השבב של מלאנוקס הפך לאסטרטגיית מרכזי הנתונים של אנבידיה

בתמונה למעלה: כרטיס מיחשוב מבוסס BlueField-2 DPU של אנבידיה

הטכנולוגיה של חברת מלאנוקס קיבלה מעמד מיוחד בכנס המפתחים השנתי (GTC  2020) של חברת אנבידיה המתקיים השבוע, בעקבות ההכרזה על משפחה חדשה של שבבי BlueField, אשר מוגדרים מחדש על-ידי אנבידיה כמעבדים מסוג חדש, ייעודיים למרכזי נתונים, בשם DPU – Data Processing Unit. אנבידיה שילבה את השבבים ביחד עם תוכנת DOCA, וביחד היא מגדירה את השילוב כפתרון הראשון בעולם המבוסס אל ארכיטקטורת מרכז נתונים בשבב (Data Center Infrastructure On a Chip).

"ה-Data Center הפך ליחידת המחשוב החדשה", מייסד ומנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג. "וה-DPU הוא מרכיב קריטי במרכזי נתונים מודרניים". טכנולוגיית בלופילד פותחה במלאנוקס לפני כשנתיים במטרה להריץ כרטיסי רשת מהירים (SmartNIC). השבב מהווה מערכת שלמה על-גבי שבב הכוללת את שבב בקרת התקשורת ConnectX, מעבדי ARM מרובי-ליבות, ממשקי תקשורת ל-PCIe ,Ethernet ו-InfiniBand בקצבים של עד 200Gbps, ויכולת גישה מהירה מרוחקת לזיכרון (Remote Direct Memory Access) המקצרת את זמני ההשהייה במרכזי נתונים, ומאפשרת ניהול של מערכי זיכרון מבוססי מוליכים למחצה (NVMe).

במסגרת המהלך, אנבידיה הכריזה על משפחת BlueField 2, הכוללת בינתיים שני מעבדים: מעבד BlueField-2 DPU הכולל את שבב הקישוריות החדש של מלאנוקס, ConnectX-6 Dx, ומעבד BlueField-2X DPU, הכולל מעבדי GPU של אנבידיה בארכיטקטורת Ampere, לצורך ביצוע מטלות אנליטיקה ומעקב של בסיס הנתונים, המבוססות על בינה מלאכותית (AI).

מבחן השוק צפוי ב-2021

פלטפורמת DOCA מספקת פתרון לבניית יישומי תקשורת, אבטחה, אחסון וניהול של מרכז הנתונים, באמצעות DPU ממשפחת BlueField. כלומר השילוב של תוכנת DOCA מאפשר להשתמש בכרטיסים מבוסס בלופילד לפתח יישומי מרכז נתונים מלאים. להערכת אנבידיה, יחידת BlueField 2 DPU אחת בלבד מסוגלת לספק את שירותי תשתית הניתנים היום ממרכז נתונים מלא הכולל עד 125 ליבות CPU, ועל-ידי כך לשחרר את ליבות ה-CPU הקריטיות להרצת יישומים ארגוניים אחרים.

למעשה, אנבידיה לוקחת את הרעיון המקורי של מלאנוקס של הרחבת הפונקציות המנוהלות על-ידי מעבדי-עזר, צעד אחד קדימה, ומכריזה עליו כעל ארכיטקטורה חדשה של מרכזי נתונים. בהכרזה אתמול היא דיווחה שמספר יצרניות גדולות כבר התחייבו לשלב את המעבדים החדשים בשרתים הארגוניים שלהן, בהן: דל, ASUS, פוג'יטסו, Atos, לנובו, GIGABYTE, Supermicro, Quanta ו-H3C. במקביל, יצרניות תוכנה גדולות הכריזו על תמיכה בשבב. בהן: VMWare, RedHat, Canonical ו-Check Point.

ה-NVIDIA BlueField 2 DPU זמינים להדגמה כבר כעת, וצפויים להגיע במערכות החדשות של יצרניות שרתים מובילות החל משנת 2021. מערך ה-NVIDIA BlueFIeld 2X DPU נמצא בפיתוח מתמשך כיום, וצפוי להפוך זמין החל משנת 2021.

הכנסות מלאנוקס ברבעון השני: יותר מחצי מיליארד דולר

בתמונה למעלה (מימין לשמאל): מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג ומנכ"ל מלאנוקס איל וולדמן

ברבעון השני של 2020 הגיעו המכירות של חברת מלאנוקס (Mellanox) לשיא של 530 מיליון דולר – ב-26% יותר מאשר ברבעון הראשון של השנה. זהו הרבעון המלא הראשון שבו הכנסותיה מדווחות במסגרת הדיווחים של אנבידיה (Nvidia) שהשלימה את רכישתה בתחילת חודש אפריל. לפי הדו"ח של אנבידיה שפורסם אמש, הכנסות מלאנוקס תרמו כ-14% לכלל הכנסות החברה, שגם הן הגיעו לשיא של 3.8 מיליארד דולר, צמיחה של 50% בהשוואה לרבעון המקביל.

ברבעון הבא צופה אנבידיה צמיחה נוספת בהכנסות להיקף של כ-4.4 מיליארד דולר. המטרה המרכזית של אנבידיה ברכישת מלאנוקס היתה לחזק את היתרון הטכנולוגי שלה בתחום מרכזי הנתונים (דאטה-סנטר), ואמנם אנבידיה דיווחה אתמול על הכנסות שיא בתחום מרכזי הנתונים, שמהווה כבר יותר משליש מהכנסותיה: 1.75 מיליארד דולר, צמיחה של 167% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2019 וגידול של 54% בהשוואה לרבעון הראשון של השנה.

בשיחת הוועידה עם משקיעים לאחר פרסום הדו"ח, הסביר מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, כי הארכיטקטורה החדשה של מרכזי נתונים מעצימה את היתרון התחרותי שנוצר בעקבות הסינרגיה הטכנולוגית בין אנבידיה למלאנוקס. "מרכזי נתונים בנויים כיום בצורה מבוזרת, כאשר יישום כלשהו רץ במספר שרתים במקביל. זה מייצר מה שקרוי תעבורת 'מזרח-מערב'. בארכיטקטורה הזו ישנם שני סוגים של רכיבים שהם קריטיים עבור עתיד הענן: האצת העיבוד, ולכך המעבדים הגרפיים שלנו הם אידיאליים, והשני הוא רישות אולטרה-מהיר שיאפשר את תעבורת המזרח-מערב, ובזה מלאנוקס מצטיינת".

שולטות במחשבי-העל

העוצמה המשותפת של שתי החברות מתבטאת בשוק מחשבי-העל (Super-Computer). ברשימת TOP500 האחרונה, המתפרסמת פעמיים בשנה ומפרטת את 500 המחשבים החזקים בעולם, כשני-שליש מ-500 מחשבי-העל מתופעלים על-ידי המעבדים הגרפיים של אנבידיה או שבבי התקשורת של מלאנוקס, לעומת כמחצית מהם לפני שנתיים. כיום הן מצויות ב-8 מתוך 10 מחשבי-העל החזקים בעולם: בנפרד, או שתיהן יחדיו.

ביוני השנה הן הכריזו על תכנון ייחוס לבנייה מהירה של מחשב-על המתבסס על המעבדים הגרפיים של אנבידיה וכרטיסי הרשת של מלאנוקס. הוא שימש לבניית המחשב Selene, אשר מספק עוצמת מיחשוב של 27.5petaflops. השביעי בעוצמתו בעולם והחסכוני ביותר בצריכת אנרגיה. המחשב נבנה תוך פחות מחודש ימים, כאשר בדרך כלל בנייה של מחשב-על בסדר גודל כזה נמשכת חודשים ולעיתים גם שנים. ג'נסן: "המחשב הזה יעזור לנו לקבוע רף חדש עבור עיבוד של למידת-מכונה (ML)".

אנבידיה ומלאנוקס בנו מחשב-על בתוך חודש אחד בלבד

בתמונה לעלה: אבזר הבינה המלאכותית של מלאנוקס מגן על מחשבי-על בפני פריצות ושימוש בלתי הולם

בהכרזה משותפת ראשונה של אנבידיה ומלאנוקס הכריזו שתי החברות על תכנון ייחוס לבנייה מהירה של מחשבי-על, ועל אבזר חדש ממשפחת UFM המיועד לספק הגנת סייבר למחשבי-על. מלאנוקס הרחיבה את מערך הניטור והשליטה במרכזי נתונים UFM – Unified Fabric Manager והוסיפה לו מרכיב חדש בשם UFM Cyber-AI platform. הוא מספק הגנת סייבר על מרכזי נתונים מוחשבי-על באמצעות תוכנת בינה מלאכותית הלומדת את מאפייני ההתנהגות התקינים של מערך המיחשוב, מזהה תקלות בתהליך התהוות ומאתרת פעילות חריגה המרמזת על פריצה וביצוע פעילות בלתי מורשית.

ביסודה, טכנולוגיית UFM פותחה בידי מלאנוקס לפני כ-10 שנים כדי לנהל מערכות תקשורת מבוססות InfiniBand, לספק נתוני טלמטריה של הרשת, לבצע בקרת פעילות של כל האבזרים המקושרים ולנהל את עידכוני התוכנה בכל מרכיבי הרשת. הפתרון החדש מופיע במתכונת שונה: גם כחבילת תוכנה וגם במתכונת של אבזר שלם (Appliance) המבוסס על שרת ייעודי של חברת אנבידיה. הוא ממוקד באפיון פעולת המחשב ובזיהוי פעילות חריגה. להערכת אנבידיה ומלאנוקס, המערכת מצמצמת משמעותית את זמני הנפילה של מרכז הנתונים, שנזקיהם נאמדים בממוצע בכ-300 אלף דולר בשעה.

מחשב-על היא פלטפורמה פתוחה ולא מוגנת

לדברי סגן נשיא לשיווק בחברת מלאנוקס, גיל שיינר, שילוב האנפיניבנד של מלאנוקס ביחד עם ה-GPU של אנבידיה משנה את חוקי המשחק בשוק מחשבי העל, ומביא אליו לראשונה יכולות של אבטחת סייבר ותחזוקה מונעת. שיינר: "מחשבי-על מנוהלים באופן שונה ממרכזי מחשב ארגוניים. זוהי פלטפורמה שהיא בדרך-כלל פתוחה וצריכה לתת גישה להרבה מאוד משתמשים מכל העולם".

שיינר המחיש את המאפיין הזה בארוע שהתרחש לפני מספר שנים באוניברסיטה אמריקאית. "מנהל מרכז המחשבים סיפר לי כיצד הם תפסו סטודנט שהשתמש במחשב לצורך כריית מטבע וירטואלי. החשד התגלה כאשר התברר להם שצריכת החשמל של המחשב לא ירדה במהלך החופשה השנתית, שבה רוב הפרוייקטים לא מתבצעים במחשב. הם חיפשו מי עבד באותם ימים, וכך זיהו את הפריצה. לכן היכולות של לימוד ובניית תבניות רשת לכל יישום היא חשובה. הפתרון שלנו מאפשר לגלות מצב כזה מייד – ולא לחכות לקבלת חשבון החשמל של המחשב".

תכנון ייחוס של מלאנוקס ואנבידיה לבנייה מהירה של מחשבי-על

לצד ההכרזה המשותפת, חשפה אנבידיה את מחשב-על מסוג חדש בשם Selene (בתמונה למעלה), המוגדר כמחשב-העל התעשייתי החזק ביותר בארצות הברית. הוא מספק עוצמת מיחשוב של 27.5petaflops. המחשב מבוסס על מעבדי ה-GPU החדשים מדגם A100 שהוכרזו השבוע, ונבנה לצורך מחקר פנימי המתבצע באנבידיה. במהלך תדרוך עיתונאים שהתקיים בסוף השבוע, גילה שיינר, שהמחשב החדש נבנה בתוך חודש אחד בלבד, שזהו זמן שיא לבניית מיחשב-על.

שיינר: "היכולת לבנות מחשב-על בתוך חודש מבוססת על מומחיות בתקשורת ומומחיות במעבדים. פיתחנו תכנון ייחוס המאפשר לכל אחד לבנות מחשב-על. מכיוון שכבר יש בלוקים מוכנים של מעבדי אנבידיה ותקשורת של מלאנוקס, ומכיוון שיש התאמה מלאה בין המעבדים לבין כרטיסי התקשורת, ניתן להקים את המחשב בתוך זמן קצר מאוד. למעשה פיתחנו ביחד תכנון ייחוס המאפשר לבנות מחשבים בכל גודל – לא רק מחשבי-על".

אנבידיה ממתגת את מלאנוקס כממציאת ארכיטקטורת מיחשוב

כשבועיים לאחר השלמת מיזוגה של חברת מלאנוקס (Mellanox), עם קבלת האישור הרגולטורי האחרון מסין, אנבידיה השיקה בסוף השבוע שעבר את המוצר הראשון של מלאנוקס תחת המותג המשותף. מדובר בכרטיס רשת חכם, ConnectX-6 Lx SmartNIC, המיועד למרכזי נתונים. זהו הדור ה-11 במספר במשפחת כרטיסי הרשת של מלאנוקס, הוא מספק קצב של 25/50 ג'יגה-ביט לשנייה לרשתות איתרנט. מאנבידיה נמסר כי הכרטיס נבדק על ידי לקוחות נבחרים וייצא לשוק ברבעון השלישי. ה-SmartNIC החדש מאפשר מחשוב מואץ הודות למנועי האצה המאפשרים להסיט מהמעבדים משימות של עיבוד אבטחה ורשת.

חברת מלאנוקס מספקת פתרונות קישוריות מהירים למרכזי נתונים ומחשבי-על. העניין הרב שעוררה מלאנוקס נבע מכך שהטכנולוגיות החדשות, כמו הדור החמישי, הבינה המלאכותית וה-IoT נשענים על תשתיות ענן אשר צריכות להגיב במהירות ובזמן אמת לזרם גובר של נותנים. מכיוון שההתקררות של חוק מור מאיטה את קצב השיפור בביצועי המעבדים, החברות מחפשות דרכים חדשות לייעל את תשתיות העיבוד באמצעות מערכים של אלפי שרתים המחוברים ביניהם ברשתות תקשורת מהירות מאוד. התופעה הזאת הופכת את מלאנוקס לחברה הנמצאת בלב מהפיכת המיחשוב של הדור הנוכחי, וממוצבת כאחת מהחברות הטובות בתחומה.

הופעתה של קטגוריה חדשה

בהתאם לכך, השיקה אנבידיה קמפיין המציג את מלאנוקס כמובילה בעולם בתחום חדש שקיבל את הכינוי DPU – Data Processing Unit. למעשה, אנבידיה מייצרת תיאור חדש של ארכיטקטורות המיחשוב הנפוצות: היא מחלקת את עולם המיחשוב למעבדי CPU כלליים, למעבדי GPU המבצעים עיבוד מקבילי, ולמעבדי DPU המבצעים עיבוד של חבילות המידע המגיעות אל מרכזי המיחשוב. דוגמא מובהקת למעבד מהסוג החדש הוא השבב BlueField-2 של מלאנוקס שיצא לשוק באוסוט 2019.

שבב BlueField הוא מערכת על-שבב הנמצאת בלב כרטיסי התקשורת של מלאנוקס עבור מערכי איחסון ומיחשוב גדולים מאוד. הוא כולל ארבע תת-מערכות מרכזיות: ליבת CPU המבוססת על מעבדי ARM, ממשק איתרנט מהיר, ממשק InfiniBand המבוסס על שבב ConnectX של מלאנוקס, ומעגלי גישה מהירה מרוחקת לזיכרון (Remote Direct Memory Access) וניהול ובקרת זכרונות NVMe. בעקרון, מדובר בשבב לניהול כרטיס תקשורת חכם הכולל חבילה של מנועי האצה המאפשר להסיט עומסים מהמעבד המרכזי בשרת או במרכז הנתונים.

הברקה שיווקית… ואסטרטגית

אנבידיה הגדירה סט של 10 פעולות שהוא צריך לבצע כדי שהוא ייחשב כארכיטקטורת מיחשוב חדשה, דוגמת בדיקה של חבילות התקשורת הנכנסות והיוצאות, יכולת עקיפת ה-CPU והעברת מידי ישירות ל-GPU, בדיקות איכות החבילות, ואיסוף ונתוח מטה-מידע עליהן, ביצוע הצפנה ופיענוח ועוד. אומנם היא לא המציאה את המושג DPU (שהחל לצבור תאוצה בשנת 2019), אולם להערכתה רק השבבים של מלאנוקס עומדים בכל הדרישות ולכן יכולים להיחשב למעבדי DPU אמיתיים.

מהתמונה שהיא פרסמה בבלוג של החברה, נראה שמעתה ייוצרו מעבדי BlueField עם הלוגו של אנבידיה ועם כתובת DPU גדולה, המבהירה שמדובר בארכיטקטורת מיחשוב, ולא ב"עוד שבב גדול" לניהול כרטיסי רשת חכמים. המיתוג החדש אינו רק הברקה שיווקית ושלב בהטמעת המותג מלאנוקס בתוך המותג אנבידיה – אלא גם הגדרה של אסטרטגיה. אנבידיה מכריזה על עצמה כעל חברה המחזיקה את אבני הבניין של מערכות המחשב הגדולות של הדור הבא: ארכיטקטורת GPU עבור משימות הבינה המלאכותית, וארכיטקטורת DPU המאפשרת להפוך אוסף של מעבדים למחשב אחד גדול וחזק.

גם אחרי המיזוג, מלאנוקס צומחת

עסקת המיזוג בין אנבידיה למלאנוקס נחתמה ב-11 במרץ 2019, וזאת לאחר תקופה ארוכה של ספקולציות באשר למכירתה של מלאנוקס לענקיות טכנולוגיה כמו מיקרוסופט, זיילינקס ואפילו אינטל. בסופו שלד דבר, היתה זו אנבידיה ששילמה כ-6.9 מיליארד דולר במזומן (לפי מחיר של 125 דולר למניה) עבור החברה הישראלית. באנבידיה קיוו כי העסקה תקבל את כל האישורים עד סוף 2019, אך האישור האחרון מסין התעכב, כפי שקורה לא אחת.

בדו"ח האחרון שפרסמה, מלאנוקס הציגה מכירות שיא ברבעון השני של 2019 בהיקף של 310.4 מיליון דולר, בהשוואה למכירות בהיקף של 268.5 מיליון דולר ברבעון המקביל 2018. אחד מקווי המוצר המובילים של מלאנוקס  הוא מתאמי איתרנט מהירים. בחודשים האחרונים היא החלה לספק ללקוחות מתאמים חדשים העובדים במהירות של עד 200Gbps. להערכת החברה, התחום הזה צפוי להיות מנוע העיקרי ברבעונים הבאים.

אנבידיה רוכשת את השותפה האסטרטגית של מלאנוקס

חברת אנבידיה ממשיכה ביישום המהלך האסטרטגי של בניית פתרון כולל למרכזי נתונים ותשתיות ענן, שהמרכיב העיקרי שלו היה רכישת חברת מלאנוקס הישראלית המספקת מתגי קישוריות למרכזי המיחשוב. היום (ג') היא הודיעה על רכישת חברת Cumulus Networks מקליפורניה, המספקת תוכנות קוד פתוח וניהול התקשורת במרכזי מיחשוב גדולים. מטרת העיסקה היא לספק פתרון משולב: המחשבים של אנבידיה, מתגי הקישורשל מלאנוקס ותוכנות הניהול של קומולוס.

ההיסטוריה של קומולוס קשורה הדוקות לזו של מלאנוקס. החברה הוקמה בשנת 2010 כדי לפתח מערכת מבוססת לינוקס לניהול התקשורת במרכזי מידע. אלא שבאותה תקופה רוב התוכנות סופקו על-ידי יצרניות ציוד התקשורת, אשר אשר יצרו קשר הדוק בין החומרה שלהן ובין התוכנות הקנייניות שלהן. השינוי המהותי בתחום התחולל בשנת 2013, כאשר מלאנוקס הכריזה על אסטרטגיית Open Ethernet, במטרה לפרוץ את תקרת הזכוכית ולהגיע אל לקוחות שכבר היו ברשותם מתגים של המתחרים.

הקוד הפתוח של מלאנוקס יצר פרדיגמה חדשה

עד אז התמקדה תנועת הקוד הפתוח (Open Source) בעיקר בתחומי המחשוב המסורתיים כמו מערכות הפעלה (לינוקס), תקנים בינלאומיים ויישומי קוד-פתוח מובהקים כמו דפדפנים, מעבדי תמלילים ועוד. המטרה של מלאנוקס היתה ליזום תנועת קוד-פתוח גם בסביבת מרכזי הנתונים. היא אפילו העניקה לה את השם Generation of Open Ethernet.

נשיא ומנכ"ל מלאנוקס, איל וולדמן, הצהיר שבזכות האיתרנט הפתוח, "המשתמשים ישיגו שליטה על הרשתות ובסיסי הנתונים שלהם, והלקוחות שלנו יוכלו לפתח יישומים ייחודיים לתשתיות שלהם". היוזמה הגיעה ברגע הנכון, מכיוון שבאותה תקופה החלה התעשייה לאמץ בהתלהבות את הרעיון של רשתות מוגדרות-תוכנה (Software Defined Networks) והתקבל התקן OpenFlow Switch, אשר מפריד בין ערוץ הנתונים לבין ערוץ הבקרה ברשת.

קומולוס נמצאת במתגים של מלאנוקס

בשנת 2016 הכריזה מלאנוקס על שיתוף פעולה עם קומולוס ומאותה השנה הן השיקו פתרונות משולבים, הכוללים את המתגים של מלאנוקס ואת התוכנות של קומולוס. מאז ממשיכה קומולוס לעדכן את התוכנות שלה ומתאימה אותן לשבבים של מלאנוקס. כך למשל, כאשר בסוף 2019 הכריזה מלאנוקס על שבב המתג החדש Spectrum-2, השיקה חברת קומולוס גרסאות חדשות של תוכנת  Cumulus Linux ושל תוכנת NetQ, שעברו אופטימיזציה לתמיכה בשבב.

כיום מותקנת תוכנת קומולוס במרכזי המיחשוב של כ-2,000 ארגונים גדולים. בהודעה על העיסקה, מסרה אנבידיה: "סביבת ONIE – Open Network Install Environment של קומולוס משמשת כיום כתשתית תוכנה מרכזית המותקנת במתגי החומרה של מלאנוקס". חברת אנבידיה לא מסרה מהו היקף העיסקה ומתי היא צפויה להסתיים.

סין אישרה את עסקת אנבידיה-מלאנוקס

כשנה לאחר שנחתמה, עסקת אנבידיה-מלאנוקס קיבלה את החותמת הסופית, וזאת לאחר שהרשות הרגולטורית בסין אישרה את המיזוג – כך הודיעה אנבידיה (Nvidia) בסוף-השבוע. העסקה כבר אושרה במהלך השנה האחרונה על ידי הגופים הרגולטוריים הרלוונטיים לעסקה, באיחוד האירופי, מקסיקו וארצות הברית. בהודעה ציינה אנבידיה כי המיזוג יושלם ב-27 באפריל, וכי ההכנסות של מלאנוקס ייכללו בדו"חותיה של אנבידיה מיידית.

עסקת המיזוג בין אנבידיה למלאנוקס נחתמה ב-11 במרץ 2019, וזאת לאחר תקופה ארוכה של ספקולציות באשר למכירתה של מלאנוקס לענקיות טכנולוגיה כמו מיקרוסופט, זיילינקס ואפילו אינטל. בסופו שלד דבר, היתה זו אנבידיה ששילמה כ-6.9 מיליארד דולר במזומן (לפי מחיר של 125 דולר למניה) עבור החברה הישראלית. באנבידיה קיוו כי העסקה תקבל את כל האישורים עד סוף 2019, אך האישור האחרון מסין התעכב, כפי שקורה לא אחת.

חברת מלאנוקס מספקת פתרונות קישוריות מהירים למרכזי נתונים ומחשבי-על. העניין הרב שעוררה מלאנוקס נבע מכך שהטכנולוגיות החדשות, כמו הדור החמישי, הבינה המלאכותית וה-IoT נשענים על תשתיות ענן אשר צריכות להגיב במהירות ובזמן אמת לזרם גובר של נותנים. מכיוון שההתקררות של חוק מור מאיטה את קצב השיפור בביצועי המעבדים, החברות מחפשות דרכים חדשות לייעל את תשתיות העיבוד באמצעות מערכים של אלפי שרתים המחוברים ביניהם ברשתות תקשורת מהירות מאוד. התופעה הזאת הופכת את מלאנוקס לחברה הנמצאת בלב מהפיכת המיחשוב של הדור הנוכחי, וממוצבת כאחת מהחברות הטובות בתחומה.

בדו"ח האחרון שפרסמה, מלאנוקס הציגה מכירות שיא ברבעון השני של 2019 בהיקף של 310.4 מיליון דולר, בהשוואה למכירות בהיקף של 268.5 מיליון דולר ברבעון המקביל 2018. אחד מקווי המוצרים המובילים של מלאנוקס  הוא מתאמי איתרנט מהירים, בקצבים של 25Gbps ומעלה, ובחודשים האחרונים החלה לספק את המתגים ומתאמי האיתרנט החדשים ביותר שלה, העובדים במהירות של 200Gbps, ללקוחות של החברה משוק מרכזי הנתונים. להערכת החברה, התחום הזה צפוי להיות מנוע הצמיחה של החברה ברבעונים הבאים.

למידע נוסף על העיסקה: אנבידיה-מלאנוקס 

מלאנוקס רוכשת את Titan IC האירית

בתמונה למעלה: כרטיס רשת חכם של מלאנוקס המבוסס על מעבדי BlueField. טיטאן סייעה בפיתוח

חברת מלאנוקס (Mellanox) חתמה על הסכם סופי לרכישת חברת Titan IC מבלפאסט, אירלנד. היקף העיסקה לא נמסר, אולם הוא הוערך אתמול בכ-15-25 מיליון דולר. חברת טיטאן פיתחה טכנולוגיה לאיתור מהיר של תבניות ברשת, דוגמת רצפים, מילות מפתח ונוזקות, באמצעות שימוש בטכנולוגיית ניתוח ביטויים (Regular Expressions – RegEx).

התוכנה של החברה נמכרת ללקוחות במתכונת של קניין רוחני המשולב בשבבי ASIC, FPGA ו-SoC. בנוסף, היא מספקת כרטיס פיתוח המבוסס על רכיב FPGA של חברת Xilinx. החברה מעסיקה כ-30 עובדים ובעקבות העיסקה היא תשמש כמרכז המחקר והפיתוח של מלאנוקס בתחום הבינה ברשת. טיטאן הוקמה לפני כ-10 שנים ופיתחה את הטכנולוגיה בחשאי. בשנת 2012 היא החלה לפעול בגלוי ולמכור אותה ליצרניות שבבים.

הפיתוח המשותף הפך לעיסקת רכישה

שתי החברות מכירות היטב אחת את השנייה. חברת טיטאן סייעה למלאנוקס לשלב את טכנולוגיית Regular Expression Processor בקו מעבדי BlueField של מלאנוקס, שהם שבבים הנמצאים בליבת כרטיסי התקשורת החכמים של מלאנוקס (SmartNIC) עבור מערכי איחסון ומיחשוב גדולים מאוד. מלאנוקס מסרה שהעיסקה תסייע לשלב את הטכנולוגיה בכל מוצריה, ובהם גם במעבדי התקשורת ConnectX, בפתרונות I/O Processing Unit ובכרטיסי הרשת החכמים שלה.

נשיא ומנכ"ל מלאנוקס, איל וולדמן, אמר שבינה ברשת היא טכנולוגיה חשובה "כאשר היא משולבת במוצרי הקישוריות שלנו: מתגים, כרטיסי רשת חכמים ו-IPUs. בעקבות הרכישה הזו, מסתכמות השקעות המו"פ שלנו עד כה ביותר מ-1.2 מיליארד דולר, ובהן השקעות בהיקף של יותר מ-53 מיליון דולר, שנעשו בחברות סטארט-אפ אשר מקדמות את אסטרטגיית הרשת החכמה שלנו". העיסקה מלמדת שמלאנוקס מתכננת לשלב יכולות סייבר בכרטיסי הרשת החכמים שלה.

האסטרטגיה: העברת הגנת הסייבר מהמעבד אל כרטיס התקשורת

כיום הכרטיסים מספקים יכולת האצה והסטת עומסים מהמעבד המרכזי, ומשחררים אותו ממטלות עיבוד התקשורת לטובת משימות הליבה שלו. עיסקת טיטאן מלמדת שמלאנוקס החליטה לה רחב את היקף מטלות הסייבר המבוצעות באמצעות כרטיסי הרשת ושלחרר יותר עומסים מהמעבד המרכזי. לדבר יתרון נוסף: גילוי תקיפות סייסר ברמת הרשת מצמצפ את פוטנציאל הנזקים הנגרמים למידע המצוי במחשבים עצמם. מייסד משותף ומנכ"ל טיטאן, נואל מק'קנה, רמז על האסטרטגיה הזאת כשאמר שכעת, כחלק ממלאנוקס, "נוכל להשיג יכולות חדשות לבינת סייבר, איתור והגנה מפני פריצות ויישומי ניתוח נתונים מתקדמים".

Titan IC היא מובילה עולמית בתחום התאמת דפוסים מורכבים במהירות גבוהה ובדיקת תנועה באינטרנט בזמן אמת ליישומי סייבר וניתוח נתונים מתקדמים. מנוע האצת הבינה בחומרה ברשת המתוחכם RXP, מתיר עומסי מחרוזת ביטויים רגילים (RegEx) והתאמת תוכנות זדוניות, ובכך משחרר ליבות מעבד ומספק תפוקה מהירה ויעילות מוגברת. להערכת מלאנוקס, היכולת של מנוע RXP להתמודד עם תפוקה גבוהה, עומק הכללים ומורכבות היא משלימה אידיאלית לפתרונות שלה, הכוללים רשת נתונים מהירה, אחסון ומאיצי קריפטו.

בלעדי: אינטל תפתח בישראל כרטיסי-רשת חכמים

בתמונה למעלה: כרטיס Stratix 10 DX של אינטל, המיועד לתמוך בהסטת עומסים מה-CPU במרכזי נתונים

חברת אינטל העולמית (Intel) מקימה קבוצת פיתוח חדשה בישראל במסגרת קבוצת מרכזי הנתונים (Data Center Group), אשר תתמקד בפיתוח כרטיסי רשת חכמים (SmartNIC) עבור מרכזי נתונים ותשתיות ענן. כך נודע ל-Techtime. הקבוצה פועלת ממרכזי הפיתוח של אינטל בחיפה ובירושלים ונמצאת עדיין בשלבי הקמה. המוצרים של הקבוצה החדשה צפויים להתחרות בחלק מהמוצרים של Silicom ושל חברת מלאנוקס (Mellanox), שאינטל כנראה ניסתה לרכוש אותה אולם הפסידה בתחרות מול חברת אנבידיה.

כרטיסי רשת (Network Interface Card) הינם כרטיסי PCIe המתחברים אל השרת או מערך האיחסון, ומאפשרים להם להתחבר אל רשת האיתרנט (Ethernet) של מרכז הנתונים. כרטיסי רשת חכמים הינם מתאמים שבנוסף לכך, גם מסיטים חלק מהעומסים מה-CPU של השרת. באמצעות מעבד המצוי בכרטיס, ה-SmartNIC נוטל על עצמו ביצוע פעולות נוספות כמו הצפנה ופיענוח, עיבוד פרוטוקולי TCP/IP ו-HTTP, מתן שירותי firewall וכדומה.

הארכיטקטורות המובילות: ASIC, FPGA ו-SoC

בדרך-כלל חברות מיישמות כיום כרטיסי רשת חכמים באמצעות שלוש ארכיטקטורות שונות: ASIC, FPGA או System-on-a-Chip. כרטיס מבוסס ASIC (שבב ייעודי) מספק את הביצועים הטובים ביותר למחיר והוא קל לתיכנות, אולם הגמישות שלו מוגבלת לפונקציות שהוטמעו בו מראש בשלב התכנון. כרטיס מתאם מבוסס FPGA יכול לתמוך כמעט בכל פונקציה נדרשת, אולם הוא יקר יותר ודורש תיכנות מורכב הלוקח זמן רב יחסית.

כרטיסי רשת חכמים מבוססי SoC כוללים שבב ליבה שבתוכו מוטמעים גם NIC וגם CPU. הם נחשבים לאופציה הטובה ביותר: מחיר טוב ביחס לביצועים, גמישות בביצועים ותכנות קל. מנגד, קשה בהרבה לפתח אותם. עדיין לא ברור באיזה סוג של כרטיסים חכמים יתמקד הצוות הישראלי. אולם לאחרונה פירסמה אינטל הצעת עבודה לארכיטקט ראשי עבור פרוייקט פיתוח כרטיסי SmartNIC שבה מוגדר תפקידו, בין השאר כ"הגדרת, שילוב ויישום מעבד בתוך רכיבי SoC". בנוסף, הוא נדרש להיות בעל מומחיות גבוהה בארכיטקטורת מעבדי אינטל או מעבדי ARM.

מנגד, לאחר שרכשה את חברת אלטרה בדצמבר 2015 תמורת 16.7 מיליארד דולר, אינטל גם מחזיקה בטכנולוגיית FPGA מהמתקדמות ביותר בשוק במסגרת קבוצת Programmable Solutions Group. מכאן, שסביר להניח שהיא לא תזניח את השוק של כרטיסי רשת מבוססי FPGA. דובר אינטל אישר את הידיעה על הקמת קבוצת הפיתוח החדשה בישראל.

בשורה חשובה לסיליקום ומלאנוקס

הקמת הקבוצה באינטל נעשית במקביל להתקדמות במכירת מלאנוקס לאנבידיה (Nvidia). חברת מלאנוקס היא אחת מהחברות המובילות בעולם באספקת כרטיסי SmartNIC לתשתיות ענן ומרכזי נתונים, ומספקת את שלושת האופציות (כרטיסים מבוססי ASIC, מבוססי FPGA ומבוססי SoC). בחודש מרץ 2019 נחתמה עיסקת מכירת מלאנוקס לאנבידיה תמורת 6.9 מיליארד דולר.

במהלך החודשים שקדמו לעיסקה התפרסמו ידיעות רבות (שלא אושרו ולא הוכחשו) שלפיהן גם אינטל השתתפה בתחרות המחירים שהתנהלה מסביב למכירת מלאנוקס. בסוף השבוע קיבלה אנבידיה את אישור האיחוד האירופי לביצוע העיסקה. חברת סיליקום מכפר סבא היא שותפה אסטרטגית של קבוצת הרכיבים המיתכנתים של אינטל, ומפתחת כבר היום כרטיסי רשת חכמים המבוססים על פלטפורמות ה-FPGA של אינטל.

בשורה התחתונה, נראה שישראל הופכת לשדה קרב שבו אינטל, סיליקום ומלאנוקס/אנבידיה יתחרו על שוק מתאמי הרשת החכמים עבור תשתיות ענן ומרכזי הנתונים של הדור הבא.

מלאנוקס הכריזה על שבב הליבה החדש BlueField-2

חברת מלאנוקס (Mellanox) הכריזה על הדור החדש של כרטיסי רשת מהירים (SmartNIC) למרכזי נתונים ותשתיות ענק, המבוססים על שבב הענק החדש מדגם BlueField-2. השבב הראשון במשפחה יצא בינואר 2018. שבב BlueField הוא מערכת על-שבב הנמצאת בלב כרטיסי התקשורת של מלאנוקס עבור מערכי איחסון ומיחשוב גדולים מאוד. הוא מיועד לספק מענה לשלוש מגמות מרכזיות: פלטפורמות איחסון גדולות מאוד המבוססות על מוליכים למחצה, דרישה לקישוריות מהירה במרכזי הענן, הכוללת הצפנה ופיענוח באמצעות מעבד-עזר (המשחרר מהמשימה את המעבד המרכזי), וניהול מערכות בינה מלאכותית המבוססות על כמות גדולה מאוד של מעבדים גרפיים (GPU) מקושרים.

כדי לעמוד במטלות האלה פיתחה מלאנוקס את שבב BlueField. בגרסה החדשה הוא כולל ארבע תת-מערכות מרכזיות: ליבת CPU המבוססת על מעבדי ARM, ממשק איתרנט למהירות של עד 100Gbps ו-InfiniBand המבוסס על שבב בקרת התקשורת החדש ConnectX-6 Dx, תמיכה במעגלי גישה מהירה מרוחקת לזיכרון (Remote Direct Memory Access), לקיצור זמני ההשהייה במרכזי נתונים, וניהול ובקרת איכות במערכי זיכרון מבוססי מוליכים למחצה (NVMe). השבב החדש שולב בכרטיסי תקשורת בתצורת PCIe Gen 4.0 ומספק מהירויות עבודה של עד 200Gb/s.

"ארכיטקטורות ConnectX-6 Dx ו-BlueField-2 מספקות את מנועי ההאצה עבור הדור הבא של מרכזי נתונים בענן", אמרה יעל שנהב, סמנכ"לית Ethernet NIC ו-SoC במלאנוקס. הכרטיסים החדשים זוכים לתמיכה מהתעשייה, ומספר חברות הודיעו שהן מתכננות לבחון אותם. בהן: באידו, יבמ, F5, Lenovo Data Center Group ועוד. וכמובן חברת אנבידיה, שהיא אחת מהלקוחות החשובים עבור כרטיסי התקשורת של מלאנוקס.

להערכת חברת המחקר Dell'Oro Group, השוק דורש כרטיסי תקשורת מהירים וקלים לניהול, ולכן החברה מעריכה ששוק היעד של הכרטיסים החדשים (Total Available Market) יצמח בקצב של כ-40% בשנה, ויגיע להיקף של כ-500 מיליון דולר בשנת 2023.

רבעון שיא למלאנוקס עם 310 מיליון דולר מכירות

ברבעון השני של 2019 צמחו המכירות של חברת מלאנוקס (Mellanox) ב-16% והסתכמו בכ-310.4 מיליון דולר, בהשוואה למכירות בהיקף של 268.5 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. למרות שהחברה פיספסה את תחזיות האנליסטים ב-1%, מדובר בצמיחה מרשימה שלא פגעה בביצועי המנייה. מעניין לציין שבשבוע שעבר הזהירה חברת Zacks Equity Research שמניית מלאנוקס היא יוצאת דופן, מכיוון שהמשקיעים מצפים ממנה להציג תמיד עלייה מרשימה במכירות וברווחים, ולכן היא מגיבה לעתים בקיצוניות גם כאשר התוצאות טובות בהשוואה לחברות אחרות.

ברבעון הזה מלאנוקס לא מקיימת שיחת ועידה מכיוון שהיא נמצאת בשלבי המתנה להשלמת עיסקת מכירתה לחברת אנבידיה. נשיא ומנכ"ל מלאנוקס, איל וולדמן, אמר שהחברה ממשיכה להיות המובילה העולמית במתאמי איתרנט מהירים, בקצבים של 25Gbps ומעלה. הוא גילה שברבעון האחרון החברה החלה לספק את המתגים ומתאמי האיתרנט החדשים ביותר שלה, העובדים במהירות של 200Gbps, ללקוחות של החברה משוק מרכזי הנתונים.

להערכתו התחום הזה צפוי להיות מנוע הצמיחה של החברה ברבעונים הבאים. המתאמים החדשים מבוססים על השבב ConnectX של מלאנוקס, ומספקים קיבולת העברת נתונים של 215 מיליון מסרים בשנייה ברמת השהייה נמוכה מ-800 ננו-שניות. הם כוללים יכולת עיבוד חבילות וניהול נתונים ובכך מפחיתים מהעומס המוטל על המעבד המרכזי במרכזי הנתונים. המתאמים גם מבצעים פעולות הצפנה ופיענוח של המידע כאשר הוא מובא מבסיס הנותנים או מוחזר אליו, וגם בכך משחררים את ה-CPU מהמטלה הזאת.

המוצרים החדשים גם משפרים את רמת האבטחה, במיוחד כאשר יש מספר משתמשים הנשענים על משאבים משותפים ומשתמשים במפתחות הצפנה נפרדים. החברה העריכה לאחרונה שאחד מהיישומים המרכזיים של המתאמים החדשים יהיה במערכות אימון של רשתות נוירוניות עבור יישומי בינה מלאכותית. תופעה מפתיעה היא שווי השוק של מלאנוקס בנסד"ק: כיום החברה נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-6.26 מיליארד דולר, למרות שאנבידיה תרכוש אותה במחיר של כ-6.9 מיליארד דולר.

מתאם Intelligent ConnectX-6 החדש של מלאנוקס
מתאם Intelligent ConnectX-6 החדש של מלאנוקס

אינטל רוכשת את המתחרה של מלאנוקס

לאחר שהפסידה בתחרות מול אנבידיה על רכישת חברת מלאנוקס, אינטל רוכשת את המתחרה הצעירה שלה, חברת Barefoot Networks מסן פרנסיסקו. כך גילה מנהל קבוצת מרכזי הנתונים באינטל, נאבין שנוי, בפוסט שהעלה בבלוג של אינטל. חברת Barefoot הוקמה בשנת 2013 ועד היום גייסה כ-155 מיליון דולר. החברה מנוהלת על-ידי ד"ר קרייג בארט, ששימש בעבר כמנכ"ל חברת Atheros שפיתחה שבבי תקשורת מהירים, ונרכשה בשנת 2011 על-ידי קואלקום תמורת כ-3.1 מיליארד דולר.

חברת Barefoot מפתחת שבב סיליקון (ASIC) המשמש כמתג מיתכנת לתקשורת איתרנט מהירה בתוך מרכזי הנתונים (Ethernet Switch). השבב החדש שלה, Tofino 2, החל לצאת לפני מספר שבועות ללקוחות נבחרים. הוא מבוסס על תהליך ייצור ב-7 ננומטר ומסוגל לספק קצבי מיתוג של עד 12.8Tb/s, באמצעות תכנון גדול מאוד הכולל 32 פורטים של 400G Ethernet כל אחד.

כמו המתגים של מלאנוקס, גם המתג של Barefoot מיועד לשימוש במחשבי על ובמרכזי נתונים גדולים מאוד, הזקוקים לפתרונות קישוריות מהירים בין המעבדים ובין השרתים. בין הלקוחות המרכזיים של החברה ניתן למנות את סיסקו ועליבאבא, שכבר השתמשו בשבב Tofino מהדור הראשון עבור פתרונות הקישוריות שלהן.

מאוחר יותר השבוע השבוע סיסקו מתכננת לחשוף את שיתוף הפעולה שלה עם  Barefoot בתכנון וייצור המתג המיתכנת החדש Cisco Nexus 34180YC, המספק קצבי מיתוג של עד 12.8Tbps. בחודש פברואר השנה נחשף שיתוף פעולה של Barefoot עם חברת Xilinx (שגם היא השתתפה בתחרות על רכישת מלאנוקס), שבמסגרתו שתי החברות הדגימו ניהול של תשתיות הדור החמישי באמצעות מתג Tofino של Barefoot וכרטיס האצת הקישוריות של זיילינקס מדגם 100Gbps Alveo.

מתגי Cisco Nexus החדשים הכוללים את שבב הקישוריות של Barefoot Networks
מתגי Cisco Nexus החדשים הכוללים את שבב הקישוריות של Barefoot Networks

נאבין שנוי הסביר בפוסט שפירסם, שקיים היום צוואר בקבוק בתעשיית מרכזי הנתונים הגדולים, עקב הצורך להתאים את מהירות הקישוריות לצורכי עיבוד המידע הגדלים של הלקוחות. "לכן הגדרנו את נושא הקישוריות כאחד מעמודי התווך שבהם אינטל תשקיע. רכישת Barefoot Networks תתמוך במאמץ שלנו לספק תשתית קישוריות מלאה לענן".

הטכנולוגיה של החברה מבוססת על תיכנות באמצעות שפת P4, הנחשבת לתקן דה פקטו של תכנות מוצרי קישוריות, ועל ארכיטקטורת Protocol Independent Switch Architecture – PISA שהחברה פיתחה, הכוללת נתוני טלמטריה על התעבורה ברשת. בין השאר היא כוללת שימוש בתוכנת Deep Insight, שהיא תוכנת אנליטיקה המבוססת על לימוד מכונה ומזהה התנהגויות בלתי צפויות של הרשת, וממליצה על דרכים להתמודד עימן.

צ'ק פוינט הטמיעה את מלאנוקס בתוך מערכת "מאסטרו"

Mellanox Spectrum Ethernet Switch

חברת צ'ק פוינט (Check Point Software) הטמיעה את מתגי האיתרנט של מלאנוקס (Mellanox) בתוך מערכת האבטחה מאסטרו (Maestro) שאותה היא השיקה בחודש ינואר השנה. להערכת מלאנוקס, בתוך פרק הזמן הקצר הזה הדבר הביא להשגת שיא מבחינתה: כבר היום המתגים בפתרון הזה משמשים לחיבור יותר ממיליון אבזרים (Ports) אל רשתות התקשורת המאובטחות. צ'ק פוינט בחרה במתגי מלאנוקס ממשפחת ספקטרום (Spectrum). משמעות הדבר מבחינת מלאנוקס היא שהמתגים יוטמעו במערכות המיחשוב של הספקים המובילים בעולם בתחומי הענן, האיחסון והאבטחה.

מאסטרו היא טכנולוגיית אבטחה חדשה שנועדה לספק מענה למה שצ'ק פוינט מכנה בשם "אבטחת הדור החמישי" (GenV). מדובר במערך תוכנה ואבזרי חומרה המטפלים בבעיות האבטחה בצורה כוללת: טיפול באנטי-וירוסים, איתור פרצות, איתור נוזקות ואיתור חדירות ברמת המחשב האירגוני, הרשת וברמת הענן. המערכת ניתנת לשידרוג באמצעות הוספת אבזרי החומרה הסטנדרטיים.

מתגי ספקטרום פועלים במהירויות של 10/25/100Gbps. הם בנויים בתצורת Open Ethernet המאפשרת לתוכנת Gaia, שהיא מערכת ההפעלה של צ'ק פוינט ליישומי אבטחה, לעבוד במהירות מתוך המתג עצמו. מערכת מאסטרו של צ'ק פוינט מבוססת על טכנולוגיית HyperSync המוגנת בפטנט, המאפשרת ללקוחות לנצל את כל משאבי החומרה שלהם. דירקטור מכירות בכירה במלאנוקס, יעל בירק חטר-ישי, אמרה שההחלטה הזאת התקבלה לאחר הבחירה הקודמת של צ'ק פוינט בכרטיסי רשת של מלאנוקס. "הפלטפורמה הפתוחה שלנו מעניקה גמישות מרבית ללקוחות בעלי צרכים מתקדמים".

שילוב מנצח של סיליקון וקוד פתוח

צ'ק פוינט בחברה במתגים של מלאנוקס המבוססים על שבבי ה-ASIC "ספקטרום" ו"ספקטרום-2" מתוצרתה, המאפשרים לה להתאים בדיוק את רמת הגמישות והדרישות לצרכים של הכרטיסים שהיא מספקת. סמנכ"ל מוצר בצ'ק פוינט, איתי גרינברג, אמר שמערכת מאסטרו של צ'ק פוינט מבוססת על ארכיטקטורה מהפכנית, המאפשרת לעסקים מכל גודל ליהנות מהכוח של פלטפורמות אבטחה גמישות בענן ולהרחיב את ה- Security Gateways הקיימים שלהם לכדי Firewall בעל קיבולת גבוהה. "לאחר בדיקה והערכה של ההצעות השונות, בחרנו במשפחת מתגי ספקטרום של מלאנוקס כפתרון הטוב ביותר. אנו מצפים להמשך שיתוף הפעולה הטכנולוגי עם מלאנוקס עבור הדורות הבאים".

בשנת 2013 זיעזעה מלאנוקס את התעשייה כאשר השיקה יוזמת קוד פתוח בתחום מתגי האיתרנט עבור מרכזי נתונים. החברה הסבירה שהיצרנים נועלים את מתגי האיתרנט שלהם מאחורי תוכנות קנייניות סגורות, כדי למנוע מהמשתמשים אפשרות לבחור כרצונם במודולים הדרושים להם, ולעצב את מרכזי הנתונים שלהם באופן זול ויעיל יותר.

מה שנחשב רעיון פורץ דרך בשנת 2013, מתברר כיום כדרך המרכזית של התעשייה, לאור הכניסה המהירה של רעיון הרשתות הווירטואליות לשוק הטלקום. לפי תפישה זו, ניתן לנהל את הרשת באמצעות תוכנה (SDN) ולהפעיל פונקציות רשת באמצעות תוכנה (NFV), תוך שימוש בתשתיות סטנדרטיות ובתוכנות שחלקן הגדול הוא תוכנות קוד פתוח. כעת מתברר, שזה בדיוק מה שצ'ק פוינט היתה זקוקה לו: מערכת פתוחה שמאפשרת לתוכנה שלה לנהל את משאבי החומרה.

ספקטרום-2 פורץ הדרך

מלאנוקס השיקה את שבב ה-ASIC למתגי איתרנט (Ethernet), מדגם Spectrum-2 בחודש יולי 2017. המתג מספק מספר תצורות חיבור בהתאם לצרכים השונים של מרכז הנתונים או פלטפורמת המחשוב: 16 חיבורי מיתוג  בקצב של 400GbE, תצורת, 32 חיבורי מיתוג בקצב של 200GbE, תצורת 64 חיבורים בקצב של 100GbE, וכן 128 למהירויות תעבורה של 50GbE ו-25GbE.

הוא עובד בקצבי תעבורה של 200Gbps-400Gbps ומיישם גם סדרה שלמה של פרוטוקולי רשת המוטמעים בתוך שבב ה-ASIC במתכונת של קושחה. כולל יכולת ניתנת לתיכנות של חבילות כדי שיוכל לעבוד גם לאחר שיושקו סוגים חדשים של פרוטוקולים עתידיים, שעדיין לא הוגדרו או לא ידועים.

משחק השחמט שבישל את עיסקת מלאנוקס

במשך שישה חודשים ניהלו הדירקטוריון נשיא ויו"ר מלאנוקס (Mellanox), איל וולדמן, תחרות מחירים על מכירת החברה מול ארבע חברות שונות שהתעניינו ברכישתה, ובמשך התקופה הזאת הם הצליחו ליצור עניין בחברה ולהעלות בהדרגה את המחיר עד שהגיעו למחיר הסופי של 125 דולרים למנייה (בהיקף כולל של כ-6.9 מיליארד דולר במזומן), שאליו התחייבה חברת אנבידיה.

כך עולה מהמידע שמסרה אתמול מלאנוקס לבעלי המניות שלה, במסגרת חומר רקע שיסייע להם להחליט האם לאשר את עיסקת המכירה לאנבידיה, או לדחות אותה. מהנתונים עולה שהמהלך החל כבר בחודש אפריל 2018, כאשר המנכ"ל של חברה אמריקאית ביקש להיפגש עם מלאנוקס כדי לדון בשיתוף פעולה אסטרטגי. בחודש אוגוסט 2018 הדיונים על שיתוף הפעולה קיבלו תפנית והפכו להצעת רכישה במזומן לפי מחיר של 102 דולר למניה. באותה תקופה נסחרה מניית מלאנוקס במחיר של 76.9 דולרים.

השאלה הגדולה: מדוע מכרו את מלאנוקס?

חברת מלאנוקס מציגה בשנה האחרונה נתוני מכירות הנמצאים בצמיחה מתמדת. מדוע החברה לא המשיכה בדרכה? מהו המידע שיש בידי דירקטוריון מלאנוקס, שהביא אותו לנקוט במהלך אקטיבי שנועד למכור את החברה? האם הדירקטוריון סבור שהחברה הגיעה אל תקרת הזכוכית המקסימלית? מנגד, יכול להיות שהצעת הרכישה הראשונה יצרה כדור שלג שלא ניתן היה לעצור אותו, אבל ניתן היה רק למקסם אותו. יכול להיות שהדירקטוריון הגיע למסקנה שמרגע שהגיעה הצעת הרכישה הראשונה, לא ניתן יהיה למנוע את המכירה, ולכן יש צורך להשיג במהירות את התמורה הגבוהה ביותר האפשרית. זוהי, כאמור רק השערה. איננו יודעים מה הביא להתפתחות המהלך הדרמטי.

מכל מקום, מרגע שהועלתה ההצעה הראשונה ועד סגירת העיסקה עם אנבידיה, ניהלה מלאנוקס מגעים עם 7 חברות שונות שהתעניינו ברכישתה, מתוכן שלוש חברות שהדיונים איתן קיבלו תאוצה וכללו כניסה לשלב עמוק של בחינת החברה וקבלת אישור כניסה אל בסיסי הנתונים שלה. מלאנוקס לא מציינת מי הן החברות האלה, אולם בתקשורת התפרסמו ידיעות שלא קיבלו אישור, ששתיים מהן היו אינטל וזיילינקס. בחודש אוקטובר נערכו מספר דיונים בדירקטוריון החברה, שבעקבותיהם קיבל וולדמן (בתמונה למעלה) הנחייה לפנות אל חברות נוספות מתעשיית השבבים שעשויות להתעניין ברכישת מלאנוקס (כולל אנבידיה), כדי לבדוק אם הן יגבשו הצעה טובה יותר.

תחרות מחירים קשוחה

במחצית השנייה של אוקטובר התהליך קיבל תאוצה ומלאנוקס החלה בדיונים מקבילים עם חמש מתחרות, לאחר שבסוף החודש הצטרפה לתחרות חברה אמריקאית נוספת. בנובמבר העלתה המתחרה הראשונה את המחיר ל-103 דולר למנייה, אחר כך עידכנה את ההצעה ל-104.5 דולר, המתחרה השנייה העלתה אותו ל-107 דולר למנייה, ובשבוע האחרון של החודש הגישה אנבידיה הצעת רכישה לפי מחיר של 105 דולר למניה. בסך הכל, מלאנוקס היתה במגעים עם שבע חברות שונות, אולם החל מדצמבר 2018 ועד סוף ינואר 2019, היא ניהלה מגעים הדוקים עם ארבע חברות (כולל אנבידיה), וביקשה מכולן לעדכן את ההצעות שלהן. .

המתחרה הראשונה עידכנה את המחיר ל-106.6 דולר למניה, אנבידיה העלתה את המחיר ל-107 דולר, המתחרה השניה עידכנה את הצעתה ל-110 דולר מניה. בשלב הזה פרשו רוב המתעניינות ונשארו רק שלוש מתחרות. המתחרה הראשונה העלתה את המחיר ל-109.75 דולר, ובסוף פברואר אנבידיה העלתה את המחיר ל-115 דולר. בראשון למרץ נשארו רק שתי מתחרות: אנבידיה והמתחרה השנייה. וולדמן דיווח להן שהתחרות ביניהן צמודה והן צריכות לשפר את הצעותיהן.

המתחרה השנייה שיפרה את הצעתה ל-117 דולר, ובתוך יום המתחרה הראשונה חזרה לתחרות עם הצעה של 121 דולר, והמתחרה השנייה עידכנה מיידית את הצעתה ל-122.5 דולר. למחרת נפל הפור: אנבידיה הגישה הצעה לפי מחיר של 125 דולר, שתוקפה יפוג בתוך יום אחד בלבד. הדירקטוריון התכנס מיידית ואישר את ההצעה. בתוך ארבעה ימים נחתם ההסכם. לא פחות מהמחיר, הדירקטוריון התרשם מהנחישות של אנבידיה: היא התחייבה לשלם למלאנוקס פיצוי עצום בהיקף של 350 מיליון דולר, במידה ותפר את ההסכם או שלא תצליח לעמוד בהתחייבויותיה לביצוע של העיסקה.

סימני השאלה על עתיד מלאנוקס

במונחים ישראלים, חברת מלאנוקס היא ענק המעסיק -2,700 עובדים בארץ ובעולם. עם השלמת המיזוג היא תפסיק להיסחר בבורסה ותפעל בשלב הראשון במתכונת של חברה בת בבעלות מלאה של אנבידיה. מה יהיה גורלה בשלבים הבאים? עדיין לא ברור. לאחר החתימה על העיסקה אמר וולדמן בשיחה עם עיתונאים "שההבנה היא שאנבידיה תשאיר את הייצור של מלאנוקס בישראל, ואנחנו ננסה להביא לארץ ייצור של חברת אנבידיה". יחד עם זאת, ממסמכי ההסכם עולה הבטחה מוגבלת של אנבידיה: היא התחייבה שתשתיות הייצור של מלאנוקס הפועלות בישראל, יישארו כאן לפחות עד סוף שנת 2022.

ערב מכירתה, מלאנוקס השיגה תוצאות שיא

ברבעון הראשון של שנת 2019 השיגה חברת מלאנוקס מכירות שיא רבעוניות בהיקף של 305.2 מיליון דולר, המייצגות צמיחה של 22% בהשוואה לרבעון הראשון אשתקד. לדברי נשיא ומנכ"ל החברה, איל וולדמן, הצמיחה היתה לרוחב כל קו המוצרים של החברה. "פעילות המחקר והפיתוח שלנו איפשרה לספק מגוון גדול של מוצרים מובילים". בניגוד לרבעונים הקודמים, הפעם החברה לא תקיים שיחת ועידה ולא תספק תחזית מכירות, עקב הסיום הצפוי של עסקת מכירתה לחברת NVIDIA.

בתחילת חודש מרץ השנה חתמו אנבידיה (Nvidia) ומלאנוקס (Mellanox) על הסכם סופי שבמסגרתו תרכוש אנבידיה את כל מניות מלאנוקס במזומן במחיר של 125 דולר, בהיקף כולל של כ-6.9 מיליארד דולר. העסקה צפויה להיסגר עד סוף 2019. בעקבות העיסקה זינקה מניית מלאנוקס בנסדק מ-82 דולר לכ-119 דולר, המעניק לה שווי שוק של כ-6.5 מיליארד דולר.

הדו"ח הרבעוני מסביר מדוע שווי השוק של החברה לא זהה למחיר העיסקה, כמקובל פעמים רבות בעסקות מהסוג הזה: מהדו"ח עולה שקופת החברה כוללת היום כ-75 מיליון דולר במזומן ועוד כ-477 מיליון דולר בהשקעות קצרות טווח. המתומחרות ככל הנראה על-ידי מחיר המנייה בבורסה.

הדגמה טכנולוגית ליתרונות המיזוג עם אנבידיה

בדגמת בשבוע שעבר החברה המחישה חלק מהפוטנציאל הטמון במיזוג עם חברת אנבידיה: היא ביצעה ניסוי שבו שולבה הטכנולוגיה שלה עם זו של אנבידיה ושבו היא השיגה הכפלה של מהירות פעולות לימוד העומק שביצע המחשב של אנבידיה. במסגרת הניסוי שולב מתג HDR 200G InfiniBand ביחד עם 8 מחשבי הבינה המלאכותית NVIDIA V100 Tensor Core המבוססים על מעבדי GPU.

מלאנוקס הוסיפה למתג את פרוטוקול SHARP שהיא פיתחה (Scalable Hierarchical Aggregation and Reduction Protocol). מדובר בפרוטוקול חדש המאפשר להסיט יותר עומסים מהמחשב אל המתג, ומבטל את הצורך להעביר את המידע מספר פעמים בין נקודות הקצה השונות במערך העיבוד.

מתגי HDR 200G InfiniBand יצאו לשוק ברבעון האחרון של 2018, ולהערכת מלאנוקס נרכשו במהלך הרבעון הראשון של 2019 על-ידי 20 חברות המשתמשות בהן במרכזי מיחשוב גדולים. המתג המהיר ביותר של מלאנוקס, HDR InfiniBand Quantum CS8500, מספק 800 פורטים בעלי קיבולת של 200Gbps לכל כיוון. סבך הכל, הוא מאפשר למרכזי הנתונים להעביר מידע בקיבולת של 320Tbps, שלהערכת מלאנוקס היא גבוהה פי 1.4-2.5 מכל מערכת מתחרה אחרת הקיימת היום בשוק.

איל וולדמן: "נביא לישראל פרוייקטי ייצור של חברת אנבידיה"

במפגש הקצר עם עיתונאים ביום ב' אחר הצהריים הודה מייסד ומנכ"ל מלאנוקס (Mellanox), איל וולדמן, שהוא מקבל ברגשות מעורבים את עיסקת הענק של מכירת מלאנוקס לאנבידיה (Nvidia). מדובר בעסקת הרכישה הגדולה ביותר בהיסטוריה של אנבידיה. אקזיט פנטסטי שבו היא משלמת במזומן 6.9 מיליארד דולר, שהם כמיליארד דולר יותר משווי השוק של מלאנוקס בנסד"ק. אולם מדובר גם במכירת חברה שהוא בנה לאורך 20 שנה. הוא היה גם עייף מאוד, מאחר שהמשא ומתן עם אנבידיה נמשך לאורך כל הלילה ורק לפנות בוקר הוזעקו הדירקטוריונים של שתי החברות כדי לאשר אותה.

למרות שהמנוע המרכזי שדחף את העיסקה הוא ברור, הצורך לפתח תשתית חדשה עבור מרכזי נתונים גדולים ומאוד ומהירים, המבוססים על מעבדים חזקים של אנבידיה ופתרונות קישוריות מהירים של מלאנוקס, הוא הודה שהרבה נושאים נותרו בגדר הסכמות כלליות. לדבריו, בשיחות המשותפות דובר על פיתוח תשתיות המחשוב של מרכזי הנתונים העתידיים, אולם מפת הדרכים הטכנולוגית הזאת עדיין לא נקבעה.

"סיכמנו שמלאנוקס תישאר בישראל כיישות עצמאית עם המוצרים והעובדים שלה (כ-2,700 עובדים), אולם יהיו לה הרבה יותר משאבים פיננסיים וטכנולוגיים בזכות שיתוף הפעולה עם אנבידיה. ההבנה היא שאנבידיה תשאיר את הייצור של מלאנוקס בישראל, ואנחנו ננסה להביא לארץ ייצור של חברת אנבידיה. מלאנוקס תמשיך לצמוח, אולם הפעם כחלק מחברת אנבידיה".

במסגרת הזאת לא ייסגרו מפעלי ייצור של החברה, והמעבר המתוכנן למבנה חדש יתקיים לפי התוכנית. "יימשך גם שיתוף הפעולה שלנו ברשות הפלשתינאית ובעזה. כיום יש למלאנוקס יותר מ-125 עובדים ברשות הפלשתינאית ועוד כמה עשרות עובדים בעזה. הם עובדים מצויינים והעבודה שלהם לא פסקה לרגע גם בתקופות של מבצעים צבאיים. להערכתנו יהיה להם הרבה יותר קל להמשיך לעבוד כמועסקים של חברה אמריקאית מאשר של חברה ישראלית".

עובדי מלאנוקס מחזיקים ב-7% ממניותיה

וולדמן סיפר שהוא סיכם עם מייסד ומנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, שמלאנוקס תמשיך לעבוד כגוף עצמאי, אולם מתכונת העבודה הזאת לא סגורה סופית. מכל מקום, בשלב הראשון היא תמשיך לפעול כחברה נפרדת. "יש חפיפה רבה בין הלקוחות של אנבידיה והלקוחות של מלאנוקס, ולכן העיסקה תגדיל מאוד את המכירות שלנו. מבחינת אנבידיה, העיסקה תשפר מיידית את הריווחיות שלה, מכיוון שאנחנו יותר ריווחיים ממנה". להערכתו, העיסקה צפויה להיסגר בתוך כחמישה חודשים עד שנה, והוא לא צופה קשיים בקבלת האישורים הרגולטוריים החשובים ביותר: ארצות הברית, סין, מקסיקו, טאיוואן וגרמניה.

NVIDIA CEO
מייסד ומנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג. "זה רק טבעי שנגיע לישראל"

לדבריו, מבחינה פיננסית, העיסקה מהותית יותר לבעלי המניות מאשר לחברה. "לא גייסנו הון בבורסה, זו עיסקה מול בעלי המניות. הציבור הישראלי ירוויח ממנה באמצעות המניות שהוא מחזיק בחברה, שלהערכתי הן יותר מ-15%. בנוסף, עובדי מלאנוקס מחזיקים בכ-7% ממניות החברה, והם יקבלו 125 דולר תמורת כל מניה הנמצאת בידם".

ראוי לציין שמנכ"ל אנבידיה מכיר את ישראל, וביקר בה לאחר פתיחת המרכז הפיתוח הישראלי של אנבידיה לפני כשנה וחצי. הוא אמר אז שלהערכתו יש בארץ יותר חברות בינה מלאכותית ויישומים של מעבדי GPU לנפש, מאשר בכל מקום אחר בעולם. "ישראל היא סטארטאפ ניישן ומה שסטארט-אפים אוהבים זה פריצות דרך ושינויים. הם שונאים סטטוס קוו. לכן זה רק טבעי שנגיע לישראל".

למידע נוסף: מלאנוקס

השמועה האחרונה: אנבידיה קרובה לרכישת מלאנוקס

סוכנות בלומברג דיווחה היום (א') שחברת אנבידיה קרובה לסגירת עיסקה לרכישת חברת מלאנוקס הישראלית (Mellanox) תמורת כ-7 מיליארד דולרים במזומן. מדובר בינתיים בשמועה בלבד הנסמכת על מקורות אנונימיים ולא על הודעה  רשמית של שתי החברות. בכך מגיע לשיאו מסע שמועות הנמשך מספר שבועות סביב האפשרות למכירת חברת מלאנוקס הישראלית, הנסחרת כיום בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-5.9 מיליארד דולר. בין השאר, פורסמו בעיתונות הישראלית והעולמית מספר ידיעות על תחרות המתקיימת לרכישת מלאנוקס. לפי הידיעות האלה, בתחרות משתתפות חברת זיילינקס, חברת אינטל, ואפילו חברת מיקרוסופט. לאחרונה דיוווח העיתון כלכליסט שגם אנבידיה הצטרפה לתחרות. יכול להיות שהפעם השמועה תהיה קצרת מועד, שכן לפי בלומברג כבר מחר צפויה הכרזה על העיסקה.

הידיעות הראשונות על עיסקה אפשרית התפרסמו בחודש אוקטובר 2018, ביום שבו מלאנוקס דיווחה על מכירות שיא של 279.2 מיליון דולר ברבעון השלישי 2018, שהן עלייה של 24% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. בינואר 2019 דיווחה מלאנוקס על תוצאות שנתיות מצויינות: צמיחה של 26% במכירות להיקף של 1.09 מיליארד דולר. זה הפעם הראשונה שהיא חוצה את גבול המיליארד דולר. נשיא ומנכ"ל מלאנוקס, איל וולדמן, העריך שהצמיחה תימשך גם ב-2019: "אנחנו צופים צמיחה דו-ספרתית בהיקף המכירות ושיפור ברווח הגולמי".

טכנולוגיות חדשות וחוק מור המתיישן

בשיחת הוועידה הוא הסביר שהתחזית מבוססת על מגמה מתחזקת בשוק מרכזי הנתונים, של אימוץ מתאמי תקשורת איתרנט בקצבים מהירים. לדבריו, התעשייה מתחילה לאמץ את מתאמי 25G, 40G ו-50G, והחברה אפילו החלה במכירות ראשונות של מתגי 100G. חברת מלאנוקס מספקת פתרונות קישוריות מהירים למרכזי נתונים ומחשבי-על. העניין הגובר במלאנוקס נובע מכך שהטכנולוגיות החדשות, כמו הדור החמישי, הבינה המלאכותית וה-IoT נשענים על תשתיות ענן אשר צריכות להגיב במהירות ובזמן אמת לזרם גובר של נותנים.

מכיוון שההתקררות של חוק מור מאיטה את קצב השיפור בביצועי המעבדים, החברות מחפשות דרכים חדשות לייעל את תשתיות העיבוד באמצעות מערכים של אלפי שרתים המחוברים ביניהם ברשתות תקשורת מהירות מאוד. התופעה הזאת הופכת את מלאנוקס לחברה הנמצאת בלב מהפיכת המיחשוב של הדור הנוכחי, וממוצבת גם כאחת מהחברות הטובות בעולם בתחומה.

ישראל בצבת מלחמת הסחר: מי ירוויח ומי יפסיד?

מלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין היא מציאות קיימת המשפיעה על האופן שבו חברות טכנולוגיה בכל העולם עושות כיום עסקים. מוסכם כמעט על כולם שהמלחמה הזו אינה טובה למגזר הטכנולוגי, ולתעשיית הסמיקונדוקטור בפרט. אולם יש גם חברות שעשויות גם למצוא במתיחות הגיאו-פוליטית הזאת זדמנויות חדשות. בשיחה מיוחדת עם TechTime, סיפר סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר באופנהיימר ישראל, על הסיכונים, ההזדמנויות והדילמות של חברות הטכנולוגיה הישראליות במציאות החדשה והנפיצה הזו.

קלף מיקוח או תחילתה של מלחמה

המתיחות בין ארצות הברית לסין לא החלה עם ממשל טראמפ. כבר ממשל אובמה ניסה לטרוק את הדלת בפני ניסיונות סינים לרכוש חברות טכנולוגיה אמריקאיות. עם זאת, הנשיא טראמפ הסלים את באופן משמעותי את המצב עם הטלת מכסי מגן על ייבוא סחורות מסין בהיקף של מאות מיליארדי דולרים. כעת מנהלי הייטק בכל העולם שואלים את עצמם עד לאן עשוי טראמפ להרחיק לכת במדיניות הנוכחית. האם מדובר בקלף מיקוח שנועד לסייע לארצות הברית לצמצם את הגירעון המסחרי שלה מול סין, או שמא זוהי אסטרטגיה התקפית שנועדה למנוע מסין ליהפך למעצמת שבבים וטכנולוגיה שתסכן את ההגמוניה האמריקנית בתחום.

סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר באופנהיימר ישראל
סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר באופנהיימר ישראל

וסצ'ונוק סבור כי למרות ההצהרות האמריקאיות על סיכוני אבטחה הטמונים בשימוש בטכנולוגיות סיניות, החשש מריגול אינו הסוגיה המרכזית: ליבת העניין הוא רצון אמריקאי לחסום יכולות טכנולוגיות שיאפשרו לסין לבסס תעשיית שבבים עצמאית. "האמריקאים מנסים בכל דרך למנוע העברת טכנולוגיה מתקדמת לסין והם מטילים מגבלות נוקשות יותר ויותר על שיתוף פעולה בין חברות אמריקאיות וחברות סיניות. הם גם מקשים על חברות סיניות לפעול בארצות הברית. הסינים התקדמו מאוד בהרבה תחומים טכנולוגיים, אבל אחד התחומים שהם עדיין מפגרים ותלויים במערב זה תחום השבבים, ובעיקר השבבים החכמים, וכאן מלחמת הסחר עשויה לפגוע קשות בסין".

רכישה עתידית של מלאנוקס עשויה להיתקל בקשיים

בשבוע שעבר דיווחנו כי בשוק קיים חשש שהרגולטור הסיני יטרפד את עסקת המיזוג בין אורבוטק הישראלית לבין KLA-Tenchor, על רקע כיפופי הידיים בין הרגולטורים בארצות הברית ובסין. חברה ישראלית שעשויה למצוא את עצמה במצב דומה היא מלאנוקס, שבאחרונה הוזכרה כמועמדת לרכישה על-ידי זיילינקס (Xilinx) האמריקנית. ואולם, לאור הגידול בפעילותה של מלאנוקס בסין בשנים האחרונות ובשל הרגישות של הטכנולוגיה המתקדמת שלה, גם בסין וגם בארצות הברית עשויים להערים קשיים על מיזוג כזה.

וסצ'ונוק: "מלאנוקס היא יעד אטרקטיבי לרכישה. היא זולה וצומחת ויש לה טכנולוגיה מאוד חזקה. עם זאת, אחד הסיכונים למיזוג נעוץ בפעילות של מלאנוקס בסין. בשנת 2017 המכירות שלה בסין היו יותר מ-20% מכלל המכירות, וב-2018 השיעור הזה אף עלה, בעיקר בגלל הביקושים מצד תעשיית הבינה המלאכותית הצומחת בסין. כמו במקרה אורבוטק, אם חברה אמריקנית תבקש לרכוש אותה, הפעילות בסין תעלה על הכוונת של הרגולטורים. הרגולטור בארצות הברית עשוי להביע חשש מהעברת טכנולוגיה מתקדמת לידי הסינים, והרגולטור הסיני עשוי להביע חשש שמיזוג כזה יפגע בלקוחות הסיניים של מלאנוקס".

פאב 68 של אינטל בעיר Dalian בסין. בעיני ארה"ב, תעשיית השבבים הסינית היא איום אסטרטגי
פאב 68 של אינטל בעיר Dalian בסין. בעיני ארה"ב, תעשיית השבבים הסינית היא איום אסטרטגי

סולאר-אדג' וסרגון עשויות להרוויח מהצרות של וואווי

שתי חברות הטכנולוגיה הסיניות המרכזיות שמצאו את עצמן בקו האש הראשון הן יצרניות ציוד התקשורת וואווי ו-ZTE. חברת ZTE כמעט והגיעה לפשיטת רגל בעקבות האיסור שהטיל הממשל האמריקני באפריל על חברות אמריקניות למכור לה רכיבים, לאחר שנתגלה שהפרה את האמברגו על איראן וצפון קוריאה. כיום בעיקר וואווי נמצאת על המוקד, לאחר שמנהלת הכספים של החברה נעצרה בקנדה בחשד דומה שסייעה להפר את האמברגו על איראן.

הפרשה האחרונה סיבכה עוד יותר את המצב של וואווי בארצות הברית. כבר כעת היא מנועה מלמכור ציוד קריטי לחברות אמריקאיות על רקע החשש שהציוד שלה ישמש את הממשל הסיני לריגול. וסצ'ונוק מעריך כי בסופו של דבר ארצות הברית תאסור באופן מוחלט מכירה של מוצרי וואווי בארצות הברית, וכבר יש כמה חברות ישראליות שעשויות להיכנס לתוך החלל שייפתח.

אחת החברות האלה היא סולאר-אדג' (SolarEdge) הישראלית, המייצרת ממירי הספק לפאנלים סולאריים. וואווי נחשבת לאחת מהספקיות הגדולות בעולם של ממירים סולאריים, ובשנים האחרונות נכנסה גם לשוק האמריקני, שהוא שוק היעד המרכזי של סולאר-אדג'. "וואווי היא אחת המתחרות הגדולות ביותר של סולאר-אדג' בשנים האחרונות בארצות הברית. אם יוציאו את וואווי מארצות הברית, זה ייטיב עם סולאר-אדג' ויאפשר לה להגדיל את הנתח שלה בשוק האמריקאי".

גם סרגון (Ceragon) עשויה לזכות בהזדמנויות חדשות כתוצאה מדחיקת וואווי מהשוק. סרגון מוכרת פתרונות תמסורת אלחוטית המאפשרות להגדיל את קיבולת הרשת ללא תלות בתשתית סיבים אופטיים. באחרונה הודיעה ענקית הטלקום הבריטית BT שבכוונתה להסיר את הציוד של וואווי מתשתיות הסלולר שלה, ושהיא לא תשתף פעולה עם וואווי בהקמת תשתיות הדור החמישי. בשבוע שעבר דווח כי גם אורנג' הצרפתית ודויטשה טלקום אינן מתכוונות להשתמש בציוד של וואווי בדור החמישי.

דויטשה טלקום ככל הנראה החליטה על המהלך כדי לקדם את אישור הרגולטור האמריקני לעסקת הרכישה של Sprint על-ידי T-Mobile, הנשלטת על ידי דויטשה טלקום. "נראה שהחברות הבריטיות והאירופיות מתחילות ליישר קו עם האמריקאים ודוחקות את וואווי החוצה מהשוק. המגמה הזו תספק הזדמנות בתחום הדור החמישי לחברות אירופיות כמו נוקיה ואריקסון, וגם לחברות נישה כמו סרגון, המעוניינת להשיג דריסת רגל במהפיכת הדור החמישי".

הדילמה של טאואר-ג'אז, נובה וקמטק

יישור הקו של חברות מחוץ לארצות הברית עם המדיניות האמריקנית ממחיש את הדילמה של חברות ישראליות העושות עסקים עם סין. כיום תעשיית השבבים הסינית היא הצומחת ביותר בעולם ומציעה הזדמנויות חדשות לחברות המוכרות שבבים או ציוד לייצור שבבים. להערכת וסצ'ונוק, כמו טאואר-ג'אז, נובה וקמטק, שהגדירו את השוק הסיני כמנוע צמיחה מרכזי בשנים הקרובות, ייאלצו כעת לתמרן בין הרצון לחדור לשוק הסיני לבין הרצון שלא להרגיז את ארצות הברית.

מפעל טאואר-ג'אז במגדל העמק. הדילמה שלה רגישה במיוחד
מפעל טאואר-ג'אז במגדל העמק. הדילמה שלה רגישה במיוחד

טאואר-ג'אז נמצאת בסיטואציה רגישה במיוחד, מכיוון שהחברה הבת שלה בארה"ב היא ספקית מרכזית של טכנולוגיות חיישנים מיוחדות עבור כל זרועות הביטחון של ארצות הברית. "טאואר-ג'אז אינה חברה אמריקאית, ולכן יש לה גמישות יחסית בפעילותה בסין. מצד שני, מדובר בחברה המספקת פלטפורמות ייצור מתקדמות לתעשיית השבבים, ולאור החשש האמריקני מפני העברת טכנולוגיה רגישה לסין, הדבר יחייב אותה לנהוג במשנה זהירות.

"נובה נמצאת במצב דומה. המכירות שלה בסין מגיעות כמעט למחצית מכלל המכירות, מה שמשקף את ההתקדמות של חברות השבבים הסיניות. למעשה, הלקוחות הסינים החדשים הצליחו לפצות על הירידה במכירות ל-TSMC. גם נובה לא כפופה לרגולציה בארצות הברית, אך קשה לי להאמין שחברה ישראלית תפעל בניגוד גמור לאינטרסים של ארצות הברית".

החשיפה הישראלית לאירופה

ואולם, ייתכן כי ההשפעה הגדולה ביותר של מלחמת הסחר על ההייטק הישראלי תהיה דווקא עקיפה, וזאת מאחר שבזמן שארצות הברית וסין מתקוטטות ביניהן, מי שצפויה להיפגע במידה הגדולה מהגבלות הסחר על סין היא אירופה, שצמיחתה הכלכלית נשענת במידה רבה על ייצוא לסין. וסצ'ונוק סבור כי כאן טמון הסיכון הגדול ביותר לחברות הטכנולוגיה הישראליות.

"כמעט לכל חברה ישראלית יש דריסת רגל מסיבית באירופה, ועל כן מאוד חשוב לראות עד כמה מלחמות הסחר יפגעו באירופה. צ'ק-פוינט, למשל, מוכרת כ-40% לאירופה ומאוד חשופה למצב הכלכלי ביבשת. כבר עכשיו הצמיחה באירופה יורדת לרמה שלילית, וזה עשוי לשבור את הביטחון של העסקים. אם אירופה תיקלע למיתון בעקבות ירידה במכירות לסין, חברות ישראליות כמו צ'ק-פוינט, שמוכרות בעיקר למגזר הארגוני, עשויות להיפגע משמעותית".

זיילינקס מתכננת לרכוש את מלאנוקס ב-5.5 מיליארד דולר

Mellanox CEO Eyal Waldman

חברת זיילינקס האמריקאית (Xilinx), המפתחת טכנולוגיות מיחשוב המבוססות על רכיבים מתכנתים (FPGA), מתכננת להגיש הצעה לרכוש את חברת מלאנוקס (Mellanox) הישראלית במחיר של 100 דולר למניה ובסכום כולל של כ-5.5 מיליארד דולר. כך דיווחה אתמול (ד') רשת החדשות CNBC. הרשת מסרה שגורמים הקשורים לעיסקה מסרו לה שחברת זיילינקס שכרה את שירותיו של בנק ההשקעות Barclays כדי שייעץ לה בתהליך הגשת הצעת הרכש ובהשלמת העיסקה.

לפני כשבועיים דיווחה CNBC שמלאנוקס שכרה את שירותיו של בנק השקעות אחר לבחינת מכירתה, לאחר שקיבלה לטענתה לפחות שתי הצעות רכש. הידיעה הריצה את המשקיעים אל מניית מלאנוקס בנסד"ק, והיא זינקה בכ-26%. הידיעה אתמול הקפיצה שוב את מניית מלאנוקס (ב-4.7%) והיא סיימה את יום המסחר במחיר של 92.7 דולר, בהשוואה למחיר של 65.9 דולרים לפני שבועיים. שווי השוק שלה מגיע ל-4.96 מיליארד דולר. לא יהיה קשה לארגן מפגש בין השתיים, שכן בתחילת דצמבר תשתתף מלאנוקס בכנס המשקיעים השנתי של ברקליס שיתקיים בסן פרנסיסקו.

הגבול התיאורטי של איל וולדמן

ראוי לציין שמייסד, יו"ר ונשיא מלאנוקס, איל וולדמן (בתמונה למעלה), אף פעם לא שלל את האפשרות של מכירת החברה. בעבר הוא הסביר במפגש עם בכירים מהתעשייה, שאין טעם למכור חברה כל עוד היא צומחת בקצב של לפחות 30% בשנה. הידיעה הראשונה על אפשרות המכירה התפרסמה ביום שבו מלאנוקס סיפקה מידע מקדמי על תוצאות הרבעון השלישי של 2018: מכירות שיא של 279.2 מיליון דולר, שהן עלייה של 24% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. היקף המכירות בתשעת החודשים הראשונים של השנה צמח ב-27.5% והסתכם בכ-798.7 מיליון דולר.

מלאנוקס סיפקה תחזית שלפיה המכירות בשנת 2018 צפויות להגיע לכ-1.1 מיליארד דולר – בהשוואה ל-864 מיליון דולר ב-2017. כלומר, היא ירדה מתחת לקו הצמיחה התיאורטי של וולדמן. מניית זיילינקס הגיבה לידיעה בירידה של קרוב ל-2% והחברה נסחרת כעת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-21.3 מיליארד דולר. בסוף אוקטובר דיווחה זיילינקס על מכירות שיא ברבעון הפיננסי האחרון, שהסתכמו בכ-746 מיליון דולר. מדובר בצמיחה שנתית של 19% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.

מניית מלאנוקס בנסד"ק בחודש האחרון
מניית מלאנוקס בנסד"ק בחודש האחרון

למרות תחומי העיסוק הנפרדים של שתי החברות, שתיהן נמצאות בליבת שינוי טכנולוגי משותף. חברת מלאנוקס מספקת פתרונות קישוריות מהירים למרכזי נתונים, תשתיות ענן ומחשבי-על. למעשה, היא נחשבת לספקית פתרונות אינפיניבנד הגדולה בעולם למחשבי-על. האסטרטגיה שלה מבוססת על מתן פתרונות מלאים המתבססים של שבבי ליבה שהיא מפתחת בכוחות עצמה. זיילינקס מספקת רכיבים מיתכנתים ומערכות על-גבי שבב הכוללות ממשקי תקשורת מהירים, רכיבים מיתכנתים, וריבוי טכנולוגיות עיבוד. השוק של שתי החברות מונע על-ידי אותה מגמה: צמיחה של מרכזי מחשוב המספקים שירותים במהירות גוברת.

מדוע זיילינקס מחפשת את מלאנוקס

בעבר היו שמועות בתעשייה שזיילינקס היא מועמדת לרכישה על-ידי יצרנית שבבים גדולה, במיוחד לאחר שחברת אינטל רכשה את המתחרה העיקרית שלה, אלטרה, בשנת 2015 תמורת 16.7 מיליארד דולר. בשביל אינטל זו היתה עיסקה אסטרטגית שנועדה לייצר לה מקורות צמיחה מעבר לשוק המחשבים והשרתים. רכישה אפשרית של מלאנוקס מספקת לזיילינקס הזדמנות דומה: להרחיב את שוק היעד שלה אל מעבר לשוק ה-FPGA במרכזי העיבוד ובמערכות המשובצות.

בחודש ינואר השנה הודיע הישראלי משה גבריאלוב שהוא פורש מניהול חברת Xilinx העולמית לאחר 10 שנים שבהן שימש כנשיא ומנכ"ל החברה. במקומו מונה לתפקיד מנהל התיפעול של החברה, ויקטור פנג. באוגוסט השנה הכריז פנג על אסטרטגיה חדשה של החברה, הממוקדת במה שהוא כינה כ-Adaptive Compute Acceleration Platform. מדובר בתפישה שהחברה פיתחה במשך ארבע שנים ובהשקעה של כמיליארד דולר.

תיאור סכמטי של שבב Adaptive Compute Acceleration Platform - ACAP
תיאור סכמטי של שבב Adaptive Compute Acceleration Platform – ACAP

הרעיון הוא שמערכות המיחשוב העתידיות יהיו שונות: הן יהיו גמישות, יאפשרו התאמה של הארכיטקטורה והמשאבים לצרכים המשתנים, ויהיו תלויות בערוצי תקשורת מהירים מאוד בתוך שבבי העיבוד ובין שבבי העיבוד השונים בתשתית המיחשוב הכוללת. קל לראות שטכנולוגיות הקישוריות המהירה של מלאנוקס יכולות להשתלב באסטרטגיה הזאת.

המסתורין של סעיף 24b-2

שתי החברות עדיין לא הגיבו לידיעה. כדי להגביר את התעלומה מסביב לעיסקת רכישה אפשרית של מלאנוקס, כדאי להוסיף שביום שבו פורסמה הידיעה הראשונה, שזה גם היום שבו מלאנוקס וזיילינקס פירסמו את התוצאות הרבעוניות שלהן, הודיעה זיילינקס שהיא קיבלה אישור מיוחד מרשות ניירות הערך (SEC) לא לכלול בדו"ח שלה מידע חשוב (בהתאם לתקנה 24b-2) שיישאר חסוי עד לשנת 2028. מדובר בהליך מאוד יוצא דופן. האם המידע הזה קשור למלאנוקס? לא ברור, אבל מסקרן.

שמועות על מכירתה האפשרית של מלאנוקס. האם ספינת הדגל מפליגה?

בסוף השבוע הופתעו המשקיעים בבורסת נסד"ק כאשר הם גילו שבימים ד' ו-ה' ,זניקה מניית מלאנוקס (Mellanox) בשתי פסיעות בשיעור כולל של כ-26%: ממחיר של 65.91 דולר למחיר של 83.32 דולר בסוף השבוע. החברה סיימה את המסחר בנסד"ק בהערכת שווי חסרת תקדים של כ-4.4 מיליארד דולר.

מאחורי התופעה עומדת כנראה ידיעה שפורסמה יום קודם ברשת החדשות CNBC, אשר טענה כי החברה שכרה את שירותיו של בנק השקעות לבחינת מכירתה, לאחר שלטענת הרשת היא קיבלה לאחרונה לפחות שתי הצעות רכש. הרשת לא מסרה מה פרטים נוספים, אולם טענה שמקור הידיעה הוא בגורמים המקורבים לחברה. אומנם הדבר לא מבטיח עסקת מכירה, אולם עצם הידיעה הספיקה כדי להריץ את המשקיעים אל המניה.

מניית מלאנוקס בנסד"ק בשבוע האחרון
מניית מלאנוקס בנסד"ק בשבוע האחרון

הידיעה התפרסמה ביום שבו מלאנוקס סיפקה מידע מקדמי על תוצאות הרבעון השלישי של 2018, שאופיין במכירות שיא של 279.2 מיליון דולר, עלייה של 24% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. היקף המכירות בתשעת החודשים הראשונים של השנה צמח ב-27.5% והסתכם בכ-798.7 מיליון דולר. מלאנוקס סיפקה תחזית מכירות של 280-290 מיליון דולר ברבעון האחרון של השנה. כלומר המכירות השנתיות צפויות להגיע להיקף של כ-1.1 מיליארד דולר בשנת 2018 – בהשוואה ל-864 מיליון דולר בשנת 2017.

יותר מ-2 מיליון מתאמים מהירים בתשעה חודשים

בסוף השבוע החברה גם דיווחה שבתשתעת החודשים הראשונים של 2018 היא מסרה ללקוחות יותר מ-2.1 מיליון מתאמי איתרנט. להערכת החברה הדבר מבטא הרחבת האימוץ של מתאמי איתרנט מהירים (25G ומעלה) גם בשוק הארגוני, מעבר לשבעת חברות הענן הגדולות (Super 7). החברה ציטטה מחקר של חברת Crehan Research, שלפיו היא מחזיקה בכ-69% מהשוק העולמי של מתאמי 25Gbps-100Gbps. המעמד של מלאנוקס בתחום מבוסס על שבבי הליבה ConnectX ו-BlueField, הכוללים מעבדי פנימיים המשחררים את ה-CPU מהצורך לנהל את התקשורת.

"אנחנו נמצאים בתחילתו של מהלך רב-שנתי שבמסגרתו התעשייה עוברת לשימוש ברשתות איתרנט מהירות", אמר נשיא ומנכ"ל מלאנוקס, איל וולדמן. "מלאנוקס היא תקן תעשייתי דה-פקטו בתחום המתאמים המהירים. המתאמים שלנו כוללים מנועי האצה לאיחסון, וירטואליזציה ואבטחה המשפרים את התיפקוד הכולל של הענן. יש לנו מספר נצחונות תכנון של פתרונות BlueField בקרב יצרני ציוד, אשר ידחפו צמיחה נוספת במכירות".

מלאנוקס מובילה את פרוייקט plaCMOS האירופי

עולם התקשורת האלקטרו-אופטית עומד בפני מהפיכה טכנולוגית שעשויה לשנות את פני תשתיות התקשורת, באמצעות פיתוח ממשקים חשמליים המנהלים ישירות אותות אופטיים. כדי להוביל את המהפיכה, יזם האיחוד האירופי את פרוייקט plaCMOS אשר קיבל מימון בהיקף של כ-4 מיליון אירו עד לשנת 2020.

מטרת הפרוייקט היא לפתח מתג אופטי בשבב המיוצר בתהליך ייצור סטנדרטי של מוליכים למחצה, אשר מסוגל לאפנן אותות בקצב של 200Gbps. מכיוון שרוב ערוצי האיתרנט האופטיים הם בכפולות של ארבע ושל שמונה, פירוש הדבר שהשבב העתידי ישמש לבניית מקמ"ש אופטי המגיע למהירויות העברת נתונים של 800Gbps ו-1600Gbps.

האופטיקה מתעלמת מחוק מור

האיחוד האירופי בחר בחברת מלאנוקס (Mellanox) להוביל את הפרוייקט. מבחינת האיחוד, מלאנוקס היא שותפה מוצלחת אשר קיבלה עד היום את ההובלה של כ-10 פרוייקטי מחקר של האיחוד. בראש הפרוייקט עומד ד"ר אלעד מנטוביץ', ראש ענף פיתוח טכנולוגיות סיליקון חדשות בחברת מלאנוקס. בשיחה עם Techtime, הסביר מנטוביץ' שעד היום התעשייה לא הצליחה לקשר ישירות בין מעגלים אופטיים לבין מעגלים חשמליים.

מנטוביץ': "קשה מאוד לחבר בין אופטיקה מהירה מאוד לבין אלקטרוניקה מהירה מאוד. בנוסף, האלקטרוניקה חיה את חוק מור ואילו הפוטוניקה עדיין כלואה במגבלות אורך הגל של הפוטון". פירוש הדבר, שמצד אחד ניתן לייצר טרנזיסטורים בגודל של ננומטרים בודדים, אולם הרכיבים האופטיים הקטנים ביותר הם בגודל של מספר מיקרונים והפער ביניהם הוא של 3 סדרי גודל (פי 1,000).

האלקטרון משפיע ישירות על הפוטון

הפתרון שמסתמן כעת באופק הוא שימוש באפקט הפלסמוניקה (Plasmonics) שיאפשר לייצר שבב מונוליטי בתהליך ייצור סטנדרטי, הכולל מעגלים אופטיים ומעגלים אלקטרוניים המתקשרים ישירות אחד עם השני. חומר פלסמוני הוא חומר דוגמת כסף, זהב או חומרים פיאזו אלקטריים, שכאשר הם מיוצרים בשכבה דקה מאוד, האלקטרון מתנהג כמו גל אלקטרומגנטי המתפזר על פני החומר. כאשר מעבירים פוטון בחומר, התנהגותו מושפעת מהשדה האלקטרומגנטי המיוצר על ידי הפוטון.

"מכאן שבאמצעות שדה חשמלי אנחנו יכולים לשלוט על התנהגות הפוטון ולאפנן את האותות האופטיים בקצב גבוה מאוד. השדה החשמלי מיוצר על-ידי מעגל אלקטרוני הנישלט על ידי מעגל דיגיטלי המיוצר בטכנולוגיית BiCMOS, ועל-ידי כך נוצר שבב יחיד המאפשר שליטה דיגיטלית על אותות אופטיים".

שיתוף פעולה בין המובילים העולמיים בתחום הפלסמוניקה

בקבוצת plaCMOS משתתפות קבוצות מובילות באירופה בתחום הפלסמוניקה: מכון ETHz מציריך יפתח את המודולטור הפלסמוני, חברת IBM בציריך חוקרת את הייצור והתכונות האלקטרו-אופטיות החדשניות בשימוש חומרים פרואלקטריים תואמי CMOS. אוניברסיטת סארלנד מגרמניה וחברת MICRAM מפתחות משדר/מולטיפלקסר ומקלט /דה-מולטיפלקסר. מכון המחקר הגרמני IHP יהיה אחראית על ייצור שבב ההדגמה ואוניברסיטת אריסטו מסלוניקי חוקרת מבנים אופטיים מרובי שכבות.

מתג המדגים הסופי ייוצר בחברת מלאנוקס במתקן הייצור שלה ביקנעם, ובתוך כשנתיים צפויים לצאת מדגימי הטכנולוגיה הראשונים, כאשר חברת מלאנוקס מתכננת להיות הראשונה בעולם שתספק מתגים פלסמוניים מהירים למרכזי נתונים. להערכת אלעד מנטוביץ', הדבר יעניק למלאנוקס יתרון משמעותי מאוד בשוק, מכיוון שאירופה מובילה את המחקר בתחום הפלסמוניקה, ורוב הגופים המחקריים החשובים בתחום, משתתפים בקונסורציום שהיא מובילה.

למידע נוסף על המדגים הטכנולוגי: PlaCMOS