמק הסיליקון. אני לא יודע אם יש מדינה דומה בעלת שיעור כזה של יזמויות טכנולוגיות. זה מדהים. המהנדסים מבריקים מאוד. אני אוהב לעבוד עם מהנדסים מישראל".

המחמאה הזו מגיעה מאחד מאושיות תעשיית השבבים העולמית. למרות שנולד ב-1946 בכפר עני ליד מנילה שבפיליפינים, הוא הצליח ללמוד טיסה שבאמצעותה הגיע לעבודה בחברת בואינג. משקיבל אישור שהייה בארצות הברית למד הנדסת אלקטרוניקה והיה אחראי לכמה מהתכנונים החשובים בתחום המחשב האישי. בחברת קומודור הוא פיתח את המחשבון 16 סיביות הראשון המבוססת על מעבד CPU. ב-1981 הוא תכנן את שבב האיתרנט CMOS הראשון של 10Mbit, את הלוגיקה של ערכת השבבים במחשבי ה-PC הראשונים (XT ו-AT) ואת המאיץ הגרפי הראשון במחשבים אישיים.

לקוחות מרכזיים: קואלקום, ברודקום ומובילאיי

כיום האתגר החשוב ביותר העומד בפניו הוא הגדרת עתידה של חברת מיפס, שאותה רכשה טאלווד מחברת אימג'יניישן הבריטית בסוף 2017 תמורת 65 מיליון דולר בלבד. חברת מיפס היא יצרנית קניין רוחני של מעבדי CPU בעלת מסורת ארוכה מאוד. היא החלה את דרכה כפרוייקט מחקר באוניברסיטת סטאנפורד בשנות ה-60 שבמהלכו פותחה ארכיטקטורת MIPS – Microprocessor without Interlocked Pipeline Stages, שהיא סט פקודות למעבדי RISC.

החברה מספקת קניין רוחני (IP) של מעבדי מחשבים, במודל עסקי דומה לחברת ARM. שתיהן מספקות את המעבדים למגוון יישומים, בדגש מיוחד על מערכות חסכוניות בהספק. לחברה לקוחות גדולות מאוד כמו חברת ברודקום וחברת קואלקום. בישראל, הלקוחה המפורסמת ביותר של MIPS היא מובילאיי הישראלית, שמעבדי הראייה EyeQ שלה מבוססים על ארכיטקטורת MIPS.

"זה יהיה משהו שאנשים לא ראו ולא עשו בעבר"

בראיון בלעדי ל-Techtime, סיפר בנטאו שחלק מהשיקולים לעיסקת הרכישה היו רגשיים. בנטאו: "בעבר תכננתי שבבי CPU ויש לי חיבה לעולם הזה. כאשר מיפס היתה זמינה לרכישה, זו היתה הזדמנות לחזור אליו". אולם הסיבה המרכזית נעוצה בכך שהגיע למסקנה שמיפס יכולה לבצע מהפיכה חדשה. "בתחום הבינה המלאכותית יש צורך ביכולת חישוב מהירה.

אומנם ה-CPU הוא איטי בהרבה מרשתות נוירוניות, אבל הרשתות הנוירוניות זקוקות לשירות הכנה מהירה של הנתונים המתבצע על-ידי ה-CPU. לכן יש הזדמנות בתחום הבינה המלאכותית, שבה יש צורך במעבד מהיר בקצות הרשת (Edge Devices) היושב לצד הרשת הנוירונית. אנחנו נציג ארכיטקטורה שונה שהיא מותאמת לאלוגריתמים מהירים מאוד וליישומי AI. כשנבוא עם המוצר נהיה תחרותיים מאוד. יהיה לנו מוצר מוצר שיתן הרבה יותר יכולות מיחשוב ונוכל לספק עיבוד מהיר של בינה מלאכותית ושל אלוגריתמים מסובכים בו-זמנית. זה יהיה משהו שאנשים לא ראו ולא עשו בעבר. לא הייתי מבזבז הרבה כסף אם לא הייתי מאמין שמיפס תהיה חברה משפיעה בתעשייה".

מהו ההבדל המרכזי ביניכם לבין ARM?

"ההבדל הוא בארכיטקטורה של ה-CPU. מיפס היתה הראשונה שתכננה קניין רוחני למעבדים ושילבה בהם הרבה תכונות שהגיעו מעולם המחשבים המרכזיים ולכן הארכיטקטורה שלנו קרובה יותר למחשבים מרכזיים מזו של ARM. בעקרון, חברת ARM התפתחה מסביב להתמקדות בפונקציות בקרה, ואנחנו התפתחנו מסביב לפעולות הקשורות לנתונים (Dataplane Execution). לכן למשל יש לנו יכולות Multi Thread המאפשרות לטפל במספר פקודות בו-זמנית. לדבר הזה יש חשיבות גדולה בתחום הבינה המלאכותית. כיום הלקוחות של מיפס הן בעיקר חברות גדולות בעלות טכנולוגיה גבוהה, והלקוחות של ARM מגוונים יותר".

לא צפויות השקעות בישראל

קרן טאלווד של בנטאו מכירה את ישראל. בעבר היא השקיעה בחברת Wilocity הישראלית שנמכרה לקואלקום, ובשנת 2017 הצטרפה כמשקיעה לקרן Grove Ventures הפועלת בישראל ובארה"ב, שאותה הקים דב מורן מייסד M-System. בנטאו לא שולל השקעה נוספת בישראל, אולם הודה שבתור משקיע פעיל, לא נוח לו להשקיע בחברה המרוחקת אלפי קילומטרים מקליפורניה.

הקרן מתמקדת בהשקעה בחברות שבבים דוגמת Wave Computing האמריקאית, שבחרה במעבדי חברת MIPS מרובי נימות 64 סיביות להרצת מעבדי בינה מלאכותית מסוג חדש שהיא מפתחת. לדברי בנטאו אין כוונה לבצע מיזוג של מיפס עם חברות פוטרפוליו של הקרן. "כרגע אני מתפקד כמנכ"ל פעיל ויו"ר של מיפס, אבל אנחנו מחפשים מנכ"ל לחברה. הרעיון הוא שאני אהיה בעורב בהחלטות האסטרטיות ולא בניהול של מיפס".

  • התמונה למעלה מתוך פרוייקט של PhilDev Foundation
  • כנס השבבים ChipEx2018 יתקיים ביום ג', 1 במאי 2018 במרכז הכנסים של מרכז הירידים והקונגרסים בתל-אביב, ויתמקד השנה בנושאי בינה מלאכותית ולימוד מכונה. הכנס מאורגן על-ידי חברת ASG בשיתוף איגוד תעשיית השבבים האמריקאי (SIA) והאיגוד הבינלאומי של תעשית השבבים (SEMI).
  • למידע נוסף והרשמה: www.chipex.co.ilלפרטים נוספים: לימור אהרוני, 09-7454007, [email protected]

ה-LiDAR של אינוויז יותקן במכוניות במוו

אינוויז טכנולוגיות (Innoviz Technologies) הודיעה שחברת במוו (BMW) בחרה בגלאי ה-LiDAR הייחודי שלה, InnovizOne (בתמונה למעלה), עבור הייצור הסדרתי של דגמי כלי-רכב אוטונומיים של החברה לשנת 2021. מטרת במוו היא להשתמש בחיישן הלייזר הישראלי כדי לאפשר יכולות נהיגה אוטונומיות בשלבים המתקדמים 3-5. חיישן הלייזר של אינוויז סורק את המרחב שבו נע הרכב ומייצר מפה תלת מימדית של סביבת הרכב בדיוק גבוה, בכל תנאי התאורה ובכל תנאי מזג האוויר.

פירוש הדבר שברכב האוטונומי העתידי של במוו יהיו לפחות שתי טכנולוגיות ישראליות מרכזיות: מערכת האתראות מבוססת מצלמה של מובילאיי, וחיישני הלייזר של אינוויז.

החברה מסרה שהבחירה נעשתה לאחר שבמוו בדקה פתרונות LiDAR מתחרים וקבעה שהטכנולוגיה של אינווויז עומדת ברף הגבוה של בטיחות, אמינות וביצועים שהיא קבעה. בנוסף לביצועי החיישנים עצמם, אינוויז נבחרה בזכות מעטפת אלגוריתמית מבוססת לימוד עומק (deep learning) שהיא פיתחה, אשר מנתחת את הסביבה ומזהה את האובייקטים, המכשולים ותוואי הנסיעה. מדובר בפתרון רב-שכבתי הכולל את החיישן, מערכת החומרה, תוכנה ושכבת פיענוח. הגלאים מסוג InnovizOne יוטמע בדגמי BMW על-ידי ספקית המערכות לרכב Magna, שביצעה בעבר השקעה אסטרטגית בחברה אינוויז.

"חברת BMW מתווה קווים מנחים ברורים בנוגע לבטיחות, אמינות ורמת ביצועים בכלי-רכב אוטונומיים", אמר מנכ"ל ומייסד חברת אינוויז, עומר כילף. "הבחירה באינוויז היא פועל יוצא של עבודה מאומצת של הצוות שלנו, שבמהלך השנה האחרונה השקיע מאמצים רבים לענות על מכלול הדרישות שהציבה במוו ולעמוד ברף הביצועים והבטיחות המחמיר שהיא העמידה בפנינו. אנו גאים לפעול ביחד עם במוו בהפיכת חזון הרכב האוטונומי למציאות בת זמננו".

הרכבת מעגל ה-LiDAR בקו הייצור של אינוויז
הרכבת מעגל ה-LiDAR בקו הייצור של אינוויז

חברת אינוביז הוקמה בתחילת 2016 על-ידי עומר כילף, אורן רוזנצווייג, אורן בוסקילה ועמית שטיינברג. כולם יוצאי יחידה טכנולוגית של חיל המודיעין, שגם מילאו תפקידי מפתח בחברות סטארט-אפ ובחברות רב-לאומיות. עד היום גייסה כ-82 מיליון דולר, כאשר הגיוס האחרון נעשה לפי שווי של כמה מאות מיליוני דולרים. לחברה שותפים פיננסיים ואסטרטגיים מובילים בשוק הרכב, בהם: דלפי, מאגנה וסמסונג. כיום היא מעסיקה כ-150 מהנדסים בתחומי ההנדסה, אופטיקה, מכניקה, הנדסת מערכת, עיבוד אותות ותוכנה. החברה מתכננת לצאת בקמפיין גיוס כמה עשרות עובדים נוספים, במיוחד בתחומי למידה עמוקה, פיתוח תוכנה וראייה ממוחשבת.

הרעיון המהפכני של Innoviz

טכנולוגיית LiDAR מאפשרת להשתמש במכשיר לייזר כדי למדוד מרחקים. השם הוא קיצור של הביטוי Light Detection And Ranging. בעקרון, מערכת LiDAR משדרת אותות לייזר קצרצרים לעבר אובייקט נבחר, וקובעת את מרחקו בהתאם לזמן הדרוש לאותות לחזור אל המכשיר. כיום מתחרים שלושה סוגי חיישנים על מקומם ברכב האוטונומי. חיישני LiDAR, חיישני מכ"ם ומצלמות. מצלמות הן החיישן הזול והזמין ביותר, אולם קשה לחלץ מהן מידע תלת-מימדי. מערכות מכ"ם נמצאות כיום בשלבי התפתחות מזורזים ויצרניות שבבים מיישמות אותן במתכונת של רכיבי CMOS הכוללת מערכות מכ"ם שלמות.

מערכות LiDAR מספקות יכולת חישה תלת מימדית מדוייקת מזו של מכ"ם, אולם עד היום הן נחשבו ליקרות מאוד. הרעיון של אינוויז היה לפתח שבב High Definition Solid State LiDAR שיאפשר להוזיל את עלות החיישן מתחת ל-100 דולר כדי שיוכל להיות חיישן סטנדרטי בכל סוגי הרכב. לצד החיישן, היא מספקת גם יישומים מוכנים מראש, דוגמת זיהוי עצמים, מעקב אחר עצמים, היתוך מידע מכל החיישנים ברכב ועוד. החיישן הראשון שהחברה השיקה היה InnovizPro שיצא לשוק בתחילת 2018. חיישן InnovizOne שבו בחרה במוו צפוי לצאת לשוק במהלך 2019.

אתרי ניסוי אוטונומיים בישראל

לאינוויז כבר יש מספר שותפויות עם ספקיות מובילות של מערכות לרכב, דוגמת Aptiv, Magna ו-HARMAN-Samsung, המתכננות להטמיע את חיישני InnovizOne  במערכות הרכב האוטונומיות שלהן. נראה שכעת גם משרד התחבורה מתחיל להכיר במהפיכת התחבורה העיתדית היום אמר שר התחבורה והמודיעין ישראל כץ, אמר שמשרד התחבורה מקדם הקמה של אתרי ניסויים אוטונומיים שונים בכל רחבי הארץ, בהם חניון האצטדיון העירוני בנתניה, הכביש המוביל למטמנה באשדוד, חניון הנתיב המהיר בכניסה לתל אביב, מנהרות כביש 6 שנכרו צפונית לעין תות וכן בקטעי דרך נוספים בתל אביב ובאילת.

הסתיים בהצלחה ניסוי הטעינה האלחוטית למכוניות

חברת אלקטריאון וויירלס (Electreon) השלימה בהצלחה ניסוי שבדק בתנאי אמת העברת אנרגיה אלחוטית לכלי רכב חשמליים בטכנולוגיית הכביש החכם של החברה (Dynamic Wireless Power Transfer). החברה מפתחת מערכת המאפשרת לתחבורה ציבורית חשמלי לנוע בעיר בלא צורך בעצירות ממושכותל צורך טעינת סוללות, באמצעות העברת אנרגיה מהכביש ישירות אל נרכב. הניסוי החל בשנת 2016 ונערך במקטע באורך של 25 מטרים. הוא בוצע על-ידי החברה הבת אלקטריק רואד (ElectRoad) מקיסריה בשיתוף עיריית תל-אביב והטכניון. במסגרתו נבדקה עמידות תשתית הסלילים בתנאי אמת שבהם נעים כלי-רכב מעל הסלילים המוטמנים בקרקע. במקביל, אומתה היכולת של הסלילים להעביר אנרגיה באופן אלחוטי למקלט חיצוני הממוקם מעל הכביש. בעתיד יוטמן המקלט בגחון של רכב חשמלי.

במסגרת הניסוי הוטמנו בחודש מרץ 2016 סלילים לאורך המקטע מתחת לשכבת האספלט של כביש ברחוב פעיל בעיר תל-אביב ומוקם מקלט שפיתחה אלקטרואד במרחק של כ-20 ס"מ מעל הסלילים המוטמנים. התשתית שהוטמנה נבדקה אחת לחודש על-ידי חיבורה למקור אנרגיה חיצוני והתבצעה בדיקה של העברת האנרגיה באופן אלחוטי מהתשתית למקלט. לאחר כשנתיים נמצא שהמערכת פועלת על-פי התכנון ומעבירה אנרגיה למקלט באופן אלחוטי ביעילות של יותר מ-80%. היום (ד') החברה מסרה שהיא מקימה אתר ניסויים חדש שיושלם בתוך מספר חודשים. האתר יכלול כביש חכם טבעתי באורך של כמה מאות מטרים, וישמש להדגמת הנעה וטעינת כלי-רכב חשמליים. הוא מתוכנן להתחיל לפעול כבר במחצית השנייה של 2018.

מערכת ההטענה האלחוטית: סלילים מתחת לפני הכביש (בירוק) ןמנגנון הטעינה והסוללה הניטענת שבתוך האוטובוס
מערכת ההטענה האלחוטית: סלילים מתחת לפני הכביש (בירוק) ןמנגנון הטעינה והסוללה הניטענת שבתוך האוטובוס

על-פי התוכנית, כלי-הרכב החשמליים יצויידו בסוללה קטנה שתאפשר נסיעה של כ-5 קילומטרים בקטעי כביש שאינם כוללים את תשתית ההטענה. הסוללה תיטען לסירוגין כאשר הרכב יחזור לנסוע על תשתית הסלילים. בנוסף לטכנולוגיה הזאת, הקבוצה מפתחת יחידת ניהול הממוקמת בצדי נתיבי התנועה שבהם יותקן הכביש החכם, וכן יחידת מקלט שתותקן בגחון כלי הרכב. יחידת הניהול אמורה לתקשר באופן רציף ואלחוטי עם כלי הרכב הנעים על הכביש החכם, ומערכת המקלט אמורה לקלוט אנרגיה מהתשתית התת קרקעית באופן אלחוטי, ולהעביר אותה אל הסוללה המצויה בתוך כלי הרכב.

התחבורה הציבורית מובילה את מהפיכת החשמל

חברת אלקטרון וויירלס נסחרת בבורסה בתל-אביב לפי שווי שוק של 89.5 מיליון שקל. בעבר היא עסקה בתחום הביוטכנולוגיה ונסחרה בשם ביומדיק. כיום היא מחזיקה ב-100% ממניות חברת אלקטריק רואד (מאז פברואר 2018), ועיקר פעילותה נעשית כיום באמצעות אלקטריק רואד. בתחילת השבוע העבירה דן לחברה 5 מיליון שקל תמורת רכישת אופציות. עד היום השקיעה דן תחבורה כ-8.1 מיליון שקל בחברה, והיא מחזיקה בכ-14.7% מהמניות. החברה מתמקדת במגזר ספציפי של שוק התחבורה הציבורית החשמלית: שירות הסעת נוסעים במסלול קבוע ברחבי העיר, המתאפיין באוטובוסים חשמליים באורך של 8.9-14.5 מטר.

ההתמקדות בתחבורה הציבורית תואמת למגמות גלובליות. מחקר שוק של חברת פרוסט אנד סאליבן משנת 2017 העריך כי שוק התחבורה ההציבורית מאמץ את פתרונות ההנעה החשמלית מהר יותר משוק המכוניות הפרטיות. להערכת החברה, בשנת 2022 רק 4.7% מהמכוניות הפרטיות יהיו חשמליות, בהשוואה לכ-35% מכלי הרכב הציבוריים. מדובר בשוק גדול מאוד: כיום יש יותר מ-4 מיליון אוטובוסים המשרתים נוסעים בכל העולם.

ד"ר צבי מרום נבחר ליו"ר איגוד ההייטק בהתאחדות התעשיינים

בתמונה למעלה: מירב קינן (מימין) וד"ר צבי מקום

האסיפה הכללית של איגוד ההייטק הישראלי בהתאחדות התעשיינים בחרה בפעם השנייה בד"ר צבי מרום, מנכל חברת באטמ, לתפקיד יו"ר האיגוד. במקביל, בחרה האסיפה את חברי נשיאות האיגוד. החברים החדשים הם: גלית לוי סמנכ"לית רגולציה בחברת אינטל, ערן מאייר סמנכ"ל כספים בפיליפס, רפי חדד מנהל פיתוח עסקי בחברת פלקס, מוטי גלברמן מנכ"ל אופיר אופטרוניקה, עופר גרינהרג מנכ"ל  אפלייד מטיריאלס וחיים מר יו"ר קבוצת מר.

חברים נוספים בנשיאות: אסף שמש מנכ"ל סנמינה ישראל, אלישע ינאי יו"ר חברת ביפר, דרור בין מנכ"ל רד תקשורת מחשבים, גיא פרי מנכ"ל NCR, ארז בוגנים סמנכ"ל פיתוח עסקי סינאל מלל, רן גלזר מנכ"ל תבור אלקטרוניקה, טל קאופמן נשיא סימטל ציפויים, ערן עוז סמנכ"ל כספים CPC, שי לוי מנכ"ל AVX, דורון בירגר מנכ"ל ובעלים דורון בירגר ניהול ויעוץ, שמיר שטיין מנכ"ל פיברולן, עמירם שור יו"ר אי.אנ.טי, יצחק ניסן מנכ"ל ניסטק ודב רפסון מנכ"ל אורם.

אתגר התחרות מהמזרח

איגוד ההייטק בהתאחדות התעשיינים מאגד יותר מ-200 חברות ישראליות ורב-לאומיות הפעילות בתחומי ההייטק והאלקטרוניקה. מרום אמר אחרי הבחירה שההייטק הישראלי מתמודד מול תחרות גדולה של מדינות כמו סין, הודו ואחרות. "הדרך היחידה להתחרות היא לייצר ערך מוסף גבוה של חדשנות וקבלת החלטות אסטרטגיות באשר לכיוון העתידי של המדינה. עד היום מה שקידם את הטכנולוגיה היה הנושא הביטחוני, אך מאז המשק צמח והעולם נע למקומות אחרים".

נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, אמר שבתוך כעשור סקטור תהיה תעשיית ההייטק הסקטור הדומיננטי ביותר במשק. "הממשלה צריכה לפעול באופן ממוקד על-מנת לפתח תעשייה זו, ולהקים קרן ממשלתית ייעודית לפיתוח תעשיית ההייטק בישראל. זאת בשונה מתעשיית האקזיטים, שאינה תורמת לטווח הארוך לתעשייה הישראלית. תעשיית הייטק שתתרום לכלכלה הישראלית היא תעשייה יצרנית אשר יוצרת מקומות עבודה לישראלים".

מנהלת האיגוד, מירב קינן: "ביחד נפעל כדי לקדם הגדלת תקציבים לפעילות רשות החדשנות על-מנת לתמוך בקידום הפעילות בענף. תעשיית ההייטק ניצבת בפני אחד מהאתגרים הגדולים שעמדו לפניה: גישור בין כלכלת ההייטק לבין שאר הכלכלה הישראלית. זהו אתגר לטווח הארוך אני מזמינה את כל החברות להצטרף אלינו".

קיידנס פיתחה מעבד טנסיליקה ייעודי לבינה מלאכותית

חברת קיידנס (Cadence) הכריזה על מעבד חדש בסדרת מעבדי ה-DSP ממשפחת Tensilica, מדגם Tensilica Vision Q6 DSP. המעבד מבוסס על ארכיטקטורת עיבוד חדשה שנועדה להריץ יישומי ראייה במערכות משובצות, ויישומי בינה מלאכותית (AI) באבזרי קצה כמו סמארטפונים, מכוניות, מערכות ראייה וירטואלית ורבודה (AR/VR), רובוטים, רחפנים ועוד.

הארכיטקטורה החדשה כוללת יכולת חלוקת משימות ל-13 צעדים שונים (stage processor pipeline). פירוש הדבר שכאשר המעבד מבצע פעולות חוזרות על רצף גדול של מספרים, הוא מבצע אותן מהר יותר מכיוון ש-13 מהפעולות הכרוכות בהבאת המספרים וחישובן נעשות במקביל. החברה הודיעה שהארכיטקטורה החדשה (הנמכרת כקניין רוחני) מאפשרת להגיע לקצב עבודה מירבי 1.5GHz ולמהירות טיפוסית של 1GHz, כאשר הוא מיוצר בתהליך של 16 ננומטר. בנוסף, קיידנס פיתחה פקודות חדשות המאפשרות להקטין בכ-20% את מספר המחזורים הנדרשים לביצוע פעולות עיבוד תמונה.

השוק דורש עיבוד בקצה הרשת

מעבדי Q6 DSP תומכים ביישומי בינה מלאכותית אשר פותחו בפלטפורמות פופולריות כמו Caffe, TensorFlow  ו-TensorFlowLite, באמצעות המהדר של טנסיליקה Xtensa Neural Network Compiler. המעבד מספק תמיכה גם בממשק הפיתוח של Android Neural Network ליישומי בינה מלאכותית על-גבי אבזרי קצה. סביבת התוכנה שלו הותאמה לתמיכה בכ-1,500 פונקציות הנמצאות כיום בספריות OpenCV ו-OpenVX.

המעבד החדש נבנה על בסיס מעבד Vision P6 DSP, שתוכנן במקור לשמש באבזרים ניידים. הוא מספק יכולת חיבור-הכפלה בעוצמה של עד 384GMAC/sec, כאשר ליישומי בינה מלאכותית תובעניים יותר ניתן לצמד אותו אל מעבד Vision C5 DSP. מנהל תחום Tensilica IP בחברת קיידנס, לזאר לואיס, הסביר שהמוצר החדש מיועד לענות לדרישה הגוברת בשוק ליכולות ביצוע עיבוד תמונה ובינה מלאכותית באבזרי הקצה במקום בענן. "בתחום הזה ביצועים וחסכון באנרגיה הם קריטיים. מעבד Q6 הוא מעבד ה-DSP הראשון שלנו מאז שמעבד P6 יצא לשוק, המספק ביצועים גבוהים יותר עם צריכת אנרגיה נמוכה יותר".

המעבד החדש נמסר למספר לקוחות נבחרים וכעת הוא יוצא להפצה אצל כל הלקוחות.

מכירות של 525 מיליון דולר ברבעון הראשון

חברת קיידנס מתמקדת בתחומי התכנון האלקטרוני. השבוע החברה דיווחה על מכירות של 525 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2018, בהשוואה לכ-477 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. נשיא ומנכ"ל קיידנס העולמית, ליפ בו טאן, אמר שהכלכלה המודרנית היא מבוססת נתונים ומונעת על-ידי גלים טכנולוגיים מרכזיים של ניידות, ענן, מחשוב קצה, אוטומוטיב, והמשמעותי ביותר – למידת מכונה. מנהל הכספים של קיידנס, ג'ון וול, אמר שעל-פי תוצאות הרבעון הראשון, אנו החברה מעלה את התחזית השנתית. קיידנס צופה שמכירותיה ברבעון השני יסתכמו ב-510-520 מיליון דולר, והמכירות בשנת 2018 כולה יסתכמו בכ-2 מיליארד דולר.

למידע נוסף: Tensilica Vision Q6 DSP

סין מחזיקה את קואלקום כבת ערובה

עכשיו כבר ברור מה שעד לאחרונה היה רק בגדר לחישות של חדרי חדרים בתעשיית האלקטרוניקה: גורלו של המיזוג בין קואלקום ו-NXP תלוי בסינים, והם לא ממהרים לאשר אותו. כזכור, בחודש אוקטובר 2016 נחתם הסכם למכירת יצרנית השבבים האירופית NXP לחברת קואלקום (Qualcomm) תמורת סכום של כ-39 מיליארד דולר. העיסקה אושרה על-ידי בעלי המניות של שתי החברות וקיבלה אישור משמונה רגולטורים רלוונטיים, כולל בדקום קוריאה והאיחוד האירופי, שהעניק את האישור רק בינואר 2018. נותר רגולטור אחד שלא העניק אישור: ממשלת סין.

צילה של מלחמת הסחר

אם עד עכשיו היה נראה שהרגולטור הסיני פועל באיטיות, כעת נראה שהאיטיות הזו אינה מקרית: בשבוע שעבר דיווחה קואלקום שעל-פי דרישת משרד המסחר הסיני (MOFCOM)  היא נאלצה לבצע שינוי בבקשת המיזוג שהגישה בסין. קואלקום לא מסרה מה הם כל השינויים שנדרשה לבצע, אולם דיווחה שסין דרשה לדחות את תאריך היעד למיזוג בשלושה חודשים, מה-25 באפריל ל-25 ביולי 2018. קואלקום גם נאלצה להתחייב שא היא לא תקבל את כל האישורים הרגולטוריים עד היום הזה (כולל כמובן האישור הסיני), כבר למחרת היא תשלם ל-NXP קנס ביטול (termination fee) בהיקף של כ-2 מיליארד דולר.

הנוסח של ההודעה מעורר תהיות רבות: מדוע קואלקום צריכה לשלם קנס ביטול עיסקה? האם פירוש הדבר שסין רומזת שאין סיכוי שהיא תאשר את המיזוג? ההודעה הזו הפילה את מניות קואלקום בנסד"ק ביותר מ-10%, ממחיר של 55.4 דולר לפני שבוע לכ-50.5 דולר כיום. מנגד, יכול להיות שסין רוצה להרוויח זמן כדי לשכנע את הממשל האמריקאי לסגת מהמחלמה המסחרית ששתי הכלכלות הגדולות בעולם מנהלות בימים אלה.

NXP תמורת ZTE

חברת קואלקום היא יצרנית מעבדי הסמארטפון הגדולה בעולם, ומספרת את מעבדיה לחברות כמו אפל, סמסונג ו-ZTE הסינית. בשבוע שעבר הטיל הממשל האמריקאי סנקציה גדולה מאוד כנגד ZTE, כאשר אסר על מכירת רכיבים וטכנולוגיות אמריקאיות ל-ZTE במשך 7 שנים. זאת, בעקבות טענות שהחברה לא מסרה מידע מלא על מכירות ציוד תקשורת הכלול באמברגו שהוטל על איראן וצפון קוריאה. חברת ZTE הודיעה שהיא תשכנע את הממשל להסיר את את האיסור, ואם לא היא תפנה להליכים משפטיים.

יכול להיות שסין מתנה את אישור עיסקת קואלקום NXP, בפתרון של משבר ZTE. ראוי לציין שהתחרות בין סין וארצות הברית כבר הביאה לביטול עיסקת ענק: בחודש שעבר פיערסם הנשיא טראמפ צו האוסר על ההתשלתטות העוינת של ברודקום על קואלקום בהיקף של 110 מיליארד דולר. בין הנימוקים למתן הצו: המיזוג יביא להעברת טכנולוגיות אמריקאיות לידיים סיניות (למרות שברודקום אינה חברה סינית).

כך או אחרת, בשוק ההון מתחילים להמר על כשלון עיסקת המיזוג: אתמול דיווח האתר Investopedia שעל פי המסחר באופציות שיפוגו ב-20 ביולי, מספר גדול של משקיעים מאמינים שהעיסקה לא תתקיים בסופו של דבר. עד להודעה האחרונה רק 4,000 משקיעים רכשו מניות שורט (put) כשהם מהמרים על כישלון עיסקת המיזוג. מאז עלה מספרם ל-106,000 משקיעים.

איל וולדמן נבחר כ"מוביל תעשייה עולמי"

חברת מלאנוקס (Mellanox) הודיעה היום שמנכ"ל ונשיא החברה איל וולדמן נבחר כ"מוביל תעשייה עולמי" בשל תרומתו הנכבדה לקידום התעשייה, והקמת חברה ישראלית מובילה עולמית בשוק הקישוריות. הפרס יוענק לוולדמן על-ידי מנכ"ל איגוד תעשיית השבבים האמריקאי (SIA), ג'ון נויפר, במהלך כנס ChipEx2018, ועל-ידי שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן ושני יושבי הראש של כנס ChipEx2018 שלמה גרדמן ופרופ' רן גינוסר. בעבר זכו בפרס מייסדי החברות ברודקום וקואלקום, בכירים בחברת אפל, ובחברת אינטל ופרופסורים מאוניברסיטאות מובילות. טקס הענקת התואר ייערך בתל אביב ב-1 למאי בכנס ChipEx2018, בנוכחות כ-1,500 מבקרי ומשתתפים בכנס.

כנס ChipEx2018 נחשב לאחד מהגדולים בתחום וישתתפו בו 50 מרצים מכל רחבי העולם וכ-100 מציגים מ-20 מדינות. יו"ר ועדת ההיגוי המקצועית של הכנס הוא פרופ' רן גינוסר, ראש מרכז ה-VLSI בטכניון. לדבריו, "השנה בחרנו להציג בכנס שורה של כלים חדישים וכן את הטכנולוגיות החדשניות ביותר לפיתוח דור השבבים הבא. הקדשנו מסלולים ייעודים לנושאים החמים בתעשיה, דוגמת בינה מלאכותית, מציאות מדומה, אוטומטיב, האינטרנט של הדברים (IoT) ואבטחת נתונים בחומרה (HW Security)".

למידע נוסף והרשמה: www.chipex.co.il

לפרטים נוספים: לימור אהרוני, 09-7454007, [email protected]

ישראל-קנדה בונה קבוצת רכישה לחלל תקשורת

החלטתו אתמול של נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, השופט איתן אורנשטיין, על מינוי כונס נכסים ותהליך פירוק חברת יורוקום תקשורת, שיתחיל בעוד 9 ימים, מעמידה את חברת חלל תקשורת המפעילה את לווייני התקשורת עמוס בפני מצב חדש. חברת חלל נמצאת בשליטת קבוצת יורוקום המחזיקה בכ-54% ממניותיה: יורוקום תקשורת מחזיקה בכ-39% מהמניות, ויורוקום אחזקות מחזיקה בכ-16% מהמניות. כיום החברה נסחרת בבורסה בתל-אביב לפי שווי שוק של כ-316 מיליון שקל, לאחר שבשנה האחרונה נחתך השווי שלה ביותר מ-50%: מחיר מניותיה היום הוא כ-13.7 שקל למניה, בהשוואה לכ-30 שקל במאי 2017.

היום בבוקר התברר שכבר כעת מתארגנת קבוצת רכישה למניות חלל תקשורת הנמצאות בידי יורוקום ושישועבדו לנושי הקבוצה. חברת הנדל"ן ישראל-קנדה, הנמצאת בשליטת אסף טוכמאיר וברק רוזן, הודיעה שהיא נערכת ביחד עם שותף נוסף שכרגע נשאר חסוי, לרכישת מניות חלל תקשורת. מדובר בהודעה מעניינת, שכן ישראל-קנדה לא מעוניינת במניות חלל תקשורת, אלא בהשתלטות על פרוייקט הנדל"ן מידטאון במרכז תל-אביב. מהודעת ישראל-קנדה עולה שמדובר במעין עיסקת חבילה: הקבוצה השותף הבלתי ידוע בינתיים ירכוש את מניות חלל תקשורת, כאשר ישראל-קנדה תרכוש את מניות מידטאון.

המהלך הזה עשוי להטריד גופים אשר רכשו את אגרות החוב של חלל תקשורת, שאותן היא מכרה כדי לממן את ייצור ושיגור הלווייינים שהיא מפעילה. הבעיה נעוצה בכך שעל פי התנאים של אגרות החוב, שינוי שליטה בחברה מחייב פירעון מיידי של אגרות החוב. כדי להתמודד עם הטענה הזו פירסמה חלל תקשורת הודעה דחופה ובה מסרה שעל-פי עמדת יועציה המשפטיים של החברה, אין בהחלטת השופט בדבר מינוי כונס נכסים ליורוקום, משום "שינוי שליטה" בחברה. מה שבטוח, מצ"ב כזה, שבו גורלן של אגרות החוב תלוי בפרשנות משפטית, מחליש מאוד את יכולת המיקוח של הנושדים במכירת מניות חלל תקשורת, שייתכן שיימכרו במחיר נמוך בהרבה משוויין הנוכחי.

סינופסיס: גרסה חדשה של LucidDrive לסימולציית נהיגה לילית

חברת סינופסיס (Synopsys) הכריזה על הגרסה החדשה של תוכנת LucidDrive, המאפשרת למתכננים לבצע סימולציה של ביצועי התאורה הקדמית בכלי-רכב בעת נהיגה בלילה. תוכנת LucidDrive בגרסה 2017.12 כוללת את טכנולוגיית פיקסל-אור לתאורה קדמית מסתגלת (AFS – Adaptive Front-lighting System) המאפשרת סימולציה ברזולוציה גבוהה באמצעות תאי תאורה אינדיבידואליים. מערכת פיקסל-אור מחלקת את אלומת האור של התאורה הקדמית למקטעים זוויתיים שבכל אחד מהם ניתן לשלוט בנפרד במטרה להתאים אותם לתנאים משתנים של נהיגה ותעבורה.

יצרני רכב וספקי התאורה ממוקדים בקידום טכנולוגיה זו מכיוון שיכולת ההסתגלות של תאורת הפיקסלים הקדמית עשויה להגדיל באופן משמעותי את הבטיחות בנהיגת לילה. תכונת AFS Masking PixelLight של LucidDrive מבצעת סימולציה של טכנולוגיית פיקסל-אור על ידי זיהוי התעבורה המתקרבת והעוקפת, חישוב תאי השטח המגבילים את הרכב ויצירה של מתווי הצללה הניתנים להגדרה בידי המשתמש. פונקציות אלה שימושיות עבור מתכננים בתחום הרכב הן בשלבי הפיתוח והן בשלבי הבדיקה של מערכות פיקסל-אור.

הסימולציות של LucidDrive בגרסה החדשה כוללים ביצועים כמו ייעול מידול תנועת רכב בצד ימין להפחתת צריכת ההספק לחישוב, וזיהוי גורמי תעבורה בסימולציות AFS ו-Advanced Driving Beam. "סימולציות וירטואליות של נהיגת לילה מהוות פלטפורמה אידיאלית להערכת יכולות התגובה הדינמית של מערכות AFS", אמר ג'ורג' בייז, סגן נשיא קבוצת הפתרונות האופטיים של סינופסיס. "תוכנת ה-AFS Masking PixelLight של LucidDrive מספקת ביצועים גבוהים ואימות אמין של תגובת מערכת הפיקסל-אור לנהיגה בעיקול, להזזה של ההגה, למפגש עם גורמי תעבורה ולמצבי כביש משתנים ועוד".

למידע נוסף: www.synopsys.com/optical-solutions/lucidshape/luciddrive.html

חברת סינופסיס פיתחה מערך שלם של פתרונות תכנון עבור תעשיית הרכב, בהם פתרונות Silicon to Software לפיתוח שבבים ותוכנה ליישומי בידור ומידע, ADAS (מערכות עזר מתקדמות לנהג), V2X – Vehicle to Everything ויישומים לנהיגה אוטונומית.

למידע נוסף: www.synopsys.com/automotive

מדיה סולושנס מרעננה פיתחה צב"ד ייעודי לרשתות HDBaseT

m4sol tester

שניים מיוצאי חברת ואלנס (Valens) הישראלית, אלירן תורן ואריאל מרכוס, המציאו שוק חדש של מערכות צב"ד לתקן התקשורת HDBaseT ומייצרים מבדקים ייחודיים מסוגם בעולם, המיוצרים בישראל ומשווקים באסיה, באירופה ובאמריקה. השניים הקימו בשנת 2016 את חברת מדיה סולושנס (m4sol.com) מרעננה, אשר תתחיל בחודש הבא לספק את הדור הבא של מבדקי HDBaseT. המנכ"ל אלירן שימש כסמנכ"ל המכירות של ואלנס, והטכנולוג הראשי אריאל היה אחראי על תמיכה בלקוחות ואלנס ובדיקת התכנונים שלהם המבוססים על שבבי התקשורת HDBaseT של ואלנס.

טכנולוגיית HDBaseT שפותחה על-ידי ואלס מאפשרת חיבוריות plug-and-play בין מקורות וידאו אולטרה HD, לבין מסכי התצוגה, ללא צורך בדחיסה ותוך שמירה על איכות התוכן, בצורה קלה ופשוטה לשימוש. זאת, בכבל רשת סטנדרטי יחיד המגיע עד לאורך של מאה מטר ומאפשר העברה של אודיו, וידאו, איתרנט, אותות בקרה, אספקת חשמל עד 100w ותמיכת USB. תכונות אלה מייתרות את ריבוי הכבלים המכביד על בתים ועסקים, ומאפשרות להשתמש בכבל יחיד, סטנדרטי, אמין וזול.

בחודש הבא: מבדק HDBaseT 2.0

אלירן: "זיהינו את הבעיה המרכזית בעולם ה-HDBaseT והיא איתור וניתוח תקלות. בשיתוף פעולה עם ואלנס פיתחנו את מכשיר הבדיקה MS-TestPro, אשר מספק למתקין הרשת אינדיקציה מדוייקת אם ההתקנה שלו טובה. מדובר בשוק של כמה עשרות אלפי מתקיני HDBaseT בעולם. התחלנו למכור בשנת 2017 ובחודשים האחרונים חתמנו על הסכמי הפצה באסיה, אירופה ואמריקה. הטכנולוגיה נמצאת כעת בתהליכי רישום פטנט".

אריאל מרכוס (מימין) ואלירן תורן
אריאל מרכוס (מימין) ואלירן תורן

המכשיר מיוצר בישראל על-ידי חברת ליאת אלקטרוניקה מעמק חפר ועומד בתקן צבאי ורפואי. בחודש הבא ייצא לשוק הדור השני של המכשיר, הפועל על סוללה. אריאל: "הגרסה הזאת חשובה במיוחד לקבלנים המקימים את תשתיות התקשורת בבניינים הנמצאים בשלבי הבנייה, עוד לפני שיש בהם חשמל". בחודש מאי גם ייצאו לשוק המכשירים הראשונים התומכים בתקן HDBaseT 2.0. "מסתבר שיש בשוק צורך עז במכשיר מהסוג הזה, משום שברגע שהודענו עליו, כבר קיבלנו הזמנות".

המבדק מבצע ניתוח של הרשת  ומספק לטכנאי כלים נוספים, דוגמת מחולל HDMI אשר מזריק אותות לרשת כדי לבדוק אותה.הוא מאפשר הזרקת אותות לפרקי זמן ארוכים של עד 24 שעות, כדי לאתר תקלות בלתי צפויות. בתחום הזה קיימות הפתעות רבות שהמתקינים מתקשים לאתר. כך למשל, לעתים כבל ה-HDBaseT עובר ליד מזגן, ונוצרת הפרעה רק כאשר המזגן מופעל. תופעה המתרחשת במקרים רבים דווקא כאשר הטכנאי לא נמצא במקום.

אריאל: "לאחרונה הוספנו למבדק יכולת עידכון תוכנה בשטח. עד היום, כדי לעדכן את התוכנה, היה צורך לבצע תהליך מורכב שכלל בין השאר את פתיחת היחידה. המבדק שלנו מתחבר אל הרשת באמצעות המחבר (קונקטור) הסטנדרטי של התקן, ומבצע את העידכון בתהליך פשוט הנמשך 30 שניות בלבד". החברה הוסיפה לו יכולת עבודה בתקשורת אלחוטית כדי לבדוק את מכשירי ה-HDBaseT באמצעות הסארטפון. מדוע? כאשר המכשיר נמצא על התקרה או במיקום מסוכן, ניתן לבצע את הבדיקה מרחוק.

קו SMT בתוך לשכת התכנון

"באמצעות שיתוף פעולה עם יצרנית הכבלים Beleden הראינו כיצד ניתן להשתמש במבדק כדי לבצע בדיקות הסמכה של כבלים. הם פיתחו כבל ייעודי לרשתות HDBaseT וביקשו שנבדוק אותו. נתנו להם כמה הארות לשיפור הכבל שלהם, והחודש הם הודיעו שיעניקו אחריות של 25 שנים לכבלים שלהם שהותקנו ברשתות HDBaseT  – בתנאי שהמתקין בדק אותם באמצעות המבדק שלנו". בימים אלה החברה מפתחת גרסה נוספת של MS-TestPro, לבדיקת התקנות HDBaseT בתחום הרכב.

לצד הצב"ד פועלת מדיה סולושנס כלשכת תכנון המבצעת תכנוני HDBaseT ללקוחות בארץ ובעולם. כדי לייעל את העבודה ולקצר את זמני האספקה ל-3 חודשים בלבד, היא מפעילה קו SMT עצמאי משלה, שבאמצעותו היא מייצרת מערכות ומספקת ללקוחות את המוצר השלם במתכונת של כרטיסי PCBA – APCB Assembled, כאשר הם זקוקים לריצות קצרות.

למידע נוסף: www.m4sol.com

ארה"ב אוסרת על מכירת רכיבים ל-ZTE במשך 7 שנים

US ZTE Conflict

משרד המסחר האמריקאי הלם השבוע בעוצמה בחברת ZTE הסינית, ואסר על חברות אמריקאיות למכור רכיבים אלקטרוניים, תוכנה וטכנולוגיות אחרות לחברת ZTE הסינית במשך 7 שנים. האיסור יסתיים בשנת 2025. מדובר בהחלטה יוצאת דופן בהיקפה, שהשלכותיה עשויות להיות כואבות מאוד. כך למשל, כשליש מהכנסותיה של ZTE מגיעות ממכירת טלפונים, שבכ-70% מהם מותקנים שבבים של חברת קואלקום.

ביום ב' בשבוע שעבר פירסם שר המסחר האמריקאי, ווילבור רוס, צו המפעיל את הסנקציות כנגד ZTE, ב"תגובה לדיווחים כוזבים של החברה לממשלת ארצות הברית". למרות שהצו יצא כאשר מתעצמת מלחמת הסחר בין סין וארצות הברית, שורשיו נעוצים בעבר. חקירה של משרד המסחר שנעשתה בשנת 2016 גילתה שיצרנית התקשורת הסינית מכרה לאיראן ולצפון קוריאה ציוד תקשורת המפר את האמברגו הבינלאומי כנגד שתי המדינות. בעקבות החקירה נחתם במרץ 2017 הסכם בין ZTE ומשרד המסחר האמריקאי שלפיו הוטל עליה קנס בהיקף של 1.19 מיליארד דולר והא התחייבה לספק מידע מלא על ההפרות. במידה והיא לא תעמוד בו, הסכימה ZTE להטלטת אמברגו אמריקאי כלפיה במשך שבע שנים.

"במקום לנזוף בעובדים, ZTE תיגמלה אותם"

בשבוע שעבר פירסמה המחלקה למסחר ובטחון (Bureau of Industry and Security – BIS) במשרד האוצר האמריקאי הודעה חריגה באורכה שבה הוא מפרט שורה של מקרים שבהם הפרה ZTE את ההסכם עם הממשל האמריקאי. כך למשל, היצרנית הסינית היתה אמורה להעביר לידי הממשל את רשימת כל האנשים שהיו מעורבים בהפרת האמברגו על איראן וצפון קוריאה. מדובר ב-39 עובדים ומנהלים בחברה, שהממשל האמריקאי דרש לקבל עליהם מידע מלא, כולל משכורותיהם והבונוסים שקיבלו. לאחר שהחברה לא העבירה את המידע, החליט משרד האוצר להפעיל באמצע שבוע שעבר את הסנקציה החמורה. "חברת ZTE הונתה את משרד האוצר", הצהיר השר רוס. "במקום לנזוף בעובדים ובמנהלים הבכירים, היא תיגמלה אותם".

ZTE: "השקענו 50 מיליון דולר בתיקון ההליכים"

תגובתה הראשונה של ZTE היתה קצרה מאוד: "חברת ZTE מודעת לפעולה שנקט משרד האומר האמריקאי. כעת החברה מעריכה את היקף הארוע והשלכותיו הפטנציאליות, והיא נמצאת בקשר עם גורמים רלוונטיים כדי להגיב בהתאם". ביום שישי האחרון היא כבר מסרה תגובה מפורטת: "מאז תחילת החקירה באפריל 2016 התייחסה אליה ZTE ברצינות רבה והקימה ועדה בראשות המנכ"ל הכוללת מומחים רבים כדי להבטיח עמידה בתקנות הייצוא של ארצות הברית". במסגרת הזטת הוקמה מערכת SAP חדשה, ניחתנה הדרכה ל-65,000 עובדים וביצעה פעולות נוספות. בשנת 2017 לבדה השקיעה ZTE יותר מ-50 מיליון דולר בתוכנית עמידה בדרישות הייצוא האמריקאיות".

חברת ZTE טוענת שההחלטה מתעלמת מהמאמצים שהרבים שהיא עשתה ומההתקדמות הרבה. "החלטת BIS להטיל את הסנקציות החמורות ביותר עוד לפני סיום הבדיקה היא בלתי נסבלת. החברה נקטה בסנקציות כנגד העובדים שהיו מעורבים בפרשה וביצעה מהלכי תיקון בסיוע משרדי עורכי דין מהיוקרתיים ביותר בארה"ב. ההחלטה לא רק מסכנת את קיומה של ZTE, אלא גם תגרום נזקים לכל השותפים העסקיים של ZTE, כולל מספר גדול של חברות אמריקאיות. ZTE אינה מרימה ידיים ולא מוותרת על נסיון לפתור את הבעיה באמצעות תקשורת. אם יהיה צורך, אנחנו נחושים לפנות להליכים משפטיים כדי להגן על זכויותינו והאינטרסים של החברה, העובדים, בעלי המניות והלקוחות".

ה-FCC מוסיף שמן למדורה

הארוע מקבל משקל נוסף עקב צירוף מקרים חריג: יומיים לאחר הכרזת משרד האוצר, הודיעה רשות התקשורת הפדרלית (FCC) שהיא פותחת בהליכים לקבלת חוק חדש האוסר על העברת תקציבים ממשלתיים אמריקאים, במישרין או בעקיפין, אל חברות אשר ציוד התקשורת שלהן מהווה סיכון לביטחון הלאומי האמריקאי. אומנם מדובר במהלך אשר יידרשו עוד מספר חודשים עד להשלמתו, אולם לפחות שתי חברות יודעות כבר היום שהן נמצאות על כוונת רשות התקשורת: חברת ZTE וחברת וואווי (Huawei) הסיניות. זאת מכיוון שאחד מהנספחים של ההודעה, מצביע על דו"ח ועדה מיוחדת של הקונגרס האמריקאי מאוקטובר 2012, המתאר את הסיכון הביטחוני הטמון בציוד התקשורת של שתי החברות האלה, כאשר הוא מותקן בתשתיות תקשורת בארצות הברית.

כנס ChipEx2018 יתקיים השנה ב-1 במאי בתל-אביב

chipex2018

כנס השבבים ChipEx2018 יתקיים ביום ג', 1 במאי 2018 במרכז הכנסים של מרכז הירידים והקונגרסים בתל-אביב, ויתמקד השנה בנושאי בינה מלאכותית ולימוד מכונה. הכנס מאורגן על-ידי חברת ASG בשיתוף איגוד תעשיית השבבים האמריקאי (SIA) והאיגוד הבינלאומי של תעשית השבבים (SEMI).

במסגרת הכנס יגיעו לארץ מנהלים בכירים מתעשיית השבבים העולמית. בהם: מייסד משותף של קואלקום וממציא אלגוריתם ויטרבי, פרופ' אנדרו ויטרבי, נשיא Samsung Foundries ד"ר אי סי יונג, נשיאת TSMC אירופה ד"ר מריה מרסד, ראש תחום נשיאת VR/AR בחברת פייסבוק אדגר אוסלנדר, ויו"ר חברת MIPS ומנהל קרן Tallwood דדו בנטאו. ישתתפו גם שר הכלכלה והתעשיה אלי כהן ומנכ"ל SIA מר ג'ון נויפר.

כנס ChipEx2018 נחשב לאחד מהגדולים בתחום וישתתפו בו 50 מרצים מכל רחבי העולם וכ-100 מציגים מ-20 מדינות. יו"ר ועדת ההיגוי המקצועית של הכנס הוא פרופ' רן גינוסר, ראש מרכז ה-VLSI בטכניון. לדבריו, "השנה בחרנו להציג בכנס שורה של כלים חדישים וכן את הטכנולוגיות החדשניות ביותר לפיתוח דור השבבים הבא. הקדשנו מסלולים ייעודים לנושאים החמים בתעשיה, דוגמת בינה מלאכותית, מציאות מדומה, אוטומטיב, האינטרנט של הדברים (IoT) ואבטחת נתונים בחומרה (HW Security)".

יו"ר  כללי של-ChipEx2018, שלמה גרדמן, אמר שתעשיית השבבים חווה בשנה האחרונה התחדשות וצמיחה משמעותית. "הצמיחה נובעת מהתפתחות שווקים כמו אוטומוטיב, IoT ומחשוב לביש, והופעת שווקים חדשים כמו בינה מלאכותית ולימוד מכונה, שמקבלים השנה דגש מיוחד. זהו עוד מנוע צמיחה חשוב לתעשיית השבבים".

בכנס צפויים להשתתף כ-1,500 מאנשי התעשייה בהם מהנדסים, מנהלי פיתוח, סמנכ"לים, מנכ"לי חברות בתחום המיקרואלקטרוניקה  משקיעי הון סיכון ומומחים מקצועיים לתעשייה.

למידע נוסף והרשמה: www.chipex.co.il

לפרטים נוספים: לימור אהרוני, 09-7454007, [email protected]

אינטל פיתחה טכנולוגיה לסריקת וירוסים באמצעות המעבד הגרפי

Intel Silicon

חברת אינטל הכריזה היום (ג') על טכנולוגיה חדשה המאפשרת לבצע סריקה של איומים מבלי לפגוע בביצועי המחשב. מיקרוסופט הודיעה שהיא תטמיע את הפתרון בתוך תוכנת האנטי-וירוס שלה, Windows Defender. ההכרזה נעשתה בכנס האבטחה RSA 2018 שנפתח אתמול בסן פרנסיסקו. מדובר בפתרון חדש בתוך חבילת פתרונות האבטחה Intel Threat Detection, הממוקדת בניצול החומרה הקיימת במעבדים לביצוע פעולות אבטחה.

הכלי החדש הוא Accelerated Memo Scanning, אשר מבצע את סריקת הזיכרון של המחשב כדי לזהות תבניות של וירוסים,  באמצעות מעבד הגרפיקה המשולבת של אינטל (Integrated Graphics Processor) הנמצא בתוך שבב העיבוד של אינטל לצד ה-CPU (המעבד המרכזי). המעבד הגרפי הוא מעבד מקבילי ומבצע סריקה מהירה של זיכרון המחשב באמצעות כל ליבות העיבוד המצויות בו. מכיוון שמטלת הסריקה הועברה מה-CPU למעבד העזר הגרפי, משתחרר ה-CPU לביצוע המטלות השוטפות שלו.

אינטל מסרה שמבחני ביצועים שנערכו במערכות מבחן שלה, הראו שהשימוש בסריקה מהסוג הזה הפחיתה את העומס על ה-CPU מ-20% ל-2% בלבד, והדבר התבטא גם בירידה של 52% בצריכת ההספק של המעבד.

הטכנולוגיהפועלת על כל פלטפורמה המכילה CPU של אינטל, גרפיקה משולבת של אינטל ומריצה את מערכת ההפעלה Windows 10 ותוכנת Microsoft Direct X 11 ומעלה. מיקרוסופט הודיעה שכבר ברבעון הנוכחי היא תשלב את את Intel Threat Detection בתוכנת האנטי-וירוס שלה, Windows Defender, למחשבים המבוססים על מעבדי Intel Core מהדור השישי, השביעי והשמיני.

ריק אצ'ווריה, סגן נשיא בקבוצת התוכנה והשירותים ומנהל כללי של חטיבת אבטחת הפלטפורמות באינטל העולמית, אמר כי טכנולוגיות הסריקה הקיימות כיום מסוגלות לזהות מתקפות סייבר המבוססות בזיכרון, אך גובות מחיר מביצועי ה-CPU.

במקביל, הכריזה אינטל על פתרון בינה מלאכותית בשם Intel Advanced Platform Telemetry, אשר מבצע פעילות זיהוי תבניות חשודות ברמת הסיליקון במקום ברמת בסיס הנתונים. תוכנות רבות משתמשות כיום בבינה מלאכותית כדי לזהות תבניות התנהגות חריגות במחשבי קצה או ברשת, ועל-ידי כך להתריע על חדש לפעילות עוינת. טכנולוגיית Advanced Platform Telemetry עושה דבר דומה, אבל ברמת המעבד: כך למשל, התוכנה עוקבת תהליך חיזוי הפקודה הבאה, שהוא תהליך סטנדרטי במעבדים מודרניים, ומגלה שינויי תבנית אשר יכולים לרמז על פעילות עוינת, כמו למשל מתקפת Spectre. חברת סיסקו הודיעה שהיא תתקין את התוכנה במערכת Cisco Tetration החדשה שלה.

משרד המדע מקדם בניית לוויין תקשורת ממשלתי

בתמונה למעלה: הדמיית אומן של הלוויין עמוס 8. מקור SSL

משרד המדע והטכנולוגיה מנסה להציל את מה שנותר מתעשיית לווייני התקשורת הישראלית לאחר שחברת חלל תקשורת החליטה להזמין את הלוויין הבא שלה, עמוס 8, חברת SSL האמריקאית (לשעבר לוראל). בדיון שהתקיים היום (ב') בוועדת המשנה לנושא חלל בכנסת, אמר מנכ"ל משרד המדע והטכנולוגיה, פרץ וזאן, שהמשרד פועל לקידום בניית לוויין תקשורת בישראל, שיהיה בבעלות מדינת ישראל. בין השאר, המשרד מוכן להשתתף מתקציבו במימון בניית הלוויין, בהתאם לחלקו היחסי בפרוייקט. כלומר, הוא ינסה לצרף לפרוייקט גופים ממשלתיים נוספים.

גלי ההדף של התפוצצות עמוס 6

ההצעה הזו תואמת למסקנות הוועדה הלאומית לבדיקת תעשיית החלל הישראלית, שהוקמה במשרד המדע בעקבות התפוצצות הלוויין עמוס 6 שנבנה על-ידי התעשייה האווירית, בחודש ספטמבר 2016. עמוס 6 נחשב לאחד מלווייני התקשורת המתקדמים בעולם, אולם התפוצץ רגעים ספורים לפני השיגור לחלל באמצעות משגר פאלקון של חברת SpaceX, עקב תקלה במשגר.

בדצמבר 2016 הוועדה הגישה המלצות חד משמעיות: יש סכנה להמשך קיומו של הידע והיכולות הישראליות, קיימת סכנה לאובדן ההקצאה של ישראל למיקומי לוויינים (נקודות שמים) וקיימת פגיעה ממשית בתשתיות התקשורת ובתשתיות החירום של מדינת ישראל. הוועדה המליצה על הקצאת תקציב של 70 מיליון שקל בשנה להתנעת תוכנית לאומית רב שנתית לפיתוח ובנייה של ארבעה לווייני תקשורת בישראל, כדי להגיע למצב שבאופן קבוע יש לישראל ארבעה לווייני תקשורת פעילים בחלל.

מי יצטרף לרעיון?

דוברת משרד המדע לא מסרה פרטים נוספים על התוכנית, אולם מדובר ברעיון המעלה שאלות רבות. השאלה הראשונה היא מי יהיו הגופים שהמשרד יוכל לרתום לפרוייקט. באופן טבעי מדובר במשרדי הכלכלה, האוצר ובמשרד הביטחון. מכיוון שלתעשייה האווירית יש אינטרס גדול מאוד בפרוייקט כזה, יכול להיות שהיא תירתם אליו לא רק כקבלן ביצוע, אלא גם כמשקיעה. מעל לכל קיימת שאלת המודל העיסקי: צה"ל אינו לקוח גדול מספיק כדי להחזיק לוויין תקשורת, ולכן יש צורך בהקמת חברה בת אשר תשווק את שירותי התקשורת של הלוויין לגופים פרטיים. כלומר, במקרה כזה תוקם חברה בבעלות ממשלתית, או ממשלתית-פרטית, אשר תתחרה בחברת חלל תקשורת הפרטית.

לרעיון הזה יש יתרון נוסף:בחודש אוגוסט 2016 חתמה חלל תקשורת (Spacecom) על הסכם למכירתה לחברת Luxembourg Space Telecommunications הנמצאת בבעלות חברת התקשורת הסינית Beijing Xinwei Technology Group, תמורת 285 מיליון דולר. בקופת החברה היו כ-158 מיליון דולר, כך שהמחיר נטו שבו היא כמעט נמכרה היה כ-135 מיליון דולר בלבד. כיום החברה נסחרת בבורסה של תל אביב לפי שווי שוק של 318 מיליון שקל, שהם כ-90 מיליון דולר בלבד.

חלל תקשורת מגייסת 60 מיליון דולר

העיסקה הסינית לא יצאה אל הפועל, מכיוון שלאחר התפוצצות עמוס 6 נסוגה הרוכשת מכוונתה. אולם הארוע מלמד עד כמה רופף קיומה של תעשיית לוויייני התקשורת הישראלית, כפי שהיא פועלת כיום. אגב, בדיוק היום הכריזה חלל תקשורת על הנפקת אגרות בהיקף של עד 60 מיליון דולר למימון פרוייקט הלוויין עמוס 8. הלוויין צפוי להיות משוגר לחלל במחצית השנייה של 2020, כאשר עלותו הכוללת של הפרוייקט מסתכמת בכ-220 מיליון דולר. העלות כוללת ייצור, שיגור (באמצעות ספייס-אקס), ביטוח ועלויות מימון. מכל מקום, אם תוקם חברת תקשורת לוויינית ישראלית חדשה, בבעלות חלקית או סמלית (מניית זהב) של המדינה, היא לפחות תוכל להבטיח את המשך עצמאותה של ישראל בתחום התקשורת הלוויינית.

צפרא כץ מובילה את המאבק נגד פרוייקט הענן של הפנטגון

Oracle CEO

המנכ"לית המשותפת של חברת אורקל (Oracle), צפרא כץ, נפגשה עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ והביעה את התנגדותה לצורת ההתנהלות של מכרז הענן שמבצע כיום הפנטגון. בפגישה עם עיתונאים בבניין אורקל בפתח תקווה, היא גילתה שאמרה לנשיא שהמכרז נראה כתפור לטובתה של חברת AWS, שהיא ספקית שירותי הענן של אמזון. מדובר במכרז ענק שבו מתכנן משרד ההגנה להעביר את תשתיות המידע המשרתות 3.4 מיליון משתמשים לשירות ענן אחד. מדובר במכרז בהיקף של מיליארדי דולרים לשנים רבות, שאמור להיסגר בחודשים הקרובים.

טראמפ הבטיח בדיקה מחודשת

המכרז מעורר התנגדות רבה בתעשייה מכיוון שהוא בנוי במתכונת של הזוכה מקבל הכל, ונראה שלאמזון יש יתרון בולט. לאחרונה פורסמו ידיעות בעיתונות העולמית, שלפיהן מארגנת אורקל קואלייטה של חברות טכנולוגיות שייאבקו ביחד כנגד המכרז וידרשו לשנות את אופן ההתנהלות שלו. הקואלציה הזו כוללת ענקיות כמו מיקרוסופט, יבמ, HPE ו-Dell.

צפרא גילתה היום פרטים נוספים, לדבריה היא אמרה לטראמפ שאין אף חברה גדולה המסתמכת על ענן אחד בלבד. "אין בזה הגיון. אני לא מבינה מדוע אמזון קיבלה יתרון במכרז המתייחס רק למחשבים אבל לא לתשתיות המותקנות על-גבי המחשבים, כמו דטבייס למשל. אני לא מכירה אף חברה בשוק שקודם בוחרת את המחשבים ורק אחר כך מחליטה מה לעשות בהם. התהליך המקובל בשוק הוא להחליט מה אתה רוצה לעשות, ורק אחר כך לבחור את התשתית המתאימה. זה מה שאמרתי לטראמפ, והוא אמר לי שהפנטגון יבצע בדיקה הוגנת של תנאי המכרז".

הביקור בישראל אישי ומקצועי

צפרא כץ היא מנכלית משותפת של חברת אורקל, ביחד עם מרק הרד. כץ נולדה בישראל והוריה היגרו לארה"ב כשהיתה בת 6. לדבריה, אחת מהסיבות לביקורה הנוכחי בישראל היא הרצון להיות כאן ביום הזיכרון, מכיוון שבעלה שכל את אביו במלחמת ששת הימים. בין השאר, היא מנצלת את ההזדמנות כדי להיפגש עם לקוחות ועם חברות סטארט-אפ מקומיות. "אנחנו מגדילים כל הזמן את ההשקעות שלנו בישראל, מכיוון שהשקעה בישראל היא השקעה בחדשנות. גם ברכישת חברות ישראליות. למעשה, השבוע תתקיים פגישה בארה"ב עם חברה ישראלית פוטנציאלית. ישראל אינה שוק גדול עבורנו, אבל היא מייצרת חדשנות וייצוא בהיקף גדול. בארצות רבות אנחנו מתמקדים בעיקר בשוק, כאן גם בטכנולוגיה".

כץ גם ביטאה את עמדתה ביחס לנושאים המרכזיים היום בעולם הדיגיטלי: פרטיות, מטבעות וירטואליים ובינה מלאכותית. "למיטב הבנתי הביטקוין הוא עדיין לא מטבע מכיוון שזו עדיין השקעה ספקולטיבית. קיימת גם בעיה בנושא תשתיות המיחשוב העצומות הדרושות לביצוע כריית מטבעות. כאשר העלות תרד אולי המטבעות הווירטואליים יהיו משמעותיים יותר. אבל הרעיון של טכנולוגיית בלוקצ'יין שעליה מבוססים המטבעות הווירטואליים – הוא מעניין מאוד.

פייסבוק תתעשת

לדעתה, הבינה המלאכותית תשנה לחלוטין את האופן שבו הכלכלה פועלת. "בעתיד אנחנו נשכח לגמרי כיצד נראו החיים לפני הופעת הבינה המלאכותית. באורקל אנחנו לא מבצעים פרוייקט בינה מלאכותית מכיוון שיש בינה מלאכותית בכל פרוייקט. לאחרונה הכרזנו על דטבייס אוטונומי, המבצע באמצעות יכולות בינה מלאכותית את כל הפעולות הדרושות ללא מגע יד אדם. זו תכונה חשובה, מכיוון שכל הבעיות באבטחת סייבר נובעות מטעויות אנוש".

להערכתה, החברות המפעילות אפליקציות מקוונות, כמו פייסבוק, יבצעו בקרוב שינויים בפלטפורמות שלהן ויעניקו למשתמשים שליטה רבה ונוחה יותר על המידע שהם מוסרים. "הטכנולוגיה מתקדמת יותר מהר מהחוק, והמשתמשים לא מבינים לגמרי מה הן ההרשאות שהם נותנים לפלפורמות האלה. אני מאמינה שהחברות יבצעו את השינויים הדרושים בעצמן, כדי למנוע רגולציה בתחום, מכיוון שהרגולציה אף פעם לא פוגעת במטרה".

CERN מבקשת פתרונות מו"פ מחברות ישראליות

CERN Particles Detector

בתמונה למעלה: גלאי חלקיקים ב-CERN. צילום: Techtime

רשות החדשנות מפרסמת קול קורא ביחד עם מאיץ החלקיקים האירופי CERN הנמצא על גבול שוויץ-צרפת. במסגרת הקול הקורא תממן רשות החדשנות פרוייקטי מחקר ופיתוח יישומיים שייעזרו בתשתיות ובצוותי המחקר של CERN, בהיקף של כ-3 מיליון שקל. הקול קורא מתמקד ב-22 טכנולוגיות הדרושות למאיץ החלקיקים ושיש בהן גם צורך תעשייתי. הטכרנולוגיות הן: תוכנת הדמייה לאינטראקציית אטומים בחומר, לייזר טווח רחוק מדויק, מערכת בקרת היסע לרכבת אוטונומית, אלגוריתמיקה לכיווץ מידע, מערכת חיתוך זעירה מדויקת, תוכנת לימוד מכונה ואנליטיות מידע, ציפוי דוחה אבק לרהיטים, טכנולוגיה כימית לייצור חורים במעגלים מודפסים רב-שכבתיים, חיישן פוטונים ברזולוציה גבוהה, מערכות מעקב ובקרה לרצפת ייצור בתעשיות הגז, החשמל והנפט.

רכיבי ASIC וממירי DC-DC עמידים בקרינה

טכנולוגיות נוספות שאליהן מכוון הקול קורא: מידול תלת-מימדי מבוסס תמונות דו-מימדיות, פלטפורמת תקשורת מכונה למכונה בתעשייה, רכיב ASIC חסכוני בהספק ליישומי הדמיה רפואית וניתוח חומרים, ממיר DC-DC עמיד בקרינה ושדה מגנטי, מאיץ RFQ זעיר לשימושים רפואיים, חומרים בעלי יכולת ניהול תרמי גבוהה, מערכות קירור מדויקות מבוססות CO2, מערכת לדיכוי נזקים תרמיים במוליכי-על, התקנים למדידת קרינה וגז רדון, מערכת הדמיה למדידת נזק צפוי מפסולת גרעינית \ מערכת הדמיה למדענים בתחומי מדעי החיים ותהליך למירוק ושיוף משטחי טיטניום.

מנכ"ל רשות החדשנות, אהרון אהרון, אמר ששיתוף הפעולה במו"פ עם מאיץ החלקיקים הגדול בעולם הוא חלק מאסטרטגיית מימון למו"פ בסיכון גבוה, בנושאים העומדים בחזית הטכנולוגיה ובעלי פוטנציאל ליישום בתעשייה. ד"ר אביב זאבי, מנהל זירת תשתית טכנולוגית ברשות החדשנות : אמר שהרשות ו-CERN "מתכוונים לשתף פעולה כדי לבחון באופן יזום הזדמנויות עבור התעשייה בישראל. "אנחנו נממן פרויקטים שיבוצעו בישראל. CERN תתמוך במקבלי המענק במשאבים ובמידע טכנולוגי הנמצא ברשותה".

CERN מחפש טכנולוגיות ישראליות

רשות החדשנות תממן מענק מותנה או מענק מלא לחברות בשיעור של 66%-50%, בהתאם לסוג ולאופי הפעילות. לאקדמיה תממן הרשות עד 90% מגובה המענק. מכון סרן הוא גוף יוצא דופן: הוא החל את דרכו כמעבדה צרפתית לחקר החלקיקים האלמנטריים, ובשנת 1954 הפך למכון מחקר של האיחוד האירופי. כיום הוא נמצא בבעלות 22 מדינות (כולל ישראל משנת 2014) המנהלות אותו במשותף. במובנים רבים, זוהי אוטופיה של מדע שיתופי. כיום סרן מפעיל את מאיץ החלקיקים הגדול ביותר בעולם, המאפשר למדענים במדינות החברות לחקור את הנושאים החשובים ביותר בפיסיקה המודרנית.

מעבדת הפיסיקה העצומה הזו מופעלת על-ידי צוות מקצועי של 2,300 מהנדסים, טכנאים ומדענים. המחקרים מבוצעים על-ידי 12,800 מדענים ברחבי העולם. כיום משתתפים במחקרים בסרן קרוב ל-80 מדענים מהטכניון, אוניברסיטת תל-אביב ומכון וייצמן למדע. בינואר 2017 ביקר Techtime במכון סרן ונפגש עם מנהלת אגף התיאום בין כל המדינות החברות בארגון, ד"ר פיפה וולס. היא סיפרה שמאיץ החלקיקים נכנס לשלב חדש של שדרוג שיימשך כ-10 שנים, ומעוניין בשיתוף פעולה עם התעשייה הישראלית: "בהייטק הישראלי יש הרבה מאוד טכנולוגיות שיכולות לסייע לסרן, ולכן אנחנו רוצים שהתעשייה הישראלית תהייה קשובה לפרסומים, תגיב למכרזים ותתמודד עליהם", אמרה.

למידע נוסף על CERN: באירופה מחפשים טכנולוגיות ישראליות 

למידע נוסף: זירת תשתית טכנולוגית: אמירם, [email protected], טלפון: 03-5118151.

סיוה פיתחה ארכיטקטורת בינה מלאכותית חדשה

CEVA DEEP LEARNING

בשבוע שעבר העניק איגוד הראייה הממוחשבת האמריקאי, Vision Systems Design, את "אות הזהב" בתחרות הטכנולוגיות המשפיעות ביותר של 2018, לטכנולוגיית הראייה הממוחשבת והלמידה העמוקה של חברת CEVA מהרצליה, המספקת קניין רוחני (IP) ליצרניות שבבים. מעבד הראייה CEVA-XM6 ותשתית הלמידה העמוקה של סיוה זכו בתואר על-ידי פאנל של מומחים מחברות העוסקות באינטגרציית מערכות ויצרניות מוצרים סופיים, על-פי הקריטריונים של מקוריות, חדשנות, השפעה על מתכנני רכיבים והגברת יעילות התכנון.

דילמת המעבד הייעודי בשוק ה-AI

אחת מהסיבות לקבלת התואר היתה ההכרזה מתחילת השנה על משפחת מעבדי NeuPro של סיוה, אשר צמחו מתוך מעבדי הראייה מסדרה XM, אולם מציגים גישה חדשה לחלוטין בתחום היישום של רשתות עומק נוירוניות (Deep Neural Networks) ברכיבים המיועדים להפעיל רכיבי קצה. רוב החברות המכריזות כיום על מעבדי בינה מלאכותית, מפעילות מעבדים סטנדרטיים עם מספר מאיצים כדי ליישם את המטלות החדשות, אולם הבעיה של הגישה הזו נעוצה בכך שהמשמש משלם בקצב עבודה נמוך ובצריכת הספק גבוהה. לכן קשה ליישם אותן ברכיבי קצה כמו מצלמות רכב, אבזרי IoT או סמארטפונים.

בהפעלת רשתות נוירוניות לביצוע פעולות בינה מלאכותית קיימות שתי פעולות מרכזיות: בניית הרשת והאימון שלה הנעשית על-גבי הענן באמצעות תשתיות מחשוב חזקות מאוד, ויישום הרשת בשבב באבזר קצה, באמצעות היכולת לשלב בין ההסקות (Inferences) שנלמדו בענן לבין המידע המגיע לרכיב מהשטח. חברת סיוה פיתחה ארכיטקטורה ייעודית המורכבת משתי יחידות עיבוד נפרדות המקושרות אחת לשנייה באמצעות תקשורת AXI מהירה. היחידה הראשונה היא מעבד וקטורי בשם NeuPro VPU אשר מבוסס על טכנולוגיית הראייה הממוחשבת MX של החברה. המעבד הזה מקבל את מפת ההסקות שהתקבלו בתהליך האימון, ומנהל את פעילות העיבוד ברשת הנוירונית, אשר ממומשת באמצעות ה-NeuPro Engine.

ארכיטקטורת NeuPro של סיוה. מקור: Linley Group
ארכיטקטורת NeuPro של סיוה. מקור: Linley Group

המנוע עצמו (NeuPro Engine) הוא מארג של מעבדי  חיבור-הכפלה (MAC – multiplier–accumulator) מקושרים ופשוטים בגודל של 8X8 כל אחד, אשר משחזר את מבנה הרשת הנוירונית שפותחה בענן. המידע הנכנס (ממצלמה למשל) מגיע אל המארג הזה, וכל פיסת מידע בו מקבלת, בכל שכבת רשת, את המשקלים וההוראות שהתקבלו בתהליך האימון של הרשת (Training). הוא מבצע את העיבוד ומפיק את הפלט. בתצורה הזו ניתן לבנות רשתות בעלות מספר רב של שכבות ומספר רב של נוירונים (מ-512 ועד 4,096, תלוי בדגם של המעבד).

8 סיביות או 16 סיביות?

חברת המחקר Linley Group בדקה את הארכיטקטורה הזאת בסוף ינואר 2018 והגיעה למסקנה שהפתרון של סיוה מהיר יותר מרוב הפתרונות הקיימים היום בשוק, ושהוא מתאים ליישום מספר רב של מטלות, דוגמת מערכות עזר בטיחותיות לנהג, מערכות מציאות רבודה, שימוש במצלמות מעקב ועוד. בין השאר, גם בזכות העובדה שסיוה התקינה בו אפשרות ליישם רשתות נוירוניות בעלות תצורות שונות, כמו למשל TensorFlow ו-Caffe הפופולריות, על בסיס הנסיון שצברה מול 120 רשתות שונות של לקוחות. על-פי הדו"ח של האנליסט מייק דמלר, הקניין הרוחני החדש יהיה זמין בשוק במהלך הרבעון השלישי של 2018.

במאמר שפירסם מנהל שיווק קו מוצרי בינה מלאכותית בסיוה, לירן בר, באתר Embedded Vision Alliance, הוא גילה כמה יכולות ייחודיות שסיוה הוסיפה לארכיטקטורה שלה, כשהבולטת ביותר שבהן היא גמישות בהרצת העיבוד. בעיקרון, עיבוד ברזולוציה של 8 סיביות מספק מהירות וחסכון בהספק, אולם במחיר של ירידה בדיוק. לעומתו, עיבוד ברזולוציה של 16 סיביות מספק דיוק רב, תוך הקרבת המהירות והחסכוניות בהספק. הארכיטקטורה החדשה מאפשרת למפתחים לבחור באיזו רזולוציה להריץ כל שכבה ברשת הנוירונים, מכיוון שלא כל השכבות זקוקות תמיד לאותה רמת רזולוציה.

אימון בקצות הרשת

התוצאה: יכולת השגת אופטימיזציה טובה יותר של הרשת בהתאם לאילוצי הספק, מהירות ודיוק שונים. כדי לדעת מהי האפשרות הטובה ביותר, החברה פיתחה מחולל רשתות (CEVA Network Generator) אשר מאפשר לבחור את האיזון היעיל ביותר בין המהירות השונות וגם להעריך מהו מספר המעבדים הניורוניים (MACs) המתאים לכל יישום. הדו"ח של ליינלי גרופ התרשם לטובה מתכונה נוספת: יכולת לבצע אימון נוסף של הרשת (Retraining) המותקנת באבזרי הקצה. הדבר הזה מאפשר לשדרג את הרשת בעתיד, כאשר ייווצרו צרכים, בלא להחליף את כל אבזרי הקצה שבהם הטכנולוגיה מותקנת. בין השאר, גם כאשר התעשייה תתחיל להתקין רשתות קומפקיות אבל מהירות מאוד מהסוג של Binarized Neural Networks.

הגולשים נתנו לכיפת ברזל את תואר "ההמצאה של ישראל"

Iron Dome

מערכת כיפת ברזל ליירוט רקטות קצרות טווח ופגזים זכתה בתואר "ההמצאה של המדינה", במשאל מקוון שנערך על-ידי משרד הכלכלה בהשתתפות כ-115,000 גולשים. במקום השני בחרו הגולשים באפליקציית Waze ובמקום השלישי (בהפרש של 12 קולות בלבד מהמקום השני) זכתה ההמצאה הוותיקה של הטפטפות. לרגל חגיגות ה-70 למדינה, העמיד משרד הכלכלה והתעשייה לבחירת הציבור את המוצרים והטכנולוגיות פורצי הדרך אשר פותחו בישראל לאורך שנות קיומה.

במסגרת התחרות, התבקשו הגולשים בישראל לדרג 70 המצאות שונות. התחרות התנהלה בשני שלבים: בשלב הראשון בחרו כ-52,000 גולשות וגולשים את 9 ההמצאות שיעלו לגמר. בשלב השני בחרו כ-63,000 גולשות וגולשים נוספים את ההמצאות המובילות בעיניהם. בסיכום המשאל, מערכת כיפת ברזל קיבלה 28% מהקולות, אפליקציית ווייז קיבלה 17.77% מהקולות והמצאת הטפטפת קיבלה 17.75% מהקולות. במקומות הבאים דורגו המצאת הדיסק-און קי (10.96%), רובוט לסיוע בניתוחים (8.18%), ווטרגן לייצור מים (8.08%), סנדלי שורש (4.38%), הפיירוול של צ'ק פוינט קיבל 2.69% מהקולות ולוויין הצילום אופק קיבל 2.18% מהקולות.

מערכת כיפת ברזל פותחה במימון ישראלי ואמריקאי החל משנת 2007 על-ידי רפאל, וכוללת מכ"ם של אלתא ומערכת שליטה ובקרה של חברת mPrest. לפי דיווחי משרד הביטחון, מאז שנפרסה לראשונה בשנת 2011, היא יירטה בהצלחה כ-1,700 טילים ורקטות שנורו על מדינת ישראל. אפליקציית ווייז היא תוכנת השיווט השיתופי הראשונה בעולם ונמכרה בשנת 2013 לגוגל תמורת כמיליארד דולר. הטפטפת אשר שינתה את פני החקלאות בעולם הומצאה בשנת 1958 על-ידי שמחה וישעיהו בלאס ורפי מהודר מקיבוץ חצרים. כיום היא נמכרת על-ידי חברת נטפים בכל העולם.

המיכשור הרפואי מסכן בתי חולים

TrapX Fake Hospital

חברת TrapX Security מרמת החיל בתל אביב גילתה שהיקף התקיפות נגד מערכות בריאות וציוד רפואי הוא גדול יותר ומקיף יותר מאשר חשבו בתעשייה. התופעה התגלתה לאחר מבצע ריגול נגדי דיגיטלי שהחברה ביצעה במשך שישה חודשים. במהלך המבצע, החברה הקימה רשת מדומה של בית חולים, המדמה את פעילותו הדיגיטלית של בית חולים אמיתי. בית החולים המדומה משך אליו שורה גדולה של מתקפות סייבר, שאיפשרו לשרטט את פרופיל האיומים שעימם מתמודדת מערכת הבריאות העולמית.

במסגרת הפרוייקט הוקמה תשתית דיגיטלית שלמה של בית חולים בשם בדיוני Medical Now Group. התשתית כללה אתר אינטרנט ציבורי אשר גרם לתוקפים להאמין שהם תוקפים ארגון בריאות אמיתי פעיל. בנוסף, הוקמה רשת IT מזוייפת מלאה הכוללת מחשבים אישיים, ציוד תקשורת, שרתים, מערך הרשומות הרפואיות וכמות גדולה של מכשירים רפואיים המצויים בכל בית חולים: מכונות רנטגן, סורקי CT, מכונות לביצוע בדיקות דם, מערכות לניהול הדמיות רפואיות (PACS) ועוד.

אחרי הבנייה, מתחיל שלב הפעלת הפתיון

כדי להגביר את המציאותיות של בית החולים המדומה, החברה התקינה מערכות הגנה מקובלות כמו תוכנות פיירוול, תוכנות אנטי-וירוס וכלי אבטחה נוספים המקובלים בתעשייה. בתוך המערך המזוייף הזה החברה התקינה במערכת את פלטפורמת המעקב ואיתור התקיפות שלה, DeceptionGrid. בשלב הבא נבנה הפתיון: מומחי TrapX המציאו מספר משתמשי VPN מזוייפים, והעבירו את הפרטים שלהם אל תוקפי סייבר אמיתיים באמצעות הרשת האפלה (Darknet), ופירסמו חלק מנתנויט הגישה בפורומים של האקרים המתמקדים בתקיפת ארגוני בריאות, בהם באתר Pastebin. בנוסף, החברה ייצרה משתמש מדומה אשר ניגש מרחוק אל הרשת של בית החולים באמצעות מחשבו האישי.

בתוך זמן קצר התוקפים החלו לחדור אל בית החולים המדומה, ובשלב הראשון ניסו לאסוף מידע רפואי של פציינטים ובהמשך להשתיל תוכנות עוינות בתוך שרתי בית החולים. המסקנה היתה שהמטרה המרכזית של 80% מהתקיפות האלה היתה גניבת רשומות רפואיות. סוג אחר של תקיפות התמקד בציוד הרפואי. במקרה אחד השתלט התוקף על מכשיר MRI ובאמצעות חולשה ידועה במערכת ההפעלה Windows XP, הפך את המכשיר למחשב שממנו נכנס אל ציוד רפואי אחר, וממנו חדר לתוך רשת בית החולים והשתיל בה נוזקות המשבשות את פעולת כל המחשבים המקושרים.

מעבדים משובצים ישנים ולא מאובטחים

במבצע מקביל הותקנה תוכנת DeceptionGrid ברשת של אחד מבתי החולים הגדולים בעולם, וייצרה רשת של מכשירים מדומים. מיד התגלתה תקיפה של ארכיב ההדמיות PACS. בתקיפה הזו התברר שהתוקפים מתמקדים במיוחד במערכות הפעלה ישנות, מכיוון שהן מאפיינות מיכשור רפואי נפוץ. לאחר ניתוח מספר מקרים נוספים, החברה הגיעה למסקנה שקיימת בעיה בתחום ההגנה על מיכשור רפואי: "למרות שמכשירים רפואיים אמורים להיות 'סגורים', פגיעותם הרבה הופכת את שאר אמצעי ההגנה לבלתי יעילים.

מכשירים רפואיים רבים כוללים מעבדים משובים ישנים, שאינם מקבלים עידכוני תוכנה התכיפות, ולעתים רבות כלל לא מקבלים עידכונים. ציוד בסיס יותר הוא לרוב בעל קישוריות IoT, ולכן קשה יותר למעקב ולאבטחה. כאשר מתגלה בעיית אבטחה בציוד רפואי, קשה מאוד להשבית אותו, להמתין שהיצרן יכתוב את התוכנה מחדש ולהפעיל את המכשיר. הדבר הזה מציג קושי חדש ובלתי צפוי בפני בתי החולים, המתמודדים כבר היום עם קשיי תקציב.

סעיף חדש בחוזה השירות עם ספקי ציוד רפואי

החברה פירסמה מספר המלצות מעשיות: יש לבודד מיידית את המיכשור הרפואי אחד מהשני, מכיוון שאם מכשיר אחד הותקף סביר להניח שמכשירים נוספים נפגעו. צריך לבודד את כל הציוד הרפואי ברשת תקשורת נפרדת מרשת התקשורת הכללית של בית החולים. חוזה השירות עם הספקים צריך לכלול סעיף המחייב אותם לטפל במכשירים שנפגעו על-ידי תוקפים. חובה לבצע סריקה מקיפה לאיתור כל החולשות של הציוד הרפואי בבית החולים. ועוד.

חברת TrapX Security הוקמה בשנת 2012 על-ידי המנכ"ל משה בן-סימון והטכנולוג הראשי יובל מלאכי ומעסיקה כיום כ-50 עובדים. בן-סימון שימש בעבר כמנכ"ל חברת Injection Security, מנהל מחלקת הייעוץ בתחום האבטחה של נס טכנולוגיות ויועץ אבטחה ראשי ב-Comsec. מלאכי היה ממייסדי חברת הייעוץ Zeroday Security ויועץ אבטחה בכיר בנס טכנולוגיות. מאז הקמתה גייסה החברה כ-19 מיליון דולר ממשקיעים שונים, בהם קרן אינטל קפיטל וקרן BRM. לחברה שיתוף פעולה טכנולוגי עם צ'ק פוינט.

לאתר החברה: TrapX Security

ATS מנתניה מתחילה להפיץ את מוצרי המטרולוגיה של צייס

Zeiss Volumax

חברת ATS – Applied Technologic Services מנתניה, מונתה לנציגה והמפיצה בישראל של מוצרי חטיבת המטרולוגיה של חברת צייס (Zeiss) הגרמנית. במסגרת המינוי, מספקת חברת ATS מערכות מדידה אופטיות ומולטי-סנסוריות, ומערכות מדידה דיגיטליות למדידות מורכבות ומדויקות בטווחי טמפרטורה ובגדלים משתנים. המערכות מיועדות למגוון שוקי יעד, כדוגמת תעשיית החלל והתעופה, רפואה ומחקר, אנרגיה, מכונות, רכב, פלסטיק ועוד. במסגרת ההסכם, תיישם ATS את הפתרונות הללו הן במכירת ציוד חדש והן במתן שירותי הנדסה על ציוד קיים.

בין המערכות החדשות ש-ATS מתחילה להפיץ: מערכת Duramax (בתמונה למעלה) למדידות מדוייקות של חלקים בקו הייצור, מערכת Volumax למדידה תעשייתית באמצעות קרני X המאפשרת בקרת איכות מהירה וסינון רכיבים פגומים, מערכת Metrotom המבצעת בדיקת טומוגרפיה ממוחשבת המבוססת של קרני רנטגן של רכיבי מתכת קלים ורכיבי פלסטיק, תוכנת המדידה הגיאומטרית Calypso ועוד.

מנכ"ל חברת ATS, דרור רייס, אמר שלחברת ATS יש שיתוף פעולה ארוך שנים עם צייס בתחום סורקי התלת-מימד של צייס. "שתי החברות החליטו להרחיב את שיתוף הפעולה גם אל חטיבת המטרולוגיה". חברת
ATS פעילה יותר מ-40 שנה, ומספקת פתרונות טכנולוגיים ושירותים הנדסיים לתעשייה הביטחונית, לצה"ל,  למוסדות מחקר ופיתוח באקדמיה. היא מתמחה בייצוג חברות בתחומי הצילום המהיר, מערכות איסוף נתונים, אלקטרו-אופטיקה, אבטחת איכות, מדידים וחיישנים, וציוד תקשורת לוויינית.

מנכ"ל חברת ATS דרור רייס

אלביט רכשה את Universal Avionics תמורת 120 מיליון דולר

Elbit Civil Avionics

חברת אלביט מערכות (Elbit) הודיעה היום על השלמת העיסקה לרכישת כל הנכסים והפעילויות של חברת Universal Avionics האמריקאית תמורת כ-120 מיליון דולר. חברת יוניברסל פועלת במספר אתרים ברחבי ארה"ב, והמטה שלה ממוקם בטוסון, אריזונה. היא מפתחת ומייצרת מערכות אוויוניקה אזרחיות עבור מגוון רחב של מטוסים ומסוקים, חדשים ומושבחים.

הפתרונות של Avionics Universal כוללים מערכות ניהול טיסה, מערכות תצוגה, מערכות תקשורת, פתרונות קוקפיט שלמים ומערכות נוספות בתחום האוויוניקה האזרחית. אלביט מסרה שהמוצרים של יוניברסל משלימים את קווי המוצר שלה בתחום האוויוניקה האזרחית, במיוחד מערכות לראייה מוגברת בטיסה (Enhanced Flight Vision Systems), ומוצרי התצוגה העילית (Head-Up Display). העיסקה תרחיב את פורטפוליו המוצרים של אלביט ותאפשר לה לספק פתרונות קוקפיט מקצה-לקצה, הן ליצרניות מטוסים אזרחיים והן ללקוחות שבבעלותם מטוסים אזרחיים.

חברת Universal Avionics תמשיך לפעול כחברה עצמאית בבעלות אלביט, תחת השם הקיים ובאמצעות צוות העובדים הקיים. נשיא ומנכ"ל אלביט מערכות, בצלאל מכליס, אמר שהתחום האזרחי של ראייה מוגברת בטיסה והתצוגה העילית במטוסים, הפך למנוע צמיחה מרכזי של אלביט. "אלביט ויוניברסל אוויוניקס חולקות DNA דומה של חדשנות. הפורטפוליו המשולב שלנו יוצר סינרגיה שתחזק את המיצוב התחרותי שלנו בתחום התעופה האזרחית".

פאלו אלטו נטוורקס רוכשת את סקדו בכ-100 מיליון דולר

Secdo Team

חברת פאלו אלטו נטוורקס (Palo Alto Networks) הנחשבת למתחרה העיקרית של חברת צ'ק פוינט, רוכשת את חברת הסטארט-אפ סקדו (Secdo). סקדו הוקמה בשנת 2015 על-ידי שי מורג (38) וגיל ברק (31), שניהם יוצאי יחידת 8200, ומעסיקה כיום כ-50 עובדים ברעננה ועובדים נוספים בארה"ב ובבריטניה. בעקבות הרכישה, עובדי החברה צפויים להשתלב בפאלו אלטו נטוורקס בצוותי הפיתוח של מערכת ההגנה Palo Alto Networks Traps.

שתי החברות לא מסרו פרטים על היקף ההשקעה, יחד עם זאת בתעשייה מעריכים את היקפה בכ-100 מיליון דולר. מתוך זה חברת RDC המחזיקה ב-22% ממניות סקדו, צפויה לקבל 18 מיליון דולר וחברת אלרון (השותפה ב-RDC) צפויה לדווח על רווח נקי של 8 מיליון דולר כתוצאה מהעיסקה.

האתגר המרכזי: עודף מידע

עד היום גייסה סקדו כ-11 מיליון דולר ממספר משקיעים, בהם חברת RDC הנמצאת בבעלות אלרון ורפאל, קרן הון הסיכון של איל עופר O.G. Tech Ventures, מריוס נכט ומייסדי חברת אנוביט, פרופ' אודי ווינשטיין, ד"ר אופיר שלוי ואריאל מייסלוס. סקדו פיתחה טכנולוגיה אשר אוספת ושומרת באופן רציף את כל המידע הרלוונטי ממחשבי ושרתי הארגון, ומנתחת באמצעותו את התראות הסייבר באופן אוטונומי, באמצעות מנוע ניתוח וחקירה ייחודי.

המטרה המרכזית של המערכת היא לאפשר לצוותי אבטחת המידע לזהות, לחקור ולאמת כמות רבה של התראות בצורה מדויקת ומהירה. הדבר נועד להתמודד עם אחת מהבעיות המרכזיות בעולם האבטחה כיום: הצפת כמויות גדולות מאוד של מידע על תקיפות רבות המתבצעות בו-זמנית בכל תשתיות הארגון. במצב הזה, צוותי האסבטחה לא מספיקים לחקור ולטפל בהתקפות.

בהודעתה היום העריכה פאלו אלטו נטוורקס שהפתרון של סקדו הינו היחיד בעולם אשר אוסף מידע מתחנות הקצה ב"רזולוציה" החדה ביותר האפשרית (Thread level) ויודע לנתח אותו בצורה אוטונומית. "ביחד עם הפתרון של סקדו כחלק מהפלטפורמה של פאלו אלטו נטוורקס, נוכל להאיץ את היכולת לזהות ולמנוע מתקפות אבטחת מידע בענן, בתחנות הקצה וברשת", מסר מארק מקלולין, יו"ר ומנכ"ל פאלו אלטו נטוורס.

מנכ"ל סקדו שי מורג, אמר: "ייסדנו את סקדו כדי להגביר דרמטית את הנראות שיש לצוותי אבטחת מידע לתוך תחנות הקצה, ולהפחית משמעותית את הזמן שלוקח לזהות ולהגיב להתראות על מתקפות סייבר. היכולות המשולבות של סקדו ושל פאלו אלטו נטוורקס יספקו ללקוחות את היכולות שהם צריכים".

פאלו אלטו נטוורקס נסחרת בבורסה של ניו יורק לפי שווי של כ-17 מיליארד דולר. ברבעון הפיננסי השני שלה שהסתיים בינואר 2018, הסתכמו מכירותיה בכ-542 מיליון דולר. החברה צופה שמכירותיה ב-2018 כולה יסתכמו בכ-2.2 מיליארד דולר. בחודש שעבר היא הכריזה על רכישת חברת Evident.io האמריקאית, המספקת תוכנת אבטחה לתשתיות ענן, תמורת כ-300 מיליון דולר.

נייק רכשה את Invertex התל אביבית לקידום הפעילות הדיגיטלית

Invertex ScanMat

יצרנית נעלי הספורט נייק (Nike) רכשה את חברת הסטארט-אפ התל אביבית Invertex, אשר פיתחה טכנולוגיית עיבוד תמונה לביצוע התאמה אוטומטית של נעליים לרגלי הלקוחות. נייק לא מסרה פרטים על היקף העיסקה, אולם בעקבות ההודעה הורד מהרשת אתר האינטרנט של אינברטקס. החברה הוקמה בשנת 2014 על-ידי המנכ"ל דוד בלייכר, שצבר נסיון בתחום המיכשור הרפואי בחברות Nephera, Allium Medical ו-Remon Medical. בהודעה רשמית של נייק נמסר שהעיסקה תחזק את מעמדה מתחום הפלטפורמות הדיגיטליות, באמצעות פיתוח של מוצרים חדשניים שישרתו מיליוני לקוחות של נייק. מנהל התחום הדיגיטלי בנייק, אדם זוסמן, מסר שהחברה תפתח חוויית קנייה חדשה בכל נקודות המכירה שלה, באמצעות שילוב של טכנולוגיות עיבוד תמונה עם טכנולוגיות בינה מלאכותית.

באינטרנט שוק הנעליים עדיין צולע

חברת אינברטקס פיתחה טכנולוגיה המאפשרת לקבל סריקה מיידית תלת מימדית של רגלי הלקוח במטרה להתאים לו את הגודל וצורת הנעל המושלמת עבורו. בחודש ספטמבר 2017 החברה הכריזה על מערכת ScanMat (בתמונה למעלה), שהיא עמדת סריקה המוצבת בחנות. הלקוח עומד עליה ללא נעליים, והמערכת מבצעת סריקה תלת מימדית של רגליו, ומשדרת את המידע אל אפליקציה המותקנת בסמארטפון שלו. לאחר מכן האפליקציה מסייעת ללקוח לאתר את הנעל המתאימה לו בחנות, או לבחור את הנעל המתאימה לו ביותר מתוך אתרי קניות באינטרנט. המערכת מאפשרת להתמודד עם תופעה המטרידה את המשווקים בארה"ב: רק 8% מהלקוחות רוכשים נעליים באינטרנט – ושיעור החזרת המוצרים שלהם מגיע לכ-40%.

נייק קונה חברה המנתחת קניות

חברת אינברטקס תשתלב בתוך חטיבת Consumer Direct Offense, שהוקמה בחודש ספטמבר 2017. מטרת החטיבה החדשה היא לפתח פתרונות המאפשרים לספק שירותים אישיים לכמות גדולה מאוד של לקוחות. מדובר בעיסקת הרכישה השנייה של נייק בתוך פחות מחודש, הממוקדת באסטרטגיה הדיגיטלית החדשה: לפני כשלושה שבועות היא רכשה את חברת Zodiac מניו יורק, אשר פיתחה תוכנת אנליטיקס המנתחת את הרגלי הקניות של הלקוחות, ומספקת תחזיות על התנהגותם העתידית על-פי תבניות התנהגות שהיא מחלצת הההיסטוריה של הרכישות שלהם.

במפגש עם משקיעים שנערך באוקטובר 2017, הסביר יו"ר, נשיא ומנכ"ל חברת נייק, מרק פרקר, שיוזמת Consumer Direct Offense תסייע להשיג את יעדי הצמיחה של החברה בחמש השנים הבאות. "הלקוחות היום מצפים לחווייה מושלמת, למוצרים חדשניים ולשירות אישי ומהיר. אנחנו תוקפים את הזדמנויות הצמיחה באמצעות חדשנות, מהירות וטכנולוגיות דיגיטליות". מטרת החברה הבת החדשה היא לספק שירות אישי ומהיר יותר. החברה הכריזה שהיא תכפיל את קצב ומשקל הפתרונות החדשניים, תכפיל את מהירות אספקת המוצר ותכפיל את מספר נקודות המפגש הישירות עם לקוחות.

 

סמינר פתרונות הרכב של TI ואיסטרוניקס יתקיים ב-8 במאי בהרצליה

TI-EASTRONICS SEMINAR

חברת איסטרוניקס (Eastronics) וחברת טקסס אינסטרומנטס (Texas Instruments) יקיימו ביום ג', 8 במאי 2018, סמינר מקצועי בתחום הפתרונות של TI ליישומים בתעשיית הרכב. הסמינר ייערך במלון דו אכדיה בהרצליה ויוקדש לטכנולוגיות הרכב (אוטו-טק) בעידן הרכב החכם והמכונית האוטונומית. הרצאת הפתיחה תינתן על-ידי מנהל תחום פתרונות הרכב בחברת טקסס איסטרומנטס, היינץ-פיטר בקמאייר, אשר יסקור את שוק האוטו-טק בעידן הרכב האוטונומי.

במחצית הראשונה של הסמינר יינתנו הרצאות מקצועיות בנושאי ממירי נתונים חדשים בקצבים גבוהים, דרייברים מהירים ומגברים לשימוש ביישומי LiDAR, חיישני 3D Time of Flight – ToF למדידות מרחק מדוייקות וזיהוי עצמים באמצעות שידור קרני לייזר ומדידת ההחזרים. תקשורת טורית בקצב מהיר בין המצלמה למערכת העיבוד בטכנולוגיית PFD, הצגת טכנולוגיית DLP Head-Up Display של TI המאפשרת להקרין מידע על שמשת הרכב כדי שהנהג לא יסיט את מבטו מהדרך.

במחצית השנייה של יום העיון יוצגו פתרונות וטכנולוגיות חדשים בתחומי מערכות המכ"ם וחיישני הגלים המילימטריים (mmWaves) בטווח התדרים 76GHz-81GHz, אשר מאפשרים לפתח פתרונות זיהוי קירבה בתוך הרכב ובסביבתו, מדידות מרחק, זיהוי תנועה ועוד. בנוסף, יוצגו ספקי כוח חדשים לתחום הרכב ופרוטוקולי תקשורת נתונים ייעודיים לתחומי האוטו-טק.

TI and Eastronics Automotive Seminar

ההשתתפות בסמינר היא ללא תשלום, אולם מותנית בקבלת אישור.

למידע נוסף ורישום: Texas Instruments Solutions for Automotive Applications

סמינר COM ו-SoM של פיוטצ'ר יתקיים ב-23 באפריל בהרצליה

Future Electronics Seminar

ביום ב', ה-23 באפריל 2018, תקיים חברת פיוטצ'ר אלקטרוניקס (Future Electronics) סמינר מקצועי המוקדש לתחומי ה-System on a Module ויישומי COM Express משובצים. הסמינר ייערך במלון דניאל בהרצליה. פתרונות COM ו-SoM מספקים מערכות מחשוב במארז צפוף במיוחד המיועדות לשימוש במערכות קטנות או ייעודיות, הדורשות עמידה בדרישות גודל וצריכת הספק קטנות. כיום מספקות מערכות COM ו-SoM יכולות הכוללות מעבדי CPU מורכבים ובעלי מספר רב של ליבות.

חלק מהכרטיסים כוללים גם רכיבי FPGA המאפשרים הוספת ליבות IP. הוספת מודולי IP לכרטיסי ה-COM מאפשרת להתאים את הכרטיס לדרישות I/O ייעודיות בלא צורך בפעולות חיווט או הוספת כרטיסים נוספים ומעגלי PCB. הסמינר יתקיים בהשתתפות החברות NXP, congatec, ARM, VICOR, Microchip ו-iWave. בסמינר יוצגו חידושים בפורטפוליו כרטיסי ה-SoM של חברת iWave, סקירת כרטיסי A5 של חברת Microchip, דיון עומק בכרטיסים מבוססי i.MX8, Zynq ו-Arria 10 וסוגיות נוספות בתכנון יישומים משובצים מבוססי COM ו-SoM.

Future Electronics COM and SoM Seminar

ההשתתפות בסמינר היא בחינם, באישור חברת פיוטצ'ר ישראל.

להרשמה הקליקו: http://goo.gl/forms/c9uYzTg9qx

למידע נוסף: ישראל שם-טוב, [email protected] , 052-6008408

אוויה מחפשת בישראל בינה מלאכותית ותקשורת

GUY-AVAYA

לאחר שהוציא שניים מהמוצרים הבולטים ביותר של החברה בשנים האחרונות, מרכז הפיתוח הישראלי של חברת אוויה (Avaya) מתמקד בתחומי הענן והאבזרים חכמים (Smart Devices). מנכ"ל אוויה ישראל, גיא גדניר, סיפר ל-Techtime שהחברה מחפשת בישראל טכנולוגיות חדשות, בעיקר בתחומי הבינה המלאכותית והענן. גדניר: "העלות של שירותי הענן מבוססת על שני מרכיבים מרכזיים: עלויות המיחשוב ועלויות התקשורת.

"אנחנו מחפשים בארץ טכנולוגיות לאופטימיזציה של השימוש בענן ושל התקשורת בין הענן לבין אבזרי הקצה. בתחום הבינה המלאכותית אנחנו רוצים לספק יכולות של עוזר אישי (Personal Assistant) למכשירי וינטאג'. באמצעות יכולות כמו זיהוי קולי, אנליטיקס וכדומה, הוא יכול לאסוף משימות משיחת הוועידה להצע פעולות זיהוי התנהגות ועוד".

גיא גדניר משמש כמנכ"ל אוויה ישראל ומנהל הפיתוח העסקי העולמי של המוצר Equinox בחטיבת המוצרים של החברה. מרכז הפיתוח הישראלי כולל כיום כ-100 מהנדסים וחלק גדול מהפעילות שלו מבוסס על טכנולוגיות שהובאו לחברה בעקבות רכישת חברת רדיוויז'ן בשנת 2012. "בחודש ינואר השנה השקנו את השירות Meetings as a Service גרסה 3.0 שפותח בישראל.

טלפון ונטאג' הישראלי של אוויה
טלפון ונטאג' הישראלי של אוויה

הצוות בארץ אחראי גם על פיתוח האבזר החכם Vantage (בתמונה למעלה) שהוא הסנונית הראשונה בסדרה של מכשירי סמארטפון משרדיים המבוססים על אנדרואיד. כרגע אנחנו מפתחים גרסה זולה ומוקשחת יותר שלו. בקרוב נצא עם מכשיר CU360, שהוא מכשיר ועידות וידאו לחדרי ישיבות קטנים של 4-5 משתתפים. בעבר ציוד ועידות הווידאו התבסס על מכשירים סגורים. אנחנו הופכים אותם לפתוחים ולמתאימים לאסטרטגיית הענן".

התמוטטות, צ'פטר 11 והתאוששות

חברת אוויה עברה בשנים האחרונות תהליך מרתק. לפני כשמונה שנים היא נירכשה על-ידי שתי קרנות השקעה שהוציאו אותה מהבורסה. המשבר של שנת 2008 שיבש את תוכניות ההבראה שלה והיא לקחה הלוואות, גלגלה אותן ובינואר 2017 נכנסה להגנת צ'פטר 11 שממנו יצאה רק בדצמבר 2017. מיד לאחר מכן, בינואר 2018 היא חזרה לבורסה וכיום נסחרת בניו יורק (NYSE) לפי שווי שוק של כ-2.5 מיליארד דולר. בשנה האחרונה הסתכמו מכירותיה בכ-800 מיליון דולר וברווח של כ-200 מיליון דולר.

לדברי גדניר, "קיימים הרבה אופני שימוש בפלטפורמות שלנו: כשבזק מוכרת שירותי תקשורת בענן לארגונים גדולים, היא עובדת על התשתית של אוויה. ביטוח לאומי מפעיל את השירות שלנו כדי לחבר אנשים עם פקידים הדוברים בשפות שונות, מכללת סמי שמעון מעבירה שיעורים בווידאו בין הקמפוסים שלה באשדוד ובבאר-שבע.

"בשוק קיימים צרכים רבים ושונים מאוד לתשתיות של ועידת וידאו. הקב"טים במועצה האזורית שער הנגב, למשל, התקינו את התוכנה בטלפונים הניידים שלהם ומדווחים מהם בווידאו היכן היו נפילות טילים, ומכבי שירותי בריאות מאפשרת לאחיות לשוחח בווידאו עם חולים כרוניים באמצעות התשתית שלנו. שוק שיחות הווידאו העולמי נאמד בכ-3 מיליארד דולר בשנה. הוא צומח בהתמדה ונמצא בליבת הכיוון החדש של החברה: ענן ובינה מלאכותית".

קרן סינית תשקיע כ-20 מיליון דולר באמיטק מקבוצת פריורטק

Zhuhai Advanced Chip Carriers & Electronic Substrate Solutions

קבוצת ההשקעות הסינית Principle Capital תשקיע באמצעות חברה בת כ-20.2 מיליון דולר בחברת אמיטק (Amitec) הנמצאת בבעלותה המלאה של קבוצת פריורטק (המחזיקה גם בבעלות על קמטק ועל פי.סי.בי טכנולוגיות). כ-19.2 מיליון דולר מתוך סכום ההשקעה יוענקו לאמיטק כהלוואה ללא ריבית. בתמורה למיליון דולר נוספים, תקבל הקרן הסינית כ-2.9 מיליון מניות אמיטק, אשר יהוו לאחר הקצאתן כ-33.5% ממניות אמיטק. פירוש הדבר שהשווי של אמיטק נאמד בעיסקה בכ-2.98 מיליון דולר בלבד. הערכה מפתיעה לאור העובדה שהיא מחזיקה בכ-38.36% מחברת אקסס (Access) הסינית, ששווי השוק שלה נאמד לפני כחודשיים על-ידי משרד ראיית החשבון פולברניס ברקת בן יהודה בכ-153 מיליון דולר.

משמעות העיסקה הוא שחלקה של פריורטק בחברת אקסס יירד לכ-25.5%. פריורטק מסרה היום ש-20 מיליון דולר מתוך סכום ההשקעה שיתקבל, ישמש להחזר של חלק מהלוואת הבעלים שהעניקה פריורטק לאמיטק. חברת אקסס היא בעלת מפעל ייצור מצעים מתקדמים למארזי שבבים בסין המבוסס על טכנולוגיה שפותחה באמיטק. בחודשים האחרונים צמח צבר ההזמנות של אקסס מתבסס בעקבות הסכמים עליהם היא חתמה עם שלוש חברות OSAT – Outsourced Semiconductor Assembly and Test הגדולות בסין, לאספקת מצעים מתקדמים החל מאפריל 2018, בהיקף כולל של כ-100 מיליון דולר.

עסקת ההשקעה באמיטק מדווחת כחודש ימים לאחר התקשרות פריורטק עם קרן פימי בהסכם השקעה בחברת פי.סי.בי טכנולוגיות בהיקף של 124.2 מיליון שקל בתמורה להקצאה מניות פי.סי.בי לקרן פימי, המהוות כ-51.07% מההון המונפק של פי.סי.בי, בניכוי מניות רדומות. רפי עמית, יו"ר פריורטק, אמר שהטכנולוגיה של אקסס מאפשרת לייצר מצעים מתקדמים ומרובי שכבות וכן מארזים מתקדמים לתעשיית השבבים. "לטכנולוגיה יתרונות בתחום פיזור החום המתפתח על-פני השבבים וגיאומטריה מדויקת של המעברים החשמליים בין השכבות. באקסס גם פותחו טכנולוגיות ייצור למארזים מתקדמים (Advanced Packaging) על בסיס הטכנולוגיה של אמיטק".

פריורטק מחזיקה במספר חברות בנות בתחום הייצור של זיווד אלקטרוני ושבבים. לצד אחזקת 100% ממניות אמיטק (עד לסיום העיסקה הנוכחית) היא מחזיקה ב-44% ממניות חברת קמטק המפתחת ומייצרת מערכות בדיקה אוטומטיות לתעשיית שבבים, ובכ-70% ממניות חברת פי.סי.בי טכנולוגיות העוסקת בתכנון וייצור של כרטיסים אלקטרוניים, מערכות זיווד אלקטרוניות ורכיבים היברידיים. בשנת 2017 הסתכמו מכירות שלוש החברות ביחד בכ-250 מיליון דולר. קמטק השלימה בשנת 2017 את מכירת חטיבת המעגלים המודפסים לקרן הון-סיכון פרטית משנחאי, גם היא מקבוצת Principle Capital, תמורת 32 מיליון דולר במזומן ועוד 3 מיליון דולר בהתאם לעמידה באבני דרך.

קיראו עוד: הדילמה של פריורטק בנוגע להשקעה בחברת אקסס