נובה משיקה מערכת בדיקה אופטית חדשה

חברת נובה (Nova) מרחובות השיקה השבוע פתרון חדש למדידה אופטית המיועד לבדיקת שבבים המיוצרים בתהליכי הייצור המתקדמים כמו 7 ננומטר ומארזים מורכבים. מנובה נמסר כי המערכת, שפותחה בחטיבת המטרולוגיה של החברה, כבר סופקה למספר לקוחות קיימים של החברה.

תפקידן של מערכות מדידה (מטרולוגיה) בתעשיית הסמיקונדקטור היא למדוד את המבנה המיקרוסקופי והרכב החומרים של הטרנזיסטור במטרה לוודא את תקינות השבב וקו הייצור. הגיאומטריות החדשות, כמו 7 ננומטר, והמארזים המורכבים, שבהם מניחים מספר פרוסות סיליקון זו על גבי זו, מחייבות גם שימוש במערכות בדיקה ומדידה מדויקות יותר.

המערכת החדשה של נובה, Nova Prizm, משלבת אינטרפרומטריה ספקטרלית, המאפשרת מדידה אופטית של ממדים קריטיים, עם טכנולוגיה אופטית רב-ערוצית להפקת מידע ייחודי מהמדידה. בנובה מציינים כי מידע זה לא ניתן להפיק ממדידות בטכנולוגיות  המסורתיות למדידת ממדים קריטיים, וכי באמצעות ריבוי הערוצים האופטיים, מערכת ה-Prizm מציעה פתרון לרבים מהאתגרים בקווי ייצור השבבים המתקדמים.

ד"ר אודי כהן, מנהל החטיבה למטרולוגיה אופטית של נובה, המערכת החדשה מחזקת את היתרון התחרותי הטכנולוגי של החברה בתחום המטרולוגיה. "הפתרון החדש הוא פורץ דרך, ומספק מידע רב ערך המאפשר ללקוחותינו לייצר שבבים בטכנולוגיות המתקדמות ביותר, ביעילות ובאיכות הגבוהה ביותר."

תחזית הכנסות שלילית לרבעון השני

כיצרנית של מערכות בדיקה ומדידה נובה מושפעת מאוד מהמגמות הכלכליות בתעשיית השבבים. הנסיגה ברבעונים האחרונים בקצב הצמיחה בשוק הזיכרונות, שוק היעד המרכזי של נובה, מתחילה לבוא לידי ביטוי גם בתוצאותיה הכספיות של החברה. ברבעון הראשון של 2019 רשמה החברה ירידה של כ-10% בהכנסות ל-56.7 מיליון דולר, והיא צופה כי מגמה זו רק תחריף ברבעון השני, עם תחזית להכנסות של 45-53 מיליון דולר, המשקפת ירידה של כ-14-27% בהשוואה לרבעון השני של 2018.

אפקט הזיכרון: נובה צופה ירידה של עד 27% בהכנסות ברבעון הבא

הנסיגה ברבעונים האחרונים בקצב הצמיחה בתעשיית הסמיקונדקטור העולמית מתחילה להכביד על הפעילות העסקית של חברת נובה (Nova), המספקת פתרונות בדיקה ומטרולוגיה לייצור שבבים. החברה דיווחה אתמול (ד') על ירידה של כ-10% בהכנסות הרבעון הראשון של 2019 הן בהשוואה לרבעון הקודם ולרבעון המקביל. בסך הכול הסתכמו ההכנסות החברה ברבעון הראשון ב-56.7 מיליון דולר. הירידה בהכנסות נובה נרשמת על רקע הנסיגה בחודשים האחרונים בשוק הזיכרונות, המהווה שוק היעד המרכזי של החברה.

הרווח הנקי של החברה (על בסיס GAAP) נחתך כמעט בחצי, והסתכם ברבעון הראשון ב-7.7 מיליון דולר בהשוואה ל-15.1 מיליון דולר ברבעון הקודם. מלבד הירידה בהכנסות, שני מרכיבים נוספים שהכבידו על שורת הרווח של נובה היו הירידה בשיעור הרווחיות (56% ברבעון הראשון לעומת 58% ברבעון המקביל) והגידול בעלויות התפעוליות ל-22.9 מיליון דולר (בהשוואה ל-20.3 מיליון דולר ברבעון המקביל).

נובה צופה כי מגמה זו רק להחריף ברבעון הבא. החברה פרסמה תחזית להכנסות של 45-53 מיליון דולר ברבעון השני של 2019, תחזית המשקפת ירידה של כ-14-27% בהשוואה לרבעון השני של 2018.

את הירידה בביצועים של נובה ניתן ככל הנראה לייחס למגמת הנסיגה בשוק הזיכרונות ברבעונים האחרונים, המתבטאת הן בירידת מחירים ובביקושים כאחד. לקוחות משוק הזיכרונות מהווים כמחצית לערך מהכנסות החברה, והירידה בביקושים מביאה לירידה בהיקף ההשקעות של יצרניות הזיכרונות בציוד חדש והרחבת קווי ייצור.

ישראל בצבת מלחמת הסחר: מי ירוויח ומי יפסיד?

מלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין היא מציאות קיימת המשפיעה על האופן שבו חברות טכנולוגיה בכל העולם עושות כיום עסקים. מוסכם כמעט על כולם שהמלחמה הזו אינה טובה למגזר הטכנולוגי, ולתעשיית הסמיקונדוקטור בפרט. אולם יש גם חברות שעשויות גם למצוא במתיחות הגיאו-פוליטית הזאת זדמנויות חדשות. בשיחה מיוחדת עם TechTime, סיפר סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר באופנהיימר ישראל, על הסיכונים, ההזדמנויות והדילמות של חברות הטכנולוגיה הישראליות במציאות החדשה והנפיצה הזו.

קלף מיקוח או תחילתה של מלחמה

המתיחות בין ארצות הברית לסין לא החלה עם ממשל טראמפ. כבר ממשל אובמה ניסה לטרוק את הדלת בפני ניסיונות סינים לרכוש חברות טכנולוגיה אמריקאיות. עם זאת, הנשיא טראמפ הסלים את באופן משמעותי את המצב עם הטלת מכסי מגן על ייבוא סחורות מסין בהיקף של מאות מיליארדי דולרים. כעת מנהלי הייטק בכל העולם שואלים את עצמם עד לאן עשוי טראמפ להרחיק לכת במדיניות הנוכחית. האם מדובר בקלף מיקוח שנועד לסייע לארצות הברית לצמצם את הגירעון המסחרי שלה מול סין, או שמא זוהי אסטרטגיה התקפית שנועדה למנוע מסין ליהפך למעצמת שבבים וטכנולוגיה שתסכן את ההגמוניה האמריקנית בתחום.

סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר באופנהיימר ישראל
סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר באופנהיימר ישראל

וסצ'ונוק סבור כי למרות ההצהרות האמריקאיות על סיכוני אבטחה הטמונים בשימוש בטכנולוגיות סיניות, החשש מריגול אינו הסוגיה המרכזית: ליבת העניין הוא רצון אמריקאי לחסום יכולות טכנולוגיות שיאפשרו לסין לבסס תעשיית שבבים עצמאית. "האמריקאים מנסים בכל דרך למנוע העברת טכנולוגיה מתקדמת לסין והם מטילים מגבלות נוקשות יותר ויותר על שיתוף פעולה בין חברות אמריקאיות וחברות סיניות. הם גם מקשים על חברות סיניות לפעול בארצות הברית. הסינים התקדמו מאוד בהרבה תחומים טכנולוגיים, אבל אחד התחומים שהם עדיין מפגרים ותלויים במערב זה תחום השבבים, ובעיקר השבבים החכמים, וכאן מלחמת הסחר עשויה לפגוע קשות בסין".

רכישה עתידית של מלאנוקס עשויה להיתקל בקשיים

בשבוע שעבר דיווחנו כי בשוק קיים חשש שהרגולטור הסיני יטרפד את עסקת המיזוג בין אורבוטק הישראלית לבין KLA-Tenchor, על רקע כיפופי הידיים בין הרגולטורים בארצות הברית ובסין. חברה ישראלית שעשויה למצוא את עצמה במצב דומה היא מלאנוקס, שבאחרונה הוזכרה כמועמדת לרכישה על-ידי זיילינקס (Xilinx) האמריקנית. ואולם, לאור הגידול בפעילותה של מלאנוקס בסין בשנים האחרונות ובשל הרגישות של הטכנולוגיה המתקדמת שלה, גם בסין וגם בארצות הברית עשויים להערים קשיים על מיזוג כזה.

וסצ'ונוק: "מלאנוקס היא יעד אטרקטיבי לרכישה. היא זולה וצומחת ויש לה טכנולוגיה מאוד חזקה. עם זאת, אחד הסיכונים למיזוג נעוץ בפעילות של מלאנוקס בסין. בשנת 2017 המכירות שלה בסין היו יותר מ-20% מכלל המכירות, וב-2018 השיעור הזה אף עלה, בעיקר בגלל הביקושים מצד תעשיית הבינה המלאכותית הצומחת בסין. כמו במקרה אורבוטק, אם חברה אמריקנית תבקש לרכוש אותה, הפעילות בסין תעלה על הכוונת של הרגולטורים. הרגולטור בארצות הברית עשוי להביע חשש מהעברת טכנולוגיה מתקדמת לידי הסינים, והרגולטור הסיני עשוי להביע חשש שמיזוג כזה יפגע בלקוחות הסיניים של מלאנוקס".

פאב 68 של אינטל בעיר Dalian בסין. בעיני ארה"ב, תעשיית השבבים הסינית היא איום אסטרטגי
פאב 68 של אינטל בעיר Dalian בסין. בעיני ארה"ב, תעשיית השבבים הסינית היא איום אסטרטגי

סולאר-אדג' וסרגון עשויות להרוויח מהצרות של וואווי

שתי חברות הטכנולוגיה הסיניות המרכזיות שמצאו את עצמן בקו האש הראשון הן יצרניות ציוד התקשורת וואווי ו-ZTE. חברת ZTE כמעט והגיעה לפשיטת רגל בעקבות האיסור שהטיל הממשל האמריקני באפריל על חברות אמריקניות למכור לה רכיבים, לאחר שנתגלה שהפרה את האמברגו על איראן וצפון קוריאה. כיום בעיקר וואווי נמצאת על המוקד, לאחר שמנהלת הכספים של החברה נעצרה בקנדה בחשד דומה שסייעה להפר את האמברגו על איראן.

הפרשה האחרונה סיבכה עוד יותר את המצב של וואווי בארצות הברית. כבר כעת היא מנועה מלמכור ציוד קריטי לחברות אמריקאיות על רקע החשש שהציוד שלה ישמש את הממשל הסיני לריגול. וסצ'ונוק מעריך כי בסופו של דבר ארצות הברית תאסור באופן מוחלט מכירה של מוצרי וואווי בארצות הברית, וכבר יש כמה חברות ישראליות שעשויות להיכנס לתוך החלל שייפתח.

אחת החברות האלה היא סולאר-אדג' (SolarEdge) הישראלית, המייצרת ממירי הספק לפאנלים סולאריים. וואווי נחשבת לאחת מהספקיות הגדולות בעולם של ממירים סולאריים, ובשנים האחרונות נכנסה גם לשוק האמריקני, שהוא שוק היעד המרכזי של סולאר-אדג'. "וואווי היא אחת המתחרות הגדולות ביותר של סולאר-אדג' בשנים האחרונות בארצות הברית. אם יוציאו את וואווי מארצות הברית, זה ייטיב עם סולאר-אדג' ויאפשר לה להגדיל את הנתח שלה בשוק האמריקאי".

גם סרגון (Ceragon) עשויה לזכות בהזדמנויות חדשות כתוצאה מדחיקת וואווי מהשוק. סרגון מוכרת פתרונות תמסורת אלחוטית המאפשרות להגדיל את קיבולת הרשת ללא תלות בתשתית סיבים אופטיים. באחרונה הודיעה ענקית הטלקום הבריטית BT שבכוונתה להסיר את הציוד של וואווי מתשתיות הסלולר שלה, ושהיא לא תשתף פעולה עם וואווי בהקמת תשתיות הדור החמישי. בשבוע שעבר דווח כי גם אורנג' הצרפתית ודויטשה טלקום אינן מתכוונות להשתמש בציוד של וואווי בדור החמישי.

דויטשה טלקום ככל הנראה החליטה על המהלך כדי לקדם את אישור הרגולטור האמריקני לעסקת הרכישה של Sprint על-ידי T-Mobile, הנשלטת על ידי דויטשה טלקום. "נראה שהחברות הבריטיות והאירופיות מתחילות ליישר קו עם האמריקאים ודוחקות את וואווי החוצה מהשוק. המגמה הזו תספק הזדמנות בתחום הדור החמישי לחברות אירופיות כמו נוקיה ואריקסון, וגם לחברות נישה כמו סרגון, המעוניינת להשיג דריסת רגל במהפיכת הדור החמישי".

הדילמה של טאואר-ג'אז, נובה וקמטק

יישור הקו של חברות מחוץ לארצות הברית עם המדיניות האמריקנית ממחיש את הדילמה של חברות ישראליות העושות עסקים עם סין. כיום תעשיית השבבים הסינית היא הצומחת ביותר בעולם ומציעה הזדמנויות חדשות לחברות המוכרות שבבים או ציוד לייצור שבבים. להערכת וסצ'ונוק, כמו טאואר-ג'אז, נובה וקמטק, שהגדירו את השוק הסיני כמנוע צמיחה מרכזי בשנים הקרובות, ייאלצו כעת לתמרן בין הרצון לחדור לשוק הסיני לבין הרצון שלא להרגיז את ארצות הברית.

מפעל טאואר-ג'אז במגדל העמק. הדילמה שלה רגישה במיוחד
מפעל טאואר-ג'אז במגדל העמק. הדילמה שלה רגישה במיוחד

טאואר-ג'אז נמצאת בסיטואציה רגישה במיוחד, מכיוון שהחברה הבת שלה בארה"ב היא ספקית מרכזית של טכנולוגיות חיישנים מיוחדות עבור כל זרועות הביטחון של ארצות הברית. "טאואר-ג'אז אינה חברה אמריקאית, ולכן יש לה גמישות יחסית בפעילותה בסין. מצד שני, מדובר בחברה המספקת פלטפורמות ייצור מתקדמות לתעשיית השבבים, ולאור החשש האמריקני מפני העברת טכנולוגיה רגישה לסין, הדבר יחייב אותה לנהוג במשנה זהירות.

"נובה נמצאת במצב דומה. המכירות שלה בסין מגיעות כמעט למחצית מכלל המכירות, מה שמשקף את ההתקדמות של חברות השבבים הסיניות. למעשה, הלקוחות הסינים החדשים הצליחו לפצות על הירידה במכירות ל-TSMC. גם נובה לא כפופה לרגולציה בארצות הברית, אך קשה לי להאמין שחברה ישראלית תפעל בניגוד גמור לאינטרסים של ארצות הברית".

החשיפה הישראלית לאירופה

ואולם, ייתכן כי ההשפעה הגדולה ביותר של מלחמת הסחר על ההייטק הישראלי תהיה דווקא עקיפה, וזאת מאחר שבזמן שארצות הברית וסין מתקוטטות ביניהן, מי שצפויה להיפגע במידה הגדולה מהגבלות הסחר על סין היא אירופה, שצמיחתה הכלכלית נשענת במידה רבה על ייצוא לסין. וסצ'ונוק סבור כי כאן טמון הסיכון הגדול ביותר לחברות הטכנולוגיה הישראליות.

"כמעט לכל חברה ישראלית יש דריסת רגל מסיבית באירופה, ועל כן מאוד חשוב לראות עד כמה מלחמות הסחר יפגעו באירופה. צ'ק-פוינט, למשל, מוכרת כ-40% לאירופה ומאוד חשופה למצב הכלכלי ביבשת. כבר עכשיו הצמיחה באירופה יורדת לרמה שלילית, וזה עשוי לשבור את הביטחון של העסקים. אם אירופה תיקלע למיתון בעקבות ירידה במכירות לסין, חברות ישראליות כמו צ'ק-פוינט, שמוכרות בעיקר למגזר הארגוני, עשויות להיפגע משמעותית".

הזמנה חדשה מכניסה את נובה לעידן ה-5 ננומטר

חברת נובה (Nova) מרחובות דיווחה שקבלנית ייצור שבבים מובילה (Foundry) רכשה ממנה מערכות מדידה מתקדמות עבור תהליכי הייצור בטכנולוגיית 5 ננומטר. היצרן רכש מספר מערכות מסוג VeraFlex, המתבססות על טכנולוגיית X-Ray של החברה. נובה צופה שהיקף העסקאות עם הלקוח הזה יסתכם ביותר מ-12 מיליון דולר במהלך השנים 2018-2019.

ייצור שבבים בתהליך של 5 ננומטר הינו אחד מהשלבים המתקדמים ביותר שאליו חותרות היצרניות המנסות למזער את גודל הטרנזיסטורים בשבב. בעבר סברו כי 5 ננומטר הוא הגבול האחרון, ולאחריו לא יהיה אפשרי למזער את הטרנזיסטורים – וחוק מור יבוטל. אך כיום יש חברות המנסות לעבור את הגבול ולפתח טכנולוגיות ייצור של 4 ננומטר ואף 3 ננומטר. למעשה, המאמץ העיקרי בתעשייה מתמקד כיום בהכשרת תהליכי הייצור של 7 ננומטר כדי להכינם לייצור סדרתי אמין.

רק בשבוע שעבר הודיעה קבלנית הייצור GlobalFoundries שהיא מפסיקה את מאמציה לפתח טכנולוגיית ייצור ב-7 ננומטר, מאחר שזו אינה כדאית מבחינה כלכלית. הקושי אינו רק טכנולוגי: מזעור השבבים מצריך עלויות פיתוח אדירות, ולאחר מכן עלויות הנאמדות במיליארדי דולרים הדרושות עבור הקמת קווי הייצור החדשים. מבחינת חלק מהשחקניות בתעשיית השבבים, זו כבר אינה אופציה מעשית – לא טכנולוגית ולא כלכלית.

מפת הדרכים האגרסיבית של TSMC

ככל הידוע שלוש חברות בלבד מנסות כיום לפתח יכולת ייצור המוני של שבבי 5 ננומטר: אינטל, סמסונג ו-TSMC. נובה לא חשפה את זהות היצרן שביצע את ההזמנות, אבל ראוי לציין שמבין שלוש החברות הללו, רק TSMC היא חברת Foundry. היא גם ידועה כלקוחה מרכזית של נובה. מכאן שיש להניח שהיא ביצעה את ההזמנה. בינואר השנה חנכה TSMC מתקן ייצור חדש ומתקדם (Fab 18) שבו, על-פי התוכנית, היא תבצע ייצור סדרתי של שבבי 5 ננומטר כבר בתחילת העשור הבא.

טכנולוגיית ה-5 ננומטר של TSMC מתבססת על טרנזיסטורי FinFET תוך שימוש בליתוגרפיה אולטרה-סגולה קיצונית (EUV). בעקבות ההזמנה פירסמה פועלים ברוקראג' המלצת קנייה לחברת נובה, שבה היא קובעת מחיר יעד של 33 דולר למניית החברה, הנסחרת כיום בנסד"ק במחיר של 28.6 דולרים המעניקים לחברה שווי שוק של כ-780 מיליון דולר. גם האנליסטים של פועלים מאמינים שהלקוחה היא TSMC, אשר מתכננת לייצר רכיבי 5 ננומטר כבר בשנת 2019. הם קובעים שנובה "רוכבת על גל ההשקעות הבא ב-5 ננומטר".

אתגר פיסיקלי ברמה קוונטית

ייצור בקנה מידה ננומטרי כה זעיר מציב אתגרים מורכבים מאחר שהחומרים במימדים הללו מושפעים מתופעות קוונטיות המקשות על תהליך הייצור והבדיקה. אינטגרציית השכבות מורכבת באופן משמעותי מזו של טכנולוגיות קודמות, הן מבחינת סוגי החומרים והן מבחינת המבנה הרב-שכבתי של ההתקן, ולכן יש צורך בבקרת תהליכים מתוחכמת כדי לייצר אחידות בייצור. מכונות הבדיקה של נובה משתמשות בספקטרוסקופיה פוטו-אלקטרונית המבוססת על שימוש בקרני רנטגן (X-ray), כדי למדוד בו-זמנית במהלך הייצור את הרכב החומרים ואת המימדים של שכבות דקות ומורכבות.

מדובר בטכנולוגיה של חברת ReVera, שאותה רכשה נובה בשנת 2016. "הבחירה של הלקוח מאשרת את יכולת התאמת הטכנולוגיה שלנו לייצור דור השבבים הבא של 5 ננומטר", אמר מנהל חטיבת מדידת החומרים בנובה, אדריאן וילסון. "היא ממחישה את הצורך בפתרונות מדידה מתקדמים לחומרים מורכבים בטכנולוגיות הייצור המתקדמות. אנחנו מצפים לקבל הזמנות נוספות כאשר טכנולוגיית 5 ננומטר תעבור לייצור המוני".

נובה תולה תקוות בתוכנית ההשקעות של סמסונג

חברת נובה מפתחת מערכות מטרולוגיה ובקרת תהליך (Process Control), הנמצאות בתוך קו הייצור עצמו. בשנת 2017 דיווחה נובה על הכנסות שיא של 222 מיליון דולר. החברות המובילות את שוק המטרולוגיה והאינספקשן בקווי ייצור שבבים הן KLA-Tenchor האמריקנית שרכשה השנה את אורבוטק הישראלית, ננומטריקס (Nano Metrics) הקנדית, אפלייד מטיריאלס (Applied Materials) שפעילות הפיתוח והייצור שלה בתחום הזה נעשית מרחובות, היטאצ'י הייטק ורודולף טכנולוג'יז.

ברבעון השני של 2018 צמחו המכירות של נובה ב-10% והסתכמו בכ-61.9 מיליון דולר. נובה נהנתה השנה מהעלייה בהיקף ההשקעות במפעלי ייצור זכרונות, שתרמו 50% ממכירותיה במחצית הראשונה של 2018, בהשוואה לכ-34% ב-2017 ורק 12% בשנת 2014. חברת סמסונג היתה הלקוחה הגדולה ביותר שלה בשנת 2018, אולם למרות שהיא מתחילה לצמצם את ההשקעות בציוד לייצור זכרונות, המכירות של נובה לא צפויות להיפגע.

להערכת פועלים ברוקראג', הגידול בהזמנות של מיקרון ושל SK-Hynix, יפצה על הירידה בהזמנות המגיעות מסמסונג. "בשורה טובה לנובה היא תוכנית ההשקעות של חברת סמסונג לשנים 2019-2021 בהיקף של 161 מיליארד דולר, אשר תוקדש במידה ניכרת להרחבת פעילות הפיתוח והייצור של שבבים ורכיבי זיכרון".

צמיחה של 10% בהכנסות נובה ברבעון השני

חברת נובה (Nova) מרחובות  ממשיכה לשמור על קצב מכירות הודות להמשך הביקושים בשוק הזיכרונות והתרחבות הפעילות בתעשיית השבבים הצומחת בסין. החברה, המספקת פתרונות מדידה בתהליכי ייצור שבבים, דיווחה הבוקר (ד') על הכנסות של 61.9 מיליון דולר, מעט מתחת להכנסות השיא שנרשמו ברבעון הקודם (62.6 מיליון דולר), אך עלייה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2017.

עם זאת, בשורת התחתונה נובה רשמה ירידה ברווח הנקי גם למול הרבעון הקודם וגם למול הרבעון המקביל בשנה שעברה. הרווח הנקי (במונחי GAAP) ברבעון השני עמד 11.8 מיליון דולר, בהשוואה ל-14.08 מיליון דולר ברבעון הקודם ו-13.3 מיליון דולר ברבעון השני של 2017.

בדומה לרבעון הקודם, כ-50% מהכנסות החברה הגיעו משוק הזיכרונות. בנובה מציינים עוד כי חמישה לקוחות גדולים, הכוללים שלושה יצרני זיכרונות ושני יצרניות Foundry, תרמו כל אחד מעל ל-10% מסך הכנסות החברה.

נשיא ומנכ"ל נובה איתן אופנהיים ציין כי התוצאות משקפות את המשך מימוש תכנית הצמיחה האסטרטגית של החברה לגיוון בסיס הלקוחות והיצע המוצרים. "תוצאות הרבעון השני מבססות את התקדמות החברה באספקת פתרונות מדידת חומרים וממדים עבור תהליכי ייצור מתקדמים של DRAM ו-NAND 3D."

למרות הנתונים החיוביים, מניית החברה, הנסחרת באופן דואלי בתל אביב ובנסד"ק, יורדת הבוקר במסחר בשיעור של 6%-7%, ככל הנראה בשל התחזית הפושרת לרבעון הבא. להערכת נובה, הכנסות החברה ברבעון הבא יעמדו על טווח שבין 58-64 מיליון דולר. שווי השוק של החברה עומד כעת על 2.7 מיליון שקל.

חברת נובה מפתחת מערכות מטרולוגיה ובקרת תהליך ייצור שבבים (Process Control), כדי לסייע ליצרני השבבים לשמור על איכות הייצור. המכונות שלה נמצאות לאורך קו הייצור, בדרך-כלל עד כמה מאות מכונות בקו. ב-2017 רשמה החברה הכנסות שיא של 222 מיליון דולר. שוק המטרולוגיה העולמי נאמד בכ-600-700 מיליון דולר ב-2017. כלומר, נובה מחזיקה בערך בכשליש מנתח השוק העולמי כולו. מתחרותיה העיקריות של נובה הן KLA-Tenchor האמריקנית, שרכשה השנה את אורבוטק הישראלית, וננומטריקס (Nano Metrics) הקנדית. שוק המטרולוגיה צפוי להמשיך ולצמוח בשנים הקרובות ולהגיע בשנת 2027 להיקף של 1.2 מיליארד דולר, כך על פי חברת המחקר Markets&Markets.