וואווי משיקה סופרפודים עם אלפי שבבים – מנסה לעקוף את אנבידיה דרך חיבוריות חדשה

[בתמונה: יו"ר וואווי במהלך הכנס. מקור: וואווי]

מאת יוחאי שויגר

בכנס Huawei Connect, שנערך בסוף השבוע האחרון, חשפה וואווי את מפת הדרכים החדשה שלה לעולם הבינה המלאכותית – הכרזות שכוללות שבבים חדשים ממשפחת Ascend 950, קונספט של SuperPods ו-SuperClusters בקנה מידה של אלפי יחידות חישוב, ופרוטוקול חיבור מהפכני שנועד להפוך את המערכות הענקיות האלה למחשב־על אחיד.

הדגש אינו רק על כוח עיבוד גולמי, אלא על האופן שבו מחברים אלפי שבבים יחד, כך שהמערכת הכוללת תספק ביצועים של "שבב אחד ענק". בכך מנסה וואווי להגדיר מסלול עוקף למגבלות שנכפו עליה מצד מגבלות הסחר והגישה לתהליכי ייצור שבבים מתקדמים.

וואווי הציגה שני שבבים חדשים ממשפחת Ascend: הראשון, Ascend 950PR, מותאם במיוחד להפעלה של מודלי בינה מלאכותית ומצטיין ביעילות בעיבודים מדויקים פחות אך מהירים יותר. השני, Ascend 950DT, פותח לאימון של מודלים ענקיים ודורש חיבורים רחבים ומהירים יותר לזיכרון. לצד השבבים עצמם, וואווי הכריזה גם על מערכות־על חדשות: Atlas 950 SuperPod, הכולל למעלה מ־8,000 שבבים ומסוגל להגיע להספקי חישוב אדירים, ו־Atlas 960 SuperPod, גרסה גדולה עוד יותר עם כמעט 15,500 שבבים שמציבה רף חדש בהיקפי העיבוד שמרכז נתונים אחד יכול לספק.

סופרפודים כעמוד השדרה של עידן הטריליון פרמטרים

לפי החברה, המערכות הללו אינן מוגבלות לאימון בלבד. הן נועדו לתמוך גם בהפעלת מודלים עם טריליון־פרמטרים בקנה מידה המוני, עם מענה לעשרות אלפי בקשות בו־זמנית. בנאום הראשי בכנס אמר יו״ר וואווי, סו ג'יז'ון (Xu Zhijun): “אנחנו בונים מערכות שיכולות לגדול ליניארית – לא משנה אם מדובר בעשרות או בעשרות אלפי שבבים. החידוש האמיתי הוא בחיבוריות שמאפשרת לכל הרכיבים לעבוד כמחשב אחד.”

המונח סופרפוד אינו זר לעולם הבינה המלאכותית – גם חברת אנבידיה משתמשת בו כדי לתאר מערכות ענק שמורכבות מאשכולות שרתים. אלא שוואווי בחרה לתת למושג הזה משמעות שונה: היא מדגישה את יכולת ההתרחבות האגרסיבית של המערכות שלה ואת העובדה שהן מותאמות גם לאימון של מודלים חדשים וגם להפעלה שוטפת שלהם. “בעידן שבו מודלים מכילים כבר טריליוני פרמטרים, לא ייתכן שהחסם יהיה הרשת שמחברת את השבבים,” אמר יו״ר וואווי, סו. “לכן פיתחנו רשת חיבור אחידה שמייתרת את הצורך בפרוטוקולים שונים בכל שכבת מערכת.”

חיבור אחיד במקום טלאי של פרוטוקולים: היתרון שוואווי מציגה על פני אנבידיה

החידוש הבולט ביותר בהכרזות של וואווי הוא מערכת חיבור חדשה בשם UnifiedBus 2.0 (או בקיצור UB, שם הקוד שלה הוא Lingqu). המשמעות של המונח פשוטה יחסית: זהו פרוטוקול תקשורת אחיד שנועד לחבר בין כל שכבות המערכת – מהשבב הבודד, דרך הכרטיסים והרכיבים שבשרתים, ועד לרמת הארונות (racks) שמרכיבים את מרכזי הנתונים.

בניגוד לאנבידיה, שמחלקת את העבודה בין כמה טכנולוגיות חיבור שונות – NVLink לחיבור ישיר בין מעבדים גרפיים באותו שרת, NVSwitch לניהול התקשורת בתוך ארון, ו-InfiniBand או Ethernet כשעוברים בין ארונות – וואווי מנסה לאחד הכול לשפה אחת רציפה.

כך, בתוך כרטיסי ה-Ascend עצמם, השבבים מתקשרים זה עם זה בפרוטוקול UB. גם בתוך השרתים ובתוך הארונות נעשה שימוש באותו פרוטוקול, לעיתים באמצעות כבלים אופטיים מהירים. כשעוברים בין ארונות שונים – עדיין מדובר באותה שפה, ללא צורך בתרגום לרשת תקשורת אחרת.

המשמעות המעשית היא שהעיכוב (latency) בזמן העברת הנתונים קטן יותר, הניהול פשוט יותר, וניתן להפעיל מערכות בהיקף של אלפי שבבים כך שיתפקדו כמעט כמו רכיב אחיד. החזון של וואווי הוא שמערכות הסופרפוד ייראו כמו מחשב־על ענק הפועל בתוך מרכז נתונים, עם שורות של ארונות עמוסים בכרטיסי Ascend, כולם מחוברים באותה רשת אחידה – במקום פסיפס של שכבות חיבור שונות, כפי שנהוג כיום.

אסטרטגיה מול מגבלות הסחר

החידוש הארכיטקטוני הזה אינו מקרי. וואווי מודה בגלוי שבמירוץ לייצור שבבים בתהליכים מתקדמים במיוחד – ברמות של שלושה ננומטר ושני ננומטר – היא אינה יכולה להתחרות בטייוואן או בחברות האמריקאיות. כפי שניסח זאת סו בנאומו: "אנחנו יודעים שסין תמשיך לפגר בכל הנוגע לגיאומטריות מתקדמות. לכן עלינו למצוא יתרון במקום אחר – בארכיטקטורה ובחיבוריות."

במקום להשקיע את כל המשאבים ביצירת שבב אחד חזק במיוחד, וואווי בונה מערכים שמורכבים מהרבה שבבים בינוניים יחסית, ומחברת אותם כך שיפעלו כיחידה אחת. הרעיון הוא להפוך את המגבלה ליתרון: ליצור רשת חיבור אחידה שמאפשרת לחלק את העומס בין רכיבים רבים, להשתמש בפורמטי חישוב מדויקים פחות אך יעילים יותר, ובכך להגיע להספקי עיבוד עצומים גם בלי להסתמך על הטרנזיסטורים הקטנים והמתקדמים ביותר.

במציאות של סנקציות אמריקאיות והגבלות ייצוא על מעבדים מתקדמים, וואווי מציעה פתרון מקומי שמכוון להפעיל מודלי בינה מלאכותית בקנה מידה עולמי. בעוד אנבידיה נשענת על מערך תוכנה רחב ותהליכי ייצור מהמתקדמים ביותר, וואווי מנסה לייצר בידול באמצעות חדשנות בחיבוריות הפנימית. זהו הימור לא קטן: רשת אחידה שמחברת אלפי שבבים היא מהלך שאפתני מאוד, וכל תקלה בהשהיה או ברוחב הפס עלולה להפוך את היתרון המובטח לחולשה.

המהלך של וואווי מדגיש את הפערים האסטרטגיים במלחמת החומרה העולמית. אנבידיה ממשיכה להוביל עם שבבים מהחזקים בעולם, ו-וואווי מצהירה בגלוי שהיא לא תשיג אותה בטכנולוגיות הייצור – אלא תנסה לעקוף אותה באמצעות ארכיטקטורה. השאלה הגדולה שנותרה פתוחה היא האם הרעיון הזה אכן יעבוד בפועל: אם UnifiedBus יצליח להוכיח יציבות וביצועים כפי שהובטח, ייתכן שוואווי תהפוך לשחקנית מרכזית לא רק בסין אלא גם בשווקים שמבקשים אלטרנטיבה לאנבידיה, אך אם לא – המהלך עלול להתברר כטעות יקרה.

נחתם הסכם שיתוף פעולה בין אינטל ואנבידיה

בתמונה למעלה: מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג (מימין) ביחד עם מנכ"ל אינטל ליפ-בו טאן. צילום: אינטל

חברת אינטל וחברת אנבידיה הופכות לשותפות עסקיות וטכנולוגיות. ביום ה' בערב חשפו שתי החברות הסכם שיתוף פעולה מפתיע שלהערכת מייסד ומנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, הוא בעל פוטנציאל למכירות של עד 50 מיליארד דולר בשנה עבור שתי החברות. הברית בין שתי החברות מבוססת על שני מהלכים מרכזיים: השקעה פיננסית של אנבידיה באינטל ושיתוף פעולה טכנולוגי. על-פי ההסכם, אנבידיה תשקיע 5 מיליארד דולר בחברת אינטל תמורת מניות לפי מחיר של 23.28 דולר למניה.

מניית אינטל בנסד"ק זינקה בכ-30% והתייצבה בהמשך יום המסחר על עלייה של כ-23% (30.5 דולר), אשר העניק לה שווי שוק של כ-143.5 מיליארד דולר. התגובה של משקיעי אנבידיה היתה מרוסנת יותר: מניית החברה עלתה בכ-3.5% בלבד, והעניקה לחברה שווי שוק של כ-4.3 טריליון דולר, שהוא יותר מפי 30 מהשווי של אינטל.

אינטל מכניסה את אנבידיה לשוק חדש

המרכיב הטכנולוגי של ההסכם ממוקד בפיתוח משותף של שבבי SoC המשלבים מעבדי CPU בארכיטקטורת x86 של אינטל, ביחד עם מעבדי GPU של אנבידיה המקושרים באמצעות ערוץ התקשורת המהיר NVIDIA NVLink. הערוץ הזה מאפשר לקיים תקשורת מהירה בין מעבדי GPU ו-CPU ולהגיע לקצב העברת נתונים של עד 900GB/s. הדבר יתבצע בשתי דרכים שונות עבור שתי קבוצות מוצר מרכזיות: בשוק השרתים ותשתיות ה-AI, אינטל תייצר מעבדי x86 CPU המותאמים ספציפית לצרכים של אנבידיה, שאותם היא תשלב בתוך רכיבי ה-SoC שהיא מייצרת בחברת TSMC.

מניית אינטל בנסד"ק מגיבה להסכם עם אנבידיה

בשוק מחשבי ה-PC הניידים, אינטל תייצר ותמכור רכיבי SoC המבוססים על ארכיטקטורת x86 אולם כוללים את המעבדים הגרפיים של אנבידיה ממשפחת RTX GPU. הרכיבים האלה, אשר יביאו את אנבידיה לראשונה בתולדותיה אל שוק מחשבים אישיים שהיקפו נאמד בכ-150 מיליון יחידות בשנה, יהיו מוכרים בכינוי x86 RTX SoC. שיתוף הפעולה הזה לא יבוא במקום השימוש של אנבידיה בארכיטקטורת ARM, אלא לצידו. בשיחה עם עיתונאים שקיימו מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג ומנכ"ל אינטל ליפ-בו טאן ביום ה' האחרון, הסביר הואנג שאנבידיה תמשיך לעבוד עם ARM ותמשיך לפתח מעבדי CPU מבוססי ARM.

פוטנציאל מכירות של 50 מיליארד דולר

הואנג: "אבל נהיה לקוח גדול של אינטל". "אנחנו מחוייבים למפת דרכים מבוססת ARM. יש לנו מעבדי ARM חדשים הנמצאים בתהליכי פיתוח. זה לא משפיע על העיסקה הזו. הארכיטקטורה שלנו מתאימה לכל ארכיטקטורות המיחשוב הקיימות". הוא גם הבהיר שהעיסקה לא תפגע ביחסי העבודה של אנבידיה עם TSMC, המייצרת כיום את כל השבבים של אנבידיה".

בתשובה לשאלה מדוע ההסכם כולל השקעה הונית באינטל, הוא אמר שהמהלך יאפשר לאנבידיה לשלב מעבדי CPU של אינטל עם שבבי ה־GPU שלה ולמכור אותם במודל passthrough, שירחיב את היקף השוק של שתי החברות. הוא העריך שהעיסקה מבטאת פוטנציאל מכירות של עד 50 מיליארד דולר בשנה לשתי החברות. "הדבר יתרום להצלחת אינטל, ולכן יש בהשקעה ההונית הזו גם הגיון עסקי".

מדובר היה בארוע מעניין מאוד מבחינת המסרים הסמויים שהיו בו: ג'נסן הואנג אשר רגיל להשתתף בארועים ציבוריים כשהוא לבוש במעיל עור שחור, היה הפעם לבוש בחליפה מחוייטת ומצוחצחת. ליפ-בו טאן, שהופעתו תמיד מדוקדקת ומחוייטת, היה לבוש וסט ספורטיבי, כאילו הוא כרגע ירד מהאופנוע שלו… בפרק השאלות והתשובות, גילה טאן שהשיחות שלו עם הואנג החלו מייד לאחר שנכנס לתפקיד מנכ"ל אינטל לפני כשישה חודשים, ושצוותי הארכיטקטורה של שתי החברות כבר החלו לעבוד על השילוב הטכנולוגי בין שתי הארכיטקטורות.

אירופה חנכה את מחשב-העל Jupiter

[בתמונה: ארונות השרתים של מחשב-העל ג'ופיטר. מקור: מכון המחקר Julich]

אירופה סימנה השבוע ציון דרך טכנולוגי כאשר השיקה את JUPITER, מחשב-העל הראשון ביבשת בקטגוריית ה-exascale – יכולת מחשוב של קווינטיליון (10 בחזקת 18) פעולות חישוב בשנייה. זהו מחשב-העל העוצמתי ביותר שהוקם אי־פעם על אדמת אירופה. המערכת, שנבנתה במרכז המחקר יוליך שבגרמניה, מציבה את האיחוד האירופי בשורה אחת עם המעצמות הגלובליות בתחום מחשוב-העל. JUPITER מדורג כיום במקום הרביעי בעולם מבחינת כוח חישוב, אחרי El Capitan האמריקני (כ-1.74 אקסה-פלופס), Frontier האמריקני (כ-1.35 אקסה-פלופס) ו־Aurora האמריקני (כ-1.01 אקסה-פלופס).

למרות טקס ההשקה הרשמי, JUPITER טרם נכנס לפעילות מלאה. המערכת נמצאת כעת בשלבי אינטגרציה אחרונים, והפעלתה המדעית הרחבה צפויה להתחיל לקראת סוף 2025 ולהתרחב במהלך 2026.

העוצמה של JUPITER נשענת על ליבת חומרה חדשנית הכוללת יותר מעשרים אלף שבבי Grace Hopper GH200 של חברת NVIDIA, המשלבים כוח עיבוד גרפי עצום עם יחידות CPU מתקדמות. הארכיטקטורה המודולרית של המחשב מחולקת לשני חלקים: מודול הבוסטר ומודול הקלאסטר. מודול הבוסטר מהווה את מנוע החישוב המרכזי ומבוסס כמעט כולו על יחידות GPU, שנועדו לבצע סימולציות אקלימיות, חישובים מדעיים מורכבים והרצות של מודלים עצומים בבינה מלאכותית.

לעומתו, מודול הקלאסטר נשען יותר על יחידות CPU ומספק יכולות עיבוד כלליות וגמישות, כך שניתן להריץ בו משימות הדורשות שליטה רחבה בקלט־פלט או שילוב בין עבודות HPC קלאסיות לבין עומסי AI כבדים. השילוב בין שני המודולים מעניק למערכת גם כוח עצום וגם גמישות שימושית לחוקרים מתחומים שונים.

אחד המרכיבים החדשניים ב-JUPITER הוא מערך הקירור שלו. במקום מאווררים או מים קרים, נעשה שימוש בקירור ישיר במים חמים. הצנרת מעבירה מים בטמפרטורה של כשלושים עד ארבעים מעלות מעל הרכיבים הלוהטים, מה שמאפשר פיזור חום יעיל במיוחד תוך חיסכון משמעותי בצריכת אנרגיה. יתרה מזאת, החום שנפלט מהמחשב נאסף ומשמש לחימום מבנים בקמפוס יוליך, כך שהמערכת הופכת לכלי לא רק מדעי אלא גם סביבתי.

כדי לאפשר תקשורת מהירה בין עשרות אלפי השבבים והמודולים השונים, JUPITER מצויד ברשת InfiniBand Quantum-2 של אנבידיה, שפותחה במרכז המו"פ של החברה בישראל. טכנולוגיית InfiniBand Quantum-2 מספקת קצב העברה של עד 400 גיגה־ביט לשנייה לכל פורט עם השהיה מזערית. היא משמשת את JUPITER לחיבור אלפי שבבים ומודולים כך שיפעלו יחד כמעט כמחשב יחיד, ומאפשרת להריץ סימולציות ומודלי AI בקנה מידה חסר תקדים.

לצד NVIDIA, תרמו לפרויקט גם חברות אירופיות מובילות. Eviden, חטיבת הסופר־מחשוב של קבוצת Atos הצרפתית, ו-ParTec הגרמנית, לקחו חלק מרכזי בהקמה ובניהול המערכת. הן פיתחו יחד את שכבת הניהול ParaStation Modulo ואת פתרונות ה-xScale, המשולבים עם רכיבי תוכנה ייחודיים של מרכז הסופר־מחשוב ביוליך. שיתוף הפעולה הזה מדגיש את השאיפה האירופית לעצמאות טכנולוגית בתחום רגיש ואסטרטגי, שבו עד כה נשלטה הבמה בעיקר בידי ארצות הברית ואסיה.

הפרויקט כולו נתמך על ידי יוזמת EuroHPC JU, שמאגדת מימון של האיחוד האירופי, מדינות חברות ושותפים תעשייתיים במסגרת תקציב של מיליארדי אירו. היוזמה נועדה להבטיח שיבשת אירופה לא תישאר מאחור במרוץ העולמי אחר עוצמת חישוב. השקת JUPITER אינה רק אירוע סמלי אלא מהלך אסטרטגי שמציב את אירופה בעמדה חדשה במאבק על ההובלה המדעית והטכנולוגית. המערכת צפויה להאיץ את קצב המחקר בתחומים כמו אקלים, בריאות, אנרגיה ובינה מלאכותית.

חטיבת הקישוריות הישראלית של אנבידיה הכפילה מכירותיה

בתמונה למעלה: פלטפורמת ההאצה Spectrum-X של חברת אנבידיה

מאת יוחאי שויגר

חטיבת הקישוריות (Networking) של אנבידיה, שפעילותה מרוכזת בישראל, ממשיכה להציג קצב צמיחה מהיר אף יותר מזה של החברה כולה. ברבעון השני רשמה החטיבה הכנסות שיא של 7.3 מיליארד דולר – זינוק של 98% בהשוואה לשנה שעברה ו-46% לעומת הרבעון הקודם. הצמיחה נבעה מביקוש חזק למוצרי Spectrum-X Ethernet, InfiniBand ו-NVLink, שהם רכיבי קישוריות קריטיים עבור מרכזי נתונים ומחברים בין המעבדים בשרת ובין השרתים השונים.

כך עולה מהדו"ח הרבעוני של חברת אניבידה העולמית. מהדו"ח מתברר שמוצרי Spectrum-X לבדם כבר מייצרים הכנסות שנתיות בהיקף של יותר מ-10 מיליארד דולר, והם הראו קצב צמיחה דו-ספרתי ברבעון האחרון. גם משפחת המוצרים הנוספת של החטיבה רשמה ביצועים יוצאי דופן: ההכנסות מ-InfiniBand כמעט והוכפלו בתוך רבעון, הודות לאימוץ הדור החדש XDR, המספק רוחב פס כפול מהגרסה הקודמת. היכולת הזו חיונית במיוחד להרצת המודלים הגדולים של יישומי בינה מלאכותית.

במקביל, גם הביקוש לטכנולוגיית NVLink, המספקת קישוריות בין רכיבים בתוך השרת – ממשיך לצמחו במהירות. בין השאר בזכות הגידול במכירות שרתים של אנבידיה, דוגמת GB200 ו-GB300. בשיחת הוועידה שלאחר פרסום הדו"ח, נמסר ש“הדרישות ההולכות וגדלות של אשכולות חישוב ל-AI מחייבות רשתות יעילות במיוחד ובעלות השהייה נמוכה”. זהו מסר המחדד את חשיבותה של החטיבה הישראלית לצמיחת החברה כולה. בסך הכל, מכירות החברה ברבעון השני צמחו בכ-56% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בשיא של 46.7 מיליארד דולר.

הצהרות לחוד, וביורוקרטיה לחוד

למרות שאנבידיה קיבלה בחודש יולי רישיונות למכירת שבבי H20 לחלק מלקוחותיה בסין, היא עדכנה אתמול בשיחת הוועידה כי בפועל לא בוצעו כל מכירות ללקוחות הללו. הסיבה לכך נעוצה במצב רגולטורי לא ברור: הממשל האמריקאי הביע ציפייה לקבל 15% מההכנסות ממכירות אלו, אך טרם פרסם תקנה רשמית שמסדירה זאת, מה שהותיר את אנבידיה ללא יכולת ממשית לנצל את הרישיונות שכבר הוענקו.

במקביל, אנבידיה פועלת לפתח גרסת Blackwell ייעודית לשוק הסיני. "המוצרים שלנו מתוכננים ונמכרים לשימוש מסחרי מועיל, וכל מכירה ברישיון תתמוך בכלכלה האמריקאית ובהובלתה הטכנולוגית”, נאמר בשיחת הוועידה. לאור חוסר הוודאות הרגולטורית, באנבידיה לא הכלילו בתחזית לרבעון הבא את ההכנסות הצפויות ממכירות H20 לסין. במידה והעניין יוסדר, בחברה מעריכים כי מכירות H20 יסתכמו ברבעון השלישי ב-2-5 מיליארד דולר.

הדור הבא כבר בייצור

אנבידיה עדכנה שפלטפורמת Rubin, הדור הבא של מערכות ה-AI שלה, כבר נכנסה לייצור במפעלי השבבים. זו הפעם הראשונה שהיא מציעה פלטפורמה מלאה הכוללת גם CPU מתוצרתה (Vera), במקום להסתמך על מעבדים של אינטל ו-AMD כפי שהיה בעבר. לצד Vera יכלול המערך את כרטיסי ה-Rubin GPU, והם יחד יהוו את ליבת החישוב של המערכת.

הפלטפורמה תכלול גם רכיבי קישוריות חדשים שפותחו בישראל: כרטיס הרשת המתקדם CX9 SuperNIC, מתג NVLink חדש בעל קיבולת משופרת, מתגי Spectrum-X מחוזקים, ומעבד סיליקון-פוטוניקס המאפשר תקשורת אופטית מהירה במיוחד בין שרתים ושבבים. פלטפורמת Rubin תיכנס לייצור המוני במהלך 2026. בכך שומרת אנבידיה על קצב פיתוח שנתי של פלטפורמות חדשות, ומשדרת ללקוחות כי היא ממשיכה לחדש לא רק ברמת ה-GPU, אלא גם בתחומי המחשוב, הקישוריות והתוכנה.

ביקוש מדינתי גובר

תחום צומח חדש קיבל את הכינוי "AI ריבוני". מדובר בפרוייקטים לאומיים שבמסגרתם מדינות בונות תשתיות בינה מלאכותית עצמאיות על בסיס כוח מחשוב, נתונים וכוח אדם מקומיים. היא מעריכה שמכירותיה בתחום הזה ידיעו השנה להיקף של יותר מ-20 מיליארד דולר – יותר מאשר הכפלה בהשוואה לשנת 2024.

מדובר ביוזמות רחבות היקף, שבהן אנבידיה ניצבת בחזית: באירופה הודיעה הנציבות על השקעה של 20 מיליארד אירו בהקמת 20 “מפעלי AI” בצרפת, גרמניה, איטליה וספרד – מתוכם חמישה "ג’יגה-מפעלים" שצפויים להגדיל פי עשרה את קיבולת המחשוב ביבשת. בבריטניה נחשף לאחרונה מחשב-העל Isambard-AI, המופעל על ידי טכנולוגיות של אנבידיה, המספק 21 אקזה-פלופס של ביצועים ומיועד להאיץ מחקר בתחומים כמו גילוי תרופות ומודלים אקלימיים.

 

דיווח: ארה"ב מתקינה רכיבי מעקב בשרתים מתקדמים כדי למנוע הברחות לסין

[בתמונה: שרת של חברת Dell. מקור: Dell]

ארצות הברית נוקטת בצעד חסר תקדים במאבקה בהברחות שבבי בינה מלאכותית מתקדמים לשוק הסיני. לפי דיווח בלעדי היום ברויטרס, רשויות האכיפה האמריקאיות מטמיעות רכיבי מעקב פיזיים בשרתים מתוצרת דל (Dell) וסופר-מיקרו (Supermicro) הכוללים שבבים של אנבידיה ו-AMD, כדי לאתר ניסיונות להסיטם מהיעד החוקי ולהבריחם לסין.

ההתקנים מותקנים באופן סמוי בתוך האריזות או המכשירים עצמם, ומאפשרים מעקב בזמן אמת גם לאחר שהציוד יצא מהמפעל. המבצע, שהחל בשימוש נקודתי כבר ב-2024 והפך למערכתי ב-2025, מנוהל בשיתוף המחלקה לביטחון המולדת, ה-FBI ורשות המכס, ומהווה חלק מהידוק הפיקוח על ייצוא טכנולוגיות רגישות.

הצעד נועד להתמודד עם תופעה רחבה של הברחות שבבים מתקדמים, המבוצעות באמצעות רשתות מורכבות של חברות צד שלישי, מתווכים וכנופיות פשע מאורגנות. ההברחות כוללות לעיתים רכישות חוקיות לכאורה בשווקים חופשיים, שממשיכות במסלולים עקיפים דרך מדינות באסיה, אירופה והמזרח התיכון, עד להגעת הציוד לסין. חלק מהגורמים המעורבים משתמשים בזהויות בדויות, בזיוף מסמכי ייבוא ובשינוי ייעוד הסחורה כדי להסוות את יעדה האמיתי.  לפי ההערכות, חלק מהשבבים המוברחים מגיעים לשימושים צבאיים ולפרויקטים ביטחוניים בסין, מה שמחזק את מאמצי האכיפה האמריקאיים.

המהלך מגיע במקביל למתיחות בין ארצות הברית לסין סביב טכנולוגיות בינה מלאכותית. לאחרונה חזרה אנבידיה לשווק גרסה מותאמת של שבב H20 לשוק הסיני לאחר שקיבלה רישיון ייצוא, אך ההסכמה לוותה בהגבלות ובדרישות כספיות מצד וושינגטון, לפיהן אנבידיה ו-AMD יפרישו לרשויות בארצות הברית 15% מהכנסותיהן ממכירות שבבים מתקדמים לסין. מנגד, בייג’ינג הזהירה כי השבב עלול להכיל “דלת אחורית” המאפשרת שליטה מרחוק, ודרשה הוכחות לבטיחותו. אנבידיה דחתה את הטענות והבהירה כי הכנסת מנגנוני מעקב או שליטה חיצוניים תפגע קשות באמון הגלובלי ותסכן תשתיות קריטיות.

אנבידיה השיקה מודלי הסקה לסוכני AI, שפותחו בישראל

חברת אנבידיה (Nvidia) הכריזה על שני מודלי הסקה חדשים ייעודיים לסוכני AI. שני המודלים, Nano 2 ו-Llama Nemotron Super 1.5, הם חלק ממשפחת מודלי ההסקה Nemotron של אנבידיה, והם פותחו בין היתר במרכז הפיתוח של אנבידיה בישראל. זו הפעם הראשונה שאנבידיה חושפת פעילות מו"פ בישראל בתחום מודלי AI.

המודלים נבנו במיוחד להפעלת סוכני AI, מערכות אוטונומיות המבצעות משימות מורכבות ורב־שלביות, והם שונים ממודלי ההסקה המוכרים מעולם הצ’אטבוטים. בעוד שמודלי הסקה לשיחה מתמקדים בניהול דיאלוג טבעי, מודלי ההסקה החדשים מותאמים לביצוע מהיר, חסכוני ומדויק של רצפים ארוכים של פעולות – מתכנון והחלטה, דרך הפעלת כלים חיצוניים ועד בדיקת תוצאות – כפי שנדרש בסוכני AI.

Nemotron Nano 2 מציע גרסה קומפקטית להרצה על התקני קצה כמו רובוטים או מצלמות חכמות, ואילו Llama Nemotron Super 1.5, המבוסס על שדרוג של מודל LLaMA של מטא, מיועד למשימות חישוביות כבדות בסביבות עתירות נתונים.

היעילות של המודלים מאפשרת לארגונים לשלב סוכני AI בקנה מידה רחב מבלי להכביד על עלויות המחשוב. בין המשתמשים בטכנולוגיה כבר כיום ניתן למנות את CrowdStrike, Uber, Zoom, EY ואמדוקס הישראלית, בפרויקטים של אוטומציה, שירות לקוחות, לוגיסטיקה וניטור איומים בזמן אמת.

לצד Nemotron, הציגה אנבידיה את Cosmos Reason – מודל ויזואלי-שפתי (VLM) בעל יכולות הסקה פיזיקליות. המודל נועד לאפשר למכונות להבין את העולם הפיזי באופן הדומה לתפיסה אנושית: לזהות חפצים, להבין את מיקומם היחסי, להעריך מרחקים, לזהות תנועה, ולפרש אינטראקציות בין עצמים. הוא משלב בין ניתוח תמונה ווידאו לבין הבנת שפה, כך שניתן "לשאול" אותו על סצנה ולקבל ניתוח מדויק, או להורות לו לבצע פעולה בהתאם למתרחש בזמן אמת.

השילוב בין Nemotron ל-Cosmos Reason מעניק לסוכן AI יכולת פעולה מלאה בעולם האמיתי: Nemotron מספק את "המוח", כלומר תכנון, חישוב, לוגיקה וקבלת החלטות, בעוד Cosmos Reason מספק את "החושים" – ראייה, הבנה מרחבית והסקה פיזיקלית. יחד הם מאפשרים לסוכן לא רק לחשוב אלא גם לראות, להבין ולפעול, לדוגמה ברובוט תעשייתי שיכול לזהות תקלה, לתכנן את דרך התיקון, ולהוציא אותה לפועל באופן אוטונומי לחלוטין.

Jericho-4 של ברודקום מספק לה יתרון מול אנבידיה בתחום הקישוריות

[בתמונה: שבב Tomahawk 6. מקור: ברודקום]

חברת ברודקום (Broadcom) הכריזה אתמול (ב') על השקה מסחרית של Jericho-4 – שבב תקשורת חדש המיועד לתמוך בתעבורת נתונים בקנה מידה עצום. מדובר בשבב הדגל החדש בסדרת Jericho של ברודקום, אשר תוכנן לאפשר קישוריות בין מרכזי נתונים מרוחקים, כחלק ממערכות AI מבוזרות המשלבות עד מיליון יחידות עיבוד (XPU). בעקבות ההכרזה, עלתה אתמול מניית החברה ביותר מ-3% לשווי שוק של 1.4 טריליון דולר.

Jericho-4 מציע קצב העברה של 51.2 טרה-ביט לשנייה (Tbps) ומעבד עד 77 מיליארד חבילות מידע בשנייה – שיפור משמעותי ביחס לדור הקודם, Jericho-3, שתמך בקצב מקסימלי של 28.8 Tbps. מלבד קצב ההעברה, הדור החדש כולל גם שילוב של זיכרון HBM ישירות על השבב, המשמש כ"חיץ" פנימי שמאפשר ספיגת עומסים פתאומיים מבלי לאבד מידע או להוריד ביצועים – תכונה קריטית במערכות AI עתירות תעבורה. כחלק מהתכנון, השבב תומך גם בתעבורה מוצפנת (MACsec) בקצב מלא וללא פגיעה בביצועים, וכן מאפשר שימוש ב-HyperPort – פורמט חדש המאגד ארבעה חיבורי 800GbE לקישור אחד של 3.2 Tbps, לצמצום מורכבות התקשורת והריווח במרכזי נתונים. Jericho-4 בנוי על טכנולוגיית ייצור 3 ננומטר של TSMC – מהלך שמבטיח יעילות אנרגטית ושיפור משמעותי בצפיפות הארכיטקטונית.

אסטרטגיית "שלושת השבבים"

ההכרזה על Jericho-4 משלימה את אסטרטגיית שלושת השבבים של ברודקום, המציעה כיסוי לכל שלוש שכבות הקישוריות במרכזי נתונים מודרניים: Tomahawk Ultra לטווח קצר (בתוך שרתים וארונות), Tomahawk-6 לקישוריות בתוך הדאטה סנטר, ו-Jericho-4 לטווחים גיאוגרפיים בין מרכזי נתונים. כל שלושת השבבים פועלים בפרוטוקול Ethernet פתוח, ומבוססים על עקרונות יוזמת OpenTIME – יוזמה שמקדמת שקיפות וסטנדרטיזציה בתחום הרשתות למערכות AI. האסטרטגיה של ברודקום מספקת מענה מקצה לקצה – בניגוד לאנבידיה, שמציעה פתרונות תקשורת חזקים אך מוגבלים יותר בהיקף הפריסה. בעוד אנבידיה מתמקדת במערכות NVLink ו-NVSwitch, המיועדות בעיקר לחיבור בין GPU-ים בתוך מערכות DGX ובין שרתים סמוכים, ברודקום מציעה חלופה פתוחה וגמישה, הפועלת גם בקנה מידה עולמי, בין אתרים מרוחקים.

השילוב בין רוחב פס גבוה, יכולת הצפנה מתקדמת, קנה מידה אקסה-סקיילי והאחידות של Ethernet – הופך את Jericho-4 לאחד הרכיבים הקריטיים בפאזל התשתיות לעולם ה-AI. הוא צפוי להשתלב במערכות של ענקיות מחשוב ענן, ספקיות GPU, וחברות הבונות דאטה סנטרים חדשים עם קיבולת חישוב של מאות אלפי יחידות עיבוד מואצות. —

אנבידיה וגוגל במו"מ להשקעה ב-Vast Data לפי שווי של 30 מיליארד דולר

בתמונה למעלה: הצוות של Vast Data. מקור: אתר Vast Data

סוכנות הידיעות רויטרס דיווחה בסוף השבוע (ו') כי ענקית השבבים אנבידיה וקרן ההשקעות של גוגל, CapitalG, נמצאות במשא ומתן מתקדם להשקעה בחברת תשתיות הבינה המלאכותית Vast Data, לפי שווי של עד 30 מיליארד דולר. אם העסקה תצא לפועל, מדובר בזינוק דרמטי מהשווי האחרון של החברה, אשר עמד על 9.1 מיליארד דולר בלבד לפני כשנתיים.

לפי הדיווח, Vast Data כבר רושמת תזרים מזומנים חיובי, ומציגה צמיחה מרשימה – עם הכנסות שנתיות חוזרות (ARR) של כ-200 מיליון דולר בשנה בינואר 2025, וצפי להכנסות של כ־600 מיליון דולר בשנת 2026. העסקה הנבחנת כוללת השקעה הונית משמעותית, לצד שותפות אסטרטגית.

חברת Vast Data נוסדה ב-2016 על-ידי רנן הלק ושחר פינבליט, יזמים ישראלים שצמחו מתוך תחום האחסון והחומרה. אף שמטה החברה ממוקם כיום בניו יורק, הליבה ההנדסית שלה נמצאת בישראל, ובחברה עובדים מאות מהנדסים מקומיים. היא נחשבת היום לאחת מהחברות הישראליות הפרטיות בעלות השווי הגבוה ביותר בעולם.

ביטול צוואר הבקבוק

הטכנולוגיה של Vast מתמודדת עם אחד האתגרים הגדולים של עידן ה-AI: אחסון וניהול נתונים עצומים במהירות גבוהה מאוד, בסביבות המערבות עשרות ואף מאות אלפי מעבדי GPU. הפתרון שהיא מציעה: תשתית אחודה של אחסון, מסד נתונים ויכולת חישוב, המאפשרת למערכות AI לגשת אל מידע בקצבים של טרה-בייט לשנייה, ללא צווארי בקבוק.

הארכיטקטורה של החברה, DASE (Disaggregated and Shared Everything), מתוכננת במיוחד לתמוך בתשתיות מבוזרות – ובכך משתלבת היטב עם סביבות רשת מהירות כמו אלו שיצרה מלאנוקס (Mellanox) הישראלית, שנרכשה על-ידי אנבידיה בשנת 2019, וממשיכה להיות חלק מרכזי בפורטפוליו החומרה והצלחה העסקית של אנבידיה.

Vast Data כבר משתפת פעולה עם CoreWeave, אחת מחברות הענן המתמחות ב-AI שצומחות במהירות עצומה, ואשר גם היא נתמכת על ידי אנבידיה. CoreWeave עושה שימוש בתשתיות האחסון של Vast לצורך הרצת מודלים בקנה מידה עצום. בכך, Vast הופכת לחוליה חיונית באקוסיסטם החדש של מחשוב מבוזר, המוביל על-ידי גופים כמו OpenAI, xAI ואנבידיה עצמה. במובן הזה, Vast Data משלימה את החזון של אנבידיה: לא רק כוח חישוב (GPU), אלא גם שכבת גישה מהירה לנתונים – בדיוק מה שנדרש כדי להאיץ אימון מודלים גדולים והפעלת מערכות AI בזמן אמת.

הפלטפורמה המרכזית של החברה, VAST Data Platform, מאגדת תחת ממשק אחד שלוש שכבות תפעול נפרדות: אחסון, גישה לנתונים ומסד נתונים. אחד מהרכיבים המרכזיים במערכת נקרא VAST DataSpace. הוא מאפשר ליצור "מרחב נתונים אחוד", כלומר, אפליקציות ומערכות AI יכולות לגשת לקבצים, אובייקטים ומידע לא־מובנה מכל מקום, בלי לדעת איפה הוא באמת מאוחסן. רכיב נוסף, VAST DataBase, נותן מענה לצרכים של עיבוד ושאילתות, כך שאין צורך להוציא את המידע החוצה אל בסיסי נתונים חיצוניים.

מערכת מוכוונת AI ו-GPU

המערכת נבנתה במיוחד לעולם של AI ו-GPU, ומותאמת לעבודה עם סביבות כמו DGX של אנבידיה, CoreWeave, או שירותי ענן ייעודיים ל-LLM. הפלטפורמה של Vast מציגה ביצועים גבוהים במיוחד, שמאפשרים להזרים נתונים למודלי AI בקצבים של עשרות ומאות ג׳יגה-בייט לשנייה, תוך שהיא שומרת על זמינות של "שישה תשיעיות" (99.9999%). במקביל, היא יודעת לנהל פטה-בייטים של נתונים בצורה Vמאפשרת גישה מהירה גם לאחסון קבצים רגיל, גם לאובייקטים, וגם למידע שמוזן למודלים גדולים בזמן אמת. הממשק תומך בפרוטוקולים כמו NFS, S3 ו־RDMA, כלומר היא יכולה להשתלב כמעט בכל סביבה – מארגון מסורתי ועד מרכזי נתונים גדולים המפעילים מערכות כמו GPT או מודלי ראייה. השעלוב בין ביצועים, גמישות וארכיטקטורה חכמה הפך את Vast לפלטפורמה חשובה בשוק תשתיות ה-AI.

מרכז נתונים עם 100,000 מעבדי אנבידיה

חברת האנרגיה הנורבגית Aker ASA הודיעה על הקמת מרכז נתונים תעשייתי חדש לצורכי בינה מלאכותית, בשיתוף עם חברת Nscale Global Holdings ו-OpenAI. המיזם, שיוקם בצפון נורבגיה תחת השם Stargate Norway, יהפוך עד סוף 2026 לאחד ממתקני המחשוב הגדולים באירופה. לפי ההודעה, המתקן יופעל כולו באמצעות אנרגיה הידרואלקטרית מתחדשת, ויכיל כ-100,000 מעבדים של Nvidia. ההשקעה בשלב הראשון נאמדת בכמיליארד דולר, אולם התכונית כוללת אופציה להכפלת ההשקעה עד פי עשרה. השותפות בין Aker ל-Nscale תתבסס על חלוקה שווה, כאשר OpenAI תהיה בתחיל משתמש מרכזי, ובשלב מאוחר יותר ייתכן שתצטרף גם כבעלת מניות.

המתקן יפעל בהספק של 230 מגה-וואט, עם תכנון להרחבה נוספת של 290 מגה-וואט. הוא יתבסס על טכנולוגיות קישוריות מהדור החדש כמו NVLink ורכיבי GB300 Superchips ASA. הקמת המתקן היא מהלך אסטרטגי שעשוי לסמן נקודת מפנה עבור אירופה, שבמשך שנים נותרה מאחור ביחס לארצות הברית וסין בכל הנוגע לתשתיות מחשוב בקנה מידה תעשייתי. בעוד שבארה"ב מוקמים מרכזי עיבוד עצומים על ידי ענקיות כמו מיקרוסופט וגוגל, מדינות אירופה התמודדו עם חסמים של עלויות אנרגיה גבוהות, רגולציה מחמירה ופיצול פוליטי.

תאגיד Aker הנורבגי פועל בתחומי התעשייה, האנרגיה והטכנולוגיה, ומשקיע בשנים האחרונות בתחום התשתיות הדיגיטליות. Nscale Global Holdings היא חברה אמריקאית המתמחה בפיתוח והקמת מרכזי נתונים עתירי ביצועים (HPC), בדגש על יישומי בינה מלאכותית בקנה מידה גדול. אף שנורבגיה איננה חברה מן המניין באיחוד האירופי, היא מציעה מענה לחסמים אלו באמצעות אנרגיה מתחדשת זולה, אקלים קר שמתאים לקירור טבעי, ותמיכה ממשלתית במיזמים טכנולוגיים. המהלך משתלב בשאיפה של האיחוד האירופי להשיג "ריבונות דיגיטלית". כלומר, להקים תשתיות AI עצמאיות בתוך אירופה, לצמצם את התלות בשירותים חיצוניים והבטחת נגישות ליכולות חישוב מתקדמות עבור מוסדות מחקר, חברות מקומיות וממשלות. Stargate Norway עשוי להיות הראשון בסדרה של מתקנים דומים, שיחזקו את מעמד היבשת בתחרות העולמית על השליטה בטכנולוגיות בינה מלאכותית.

דיפלומטיה ושבבים: מנכ"ל אנבידיה מתווך בין המעצמות

כמו בביקור של אישיות ממלכתית, ביקורו המתוקשר בימים אלה בסין של מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, משלב בין עסקים לפוליטיקה, דיפלומטיה ותרבות. זהו ביקורו השלישי של הואנג בסין בשנתיים האחרונות, והוא מתרחש בדיוק כשהמתח הטכנולוגי בין המעצמות רושם תפנית מפתיעה. במהלך ביקורו השתתף הואנג בכנס אקספו בנושא שרשרת האספקה, ערך פגישות עם בכירים בתעשיית הטכנולוגיה הסינית, ואף נפגש עם נציגים ממשלתיים, בהם סגן שר התעשייה והטכנולוגיה.

ספק אם יש כיום חברה בודדת המשפיעה כל כך על מאזן הכוחות הטכנולוגי בעולם, כמו אנבידיה. החברה מספקת את לב-לבן של תשתיות ה-AI: השבבים שמאפשרים למודלים לרוץ, ללמד את עצמם, לייצר תובנות – ובעתיד, אולי גם לקבל החלטות בשם ממשלות.במסיבת עיתונאים שנערכה בבייג'ינג הוא שיבח בגלוי את ההתקדמות של סין בתחום הבינה המלאכותית: "מודלי ה-AI הסיניים הגיעו לרמה עולמית. זהו הישג יוצא דופן המעיד על עומק ההשקעה, הכישרון והחזון שקיימים כאן," אמר, והוסיף: "AI הוא לא משאב פרטי. זו מהפכה שיכולה לפרוח רק אם תהיה נגישה ומשותפת."

מקונפליקט לממלכתיות: שינוי האווירה בין הביקורים

הביקור הנוכחי של הואנג מהדהד במיוחד על רקע הביקור הקודם שלו בסין, באפריל 2025 – ביקור שנערך כמעט במחשכים. אז, ברקע הסלמה חדה במלחמת הסחר בין סין לארצות הברית, הגיע הואנג לבייג'ינג כדי לנהל שיחות סגורות עם גורמים בכירים, בניסיון לאפשר לאנבידיה להמשיך ולמכור שבבים "מותאמים" לשוק הסיני מבלי לעבור על ההגבלות האמריקאיות.

הביקור ההוא התקיים בזמן שמשרד המסחר האמריקאי החמיר את הרגולציה, והקונגרס פתח בבדיקה נגד החברה בחשד לעקיפת מגבלות היצוא. הסיקור הסיני היה רופף, היחסים היו מתוחים, וההישגים – זמניים. כעת, שלושה חודשים בלבד לאחר מכן, המעמד שונה בתכלית: ביקור ממלכתי, השתתפות בכנס רשמי, מסיבת עיתונאים פתוחה, וחיבוק תקשורתי. Global Times, ביטאון המזוהה עם המשטר, פרסם פרשנות שכותרתה: "ג'נסן הואנג מביא עמו רוח של גישור: לא בין שבבים – אלא בין עולמות".

צעד קדימה בוושינגטון, חצי צעד בבייג'ינג

בשבועות שקדמו לביקור, הממשל האמריקאי אותת על נכונות לחדש חלק מהרישיונות שאיפשרו לאנבידיה למכור שבבי AI מותאמים לסין. מדובר בעיקר בשבב H20 – גרסה מוחלשת של שבבי הדגל – שתוכננה במיוחד לעמוד בתנאי הרגולציה, אך עדיין להציע ביצועים גבוהים לשוק הסיני. מעט לאחר מכן, סין השיבה במחווה מפתיעה: הרגולטור הסיני אישר את המיזוג בין Cadence ל-Ansys – שתי חברות אמריקאיות קריטיות לפיתוח שבבים. מדובר באות נדיר של שיתוף פעולה, דווקא בעידן של חשדנות הדדית.

האינטרס הכלכלי: שוק שהלך והתרחק

מעבר לגשר הדיפלומטי, לביקור של הואנג יש גם תמריץ כלכלי מובהק ואסטרטגי עבור ענקית המעבדים. אנבידיה היא אולי החברה שנפגעה הכי קשה ממדיניות מגבלות הייצוא של הממשל האמריקאי כלפי סין בשנים האחרונות. שורת האיסורים שהחלו ב־2022 מנעו מהחברה למכור את שבביה המתקדמים ביותר – בראשם H100 ו-A100 – לשוק הסיני, שהיה בעבר הלקוח השני בגודלו של החברה אחרי ארה"ב. לפי הערכות אנליסטים, ההגבלות גרעו מיליארדי דולרים מהכנסות החברה.

בתוך החלל שנפער, קמו מתחרות מקומיות, ובראשן Huawei שפיתחה בשנה האחרונה מעבדי AI משלה, כדוגמת Ascend 910B, והחלה לזכות באמון גופי ממשל וחברות ענן סיניות. עבור אנבידיה, מדובר באיום כפול: גם איבוד שוק חיוני, וגם היווצרות תשתית אלטרנטיבית בשוק שבו שלטה כמעט לבדה. המאמצים הנוכחיים למכור לסין גרסאות "מותאמות רגולציה" של שבבים, כמו H20, נועדו לא רק לעקוף מגבלות – אלא לשמור על נוכחות, בטרם תתקבע חלופה אסייתית מלאה.

לא רק יצרנית שבבים, אלא תשתית לאומית

על רקע זה, ביקורו של הואנג בבייג'ינג מתפרש לא רק כמהלך עסקי – אלא כמעט כמהלך מדיני. הוא מגיע אליו לאחר פגישה שקיים מוקדם יותר החודש עם נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, בבית הלבן. בין השניים שוררים יחסים חמים: טראמפ לא הסתיר בעבר את הערכתו לאנבידיה, ואף קידם את החברה כמודל לחדשנות אמריקאית. הקשר הזה בא לידי ביטוי גם בביקורו המתוקשר של טראמפ באבו דאבי ובריאד באביב האחרון – ביקור שבו התלווה אליו גם ג'נסן הואנג, כאורח כבוד. לפי גורמים במשלחת, עצם נוכחותו של מנכ"ל אנבידיה שימשה כאות פומבי לכך שארה"ב פותחת בפני המפרציות את שערי תשתיות ה-AI.

במילים אחרות, שבבי אנבידיה הפכו לאתנן גיאו-טכנולוגי שמעניקה וושינגטון לבעלות בריתה, בתמורה להתחייבות להשקעה, נורמליזציה וגישה למשאבים. לפי דיווחים בתקשורת, במהלך שיחה בין טראמפ להואנג בבית הלבן דנו השניים גם בהשלכות של מגבלות הייצוא מול סין, ואולי אף תיאמו מראש את גבולות המהלך מול בייג'ינג. דבר המחזק את התפיסה שהואנג לא רק עוסק במכירת שבבים, אלא גם בתיווך בין מעצמות.

בין טייוואן לאמריקה – האיש שבא מהאמצע

ג'נסן הואנג הפך לדמות המסמלת את אפשרויות ואת יתרונות הגישור בין המזרח למערב. הוא נולד ב־1963 בטייוואן, ובגיל תשע היגר עם משפחתו לארה"ב. הילד הקטן שהחל את דרכו כשוטף כלים בבית מלון באיידהו, ייסד את אנבידיה והפך למנכ"ל האגדי של החברה שבעשור האחרון היא לא רק חלוצה טכנולוגית, אלא עוגן אסטרטגי של ממש.

בתוך דמותו משתקפים קווי המפגש בין תרבויות, בין שפות ובין תפיסות עולם שונות. הוא מדבר אנגלית שוטפת וסינית מדוברת, מכיר את שוקי המערב ואת רגישויות המזרח, ולפעמים נדמה שהוא עצמו מהווה את המעגל האחד שמכיל שני קטבים. בכנס שנערך בשנגחאי, כשהוא לבוש בחליפת טאנג מסורתית, הוא פנה אל הקהל בשפה המקומית ואמר: "אנחנו לא רק משתפים פעולה – אנחנו לומדים זה מזה. ההצלחה של AI לא תבוא ממונופול, אלא מהפרייה הדדית".

אנבידיה כמעצמה טכנולוגית-פוליטית

בעידן שבו תשתיות בינה מלאכותית הן משאב לאומי, אנבידיה – באמצעות דאטה סנטרים, שיתופי פעולה ותכנון שבבים – הופכת לשחקן גיאופוליטי. אין זה מקרה שהיא שותפה להקמת מרכזי AI בכל העולם: בערב הסעודית, הודו, יפן ואירופה. לכל מדינה חשובה היום הגישה לחומרה שתשפיע על הבינה – ואיתה, על העתיד.

סימני הפשרה: סין מאשרת את מיזוג סינופסיס-אנסיס, אנבידיה חוזרת למכור בסין

רשות השוק הממשלתית של סין (SAMR) הודיעה אתמול (ב') על מתן אישור מותנה לחברת סינופסיס (Synopsys) האמריקאית לרכישת חברת Ansys, במסגרת עסקה בשווי של כ‑35 מיליארד דולר שנחתמה לפני יותר משנה. האישור מצד הרגולטור הסיני מסיר את המכשול האחרון להשלמת העסקה, וזאת לאחר שהרשויות בארצות הברית, בריטניה והאיחוד האירופי כבר נתנו אור ירוק.

את האישור מצד הרגולטור הסיני לא ניתן לנתק מההקשר הגיאו-פוליטי בין שתי המעצמות. האישור המותנה ניתן לאחר שארצות הברית הקלה בתחילת החודש את הגבלות היצוא על תוכנות לתכנון שבבים, הגבלות שהעמידו בספק את המשך פעילותן של ספקיות כמו סינופסיס וקיידנס בסין.

כאמור, האישור שניתן מותנה במספר דרישות מצד הרשות הסינית לסינופסיס, ובכלל זה שמירה על חוזים קיימים מול לקוחות סיניים, כולל תנאי מחיר ושירות, המשך אספקת מוצרי EDA (תכנון אוטומציה אלקטרונית) לשוק הסיני באופן הוגן וללא הפליה, וכן קיום הסכמי תאימות בין המערכות ושימורם על פי בקשה מצד לקוחות. הרשות הסינית דרשה גם ביצוע מינימלי של פירוקים (divestitures), איסור על חבילה מאולצת של מוצרים, ודגש על תאימות לתוכנות מתחרות כמו קיידנס.

הסיניות מסתערות על ה-H20

הלילה (בין שני לשלישי), עדכנה אנבידיה כי היא הגישה בקשה לקבלת רישיון עבור מכירת מעבדי NVIDIA H20 בסין, וכי בממשל האמריקאי עדכנו כי הרישיון יינתן.

מייסד ומנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, מבקר בימים אלה בסין, וצפוי לנכוח ביריד טכנולוגי חשוב ולקיים מסיבת עיתונאים. זהו הביקור השני השנה של הואנג בסין, ונראה כי הוא ממצב את עצמו כמתווך חשוב בין המדינות וכצינור להעברת מסרים בין המנהיגים.

הואנג גם עדכן את לקוחות החברה כי אנבידיה הגישה בקשות לרישוי על מנת לחזור ולמכור את המעבד הגרפי NVIDIA H20. הממשל האמריקאי עדכן את אנבידיה כי הרישיונות יינתנו, והחברה מקווה להתחיל במשלוחים בקרוב. ברויטרס דווח היום כי ישנו ביקוש עצום בקרב ספקיות הענן וחברות ה-AI הסיניות למעבדי H20 של אנבידיה.

לבסוף, חשף הואנג מעבד גרפי חדש מסדרת NVIDIA RTX PRO העומד באופן מלא בדרישות הרגולציה ו"מתאים במיוחד לבינה מלאכותית של תאומים דיגיטליים עבור מפעלים חכמים ולוגיסטיקה".

Dell סיפקה שרתים ראשונים מבוססי Blackwell Ultra

חברת Dell הודיעה השבוע כי השלימה את אספקת מערכת השרתים GB300 NVL72 הראשונה בעולם, המבוססת על מעבדי העל החדשים של אנבידיה מדגם Blackwell Ultra. המערכת נמסרה לחברת CoreWeave, אחת השחקניות הבולטות כיום בעולם הענן בהיותה ספקית של שירותי עיבוד ייעודיים לבינה מלאכותית. זהו ציון דרך עבור קורוויב, שמקדימה בכך את ענקיות הענן כמו גוגל, אמזון ומיקרוסופט.

המערכת שנמסרה כוללת 72 יחידות GPU מסוג Blackwell Ultra ו־36 מעבדי Grace ARM, משולבים בארון שרתים אחוד (Rack-Scale) מדגם PowerEdge XE9712, המיועד לקירור נוזלי. מדובר בארכיטקטורה עתירת ביצועים, המספקת מעל 1.1 אקזאפלופס (ExaFLOPS) לעיבוד הסקה (Inference) מדויק ומהיר בפורמט FP4 – ומאפשרת מהירויות תגובה חסרות תקדים בהרצת מודלים גנרטיביים.

זהו גם ביטוי נוסף לשיתוף פעולה ההדוק בין דל לאנבידיה, שצבר תאוצה בשנתיים האחרונות. דל, כספקית חומרה ותשתיות IT , לקחה על עצמה את האתגר לבנות מערכת אינטגרטיבית שלמה הכוללת GPU, CPU, אחסון, תקשורת וקירור – ולספק אותה ללקוח כמוצר שלם, מותאם ונבדק מראש (Turnkey System). המערכת מבוססת על רשתות NVLink מהדור החמישי וחיבורים פנימיים בקצב של עד 130TB/s – שמנצלים עד תום את פלטפורמת Blackwell של אנבידיה.

קורוויב מצידה, ממשיכה לבסס את מעמדה כשחקנית מפתח בענן ה-AI. החברה, שהוקמה ב־2017, מפעילה עשרות מרכזי נתונים המוקדשים ל-GPUs בלבד, ומספקת שירותים לסטארטאפים בתחום מודלים גנרטיביים, תעשיית הסרטים, ביוטכנולוגיה, מסחר כמותי ועוד. היא נחשבת כיום לצרכנית GPU הגדולה ביותר מחוץ לענקיות הטכנולוגיה – והייתה הראשונה להתחייב לרכישת מערכות מבוססות GB200 ו-GB300 בקנה מידה רחב. בקורוויב מדגישים כי המערכת החדשה מאפשרת מהירות תגובה גבוהה פי 10, יעילות אנרגטית טובה פי 5, וביצועים גבוהים פי 50 בהרצת מודלים לעומת הדור הקודם – תוצאה ישירה של הארכיטקטורה הריכוזית והקירור המתקדם.

[מקור תמונה: Dell]

 

הכנסות חטיבת הקישוריות של אנבידיה זינקו ל-5 מיליארד דולר

חברת אנבידיה (Nvidia) דיווחה הלילה על הכנסות שיא בפעם השביעית ברציפות. ככל שפעילותה בתחום מרכזי הנתונים מתרחבת, כך גם גדלות ההכנסות ממוצרי הקישוריות, המפותחים במרכז של אנבידיה בישראל, על בסיס הטכנולוגיה של מלאנוקס (Mellanox). ברבעון הראשון הסתכמו ההכנסות מחטיבת הקישוריות ב-5 מיליארד דולר – גידול של 63% לעומת הרבעון הקודם. יש לציין כי מדובר בגידול גבוה משמעותית מהגידול הרבעוני בכלל הכנסות החברה, שצמחו ב-12% ל-44.1 מיליארד דולר.

אפשר לחלק את חטיבת הקישוריות של אנבידיה לשני חלקים עיקריים: רכיבי הקישוריות ממשפחת NVLink, המחברים בין מעבדי ה-GPU באותו מארז או ארון שרתים, ורכיבי קישוריות מבוססי הפרוטוקולים איתרנט ואינפיניבנד, המחברים בין שרתים בתוך מרכז הנתונים. כיום, שתי הקטגוריות הללו מפותחות בישראל. ההכנסות ברבעון הראשון ממכירות הדור החמישי של ה-NVLink, שפותח כחלק מפלטפורמת Blackwell, הסתכמו במיליארד דולר. הגידול הזה משקף את הביקוש האדיר לשבב הבלאקוול, שמכירותיו היוו לא פחות מ-70% ממכירותיה של אנבידיה בתחום מרכזי הנתונים.

גם מתגי האיתרנט Spectrum-X, שפותחו עוד במסגרת מלאנוקס, זוכים לביקוש מוגבר על רקע הגידול בנפח של מרכזי הנתונים. לדברי אנבידיה, ההכנסות ממכירת המתגים צפויות להגיע השנה ל-8 מיליארד דולר. "האימוץ בקרב חברות הענן והאינטרנט, כדוגמת מיקרוסופט, CoreWeave, אורקל ו-xAI, הינו גדול. ברבעון האחרון הצטרפו גוגל ומטא לרשימת הלקוחות של המתגים הללו", סיפר מייסד ומנכ"ל החברה, ג'נסן הואנג, בשיחת הוועידה לאחר פרסום הדו"ח.

הואנג תיאר מירוץ חימוש של ממש בקרב ענקיות הטכנולוגיה. לדבריו, חברות הענן הגדולות (hyper-scalers) פורסות בממוצע מדי שבוע כ-1,000 ארונות שרתים חדשים מדגם NVL72, שכל אחד מהם כולל 72 מעבדי בלאקוול – כלומר כ-72 אלף מעבדי בלאקוול נוספים, בכל שבוע. מיקרוסופט, למשל, צפויה לפרוס מאות אלפי מעבדי בלאקוול, בעיקר לטובת צרכי העיבוד של OpenAI. החברה כבר החלה לשלוח דוגמיות של הדגם Blackwell Ultra, שצפוי להכיל כ-50% יותר זיכרון (HBM) וכך לשפר את יעילות ההסקה (inference). באחרונה השיקה אנבידיה מתגי איתרנט ואינפיניבנד המבוססים על טכנולוגיית סיליקון פוטוניקס, שגם כן פותחו בישראל וצפויים לתרום לחיסכון באנרגיה בתפעול מרכזי נתונים.

מעבדי Xeon 6 במערכות ה-AI של אנבידיה

חברת אינטל הכריזה בסוף השבוע על שלושה דגמים חדשים של מעבדי משפחת Xeon 6, המבוססים על ליבות ביצועים (P-Cores). היא מסרה שאחד מהם, המעבד Xeon 6776P נבחר על-ידי חברת אנבידיה לשמש כמעבד הראשי (head node) במערכת הבינה המלאכותית החדשה שלה, DGX B300, המבוססת על ארכיטקטורת Blackwell. המערכת מיועדת להתמודד עם עומסי עבודה כבדים, כמו אימון והסקת מודלים גדולים.

המעבדים החדשים כוללים את טכנולוגיית Priority Core Turbo – PCT המאפשרת להאיץ את מהירות העבודה של 8 ליבות נבחרות, ממהרות שעון של 3.9 גה"ץ, למהירות שעון של 4.6 גה"ץ. ההאצה מתבצעת במועדים נבחרים, כמו למשל ברגעים הקריטיים של העבודה דוגמת תהליך הכנת הנתונים (data preprocessing), טעינת מודלים וניהול תורי משימותבמערכות בינה מלאכותית, כאשר CPU לא מספיק מהיר, הוא פשוט ממתין ולמעשה לא עושה דבר. ההאצה נועדה למנוע את תופעת ההשהיה הזו.

"תפקידו של מעבד ה-Xeon כ-head node הוא קריטי במערכות AI, אמרה קרין אייבשיץ סגל, סגנית נשיא תאגידית ומנהלת זמנית של קבוצת מרכזי הנתונים באינטל.  בנוסף לטכנולוגיית PCT, המעבדים כוללים עד 128 ליבות P-Core, תמיכה בזיכרון מהיר העובד בקצב של עד 5,200MT/s, כולל MRDIMM, RDIMM ו-CXL, הגדלה של 20% במספר נתיבי ה-PCIe ותמיכה בהאצת חומרה לחישובי מטריצות (AMX).

אנבידיה מגדילה את מרכז המו"פ בתל אביב

בתמונה למעלה: עמית קריג, סגן נשיא בכיר ב-NVIDIA ומנהל מרכז הפיתוח של אנבידיה בישראל

חברת אנבידיה מרחיבה את משרדיה בתל אביב, ומוסיפה אליהם 10 קומות נוספות במגדל רובינשטיין בתל אביב, בנוסף ל-8 הקומות שהיא תופסת כיום. החברה מסרה שלאחר השלמת ההתרחבות, ישתרעו משרדיה על שטח של כ-22,000 מ"ר. במרכז המורחב יהיו כ-1,200 פינות עבודה לצד מעבדות מחקר בינה מלאכותית וחלל כנסים ואירועים. במקום יוקם מתחם הסעדה שיופעל על-ידי קבוצת מחניודה בהובלת השף אסף גרניט. האתר יחל לפעול במתכונת מלאה עד סוף השנה, ויתמוך בהרחבת פעילות המחקר והפיתוח של אנבידיה בישראל.

חברת אנבידיה היא אחת המעסיקות הפרטיות הגדולות במשק. מאז רכשה את חברת מלאנוקס בשנת 2020, היא הכפילה את מספר עובדיה בישראל וכיום היא מעסיקה כ-4,500 עובדים בתל-אביב, יקנעם, תל-חי, מבוא כרמל, רעננה ובאר שבע. מרכז הפעילות הגדול ביותר הוא מתקן מלאנוקס לשעבר ביוקנעם. המרכז בתל אביב הוא השני בגודלו. החברה מסרה שהיא מגייסת עובדים וכעת יש לה כמה מאות משרות פתוחות במשרדיה ביקנעם, תל אביב, רעננה, באר שבע ותל חי.

"אנחנו ממשיכים להעמיק את ההשקעה שלנו בישראל, מתוך אמונה בהון האנושי וביכולת שלו להוביל חדשנות עולמית", סגן נשיא בכיר להנדסת תוכנה ומנהל מרכז המחקר והפיתוח של אנבידיה בישראל, עמית קריג. "הרחבת המרכז בתל אביב תאפשר לנו לגייס עובדים נוספים ולקדם בישראל חדשנות בתחום הבינה המלאכותית".

בתוך משרדי אנבידיה בתל אביב. צילום: אנבידיה
בתוך משרדי אנבידיה בתל אביב. צילום: אנבידיה

 

סעודיה ו-AMD מקימות חוות AI בהשקעה של 10 מיליארד דולר

בתמונה למעלה: מנכ"לית AMD ליסה סו, ונסיך הכתר הסעודי מוחמד בין סלמן

קרן ההשקעות הלאומית של סעודיה, Public Investment Fund – PIF, הכריזה על הקמתה של חברת שירותי הבינה המלאכותית החדשה, HUMAIN, אשר תספק תשתיות חומרה ותוכנה במזרח התיכון ובכל העולם. החברה תקים מרכזי עיבוד ליישומי AI במספר אתרים בעולם, שבהם ירוץ המודל הלשוני ALLAM, שהוא מודל ה-LLM הראשון בעולם המותאם במיוחד לשפה הערבית ולתרבות הערבית. בין השאר, הוא מתוכנן להבנת דיאלקטים ערביים שונים, להתייחס לערכים תרבותיים מקומיים ולהכיר את הייחוד של קהילות ערביות שונות.

הקרן הוקמה על-ידי ממשלת בסעודיה כבר בשנת 1971 במטרה לבצע השקעות בסעודיה ובעולם. בשנת 2015 הוגדרו מטרותיה מחדש והיא קיבלה תפקיד מרכזי בקידום אסטרטגיית Vision 2030, שנועדה לבנות תשתיות שיבטיחו את כלכלת סעודיה ללא תלות בנפט. מדובר בפרוייקט מדינתי המנוהל על-ידי בית המלוכה. כיום יו"ר הקרן הוא יורש העצר וראש הממשלה, הנסיך מוחמד בין סלמן בין עבדול-עזיז אל סעוד. מיד לאחר ההכרזה על השקת החברה, הודיעה AMD על חתימת הסכם עם HUMAIN להקמת חוות שרתים ליישומי בינה מלאכותית בהשקעה כוללת של כ-10 מיליארד דולר.

מדובר בחוות שרתים אשר מחשבי ה-AI שבתוכה יגיעו להספק כולל של 500 מגה-ואט בתוך 5 שנים. היא מתוכננת לספק שירותים כבר ב-2026, ותסתמך על אנרגיה שתספק מדינת סעודיה. תשתית המחשבים של החווה תתבסס כולה על מעבדי ותוכנות AMD, בהם מעבדי ה-GPU ממשפחות AMD Instinct ו-AMD EPYC, מאיצי התקשורת AMD Pensando, מעבדי AMD Ryzen וסביבת התוכנה AMD ROCm. במקביל, החברה מתכננת להקים חוות נוספות בעולם, כולל בארה"ב.

גם אנבידיה מצטרפת לפרוייקט

לא נמסרו פרטים על המבנה העסקי של חברת HUMAIN, אולם מנכ"לית AMD, ד"ר ליסה סו, אמרה שהשותפות כוללת השקעה של AMD במיזם הזה: "ההשקעה שלנו ב-HUMAIN היא אבן-דרך בקידום תשתיות AI גלובליות". במקביל להכרזה הזו, הודיעה חברת אנבידיה (NVIDIA) שהתקיימה פגישה בין הנסיך מוחמד בין סלמן ובין מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג, אשר התלווה לנשיא טראמפ בביקורו בסעודיה. השניים סיכמו על השתתפותה של אנבידיה בפרוייקט ה-AI של HUMAIN.

בשלב הראשון, החברה תרכוש 18,000 מחשבי-על מסוג GB300 Grace Blackwell אשר יקושרו ביניהם ברשת InfiniBand מהירה. חברת HUMAIN גם תתקין את ענן NVIDIA Omniverse הראשון בסעודיה, כדי לספק יכולות תאומים דיגיטליים (digital twins) של אובייקטים פיסיים. אנבידיה גם חתמה על הסכם עם רשות המידע והבינה מלאכותית הסעודית (SDAIA) לפריסה של 5,000 מעבדי GPU ממשפחת Blackwell, לשימוש על-ידי רשויות מקומיות ומשרדים ממשלתיים.

אנבידיה ישראל פיתחה טכנולוגיית אבטחה ל"מפעלי AI"

חברת אנבידיה תכריז מחר על מערכת אבטחה אשר פותחה במרכז הפיתוח של החברה בישראל, המיועדת לספק הגנה על תשתיות בינה מלאכותית מאסיביות, שקיבלו את הכינוי AI Factories. הכוונה למרכזי נתונים במימדים עצומים, המנתחים כמויות גדולות של מידע במטרה להפיק ממנו תובנות בעלות ערך. מערכת האבטחה החדשה, NVIDIA DOCA Argus, רצה על-גבי מעבד הסטת העומסים הישראלי NVIDIA BlueField וסביבת התוכנה DOCA, ומזהה איומים בזמן אמת, במהירות גבוהה פי 1,000 מהמקובל כיום בשוק.

מעבדי ההאצה האלה הם מרכיב מרכזי בתשתיות AI Factories ומסייעים לספק להם יכולות תקשורת מהירות. מכיוון שמערכת ההגנה רצה על מעבדי ההסטה, פעילותה אינה תלויה בסוג השרת, במשאבי השרת או בכים המותקנים בשרת המארח. כלומר, היא מערכת אבטחה שיכולה לפעול בכל סביבה של מחשוב בינה מלאכותית. חברת אנבידיה מסרה שהיא מקימה בימים אלה מפעל AI עבור חברת סיסקו, אשר יתבסס על הארכיטקטורה שלה ועל מערכת האבטחה החדשה.

וואווי מנצלת את ההזדמנות בשוק ה-AI הסיני

בתמונה למעלה: מעבד הבינה המלאכותית Ascend 910 של וואווי. צילום: וואווי

לאחר שממשל טראמפ הורה בשבוע שעבר לאנבידיה להקפיא את המשך אספקת מעבד ה-H20 לסין, כחלק ממלחמת הסחר בין שתי המעצמות, יצרנית השבבים הסינית וואווי (Huawei) מתכוונת להיכנס אל תוך הוואקום ולהתחיל כבר בחודש הבא באספקת מעבד AI חדש, מדגם 910C, ללקוחות בסין – כך לפי דיווח בלעדי אתמול (ב') ברויטרס. בעקבות הדיווח, ירדה אתמול מניית אנבידיה בשיעור נוסף של 4.5%, וזאת בנוסף לירידה שנרשמה בערך המניה בשבוע שעבר לאחר הדיווח על איסור הייצוא לסין. בסך הכול, מנייתה של אנבידיה איבדה כבר 30% מאז תחילת השנה. באחרונה ביקר מייסד ומנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, בסין, ככל הנראה על רקע ההשפעה של המתיחות הבין-מעצמתי על עסקי החברה.

ה-910C של וואווי למעשה מחבר בין שני שבבי הדור הקודם, 910B, במארז מיוחד. כך, לדברי המקורות ששוחחו עם רויטרס, ה-910C מספק יכולות עיבוד וזיכרון גבוהים פי שניים, וביצועיו שקולים למעבד הדור הקודם, H100, של אנבידה, הידוע גם בשם Hopper.

בשנים האחרונות הנתח של אנבידיה בשוק ה-AI בסין מתמעט בעקביות. תחילה, הדבר נבע מהקשחה מתמדת במגבלות הייצוא של מעבדים מתקדמים לסין, דבר שחייב את אנבידיה לייצר מעבדים חלופיים ייעודיים עבור השוק הסיני, שניחנים ביכולות נמוכות יותר כדי לעמוד במגבלות הייצוא. הדבר יצר הזדמנות עבור השחקנית המקומית הראשית בתחום, חברת וואווי, שמפתחת מעבדי AI למרכזי נתונים ותופסת נתח גדל והולך בשוק המקומי. אם ב-2021 אנבידיה החזיקה בכ-25% משוק מרכזי הנתונים הסיני, ב-2023 חלקה הצטמצם לכדי 4% בלבד.

בשבוע שעבר הודיע ממשל טראמפ לאנבידיה כי יהיה עליה לקבל רישיון מיוחד כדי להמשיך ולשווק את ה-H20 לשוק הסיני. הלכה למעשה, ההוראה מקפיאה לפי שעה את המשך פעילותה של אנבידיה בסין, לפחות עד שיפשירו היחסים בין שתי המעצמות. בעקבות כך, הודיעה אנבידיה כי היא תמחק כ-5.5 מיליארד דולר משווי מלאיה, בשל אי-יכולתה לספק הזמנות קודמות עבור ה-H20 מהשוק הסיני. אם בעבר השוק הסיני תרם כ-20%-25% מההכנסות של אנבידיה בתחום מרכזי הנתונים, ברבעון הרביעי של 2024 חלקה ירד לאחוזים ספורים.

השבב שמתחרה באנבידיה

ה-Ascend 910B של וואווי – שכאמור עליו מתבסס ה-910C – הוא מאיץ AI המיועד לאימון והרצה של מודלי AI במרכזי נתונים, ומהווה חלופה מתוצרת סינית למאיץ ה-AI של אנבידיה, H100. לפני מספר חודשים הצהיר בכיר בוואווי, בכנס שבבים בסין, כי ה-Ascend 910B מציג ביצועים ברמה של 80% בהשוואה ל-H100 של אנבידיה באימון מודלי שפה גדולים (LLM), ועולה על ה-H100 ב-20% בביצוע משימות מסוימות, כך לטענתו. חברות ענן סיניות כמו Baidu ו-Tenscnt הצטיידו במאיץ של וואווי.

רשמית, וואווי מייצרת את ה-Ascend 910B אצל קבלנית הייצור הסינית SMIC. עם זאת, בתקשורת בדרום קוריאה דווח לפני מספר חודשים כי SMIC מתקשה לייצר את השבבים הללו, בשל מחסור בציוד מתקדם על רקע המגבלות האמריקאיות, וכי 4 מתוך 5 שבבי Ascned 910B מיוצרים עם פגמים.

אנבידיה מחקה 5.5 מיליארד דולר בעקבות מגבלה חדשה של הממשל האמריקאי על ייצוא לסין

חברת אנבידיה (Nvidia) הודיעה אתמול (ג'), בדיווח לרשות לניירות ערך בארצות הברית (SEC), כי תיאלץ למחוק הכנסות בהיקף של 5.5 מיליארד דולר, וזאת על רקע החלטתו של הממשל בארצות הברית להקשיח את ההגבלות על מכירת שבבים מתקדמים לסין. בעקבות הדיווח, מנייתה של אנבידיה נופלת במסחר המקדים היום (ד') בשיעור של יותר מ-5%.

לפי הדיווח ב-SEC, הממשל האמריקאי עדכן את אנבידיה בשבוע שעבר כי יהיה עליה לקבל רישיון מיוחד כדי להמשיך לייצא לסין את שבבי ה-H20, שהם הגרסה המותאמת שאנבידיה פיתחה לשוק הסיני על בסיס שבבי Hopper, הדור שקדם לשבב ה-Blackwell. לפי הדיווח, הממשל האמריקאי תלה את המגבלה החדשה בחשש כי השבבים הללו ישמשו את הסינים כדי לבנות "מחשב-על".

בתחילת השבוע עדכן הממשל את אנבידיה כי הדרישות בקבלת רישיון יהיו בתוקף "עד להודעה חדשה".  בעקבות כך, אנבידיה החליטה למחוק משווי המלאי שלה סחורה בשווי של 5.5 מיליארד דולר, שיועדה לשוק הסיני, לאור העובדה כי כעת החברה לא יודעת להעריך מתי תוכל לספק את ההזמנות הללו, אם בכלל.

ה-HGX H20 הוא גרסה ייעודית שפיתחה אנבידיה עבור השוק הסיני, שהחברה השיקה בחודש נובמבר 2023, כחודש לאחר שהממשל האמריקאי החמיר את מגבלות הייצוא. ה-HGX H20 מתבסס על מעבד ה-AI H100 ("הופר"), אך הוא מציע יכולות עיבוד מופחתות של 296 טרה פעולות לשנייה (TPLOPS).

בשנה שעברה דווח כי אנבידיה מפתחת, בשיתוף המפיצה שלה בסין Inspur, גרסה מותאמת למעבד ה-AI החדש ביותר שלה, Blackwell, וכי בכוונתה להשיקה בסין ברבעון השני של 2025. בדומה לגרסאות מותאמות קודמות של אנבידיה לשוק הסיני, המעבד צפוי להציע יכולות עיבוד נמוכות יותר, שלכאורה לא יאפשרו לסין לרתום אותו לצורך פיתוח יישומים צבאיים שיסכנו את הביטחון הלאומי של ארצות הברית. על רקע מלחמת הסחר המסלימה בין ארצות הברית לסין, ישנו סימן שאלה האם אנבידיה כלל תוכל להמשיך ולמכור את מאיצי ה-AI לשוק הסיני כל עוד המתיחות בין שתי המעצמות בעינה.

הצהרת כוונות: אנבידיה שחררה את הפיתרון של Run:ai בקוד-פתוח

[בתמונה למעלה: מייסדי חברת Run:ai רונן דר (מימין) ועמרי גלר. קרדיט: Run:ai]

לאחר שהשלימה בתחילת השנה את המיזוג עם Run:ai, אנבידיה מבצעת מהלך משמעותי ראשון עם הטכנולוגיה של החברה הישראלית: היא השיקה היום (ג'), בקוד פתוח, את KAI Scheduler, כלי לניהול עומסי עבודה של בינה מלאכותית בתשתיות מחשוב-על, שזוהי למעשה טכנולוגיית הליבה של Run:ai.

הפיתרון ניתן כעת להורדה בעמוד של אנבידיה ב-Github תחת רישיון Apache 2.0, שהוא רישיון מאוד מתירני אשר יאפשר לארגונים, סטארטאפים, מעבדות מחקר ומפתחים להשתמש בקוד באופן חופשי, לשנותו ואפילו להפיץ את התוצרים באופן מסחרי, תוך מתן קרדיט למקור. 

KAI Scheduler היא פלטפורמת "תזמור" (orchestration), המאפשרת לנצל באופן מיטבי את משאבי העיבוד של תשתית ה-AI לצורך ביצוע משימות AI כמו אימון, ניסוי או הסקה. הפלטפורמה יודעת למפות את משאבי ה-GPU וה-CPU הזמינים ולהקצות את המשאבים הפנויים למשימות שעל הפרק. "תזמור" הוא היבט קריטי בניצול יעיל וחסכוני של תשתיות AI, שמתמודדות עם עומסים גדולים, מורכבים ודינמיים יותר ויותר בעידן ה-GenAI וסוכני AI. הפיתרון של Run:ai מתממשק עם כל סוג של מקבצי (cluster) מעבדים המנוהלים תחת קוברנטיס, בין אם אלה מעבדים של אנבידיה או של יצרניות אחרות.

בפוסט בבלוג מנו באנבידיה את היתרונות של KAI בהשוואה לפתרונות מקבילים בשוק, ובכלל זה יכולת לנהל באופן דינמי את ביקושי ה-GPU המשתנים, צמצום זמני המתנה למחשוב, הקצאת משאבים כדי להבטיח זמינות, והתממשקות חלקה עם כלי AI ומסגרות עבודה שונות. "KAI מחשב באופן רציף את הדרישות, מקצה מכסות ומגבלות בזמן אמת – ומתאים באופן אוטומטי את משאבי העיבוד הדרושים למשימות שעל הפרק. הגישה הדינמית הזו מבטיחה הקצאה יעילה של משאבי GPU, ללא צורך בהתערבות ידנית מצד המנהלים", נכתב בבלוג.

Run:ai נרכשה על ידי אנבידיה ב-700 מיליון דולר. התוכנה של Run:ai מיועדת להוות מרכיב משמעותי באקוסיסטם של אנבידיה ולאפשר ללקוחות החברה למקסם את התועלת שהם מפיקים מתשתיות החומרה שלה. ניהול נכון של משימות ה-AI, באמצעות פיתרון כמו זה של Run:ai, שנחשבת לחלוצה בתחום, יכול למקסם תפוקה ולהפחית עלויות שימוש. שחרוור חלק מהטכנולוגיה של Run:ai בקוד-פתוח, אף שהוא מתממשק גם עם מעבדים של חברות מתחרות, הינו מהלך שנועד לחזק את האקוסיסטם של אנבידיה בקהילת הקוד-פתוח ולאפשר למשתמשים שונים לרתום ולהתאים את הפיתרון למקרי בוחן מגוונים.

 

Bluewhite חשפה מערכת נהיגה אוטונומית לטרקטורים

חברת Bluewhite Robotics הישראלית, המפתחת טרקטורים אוטונומיים לתחום החקלאות החכמה וחוות אוטונומיות, חשפה בכנס המפתחים GTC של אנבידיה, מערכת נהיגה אוטונומית חדשה עבור טרקטורים, GEN 4, המתבססת על פלטפורמת המחשוב המשובצת AGXOrin לכלים אוטונומיים. המחשב מיועד להריץ מודלי AI עבור מערכות ראיית-מכונה ומספק יכולות עיבוד של 258 טרה-פעולות-בשנייה (TOPS). לדברי Bluewhite, החברה עובדת בשיתוף פעולה עם אנבידיה על הפתרון המשולב.

החברה פיתחה ערכת אוטומציה להתקנה על-גבי טרקטורים המעניקה להם יכולת תנועה, ניווט וביצוע פעולות חקלאיות במטע באופן אוטונומי. הערכה כוללת חבילת חיישני LiDAR, מצלמות אופטיות, תוכנת ניהול והימנעות ממכשולים, חיישני לחץ למניעת פגיעה בצמחייה ומערכות חירום ושליטה מרחוק. סמנכ"ל המו"פ של החברה, תומר אגם, הסביר כי שילוב המעבדים של אנבידיה משפר את יכולת קבלת ההחלטות והלמידה בשטח. "אנחנו מאמנים מודולי AI בקנה מידה שלא נראה בעבר בתחום החקלאות, תוך ביצוע סימולציות של סביבות חקלאיות מורכבות".

המערכת האוטונומית של Bluewhite צברה למעלה מ-75,000 שעות נסיעה אוטונומית – כולן בשטח, בפעילות מסחרית עם חקלאים, במטעים, כרמים ופרדסים, במגוון רחב של גידולים כגון שקדים, ענבי יין, פיסטוקים, הדרים ותפוחים.. ברמה המסחרית, מוקד פעילות החברה הינו בארצות הברית, בעיקר בקליפורניה ובמדינת וושינגטון. כיום, הפתרון מותקן על צי קיים של טרקטורים (aftermarket). החברה משתפת פעולה עם CNH, יצרנית הטרקטורים הבינלאומית בעלת המותגים New Holland ו-Case IH, במטרה להנגיש את הפתרון האוטונומי ללקוחות דרך רשת ההפצה שלהם ובהמשך להטמיע אותו בטרקטורים בשלב הייצור. Bluewhite הוקמה ב-2017 על ידי בן אלפי, יאיר שחר ואבירם שמואלי. היא גייסה עד היום כ-89 מיליון דולר.

אנבידיה השיקה מודל פעולה וחשיבה לרובוטים דמויי-אדם

חברת אנבידיה (Nvidia) הכריזה בכנס GTC, שמתקיים בימים אלה בסן חוזה, על השקת NVIDIA Isaac GR00T N1, מודל AI בסיסי, בקוד פתוח, שיקנה מיומנויות בסיסיות ויכולות חשיבה (Reasoning) לרובוטים דמויי אדם (Humanoids).

Isaac GR00T N1 הוא המודל הראשון בסדרה של מודלים הניתנים להתאמה אישית מלאה, אשר אנבידיה מתכוונת לאמן ולשחרר למפתחי רובוטים, כדי לסייע להם בהאצת פיתוח של רובוטים המיועדים תחילה לתעשיות שבהן ישנו מחסור הולך וגובר בכוח אדם.

המודל החדש כולל ארכיטקטורת מערכת-כפולה, כהשראה מהמודעות האנושית (Human Cognition). "מערכת-1" הינה מודל שחושב במהירות, ומדמה רפלקסים ואינטואיציה אנושיים. "מערכת-2" היא מודל שחושב באיטיות עבור קבלת החלטות שיטתית ומכוונת, והוא מונע באמצעות מודל שפה ויזואלי (Vision Language Model – VLM). מערכת 2 חושבת על הסביבה ועל ההוראות שהיא קיבלה, על מנת לתכנן את הצעדים הבאים. מערכת 1, מנגד, מתרגמת את התוכניות האלו לתנועות מדויקות וממושכות של הרובוט, זאת לאחר שאומנה על גבי דאטה של הדגמות אנושיות וכמויות עצומות של דאטה סינתטי שהופק באמצעות NVIDIA Omniverse.

לפי אנבידיה, מודלי GR00T מסוגלים לעבור בקלות בין משימות נפוצות—כמו תפיסה, תזוזה והנעת אובייקטים עם זרוע אחת או יותר—או לבצע משימות רב-שלביות הדורשות קונטקסט ארוך בשילוב מיומנויות כלליות. 

בנוסף, חשפה אנבידיה גם פלטפורמות סימולציה חדשות, בהן Isaac GR00T Blueprint ליצירת דאטה-סינתטי וכן מנוע פיזיקה חדש בשם Newton—בפיתוח משותף עם Google DeepMind ו-Disney Research—המיועד עבור פיתוח רובוטים.

שיתוף פעולה עם GM בפיתוח בינה מלאכותית לדור הבא של הרכבים ומפעלי הייצור

עוד חשפה אנבידיה ב-GTC 2025, כי היא משתפת פעולה עם General Motors, יצרנית הרכב הגדולה ביותר בארה״ב, בפיתוח הדור הבא של הרכבים, מפעלי הייצור והרובוטים. החברות יעבדו יחד כדי לבנות מערכות בינה מלאכותית המונעות באמצעות פלטפורמות המחשוב המואץ NVIDIA Omniverse ו-NVIDIA Cosmos, על מנת לאמן מודלי בינה מלאכותית של מפעלי ייצור עבור אופטימיזציה של תכנון מפעלים ורובוטים. 

בנוסף, GM הודיעה כי תשתמש בפלטפורמת המחשוב לרכב NVIDIA DRIVE AGX עבור מערכות סיוע נהג עתידיות ומתקדמות בפיתוחה, כמו גם עבור פיתוחים לשיפור הבטיחות בנסיעה. מערכת זו תבוסס על NVIDIA Blackwell, כמו גם מערכת ההפעלה NVIDIA DriveOS. 

אנבידיה היא עדיין "הגורילה הכי חזקה בשכונה"

בתמונה: אנבידיה משיקה מודל חשיבה לרובוטים דמויי-אדם. מקור: אנבידיה]

מאת חנן זכאי, קבוצת CodeValue 

אתמול בערב יצא לדרך GTC 2025, אירוע המפתחים השנתי של NVIDIA. את האירוע פתח מנכ"ל החברה הואנג ג'נסן במצגת סוחפת, שבה פירט על החידושים הקרובים יותר ופחות שיגיעו לשווקים בשנים הקרובות. לאלו מכם שאין זמן לקרוא נסכם את השורה התחתונה NVIDIA היא עדיין "הגורילה הגדולה בשכונה" שלקחה עסק "משעמם" של חומרה והפכה אותו לאימפריה של חדשנות, כשהיא רוכבת על מהפכת ה AI. המעבדים הכי חזקים בכמויות הכי גדולות במהירויות הכי גבוהות ועם שיתופי הפעולה הנוצצים ביותר. אבל בשורה התחתונה לא ראינו דבר שלא ניתן היה לקרוא עליו בתחזיות שנכתבו לפני הכנס ולראיה גם התגובה הפושרת של המניה, שנמצאת בעיצומו של תיקון קטן אבל עדין משקפת ירידה של מעל 13% משוויה בחודש האחרון.

ובכל זאת מה כן היה שם, מעבר לחשיפה של הפלטפורמות החדשות Blackwell Ultra ו Vera Rubin שכמובן ממשיכות להוביל בממדי כוח ויעילות חישוב. אולם מעבר לשיפור יכולות יצירת מודלי LLM וההרצה שלהם, NVIDIA משקיעה משאבים בפיתוח תוכנות שישפרו את היעילות והשימושיות . כשהפתרונות הבולטים מתוכם הם NVIDIA Dynamo, תוכנה בקוד פתוח, נועדה להאיץ ולהרחיב מודלי חשיבה של AI במפעלי AI, ומתפקדת כ"מערכת ההפעלה של מפעל AI". o משפחת מודלי החשיבה הפתוחה Llama Nemotron נועדה לספק למפתחים וארגונים בסיס מוכן לעסקים ליצירת סוכני AI מתקדמים ו NVIDIA Isaac GR00T N1, מודל בסיס פתוח לרובוטים דמויי אדם,.

מעניין גם היה לראות דרך שיתופי הפעולה שהוכרזו איך מסמנת NVIDIA לשווקים שונים את כיווני החדשנות. כשהמעניינים בשת"פים אלו הם עם ג'נרל מוטורס (GM): GM מאמצת את AI, סימולציה ומחשוב מואץ של NVIDIA כדי לפתח רכבים, מפעלים ורובוטים מהדור הבא . NVIDIA הכריזה גם על NVIDIA Halos, מערכת בטיחות מקיפה לכלי רכב אוטונומיים, כחלק משיתוף פעולה זה. האורות במשרדים של טסלה ומובילאיי, ועוד כמה ענקיות, נשארו אתמול דלוקים עד מאוחר.

חנו זכאי. יח"צ

שיתוף פעולה מענין נוסף הוא עם גוגל DeepMind ודיסני ריסרץ' (Disney Research): NVIDIA בפיתוח מנוע הפיזיקה בקוד פתוח Newton לסימולציית רובוטיקה. כנראה שלכל מי שיש מחשבות ורעיונות על רובוטים שפוגעים באנשים בפארק WESTWORLD, כנראה יחושו פחות מאויימים כשמיקי מאוס יפנה אליהם וישאל לשלומם בעברית.

ואי אפשר לסכם ארוע כזה בלי להתייחס ל"טראומת" DEEPSEEK R3    הסיני שזעזע את עולם ה AI  כמו כל איש מכירות טוב, ג'נסן הדגיש שיעילות אימון ויצירת מודלים טובות יותר יגדילו את כמות השימושים ובהתאם גם את הדרישה למוצרי החברה, שבבסיסה היא נכונה, אבל כמו איש מכירות טוב הוא גם יודע שהקרקע שהוא דורך עליה עדין די "בוצית" ורחוקה מלהיות בטוחה. 

אנבידיה ישראל פיתחה מתגי סיליקון פוטוניקס

אתמול (ג') במסגרת GTC, כנס המפתחים השנתי של אנבידיה, חשפה החברה מתגי סיליקון פוטוניקס (Silicon Photonics) למרכזי נתונים. אלה הם שבבי הסיליקון פוטוניקס הראשונים של אנבידיה והם ישולבו בפלטפורמות האיתרנט (Spectrum-X) והאינפיניבנד (Quantum-X). מתגי הסיליקון פוטוניקס ישולבו על גבי אותו מעגל משולב (ASIC) לצד שבבי האיתרנט והאינפיניבנד בטכנולוגיה הקרויה Co-Packaged Optics (CPO), שבה אורזים יחדיו רכיבים אלקטרוניים ורכיבים אופטיים.

המתגים החדשים פותחו על ידי אנבידיה ישראל, וזוהי אבולוציה נוספת של הטכנולוגיה של חברת מלאנוקס (Mellanox) שנרכשה על ידי אנבידיה ב-2019 ומהווה את ליבת המרכז הישראלי של ענקית השבבים. עוד בהיותה חברה עצמאית, מלאנוקס ניסתה לפתח טכנולוגיית קישוריות המבוססת על סיליקון פוטוניקס, ולשם כך גם רכשה את חברת  Kotura האמריקאית, שפעלה בתחום. ואולם, בתחילת 2018, כחלק מתהליך של התייעלות, הודיעה כי היא מפסיקה את פעילותה בתחום.

טכנולוגיית סיליקון פוטוניקס, המתבססת על שימוש באמצעים אופטיים כדי להעביר מידע, אמורה לאפשר תעבורת נתונים מהירה ויעילה יותר. מתגי הסיליקון פוטוניקס החדשים אמורים להוות תשתית תקשורת לסוג חדש של מרכזי נתונים עצומים בגודלם, אשר מנכ"ל ומייסד החברה ג'נסן הואנג הגדיר אתמול בנאום הפתיחה בתור "מפעלי בינה מלאכותית".

"מפעלי בינה מלאכותית הם סוג חדש של מרכזי נתונים בקנה מידה גדול באופן קיצוני, ויש להמציא מחדש את תשתית הרשת כדי לעמוד בקצב. על ידי שילוב סיליקון פוטוניקס ישירות במתגים, אנבידיה מנפצת את המגבלות הישנות של רשתות בקנה מידה גדול, ופותחת את השער למפעלי בינה מלאכותית של מיליון מעבדים גרפיים", הסביר הואנג.

מתגי הסיליקון פוטוניקס החדשים יאפשרו ל"מפעלי בינה מלאכותית" לחבר מיליוני GPUs על פני מספר אתרים, תוך הפחתה דרסטית בצריכת האנרגיה ובעלויות התפעול. לדברי אנבידיה, המתגים משלבים חידושים אופטיים עם פי ארבעה פחות לייזרים כדי לספק פי 3.5 יעילות בצריכת החשמל, Signal Integrity (איכות אות) גבוהה פי 63, עמידות רשת טובה פי 10 בקנה מידה גדול, ופריסה מהירה פי 1.3 בהשוואה לשיטות תקשורת מסורתיות.

מתגי Spectrum-X Photonics מגיעים במספר תצורות: גרסת 128 פורטים בקצב העברת נתונים של 800 גיגה-ביט לשנייה או 512 פורטים בקצב של 200 גיגה-ביט לשנייה ורוחב פס כולל של 100 טרה-ביט לשנייה. וכן בתצורה של 512 פורטים בקצב 800 גיגה-ביט לשנייה, או 2,048 פורטים בקצב של 200 גיגה-ביט לשנייה, עם רוחב פס כולל של 400 טרה-ביט לשנייה. 

עוד נמסר מאנבידיה כי על מנת לפתח ולייצר את שבבי הסיליקון פוטוניקס ולדאוג לשרשרת אספקה מיטבת, נעשו שיתופי פעולה והמצאות משותפות עם  מגוון חברות וארגונים, בהם TSMC, Coherent, Corning Incorporated, Foxconn, Lumentum ו-SENKO. 

נאום הפתיחה (keynote) אמש של מייסד אנבידיה ב-GTC:

"ב-2025 נראה תנופה בתחום סוכני ה-AI"

[בתמונה: אופיר זמיר, אנבידיה ישראל. יח"צ]

בשבוע הבא, בין ה-17 ל-21 במרץ, ייערך בסן חוזה, קליפורניה, כנס הבינה המלאכותית GTC 2025 של אנבידיה, בהשתתפות כ-900 חברות, ביניהן גם חברות ישראליות רבות. גולת הכותרת, מבחינה תקשורתית, יהיה נאומו המרכזי (keynote) של מייסד ומנכ"ל החברה, ג'נסן הואנג, ביום שלישי בערב שעון ישראל.

יהיה מעניין לראות כיצד משתקף בכנס שלב המעבר שבו מצוי בימים אלה עולם הבינה המלאכותית. אם עד כה זירת ה-AI היתה שמורה בעיקר לחברות הענק, כמו OpenAI, מטא, גוגל ו-xAI, שפיתחו את מודלי הייסוד (foundation models) הגדולים, כעת המיקוד עובר לנגזרות האפליקטיביות של המודלים הגדולים הללו, כדוגמת תחום סוכני ה-AI.

לצד פעילות המו"פ של אנבידיה בישראל, המתבססת בעיקר על חברת מלאנוקס (Mellanox) שנרכשה ב-2019, פועלת כאן גם שלוחה שתפקידה לסייע ללקוחות של אנבידיה בישראל למקסם את השימוש בכלי החומרה והתוכנה שלה. מי שעומד בראש הקבוצה הזו הוא אופיר זמיר, דירקטור בכיר וראש קבוצת ארכיטקטורת AI באנבידיה ישראל. "המרכז שלנו כולל ארכיטקטים ומדעני נתונים ואנחנו עובדים עם חברות , סטארט-אפים וגופי אקדמיה. אנבידיה מציעה כיום את כל החבילה [full stack] בתחום ה-AI ואנחנו מסייעים לחברות כאן למקסם את הכלים הללו לפיתוח שלהן".

הטלטלה של דיפסיק

בחודשים האחרונים, התרחשו לא מעט דרמות בעולם ה-AI. בראשן, חברת דיפסיק (DeepSeek) הסינית – שם בלתי מוכר עד היום – אשר חשפה את מודל החשיבה R1, שאינו נופל בביצועיו מהמודלים המתחרים בשוק, אך אומן באמצעות עשירית מכוחות המחשוב. החשש היה כי ענקיות ה-AI ישקלו מחדש את השקעותיהן העצומות בתשתיות AI, דבר שיפחית את הביקוש לשבבי אנבידיה. מי שניסה בשבועות האחרונים לצנן את תבהלת דיפסיק היה מייסד ומנכ"ל אנבידיה הואנג, שטען שהשוק לא הבין נכון את ההשלכות של המודל של דיפסיק. "המודל של דיפסיק מלהיב במיוחד. השוק מיהר להסיק שתחום ה-AI גמור, שאין צורך במחשוב. להיפך. זה רק יאיץ את אימוץ ה-AI".

זמיר מוסיף כי מודלים כמו דיפסיק אמנם מפגינים התייעלות בשלב אימון המודל, אך זהו רק אחד השלבים שבהן יש צורך במחשוב. "ישנם שלוש רמות שמניעות את הביקוש בשוק ה-AI. עד היום התמקדו באימון המודלים הגדולים: ככל שיש לך יותר מחשוב ויותר דאטה, תוכל לייצר LLM חכם יותר. אבל זה לא המקום היחיד שבו צריך מחשוב. יש את השלב שלאחר האימון (post training), שבו אתה לוקח מודל גדול וממקצע אותו בתחום ידע ספציפי, כמו פיננסים, סייבר או פיתוח תרופות. המישור השלישי הוא מודלי החשיבה, כמו O3 של OpenAI ו-R1 של דיפסיק. אלה הם מודלים שמשקיעים יותר מאמצים בשלב התשובה. הם מפרקים את הבעיה לצעדים ושלבים, יוצרים 'שרשרת מחשבות' – וזה מצריך הרבה יותר עיבוד.

זמיר מתייחס למהפכה הבאה בעולם ה-AI: סוכני ה-AI. אם צ'אט-בוטים כמו ChatGPT יודעים להשיב על שאלות או לפתור בעיות תיאורטיות, סוכני AI יודעים לעשות דברים בעולם הדיגיטלי, כמו לחפש ברשת, להזמין לנו כרטיסי טיסה או לבצע פעולות אדמיניסטרטיביות במערכות המידע של הארגון. באחרונה, חשפה גוגל את ה-Co-Scientist, סוכן מדע שמסייע לחוקרים לבצע מחקרים מדעיים ביעילות מרשימה. "השנה אנחנו נראה תנופה בתחום סוכני ה-AI. הם יציעו יכולות חדשות של אוטומציה בתחומים רבים. זהו עוד יישום שמצריך משאבי מחשוב משמעותיים", העריך זמיר.

ישראל מובילה ב-LLMOps

אנבידיה מסייעת להפרות את האקוסיסטם המקומי באמצעות תוכנית האקסלרציה Inception, שמספקת בין היתר לסטארט-אפים גישה לסביבות הפיתוח שלה. רק בשבוע שעבר נחשף סטארט-אפ חדש בשם Alta, שהשתייך לאקסלרטור ופיתח סוכני AI לעולם השיווק והמכירות. "אם עד לא מכבר, חברות בתחום היו צריכות להקים חוות שרתים ולפתח מודל גדול על בסיס דאטה עצום, הרי שהיום לא צריך להתחיל מאפס, כלומר משלב ה-pre-traingn. חברות מבססות את הפיתוח שלהן על מודל ייסוד קיים, שחלקם זמינים בקוד פתוח, ופשוט מבצעים תהליך של fine-tuning לתחום שאליו מיועד היישום, כמו סייבר, פיננסים או טלקום".

זמיר מצביע על נישה חדשה שמתפתחת בקרב הסטארט-אפים בישראל. "ההייטק הישראלי תמיד הצטיין בתחומי ב-MLOPS, כלומר בפיתוח כלים למפתחים. לאנבידיה היו אפילו רכישות בישראל בתחום זה, למשל של החברות Deci ו-Run:ai. כעת ניתן לזהות מעבר לתחום החדש של LLMOps, כלומר כלים שמפשטים פיתוח של מודלי AI ומאפשרים לעשות ניסויים וסקיילינג, וב-GTC הקרוב יהיו מספר חברות ישראליות בתחום הזה".

אנבידיה מכרה שבבי Blackwell ב-11 מיליארד דולר ברבעון 4

על רקע ירידות השערים החדות בוול-סטריט השבוע, המשקיעים נשאו עיניים הלילה לדו"ח של אנבידיה (Nvidia), בתקווה שענקית השבבים תשיב את האופטימיות לשווקים. כשכובד הציפויות הללו על כתפיה, אנבידיה שוב הצליחה להתעלות מעל כל התחזיות המוקדמות – והוכיחה ששוק ה-AI עדיין בתנופה מלאה. החברה דיווחה על הכנסות של 39.3 מיליארד דולר ברבעון הרביעי של 2024 – גבוה ב-12% מהרבעון הקודם וב-78% מהרבעון המקביל ב-2023, ומעל לתחזיות המוקדמות של 38.5 מיליארד דולר. גם הרווח למניה (EPS) היה גבוה משמעותית מהתחזיות – 0.89 דולר לעומת תחזית ל-0.71 דולר.

תחום מרכזי הנתונים הניב לאנבידיה את מירב ההכנסות: 35.6 מיליארד דולר, עלייה של 16% בהשוואה לרבעון קודם. בשנת 2024 כולה הסתכמו הכנסותיה ב-130.5 מיליארד דולר, גבוה ב-14% מ-2023.

זהו הדו"ח המלא הראשון שבו אנבידיה מספקת נתונים על היקף המכירות של מעבד ה-AI החדיש ביותר שלה, ה-Blackwell. בשיחת הוועידה שלאחר פרסום הדו"ח חשף מנכ"ל החברה ג'נסן הואנג כי החברה מכרה שבבי בלאקוול בהיקף של 11 מיליארד דולר. "מכירות הבלאקוול התעלו מעל הציפיות שלנו. זוהי ההשקה המסחרית המהירה ביותר של מוצר בתולדות החברה, ללא תקדים במהירות ובהיקף. אנחנו מאיצים את הייצור כדי לעמוד בביקוש הלקוחות". לדברי הואנג, התצורה הנפוצה שבה לקוחות החברה עושים שימוש בבלאקוול היא במקבצים של 100 אלף יחידות.

יותר מכול חיכו בשוק לתחזית לרבעון הבא, וגם זו התעלתה על המצופה, כשאנבידיה צופה ברבעון הראשון של 2025 הכנסות של 43 מיליארד דולר. מייסד ומנכ"ל אנבידיה אמר: "תחום ה-AI מתקדם במהירות האור. הגל הבא יהיה בדמות סוכני AI ורובוטיקת AI, שיחוללו מהפכה בתעשיות הגדולות ביותר".

סילביה ג'בלונסקי, מנכ"לית חברת תעודות הסל האמריקאית Defiance ETFs אמרה ל-Techtime לאחר פרסום הדו"ח: אנבידיה ניפצה את התחזיות בכל הפרמטרים, ובעיקר הציגה תחזית מבטיחה לרבעון הבא. אנבידיה נמצאת בעמדה ייחודית, נהנית מביקוש בלתי נגמר, הלקוחות עומדים בתור לקנות כל שבב שהיא מוציאה. המנכ"ל אומר שהביקוש לשבב החדש, ה-Blackwell, מדהים וכי הם מגבירים את הייצור – זה סימן מאוד אופטימי. אנבידיה היא הברומטר של תחום ה-AI, וכשהיא בתנופה, זה אומר שכל התחום בתנופה".

הדרמה שקדמה לדו"ח

בחודשים האחרונים, מאז הדו"ח האחרון של אנבידיה, התרחשו לא מעט דרמות בעולם ה-AI. בראשן, לפני כחודש, שחברת דיפסיק (DeepSeek) הסינית – שם בלתי מוכר עד היום – חשפה את מודל החשיבה R1, שאינו נופל בביצועיו מהמודלים המתחרים בשוק, אך אומן באמצעות עשירית מכוחות המחשוב.

החשש היה כי ענקיות ה-AI ישקלו מחדש את השקעותיהן העצומות בתשתיות AI, דבר שיפחית את הביקוש לשבבי אנבידיה, שמנייתה צנחה ב-17% ביום שבו השיקה דיפסיק את R1. אך עד כה היחידה שאולי מאותתת בכיוון הזה היא מיקרוסופט, שהשבוע דווח כי ביטלה מספר חוזים להקמת מרכזי נתונים, וגם מנכ"ל החברה סטאיה נאדאלה התבטא לאחרונה על כך שמוטב להמתין כי יישומי ה-AI יניבו תשואה לפני פריסה של תשתית נוספת.

מנגד, אפל השבוע הכריזה על השקעה של חצי טריליון דולר ב-4 שנים בבניית מפעלים ומרכזי נתונים בארצות הברית, ובחודש שעבר היו אלה OpenAI וסופטבנק שהכריזו על תוכנית "סטארגייט" לבניית מרכזי AI בחצי טריליון דולר. כמו כן, בשבוע שעבר השיקה חברת xAI של אילון מאסק את מודל החשיבה Grok 3, שאומן באמצעות מחשב-על שכלל 100 אלף מעבדי אנבידיה.

מי שניסה בשבועות האחרונים לצנן את תבהלת דיפסיק היה מייסד ומנכ"ל אנבידיה הואנג, שטען שהשוק לא הבין נכון את ההשלכות של המודל של דיפסיק. "המודל של דיפסיק מלהיב במיוחד. השוק מיהר להסיק שתחום ה-AI גמור, שאין צורך במחשוב. להיפך. זה רק יאיץ את אימוץ ה-AI".

ענקיות ה-AI הכריזו על פרויקט Stargate בחצי טריליון דולר

בתמונה למעלה: שבב הבלאקוול של אנבידיה. ענקית השבבים תהיה ספקית חומרה מרכזית לפרויקט

ענקיות ה-AI הכריזו אתמול על פרויקט רחב היקף להשקעה של חצי טריליון דולר בהקמת תשתיות AI ברחבי ארצות הברית. לשם כך תוקם חברה משותפת (Joint Venture) בשם Project Stargate. מי שיובילו את הפרויקט יהיו חברות OpenAI, אורקל וענקית הטכנולוגיה וההשקעות היפנית סופטבנק. מטרת העל של הפרויקט: יצירת בינה מלאכותית אוטונומית (AGI).

סטארגייט תהיה בבעלות משותפת של OpenAI, סופטבנק, אורקל וחברת MGX. השותפות המרכזיות הן סופטבנק, שתהיה אחראית על הצד הפיננסי, ו-OpenAI שתהיה אחראית על הצד התפעולי. ספקי החומרה והתוכנה המרכזיים לתוכנית בתחילת הדרך יהיו אנבידיה, Arm, מיקרוסופט, ו-OpenAI. עבודות להקמת פרויקט ראשון בטקסס כבר החלו, ובמיזם בוחנים אתרים נוספים.

ההשקעה הכוללת של 500 מיליארד דולר צפויה להתפרס על פני תקופה קצרה יחסית של 4 שנים, כאשר 100 מיליארד דולר יוקצו כבר ברמה המיידית לפרויקטים. לדברי היזמים, "התשתית הזו תבטיח את עליונותה של ארצות הברית בתחום הבינה המלאכותית, תייצר מאות אלפי מקומות עבודה בארצות הברית – ותניב ערך כלכלי עצום לעולם כולו". מי שיהיו אחראיות על ניהול תשתית המחשוב העצומה הזו יהיו OpenAI, אנבידיה ואורקל.

לצד השותפות המרכזיות, הפרויקט צפוי להוליד אקוסיסטם שלם שממנו יהנו חברות רבות בתחומים מגוונים. "אנחנו רוצים לייצר קשרים עם חברות הקשורות לתחום התשתית למרכזי נתונים, מאנרגיה וקרקעות ועד בנייה, ציוד ועוד", נכתב בהודעה.

האוטו-טק הישראלי מאמץ את Nvidia Drive

חברת אנבידיה הכריזה היום (ג'), במסגרת יריד CES בלאס וגאס, כי חברות הרכב טויוטה, אורורה (Aurora) וקונטיננטל (Continental) אימצו את פלטפורמת המחשוב הייעודית של אנבידיה לעולם הרכב, Nvidia Drive AGX. במקביל, שתי חברות אוטו-טק ישראליות, ארבה ואינוויז, הודיעו גם כן על אימוץ פלטפורמת הרכב של ענקית השבבים.

בעקבות המומנטום של החברה בשוק האוטומוטיב, אנבידיה הצהירה כי היא צופה כי הכנסותיה מתחום הרכב בשנת 2026 הפיסקאלית יגיעו ל-5 מיליארד דולר. ברבעון האחרון הכנסותיה של החברה בשוק הרכב עמדו על 449 מיליון דולר בלבד, כך שמדובר בצפי לגידול משמעותי בהכנסות. 

במסגרת שיתופי הפעולה החדשים, טויוטה, שהיא יצרנית המכוניות הגדולה בעולם, תבנה את הדור הבא של רכביה על גבי Nvidia Drive, ואילו אורורה וקונטיננטל יפתחו משאיות אוטונומיות המונעות על בסיסה. Nvidia Drive היא פלטפורמת המחשוב של אנבידיה לכלי-רכב. היא כוללת חומרה ותוכנה וערכות פיתוח המאפשרות ליצרניות רכב לפתח מערכות נהיגה ומערכות בידור-מידע לרכב. על בסיס התשתית הזו יצרניות רכב בונות מערך של חיישנים ופונקציונאליות הייעודי לדגמיהן. יחידת המחשוב הראשית של המערכת היא מערכת-על-שבב Orin, המספקת 254 טרה פעולות לשנייה (TOPS). לדברי אנבידיה, ניתן לבסס על ה-Orin מערכות נהיגה אוטונומית עד רמה 5. החברה גם מציעה את הדור הבא, Thor, שמתבסס על ארכיטקטורת בלאקוול, ומאפשר גם להריץ יישומי GenAI. הפלטפורמה מתבססת על מערכת הפעלה ייעודית של אנבידיה.

זו אחת מפלטפורמות המחשוב לרכב הנפוצות ביותר, ובין היצרניות שהטמיעו אותה בדגמיהם ניתן למנות את טויוטה, וולוו, מרצדס-בנץ, זיקר ולי הסיניות, חברות EV כמו ריוויאן ולוסיד וגם המכונית האוטונומית של אמזון Zoox.

במסגרת דברים שנשא אתמול ב-CES אמר מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג: "מהפכת הרכבים האוטונומיים כבר כאן, ועולם הרכב יהיה לאחת מתעשיות ה-AI והרובוטיקה הגדולות ביותר. אנבידיה מביאה עימה שני עשורים של ניסיון בפיתוח מערכות מחשוב לרכב, מומחיות בבטיחות, ואת פלטפורמת CUDA AV, על מנת לחולל מהפכה בתעשיית הרכב המוערכת בטריליוני דולרים".

גם האוטו-טק הישראלי מאמץ את אנבידיה

אתמול (ג') הכריזה גם אינוויז (Innoviz) כי תדגים ב-CES את הסינרגיה בין פלטפורמת ה-LiDAR שלה ל-NVidia Drive AGX. אינוויז תבצע הדגמות חיות כיצד מתפקדת תוכנת החישה מבוססת ה-LiDAR שלה על גבי המערכת-על-שבב של אנבידיה לרכב, Orin. כאמור, Orin הוא מחשב מרכזי לרכב שמיועד להוות תשתית חומרה למערכות נהיגה אוטונומית עד רמה 5.

לדברי אינוויז, יכולות העיבוד של Orin מעצימות את יכולות העיבוד בזמן-אמת, מאפשרות להריץ AI ובכך משפרות את הבנת הסביבה ואת סיווג, זיהוי והמעקב אחר האובייקטים. מנכ"ל החברה, עומר כילף, הסביר: "השימוש בפלטפורמת Orin של אנבידיה מאפשר לנו להציע שילוב עוצמתי של חיישן LiDAR מתקדם ותוכנת חישה, המאפשר ליצרניות רכב להתקדם ממערכות ADAS ברמה 2 ועד נהיגה אוטונומית מלאה ברמה 5". הביתן של אינוויז צפוי להציג גם שני דגמים מסחריים שבהם מוטמע החיישן שלה, ה-BMW i7 וה-ID Buzz של פולקסוואגן. מניית החברה, שמצויה במומנטום חיובי בשבועות האחרונים, הגיבה להודעה בחיוב ונעלה אמש בעלייה של 10% במסחר בנסד"ק.

גם ארבה רובוטיקס (Arbe), שפיתחה מכ"ם תמונה ברזולוציה גבוהה, הכריזה ב-CES על שיתוף פעולה עם אנבידיה בתחום הרכב האוטונומי. ארבה תציג בכנס פתרון משותף, המתבסס על שבב המכ"ם של החברה ועל פלטפורמת Nvidia Drive AGX, אשר מסייע למערכות חישה ברכב למפות את הנתיב הפנוי לנסיעה בכביש.

מיפוי הנתיב הפנוי (free space mapping) הוא נדבך מהותי בכל מערכת נהיגה, ועליו מתבסס היכולת של הרכב לזהות מכשולים, להבדיל בין חלל ריק לחלל עמוס, ולתכנן את תוואי הנסיעה בהתאם, בדומה לאופן שבו נהג אנושי סוקר את הכביש מלפנים ומכוונן את ההגה בהתאם לתזוזת כלי הרכב ותוואי הכביש. לדברי ארבה, השימוש בפלטפורמת המחשוב של אנבידיה מאפשרת ליישם במהלך המיפוי יכולות של בינה מלאכותית, והודות לכך לשפר את מהימנות היישום, שכאמור הוא הכרחי לכל מערכת נהיגה אוטונומית.

התאימות בין המכ"ם של ארבה עם Nvidia Drive, והדגמת הביצועים הגבוהים, עשויות לקדם את אימוץ המכ"ם של ארבה בקרב יצרניות רבות יותר, שירצו להוסיף לחישת המצלמות חישת מכ"ם עוצמתית.

ארבה ואנבידיה מציגות פתרון משותף למיפוי נתיב הנסיעה

מנייתה של חברת ארבה רובוטיקס (Arbe) זינקה אתמול (ב') ב-52% במסחר בנסד"ק, וזאת לאחר שהכריזה על שיתוף פעולה עם אנבידיה (Nvidia) בתחום הרכב האוטונומי. ארבה הכריזה על פתרון משותף, המתבסס על שבב המכ"ם של החברה ועל פלטפורמת המחשוב לרכב של אנבידיה, Nvidia Drive AGX, אשר מסייע למערכות חישה ברכב למפות את הנתיב הפנוי לנסיעה בכביש. ארבה תדגים את הפתרון המשותף במהלך כנס CES, שייפתח היום בלאס ווגאס.

מיפוי הנתיב הפנוי (free space mapping) הוא נדבך מהותי בכל מערכת נהיגה, ועליו מתבסס היכולת של הרכב לזהות מכשולים, להבדיל בין חלל ריק לחלל עמוס, ולתכנן את תוואי הנסיעה בהתאם, בדומה לאופן שבו נהג אנושי סוקר את הכביש מלפנים ומכוונן את ההגה בהתאם לתזוזת כלי הרכב ותוואי הכביש. לדברי ארבה, השימוש בפלטפורמת המחשוב של אנבידיה מאפשרת ליישם במהלך המיפוי יכולות של בינה מלאכותית, והודות לכך לשפר את מהימנות היישום, שכאמור הוא הכרחי לכל מערכת נהיגה אוטונומית.

למעשה, ארבה מציגה את יישום המיפוי כמרכיב משלים, אך הכרחי, במערכות חישה מבוססות מצלמות. כאן גם טמון הפוטנציאל בשיתוף הפעולה עם אנבידיה. פלטפורמת Nvidia Drive היא פלטפורמת המחשוב הייעודית שפיתחה אנבידיה לכלי-רכב. היא כוללת מעבדים ותוכנה המהווים תשתית עבור יצרניות לפיתוח מערכות נהיגה ומערכות בידור-מידע לרכב. האימוץ של הפטפורמה של אנבידיה בשוק הוא מאוד נרחב, ובין היצרניות שהטמיעו אותה בדגמיהם ניתן למנות את טויוטה, וולוו, מרצדס-בנץ, זיקר ולי הסיניות, חברות EV כמו ריוויאן ולוסיד וגם המכונית האוטונומית של אמזון Zoox. כעת, התאימות בין המכ"ם של ארבה עם Nvidia Drive, והדגמת הביצועים הגבוהים, עשויות לקדם את אימוץ המכ"ם של ארבה בקרב יצרניות רבות יותר, שירצו להוסיף לחישת המצלמות חישת מכ"ם עוצמתית.

ארבה פיתחה ערכת שבבי מכ”ם לרכב המבוססים על טכנולוגיית Frequency Modulated Continuous Wave, שבה מתבצע שידור רציף של אותות בתדר משתנה (Chirp signal), והמרחק של האובייקטים מחושב בהתאם להפרשי התדר והמופע (פאזה) בין האותות המשודרים והאותות הנקלטים. בשנה שעברה חשפה את המכ”ם Lynx, אשר כולל 288 ערוצי קליטה ושידור וטווח גילוי של 260 מטר. הוא ישולב בחליפת מכ”ם הכוללת ארבע יחידות שונות ומעניקה כיסוי מכ”מי של 360°.

בחודש יוני דיווחה ארבה על שתי זכיות תכנון עם יצרניות רכב, ויש לה גם שיתוף פעולה נרחב עם ספקית המערכות לרכב (Tier-1) הסינית HiRain.

דל תטמיע את הפתרון של Run:ai בשרתי ה-AI שלה

[בתמונה למעלה: מייסדי חברת Run:ai רונן דר (מימין) ועמרי גלר. קרדיט: Run:ai]

חברת Run:ai וחברת Dell הודיעו על הרחבת שיתוף הפעולה ביניהן. כעת תשתית ה-AI של דל, Dell AI Factory, תכלול את תוכנת ניהול משאבי העיבוד של Run:ai. בחודש אפריל חתמה אנבידיה על הסכם לרכישת Run:ai תמורת 700 מיליון דולר, ואולם עסקת המיזוג טרם צלחה את המשוכות הרגולטוריות ויש סימן שאלה לגבי השלמת העסקה. Run:ai פיתחה טכנולוגיה מבוססת קוברנטיס (Kubernetes) לניהול עומסי העבודה בתשתיות מחשוב-על ליישומי בינה מלאכותית (AI).

Dell AI Factory היא תשתית מקצה-לקצה לארגונים עבור אימון והרצה של יישומי AI. התשתית כוללת שרתים עם מעבדי אנבידיה, כונני אחסון, פתרונות קישוריות, מסופי עבודה וממשק משתמש. כעת החבילה הזו תכלול גם את פלטפורמת ניהול משאבי העיבוד של Run:ai.

זהו הסכם משמעותי עבור Run:ai, וזאת בהיותה של דל אחת הספקיות המובילות בשוק של תשתיות AI, יש לה שיתוף פעולה הדוק עם אנבידיה, ובין לקוחותיה ספקיות שירותי ענן, גופים ממשלתיים וארגונים. זוהי דריסת רגל בשוק שצומח במהירות. הכנסותיה של דל מחטיבת שרתי ה-AI צפויות, לפי אתר barrons, להגיע ל-8 מיליארד דולר ב-2024 ולגדול ל-10 מיליארד דולר ב-2025. שוק שרתי ה-AI הכללי צפוי לגדול מ-91 מיליארד דולר ב-2024 ל-190 מיליארד דולר ב-2026 – קצב גידול שנתי של 45%.

מנכ"ל ומייסד שותף של Run:ai, עמרי גלר, אמר כי מדובר בציון דרך חשוב בצמיחה של החברה. "באמצעות שיתוף הפעולה עם דל, ארגונים מקבלים פתרון מאוחד, שכולל תשתית מובילה ותוכנת 'תזמור' מתקדמת. האינטגרציה הזו מפשטת את הדרך לחדשנות בתחום ה-AI, ומאפשרת לארגונים להתמקד בתוצאות ולא במורכבות התשתית".

גם באנבידיה הגיבו לשיתוף הפעולה. "האימוץ הגובר של AI מחייב גישה חדשה לניהול תשתית החומרה. שיתוף הפעולה הזה, הנתמך על ידי פתרונות המחשוב המואץ של אנבידיה, מסייע לארגונים לבנות תשתיות AI ולבצע סקיילינג בהתאם לצרכיהם המשתנים".

בחודש אוגוסט דווח באתרים Politico ו-Financial Times כי רשות התחרות האמריקאית בוחנת את עסקת המיזוג בין אנבידיה ל-Run:ai, וזאת מחשש שצירוף הטכנולוגיה של Run:ai לסל המוצרים של אנבידיה יחזק את מעמדה "המונופוליסטי" של אנבידיה בתחום ה-AI. לפני כחודש דווח כי גם האיחוד האירופי בודק את חוקיות העסקה.

הטמעת שירותים מבוססי בינה מלאכותית הוא תהליך מורכב אשר צריך להתמודד עם פיצול עומסי העבודה בין הענן, מחשבי הקצה (Edge AI), ועד לתשתיות של מרכזי נתונים עצמאיים (On-Premises). הטכנולוגיה של Run:ai מאפשרת ללקוחות ארגוניים לנהל ולייעל את תשתיות המחשוב שלהם, בין אם הן נמצאות ב-Data Center בבעלות החברהבענן או בסביבה היברידית.