נובה מקימה חדר נקי חדש בשטח של 1500 מ"ר

חברת נובה (Nova) מרחובות הניחה בתחילת השבוע את אבן הפינה להקמתו של החדר הנקי החדש של החברה, שישתרע על-פני שטח של 1,500 מ"ר. החדר הנקי החדש יכלול טכנולוגיות ייצור מתקדמות, מערכות אוטומציה, מיחשוב מלא של תהליך הייצור ובקרת תהליכים במתכונת Industry 4.0. הוא ישמש לייצור מערכות המטרולוגיה המתקדמות ביותר של החברה. בשנה שעברה עברה נובה למבנה חדש בפארק המדע ברחובות.

חברת נובה מספקת פתרונות מדידה לקווי ייצור של מוליכים למחצה נמצאת בתנופת צמיחה. ברבעון השני של 2020 צמחו מכירותיה ב-22.4% בהשוואה לרבעון ההמקביל אשתקד והסתכמו בכ-62.6 מיליון דולר. החברה מעסיקה כ-650 עובדים ודיווחה שבשנה האחרונה היא גייסה כמה עשרות עובדים חדשים. לפני קצת יותר מחודש היא השיקה שתי מערכות מדידה חדשות: מערכת Nova ASTERA המבצעת מדידות אופטיות של רכיבים בתוך קו הייצור ובמהלך הרצתו, ומערכת Nova i570 HP המבצעת מספר גדול של בדיקות על-גבי מדגם של פרוסות סיליקון שיצאו מקו הייצור. שתי המכונות מיוצרות בחדר הנקי של החברה ברחובות.

פריצת דרך טכנולוגית

אפי עבודי, סגן נשיא ומנהל חטיבת מערכות המדידה (Dimensional Metrology), סיפר ל-Techtime שמערכת ASTERA נחשבת לפורצת דרך בתעשייה, מכיוון שהיא מסוגלת לבצע מדידת גדלים (Optical CD) של המבנים המיוצרים, במתכונת In-line. עבודי: "הצלחנו לשלב את כל היכולות של מכונה גדולה בתוך מכונה קטנה שניתן לשלב בתוך קו הייצור עצמו".

המדידה נעשית בעקיפין: מאירים את המבנים בפרוסת הסיליקון באור בעל ספקטרום אורכי גל רחב. חיישנים אוספים את האור המוחזר (ספקטרום) ומודדים את עוצמת הקרינה המוחזרת בכל אורך גל. במקביל, המערכת בונה מודל גיאומטרי תלת-מימדי משוער של המבנה הנבדק, ובאמצעות פתרון משוואות מקסוול המתארות את החזר האור מהמבנה – מחשבת את הספקטרום המוחזר הצפוי. משווים בין הספקטרום המדוד לספקטרום המחושב, ומבצעים שינויים במודל הגיאומטרי עד לקבלת התאמה מספקת.

סכימה עקרונית של תהליך מדידת גדלים אופטי. מקור: נובה
סכימה עקרונית של תהליך מדידת גדלים אופטי. מקור: נובה

"סוס העבודה של הפאב"

לדברי עבודי, במערכת החדשה הטמיעה נובה תוכנת לימוד מכונה (ML) המאפשרת לייצר מודלים מורכבים מאוד כמו רכיבים לוגיים ורכיבי זכרון תלת מימדיים (DRAM, 3DNAND and Logic). "זו גם הפעם הראשונה שבה משלבים במכונת מדידה In-line מספר ערוצי מדידה בו-זמנית, באמצעות התקנת מספר עדשות קליטה מעל הפרוסה ומצדדיה. הדבר מאפשר להשתמש בה לבקרת תהליכי ייצור זעירים כמו 7 ננומטר, 5 ננומטר ואפילו 3 ננומטר".

לאור תהליך המיזעור, מהו עתיד המדידות האופטיות בקו הייצור?

עבודי: "המדידות האופטיות הן סוס העבודה של הפאב. המדידה האופטית היא מהירה ואינה הרסנית – היא לא גורמת נזק לפרוסת הסיליקון – ולכן המטרולוגיה האופטית תמשיך להתקיים בתעשיית השבבים. אבל האתגר נעשה מורכב עם כל דור חדש של רכיבים. כיום למשל מייצרים זכרונות בעלי 128 שכבות והתעשייה שואפת להגיעה ל-256 שכבות".

כיצד ניתן לייצר מכונת בדיקה אחידה, כאשר לכל יצרן יש תהליך ייצור שונה? 

"כאשר אנחנו מפתחים מכונה חדשה אנחנו נעזרים בלקוחות. הם מגדירים את הבעיות שלהם, ואנחנו מנסים לפתור אותן. לאחר הפיתוח, כל מכונה מותאמת חלקית אל הלקוח הספציפי. רוב החומרה וחלק גדול מהתוכנה הם גנריים, אבל לכל יצרן יש דרישות שונות כי החומרים, המבנים ומספר השכבות שונים אצל כל יצרן. בשלב הזה נכנסים לתמונה אנשי האפליקציה שלנו, המתאימים את המכונה אל כל לקוח ואל כל תהליך ייצור של הלקוח".

מאגד המטרולוגיה הישראלי MDM השיג פריצות דרך עולמיות

בתמונה למעלה: ד"ר דורון משולח מאפלייד מטיריאלס, יו"ר מאגד Multi-Dimentional Metrology 

בכנס הסיכום של המאגד הישראלי לפיתוח טכנולוגיות תשתיתיות בתחום המטרולוגיה (MDM – Multi-Dimensional Metrology) של ייצור שבבים שהתקיים לפני כשבועיים, התברר ששיתופי הפעולה בין החברות הישראליות והאקדמיה הולידו פיתוחים חדשניים ברמה עולמית, באחד מתחומי הטכנולוגיה הקשים והמאתגרים בתעשיית ייצור שבבים.

יו"ר המאגד, ד"ר דורון משולח, מנהל טכנולוגיות ושיתופי פעולה אסטרטגיים בחברת אפלייד מטיריאלס ישראל, חשף נתונים על תעשיית המטרולוגיה הישראלית. ההשקעות במערכות המטרולוגיה המשמשות בקווי הייצור של השבבים הינן בהיקף של כ-12%-10% מההשקעות בציוד הייצור. מדובר בשוק גדול, הצפוי לגדול בשנים הקרובות, עקב הגידול הצפוי בהשקעות בתשתיות ייצור שבבים. להערכת חברת גרטנר, בשנת 2020 יגיע היקף השוק העולמי קרוב ל-5.6 מיליארד דולר, ויצמח להיקף של כ-7 מיליארד דולר בשנת 2024. לדברי דר משולח, כיום פועלות בישראל חברות מטרולוגיה בעלות משקל משמעותי בתחום, וביחד ישראל אחראית לכשליש מהשוק בעולם.

התעשייה דורשת פתרונות מטרולוגיה חדשים

חברות המטרולוגיה הגדולות בישראל לתעשיית השבבים הן אפלייד מטיריאלס ישראל, נובה, KLA, ברוקר וקמטק. ההערכה היא כי ביחד הן מעסיקות באופן ישיר כ-3,300 עובדים ובסך הכל מספקות למשק כ-10,000 משרות. חברות מטרולוגיה ישראליות רוכשות מספקים מקומיים מוצרים ושירותים בהיקף שנתי של כ-350 מיליון דולר. כמו-כן, מקיימות החברות שיתופי פעולה עם האקדמיה, התורמים לשיתוף והעברת ידע בין האקדמיה לתעשייה.

תעשיית ייצור השבבים מתקדמת בקצב גבוה: כדי לעמוד בצרכים הגוברים, נמשך המאמץ להקטין ולצופף את ההתקנים, לשפר את ביצועיהם ולהקטין את צריכת ההספק שלהם. כמו כן, משתמשים גם בחומרים חדשים ומפתחים מבנים תלת-ממדיים עם גיאומטריות מורכבות. למשל, הטרנזיסטורים המתקדמים המיוצרים כיום הם תלת-ממדיים ורכיבי זיכרון מתקדמים גם הם תלת-ממדיים ובנויים מעשרות שכבות. כל אלה מהווים אתגרים לביצוע מדידות ובדיקות בקרת איכות הייצור בקווי הייצור, אתגרים הדורשים מענה כדי שקווי הייצור יוכלו להמשיך לייצר ביעילות ובתפוקות גבוהות.

על הרקע הזה הוקם מאגד MDM בשנת 2017 במסגרת תכנית מגנ"ט ברשות החדשנות. במישור האסטרטגי, מטרת המאגד הייתה להבטיח שתעשיית המטרולוגיה הישראלית תשמור על מעמד מוביל בעולם, בפרט לדורות החדשים של שבבים. במישור הטכנולוגי, מטרתו הייתה לבחון את ההיתכנות הטכנולוגית של מגוון רעיונות חדשים, ובכלל זה של טכנולוגיות המבוססות על היתוך מידע המגיע ממספר מקורות מידע.

במאגד השתתפו החברות אפלייד מטיריאלס ישראל, אינטל, נובה, ברוקר, ננומושן, אל-מול וננוניקס. מהאקדמיה השתתפו קבוצות מחקר מאוניברסיטאות בר אילן, בן גוריון, תל אביב, ממכון וייצמן ומהטכניון. עדיין מוקדם להעריך את ההצלחה האסטרטגית של המאגד, מכיוון שזמן הפיתוח של טכנולוגיות חדשות בתעשיית המטרולוגיה הוא ארוך מאוד ודרושות כ-5-10 שנים לפיתוח והטמעת מוצר חדשני בשוק. זמן הפיתוח הארוך והאתגרים הטכנולוגיים הם חסרון אבל יש להם גם יתרון. דר משולח: "אמנם הקושי הטכנולוגי, הסיכון וזמן הפיתוח הארוך מעמידים רף כניסה גבוה מאוד המקשה על כניסת שחקנים חדשים, אך הרווח ממוצרים חדשניים הינו גבוה".

היתוך מידע המגיע מ-SEM, מ-OCD ומקרינת X-Ray

במישור הטכנולוגי הציג המאגד הצלחה יוצאת דופן: בשנה השלישית בוצעו 13 פרויקטים שהניבו 16 מאמרים אקדמיים ו-5 פטנטים הנמצאים בשלבים שונים של תהליכי רישום. ד”ר משולח: "פותח בין היתר גלאי השדה המגנטי הקטן והטוב ביותר מסוגו בעולם לשיפור ביצועי מיקרוסקופ אלקטרונים סורק, פותחה שיטה שהודגמה על מיקרוסקופ מסוג  Atomic Force Microscope – AFM המהיר מסוגו בעולם, פותחו אלגוריתמים מסוג חדש של לימוד מכונה וטכנולוגיות חדשניות נוספות. מספר פרויקטים ושיתופי פעולה ימשיכו גם לאחר סיום פעולת המאגד".

ד"ר שי וולפלינג, סמנכ"ל טכנולוגיות (CTO) של חברת נובה, הסביר כיצד לימוד מכונה פותח אפשרויות חדשות בעולם המטרולוגיה. נובה מייצרת מערכות מדידה אופטיות המודדות גדלים בקו הייצור ((In-line. מדובר במדידה עקיפה: מאירים על מבנים בפרוסה באור עם ספקטרום רחב של אורכי גל, וחיישנים אוספים את האור המוחזר מהפרוסה (ספקטרום) ומודדים בכל אורך גל את העוצמה. במקביל, המערכת בונה מודל גיאומטרי תלת-ממדי משוער של המבנה הנבדק, ובאמצעות פתרון של משוואות מקסוול המתארות את החזר האור מהמבנה מחשבים את הספקטרום המוחזר הצפוי. משווים בין הספקטרום המדוד למחושב, ומבצעים שינויים במודל הגיאומטרי עד לקבלת התאמה מספקת בין הספקטרום הנמדד לספקטרום המחושב.

ד"ר וולפלינג: "כיום אנחנו מתחילים להשתמש בטכנולוגיה של לימוד מכונה. אם יש לנו סיגנל (ספקטרום) ויש לנו מדידת ייחוס כלשהי – אז במקום לפתור את משוואת מקסוול, אנחנו יכולים לחבר בין הספקטרום לבין מדידות הייחוס. הקצב בו התעשייה מאמצת פתרונות מטרולוגיה אופטית מבוססי לימוד מכונה (ML) מכפיל את עצמו בכל שנה. היתרון בפיתוח ואימוץ טכנולוגיות אלה, הוא הגברת רגישות האות, וקבלת תפוקה טובה יותר מבלי לפגוע ברמת הדיוק המטרולוגית. בנוסף, כיוון שמחזורי הפיתוח אצל הלקוחות קצרים יותר, קצב הטמעת הפתרונות חייב להתקצר בהתאם, והטמעת פתרונות מבוססי לימוד מכונה היא מהירה יותר מאשר הטמעה של פתרונות מבוססי מודלים פיסיקלים.

השילוב בין מודלים פיסיקליים מסורתיים עם יכולות לימוד מכונה, יחד עם קישוריות לביג דאטה, צפוי לשפר את היכולות המטרולוגיות בשנים הבאות. בתחום הזה הציגו צוותים מאפלייד מטריאלס ונובה הישג מרשים, כאשר הם קישרו בין מיקרוסקופ אלקטרונים סורק SEM של אפלייד מטיריאלס המשמש למדידת ייחוס, לבין מכונות המדידה האופטית מסוג OCD של נובה. הם הראו כיצד תוך שימוש באלגוריתם לימוד מכונה ניתן לשערך גדלים על-פני הפרוסה כולה בזמן קצר מאד, דבר שלא ניתן היה לעשות בכלים הקיימים כיום, גישה המאפשרת יישומים חדשים.

שיתוף פעולה דומה התקיים בין אפלייד מטיריאלס לבין חברת ברוקר שבמסגרתו שולבו מדידות ממכונות בדיקה מבוססות X-Ray של ברוקר עם מדידות ייחוס המגיעות ממיקרוסקופ אלקטרונים סורק SEM של אפלייד מטיריאלס. על-ידי כך הצליחו הצוותים מאפלייד מטריאלס וברוקר לשחזר באופן מדויק יותר את המבנה התלת-מימדי של דגמים גבוהים וצרים מאוד של זכרונות תלת-ממדיים ובהם חורים שעומקם גדול פי 50 מקוטרם.

חברת אל-מול פיתחה בשיתוף עם נובה ומכון וייצמן את גלאי היונים הטוב ביותר מסוגו בעולם, ובמכון וייצמן בשיתוף עם נובה פותחה שיטת מדידה אופטית המאפשרת זיהוי שכבות דקות שונות על פרוסה הנבדלות זו מזו בריכוזים קטנים מאד של הרכב חומרים.

מיקרוסקופ AFM המהיר בעולם והמגנטומטר הקטן והרגיש בעולם

שיתוף פעולה נוסף הביא לפיתוח שיטת בקרה למכשירAtomic Force Microscope – AFM בעל יכולות חסרות תקדים. מיקרוסקופ AFM נחשב למדויק מאוד לביצוע מדידות פני-שטח, אולם הוא איטי מאד. בשיתוף פעולה בין הטכניון, נאנומושן ואפלייד מטריאלס, פותחה והודגמה שיטת הנעה ובקרה מסוג חדש, המאפשרת מדידה ברזולוציה תת-ננומטרית במהירות סריקה גבוהה. מכלול ההנעה פותח על-ידי נאנומושן ואלגוריתם הבקרה שפותח בטכניון יושם בכרטיס FPGA מסחרי מהיר.

התוצאה: מיקרוסקופ AFM המאפשר מדידה של פני-שטח ברזולוציה גבוהה ובמהירות גבוהה, ומדידה תלת-ממדית של מבנים ברזולוציה נמוכה יותר אולם עדיין מהירה בקנה מידה תעשייתי. שיתוף פעולה נוסף בין נובה, נאנומושן ובר אילן  בנושא ראמן הוליד מכלול הגברה ייחודי של מיקרו-מהוד שפותח על-ידי חברת נאנומושן.

קבוצות אחרות מבר אילן ובן גוריון, ובשיתוף עם אפלייד מטריאלס פיתחו את גלאי השדה המגנטי הקטן והרגיש מסוגו בעולם. הוא נועד להתמודד עם בעיה מפתיעה: מערכות המטרולוגיה במפעלי הייצור נמצאות בסביבות עבודה בהן השדות המגנטיים נמוכים מאד, אולם לעיתים בסביבת העבודה נוצרות הפרעות מגנטיות בלתי צפויות. אלה עלולות לגרום להסטה בלתי רצויה של קרן האלקטרונים בתוך מיקרוסקופ אלקטרונים סורק SEM, כאשר גם שדות מגנטיים קטנים מאוד יכולים לגרום לעיוות התמונה ולפגוע במדידה.

במסגרת הפרוייקט, פותח חיישן המבוסס על תופעת Planar Hall Effect. הוא בנוי מחומר פרו מגנטי אשר משנה את התנגדותו למעבר זרם כפונקציה של שינויים בשדה המגנטי. באמצעות תכנון מיוחד ושימוש ברכזי שטף מגנטי, בנו החוקרים מבר אילן ובן גוריון גלאי זעיר, בגודל של כ-15 על 15 על 3 מ"מ בעל רגישות של 5 פיקו טסלה לשורש הרץ – פי 10 מהחיישן מסוג זה הרגיש ביותר בעולם. חברת אפלייד מטיריאלס בוחנת את ביצועי הגלאי וכיצד ניתן לשלב אותו בתוך מערכות SEM של החברה, וזאת על-מנת למדוד את ההפרעות בשדה המגנטי ולבצע תיקונים של מיקום קרן האלקטרונים הסורקת.

הדוגמאות האלה הם רק חלק קטן מהישגי המאגד. המדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה ויו"ר רשות החדשנות, ד"ר עמי אפלבאום, ברך את המשתתפים בכנס הנעילה של המאגד, ואמר שהוא הוכיח שחברות ישראליות מתחרות יכולות לשתף פעולה בפיתוח טכנולוגיות גנריות משותפות. "כשרואים את מה שהצלחתם לעשות, חייבים להודות שהדבר אפשרי", אמר.

נובה נכנסת למפעלי הייצור של אינטל

בתמונה למעלה: מערכת Prism של נובה

חברת נובה (Nova) מחזקת את מעמדה בתחום התהליכים המתקדמיים. לפני כשבועיים דיווחה החברה כי יצרן הרכיבים הלוגיים הגדול בעולם בחר במערכות המדידה האופטיות של החברה ויפרוס אותן באתרי הייצור שלו ברחבי העולם. לפי הערכות בתעשייה מדובר באינטל, שהיא יצרנית המעבדים (רכיב לוגי) הגדולה בעולם. לאינטל יש אתרי ייצור בארצות הברית, אירלנד וישראל. ככל הידוע, זו הפעם הראשונה שנובה מספקת לאינטל מערכות מדידה לייצור מעבדים.

בשיחת הוועידה לאחר פרסום הדו"ח לרבעון הראשון בשבוע שעבר, עדכן מנכ"ל החברה איתן אופנהיים כי החברה כבר קיבלה מיצרן הרכיבים הלוגיים מספר הזמנות וחלקן הוכרו בהכנסות הרבעון הראשון.  "ההישג הזה ממחיש את התפקיד של נובה בתהליכי המחקר והפיתוח של לקוחותינו בטכנולוגיות הייצור המתקדמות ביותר שלהן. חלק נכבד מהכנסותינו מגיע מההשקעות של הלקוחות שלנו בפיתוח טכנולוגיות אסטרטגיות, וההשקעות הללו פחות מושפעות תהתנודתיות הנוכחיות בשוק."

אינטל מייצרת כיום את מעבדיה בטכנולוגיה של 14 ו-10 ננומטר. החברה השיקה את המעבד הראשון ב-10 ננומטר (Ice Lake) באמצע 2019, לאחר עיכוב של שנתיים מהתכנון המקורי. מתחרתה המרכזית של אינטל בשוק המעבדים, AMD, מספקת כבר כיום מעבדים ב-7 ננומטר (מיוצרים ב-TSMC) והיתרון הטכנולוגי הזה סייע לה לנגוס בנתח השוק של אינטל.

לפני מספר חודשים הצהיר מנכ"ל אינטל, בוב סוואן, כי החברה פועלת להאיץ שוב את קצב המעבר מצומת לצומת כל 2-2.5 שנים. "המהנדסים שלנו פועלים כדי לפשט את המורכבות של תכנון תהליכי הייצור ולהשיג את האיזון הנכון בין לוחות זמנים, ביצועים, הספק ועלות". לפי מפת הדרכים שהוא הציג, אינטל תשיק בשנת 2021 מוצר ראשון ב-7 ננומטר, שיהיה מעבד גרפי למרכזי נתונים. "המהנדסים שלנו כבר בעיצומו של תהליך הפיתוח ב-5 ננומטר", אמר.

TSMC תקים מפעל ייצור ב-5 ננומטר בארצות הברית

התפתחות נוספת שעשויה לתרום לצמיחתה של נובה בשנים הקרובות מגיעה מכיוונה של קבלנית הייצור הטאיוואנית TSMC, שהיא הלקוחה הגדולה ביותר של נובה, ולמעשה משתמשת בכל פורטפוליו המוצרים של נובה. בשבוע שעבר הודיעה TSMC שבכוונתה להקים בארצות הברית מתקן חדש לייצור שבבים בתהליך מתקדם ב-5 ננומטר.

המפעל צפוי לקום באריזונה בהשקעה של כ-12 מיליארד דולר ולייצר כ-20 אלף פרוסות סיליקון בחודש. לפי התכנון של TSMC, בניית המפעל תחל ב-2021  והמפעל יתחיל לייצר ב-2024. חברת TSMC היא קבלנית הייצור הגדולה בעולם וחולשת על כ-60% משוק ה-Foundry העולמי (שירותי ייצור עבור חברות פאבלס). כבר כעת היא מספקת מערכות בדיקה לתהליכי ייצור של 7 ננומטר ו-5 ננומטר, ולכן יש סיבה להעריך שהיא תספק את המערכות שלה גם עבור המפעל החדש שיוקם בארה"ב.

מנייתה של נובה נסחרת בבורסת תל-אביב ברמות שיא לפי שווי שוק של 4.4 מיליארד שקל.

האזינו לריאיון עם סמנכ"ל השיווק והפיתוח העסקי של נובה, זוהר גיל, באחת מתוכניות הפודקאסט שלנו (הריאיון מתחיל בדקה 19:25):

למרות רבעון שיא, נובה מסיימת שנה חלשה

לאחר כמה רבעונים מאכזבים ושנה הפכפכה, חברת נובה (Nova) מרחובות הצליחה לסיים את 2019 בצורה טובה עם מכירות שיא ברבעון הרביעי. החברה, המפתחת ציוד בדיקה ומטרולוגיה, דיווחה היום (ה') על הכנסות של 64.6 מיליון דולר, בהשוואה ל-52.5 מיליון דולר ברבעון הקודם ו-63 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2018.

הרבעון הרביעי ידוע בתעשיית השבבים כרבעון חזק, אך נראה כי התוצאות הפתיעו גם את החברה עצמה, שצפתה לאחר הרבעון השלישי הכנסות של 56-62 מיליון דולר בלבד. הרווח הנקי על בסיס Non-GAAP הסתכם ב-12.4 מיליון דולר.

מהחברה נמסר כי ברבעון הרביעי היתה האצה באספקות ציוד ליצרן שבבים מוביל לתמיכה בתהליכי ייצור מתקדמים. ייתכן מאוד כי הלקוח המדובר הוא TSMC, שהיא אחת הלקוחות המשמעותיות של נובה ונמצאת בתהליכי הצטיידות כחלק מהכשרת קווי הייצור המתקדמים ב-7 ננומטר ומטה. עוד הוסיפו בנובה כי ברבעון האחרון קיבלה החברה הזמנות ראשונות לפלטפורמה החדשה Prism למדידות אופטיות.

עם זאת, ברמה השנתית הכנסותיה של נובה ירדו ב-10% ב-2019 ל-224.9 מיליון דולר, בהשוואה ל-251.1 מיליון דולר בשנה שעברה. נובה נפגעה בשנה החולפת מההאטה בקצב הצמיחה בשוק הזיכרונות, שוק היעד המרכזי של החברה, מה שהוביל לירידה בהיקף ההשקעות של יצרניות הזיכרונות בציוד חדש והרחבת קווי ייצור.

מנכ"ל ונשיא החברה איתן אופנהיים אמר: "זהו סיום מצוין לשנה תנודתית, בה המשכנו לחזק את המיצוב שלנו ולהרחיב את סל המוצרים הייחודי שלנו, על מנת לתמוך בתוכנית הצמיחה ארוכת הטווח של החברה. עם כניסתנו לשנה החדשה, אנו נלהבים ממגוון האפשרויות בשוק הנובעות מהשיפורים הטכנולוגים הרבים שלקוחותינו מטמיעים. לאור ההשקעה המשמעותית שלנו בפיתוח מוצרים חדשים, אנו מאמינים כי נובה ממוצבת היטב ליהנות מהזדמנויות אלו ב-2020".

למרות הרבעון החזק, החברה עדיין זהירה לגבי וצופה הכנסות של 50-60 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2019. בשיחת הוועידה לאחר פרסום הדו"ח אמר אופנהיים כי 2020 צפויה להיות שנת צמיחה ביחס ל-2019.

TSMC משתמשת בציוד של נובה לפיתוח תהליך ייצור ב-3 ננומטר

קבלנית הייצור הטאייוונית TSMC עושה שימוש בפתרונות המדידה של נובה (Nova) מרחובות בכל אחד מתהליכי הייצור המתקדמים של החברה ב-7 ננומטר, 5 ננומטר ו-3 ננומטר. עד כה היה ידוע כי הציוד של נובה משמש בקווי הייצור ב-7 וב-5 ננומטר. כעת, מגלה מנכ"ל החברה איתן אופנהיים, כי TSMC בחרה בפתרונות החברה גם עבור תהליך הייצור ב-3 ננומטר, המצוי בשלבי פיתוח מתקדמים.

המנכ"ל חשף זאת בשיחת הוועידה עם המשקיעים שנערכה ביום חמישי שעבר לאחר פרסום התוצאות הכספיות לרבעון השלישי. "הביקוש הגדל לכלים שלנו בטכנולוגיות המתקדמות הינו תולדה של שיתוף הפעולה ההדוק שלנו עם אותו לקוח לאורך שנים רבות במעבר שלו בין טכנולוגיה לטכנולוגיה. כל שלושת התהליכים המתקדמים הלוו ימשיכו להניב עבורנו הכנסות גם ב-2020.". הכנסותיה של נובה ברבעון השלישי הסתכמו ב-52.5 מיליון דולר, ירידה של 18% בהשוואה לרבעון המקביל, בעיקר בשל ההאטה בקצב הצמיחה של שוק הזיכרונות, המהווה כ-60% מהכנסות החברה.

יש לציין כי נובה אינה נוקבת בשם המפורש של TSMC, אלא מתייחסת אל הלקוח כ"קבלנית הייצור המובילה בעולם". TSMC היא קבלנית הייצור הגדולה בעולם וחולשת על כ-60% מהשוק. יחד עם סמסונג, היא גם קבלנית הייצור היחידה שמשקיעה בפיתוח תהליכי ייצור מתחת ל-7 ננומטר. 3 ננומטר הוא תהליך הייצור המתקדם ביותר בתעשייה, ועד לפני מספר שנים ייצור המוני ברזולוציות כאלה נתפס על ידי רבים כבלתי אפשרי. בעולם ה-Foundry (ייצור שבבים בקבלנות משנה), TSMC וסמסונג הן היחידות שהינן בעלות המשאבים הכלכליים הנדרשים כדי להשקיע בהכשרת קווי ייצור בטכנולוגיות הללו.

ביקוש גבוה מהמצופה ל-7 ננומטר

TSMC החלה להציע ייצור המוני ב-7 ננומטר בתחילת 2019, וברבעון השלישי התהליך כבר היה אחראי לכ-27% מהכנסות החברה, הרבה מעבר למצופה על ידי TSMC. מירב הביקוש לתהליך מגיע מתחומי הדור החמישי, מחשוב עתיר-ביצועים ו-IoT. TSMC כבר מספקת ללקוחות נבחרים שירותי ייצור מוגבלים (Risk Production) ב-5 ננומטר, וצפויה להתחיל בייצור המוני ב-5 ננומטר במחצית הראשונה של 2020. 5 ננומטר מספק גידול של 80% במספר הטרנזיסטורים שניתן לדחוס לשבב ושיפור של 20% במהירות.

בעקבות הביקוש ל-7 ננומטר, והמאמץ להכשיר במהרה את הקווים ב-5 ננומטר, TSMC הגדילה השנה באופן משמעותי את היקף השקעות ההון שלה ל-14-15 מיליארד דולר. נראה כי הדבר משתקף גם בתוצאותיה של נובה. בשיחת הוועידה ציין מנכ"ל נובה אופנהיים כי הכנסותיה של נובה מ-TSMC עבור קווי הייצור שלה ב-7 וב-5 ננומטר גדלו ברבעון השלישי, וצפויות לגדול במידה נוספת ברבעון הרביעי. "נוכחות הפתרונות שלנו בקווי הייצור הללו התרחבה והיא כוללת כעת מכונות front-end ו-back-end כאחד, כמו גם פתרונות המתבססים על למידת-מכונה."

האתגר הפיזיקלי של המימדים הזעירים

במקביל, TSMC משקיעה כבר בפיתוח הדור הבא: ייצור ב-3 ננומטר. מנכ"ל החברה וואיי (C.C Wei) אמרלאחר פרסום התוצאות הכספיות לרבעון השני כי פיתוח התהליך מתקדם במתוכנן. "אנחנו כבר עובדים עם לקוחות ראשונים על מאפייני הטכנולוגיה. התהליך המתקדם רק יבסס ביתר שאת את עמדת ההובלה שלנו בעתיד."

ייצור ב-3 ננומטר אמור להתבסס על שיטות ליתוגרפיה מתקדמות המתבססות על אור בספקטקום האולטרה-סגול הקיצוני (EUV) והאולטרה-סגול העמוק (DUV), ולספק שיפור בדחיסות ובביצועים בדומה לשיפור שהושג בין 7 ננומטר ל-5 ננומטר. TSMC עדיין לא הצהירה מתי התהליך ב-3 ננומטר יהיה כשיר לייצור המוני.

ציוד המדידה (מטרולוגיה) הינו חלק אינטגרלי מתהליך ייצור השבבים והוא מותקן בשלבים שונים לאורך קו הייצור. תפקידו של ציוד זה הוא לוודא כי השבבים מיוצרים על פי המפרט של היצרן וללא סטיות שעלולות לפגוע בביצועי השבב. למעשה, ככל שתהליכי הייצור נהיים ממוזערים יותר ויותר, כך גם ציוד הבדיקה צריך להיות משוכלל יותר ולעשות שימוש בטכניקות מתקדמות יותר של אופטיקה ורנטגן כדי למדוד את ממדי השבב והרכב החומרים.

ייצור בקנה מידה ננומטרי כה זעיר מציב אתגרים מורכבים מאחר שהחומרים במימדים הללו מושפעים מתופעות קוונטיות המקשות על תהליך הייצור והבדיקה. אינטגרציית השכבות מורכבת באופן משמעותי מזו של טכנולוגיות קודמות, הן מבחינת סוגי החומרים והן מבחינת המבנה הרב-שכבתי של ההתקן, ולכן יש צורך בבקרת תהליכים מתוחכמת כדי לייצר אחידות בייצור. מכונות הבדיקה של נובה מתבססות על שיטות אופטיות מתקדמות, המאפשרות למדוד את המימדים הקריטיים של הטרנזיסטור ושיטות רנטגן הבודקות את הרכב החומרים גם בתהליכי הייצור המתקדמים הללו.

להאזנה, ראיון עם זוהר גיל, סמנכ"ל שיווק ופיתוח עסקי, נובה:

‭‮

נובה הציגה מפת דרכים להתמודדות עם ההשפעה השלילית של שוק הזיכרונות

יצרנית ציוד הבדיקה והמטרולוגיה מרחובות, חברת נובה מכשירי מדידה (Nova), היא אחת הנפגעות הישראליות הבולטות מהמשבר המתפתח בשוק הזיכרונות העולמי. המשבר, שהביא לירידת מחירים של הרכיבים, התפתח לכדי ירידה בהיקף ההשקעות בציוד ייצור, והדבר בא לביטוי ישיר בתוצאות העסקיות של נובה. שוק הזיכרונות הוא שוק היעד המרכזי של נובה, וברבעון השני היווה כ-65% מהכנסותיה, כאשר יתר ההכנסות הגיעו מתחום חברות ייצור השבבים (Foundry).

התוצאה: ברבעון השני של 2019 ירדו מכירותיה בכ-10% בהשוואה לרבעון הראשון של השנה, והסתכמו ב-51.1 מיליון דולר. מדובר בירידה של כ-21% בהשוואה לרבעון השני של 2018. עם זאת, יש לציין כי ההכנסות תאמו את הגבול העליון של תחזית החברה, ועל כן השוק הגיב יחסית בחיוב לדו"ח. הרווח הנקי (על בסיס GAAP) הסתכם ב-6.5 מיליון דולר, בהשוואה ל-7.8 מיליון דולר ברבעון הקודם ו-11.8 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. שיעור הריווחיות ירד מ-58% ברבעון המקביל ב-2018 ל-55% ברבעון האחרון. לאור תחזית המכירות הרחבה של החברה לרבעון הבא, בטווח של 46-54 מיליון דולר, ניתן לצפות שמגמת הירידה במכירות עשויה להימשך גם ברבעון הבא.

בשיחת הוועידה שבעקבות פרסום הדו"ח הרבעוני, הסביר מנכ"ל ונשיא נובה, איתן אופנהיים, שהיקף ההשקעות בתעשיית השבבים מושפע מאוד מהירידה בהשקעות בשוק זיכרונות ה-DRAM וה-NAND.  "אנחנו צופים שהחולשה הנוכחית תשתפר במהלך 2020, בזכות שיפור ברמות המחירים והמלאים. לצד זאת, אנחנו מזהים שיפור בבביקוש לרכיבים לוגיים מצד קבלניות הייצור. זה אמנם לא בהכרח יקזז את הירידה בשוק הזכרונות, אך אנחנו נערכים להגברת המשלוחים של ציוד לקווי ייצור ב-5 וב-7 ננומטר ברבעון הרביעי" .

מפת הדרכים הטכנולוגית של נובה

החולשה בשוק הזיכרונות צפויה להימשך עוד מספר רבעונים. כדי להתמודד עם המצב הזה, החברה משקיעה כיום מאמצים בפיתוח מנועי צמיחה טכנולוגיים חדשים. בשיחת הוועידה הציג אופנהיים שורה של יעדים שנועדו למנף את הטכנולוגיה של נובה בתחום בקרת החומרים והמדידה האופטית.

אופנהיים: "מפת הדרכים שלנו כוללת שלושה מרכיבים: שילוב בין רגישות החומרה עם פתרונות למידת מכונה כדי לשפר את הלמידה והחיזוי, פיתוח שיטות מטרולוגיה שיאפשרו מדידה בקו הייצור במקום מדידה איטית ויקרה במעבדה, והשקעה אגרסיבית במטרה להוביל את תחום בקרת החומרים המסתמן כאחת ממגמות המעבר המרכזיות של השנה. אנחנו סבורים כי חשיבותה של בקרת החומרים תלך ותגדל עם הפיתוח של גיאומטריות חדשות (מיזעור)". 

שתי המלצות קנייה

למרות הירידה בהכנסות ברבעונים האחרונים, נובה קיבלה בסוף השבוע שתי המלצות קנייה מאנליסטים בבתי ההשקעות Stiefel ו-Lake Street. בשתי ההמלצות הדגישו האנליסטים כי למרות מגמת הירידה הנוכחית, נובה נמצאת בעמדה טובה לחזור למסלול הצמיחה בהמשך הדרך, וזאת לאור תמהיל הלקוחות המאוזן שלה, דריסת הרגל הגדולה שלה בשוק הזיכרונות בסין והמערכות החדשות שלה, אשר מיועדות לרכיבים מתקדמים בגיאומטריות החדשות של 7 ו-5 ננומטר.

נובה משיקה מערכת בדיקה אופטית חדשה

חברת נובה (Nova) מרחובות השיקה השבוע פתרון חדש למדידה אופטית המיועד לבדיקת שבבים המיוצרים בתהליכי הייצור המתקדמים כמו 7 ננומטר ומארזים מורכבים. מנובה נמסר כי המערכת, שפותחה בחטיבת המטרולוגיה של החברה, כבר סופקה למספר לקוחות קיימים של החברה.

תפקידן של מערכות מדידה (מטרולוגיה) בתעשיית הסמיקונדקטור היא למדוד את המבנה המיקרוסקופי והרכב החומרים של הטרנזיסטור במטרה לוודא את תקינות השבב וקו הייצור. הגיאומטריות החדשות, כמו 7 ננומטר, והמארזים המורכבים, שבהם מניחים מספר פרוסות סיליקון זו על גבי זו, מחייבות גם שימוש במערכות בדיקה ומדידה מדויקות יותר.

המערכת החדשה של נובה, Nova Prizm, משלבת אינטרפרומטריה ספקטרלית, המאפשרת מדידה אופטית של ממדים קריטיים, עם טכנולוגיה אופטית רב-ערוצית להפקת מידע ייחודי מהמדידה. בנובה מציינים כי מידע זה לא ניתן להפיק ממדידות בטכנולוגיות  המסורתיות למדידת ממדים קריטיים, וכי באמצעות ריבוי הערוצים האופטיים, מערכת ה-Prizm מציעה פתרון לרבים מהאתגרים בקווי ייצור השבבים המתקדמים.

ד"ר אודי כהן, מנהל החטיבה למטרולוגיה אופטית של נובה, המערכת החדשה מחזקת את היתרון התחרותי הטכנולוגי של החברה בתחום המטרולוגיה. "הפתרון החדש הוא פורץ דרך, ומספק מידע רב ערך המאפשר ללקוחותינו לייצר שבבים בטכנולוגיות המתקדמות ביותר, ביעילות ובאיכות הגבוהה ביותר."

תחזית הכנסות שלילית לרבעון השני

כיצרנית של מערכות בדיקה ומדידה נובה מושפעת מאוד מהמגמות הכלכליות בתעשיית השבבים. הנסיגה ברבעונים האחרונים בקצב הצמיחה בשוק הזיכרונות, שוק היעד המרכזי של נובה, מתחילה לבוא לידי ביטוי גם בתוצאותיה הכספיות של החברה. ברבעון הראשון של 2019 רשמה החברה ירידה של כ-10% בהכנסות ל-56.7 מיליון דולר, והיא צופה כי מגמה זו רק תחריף ברבעון השני, עם תחזית להכנסות של 45-53 מיליון דולר, המשקפת ירידה של כ-14-27% בהשוואה לרבעון השני של 2018.

אפקט הזיכרון: נובה צופה ירידה של עד 27% בהכנסות ברבעון הבא

הנסיגה ברבעונים האחרונים בקצב הצמיחה בתעשיית הסמיקונדקטור העולמית מתחילה להכביד על הפעילות העסקית של חברת נובה (Nova), המספקת פתרונות בדיקה ומטרולוגיה לייצור שבבים. החברה דיווחה אתמול (ד') על ירידה של כ-10% בהכנסות הרבעון הראשון של 2019 הן בהשוואה לרבעון הקודם ולרבעון המקביל. בסך הכול הסתכמו ההכנסות החברה ברבעון הראשון ב-56.7 מיליון דולר. הירידה בהכנסות נובה נרשמת על רקע הנסיגה בחודשים האחרונים בשוק הזיכרונות, המהווה שוק היעד המרכזי של החברה.

הרווח הנקי של החברה (על בסיס GAAP) נחתך כמעט בחצי, והסתכם ברבעון הראשון ב-7.7 מיליון דולר בהשוואה ל-15.1 מיליון דולר ברבעון הקודם. מלבד הירידה בהכנסות, שני מרכיבים נוספים שהכבידו על שורת הרווח של נובה היו הירידה בשיעור הרווחיות (56% ברבעון הראשון לעומת 58% ברבעון המקביל) והגידול בעלויות התפעוליות ל-22.9 מיליון דולר (בהשוואה ל-20.3 מיליון דולר ברבעון המקביל).

נובה צופה כי מגמה זו רק להחריף ברבעון הבא. החברה פרסמה תחזית להכנסות של 45-53 מיליון דולר ברבעון השני של 2019, תחזית המשקפת ירידה של כ-14-27% בהשוואה לרבעון השני של 2018.

את הירידה בביצועים של נובה ניתן ככל הנראה לייחס למגמת הנסיגה בשוק הזיכרונות ברבעונים האחרונים, המתבטאת הן בירידת מחירים ובביקושים כאחד. לקוחות משוק הזיכרונות מהווים כמחצית לערך מהכנסות החברה, והירידה בביקושים מביאה לירידה בהיקף ההשקעות של יצרניות הזיכרונות בציוד חדש והרחבת קווי ייצור.

ישראל בצבת מלחמת הסחר: מי ירוויח ומי יפסיד?

מלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין היא מציאות קיימת המשפיעה על האופן שבו חברות טכנולוגיה בכל העולם עושות כיום עסקים. מוסכם כמעט על כולם שהמלחמה הזו אינה טובה למגזר הטכנולוגי, ולתעשיית הסמיקונדוקטור בפרט. אולם יש גם חברות שעשויות גם למצוא במתיחות הגיאו-פוליטית הזאת זדמנויות חדשות. בשיחה מיוחדת עם TechTime, סיפר סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר באופנהיימר ישראל, על הסיכונים, ההזדמנויות והדילמות של חברות הטכנולוגיה הישראליות במציאות החדשה והנפיצה הזו.

קלף מיקוח או תחילתה של מלחמה

המתיחות בין ארצות הברית לסין לא החלה עם ממשל טראמפ. כבר ממשל אובמה ניסה לטרוק את הדלת בפני ניסיונות סינים לרכוש חברות טכנולוגיה אמריקאיות. עם זאת, הנשיא טראמפ הסלים את באופן משמעותי את המצב עם הטלת מכסי מגן על ייבוא סחורות מסין בהיקף של מאות מיליארדי דולרים. כעת מנהלי הייטק בכל העולם שואלים את עצמם עד לאן עשוי טראמפ להרחיק לכת במדיניות הנוכחית. האם מדובר בקלף מיקוח שנועד לסייע לארצות הברית לצמצם את הגירעון המסחרי שלה מול סין, או שמא זוהי אסטרטגיה התקפית שנועדה למנוע מסין ליהפך למעצמת שבבים וטכנולוגיה שתסכן את ההגמוניה האמריקנית בתחום.

סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר באופנהיימר ישראל
סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר באופנהיימר ישראל

וסצ'ונוק סבור כי למרות ההצהרות האמריקאיות על סיכוני אבטחה הטמונים בשימוש בטכנולוגיות סיניות, החשש מריגול אינו הסוגיה המרכזית: ליבת העניין הוא רצון אמריקאי לחסום יכולות טכנולוגיות שיאפשרו לסין לבסס תעשיית שבבים עצמאית. "האמריקאים מנסים בכל דרך למנוע העברת טכנולוגיה מתקדמת לסין והם מטילים מגבלות נוקשות יותר ויותר על שיתוף פעולה בין חברות אמריקאיות וחברות סיניות. הם גם מקשים על חברות סיניות לפעול בארצות הברית. הסינים התקדמו מאוד בהרבה תחומים טכנולוגיים, אבל אחד התחומים שהם עדיין מפגרים ותלויים במערב זה תחום השבבים, ובעיקר השבבים החכמים, וכאן מלחמת הסחר עשויה לפגוע קשות בסין".

רכישה עתידית של מלאנוקס עשויה להיתקל בקשיים

בשבוע שעבר דיווחנו כי בשוק קיים חשש שהרגולטור הסיני יטרפד את עסקת המיזוג בין אורבוטק הישראלית לבין KLA-Tenchor, על רקע כיפופי הידיים בין הרגולטורים בארצות הברית ובסין. חברה ישראלית שעשויה למצוא את עצמה במצב דומה היא מלאנוקס, שבאחרונה הוזכרה כמועמדת לרכישה על-ידי זיילינקס (Xilinx) האמריקנית. ואולם, לאור הגידול בפעילותה של מלאנוקס בסין בשנים האחרונות ובשל הרגישות של הטכנולוגיה המתקדמת שלה, גם בסין וגם בארצות הברית עשויים להערים קשיים על מיזוג כזה.

וסצ'ונוק: "מלאנוקס היא יעד אטרקטיבי לרכישה. היא זולה וצומחת ויש לה טכנולוגיה מאוד חזקה. עם זאת, אחד הסיכונים למיזוג נעוץ בפעילות של מלאנוקס בסין. בשנת 2017 המכירות שלה בסין היו יותר מ-20% מכלל המכירות, וב-2018 השיעור הזה אף עלה, בעיקר בגלל הביקושים מצד תעשיית הבינה המלאכותית הצומחת בסין. כמו במקרה אורבוטק, אם חברה אמריקנית תבקש לרכוש אותה, הפעילות בסין תעלה על הכוונת של הרגולטורים. הרגולטור בארצות הברית עשוי להביע חשש מהעברת טכנולוגיה מתקדמת לידי הסינים, והרגולטור הסיני עשוי להביע חשש שמיזוג כזה יפגע בלקוחות הסיניים של מלאנוקס".

פאב 68 של אינטל בעיר Dalian בסין. בעיני ארה"ב, תעשיית השבבים הסינית היא איום אסטרטגי
פאב 68 של אינטל בעיר Dalian בסין. בעיני ארה"ב, תעשיית השבבים הסינית היא איום אסטרטגי

סולאר-אדג' וסרגון עשויות להרוויח מהצרות של וואווי

שתי חברות הטכנולוגיה הסיניות המרכזיות שמצאו את עצמן בקו האש הראשון הן יצרניות ציוד התקשורת וואווי ו-ZTE. חברת ZTE כמעט והגיעה לפשיטת רגל בעקבות האיסור שהטיל הממשל האמריקני באפריל על חברות אמריקניות למכור לה רכיבים, לאחר שנתגלה שהפרה את האמברגו על איראן וצפון קוריאה. כיום בעיקר וואווי נמצאת על המוקד, לאחר שמנהלת הכספים של החברה נעצרה בקנדה בחשד דומה שסייעה להפר את האמברגו על איראן.

הפרשה האחרונה סיבכה עוד יותר את המצב של וואווי בארצות הברית. כבר כעת היא מנועה מלמכור ציוד קריטי לחברות אמריקאיות על רקע החשש שהציוד שלה ישמש את הממשל הסיני לריגול. וסצ'ונוק מעריך כי בסופו של דבר ארצות הברית תאסור באופן מוחלט מכירה של מוצרי וואווי בארצות הברית, וכבר יש כמה חברות ישראליות שעשויות להיכנס לתוך החלל שייפתח.

אחת החברות האלה היא סולאר-אדג' (SolarEdge) הישראלית, המייצרת ממירי הספק לפאנלים סולאריים. וואווי נחשבת לאחת מהספקיות הגדולות בעולם של ממירים סולאריים, ובשנים האחרונות נכנסה גם לשוק האמריקני, שהוא שוק היעד המרכזי של סולאר-אדג'. "וואווי היא אחת המתחרות הגדולות ביותר של סולאר-אדג' בשנים האחרונות בארצות הברית. אם יוציאו את וואווי מארצות הברית, זה ייטיב עם סולאר-אדג' ויאפשר לה להגדיל את הנתח שלה בשוק האמריקאי".

גם סרגון (Ceragon) עשויה לזכות בהזדמנויות חדשות כתוצאה מדחיקת וואווי מהשוק. סרגון מוכרת פתרונות תמסורת אלחוטית המאפשרות להגדיל את קיבולת הרשת ללא תלות בתשתית סיבים אופטיים. באחרונה הודיעה ענקית הטלקום הבריטית BT שבכוונתה להסיר את הציוד של וואווי מתשתיות הסלולר שלה, ושהיא לא תשתף פעולה עם וואווי בהקמת תשתיות הדור החמישי. בשבוע שעבר דווח כי גם אורנג' הצרפתית ודויטשה טלקום אינן מתכוונות להשתמש בציוד של וואווי בדור החמישי.

דויטשה טלקום ככל הנראה החליטה על המהלך כדי לקדם את אישור הרגולטור האמריקני לעסקת הרכישה של Sprint על-ידי T-Mobile, הנשלטת על ידי דויטשה טלקום. "נראה שהחברות הבריטיות והאירופיות מתחילות ליישר קו עם האמריקאים ודוחקות את וואווי החוצה מהשוק. המגמה הזו תספק הזדמנות בתחום הדור החמישי לחברות אירופיות כמו נוקיה ואריקסון, וגם לחברות נישה כמו סרגון, המעוניינת להשיג דריסת רגל במהפיכת הדור החמישי".

הדילמה של טאואר-ג'אז, נובה וקמטק

יישור הקו של חברות מחוץ לארצות הברית עם המדיניות האמריקנית ממחיש את הדילמה של חברות ישראליות העושות עסקים עם סין. כיום תעשיית השבבים הסינית היא הצומחת ביותר בעולם ומציעה הזדמנויות חדשות לחברות המוכרות שבבים או ציוד לייצור שבבים. להערכת וסצ'ונוק, כמו טאואר-ג'אז, נובה וקמטק, שהגדירו את השוק הסיני כמנוע צמיחה מרכזי בשנים הקרובות, ייאלצו כעת לתמרן בין הרצון לחדור לשוק הסיני לבין הרצון שלא להרגיז את ארצות הברית.

מפעל טאואר-ג'אז במגדל העמק. הדילמה שלה רגישה במיוחד
מפעל טאואר-ג'אז במגדל העמק. הדילמה שלה רגישה במיוחד

טאואר-ג'אז נמצאת בסיטואציה רגישה במיוחד, מכיוון שהחברה הבת שלה בארה"ב היא ספקית מרכזית של טכנולוגיות חיישנים מיוחדות עבור כל זרועות הביטחון של ארצות הברית. "טאואר-ג'אז אינה חברה אמריקאית, ולכן יש לה גמישות יחסית בפעילותה בסין. מצד שני, מדובר בחברה המספקת פלטפורמות ייצור מתקדמות לתעשיית השבבים, ולאור החשש האמריקני מפני העברת טכנולוגיה רגישה לסין, הדבר יחייב אותה לנהוג במשנה זהירות.

"נובה נמצאת במצב דומה. המכירות שלה בסין מגיעות כמעט למחצית מכלל המכירות, מה שמשקף את ההתקדמות של חברות השבבים הסיניות. למעשה, הלקוחות הסינים החדשים הצליחו לפצות על הירידה במכירות ל-TSMC. גם נובה לא כפופה לרגולציה בארצות הברית, אך קשה לי להאמין שחברה ישראלית תפעל בניגוד גמור לאינטרסים של ארצות הברית".

החשיפה הישראלית לאירופה

ואולם, ייתכן כי ההשפעה הגדולה ביותר של מלחמת הסחר על ההייטק הישראלי תהיה דווקא עקיפה, וזאת מאחר שבזמן שארצות הברית וסין מתקוטטות ביניהן, מי שצפויה להיפגע במידה הגדולה מהגבלות הסחר על סין היא אירופה, שצמיחתה הכלכלית נשענת במידה רבה על ייצוא לסין. וסצ'ונוק סבור כי כאן טמון הסיכון הגדול ביותר לחברות הטכנולוגיה הישראליות.

"כמעט לכל חברה ישראלית יש דריסת רגל מסיבית באירופה, ועל כן מאוד חשוב לראות עד כמה מלחמות הסחר יפגעו באירופה. צ'ק-פוינט, למשל, מוכרת כ-40% לאירופה ומאוד חשופה למצב הכלכלי ביבשת. כבר עכשיו הצמיחה באירופה יורדת לרמה שלילית, וזה עשוי לשבור את הביטחון של העסקים. אם אירופה תיקלע למיתון בעקבות ירידה במכירות לסין, חברות ישראליות כמו צ'ק-פוינט, שמוכרות בעיקר למגזר הארגוני, עשויות להיפגע משמעותית".

הזמנה חדשה מכניסה את נובה לעידן ה-5 ננומטר

חברת נובה (Nova) מרחובות דיווחה שקבלנית ייצור שבבים מובילה (Foundry) רכשה ממנה מערכות מדידה מתקדמות עבור תהליכי הייצור בטכנולוגיית 5 ננומטר. היצרן רכש מספר מערכות מסוג VeraFlex, המתבססות על טכנולוגיית X-Ray של החברה. נובה צופה שהיקף העסקאות עם הלקוח הזה יסתכם ביותר מ-12 מיליון דולר במהלך השנים 2018-2019.

ייצור שבבים בתהליך של 5 ננומטר הינו אחד מהשלבים המתקדמים ביותר שאליו חותרות היצרניות המנסות למזער את גודל הטרנזיסטורים בשבב. בעבר סברו כי 5 ננומטר הוא הגבול האחרון, ולאחריו לא יהיה אפשרי למזער את הטרנזיסטורים – וחוק מור יבוטל. אך כיום יש חברות המנסות לעבור את הגבול ולפתח טכנולוגיות ייצור של 4 ננומטר ואף 3 ננומטר. למעשה, המאמץ העיקרי בתעשייה מתמקד כיום בהכשרת תהליכי הייצור של 7 ננומטר כדי להכינם לייצור סדרתי אמין.

רק בשבוע שעבר הודיעה קבלנית הייצור GlobalFoundries שהיא מפסיקה את מאמציה לפתח טכנולוגיית ייצור ב-7 ננומטר, מאחר שזו אינה כדאית מבחינה כלכלית. הקושי אינו רק טכנולוגי: מזעור השבבים מצריך עלויות פיתוח אדירות, ולאחר מכן עלויות הנאמדות במיליארדי דולרים הדרושות עבור הקמת קווי הייצור החדשים. מבחינת חלק מהשחקניות בתעשיית השבבים, זו כבר אינה אופציה מעשית – לא טכנולוגית ולא כלכלית.

מפת הדרכים האגרסיבית של TSMC

ככל הידוע שלוש חברות בלבד מנסות כיום לפתח יכולת ייצור המוני של שבבי 5 ננומטר: אינטל, סמסונג ו-TSMC. נובה לא חשפה את זהות היצרן שביצע את ההזמנות, אבל ראוי לציין שמבין שלוש החברות הללו, רק TSMC היא חברת Foundry. היא גם ידועה כלקוחה מרכזית של נובה. מכאן שיש להניח שהיא ביצעה את ההזמנה. בינואר השנה חנכה TSMC מתקן ייצור חדש ומתקדם (Fab 18) שבו, על-פי התוכנית, היא תבצע ייצור סדרתי של שבבי 5 ננומטר כבר בתחילת העשור הבא.

טכנולוגיית ה-5 ננומטר של TSMC מתבססת על טרנזיסטורי FinFET תוך שימוש בליתוגרפיה אולטרה-סגולה קיצונית (EUV). בעקבות ההזמנה פירסמה פועלים ברוקראג' המלצת קנייה לחברת נובה, שבה היא קובעת מחיר יעד של 33 דולר למניית החברה, הנסחרת כיום בנסד"ק במחיר של 28.6 דולרים המעניקים לחברה שווי שוק של כ-780 מיליון דולר. גם האנליסטים של פועלים מאמינים שהלקוחה היא TSMC, אשר מתכננת לייצר רכיבי 5 ננומטר כבר בשנת 2019. הם קובעים שנובה "רוכבת על גל ההשקעות הבא ב-5 ננומטר".

אתגר פיסיקלי ברמה קוונטית

ייצור בקנה מידה ננומטרי כה זעיר מציב אתגרים מורכבים מאחר שהחומרים במימדים הללו מושפעים מתופעות קוונטיות המקשות על תהליך הייצור והבדיקה. אינטגרציית השכבות מורכבת באופן משמעותי מזו של טכנולוגיות קודמות, הן מבחינת סוגי החומרים והן מבחינת המבנה הרב-שכבתי של ההתקן, ולכן יש צורך בבקרת תהליכים מתוחכמת כדי לייצר אחידות בייצור. מכונות הבדיקה של נובה משתמשות בספקטרוסקופיה פוטו-אלקטרונית המבוססת על שימוש בקרני רנטגן (X-ray), כדי למדוד בו-זמנית במהלך הייצור את הרכב החומרים ואת המימדים של שכבות דקות ומורכבות.

מדובר בטכנולוגיה של חברת ReVera, שאותה רכשה נובה בשנת 2016. "הבחירה של הלקוח מאשרת את יכולת התאמת הטכנולוגיה שלנו לייצור דור השבבים הבא של 5 ננומטר", אמר מנהל חטיבת מדידת החומרים בנובה, אדריאן וילסון. "היא ממחישה את הצורך בפתרונות מדידה מתקדמים לחומרים מורכבים בטכנולוגיות הייצור המתקדמות. אנחנו מצפים לקבל הזמנות נוספות כאשר טכנולוגיית 5 ננומטר תעבור לייצור המוני".

נובה תולה תקוות בתוכנית ההשקעות של סמסונג

חברת נובה מפתחת מערכות מטרולוגיה ובקרת תהליך (Process Control), הנמצאות בתוך קו הייצור עצמו. בשנת 2017 דיווחה נובה על הכנסות שיא של 222 מיליון דולר. החברות המובילות את שוק המטרולוגיה והאינספקשן בקווי ייצור שבבים הן KLA-Tenchor האמריקנית שרכשה השנה את אורבוטק הישראלית, ננומטריקס (Nano Metrics) הקנדית, אפלייד מטיריאלס (Applied Materials) שפעילות הפיתוח והייצור שלה בתחום הזה נעשית מרחובות, היטאצ'י הייטק ורודולף טכנולוג'יז.

ברבעון השני של 2018 צמחו המכירות של נובה ב-10% והסתכמו בכ-61.9 מיליון דולר. נובה נהנתה השנה מהעלייה בהיקף ההשקעות במפעלי ייצור זכרונות, שתרמו 50% ממכירותיה במחצית הראשונה של 2018, בהשוואה לכ-34% ב-2017 ורק 12% בשנת 2014. חברת סמסונג היתה הלקוחה הגדולה ביותר שלה בשנת 2018, אולם למרות שהיא מתחילה לצמצם את ההשקעות בציוד לייצור זכרונות, המכירות של נובה לא צפויות להיפגע.

להערכת פועלים ברוקראג', הגידול בהזמנות של מיקרון ושל SK-Hynix, יפצה על הירידה בהזמנות המגיעות מסמסונג. "בשורה טובה לנובה היא תוכנית ההשקעות של חברת סמסונג לשנים 2019-2021 בהיקף של 161 מיליארד דולר, אשר תוקדש במידה ניכרת להרחבת פעילות הפיתוח והייצור של שבבים ורכיבי זיכרון".

צמיחה של 10% בהכנסות נובה ברבעון השני

חברת נובה (Nova) מרחובות  ממשיכה לשמור על קצב מכירות הודות להמשך הביקושים בשוק הזיכרונות והתרחבות הפעילות בתעשיית השבבים הצומחת בסין. החברה, המספקת פתרונות מדידה בתהליכי ייצור שבבים, דיווחה הבוקר (ד') על הכנסות של 61.9 מיליון דולר, מעט מתחת להכנסות השיא שנרשמו ברבעון הקודם (62.6 מיליון דולר), אך עלייה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2017.

עם זאת, בשורת התחתונה נובה רשמה ירידה ברווח הנקי גם למול הרבעון הקודם וגם למול הרבעון המקביל בשנה שעברה. הרווח הנקי (במונחי GAAP) ברבעון השני עמד 11.8 מיליון דולר, בהשוואה ל-14.08 מיליון דולר ברבעון הקודם ו-13.3 מיליון דולר ברבעון השני של 2017.

בדומה לרבעון הקודם, כ-50% מהכנסות החברה הגיעו משוק הזיכרונות. בנובה מציינים עוד כי חמישה לקוחות גדולים, הכוללים שלושה יצרני זיכרונות ושני יצרניות Foundry, תרמו כל אחד מעל ל-10% מסך הכנסות החברה.

נשיא ומנכ"ל נובה איתן אופנהיים ציין כי התוצאות משקפות את המשך מימוש תכנית הצמיחה האסטרטגית של החברה לגיוון בסיס הלקוחות והיצע המוצרים. "תוצאות הרבעון השני מבססות את התקדמות החברה באספקת פתרונות מדידת חומרים וממדים עבור תהליכי ייצור מתקדמים של DRAM ו-NAND 3D."

למרות הנתונים החיוביים, מניית החברה, הנסחרת באופן דואלי בתל אביב ובנסד"ק, יורדת הבוקר במסחר בשיעור של 6%-7%, ככל הנראה בשל התחזית הפושרת לרבעון הבא. להערכת נובה, הכנסות החברה ברבעון הבא יעמדו על טווח שבין 58-64 מיליון דולר. שווי השוק של החברה עומד כעת על 2.7 מיליון שקל.

חברת נובה מפתחת מערכות מטרולוגיה ובקרת תהליך ייצור שבבים (Process Control), כדי לסייע ליצרני השבבים לשמור על איכות הייצור. המכונות שלה נמצאות לאורך קו הייצור, בדרך-כלל עד כמה מאות מכונות בקו. ב-2017 רשמה החברה הכנסות שיא של 222 מיליון דולר. שוק המטרולוגיה העולמי נאמד בכ-600-700 מיליון דולר ב-2017. כלומר, נובה מחזיקה בערך בכשליש מנתח השוק העולמי כולו. מתחרותיה העיקריות של נובה הן KLA-Tenchor האמריקנית, שרכשה השנה את אורבוטק הישראלית, וננומטריקס (Nano Metrics) הקנדית. שוק המטרולוגיה צפוי להמשיך ולצמוח בשנים הקרובות ולהגיע בשנת 2027 להיקף של 1.2 מיליארד דולר, כך על פי חברת המחקר Markets&Markets.