סינופסיס רוכשת את Silicon and Beyond כדי לחזק את קו SerDes IP

חברת סינופסיס (Synopsys) רכשה את חברת Silicon and Beyond המתמחה בקניין רוחני (IP) של טכנולוגיית SerDes במהירות גבוהה, הנמצאת בשימוש ביישומי עיבוד אינטנסיביים דוגמת לימוד מכונה, מחשוב ענן ורשתות תקשורת. הרכישה נעשית במסגרת אסטרטגיית מיקוד של סינופסיס בפתרונות SerDes, במטרה לספק מענה לצורך בהעברה אמינה של נתונים בכמויות גדולות בין שבבים, מוצרי Backplane וחיבורים אופטיים. בעקבות העיסקה, יצטרף לסינופסיס צוות מהנדסי המו"פ של Silicon and Beyond, המתמחים ב-SerDes במהירות גבוהה.

החברה לא מסרה מה הם תנאי העסקה. מנכ"ל קבוצת הפתרונות בסינופסיס, יואכים קונקל (בתמונה למעלה), הסביר שהטכנולוגיה של Silicon and Beyond מאפשרת למתכננים לממש ערוצי תקשורת מהירים ואמינים לטווחים ארוכים ביישומי מחשוב ותקשורת מתקדמים. "הרכישה מדגישה את המחויבות של סינופסיס להרחיב את קו מוצרי DesignWare IP, כדי לסייע למתכננים לעמוד בדרישות של רוחב פס והספק הנדרשות היום במערכות על  גבי שבב (SoC) מתקדמות לעיבוד נתונים".

אודות DesignWare IP

סינופסיס מספקית פתרונות IP Core מוכחים בסיליקון עבור תכנונים של מערכות על-גבי שבב (SoC). קו מוצרי DesignWare IP של סינופסיס כולל ספריות לוגיות, זיכרונות משובצים, כלי בדיקה משובצים, IP לבדיקות, IP אנלוגי, IP לממשק קווי ולממשק אלחוטי, IP לאבטחת מידע, מעבדים משובצים ותת מערכות. בכדי להאיץ את הפיתוח, מציעה יוזמת IP Accelerated של סינופסיס קיטים לבניית אבות טיפוס IP, קיטים לפיתוח תוכנת IP ותת-מערכות IP. סינופסיס מספקת פתרונות  Silicon to Software עבור חברות טכנולוגיות ונחשבת לחברת התוכנה ה-15 בגודלה בעולם. החברה מתמחה בתחוומי ה-EDA – Electronic Design Automation ובמודולי תכנון בדוקים ומוכנים (IP cores) לתעשיית השבבים.

למידע נוסף: www.Synopsys.com/DesignWare

הניסוי של מובילאיי בירושלים: 100 מכוניות אוטונומיות

בתמונה למעלה: מכונית הניסוי של מובילאיי כוללת 12 מצלמות וארבעה מעבדי EyeQ.

חברת מובילאיי (Mobileye) הודיעה רשמית על תחילת הניסוי הענק שלה בירושלים, שבו היא תפעיל 100 מכוניות אוטונומיות אשר יבדקו את תפישת הנהיגה האוטונומית שלה באחת מהערים הקשות ביותר בעולם לניהוג אוטונומי. המנכ"ל והטכנולוג הראשי של החברה, פרופ' אמנון שעשוע, הסביר בהודעה של החברה, שהניסוי יבדוק מודל ייחודי שפותח בחברה בשם "בטיחות המבוססת על רגישות תגובתית" (Responsibility-Sensitive Safety).

"רצינו להראות שהמודל מתאים בכל אזור גיאורפי ובכל תנאי הנהיגה. ירושלים ידועה לשימצה בהרגלי הנהיגה האגרסיביים שבה. רחובות רבים לא מסומנים בצורה מלאה, יש צמתים מסובכים מאוד והולכי הרגל לא תמיד משתמשים במעברי החצייה. רכב אוטונומי לא יכול לנהוג בירושלים בזהירות יתירה מכיוון שהוא ייצר עומסי תנועה ואפילו תאונות. הוא צריך לנהוג באסרטיביות ולקבל החלטות מהירות כמו נהג מקומי".

קבלת החלטות בשתי שכבות נפרדות

מההודעה עולה שהחברה כבר מפעילה מספר כלי-רכב בירושלים, למרות שהדבר היה ידוע רק לעובדיה בלבד. רשמית, הניסוי מתחיל החודש וצפוי להקיף 100 מכוניות אוטונומיות. שעשוע גילה שהמודל של החברה מבוסס על שתי שכבות ניהול נהיגה: מערכת בינה מלאכותית הבוחרת באופן שבו הרכב ינוע מנקודה A לנקודה B. במקביל, התוכנית הזו נבדקת על-ידי מערכת הנהיגה הבטוחה מסוג RSS. מדובר במודל מתימטי המייצג עקרונות נהיגה בטוחה כמו עקית מכשולים, שמירה על מרחק בטוח, שמירה על נתיב וכדומה. כאשר מערכת הבינה המלאכותית מציעה החלטה מסויימת, היא נבדקת על-ידי ה-RSS, ובמידה והיא פוגעת בעקרונות הבטיחות, ההחלטה נדחית ומערכת הבינה המלאכותית נדרשת להציע החלטה אחרת.

בשלב הראשון הניסוי יתמקד במכוניות המצויידות במצלמות בלבד. חברת מובילאיי תתקין 12 מצלמות בכל מכונית: 8 מצלמות יספקו יכולת ראייה היקפית (360 מסביב למכונית) לטווח ארוך, ו-4 מצמלמות ישמשו למשימות טווח קרוב כמו החניית הרכב. שעשוע: "המטרה בשלב הזה היא להוכיח שאנחנו יכולים לספק פתרון מלא המבוסס על מידע המגיע מהמצלמות בלבד. בנינו פתרון נהיגה אוטונומית שבו הראייה ההיקפית יכולה לזהות משתמשי דרך, נתיבי תנועה, משמעות סמנטית של שלטי דרכים, יכולת יצירת מפה ברזולוציה גבוהה, תכנון מדיניות נהיגה ובקרת רכב.

שבב EyeQ5 ייצא לשוק בתחילת 2019

"אסטרטגיית השימוש במצלמות בלבד נועדה לספק יתירות מלאה: מערכת חישה המבוססת על חיישנים עצמאיים נפרדים, שכל אחד מהם בנפרד יכול לספק תמיכה מלאה בנהיגה אוטונומית. זה בניגוד לתפישת היתוך המידע (fusing) שבה אוספים מידע גולמי מחיישנים שונים כדי לייצר את תמונת המצב. האסטרטגיה הזו מייצרת מערכת חישה יחידה. בשיטה הזאת כמות המידע הנדרשת קטנה בהרבה, והמערכת ממשיכה לתפקד באופן מלא גם כשיש תקלה באחד מהחיישנים".

שעשוע גילה שבסיום השלב הנוכחי של הניסוי, מובילאיי תוסיף למערכות הניהוג האוטונומיות גם חיישני מכ"ם וגם חיישני LiDAR. ליבת המערכת בניסוי תתבסס על ארבעה מעבדי Mobileye EyeQ4, אשר צורכים אנרגיה של 6 ואט כל אחד ומספקים עוצמת עיבוד של 2.5Terra OP/s. מאוחר יותר השנה ייוצרו הדוגמאות הראשונות של שבב הדור הבא, EyeQ5. זה יהיה הדור הראשון המיועד לספק יכולת נהיגה אוטונומית מלאה. הוא יספק עוצמת עיבוד של 24TOP/s, כאשר מובילאיי מתכננת ליישם את כל צורכי הנהיגה האוטונומית באמצעות שלושה מעבדי הדור החמישי בלבד. "מערכת הניסוי הנוכחית כוללת עשירית מעוצמת העיבוד שנספק באמצעות שבבי EyeQ5 בתחילת 2019".

מנכ"ל IXYS, ד"ר נתן זומר, התמנה ליו"ר Vtool

חברת Vtool מתל אביב מינתה את ד"ר נתן זומר, מייסד ומנכ"ל חברת IXYS Corp לתפקיד יו"ר החברה, כדי שיוכל לסייע לה לצמוח ולהגיע אל לקוחות גלובליים בשוק ה-EDA. זומר הקים בשנת 1983 את חברת Ixys מבנטה קלרה, קילפורניה, שהתמחתה בפיתוח וייצור רכיבי הספק. לחברה מכירות בהיקף של כ-380 מיליון דולר בשנה. בינואר 2018 היא נמכרה לחברת Littlefuze האמריקאית. זומר מכיר את Vtool בעקבות השקעה של IXYS בחברה.

איתור בעיות השורש

חברת Vtool הוקמה בשנת 2014 על-ידי חגי ארבל, לשעבר המייסד והמנכ"ל של חברת תכנון השבבים הישראלית Veriest. החברה פיתחה גישה חדשה לאימות פונקציונלי של תכנון שבבים כדי לאתר תקלות מרכזיות בתכנון (root cause analysis). כיום החברה יושבת במכרז תל אביב ומעסיקה 18 עובדים. עד היום היא גייסה כחמישה מיליון דולר: 3 מיליון דולר מאנג'ילם ולאחר מכן, בשנים 2016-2017 עוד 2 מיליון דולר מחברת IXYS. המוצרים של החברה מיועדים להאיץ את תהליך האימות באמצעות שימוש בניתוח ביג דטה של קבצי תכנון ובאמצעות ממשקים ויזואליים המעניקים יכולת הבנה מהירה של התהליכים.

סימולציה ויזואלית

החברה מפעילה אלגוריתמם מבוסס בינה מלאכותית שאומן על בסיס נותנים גדול, ומסייע לנתח את תכנון השבב כדי לאתר במהירות את הקשר בין הסימפטום לבין הבעיה התכנונית. חגי ארבל: "האלגוריתם חוסך זמן המוקדש היום למרדף אחר באגים, ומוצא בעיות שבצורה אחרת קשה מאוד לאתר". בחודש שעבר החברה הכריזה על מודול Cogita אשר מוסיף לניתוח גם מימד של סימולציה ויזואלית. לדברי ארבל, ביישומים רבים בתחומים כמו תקשורת, רכב ומיכשור רפואי, קיימים קבצי לוג גדולים מאוד שהם למעשה בלתי קריאים לאנשים, וההדמייה הוויזואלית מקילה עליהם באיתור הבעיות.

שווקים חדשים

כיום החברה ממוקדת בתחום האימות הפונקציונלי של תכנוני שבבים, ומתחרה בענקיות התחום כמו קיידנס וסינופסיס. אולם ייתכן שהיא תפנה גם לשווקים חדשים, כפי שרמז היו"ר הנכנס בהודעה לעיתונות של החברה: "התרשמתי מאוד מתוכנת הדיבוג קוגיטה לשוק ה-EDA. יש לה פוטנציאל שוק רחב בהרבה בניהול קבצי ביג דטה. הנושא הזה הופך לבעיה גדולה בתעשייה, ולא רק בתחום של תכנון שבבים מורכבים (SoC)".
למידע נוסף: www.thevtool.com

רפאל תייצר את כיפת ברזל ברומניה

חברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות (Rafael) חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם חברת Romaero הרומנית שנועד לתת מענה לדרישות המבצעיות של הצבא הרומני, בהתאם לתוכנית הצטיידות חדשה אשר אושרה על-ידי הפרלמנט הרומני. מדובר במערכות הגנה אווירית לרבות כיפת ברזל וכיפת ברזל ימית, עמדות נשק נשלטות מרחוק מדגם סמסון וטילים טקטיים מדויקים מדגם ספייק. ב-15 השנים האחרונות חתמה רפאל על הסכמי העברת ייצור לחו"ל (PTP) עם כ-50 מדינות, בהן: ארה"ב, קנדה, גרמניה, ספרד, איטליה, פולין ועוד.

מנכ"ל רפאל, האלוף (במיל.) יואב הר-אבן אמר שהפתרונות של רפאל נמצאים כיום בשימוש ברומניה. "אנחנו מצפים להרחיב את נוכחותנו ברומניה ולעבוד עם ROMAERO במטרה ליצור דרכים חדשות של שיתוף פעולה עם התעשייה המקומית ועם ספקים". מעניין לציין שבעוד רפאל מעוניינת לספק מערכות לצבא רומניה, השותפה הרומנית מתעניינת בייצוא: אומנם מנכ"ל Romaero, רמוס וולפסקו, אמר שהגידול בהוצאות הביטחון ברומניה מספק הזדמנויות חסרות תקדים, אולם הוא הוסיף. "ביחד נוכל להרחיב את המכירות שלנו בעולם, עם מערכות חדישות שייוצרו ברומניה".

תקציב ההתחמשות הרומני צמח ב-50%

חברת רפאל הוקמה לפני 70 שנה ובשנת 2017 הסתכמו מכירותיה בכ-2.2 מיליארד דולר, עם רווח נקי של כ-124 מיליון דולר. כיום יש לחברה צבר הזמנות של כ-6.9 מיליארד דולר. חברת Romaero מעסיקה כ-900 עובדים ונחשבת לחברה הגדולה ביותר בתעשיית התעופה הרומנית. החברה נמצאת בשליטת משרד הכלכלה הרומני (52%) ועוסקת בעיקר בשירותית חזוקת ותיקון מטוסים. בתקופת המלחמה הקרה היא עסקה בשיפוץ מטוסים סובייטיים, ובשנים האחרנות היא מטפלת במטוסים מערביים, דוגמת בואינג 737 ו-757 ובמטוסי הרקולס C-130 של לוקהיד מרטין.

מאחורי תוכנית החימוש הרומנית עומד חשש גובר מפני רוסיה, אשר מאפיין את כל מדינות מרכז אירופה מאז פרוץ המשבר באוקראינה. להערכת מכון המחקר Sipri, בשנת 2017 צמח תקציב החימוש המזרח אירופי בכ-12%. אומנם תקציב הביטחון הפולני היה הגדול ביותר ותפס 42% מכלל תקציבי מרכז אירופה, אולם התקציב הרומני הוא בעל הצמיחה המהירה ביותר: בשנת 2017 הוא צמח ב-50% להיקף של 4 מיליארד דולר, בעקבות תוכנית רחבת היקף למהפיכת מודרניזציה בצבא הרומני, שהחלה בשנת 2016 ותימשך עד לשנת 2026.

רנו החלה בהפעלה שקטה של מעבדת חדשנות בתל-אביב

בתמונה מעלה: דגם קונספט של רנו לרכב רובוטי שיתופי

קבוצת רנו ניסאן מיצובישי, הנחשבת לקבוצת הרכב הגדולה ביותר בעולם, החלה בחודש פברואר בהפעלה שקטה של מעבדת החדשנות הישראלית שלה, שנועדה לסייע לחברות סטארט-אפ ישראליות להכניס מוצרים אל תעשיית הרכב העולמית. כעת המעבדה פועלת מהרצליה, אולם בחודשים הקרובים היא תעבור לקרית עתידים בתל-אביב, ושם גם יותקנו התשתיות הטכנולוגיות שיאפשרו בדיקת מוצרים ישראלים והתאמתם לתעשיית הרכב המודרנית. ל-Techtime נודע שהחברה החלה לעבוד עם מספר חברות סטארט-אפ ישראליות, עוד לפני השלמת ההקמה.

הקבוצה מפעילה את המעבדה בעקבות זכייה במכרז של רשות החדשנות אשר החליטה בדצמבר 2017 לסייע בהקמת מעבדות היתכנות טכנולוגיות בשיתוף חברות תעשייתיות, בתחומי בתחום הרכב האוטונומי וייצור רכיבים אלקטרוניים. המדינה משתתפת ב-66% מעלות הפעלת המעבדות. מעבדת הרכב המופעלת על-ידי רנו ניסאן מיצובישי אמורה לספק לתעשייה המקומית שירותי סימולטור לבחינת טכנולוגיות בתחום הרכב האוטונומי. הציוד שיותקן מיועד לבדוק את הטכנולוגיות הישראליות במדדים דוגמת עמידה בתקנים, יעילות סנסורים, בדיקות בטיחות, אפקטיביות של ניווט וכדומה. בין השאר, יהיו במעבדה כלי-רכב "פתוחים" שיאפשרו לחברות הישראליות להתקין בהם את הטכנולוגיות שהן מפתחות, ולנסות אותן בתנאי אמת.

קרן ההשקעות החדשה מחפשת הזדמנויות בישראל

המעבדה מנוהלת על-ידי אנטואן באסוויל. במהלך מפגש עם מנכ"ל רשות החדשנות, אהרון אהרון, הוא אמר שהקבוצה מתעניינת בעיקר בחברות סטארט-אפ ישראליות העוסקות בחיישנים לנהיגה אוטונומית, בהגנת סייבר על כלי-רכב ובשימוש בביג דטה. בין השאר, הקבוצה מעוניינת לשלב טכנולוגיות ישראליות בכלי-הרכב העתידיים שלה.

פעילות המעבדה היא מרכיב באסטרטגיית השקעות חדשה של קבוצת הרכב. בחודש ינואר השנה היא השיקה את קרן ההשקעות התאגידית Alliance Ventures, אשר קיבלה תקציב של עד מיליארד דולר להשקעה בעידוד חדשנות במשך חמש השנים הבאות. באסוויל גילה שהמעבדה בתל אביב עובדת בשיתוף פעולה מלא עם קרן ההשקעות. פירוש הדבר שייתכן ובעיתד הקרוב נתחיל לראות גיוסי הון שהקבוצה עומדת מאחריהם.

מקבלי ההחלטות באים להכיר את ישראל

במסגרת העניין של הקבוצה בטכנולוגיות ישראליות, תגיע לארץ משלחת בכירים בעוד שבוע כדי להשתתף בכנס EcoMotion שיתקיים ב-23 במאי בתל אביב. המשלחת כוללת את מנהלת גלובלית להנדסה מתקדמת סופי שמידלין, מנהל קרן Alliance Ventures פרנסואה דוסה, מנהל ארגון הרכש של הקבוצה סטפן לאפארג, המהנדס הראשי של תחום הרכב האוטונומי לורן טופן, ובכירים נוספים. קבוצת רנו ניסאן מיצובישי היא שותפות בינלאומית שייצרה ומכרה כ-10.6 מיליון כלי-רכב בשנת 2017. לאחרונה היא גיבשה תוכנית אסטרטגית שלפיה עד שנת 2022 היא תוציא לשוק 12 דגמים של רכב חשמלי מלא, 40 דגמים של כלי-רכב חדשים המשתמשים בטכנולוגיית נהיגה אוטונומית, ותפתח שירותי תחבורה שיתופית המבוססים על כלי-רכב רובוטיים.

מרכז הננו באוניברסיטת תל-אביב מקיים יום פתוח לתעשייה

ביום ה', 31 למאי 2018 יקיים מרכז שאול למערכות ננומטריות באוניברסיטת תל-אביב (The Chaoul Center for Nanoscale Systems) יום פתוח לתעשייה הכולל ביקור במתקני הייצור הקיימים במרכז והרצאות על טכנולוגיות ייצור ננומטריות שניתן לבצע בו עבור התעשייה. בהודעת המרכז נמסר: "במהלך כל השנה אנחנו מארחים חברות ישראליות המעוניינות להיעזר במיכשור המתקדם ביותר בתחום הננומטריה, שקיים אצלנו במרכז שאול למערכות ננומטריות, המרכז לננו-מדעים וננו-טכנולוגיה באוניברסיטת תל אביב.

"פעם בשנה אנו פותחים את דלתות המרכז להיכרות מעמיקה יותר עם השירותים שאנו מעניקים לחברות. תעשיינים, חברות הייטק, שבבים ומיקרואלקטרוניקה, כמו גם אנשי תעשיית הביטחון, מוזמנים לבוא ולשמוע הרצאות בנושאי מחקר וציוד חדיש של המרכז, כולל Atomic Layer Deposition, לראות מקרוב את הפעילות שלנו ואת הליווי המקצועי שאנחנו מעניקים, וכמובן גם להתנסות בעצמם". בתמונה למטה: סדר היום המתוכנן.

לפרטים ורישום, הקליקו: Industry DAY 

 

הדו"ח הרבעוני הפיל את מניית MTI ביותר מ-10%

MTI Wireless Edge Antennas

ירידה קלה במכירות במהלך הרבעון הראשון של שנת 2018 הפילה את מניית חברת MTI Wireless Edge הנסחרת בבורסת AIM בלונדון ביותר מ-15% עם תחילת המסחר אתמול. בסוף היום התייצבה החברה על ירידה של כ-11% וכיום היא נסחרת במחיר של כ-26.4 ליש"ט, בהשוואה למחיר של כ-29.3 ליש"ט שלשום. התנודה הזאת מפתיעה מכיוון שהחברה דיווחה על ירידה של 55 אלף דולר בלבד במכירות: מכ-6.21 מיליון דולר לכ-6.15 מיליון דולר.

חברת MTI Wireless נמצאת בבעלות קבוצת MTI ופועלת מפארק אפק שבראש העין. היא מעסיקה קרוב ל-200 עובדים ועוסקת בפיתוח וייצור אנטנות תקשורת אלחוטיות שטוחות ומורכבות לשוק הצבאי ולשוק האזרחי. בשנת 2017 הסתכמו מכירותיה בכ-26.4, בהשוואה לכ-23.3 מיליון דולר ב-2016. היא מחזיקה בבעלות על חברת Mottech Water Solutions, המספקת מערכות אוטומטיות להשקיה וניהול משאבי מים המבוססות על מערכת ההשקייה IRRInet שפותחה במוטורולה ישראל.

החברה-האם תצא מהבורסה ותיסגר

יכול להיות שהמשקיעים עצבניים לאור העובדה שהחברה עומדת בפני שינוי מבני: קבוצת MTI (הרשומה כ-"מ.ט.י מחשבים ושרותי תוכנה") שהיא הבעלים של החברה ונסחרת בבורסה בתל-אביב, חתמה על הסכם עם בעלי המניות לבצע מיזוג הפוך, שבמסגרתו הפעילות שלה תיבלע בתוך MTI Wireless Edge, והיא עצמה תצא מהוברסה התל אביבית ולמעשה תימחק ותחדל להיות חברה רשומה. קבוצת MTI בכל המניות של החברות הבנות Summit Electronics המפיצה פתרונות RF ומיקרו-גלים, וחברת Lighter Then Air המספקת בלוני תצפית הכוללים מטעדי מודיעין אלקטרוני, מכ"ם ומצלמות. עם השלמת המיזוג ומחיקת הקבוצה, יפעלו החברות הבנות במתכונת הנוכחית, אולם תחת הבעלות של MTI Wireless.

כיום מחזיקה קבוצת MTI בכ-53% ממניות MTI Wireless. במסגרת המיזוג, יקבלו בעלי המניות של הקבוצה מניות של  MTI Wireless בהתאם ליחס בשווי השוק של שתי החברות. על-פי הערכת שווי שבוצעה בחודש דצמבר 2017, השווי של  MTI Wireless הוא 18.8 מיליון דולר, ואילו שווי השוק של קבוצת MTI (ללא אחזוקתיה ב- MTI Wireless), הוא 10.7 מיליון דולר.

לאחרונה החברה הכריזה על סדרה חדשה של אנטנות שטוחות פוראבוליות בתדרים גבוהים ובתדיר הדור החמישי. בהן: אנטנות דו-ערוציות במספר תדרים: 23/80GHz, 15/80GHz, 18/80GHz ואנטנות בתדרי 32/80GHz ו-38/80GHz.

קואלקום ומיקרוסופט Azure מפתחות פלטפורמת IoT משותפת

חברת מיקרוסופט וחברת קואלקום החלו לעבוד ביחד על פיתוח פלטפורמה ליישומי IoT מבוססי ראיית מכונה, המבוססת על המעבדים של קואלקום ועל הענן Azure של מיקרוסופט. הפלטפורמה תספק ערכת פיתוח ( Vision AI developer kit) שנועדה לספק יכולת עיבוד מבוססת בינה מלאכותית באבזרי הקצה. היא תבסס על תשתית הבינה המלאכותית (Azure Machine Learning) והאינטרנט של הדברים (Azure IoT Edge) ועל שבבי עיבוד הראייה של חברת קואלקום (Qualcomm Visual Intelligence Platform).

המטרה היא לספק פלטפורמה בכוללת את כל התוכנהו החומרה הדרושים כדי לספק יישומי בינה מלאכותית במצלמות וידאו הניתנות לניהול מנקודה אחת באמצעות הענן. במסגרת השותפות, מיקרוסופט תהיה אחראית על תחום התוכנה וקואלקום תהיה אחראית על תחום החומרה של ערכת הפיתוח. הוספת יכולת בינה מלאכותית בזמן אמת לאבזרי הקצה, כדי לנתח תמונות וקול, דורשת עוצמת עיבוד גבוהה אבל חסכונית מאוד באנרגיה. הפלטפורמה כוללת את מנוע הרשתות הנוירוניות ממשפחת Snapdragon של קואלקום. הפלטפורמה צפויה להיות זמינה בשוק לפני סוף 2018.

תאימות לחלונות, ללינוקס, לאינטל ול-ARM

מערכת Azure IoT Edge מאפשרת להתקין באבזר הקצה יכולות אנליטיקס הקיימות היום בענן. היא הוצגה לראשונה לציבור בנובמבר 2017, ומאז היא נבדקה על-ידי לקוחות נבחרים של מיקרוסופט, אשר בדקו אותו באבזרי קצה חדשים שלהם. במקביל, החל פרוייקט פיתוח משותף עם NXP ומייקרוצ'יפ בפיתוח משותף של מודל אבטחה למערכת, אשר יכולה לנהל תשתיות אבזרי קצה בכמויות של מיליוני אבזרים.

תשתית Azure IoT Edge מאפשרת לציוד הקצה לעבד את המידע הקיים במכשיר ולקבל החלטות גם ללא תקשורת אינטרנט. בנוסף, היא מפשרת העברת מסרים בין האבזרים ובינם לבין הענן. היא מותאמת למערכות ההפעלה לינוקס וחלונות, ולפלטפורמות העיבוד של חברת אינטל ושל חברת ARM. מנהל התוכנית, ארג'מנד סמואל, פירסם לפני שבוע פוסט באתר החברה ובו הודיע שהמערכת תהיה זמינה לציבור בחודשים הקרובים.

הפעילות של מיקרוסופט בענן נמצאת בצמיחה. לפני חודש היא דיווחה על הכנסות של 26.8 מיליארד דולר ברבעון הפיננסי שהסתיים במרץ 2018). מתוך זה, המכירות בתחום הענן צמחו ב-17% והסתכמו בכ-7.9 מיליארד דולר. מיקרוסופט לא מפלחת את המכירות שלה בתחום, אולם מסרה שהמכירות של הענן Azure צמחו בשיעור של 93% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. על הרקע הזה ניתן להבין את הכרזתה לפני שבוע, שהיא מתכננת להשקיע 5 מיליארד דולר בתחום ה-IoT בארבע השנים הבאות.

בואינג תדפיס חלקי מטוסים באמצעות תוכנת Assembrix

חברת בואינג (Boeing) חתמה על הסכם לשיתוף פעולה אסטרטגי עם חברת אסמבריקס (Assembrix) התל-אביבית, שיאפשר לבואינג להעביר הזמנות ייצור בתלת-מימד לקבלני משנה, מבלי לחשוף את התוכניות של החלקים ואת הקניין רוחני שלה. במסגרת ההסכם, יפתחו שתי החברות תהליך ייצור שבואינג מתכננת להשתמש בו, אשר משלב את הידע הטכנולוגי והארגוני שלה עם הידע של אסמבריקס. מאחורי שיתוף הפעולה הזה עומדת בעיה המטרידה תעשיות רבות בעולם: חברות רבות, במיוחד בתחומי התעופה, החלל והמיכשור הרפואי, מייצרות חלקים רבים באמצעות מדפסות תלת-מימד. אולם בתהליך הזה הן מתמודדות עם בעיה קשה: הן צריכות להעביר את הקובץ הדיגיטלי אל קבלני המשנה. ומרגע שנישלח קובץ דיגיטלי, אין אפשרות להגן על הקניין הרוחני הגלום בו.

חברת אסמבריקס הוקמה בשנת 2014 על-ידי המנכ"ל ליאור פולאק והטכנולוג הראשי פרופ' דני הלפרין מהפקולטה למדעי המחשב באוניברסיטת תל-אביב. החברה פיתחה תהליך חדש המבוסס על גיאומטריה חישובית, המאפשר לשלוט מרחוק על מדפסת התלת-מימד ולבצע ייצור אצל קבלני משנה מבלי לחשוף בפניהם את קובץ הייצור עצמו. הטכנולוגיה של החברה מוגנת באמצעות שלושה פטנטים בתהליך רישום, ועוד מספר פטנטים בשלבי הכנה ראשוניים.

תוכנת שליטה במדפסות-העל התעשייתיות

בראיון ל-Techtime, סיפר פולאק שהחברה ביצעה גיוס סיד בלבד מאנג'לים ומהמדען הראשי ברשות החדשנות, וכבר יש לה מכירות. בימים אלה היא מתחילה להיערך לקראת סבב הגיוס הגדול הראשון (Round A). "אנחנו מייצרים וירטואליזציה של המדפסת ומאפשרים לנהל את כל התהליך מרחוק. רוב החברות הגדולות מוציאות היום את העבודה החוצה ובשביל בואינג זו היתה בעיה מכיוון שהיא זקקוה לשליטה מלאה על כל התהליך.

אתם צריכים להכיר את כל המדפסות הקיימות בשוק?

פולאק: "זה לא הכרחי מכיוון שרוב המדפסות התעשייתיות בעולם מכירות את קובץ ההדפסה STL, שהוא גם הנפוץ ביותר. אנחנו מתמקדים במדפסות האיכותיות אשר מייצרות מוצרים סופיים בעיקר מפלסטיק וממתכת ובעיקר בתהליך מבוסס אבקה. אלה מדפסות-העל של התעשייה. הן עולות חצי מיליון דולר למדפסת ועליהן מתבססות החברות הגדולות".

מהו סוג שיתוף הפעולה עם בואינג?

"אנחנו נבצע פרוייקט משותף שבו נפתח ביחד מוצר המותאם לצורך שלהם על בסיס הטכנולוגיה שפיתחנו. הם מביאים לפרוייקט הרבה מאוד ידע חשוב עבורנו. יש להם 20 מפעלי תלת מימד המבצעים ייצור עבורם. בואינג משקיעה כסף בפרוייקט ומשאבי ידע שיוזרמו אליו. לחברה כמו בואינג יש גם צורך ביכולות ניהול של התהליך. התכנון וההכנה להדפסה הם תהליך מורכב, בנוסף, החברות מדפיסות מאות חלקים בהרצה אחת, ויש צורך לוודא שהתהליך מתקדם לפי התכנון, ולנהל את חלוקת העבודה בין המדפסות השונות לבין אתרי ההדפסה השונים".

מעבר לשיתוף הפעולה עם בואינג, יש לחברה תוכניות להרחיב את מגוון המדפסות הנתמכות ולשתף פעולה עם יצרני מדפסות, על-מנת להתקין ממשק התחברות לתוכרנת הניהול כבר בשלב הייצור ולפני מסירת המדפסות. בשלב הזה, קיימת אפשרות עתידית שהפלטפורמה תוכל גם לשמש כמעין זירה עיתדית המקשרת בין ספקים ובין לקוחות. נשיא בואינג ישראל, דוד עברי, אמר שההסכם מרחיב את הקשרים של בואינג עם התעשייה הישראלית."בואינג מחפשת בכל העולם ספקים בעלי הון אינטלקטואלי, העומדים בדרישות איכות גבוהה ולוחות זמנים נוקשים. לחברת אסמבריקס יש את כל היכולות האלו".

סין מקימה קרן של 47 מיליארד דולר להשקעות בתעשיית השבבים

המתח המסחרי בין סין לבין ארצות הברית מגביר את הנחישות של ממשלת סין להקים תעשיית שבבים מתחרה לזו האמריקאית. החולשה הסינית התגלתה בשבוע שעבר במלוא עוצמתה, כאשר משרד המסחר האמריקאי אסר על מכירת שבבים מתוצרת ארצות הברית לחברת ZTE, וזו הודיעה בתגובה שההחלטה מסכנת את קיומה. על הרקע הזה ניתן להבין את גיוס הענק של הקרן הממשלתית הסינית China Integrated Circuit Industry Investment Fund, אשר היקפו צומח מדי יום. בתחילת השנה הודיעה הקרן שהיא תגייס כ-19 מיליארד דולר. לפני כחודש דיווח אתר בלומברג שמקורות קרובים לקרן העריכו שהגיוס יוגדל לכ-32 מיליארד דולר, ובסוף השבוע מסר העיתון וול-סטריט ג'ורנל שהיקף הגיוס עומד כיום על 47 מיליארד דולר.

גיוס ההון הגדול הקודם לעידוד תעשיית השבבים הסינית בוצע בשנת 2014, כאשר הממשלה הקימה קרן בהיקף של כ-21 מיליארד דולר, במימון הון שהגיע בעיקר מהממשלות המקומיות של מחוזות שונים בסין. אלא שבגיוס הנוכחי קיים מאצץ לגייס גם הון פרטי. משרד המסחר הסיני הודיע שחברות פרטיות מוזמנות להצטרף לקרן. מקורות מסרו לעיתון שנעשו פניות ליצרניות אמריקאיות, אולם הן דחו את הבקשה, עקב המתיחות הפוליטית הנוכחית, ובגלל שמטרת הקרן היא להתחרות בתעשייה האמריקאית.

פער של 200 מיליארד דולר בין הייבוא לייצוא

תעשיית השבבים הסינית נמצאת אומנם בצמיחה מהירה, אולם היא מפגרת עדיין בהרבה מאחורי התעשייה האמריקאית. מחקר חדש שפורסם בשבוע שעבר על-ידי חברת Research and Reports, מגלה שבשנת 2017 צמחו מכירות תעשיית השבבים הסינית בשיעור של 20% להיקף של כ-80.1 מיליארד דולר. מתוך זה, הסתכם ייצור השבבים בכ-21.5 מיליארד דולר, תעשיית התכנון (חברות פאבלס) הגיעה להיקף מכירות של כ-30.7 מיליארד דולר ותעשיית אריזת השבבים הגיעה להיקף של כ-28 מיליארד דולר. בהשוואה ליצרניות השבבים המובילות בעתשייה, סין מפגרת לפחות בדור או שניים טכנולוגיים והמדינה נשענת בעיקר על ייבוא.

בשנת 2017 ייבאה סין 377 מיליארד שבבים בסכום של כ-260 מיליארד דולר – עלייה של 14.6% בהשוואה לשנת 2016. באותה שנה היא ייצאה שבבים בהיקף של כ-67 מיליארד דולר בלבד. סין היא שוק חשוב מאוד עבור התעשייה האמריקאית, בשנת 2017 הסתכמו מכירות יצרניות השבבים האמריקאיות לסין בכ-50 מיליארד דולר. כמחצית מהסכום הזה סופק על-ידי קואלקום, ברודקום, מייקרון, מארוול וסקיוורקס.

החוקרים צופים שלמרות הגידול בעלויות כוח האדם בסין, גם בשנים הקרובות היא תמשיך להיות יצרנית הייצור האלקטרוני הגדולה בעולם ואתר הייצור האלקטרוני בקבלנות משנה הגדול בעולם. אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של תעשיית השבבים הסינית הוא תעשיית הרכב. כיום סין היא יצרנית המכוניות הגדולה בעולם והשוק הגדול בעולם של מכוניות. בשנת 2017 יוצרו בסין קצת יותר מ-29 מיליון מכוניות (צמיחה שנתית של 3.2%), כאשר מתוכם 794,000 מכוניות היו מכוניות חשמליות.

זהו נתון מעניין: התוכן הסיליקוני ברכב חשמלי הוא גדול בהרבה מאשר ברכב המבוסס על מנועי בעירה פנימית, ובתחום הזה הייצור בסין צמח ב-54% בשנת 2017. להערכת החוקרים, הנסיון הסיני להדביר את הפער בתחום תעשיית השבבים יימשך 10-20 שנה וידרוש השקעות בהיקף של יותר מ-100 מיליארד דולר.

דאסו סיסטמס ישראל עברה למשרדים חדשים ברעננה

חברת דאסו סיסטמס ישראל (Dassault Systemes) נכנסה למשרדים חדשים ברחוב התדהר 5 בפארק התעשייה ברעננה, בשטח כולל של 500 מ"ר. היא שכרה חלק מהשטח שבו פעלה עד לאחרונה חברת SAP, כדי לאפשר את הרחבת הפעילות בארץ וקליטת עובדים נוספים. לדברי מנכ"ל דאסו סיסטמס בישראל, אלי בויקיס, החברה רואה גידול בהיקף הפעילות בישראל ומעריכה שהמשרד יגדל בשיעור ניכר, מעבר ל-17 העובדים המועסקים בו כיום.

"אנחנו רוצים להתחיל לשלב מתלמדים בפעילות שלנו בארץ. באירופה מקובל מאוד שמהנדסים שסיימו את הלימודים מבצעים סטאז' של שנתיים בתעשייה, כמו שרופאים משתלמים בבתי חולים לאחר לימודיהם. אנחנו רוצים לקלוט מהנדסים במתכונת של מתלמדים בתחומים כמו סייבר, ניהול ומערכות ובכל התחומים שבהם החברה עוסקת. אנחו מציעים להם חשיפה אל אחת מחברות התוכנה המצליחות ביותר בעולם".

בישראל מוכרת דאסו סיסטמס בעיקר כספקית תוכנות התכנון (CAD) מסוג Solidworks ו-CATIA ותוכנת CST (שאותה היא רכשה ב-2016) לסימולציה של תופעות חשמליות ואלקטרומגנטיות. "יש לנו אלפי לקוחות CAD בישראל. סולידוורקס הפכה לסטנדרט תעשייתי בארץ והיא נלמדת בכל בתי הספר הטכנולוגיים. גם CST נחשבת למעין תקן מקומי ונפוצה מאוד בקרב הלקוחות שלנו. כמעט כל מוצר טכנולוגי חדשני המפותח בישראל נבדק היום באמצעות כלים שלנו".

מטוס חשמלי בענן

כיום החברה מקדמת את תחום שירותי הענן, שבאמצעותו היא מספקת שירותי כלי פיתוח ושירותי ניהול המוצר (PLM) לכל מחזור החיים. מדובר בפעילות חדשה מאוד, כאשר אחת מהקלוחות הראשונה בארץ בתחום הזה היא חברת Eviation Aircraft ממושב קדימה שבשרון, המפתחת מטוס נוסעים חשמלי. הענן משולב בתוכנית ההתנסות שהיא בנתה לחברות סטארט-אפ: "זוהי תוכנית התנסות בחינם הנמשכת מספר חודשים, שבהם חברת הסטארט-אפ מקבלת אפשרות להתנסות בכל הכלים שלנו. לאחר מכן אנחנו מגבשים ביחד רשימה ראשונית של כל הרשיונות שהחרה זקוקה להם, ומספקים לה את הכלים באמצעות הענן בתנאים מאוד נוחים.

"לאחרונה הכרזנו על זירה מסחרית המקשר בין כל הלקוחות של דאסו העובדים בסביבת הענן. כיום רוב המכירות נעשות בתחום מכירת רשיונות שימוש בתוכנה, אולם דאסו מאמינה שהענן הוא הכיוון העתידי". בויקיס מעריך שהפעילות בארץ תתרחב בין השאר בעקבות התרחבות תחומי העניין של חברת האם, אשר בונה אסטרטגיה כוללת למתן כל פתרונות התוכנה הדרושות לחברות תעשייה טכנולוגיות. "אנחנו רואים גידול בפעילות בישראל ומעריכים שהמשרד יגדל. חברת דאסו מחפשת כל הזמן טכנולוגיות חדשות, כולל טכנולוגיות ישראליות. אם תהיה רכישה צפויה, סיכוי גדול מאוד שהיא תתבצע מכאן".

סימולציה של הפרעות אלקטרומגנטיות במעגל מודפס שנעשתה בתוכנת CST
סימולציה של הפרעות אלקטרומגנטיות במעגל מודפס שנעשתה בתוכנת CST

פטר בקמאייר: "תעשיית הרכב מתמודדת עם תופעת שבירת-רצף"

"תעשיית הרכב נמצאת בפני עידן חדש שבו כמעט כל מרכיב מרכזי בה יתמודד עם שינויים גדולים מאוד", אמר ל-Techtime מנהל תחום מערכות הרכב (Automotive Systems) בחברת טקסס אינסטרומנטס (Texas Instruments), היינץ פטר בקמאייר. הדברים נאמרו במהלך הסמינר המקצועי בתחום הפתרונות של TI ליישומים בתעשיית הרכב, שהתקיים בהרצליה בשיתוף עם חברת איסטרוניקס (Eastronics). בקמאייר: "התעשייה מתקרבת לנקודה שאנחנו מכנים בשם שבירת-רצף (discontinuity).

"מבחינת מרכיבי האלקטרוניקה בתעשיית הרכב, אנחנו מזהים את השינוי המתחולל כיום בארבע קבוצות מרכזיות של מוצרים: מערכות בטיחותיות לחישה וסיוע לנהג (ADAS), אלקטרוניקה של שלדת הרכב, תאורה, מערכות בידור ומידע (Infotainment) והתפתחות הרכב החשמלי וההיברידי. כך למשל, התקנות הסביבתיות דוחפות את התעשייה לכיוון הרכב החשמלי וההיברידי, אולם הדבר יגרום לשינוי מהותי באלקטרוניקה הממונעת מכיוון שסוללות ה-12V הקיימות היום יוחלפו בסוללות 48V ברכב חשמלי, או בשילוב של סוללות 12V שיפעלו לצד סוללות 48V ברכב ההיברידי".

התהליך מלווה במגמות נוספות שהחיזוי שלהן הוא כמעט בלתי אפשרי: "הרכב האוטונומי ייצר צרכים חדשים שהתעשייה צריכה ללמוד כיצד להתמודד עימם. קיימות התפתחויות מקבילות שלא תמיד קל לחזות אותן. אנחנו רואים, למשל, עלייה תלולה ביישומי Bluetooth חסכוני באנרגיה (BLE) בתוך הרכב. מדוע? אחת מהסיבות קשורה למתקפות המתרבות מסוג Relay Attack. הן מכוונות אל המפתח האלחוטי ומתמקדות בהעתקת האות המשודר על-ידי המפתח האלחוטי, כדי לגנוב את הרכב בלא צורך לפענח את הקוד. טכנולוגיית BLE זוכה בפופלריות גוברת מכיוון שהיא מסוגלת למנוע מתקפה כזו".

הרצאת פטר בקמאייר בסמינר פתרונות הרכב של טקסס אינסטרומנטס ואיסטרוניקס
הרצאת פטר בקמאייר בסמינר פתרונות הרכב של טקסס אינסטרומנטס ואיסטרוניקס

מהו תפקיד חטיבת פתרונות הרכב?

בקמאייר: "החטיבה עובדת בעיקר מגרמניה ומארצות הברית, והתפקיד שלנו הוא לחשוב על תעשיית הרכב מנקודת מבט מערכתית. אנחנו מומחי הרכב ב-TI. מכירים את הדרישות המערכתיות ועובדים צמוד מאוד אל הלקוחות ומשתתפים איתם בעיצוב מפת המוצרים העתידיים שלהם. הדבר הזה גם מאפשר לנו לפתח תכנוני ייחוס (TI Designs) עבור 175 תת-מערכות שונות הקיימות היום בתוך הרכב".

מהי האסטרטגיה המרכזית שלכם בתחום הרכב?

"טקסס אינסטרומנטס היא חברת אנלוג ומערכות עיבוד משובצות (Embedded Processing) עם 100 אלף לקוחות ו-100 אלף מוצרים. כיום כאשר אנחנו מסתכלים על המערכות האלקטרוניות השונות בתוך הרכב, אנחנו רואים שאנחנו יכולים לספק 80%-90% מכל הרכיבים הנדרשים בהן. לכן אנחנו משקיעים מאמצים רבים בייצור תכנוני ייחוס עבור התעשייה, והעלאתם לאינטרנט כדי שיהיו זמינים ללקוחות ויקצרו עבורם את זמני הפיתוח.

"בתחום הרכב יש לנו כיום יותר מ-6,000 רכיבים העומדים בתקינה המחמירה של עולם הרכב ומוגדרים Automotive Qualified. הם משולבים בכ-150 תכנוני ייחוס שפיתחנו עבור תעשיית הרכב והעלינו לאתר האינטרנט שלנו. מבחינתנו, תחום הרכב הוא חשוב וצומח. בשנת 2013 הגיעו 12% מהמכירות של TI מתעשיית הרכב. בשנת 2017 הגענו ל-19% מהמכירות ואנחנו מאמינים שהשנה נגיע לשיעור גדול יותר".

אינטל החלה בהפצת רכיבי ה-FPGA ממשפחת Cyclone 10

בשנים האחרונות תפסו הרכיבים המיתכנתים (FPGA) מקום מרכזי בתעשיית האלקטרוניקה והפכו לאלטרנטיבה שימושית ורחבת היקף לפרוייקטי ASIC רבים, מרמת המחשבים החזקים ביותר ועד לרמת אבזרי הקצה. מחקר שוק חדש שבוצע על-ידי חברת Mordor Intelligence, מגלה שבשנת 2017 הסתכם שוק ה-FPGA העולמי בכ-5.96 מיליארד דולר. השוק צפוי לצמוח בשנים הקרובות בשיעור שנתי של כ-8.6% ולהגיע להיקף של 9.8 מיליארד דולר בשנת 2023.

החברה מציינת שהגורם המרכזי לצמיחת ה-FPGA קשור לעלויות הצומחות של תכנון וייצור רכיבים ייעודיים (Application Specific Integrated Circuits). המורכזות הגוברת של הרכיבים, הקושי לתכנן את הפריסה של מודולים מרובים המאפיינים תכנון מודרני, והאתגרים החשמליים המאפיינים את הדורות החדשים של טכנולוגיות צומת מתקדמות, מייצרים קושים בתכנון מעגלים ייעודיים.

גורם נוסף הדוחף את שוק רכיבי ה-FPGA נעוץ בעובדה שצרכים חדשים במרכזי הנתונים ובציוד הקצה דורשים יכולות עיבוד מהירות מאוד של כמויות מידע גדולות מבלי להעיק על ה-CPU, והדבר דוחף את השימוש ברכיבי FPGA בתפקיד של מעבדי-עזר המבצעים פעילויות שה-CPU הסטנדרטי מתקשה להתמודד עימן. שתי המגמות האלה דוחפות את יצרניות הרכיבים להרחיב את פורטפוליו ה-FPGA שלהן כדי לספק מגוון גדול של משפחות המתאימות לשוקי יעד נפרדים.

רכיבים מיתכנתים בדרגת הכניסה

כך למשל, חברת אינטל (Intel) הגדירה מספר רמות וקטגוריות של רכיבים מיתכנתים עבור שווקים מוגדרים, כאשר הקטגוריה העדכנית ביותר שלה היא משפחת Cyclone 10, אשר הוכרזה בשנה שעברה, אולם רק בשבועות האחרונים החלה ההפצה ההמונית שלה בשוק. מדובר במשפחה החדשה Cyclone 10, הממוקדת בשוק רכיבי דרגת המחיר הנמוך (low-cost FPGA) המיועדים ליישומי קצה כמו אבזרי IoT, חיישנים חכמים, מערכות וידאו ואודיו, אוטומציה תעשייתית, תעשיית הרכב וכדומה.

המשפחה החדשה מופיעה בגרסאות Cyclone 10 GX ו-Cyclone 10 LP, בהתאם ליישומי היעד המרכזיים. רכיבי GX תומכים בתקשורת בקצב של עד 10G ובמעבדי DSP המבצעים פעולות חישוב נקודה צפה (floating-point DSP) בהתאם לתקן IEEE 754. הם כוללים עד 220,000 אלמנטים לוגיים (Logic elements), ממשק תקשורת PCI Express, עד 80,330 יחידות לוגיקה (Adaptive logic modules) ותמיכה בזכרונות DDR3, DDR3L ו-LPDDR3.

בסך הכל, הרכיבים מגיעים לעוצמת עיבוד של עד 134GFLOP (מיליארד פעולות נקודה צפה בשנייה). הרכיבים מיועדים ליישומים דוגמת בקרת מנועים ובקרת תנועה, ראיית מכונה תעשיתיית, מוצרים תעשייתיים כמו רובוטים ומכונות עיבוד שבבי, תערכות מעקב עירוניות וכדומה. גרסת LP של Cyclone 10 מיועדת ליישומים חסכוניים מאוד באנרגיה ורגישים למחיר. הם מותאימים לשימוש במערכות עיבוד וידאו במכוניות, כמו למשל מצלמות צפייה אחורית, איסוף מידע מחיישנים במכונית הנמצאת בתנועה ועוד. הם זקוקים לשני ספקי כוח בלבד וכוללים עד 120,000 אלמנטים לוגיים. הרכיבים זמינים ביחד עם תוכנת Quartus של אינטל, המשמשת לתיכנות רכיבי FPGA.

למידע נוסף: Intel Cyclone 10 FPGA

Keysight בוחנת הקמת מרכז פיתוח בישראל

נשיא ומנכ"ל חברת קיסייט העולמית (Keysight Technologies) רון נרססיאן בוחן הקמת מרכז פיתוח בישראל. נרססיאן נמצא השבוע בארץ בביקור בן 10 ימים, שבמהלכו למד את פעילות מרכזי הפיתוח בארץ. הוא נפגש עם יו"ר רשות החדשנות, עמי אלבום, ושמע ממנו פרטים על תוכניות הסיוע הממשלתיות. בנוסף, ביקר במרכזי הפיתוח של אינטל ושל קואלקום בישראל, ונפגש עם לקוחות של קיסייט בישראל. בשיחה עם Techtime, הוא גילה שמאוד התרשם מהפעילות בישראל, במיוחד בתחומי הדור החמישי (5G) ומהזריזות והתשוקה שמאפיינים את המהנדסים הישראלים.

"הדנא הישראלי דומה ל-דנא של קיסייט"

בתשובה לשאלה, נרססיאן אמר שעדיין לא ברור מה יהיה המיקוד של מרכז הפיתוח הישראלי, וכיצד ומתי הוא יוקם. ״אני אעביר את ההתרשמויות שלי לאנשי המקצוע בחברה, והם יבצעו את הבדיקות שלהם. רק אחר-כך נקבל החלטה". לדבריו, "הדנא של המהנדסים בישראל מתאים ל-דנא של קיסייט.

"הדנא שלנו הוא להיות ראשונים ולהאיץ את החדשנות. כיום אנחנו מגדילים את ההשקעות שלנו במחקר ופיתוח בתחומים כמו הדור החמישי והמכונית האוטונומית. המשימה שלנו היא להאיץ את החדשנות וזה בדיוק מה שאנחנו רוצים לעשות בישראל. יש כאן הזדמנות. אנחנו נמצאים רק בתחילת תהליך ההערכה, אבל התרשמתי עמוקות ממה שראיתי".

צמיחה בעקבות הפיצול

נרססיאן מונה לנשיא ומנכ"ל חברת קיסייט מיד עם הקמתה בשנת 2014 בעקבות ההפרדה בין פעילות הצב"ד האלקטרוני ופעילות ציוד הבדיקה לתחום מדעי החיים והדיאגנוסטיקה הרפואית והכימיה של חברת Agilent. כיום נחשבת קיסייט לאחת מספקיות הצב"ד האלקטרוני הגדולות בעולם. היא נסחרת בבורסה של ניו יורק לפי שווי שוק של כ-9.97 מיליארד דולר. ברבעון הפיננסי הראשון של 2018 (שהסתיים בינואר 2018), צמחו מכירותיה ב-15% והסתכמו בכ-837 מיליון דולר. נרססיאן הסביר שבתחומי הליבה שלה, צמחו המכירות ב-16%, "הודות לחוזק בתחומי המיקוד המרכזיים: הדור החמישי, רכב ואנרגיה ותעשיות התעופה והביטחון".

ביקור מרגש בישראל

לקיסייט חברה בת בבעלותה המלאה בישראל המנוהלת על-ידי איציק סיטון, ומהווה את מרכז התמיכה הגדול ביותר בישראל של יצרניות צב"ד אלקטרוני. אתמול בערב (ד') אירחה קיסייט ישראל את רון נרססיאן בארוע הלקוחות והעובדים השנתי שלה. שיאו של הארוע היה הופעה של להקת תיסלם (בתמונה למטה) בפני מאות המשתתפים הנלהבים שהגיעו לארוע. גם עבור נרססיאן הביקור נחשב למלהיב: בראיון איתו הוא סיפר שביקר ברובע הארמני בירושלים (נרססיאן הוא ממוצא ארמני) ונפגש עם הפטריארך הארמני. בין השאר, ביקר גם במוסד יד ושם. בסוף השבוע הזה הוא מתכנן לטייל בצפון ולבקר בכינרת.

להקת תיסלם מלהיבה את הקהל בארוע השנתי של חברת קיסייט ישראל
להקת תיסלם מלהיבה את הקהל בארוע השנתי של חברת קיסייט ישראל

האטרקטיביות של ישראל

למרכז מו"פ בישראל יכולה להיות השפעה עצומה על התעשייה המקומית. חברת קיסייט מנהלת מדיניות מוצהרת של מעורבות עמוקה בפיתוח טכנולוגיות חדשות עבור התעשייה: היא משתתפת פעילה בוועדות תקינה המגדירות תקנים חדשים, כדי לתרום מהידע שלה ולפתח ציוד בדיקה ייעודי כבר בשלבי הפיתוח של התקנים. יכול להיות שחלק מהעניין שיש לנרססיאן בהקמת מרכז פיתוח בישראל, נעוץ בעובדה שמרכזי פיתוח זרים בארץ מעורבים בפיתוח טכנולוגיות ליבה עתידיות רבות שקיסייט רוצה להיות קרובה אליהן.

סולאר-אדג' רוכשת את גמאטרוניק ב-41 מיליון שקל

SOLAREDGE

חברת סולאר-אדג' (SolarEdge) מהרצליה מרחיבה את מגוון הפעילויות שלה, ורוכשת את חברת גמאטרוניק הירושלמית (Gamatronic Electronic Industries) תמורת 41 מיליון שקל. כיום נסחרת גמאטרוניק בבורסה בתל-אביב לפי שווי שוק של כ-40.6 מיליון שקל. סולאר-אדג' הודיעה שהיא מתכננת לבנות חטיבת פתרונות UPS (פתרונות אל-פסק) גלובלית על-בסיס כוח האדם, הידע והמומחיות של גמאטרוניק. חברת גמאטרוניק מפתחת ומייצרת מערכות אל-פסק אשר מספקות גיבוי למערכות קריטיות המחוברות למערכת החשמל וצריכות להמשיך לפעול גם כאשר יש תקלות ברשת. החברה פועלת מאז שנות ה-70 ומוכרת את מוצריה בארצות הברית, סין, אירופה, דרום אפריקה ואמריקה הלטינית.

SolarEdge CEO
המנכ"ל גיא סלע

יו"ר ומנכ"ל סולאר-אדג', גיא סלע, אמר שהרכישה היא הצעד הראשון של החברה בהרחבת פעילותה אל מעבר לשוק הסולארי. "שוק ה-UPS צפוי לעבור שינויים עמוקים בשנים הקרובות. אנחנו מאמינים שהשילוב בין סולאר-אדג' וגמאטרוניק יאפשר לנו להיות מוביל עולמי בשוק ה-UPS".

העיסקה צפויה להסתיים בסוף הרבעון השני 2018, ועם סיומה ייהפכו כל 120 עובדי גמאטרוניק לעובדי סולאר-אדג'. מעניין לציין שבשבוע שעבר הכריזה סולאר-אדג' על מוצר נסף המביא אותה אל מעבר לשוק הסולארי: תוכנה לניהול וירטואלי של תחנות כוח המאפשרת לנהל את כל מקורות האנרגיה המבוזרים, כמו גנרטורים וחוות סולאריות, תחת קורת גג אחת.

סולאר-אדג', צומחת ב-82%

חברת סולאר-אדג' מפתחת מערכות למיצוי הספק של פאנלים סולאריים ונחשבת למובילה עולמית בתחום מערכות הבקרה והאופטימיזציה של תאים סולאריים. היא מתמקדת בעיקר בייצור ממירים (Inverters) ובקרים המאפשרים להשיג תפוקה מכסימלית בשוק הביתי ובשוק הארגוני, במתקנים גדולים ובחוות סולאריות בהספק גבוה. ברבעון הראשון של 2018 צמחו מכירותיה ב-82% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בכ-210 מיליון דולר. החברה פועלת ברווח גולמי של כ-36%, וצופה כי מכירותיה ברבעון השני יסתכמו ב-220-230 מיליון דולר.

ספק כוח תעשייתי של גמאטרוניק
ספק כוח תעשייתי של גמאטרוניק

גמאטרוניק הוקמה בשנת 1971 ונמצאת בשליטת הנשיא והמנכ"ל יוסף גורן ואליהו שטיינהורן המשמש כדירקטור ומנהל פרוייקטים מיוחדים. היא מתמקדת בפיתוח וייצור מערכות אל-פסק זרם חילופין (AC) למערכות מיחשוב ומערכות אחרות, ומערכות אל-פסק זרם ישר (DC) המיועדות בעיקר לציוד תקשורת.

השוק צומח, המכירות יורדות

בשנים האחרונות החברה חווה ירידה במכירות, מכ-81 מיליון שקל ב-2015 לכ-75.4 מיליון שקל ב-2016 ו-65.7 מיליון שקל ב-2017. החברה פועלת בשוק בעל צמיחה ארוכת טווח. להערכת S&P, עד לשנת 2030 ייעשה שימוש במוצרי אלקטרוניקה הספק בכ-80% מתפוקת החשמל העולמית, הודות להתרחבות השימוש במקורות אנרגיה מתחדשת. בשנת 2017 היא החלה לפעול גם בסין באמצעות חברות בשליטתה.

בדו"ח השנתי של 2017, העריכה גמאטרוניק שהיא מחזיקה בכשליש משוק האל-פסק בישראל, כאשר שתי המתחרות המרכזיות שלה הן APC שבבעלות שניידר אלקטריק וחברת EATON. גמאטרוניק מפעילה מתקן ייצור והרכבות בהר חוצבים בירושלים בשטח של כ-4,700 מ"ר. המבנה מצוי בבעלות החברה, אולם אינו כלול בעיסקת הרכישה עם סולאר-אדג', אשר תשכיר אותו מגמאטרוניק כדי להמשיך בו את הפעילות הקיימת. קבלן הייצור האלקטרוני המרכזי של החברה הוא קבוצת ניסטק.

נובה מכפילה כנראה את שטח משרדיה בישראל

בתמונה למעלה: בניין נובה בפארק המדע ברחובות

חברת נובה מכשירי מדדיה (Nova) חתמה על הסכם עם חברת Bayside שלפיו היא תשכיר ממנה שטח של 12,000 מטר מרובע בבניין חדש הנמצא בבנייה בפארק המדע ברחובות. החברה מתכננת להעביר את הנהלתה אל הבניין החדש. בשלב הראשון החברה תשכור שטח של 10,000 מ"ר החל מהרבעון האחרון של 2019, לתקופה של 10 שנים. ההסכם מאפשר לה להאריץ את החוזה פעמיים לחמש שנים בכל פעם. כעבור שלוש שנים היא צפויה לקבל שטח נוסף של כ-2,000 מ"ר. עלות המשרדים החדשים צפויה להיות 665,000 שקל בחודש בתקופת 10 השנים הראשונות. עלות התוספת של 2,000 מ"ר צפויה להיות 175,000 שקל לחודש בתנאים העכשיוויים, כאשר המחיר הסופי יהיה צמוד למדד.

בחברת נובה סרבו למסור פרטים על המהלך, אולם ככל הנראה מדובר בהכפלת שטח הפעילות של החברה, שכן חודש מאי 2016 היא האריכה את חוזה השכירות של המבנה עד לשנת 2026. בדו"ח השנתי האחרון שלה, החברה דיווחה שכיום היא פועלת מבניין בפארק המדע ברחובות בשטח כולל של 9,200 מ"ר. השטח מחולק ל-2,400 מ"ר שמהם פועלים משדי ההנהלה, המכירות, השיווק והתמיכה. 2,000 מ"ר מוקדשים לייצור מכונות הבדיקה של החברה, והשטח הגדול ביותר, של 4,800 מ"ר, מוקדש למחקר ופיתוח וכולל גם מעבדות בשטח כולל של כ-700 מ"ר.

מכיוון שהחברה לא מוסרת מידע נוסף מעבר להודעה הלקונית שיצאה לבורסה השבוע, משמעות הידיעה נתונה לפירושים שונים. אומנם יש לה אופציה לקצר את חוזה השכירות ולסיימו ב-2021, אולם בדו"ח השנתי היא מסבירה שהמבנה במצב טוב ומתאים לשימוש הנעשה בו. חברת נובה נמצאת בצמיחה זו השנה החמישית ברציפות. בשנת 2017 צמחו הכנסות החברה ב-35% ל-222 מיליון דולר. בבית ההשקעות נידהאם צופים כי גם ב-2018 תשבור החברה שיא מכירות.

אם היא מתכננת הרחבה, יכול להיות שמאחורי תוכנית ההרחבה עומד רצון להגדיל את הפעילות בצורה דרמטית. לאחרונה החברה רמזה מספר פעמים שהיא מחפשת עיסקת רכישה משמעותית. בשיחה עם Techtime לפני שבוע, אמר סמנכ"ל הכספים של נובה, דרור דויד, שבעקבות הצלחת המיזוג עם ריביירה, החברה מחפשת רכישות נוספות: "חלק מאסטרטגיה של החברה הוא לבצע רכישות של חברות אחרות, ואנחנו מחכים להזדמנות הנכונה. אנחנו מחפשים חברות בתחום בקרת התהליך בתחום המארזים המורכבים של שבבים ובתחום טכנולוגיות ייצור הזיכרון החדשות".

Digi-Key מספקת גישה בלתי-מוגבלת לדגמי EDA/CAD

מפיצת הרכיבים האלקטרוניים הגלובלית, Digi-Key Electronics, הודיעה על מתן גישה בלתי-מוגבלת למודלים, מימדים ודגמי 3D STEP‏ של ספריית Ultra Librarian, אשר מתבצעת באמצעות האתר שלה, digikey.com. "עבדנו עם חברת EMA Design Automation כדי להסיר את מגבלות ההורדה של מודלי EDA ו-CAD בספריית Ultra Librarian," אמר סמנכ"ל הנדסת יישומים ב-Digi-Key, ראנדל רסל. "כעת יש לנו כיסוי מודלים של יותר מ-1.25 מיליון רכיבים. המשמעות היא שהקוחות יכולים להוריד ישירות חלק גדול מהמודלים שהם זקוקים להם לצורכי התכנון".

כל מודל נבדק יותר מ-30 פעמים

ספריית Ultra Librarian מציעה מודלים ביותר מ-20 פורמטים של EDA ו-CAD כדי לכסות את רוב כלי תכנון עבור כרטיסי PCB, כולל Altium‏, Eagle‏, KiCad‏, OrCAD ו-PADS. המודלים מיוצרים באמצעות תוכנת Ultra Librarian Desktop, המשתמשת בשילוב של תבניות (Templates), מיצוי PDF ואלגוריתמי אימות, כדי לאסוף במהירות את כל פרטי הרכיבים החשובים הדרושים לתכנון. כדי להבטיח דיוק, עקביות ועמידה בתקני IPC, המודלים עוברים יותר מ-30 בדיקות אימות שונות. חלק גדול מהם גם מאומת על-ידי יצרן הרכיב.

"מתן גישה למודלים באמצעות Digi-Key מעניק ללקוחות דרך קלה לשיפור תהליך התכנון שלהם", אמר נשיא ומנכ"ל EMA Design Automation, מני מרקאנו. מאגר ®Ultra Librarian מאפשר לחפש בבסיס נתונים של יותר מ-40 מיליון רכיבים כדי לבחור ברכיב המתאים. משתמשים רשומים יכולים להוריד רכיבים עם נתונים כתובים-מראש ומאומתים מבסיס נתונים של יותר מ-14 מיליון רכיבים בפורמט נייטרליים מבחינת כלי ה-CAD. ניתן לייצא סימבולים, חתימות-שטח ומודלי 3D של יותר מע-400 יצרנים בכ-20 כלי CAD שונים. ספריית Ultra Librarian נמצאת בבעלות חברת EMA Design Automation.

כדי להבטיח דיוק, עקביות ועמידה בתקני IPC, המודלים עוברים יותר מ-30 בדיקות אימות שונות
כדי להבטיח דיוק, עקביות ועמידה בתקני IPC, המודלים עוברים יותר מ-30 בדיקות אימות שונות

אודות Digi-Key

חברת Digi-Key Electronics, שהמטה שלה פועל מהעיירה Thief River Falls במינסוטה, ארה"ב, היא מפיצה כלל-עולמית מורשית של רכיבי אלקטרוניים המספקת כ-6.8 מיליון מוצרים של כ-750 יצרנים, שמתכום כ-1.4 מיליון רכיבים נמצאים אצלה במלאי וזמינים למשלוח מיידי. החברה מספקת משאבים נוספים למהנדסים, בהם EDA וכלי תכנון, גיליונות נתונים, תכנוני ייחוס, תכנים להעמקת הידע וההכשרה ועוד.

למידע נוסף: Ultra Librarian, אתר Digi-Key העולמית והאתר הישראלי www.digikey.co.il/he.

סקיפיו גייסה 10 מיליון דולר בהובלת MegaChips היפנית

חברת סקיפיו (Sckipio Technologies) מרמת גן השלימה גיוס הון בהיקף של 10 מיליון דולר, בהובלת חברת הפאבלס היפנית  MegaChips. בגיוס השתתפו גם הקרנות אינטל קפיטל, פיטנגו, ג'נסיס, אביב, אמיתי, CIRTech ו-Axess Ventures. בסך הכל, מאז הקנמתה בשנת 2012, גייסה החברה סכום כולל של כ-50 מיליון דולר. חברת סקיפיו הוקמה על-ידי קבוצה של מהנדסים שעבדו בעבר באורכית ולאחר מכן ייסדו את חברת CopperGate, שנמכרה ל-Sigma Designs. החברה מתמקדת בפיתוח וייצור ערכות שבבים המיישמים את תקן G.fast. כיום היא מעסיקה כ-70 עובדים.

תקן G.fast נועד לפתור את הבעייה שנוצרה עם ההכרה שלא ניתן לספק סיבים אופטיים לבתי הלקוחות בגלל עלותם הגבוהה. התקן מיועד לספק תקשורת מהירה ברמה של סיב אופטי- באמצעות תשתית כבלי הנחושת הקיימת. התקן מתאר התקנת יחידת הפצה מקומית (Distribution Point Unit) הממוקמת במרחק של 250 מטר מבניין המגורים, אשר מסוגלת לספק שירות תקשורת מהיר למספר דירות בו-זמנית. יחידות אלה מחוברות מצד אחד אל הרשת של חברת הטלקום באמצעות סיב אופטי, ומהצד השני אל בתי הצרכנים באמצעות כבל נחושת המפעיל את פרוטוקול G.Fast.

ליבת הטכנולוגיה מבוססת על ביצוע חישוב מסוג Vectoring: המעבד ביחידת ההפצה מחשב את ההפרעות ההדדיות שקווי התקשורת מייצרים בסביבתם הקרובה, ומורה למודם בבית כיצד לבטל את ההפרעות ולקבל אות נקי. חברת סקיפיו פיתחה ערכת שבבים למימוש התקן, הכוללת מעבד המנהל את כל התעבורה (אנלוגית ודיגיטלית) של נקודת ההתחברות לרשת, ומעבד המנהל את המודם בבית.

בחודש אוקטובר 2017 השיגה סקיפיו תוצאה יוצאת דופן כאשר הדגימה בתערוכת Broadband World Forum בברלין יכולת העברת נתונים בצמד חוטי נחושת, שהיא גבוהה יותר מהיעד שקבעו חברות טלקום בתיקון 3 (Amendment) לתקן G.fast. במסגרת ההדגמה, היא ביצעה תקשורת בקצב העלאת נתונים של 3.1Gbps בו-זמנית עם הורדת נתונים בקצב של 900Mbps על-גבי צמד חוטי הנחושת הסטנדרטיים הקיימים היום בתשתיות הטלפון (CAT-3). הדגמה מומשה באמצעות ערכת השבבים שלה, SCK23000, מעבד התקשורת WinPath של Microsemi ותוכנת WanStaX של חברת Civica.

סקיפיו נחשבת לחברה מובילה בשוק בעל פוטנציאל צמיחה גבוה. בסקר שנערך לאחרונה על-ידי Broadbandtrends, דיווחו 80% מספקיות שירותי התקשורת שנשאלו, כי הן מתכננות להתחיל בפריסת פתרונות G.fast לפני סוף שנת 2018. בהודעתה על הגיוס, מסרה סקיפיו שההון שגוייס ישמש לשיווק השבבים של החברה בקרב ספקיות שירותים ויצרניות ציוד לחברות תקשורת מהדרג הראשון.

בתמונה למעלה: יחידת הפצת G.fast ל-24 דירות שפותחה על-ידי סקיפיון ו-HFR הקוריאנית

קרנות ההון סיכון חוזרות להשקיע בחברות מתחילות

לאחר תקופה ארוכה שבהן זנחו קרנות ההון סיכון את חברות הסטארט-אפ בשלבים הראשונים' והשקיעו בעיקר חברות מבוססות יותר, שהוגדרו על-ידן כ"חברות צמיחה", נראה שהמגמה מתחילה להשתנות. מנתוני סקר השקעות ההון סיכון של חברת IVC Research, עולה שברבעון הראשון של שנת 2018 חלה עלייה תלולה בהיקף ההשקעות בחברות מתחילות, שהן חברות הנמצאות בשלבי המחקר והפיתוח שלהן או חברות המבצעות גיוס ההון המשמעותי הראשון שלהן (A Round).

בסך הכל, כלל גיוסי ההון של תעשיית ההייטק הישראלית ברבעון הראשון הסתכמו בכ-1.52 מיליארד דולר, בהשוואה ל-1.06 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד. הנתון הזה מעורר אופטימיות רבה, מכיוון שבדרך-כלל הרבעון הראשון הוא הרבעון החלש ביותר בהיקף פעילות ההשקעות בישראל. השינוי המעניין ביותר הוא שלראשונה מאז שנת 2012 מורגשת עלייה משמעותית בהיקף הגיוסים הראשוניים: השנה גוייסו 549 מיליון דולר ב-57 עסקאות, בהשוואה ל-42 עסקאות שבוצעו ברבעון המקביל אשתקד.

מתוך זה, חלה עלייה דרמטית של 60% בהיקף ההשקעות בחברות הנמצאות בשלבי המחקר והפיתוח, להיקף כולל של 451 מיליון דולר. במקביל, חלה ירידה גדולה במספר עיסקאות ההשקעה בחברות צמיחה: מ-18 עיסקאות ברבעון הראשון 2017 ל-11 עיסקאות ברבעון הראשון 2018.

ניתוח IVC לפי אשכולות טכנולוגיים נבחרים מלמד, כי חברות הפינטק הישראליות גייסו ברבעון הראשון 328 מיליון דולר, עלייה של 141% בהשוואה ל-2017. חברות הסייבר הישראליות גייסו 328 מיליון דולר ב-34 עסקאות בהשוואה ל-18 סבבים שנעשו ברבעון הקודם. רוב גיוסי הסייבר היו בחברות צעירות (סבבי seed ו-A), נתון המצביע כנראה על גל חדש של השקעות בתחום. מספר העסקאות בחברות IoT המשיך לגדול – הן גייסו 265 מיליון דולר ב-29 עסקאות – הסכום הגבוה ביותר בחמש השנים האחרונות.

א.פ איכות רכשה 3 מדפסות הלחמה של GKG הסינית

קבלנית הייצור האלקטרוני מטירת הכרמל, א.פ. איכות (AP Quality), רכשה שלוש מדפסות הלחמה מדגם G-Titan של חברת GKG Precision Machine ממחוז גואנדונג שבסין. מדפסות G-Titan זכו בפרס החדשנות בתערוכת פרודוקטרוניקה 2017 שנערכה במינכן, ונמצאות בשימוש נרחב בחברת פוקסקון, שבה הן מותקנות בקווים המייצרים את כל מכשירי אייפון 8 ואייפון 10. כיום החברה מייצרת את מדפסות ההלחמה בקצב של 500 מדפסות בחודש.

מדפסת G-Titan נחשבת למהירה מאוד ובעלת זמן מחזור של כ-8.5 שניות ברמת דיוק של ±10 מיקרון ב-6 סיגמה. המדפסת מצויידת בהזנת משחה אוטומטית מצנצנת סטנדרטית של 500 גרם, גליל המשחה נמדד באמצעות לייזר והמכונה מוסיפה משחה על-פי הצורך כדי למנוע בעיות של חוסר משחה בשלב ההלחמה. המערכת כוללת מספר אמצעי בקרת איכות, דוגמת מצלמת CCD הפועלת בצירי X ו-Y ומערכת Quality Print Control לבדיקה רציפה של פתחי הסטנסיל. במידה והם סתומים, מופעלת אוטומטית מערכת הניקוי המשולבת במדפסת. למדפסת אפשרות דפינת מעגלים מהצד ומלמעלה והן בעזרת ואקום.

מנכ"ל חברת א.פ איכות, אבי עובדיה, אמר שהרכישה תשפר את האיכות של הייצור בחברה. לחברת א.פ איכות יש ארבעה קווי SMT המתבססים על 8 מכונות השמה של סמסונג. בנוסף לשירותי ייצור והרכבות אלקטרוניות, החברה מספקת גם שירותי תיקוני כרטיסים הכולל עדכון כרטיסים והחלפות רכיבים לפי דרישה. א.פ איכות הוקמה בשנת 1994 וכיום היא מעסיקה כ-50 עובדים. בין לקוחותיה: אלביט, אינסייטק, פיליפס, מארוול ואינטל.

מדפסות G-Titan נמכרות בארה"ב ובאירופה תחת הלוגו של חברת JUKI היפנית. בישראל נעשים השיווק והתמיכה באמצעות חברת ASI Technologies שבבעלות קובי ונטורה.

למידע נוסף: www.asi-tech.co.il

הריכוזיות גוברת: 10 יצרני האנלוג המובילים הגדילו משקלם ב-14%

בשנת 2017 הגיע חלקם של 10 יצרני הרכיבים האנלוגיים ל-59% מהשוק העולמי כולו, שהסתכם בכ-54.5 מיליארד דולר.  להערכת חברת המחקר  IC Insights, מדובר בגידול של 14% במשקלם של עשרת היצרנים הגדולים ביותר, אשר מכירותיהם הסתכמו בכ-32.3 מיליארד דולר ב-2017, בהשוואה ל-28.4 מיליארד דולר ב-2016. מתוך עשרת החברות המובילות, שמונה חברות הציגו צמיחה שהיא גבוהה מהצמיחה של 10% שאיפיינה את שוק הרכיבים האנלוגיים ב-2017.

TI מובילה את השוק

חברת טקסס אינסטרומנטס (Texas Instruments) ממשיכה גם השנה להוביל את השוק ולהגדיל את המרחק בינה לבין שאר החברות בקבוצה המובילה. בשנת 2017 הסתכמו מכירות הרכיבים האנלוגיים של TI בכ-9.9 מיליארד דולר: עלייה של 1.4 מיליארד דולר בהשוואה ל-2016, המייצגת צמיחה של 16% שהביאה אותה מלצב שבו היא מחזיקה בכ-18% מהשוק העולמי. למעשה, היום TI היא בעיקר חברת רכיבים אנלוגיים, האחראים לכ-71% מכל המכירות שלה.

פרוסות 300 מ"מ הוזילו את העלות

יכול להיות שההתחזקות במעמדה של טקסס אינסטרומנטס קשורה לעובדה שהיא היתה מהיצרניות הראשונות שעברו לייצור שבבים בפרוסות סיליקון גדולות יותר בקוטר של 300 מ"מ. להערכת TI, הייצור ב-300 מ"מ מוזיל בכ-40% את עלות ייצור השבבים (לפני שלבי האריזה) בהשוואה לייצור בפרוסות סיליקון של 200 מ"מ.

10 היצרניות הגדולות ביותר של שבבים אנלוגיים ב-2017
10 היצרניות הגדולות ביותר של שבבים אנלוגיים ב-2017

המיזוגים והרכישות שינו את פני השוק

במקום השני נמצאת חברת אנלוג דיווייסז (ADI) עם מכירות בהיקף של 4.3 מיליארד דולר. אומנם מכירותיה צמחו ב-14% בשנת 2017, אולם הפער בינה לבין TI התרחב מ-4.7 מיליארד דולר ב-2016 ל-5.6 מיליארד דולר ב-2017. התוצאות של אנלוג דיווייסז כוללת כם את המכירות של חברת Linear Technology שנירכשה על-ידיה ברבעון הראשון של 2017. חברת NXP היתה החברה היחידה שלא הציגה גידול: למעשה מכירותיה בתחום האנלוגי קטנו ב-1% והסתכמו ב-2.4 מיליארד דולר.

החוקרים סבורים שהירידה במכירות היא תוצאה של עיסקת המכירה של חטיבת המוצרים הסטנדרטיים שלה, בנימכרה בפברואר 2017 לקבוצה של משקיעים סיניים תמורת 2.75 מיליארד דולר. החברה בעלת שיעור הצמיחה המרשים ביותר היתה ON Semiconductor: היא הראתה גידול של 35% והיגעה להיקף מכירות של 1.8 מיליארד דולר. גם כאן היה משקל לעיסקת מיזוג גדולה: בחודש ספטמבר 2016 היא רכשה את חברת Fairchild Semiconductor תמורת 2.4 מיליארד דולר.

בנוסף, אחד מנועי הצמיחה החזקים של און-סמי בשנה שחלפה היה שוק הרכב שבו היו לה הצלחות רבות בתחומי רכיבי ההספק למערכות הינע, מעגלים אלקטרוניים מבניים, מערכות בטיחות ותאורה.

אפסילור תספק מטעני סוללות לצבא קנדה

חברת אפסילור מדימונה (Epsilor-Electric Fuel) מדימונה זכתה במכרז משרד הביטחון הקנדי לאספקת פתרון טעינת סוללות וניהול אנרגיה עבור פרויקט החייל הדיגיטלי של צבא קנדה (Integrated Soldier System Suite). בשלב הראשון, אפסילון תספק 400 מטענים רב-ערוציים, שירותים וחלקי חילוף, בהיקף של כ-3 מיליון דולר רה"ב. החוזה כולל אופציה להכפלת מספר המטענים במהלך ארבע השנים הקרובות. הפתרון של אפסילור נבחר על-ידי ועדת המכרז הקנדית על סמך ניקוד טכני גבוה, תמחור תחרותי, והניסיון של החברה בפיתוח מטענים צבאיים עבור צה"ל וצבאות מערביים נוספים. חברת אפסילור תפתח עבור צבא קנדה מטען מסוג חדש שיכול לטעון בו-זמנית 12 סוללות עתירות אנרגיה של מערכת החייל הדיגיטלי.

צבא קנדה הוא אחד מהצבאות הפעילים במדינות ברית נאט"ו. הוא מילא משימות מרכזיות בכל אזורי העימות בהם פעלה הברית הצפון אטלנטית בעשורים האחרונים, כולל יוגוסלביה, עיראק, אפגניסטן ובמשימות נוספות במסגרת כוחות שמירת השלום של האו"ם. בתוכנית ISS של צבא קנדה יצויידו אלפי לוחמים במערכות חייל דיגיטלי לבישות: אמצעי שליטה ובקרה, מערכות ניהול קרב, אמצעי תצפית והרכשת מטרות, תקשורת ועוד. מאחר ורכיבי האנרגיה במערכת נדרשים לתמוך בכל הציוד האלקטרוני הלביש במשימות ממושכות, הוגדר נושא טעינת הסוללות כנושא קריטי.

צבא קנדה פרסם מכרז מיוחד לפיתוח וייצור מטען ייעודי שיעמוד בדרישות טכניות ומבצעיות מיוחדות. בהן: יכולת לטעון במקביל מספר רב של סוללות במהירות גבוהה, פעולה חלקה בשטח ותוך כדי נסיעה ברכב, התחברות והזנה ממקורות אנרגיה מגוונים (רשתות חשמל שונות, כלי-רכב שונים ואפילו סוללות חד-פעמיות). המטען החדש יהיה אטום לחלוטין למים ואבק, ויפעל באזורי אקלים שונים בעולם. המטען החדש שפיתחה אפסילור, תומך בסוללות לבישות ממשפחות LI-145/LI-80 ו-BB-2525/U הנמצאות כיום בשימוש צבא קנדה ובצבאות נוספים בנאט"ו.

חברת אפסילור דלק חשמלי פועלת במסגרת חטיבת מערכות הכוח של חברת Arotech האמריקאית, הנסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של 86 מיליון דולר. בשנת 2016 הסתכמו מכירות החטיבה (Arotech Power Systems Division) בכ-46.6 מיליון דולר. אפסילור מנוהלת על-ידי רונן בדיחי ומפעילה בארץ שני מתקני ייצור, בדימונה ובבית שמש. החברה מפתחת ומייצרת מערכות אחסון אנרגיה, סוללות ומטענים עבור התעשייה הביטחונית, תעשיית התעופה ותעשיות המיכשור הרפואי, הספנות והרכב הכבד. החברה מתמחה בפיתוח אלקטרוכימי, בפיתוח אלקטרוני, במערכות ניהול סוללות ובפיתוח וייצור מטענים ומארזי סוללות. בין לקוחותיה: צבא ארצות הברית, צה"ל בואינג, רייתאון, אלביט מערכות ותאלס.

עלייה של 40% בייצוא הביטחוני: 9.2 מיליארד דולר

בתמונה למעלה: מטוס F-16 עם חימוש מתוצרת רפאל

בשנת 2017 חלה עלייה תלולה של 40% בהיקף הייצוא הביטחוני הישראלי. אגף הייצוא הביטחוני במשרד הביטחון (סיבט) מסר שבמהלך 2017 נחתמו חוזי ייצוא חדשים בהיקף של כ-9.2 מיליארד דולר. ​"מדובר בהישג משמעותי לייצוא הביטחוני הישראלי, המעיד על הביקוש שיש למוצרי התעשיות הביטחוניות הישראליות", אמר ראש סיב"ט, תא"ל (במיל') מישל בן-ברוך.

הצמיחה נמשכת זו השנה השנייה ברציפות. בשנת 2016 נחתמו חוזים חדשים בהיקף של 6.5 מיליארד דולר, המייצגים צמיחה של 14% בהשוואה לשנת 2015. התחום המוביל בייצוא הישראלי ב-2017 היה טילאות ומערכות הגנה אווירית שתפס 31% מהחוזים. התחום השני היה מערכות מכ"ם ולוחמה אלקטרונית (17%) והתחום השלישי בהיקפו היה של השבחות ומכלולי אוויוניקה (14%).

שינויים בתפיסת הביטחון העולמית

שאר המגזרים היו: מערכות תחמושת ועמדות נשק (9%), מערכות תקשוב וקשר (9%), פתרונות תצפית ואופטרוניקה (8%), מערכות מודיעין, מידע וסייבר (5%), שירותים ושונות (3%), מל"טים (2%), מערכות ימיות (1%), לוויינות וחלל (1%). ההבדלים שבין 2016 ו-2017 מלמדים על השינויים בתפיסת הביטחון בעולם: תחום הטילאות ומערכות הגנה אוויריות תפס רק 15% מהמכירות ב-2016. גם חלקם של המכ"ם הלוחמה האלקטרונית היה נמוך יותר (12%) ואילו חלקו של מרכיב השבחת המטוסים והאוויוניקה היה גדול יותר (20%).

מבחינה גיאוגרפית לא חלו שינויים מהותיים: השוק הגדול ביותר ב-2017 הוא באסיה אשר תופס 58% מההזמנות. במקום השני מדורגת אירופה עם 21%, ואחריה באות צפון אמריקה (14%), אפריקה (5%) ואמריקה הלטינית (2%). בתוך כך, הודיעה סיבט על הסכם בין ממשלת ישראל לממשלת קרואטיה למכירת 12 מטוסי F-16 ("ברק") ישראלים לחיל האוויר הקרואטי. העיסקה כוללת השבחה שתתבצע על-ידי אלביט והתעשייה האווירית, שבה המטוסים יותאמו לתקני נאט"ו ויינתנו שירותי הכשרה ותחזוקה.

הצי השני חוזר מהמחסנים. בתמונה: תמרון של הצי האמריקאי מול חופי גיברלטר
הצי השני חוזר מהמחסנים. בתמונה: תמרון של הצי האמריקאי מול חופי גיברלטר. צילום: משרד ההגנה האמריקאי

ארצות הברית וסין מתחמשות

הגדלת הייצוא הביטחוני הישראלי נעשית על רקע גידול בתקציבים הצבאיים בכל העולם. כך למשל, בסוף השבוע הודיע משרד ההגנה האמריקאי שהוא מחזיר לשירות את הצי השני, אשר היה אחראי על הביטחון באוקיינוס האטלנטי מארצות הברית ועד אירופה. הצי השני פורק בשנת 2011, ציודו אוחסן וכוח האדם פוזר ביחידות אחרות של הצי האמריקאי. משרד ההגנה הודיע שהחזרת הצי לשירות נובעת מהמתיחות הגוברת מול רוסיה. פרשנים ציינו שמאחורי ההחלטה עומדת גם ההתעצמות הגדולה של צבא סין.

מחקר חדש של חברת Research and Markets מעריך שתקציב הביטחון של ארצות הברית, שהסתכם בכ-587 מיליארד דולר ב-2017, יגדל בקצב שנתי של יותר מ-5.7% בשנים הקרובות, ויגיע להיקף של 798 מיליארד דולר בשנת 2022. ארצות הברית איננה לבד בנושא הזה: מכון המחקר השבדי SIPRI העריך בשבוע שעבר שההוצאה העולמית על צבא הגיעה בשנת 2017 לשיא של 1.74 טריליון דולר (פירוש הדבר שההוצאה האמריקאית היא כמעט שליש מההוצאה העולמית). להערכת החוקרים, העולם נכנס כעת לשלב חדש של הגדלת התקציבים הצבאיים.

במקום השני לאחר ארצות הברית נמצאת סין שהגדילה את תקציביה הצבאיים ב-5.6% ב-2017 להיקף של 228 מיליארד דולר. אחריהן באות הודו ופקיסטן. דווקא רוסיה שפעילותה הצבאית מתגברת בשנים האחרונות, הקטינה את התקציב הצבאי ב-20%, לראשונה מאז 1998. זאת בגלל המשבר הכלכלי שבו היא מצויה. אולם שכנותיה ממזרח (מדינות מרכז אירופה) הגדילו את התקציבים הצבאיים ב-12% ואילו מדינות מערב אירופה הגדילו אותם בכ-1.7% בלבד.

קיידנס עידכנה את פלטפורמת התכנון Virtuoso

חברת קיידנס דיזיין סיסטמס (Cadence) הכריזה על תוספות משמעותיות לפלטפורמת התכנון של רכיבים אנלוגיים Cadence Virtuoso. בין השינויים ששולבו בסביבת התכנון: מתודולוגיות חדשות הכוללות מרכיבים אוטומטיים אשר מאיצות את תהליך התכנון של שבבים בטכנולוגיות תהליך החל מ-22 ננומטר ועד 5 ננומטר. אלגוריתמים סטטיסטים חדשים חושפים רמת שונות חריגה במעגלים המבוססים על טרנזיסטורי FinFET המקצרי את זמן התכנון בכ-20%. מערכת ייעודית המסייעת לתכנון הפריסה (Layout) של מעגלים המבוססים על צמתי 7 ננומטר ו-5 ננומטר.

החברה מסרה שתפוקת הסימולציה של ה-ADE (סביבת תכנון אנלוגי) שופרה בשיעור של עד פי שלושה, בעקבות אינטגרציה משופרת עם סימולטור המעגלים Cadence Spectre. בנוסף, בוצעו שינויים ב-Virtuoso ADE Verifier כדי למרכז את המפרטים החשמליים הכלליים (בין-תחומיים) ולייעל את המסלול לעמידה בתקנים (ISO-26262 למשל) בכ-30%.

קיידנס הכניסה שיפורים גם בניתוח ובתכנון האנלוגי. סביבת Virtuoso Layout מתפתחת מפריסה בעלת מודעות חשמלית בלבד, לפריסה המודעת גם באופן חשמלי וגם בסימולציה, תוך שימוש בסט טכנולוגיות in-design כדי להבטיח שלמות מעגלים וביצועים. הפריסה החדשה מסייעת להתמודד עם אתגרים שכיחים במעגלים קריטיים ובצמתים מתקדמים. כדי להגדיל את רמת האוטומציה של הפריסה, שולבו בסביבה טכניקות חדשות לתכנון רצפה היררכי ואוטומציית השמה וניתוב.

אחד מהאתגרים הגדולים בפרוייקטי התכנון המורכבים המתבצעים כיום, הוא חלוקת מטלות בין כל המשתתפים בצוות התכנון. מעכשיו, כוללת פלטפורמת Virtuoso יכולת של תכנון בו-זמנית בזמן אמת עבור כל הצוות. זהו כלי מועיל במיוחד לתיקון DRC (בדיקת כללי תכנון), גמר שבבים וניתוב ידני. להערכת קיידנס, סביבת הפריסה החדשנית, עם העריכה והניתוב המונעים חשמלית, עריכת תכנון בזמן אמת וטכניקות תכנון מהפכניות, תשפר את הפרודוקטיביות בשיעור של עד 50%.

טאואר-ג'אז פיתחה פלטפורמת הספק למתח נמוך

טאואר-ג'אז (Towerjazz) ממגדל העמק הכריזה על זמינות טכנולוגיית הייצור החדשה לרכיבי הספק, BCD Power Platform המיוצרת בתהליך של 65 ננומטר בפרוסות סיליקון בקוטר של 300 מ"מ. הפלטפורמה מיועדת לרכיבי הספק הפועלים במתח של עד 16V עם יכולת עבודה במתח מקסימלי של 24V. פלטפורמת ניהול ההספק BCD מבוססת על מגמת ייצור חדשה התופסת תאוצה בשנים האחרונות, המשלבת טרנזיסטורים מסוגים שונים.

השם BCD נובע מכך שהיא כוללת טרנזיסטורים בי-פולאריים (Bipolar), טרנזיסטורי CMOS וטרנזיסטורי DMOS בשבב אחד (ראו איור למעלה). ההרכב הזה מיועד להתמודד עם הצורך במערכות ניהול הספק מורכבות אשר מקבלות כניסת משוב אנלוגית מחיישנים שונים (המעובדת באמצעות טרנזיטורים בי-פולאריים), אותות בקרה דיגיטליים המעובדים באמצעות מודול של טרנזיסטורי CMOS, ומוצא בעל הספק גדול להפעלת אקטואטורים, כמו מנועים למשל, אשר מקבלים דחיפה באמצעות טרנזיסטורי ה-DMOS.

לקוחות נבחרים ייכנסו לייצור המוני בסוף 2018

הטכנולוגיה הזו פותחה על בסיס ידע בתחום ייצור הרכיבים לתעשיית הרכב, שהיה בידי מתקן הייצור של טאואר-ג'אז בעיר אוזו ביפן (שנרכש מידי פנאסוניק ב-2014). להערכת חברת המחקר IHS, שוק שבבי ההספק למתח נמוך של עד 16V נמצא בצמיחה בשנים האחרונות, וצפוי להגיע להיקף מכירות כולל של כ-9.4 מיליארד דולר כבר בשנת 2018. השוק הזה צפוי לצמוח מכיוון שהוא מותאם ליישומים שהביקוש אליהם גובר, דוגמת מודולי בקרת הספק (PMIC), ממירי DC-DC, מערכות בקרת מנועים, שליטה במערכי תאורת לדים, ניהול מתח סוללות ועוד.

סגן נשיא בכיר ומנהל חטיבת Power Management בטאואר-ג'אז, שמעון גרינברג, העריך שהפלטפורמה החדשה ממצבת את טאואר-ג'אז כספקית שירותי ייצור מובילה עבור פתרונות ניהול הספק (Power Management) במתח הפעל של עד 16V. "זהו פלח שוק עצום. הטכנולוגיה זוכה להתעניינות רבה ואנחנו כבר עובדים עם מספר חברות על פיתוח מוצרים חדשים בטכנולוגיית BCD, וכניסתם לייצור המוני ברבעון האחרון של 2018".

סמינר מדידות מדוייקות של Keithley יתקיים ב-21 ביוני בהרצליה

חברת דן-אל (Dan-el Technologies) וחברת Keithley מבית Tektronix יקיימו סמינר משותף בנושא מדידות מדוייקות של זרם מתח ועכבה (Precision Current, Voltage and Impedance Measurements) שייערך ביום ה', 21 ביוני 2018, במלון דניאל בהרצליה. בסמינר יינתנו הרצאות טכניות וייחשפו מוצרים חדשים עבור התעשייה.

בין הנושאים הנבחרים שיוצגו: מדידות במוצרי IoT, יישום מתודולוגיית Van dePauw ועבודה בסביבת המדידות האוטומטית TestEnvironment. במסגרת הסמינר ייערכו מספר הכרזות. בהן: הצגת רבי המודד הדיגיטליים החדשים DMM6500 ומכשיר איסוף ומדידת האותות בזמן אמת DAQ6510. יוצגו החידושים האחרונים ה- Source Measure Units, ויוצג המכשיר המתקדם ביותר של החברה ליישומי Parameter Analyzer, מדגם 4200A-SCS.

ההשתתפות בסמינר היא בחינם, אולם כרוכה בקבלת אישור המארגנים.

בסיום הסמינר ייערכו מפגשים אישיים עם מומחי Keithley שיגיעו לארוע.

למידע נוסף ורישום: Precision Current, Voltage and Impedance Measurements Seminar

קבוצת MTI מתמזגת לתוך החברה הבת MTI Wireless

MTI Wireless Edge Antennas

קבוצת MTI יוצאת מהבורסה בתל-אביב באמצעות מיזוג הפוך עם החברה הבת שלה, MTI Wireless Edge, הנסחרת כרגע בבורסת AIM בלונדון. המיזוג יאפשר לחברה לייעל את הפעילות ולהוזיל עלויות מכיוון שכיום היא נסחרת בפועל בשתי בורסות שונות תחת שני כובעים שונים. עם השלמת התהליך תימחק קבוצת MTI (הרשומה כ-"מ.ט.י מחשבים ושרותי תוכנה") מהבורסה ומספר החברות ותחדל להתקיים. הסכם המיזוג תלוי בקבלת אישור איספיות בעלי המניות של שתי החברות, קבלת אישורים רגולטוריים וביצוע תהליך פרה-רולניג של שלטונות המס ואישר של בית המשפט בישראל. 

קבוצת MTI פועלת מפארק אפק שבראש העין ומעסיקה קרוב ל-200 עובדים. פעילותה המרכזית מתבצעת על-ידי חברת MTI Wireless העוסקת בפיתוח וייצור אנטנות תקשורת אלחוטיות שטוחות ומורכבות לשוק הצבאי ולשוק האזרחי. בשנת 2017 הסתכמו מכירותיה של וויירלס בכ-26.4, בהשוואה לכ-23.3 מיליון דולר ב-2016. היא מחזיקה בבעלות על חברת Mottech Water Solutions, המספקת מערכות אוטומטיות להשקיה וניהול משאבי מים לחקלאות ולרשויות מוניציפליות. למעשה, היא המפיצה העולמית של מערכת ההשקייה IRRInet שפותחה במוטורולה ישראל. 

החברה הבת גדולה מהחברה האם

בישראל, מחזיקה קבוצת MTI בכל המניות של החברות הבנות Summit Electronics המפיצה פתרונות RF ומיקרו-גלים, וחברת Lighter Then Air המספקת בלוני תצפית הכוללים מטעדי מודיעין אלקטרוני, מכ"ם ומצלמות. עם השלמת המיזוג ומחיקת הקבוצה, יפעלו החברות הבנות במתכונת הנוכחית, אולם תחת הבעלות של MTI Wireless. 

כיום מחזיקה קבוצת MTI בכ-53% ממניות MTI Wireless. במסגרת המיזוג, יקבלו בעלי המניות של הקבוצה מניות של  MTI Wireless בהתאם ליחס בשווי השוק של שתי החברות. על-פי הערכת שווי שבוצעה בחודש דצמבר 2017, השווי של  MTI Wireless הוא 18.8 מיליון דולר, ואילו שווי השוק של קבוצת MTI (ללא אחזוקתיה ב- MTI Wireless), הוא 10.7 מיליון דולר.

ראוי לציין שמבחינה תפעולית השינוי יהיה מזערי: מנכ"ל הקבוצה מנשה מני ישמש בתפקיד מנהל פעילות הנדסת מערכות של וויירלס, שאותו הוא מבצע גם כיום. יו"ר הדירקטוריון של שתי החברות הוא כיום צבי בורוביץ'. לאחר המהלך הוא יישאר בתפקיד יו"ר MTI Wireless. גם משה בורוביץ', המשמש כיום כמנהל הכספים של שתי החברות, ימשיך לאחר המיזוג לשמש בתפקיד מנהל הכספים של MTI Wireless. 

Keithley עיצבה מחדש את הממשק של מכשירי DMM ו-DAQ

חברת טקטרוניקס (Tektronix) הכריזה על שני מכשירי מדידה מעבדתיים חדשים של Keithley: המולטימטר הדיגיטלי השולחני DMM6500 ברזולוציה של ½6 סיביות ומכשיר איסוף ומדידת מידע (Data Acquisition and Logging Multimeter) מדגם DAQ6510. שני המכשירים כוללים ממשק משתמש מבוסס מסך מגע המגיע ביחד עם 15 פונקציות מדידה שונות. המהנדסים כיום נאלצים לבצע מדידות רבות יותר ומסובכות יותר בזמנים הולכים ומתקצרים.

חברת Keithley עיצבה מחדש את מסך ה-5 אינטש של המולטימטר (12.7 ס"מ) באופן המאפשר להציג את התוצאות בליווי גרפיקה, זום, סטטיסטיקה ויכולת כיוונון המכשיר באמצעות מגע. להערכת החברה, הצג החדש חוסך כ-75% מזמני הכיוונון והמדידה. "חלפו הימים שבהם המהנדסים נאלצו להתמודד עם ממשקי משתמש מסובכים רק משום שהם מהנדסים ומסוגלים לעשות את זה", אמר מנהל קו מוצרי Keithley בחברת טקטרוניקס, מייק פלהארטי. "באמצעות מכשירי מדידה המפשטים את התהליך, אנחנו מאפשרים ללקוחות להתמקד במה שבאמת חשוב – המוצר שהם מנסים לפתח".

אפשרות שליטה מה-PC

המולטימטר החדש מבצע 15 מדידות שונות, בהן: קיבוליות, דיגיטציה של אותות מתח ואותות זרם, מדידות טמפרטורות בצמדים תרמיים, מדידות של תרמיסטורים, התנגדות של גלאי טמפרטורה ועוד. תופעות מעבר ניתנות ללכידה באמצעות ממיר 16 סיביות העובד בקצב של 1Msample/s. רגישות המכשיר לזרמים ישרים מגיעה עד ל-10pA והרגישות להתנגדות מגיעה עד לרמה של 1µΩ. הוא מספק רמת דיוק של 0.0025% לשנה אחת וכולל שגרת כיוונון המתאימה לשנתיים.

זיכרון המכשיר מאפשר איחסון של עד 7 מיליון קריאות. מסך המגע מאפשר לקבל מידע סטטיסטי כמו שיא, ממוצע, ערכי מינימום וסטיית תקן במקטעים או בכל צורת הגל. כאשר יש צורך ביותר מערוץ מדידה אחד, קיימים כרטיסי הרחבה בעלי 9 ערוצים ו-10 ערוצים המתחברים אל הפנל האחורי. ממשקי התקשורת הסטנדרטיים הם LAN/LXI ו-USB-TMC, עם אופציה להתחבר אל ערוצי GPIB, RS-232 ,TSP-LINK ושישה ערוצי I/O. ניתן לשלוט ב-DMM6500 באמצעות תוכנת TSP של קייטלי, המאפשרת להפעיל אותו מהמחשב האישי ולייצר פעולות בדיקה ייחודיות.

בדיקת 80 אבזרים בו-זמנית

מכשיר איסוף ומדידת המידע DAQ6510 מיועד לביצוע מדידות כמו עמידה בתנאי סביבה, ניתוח תקלות ובקרת איכות, הדורשות איסוף מידע בכמויות בעלות משמעות סטטיסטית. גם הוא מבוסס על ממשק המשתמש הגרפי באמצעות מסך מגע, המאפשר למהנדסים לבצע תיקונים בהגדרות במהלך המדידה מבלי להמתין לסיומה. פונקציות פנימיות מאפשרות להציג 20 תרשימים מ-20 ערוצים נפרדים בגרף יחיד, ולבצע חקירה באמצעות זום מקומי.

המכשיר מתחבר אל המודולים מסדרה 7700 כדי לבצע מדידות של עד 80 אבזרים בו-זמנית. הוא מבוסס על יכולות העיבוד והממשק הקיימים במולטימטר DMM6500, וכולל גם תוכנת בקרה מסוג KickStart 2.0, המאפשרת שליטה ובקרה מהמחשב האישי.

מכשירי DMM6500 ו-DAQ6510 זמינים בישראל באמצעות דן-אל: https://danel.co.il

התעשייה דוהרת, אבל התשתיות עדיין לא מוכנות ל-V2X

בתמונה למעלה: מסלול ניסויי השדה לתיפקודי V2X

מאת: שי ממן, מהנדס מעבדות ומנהל פרויקטים, המכללה האקדמית להנדסה אפקה

תעשיית הרכב העולמית נערכת למהפיכת ה-V2X, שנועדה לספק לכלי-רכב יכולת תקשורת כדי לקבל ולמסור מידע מהסביבה (כגון ממערכות שילוט ומרמזורים) ומכלי-רכב אחרים. המכונית המתוקשרת תוכל לתקשר ישירות  עם כלי רכב ועם רכיבי תשתית בסביבתה או לתקשר דרך "הענן" ללא תיווך של מכשיר נייד ייעודי ברכב. מערך התקשור יוכל להציע לנהג יישומים רבים ומגוונים, כגון: תשלום בעבור שימוש בתשתיות ניווט מקוון, ניתוב דינמי המתחשב במצבי תנועה, במזג האוויר, בתנאי הדרך ובמקומות חנייה .

יישומים המסתמכים על הטכנולוגיה הזו יאפשרו לנסוע בצורה בטוחה וחלקה יותר: להתאים את המהירות לתנאי הכביש ומזג האוויר, לנהל בצורה אופטימלית את רשת הכבישים ולהגביר את ערנות הנהגים ומשתמשי הדרך לסכנות בכביש ומעבר לפינה. כדי לממש את החזון במלואו, פותחו בארה"ב ובאירופה תקני DSRC – Dedicated Short Range Communication לתקשורת ייעודית קצרת טווח. התקנות האמריקאיות שפורסמו בדצמבר 2016 על-ידי רשות התחבורה האמריקאית (NHTSA), מתייחסות למגוון נושאים: טכנולוגיות תקשורת, מבנה ההודעות, פרוטוקולים של תקשורת, שימוש בספקטרום, אבטחת סייבר ועוד.

מחקר אקדמי מעשי הראשון בישראל

בישראל, החליט משרד התחבורה לבדוק את היתכנות הטכנולוגיה, והזמין מחקר שבוצע על-ידי מכללת אפקה להנדסה. המחקר נוהל על-ידי פרופ' אראל אבינרי ובוצע בשיתוף עם חברת Mobility Insight. במחקר נבדקו תקשורת בין רכב לרכב (V2V – Vehicle to Vehicle) ובין רכב לרכיבי תשתית (V2I – Vehicle to Infrastructure). ניסויי שטח ומעבדה בחנו את העברת מידע מרכב לרכב אחר או ליחידה נייחת (המדמה רמזור או תמרור), בזמן אמת ותוך שימוש בטכנולוגיית DSRC הפועלת בתדר של 5.9GHz.

המערכת שנבדקה כללה שתי יחידות בסיסיות של חברת Commsignia, אנטנות לצורכי שידור DSRC ומערך קישוריות לרכב ולעולם. בנוסף לחומרה, פותחה גם סביבה אפליקטיבית ייעודית המדגימה את העברת הנתונים. באחד מהניסויים נסע רכב במסלול ידוע, כאשר הרכב רכב נוסף נמצא באותו מסלול מאחוריו. שניהם נעו במהירות של כ-10 קמ"ש ושמרו על מרחק הדדי של 1-5 מטר.

בתרחיש אחד התבצעה נסיעה רציפה ללא בלימות הרכב. בתרחיש השני התבצעה בלימה של הרכב המוביל. במהלך הניסויים נשלחו הודעות בפורמט תקני של הפרוטוקולים בהספקי שידור שונים. בניסוי נוסף נבחנה התקשורת כאשר רכב אחד היה בתנועה ויחידת קצה דימתה תשתית נייחת, במסלולים טופוגרפיים שונים ובמרחקים שונים בין היחידה הנייחת ליחידה הניידת.

הניסויים הראו שהודעות שנשלחו אכן התקבלו ביעד בצורה תקינה. זוהתה תלות משמעותית בטופוגרפיה של הדרך: כאשר המסלול נמצא בקו ראייה ונקי ממבנים ומגורמים מייצרי סיכוך, גדל הטווח השידור ל-130-230 מטר בתלות בעוצמת השידור 10-23dBm.

תובנות מרכזיות

אחת מהתובנות המרכזיות מסדרת הניסויים היא שלמרות שנבדקה מערכת תעשייתית שהוצגה כפתרון מוכן מהמדף לאחר שעברה את שלב ה-Proof of Concept,  היא אינה מספקת הן ברמת המוצר והן ברמת האפליקציה. הברר גם שיש צורך מהותי בסטנדרטיזציה של פיתוח יישומיים שתספק ממשקים אחידים בין המפתחים השונים והתקינה הבינלאומית. כך למשל, עדיין אין תקן גלובלי המבטיח שכל המערכות, של היצרנים השונים, "ידברו" אחת עם השנייה.

במקביל, יש צורך בהיערכות ברמה המקומית: ייבוא מערכות V2X באופן נפרד או כמערכות המותקנות ברכב חדש מהיצרן (on board unit), יצריכו מרשויות המכס בישראל להקים ועדת סיווג שתאפשר ייבואו סדיר וללא עיכובים. תדר 5.9GHz  משמש את מערכות הקישוריות DSRC וייעודי למערכות תקשורת V2X בעתיד, ולכן יש צורך בשחרורו על-ידי הרשויות בישראל לשימוש ולהגדירו כתדר חופשי לשימוש וייעודיי לצורכי תחבורה. גם בטיחות והפעלת היא נושא הדורש היערכות: עדיין אין שום גוף שהוא אחראי על הסמכת ציוד וקביעת קריטריונים בתחומים כמו קרינה, בטיחות המשתמש בהפעלת המוצר ועוד.

קיים צורך בהכשרת כוח אדם בהפעלת ותחזוקת הציוד בקרב – במיוחד לאור העובדה שיצרניות רכב מובילות בעולם הודיעו שהחל מ-2019 המכוניות שלהם יצוידו במערכות V2X. החוקרים הציעו להקים מוקדי ידע משותפים לאקדמיה, לתעשייה ולרשויות בתחום ה-V2X. הם המליצו להעמיק בחקירת הרכב המתוקשר. כך למשל, כדי להבין את השלכותיו על הבטיחות וזרימת התנועה, יש צורך בניסויי שדה בקנה מידה גדול (הכולל הרבה כלי-רכב) ובתנאים מורכבים, כדי לדמות מצב קרוב למציאות. בשורה התחתונה: יש צורך בהיערכות אסטרטגית של מדינת ישראל לקראת הדור הבא של רכבים מתוקשרים.

סיליקום קיבלה לקוח מרכזי חדש מתעשיית הטלקום

חברת סיליקום (Silicom) הודיעה היום שספקית תקשורת מובילה מארצות הברית בחרה במוצר שלה עבור נתב תקשורת עסקי חדש (SD-WAN-based Small Business Gateway) שהיא מתכננת להשיק בקרוב. הלקוח ביצע הזמנה ראשונית בהיקף של מיליון דולר שתימסר ברבעון השני וברבעון השלישי השנה. להערכת סיליקום, המכירות ללקוח לכל אורך 2018 יסתכמו בכמה מיליוני דולרים. הלקוח מתכנן להגדיל את היצור של המוצר החדש, ולהגיע להיקף רכישות של 15-20 מיליון דולר מסיליקום בשנת 2019.

במקביל, שתי החברות משתפות כעת פעולה בהשגת אישורים רגולטוריים למוצר הקצה החדש, אשר יכולל גם תקשורת Wi-Fi וגם תקשורת LTE. במקביל, הלקוח החל בתהליך הערכה של ספקים לציוד קצה נוסף שישתלב בתוכנית ה-NFV שלו. סיליקום מסרה שפתרונות הקצה שלה הגיעון לשלב "הרשימה המצומצמת" של המתמודדים.

סיליקום תולה ציפיות בשוק הטלקום

"אנחנו נרגשים מיצירת הקשר עם ענק הטלקום הזה", אמר נשיא ומנכ"ל החברה, שייקה אורבך. "הבחירה הזו מלמדת שהתעשייה רואה בנו שותף הולם לתעשיית הטלקום. התחנלו במגעים עם חברות טלקום נוספות המתכננות להשיק פתרונות SD-WAN ו-NFV. תעשיית הטלקום נאבקת כיום עם הנפח העצום של המידע המגיע אל אבזרי הקצה, והיא זקוקה לציוד קצה שיסייע לה להכניס טכנולוגיות חדשות לצורך בניית המודל העסקי. לכן אנחנו צופים שהפתרונות שלנו לקצות הרשת יהיו מנוע צמיחה מרכזי".

הזכייה הזו ממתיקה במקצת את הגלולה המרה שהחברה נאלצה לבלוע בחודש מרץ, כאשר הלקוח הגדול ביותר שלה ביטל תוכנית הצטיידות מאסיבית עבור מוצר חדש שעבורו הזמין מסיליקום מתגי מארג בכרטיסי רשת איתרנט (Switch Fabric-on-a-NIC), במהירות של 100Gigabit לשנייה. סיליקום העריכה שהפרוייקט יניב הזמנות בהיקף של כ-75 מיליון דולר ב-2019.

המנייה מזנקת בעקבות הדו"ח הרבעוני

היום החברה דיווחה גם שמכירותיה ברבעון הראשון של 2018 צמחו ב-16% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בכ-25.3 מיליון דולר. למרות העלייה במכירות, היא דיווחה על הפסד של 1.4 מיליון דולר בעקבות מחיקת הון פיננסית בהיקף של 5 מיליון דולר, בגלל אובדן הלקוח הגדול. החברה פירסמה תחזית מכירות של 27-28 מיליון דולר לרבעון השני של השנה.

בעקבות הדו"ח הרבעוני והדיווח על הלקוח החדש, זינקה מניית סיליקום בנסד"ק בקרוב ל-5% והעניקה לה שווי שוק של כ-287 מיליון דולר. שייקה אורבך, אמר שביטול תוכנית ההצטיידות המאסיבית של הלקוח הגדול, שהוא אחד מעשרת ספקי הענן הגדולים בעולם, "גרם אכזבה גדולה. למרות שקיבלנו התראת ביטול קצרה בלבד, אסטרטגיית הצמיחה שלנו נשארה כשהיתה. והדבר מודגם בזכייה שהכרזנו עליה היום".