משחק השחמט שבישל את עיסקת מלאנוקס

במשך שישה חודשים ניהלו הדירקטוריון נשיא ויו"ר מלאנוקס (Mellanox), איל וולדמן, תחרות מחירים על מכירת החברה מול ארבע חברות שונות שהתעניינו ברכישתה, ובמשך התקופה הזאת הם הצליחו ליצור עניין בחברה ולהעלות בהדרגה את המחיר עד שהגיעו למחיר הסופי של 125 דולרים למנייה (בהיקף כולל של כ-6.9 מיליארד דולר במזומן), שאליו התחייבה חברת אנבידיה.

כך עולה מהמידע שמסרה אתמול מלאנוקס לבעלי המניות שלה, במסגרת חומר רקע שיסייע להם להחליט האם לאשר את עיסקת המכירה לאנבידיה, או לדחות אותה. מהנתונים עולה שהמהלך החל כבר בחודש אפריל 2018, כאשר המנכ"ל של חברה אמריקאית ביקש להיפגש עם מלאנוקס כדי לדון בשיתוף פעולה אסטרטגי. בחודש אוגוסט 2018 הדיונים על שיתוף הפעולה קיבלו תפנית והפכו להצעת רכישה במזומן לפי מחיר של 102 דולר למניה. באותה תקופה נסחרה מניית מלאנוקס במחיר של 76.9 דולרים.

השאלה הגדולה: מדוע מכרו את מלאנוקס?

חברת מלאנוקס מציגה בשנה האחרונה נתוני מכירות הנמצאים בצמיחה מתמדת. מדוע החברה לא המשיכה בדרכה? מהו המידע שיש בידי דירקטוריון מלאנוקס, שהביא אותו לנקוט במהלך אקטיבי שנועד למכור את החברה? האם הדירקטוריון סבור שהחברה הגיעה אל תקרת הזכוכית המקסימלית? מנגד, יכול להיות שהצעת הרכישה הראשונה יצרה כדור שלג שלא ניתן היה לעצור אותו, אבל ניתן היה רק למקסם אותו. יכול להיות שהדירקטוריון הגיע למסקנה שמרגע שהגיעה הצעת הרכישה הראשונה, לא ניתן יהיה למנוע את המכירה, ולכן יש צורך להשיג במהירות את התמורה הגבוהה ביותר האפשרית. זוהי, כאמור רק השערה. איננו יודעים מה הביא להתפתחות המהלך הדרמטי.

מכל מקום, מרגע שהועלתה ההצעה הראשונה ועד סגירת העיסקה עם אנבידיה, ניהלה מלאנוקס מגעים עם 7 חברות שונות שהתעניינו ברכישתה, מתוכן שלוש חברות שהדיונים איתן קיבלו תאוצה וכללו כניסה לשלב עמוק של בחינת החברה וקבלת אישור כניסה אל בסיסי הנתונים שלה. מלאנוקס לא מציינת מי הן החברות האלה, אולם בתקשורת התפרסמו ידיעות שלא קיבלו אישור, ששתיים מהן היו אינטל וזיילינקס. בחודש אוקטובר נערכו מספר דיונים בדירקטוריון החברה, שבעקבותיהם קיבל וולדמן (בתמונה למעלה) הנחייה לפנות אל חברות נוספות מתעשיית השבבים שעשויות להתעניין ברכישת מלאנוקס (כולל אנבידיה), כדי לבדוק אם הן יגבשו הצעה טובה יותר.

תחרות מחירים קשוחה

במחצית השנייה של אוקטובר התהליך קיבל תאוצה ומלאנוקס החלה בדיונים מקבילים עם חמש מתחרות, לאחר שבסוף החודש הצטרפה לתחרות חברה אמריקאית נוספת. בנובמבר העלתה המתחרה הראשונה את המחיר ל-103 דולר למנייה, אחר כך עידכנה את ההצעה ל-104.5 דולר, המתחרה השנייה העלתה אותו ל-107 דולר למנייה, ובשבוע האחרון של החודש הגישה אנבידיה הצעת רכישה לפי מחיר של 105 דולר למניה. בסך הכל, מלאנוקס היתה במגעים עם שבע חברות שונות, אולם החל מדצמבר 2018 ועד סוף ינואר 2019, היא ניהלה מגעים הדוקים עם ארבע חברות (כולל אנבידיה), וביקשה מכולן לעדכן את ההצעות שלהן. .

המתחרה הראשונה עידכנה את המחיר ל-106.6 דולר למניה, אנבידיה העלתה את המחיר ל-107 דולר, המתחרה השניה עידכנה את הצעתה ל-110 דולר מניה. בשלב הזה פרשו רוב המתעניינות ונשארו רק שלוש מתחרות. המתחרה הראשונה העלתה את המחיר ל-109.75 דולר, ובסוף פברואר אנבידיה העלתה את המחיר ל-115 דולר. בראשון למרץ נשארו רק שתי מתחרות: אנבידיה והמתחרה השנייה. וולדמן דיווח להן שהתחרות ביניהן צמודה והן צריכות לשפר את הצעותיהן.

המתחרה השנייה שיפרה את הצעתה ל-117 דולר, ובתוך יום המתחרה הראשונה חזרה לתחרות עם הצעה של 121 דולר, והמתחרה השנייה עידכנה מיידית את הצעתה ל-122.5 דולר. למחרת נפל הפור: אנבידיה הגישה הצעה לפי מחיר של 125 דולר, שתוקפה יפוג בתוך יום אחד בלבד. הדירקטוריון התכנס מיידית ואישר את ההצעה. בתוך ארבעה ימים נחתם ההסכם. לא פחות מהמחיר, הדירקטוריון התרשם מהנחישות של אנבידיה: היא התחייבה לשלם למלאנוקס פיצוי עצום בהיקף של 350 מיליון דולר, במידה ותפר את ההסכם או שלא תצליח לעמוד בהתחייבויותיה לביצוע של העיסקה.

סימני השאלה על עתיד מלאנוקס

במונחים ישראלים, חברת מלאנוקס היא ענק המעסיק -2,700 עובדים בארץ ובעולם. עם השלמת המיזוג היא תפסיק להיסחר בבורסה ותפעל בשלב הראשון במתכונת של חברה בת בבעלות מלאה של אנבידיה. מה יהיה גורלה בשלבים הבאים? עדיין לא ברור. לאחר החתימה על העיסקה אמר וולדמן בשיחה עם עיתונאים "שההבנה היא שאנבידיה תשאיר את הייצור של מלאנוקס בישראל, ואנחנו ננסה להביא לארץ ייצור של חברת אנבידיה". יחד עם זאת, ממסמכי ההסכם עולה הבטחה מוגבלת של אנבידיה: היא התחייבה שתשתיות הייצור של מלאנוקס הפועלות בישראל, יישארו כאן לפחות עד סוף שנת 2022.

ערב מכירתה, מלאנוקס השיגה תוצאות שיא

ברבעון הראשון של שנת 2019 השיגה חברת מלאנוקס מכירות שיא רבעוניות בהיקף של 305.2 מיליון דולר, המייצגות צמיחה של 22% בהשוואה לרבעון הראשון אשתקד. לדברי נשיא ומנכ"ל החברה, איל וולדמן, הצמיחה היתה לרוחב כל קו המוצרים של החברה. "פעילות המחקר והפיתוח שלנו איפשרה לספק מגוון גדול של מוצרים מובילים". בניגוד לרבעונים הקודמים, הפעם החברה לא תקיים שיחת ועידה ולא תספק תחזית מכירות, עקב הסיום הצפוי של עסקת מכירתה לחברת NVIDIA.

בתחילת חודש מרץ השנה חתמו אנבידיה (Nvidia) ומלאנוקס (Mellanox) על הסכם סופי שבמסגרתו תרכוש אנבידיה את כל מניות מלאנוקס במזומן במחיר של 125 דולר, בהיקף כולל של כ-6.9 מיליארד דולר. העסקה צפויה להיסגר עד סוף 2019. בעקבות העיסקה זינקה מניית מלאנוקס בנסדק מ-82 דולר לכ-119 דולר, המעניק לה שווי שוק של כ-6.5 מיליארד דולר.

הדו"ח הרבעוני מסביר מדוע שווי השוק של החברה לא זהה למחיר העיסקה, כמקובל פעמים רבות בעסקות מהסוג הזה: מהדו"ח עולה שקופת החברה כוללת היום כ-75 מיליון דולר במזומן ועוד כ-477 מיליון דולר בהשקעות קצרות טווח. המתומחרות ככל הנראה על-ידי מחיר המנייה בבורסה.

הדגמה טכנולוגית ליתרונות המיזוג עם אנבידיה

בדגמת בשבוע שעבר החברה המחישה חלק מהפוטנציאל הטמון במיזוג עם חברת אנבידיה: היא ביצעה ניסוי שבו שולבה הטכנולוגיה שלה עם זו של אנבידיה ושבו היא השיגה הכפלה של מהירות פעולות לימוד העומק שביצע המחשב של אנבידיה. במסגרת הניסוי שולב מתג HDR 200G InfiniBand ביחד עם 8 מחשבי הבינה המלאכותית NVIDIA V100 Tensor Core המבוססים על מעבדי GPU.

מלאנוקס הוסיפה למתג את פרוטוקול SHARP שהיא פיתחה (Scalable Hierarchical Aggregation and Reduction Protocol). מדובר בפרוטוקול חדש המאפשר להסיט יותר עומסים מהמחשב אל המתג, ומבטל את הצורך להעביר את המידע מספר פעמים בין נקודות הקצה השונות במערך העיבוד.

מתגי HDR 200G InfiniBand יצאו לשוק ברבעון האחרון של 2018, ולהערכת מלאנוקס נרכשו במהלך הרבעון הראשון של 2019 על-ידי 20 חברות המשתמשות בהן במרכזי מיחשוב גדולים. המתג המהיר ביותר של מלאנוקס, HDR InfiniBand Quantum CS8500, מספק 800 פורטים בעלי קיבולת של 200Gbps לכל כיוון. סבך הכל, הוא מאפשר למרכזי הנתונים להעביר מידע בקיבולת של 320Tbps, שלהערכת מלאנוקס היא גבוהה פי 1.4-2.5 מכל מערכת מתחרה אחרת הקיימת היום בשוק.

איל וולדמן: "נביא לישראל פרוייקטי ייצור של חברת אנבידיה"

במפגש הקצר עם עיתונאים ביום ב' אחר הצהריים הודה מייסד ומנכ"ל מלאנוקס (Mellanox), איל וולדמן, שהוא מקבל ברגשות מעורבים את עיסקת הענק של מכירת מלאנוקס לאנבידיה (Nvidia). מדובר בעסקת הרכישה הגדולה ביותר בהיסטוריה של אנבידיה. אקזיט פנטסטי שבו היא משלמת במזומן 6.9 מיליארד דולר, שהם כמיליארד דולר יותר משווי השוק של מלאנוקס בנסד"ק. אולם מדובר גם במכירת חברה שהוא בנה לאורך 20 שנה. הוא היה גם עייף מאוד, מאחר שהמשא ומתן עם אנבידיה נמשך לאורך כל הלילה ורק לפנות בוקר הוזעקו הדירקטוריונים של שתי החברות כדי לאשר אותה.

למרות שהמנוע המרכזי שדחף את העיסקה הוא ברור, הצורך לפתח תשתית חדשה עבור מרכזי נתונים גדולים ומאוד ומהירים, המבוססים על מעבדים חזקים של אנבידיה ופתרונות קישוריות מהירים של מלאנוקס, הוא הודה שהרבה נושאים נותרו בגדר הסכמות כלליות. לדבריו, בשיחות המשותפות דובר על פיתוח תשתיות המחשוב של מרכזי הנתונים העתידיים, אולם מפת הדרכים הטכנולוגית הזאת עדיין לא נקבעה.

"סיכמנו שמלאנוקס תישאר בישראל כיישות עצמאית עם המוצרים והעובדים שלה (כ-2,700 עובדים), אולם יהיו לה הרבה יותר משאבים פיננסיים וטכנולוגיים בזכות שיתוף הפעולה עם אנבידיה. ההבנה היא שאנבידיה תשאיר את הייצור של מלאנוקס בישראל, ואנחנו ננסה להביא לארץ ייצור של חברת אנבידיה. מלאנוקס תמשיך לצמוח, אולם הפעם כחלק מחברת אנבידיה".

במסגרת הזאת לא ייסגרו מפעלי ייצור של החברה, והמעבר המתוכנן למבנה חדש יתקיים לפי התוכנית. "יימשך גם שיתוף הפעולה שלנו ברשות הפלשתינאית ובעזה. כיום יש למלאנוקס יותר מ-125 עובדים ברשות הפלשתינאית ועוד כמה עשרות עובדים בעזה. הם עובדים מצויינים והעבודה שלהם לא פסקה לרגע גם בתקופות של מבצעים צבאיים. להערכתנו יהיה להם הרבה יותר קל להמשיך לעבוד כמועסקים של חברה אמריקאית מאשר של חברה ישראלית".

עובדי מלאנוקס מחזיקים ב-7% ממניותיה

וולדמן סיפר שהוא סיכם עם מייסד ומנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, שמלאנוקס תמשיך לעבוד כגוף עצמאי, אולם מתכונת העבודה הזאת לא סגורה סופית. מכל מקום, בשלב הראשון היא תמשיך לפעול כחברה נפרדת. "יש חפיפה רבה בין הלקוחות של אנבידיה והלקוחות של מלאנוקס, ולכן העיסקה תגדיל מאוד את המכירות שלנו. מבחינת אנבידיה, העיסקה תשפר מיידית את הריווחיות שלה, מכיוון שאנחנו יותר ריווחיים ממנה". להערכתו, העיסקה צפויה להיסגר בתוך כחמישה חודשים עד שנה, והוא לא צופה קשיים בקבלת האישורים הרגולטוריים החשובים ביותר: ארצות הברית, סין, מקסיקו, טאיוואן וגרמניה.

NVIDIA CEO
מייסד ומנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג. "זה רק טבעי שנגיע לישראל"

לדבריו, מבחינה פיננסית, העיסקה מהותית יותר לבעלי המניות מאשר לחברה. "לא גייסנו הון בבורסה, זו עיסקה מול בעלי המניות. הציבור הישראלי ירוויח ממנה באמצעות המניות שהוא מחזיק בחברה, שלהערכתי הן יותר מ-15%. בנוסף, עובדי מלאנוקס מחזיקים בכ-7% ממניות החברה, והם יקבלו 125 דולר תמורת כל מניה הנמצאת בידם".

ראוי לציין שמנכ"ל אנבידיה מכיר את ישראל, וביקר בה לאחר פתיחת המרכז הפיתוח הישראלי של אנבידיה לפני כשנה וחצי. הוא אמר אז שלהערכתו יש בארץ יותר חברות בינה מלאכותית ויישומים של מעבדי GPU לנפש, מאשר בכל מקום אחר בעולם. "ישראל היא סטארטאפ ניישן ומה שסטארט-אפים אוהבים זה פריצות דרך ושינויים. הם שונאים סטטוס קוו. לכן זה רק טבעי שנגיע לישראל".

למידע נוסף: מלאנוקס

השמועה האחרונה: אנבידיה קרובה לרכישת מלאנוקס

סוכנות בלומברג דיווחה היום (א') שחברת אנבידיה קרובה לסגירת עיסקה לרכישת חברת מלאנוקס הישראלית (Mellanox) תמורת כ-7 מיליארד דולרים במזומן. מדובר בינתיים בשמועה בלבד הנסמכת על מקורות אנונימיים ולא על הודעה  רשמית של שתי החברות. בכך מגיע לשיאו מסע שמועות הנמשך מספר שבועות סביב האפשרות למכירת חברת מלאנוקס הישראלית, הנסחרת כיום בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-5.9 מיליארד דולר. בין השאר, פורסמו בעיתונות הישראלית והעולמית מספר ידיעות על תחרות המתקיימת לרכישת מלאנוקס. לפי הידיעות האלה, בתחרות משתתפות חברת זיילינקס, חברת אינטל, ואפילו חברת מיקרוסופט. לאחרונה דיוווח העיתון כלכליסט שגם אנבידיה הצטרפה לתחרות. יכול להיות שהפעם השמועה תהיה קצרת מועד, שכן לפי בלומברג כבר מחר צפויה הכרזה על העיסקה.

הידיעות הראשונות על עיסקה אפשרית התפרסמו בחודש אוקטובר 2018, ביום שבו מלאנוקס דיווחה על מכירות שיא של 279.2 מיליון דולר ברבעון השלישי 2018, שהן עלייה של 24% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. בינואר 2019 דיווחה מלאנוקס על תוצאות שנתיות מצויינות: צמיחה של 26% במכירות להיקף של 1.09 מיליארד דולר. זה הפעם הראשונה שהיא חוצה את גבול המיליארד דולר. נשיא ומנכ"ל מלאנוקס, איל וולדמן, העריך שהצמיחה תימשך גם ב-2019: "אנחנו צופים צמיחה דו-ספרתית בהיקף המכירות ושיפור ברווח הגולמי".

טכנולוגיות חדשות וחוק מור המתיישן

בשיחת הוועידה הוא הסביר שהתחזית מבוססת על מגמה מתחזקת בשוק מרכזי הנתונים, של אימוץ מתאמי תקשורת איתרנט בקצבים מהירים. לדבריו, התעשייה מתחילה לאמץ את מתאמי 25G, 40G ו-50G, והחברה אפילו החלה במכירות ראשונות של מתגי 100G. חברת מלאנוקס מספקת פתרונות קישוריות מהירים למרכזי נתונים ומחשבי-על. העניין הגובר במלאנוקס נובע מכך שהטכנולוגיות החדשות, כמו הדור החמישי, הבינה המלאכותית וה-IoT נשענים על תשתיות ענן אשר צריכות להגיב במהירות ובזמן אמת לזרם גובר של נותנים.

מכיוון שההתקררות של חוק מור מאיטה את קצב השיפור בביצועי המעבדים, החברות מחפשות דרכים חדשות לייעל את תשתיות העיבוד באמצעות מערכים של אלפי שרתים המחוברים ביניהם ברשתות תקשורת מהירות מאוד. התופעה הזאת הופכת את מלאנוקס לחברה הנמצאת בלב מהפיכת המיחשוב של הדור הנוכחי, וממוצבת גם כאחת מהחברות הטובות בעולם בתחומה.

ישראל בצבת מלחמת הסחר: מי ירוויח ומי יפסיד?

מלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין היא מציאות קיימת המשפיעה על האופן שבו חברות טכנולוגיה בכל העולם עושות כיום עסקים. מוסכם כמעט על כולם שהמלחמה הזו אינה טובה למגזר הטכנולוגי, ולתעשיית הסמיקונדוקטור בפרט. אולם יש גם חברות שעשויות גם למצוא במתיחות הגיאו-פוליטית הזאת זדמנויות חדשות. בשיחה מיוחדת עם TechTime, סיפר סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר באופנהיימר ישראל, על הסיכונים, ההזדמנויות והדילמות של חברות הטכנולוגיה הישראליות במציאות החדשה והנפיצה הזו.

קלף מיקוח או תחילתה של מלחמה

המתיחות בין ארצות הברית לסין לא החלה עם ממשל טראמפ. כבר ממשל אובמה ניסה לטרוק את הדלת בפני ניסיונות סינים לרכוש חברות טכנולוגיה אמריקאיות. עם זאת, הנשיא טראמפ הסלים את באופן משמעותי את המצב עם הטלת מכסי מגן על ייבוא סחורות מסין בהיקף של מאות מיליארדי דולרים. כעת מנהלי הייטק בכל העולם שואלים את עצמם עד לאן עשוי טראמפ להרחיק לכת במדיניות הנוכחית. האם מדובר בקלף מיקוח שנועד לסייע לארצות הברית לצמצם את הגירעון המסחרי שלה מול סין, או שמא זוהי אסטרטגיה התקפית שנועדה למנוע מסין ליהפך למעצמת שבבים וטכנולוגיה שתסכן את ההגמוניה האמריקנית בתחום.

סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר באופנהיימר ישראל
סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר באופנהיימר ישראל

וסצ'ונוק סבור כי למרות ההצהרות האמריקאיות על סיכוני אבטחה הטמונים בשימוש בטכנולוגיות סיניות, החשש מריגול אינו הסוגיה המרכזית: ליבת העניין הוא רצון אמריקאי לחסום יכולות טכנולוגיות שיאפשרו לסין לבסס תעשיית שבבים עצמאית. "האמריקאים מנסים בכל דרך למנוע העברת טכנולוגיה מתקדמת לסין והם מטילים מגבלות נוקשות יותר ויותר על שיתוף פעולה בין חברות אמריקאיות וחברות סיניות. הם גם מקשים על חברות סיניות לפעול בארצות הברית. הסינים התקדמו מאוד בהרבה תחומים טכנולוגיים, אבל אחד התחומים שהם עדיין מפגרים ותלויים במערב זה תחום השבבים, ובעיקר השבבים החכמים, וכאן מלחמת הסחר עשויה לפגוע קשות בסין".

רכישה עתידית של מלאנוקס עשויה להיתקל בקשיים

בשבוע שעבר דיווחנו כי בשוק קיים חשש שהרגולטור הסיני יטרפד את עסקת המיזוג בין אורבוטק הישראלית לבין KLA-Tenchor, על רקע כיפופי הידיים בין הרגולטורים בארצות הברית ובסין. חברה ישראלית שעשויה למצוא את עצמה במצב דומה היא מלאנוקס, שבאחרונה הוזכרה כמועמדת לרכישה על-ידי זיילינקס (Xilinx) האמריקנית. ואולם, לאור הגידול בפעילותה של מלאנוקס בסין בשנים האחרונות ובשל הרגישות של הטכנולוגיה המתקדמת שלה, גם בסין וגם בארצות הברית עשויים להערים קשיים על מיזוג כזה.

וסצ'ונוק: "מלאנוקס היא יעד אטרקטיבי לרכישה. היא זולה וצומחת ויש לה טכנולוגיה מאוד חזקה. עם זאת, אחד הסיכונים למיזוג נעוץ בפעילות של מלאנוקס בסין. בשנת 2017 המכירות שלה בסין היו יותר מ-20% מכלל המכירות, וב-2018 השיעור הזה אף עלה, בעיקר בגלל הביקושים מצד תעשיית הבינה המלאכותית הצומחת בסין. כמו במקרה אורבוטק, אם חברה אמריקנית תבקש לרכוש אותה, הפעילות בסין תעלה על הכוונת של הרגולטורים. הרגולטור בארצות הברית עשוי להביע חשש מהעברת טכנולוגיה מתקדמת לידי הסינים, והרגולטור הסיני עשוי להביע חשש שמיזוג כזה יפגע בלקוחות הסיניים של מלאנוקס".

פאב 68 של אינטל בעיר Dalian בסין. בעיני ארה"ב, תעשיית השבבים הסינית היא איום אסטרטגי
פאב 68 של אינטל בעיר Dalian בסין. בעיני ארה"ב, תעשיית השבבים הסינית היא איום אסטרטגי

סולאר-אדג' וסרגון עשויות להרוויח מהצרות של וואווי

שתי חברות הטכנולוגיה הסיניות המרכזיות שמצאו את עצמן בקו האש הראשון הן יצרניות ציוד התקשורת וואווי ו-ZTE. חברת ZTE כמעט והגיעה לפשיטת רגל בעקבות האיסור שהטיל הממשל האמריקני באפריל על חברות אמריקניות למכור לה רכיבים, לאחר שנתגלה שהפרה את האמברגו על איראן וצפון קוריאה. כיום בעיקר וואווי נמצאת על המוקד, לאחר שמנהלת הכספים של החברה נעצרה בקנדה בחשד דומה שסייעה להפר את האמברגו על איראן.

הפרשה האחרונה סיבכה עוד יותר את המצב של וואווי בארצות הברית. כבר כעת היא מנועה מלמכור ציוד קריטי לחברות אמריקאיות על רקע החשש שהציוד שלה ישמש את הממשל הסיני לריגול. וסצ'ונוק מעריך כי בסופו של דבר ארצות הברית תאסור באופן מוחלט מכירה של מוצרי וואווי בארצות הברית, וכבר יש כמה חברות ישראליות שעשויות להיכנס לתוך החלל שייפתח.

אחת החברות האלה היא סולאר-אדג' (SolarEdge) הישראלית, המייצרת ממירי הספק לפאנלים סולאריים. וואווי נחשבת לאחת מהספקיות הגדולות בעולם של ממירים סולאריים, ובשנים האחרונות נכנסה גם לשוק האמריקני, שהוא שוק היעד המרכזי של סולאר-אדג'. "וואווי היא אחת המתחרות הגדולות ביותר של סולאר-אדג' בשנים האחרונות בארצות הברית. אם יוציאו את וואווי מארצות הברית, זה ייטיב עם סולאר-אדג' ויאפשר לה להגדיל את הנתח שלה בשוק האמריקאי".

גם סרגון (Ceragon) עשויה לזכות בהזדמנויות חדשות כתוצאה מדחיקת וואווי מהשוק. סרגון מוכרת פתרונות תמסורת אלחוטית המאפשרות להגדיל את קיבולת הרשת ללא תלות בתשתית סיבים אופטיים. באחרונה הודיעה ענקית הטלקום הבריטית BT שבכוונתה להסיר את הציוד של וואווי מתשתיות הסלולר שלה, ושהיא לא תשתף פעולה עם וואווי בהקמת תשתיות הדור החמישי. בשבוע שעבר דווח כי גם אורנג' הצרפתית ודויטשה טלקום אינן מתכוונות להשתמש בציוד של וואווי בדור החמישי.

דויטשה טלקום ככל הנראה החליטה על המהלך כדי לקדם את אישור הרגולטור האמריקני לעסקת הרכישה של Sprint על-ידי T-Mobile, הנשלטת על ידי דויטשה טלקום. "נראה שהחברות הבריטיות והאירופיות מתחילות ליישר קו עם האמריקאים ודוחקות את וואווי החוצה מהשוק. המגמה הזו תספק הזדמנות בתחום הדור החמישי לחברות אירופיות כמו נוקיה ואריקסון, וגם לחברות נישה כמו סרגון, המעוניינת להשיג דריסת רגל במהפיכת הדור החמישי".

הדילמה של טאואר-ג'אז, נובה וקמטק

יישור הקו של חברות מחוץ לארצות הברית עם המדיניות האמריקנית ממחיש את הדילמה של חברות ישראליות העושות עסקים עם סין. כיום תעשיית השבבים הסינית היא הצומחת ביותר בעולם ומציעה הזדמנויות חדשות לחברות המוכרות שבבים או ציוד לייצור שבבים. להערכת וסצ'ונוק, כמו טאואר-ג'אז, נובה וקמטק, שהגדירו את השוק הסיני כמנוע צמיחה מרכזי בשנים הקרובות, ייאלצו כעת לתמרן בין הרצון לחדור לשוק הסיני לבין הרצון שלא להרגיז את ארצות הברית.

מפעל טאואר-ג'אז במגדל העמק. הדילמה שלה רגישה במיוחד
מפעל טאואר-ג'אז במגדל העמק. הדילמה שלה רגישה במיוחד

טאואר-ג'אז נמצאת בסיטואציה רגישה במיוחד, מכיוון שהחברה הבת שלה בארה"ב היא ספקית מרכזית של טכנולוגיות חיישנים מיוחדות עבור כל זרועות הביטחון של ארצות הברית. "טאואר-ג'אז אינה חברה אמריקאית, ולכן יש לה גמישות יחסית בפעילותה בסין. מצד שני, מדובר בחברה המספקת פלטפורמות ייצור מתקדמות לתעשיית השבבים, ולאור החשש האמריקני מפני העברת טכנולוגיה רגישה לסין, הדבר יחייב אותה לנהוג במשנה זהירות.

"נובה נמצאת במצב דומה. המכירות שלה בסין מגיעות כמעט למחצית מכלל המכירות, מה שמשקף את ההתקדמות של חברות השבבים הסיניות. למעשה, הלקוחות הסינים החדשים הצליחו לפצות על הירידה במכירות ל-TSMC. גם נובה לא כפופה לרגולציה בארצות הברית, אך קשה לי להאמין שחברה ישראלית תפעל בניגוד גמור לאינטרסים של ארצות הברית".

החשיפה הישראלית לאירופה

ואולם, ייתכן כי ההשפעה הגדולה ביותר של מלחמת הסחר על ההייטק הישראלי תהיה דווקא עקיפה, וזאת מאחר שבזמן שארצות הברית וסין מתקוטטות ביניהן, מי שצפויה להיפגע במידה הגדולה מהגבלות הסחר על סין היא אירופה, שצמיחתה הכלכלית נשענת במידה רבה על ייצוא לסין. וסצ'ונוק סבור כי כאן טמון הסיכון הגדול ביותר לחברות הטכנולוגיה הישראליות.

"כמעט לכל חברה ישראלית יש דריסת רגל מסיבית באירופה, ועל כן מאוד חשוב לראות עד כמה מלחמות הסחר יפגעו באירופה. צ'ק-פוינט, למשל, מוכרת כ-40% לאירופה ומאוד חשופה למצב הכלכלי ביבשת. כבר עכשיו הצמיחה באירופה יורדת לרמה שלילית, וזה עשוי לשבור את הביטחון של העסקים. אם אירופה תיקלע למיתון בעקבות ירידה במכירות לסין, חברות ישראליות כמו צ'ק-פוינט, שמוכרות בעיקר למגזר הארגוני, עשויות להיפגע משמעותית".

זיילינקס מתכננת לרכוש את מלאנוקס ב-5.5 מיליארד דולר

Mellanox CEO Eyal Waldman

חברת זיילינקס האמריקאית (Xilinx), המפתחת טכנולוגיות מיחשוב המבוססות על רכיבים מתכנתים (FPGA), מתכננת להגיש הצעה לרכוש את חברת מלאנוקס (Mellanox) הישראלית במחיר של 100 דולר למניה ובסכום כולל של כ-5.5 מיליארד דולר. כך דיווחה אתמול (ד') רשת החדשות CNBC. הרשת מסרה שגורמים הקשורים לעיסקה מסרו לה שחברת זיילינקס שכרה את שירותיו של בנק ההשקעות Barclays כדי שייעץ לה בתהליך הגשת הצעת הרכש ובהשלמת העיסקה.

לפני כשבועיים דיווחה CNBC שמלאנוקס שכרה את שירותיו של בנק השקעות אחר לבחינת מכירתה, לאחר שקיבלה לטענתה לפחות שתי הצעות רכש. הידיעה הריצה את המשקיעים אל מניית מלאנוקס בנסד"ק, והיא זינקה בכ-26%. הידיעה אתמול הקפיצה שוב את מניית מלאנוקס (ב-4.7%) והיא סיימה את יום המסחר במחיר של 92.7 דולר, בהשוואה למחיר של 65.9 דולרים לפני שבועיים. שווי השוק שלה מגיע ל-4.96 מיליארד דולר. לא יהיה קשה לארגן מפגש בין השתיים, שכן בתחילת דצמבר תשתתף מלאנוקס בכנס המשקיעים השנתי של ברקליס שיתקיים בסן פרנסיסקו.

הגבול התיאורטי של איל וולדמן

ראוי לציין שמייסד, יו"ר ונשיא מלאנוקס, איל וולדמן (בתמונה למעלה), אף פעם לא שלל את האפשרות של מכירת החברה. בעבר הוא הסביר במפגש עם בכירים מהתעשייה, שאין טעם למכור חברה כל עוד היא צומחת בקצב של לפחות 30% בשנה. הידיעה הראשונה על אפשרות המכירה התפרסמה ביום שבו מלאנוקס סיפקה מידע מקדמי על תוצאות הרבעון השלישי של 2018: מכירות שיא של 279.2 מיליון דולר, שהן עלייה של 24% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. היקף המכירות בתשעת החודשים הראשונים של השנה צמח ב-27.5% והסתכם בכ-798.7 מיליון דולר.

מלאנוקס סיפקה תחזית שלפיה המכירות בשנת 2018 צפויות להגיע לכ-1.1 מיליארד דולר – בהשוואה ל-864 מיליון דולר ב-2017. כלומר, היא ירדה מתחת לקו הצמיחה התיאורטי של וולדמן. מניית זיילינקס הגיבה לידיעה בירידה של קרוב ל-2% והחברה נסחרת כעת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-21.3 מיליארד דולר. בסוף אוקטובר דיווחה זיילינקס על מכירות שיא ברבעון הפיננסי האחרון, שהסתכמו בכ-746 מיליון דולר. מדובר בצמיחה שנתית של 19% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.

מניית מלאנוקס בנסד"ק בחודש האחרון
מניית מלאנוקס בנסד"ק בחודש האחרון

למרות תחומי העיסוק הנפרדים של שתי החברות, שתיהן נמצאות בליבת שינוי טכנולוגי משותף. חברת מלאנוקס מספקת פתרונות קישוריות מהירים למרכזי נתונים, תשתיות ענן ומחשבי-על. למעשה, היא נחשבת לספקית פתרונות אינפיניבנד הגדולה בעולם למחשבי-על. האסטרטגיה שלה מבוססת על מתן פתרונות מלאים המתבססים של שבבי ליבה שהיא מפתחת בכוחות עצמה. זיילינקס מספקת רכיבים מיתכנתים ומערכות על-גבי שבב הכוללות ממשקי תקשורת מהירים, רכיבים מיתכנתים, וריבוי טכנולוגיות עיבוד. השוק של שתי החברות מונע על-ידי אותה מגמה: צמיחה של מרכזי מחשוב המספקים שירותים במהירות גוברת.

מדוע זיילינקס מחפשת את מלאנוקס

בעבר היו שמועות בתעשייה שזיילינקס היא מועמדת לרכישה על-ידי יצרנית שבבים גדולה, במיוחד לאחר שחברת אינטל רכשה את המתחרה העיקרית שלה, אלטרה, בשנת 2015 תמורת 16.7 מיליארד דולר. בשביל אינטל זו היתה עיסקה אסטרטגית שנועדה לייצר לה מקורות צמיחה מעבר לשוק המחשבים והשרתים. רכישה אפשרית של מלאנוקס מספקת לזיילינקס הזדמנות דומה: להרחיב את שוק היעד שלה אל מעבר לשוק ה-FPGA במרכזי העיבוד ובמערכות המשובצות.

בחודש ינואר השנה הודיע הישראלי משה גבריאלוב שהוא פורש מניהול חברת Xilinx העולמית לאחר 10 שנים שבהן שימש כנשיא ומנכ"ל החברה. במקומו מונה לתפקיד מנהל התיפעול של החברה, ויקטור פנג. באוגוסט השנה הכריז פנג על אסטרטגיה חדשה של החברה, הממוקדת במה שהוא כינה כ-Adaptive Compute Acceleration Platform. מדובר בתפישה שהחברה פיתחה במשך ארבע שנים ובהשקעה של כמיליארד דולר.

תיאור סכמטי של שבב Adaptive Compute Acceleration Platform - ACAP
תיאור סכמטי של שבב Adaptive Compute Acceleration Platform – ACAP

הרעיון הוא שמערכות המיחשוב העתידיות יהיו שונות: הן יהיו גמישות, יאפשרו התאמה של הארכיטקטורה והמשאבים לצרכים המשתנים, ויהיו תלויות בערוצי תקשורת מהירים מאוד בתוך שבבי העיבוד ובין שבבי העיבוד השונים בתשתית המיחשוב הכוללת. קל לראות שטכנולוגיות הקישוריות המהירה של מלאנוקס יכולות להשתלב באסטרטגיה הזאת.

המסתורין של סעיף 24b-2

שתי החברות עדיין לא הגיבו לידיעה. כדי להגביר את התעלומה מסביב לעיסקת רכישה אפשרית של מלאנוקס, כדאי להוסיף שביום שבו פורסמה הידיעה הראשונה, שזה גם היום שבו מלאנוקס וזיילינקס פירסמו את התוצאות הרבעוניות שלהן, הודיעה זיילינקס שהיא קיבלה אישור מיוחד מרשות ניירות הערך (SEC) לא לכלול בדו"ח שלה מידע חשוב (בהתאם לתקנה 24b-2) שיישאר חסוי עד לשנת 2028. מדובר בהליך מאוד יוצא דופן. האם המידע הזה קשור למלאנוקס? לא ברור, אבל מסקרן.

שמועות על מכירתה האפשרית של מלאנוקס. האם ספינת הדגל מפליגה?

בסוף השבוע הופתעו המשקיעים בבורסת נסד"ק כאשר הם גילו שבימים ד' ו-ה' ,זניקה מניית מלאנוקס (Mellanox) בשתי פסיעות בשיעור כולל של כ-26%: ממחיר של 65.91 דולר למחיר של 83.32 דולר בסוף השבוע. החברה סיימה את המסחר בנסד"ק בהערכת שווי חסרת תקדים של כ-4.4 מיליארד דולר.

מאחורי התופעה עומדת כנראה ידיעה שפורסמה יום קודם ברשת החדשות CNBC, אשר טענה כי החברה שכרה את שירותיו של בנק השקעות לבחינת מכירתה, לאחר שלטענת הרשת היא קיבלה לאחרונה לפחות שתי הצעות רכש. הרשת לא מסרה מה פרטים נוספים, אולם טענה שמקור הידיעה הוא בגורמים המקורבים לחברה. אומנם הדבר לא מבטיח עסקת מכירה, אולם עצם הידיעה הספיקה כדי להריץ את המשקיעים אל המניה.

מניית מלאנוקס בנסד"ק בשבוע האחרון
מניית מלאנוקס בנסד"ק בשבוע האחרון

הידיעה התפרסמה ביום שבו מלאנוקס סיפקה מידע מקדמי על תוצאות הרבעון השלישי של 2018, שאופיין במכירות שיא של 279.2 מיליון דולר, עלייה של 24% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. היקף המכירות בתשעת החודשים הראשונים של השנה צמח ב-27.5% והסתכם בכ-798.7 מיליון דולר. מלאנוקס סיפקה תחזית מכירות של 280-290 מיליון דולר ברבעון האחרון של השנה. כלומר המכירות השנתיות צפויות להגיע להיקף של כ-1.1 מיליארד דולר בשנת 2018 – בהשוואה ל-864 מיליון דולר בשנת 2017.

יותר מ-2 מיליון מתאמים מהירים בתשעה חודשים

בסוף השבוע החברה גם דיווחה שבתשתעת החודשים הראשונים של 2018 היא מסרה ללקוחות יותר מ-2.1 מיליון מתאמי איתרנט. להערכת החברה הדבר מבטא הרחבת האימוץ של מתאמי איתרנט מהירים (25G ומעלה) גם בשוק הארגוני, מעבר לשבעת חברות הענן הגדולות (Super 7). החברה ציטטה מחקר של חברת Crehan Research, שלפיו היא מחזיקה בכ-69% מהשוק העולמי של מתאמי 25Gbps-100Gbps. המעמד של מלאנוקס בתחום מבוסס על שבבי הליבה ConnectX ו-BlueField, הכוללים מעבדי פנימיים המשחררים את ה-CPU מהצורך לנהל את התקשורת.

"אנחנו נמצאים בתחילתו של מהלך רב-שנתי שבמסגרתו התעשייה עוברת לשימוש ברשתות איתרנט מהירות", אמר נשיא ומנכ"ל מלאנוקס, איל וולדמן. "מלאנוקס היא תקן תעשייתי דה-פקטו בתחום המתאמים המהירים. המתאמים שלנו כוללים מנועי האצה לאיחסון, וירטואליזציה ואבטחה המשפרים את התיפקוד הכולל של הענן. יש לנו מספר נצחונות תכנון של פתרונות BlueField בקרב יצרני ציוד, אשר ידחפו צמיחה נוספת במכירות".

מלאנוקס מובילה את פרוייקט plaCMOS האירופי

עולם התקשורת האלקטרו-אופטית עומד בפני מהפיכה טכנולוגית שעשויה לשנות את פני תשתיות התקשורת, באמצעות פיתוח ממשקים חשמליים המנהלים ישירות אותות אופטיים. כדי להוביל את המהפיכה, יזם האיחוד האירופי את פרוייקט plaCMOS אשר קיבל מימון בהיקף של כ-4 מיליון אירו עד לשנת 2020.

מטרת הפרוייקט היא לפתח מתג אופטי בשבב המיוצר בתהליך ייצור סטנדרטי של מוליכים למחצה, אשר מסוגל לאפנן אותות בקצב של 200Gbps. מכיוון שרוב ערוצי האיתרנט האופטיים הם בכפולות של ארבע ושל שמונה, פירוש הדבר שהשבב העתידי ישמש לבניית מקמ"ש אופטי המגיע למהירויות העברת נתונים של 800Gbps ו-1600Gbps.

האופטיקה מתעלמת מחוק מור

האיחוד האירופי בחר בחברת מלאנוקס (Mellanox) להוביל את הפרוייקט. מבחינת האיחוד, מלאנוקס היא שותפה מוצלחת אשר קיבלה עד היום את ההובלה של כ-10 פרוייקטי מחקר של האיחוד. בראש הפרוייקט עומד ד"ר אלעד מנטוביץ', ראש ענף פיתוח טכנולוגיות סיליקון חדשות בחברת מלאנוקס. בשיחה עם Techtime, הסביר מנטוביץ' שעד היום התעשייה לא הצליחה לקשר ישירות בין מעגלים אופטיים לבין מעגלים חשמליים.

מנטוביץ': "קשה מאוד לחבר בין אופטיקה מהירה מאוד לבין אלקטרוניקה מהירה מאוד. בנוסף, האלקטרוניקה חיה את חוק מור ואילו הפוטוניקה עדיין כלואה במגבלות אורך הגל של הפוטון". פירוש הדבר, שמצד אחד ניתן לייצר טרנזיסטורים בגודל של ננומטרים בודדים, אולם הרכיבים האופטיים הקטנים ביותר הם בגודל של מספר מיקרונים והפער ביניהם הוא של 3 סדרי גודל (פי 1,000).

האלקטרון משפיע ישירות על הפוטון

הפתרון שמסתמן כעת באופק הוא שימוש באפקט הפלסמוניקה (Plasmonics) שיאפשר לייצר שבב מונוליטי בתהליך ייצור סטנדרטי, הכולל מעגלים אופטיים ומעגלים אלקטרוניים המתקשרים ישירות אחד עם השני. חומר פלסמוני הוא חומר דוגמת כסף, זהב או חומרים פיאזו אלקטריים, שכאשר הם מיוצרים בשכבה דקה מאוד, האלקטרון מתנהג כמו גל אלקטרומגנטי המתפזר על פני החומר. כאשר מעבירים פוטון בחומר, התנהגותו מושפעת מהשדה האלקטרומגנטי המיוצר על ידי הפוטון.

"מכאן שבאמצעות שדה חשמלי אנחנו יכולים לשלוט על התנהגות הפוטון ולאפנן את האותות האופטיים בקצב גבוה מאוד. השדה החשמלי מיוצר על-ידי מעגל אלקטרוני הנישלט על ידי מעגל דיגיטלי המיוצר בטכנולוגיית BiCMOS, ועל-ידי כך נוצר שבב יחיד המאפשר שליטה דיגיטלית על אותות אופטיים".

שיתוף פעולה בין המובילים העולמיים בתחום הפלסמוניקה

בקבוצת plaCMOS משתתפות קבוצות מובילות באירופה בתחום הפלסמוניקה: מכון ETHz מציריך יפתח את המודולטור הפלסמוני, חברת IBM בציריך חוקרת את הייצור והתכונות האלקטרו-אופטיות החדשניות בשימוש חומרים פרואלקטריים תואמי CMOS. אוניברסיטת סארלנד מגרמניה וחברת MICRAM מפתחות משדר/מולטיפלקסר ומקלט /דה-מולטיפלקסר. מכון המחקר הגרמני IHP יהיה אחראית על ייצור שבב ההדגמה ואוניברסיטת אריסטו מסלוניקי חוקרת מבנים אופטיים מרובי שכבות.

מתג המדגים הסופי ייוצר בחברת מלאנוקס במתקן הייצור שלה ביקנעם, ובתוך כשנתיים צפויים לצאת מדגימי הטכנולוגיה הראשונים, כאשר חברת מלאנוקס מתכננת להיות הראשונה בעולם שתספק מתגים פלסמוניים מהירים למרכזי נתונים. להערכת אלעד מנטוביץ', הדבר יעניק למלאנוקס יתרון משמעותי מאוד בשוק, מכיוון שאירופה מובילה את המחקר בתחום הפלסמוניקה, ורוב הגופים המחקריים החשובים בתחום, משתתפים בקונסורציום שהיא מובילה.

למידע נוסף על המדגים הטכנולוגי: PlaCMOS