חברת KLA Tencor Israel מקימה קו ייצור חדש במגדל העמק ליד המתקן הנוכחי שלה, ומתכננת להיכנס לייצור מוצרים חדשים. כיום החברה מתמקדת בפיתוח וייצור מערכות מטרולוגיה ואינספקשן עבור קווי ייצור של מוליכים למחצה. בראיון בלעדי ל-Techtime, סיפר נשיא KLA Tencor Israel, אורי תדמור, שקו הייצור החדש מיועד למכונות מרכזיות בתעשיית השבבים אשר נמצאות מעבר למשימה הנוכחית של החברה בישראל (אינספקשן ומטרולוגיה). החברה כבר החלה בהיערכות ראשונית למשימה החדשה: תכנון המבנה החדש ושילוב צוותים ישראלים במערך הייצור של KLA Tencor העולמית, המטפלים בקו המוצרים החדש. במקביל, החברה מתכננת התרחבות נוספת, ובניית מבנה נוסף בשטח שהחברה רכשה סמוך למתקן הנוכחי, שכיום יש בו מגרש חנייה המתאים לתפוסה של כ-350 מכוניות.

חברת KLA Tencor Israel מהווה כיום אחד מארבעת מרכזי הייצור העולמיים של KLA Tencor העולמית, ומעסיקה כ-530 עובדים בישראל. למרות שהמשימה המרכזית שלה היא בתחום מערכות הבדיקה והאנליזה לקווי הייצור, היא אחראית למספר הגדול ביותר של מוצרים מכל מרכזי הפיתוח והייצור של החברה בעולם. בשבוע שעבר היא קיבלה את פרס היצואן המצטיין ליפן לשנת 2016 מטעם לשכת המסחר ישראל יפן, בשיתוף משרד החוץ ומכון הייצוא הישראלי. לדברי תדמור, "מערכות ציוד, בדיקה ועיבוד לתעשיית הרכיבים האלקטרוניים מהוות כ-14% מהייצוא הישראלי ליפן. יש סבירות גדולה מאוד שחלק מהרכיבים בכל מכשיר טלפון נייד, מחשב וטאבלט הנמכרים היום בעולם, עברו בתהליך הייצור שלהם במכונות שפותחו ויוצרו בגליל".

המכירות של KLA Tencor בשנת 2017 צפויות לצמוח בכ-30%. 

תדמור: "מכירות תעשיית השבבים נמצאות היום בשיא לכל רוחב החזית, שיימשך גם בשנת 2018. הדרישה לשבבים היא כזו שמדובר במצב קבוע חדש, ולא בצמיחה זמנית. התופעה הזו נוצרה עקב מספר מגמות המתחוללות בו-זמנית. שוק ה-IoT דוחף ייצור של הרבה מאוד שבבים פשוטים ושבבים מורכבים בו-זמנית. מגמות הבינה המלאכותית ועיבוד מידע (Data Mining) דורשות שבבים גדולים ומתקדמים מאוד, ויישומים חדשים כמו רכב מקושר ונהיגה אוטונומית דורשים שבבים המספקים כוח מיחשוב מאוד חזק. אינטל, למשל, דיווחה לאחרונה שהיא תספק שבבי 10 ננומטר לכלי-רכב אוטונומיים. אפילו במכוניות יוקרה לא אוטונומיות, יש כיום יותר שורות קוד מאשר בבואינג 747 ישן.

"גם הזיכרונות הדינמיים וזיכרונות הפלאש דוחפים חזק את השוק. היום כבר יש בשוק כרטיסי זיכרון מסוג Micro SD בנפח של טרה-בייט. הם יכולים לספק לטלפון נפח זיכרון כמו זה שיש במחשבים אישיים. יש מגמות נוספות כמו מציאות וירטואלית ומציאות רבודה (Virtual Reality, Augmented Reality) הצומחות בקצב מאוד גבוה. בעבר, בכל שנת שיא היה שוק מרכזי אחד שדחף את כל התעשיה. כיום הצמיחה מגיעה ממספר תחומים בו-זמנית, והדבר מעיד על צמיחה ארוכת טווח. לכן, על-פי כל ההערכות, שנת 2018 תהיה אפילו חזקה יותר מאשר שנת 2017".

כיצד אתם מרגישים את המגמות האלה?

"בכל כמה חודשים אנחנו מקבלים בקשות חדשות למכונות מהדורות הקודמים שאנחנו מייצרים אותן כמכונות חדשות – עבור הייצור של רכיבי IoT. אנחנו מחזירים לשוק קווים ישנים. כיום אנחנו אפילו מייצרים מכונות שאני תכננתי חלק מהחלקים שלהן לפני כ-20 שנה. תמיד היה לנו שוק של שיפוץ מכונות ישנות, אולם השוק הזה מיצה את עצמו מכיוון שכיום מי שמחזיק במכונות ישנות, כבר לא מוכר אותן. לכן התחלנו לייצר אותן מחדש. זהו שוק שהולך וצובר תאוצה בשנתיים האחרונות".

כיצד הדבר משפיע על האסטרטגיה שלכם? אתם מחפשים מוצרים חדשים?

"החברה מסתכלת כל הזמן על תחומים חדשים. לפני חצי שנה ביצעה KLA Tencor השקעה בחברת Luxexcel ההולנדית, אשר מפתחת טכנולוגיית הדפסת תלת-מימד של עדשות. מדובר במכונה מאוד גדולה הכוללת הרבה מאוד תת-מערכות שהן דומות למערכות שיש לנו. קיימת כאן הרבה מאוד סינגרגיה בתשתית ההנדסית, בתשתית הייצורית וביכולת השירות והתמיכה בלקוחות. בליבת הפעילות אנחנו נשארים נאמנים לקווי המוצר שלנו שהם מאוד חזקים בשוק, ובמגדל העמק אנחנו ממשיכים להוציא מכונות בדיקה שהביקוש להן הולך וגובר מדי שנה".

הדבר משפיע על הגדרת המשימה של החברה בישראל?

"אנחנו לא משנים את תמהיל העבודה שלנו בין מחקר ופיתוח לבין ייצור, ואנחנו מגדילים את שני תחומי הפעילות שלנו (אינספקשן ומטרולוגיה). אנחנו מחוייבים לאספקה של 100% מהציוד שלנו בזמן. בתעשיית השבבים נשארו מעט לקוחות, אבל הם מאוד גדולים. אי-אפשר לומר להם שאנחנו לא יכולים לספק מכונות. בתחום המו"פ נקלוט בשנה הבאה כמות גדולה של אנשים כדי לתמוך בפיתוחים החדשים. הצמיחה של התעשייה מכתיבה גם את התנהגות הלקוחות שלנו. הם עוברים מהר יותר מדור לדור. השוק נעשה יותר מהיר ואנחנו צריכים להסתכל על המוצרים הבאים. פעם היינו יוצאים עם מוצרים חדשים פעם בשנתיים בממוצע, היום יוצא מוצר מוביל גדול בתוך כל כמה חודשים. השנה שיחררנו מספר מוצרים גדולים שפותחו ומיוצרים בישראל".

מה הם המוצרים החדשים?

"כעת אנחנו מגדילים את קיבולת הייצור של מערכת Archer ATL לבדיקת דיוק ההנחה של שכבות חומר בתהליך ייצור השבבים (Overlay). המערכת מבוססת על טכנולוגיה חדשה של ספקטרומטר וכוללת שימוש בלייזר מתכוונן (Accurate Tunable Laser) כמקור תאורה, בניגוד לדור הקודם שבו השתמשנו במספר לייזרים קבועים. פיתחנו מכשיר לייזר בעל אלומה מאוד צרה שניתן לכוון את אורך הגל שלו בטווח 460-480 ננומטר ברזולוציה של 1 ננומטר. היכולת הזו מאפשרת למכשיר לבדוק מבנים מאוד מסובכים באמצעות פרופיל ההחזרה (Scatterometry) וגם לבצע תיקון עצמי של הקרן תוך כדי בדיקת תהליכי ייצור לא יציבים. המכשיר מתאים לתהליכי ייצור מתקדמים כמו 7 ננומטר ו-5 ננומטר וגם לתהליכים המתקדמים ביותר של ייצור זיכרונות.

"מוצר חדש נוסף הוא Archer 600 לבדיקות מטרולוגיה של ה-Overlay, שרק סיים את גמר הבדיקות ומשתחרר עכשיו לשוק. זהו הדור הבא של פתרון האימג'ינג שלנו. הוא כולל מערכת תאורה חדשה לגמרי המבוססת על פלסמה, אשר מספקת מקור בעל רוחב פס גדול מאוד המפיק את כל אורכי הגל. הדבר דרוש כדי לבצע מניפולציות אופטיות ובניית מודולי תאורה מגוונים שנועדו לשפר את מהירות המדידה ואת האיכות שלה. בתחילת השנה הוצאנו מערכת חדשה למדידת מימדים קריטיים בשבב (Critical Dimension) בשם SpectraShape 10K המיועדת למבנים תלת-מימדיים כמו טרנזיסטורי FinFET ותצורות NAND אנכיות. היא מגיעה ביחד עם ספריית מידול מאוד רחבה ומאפשרת ליצרנים להתבונן בטרנזיסטור הבודד ובביט אחד של זיכרון. אלו יכולת מידול חזקות מאוד".

כיצד אתם מרגישים את הכניסה של חומרים חדשים לתעשייה?  

"בתחום הזה אנחנו עובדים קרוב מאוד ללקוחות. בהרבה מאוד יישומים היצרנים מכניסים חומרים חדשים לקווי הייצור כדי שיוכלו לייצר מבנים חדשים ומורכבים יותר. אנחנו בודקים ביחד עם הלקוחות את החומרים הצפויים להיכנס לקווי הייצור שלהם, כדי שנוכל ללמוד מהי התגובה שלהם לאור, כיצד האור חודר אליהם וכיצד הוא מוחזר מהם. החומרים האלה גם מכתיבים לנו שימוש במקורות תאורה חדשים בעלי אורכי גל שונים מאלה שהשתמשנו בהם בעבר. זהו תהליך מורכב, מכיוון שגם הלקוחות לא תמיד יודעים בוודאות איזה מהחומרים שהם בודקים היום, ייכנס בסופו של התהליך לקו הייצור עצמו".

חברת אינואיטיב מרעננה (Inuitive) חתמה על הסכם אסטרטגי עם חברת  SoftBank Corp הנמצאת בבעלות SoftBank Group Corp היפנית, לפיתוח משותף של טכנולוגיות מבוססות בינה מלאכותית (AI), למידה עמוקה (DL) וחיישני 3D עם יכולות ראייה ממוחשבת, עבור שוק ה-IoT (האינטרנט של הדברים) העתידי. שיתוף הפעולה יתבסס על מעבדי הראייה הממוחשבת של אינואיטיב ופלטפורמת הבינה המלאכותית שלה, במסגרת פלטפורמות ה-IoT של סופטבנק. מטרת שיתוף הפעולה היא לאפשר הטמעה של בינה מלאכותית באבזרי IoT במתכונת של on-chip AI.

"פיתוח סביבת עבודה מבוססת AI, דורש שילוב יכולות של שחקנים בתחומים רבים", אמר שלמה גדות, מייסד ומנכ"ל אינואיטיב. "מדובר בנקודת מפנה עבור כל תעשיית ה-AI על שבב". סגן נשיא וראש חטיבת Smart IoT בסופטבנק, הירונובו טמבה, אמר שהחברה מבצעת מחקר בתחום ה-AI, מזה יותר מעשור. "שיתוף הפעולה שלנו עם אינואיטיב צפוי לקדם יכולות חדשות ומלהיבות של AI על-שבב עבור מיליוני מכשירים". כיום מתמקדת סופטבנק באופטימיזציה של פלטפורמות high-end, במטרה להאיץ פיתוחם של מוצרי AI בתחומי ראייה ממוחשבת ורשתות נוירונים (neural networks) עבור יישומים דוגמת זיהוי אובייקטים, Scene reconstruction,  SLAM (מיקום ומיפוי) ובקרת צריכת הספק.

עיניים חכמות לכל מוצר

חברת אינואיטיב היא חברת שבבים פאבלס (fabless semiconductor) הפועלת בתחום ההדמיה התלת-ממדית. החברה הוקמה בשנת 2012 על-ידי שלמה גדות ודור צפניוק, וכיום היא מעסיקה כ-85 עובדים. על-פי ההערכות, מאז הקמתה היא גייסה כ-70 מיליון דולר. גדות הוא מוותיקי תעשיית השבבים הישראלית. בעבר הוא היה שותף בפיתוח טכנולוגיית ADSL במעבדות בל של AT&T, ולאחר מכן ייסד את חברת מודם ארט שנרכשה ב-2005 על-ידי Agere Systems תמורת כ-145 מיליון דולר. בשנת 2007 הוא הקים את חברת Percello שפיתחה שבבים לתאים סלולריים זעירים, ונמכרה לברודקום בשנת 2010 תמורת כ-86 מיליון דולר.

השבב מחקה את פעולת המוח

בראיון ל-Techtime, סיפר מייסד משותף ומנכ"ל אינואיטיב, שלמה גדות, שהשבב של החברה מחקה למעשה את פעולתה המוח בתהליך הראייה וההתמצאות. "שבב שלנו פועל כמו הבמוח, אשר חמשים אחוז מהזמן עסוק בעיבוד תמונות. לא במקרה תכונני הייחוס שלנו (Reference Designs) נראים כמו שתי עיניים עם המוח באמצע, שהוא השבב שלנו.

"כמו המוח, השבב מייצר תמונה תלת מימדית משני מקורות ראייה (מצלמות), אחר כך הוא בונה יכולת התמצאות במרחב (SLAM – Simultaneous Localization and Maping) המתאימה גם לניווט בתוך מבנים. הדבר נעשה באמצעות נעילה על נקודות קבועות במרחב, וחישוב המיקום ביחס לנקודות האלה. הפעולה השלישית של השבב היא זיהוי (Recognition): המערכת יכולה לתפקד כמו עיניים לעיוור ולהזהיר אותו משולחן מימינו או קיר משמאלו וכדומה. על כל זה אנחנו רוצים להוסיף יכולת הבנת סצינה, הדורשת שימוש בלימוד עומק (Deep Learning)".

מהי ליבת הטכנולוגיה שלכם, מדוע אתם ייחודיים בתחום?

גדות: "אנחנו היחידים בעולם שהצליחו לשלב את שלושת הטכנולוגיות בשבב יחיד: גם תלת-מימד, גם מעבדי ראיית מכונה וגם לימוד עומק. כיום יש שבבים נפרדים בשוק לכל אחת מהיכולות האלה, ובכל אחד מהתחומים האלה השבב שלנו יותר חזק מהפתרונות הנפרדים הקיימים בשוק. בנוסף, בנינו את השבב באופן שיתאים גם לעולם המובייל, כלומר חסכוני בהספק אבל, קטן מאוד ובמחיר אטרקטיבי המתאים למוצרים המוניים, והכל בפיסת סיליקון אחת".

השבבים של אינואיטיב מיוצרים בחברת TSMC הטאיוואנית בתהליך של 12 ננומטר. הם נמצאים כבר בידי כמה לקוחות גדולים מאוד, שהמוצרים שלהם צפויים לצאת בשוק בשנת 2018. "השווקים האלה נדחפים כיום על-ידי החברות הגדולות ביותר בעולם, שחקניות כמו פייסבוק, גוגל, מיקרוסופט ואפל. האייפון X כבר מכיל יכולת זיהוי פנים ותמונות תלת-מימד. סופטבנק היא חברה מובילה בתחומי ה-IoT והבינה המלאכותית. בשנה האחרונה היא גייסה 100 מיליארד דולר ורכשה חברות רבות בתחומים האלה, כולל את חברת ARM שנרכשה לפני כשנה תמורת 31 מיליארד דולר. כיום היא ספק הסלולר השני בגדלו ביפן, ונמצאת היום כמעט בכל תחום טכנולוגי. מבחינתה ה-IoT הוא מאוד אסטרטגי".

CEVA צפויה להרוויח מפרוייקט סופטבנק

לאחרונה היא הכריזה על מעבד הראייה החדש NU4000, אשר יחליף את הדור הקודם, NU3000. המעבדים של החברה מיועדים להגדיר קטגוריה חדשה שאינואיטיב מכנה בשם VPU – Vision Processor Unit. זהו שבב ASIC המיועד לבצע עיבוד ויזואלי ותמונות תלת-מימדיות לצורך הפעלת יישומי מציאות מדומה (VR) ומציאות רבודה (AR) המכונה לעתים גם מציאות מעורבת Mixed reality – MR עבור אבזרי חומרה, רובוטים, רחפנים ועוד, משקפי מציאות מדומה, משקפיים חכמות ועוד.

שבב העיבוד החדש של אינואיטיב מגיע לעוצמת עיבוד של יותר מ-8,000 מיליארד פעולות עיבוד בשנייה (8Terra Operations per second). הוא כולל שלוש ליבות עיבוד וקטורי בעוצמה של 500 Giga OPS, מעבד CNN ייעודי שלהערכת החברה חסכוני פי 10 בהשוואה למעבדים דומים המבוססים על ארכיטקטורת DSP, GPU או FPGA. בנוסף, הוא כולל מעבד למידה עמוקה בעל מהירות של 120Mp/s ומהירות תגובה של 1msec לפעולות Motion-to-Photon. הצלחת שיתוף הפעולה עם סופטבנק עשויה להביא לשילוב השבב של אינואיטיב במיליוני אבזרים בעולם. חברה ישראלית נוספת שתהנה מהצלחת שיתוף הפעולה היא חברת CEVA מהרצליה, אשר מעבד מעבד ה-DSP ליישומי ראיית מחשב שלה מדגם XM4, משולב בשבב החדש NU4000.

למידע נוסף על החברה: www.inuitive-tech.com

מנהל האסטרטגיה של חברת Intel PSG, לשעבר Altera, וינסנט הו, הגיע השבוע לישראל כדי להשתתף בכנס Intel PSG Innovation 2017, שהתקיים ביום ד' במתחם אבניו בקרית שדה התעופה בארגון חברת איסטרוניקס, נציגת Intel PSG בישראל. במסגרת הביקור הוא נפגש עם Techtime לראיון שבו הציג את כיווני ההתפתחות המרכזיים של אינטל בתחום הרכיבים המיתכנתים. כזכור, בשנת 2015 רכשה אינטל רכשה את יצרנית הרכיבים המיתכנתים (FPGA) אלטרה בעיסקה הגדולה ביותר בתולדותיה בהיקף של כ-16.7 מיליארד דולר.

כיום החטיבה מעסיקה כ-3,400 עובדים ומכירותיה מסתכמות בכ-1.9 מיליארד דולר בשנה. ברבעון האחרון של 2017 צמחו המכירות בכ-10% והסתכמו בכ-469 מיליון דולר. וינסנט הו מכיר היטב את החברה, שבה הוא שימש בתפקידי ניהול והנדסה במשך 14 שנים והצטרף לאינטל בעקבות עיסקת הרכישה.

כיצד אתם משתלבים באסטרטגיית הרכב האוטונומי של אינטל?

הו: "הרכב האוטונומי הוא שוק יעד חשוב, מכיוון שה-FPGA מאוד יעיל בהיתוך (Fusion) ובשילוב המידע המגיע מהסנסורים הרבים שיהיו ברכב. הדבר מתחבר גם אל השוק של הדור החמישי, מכיוון שה-5G מביא לחיבוריות של דברים חדשים, ואחד מהם הוא הרכב. הרכב האוטונומי אוסף הרבה מאוד מידע, שחלק ממנו נישלח באמצעות 5G אל מרכזי הנתונים, וחלק משודר לכלי-רכב אחרים ולתשתיות הדרך (V2X). היכולת שלו להפעיל רשתות נוירוניות הופכת אותו לחשוב מאוד במערכות הבינה במלאכותית ברכב".

אלא שכאן אתם מתחרים במובילאיי, שהיא חברה של אינטל…

"כיום אנחנו חושבים שיש בתחום הזה שני סוגי לקוחות שונים. מובילאיי מתאימה למערכות צרכניות ולמערכות סגורות. השבב שלה אוסף מידע ומשתמש בו מיידית. קיים שוק נוסף שאותו אנחנו מכנים בשם 'מערכות פתוחות'.  חברות כמו Uber למשל, מתעניינות יותר במידע המגיע מהרכב מאשר ברכב עצמו. לדעתי הן יעדיפו להשתמש ברכיבי FPGA. קיימת אפשרות שבעתיד יהיה מוצר משותף הכולל רכיב FPGA ומעבד של מובילאיי, אבל בינתיים אין לנו מפת דרכים משותפת".

מה הם שוקי היעד העיקריים שאתם מתמקדים בהם?

"ה-FPGA חשוב במערכות צבא וביטחון עבור יישומים כמו מערכות מכ"ם, לוחמה אלקטרונית, אנליטיקס וכדומה. ההתפתחות של הדור החמישי (5G) היא הזדמנות גדולה מאוד עבור רכיבי FPGA. אנחנו גם רואים הזדמנות עצומה בתחום העיר החכמה. בשוק הזה יש הרבה מאוד סנסורים ומצלמות, ולכן חלק גדול מאוד מהעיבוד צריך להתבצע בקצות הרשת (Edge), שבהן ה-FPGA ממלא תפקיד מרכזי לצד ה-CPU. כאמור, ה-FPGA יעיל מאוד בביצוע פעולות הסקה (Inferencing) של רשתות לימוד עומק (Deep Learning) שכבר עברו אימון. כלומר, יישום תובנות בינה מלאכותית כמו זיהוי אובייקטים וכדומה. בעבר שוק הנטוורקינג והטלקום היה השוק הגדול ביותר שלנו, וכיום אנחנו רואים צמיחה גדולה בתחומי הענן ומרכזי הנתונים. להערכתי אנחנו מחזיקים ברוב השוק של FPGA בענן, וחברת מיקרוסופט היא אחת מהלקוחות הגדולות ביותר שלנו ומשתמשת ב-FPGA שלנו בשירות ענן שלה Azure ובמנוע החיפוש Bing".

מדוע ה-FPGA הוא מאיץ טוב בענן?

"במרכזי הנתונים יש עומסים מסוגים שונים, כמו למשל וידאו אנליטיקס, נטוורקינג ועוד. יש למשל רכיבי ASIC המותאמים להפעלת אלגוריתמים מיוחדים. ניתן להשתמש במעבדים ייעודיים כמו GPU להאצת פעולות ספציפיות, כמו הזרמת וידאו משום שהם יודעים לטפל בו-זמנית בכמויות גדולות של נתונים, אבל יש צורך להמתין להצטברות הכמות הגדולה של הנתונים האלה. אולם ה-FPGA יכול להיות מותאם לכל אלגוריתם באמצעות שינויים בתיכנות שלו.

"אנחנו מכנים את היכולת הזו בשם "יכולת האצה מרובת שימושים" (Multi Function Acceleration Capability). ה-FPGA יכול לטפל במידע בזמן אמת בלי צורך להמתין להצטברותו, ובזמני השהייה קצרים מאוד. ביישומי זמן אמת, כמו בתחום הרכב האוטונומי, זוהי יכולת חשובה מאוד. הראינו גם שהשימוש ברכיב מיתכנת משפר את היעילות האנרגטית של מרכז הנתונים. הפעלת מעבד Xeon מצומד לרכיב FPGA מביא לחיסכון של פי חמישה באנרגיה שהשרת צורך".

הרכיבים המיתכנתים שלכם הם מבוססי ARM. יש כוונה לשלב בהם את מעבדי אינטל?

"לחברת ARM יש תפקיד מפתח בשוק המערכות המשובצות. הרכיבים המיתכנתים שלנו כוללים את מעבדי ARM ויש לנו מחוייבות לשלב את ARM במפת הדרכים שלנו. מנגד, לאינטל יש את פורטפוליו המעבדים הגדול ביותר בעולם ולכן אנחנו מפתחים גם מוצרים שישלבו את היכולות של אינטל. כיום אנחנו מספקים מספר פתרונות שבהם ה-FPGA משמש להאצת מעבדי Xeon. קיימים למשל כרטיסי האצה מבוססי Arria 10 בפורמט PCIe להתקנה בשרתי Xeon. לאחרונה התחלנו לספק ללקוחות נבחרים מודול מרובה שבבים (MCM) הכולל מעבד Xeon ורכיב FPGA מסוג Arria 10. המטרה שלנו היא לספק רכיבים מיתכנתים המבוססים על ארכיטקטורת ARM, כאשר ביישומים מיוחדים הם יתבססו על הארכיטקטורה של אינטל (IA)".

קיימת טענה שתהליך הייצור של ה-FPGA שלכם הוא לא המתקדם ביותר בשוק.

"העוצמה המרכזית של אינטל היא בתהליכי הייצור. אינטל משקיעה כ-12 מיליארד דולר בשנה במחקר ופיתוח, שזה הרבה יתור משלושת המתחרים הגדולים ביותר שלנו ביחד. כיום תהליך הייצור החדש ביותר שלנו הוא של טרנזיסטורי FinFET ברוחב צומת של 14 ננומטר. המתחרים שלנו מתבססים על תהליך FinFET ברוחב 16 ננומטר של TSMC. כעת אנחנו עובדים על תהליך של 10 ננומטר, כאשר הדוגמאות הראשונות (Tapeout) ייצאו מהמפעל במהלך 2018. התחלנו את העבודות הראשונות על ייצור ב-7 ננומטר, אבל אנחנו לא מכריזים עדיין על לוחות הזמנים".

זה בכלל חשוב להיות מובילים בתהליך המיזעור?

"מאוד חשוב להיות מובילים בשוק הביצועים הגבוהים (High Performance), בין השאר מכיוון שכל מה שאנחנו לומדים שם מגיע בתוך שני דורות לשווקים האחרים. האמת היא שבהרבה תחומים יש פחות חשיבות לתהליך מתקדם. כך למשל, אנחנו עדיין מייצרים רכיבים בתהליך של 28 ננומטר לשווקים הדרושים חסכון בהספק ומחיר נמוך. כעת אנחנו משיקים משפחה חדש של רכיבים לשוק הרכב בשם Arria 10 Automotive Grade, שתצא לשוק בשנה הבאה ותתבסס על תהליך של 20 ננומטר".

יש לכם תוכניות לבצע פיתוח בישראל?

"בישראל מתבצע פיתוח מאוד מתקדם. כל חברות הרכב מקימות כאן מרכזי פיתוח, יש כאן תעשייה ביטחונית מאוד חזקה ויש חברות ענן מאוד מעניינות אשר משלבות התייחסות ל-FPGA במרכזי הנתונים. אין לנו מרכז פיתוח בישראל, אבל בביקור שלי כאן אני אפגש עם קבוצות פיתוח ישראליות של אינטל, כדי לבחון שיתופי פעולה איתן".

חברת Inuitive מרעננה חשפה לאחרונה את מעבד הראייה החדש שלה, NU4000, אשר יחליף את הדור הקודם, NU3000. המעבדים של החברה מיועדים להגדיר קטגוריה חדשה שאינואיט מכנה בשם VPU – Vision Processor Unit. זהו שבב ASIC המיועד לבצע עיבוד ויזולאי ותמונות תלת-מימדיות לצורך הפעלת יישומי מציאות מדומה (VR) ומציאות רבודה (AR) המכונה לעתים גם מציאות מעורבת Mixed reality – MR. בנייד העמדה של החברה המתאר את התפישה העומדת מאחורי השבב החדש, מסבירה אינואיטיב שכדי להשיג יכולות עיבוד מהירות, היה צורך לפתח ארכיטקטורה הכוללת מרכיבי חומרה ומאיצים ייעודיים למשימות שונות. "ניתן היה ליצור מערך מיתכנת גדול מאוד ולהשאיר את האופטימיזציה בידי המתכנתים, אולם הדבר היה מייצר בעיות רבות מאוד בפיתוח, ולא היה מאפשר לעמוד ביעדי הביצועים והחיסכון בהספק הנדרשים מהשבב".

השבב מיועד לבצע פעולות הדמייה תלת-מימדית, לימוד עומק (Deep Learning) ליישומי בינה מלאכותית ויישומי xR – AR/MR/VR עבור אבזרי חומרה, רובוטים, רחפנים ועוד, משקפי מציאות מדומה, משקפיים חכמות ועוד. בתמונה למעלה: תכנון ייחוס של משקפי מציאות רבודה המבוסס על מעבד הדמייה של אינואיטיב. עד היום החברה דיווחה על שלושה מקורות של קניין רוחני (IP) שהיא משתמשת בהם במסגרת מעבד ה-VPU החדש שלה: מעבד ה-DSP ליישומי ראיית מחשב מדגם XM4 של CEVA הפועל במהירות של 1.2GHz, מעבד Cortex-A5 General הפועל גם הוא בתדר של 1.2GHz ומפעיל את מערכת ההפעלה לינוקס, ומעבד EV6X בעל שתי ליבות של חברת סינופסיס, האחראי על הפעלת מנוע הבינה המלאכותית המבוסס על רשתות נוירוניות.

חברת סינופסיס דיווחה ש-Inuitive בחרה במעבד הראייה המשובץ DesignWare EV62, המשולב במאיץ Convolutional Neural Network – CNN עבור שבב ה- NU4000 להדמיה תלת ממדית ולעיבוד ראייה. מנוע ה-CNN הווקטורי עובד במקביל למעבדי ה-DSP הווקטוריים או מעבדי RISC, ומאפשר ל-Inuitive לממש יכולות של זיהוי אובייקטים, סיווג תמונות ופילוח סמנטי תוך שימוש בחלק מזערי מצריכת ההספק של פתרונות מתחרים של IP למעבד ראייה. כלי הפיתוח, MetaWare EV Developments Toolkit, שהוא מערך מקיף של כלים ותוכנה עבור מעבדי ה-EV6x, יכול לחלק את עבודות החישוב של NU4000 בין מעבדי הראייה לבין משאבי ה-CNN במטרה לתמוך באלגוריתמים חדשים של רשתות נוירונים וכן בשכבות CNN ספציפיות ללקוח.

משפחת המעבדים DesignWare EV6x תומכת בדרישות לעיבוד של קלטים רבים ממצלמות ברזולוציות עד ל-4K. מעבדי EV6x הם ארכיטקטורה הטרוגנית הכוללת עד 4 מעבדי vector DSP המתוכננים לעבוד עם מעבד CNN בעוצמה של עד שמספק עד 4.5TeraMACs/sec כשהם מיושמים בשבבי FinFET בגיאומטריה של 16 ננומטר. ערכת הפיתוח MetaWare EV כוללת כלים לפיתוח תוכנה המבוססים על תקני הראייה המשובצת OpenVX, OpenCV ו-Open CL C. בנוסף, היא כוללת כלי למיפוי CNN שממיר באופן אוטומטי רשתות נוירונים שאומנו באמצעות מסגרות עבודה פופולריות כמו Caffe ו-TensorFlow לקובץ ניתן להרצה עבור מנוע ה-CNN.

שבב העיבוד החדש של אינואיטיב מיוצר בתהליך של 12 ננומטר ומגיע לעוצמת עיבוד של יותר מ-8,000 מיליארד פעולות עיבוד בשנייה (8Terra Operations per second). הוא כולל שלוש ליבות עיבוד וקטורי בעוצמה של 500 Giga OPS, מעבד CNN ייעודי שלהערכת החברה חסכוני פי 10 בהשוואה למעבדים גדומים המבוססים על ארכיטקטורת DSP, GPU או FPGA, מעבד עומק3 בעל מהירות של 120Mp/s ומהירות תגובה של 1msec לפעולות Motion-to-Photon.

השהיית Motion-to-Photon היא מדד חשוב במערכות xR, ומייצגת את הזמן העובר מרגע שמתחולל שינוי כלשהוא בתנועת הראש (כאשר המשתמש חובש משקפי מציאות רבודה), ועד לרגע שבו מופיעה ההתאמה הרלוונטית על-גבי הצג. החברה מסרה שהיא הצליחה להשיג השהייה נמוכה כל-כך באמצעות ארכיטקטורה ייעודית המבצעת במקביל חלק מהפעולות, מבטלת חלק מההעברות לזיכרון ומשתמשת במספר מאיצי חומרה בו-זמנית.

למידע נוסף: DesignWare EV6x Embedded Vision Processors

למידע נוסף: MetaWare EV Development Toolkit

למידע נוסף: מימוש למידה עמוקה במערכות לראייה משובצת

למידע נוסף: שבב NU4000 של Inuitive

חברת L&T Technology Services – LTTS מקימה מרכז מצוינות (Center of Excellence) בירושלים וגוף מכירות בתל אביב. מרכז המצוינות יתמקד בפיתוח ואספקת פתרונות ASIC (תכנון, פיתוח וייצור סיליקון), פתרונות אבטחה מבוססי תוכנה וחומרה ופתרונות וידאו. לתפקיד מנהל מרכז המצוינות מונה אמיר סובול.

גוף המכירות שהקימה החברה בתל אביב יציע ללקוחות שירותים הנדסיים בתחומי תכנון שבבים ובדיקת שבבים, שירותי פיתוח חומרה ותוכנה, שירותי בדיקות לחברות המספקות מוצרים לשוקי הטלקום, ציוד רפואי, רכב חכם ו-IoT, וכן שירותי הנדסה ותכנון למפעלי יצור בתחומי המזון והמשקאות, תרופות ומפעלים כימיים. מייקל רובינוב מונה לתפקיד סגן נשיא אזורי ומנהל הפעילות העסקית בישראל.

שיתוף פעולה עם מיקרוסופט ישראל

חברת LTTS תעמיק פעילותה בסביבה היזמית והחדשנית של ישראל. אנשי החברה קיימו בחודשים האחרונים פגישות עם גופים אקדמיים, במטרה לבחון שיתופי פעולה בתחום המו"פ. בנוסף, התקיימו פגישות עם נציגי משרד הכלכלה והרשות לחדשנות, על-מנת לאתר הזדמנויות לשיתוף פעולה מקומי.

מנכ"ל LTTS, ד"ר קשאב פנדה ׁ(בתמונה למעלה), אמר שהשימוש של החברה בהנדסה דיגיטלית מניע את יכולות הליבה של הלקוחות ברחבי העולם. "עם המוניטין העשיר של ישראל כגורם ממריץ של חדשנות טכנולוגית, אנו בטוחים ביכולת שלנו לפתח שירותי הנדסה חדשניים ויצירת סט כישורים דיגיטליים בתחומי המערכות המשובצות, למידת מכונה ופתרונות אבטחה".

בשנים האחרונות, סיפקה LTTS בישראל שירותי הנדסה למספר ענקיות טכנולוגיה גלובליות בעלות נוכחות בישראל. מוקדם יותר השנה היא הכריזה על שיתוף פעולה עם מיקרוסופט ישראל בפרויקט הקמפוס החכם שלה. חברת LTTS הוקמה ב-2009 כחברה בת של קבוצת Larsen &Tourbo ההודית. מטה החברה נמצא בהודו והיא מעסיקה כ-11,000 עובדים ב-12 מרכזי שירות, 27 משרדי מכירות בעולם, וב-34 מרכזי פיתוח בהודו.  מנכ"ל החברה הוא ד"ר קשאב פנדה.

למידע נוסף על החברה: www.lnttechservices.com/intro