אנבידיה ממתגת את מלאנוקס כממציאת ארכיטקטורת מיחשוב

כשבועיים לאחר השלמת מיזוגה של חברת מלאנוקס (Mellanox), עם קבלת האישור הרגולטורי האחרון מסין, אנבידיה השיקה בסוף השבוע שעבר את המוצר הראשון של מלאנוקס תחת המותג המשותף. מדובר בכרטיס רשת חכם, ConnectX-6 Lx SmartNIC, המיועד למרכזי נתונים. זהו הדור ה-11 במספר במשפחת כרטיסי הרשת של מלאנוקס, הוא מספק קצב של 25/50 ג'יגה-ביט לשנייה לרשתות איתרנט. מאנבידיה נמסר כי הכרטיס נבדק על ידי לקוחות נבחרים וייצא לשוק ברבעון השלישי. ה-SmartNIC החדש מאפשר מחשוב מואץ הודות למנועי האצה המאפשרים להסיט מהמעבדים משימות של עיבוד אבטחה ורשת.

חברת מלאנוקס מספקת פתרונות קישוריות מהירים למרכזי נתונים ומחשבי-על. העניין הרב שעוררה מלאנוקס נבע מכך שהטכנולוגיות החדשות, כמו הדור החמישי, הבינה המלאכותית וה-IoT נשענים על תשתיות ענן אשר צריכות להגיב במהירות ובזמן אמת לזרם גובר של נותנים. מכיוון שההתקררות של חוק מור מאיטה את קצב השיפור בביצועי המעבדים, החברות מחפשות דרכים חדשות לייעל את תשתיות העיבוד באמצעות מערכים של אלפי שרתים המחוברים ביניהם ברשתות תקשורת מהירות מאוד. התופעה הזאת הופכת את מלאנוקס לחברה הנמצאת בלב מהפיכת המיחשוב של הדור הנוכחי, וממוצבת כאחת מהחברות הטובות בתחומה.

הופעתה של קטגוריה חדשה

בהתאם לכך, השיקה אנבידיה קמפיין המציג את מלאנוקס כמובילה בעולם בתחום חדש שקיבל את הכינוי DPU – Data Processing Unit. למעשה, אנבידיה מייצרת תיאור חדש של ארכיטקטורות המיחשוב הנפוצות: היא מחלקת את עולם המיחשוב למעבדי CPU כלליים, למעבדי GPU המבצעים עיבוד מקבילי, ולמעבדי DPU המבצעים עיבוד של חבילות המידע המגיעות אל מרכזי המיחשוב. דוגמא מובהקת למעבד מהסוג החדש הוא השבב BlueField-2 של מלאנוקס שיצא לשוק באוסוט 2019.

שבב BlueField הוא מערכת על-שבב הנמצאת בלב כרטיסי התקשורת של מלאנוקס עבור מערכי איחסון ומיחשוב גדולים מאוד. הוא כולל ארבע תת-מערכות מרכזיות: ליבת CPU המבוססת על מעבדי ARM, ממשק איתרנט מהיר, ממשק InfiniBand המבוסס על שבב ConnectX של מלאנוקס, ומעגלי גישה מהירה מרוחקת לזיכרון (Remote Direct Memory Access) וניהול ובקרת זכרונות NVMe. בעקרון, מדובר בשבב לניהול כרטיס תקשורת חכם הכולל חבילה של מנועי האצה המאפשר להסיט עומסים מהמעבד המרכזי בשרת או במרכז הנתונים.

הברקה שיווקית… ואסטרטגית

אנבידיה הגדירה סט של 10 פעולות שהוא צריך לבצע כדי שהוא ייחשב כארכיטקטורת מיחשוב חדשה, דוגמת בדיקה של חבילות התקשורת הנכנסות והיוצאות, יכולת עקיפת ה-CPU והעברת מידי ישירות ל-GPU, בדיקות איכות החבילות, ואיסוף ונתוח מטה-מידע עליהן, ביצוע הצפנה ופיענוח ועוד. אומנם היא לא המציאה את המושג DPU (שהחל לצבור תאוצה בשנת 2019), אולם להערכתה רק השבבים של מלאנוקס עומדים בכל הדרישות ולכן יכולים להיחשב למעבדי DPU אמיתיים.

מהתמונה שהיא פרסמה בבלוג של החברה, נראה שמעתה ייוצרו מעבדי BlueField עם הלוגו של אנבידיה ועם כתובת DPU גדולה, המבהירה שמדובר בארכיטקטורת מיחשוב, ולא ב"עוד שבב גדול" לניהול כרטיסי רשת חכמים. המיתוג החדש אינו רק הברקה שיווקית ושלב בהטמעת המותג מלאנוקס בתוך המותג אנבידיה – אלא גם הגדרה של אסטרטגיה. אנבידיה מכריזה על עצמה כעל חברה המחזיקה את אבני הבניין של מערכות המחשב הגדולות של הדור הבא: ארכיטקטורת GPU עבור משימות הבינה המלאכותית, וארכיטקטורת DPU המאפשרת להפוך אוסף של מעבדים למחשב אחד גדול וחזק.

גם אחרי המיזוג, מלאנוקס צומחת

עסקת המיזוג בין אנבידיה למלאנוקס נחתמה ב-11 במרץ 2019, וזאת לאחר תקופה ארוכה של ספקולציות באשר למכירתה של מלאנוקס לענקיות טכנולוגיה כמו מיקרוסופט, זיילינקס ואפילו אינטל. בסופו שלד דבר, היתה זו אנבידיה ששילמה כ-6.9 מיליארד דולר במזומן (לפי מחיר של 125 דולר למניה) עבור החברה הישראלית. באנבידיה קיוו כי העסקה תקבל את כל האישורים עד סוף 2019, אך האישור האחרון מסין התעכב, כפי שקורה לא אחת.

בדו"ח האחרון שפרסמה, מלאנוקס הציגה מכירות שיא ברבעון השני של 2019 בהיקף של 310.4 מיליון דולר, בהשוואה למכירות בהיקף של 268.5 מיליון דולר ברבעון המקביל 2018. אחד מקווי המוצר המובילים של מלאנוקס  הוא מתאמי איתרנט מהירים. בחודשים האחרונים היא החלה לספק ללקוחות מתאמים חדשים העובדים במהירות של עד 200Gbps. להערכת החברה, התחום הזה צפוי להיות מנוע העיקרי ברבעונים הבאים.

סין אישרה את עסקת אנבידיה-מלאנוקס

כשנה לאחר שנחתמה, עסקת אנבידיה-מלאנוקס קיבלה את החותמת הסופית, וזאת לאחר שהרשות הרגולטורית בסין אישרה את המיזוג – כך הודיעה אנבידיה (Nvidia) בסוף-השבוע. העסקה כבר אושרה במהלך השנה האחרונה על ידי הגופים הרגולטוריים הרלוונטיים לעסקה, באיחוד האירופי, מקסיקו וארצות הברית. בהודעה ציינה אנבידיה כי המיזוג יושלם ב-27 באפריל, וכי ההכנסות של מלאנוקס ייכללו בדו"חותיה של אנבידיה מיידית.

עסקת המיזוג בין אנבידיה למלאנוקס נחתמה ב-11 במרץ 2019, וזאת לאחר תקופה ארוכה של ספקולציות באשר למכירתה של מלאנוקס לענקיות טכנולוגיה כמו מיקרוסופט, זיילינקס ואפילו אינטל. בסופו שלד דבר, היתה זו אנבידיה ששילמה כ-6.9 מיליארד דולר במזומן (לפי מחיר של 125 דולר למניה) עבור החברה הישראלית. באנבידיה קיוו כי העסקה תקבל את כל האישורים עד סוף 2019, אך האישור האחרון מסין התעכב, כפי שקורה לא אחת.

חברת מלאנוקס מספקת פתרונות קישוריות מהירים למרכזי נתונים ומחשבי-על. העניין הרב שעוררה מלאנוקס נבע מכך שהטכנולוגיות החדשות, כמו הדור החמישי, הבינה המלאכותית וה-IoT נשענים על תשתיות ענן אשר צריכות להגיב במהירות ובזמן אמת לזרם גובר של נותנים. מכיוון שההתקררות של חוק מור מאיטה את קצב השיפור בביצועי המעבדים, החברות מחפשות דרכים חדשות לייעל את תשתיות העיבוד באמצעות מערכים של אלפי שרתים המחוברים ביניהם ברשתות תקשורת מהירות מאוד. התופעה הזאת הופכת את מלאנוקס לחברה הנמצאת בלב מהפיכת המיחשוב של הדור הנוכחי, וממוצבת כאחת מהחברות הטובות בתחומה.

בדו"ח האחרון שפרסמה, מלאנוקס הציגה מכירות שיא ברבעון השני של 2019 בהיקף של 310.4 מיליון דולר, בהשוואה למכירות בהיקף של 268.5 מיליון דולר ברבעון המקביל 2018. אחד מקווי המוצרים המובילים של מלאנוקס  הוא מתאמי איתרנט מהירים, בקצבים של 25Gbps ומעלה, ובחודשים האחרונים החלה לספק את המתגים ומתאמי האיתרנט החדשים ביותר שלה, העובדים במהירות של 200Gbps, ללקוחות של החברה משוק מרכזי הנתונים. להערכת החברה, התחום הזה צפוי להיות מנוע הצמיחה של החברה ברבעונים הבאים.

למידע נוסף על העיסקה: אנבידיה-מלאנוקס 

דיפ אינסטינקט גייסה 43 מיליון דולר נוספים

חברת אבטחת הסייבר דיפ אינסטינקט (Deep Instinct) השלימה גיוס של 43 מיליון דולר בסבב גיוס שלישי. הסבב הובל על ידי Millennium New Horizon מניויורק, קרן Unbound מלונדון, שנוסדה על ידי Mittal ענקית התקשורת והפלדה העולמית שהשתתפה גם היא. בסבב השתתפו גם אנבידיה ו-LG, שהשקיעו גם בסבב הקודם. הגיוס הנוכחי מעלה את סך גיוסיה של החברה מאז הקמתה ליותר מ–100 מיליון דולר. בסבבים קודמים השתתפו גם סמסונג ו-HP.

דיפ אינסטינקט, שהוקמה ב-2015, נחשבת לחברת הסייבר הראשונה והיחידה בעולם שמיישמת יכולות של למידה עמוקה לפיתוח מערכות הגנת סייבר. דיפ אינסטינקט פיתחה למעשה "מוח מלאכותי" שלומד לזהות איומים ופרצות אבטחה בכל מכשיר, פלטפורמה או מערכת הפעלה, ולמנוע אותם בזמן אמת מבלי להכביד או להאט את המערכת. על פי החברה, הפתרון שלה "חוסמים באופן מיידי מתקפות יום אפס ומתקפות סייבר מתקדמות (APT) עוד לפני שנגרם נזק כלשהו לנקודות הקצה, השרתים וההתקנים הניידים של הארגון".

באמצעות אלגוריתמים של למידה עמוקה ושימוש במעבדים גרפיים עתירי ביצועים, "המוח המלאכותי" של דיפ אינסטינקט מפתח יכולות "אינסטינקטיביות" לזהות איומי סייבר על ידי סקירה של מאגר גדול הכולל מיליארדי קבצים. אימון המוח מתבצע באמצעות שימוש במעבדים הגרפיים של אנבידיה ואורך ימים ספורים בלבד. יכולות הלמידה העמוקה למעשה מאפשרות לפתרון האבטחה לזהות את האיום באופן מיידי ובמכשיר עצמו, וזאת בניגוד לפתרונות אבטחה אחרים, שבוחנים את הקבצים באמצעות שרת חיצוני או מתבססים על ניתוח דינמי הכרוך בהרצה בסביבה סגורה.

"שנת 2019 היתה מוצלחת להאקרים"

הפתרון של דיפ אינסטינקט הוא למעשה תוכנה בגודל של כמה עשרות מגה בייט, שמותקנת במכשיר עצמו שמנטרת את הפעילות במערכת ובודקת קבצים עוד לפני התקנתם ובוחנת האם מדובר בקובץ זדוני או לגיטימי. על פי החברה, במבדקים שערכו מערכת ההגנה שלה מצליחה לזהות ולמנוע איומי סייבר בשיעורי הצלחה של למעלה מ-99%.

לפי החברה, רשימת לקוחותיה כוללת עשרות חברות Fortune 500 וביניהן חברות פיננסיות גלובליות, שירותי בריאות, תעופה, ביטוח וחברות טכנולוגיה. ב-2019 חוותה החברה גידול של יותר מ-400% בהכנסותיה ו-300% במספר לקוחותיה.

גיא כספי, מייסד שותף ומנכ"ל דיפ אינסטינקט ציין כי, "שנת 2019 הייתה מוצלחת במיוחד עבור ההאקרים. אבטחת הסייבר הנוכחית כושלת על בסיס יומיומי עם מאות אלפי פריצות מוצלחות בכל יום. הפתרונות הקיימים בשוק העולמי, כולל אלו המתיימרים להיות מתקדמים וליישם למידת מכונה מעולם הבינה המלאכותית הישן, מבוססים על הנחת עבודה שהמערכת כבר נפרצה, הם טובים האומנם בזיהוי אבל אינם טובים, עד כדי שלא מסוגלים בכלל למנוע איומים חדשים, ובלתי מספקים אל מול מגוון ההתקפות המתוחכמות שהעולם מתמודד מולם יום יום. דיפ אינסטינקט נוקטת בגישה חדשנית ושונה לגמרי, ומונעת מתקפות כאלו לפני שהן מתחילות, אנחנו פיצחנו את ה DNA של התקפות הסייבר".

ג'ף הרבסט, סגן נשיא לפיתוח עסקי בחברת אנבידיה ציין כי, "אינטלגינציה מלאכותית חודרת כעת לתעשיות רבות ומביאה יתרונות במגוון של שווקים וורטיקליים. הגישה הייחודית של דיפ אינסטינקט להטמעת למידה עמוקה אמיתי בתחום אבטחת המידע מביאה לתוצאות מהפכניות בתחום והשוק מתחיל להפנים זאת".

רנסאס תטמיע את פתרון ניטור הנהג של ג'נגו

מערכות העזר הבטיחותיות ברכב (ADAS), המספקות לנהג התראות מפני סכנות שונות בכביש, שיפרו מאוד את הבטיחות בדרכים. ואולם, הן לא נותנות מענה לגורם המרכזי לתאונות הדרכים: חוסר תשומת לב של הנהג. על כן, לצד מערכות ה-ADAS, בעולם הרכב  הולך ומתפתח תחום משלים של מערכות, הפונות פנימה אל תוך תא המכונית ועוקבות אחר מצבים של הירדמות, שכרות, שימוש בסמרטפון והסחות דעת אחרות מצד הנהג.

גם הרגולטור הכיר בכך שיש צורך במערכות משלימות למערכות ה-ADAS. באוגוסט 2018 החליטה הוועדה האירופית (CE) כי יצרניות רכב יהיו מחויבות להתקין בדגמים החדשים מערכות ניטור נהג (Driver Monitoring System) כדי לזכות בדירוג הבטיחות הגבוה של NCAP, מה שכמובן צפוי לדחוף את השוק הזה קדימה בשנים הקרובות. להערכת חברת המחקר Strategy Analytics, מספר המערכות לניטור נהג בתעשיית הרכב יגדל מ-13 מיליון ב-2019 ל-42 מיליון ב-2025.

הפוקוס עובר מהחיישן לתוכנה

ישנן לא מעט חברות סטארט-אפ רבות המפתחות עבור היישומים הללו מערכות מתקדמות המתבססות על חיישנים כמו אינפרה-אדום ומכ"ם.  חברת ג'נגו (Jungo) מנתניה מציעה ליצרניות הרכב חלופה זולה ונגישה יותר. החברה פיתחה תוכנה בשם CoDriver, המתבססת על אלגוריתמים של ראייה ממוחשבת ולמידת עומק ומאפשרת להוציא לפועל את היישומים הללו באמצעות מצלמות וידיאו סטנדרטיות, ללא צורך בהתקנת חיישנים מתקדמים ויקרים יותר.

האלגוריתמים של ג'נגו מאפשרים לזהות, באמצעות מצלמות בתוך הרכב הפונות פנימה, את זווית הראש והגוף, כיוון המבט וקצב מצמוץ העיניים, ועל ידי הפרמטרים הללו להסיק אם הנהג נרדם או מגלה סימני עייפות, אם הוא מרוכז בדרך שלפניו או משתמש בטלפון הנייד ואפילו אם הוא חגור כהלכה. בנוסף, האלגוריתמים של החברה גם מספקים פתרונות לניטור פרמטרים נוספים בחלל המכונית כמו מספר נוסעים ומניעת שכחת ילדים.

בשיחה עם Techtime מסביר מנכ"ל החברה, אופיר הרבסט: "הרגולציה במקומות שונים בעולם מתחילה לדרוש מיצרניות הרכב להתקין מערכות שמזהות הסחות דעות אצל הנהג כמו עייפות וכדומה, ויצרניות הרכב מחפשות את הדרך החסכונית ביותר לעמוד בדרישות הללו. מצלמה היא סנסור זול אשר מספק הרבה אינפורמציה. עבור היישומים הללו אין צורך בחיישנים מתקדמים יותר, אלא באלגוריתמים הנכונים. על כן, הפוקוס עובר מהחיישן אל התוכנה."

לא מכבר הודיעה ג'נגו על שיתוף פעולה משמעותי עם ספקית המערכות לרכב רנסאס (Renesas), שבמסגרתו תציע החברה היפנית ליצרניות רכב להטמיע את התוכנה של ג'נגו כחלק מפלטפורמות המחשוב שלה לרכב, R-Car. כך, יצרניות רכב שמטמיעות את המערכות-על-שבב של רנסאס יוכלו לקבל באופן מובנה פתרון לניטור הנהג שיאפשר להן לעמוד ברגולציה.

שיתופי פעולה גם עם קואלקום ואנבידיה

חברת ג'נגו, המעסיקה כיום כ-50 עובדים בישראל ובארצות הברית, הוקמה עוד ב-1998. בשנת 2006 היא נרכשה על ידי NDS הישראלית, שעסקה בניהול זכויות דיגיטליות והגנה על תכני וידיאו ונמכרה ב-2012 בעסקת ענק של 5 מיליארד דולר לסיסקו. ב-2013, כשנה לאחר המיזוג, התפצלה ג'נגו מסיסקו וחזרה להיות חברה עצמאית. בעשור האחרון עסקה החברה בפיתוח תוכנות לניהול המולטימדיה ומערכות המידע ברכב, ולפי החברה הן מותקנות בעשרות מיליוני מכוניות. בשנים האחרונות עברה החברה להתמקד גם בתוכנות לניטור מצלמות בתוך הרכב.

לצד רנסאס, לג'נגו יש שיתופי פעולה דומים עם ענקיות שבבים כמו קואלקום ואנבידה, המפתחות מעבדים למכוניות. לדברי אופיר, ניתן לזהות בתעשיית הרכב מגמה נוספת של ניהול יעיל וחסכוני יותר של משאבי העיבוד ברכב.

"ככל שמכניסים לכלי הרכב יותר יישומים ויכולות, העלות של כוח העיבוד הופכת להיות משמעותיות יותר. על כן, חברות השבבים הגדולות, וחברות הרכב, רוצות להטמיע כמה שיותר יכולת ויישומים במעבדים הקיימים, כדי לחסוך כסף. בזה מתמקד שיתוף הפעולה שלנו עם רנסאס וחברות אחרות. הוא מאפשר ליצרניות הרכב, המשתמשות במערכות של רנסאס, לקבל באופן מובנה גם את היישומים שלנו, מבלי להוסיף כוח עיבוד נוסף. כדי להשיג זאת, עשינו אופטימיזציה שמאפשרת להריץ את התוכנה שלנו גם על השבבים הזולים יותר שלהם."

אנבידיה ואריקסון יפתחו רשת 5G המבוססת על מעבדי GPU

חברת אנבידיה (NVIDIA) חתמה על סדרה של הסכמי שיתוף פעולה עם חברות ענק טכנולוגיות, במטרה להטמיע את מחשבי הבינה המלאכותית שלה בתשתיות הענן וברשתות הדור החמישי (5G) העתידיות. כך גילה אתמול (ב') מייסד ומנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואן, בהרצאה שנשא בפני מאות אנשי טכנולוגיה בכנס הלקוחות של החברה שהתקיים בלוס אנג'לס.

לדבריו, הופעת הסמארטפון היתה רק הסנונית הראשונה בעידן חדש שבו כל האבזרים הם גם מקושרים וגם חכמים. העידן החדש, הוא הסביר, זקוק לפלטפורמת בינה מלאכותית חזקה, ופלטפורמת NVIDIA EGX המספקת בינה מלאכותית בקצות הרשת, מסוגלת לספק את סוג המיחשוב הדרוש לרשתות 5G, אבזרי IoT ויישומי בינה מלאכותית בענן.

כדי להמחיש את הטיעון, הוא דיווח על שבעה הסכמי שיתוף פעולה מרכזיים של החברה עם חברות ענק תעשייתיות: אריקסון, BMW, מיקרוסופט, NTT, פרוקטר אנד גמבל, Red Hat ו-Samsung Electronics. שיתוף הפעולה עם אריקסון יתמקד בפיתוח משותף של רשת תקשורת וירטואלית (Radio Access Networks) עבור רשתות הדור החמישי. המטרה היא לשלב את מחשבי ה-AI של אנבידיה בפלטפורמת 5G שתהיה זולה, או לפחות לא יקרה יותר, מאשר רשתות הגישה הנוכחיות של הדור הרביעי.

שיתוף הפעולה עם חברת Red Hat משלים את המהלך: הוא יתמקד בפיתוח תשתית תוכנה במתכונת של Kubernetes (מערכת קוד פתוח לניהול התקנת יישומים), אשר תאפשר בניית תשתית בענן של רשת תקשורת שלמה. התשתית תתבסס על מחשבי הבינה המלאכותית NVIDIA EGX ועל רשת גישה מסוג 5G RAN. התוכנה החדשה תבצע באופן אוטומטי את ההתקנה, הפריסה והניהול של היישומים ברשתות הדור החמישי.

שיתוף פעולה רחב-היקף עם הענן של מיקרוסופט

אחד מההסכמים החשובים באסטרטגיה החדשה הוא עם חברת מיקרוסופט, אשר מתמקד בשימוש במחשבי EGX על-גבי הענן Azure. במסגרת הזאת דיווחה אנבידיה שהיא תכננה את מחשבי T4 GPU במארז ייעודי המותאם לאבזר הקצה Azure Data Box של מיקרוסופט. במקביל, אנבידיה סיפקה תכנוני ייחוס והסמיכה שרתים חדשים מוכנים מהמדף, שעברו אופטימיזציה ייעודית לעבודה בתשתיות אז'ור. שיתוף הפעולה נועד להבטיח שהיישומים הניתנים במסגרת Microsoft Azure IoT ו-Azure Data Box Edge יפעלו באופן חלק מכל פלטפורמה המוסמכת על-ידי אנבידיה.

הואן גם חשף שיתופי פעולה שכבר הבשילו: חברת סמסונג משתמשת במחשב EGX ובתוכנת בינה מלאכותית כדי לתכנן שבבים. חברת ב.מ.וו משתמשת בהם כדי לבצע בדיקות איכות אוטומטיות של חלקי מכונות במפעל הייצור שלה בדרום קרוליינה. חברת התקשורת היפנית NTT משתמשת בהם כדי לפתח שירותי תקשורת חדשים עבור איזורים מרוחקים, והקימוענאית האמריקאית פרוקטר את גמבל מבצעת כיום פרוייקט משותף עם אנבידיה, במטרה לפתח מערכת מבוססת בינה מלאכותית (על-גבי מחשבי EGX) אשר תבצע בדיקה ויזואלית של מוצרים המגיעים לרשת ושל המארזים שלהם.

משחק השחמט שבישל את עיסקת מלאנוקס

במשך שישה חודשים ניהלו הדירקטוריון נשיא ויו"ר מלאנוקס (Mellanox), איל וולדמן, תחרות מחירים על מכירת החברה מול ארבע חברות שונות שהתעניינו ברכישתה, ובמשך התקופה הזאת הם הצליחו ליצור עניין בחברה ולהעלות בהדרגה את המחיר עד שהגיעו למחיר הסופי של 125 דולרים למנייה (בהיקף כולל של כ-6.9 מיליארד דולר במזומן), שאליו התחייבה חברת אנבידיה.

כך עולה מהמידע שמסרה אתמול מלאנוקס לבעלי המניות שלה, במסגרת חומר רקע שיסייע להם להחליט האם לאשר את עיסקת המכירה לאנבידיה, או לדחות אותה. מהנתונים עולה שהמהלך החל כבר בחודש אפריל 2018, כאשר המנכ"ל של חברה אמריקאית ביקש להיפגש עם מלאנוקס כדי לדון בשיתוף פעולה אסטרטגי. בחודש אוגוסט 2018 הדיונים על שיתוף הפעולה קיבלו תפנית והפכו להצעת רכישה במזומן לפי מחיר של 102 דולר למניה. באותה תקופה נסחרה מניית מלאנוקס במחיר של 76.9 דולרים.

השאלה הגדולה: מדוע מכרו את מלאנוקס?

חברת מלאנוקס מציגה בשנה האחרונה נתוני מכירות הנמצאים בצמיחה מתמדת. מדוע החברה לא המשיכה בדרכה? מהו המידע שיש בידי דירקטוריון מלאנוקס, שהביא אותו לנקוט במהלך אקטיבי שנועד למכור את החברה? האם הדירקטוריון סבור שהחברה הגיעה אל תקרת הזכוכית המקסימלית? מנגד, יכול להיות שהצעת הרכישה הראשונה יצרה כדור שלג שלא ניתן היה לעצור אותו, אבל ניתן היה רק למקסם אותו. יכול להיות שהדירקטוריון הגיע למסקנה שמרגע שהגיעה הצעת הרכישה הראשונה, לא ניתן יהיה למנוע את המכירה, ולכן יש צורך להשיג במהירות את התמורה הגבוהה ביותר האפשרית. זוהי, כאמור רק השערה. איננו יודעים מה הביא להתפתחות המהלך הדרמטי.

מכל מקום, מרגע שהועלתה ההצעה הראשונה ועד סגירת העיסקה עם אנבידיה, ניהלה מלאנוקס מגעים עם 7 חברות שונות שהתעניינו ברכישתה, מתוכן שלוש חברות שהדיונים איתן קיבלו תאוצה וכללו כניסה לשלב עמוק של בחינת החברה וקבלת אישור כניסה אל בסיסי הנתונים שלה. מלאנוקס לא מציינת מי הן החברות האלה, אולם בתקשורת התפרסמו ידיעות שלא קיבלו אישור, ששתיים מהן היו אינטל וזיילינקס. בחודש אוקטובר נערכו מספר דיונים בדירקטוריון החברה, שבעקבותיהם קיבל וולדמן (בתמונה למעלה) הנחייה לפנות אל חברות נוספות מתעשיית השבבים שעשויות להתעניין ברכישת מלאנוקס (כולל אנבידיה), כדי לבדוק אם הן יגבשו הצעה טובה יותר.

תחרות מחירים קשוחה

במחצית השנייה של אוקטובר התהליך קיבל תאוצה ומלאנוקס החלה בדיונים מקבילים עם חמש מתחרות, לאחר שבסוף החודש הצטרפה לתחרות חברה אמריקאית נוספת. בנובמבר העלתה המתחרה הראשונה את המחיר ל-103 דולר למנייה, אחר כך עידכנה את ההצעה ל-104.5 דולר, המתחרה השנייה העלתה אותו ל-107 דולר למנייה, ובשבוע האחרון של החודש הגישה אנבידיה הצעת רכישה לפי מחיר של 105 דולר למניה. בסך הכל, מלאנוקס היתה במגעים עם שבע חברות שונות, אולם החל מדצמבר 2018 ועד סוף ינואר 2019, היא ניהלה מגעים הדוקים עם ארבע חברות (כולל אנבידיה), וביקשה מכולן לעדכן את ההצעות שלהן. .

המתחרה הראשונה עידכנה את המחיר ל-106.6 דולר למניה, אנבידיה העלתה את המחיר ל-107 דולר, המתחרה השניה עידכנה את הצעתה ל-110 דולר מניה. בשלב הזה פרשו רוב המתעניינות ונשארו רק שלוש מתחרות. המתחרה הראשונה העלתה את המחיר ל-109.75 דולר, ובסוף פברואר אנבידיה העלתה את המחיר ל-115 דולר. בראשון למרץ נשארו רק שתי מתחרות: אנבידיה והמתחרה השנייה. וולדמן דיווח להן שהתחרות ביניהן צמודה והן צריכות לשפר את הצעותיהן.

המתחרה השנייה שיפרה את הצעתה ל-117 דולר, ובתוך יום המתחרה הראשונה חזרה לתחרות עם הצעה של 121 דולר, והמתחרה השנייה עידכנה מיידית את הצעתה ל-122.5 דולר. למחרת נפל הפור: אנבידיה הגישה הצעה לפי מחיר של 125 דולר, שתוקפה יפוג בתוך יום אחד בלבד. הדירקטוריון התכנס מיידית ואישר את ההצעה. בתוך ארבעה ימים נחתם ההסכם. לא פחות מהמחיר, הדירקטוריון התרשם מהנחישות של אנבידיה: היא התחייבה לשלם למלאנוקס פיצוי עצום בהיקף של 350 מיליון דולר, במידה ותפר את ההסכם או שלא תצליח לעמוד בהתחייבויותיה לביצוע של העיסקה.

סימני השאלה על עתיד מלאנוקס

במונחים ישראלים, חברת מלאנוקס היא ענק המעסיק -2,700 עובדים בארץ ובעולם. עם השלמת המיזוג היא תפסיק להיסחר בבורסה ותפעל בשלב הראשון במתכונת של חברה בת בבעלות מלאה של אנבידיה. מה יהיה גורלה בשלבים הבאים? עדיין לא ברור. לאחר החתימה על העיסקה אמר וולדמן בשיחה עם עיתונאים "שההבנה היא שאנבידיה תשאיר את הייצור של מלאנוקס בישראל, ואנחנו ננסה להביא לארץ ייצור של חברת אנבידיה". יחד עם זאת, ממסמכי ההסכם עולה הבטחה מוגבלת של אנבידיה: היא התחייבה שתשתיות הייצור של מלאנוקס הפועלות בישראל, יישארו כאן לפחות עד סוף שנת 2022.

צניחת הביטקוין חתכה את הכנסות AMD ואנבידיה

הירידה החדה ב-2018 בערכם של המטבעות הדיגיטליים, ובראשם הביטקוין והאיתריום, פגעה באופן משמעותי בהכנסותיהן של חברות המוכרות מחשוב ושבבים לכריית מטבעות (Crypto-Mining). חברות כמו אנבידיה (Nvidia) ו-AMD, שמעבדיהן הגרפיים משמשים במכונות כרייה, שרק לפני כשנה, כששוק הקריפטו היה בשיאו, דיווחו על הכנסות של מאות מיליוני דולרים ממכירת ציוד לחברות כרייה, מדווחות כעת על הכנסות כמעט זניחות מתחום נישה זה.

בניגוד לעסקאות במטבעות רגילים כמו שקל או דולר, שמתבצעות באמצעות גורם מתווך כמו בנק, אשר אחראי על רישום העסקה בספרי החשבונות ועדכון המאזנים של שני הצדדים בעסקה, בעולם המטבעות הדיגיטליים אין גורם מרכזי אחד האחראי על סילוק העסקאות. למעשה, כל עסקה ועסקה עוברת תהליך של אימות ואישור וירטואליים על ידי רשת מבוזרת של משתמשים, הרותמים את מחשביהם לצורך ביצוע פעולת עיבוד הנתונים וההצפנה, הכרוכים בפיתרון משוואות מתמטיות מורכבות. לאחר אישורה על ידי הרשת, מצטרפת העסקה החדשה מצטרפת לשרשרת הבלוקצ'יין של המטבע, והמשתמש שסייע לבצע את פעולת העיבוד זוכה בתמורה לתגמול מסוים במטבע דיגיטלי. כך למעשה נוצרים מטבעות חדשים הנכנסים לתוך המחזור.

ככל שהיקף העסקאות במטבע דיגיטלי מסוים גדול יותר, כך יש צורך בעוצמת מחשוב גדולה יותר כדי לתחזק את זרם העסקאות. אם בתחילת דרכו של שוק הקריפטו, ניתן היה לבצע כריית מטבעות אפילו באמצעות מחשב אישי רגיל, כיום יש צורך בכוחות עיבוד עצומים המחייבים חומרה ותוכנה ייעודיים ויקרים והעיבוד כרוך בצריכה גבוהה מאוד של חשמל, שגם כן מהווה מרכיב משמעותי בעלויות של כריית המטבעות. על כן, כיום, כריית המטבעות מתבצעת בעיקר על ידי חברות כרייה ופחות על ידי משתמשים פרטיים.

שנת הקריסה של הביטקוין

כריית מטבעות היא בסופו של דבר פעולה הנגזרת משיקולים צרים של תשואה מול עלות. ככל שערכו של המטבע הדיגיטלי גבוה יותר, כך התמריץ להשקיע במכונות כרייה גבוה יותר. שנת 2017 היתה שנת שיא בשוק מטבעות הקריפטו, הביטקוין, שהחל את 2017 במחיר של כ-1,000 דולר למטבע, סיים את השנה עם עלייה מטאורית עד לרמה של כמעט 20,000 דולר לביטקוין בדצמבר 2017. גם יתר המטבעות הדיגיטליים המובילים, כמו האיתריום, לייטקוין ומונרו, נסקו בעשרות אחוזים.

ואולם, 2018 סימנה מפנה שלילי בשוק הקריפטו. הביטקוין איבד כמעט 80% מערכו והוא נסחר כיום במחיר של כ-4,100 דולר בלבד. למרות הירידה בערכו של המטבע, ה-Hash Rate של הביטקוין, כלומר כוח המחשוב הנדרש כדי לבצע פעולת קידוד ברשת הביטקוין, רק עלה ב-2018, משמע חברות הכרייה צריכות להשקיע יותר משאבים ומקבלות בתמורה מטבעות דיגיטליים שערכם נמוך הרבה יותר.

כריית מטבעות כבר אינה משתלמת

על פי מחקר של חברת Diar, היקף פעילות כריית מטבע הביטקוין דווקא הגיע לשיא. חברות הכרייה כרו כ-54,000 מטבעות ביטקוין חדשים בחודש. בסך הכול, הכנסותיהן של חברות הכרייה בתקופה זו הסתכמה ב-4.7 מיליארד דולר, כ-1.4 מיליארד דולר יותר מכלל ההכנסות בכל שנת 2017. עם זאת, על פי המחקר, שולי הרווח של חברות הכרייה הצטמקו ב-2018 כמעט לאפס בשל התייקרות תעריפי החשמל, העליית בכוחות העיבוד (Hash Rate) והשחיקה הדרמטית בערך הביטקוין. בחודש ספטמבר, לראשונה מאז ייסודו של המטבע, כריית ביטקוין הפכה להיות בלתי משתלמת כלכלית על פי תעריפי החשמל הקמעונאיים. במצב העניינים הנוכחי, עולם הכרייה נותר פתוח אך ורק לחברות כרייה גדולות הפועלות במדינות כמו סין, שמציעות תעריפי חשמל נמוכים ותמריצים לחברות כרייה.

מקור: Diar

AMD ואנבידיה "נתקעו" עם עודפי מלאי

התהפכות משוואת הכרייה באה לידי ביטוי כעת גם בביקוש לציוד ומחשוב עבור מכונות כרייה, בעיקר בקרב מיזמי כרייה קטנים ומשתמשים פרטיים. כבר לאחר פרסום התוצאות הכספיות לרבעון השני של 2018 התריעו באנבידיה מפני השלכות ההרעה בשוק הקריפטו. סמנכ"ל הכספים של החברה אמר למשקיעים, "צפינו אמנם בעבר כי ההכנסות מתחום כריית המטבעות יהיה משמעותיים השנה, אך כעת אנחנו צופים כי התרומה של התחום הזה מעתה ואילך תהיה זניחה."

למרות שכבר זיהו את שינוי המגמה, נראה כי באנבידיה קיוו למפנה חיובי בשוק המטבעות התנודתי  ולא נערכו בהתאם. החברה הציגה הכנסות של 3.18 מיליארד דולר, מעט מתחת לתחזיות האנליסטים. אך מה שהדליק אצל המשקיעים נורה אדומה וגרם לצניחה בערך המנייה, היתה התחזית השלילית עבור הרבעון הבא. אנבידיה צופה הכנסות של 2.65-2.75 מיליארד דולר ברבעון הרביעי, וזאת בעוד תחזיות האנליסטים היו להכנסות של 3.4 מיליארד דולר.

באנבידיה ציינו כי אחת הסיבות לתחזית הנמוכה היא עודפים במלאי מעבדי פסקל (Pascal) של החברה, המשמשים בין היתר לכריית מטבעות. בשיחת הוועידה עם המשקיעים לאחר פרסום הדו"ח הודה מנכ"ל החברה ג'ן סאן-הואנג כי היקפי העודפים שנוצרו בשרשרת ההפצה, שנוצרו כתוצאה מירידה במכירת מעבדי פסקל לתחום כרייה המטבעות, הפתיעו את החברה. "הופתענו מכך כמו כולם. ה'האנג-הובר' בשוק הקריפטו נמשך יותר מכפי שציפינו." כעת, צפויה אנבידיה להוריד את מחיריהם של מעבדי פסקל במטרה לשחרר מעט את הפקק.

תוצאותיה הכספיות של AMD, מתחרתה העיקרית של אנבידיה בשוק הקריפטו, הציגו תמונה דומה. החברה דיווחה על הכנסות נמוכות מהמצופה של 1.65 מיליארד דולר, וציינו כי אחת הסיבות לכך היתה ירידה בהיקף המשלוחים וירידה במחירים של מעבדים גרפיים לתחום כריית המטבעות.

לאור התנודתיות של שוק הקריפטו וההערכות של חלק מהאנליסטים כי לא מדובר בנסיגה זמנית אלא בסממנים של התפוצצות בועת הקריפטו, קשה להעריך האם נראה שוב עלייה בביקושים לציוד למכונות כרייה. בחברת המחקר Jon Peddie Reserach טוענים כי מדובר בדעיכתו של השוק. "ההשפעה של עולם כריית המטבעות על מכירות מעבדים גרפיים שולחניים, התפוגגה, מה שהותיר את AMD ואנבידיה עם עודפי מלאי גדולים וירידה בהיקף המשלוחים."