אנבידיה מקימה מרכז פיתוח מעבדי CPU בישראל

בתמונה למעלה: מרכז הפיתוח של אנבידיה ביקנעם, לשעבר מטה מלאנוקס

חברת אנבידיה (NVIDIA) מרחיבה את פעילותה בישראל אל מעבר לפעילות של חברת מלאנוקס לשעבר, ומקימה קבוצה חדשה אשר תפתח מעבדי מחשב מרכזיים (CPU), בדומה לפעילות הפיתוח הישראלית של חברת אינטל. המעבדים שיפותחו בישראל מיועדים לשמש במגוון רחב של שימושים: בינה מלאכותית, רובוטיקה, כלי-רכב אוטונומיים ופלטפורמת העולמות הווירטואליים NVIDIA Omniverse. הקבוצה תורכב ממהנדסי חומרה ותוכנה, ארכיטקטים מומחים בתכנון שבבים ועוד. 

לפי התפישה של אנבידיה, שרתי העתיד יתבססו על שלושה מעבדים ("שלישיית השבבים"): מעבד מרכזי (CPU), מעבד גרפי (GPU) ומעבד DPU (שפותח במלאנוקס לפני רכישתה על-ידי אנבידיה). פירוש הדבר ששניים מתוך שלושת שבבי הליבה שעליהם מתבססת אסטרטגיית החומרה של אנבידיה – יהיו שבבים ישראלים. עדיין לא ברור מה תהיה הטכנולוגיה של אנבידיה: האם מעבדי ה-CPU החדשים יתבססו על ארכיטקטורת ARM, ארכיטקטורת RISC-V, או ארכיטקטורה חדשה אשר תפותח בחברה.

ראוי לציין שאנבידיה הובילה את מאגד GenPro הישראלי אשר פיתח שני מעבדי RISC-V, שאחד מהם הוא מעבד CPU לביצועים גבוהים באורך מילה של 64 ביט, אשר יכול לעבוד באמצעות מערכת ההפעלה לינוקס. גם המתחרה אינטל מתעניינת בארכיטקטורת RISC-V, ולאחרונה פורסמו ידיעות שלא אושרו, שלפיהן היא הציעה לרכוש את SiFive האמריקאית  תמורת כ-2 מיליארד דולר.

מנגד, בחודש אפריל 2021 חשפה אנבידיה את המעבד NVIDIA Grace, שהוא מעבד ה-CPU הראשון שלה למרכזי נתונים, ומבוסס על מערך ליבות בארכיטקטורת ARM. מכל מקום, המהלך מגביר את התחרות על מהנדסי פיתוח שבבים, וצפוי להתבטא בנסיונות לגייס חלק מהעובדים של חברת אינטל ישראל, אשר מפתחים את שבבי העיבוד המתקדמים ביותר של החברה העולמית.

מעורבות גוברת באקוסיסטם הישראלי

סמנכ"ל טכנולוגיה בחברת NVIDIA, מיכאל כגן, אמר שישראל ממלאת תפקיד מפתח באקוסיסטם הטכנולוגיה העולמי. "הקבוצה החדשה תפתח את המעבדים הבאים שלנו. אנבידיה תמשיך להרחיב את פעילותה בישראל בתחומי המחקר והפיתוח ובאמצעות תוכניות ייחודיות לסטארט-אפים ומפתחים מקומיים".

עד עתה התמקדה פעילות המחקר והפיתוח (R&D) של אנבידיה בישראל בפעילות הליבה של חברת מלאנוקס לשעבר: שבבי ומערכות תקשורת מהירה (High Speed Networking), ובהם גם שבב ה-DPU ממשפחת BlueField. מעבד ה-DPU אחראי על העברת נתונים בשרת ועיבודם. מטרתו היא להוריד עומסים קריטיים של תקשורת, אחסון ואבטחה מהמעבד המרכזי (CPU) כדי לשפר את ביצועי השרת ומרכז הנתונים כולו.

סמנכ"ל טכנולוגיה בחברת NVIDIA, מיכאל כגן
סמנכ"ל טכנולוגיה בחברת NVIDIA, מיכאל כגן

מאז הושלמה רכישת מלאנוקס באפריל 2020, התרחבה פעילות אנבידיה ישראל בכ-33%, וכיום היא מעסיקה כ-2,800 עובדים בשבעה מרכזי פיתוח בישראל: יוקנעם, תל-חי, רעננה, תל אביב, ירושלים, קריית גת ובאר שבע. החברה מקיימת שיתופי פעולה נוספים עם הקהילה הטכנולוגית המקומית באמצעות תוכנית NVIDIA Inception לטיפוח חברות בתחום הבינה המלאכותית וכוללת כ-300 חברות ישראליות, ותוכנית NVIDIA Developer Program המגיעה להערכתה לכמה אלפי מפתחים ומפתחות.

ארה"ב חוסמת את עסקת ARM-אנבידיה

בתמונה למעלה: ג'נסן הואנג, מייסד ומנכ"ל אנבידיה

עסקת הענק שבה חברת אנבידיה הציעה לרכוש מסופבנק את ARM הבריטית תמורת כ-40 מיליארד דולר, מתחילה להתקל בקשיים ממשיים אשר מרמזים שבסופו של דבר היא תבוטל. כבר בסוף חודש אוקטובר 2021 הודיעה ראש נציבות המסחר והתחרות באיחוד האירופי (European Commissioner for Competition), מרגרט וסטאגר, על תחילתה של חקירה מקיפה לאחר שממצאי הבדיקה הראשונית בבקשת המיזוג, "מעוררים דאגה שהמיזוג יביא להעלאת מחירים, פגיעה במתחרות של אנבידיה הנסמכות על מעבדי ARM, וצמצום החדשנות בתחום השבבים".

וסטאגר: "בעוד ש-ARM ואנבידיה אינן מתחרות ישירות, הקניין הרוחני של ARM הוא מרכיב חשוב במוצרים המתחרים במוצרי אנבידיה, בתחומים כמו למשל מרכזי נתונים, IoT ותעשיית הרכב. הניתוח שלנו מראה שהמיזוג יצמצם את הנגישות של הרבה מאוד חברות אל הקניין הרוחני (IP) של חברת ARM. מטרת החקירה המקיפה היא לוודא שלחברות באירופה תהיגה גישה נוחה אל הטכנולוגיה שהיא כה חיונית לפיתוח מוצרים חדשים במחירים תחרותיים".

האמריקאים נכנסים לתמונה

הנציבות מסרה שאנבידיה התחייבה לבצע מהלכים שלא יפגעו בתחרות, אולם הם לא היו מספיקים. ההחלטה הסופית אמורה להתקבל עד ה-15 במרץ 2022. אולם בארצות הברית הרשויות כבר סיימו את שלב "הבדיקה המקיפה": בסוף השבוע הודיע המשרד לתחרותיות בנציבות המסחר הפדרלית (Federal Trade Commission’s Bureau of Competition), שהיא המקבילה בתפקידה לסוכנות ההגבלים העסקיים בישראל, על הגשת תביעה נגד אנבידיה "במטרה לבלום את המיזוג בין ARM ואנבידיה".

הוועדה הסבירה שהמיזוג מעניק לאחת מיצרניות השבבים הגדולות בעולם שליטה טכנולוגיית ליבה של התחרות שלה. ראש המשרד לתחרותיות ב-FTC, הולי ודובה, אמר שהעיסקה המוצעת "תעוות את האופן שבו ARM פעילה בשוק השבבים ותאפשר לחברה המאוחדת לפגוע באופן לא הוגן בחרות של אנבידיה. "התביעה נועדה להעביר מסר חד-משמעי שאנחנו נגן באגרסיביות על התשתיות הקריטיות שלנו מפני  מיזוגים אנכיים לא חוקיים ובעלי השפעה שלילית מרחיקת-לכת על עתיד החדשנות".

התלונה היא שלב ראשון בתהליך קבלת החלטה הנקרא "משפט מנהלי" (administrative trial), שבו שופט עצמאי בוחן את העמדות והעדויות של שני הצדדים, ויש לו זכות לקבל או לדחות את טענת אחד מהצדדים. נציבות המסחר הפדרלית טוענת שהמיזוג יפגע בתחרותיות בשלושה שווקים גלובליים מרכזיים שבהם אנבידיה מתחרה באמצעות הטכנולוגיות של ARM.

"המיזוג מעניק לאנבידיה גם תמריץ וגם יכולת לפגוע במתחרים"

"משקל הטכנולוגיה של ARM הוא קריטי ביצירת תנאי תחרות בין אנבידיה לבין המתחרות שלה במספר שווקים. המיזוג מעניק לאנבידיה גם תמריץ וגם יכולת לפגוע במתחרים ובמיליוני לקוחות אמריקאים שנהנים כיום מהמוצרים האלה". הנציבות מביאה שלושה דוגמאות לשווקים מרכזיים שבהם התרחיש הזה צפוי להתקיים: מערכות עזר לנהג (ADAS), מערכות תקשורת בתוך בסיס נתונים (DPU SmartNIC), ותשתיות עיבוד בענן (Arm-Based CPUs for Cloud Computing).

בנוסף, התלונה מעלה את החשש שהמיזוג יאפשר לאניבידיה להניח את ידה על מידע מסחרי של מתחרותיה, שאמור להיות חסוי. "הלקוחות הרוכשים את הקניין הרוחני של ARM סומכים שהחברה תתמוך בהם בעתיד ותסייע להם להתגבר על אתגרי פיתוח, ולכן מספקים לה מידע רק על המוצרים ושיטות העבודה שלהן. הן עושות זאת מכיוון ש-ARM היא חברה נייטרלית שאינה מתחרה בהן. המיזוג יפגע באמון הזה ,ויצמצם את החדשנות של חברת ARM בתחומים שבהם היא עשויה להיות בניגוד לאינטרסים של אנבידיה".

מדובר בתהליך שעשוי להימשך זמן רב:  תהליך השיפוט צפוי להגיע לדיון רק באוגוסט 2022. אולם בסיום הודעתה, רומזת ה-FTC שמאחורי המהלך שלה ניצבת קואליציה רחבה מאוד של רגולטורים אשר אינם תומכים במיזוג: "במהלך החקירה, צוותי הנציבות עבדו בשיתוף פעולה הדוק גופי הבקרה המקבילים באיחוד האירופי, בבריטניה, ביפן ובדרום קוריאה". זוהי אזהרה שנועדה להגיע לאוזני אנבידיה, במטרה שהיא תבטל ביוזמתה את הצעת המיזוג, ותחסוך עבודה רבה ומיותרת לגוים הרגולטוריים שהוזכרו.

השבב הישראלי של אנבידיה בנוי מ-57 מיליארד טרנזיסטורים

בתמונה למעלה: רשת האינפיניבנד החדשה היא הפיגום שעליו יעמדו מחשבי על בענן

חברת אנבידיה (Nvidia) חשפה אתמול (ג') במהלך ארוע GTC השנתי, את ארכיטקטורת התקשורת החדשה עבור שירותי מחשוב-על בענן, Infiniband Quantum-2, אשר פותחה בישראל על בסיס הטכנולוגיות של חברת מלאנוקס לשעבר. בבסיסה עומדים שלושה שבבים שפותחו בארץ: מתג Quantum-2, מעבד העזר BlueField DPU ומתאם הרשת ConnectX-7. קווונטום הוא אחד מהשבבים הגדולים ביותר שפותחו בישראל: הוא כולל 57 מיליארד טרנזיסטורים אשר מיוצרים בתהליך 7 ננומטר של חברת TSMC, ומספק למערכי מיחשוב-על מהירות תקשורת פנימית של עד 400Gbps.

הפיתוח התבצע על-ידי המפתחים של חברת מלאנוקס לשעבר (2,800 עובדים בישראל) שנירכשה על-ידי אנבידיה, ונמצא בליבת אסטרטגיית המיחשוב עתיר הביצועים של החברה. סגו נשיא בכיר לקישוריות (נטוורקינג) בחברת אנבידיה, גלעד שיינר, הסביר בתדרוך עיתונאים שפתרון התקשורת החדש מיועד לתמוך בארכיטקטורת Cloud-native Supercomputing של אנבידיה אשר מיועדת לספק בענן שירותים ברמת מחשב על עבור הרבה מאוד משתמשים בו-זמנית.

האבטחה יוצא מהמעבד ועוברת לרשת

"בדרך-כלל מחשב על מותאם אפליקציה ספציפית ולא מתאים להרבה משתמשים הפועלים במקביל. לעומתו פלטפורמות ענן מתאימות להרבה מאוד משתמשים, אבל הן לא מספקות ביצועים של מחשב על. ארכיטקטורת Cloud-native Supercomputing, נועדה לספק יכולות של מחשב על בענן". כדי לעמוד במשימה, היה צורך לפתח מנגנון תקשורתי מהיר מאוד, תפישת אבטחה חדשה המבודדת את יישומי המשתמשים אחד מהשני, והעברה אל הרשת של כל פעולות העיבוד שאינן קשורות ישירות אל היישום של המשתמשים, כדי לא לאבד ביצועים.

כאן נכנס תמונה מרכז הפיתוח הישראלי, אשר מספק את הפיגומים של המערך: המתג קוונטום המבטיח פעולה חלקה של כל המחשבים במערך, מעבד BlueField DPU המבצע ברשת את פעולות האבטחה, ההצפנה והגישה אל מאגרי האיחסון במחשב, ומתאם האיתרנט ConnectX-7 אשר מבטיח מהירות תקשורת גבוהה אל המחשב. "הארכיטקטורה החדשה מבוססת על התפישה שכל פעולות האבטחה צריכות להתבצע ברמת הרשת ולא ברמת המעבד שבו נמצא היישום של המשתמש. היא גם מבטיחה בידוד מלא של היישומים השונים, שהיא חיונית להבטחת ביצועים גבוהים למספר משתמשים בו-זמנית".

התוצאה: עולמות דיגיטליים ב-Omniverse

הדמיית ההתפשטות של שריפת יעד בפרוייקט "תאומים דיגיטליים" של אנבידיה ולוקהיד מרטין
הדמיית ההתפשטות של שריפת יעד בפרוייקט "תאומים דיגיטליים" של אנבידיה ולוקהיד מרטין

ביחד עם החומרה, ההכרזה כוללת גם את השקת מערכת האבטחה הישראלית מורפיאוס (Morpheus) המבוססת על תפישת Zero-trust, ואשר רצה על-גבי תשתית קווונטום החדשה. במקביל להכרזה החדשה, הכריזה אנבידיה על חבילה גדולה מאוד של תוכנות ועידכונים, אשר צפויים לרוץ על תשתיות Cloud-native Supercomputing. בהם יישומי בינה מלאכותית לתחומים כמו רכב אוטונומי, ומערכת התאומים הדיגיטליים השאפתנית Omniverse, אשר מאפשרת לייצר עולמות דיגיטליים שלמים.

אומני-ורס מאפשרת לבצע פעולות בתוך העולמות הדיגיטליים, כולל לייצר עולמות סינתטיים המאפשרים לדמות מידע אמיתי במקרים שקשה להשיג אותו. יישום טיפוסי הוא למשל ייצור סיטואציות עבור כלי-רכב אוטונומיים, כדי לבדוק את התוכנות שלהם ללא צורך בביצוע נסיעות פיסיות, אימון רובוטים באמצעות סיטואציות מורכבות ועוד.

במסגרת הזאת, אנבידיה חשפה שיתוף פעולה עם לוקהיד מרטין בהקמת מערכת העוקבת אחר שריפות אמיתיות, ומייצרת תאום דיגיטלי שלהן אשר מדמה את אופן התפשטות האש בהתחשב בנתוני אמת, כדי לקבל המלצות על הדרכים שבהן עדיף להיאבק בהן. שיתוף הפעולה עם חברת אריקסון מתמקד בתחום התקשורת, במטרה לייצר תאום דיגיטלי של עיר שלמה כדי לדמות את פריסת הרשת האלחוטית בעיר ולתכנן אותה במלואה לפני הקמת האנטנות.

תוכנת החישה של אינוויז נכנסה למחשב הרכב של אנבידיה

חברת אינוויז (Innoviz) הודיעה היום כי פלטפורמת המחשוב של אנבידיה לעולם הרכב, Nvidia Drive, תומכת כעת בתוכנת החישה שפיתחה אינוויז. תוכנת החישה של אינוויז מפענחת את המידע הגולמי המגיע מחיישן ה-LiDAR של החברה, מה שקרוי "ענן הנקודות", ומתרגמת אותו לתמונת עולם תלת-מימדית, לרבות סיווג האובייקטים על הכביש וזיהוי סכנות התנגשות. התאימות הזו עם הפלטפורמה של אנבידיה, תאפשר לחברות רכב המשתמשות ב-Nvidia Drive לבסס יישומי בטיחות ומערכת נהיגה אוטונומית על התוכנה של אינוויז.

אינוויז משקיעה רבות בפיתוח תוכנת החישה, והיא אחת מיצרניות ה-LiDAR היחידות שפיתחו, לצד החיישן עצמו, את האלגוריתמים אשר בונים תמונה תלת-מימדית מאותות החיישן. עוד הודיעה אינוויז כי אנבידיה הטמיעה את חיישן ה-LiDAR בסימולטור הרכב שלה, Nvidia SIM, שמשמש לתהליכי פיתוח, אימון ובדיקה של מערכות בטיחות ונהיגה אוטונומית בסביבה וירטואלית. כעת, הסימולטור של אנבידיה ידמה באופן וירטואלי, באמצעות API, את האותות שמייצר ה-LiDAR של אינוויז ויאפשר לחברות לבדוק את התוכנות שלהן תוך שימוש בדאטה של החיישן. אנבידיה היא אחת השחקניות הבולטות בתחום המחשוב לרכב, ובעקבות ההודעה מזנקת מנייתה של אינוויז במסחר המקדים בנסד"ק בשיעור דו-ספרתי.

חברת אינוויז פיתחה LiDAR מצב מוצק (Solid State) עבור תעשיית הרכב. הפתרון של החברה מבוסס על שימוש ברכיב MEMS הכולל מראה אשר יכולה לנוע בשני צירים, ועל-ידי כך לבצע סריקת לייזר ללא חלקים נעים. שיתוף הפעולה המסחרי המשמעותי ביותר של אינוויז הוא עם חברת ב.מ.וו, אשר החליטה לשלב את החיישן ברכב ה-SUV החשמלי החדש שלה, iNEXT, שאמור לעלות על הכביש בתחילת 2022. המערכת תסופק לב.מ.וו באמצעות קבלנית הייצור Magna.

אינוויז השלימה באחרונה את פיתוח הדור החדש של חיישן ה-LiDAR שלה, InnovizTwo, אשר עושה שימוש במקור לייזר אחד וגלאי אחד ומספק פי 30 יותר ביצועים ויהיה זול ב-70% בהשוואה לחיישן הדור הראשון.

האזינו לשיחה עם אורן רוזנצווייג, אחד ממייסדי אינוויז, מתוך תוכנית מס' 3 בפודקאסט שלנו, שעלתה בספטמבר 2019:

פליופס השיקה מעבד אחסון למרכזי נתונים

חברת Pliops הכריזה על ההשקה המסחרית של המעבד שלה, XDP, המאיץ את הגישה של מרכזי הנתונים לזיכרון ומסייע למרכזי הנתונים להתמודד עם הגידול המעריכי בעומסי העיבוד והאחסון ולחסוך בצריכת הספק, בשטח ובעלויות תחזוקה. המעבד, המיוצר ב-TSMC במתכונת של כרטיס PCIe, יהיה כעת זמין לרכישה ישירה על ידי לקוחות. ל-Techtime נודע כי לפליופס יש כבר שני לקוחות מרכזיים מעולמות הענן והדאטה-סנטר עם הזמנות בהיקף של עשרות מיליוני דולרים.

החברה פיתחה מעבד וכרטיסי האצה המאפשרים למרכזי הנתונים הגדולים להאיץ פי 100 את מהירות הגישה לזיכרון, בלא צורך להחליף את תשתית כונני ה-SSD הקיימת. בארכיטקטורה של מרכזי נתונים, המעבד שפיתחה פליופס יושב בין המעבדים הראשיים של מרכז הנתונים, המבצעים את משימות העיבוד, לבין כונני ה-SSD המאחסנים את המידע שעובר לעיבוד.

למעשה, למעבדי ה-GPU יש כיום עוצמות עיבוד גבוהות מאוד, אך צוואר הבקבוק נמצא בחוליה המקשרת שבין כונני האחסון לבין המעבד, כלומר בשליפת המידע והעברתו לעיבוד. המעבד של פליופס, שפותח באופן ייעודי למשימה,  מבטל את הצורך בשכבות תוכנה המתווכות בין הכוננים לבין בסיס הנתונים, ומאחסן את המידע בפורמט ייחודי שהחברה פיתחה. היתרון של המעבד בכך שהוא מארגן את המידע בכונני האחסון באופן יעיל יותר ובכך מגדיל את שטח האחסון האפקטיבי של הכוננים. לדברי החברה, המעבד שלה מוביל לשיפור של פי 10 ברמת הביצועים של האפליקציות, חיסכון של 80% בהוצאות וצמצום של פי 6 בשטח האחסון.

בשיחה עם Techtime הסביר מנכ"ל ואחד ממייסדי החברה, אורי בייטלר: "צוואר הבקבוק נמצא בין המעבד לכונני האחסון. מעבדי ה-GPU יודע לעבד במהירות כמויות גדולות של דאטה, אבל צריך להזין את המעבדים הללו בדאטה בקצב גבוה ועקבי. זה התפקיד של המעבדים שלנו, שנמצאים בין ה-GPU לכונני ה-SSD. כמות המידע שמאוחסנת במרכזי נתונים צפויה לגדול בעשור הקרוב פי עשרות מונים. ברור שלא ניתן יהיה להרחיב באותו סדר גודל את שטחי האחסון. הפתרון שלנו מאפשר לשמור פחות מידע פיזי ויותר מידע לוגי ולעבד אותו יותר מהר."

הדור הנוכחי של מעבדי החברה מיועד למרכזי נתונים, אך לדברי בייטלר הדורות הבאים יתנו מענה לצווארי בקבוק שצפויים להיווצר קרוב יותר לקצה. "הדור הבא יכוון למיקרו מרכזי נתונים. בעתיד ייתכן שנפתח פתרונות גם עבור מכשירי קצה כמו סמרטפונים. כיום, לאור כמויות המידע במכשירים הללו, אין בכך עדיין צורך."

אנבידיה תשתמש בפתרונות ההאצה של פליופס

פליופס הוקמה ב-2017 על-ידי מומחי אחסון שהגיעו מ-M-Systems ,XtremIO וסמסונג. המנכ"ל אורי בייטלר ניהל את מרכז פיתוח בקרי ה-SSD של סמסונג בישראל, הטכנולוג הראשי משה טוויטו שימש כטכנולוג הראשי במרכז הפיתוח של סמסונג והיו"ר אריה מרגי היה ממייסדי M-Systems, XtremIO ו-ActivePath. מאז הקמתה החברה גייסה כ-115 מיליון דולר מגופים דוגמת Xilinx, אינטל קפיטל, אנבידיה, ווסטרן דיגיטל וסופטבנק.

הגיוס האחרון, בהיקף של 65 מיליון דולר, הושלם בסוף פברואר 2021 בהובלת תאגיד Koch הגרמני. במסגרתו הרחיבה אנבידיה את השקעתה בחברה, והפכה למעשה למשקיעה אסטרטגית אשר מתכננת להשתמש במוצרים של החברה.

בייטלר: "אנבידיה היא שותפה ומשקיעה. החזון שלהם הוא לפתח דאטה-סנטר על שבב, שיבצע את העיבוד, הרישות והאחסון על גבי כרטיס אחד. הסינרגיה בינם לבינינו היא טבעית וברורה. הם יודעים לספק את העיבוד והנטוורקינג ואנחנו משלימים את נושא האחסון."

אתגר חדש למובילאיי: אנבידיה רוכשת את DeepMap

חברת אנבידיה (Nvidia) מוסיפה נדבך משמעותי לאסטרטגיה שלה בתחום הרכב. החברה הודיעה על רכישת חברת הסטארט-אפ DeepMap מפאלו-אלטו, שנוסדה ב-2016 ופיתחה פלטפורמה ליצירת מפות ברזולוציית HD עבור מערכות בטיחות ונהיגה אוטונומית. בעקבות הרכישה, התוכנה של דיפ-מאפ תוטמע בפלטפורמת הרכב של אנבידיה, Nvidia Drive, כך שכל מכונית המצוידת בפלטפורמה של אנבידיה תשתתף במלאכת יצירת ועדכון המפות. סכום העסקה לא נחשף.

העיסקה מעניקה לאנבידיה טכנולוגיה חשובה בתחרות מול אינטל על שוק הרכב החכם. יכולת המיפוי האוטומטית היא מרכיב חשוב באסטרטגיה המשותפת של אינטל ושל חברת מובילאיי הישראלית, אשר פיתחה את טכנולוגיית REM mapping הנמצאת כבר בניסויים בקנה מידה גדול מאוד. אומנם הרעיון דומה, אולם הפלטפורמה של מובילאיי נמצאת בשלב מתקדם ובשל יותר מבחינת הפריסה שלה בשטח. החברה דיווחה לפני מספר חודש שיותר מ-2 מיליון כלי-רכב כבר משתתפים במלאכת המיפוי. בחודש ינואר דיווחה החברה שבפיילוט שערכה בעיר מינכן פלטפורמת המיפוי סיפקה תוך מספר ימים מידע מדויק על 20 קילומטר כבישים.

חברת דיפ-מאפ הוקמה על-ידי המנכ"ל ג'יימס וו והטכנולוג הראשי מארק ווילר. החברה פיתחה תוכנה אשר אוספת מידע על הדרך והכביש מן החיישנים המותקנים בכלי-רכב מקושרים, כמו למשל המצלמות וחיישני ה-LiDAR המותקנים במערכות ה-ADAS או במערכות התמצאות סביבתית אחרת של הרכב. התוכנה מצליבה את המידע הוויזואלי הזה עם נתוני מיקום של הרכב במרחב התלת-מימדי, ויוצרת בענן מפות מפורטות ברזולוציה גבוהה עבור מערכות ממוחשבות של נהיגה אוטונומית.

מדובר בנדבך קריטי עבור מערכות הנהיגה האוטונומית העתידיות אשר צריכות לסייע למחשב להבין טוב יותר את הסביבה שבה המכונית נמצאת. מהסיבה הזאת הססמא של החברה היא שהיא מייצרת מפתו עבור מכונות ולא רק עבור בני אדם. להערכת דיפ-מאפ, התוכנה שפיתחה מצליחה לייצר מפות ברמת דיוק של סנטימטר ולספק לכלי הרכב עדכונים בזמן אמת על שינויים בכביש, באמצעות טכנולוגיית עדכון מרחוק (OTA). בין לקוחות החברה: פורד, דיימלר ובוש.

שנה מרכישת מלאנוקס: "התעלתה על תחזיותינו"

[בתמונה למעלה: שבב BlueField 3 DPU שפותח בישראל, עם 22 מיליארד טרנזיסטורים]

חברת אנבידיה (Nvidia) דיווחה אתמול (ד') על המשך הצמיחה בכל תחומי פעילותה, ובייחוד בעולמות הגיימינג ומרכזי הנתונים. בסך הכול, הכנסותיה של אימפריית השבבים העולה ברבעון הראשון של 2021 הסתכמו ב-5.66 מיליארד דולר, עלייה של 16% בהשוואה לרבעון הקודם ועלייה של 84% בהשוואה לרבעון לפני שנה. ברבעון הבא צופה החברה את המשך צמיחת ההכנסות לכ-6 מיליארד דולר.

הדו"ח הנוכחי מסמן שנה מאז שהשלימה אנבידיה את רכישת מלאנוקס (Mellanox) הישראלית תמורת כ-7 מיליארד דולר. בניגוד לרבעונים הקודמים, הפעם אנבידיה לא דיווחה על הכנסות מלאנוקס בנפרד, אלא כחלק מתחום פעילות מרכזי הנתונים.  ב-12 החודשים האחרונים צמחו הכנסותיה של אנבידה בתחום מרכזי הנתונים, שכאמור כולל את מלאנוקס, ב-78% ל-2.06 מיליארד דולר.

מנכ"ל ומייסד אנבידיה ג'נסן הואנג התייחס בהרחבה בשיחת הוועידה לאחר פרסום הדו"ח לחלקה של מלאנוקס בצמיחת החברה בשנה האחרונה. "אם לסכם שנה מאז רכישת מלאנוקס, אנחנו מאוד מרוצים מהביצועים העסקיים. לא רק שפעילותה של מלאנוקס התעלתה מעל לתחזיותינו הכספיות, אלא היא גם היוותה נדבך חשוב בכמה מהפלטפורמות החדשות שלנו, ואפשרה לנו לממש את האסטרטגיה שלנו בתחום המחשוב הסקאלבילי למרכזי נתונים. מלאנוקס היא חלק חשוב בפעילות שלנו בתחום מרכזי הנתונים, והיא כבר נטמעה למדי במכלול המוצרים שלנו. אנחנו צופים כי פעילותה תצמח גם ברבעון השני."

הדאטה-סנטר הופך ליחידת המחשוב הבסיסית

שבבי התקשורת של מלאנוקס הם מרכיב קריטי באסטרטגיה של אנבידיה להציע תשתית סקאלבילית למרכזי נתונים ולתת מענה למורכבות ולעומס הגוברים של יישומי בינה מלאכותית המתבצעים בענן. הסינרגיה בין המעבדים של אנבידיה לבין שבבי התקשורת של מלאנוקס בתוך הארכיטוקטורה של מרכזי הנתונים של ימינו, באה לידי ביטוי בהכרזה בחודש שעבר של המעבד NVIDIA Grace, מעבד ה-CPU הראשון שפיתחה אנבידיה עבור מרכזי נתונים, אשר מיועד לשימוש במחשבים המבצעים חישובי בינה מלאכותית מורכבים ולמחשבי על (High Performance Computing).

במקביל לאותה הכרזה השיקה אנבידיה גם את הדור הבא של שבב התקשורת מבית מלאנוקס, BlueField 3 DPU, שנועד להאיץ את התקשורת בתוך מרכזי הנתונים ובין המעבדים במרכז המחשוב. תפקידו של השבב הענק, המכיל 22 מיליארד טרנזיסטורים ומספק קצב העברת נתונים של 400Gbp/s, הוא לשחרר את המעבדים העיקריים במרכז הנתונים מטיפול במטלות כגון אבטחה, קריפטוגרפיה, אחסון, ניהול ותקשורת.

באחת משיחות הוועידה הקודמות של אנבידיה, אמרה סמנכ"לית הכספים של החברה, קולט קרס, שהתפתחות הבינה המלאכותית בשרתי נתונים דוחפת את הביקוש לקישוריות עתירת ביצועים. "המורכבות של יישומי בינה מלאכותית מחייבים רשתות מהירות וחכמות. הדטה סנטר הופך להיות יחידת המחשוב הבסיסית, ושבבי התקשורת של מלאנוקס הם מרכיב חיוני בארכיטקטורה של רשתות מודרניות".

אנבידיה חשפה מעבד CPU למרכזי נתונים ושבב DPU שפותח בישראל

בתמונה למעלה: שבב BlueField 3 DPU שפותח בישראל. 22 מיליארד טרנזיסטורים

באירוע הפתיחה של כנס הבינה המלאכותית GTC21 של החברה, חשף היום מנכ"ל ומייסד אנבידיה (NVIDIA), ג'נסן וואנג, את המעבד NVIDIA Grace, שהוא מעבד ה-CPU הראשון של החברה למרכזי נתונים גדולים. במקביל, הוא הכריז על שבב הענק שפותח בישראל, BlueField 3 DPU, שנועד להאיץ את התקשורת בתוך מרכזי הנתונים ובין המעבדים במרכז המחשוב. המעבד NVIDIA Grace הוא מעבד ה-CPU הראשון שאנבידיה פיתחה עבור מרכזי נתונים. הוא מיועד לשימוש במחשבים המבצעים חישובי בינה מלאכותית מורכבים ולמחשבי על (High Performance Computing).

המעבד מבוסס על מערך ליבות של ARM ומיועד לתפעל מעבדי GPU, כדי להריץ מודלים גדולים מאוד הכוללים עד טריליון פרמטרים. הוא נקרא על שמה של חלוצת המחשוב האמריקאית, גרייס הופר (Hopper), אשר הייתה חברה בצוות שפיתח את המחשב המסחרי הראשון UNIVAC. התרומה החשובה ביותר שלה לעולם התוכנה הייתה פיתוח המהדר הראשון בעולם, לאחר שהגיעה למסקנה שצריך לכתוב תוכנות בשפה טקסטואלית ולא בקוד מכונה. המהלך הביא לפיתוח שפת התכנות COBOL.

אנבידיה דיווחה שהמעבד כבר נבחר על-ידי מעבדת מחשוב העל השווייצרית CSCS, אשר הזמינה את המחשב Alps אשר ייבנה עבורה על-ידי HP ואנבידיה. גם מעבדת האנרגיה הלאומית בלוס אלאמוס החליטה לבנות מחשב המבוסס על מעבדי Grace. מדובר במחוייבות אסטרטגית של אנבידיה לתמיכה בארכיטקטורת ARM, אשר צפויה להתעצם במידה ותאושר הצעתה של אנבידיה לרכוש את חברת ARM הבריטית תמורת כ-40 מיליארד דולר.

מעבד Grace של אנבידיה. מחוייבות עמוקה לארכיטקטורה של חברת ARM
מעבד Grace של אנבידיה. מחוייבות עמוקה לארכיטקטורה של חברת ARM

אנבידיה גם הכריזה על הדור הבא של יחידת העיבוד למרכזי נתונים (DPU) ממשפחת BlueField של מלאנוקס לשעבר. הרכיב החדש, BlueField 3 DPU, הוא שבב ענק המכיל 22 מיליארד טרנזיסטורים ומשחרר את המעבדים העיקריים במרכז הנתונים מטיפול במטלות כגון אבטחה, קריפטוגרפיה, אחסון, ניהול ותקשורת. השבב מבוסס על 16 ליבות  ARM Cortex-A78, הוא תומך ב-PCIe מהדור החמישי ומספק קצב העברת נתונים של 400Gbp/s – פי 10 מהדור הקודם שלו.

לדברי סגן נשיא בכיר למחשוב על וקישוריות באנבידיה העולמית, גלעד שיינר, כיום מעסיקה אנבידיה כ-2,400 עובדים בישראל. שיינר: "רוב עובדי מלאנוקס נשארו באנבידיה ולוקחים חלק בפעילויות המרכזיות של החברה. ה-DPU שלנו מאפשר להוסיף יכולות אבטחה ומהירות ונכנס להרבה מערכות של אנבידיה. אנחנו ממשיכים לגדול ולחפש עובדים טובים".

רשות ההגבלים הבריטית החלה לחקור את עסקת ARM-אנבידיה

רשות ההגבלים הבריטית (CMA) החלה אתמול (ד') בחקירת עסקת רכישת חברת ARM הבריטית על-ידי חברת אנבידיה תמורת 40 מיליארד דולר. אתמול (ד') פירסמה הרשות הודעה מיוחדת ובה היא ביקשה לקבל הערות מכל גוף אשר סבור שהעיסקה תשפיע עליו, לפני שהיא מתחילה בביצוע החקירה מאוחר יותר השנה. "רשות ההגבלים תבדוק האם בעקבות העיסקה יהיה ל-ARM מניע למנוע או לפגוע באיכות שירותי הרישוי הטכנולוגי שהיא מעניקה למתחרות של חברת אנבידיה".

בעקבות ההודעה צנחה אתמול מניית אנבידיה בנסד"ק בכ-5.9% והיא נסחרת כיום לפי שווי שוק של כ-312 מיליארד דולר. בדיקה של רשות ההגבלים העסקיים אינה אירוע יוצא דופן בעיסקאות מסוג כזה הדורשות אישורים רגולטוריים. אולם לא לעתים קרובות הרשויות מפרסמות בקשה לקבלת עדויות מכל גורם שעשוי לחשוש שהעיסקה תפגע בו. לפי הודעת הרשות ניתן יהיה להגיש את ההערות עד ה-27 לינואר 2021. הרשות הבהירה שהחקירה תתמקד בסוגיית התחרותיות בלבד. "עניינים אחרים, כמו השפעת העיסקה על תעסוקת העובדים בבריטניה או על הביטחון הלאומי, הם עניינה של הממשלה ולא של הוועדה הזאת".

מייסדי ARM מתנגדים לעיסקה

כדי לממש את הרכישה צריכה חברת אנבידיה להתגבר על קמפיין ציבורי למניעתה, המנוהל כעת על-ידי הרמן האוזר, אחד מהמייסדים המשותפים של ARM שהוקמה בשנת 1990 בעקבות היפרדות מחברת Acorn Computers הבריטית. בחודש ספטמבר 2020 הוא שלח מכתב לראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון, וביקש ממנו למנוע את העיסקה. מלבד הסכנה לעתידם של אלפי מקומות עבודה בבריטניה, הוא הזהיר שהעיסקה תהרוס את המודל של ARM, שהוא "להיות שווייצריה של תעשיית השבבים".

הוא גם הזהיר מפני השלכות אסטרטגיות: "חברת ARM היא החברה הטכנולוגית הבריטית היחידה שיש לה מעמד דומיננטי בשוק הסמארטפונים שבו יש לה נתח שוק של 95%. בריטניה נפגעה מהשליטה הטכנולוגית האמריקאית על-ידי חברות כמו גוגל, פייסבוק, אמזון, נטפליקס אפל ואחרות. ארה"ב משתמשת בטכנולוגיה כנשק במלחמת הסחר עם סין, שבה בריטניה תיפגע".

מדינת-וסל של ארה"ב

"מכירת ARM לאנבידיה תביא לכך שהיא תהיה כפופה לתקנות OFAC – Office of Foreign Assets Control של משרד האוצר אמריקאי (הגוף האחראי על אכיפת סנקציות כלכליות בהתאם למדיניות החוץ של ארה"ב). יש בבריטניה מאות חברות המעסיקות עשרות אלפי עובדים המשתמשות במוצרי ARM ומוכרות מוצרים לסין. גם הן ייאלצו לפעול בהתאם לתקנות OFAC. התוצאה: ההחלטות למי ARM יכולה למכור יתקבלו בבית הלבן ולא בדאונינג סטריט. העברת הנשק הטכנולוגי החזק ביותר של בריטניה לידיים אמריקאיות תהפוך את בריטניה למדינת-וסל (vassal) של ארה"ב".

האוזר הקים את אתר האינטרנט Save Arm כדי לאסוף חתימות של מתנגדי העיסקה. לטענתו הוא החתים יותר מ-2,000 תומכים בעלי משקל מתעשיית האלקטרוניקה, התעשייה הפיננסית, מייסדים משותפים נוספים של חברת ARM, חברי בית הלורדים ופרופסורים רבים מאוניברסיטת קיימברידג'. קשה לדעת האם הקמפיין יתפוס משקל בשיח הציבורי בבריטניה, אולם ברור שכבר היתה לו השפעה: בעקבותיו התחייבה אנבידיה להשאיר את ARM בבריטניה, ובעקבותיו הבהירה רשות ההגבלים שהחקירה שלה מתמקדת בתחרות בלבד, ולא "בשיקולים אסטרטגיים".

מכירות שיא לחטיבת מלאנוקס באנבידיה: 611 מיליון דולר

בתמונה למעלה: מעבד NVIDIA A100 80GB GPU המיועד לשימוש במחשבי על

ברבעון השלישי של 2020 הגיעו המכירות של חטיבת מלאנוקס (Mellanox) באנבידיה (Nvidia) לשיא נוסף של 611 מיליון דולר, כ-15% יותר מהרבעון הקודם, שגם כן היה רבעון שיא – כך לפי הדו"ח הרבעוני שפרסמה אתמול (ד') אנבידיה, שרכשה את מלאנוקס ב-2019 תמורת 6.9 מיליארד דולר. בסך הכול, הכנסות מלאנוקס תרמו כ-13% לכלל הכנסות החברה, שגם הן הגיעו לשיא של 4.7 מיליארד דולר – צמיחה שנתית של 57% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ומעל לתחזית של החברה עצמה.

עם זאת, נמסר שהזינוק הרבעוני בהכנסות מלאנוקס נובע בין היתר מרכישה חד-פעמית של רכיבי מלאנוקס שביצע יצרן סיני. לכן ברבעון צפויות ההכנסות מלאנוקס צפויות לרדת בהשוואה לרבעון הזה – ועדיין להציג צמיחה שנתית של 30%. המטרה המרכזית של אנבידיה ברכישת מלאנוקס היתה לחזק את היתרון הטכנולוגי שלה בתחום מרכזי הנתונים (דטה-סנטר), ואמנם אנבידיה דיווחה אתמול על הכנסות שיא בתחום מרכזי הנתונים, שמהווה כבר 40% מהכנסותיה: 1.9 מיליארד דולר, צמיחה של 162% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2019 וגידול של 8% בהשוואה לרבעון הראשון של השנה.

בשיחת הוועידה עם משקיעים אמרה סמנכ"לית הכספים של אנבידיה, קולט קרס, שהתפתחות הבינה המלאכותית בשרתי נתונים דוחפת את הביקוש לקישוריות עתירת ביצועים. "המורכבות של יישומי בינה מלאכותית מחייבים רשתות מהירות וחכמות. הדטה סנטר הופך להיות יחידת המחשוב הבסיסית, ושבבי התקשורת של מלאנוקס הם מרכיב חיוני בארכיטקטורה של רשתות מודרניות". בתחילת החודש הודיע מנכ"ל מלאנוקס ואחד ממייסדיה, איל וולדמן, על עזיבת החברה בעקבות השלמת המיזוג.

אנבידיה יורה לכל הכיוונים – ופוגעת במרכזי הנתונים

מנכ"ל ומייסד החברה, ג'נסן הואנג, אמר בעקבות פרסום הדו"ח, שאנבידיה "יורה בכל הכח ובכל התחומים ומשיגה הכנסות שיא בתחום הגיימינג, במרכזי נתונים ובאופן כללי". בדיקת מרכיבי ההכנסה המרכזיים מגלה שעיקר המכירות של החברה הן עדיין בשוק המסורתי שלה: גיימינג, שהיה אחראי למכירות בהיקף של 2.27 מיליארד דולר – כמעט מחצית מהמכירות. מדובר בצמיחה של 37% בשנה, שניתן לייחס אותה גם להשפעת מגיפת הקורונה על השימוש במשחקי מחשב ביתיים.

הצמיחה המרשימה ביותר היתה בתחום מרכזי הנתונים: כאן המכירות צמחו ב-162% והגיעו להיקף של 1.9 מיליארד דולר ברבעון. צריך לזכור שחלק ניכר מהמכירות מיוחס למלאנוקס (שלא הופיעה בדו"ח של הרבעון המקביל אשתקד), ולהצלחות של החברה בזכות היכולת לשווק את מוצריה ביחד עם המתגים והמתאמים של מלאנוקס. המגזרים הקטנים יותר בפעילותה הם בתחום הכלים ליצירת אפקטים גרפיים (Professional Visualization) ותחום תעשיית הרכב.

המכירות בתחום ה-Professional Visualization הסכמו בכ-236 מיליון דולר ברבעון (צמיחה של 27% בהשוואה לשנה שעברה), והמכירות בתחום הרכב הסתכמו ב-125 מיליון דולר. כאן מדובר עדיין בתחום עתידי: אנבידיה חתמה על הסכמי שיתוף פעולה עם יצרניות הרכב מרצדס, יונדאי, קיה ולי-אוטו הסינית, אולם אלה צפויים לייצר מכירות בעתיד. בינתיים המגמה הפוכה: היקף המכירות ברבעון ירד ב-23% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. תופעה זו אינה ייחודית לאנבידיה, שכן מגיפת הקורונה פגעה ברוב החברות המספקות מערכות לשוק הרכב.

מחשב-העל החזק בעולם בתחום ה-AI

השבוע החברה השיקה את מתג התקשורת החדש של חברת מלאנוקס עבור מחשבי על, Mellanox 400G InfiniBand, המספק קצבי העברת מידע של עד 400Gb/s. המתג החדש כולל טכנולוגיות שהובאו מחברת אנבידיה במטרה להסיט עומסים מהמעבדים המרכזיים בעת ביצוע פעולות בינה מלאכותית. בהם: הדור השלישי של NVIDIA Mellanox SHARP המטפל בשלבי האימון של רשת נוירונית. להערכת החברה הדבר מאיץ עד פי 32 את מהירות העיבוד של יישומי בינה מלאכותית. מספר יצרניות כבר הודיעו שהן ישלבו את המתג החדש במחשבים החזקים שלהן. בהן: Atos, דל טכנולוגיות, פוג'יטסו, Inspur, לנובו ו-Supermicro.

הסינרגיה בין המעבדים העוצמתיים של אנבידיה ושבבי התעבורה המהירה של מלאנוקס מתבטאת בשוק מחשבי-העל (Super-Computer). לאחרונה פורסם דירוג מחשבי העל החזקים בעולם, TOP500, ממנו עולה שבכ-70% ממחשבי העל החזקים בעולם יש טכנולוגיות של אנבידיה, כאשר מחשב העל העצמאי של החברה, Selene, מדורג במקום החמישי.

לאחרונה הכריזה אנבידיה כי CINECA, מרכז מחשבי-על איטלקי המשרת כ-70 אוניברסיטאות ומכוני מחקר במדינה, בחר בפלטפורמה של אנבידיה כדי לבנות את מחשב-העל החזק בעולם בתחום הבינה המלאכותית. המחשב, שייקרא לאונרדו, יהיה מורכב מ-4,000 מעבדי "אמפר" של אנבידיה המחוברים ביניהם באמצעות שבבי אינפיניבנד של מלאנוקס במהירות של 200 ג'יגה-ביט לשנייה. יחדיו, יוכל המחשב לבצע משימות AI במהירות של 10 אקספלופס.

השבב של מלאנוקס הפך לאסטרטגיית מרכזי הנתונים של אנבידיה

בתמונה למעלה: כרטיס מיחשוב מבוסס BlueField-2 DPU של אנבידיה

הטכנולוגיה של חברת מלאנוקס קיבלה מעמד מיוחד בכנס המפתחים השנתי (GTC  2020) של חברת אנבידיה המתקיים השבוע, בעקבות ההכרזה על משפחה חדשה של שבבי BlueField, אשר מוגדרים מחדש על-ידי אנבידיה כמעבדים מסוג חדש, ייעודיים למרכזי נתונים, בשם DPU – Data Processing Unit. אנבידיה שילבה את השבבים ביחד עם תוכנת DOCA, וביחד היא מגדירה את השילוב כפתרון הראשון בעולם המבוסס אל ארכיטקטורת מרכז נתונים בשבב (Data Center Infrastructure On a Chip).

"ה-Data Center הפך ליחידת המחשוב החדשה", מייסד ומנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג. "וה-DPU הוא מרכיב קריטי במרכזי נתונים מודרניים". טכנולוגיית בלופילד פותחה במלאנוקס לפני כשנתיים במטרה להריץ כרטיסי רשת מהירים (SmartNIC). השבב מהווה מערכת שלמה על-גבי שבב הכוללת את שבב בקרת התקשורת ConnectX, מעבדי ARM מרובי-ליבות, ממשקי תקשורת ל-PCIe ,Ethernet ו-InfiniBand בקצבים של עד 200Gbps, ויכולת גישה מהירה מרוחקת לזיכרון (Remote Direct Memory Access) המקצרת את זמני ההשהייה במרכזי נתונים, ומאפשרת ניהול של מערכי זיכרון מבוססי מוליכים למחצה (NVMe).

במסגרת המהלך, אנבידיה הכריזה על משפחת BlueField 2, הכוללת בינתיים שני מעבדים: מעבד BlueField-2 DPU הכולל את שבב הקישוריות החדש של מלאנוקס, ConnectX-6 Dx, ומעבד BlueField-2X DPU, הכולל מעבדי GPU של אנבידיה בארכיטקטורת Ampere, לצורך ביצוע מטלות אנליטיקה ומעקב של בסיס הנתונים, המבוססות על בינה מלאכותית (AI).

מבחן השוק צפוי ב-2021

פלטפורמת DOCA מספקת פתרון לבניית יישומי תקשורת, אבטחה, אחסון וניהול של מרכז הנתונים, באמצעות DPU ממשפחת BlueField. כלומר השילוב של תוכנת DOCA מאפשר להשתמש בכרטיסים מבוסס בלופילד לפתח יישומי מרכז נתונים מלאים. להערכת אנבידיה, יחידת BlueField 2 DPU אחת בלבד מסוגלת לספק את שירותי תשתית הניתנים היום ממרכז נתונים מלא הכולל עד 125 ליבות CPU, ועל-ידי כך לשחרר את ליבות ה-CPU הקריטיות להרצת יישומים ארגוניים אחרים.

למעשה, אנבידיה לוקחת את הרעיון המקורי של מלאנוקס של הרחבת הפונקציות המנוהלות על-ידי מעבדי-עזר, צעד אחד קדימה, ומכריזה עליו כעל ארכיטקטורה חדשה של מרכזי נתונים. בהכרזה אתמול היא דיווחה שמספר יצרניות גדולות כבר התחייבו לשלב את המעבדים החדשים בשרתים הארגוניים שלהן, בהן: דל, ASUS, פוג'יטסו, Atos, לנובו, GIGABYTE, Supermicro, Quanta ו-H3C. במקביל, יצרניות תוכנה גדולות הכריזו על תמיכה בשבב. בהן: VMWare, RedHat, Canonical ו-Check Point.

ה-NVIDIA BlueField 2 DPU זמינים להדגמה כבר כעת, וצפויים להגיע במערכות החדשות של יצרניות שרתים מובילות החל משנת 2021. מערך ה-NVIDIA BlueFIeld 2X DPU נמצא בפיתוח מתמשך כיום, וצפוי להפוך זמין החל משנת 2021.

עסקת ARM-אנבידיה מציבה דילמה רגולטורית

עיסקת המיזוג שנחתמה בין חברת אנבידיה לבין חברת ARM בשווי של כ-40 מיליארד דולר היכתה את התעשייה בהפתעה לא רק בגלל שהיא מייצרת מפת תחרות חדשה בתעשיית השבבים – במיוחד שבבי מחשבים ומעבדים – אלא גם בגלל היקפה. למעשה, מדובר בעיסקת המיזוג הגדולה ביותר בענף. היו אומנם נסיונות לבצע עסקאות גדולות יותר – אולם הם לא יצאו אל הפועל.

בשנת 2018 ניסתה קואלקום לרכוש את NXP תמורת 44 מיליארד דולר, אולם העיסקה בוטלה מכיוון שסין לא אישרה אותה – כמהלך תגמול למלחמת הסחר שיזם הנשיא טראמפ. באותה השנה התרחש אירוע דומה, אולם הפוך בכיוונו: חברת ברודקום ניסתה לבצע השתלטות עוינת על חברת קואלקום והגישה לבעלי המניות הצעת רכש בהיקף של 121 מיליארד דולר. אולם הנשיא טראמפ אסר על ביצוע העיסקה מחשש שהיא תפגע ביתרון הטכנולוגי של ארצות הברית בתחום התקשורת.

עסקת השבבים הגדולה ביותר בהיסטוריה

מלבד שתי העסקאות האלה, העיסקה היחידה שהתקרבה להיקף של עסקת ARM-אנבידיה היא מכירת ברודקום לאוואגו בשנת 2015 תמורת 37 מיליארד דולר. אחריה מדורגת העיסקה שבה רכשה סופטבנק את חברת ARM עצמה, בשנת 2016, תמורת 32 מיליארד דולר. בשנת 2019 הסתכמו המכירות של ARM בכ-1.8 מיליארד דולר, ובמחצית הראשונה של 2020 הן הגיעו להיקף של כמיליארד דולר. העיסקה נועדה לסייע לסופטבנק לסגור גירעון עמוק שנוצר בגלל סדרה של השקעות כושלות בחברות סטארט-אפ. היא גם תקבל קרוב ל-10% מהמניות של אנבידיה, שהיא אחת המחברות בעלות הצמיחה המהירה ביותר בשוק.

היסטורית, אנבידיה ו-ARM פעלו לפי מודלים עסקיים שונים ולרוב גם מול לקוחות שונים: אנבידיה התמקדה בתחום המעבדים הגרפיים ו-ARM בתחום הקניין הרוחני למעבדי CPU ומיקרו-בקרים. אולם התפתחות הבינה המלאכותית שינתה את המצב. אנבידיה הגדירה את עצמה מחדש כספקית מחשבי בינה מלאכותית, וחברת ARM נכנסה לתחום העיבוד הגרפי ומעבדי הבינה המלאכותית. הדבר יצר חפיפה גדולה מאוד בלקוחות ובמוצרים, למרות שהמודל העסקי נשאר שונה.

מניע מפתיע מאחורי העיסקה

דו"ח של האנליסט גאס ריצ'רד מחברת Northland Capital Markets שהגיע לידי Techtime מציג פרשנות מפתיעה מאחורי העיסקה, ובמיוחד מאחורי ההצהרה של אנבידיה שחברת ARM תוכל להמשיך לפעול במתכונת הקניין הרוחני שלה. להערכתו, הדבר נובע מהסיבה הפשוטה שאנבידיה אינה מתעניינת בשוק הקניין הרוחני, אלא בשוק אחר שהקניין הרוחני של ARM פותח בפניה.

ריצ'רד: "אנחנו מאמינים שאנבידיה רואה משהו אחר מעבר למכירת קניין רוחני, המהווה כ-1% בלבד ממחיר השבב. התעשייה נמצאת במעבר אל מתכונת מארזים חדשה המבוססת על מכירת שבבים במתכונת של chiplets. אנחנו מאמינים שאנבידיה מעוניינת למכור שבבי עיבוד מבוססי ARM במתכונת של chiplets, שמחירם גבוה עד פי 100 מאשר מכירת קניין רוחני בלבד".

וכמובן, קיים הנושא הגדול ביותר – הוספת הקניין הרוחני של ARM לתשתיות המחשוב של אנבידיה ולתשתיות הקישוריות שהיא קיבלה בעקבות עסקת מלאנוקס – הופכת את השילוב הזה לשחקן חדש המאיים ישירות על אינטל ומציע אלטרנטיבה מלאה לארכיטקטורת x86. להערכת חברת המחקר IC Insights, העיסקה יצרה חששות כבדים בשוק שהיא תגביל את הגישה של חברות רבות אל הטכנולוגיות החדשות של ARM. בקיצור: מונופול.

אנבידיה מנסה להפיג חששות

כדי להפיג את החששות האלה, מיהרה אנבידיה להצהיר ש-ARM תשמור על עצמאותה בעבודה מול יצרני שבבים אחרים – בהם גם המתחרים של אנבידיה עצמה – דוגמת קואלקום, סמסונג, מדיהטק ואחרות. הדבר כולל אפילו את אפל אשר החליטה להיפרד מארכיטקטורת x86 ולבסס את כל מוצריה על מעבדים עצמיים ממשפחת A, הכוללים את הקניין הרוחני של ARM.

חברת המחקר סבורה שמעבר לסוגיית המערכות על-גבי שבב (SoC) שבהן מוטמעת ARM, היא גם החברה המובילה כיום בשוק בתחום המיקרו-בקרים (microcontrollers). מעבדי ARM’s Cortex-M הם המעבדים הדומיננטיים בשוק המיקרו-בקרים. הדבר מעניק לאנבידיה מעמד חזק מאוד לרוחב כל רמות המיחשוב – משרתים למרכזי נתונים גדולים ועד לאבזרי קצה זעירים.

להערכת Techtime, לא בטוח שהחששות בשוק קיבלו מענה. אלה חלק מהנושאים המרכזיים שבהם יתעסקו הרגולטורים באירופה, בסין, בבריטניה ובארה"ב בחודשים הקרובים. יכול להיות שהם ייאלצו את אנבידיה לבנות "חומה סינית" המבטיחה את עצמאותה של ARM כדי שייאשרו את המיזוג. גם הצהרתו של מייסדי ומנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, שלפיה המכירות של ARM לא יהיו כפופות לתקנות הבקרה האמריקאיות על ייצוא טכנולוגי מכיוון שהטכנולוגיה פותחה בבריטניה, יכולות לייצר בעיה חדשה.

מסר עקיף לרגולטור הסיני

ההצהרה ככל הנראה נועדה למנוע חששות מהעיסקה בסין ולסלול את הדרך לקבלת אישור סיני למיזוג. אולם היא יכולה ליצור בעיה בארה"ב, שכן כל פרוייקט המשלב בין הטכנולוגיות של שתי החברות יכול להיתפש בארה"ב כטכנולוגיה קריטית שאסור לייצא אותה לסין. החשש הפשוט ביותר שעימו צריכה אנבידיה להתמודד הוא זה של הממשלה בבריטניה, אשר רוצה להבטיח ש-ARM תישאר בממלכה המאוחדת. זו הסוגיה הקלה ביותר לפתרון: הואנג הבטיח שהחברה תישאר בבריטניה ושאנבידיה תקים עבורה מרכז פיתוח גדול וחדש. מכל מקום, אם היא תצליח לעבור בשלום את כל המכשולים הללו – אנבידיה צופה שהעיסקה תסתיים בתוך 18 חודשים.

סופית: ARM נמכרת לאנבידיה ב-40 מיליארד דולר

בתמונה למעלה: ג'נסן הואנג, מייסד ומנכ"ל אנבידיה

לאחר יותר מחודש של שמועות שלא אושרו ולא הוכחשו, חברת אנבידיה הודיעה על העיסקה לרכישת חברת ARM הבריטית מחברת סופטבנק היפנית, תמורת 40 מיליארד דולר. העיסקה אושרה על-ידי הדירקטוריונים של שלוש החברות. אנבידיה תשלם 12 מיליארד דולר במזומן ועוד 21.5 מיליארד דולר במניות. בנוסף, אנבידיה תקצה 1.5 מיליארד דולר לעובדי ARM, ובהמשך היא תעביר לסופטבנק 5 מיליארד דולר נוספים במניות או במזומן, בהתאם לעמידה באבני דרך.

חברת ARM נחשבת לחברת ההייטק החשובה ביותר בבריטניה. היא מעסיקה כ-6,500 עובדים בעולם, מהם כ-3,000 עובדים בבריטניה. כיום היא ספקית הקניין הרוחני למעבדים (IP) הגדולה בעולם ומחזיקה בכ-40% מהשוק העולמי של קניין רוחני (IP) למעבדים. חברת אנבידיה היא יצרנית המעבדים הגרפיים הגדולה בעולם ואחת מהחברות המובילות בתחום המעבדים לבינה מלאכותית. היא נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-331 מיליארד דולר.

אנבידיה הכריזה על מספר מהלכים כדי לצמצם חששות בבריטניה שהיא תוציא ממנה את חברת ARM. החברה תשמור על המותג ARM. לאחר השלמת העיסקה היא תרחיב את מרכז הפיתוח של ARM בקיימבריג', ותקים בה מרכז פיתוח ומחקר לתחום הבינה המלאכותית, אשר ייצר מחשבי-על המבוססים על הטכנולוגיות של שתי החברות. אנבידיה הודיעה שהיא לא תפגע במודל העסקי של ARM ולא תשנה את שיטת מכירת הקניין הרוחני של ARM.

הכרזת מלחמה על אינטל

ג'נסן הואנג, מייסד ומנכ"ל אנבידיה: "הנהלת ARM תישאר בבריטניה. אנחנו נרחיב את הפעלויות בבריטניה ונקים מרכז מחקר ופיתוח שיתמוך בטכנולוגיות חדשות בתחומי הבריאות, מדעי החיים, רובוטיקה, רכב אוטונומי ועוד. כדי למשוך אליו מדענים מכל העולם, נבנה במרכז הזה מחשב על המבוסס על מעבדי CPU של ARM. זה יהיה מרכז מחקר טכנולוגי בעל חשיבות עולמית".

העיסקה זקוקה לקבלת אישורים במספר מדינות, בעיקר בריטניה, סין, האיחוד האירופי וארצות הברית. היא צפויה להסתיים בתוך כ-18 חודשים. הנהלת ARM והמנכ"ל סיימון סיגרס יצטרפו לאנבידיה וימשיכו לנהל את הפעילות של ARM. מדף השאלות והתשובות ניתן ללמוד פרטים נוספים על האסטרטגיה שמאחורי העיסקה. בתדריך הזה הסביר אנבידיה שהיא תוסיף קניין רוחני שלה אל מנגנון הקניין הרוחני של ARM, וששתי החברות יפתחו תשתית עיבוד חדשה עבור מרכזי נתונים, אשר תספק אלטרנטיבה למעבדי ה-CPU המסורתיים. מדובר בכמעט הכרזת מלחמה על אינטל, שזהו אחד מהשווקים החשובים ביותר שלה.

אנבידיה במגעים לרכישת ARM ב-40 מיליארד דולר

ככל הנראה שעיסקת המכירה של RM לאנבידיה מתקרבת לקראת השלמתה. אתמול (שבת) דיווחה סוכנות רויטרס שהמגעים התקדמו, וכעת אנבידיה מוכנה לשלם לסופטבנק 40 מיליארד דולר תמורת חברת ARM. בעקבות הידיעה, דרשה מפלגת הלייבור הבריטית מהממשלה להתערב בעסקה כדי להבטיח שהנהלת ARM תישאר מקיימבריג', בריטניה. שר הצללים לענייני כלכלה, אד מיליבנד, הודיע שהממשלה צריכה לדרוש מאנבידיה ערבויות לכך שהפעילות העיקרית של החברה תמשיך להתנהל מבריטניה.

חברת ARM נחשבת לחברת ההייטק החשובה ביותר בבריטניה. היא מעסיקה כ-6,500 עובדים בעולם, מהם כ-3,000 עובדים בבריטניה. כיום היא ספקית הקניין הרוחני למעבדים (IP) הגדולה בעולם ומחזיקה בכ-40% מהשוק העולמי של קניין רוחני (IP) למעבדים. בשנת 2016 היא נמכרה לחברת ההשקעות היפנית סופטבנק תמורת כ-32 מיליארד דולר.

הידיעות הראשונות על העסקה פורסמו בתחילת חודש אוגוסט 2020: העיתון וול סטריט ג'ורנל דיווח שבמאמץ לשפר את הריווחיות של סופטבנק, היא נמצאת במגעים למכירת ARM לאנבידיה. לפי הדיווח, נציגי אנבידיה נפגשו עם נציגי SoftBank, ובדקו את האפשרות לרכוש את ARM תמורת 32 מיליארד דולר. חברת אנבידיה היא יצרנית המעבדים הגרפיים הגדולה בעולם ואחת מהחברות המובילות בתחום המעבדים לבינה מלאכותית. היא נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-331 מיליארד דולר.

אנבידיה ו-ARM מכירות את ישראל

כמו בחודש שעבר, גם הפעם שלוש החברות לא הגיבו לפניות התקשורת וסרבו לאשר או להכחיש את הידיעה. רויטרס מסרה שהיא מתבססת על שני גורמים הקרובים לעסקה אשר גילו לה שבשבוע בא יימסרו לציבור פרטים נוספים. לפי הדיווח העיסקה כוללת גם מזומנים וגם החלפת מניות. שתי החברות פעילות בישראל: חברת מלאנוקס נמצאת בבעלות אנבידיה, ולחברת ARM יש מרכז פיתוח בישראל אשר פועל מרעננה ומעסיק כ-150 עובדים. המרכז הוקם בשנת 2015 בעקבות רכישת חברת Sansa Security הישראלית תמורת כ-80 מיליון דולר. כיום הוא מתמקד בפיתוח פתרונות אבטחה של רכיבים מקושרים (Connected Devices).

הכנסות מלאנוקס ברבעון השני: יותר מחצי מיליארד דולר

בתמונה למעלה (מימין לשמאל): מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג ומנכ"ל מלאנוקס איל וולדמן

ברבעון השני של 2020 הגיעו המכירות של חברת מלאנוקס (Mellanox) לשיא של 530 מיליון דולר – ב-26% יותר מאשר ברבעון הראשון של השנה. זהו הרבעון המלא הראשון שבו הכנסותיה מדווחות במסגרת הדיווחים של אנבידיה (Nvidia) שהשלימה את רכישתה בתחילת חודש אפריל. לפי הדו"ח של אנבידיה שפורסם אמש, הכנסות מלאנוקס תרמו כ-14% לכלל הכנסות החברה, שגם הן הגיעו לשיא של 3.8 מיליארד דולר, צמיחה של 50% בהשוואה לרבעון המקביל.

ברבעון הבא צופה אנבידיה צמיחה נוספת בהכנסות להיקף של כ-4.4 מיליארד דולר. המטרה המרכזית של אנבידיה ברכישת מלאנוקס היתה לחזק את היתרון הטכנולוגי שלה בתחום מרכזי הנתונים (דאטה-סנטר), ואמנם אנבידיה דיווחה אתמול על הכנסות שיא בתחום מרכזי הנתונים, שמהווה כבר יותר משליש מהכנסותיה: 1.75 מיליארד דולר, צמיחה של 167% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2019 וגידול של 54% בהשוואה לרבעון הראשון של השנה.

בשיחת הוועידה עם משקיעים לאחר פרסום הדו"ח, הסביר מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, כי הארכיטקטורה החדשה של מרכזי נתונים מעצימה את היתרון התחרותי שנוצר בעקבות הסינרגיה הטכנולוגית בין אנבידיה למלאנוקס. "מרכזי נתונים בנויים כיום בצורה מבוזרת, כאשר יישום כלשהו רץ במספר שרתים במקביל. זה מייצר מה שקרוי תעבורת 'מזרח-מערב'. בארכיטקטורה הזו ישנם שני סוגים של רכיבים שהם קריטיים עבור עתיד הענן: האצת העיבוד, ולכך המעבדים הגרפיים שלנו הם אידיאליים, והשני הוא רישות אולטרה-מהיר שיאפשר את תעבורת המזרח-מערב, ובזה מלאנוקס מצטיינת".

שולטות במחשבי-העל

העוצמה המשותפת של שתי החברות מתבטאת בשוק מחשבי-העל (Super-Computer). ברשימת TOP500 האחרונה, המתפרסמת פעמיים בשנה ומפרטת את 500 המחשבים החזקים בעולם, כשני-שליש מ-500 מחשבי-העל מתופעלים על-ידי המעבדים הגרפיים של אנבידיה או שבבי התקשורת של מלאנוקס, לעומת כמחצית מהם לפני שנתיים. כיום הן מצויות ב-8 מתוך 10 מחשבי-העל החזקים בעולם: בנפרד, או שתיהן יחדיו.

ביוני השנה הן הכריזו על תכנון ייחוס לבנייה מהירה של מחשב-על המתבסס על המעבדים הגרפיים של אנבידיה וכרטיסי הרשת של מלאנוקס. הוא שימש לבניית המחשב Selene, אשר מספק עוצמת מיחשוב של 27.5petaflops. השביעי בעוצמתו בעולם והחסכוני ביותר בצריכת אנרגיה. המחשב נבנה תוך פחות מחודש ימים, כאשר בדרך כלל בנייה של מחשב-על בסדר גודל כזה נמשכת חודשים ולעיתים גם שנים. ג'נסן: "המחשב הזה יעזור לנו לקבוע רף חדש עבור עיבוד של למידת-מכונה (ML)".

מהלומה למובילאיי: בוטל השת"פ BMW-מרצדס

מאחורי שיתוף הפעולה בין חברת אנבידיה לבין חברת מרדצס שהוכרז השבוע, מתחולל מאבק איתנים בין חברת אינטל/מובילאיי לבין חברת אנבידיה על שוק הרכב האוטונומי. מאבק שהיה אחראי לביטול הסכם שיתוף הפעולה החשוב ביותר בתעשיית הרכב הגרמנית, בין חברת במוו (BMW Group) ובין חברת מרצדס (Mercedes-Benz AG). לפני שבוע הודיעו שתי החברות שהן מפסיקות את שיתוף הפעולה ביניהן בפיתוח טכנולוגיית נהיגה אוטונומית.

הן מסרו ש"בעקבות בחינה משותפת שנעשתה על-ידי שתי החברות, הוחלט על הפסקה זמנית של שיתוף הפעולה, כולל התקשרות עם צדדים שלישיים שהחברות היו קשורות אליהם בתחום הרכב האוטונומי. שתי החברות ניהלו דיונים במהלך השנה האחרונה במטרה לפתח פלטפורמת נהיגה אוטונומית משותפת. בדיונים האלה השתתפו גם ספקי הטכנולוגיה שלהן".

"פיתחנו באופן שיטתי את הטכנולוגיה שלנו ביחד עם אינטל, מובילאיי, FCA ו-Ansys", אמר מנהל פרוייקט המכונית האוטונומית בחברת במוו, קלאוס פרויליך. "הפלטפורמה שלנו היא בעלת פוטנציאל טוב מאוד ומבוססת על חיישנים ועוצמת מחשוב חזקים מאוד. זוהי מערכת מודולרית חזקה שתענה לדרישות השוק שנים רבות קדימה".

קואליציית החלומות של מובילאיי ואינטל

ההחלטה מבטלת הסכם שנחתם בין שתי תעשיות הרכב הגרמניות בחודש יולי 2019, שבמסגרתו הן תכננו לפתח ביחד מערכות נהיגה אוטונומית ברמת Level-4, הכוללת שימוש במערכות עזר לנהג (ADAS), נהיגה אוטונומית באוטוסטרדות וחנייה אוטונומית. שתי החברות תכננו לבצע עבודה משותפת של 1,200 מהנדסים משתי החברות, אשר יפתחו ארכיטקטורה משותפת, כוללת חיישנים, עיבוד ובסיס נתונים משותף. ההסכם הזה העמיד את אינטל ומובילאיי, ובמידה מסויימת גם את אינוויז, בעמדת פתיחה מצויינת לשליטה בשוק הרכב העתידי הגרמני.

חברת BMW היא לקוחה ותיקה של מובילאיי הישראלית. היא שותפה במרכז פיתוח של אינטל שהוקם בגרמניה לצורך פיתוח רכב אוטונומי, והיא לקוחה מרכזית של חברת Innoviz הישראלית אשר צפויה לספק לה חיישני LiDAR לשימוש במערכות ADAS ובכלי רכב אוטונומיים, החל משנת 2021. חברת BMW גם משתפת פעולה עם מובילאיי בבניית מפה גלובלית באמצעות מידע המגיע מהמכוניות, אשר תשמש לצורכי ניהוג אוטונומי ושירותי מוביליטי מתקדמים.

המחשה של BMW לנהיגה אוטונומית מפוקחת בדרכים ראשיות
המחשה של BMW לנהיגה אוטונומית מפוקחת בדרכים ראשיות

מרצדס בוחרת בשותף חדש וביעד צנוע

מנהל הפיתוח של קבוצת מרצדס, מרקוס שייפר, אמר שהחברה הגיעה למסקנה שהיא צריכה להתמקד בדיגיטציה של הרכב, "ולכן אנחנו בוחנים אפשרויות אחרות, עם שותפים המגיעים מחוץ לתעשיית הרכב". שלשום התמונה התבהרה: מרצדס ואנבידיה הכריזו על שיתוף פעולה בפיתוח מחשב רכב ותוכנת נהיגה אוטונומית לרמה L2, שיתחילו להיכנס למכוניות של מרצדס כבר בשנת 2024.

הארכיטקטורה החדשה תתבסס על NVIDIA DRIVE, שהיא מערכת תוכנה פתוחה אשר עובדת על-גבי מחשב של אנבידיה. על-פי התוכנית, בכל מכונית חדשה של מרצדס יותקן המחשב NVIDIA DRIVE AGX Orin, שהוא מחשב ייעודי לבינה מלאכותית המבצע עד 200 טריליון פעולות חישוב בשנייה (200TOPS).

ההחלטה גם מבטאת נסיגה חלקית מרעיון הנהיגה האוטונומית, שכן רמת Level-2, מתייחסת לדרישות מופחתות ורחוקה מאוד מנהיגה עצמונית. היא מוגדרת כ-semi-autonomous וכוללת שימוש במערכות עזר לנהג (ADAS) בעלות יכולת שליטה על ההיגוי וההאצה והבלימה, אולם דורשת נהג אנושי ליד ההגה. לשם המחשה, מערכת Autopilot של טסלה ומערכת Super Cruise של ג'נרל מוטורס הן מערכות ברמת L2.

אנבידיה ומרצדס יפתחו מחשב נהיגה אוטונומית

מרצדס בנץ ואנבידיה הכריזו על שיתוף פעולה בפיתוח מחשב רכב ותוכנת נהיגה אוטונומית שיתחילו להכנס למכוניות של מרצדס כבר בשנת 2024. הארכיטקטורה החדשה תתבסס על NVIDIA DRIVE, שהיא מערכת תוכנה פתוחה אשר עובדת על-גבי המחשב DRIVE AGX, של אנבידיה. על-פי התוכנית, בכל מכונית חדשה של מרצדס יותקן המחשב NVIDIA DRIVE AGX Orin. מדובר במחשב ייעודי לבינה מלאכותית המבצע עד 200 טריליון פעולות חישוב בשנייה (200TOPS).

המחשב אוסף מידע מכל חיישני הרכב ומתכנן את מסלול הנסיעה. ג'נסן הואנג, מייסד ומנכ"ל אנבידיה, אמר שלשתי החברות יש חזון משותף למכונית העתיד. "ביחד נחולל מהפיכה בחוויית הבעלות על מכונית, נהפוך את תוכנת המכונית לניתנת לשדרוג מתמיד לאורך כל חייה, באמצעות עדכוני תוכנה שיתבצעו במתכונת OTA- Over The Air".

אולה קלניוס, יו"ר דיימלר AG ומנהל מרצדס-בנץ, אמר: "הפלטפורמה העתידית שעליה אנו מכריזים היום תהפוך למערכת מרכזית בכלי-הרכב העתידיים של מרצדס-בנץ. היכולות והשדרוגים שיירדו לרכב היישר מהענן ישפרו את הבטיחות ואת הערך של המכוניות שלנו". בשלב הזה החברות מתמקדות בפיתוח יישומי AI ונהיגה אוטונומית (AV) הכלולים בתקן SAE רמה 2, וכן פונקציות חנייה אוטומטית עד רמה 4.

אנבידיה ומלאנוקס בנו מחשב-על בתוך חודש אחד בלבד

בתמונה לעלה: אבזר הבינה המלאכותית של מלאנוקס מגן על מחשבי-על בפני פריצות ושימוש בלתי הולם

בהכרזה משותפת ראשונה של אנבידיה ומלאנוקס הכריזו שתי החברות על תכנון ייחוס לבנייה מהירה של מחשבי-על, ועל אבזר חדש ממשפחת UFM המיועד לספק הגנת סייבר למחשבי-על. מלאנוקס הרחיבה את מערך הניטור והשליטה במרכזי נתונים UFM – Unified Fabric Manager והוסיפה לו מרכיב חדש בשם UFM Cyber-AI platform. הוא מספק הגנת סייבר על מרכזי נתונים מוחשבי-על באמצעות תוכנת בינה מלאכותית הלומדת את מאפייני ההתנהגות התקינים של מערך המיחשוב, מזהה תקלות בתהליך התהוות ומאתרת פעילות חריגה המרמזת על פריצה וביצוע פעילות בלתי מורשית.

ביסודה, טכנולוגיית UFM פותחה בידי מלאנוקס לפני כ-10 שנים כדי לנהל מערכות תקשורת מבוססות InfiniBand, לספק נתוני טלמטריה של הרשת, לבצע בקרת פעילות של כל האבזרים המקושרים ולנהל את עידכוני התוכנה בכל מרכיבי הרשת. הפתרון החדש מופיע במתכונת שונה: גם כחבילת תוכנה וגם במתכונת של אבזר שלם (Appliance) המבוסס על שרת ייעודי של חברת אנבידיה. הוא ממוקד באפיון פעולת המחשב ובזיהוי פעילות חריגה. להערכת אנבידיה ומלאנוקס, המערכת מצמצמת משמעותית את זמני הנפילה של מרכז הנתונים, שנזקיהם נאמדים בממוצע בכ-300 אלף דולר בשעה.

מחשב-על היא פלטפורמה פתוחה ולא מוגנת

לדברי סגן נשיא לשיווק בחברת מלאנוקס, גיל שיינר, שילוב האנפיניבנד של מלאנוקס ביחד עם ה-GPU של אנבידיה משנה את חוקי המשחק בשוק מחשבי העל, ומביא אליו לראשונה יכולות של אבטחת סייבר ותחזוקה מונעת. שיינר: "מחשבי-על מנוהלים באופן שונה ממרכזי מחשב ארגוניים. זוהי פלטפורמה שהיא בדרך-כלל פתוחה וצריכה לתת גישה להרבה מאוד משתמשים מכל העולם".

שיינר המחיש את המאפיין הזה בארוע שהתרחש לפני מספר שנים באוניברסיטה אמריקאית. "מנהל מרכז המחשבים סיפר לי כיצד הם תפסו סטודנט שהשתמש במחשב לצורך כריית מטבע וירטואלי. החשד התגלה כאשר התברר להם שצריכת החשמל של המחשב לא ירדה במהלך החופשה השנתית, שבה רוב הפרוייקטים לא מתבצעים במחשב. הם חיפשו מי עבד באותם ימים, וכך זיהו את הפריצה. לכן היכולות של לימוד ובניית תבניות רשת לכל יישום היא חשובה. הפתרון שלנו מאפשר לגלות מצב כזה מייד – ולא לחכות לקבלת חשבון החשמל של המחשב".

תכנון ייחוס של מלאנוקס ואנבידיה לבנייה מהירה של מחשבי-על

לצד ההכרזה המשותפת, חשפה אנבידיה את מחשב-על מסוג חדש בשם Selene (בתמונה למעלה), המוגדר כמחשב-העל התעשייתי החזק ביותר בארצות הברית. הוא מספק עוצמת מיחשוב של 27.5petaflops. המחשב מבוסס על מעבדי ה-GPU החדשים מדגם A100 שהוכרזו השבוע, ונבנה לצורך מחקר פנימי המתבצע באנבידיה. במהלך תדרוך עיתונאים שהתקיים בסוף השבוע, גילה שיינר, שהמחשב החדש נבנה בתוך חודש אחד בלבד, שזהו זמן שיא לבניית מיחשב-על.

שיינר: "היכולת לבנות מחשב-על בתוך חודש מבוססת על מומחיות בתקשורת ומומחיות במעבדים. פיתחנו תכנון ייחוס המאפשר לכל אחד לבנות מחשב-על. מכיוון שכבר יש בלוקים מוכנים של מעבדי אנבידיה ותקשורת של מלאנוקס, ומכיוון שיש התאמה מלאה בין המעבדים לבין כרטיסי התקשורת, ניתן להקים את המחשב בתוך זמן קצר מאוד. למעשה פיתחנו ביחד תכנון ייחוס המאפשר לבנות מחשבים בכל גודל – לא רק מחשבי-על".

אנבידיה ממתגת את מלאנוקס כממציאת ארכיטקטורת מיחשוב

כשבועיים לאחר השלמת מיזוגה של חברת מלאנוקס (Mellanox), עם קבלת האישור הרגולטורי האחרון מסין, אנבידיה השיקה בסוף השבוע שעבר את המוצר הראשון של מלאנוקס תחת המותג המשותף. מדובר בכרטיס רשת חכם, ConnectX-6 Lx SmartNIC, המיועד למרכזי נתונים. זהו הדור ה-11 במספר במשפחת כרטיסי הרשת של מלאנוקס, הוא מספק קצב של 25/50 ג'יגה-ביט לשנייה לרשתות איתרנט. מאנבידיה נמסר כי הכרטיס נבדק על ידי לקוחות נבחרים וייצא לשוק ברבעון השלישי. ה-SmartNIC החדש מאפשר מחשוב מואץ הודות למנועי האצה המאפשרים להסיט מהמעבדים משימות של עיבוד אבטחה ורשת.

חברת מלאנוקס מספקת פתרונות קישוריות מהירים למרכזי נתונים ומחשבי-על. העניין הרב שעוררה מלאנוקס נבע מכך שהטכנולוגיות החדשות, כמו הדור החמישי, הבינה המלאכותית וה-IoT נשענים על תשתיות ענן אשר צריכות להגיב במהירות ובזמן אמת לזרם גובר של נותנים. מכיוון שההתקררות של חוק מור מאיטה את קצב השיפור בביצועי המעבדים, החברות מחפשות דרכים חדשות לייעל את תשתיות העיבוד באמצעות מערכים של אלפי שרתים המחוברים ביניהם ברשתות תקשורת מהירות מאוד. התופעה הזאת הופכת את מלאנוקס לחברה הנמצאת בלב מהפיכת המיחשוב של הדור הנוכחי, וממוצבת כאחת מהחברות הטובות בתחומה.

הופעתה של קטגוריה חדשה

בהתאם לכך, השיקה אנבידיה קמפיין המציג את מלאנוקס כמובילה בעולם בתחום חדש שקיבל את הכינוי DPU – Data Processing Unit. למעשה, אנבידיה מייצרת תיאור חדש של ארכיטקטורות המיחשוב הנפוצות: היא מחלקת את עולם המיחשוב למעבדי CPU כלליים, למעבדי GPU המבצעים עיבוד מקבילי, ולמעבדי DPU המבצעים עיבוד של חבילות המידע המגיעות אל מרכזי המיחשוב. דוגמא מובהקת למעבד מהסוג החדש הוא השבב BlueField-2 של מלאנוקס שיצא לשוק באוסוט 2019.

שבב BlueField הוא מערכת על-שבב הנמצאת בלב כרטיסי התקשורת של מלאנוקס עבור מערכי איחסון ומיחשוב גדולים מאוד. הוא כולל ארבע תת-מערכות מרכזיות: ליבת CPU המבוססת על מעבדי ARM, ממשק איתרנט מהיר, ממשק InfiniBand המבוסס על שבב ConnectX של מלאנוקס, ומעגלי גישה מהירה מרוחקת לזיכרון (Remote Direct Memory Access) וניהול ובקרת זכרונות NVMe. בעקרון, מדובר בשבב לניהול כרטיס תקשורת חכם הכולל חבילה של מנועי האצה המאפשר להסיט עומסים מהמעבד המרכזי בשרת או במרכז הנתונים.

הברקה שיווקית… ואסטרטגית

אנבידיה הגדירה סט של 10 פעולות שהוא צריך לבצע כדי שהוא ייחשב כארכיטקטורת מיחשוב חדשה, דוגמת בדיקה של חבילות התקשורת הנכנסות והיוצאות, יכולת עקיפת ה-CPU והעברת מידי ישירות ל-GPU, בדיקות איכות החבילות, ואיסוף ונתוח מטה-מידע עליהן, ביצוע הצפנה ופיענוח ועוד. אומנם היא לא המציאה את המושג DPU (שהחל לצבור תאוצה בשנת 2019), אולם להערכתה רק השבבים של מלאנוקס עומדים בכל הדרישות ולכן יכולים להיחשב למעבדי DPU אמיתיים.

מהתמונה שהיא פרסמה בבלוג של החברה, נראה שמעתה ייוצרו מעבדי BlueField עם הלוגו של אנבידיה ועם כתובת DPU גדולה, המבהירה שמדובר בארכיטקטורת מיחשוב, ולא ב"עוד שבב גדול" לניהול כרטיסי רשת חכמים. המיתוג החדש אינו רק הברקה שיווקית ושלב בהטמעת המותג מלאנוקס בתוך המותג אנבידיה – אלא גם הגדרה של אסטרטגיה. אנבידיה מכריזה על עצמה כעל חברה המחזיקה את אבני הבניין של מערכות המחשב הגדולות של הדור הבא: ארכיטקטורת GPU עבור משימות הבינה המלאכותית, וארכיטקטורת DPU המאפשרת להפוך אוסף של מעבדים למחשב אחד גדול וחזק.

גם אחרי המיזוג, מלאנוקס צומחת

עסקת המיזוג בין אנבידיה למלאנוקס נחתמה ב-11 במרץ 2019, וזאת לאחר תקופה ארוכה של ספקולציות באשר למכירתה של מלאנוקס לענקיות טכנולוגיה כמו מיקרוסופט, זיילינקס ואפילו אינטל. בסופו שלד דבר, היתה זו אנבידיה ששילמה כ-6.9 מיליארד דולר במזומן (לפי מחיר של 125 דולר למניה) עבור החברה הישראלית. באנבידיה קיוו כי העסקה תקבל את כל האישורים עד סוף 2019, אך האישור האחרון מסין התעכב, כפי שקורה לא אחת.

בדו"ח האחרון שפרסמה, מלאנוקס הציגה מכירות שיא ברבעון השני של 2019 בהיקף של 310.4 מיליון דולר, בהשוואה למכירות בהיקף של 268.5 מיליון דולר ברבעון המקביל 2018. אחד מקווי המוצר המובילים של מלאנוקס  הוא מתאמי איתרנט מהירים. בחודשים האחרונים היא החלה לספק ללקוחות מתאמים חדשים העובדים במהירות של עד 200Gbps. להערכת החברה, התחום הזה צפוי להיות מנוע העיקרי ברבעונים הבאים.

סין אישרה את עסקת אנבידיה-מלאנוקס

כשנה לאחר שנחתמה, עסקת אנבידיה-מלאנוקס קיבלה את החותמת הסופית, וזאת לאחר שהרשות הרגולטורית בסין אישרה את המיזוג – כך הודיעה אנבידיה (Nvidia) בסוף-השבוע. העסקה כבר אושרה במהלך השנה האחרונה על ידי הגופים הרגולטוריים הרלוונטיים לעסקה, באיחוד האירופי, מקסיקו וארצות הברית. בהודעה ציינה אנבידיה כי המיזוג יושלם ב-27 באפריל, וכי ההכנסות של מלאנוקס ייכללו בדו"חותיה של אנבידיה מיידית.

עסקת המיזוג בין אנבידיה למלאנוקס נחתמה ב-11 במרץ 2019, וזאת לאחר תקופה ארוכה של ספקולציות באשר למכירתה של מלאנוקס לענקיות טכנולוגיה כמו מיקרוסופט, זיילינקס ואפילו אינטל. בסופו שלד דבר, היתה זו אנבידיה ששילמה כ-6.9 מיליארד דולר במזומן (לפי מחיר של 125 דולר למניה) עבור החברה הישראלית. באנבידיה קיוו כי העסקה תקבל את כל האישורים עד סוף 2019, אך האישור האחרון מסין התעכב, כפי שקורה לא אחת.

חברת מלאנוקס מספקת פתרונות קישוריות מהירים למרכזי נתונים ומחשבי-על. העניין הרב שעוררה מלאנוקס נבע מכך שהטכנולוגיות החדשות, כמו הדור החמישי, הבינה המלאכותית וה-IoT נשענים על תשתיות ענן אשר צריכות להגיב במהירות ובזמן אמת לזרם גובר של נותנים. מכיוון שההתקררות של חוק מור מאיטה את קצב השיפור בביצועי המעבדים, החברות מחפשות דרכים חדשות לייעל את תשתיות העיבוד באמצעות מערכים של אלפי שרתים המחוברים ביניהם ברשתות תקשורת מהירות מאוד. התופעה הזאת הופכת את מלאנוקס לחברה הנמצאת בלב מהפיכת המיחשוב של הדור הנוכחי, וממוצבת כאחת מהחברות הטובות בתחומה.

בדו"ח האחרון שפרסמה, מלאנוקס הציגה מכירות שיא ברבעון השני של 2019 בהיקף של 310.4 מיליון דולר, בהשוואה למכירות בהיקף של 268.5 מיליון דולר ברבעון המקביל 2018. אחד מקווי המוצרים המובילים של מלאנוקס  הוא מתאמי איתרנט מהירים, בקצבים של 25Gbps ומעלה, ובחודשים האחרונים החלה לספק את המתגים ומתאמי האיתרנט החדשים ביותר שלה, העובדים במהירות של 200Gbps, ללקוחות של החברה משוק מרכזי הנתונים. להערכת החברה, התחום הזה צפוי להיות מנוע הצמיחה של החברה ברבעונים הבאים.

למידע נוסף על העיסקה: אנבידיה-מלאנוקס 

דיפ אינסטינקט גייסה 43 מיליון דולר נוספים

חברת אבטחת הסייבר דיפ אינסטינקט (Deep Instinct) השלימה גיוס של 43 מיליון דולר בסבב גיוס שלישי. הסבב הובל על ידי Millennium New Horizon מניויורק, קרן Unbound מלונדון, שנוסדה על ידי Mittal ענקית התקשורת והפלדה העולמית שהשתתפה גם היא. בסבב השתתפו גם אנבידיה ו-LG, שהשקיעו גם בסבב הקודם. הגיוס הנוכחי מעלה את סך גיוסיה של החברה מאז הקמתה ליותר מ–100 מיליון דולר. בסבבים קודמים השתתפו גם סמסונג ו-HP.

דיפ אינסטינקט, שהוקמה ב-2015, נחשבת לחברת הסייבר הראשונה והיחידה בעולם שמיישמת יכולות של למידה עמוקה לפיתוח מערכות הגנת סייבר. דיפ אינסטינקט פיתחה למעשה "מוח מלאכותי" שלומד לזהות איומים ופרצות אבטחה בכל מכשיר, פלטפורמה או מערכת הפעלה, ולמנוע אותם בזמן אמת מבלי להכביד או להאט את המערכת. על פי החברה, הפתרון שלה "חוסמים באופן מיידי מתקפות יום אפס ומתקפות סייבר מתקדמות (APT) עוד לפני שנגרם נזק כלשהו לנקודות הקצה, השרתים וההתקנים הניידים של הארגון".

באמצעות אלגוריתמים של למידה עמוקה ושימוש במעבדים גרפיים עתירי ביצועים, "המוח המלאכותי" של דיפ אינסטינקט מפתח יכולות "אינסטינקטיביות" לזהות איומי סייבר על ידי סקירה של מאגר גדול הכולל מיליארדי קבצים. אימון המוח מתבצע באמצעות שימוש במעבדים הגרפיים של אנבידיה ואורך ימים ספורים בלבד. יכולות הלמידה העמוקה למעשה מאפשרות לפתרון האבטחה לזהות את האיום באופן מיידי ובמכשיר עצמו, וזאת בניגוד לפתרונות אבטחה אחרים, שבוחנים את הקבצים באמצעות שרת חיצוני או מתבססים על ניתוח דינמי הכרוך בהרצה בסביבה סגורה.

"שנת 2019 היתה מוצלחת להאקרים"

הפתרון של דיפ אינסטינקט הוא למעשה תוכנה בגודל של כמה עשרות מגה בייט, שמותקנת במכשיר עצמו שמנטרת את הפעילות במערכת ובודקת קבצים עוד לפני התקנתם ובוחנת האם מדובר בקובץ זדוני או לגיטימי. על פי החברה, במבדקים שערכו מערכת ההגנה שלה מצליחה לזהות ולמנוע איומי סייבר בשיעורי הצלחה של למעלה מ-99%.

לפי החברה, רשימת לקוחותיה כוללת עשרות חברות Fortune 500 וביניהן חברות פיננסיות גלובליות, שירותי בריאות, תעופה, ביטוח וחברות טכנולוגיה. ב-2019 חוותה החברה גידול של יותר מ-400% בהכנסותיה ו-300% במספר לקוחותיה.

גיא כספי, מייסד שותף ומנכ"ל דיפ אינסטינקט ציין כי, "שנת 2019 הייתה מוצלחת במיוחד עבור ההאקרים. אבטחת הסייבר הנוכחית כושלת על בסיס יומיומי עם מאות אלפי פריצות מוצלחות בכל יום. הפתרונות הקיימים בשוק העולמי, כולל אלו המתיימרים להיות מתקדמים וליישם למידת מכונה מעולם הבינה המלאכותית הישן, מבוססים על הנחת עבודה שהמערכת כבר נפרצה, הם טובים האומנם בזיהוי אבל אינם טובים, עד כדי שלא מסוגלים בכלל למנוע איומים חדשים, ובלתי מספקים אל מול מגוון ההתקפות המתוחכמות שהעולם מתמודד מולם יום יום. דיפ אינסטינקט נוקטת בגישה חדשנית ושונה לגמרי, ומונעת מתקפות כאלו לפני שהן מתחילות, אנחנו פיצחנו את ה DNA של התקפות הסייבר".

ג'ף הרבסט, סגן נשיא לפיתוח עסקי בחברת אנבידיה ציין כי, "אינטלגינציה מלאכותית חודרת כעת לתעשיות רבות ומביאה יתרונות במגוון של שווקים וורטיקליים. הגישה הייחודית של דיפ אינסטינקט להטמעת למידה עמוקה אמיתי בתחום אבטחת המידע מביאה לתוצאות מהפכניות בתחום והשוק מתחיל להפנים זאת".

רנסאס תטמיע את פתרון ניטור הנהג של ג'נגו

מערכות העזר הבטיחותיות ברכב (ADAS), המספקות לנהג התראות מפני סכנות שונות בכביש, שיפרו מאוד את הבטיחות בדרכים. ואולם, הן לא נותנות מענה לגורם המרכזי לתאונות הדרכים: חוסר תשומת לב של הנהג. על כן, לצד מערכות ה-ADAS, בעולם הרכב  הולך ומתפתח תחום משלים של מערכות, הפונות פנימה אל תוך תא המכונית ועוקבות אחר מצבים של הירדמות, שכרות, שימוש בסמרטפון והסחות דעת אחרות מצד הנהג.

גם הרגולטור הכיר בכך שיש צורך במערכות משלימות למערכות ה-ADAS. באוגוסט 2018 החליטה הוועדה האירופית (CE) כי יצרניות רכב יהיו מחויבות להתקין בדגמים החדשים מערכות ניטור נהג (Driver Monitoring System) כדי לזכות בדירוג הבטיחות הגבוה של NCAP, מה שכמובן צפוי לדחוף את השוק הזה קדימה בשנים הקרובות. להערכת חברת המחקר Strategy Analytics, מספר המערכות לניטור נהג בתעשיית הרכב יגדל מ-13 מיליון ב-2019 ל-42 מיליון ב-2025.

הפוקוס עובר מהחיישן לתוכנה

ישנן לא מעט חברות סטארט-אפ רבות המפתחות עבור היישומים הללו מערכות מתקדמות המתבססות על חיישנים כמו אינפרה-אדום ומכ"ם.  חברת ג'נגו (Jungo) מנתניה מציעה ליצרניות הרכב חלופה זולה ונגישה יותר. החברה פיתחה תוכנה בשם CoDriver, המתבססת על אלגוריתמים של ראייה ממוחשבת ולמידת עומק ומאפשרת להוציא לפועל את היישומים הללו באמצעות מצלמות וידיאו סטנדרטיות, ללא צורך בהתקנת חיישנים מתקדמים ויקרים יותר.

האלגוריתמים של ג'נגו מאפשרים לזהות, באמצעות מצלמות בתוך הרכב הפונות פנימה, את זווית הראש והגוף, כיוון המבט וקצב מצמוץ העיניים, ועל ידי הפרמטרים הללו להסיק אם הנהג נרדם או מגלה סימני עייפות, אם הוא מרוכז בדרך שלפניו או משתמש בטלפון הנייד ואפילו אם הוא חגור כהלכה. בנוסף, האלגוריתמים של החברה גם מספקים פתרונות לניטור פרמטרים נוספים בחלל המכונית כמו מספר נוסעים ומניעת שכחת ילדים.

בשיחה עם Techtime מסביר מנכ"ל החברה, אופיר הרבסט: "הרגולציה במקומות שונים בעולם מתחילה לדרוש מיצרניות הרכב להתקין מערכות שמזהות הסחות דעות אצל הנהג כמו עייפות וכדומה, ויצרניות הרכב מחפשות את הדרך החסכונית ביותר לעמוד בדרישות הללו. מצלמה היא סנסור זול אשר מספק הרבה אינפורמציה. עבור היישומים הללו אין צורך בחיישנים מתקדמים יותר, אלא באלגוריתמים הנכונים. על כן, הפוקוס עובר מהחיישן אל התוכנה."

לא מכבר הודיעה ג'נגו על שיתוף פעולה משמעותי עם ספקית המערכות לרכב רנסאס (Renesas), שבמסגרתו תציע החברה היפנית ליצרניות רכב להטמיע את התוכנה של ג'נגו כחלק מפלטפורמות המחשוב שלה לרכב, R-Car. כך, יצרניות רכב שמטמיעות את המערכות-על-שבב של רנסאס יוכלו לקבל באופן מובנה פתרון לניטור הנהג שיאפשר להן לעמוד ברגולציה.

שיתופי פעולה גם עם קואלקום ואנבידיה

חברת ג'נגו, המעסיקה כיום כ-50 עובדים בישראל ובארצות הברית, הוקמה עוד ב-1998. בשנת 2006 היא נרכשה על ידי NDS הישראלית, שעסקה בניהול זכויות דיגיטליות והגנה על תכני וידיאו ונמכרה ב-2012 בעסקת ענק של 5 מיליארד דולר לסיסקו. ב-2013, כשנה לאחר המיזוג, התפצלה ג'נגו מסיסקו וחזרה להיות חברה עצמאית. בעשור האחרון עסקה החברה בפיתוח תוכנות לניהול המולטימדיה ומערכות המידע ברכב, ולפי החברה הן מותקנות בעשרות מיליוני מכוניות. בשנים האחרונות עברה החברה להתמקד גם בתוכנות לניטור מצלמות בתוך הרכב.

לצד רנסאס, לג'נגו יש שיתופי פעולה דומים עם ענקיות שבבים כמו קואלקום ואנבידה, המפתחות מעבדים למכוניות. לדברי אופיר, ניתן לזהות בתעשיית הרכב מגמה נוספת של ניהול יעיל וחסכוני יותר של משאבי העיבוד ברכב.

"ככל שמכניסים לכלי הרכב יותר יישומים ויכולות, העלות של כוח העיבוד הופכת להיות משמעותיות יותר. על כן, חברות השבבים הגדולות, וחברות הרכב, רוצות להטמיע כמה שיותר יכולת ויישומים במעבדים הקיימים, כדי לחסוך כסף. בזה מתמקד שיתוף הפעולה שלנו עם רנסאס וחברות אחרות. הוא מאפשר ליצרניות הרכב, המשתמשות במערכות של רנסאס, לקבל באופן מובנה גם את היישומים שלנו, מבלי להוסיף כוח עיבוד נוסף. כדי להשיג זאת, עשינו אופטימיזציה שמאפשרת להריץ את התוכנה שלנו גם על השבבים הזולים יותר שלהם."

אנבידיה ואריקסון יפתחו רשת 5G המבוססת על מעבדי GPU

חברת אנבידיה (NVIDIA) חתמה על סדרה של הסכמי שיתוף פעולה עם חברות ענק טכנולוגיות, במטרה להטמיע את מחשבי הבינה המלאכותית שלה בתשתיות הענן וברשתות הדור החמישי (5G) העתידיות. כך גילה אתמול (ב') מייסד ומנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואן, בהרצאה שנשא בפני מאות אנשי טכנולוגיה בכנס הלקוחות של החברה שהתקיים בלוס אנג'לס.

לדבריו, הופעת הסמארטפון היתה רק הסנונית הראשונה בעידן חדש שבו כל האבזרים הם גם מקושרים וגם חכמים. העידן החדש, הוא הסביר, זקוק לפלטפורמת בינה מלאכותית חזקה, ופלטפורמת NVIDIA EGX המספקת בינה מלאכותית בקצות הרשת, מסוגלת לספק את סוג המיחשוב הדרוש לרשתות 5G, אבזרי IoT ויישומי בינה מלאכותית בענן.

כדי להמחיש את הטיעון, הוא דיווח על שבעה הסכמי שיתוף פעולה מרכזיים של החברה עם חברות ענק תעשייתיות: אריקסון, BMW, מיקרוסופט, NTT, פרוקטר אנד גמבל, Red Hat ו-Samsung Electronics. שיתוף הפעולה עם אריקסון יתמקד בפיתוח משותף של רשת תקשורת וירטואלית (Radio Access Networks) עבור רשתות הדור החמישי. המטרה היא לשלב את מחשבי ה-AI של אנבידיה בפלטפורמת 5G שתהיה זולה, או לפחות לא יקרה יותר, מאשר רשתות הגישה הנוכחיות של הדור הרביעי.

שיתוף הפעולה עם חברת Red Hat משלים את המהלך: הוא יתמקד בפיתוח תשתית תוכנה במתכונת של Kubernetes (מערכת קוד פתוח לניהול התקנת יישומים), אשר תאפשר בניית תשתית בענן של רשת תקשורת שלמה. התשתית תתבסס על מחשבי הבינה המלאכותית NVIDIA EGX ועל רשת גישה מסוג 5G RAN. התוכנה החדשה תבצע באופן אוטומטי את ההתקנה, הפריסה והניהול של היישומים ברשתות הדור החמישי.

שיתוף פעולה רחב-היקף עם הענן של מיקרוסופט

אחד מההסכמים החשובים באסטרטגיה החדשה הוא עם חברת מיקרוסופט, אשר מתמקד בשימוש במחשבי EGX על-גבי הענן Azure. במסגרת הזאת דיווחה אנבידיה שהיא תכננה את מחשבי T4 GPU במארז ייעודי המותאם לאבזר הקצה Azure Data Box של מיקרוסופט. במקביל, אנבידיה סיפקה תכנוני ייחוס והסמיכה שרתים חדשים מוכנים מהמדף, שעברו אופטימיזציה ייעודית לעבודה בתשתיות אז'ור. שיתוף הפעולה נועד להבטיח שהיישומים הניתנים במסגרת Microsoft Azure IoT ו-Azure Data Box Edge יפעלו באופן חלק מכל פלטפורמה המוסמכת על-ידי אנבידיה.

הואן גם חשף שיתופי פעולה שכבר הבשילו: חברת סמסונג משתמשת במחשב EGX ובתוכנת בינה מלאכותית כדי לתכנן שבבים. חברת ב.מ.וו משתמשת בהם כדי לבצע בדיקות איכות אוטומטיות של חלקי מכונות במפעל הייצור שלה בדרום קרוליינה. חברת התקשורת היפנית NTT משתמשת בהם כדי לפתח שירותי תקשורת חדשים עבור איזורים מרוחקים, והקימוענאית האמריקאית פרוקטר את גמבל מבצעת כיום פרוייקט משותף עם אנבידיה, במטרה לפתח מערכת מבוססת בינה מלאכותית (על-גבי מחשבי EGX) אשר תבצע בדיקה ויזואלית של מוצרים המגיעים לרשת ושל המארזים שלהם.

משחק השחמט שבישל את עיסקת מלאנוקס

במשך שישה חודשים ניהלו הדירקטוריון נשיא ויו"ר מלאנוקס (Mellanox), איל וולדמן, תחרות מחירים על מכירת החברה מול ארבע חברות שונות שהתעניינו ברכישתה, ובמשך התקופה הזאת הם הצליחו ליצור עניין בחברה ולהעלות בהדרגה את המחיר עד שהגיעו למחיר הסופי של 125 דולרים למנייה (בהיקף כולל של כ-6.9 מיליארד דולר במזומן), שאליו התחייבה חברת אנבידיה.

כך עולה מהמידע שמסרה אתמול מלאנוקס לבעלי המניות שלה, במסגרת חומר רקע שיסייע להם להחליט האם לאשר את עיסקת המכירה לאנבידיה, או לדחות אותה. מהנתונים עולה שהמהלך החל כבר בחודש אפריל 2018, כאשר המנכ"ל של חברה אמריקאית ביקש להיפגש עם מלאנוקס כדי לדון בשיתוף פעולה אסטרטגי. בחודש אוגוסט 2018 הדיונים על שיתוף הפעולה קיבלו תפנית והפכו להצעת רכישה במזומן לפי מחיר של 102 דולר למניה. באותה תקופה נסחרה מניית מלאנוקס במחיר של 76.9 דולרים.

השאלה הגדולה: מדוע מכרו את מלאנוקס?

חברת מלאנוקס מציגה בשנה האחרונה נתוני מכירות הנמצאים בצמיחה מתמדת. מדוע החברה לא המשיכה בדרכה? מהו המידע שיש בידי דירקטוריון מלאנוקס, שהביא אותו לנקוט במהלך אקטיבי שנועד למכור את החברה? האם הדירקטוריון סבור שהחברה הגיעה אל תקרת הזכוכית המקסימלית? מנגד, יכול להיות שהצעת הרכישה הראשונה יצרה כדור שלג שלא ניתן היה לעצור אותו, אבל ניתן היה רק למקסם אותו. יכול להיות שהדירקטוריון הגיע למסקנה שמרגע שהגיעה הצעת הרכישה הראשונה, לא ניתן יהיה למנוע את המכירה, ולכן יש צורך להשיג במהירות את התמורה הגבוהה ביותר האפשרית. זוהי, כאמור רק השערה. איננו יודעים מה הביא להתפתחות המהלך הדרמטי.

מכל מקום, מרגע שהועלתה ההצעה הראשונה ועד סגירת העיסקה עם אנבידיה, ניהלה מלאנוקס מגעים עם 7 חברות שונות שהתעניינו ברכישתה, מתוכן שלוש חברות שהדיונים איתן קיבלו תאוצה וכללו כניסה לשלב עמוק של בחינת החברה וקבלת אישור כניסה אל בסיסי הנתונים שלה. מלאנוקס לא מציינת מי הן החברות האלה, אולם בתקשורת התפרסמו ידיעות שלא קיבלו אישור, ששתיים מהן היו אינטל וזיילינקס. בחודש אוקטובר נערכו מספר דיונים בדירקטוריון החברה, שבעקבותיהם קיבל וולדמן (בתמונה למעלה) הנחייה לפנות אל חברות נוספות מתעשיית השבבים שעשויות להתעניין ברכישת מלאנוקס (כולל אנבידיה), כדי לבדוק אם הן יגבשו הצעה טובה יותר.

תחרות מחירים קשוחה

במחצית השנייה של אוקטובר התהליך קיבל תאוצה ומלאנוקס החלה בדיונים מקבילים עם חמש מתחרות, לאחר שבסוף החודש הצטרפה לתחרות חברה אמריקאית נוספת. בנובמבר העלתה המתחרה הראשונה את המחיר ל-103 דולר למנייה, אחר כך עידכנה את ההצעה ל-104.5 דולר, המתחרה השנייה העלתה אותו ל-107 דולר למנייה, ובשבוע האחרון של החודש הגישה אנבידיה הצעת רכישה לפי מחיר של 105 דולר למניה. בסך הכל, מלאנוקס היתה במגעים עם שבע חברות שונות, אולם החל מדצמבר 2018 ועד סוף ינואר 2019, היא ניהלה מגעים הדוקים עם ארבע חברות (כולל אנבידיה), וביקשה מכולן לעדכן את ההצעות שלהן. .

המתחרה הראשונה עידכנה את המחיר ל-106.6 דולר למניה, אנבידיה העלתה את המחיר ל-107 דולר, המתחרה השניה עידכנה את הצעתה ל-110 דולר מניה. בשלב הזה פרשו רוב המתעניינות ונשארו רק שלוש מתחרות. המתחרה הראשונה העלתה את המחיר ל-109.75 דולר, ובסוף פברואר אנבידיה העלתה את המחיר ל-115 דולר. בראשון למרץ נשארו רק שתי מתחרות: אנבידיה והמתחרה השנייה. וולדמן דיווח להן שהתחרות ביניהן צמודה והן צריכות לשפר את הצעותיהן.

המתחרה השנייה שיפרה את הצעתה ל-117 דולר, ובתוך יום המתחרה הראשונה חזרה לתחרות עם הצעה של 121 דולר, והמתחרה השנייה עידכנה מיידית את הצעתה ל-122.5 דולר. למחרת נפל הפור: אנבידיה הגישה הצעה לפי מחיר של 125 דולר, שתוקפה יפוג בתוך יום אחד בלבד. הדירקטוריון התכנס מיידית ואישר את ההצעה. בתוך ארבעה ימים נחתם ההסכם. לא פחות מהמחיר, הדירקטוריון התרשם מהנחישות של אנבידיה: היא התחייבה לשלם למלאנוקס פיצוי עצום בהיקף של 350 מיליון דולר, במידה ותפר את ההסכם או שלא תצליח לעמוד בהתחייבויותיה לביצוע של העיסקה.

סימני השאלה על עתיד מלאנוקס

במונחים ישראלים, חברת מלאנוקס היא ענק המעסיק -2,700 עובדים בארץ ובעולם. עם השלמת המיזוג היא תפסיק להיסחר בבורסה ותפעל בשלב הראשון במתכונת של חברה בת בבעלות מלאה של אנבידיה. מה יהיה גורלה בשלבים הבאים? עדיין לא ברור. לאחר החתימה על העיסקה אמר וולדמן בשיחה עם עיתונאים "שההבנה היא שאנבידיה תשאיר את הייצור של מלאנוקס בישראל, ואנחנו ננסה להביא לארץ ייצור של חברת אנבידיה". יחד עם זאת, ממסמכי ההסכם עולה הבטחה מוגבלת של אנבידיה: היא התחייבה שתשתיות הייצור של מלאנוקס הפועלות בישראל, יישארו כאן לפחות עד סוף שנת 2022.

צניחת הביטקוין חתכה את הכנסות AMD ואנבידיה

הירידה החדה ב-2018 בערכם של המטבעות הדיגיטליים, ובראשם הביטקוין והאיתריום, פגעה באופן משמעותי בהכנסותיהן של חברות המוכרות מחשוב ושבבים לכריית מטבעות (Crypto-Mining). חברות כמו אנבידיה (Nvidia) ו-AMD, שמעבדיהן הגרפיים משמשים במכונות כרייה, שרק לפני כשנה, כששוק הקריפטו היה בשיאו, דיווחו על הכנסות של מאות מיליוני דולרים ממכירת ציוד לחברות כרייה, מדווחות כעת על הכנסות כמעט זניחות מתחום נישה זה.

בניגוד לעסקאות במטבעות רגילים כמו שקל או דולר, שמתבצעות באמצעות גורם מתווך כמו בנק, אשר אחראי על רישום העסקה בספרי החשבונות ועדכון המאזנים של שני הצדדים בעסקה, בעולם המטבעות הדיגיטליים אין גורם מרכזי אחד האחראי על סילוק העסקאות. למעשה, כל עסקה ועסקה עוברת תהליך של אימות ואישור וירטואליים על ידי רשת מבוזרת של משתמשים, הרותמים את מחשביהם לצורך ביצוע פעולת עיבוד הנתונים וההצפנה, הכרוכים בפיתרון משוואות מתמטיות מורכבות. לאחר אישורה על ידי הרשת, מצטרפת העסקה החדשה מצטרפת לשרשרת הבלוקצ'יין של המטבע, והמשתמש שסייע לבצע את פעולת העיבוד זוכה בתמורה לתגמול מסוים במטבע דיגיטלי. כך למעשה נוצרים מטבעות חדשים הנכנסים לתוך המחזור.

ככל שהיקף העסקאות במטבע דיגיטלי מסוים גדול יותר, כך יש צורך בעוצמת מחשוב גדולה יותר כדי לתחזק את זרם העסקאות. אם בתחילת דרכו של שוק הקריפטו, ניתן היה לבצע כריית מטבעות אפילו באמצעות מחשב אישי רגיל, כיום יש צורך בכוחות עיבוד עצומים המחייבים חומרה ותוכנה ייעודיים ויקרים והעיבוד כרוך בצריכה גבוהה מאוד של חשמל, שגם כן מהווה מרכיב משמעותי בעלויות של כריית המטבעות. על כן, כיום, כריית המטבעות מתבצעת בעיקר על ידי חברות כרייה ופחות על ידי משתמשים פרטיים.

שנת הקריסה של הביטקוין

כריית מטבעות היא בסופו של דבר פעולה הנגזרת משיקולים צרים של תשואה מול עלות. ככל שערכו של המטבע הדיגיטלי גבוה יותר, כך התמריץ להשקיע במכונות כרייה גבוה יותר. שנת 2017 היתה שנת שיא בשוק מטבעות הקריפטו, הביטקוין, שהחל את 2017 במחיר של כ-1,000 דולר למטבע, סיים את השנה עם עלייה מטאורית עד לרמה של כמעט 20,000 דולר לביטקוין בדצמבר 2017. גם יתר המטבעות הדיגיטליים המובילים, כמו האיתריום, לייטקוין ומונרו, נסקו בעשרות אחוזים.

ואולם, 2018 סימנה מפנה שלילי בשוק הקריפטו. הביטקוין איבד כמעט 80% מערכו והוא נסחר כיום במחיר של כ-4,100 דולר בלבד. למרות הירידה בערכו של המטבע, ה-Hash Rate של הביטקוין, כלומר כוח המחשוב הנדרש כדי לבצע פעולת קידוד ברשת הביטקוין, רק עלה ב-2018, משמע חברות הכרייה צריכות להשקיע יותר משאבים ומקבלות בתמורה מטבעות דיגיטליים שערכם נמוך הרבה יותר.

כריית מטבעות כבר אינה משתלמת

על פי מחקר של חברת Diar, היקף פעילות כריית מטבע הביטקוין דווקא הגיע לשיא. חברות הכרייה כרו כ-54,000 מטבעות ביטקוין חדשים בחודש. בסך הכול, הכנסותיהן של חברות הכרייה בתקופה זו הסתכמה ב-4.7 מיליארד דולר, כ-1.4 מיליארד דולר יותר מכלל ההכנסות בכל שנת 2017. עם זאת, על פי המחקר, שולי הרווח של חברות הכרייה הצטמקו ב-2018 כמעט לאפס בשל התייקרות תעריפי החשמל, העליית בכוחות העיבוד (Hash Rate) והשחיקה הדרמטית בערך הביטקוין. בחודש ספטמבר, לראשונה מאז ייסודו של המטבע, כריית ביטקוין הפכה להיות בלתי משתלמת כלכלית על פי תעריפי החשמל הקמעונאיים. במצב העניינים הנוכחי, עולם הכרייה נותר פתוח אך ורק לחברות כרייה גדולות הפועלות במדינות כמו סין, שמציעות תעריפי חשמל נמוכים ותמריצים לחברות כרייה.

מקור: Diar

AMD ואנבידיה "נתקעו" עם עודפי מלאי

התהפכות משוואת הכרייה באה לידי ביטוי כעת גם בביקוש לציוד ומחשוב עבור מכונות כרייה, בעיקר בקרב מיזמי כרייה קטנים ומשתמשים פרטיים. כבר לאחר פרסום התוצאות הכספיות לרבעון השני של 2018 התריעו באנבידיה מפני השלכות ההרעה בשוק הקריפטו. סמנכ"ל הכספים של החברה אמר למשקיעים, "צפינו אמנם בעבר כי ההכנסות מתחום כריית המטבעות יהיה משמעותיים השנה, אך כעת אנחנו צופים כי התרומה של התחום הזה מעתה ואילך תהיה זניחה."

למרות שכבר זיהו את שינוי המגמה, נראה כי באנבידיה קיוו למפנה חיובי בשוק המטבעות התנודתי  ולא נערכו בהתאם. החברה הציגה הכנסות של 3.18 מיליארד דולר, מעט מתחת לתחזיות האנליסטים. אך מה שהדליק אצל המשקיעים נורה אדומה וגרם לצניחה בערך המנייה, היתה התחזית השלילית עבור הרבעון הבא. אנבידיה צופה הכנסות של 2.65-2.75 מיליארד דולר ברבעון הרביעי, וזאת בעוד תחזיות האנליסטים היו להכנסות של 3.4 מיליארד דולר.

באנבידיה ציינו כי אחת הסיבות לתחזית הנמוכה היא עודפים במלאי מעבדי פסקל (Pascal) של החברה, המשמשים בין היתר לכריית מטבעות. בשיחת הוועידה עם המשקיעים לאחר פרסום הדו"ח הודה מנכ"ל החברה ג'ן סאן-הואנג כי היקפי העודפים שנוצרו בשרשרת ההפצה, שנוצרו כתוצאה מירידה במכירת מעבדי פסקל לתחום כרייה המטבעות, הפתיעו את החברה. "הופתענו מכך כמו כולם. ה'האנג-הובר' בשוק הקריפטו נמשך יותר מכפי שציפינו." כעת, צפויה אנבידיה להוריד את מחיריהם של מעבדי פסקל במטרה לשחרר מעט את הפקק.

תוצאותיה הכספיות של AMD, מתחרתה העיקרית של אנבידיה בשוק הקריפטו, הציגו תמונה דומה. החברה דיווחה על הכנסות נמוכות מהמצופה של 1.65 מיליארד דולר, וציינו כי אחת הסיבות לכך היתה ירידה בהיקף המשלוחים וירידה במחירים של מעבדים גרפיים לתחום כריית המטבעות.

לאור התנודתיות של שוק הקריפטו וההערכות של חלק מהאנליסטים כי לא מדובר בנסיגה זמנית אלא בסממנים של התפוצצות בועת הקריפטו, קשה להעריך האם נראה שוב עלייה בביקושים לציוד למכונות כרייה. בחברת המחקר Jon Peddie Reserach טוענים כי מדובר בדעיכתו של השוק. "ההשפעה של עולם כריית המטבעות על מכירות מעבדים גרפיים שולחניים, התפוגגה, מה שהותיר את AMD ואנבידיה עם עודפי מלאי גדולים וירידה בהיקף המשלוחים."