בתמונה למעלה: צוות המפתחים ממרכז הפיתוח של אינטל בחיפה, שפיתח את מעבדי הדור השמיני. צילום: שלמה שהם.

חברת אינטל (Intel) הכריזה היום (ג') על המעבדים הראשונים מהדור השמיני בעלי 6 ליבות ו-12 נימות עיבוד עבור מחשבים ניידים, אשר פותחו במרכז הפיתוח של אינטל בחיפה. המעבדים החדשים כוללים את סדרה Intel Core i9 ומהווים את מעבדי Core i9 הראשונים שאינטל מציעה למחשבים ניידים. בנוסף, אינטל חשפה סדרה של מעבדים נוספים, בהם סדרה H. כל המעבדים החדשים ייצאו ממפעלי הייצור של אינטל כשהם מצויידים בעדכוני תוכנה וקושחה המספקים הגנה בפני נקודות התורפה Spectre ו-Meltdown שהתגלו בתחילת השנה. המעבדים החדשים מבוססים על ארכיטקטורת Coffee Lake ומיוצרים בטכנולוגיית 14nm++.

מנכ"לית מרכזי הפיתוח של אינטל ישראל, קרין אייבשיץ סגל, אמר שמעבד i9 החדש, בשילוב עם זיכרון Intel Optane וקישוריות Wireless-AC 2×2 160MHz המאפשרת מהירויות Wi-Fi גבוהות מאוד, "הופך את המחשבים הניידים למחשבים עם רמות ביצועים אימתניות". המעבד החדש מתאים במיוחד גם ליוצרי תוכן. לפי מחקרים של אינטל, בארה"ב, בסין ובבריטניה יש יותר מ-50 מיליון יוצרי תכנים דיגיטליים, ומספרם ממשיך לעלות. סוגי מדיה חדשים כגון תוכן וידיאו ב-360 מעלות ומציאות וירטואלית מגבירים את הצורך במחשוב רב-עוצמה.

מעבדי הדור השמיני החדשים תומכים בכונן USB 3.1 GEN2 המהיר, המספק מהירות העברת מידע של עד 10Gb/s, וכוללים את טכנולוגיית Thermal Velocity Boost – TVB, המגבירה אוטומטית את תדר העבודה של המערכת כאשר שטמפרטורת ותקרת הטורבו של המעבד מאפשרים זאת. כתוצאה מכך, תהיה אפשרות להגיע לראשונה למהירות של 4.8 ג'יגה-הרץ במחשבים ניידים. טכנולוגיית TVB מאפשרת העלאה של מהירות השעון בליבת המעבד עד לתדר של 200MHz, כאשר טמפרטורת המעבד נמוכה מ-50 מעלות צלזיוס.

במעבדי הקצה העליון של הדור השמיני לניידים, אינטל הוסיפה את ערכת השבבים מסדרה 300 שמשלבת Gigabit Wi-Fi. מדובר בטכנולוגיית Intel Wireless-AC 2×2 המאפשרת תקשורת אלחוטית מקומית בקצב של עד 1,733Mbps. מדובר במהירות כפולה מזו של התקן התעשייתי 802.11AC המספק יכולת הורדה מקסימלית של 867Mbps. פירוש הדבר שניתן להוריד למחשב סרט בנפח של 8GB בזמן של 57 שניות בלבד.

במקביל, אינטל משיקה גם מעבדי i7+ ו-i9+  חדשים הכוללים את טכנולוגיית הזיכרון Optane שהושקה מוקדם יותר לכונני SSD, וכעת נכנסת למחשבים אישיים על-גבי לוח האם עצמו. החברה מסרה שהחל מהיום היא מקבלת הזמנות מוקדמות למחשבים ניידים המבוססים על המעבדים החדשים מסדרה H. המערכות הראשונות שיהיו זמינות החל מהחודש הן עבור HP, דל, לנובו, אייסר, ASUS, MSI, סמסונג וג'יגהבייט.

חברת אינטל ישראל פועלת בארץ משנת 1974 וכיום היא מעסיקה כ-10,000 עובדים במפעל הייצור בקריית גת ובארבעת מרכזי הפיתוח שלה בחיפה, ביקום, בירושלים ובפתח תקווה.

חברת זיילינקס (Xilinx) ביצעה את ההכרזה החשובה ביותר שלה בשנים האחרונות, וחשפה קטגוריה חדשה בתחום הרכיבים המיתכנתים, בשם פלטפורמת מיחשוב והאצה מסתגלת (Adaptive Compute Acceleration Platform). מדובר בפרוייקט ענק שנמשך חמש שנים בהשקעה כוללת של כמעט 1.5 מיליארד דולר ובהשתתפות צוות של 1,500 מהנדסי חומרה ותוכנה.

נשיא ומנכ"ל זיילינקס, ויקטור פנג, אמר שמדובר ברעיון פורץ דרך בתעשייה. "זהו ההישג הטכנולוגי החשוב ביותר של זיילינקס מאז המצאת ה-FPGA. הארכיטקטורה הזו היא מרכיב באסטרטגיה כוללת של מעבר אל תחומים שמעבר ל-FPGA ומעבר לעולם של מהנדסי החומרה בלבד".

להערכת החברה, הפלטפורמה, אשר ניתנת  לשינוי תצורה והגדרות תוך כדי עבודה, מספקת ביצועים לוואט שהם טובים יותר מאשר מפלטפורמות המבוססות על CPU או GPU. הפלטפורמה מיועדת להריץ יישומים חדשים בתחום הביג דטה והבינה המלאכותית, דוגמת המרת קידודים של קבצי וידאו, דחיסת מידע, חיפוש בבסיסי נתונים גדולים, יישום הסקות של מערכות לימוד עומק המבוססות על רשתות נוירוניות (AI inference), האצת רשתות יישומי ראיית מכונה ועוד.

הרכיב הראשוון במשפחת מוצרי ACAP קיבל את הכינוי אוורסט (Everest). הוא ייוצר בתהליך 7 ננומטר של חברת TSMC, כאשר הדוגמאות הראשונות שלו (tapeout) צפויות לצאת מקו הייצור מאוחר יותר השנה. האספקה המסחרית מתוכננת ל-2019.

פלטפורמת ACAP מותאמת למהנדסי חומרה ולמהנדסי תוכנה

בבסיסה, פלטפורמת ACAP מבוססת על מארג FPGA מסוג חדש לחלוטין הנתמכת על-ידי תשתית רחבה של מעגלים. בהם: זיכרון מבוזר בתוך השבב, בלוקים הכוללים ליבות DSP, בלוקים של מעבדים מרובי-ליבות וליבות עיבוד מוגדרות תוכנה (software programmable compute engines) מאיצי עיבוד. כל המערך הז מקושר באמצעות רשת תקשורת פנימית בתוך השבב (NoC). בסך הכל, מדובר בשבב עצום הכולל כ-50 מיליארד טרנזיסטורים.

הרכיב כולל מעגלי-עזר נוספים. בהם: מעגלי בקרת אבטחה ומעגלי בקרת הספק, בקרי זיכרון מיתכנתים, בקרי וממשקי תקשורת מסוג Ethernet, SerDes, PCIe ו-CCIX. חלק מהרכיבים יופיעו גם עם ממירי ADC ו-DAC מיתכנתים ורחבי פס. בהתאם לאסטרטגיית הכניסה לשווקים חדשים ולמשתמשים מסוג חדש, ניתן יהיה לתכנת את הרכיבים ברמת ה-RTL בכלים הרגילים של תכנות רכיבי FPGA, אולם גם בשפות תכנות עיליות כמו C/C++, OpenCL ופייתון (Python), שבהן עובדים מהנדסי תוכנה.

בהודעה הרשמית שהופצה אתמול, העריכה זיילינקס שרכיב אוורסט יספק שיפור של פי 20 בביצועים של רשתות נויירוניות, בהשוואה לרכיב Virtex VU9P הנוכחי של החברה, המיוצר בגיאומטריה של 16 ננומטר. "מערכות תקשורת אלחוטית לדור החמישי המבוססות על אוורסט יספקו רוחב פס גדול פי ארבעה בהשוואה למימושים כיום המבוססים על 16 ננומטר".

חברת Wave Computing האמריקאית בחרה במעבדי חברת MIPS מרובי נימות 64 סיביות (MIPS 64-bit Multi-Threaded Processor), להרצת מעבדי בינה מלאכותית מסוג חדש, המבוססים על ארכיטקטורת dataflow architecture. מדובר בגישה שונה מזו של רוב מעבדי ה-CPU הסטנדרטיים, שבהם מתקיימת בקרה הדוקה על שלבי העיבוד, ופעולות רבות חוזרות על עצמן עד להשלמת מחזור עיבוד שלם. בארכיטקטורת דטה-פלואו, העיבוד מתבצע ישירות בכל פעם שיש נתונים זמינים. החברה פיתחה אבזר ייעודי למשימות בינה מלאכותית המשתלב בתוך מרכזי הנתונים, ולטענתה הוא מצליח לאמן רשתות נוירוניות במהירות גבוהה פי 1,000 מאשר מחשבי אימון המבוססים על מעבדי CPU, מעבדי GPU (כמו בגישה של אנבידיה) או על רכיבי FPGA.

256,000 ליבות עיבוד

המוצר הנוכחי של החברה מופיע במארז 3U וכולל 16 מעבדים (DPU) שהחברה פיתחה, שכל אחד מהם כולל 16,000 יחידות עיבוד (Dataflow Processing Elements). בסך הכל, הוא מספק 256,000 יחידות עיבוד ומגיע לעוצמת מיחשוב של 2.9PetaOPS בשנייה. בתחילת השנה (2018) העניקה לה פרוסט אנד סליבן פרס את פרס החדשנות על הארכיטקטורה שפיתחה, "המעניקה את הגמישות הדרושה לאימון מהיר של רשתות נוירוניות עמוקות (Deep Learning)". חברת המחקר הסבירה: "החוקרים של פרוסט אנד סליבן הגיעו למסקנה שהיכולת של ווייב להגדיל את המערכת עד לארבעה מחשבים הפועלים כיחידה אחת, עושים אותה בחירה מושלמת לארגונים המבצעים מטלות לימוד מכונה כבדות".

מאז שנוסדה בשנת 2010, רשמה חברת ווייב כ-70 פטנטים, גייסה 115 מיליון דולר והצליחה לייצר בהצלחה את מעבדי ה-DPU הראשונים שלה בתהליך של 16 ננומטר. להערכת פרוסט אנד סליבן, ייתכן שבעתיד החברה תספק לא רק מחשבים, אלא גם את המעבדים עצמם לחברות אחרות שיבנו מחשבי דטה-פלואו, או שילובים הכוללים דטה-פלואו, במוצרים משל עצמם.

החיים החדשים של MIPS

עבור חברת MIPS העיסקה היא לא פחות מאשר חזרה לחיים. חברת מיפס האמריקאית נרכשה על-ידי Imagination הבריטית בשנת 2013 תמורת 100 מיליון דולר, לאחר תחרות מחירים מול חברת CEVA מהרצליה. אימג'יניישן התבססה על מעבדים גרפיים (GPU) וקיוותה להרחיב את שוק היעד שלה באמצעות MIPS. אלא שבאפריל 2017 הודיעה הלקוחה המרכזית שלה, אפל, האחראית על כמחצית מהכנסותיה, שהיא מפסיקה להשתמש במעבדי אימג'יניישן ותסתמך על מעבדים גרפיים עצמיים. מניית אימג'יניישן נחתכה ב-70% והחברה הודיעה שהיא מחפשת קונה.

בספטמבר 2017 היא חתמה על עיסקה עם קרן ההשקעות הפרטית Canyon Bridge, הנתמכת מאחורי הקלעים על-ידי ממשלת סין, לרכישת החברה תמורת כ-675 מיליון דולר. אלא שהיתה בעיה: החברה הבת MIPS היא חברה אמריקאית, והממשל האמריקאי כבר הטיל וטו על נסיון רכישה אחר של קניון ברידג', אשר ניסתה לרכוש את Lattice תמורת 1.3 מיליארד דולר. כדי להמשיך בעיסקה הגדולה, נפרדה אימג'יניישן מ-MIPS, ובסוף 2017 היא מכרה אותה לקרן ההשקעות האמריקאית Tallwood VC מפאלו אלטו, קליפורניה, תמורת 65 מיליון דולר בלבד. חברת MIPS חזרה להיות חברה עצמאית, הפעם כחברה פרטית מחוץ לבורסה.

קרן טאלווד מכירה את ישראל

זו היתה עיסקה יוצאת דופן מבחינת קרן טאלווד: הקרן מתמקדת רק בחברות שבבים ומשקיעה בדרך-כלל בחברות סטארט-אפ בסכומים 4-6 מיליון דולר בסבב גיוס, ולא יותר מ-15 מיליון דולר לאורך כל תקופת ההשקעה שלה בחברה. גם מעורבותה ב-MIPS היא יוצאת דופן: מייסד ומנהל הקרן, דדו בנטאו (Dado Banatao) משמש כיום כיו"ר MIPS המחודשת. לקרן יש גם היכרות עם ישראל: בעבר היא השקיעה בחברת Wilocity הישראלית שנמכרה לקואלקום, ובשנת 2017 הצטרפה כמשקיעה לקרן Grove Ventures הפועלת בישראל ובארה"ב, שאותה הקים דב מורן מייסד M-System.

חברת MIPS היא אייקון בעולם המיחשוב. היא החלה את דרכה כפרוייקט מחקר באוניברסיטת סטאנפורד שבמהלכו פותחה ארכיטקטורת MIPS – Microprocessor without Interlocked Pipeline Stages, שהיא סט פקודות למעבדי RISC. החברה מספקת קניין רוחני (IP) של מעבדי מחשבים, ופועלת בדומה למודל העסקי של חברת ARM. שתיהן מספקות את המעבדים למגוון יישומים, בדגש מיוחד על מערכות חסכוניות בהספק. הלקוחה המפורסמת ביותר של MIPS היא מובילאיי הישראלית, שמעבדי הראייה EyeQ שלה מבוססים על ארכיטקטורת MIPS, ומשתמשים באותם המעבדים שניבחרו על-ידי Wave.