קבלנית הייצור פי.אם (Partner Manufacturing) מפתח תקווה רכשה את כל המניות של שותפותיה הוותיקות, קבוצת אס.טי.ג'י (STG International) וקבוצת א.י אלקטרוניקה (AY Electronics), תמורת כמה עשרות מיליוני שקלים. כל אחת מהן החזיקה בכ-25% ממניות החברה. בעקבות העיסקה חזרה פי.אם להיות חברה בבעלות מלאה של משפחת אדלר. החברה הוקמה בשנת 1998 על-ידי זיגי אדלר ובנו מיקי אדלר. בשנת 2004 נכנסה חברת א.י. אלקטרוניקה שבבעלות משפחת רוד כשותפה בחברת PM, ובשנת 2008 נכנסה אליה כשותפה גם חברת STG הנמצאת בשליטת המנכ"ל שלמה בר.
במשך השנים שימש מיקי אדלר בתפקידי ניהול הפיתוח העסקי, כאשר זיגי אדלר שימש כמנכ"ל ויניב רוד, מבעלי השליטה בא.י אלקטרוניקה, שימש בתפקיד המנהל הפיננסי של PM. בעקבות העיסקה האחרונה מונה מיקי אדלר למנכ"ל פי.אם. חברת STG דיווחה לבורסה תמורת 25% מהמניות שהיא החזיקה ב-PM, היא קיבלה 12 מיליון שקל ועוד כ-1.2 מיליון שקל עבור החזר הלוואת בעלים ודיבידנים. יניב רוד אישר ל-Techtime שגם א.י מכרה את חלקה בחברה למשפחת אדלר, וכעת היא נמצאת בבעלותם המלאה. "אני מאחל להם הצלחה רבה", הוא אמר. "פי.אם וא.י אלקטרוניקה ימשיכו לעבוד בשיתוף פעולה פורה".
מפעל הייצור של PM בפארק התעשיות בר לב
חברת פי.אם מעסיקה כ-350 עובדים ומספקת שירותי ייצור אלקטרוני משני מפעלים: מפעל הנמצא בפתח תקווה ומפעל הנמצא בפארק התעשיות בר לב, שליד צומת אחיהוד בצפון. החברה מתמחה בייצור אלקטרוני לתעשיות הטלקום, מכשור רפואי, תעשיית הרכב ותעשיית התעופה והביטחון. בין לקוחותיה: איתמר מדיקל, G4S, אינטל, קואלקום, פוינטר, טראפילוג ו-MKS.
תגובת משפחת אדלר: "חברת PM פועלת לאורך השנים להרחבת בסיס פעילותה תוך שימת דגש רב לתפיסת שירות ואיכות מרבית. מהלך הרכישה הינו חלק מאסטרטגיית המיקוד של החברה בשווקים בהם היא פועלת, כמו גם טיוב הגמישות הניהולית והתייחסות מהירה ומושכלת של ההנהלה למצבי השוק המשתנים, כפי שנדרש בימים אלו".
חברת USR שמרכזה בכרמיאל השלימה סדרת עסקאות משמעותיות בהיקף של מיליוני דולרים לשדרוג והרחבת קווי הייצור ושטח הייצור הזמין, ונכנסה לתהליך של גיוס עובדים חדשים. מאחורי המהלך נמצאת דרישה גוברת לקבלת שירותי ייצור בישראל, תוצאה של המצב הגיאופוליטי בעולם, המאופיין במלחמת סחר בין סין וארה"ב, בחיפוש של חברות אירופיות אחר אתרי ייצור שאינם במזרח ובעלייה חדה בהיקף תקציבי הביטחון ובהצטיידות הביטחונית בעולם.
מנכ"ל USR, אדי גז, סיפר ל-Techtime שהחברה המעסיקה כיום כ-600 עובדים, התחילה בקמפיין לגיוס יותר מ-100 עובדים נוספים, לצורך העסקה לטווח ארוך. "אנחנו מחפשים עובדים בעלי ידע, יכולת ורצון עבור קשר ארוך שנים לתעסוקה בשלושת האתרים שלנו: כרמיאל, ירושלים ונתניה". גם שטח הייצור של החברה נמצא כיום בתהליכי בדיקה: "כיום שטח הייצור של המפעל הוא מעל 20,000 מ"ר. המטרה שלנו היא לצמוח בשיעור דו-ספרתי. אנחנו זקוקים לכמה אלפי מ"ר נוספים".
ציוד ייצור מתוצרת Siemens ו-ITW EAE
במסגרת תוכנית הההצטיידות החדשה, רכשה USR מספר קווי SMT ממשפחת Siplace SX1 של חברת ASM (Siemens), מערכות למריחת משחת הלחמה MPM העובדות בטכנולוגיית הזרקה, תנורים מתוצרת חברת Heller וציוד הינע וטעינה ופריקה אוטומטיים של חברת ASYS. המערכות האלה נכנסות כעת לשלבי ההתקנה וההטמעה באתר הייצור בכרמיאל. החברה מתכננת להשלים בקרוב עסקת הצטיידות נוספת, הפעם עבור שידרוג והרחבת קו הייצור האלקטרוני במפעל בירושלים.
מערכות Siplace SX1 מספקות מהירות השמה גבוהה של עד 43,000 רכיבים בשעה (CPH) ברמת דיוק של 22 מיקרון, על-גבי כרטיסים בגדלים שונים (50/50 מ”מ ועד 1,525/560 מ”מ). הן מגיעות עם חיישנים ותוכנת ניהול ייצור ועם תשתית מוכנה להטמעה במפעל חכם (Industry 4.0) ומאפשרות ייצור של רכיבים בגדלים שונים, כולל רכיבים זעירים ברמת 0201/01005.
מערכות המריחה מסוג MPM Momentum II של חברת ITW EAE האמריקאית כוללות יכולות של הזרקת משחת הלחמה ולא רק מריחה, ברמות דיוק של עד 20 מיקרון הנדרשות היום בהרבה מאוד מערכות קריטיות ומערכות אמינות גבוהה. הן כוללות מערכת לייזר למדידת גובה המשחה, יכולת השמת שני חומרים שונים (כמו למשל משחת הלחמה ודבק) ואפילו השמה אוטומטית של פיני תמיכה והסרתם בסיום מריחת כל המעגלים. מיקום הפינים מתועד במצלמה המותקנת במכונה, לצורך יישום אוטומטי ומדוייק שלהם גם בטעינה הבאה של המכונה.
רונית שלו
לקוחות חדשים באירופה
אדי גז: "תעשיית הייצור הישראלית נהנית מהחיפוש של הלקוחות באירופה אחר אפיקים חדשים והעלייה בהיקף הייצור האמין השוק האירופי". הדבר מתבטא בכך שהחברה קיבלה לאחרונה מספר לקוחות חדשים מאירופה. "היכולת של חברות הייצור בישראל לתת ללקוח נגישות גבוהה, שירות אמין ומוצרים איכותיים, מהווה יתד שהערך שלו גדל בהשוואה ליתרונות הקלאסיים של הייצור במזרח. אנחנו גם רואים שהשוק והלקוחות בישראל מעניקים עוגנים הרבה יותר מוצקים ממה שחשבו בעבר".
סמנכ"ל שיווק וקשרי לקוחות בחברת USR, רונית שלו, אמרה שהחברה ממשיכה "באיתור סולמות פיתוח עסקי בעירנות, מול ההזדמנויות והאיומים במשוואת המציאות הקיימת. נמשיך בתהליך ההצטיידות, בהחלפת מערכות תומכות כמו מכונות, כלים ותוכנות, ובהתמקדות בשירות ובתועלות לרווחת כל השותפים".
בתשעת החודשים הראשונים של 2022 צמחו המכירות של קבלנית הייצור הפיליפינית Integrated Micro-Electronics – IMI בכ-7% והסתכמו בכ-1.04 מיליארד דולר. החברה מסרה שהתנאים בשרשרת האספקה מתחילים להשתפר, והלחץ של המחסור ברכיבי נמצא בירידה. למרות זאת, החברה נקטה ברבעון השלישי במספר תהליכי התייעלות אשר שיפרו את הרווחיות שלה. המכירות ברבען הסתכמו בכ-351 מיליון דולר – צמיחה של 7% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.
נשיא IMI, ג'רום טאן, אמר שמנועי הצמיחה המרכזיים היו שוק הרכב ושוק הציוד התעשייתי, אשר צמחו ב-13% וב-16% בהתאמה. "אנחנו מתמקדים בהרחבת היקף הייצור של מערכות מתחום הרכב החשמלי שזכינו בהן לאחרונה, ואשר צפויות לסייע בהצמחת המכירות בעתיד הקרוב". החברה מספקת שירותי ייצור אלקטרוני בקבלנות משנה (EMS).
על-פי נתוני 2021, היא מדורגת להערכתה במקום ה-22 בעולם ברשימת ספקיות שירותי ה-EMS המובילות, ובמקום השמיני בתחום שירותי הייצור עבור תעשיית הרכב. כיום החברה מעסיקה קרוב ל-16,000 עובדים בארה”ב ,בריטניה, גרמניה, יפן, מקסיקו, סין, סרביה, בולגריה, צ’כיה ובפיליפינים. היא מחזיקה בבעלותה המלאה שתי חברות בנות שהיא רכשה באירופה: חברת STI Limited הבריטית המייצרת פתרונות RF, וחברת VIA optronics הגרמנית המייצרת פתרונות תצוגה, כולל תצוגות לתעשיית הרכב.
ההתפרצות המחודשת של הקורונה בסין והסגרים שהוטלו על המדינה, פגעו בחברת פייטון פלנאר מנס ציונה, דווקא כאשר היא הרגישה שהיא יוצאת ממשבר הקורונה אל שלב חדש של צמיחה. החברה דיווחה שמאז פרוץ המגפה היא סבלה מקשיי אספקת חומרי גלם ורכיבים עבור השנאים המגנטיים שהיא מייצרת. בתחילת השנה החברה החלה להגדיל בהדרגה את תקציבי השיווק שהוקפאו בשנתיים האחרונות, ואז הוטלו הסגרים בסין. התוצאה: המכירות ברבעון הראשון של 2022 הסתכמו בכ-10.8 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של כ-10.1 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
החברה מסרה שהגידול הזעיר נובע מכך שהסגרים בסין ובהונג קונג גרמו לעיכוב בהגעת משלוחים, ולכן התמורה עבורם תירשם בתוצאות הרבעון השני. פייטון תעשיות נסחרת בבורסה בתל אביב לפי שווי שוק של 347 מיליון שקל. היא פועלת כחברת אחזקות שבה הפעילות העיקרית מתבצעת על-ידי החברה הבת פייטון פלנאר מגנטיקס (Payton Planar), הנסחרת בבורסה של בריסל (Euronext) לפי שווי שוק של כ-154 מיליון אירו. החברה עוסקת בפיתוח וייצור שנאים מגנטיים מסוגים שונים, ולהערכתה היא נחשבת לאחת מהחברות המובילות בעולם בתחום השנאים השטוחים (פלאנריים).
ייצור סופי בישראל, בבריטניה ובארה"ב
לחברה יש תלות רבה בסין, מכיוון שעיקר ההזמנות שלה מקבלניות משנה הן של שתי קבלניות סיניות: אחת אחראית לכ-22% מסך הקניות של הקבוצה. הקבלנית השנייה פועלת מדונגואן, סין, ונמצאת בבעלות מלאה של חברת האחזקות PCT Industries מהונג קונג, אשר פלנאר מחזיקה בכ-20% ממניותיה. הקבלנית הזאת אחראית לכ-47% מהרכישות של פלנאר. כלומר, 69% מהרכישות נעשות בסין. לצד הקבלניות בסין, היא עובדת עם עוד 3 קבלני משנה העובדים איתה לאחר שעברו הכשרה מיוחדת של החברה.
יחד עם זאת, הספקיות בסין מספקות לה תת-מערכות ורכיבים, כאשר הייצור של המוצרים המוגמרים נעשה בישראל, ובחברות בנות בארה"ב ובבריטניה. כיום החברה מעסיקה כ-180 עובדים, מתוכם כ-120 הם עובדי ייצור. במצגת למשקיעים החברה מדווחת על סימני צמיחה: צבר ההזמנות צמח מכ-31.5 מיליון דולר בסוף דצמבר 2021, לכ-46.6 מיליון דולר בסוף מרץ 2022.
בתמונה למעלה: מנכ"ל RH, יעקב לוי. "אספנו צוות שניתח את צורכי הלקוחות בעידן הקורונה. התוצאה: הרחבנו את עסקינו"
חברת RH מנוף הגליל (לשעבר נצרת עלית) מקימה באזור התעשייה ציפורית מפעל ייצור אלקטרוני נוסף למפעל הקיים שלה, במסגרת תוכנית אסטרטגית שנועדה להכפיל את המכירות עד שנת 2023. המפעל החדש יתמקד באינטגרציה, כבילה, פיתוח, והבאת מוצרים חדשים לשוק (NPI). המפעל יוקם בתוך כ-3 שנים בשטח שהחברה רכשה בשנה האחרונה ויכלול רצפת ייצור בשטח של כ-5,500 מ"ר. מנכ"ל RH, יעקב לוי, גילה ל-Techtime שהקמת המפעל החדש היא אחת מסדרת פעולות בארץ ובחו"ל המתבצעות כעת במקביל במסגרת אסטרטגיית צמיחה חדשה שהחברה גיבשה לאחרונה.
לוי: "המפעל החדש בציפורית יעסיק מאות עובדים ויעמוד בתקני תעשיות הרפואה, פודטק, סמיקונדקטור, רובוטיקה ועוד. החדרים הנקיים ישמשו לייצור אלמנטים אופטיים. כבר היום אנחנו מייצרים ראשים אופטיים עבור מערכות אסתטיקה". המפעל גם ירחיב את היקף הפעילות בתחום הכבלים. כיום RH מייצרת בעצמה את הכבלים עבור המערכות שהיא מרכיבה, במחלקת כבילה המעסיקה כ-45 עובדים. "אנחנו מתכוונים להקצות שטח נרחב לתחום הפיתוח שבו אנו מרחיבים את היקף פעילותנו, ואת פעילות ה-NPI.
המיקוד: High Level Assembly
"המפעל בציפורית יבצע פיתוח מוצרים עבור הלקוחות ויעניק תמיכה לחברות מתחילות, כולל הקצאת שטחי עבודה, במסגרת אסטרטגיית תמיכה בחברות סטארט-אפ שבעתיד עשויות להיות להיות לקוחות של החברה. המהלך יתמוך בשירותי הפתרון המלאים שלנו. כיום החברה מפתחת מודולים, עמדות בדיקה של לקוחות ועוד. אנחנו מתמקדים בהרכבת מערכות שלמות (High Level Assembly) ומייצרים כיום מכונות שלמות ותת מערכות גדולות לתעשיית הסמיקונדקטור, הדפוס הדיגיטלי, הרפואה ועוד. במקרים רבים אנחנו שולחים את המוצר ללקוח של הלקוח".
חברת RH מעסיקה כ-800 עובדים ונחשבת לקבלנית הייצור השנייה בגודלה בישראל. רצפת הייצור שלה בישראל משתרעת על-פני שטח של 35,000 מ”ר וכוללת תשתיות השמת רכיבי SMT והרכבת כרטיסים, מחלקות אינטגרציה וזיווד, עיבוד שבבי וזיווד, מחלקת כבלים, מחלקת פיתוח, מחלקת תכנון וייצור התקני בדיקה ועוד. במקביל, נמצאים בבעלותה שני אתרי ייצור בחו”ל, ברומניה ובארה”ב, המעסיקים ביחד כ-100 עובדים. רצפת הייצור בעיר בראשוב ברומניה משתרעת על שטח של 3,500 מ"ר וכוללת שטחי התרחבות עתידיים.
מפעל RH בעיר בראשוב במרכז רומניה
אסטרטגיית ההתרחבות כוללת גם הרחבת הפעילות ברומניה: "המפעל ברומניה מעסק 60 עובדים ונמצא בהתרחבות. לאחרונה הצטיידנו במכונות SMT חדשות מתוצרת Samsung, וכיום המפעל כולל שני קווי SMT, קו ייצור מתכת גדול, ובימים אלה אנחנו מקימים בו פעילות חדשה בתחום ייצור הכבלים. עד סוף השנה אנחנו צפויים להעסיק במפעל יותר מ-100 עובדים. הפעילות במזרח אירופה מאפשרת לנו ייצור של מכלולים באיכות מעולה ובעלויות נמוכות מאשר בישראל".
הקורונה חידדה את המודל העסקי
לדבריו, תקופה הקורונה סייעה לחברה לחדד את האסטרטגיה שלה. "הקורונה הדגישה את הצרכים הבולטים של הלקוחות. כינסנו את הצוות שלנו כדי לנתח את הצרכים של הלקוחות בזמן הקורונה, וגילינו שהם רוצים לצמצם הוצאות והתחייבויות. כאשר ראינו שחלק מהלקוחות הוציאו צוותים הנדסיים, טכנולוגיים ותפעוליים טכניים לחל"ת, התחלנו לספק להם חלק מהשירותים הללו. כיום הם מחפשים פתרון כולל ולא רוצים מעורבות גבוהה בתהליך, ואנחנו נכנסים לתחומים נוספים כדי לספק מענה".
האם קיימת בעיית כוח אדם כדי לעמוד בתוכנית ההתרחבות?
לוי: "אחד מאתגרי הצמיחה הגדולים של כל חברה הוא גיוס עובדים. במיוחד כיום כאשר השוק מתאפיין במחסור בשני משאבים מרכזיים: רכיבים ואנשים. לפני כחמישה חודשים יצאנו בקמפיין פנים ארגוני שבמסגרתו פנינו לעובדים בחברה, שיתפנו אותם בתוכניות הגידול, וביקשנו מהם להביא חברים שיעבדו בחברה במתכונת של 'חבר מביא חבר'. למען האמת הופתענו מכמות האנשים שגויסו על-ידי אנשי הארגון. יותר מ-70 עובדים הצטרפו לחברה בחודשים האחרונים. הגאווה הכי גדולה של ארגון זה שאנשיו מביאים את החברים והמשפחה שלהם לעבוד לצידם. זה מרגש מאוד כי זה מראה כיצד הם תופסים את החברה".
בתמונה למעלה: מעגל של מריס-טק שהורכב במפעל ניסטק גולן בטכנולוגיית Package on Package
קבוצת ניסטק (Nistec) שמרכזה בפתח תקווה, הטמיעה טכנולוגיית הרכבה של רכיב על-גבי רכיב (PoP – Package on Package) עבור ייצור כרטיסי מערכות עיבוד ושליטה באותות וידאו ואודיו של חברת מריס-טק (Maris-Tech) מרחובות. מדובר בטכנולוגיה חדשה יחסית הנמצאת בשימוש בעיקר בחברות גדולות המייצרות מכשירים ניידים, כמו אפל וסמסונג. בשיטה הזאת ניתן להרכיב מארז של רכיב אלקטרוני מסוג אחד על-גבי מארז של רכיב אלקטרוני מסוג אחר, כדי לחסוך בשטח על-גבי הכרטיס, לקבל שיפור בביצועים ולעתים גם חיסכון בעלות ההרכבה.
הטכנולוגיה שולבה בקו הייצור של מפעל ניסטק גולן בקצרין כדי לייצר מעגל שבו הורכב רכיב של חברת Micron בגודל של 12X12 מ"מ ובעל 256 נקודות הלחמה, על-גבי רכיב של NXP בגודל זהה המכיל 569 נקודות הלחמה. כדי להטמיע את התהלך רכשה ניסטק אמבט ייעודי עבור משחה ייחודית (Flux) המשמשת כדבק המחבר בין שני הרכיבים. בשלב ראשון מורכב הרכיב התחתון בתהליך סטנדרטי. עליו מונח הרכיב העליון באמצעתו מכונת ההשמה לאחר שהוא הוטבל בחומר ההדבקה. בשלב האחרון מעבירים את הכרטיס אל תנור הלחמה (Reflow) כאשר שני המארזים מולחמים בתנור ביחדיו, אחד על-גבי השני.
חברת ניסטק מסרה שהיא ביצעה עבור מריס-טק הרכבה של שלושה סוגי מעגלים שונים בכמויות של כמה מאות מעגלים מכל סוג, באמצעות טכנולוגיה זו. הם מיועדים לשימוש ברחפנים צבאיים וחקלאיים וביישומים נוספים. "הדרישה מהלקוח הייתה לתנובת ייצור גבוהה במיוחד ובה בעת עלות נמוכה, ולכן היינו חייבים לבחון תהליך אוטומטי", אמר מנהל מפעל ניסטק גולן, רפי אבסוב. "טכנולוג המפעל, אלכס מסליוק, יישם בהצלחה את הטכנולוגיה המיוחדת בתוצאות איכות גבוהות במיוחד".
SiP נגד PoP
טכנולוגיית PoP מאפשרת למקם רכיב לוגי במארז התחתון מתחת לרכיבי זיכרון כמו DRAM ו-Flash למשל, להכפיל את נפח הזיכרון במוצר באמצעות שימוש בשני רכיבי זיכרון על אותו שטח כרטיס, וכדומה. הטכנולוגיה הומצאה על-ידי טושיבה בשנת 2001, וככל הידוע המוצר הראשון שניצל אותה היה מסוף פלייסטיישן הנייד של חברת סוני, שיצא לשוק בשנת 2004. כיום הטכנולוגיה הזאת מתחרה מול מארזים תלת מימדיים מתקדמים (SiP), שבהם יש מספר פיסות סיליקון נפרדות בתוך המארז.
למרות שהנפח שלה גדול יותר, היא מציעה מספר יתרונות בהשוואה למארזים תלת מימדיים, דוגמת אפשרות לבצע בקלות בדיקה נפרדת של המעגל הלוגי ושל הזכרון, אפשרות להחליף מעגלי זיכרון שונים בהתאם לצורך ולזמינות, שליטה טובה יותא בשרשרת האספקה ופישוט שרשרת האספקה (יצרן הלוגיקה אינו צריך להתעסק ברכש והטמעת זכרונות).
מריס-טק נכנסה לנסד"ק
חברת מריס-טק הוקמה בשנת 2009 על-ידי המנכ"ל ישראל בר ועוסקת בפיתוח וייצור מערכות קליטת, עיבוד ושידור אותות וידאו ואודיו ליישומים קומפקטיים כמו רחפנים וכוחות טקטיים. בין לקוחותיה: התעשייה האווירית, רפאל, אלביט, אירובוטיקס ומוביליקום. בחודש פברואר 2022 החברה גייסה 17.8 מיליון דולר בהנפקת מניות בנסד"ק, וכעת היא נסחרת בבורסה לפי שווי שוק של כ-13.6 מיליון דולר. מהמסמכים שהחברה כדיה לבורסה ערב ההנפקה, עולה שמכירותיה במחצית הראשונה של 2021 הסתכמו בכ-1.33 מיליון דולר, בהשוואה למכירות בהיקף של 528 אלף דולר בתקופה המקבילה אשתקד.
קבוצת באיה זיכון טכנולוגיות (Baya Zicon) מפתח תקווה מגדילה את מצבת העובדים בחטיבת קבלנות המשנה והחלה בקמפיין לגיוס כ-20 עובדים. כיום הקבוצה מעסיקה כ-120 עובדים. מנכ"ל משותף של הקבוצה, יורם חלילי, סיפר ל-Techtime כי בשלוש השנים האחרונות החברה ביצעה השקעות גדולות מאוד בתשתית הייצור שלה, וכעת היא חווה עלייה בדרישה לשירותי ייצור אלקטרוני, בין השאר בזכות חטיבת ההפצה והרכש, המתמחה באיתור רכיבים קשים להשגה.
חלילי (בתמונה למעלה): "אנחנו חווים משבר היסטורי בשוק הרכיבים, המאופיין במחסור חמור ברכיבים, בהתארכות דרמטית של זמני האספקה ובעלייה משמעותית מאוד במחירי הרכיבים. בשוק מורגש חסרון בכל סוגי הרכיבים, בדגש על הרכיבים האקטיביים (ICs) ממגוון גדול מאוד של יצרנים. בחודשים האחרונים הקמנו חמ"ל ייעודי לאיתור ורכש רכיבים. בתקופה הזאת פונים אלינו עשרות לקוחות שונים מדי חודש בבקשה שנאתר להם רכיבים קשים להשגה. אנחנו מתחייבים לספק להם מענה בתוך 24 שעות".
כיצד אתם מתמודדים עם רכיבים מפוקפקים?
"אנחנו רוכשים רכיבים אך ורק ממקורות איכותיים שיש לנו פעילות עסקית עניפה איתם לפחות 10-15 שנים. במידה ויש דרישה ספציפית מהלקוח אנחנו גם מעבירים את הרכיבים לבדיקות מעבדה. מכיוון שאנחנו גם קבלן ייצור וגם יש לנו מחלקת הפצת רכיבים, יש לנו יכולות מיוחדות לביצוע ביקורת קבלה של הרכיבים, כולל ביצוע בדיקת הלחמתיות של הרכיב, בדיקות X-Ray וכדומה. השירות הזה ניתן למאות לקוחות בישראל ובחו"ל.
"בזכות היכולת לאתר רכיבים ממלאי זמין, החברה נמצאת בתנופת צמיחה בתחום הייצור ובתחום ההפצה". חברת באיה טכנולוגיות הוקמה בשנת 2004 על-ידי המנהלים המשותפים יורם חלילי ואבי ביגון, כחברת נציגויות ושרשרת אספקה. בשנת 2012 היא נכנסה לתחום הייצור בקבלנות משנה בעקבות רכישת חברת זיכון מפתח תקווה. בשנת 2020 היא זכתה בהזמנות גדולות לייצור מכונות הנשמה של חברת "פלייט מדיקל" אשר סופקו למערכת הבריאות בשיתוף פעולה עם חברת רפאל ומערכת הביטחון.
קמפיין גיוס עובדים
החברה מגייסת בימים אלה כ-20 עובדים לתפקידים הבאים: מנהלי/ות פרויקטים, אנשי/נשות רכש, אנשי/נשות בקרת QC לייצור, אנשי/נשות בד"ס, מפעיל/ת SMT ומלחימים/מלחימות. מועמדים מתאימים מוזמנים לשלוח קו"ח למנהלת משאבי האנוש של החברה, בכתובת המייל: [email protected]
חברת ננו דיימנשן (Nano Dimension) מנס ציונה חתמה על הסכם לרכישת חברת Essemtec AG השוויצרית, אשר מייצרת מכונות השמת SMT לתעשיית הייצור האלקטרוני (בתמונה למעלה), תמורת כ-24.8 מיליון דולר. העיסקה מורכבת ממרכיב מזומן ומרכיב תשלומים: עם סגירת העיסקה ננו דיימנשן תשלם 15.1 מיליון דולר במזומן, ולאחר מכן תוסיף סכום של עד 9.7 מיליון דולר לאורך 14 חודשים, בהתאם לעמידה באבני דרך. במהלך שנת 2020 הסתכמו מכירות אסמטק בכ-17.2 מיליון דולר. בשמונת החודשים הראשונים של 2021 הן הסתכמו בכ-15.4 מיליון דולר.
מנכ"ל אסמטק, פרנץ-קסאוור שטרובי, אמר שלאחר הרכישה ימוזגו הצוותים של שתי החברות. "לשילוב בין הטכנולוגיות של אסמטק ושל ננו דיימנשן צפויה להיות השפעה עצומה על עולם הייצור האלקטרוני". יו"ר ומנכ"ל ננו דיימנשן, יואב שטרן, אמר שהעובדים של אסמטק ימשיכו לפעול תחת ההנהלה הנוכחית. שטרן: "המוצרים של אסמטק תואמים לפרופיל הלקוחות שאנחנו משרתים". בשלב הראשון, המיזוג מתבטא בהרחבת שוקי היעד: אסמטק חזקה מאוד באירופה, וננו דיימנשן חזקה בשוק האמריקאי.
לאחר המיזוג, כל קווי המוצר ישווקו גם בארה"ב וגם באירופה, אלא שיש לעיסקה הזאת יעד אסטרטגי ארוך טווח: בניית רשת הייצור המבוזר שננו דיימנשן מתכננת. "היעד של העיסקה הוא למזג את טכנולוגיות הייצור האלקטרוני של אסמטק, עם טכנולוגיות הדפסת המעגלים האלקטרוניים של ננו דיימשן. במקביל, נשלב במערכות של אסמטק את יכולות הבינה המלאכותית שקיבלנו בעקבות רכישת חברת DeepCube הישראלית (אפריל 2021). הדבר גם ישפר את הביצועים של מערכות אסמטק וגם יסייע בשילוב שלהן עם מערכות הדפסת המעגלים האלקטרוניים שלנו".
750 מיליון דולר פנויים לצורך בניית הרשת המבוזרת
לאחר עסקת דיפקיוב, הסביר שטרן שהמטרה היא להשתמש בטכנולוגיית הבינה המלאכותית שנרכשה כדי להציע לתעשיית ייצור המעגלים המודפסים מודל חדש של "מפעל ייצור דיגיטלי מבוזר". מדובר בפלטפורמה וירטואלית, שבה כל מדפסת תלת-מימד (או מכונת Pick and Place), היא אבזר-קצה של הרשת. במודל הזה, הטכנולוגיה של דיפקיוב תשמש כמוח המנהל את הרשת ומפעיל את אבזרי הקצה אשר יבצעו את הייצור בפועל. "חזון התעשייה החכמה של ננו-דיימנשן הוא שניתן יהיה לנהל במתכונת דיגיטלית את מלאי הרכיבים האלקטרוניים, ולהדפיס אותם מתי שצריך, היכן שצריך ובכמות שצריך".
עסקת אסמטק מאפשרת לננו דיינשן להוסיף לרשת הזאת גם את מרכיב השמת הרכיבים במעגל. בשנה האחרונה גייסה ננו דיימנשן כ-1.5 מיליארד דולר בשוק ההון, והיא מתכננת להקדיש כ-750 מיליון דולר מתוכם כדי לבצע סדרה של רכישות ולהקים את רשת הייצור המבוזר העתידית. היא כבר החלה בצעדים הראשונים של מימוש הרעיון: בחודש יולי 2021 היא הקימה חברה משותפת עם הנסלוט (Hensoldt) הגרמנית, אשר מתמחה בייצור רכיבים אלקטרוניים ליישומים צבאיים. החברה החדשה, J.A.M.E.S, פועלת מהעיר טאופקירכן (Taufkirchen), מקום מושבו של מטה הנסולט. היא תשמש כלשכת שירות מקוונת להדפסת אבות-טיפוס של רכיבים אלקטרוניים על-בסיס מדפסות DragonFly של ננו דיימנשן, המבצעות ייצור מיידי של מעגלים מודפסים בטכנולוגיית 3D.
בתמונה למעלה: צוות העובדים והדירקטורים בחברת Siraj
בעקבות סדרת מבחנים שנערכו בחודשים האחרונים, החליטה חברת סימנס תוכנה (Siemens DISW) לבחון את השימוש בתוכנת הבינה המלאכותית של חברת סיראז' מבאר שבע (Siraj) בפתרונות שהיא מספקת עבור תעשיית האלקטרוניקה. המערכת של סיראז' מאפשרת לאסוף את המידע המגיע מהמכונות ומהמערכות השונות בקו הייצור האלקטרוני, לנתח אותו באופן אוטומטי ולארגן אותו בפורמט אחיד המאפשר עיבוד והפקת אבחנות לייעול הייצור.
הוכחת היתכנות (POC) שנערכה על-ידי ואלור (Valor) הראתה כי השימוש במחולל הקישוריות האוטומטי של סיראז' (Automatic Connectivity Generator) מאפשר לחסוך עד 50% מהזמן ומאמץ ההתחברות אל מקורות הנתונים בקו הייצור, עם פוטנציאל להגיע לשיעור של 90%. הטכנולוגיה של סיראז’ מאפשרת קבלת נתונים מכל המכונות ולארגן אותו במאגר אחיד הניתן לעיבוד.
חברת סיראז' הוקמה בשנת 2016 ביוזמת גיורא ירון והמנכ"ל עותמן אלשיך ובתמיכת רשות החדשנות, במטרה לקדם את השילוב של האוכלוסייה הבדואית בתעשיית ההיי-טק. החברה החלה בפיתוח עם ארבעה עובדים, וכיום היא מעסיקה 25 עובדים וממומנת באמצעות מכירות המוצר. המנכ"ל אלשיך סיפר בראיון ל-Techtime שהמוצר של החברה מיועד להתגבר על בעיה מטרידה המעכבת את האימוץ של תהליכים מתקדמים בתעשייה, כולל בתעשיית האלקטרוניקה. אלשיך: "מכונות הייצור מגיעות מיצרנים שונים, כאשר כל אחת מהן מדברת בשפה שונה ומשתמשת בפרוטוקולי תקשורת שונים.
מנכ"ל Siraj עותמאן אלשיך. אוטומציה במקום עבודה ידנית מייגעת
בדיקה באמצעות נתוני אמת
"לכן תוכנות הניהול והסימולציה של הייצור התקשו לאסוף מידע מרצפת הייצור. התוצאה היא שכיום צריך לבצע תרגום ידני של כל השפות והפרוטוקולים. זוהי עבודה מייגעת מאוד, הנמשכת זמן רב ויש לבצע אותה בכל פעם שנכנסת מכונה חדשה אל הקו. הרעיון שלנו הוא שניתן לבצע את התהליך הזה בצורה אוטומטית באמצעות מערכת בינה מלאכותית אשר יודעת לזהות תבניות ולארגן את המידע בפורמטים המוכרים לתוכנות. בחודשים האחרונים סימנס בדקה את המערכת על-גבי מכונות ייצור שלה, באמצעות מידע אמיתי שהגיע מלקוחות סימנס בתעשיית האלקטרוניקה. בעקבות הבדיקה, היא החליטה לאמץ את המערכת במוצרים שלה, וכעת היא מתחילה בבדיקת היתכנות עבור מוצרים המיועדים לתעשיות נוספות".
מנהלת חדשנות בסימנס, טובי ידין
מנהלת החדשנות בתחום התעשייה החכמה בסימנס, טובי ידין, סיפרה ששיתוף הפעולה עם סיראז' החל במסגרת פרוייקט דינמו של סימנס, אשר מחפשת שיתופי פעולה עם חברות סטארט-אפ. בין השאר דינמו עובדת גם עם חברת Cybord התל אביבית, אשר פיתחה מערכת לאיתור רכיבים מזוייפים בקו הייצור עצמו, שנועד להבטיח שכל רכיב יאושר לפני הרכבתו על הכרטיס האלקטרוני. לדבריה, "באמצעות מערכת ACG יכולה ואלור לעבור מפתרון ידני לפתרון אוטומטי, אשר ממיר את הפורמטים השונים בציוד הלקוח לפורמט אחיד שתוכנת ואלור מסוגלת לקרוא ולנתח".
חטיבת סימנס תוכנה מורכבת מחברת ואלור (Valor) הישראלית שנמכרה לחברת מנטור גרפיקס (Mentor Graphics) אשר נרכשה בשנת 2016 על-ידי סימנס העולמית תמורת כ-4.5 מיליארד דולר. ואלור שהוטמעה בתוך חברת סימנס, מספקת פתרונות תוכנה עבור שלושת שלבי הפיתוח של מעגל אלקטרוני החל משלב התכנון (Design), דרך שלב הייצור (Fabrication) ועד שלב ההרכבה (Assembly). כיום היא מעסיקה כ-250 עובדים בישראל.
ברבעון השני של שנת 2021 הסתכמו המכירות של חברת פי.סי.בי טכנולוגיות (PCB Technologies) בכ-31 מיליון דולר, כמעט כמו ברבעון הראשון. בסך הכל, המכירות במחצית הראשונה הסתכמו בכ-60.3 מיליון דולר, בהשוואה לכ-57.4 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. החברה דיווחה על ירידה ברווח הגולמי מ-6.85 מיליון דולר אשתקד לכ-5.77 מיליון דולר במחצית 2021, בעיקר עקב ירידה של כ-7% בשער הדולר מול השקל, ובגלל המחסור בשוק הרכיבים שגרם לעיכובים בשרשרת האספקה.
בדו"ח הרבעוני היא הסבירה שבמהלך הרבעון השני של 2021 החריפה בעיית המחסור ברכיבים בהשוואה לרבעון הראשון 2021, כשזמני האספקה (Lead time) מגיעים לערכים של מגיעים 30-52 שבועות, ובמקרים מסוימים עד ל-60 שבועות. "ההערכות בשוק צופות שמחסור יימשך לפחות עד הרבעון הראשון של שנת 2023. להערכת החברה, מדובר בתופעה יוצאת דופן שבו שוק נמצא בצמיחה בשעה ששרשרת האספקה נפגעת. יחד עם זאת, מגמת הצמיחה בביקוש למוצרי ושירותי הקבוצה נמשכת, צבר ההזמנות של הקבוצה עומד על כ-91.4 מיליון דולר לעומת כ- 59.6 מיליון דולר בסוף דצמבר 2020".
כיפת ברזל האמריקאית
בין השאר, במהלך הרבעון השני היא זכתה בהזמנה יוקרתית מאוד לייצור מעגלים מודפסים עבור מערכות כיפת ברזל שהוזמנו מישראל על-ידי משרד ההגנה של ארצות הברית. החברה דיווחה שמדובר בשלב הראשון בהזמנה לעבודות שיימשכו שנתיים, כאשר היא צופה שלאחר מכן יגיעו הזמנות המשך במסגרת הפרוייקט הזה.
החברה דיווחה על שני מינויים בכירים חדשים בהתאם לאסטרטגייית ההתרחבות הגלובלית: יניב מיידר מונה לתפקיד סמנכ"ל מו"פ וחדשנות וראובן אבני מונה לתפקיד מנהל טכנולוגיות המידע (CIO). מיידר מגיע עם נסיון של 20 שנה בתחום. לפני הצטרפותו לחברה שימש כסמנכ"ל מו"פ וחדשנות בחברת TeraGroup, כמנהל תחום מיזעור וטכנולוגיות בחברת אלתא וכמנהל תחום מיזעור וטכנולוגיות בחברת Modumobile. הוא מביא ניסיון רב בתעשיית המזעור ויהי אחראי בתפקידו על הובלת אסטרטגיית החדשנות הטכנולוגית של החברה.
קו ייצור המעגלים המודפסים של פי.סי.בי טכנולוגיות במגדל העמק
אבני מגיע עם נסיון רב מתחום ניהול מערכות מידע. הוא שימש כמנהל טכנולוגיות המידע של חברת Given Imaging שנמכרה ל-Medtronic בשנת 2015. לפני-כן שימש כמנהל תחום רשויות מקומיות בחברת נס טכנולוגיות ומומחה SAP בנסטלה. בתפקידו הוא יהיה אחראי על כל תשתיות המידע של החברה והאצת יכולות האוטומציה של תהליכים עסקיים בחברה.
חברת פי.סי.בי מספקת שירותי תכנון וייצור מעגלים מודפסים (PCB) בסדרות קצרות ובינוניות, ושירותי הרכבת כרטיסים אלקטרוניים ומערכות שלמות. החברה פועלת בשני אתרים: מגדל העמק וראש העין, שבה נמצאת החברה הבת AMS (100% בבעלות פי.סי.בי טכנולוגיות). היא מתמחה במתן פתרונות מלאים בעולם האלקטרוניקה בשירותי תכנון וייצור מעגלים מודפסים (PCB) בסדרות קצרות ובינוניות, ושירותי הרכבת כרטיסים אלקטרוניים ומערכות שלמות.
כיום היא מעסיקה כ-750 עובדים בשני אתרים: מגדל העמק וראש העין (שבה נמצאת החברה הבת AMS). החברה נמצאת בשליטת קרן פימי (48%) ונסחרת בבורסה של תל אביב לפי שווי שוק של כ-292 מיליון שקל.
קבלנית הייצור הפיליפינית Integrated Micro-Electronics – IMI דיווחה על צמיחה שנתית של 45% במכירות במהלך הרבעון השני של 20121, להיקף של 319 מיליון דולר. החברה אמרה שהגידול במכירות הושג למרות המחסור בשוק הרכיבים, שלהערכתה הביא לירידה של כ-2.6% במכירות בין הרבעון הראשון 2021 לבין הרבעון השני. המחסור ברכיבים, בעיקר שבבים, גרם לעיכוב באספקת הרכיבים לקו הייצור, אשר מתבטא בין השאר בהגדלת צבר ההזמנות של החברה.
החברה דיווחה שהעיכובים האלה גרמו לירידה של כ-6.6% ברווח הגולמי, ולכן היא דיווחה על הפסד נקי של כ-1.3 מיליון דולר ברבעון. חברת IMI סיימה את המחצית הראשונה של השנה עם מכירות בהיקף של כ-647 מיליון דולר, ורווח נקי של כ-1 מיליון דולר. לדבריו, פרוייקטים חדשים של חברות הנמצאות בבעלות IMI הניבו מכירות בהיקף של 254 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2021 – יותר מאשר בכל 2020. הצמיחה המשמעותית ביותר הייתה בתחום הייצור האלקטרוני לתעשיית הרכב, שבו צמחו המכירות ב-101% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בכ-158 מיליון דולר.
"אנחנו עדיין מנווטים במים סוערים, אולם כבר רואים שיפור בתחום שרשרת האספקה במחצית השנייה של 2021", אמר נשיא IMI, ג'רום טאן. "למרות שהמחסור הגלובלי ברכיבים משפיע על כל התעשייה, החלטנו להתמקד בתחומים שבהם יש לנו יותר שליטה, באמצעות שיתופי פעולה הדוקים עם הלקוחות והספקים. אנחנו נהנים מכניסת פרוייקטים חדשים, אשר ישפרו את הביצועים שלנו ברגע שתהיה הקלה בשרשרת האספקה הגלובלית".
ג'רום טאן, הנשיא החדש של חברת IMI
ג'רום טאן נכנס לתפקיד בדיוק לפני חודש, במקומו של ארתור טאן בתפקיד הנשיא. ארתור טאן ימשיך לשמש כמנכ"ל וכיו"ר דירקטוריון החברה. ג'רום טאן הגיע לחברה בשנת 2011 לתפקיד סמנכ"ל הכספים, וטיפל בנושאים נוספים כמו תכנון אסטרטגי, פיתוח עסקי ורכישות ומיזוגים.
בשנת 2020 צמחו המכירות של חברת פי.סי.בי טכנולוגיות (PCB Technologies) הנמצאת בשליטת קרן פימי בכ-9% והסתכמו בכ-117.8 מיליון דולר, בעיקר בעקבות גידול בהכנסות מהשוק הצבאי ומהשוק הרפואי. מנכ"ל החברה, עובד שפירא (בתמונה למעלה), אמר כי לצד הגידול בהכנסות, החברה המשיכה בתוכנית ההשקעות בטכנולוגיות ייצור מתקדמות ובהתייעלות תפעולית שהביאה לשיפור בשיעור הרווחיות. "אנו מרגישים שמשבר הקורונה מאחורינו. לאור ההתאוששות הנמשכת, אנו חוזרים לבחון אפשרויות השקעה ורכישה בארה"ב ובאירופה, שיאפשרו לנו להיכנס לשווקים אטרקטיביים ולרכוש לקוחות נוספים".
הכנסות החברה ב-2020 מהרכבת כרטיסים אלקטרוניים הסתכמו בכ-63.6 מיליון דולר (54% מההכנסות), ואילו ההכנסות מייצור מעגלים מודפסים הסתכמו בכ-54.2 מיליון דולר (46% מההכנסות). בשורה התחתונה, הרווח הנקי ב-2020 זינק ב-106% והסתכם ב-3.3 מיליון דולר. החברה דיווחה שהגידול ברווחיות ובשיעור הרווחיות נובעים משינוי בתמהיל המוצרים ומימוש תוכנית לשיפור תהליכי העבודה ברצפת הייצור, שהביאו להקטנת עלויות הייצור הקבועות.
עלייה בצבר ההזמנות
ברבעון הרביעי של 2020 הסתכמו מכירות החברה ב-31.2 מיליון דולר, צמיחה של 23.4% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2019. צבר ההזמנות של החברה נכון לסוף 2020 עמד על 60 מיליון דולר, בהשוואה לצבר הזמנות של 47 מיליון דולר בסוף 2019. החברה מספקת שירותי ייצור מעגלים מודפסים (PCB) מורכבים בסדרות קצרות ובינוניות, ושירותי הרכבת כרטיסים אלקטרוניים ומערכות.
לפי.סי.בי טכנולוגיות יש גם שותפים טכנולוגיים במזרח המבצעים עבורה ייצור בכמויות גדולות תחת פיקוחה (לא בתחום הצבאי). כיום היא מעסיקה כ-750 עובדים ורוב לקוחותיה מגיעים מתעשיות האלקטרוניקה הצבאית והרפואית בישראל. החברה נמצאת בשליטת קרן פימי (48%) ונסחרת בבורסה בתל אביב לפי שווי שוק של כ-387 מיליון שקל.
חברת פי.סי.בי טכנולוגיות (PCB Technologies) ממגדל העמק מתכננת לשווק בישראל ובאירופה יכולת ייצור של מעגלים מודפסים ממוזערים מאוד, ברוחב מוליך ובמירווח בין מוליכים של 25 מיקרון בלבד (1 מיל). כך נודע ל-Techtime. הפרוייקט החל לפני פחות משנתיים וכלל בניית פיתוח טכנולוגי עצמי ורכש ציוד שעבר התאמה לפי מיפרטים של החברה, בהשקעה של כמעט 20 מיליון שקל.
המהלך יאפשר לה לספק שירותי ייצור בטכנולוגיה הקיימת אצל שני יצרנים בלבד באירופה, ועדיין אינה בישראל ובארה"ב. הוא מאפשר לה להיערך לקראת השלב הבא בפרוייקט פיתוח טכנולוגיות חדשניות: השמת שבבים ישירות על-גבי המעגל המודפס (Chip on Board). פי.סי.בי טכנולוגיות מספקת שירותי ייצור מעגלים מודפסים (PCB) מורכבים בסדרות קצרות ובינוניות, ושירותי הרכבת כרטיסים אלקטרוניים ומערכות. כיום היא מעסיקה כ-750 עובדים. רוב לקוחותיה מגיעים מתעשיות האלקטרוניקה הצבאית והרפואית בישראל. החברה נמצאת בשליטת קרן פימי (48%) ונסחרת בבורסה בתל אביב לפי שווי שוק של כ-360 מיליון שקל.
לקוחות נבחרים מתחילים לפתח מוצרים עתידיים ב-1 מיל
לדברי סמנכ"ל השיווק בחברה, אריק אינהורן, "בהגדרה שלנו אנחנו לא רק חברת High Mix Low Volume – אלא גם High Performance. ראינו שיש לנו טכנולוגיות מתקדמות מאוד ביחס לאירופה, ולכן החלטנו לחזק אותן ולהעמיק את דריסת הרגל שלנו בשוק האירופי ובארה"ב. אחד מהמרכיבים של המהלך הוא יצירת יכולת מיזעור מעגלים מודפסים ברמה של 1 מיל, שלא קיימת בארה"ב וכמעט של קיימת קיימת באירופה. למעשה, מצאנו שהיא קיימת היום בעיקר בסין בטאיוואן בגלל הייצור של טלפונים סלולריים, ורק עכשיו ממשלת ארה"ב החליטה שהיא צריכה לבצע השקעות כדי לייצר את היכולת הזאת גם בארה"ב.
"מהבחינה הזאת, פי.סי.בי תהיה מהראשונות במערב שיש לה טכנולוגיית 1 מיל". הוא סיפר שההחלטה התקבלה בעקבות תהליך מעמיק של חקר והתייעצות עם הלקוחות. "מפת הדרכים הטכנולוגית שלנו, שאחד ממוקדיה הוא טכנולוגיית 1 מיל, הוגדרה במסגרת סדרת מפגשים ממוקדים שעשינו עם לקוחות נבחרים כדי להבין את הצרכים והציפיות שלהם.
"מדובר בחברות בעלות טכנולוגיות עיליות, כמו למשל יצרנית מערכות מכ"ם מתקדמות, יצרנית מל"ט, יצרנית ציוד רפואי זעיר-פולשני ועוד. הצגנו בפניהן אופציות שונות להתקדמות ביכולות הטכנולוגיות שלנו, והן העניקו לנו משוב על הצרכים שלהן. מתוך המפגשים האלה הגדרנו את מטרות-העל שלנו. חלק מהם כבר מתחיל לתכנן מוצרים עתידיים המבוססים על היכולת שלנו לייצר מעגלי 1 מיל".
חתך רוחב של מעגל מבחן בצפיפות של 1 מיל, אשר יוצר בחברת פי.סי.בי טכנולוגיות
הטכנולוגיה מצמצמת את הפער בין ה-PCB לבין השבב
הטכנולוג הראשי של פי.סי.בי, יעד אליה, סיפר ל-Techtime שהחברה נמצאת בשלבים האחרונים של תהליך רכישת הטכנולוגיה. "כבר התחלנו בפתיחת חלון תהליך, שזהו מדד ליציבות שלו, קיבלנו הזמנות ראשוניות משני לקוחות נבחרים שאחד מהם מייצר חיישן רפואי פורץ דרך, ובחודשים הקרובים נבצע השקה של הטכנולוגיה ונכריז על יכולת מלאה של ייצור מעגלי 1 מיל". לדבריו, הפער בין הצפיפות של מעגלים מודפסים לבין הצפיפות של השבבים (סמיקונדוקטור) יצר את הצורך במארזים מתקדמים.
"המעבר ל-1 מיל מצמצם מאוד את הפער הזה ומקטין מספר המקרים שבהם יש צורך במארזים מתקדמים. כדי לייצר ב-1 מיל יש צורך להתגבר על אתגרים טכנולוגיים רבים. כך למשל, יש צורך לבצע רגיסטרציה של המעגל, קידוח וציפויי נחושת מאוד מדוייקים, מכיוון שכאשר מייצרים מעגלים מרובי שכבות, כל סטייה זעירה פוסלת את כל המעגל. במסגרת התהליך הקמנו לפני כשנתיים מחלקת פיתוח PCB מסוג שלא היה קודם בחברה, גייסנו אנשים, ביצענו איפיון של התהליכים וצורכי הציוד המיוחדים עבור התהליך, ובשנה האחרונה גם רכשנו ציוד שהותאם עבורנו וביצענו את כל הבדיקות".
"חשוב לציין שיכולת הייצור של מירווח 1מיל מגיעה עם סט יכולות משלימות, כגון קוטר קדח של 30-40 מיקרון, יישום שכבות דיאלקטריות בעובי של 30 מיקרון, יכולת מילוי MICRO VIAS מדויקת מאוד, ציפויי EPAG – Electroless Pd Autocatalytic Gold, ציפויי Ni Pd Au ועוד. במקביל, שיפרנו ושדרגנו את מערך האוטומציה ברצפת הייצור כך שברגע שנשיק רשמית את יכולות המזעור שלנו, לקוחותינו ייהנו מזמנים קצרים יותר, איכות מצוינת ועלות אטרקטיבית".
רכיבים קבורים בתוך המעגל
להערכתו, בקרוב תיפגש טכנולוגיית ה-1 מיל עם יכולת נוספת שהחברה בנתה בשנתיים האחרונות: "נכנסנו לטכנולוגיות חדשות המאפשרות לנו לקבור רכיבים פאסיביים בתוך מעגלים מודפסים מרובי שכבות וצפופים מאוד. אנחנו משתמשים בטכנולוגיות מעגלים מודפסים כדי לייצר נגדים קבורים, קבלים קבורים, צמדים תרמיים קבורים ועוד. כיום למשל, אנחנו מייצרים קווי חימום עבור לקוח בתחום האופטיקה, המאפשרים לו לתקן עיוותים אופטיים בעדשה שלו. בשלב הבא נייבא את היכולת הזאת גם אל המעגלים הצפופים, ונייצר רכיבים קבורים ברמת צפיפות של 1 מיל".
קבלנית שירותי הייצור האלקטרוני הקנדית, חברת SMTC, החלה לחפש לקוחות בשוק הישראלי וחתמה על הסכם נציגות בארץ עם חברת DMLRep הישראלית. החברה פועלת מטורונטו, קנדה, ומפעילה קווי ייצור בקליפורניה, בסין ובמקסיקו. החברה מספקת שירותי ייצור מלאים, משלב ייצור ה-PCB ועד הרכבת המוצר המוגמר. היא גם מפעילה מחלקה ייעודית עבור שירותי NPI.
חברת SMTC הוקמה בשנת 1985 וכיום היא מעסיקה כ-2,000 עובדים ומייצרת מערכות אלקטרוניות לתעשיות הרפואה, הביטחון, תעשיית השבבים, תקשורת ועוד. ברבעון השלישי של 2020 הסתכמו מכירותיה בכ-100 מיליון דולר. החברה מעריכה שבשנת 2020 כולה יסתכמו מכירותיה בכ-430-450 מיליון דולר.
כאשר יעקב לוי נכנס בינואר 2020 לתפקיד מנכ"ל חברת RH מנוף הגליל (לשעבר נצרת עלית), הוא לא שיער לאיזה משבר הוא מגיע. היו"ר ומייסד החברה, יעקב רוזנברג, החליט אחרי כמה עשרות שנים להעביר את מושכות הניהול השוטף לידי מנכ"ל מקצועי, ויעקב לוי התכונן להתחיל בפרוייקט ייעול התיפעול של קבלנית הייצור האלקטרוני. אלא שאז פרצה מגיפת הקורונה, וכל התוכניות הפכו לסופר-דחופות. לוי: "היו לקוחות שעצרו את הייצור ביום אחד וללא כל התראה מוקדמת, ואחרים עברו לייצור מוגבר.
"נאלצנו להתארגן במהירות לעבודה במתכונת של ריחוק חברתי, להתאים את רמת ההוצאות לרמת ההכנסות, אבל לשמור על רציפות הייצור והתמיכה בלקוחות". חברת RH מעסיקה כ-650 עובדים ונחשבת לקבלנית הייצור השנייה בגודלה בישראל. רצפת הייצור שלה בישראל משתרעת על-פני שטח של 35,000 מ"ר וכוללת תשתיות השמת רכיבי SMT והרכבת כרטיסים, עיבוד שבבי וזיווד, מחלקת כבלים, מחלקת פיתוח, מחלקת תכנון וייצור התקני בדיקה ועוד. במקביל, נמצאים בבעלותה שני אתרי ייצור בחו"ל, ברומניה ובארה"ב, המעסיקים ביחד כ-150 עובדים.
כיצד התמודדתם עם המשבר?
לוי: "עם בלימת הייצור בתחילת השנה, נאלצנו להתאים את מצבת כוח האדם בחברה, ובמקביל בנינו מערך שיתמוך בלקוחות לחזרה מהירה לייצור שגרתי. ביצענו מיפוי של החברה וזיהינו את מוקדי הידע בכל הקווים, כדי לוודא שעובדים שהם בעלי הכשרה ספציפית יהיו זמינים מיידית לחזרה לייצור שגרתי. המהלך הזה איפשר לנו לתת מענה מיידי ללקוחות ברגע שהביקושים חזרו.
"החל מאמצע הרבעון השני רמת הביקושים התגברה, עד לביקושים מלאים במהלך הרבעון השלישי. בספטמבר החלה צמיחה, וכעת אנחנו מרגישים דרישה מוגברת לייצור שהיא מעל לממוצע הרב-שנתי. הפעולות שביצענו לשימור הידע הוכיחו עצמן ואפשרו מענה מהיר ומלא ללקוחות. אנחנו נכנסים ל-2021 עם רמת ביקושים גבוהה, שתביא להערכתי לצמיחה של כ-10%-12% במכירות".
אולם השמות ה-SMT בחברת RH בנוף הגליל
איזה פעולות ייעול בוצעו?
"המטרה שלנו היא להיות יעילים, גמישים, ולשמור על מעמדנו כקבלן הייצור השני בגדלו בישראל. ביצענו השקעה במשאב האנושי וחיזקנו את השדרה הניהולית. ניתחנו את תהליכי הליבה של החברה וביצענו שינויים בתהליכי העבודה, בתכנון ובשרשרת האספקה, שהביאו לגידול בתפוקה בקווי ה-SMT ובקווי האינטגרציה.
"בימים אלה אנחנו בוחנים תוכנה חדשה אשר לומדת את צפי החומרים, את סוגי הקווים והמוצרים בקו הייצור, ובונה תכנית עבודה אופטימלית. אנחנו גם ממשיכים להשקיע בקווי הייצור. כעת אנחנו משדרגים את טכנולוגיית ה-AOI ונמצאים בתהליך התקנת מכונות AOI 3D חדשות מתוצרת Aleader בכל תשעת קווי ה-SMT שלנו בהשקעה כוללת של כמיליון דולר. היא תאפשר לנו לזהות את הרכיבים הקטנים ביותר הנכנסים כיום לקווי הייצור".
עתיד הייצור האלקטרוני הישראלי
להערכת יעקב לוי, כל מה שנשאר עדיין בישראל – יישאר כאן גם בעתיד. "ישראל יודעת לספק מענה בשלושה מישורים מרכזיים: הגנה על הקניין הרוחני של הלקוחות, ייצור מגוון בכמויות קטנות (High Mix Low Volume) והבאת מוצרים חדשים אל קו הייצור (New Product Introduction). אבל יש גם תפנית מעניינת בעקבות הקורונה: חלק מהלקוחות הגלובליים ראו שהתעשייה הישראלית הצליחה לשמר את הפעילות שלה גם בזמן חירום, והחלו לסמן את ישראל כאי של יציבות.
"ההכרה שיש בישראל למעמד של 'תעשייה חיונית' העניקה לייצור הישראלי יתרון מובהק. התוצאה היא שאנחנו מתחילים לראות לקוחות חדשים המגיעים מחו"ל ומבקשים שירותי ייצור במתכונת של אתר ייצור אלטרנטיבי (Dual Source). הדבר יביא לכאן עבודות חדשות, וכבר קיבלנו ביקושים מהסוג הזה".
מה הם תחומי הצמיחה הבאים של RH?
"אנחנו כל הזמן מחפשים תחומים צומחים, ואנחנו מאמינים שבתקופה הקרובה תהיה צמיחה בשני מגזרים מעניינים. המגזר הראשון הוא של ייצור מערכות רובוטיקה ואוטומציה במערכים לוגיסטיים. הגידול בהיקף המסחר האלקטרוני יואץ, וחברות הלוגיסטיקה והמסחר האלקטרוני מתחילות לחפש פתרונות אוטומטיים לייעל את פעילותן. התחום השני הוא תחום הרחפנים הצבאיים שאנחנו סבורים שהוא עומד בפני צמיחה גדולה מאוד, בעקבות העניין והדרישה הגוברים של הצבאות בעולם".
כבר כעת עיקר הייצור האלקטרוני העולמי מתבצע בסין. להערכת statista,בשנת 2020 יסתכם היקף הייצור העולמי של מוצרי צריכה אלקטרוניים בכ-375 מיליארד דולר, כאשר מתוכו סין אחראית לייצור בהיקף של כ-151 מיליארד דולר. אלא שמהדו"חות האחרונים של שתי מפיצות הרכיבים הגדולות בעולם, אבנט (Avnet) וארו (Arrow Electronics), עולה שאסיה מחזקת עוד יותר את מעמדה. לאור משקלה המכריע של סין בהיקף הייצור באסיה, כל התייחסות אל אזור זה היא בראש ובראשונה התייחסות אל סין.
לקראת סיום שנת הקורונה הראשונה, מתברר שתעשיית הייצור האלקטרוני בעולם מצליחה לשמור על היקף פעילות יציב מאוד, למרות סגירת מפעלים לתקופות קצובות ועבודה תחת תנאי ריחוק חברתי. כך עולה מדו"חות המכירות הרבעוניים של ארו ואבנט, אשר דיווחו על צמיחה של 2% במכירות במהלך הרבעון האחרון.
אצל אבנט, הרבעון הפיסקלי הראשון של שנת 2021 הסתיים באוקטובר 2020. מכירות החברה צמחו מ-4.6 מיליארד דולר אשתקד, לכ-4.7 מיליארד דולר השנה. מכירות מגזר הפצת הרכיבים צמחו ב-2.6%, והמכירות באמצעות ערוץ המכירות המקוון של Farnell צמחו ב-1.5% והסתכמו בכ-341 מיליון דולר ברבעון. המנכ"ל הזמני של אבנט, פיל גלאגר, הסביר שהעלייה נבעה בעיקרה מהתאוששות בשוק האסיאתי ובשוק הרכב העולמי. החלוקה הגיאוגרפית חשובה מכיוון שהיא מייצגת גם את מפת הקורונה וגם מגמות ארוכות טווח בתעשייה: המכירות באמריקה ירדו ב-0.8%, המכירות ב-EMEA עלו ב-0.7% והמכירות באסיה צמחו ב-4.8%.
הנמר האסיאתי מגרגר
המכירות של ארו ברבעון השלישי צמחו להיקף כ-7.2 מיליארד דולר (כאמור, צמיחה של 2% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד), אלא שהתמונה אינה מדוייקת לגמרי: מתוך הסכום הזה הסתכמו המכירות של חטיבת המחשוב הארגוני בכ-1.9 מיליארד דולר (ירידה של 5%), והמכירות של חטיבת הרכיבים, אשר מייצגות את הייצור האלקטרוני, צמחו ב-5% והסתכמו בכ-5.3 מיליארד דולר. גם כאן התמונה הגיאוגרפית ברורה: מכירות הרכיבים לשוק האמריקאי ירדו ב-13%, מכירות הרכיבים לאירופה ירדו ב-8%, ומכירות הרכיבים ללקוחות באסיה זינקו ב-29% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.
מצד היישומים, החברה מדווחת על עלייה ניכרת בתחום המיקרו-בקרים 32 סיביות ורכיבים אנלוגיים לתעשיית הרכב. מנכ"ל ארו, מייק לונג, אמר ש-50% ממכירות הרכיבים היו לאסיה. אומנם, הוא הסביר, זהו בדרך-כלל הרבעון החזק ביותר בשוק האסיאתי, אולם הוא לא צופה התאוששות באירופה ובאמריקה לפני 2021. "זוהי השאלה הגדולה: מתי תהיה ההתאוששות באירופה ובארה"ב".
קבלנית שירותי הייצור USR שמרכזה בכרמיאל, החלה בפרוייקט ארוך טווח לחידוש רוחבי של יכולות הייצור והניהול. סמנכלי"ת מכירות וקשרי לקוחות ב-USR, רונית שלו, סיפרה ל-Techtime שהחברה משקיעה מיליוני שקלים בשנה בפרוייקט, שיימשך גם בשנה הבאה. שלו: "יצאנו לתהליך של התחדשות וצמיחה המקיף את תשתיות המידע של החברה וחלק ממתקני הייצור. התהליך מתבצע במקביל להגדלת כוח האדם בחברה: בשנה האחרונה גייסנו 50 עובדים חדשים ואנחנו ממשיכים לקלוט עובדים חדשים". כעת USR מעסיקה כ-550 עובדים בשלושת אתריה: כרמיאל, ירושלים ונתניה.
אחד מהמרכיבים המסובכים ביותר בתהליך הזה הוא חידוש תשתיות המידע בחברה. במסגרת הזאת החברה החליפה את תוכנת חשבות השכר הוותיקה. הותקנה תוכנת בינה עסקית (BI) המרכזת מידע מכל מחלקות הארגון כדי לקבל החלטות על סמך נתונים מעודכנים. תוכנת ה-BI (בתמונה למטה) מאגדת את כל המידע המגיע מכל מחלקות החברה ומציגה אותו בפני המנהלים במתכונת של לוח מחוונים. שלו: "בלחיצת כפתור המנהל הרלוונטי יודע אם תהליך ייצור מסוים מתעכב, ומהי הסיבה. למשל האם יש בעיה ברכיב מסויים או בחומר גלם. ניתן לעקוב אחר התקדמות הייצור של כל כרטיס, תפקוד כלל המערכת בחברה, ומצבה של כל הזמנה".
לדבריה, מערכת הבינה העסקית משפרת את היעילות של הארגון ואת והתיאום בין המחלקות השונות ובין החברה ללקוחותיה. במקביל, הותקנה בחברה תוכנת Help Desk העוקבת אחר ניהול המשימות ומספקת כלים לבקרת הביצוע. פרוייקט ריענון מחלקת ה-IT כלל החלפה של כל השרתים בחברה ובניית מערך התאוששות מאסון (Disaster Recovery Plan) הכולל גם שידרוג תוכנת הגיבוי והאיחזור של המידע. בשלב הבא, USR מתכננת לחדש מערכות מידע ותוכנות תמך מרכזיות וצידיות.
ציוד חדש בקו הייצור
תהליך התחדשות דומה מתבצע גם בקו הייצור. בחודשים האחרונים נרכשו מספר מערכות ייצור חדשות. בהן: מערכת ספירת רכיבים מבוססת X-ray מדגם HAWKEYE1000. היא סופרת את מספר הרכיבים המצויים בכל גליל בקצב של כ-10 שניות לכל ארבעה גלילים (עבודה במקביל), המערכת הזו תקושר לתוכנת ה-ERP ותאפשר מעקב בזמן אמת של מלאי הרכיבים בחברה.
מימין לשמאל: מערכת ספירת הרכיבים, מערכת שטיפת כרטיסים ומערכת הלחמה בעיבויסמנכלי"ת מכירות וקשרי לקוחות רונית שלו
הותקנה מערכת חדשה לשטיפת כרטיסים (ASI2060-500) המבצעת ניקוי משקעים וסולבנטים לפני שלב הציפוי הקונפורמי. הותקנה גם מערכת הלחמה בעיבוי (Condensation Reflow Soldering) מדגם CondensoXC של חברת Rehm הגרמנית. בתהליך ההלחמה בעיבוי מוזרקים על הכרטיס אדים של נוזל ייעודי (Galden) המתעבים על-גביו ומעבירים אליו את האנרגיה הדרושה לחימום משחת ההלחמה וליצירת הלחמה איכותית. בזכות תהליך העיבוי, הטמפרטורה נשארת קבועה וניתן להגן על הכרטיס מפני התחממות-יתר.
בתמונה למעלה: קונספט "שדה הקרב השקוף" המבוסס על מערכות של רפאל. מקור: רפאל
חברת רפאל (Rafael) מתכננת לפתוח בשבועות הקרובים מפעל ייצור אלקטרוניקה בעיירה שלומי שבגליל. ל-Techtime נודע שרפאל נמצאת במשא ומתן עם מספר מפעלים באזור התעשייה שלומי שהפסיקו לפעול, במטרה לרכוש מהם מבנים ולהקים את המפעל החדש. ככל הנראה המהלכים יושלמו בקרוב, כאשר ברפאל מצפים לפתוח את המפעל בתוך מספר שבועות.
בשלב הראשון יתבסס המפעל החדש על כמה עשרות מעובדי רפאל המתגוררים באזור שלומי, אשר יתחילו לעבוד בו במקום באתר המרכזי של רפאל במפרץ. בהמשך, החברה מתכננת להגדיל את הפעילות ולגייס אליו עובדים נוספים מהאזור. המפעל החדש יתמקד בייצור מערכות אלקטרוניות, מערכות מכניות ובמתן תמיכה בלקוחות הקיימים של רפאל.
השלוחה החדשה בשלומי תתווסף לשלוחות נוספות של רפאל בארץ, הכוללות את מכון דוד בקריות, מכון לשם בגוש משגב, מרכז החדשנות בפארק התעשיות תרדיון, שלוחות הפיתוח בתל-אביב, ירושלים ובאר שבע, ושדות הניסויים של רפאל במרכז הארץ ובדרום. חברת רפאל היא ככל הנראה המעסיק התעשייתי הגדול ביותר באזור הצפון. כיום היא מעסיקה כ-8,000 עובדים באופן ישיר ועוד כ-30 אלף באופן עקיף, באמצעות קבלנים וספקי משנה.
רפאל היא חברה פרטית הנמצאת בבעלות המדינה. בשנת 2019 צמחו מכירותיה בכ-3.9% והסתכמו בכ-9.7 מיליארד שקל. צבר ההזמנות של החברה הסתכם בתחילת 2020 בכ-24.8 מיליארד שקל, המהווה 2.5 שנות מכירה. ראוי לציין שב-2019 נכנסה רפאל לתחום חדש של כלי טיס בלתי מאויישים, בעקבות רכישת חברת אירונאוטיקס מיבנה.
חברת ואריסייט (Variscite) מלוד השלימה את הקמתו של קו ייצור חדש במפעל הייצור שלה בקרית גת, וכעת היא מפעילה ארבעה קווי ייצור המייצרים מאות אלפי כרטיסי SoM בשנה. כך גילה לאחרונה מנכ"ל ואריסייט, אוהד יניב (בתמונה למעלה), בשיחת ועידה עם משקיעים לאחר פרסום הדו"ח התקופתי של חברת טלסיס, המחזיקה בכ-68% ממניות ואריסייט.
ואריסייט מפתחת ומייצרת מודולי מחשוב (SoM) הנמצאים בליבת מוצרים אחרים, דוגמת מערכות רובוטיקה, מיכשור רפואי, מערכות תעשייתיות ועוד. בשנים האחרונות החברה נמצאת בצמיחה: במחצית הראשונה של 2020 הסתכמו מכירותיה בכ-98.7 מיליון שקל, בהשוואה לכ-87.7 מיליון שקל אשתקד. ב-2019 הסתכמו המכירות בכ-172.8 מיליון שקל, בהשוואה לכ-131.9 מיליון ב-2018 ולכ-104.4 מיליון ב-2017. טלסיס דיווחה שב-2017 היא צמחה בכ-34%, כלומר המכירות ב-2016 הסתכמו בכ-77.9 מיליון שקל.
יניב סיפר שקו הייצור הוזמן לפני משבר הקורונה, לאור הצמיחה של החברה בשנים האחרונות והתחזית שהיא תצמח גם ב-2020. אולם הוא הגיע לאחר פרוץ המשבר והותקן רק לאחרונה. בעקבות ההתקנה, התרחב מרווח הייצור של החברה לכ-50% מכושר הייצור המקסימלי בהשוואה לכ-70% לפני שנה. יניב: "הקורונה הביאה לגידול בהזמנות במיוחד בעקבות הזמנה גדולה מאוד של לקוח רפואי שלנו. קו הייצור החדש מעניק לנו את היכולת לעבוד במתכונת של ריחוק חברתי, הכוללת עבודה בקפסולות ובמשמרות".
שוק צומח, ומבוזר
חברת ואריסייט מעסיקה כ-90 עובדים ומתמקדת במודולים מבוססי ARM העומדים בתקנים צבאיים, תעשייתיים ורפואיים. היא שותפה אסטרטגית של חברת NXP אשר העניקה לה גישה ראשונית אל מעבדי i.MX עוד לפני שהם יוצאים לשוק. "בזכות שיתוף הפעולה הזה, אנחנו היום יצרן ה-SoM היחיד בעולם אשר משיק מוצרים חדשים ביחד עם השקת המעבדים החדשים על-ידי NXP".
החברה פועלת בשוק צומח. יניב מסר שההערכה בתעשייה היא ששוק ה-SoM העולמי מסתכם כיום בכ-2 מיליארד דולר, וצומח בקצב של כ-15% בשנה. מחצית מהמכירות הן של כרטיסים מבוססי מעבדי אינטל, ומחצית מהשוק הן של כרטיסים המבוססים על מעבדי ARM. כלומר, היא מתחרה בשוק בהיקף של כ-1 מיליארד דולר, שאין בו חברה דומיננטית גדולה והוא מפוזר בין ספקיות קטנות ובינוניות רבות. שוקי היעד המרכזיים שלה הם יצרני ציוד בצפון אמריקה (כ-43% מהמכירות) ובאירופה (כ-40% מהמכירות).
יניב: "יצרני הציוד מגדילים את ההסתמכות על מודולי מיחשוב, מכיוון שהם מאפשרים להם להתמקד בקניין הרוחני שלהם ולא בפיתוח, הפעלת ותמיכה במחשב המערכת. הלקוח חוסך עלויות פיתוח של 2-3 שנות אדם, ואת עלויות התמיכה במחשב לאורך חייו. הוא גם מקבל חבילת תוכנה שעברה את כל הבדיקות שלנו וליווי של הצוות הטכני שלנו. מכיוון שאנחנו מספקים את המחשב שמניע את המערכת של הלקוחות שלנו, אנחנו מתחייבים לייצר אותו לתקופה של 10-15 שנים".
מה הן המגמות המרכזיות בשוק כרטיסי ה-SoM?
"אנחנו רואים דרישה למגוון רחב של תכונות: ממשקי משתמש מתקדמים, צגים גרפיים, יכולת התחברות לרשת ולחיישנים. כבר אין מוצרים טיפשים בשוק. אפילו למכונות קפה יש מסך 7 אינטש שיכול להציג מידע גרפי ומספק תקשורת אלחוטית".
קיימת תחרות מצד יצרניות השבבים עצמם?
"אנחנו לא רואים יצרני מעבדים המנסים להוציא לשוק כרטיסי SoM. המגמה שאנחנו רואים היא דווקא הפוכה. מפתחי כרטיסים כמונו חוסכים ליצרן המעבדים את הצורך בהרבה מאוד עיסוק לוגיסטי ותמיכה בלקוח. יש לנו 5,000 לקוחות שחלקם מזמינים בכמויות של עשרות אלפי יחידות. חברות כמו NXP, לדוגמה, מעוניינות שאנחנו נספק את הלוגיסטיקה והתמיכה הטכנית הכרוכה בטיפול בהם".
כיצד אתם מרגישים את התפתחות הבינה המלאכותית?
"לאחרונה השקנו כרטיס SoM המבוסס על מעבד חדש של NXP הכולל יכולות לימוד מכונה, אבל בינתיים אנחנו לא חווים דרישה גבוהה לניצול היכולות האלה. רוב הלקוחות במגזרי השוק שלנו הם שמרניים. צריך לזכור שנדרשו לתעשייה שנים רבות להאמין בתקשורת אלחוטית ביישומים תעשייתיים, ואנחנו חושבים שגם האימוץ של בינה מלאכותית ייקח זמן. אבל כבר התחלנו בתהליך של צבירת ידע כדי לתמוך בלקוחות שרוצים לנצל את התחום הזה".
בתמונה למעלה: המייסד והמנכ"ל ולדימיר דוידנקו בקו הייצור של VD Mais בקייב
קבלנית הייצור האלקטרוני VD Mais מקייב, אוקראינה, החליטה להיכנס לשוק הישראלי וחתמה על הסכם נציגות בארץ עם חברת DMLRep. חברת VD Mais הוקמה בשנת 1993 על-ידי המנכ"ל ולדימיר דוידנקו והחלה את דרכה כחברת נציגויות ומייצגת כ-40 ספקי רכיבים אלקטרוניים. בשנת 2004 היא נכנסה לתחום הייצור בקבלנות משנה, ונחשבת לאחת מהקבלניות העצמאיות הגדולות באוקריאנה. כיום החברה מעסיקה כ-200 עובדים, ובשנת 2019 הסתכמו מכירותיה בכ-25 מיליון אירו.
חברת VD Mais מתמחה בתחומי הרכב, מכשור רפואי, ציוד תעשייתי, תאורת לדים, מערכות טלקום, תשתיות ומערכות מדידה (Metering). היא קיבלה הסמכת IATF 16949:2016 לתחום הרכב, הסמכת ISO 13485:2016 לייצור מכשור רפואי, הסמכת ISO 14001:2015 והסמכת ISO 9001:2015. רצפת הייצור שלה משתרעת על-פני שטח של 15,500 מ"ר וכוללת 5 קווי הרכבות SMT, יכולות ייצור ידני ואוטומטי בטכניקת THT וביצוע הלחמות Nitrogen Environment Reflow.
כיום מגיעה קיבולת הייצור של החברה לכ-2.5 מיליון השמות ביום של רכיבים החל מגודל 01005 ועד לרכיבי BGA. בנוסף לייצור, היא מספקת שירותי פיתוח הנדסי החל משלב עריכת המעגל המודפס. היא הקימה מעבדת בדיקות לאבטחת איכות המוצרים המוגמרים. החברה מנסה לקדם את הרעיון של ייצור באירופה במחירים של מדינה מתפתחת. ראוי לציין שקיים הסכם סחר חופשי בין ישראל לאוקראינה, שייכנס כנראה לתוקף בתקופה הקרובה.
קו SMT ברצפת הייצור של VD Mais
בינואר 2019 נחתם הסכם סחר חופשי בין ישראל ואוקראינה הכולל הפחתת מכסים על מוצרי חקלאות ומוצרי תעשייה שונים. העיתונות האוקראינית דיווחה השבוע ששר החוץ גבי אשכנזי הבטיח לעמיתו האוקראיני שהכנסת תאשרר את ההסכם בשבועות הקרובים, כדי שהוא יוכל להיכנס לתוקף. בסך הכל, היקף הסחר בין שתי המדינות נאמד כיום בכ-1.1 מיליארד דולר.
בתמונה למעלה: ייצור תחת מיקרוסקופ בחברת גליל מיקרוגלים ומיקרואלקטרוניקה
חברת גליל מיקרוגלים ומיקרואלקטרוניקה (Galil Microwave) ממגדל העמק גייסה כ-5 מיליון דולר ממשקיעים פרטיים כדי לבצע השקעות בחברות סטארט-אפ המפתחות טכנולוגיות חדשות בתחום המיקרו-אלקטרוניקה. המנכ"ל והבעלים של החברה, טיראן פרטוק, סיפר ל-Techtime שהחברות שיצטרפו לתוכנית יקבלו סיוע וליווי מקצועי לצד ההשקעה הפיננסית.
פרטוק: "זהו כסף חכם. אנחנו מעוניינים להשקיע בחברות המפתחות מארזים חדשניים, חברות המפתחות פתרונות ייצור בתחום המיקרו-אלקטרוניקה, ולתמוך בחברות שהמוצר שלהן כולל הרבה מאוד מרכיבים של מיקרו-אלקטרוניקה. בין השאר, המטרה היא לספק להן את שירותי הייצור של גליל". חברת גליל מיקרוגלים ומיקרואלקטרוניקה הוקמה בשנת 1986 על-ידי התעשייה האווירית ואלישרא (כיום חטיבת אלישרא באלביט מערכות).
כיום החברה נמצאת בבעלות המנכ"ל טיראן ומעסיקה כ-40 עובדים. היא מבצעת פרוייקטי ייצור עבור השוק הצבאי והשוק האזרחי, מרמת האבטיפוס ועד לרמת הייצור הסדרתי. החברה מתמחה בייצור מולטי-צ'יפים, מכשירי הדמייה, חיישנים, מארזי Flip-Chip ומערכות מיקרו-אלקטרומכניות (MEMS). היא מבצעת הרכבות של מכלולי RF זעירים, מיזעור מעגלים אלקטרוניים וביצוע הרכבות של פיסות סיליקון זעירות על מגוון מצעים. החברה מבצעת הרכבה בהלחמות מיוחדות, חיווט Wire Bonding ועוד.
בתמונה למעלה: רכיב מזוייף שהתגלה במבצע של המכס ההולנדי לתפיסת משלוח מסין שכלל מיליון רכיבים מזוייפים
מאת: עופר אלוף (מהנדס בדיקות) ואורן גדאל (מנהל פיתוח עסקי), י.מ. מגן מעבדות בע"מ
חדירת רכיבים אלקטרוניים מזויפים אל שרשרת האספקה פוגעת באמינות ובתיפקוד של מוצרים אלקטרוניים. רכיב מזויף הינו תחליף או עותק לא מורשה אשר סומן מחדש על-מנת להציגו כרכיב מקורי אשר נרכש מהיצרן או ממפיץ מורשה. הדבר כולל רכיבים שהיו בשימוש, עברו תהליך חידוש ונמכרים כחדשים ומקוריים ורכיבים הנמכרים עם סימון שונה מהסימון המקורי.
הם מגיעים ממקורות שונים: חלק הם עודפי ייצור מהשוק ה"אפור" שיוצור על-ידי יצרנים מקוריים (OEM) ונמכרים ללא הסכמתם, חלק הם רכיבים תקולים שנפסלו על-ידי היצרן אבל נמכרים כרכיבים תקינים, וחללק הם רכיבים המיוצרים ומופצים לא רשות תוך הפרת קניין רוחני. הפתרון היעיל והבטוח למניעת שימוש ברכיבים מזוייפים אשר נקנו בשוק החופשי הוא ביצוע בדיקות מעבדה שיתנו ידע מלא על מצב הרכיב. במקרים רבים מבצעים בדיקות על מדגם של רכיבים.
סוגי הבדיקות המדגמיות לבדיקת מקוריות רכיבים:
בדיקה חזותית חיצונית הכוללת בדיקת הגנות ESD, בדיקת אריזה ומידות, סימון הרכיב, כיוונון הפין המציין (Pin indicator orientation), מצב רגלי הרכיב, בדיקה מדוקדקת של רכיבים בעלי אריזות BGA, ומצב המצע.
בדיקת אצטון (בדיקה הורסת) מאפשרת לזהות צביעה וסימון מחדש של הרכיב.
בדיקת מסיסות בחום (בדיקה הורסת) לגילוי סימון מחדש של רכיב או כיסוי נוסף.
הסרת מעטפת הרכיב (De capsulation) לביצוע אימות ואישרור ה-Die (בדיקה הורסת).
הקרנת X-Ray לבדיקת חוטי קישור פנימיים ברכיב (wire bonding) , ניתוח מבנה הרכיב, השוואת ממדי ה-Die, וחוסר אחידות במבנה סדרת ייצור.
בדיקת X-ray Fluorescence, פליטה של מאפיין "משני" או קרני X פלורסנט מחומר שעורר ע"י קרני X באנרגיה גבוהה. מאפשרת אנליזת חומרים ברכיב וידיעת החומרים ממנו הוא עשוי.
בדיקות הרס הורסות את הרכיב ולכן מבוצעות על מספר קטן של רכיבים (עד 3 רכיבים, תלוי בתקן) מכיוון שלאחר ביצוען אין אפשרות להשתמש ברכיבים. בדיקות הרס חשובות מאוד בשרשרת הבדיקות המבוצעות לגילוי רכיבים מזוייפים. בדיקות ההרס הנפוצות הן: בדיקת אצטון (Acetone), בדיקת הלחמה (Solder-ability), בדיקת זיהוי חידוש פני הרכיב (Resurfacing) שהינה בדיקת מסיסות בחום (Heated Solvent Test), בדיקת אימות ואישרור המבלט (Die) שהינה בדיקת De-capsulation.
כיצד מזייפים רכיבים אלקטרוניים
זיוף רכיבים מבוצע בדרך-כלל באמצעות חשיפת הרכיב שעמיד למסיסות. בעבר הזיוף בוצע באמצעות ליטוש פני הרכיב לצורך הסרת הכיתוב, חידוש פני השטח של הרכיב או צביעה בצבע "אספלט" (Blacktop) וסימונו מחדש עם מספר יצרן שונה מהמקור. בדיקת אצטון סטנדרטית חושפת ומראה את הזיוף. כיום יש טכניקה נוספת: מוסר הכיתוב המקורי בעזרת חומצה ולאחר מכן מבוצע כיסוי הרכיב בעזרת ציפוי שחור מבוסס אפוקסי (Epoxy) ואז הדפסת כיתוב חדש. התהליך הזה חסין לבדיקת אצטון פשוטה ולכן פותחה בדיקת המסיסות בחום (Heated Solvent Test) המאפשרת להסיר את הכיסוי של הרכיב החשוד כמזויף.
בדיקת אצטון (Acetone):
בדיקת אצטון הינה בדיקת הרס "עדינה" לזיהוי כיתוב מחדש של הרכיב (Remarking). בדיקת אצטון לרכיב החשוד כמזוייף מתבצעת ע"י טבילת מטוש באצטון ושפשוף המטוש על משטח הרכיב מספר פעמים לפחות באותו כיוון. בדיקה אם בפעולה הנ"ל הוסר הכיתוב מהרכיב או הלוגו לאחר השימוש באצטון. מחיקת הסימון בבדיקה מהווה כישלון של הבדיקה וחשד לזיוף (איור 1). בבדיקה מחפשים סימני צבע שחור על המטוש ולאחר מכן בודקים את הפריט עם הגדלה (מינימום פי 30) כדי לברר האם הוסרה שכבת גימור פני השטח המקורי, ואם יש סימוני לייזר או סימני דיו. מחפשים עדויות של שריטות או סימני חול על-פני השטח. במידה ונצפים שינויים בטקסטורה או בצבע לאחר הסרת השכבה – קיים חשד לזיוף. בודקים האם ישנם סימני כיתוב ישן והאם הסימון של רגל 1 שמר על צורתו המקורית. התוצאות המתקבלות מבדיקת אצטון משוות לתוצאות קודמות.
בבדיקת ההלחמה (Solder-ability) נבדק שיעור כיסוי הבדיל על רגלי הרכיב (Leads). במצב בו רגלי הרכיב מחומצנות או עם קורוזיה, אחוז הכיסוי של הבדיל קטן (איור 2). הבדיקה מבדילה בין רגלי רכיבים המכילות עופרת וכאלו שלא מכילות עופרת. מערך הבדיקה כולל אמבטיית בדיל ללא עופרת ואמבטיית בדיל עם עופרת.
בהתאם לסוג הרכיב (RoHS, Lead Free, Leaded) טובלים את רגלי הרכיב ב-Flex ואחר-כך באמבטיית הבדיל המתאימה, ובודקים תחת מיקרוסקופ (הגדלה של פי 20 לפחות) את רמת הכיסוי המתקבלת. במצב שבו ציפוי הבדיל ברגלי הרכיב הוא פחות מ-95% ו/או מתגלים סדקים או חורים ברגלי הרכיב – קיים חשד לרכיב מזוייף.
זו בדיקה הורסת המבוצעת על-ידי מסיסות בחום (Heated Solvent Test). מחממים את הרכיב לטמפרטורה של 105°C למשך 45 דקות כאשר חציו של הרכיב (המקום שבו בוצעה בדיקת האצטון) טבול בתוך חומר ממוסס שהותאם לרכיב. לאחר הוצאת הרכיב מהתמיסה משפשפים את משטח הפריט בעזרת מטוש ובוחנים הן את הרכיב והן את המטוש תחת מיקרוסקופ בהגדלה של 10-40. במידה והרכיב מזוייף, ניתן לראות הסרה של שכבת הגימור מפני השטח המקורי של הרכיב, שיירים של סימוני לייזר או סימני דיו ואפילו שריטות או סימני חול על-פני השטח.
חשיפת ה-Die של הרכיב:
בדיקת חשיפת המבלט (Die) היא בדיקה הורסת שנועדה לבדוק את שם היצרן על-גבי המבלט. במהלך הצפייה במיקרוסקופ, נבדקים כיתובים שונים על המבלט, נוכחות של קורוזיה על המבלט, לוגו של יצרן, שנת יצור, מספר רכיב, וכו'. בדיקה זו נקראת De capsulation הסרת אריזת הרכיב וגילוי המבלט, ביצוע אנליזה לפני המבלט וחיפוש סימנים לזיוף או הונאה. הסרת אריזת הרכיב מבוצעת באמצעות הכנסת הרכיב לתנור בטמפרטורה של 650°C למשך 15-20 דקות.
לאחר הוצאת "פירורי" הרכיב מהתנור נדרש לבודד את המבלט ולהסיר שאריות לכלוך עליו בעזרת מתיל פירולידון (Methyl-Pyrrolidone). במידה ומתגלה בעיה בזיהוי הכיתוב על-גבי הרכיב אחרי בחינה במיקרוסקופ נדרש לבחון כיתוב על פני רכיב “GOLD” והשוואת התוצאות המתקבלות לתוצאות שהתקבלו כבר בעבר או תוצאות ידועות.
חברת סולאר-אדג' (SolarEdge) מתכננת לחנוך בחודש אוגוסט הקרוב את מרכז הפיתוח החדש בתחום מערכות אל-פסק (UPS) במודיעין. בין השאר יפותחו בו פתרונות ייעודיים למרכזי נתונים ולחוות שרתים. כך נודע ל-Techtime. המרכז פועל במסגרת חטיבת Critical Power של סולאר-אדג', ומתוכנן להעסיק כמה מאות עובדים. במקביל, החברה נמצאת כיום בשלבים האחרונים של הקמת מפעל ייצור אלקטרוני בציפורית, אשר גם הוא צפוי להיפתח באוגוסט 2020, ולהעסיק בשלב הראשון כ-300 עובדים.
מפעל הייצור בציפורית תוכנן להעסיק כ-150 עובדים ולהתחיל לפעול בתחילת 2019 באתר בשטח של 10,000 מ"ר שהחברה שכרה ל-10 שנים. אלא שהקמתו סבלה מעיכובים רבים, והוא ייפתח באיחור של יותר משנה וחצי, אולם יפעל במתכונת כפולה בהיקפה מהתוכנית הראשונית. המפעל בציפורית ישמש לייצור סדרתי בקנה מידה מלא, לייצור אבות טיפוס של מוצרים חדשים ולפיתוח ציוד ייצור אוטומטי וציוד בדיקות עבור הצרכים של החברה, כולל עבור קווי ייצור שהיא מפעילה אצל קבלני משנה.
דור חדש של מערכות UPS נבדק אצל הלקוחות
פעילות סולאר-אדג' בתחום ה-UPS מתבססת על חברת גמאטרוניק הירושלמית, שנרכשה במאי 2018 תמורת 41 מיליון דולר. מרכז הפיתוח החדש יחליף את מרכז הפיתוח הירושלמי שהוקם על-ידי גמאטרוניק. המרכז החדש יעסיק מספר כפול של עובדים בהשוואה למרכז המקורי. במקור, עם השלמת העיסקה, הצטרפו לסולאר-אדג' כל 120 עובדי גמאטרוניק.
מערך של ארבעה מכשירי UPS ממשפחת B300, שהיא החזקה ביותר של החברה
בשיחת ועידה עם משקיעים לאחר פרסום הדו"ח השנתי בפברואר 2020, גילה מנכ"ל החברה צבי לנדו, שהחברה מפתחת מערכות אל-פסק ייעודיות עבור השוק המסחרי. "ברבעון האחרון ביצענו חמישה מבחני הערכה של המערכות החדשות. המבחנים עברו בהצלחה והמשוב מהלקוחות היה חיובי. אומנם מדובר עדיין בהיקף קטן בהשוואה לפעילות שלנו בתחום הסולארי, אולם תגובת הלקוחות מעודדת מאוד". מניית החברה התאוששה מהשפעת הקורונה, והחברה נסחרת בנסד"ק לפי שווי של כ-7.24 מיליארד דולר.
מערכת הכרחית בכל דטה-סנטר
מערכות אל-פסק מספקות גיבוי למערכות קריטיות המחוברות למערכת החשמל, וצריכות להמשיך לפעול גם כאשר יש תקלות ברשת החשמל. ריבוי השיבושים באספקת החשמל המרכזית מחייב כיום חברות כמעט בכל התחומים, מענן, IT וטלקום ועד מרכזי מידע ותעשיות כבדות, ואפילו צרכנים ביתיים, לעשות שימוש במערכות אל-פסק מתקדמות כדי להבטיח פעילות רציפה.
להערכת חברת המחקר Global Insights, שוק ה-UPS יצמח להיקף של כ-14 מיליארד דולר ב-2026, מתוכו יסתכם שוק האל-פסק למרכזי נתונים בכ-5 מיליארד דולר. בין השחקניות המרכזיות בתחום: ABB, סימנס, Eaton וחברת מיצובישי אלקטריק.
בתמונה למעלה: קובי ונטורה במרכז ההדרכות בנצר סירני
כללי הריחוק החברתי וההשבתה הכמעט מלאה של התעופה העולמית פוגעים קשה בתעשייה הטכנולוגית, אולם במקרים מסויימים יש בהם יתרונות בלתי צפויים. כך גילתה לאחרונה חברת Aleader Europe הפועלת מישראל ומנוהלת על-ידי קובי ונטורה (הבעלים של חברת הנציגויות ASI Technologies). חברת Aleader Europe נמצאת בבעלות ASI ואחראית על הגדרת הדרישות והשיווק הגלובלי של מערכות AOI מתוצרת Aleader הסינית, המספקות בדיקת איכות של כרטיסים אלקטרוניים בקצה קו הייצור.
לחברה היו ציפיות רבות לקראת שנת 2020. בחודש נובמבר 2019 היא הציגה בתערוכת פרודוקטרוניקה במינכן את מכונת הבדיקות החדשה ALD8720S, המספקת בדיקות 3D מלאות של הכרטיס. במכונה הזאת שולבו מספר תפישות חדשות שפותחו בישראל ובסין: מערכת בינה מלאכותית הלומדת את קובץ הגרבר ומקצרת את זמני ההכנה בכ-70%, מודול תיכנות עצמי המאפשר למכונה לבצע את רוב ההכנות באופן אוטומטי, יכולת בחירה של פרופילי בדיקות שונים המותאמים לתקנים תעשייתיים שונים, ותוכנת בינה מלאכותית לקריאת הכיתובים שעל-גבי הרכיבים.
אלא שאז החלה להתפשט מגיפת הקורונה בעולם, והדרך אל הלקוחות נחסמה. "בעקבות המגיפה נאלצנו למצוא דרכים חדשות להגיע אל הלקוחות", סיפר קובי ונטורה ל-Techtime. "בלית ברירה התחלנו לבצע הדגמות בזום ממרכז ההדרכות שלנו בנצר סירני, ואז גילינו עולם חדש. במקום לנסוע לחו"ל, ללון בבתי מלון ולהגיע אל הלקוח, אנחנו מבצעים הדגמה ראשונית באמצעות הציוד שיש אצלנו ועונים מיידית לכל שאלה. בשלב הבא הלקוח שולח אלינו את הכרטיס שלו, ואנחנו מבצעים בדיקת 3D AOI על-גבי המוצר שלו, מולו, בזום, בזמן אמת. בזכות השיטה הזאת כבר קיבלנו מספר הזמנות לגרמניה.
"זה עובד מצויין. גילינו שיטה מאוד אפקטיבית שנאמץ אותה גם אחרי שיסתיים המשבר. לשיווק במתכונת הזאת יש יתרונות נוספים: במקרים רבים אין למפיץ המקומי את הידע שיש לנו, ולכן אנחנו מציעים למפיצים להפנות אלינו את הלקוחות כדי לבצע הדגמות ישירות. הדבר חוסך לנו הוצאות רבות, מסייע להכשיר ולאמן את המפיצים ומגדיל בשיעור עצום את המפגשים שמסתיימים בעיסקה. כמעט כל הדגמה מביא למכירה".
מנהל המוצר של Aleader, ואדים שישוב, מציג את ממשק הניהול החדש במערכת ALD8720S, שפותח לפי הדרישות שלו
קו ייצור ייעודי במתקן בקרמוס בקיסריה. צילומים: Techtime
חברת בקרמוס טכנולוגיות (Beckermus Technologies) מקיסריה מקימה תשתית לייצור המוני עבור לקוחות מרכזיים, אשר תוכל בשלב הראשון לספק מענה לחמישה קווי ייצור שונים. החברה החלה בהכשרת מבנה תעשייתי לצד המתקן הקיים באזור התעשייה הדרומי בקיסריה ובהכנת אולם גדול המתוכנן לחלוקה מודולרית ברמת חדר נקי, שבתוכו יוקמו קווי הייצור של הלקוחות.
בשלב הראשון מדובר בהשקעה של כ-2.6 מיליון שקל. מנכ"ל משותף של בקרמוס, עודד בקרמוס, סיפר ל-Techtime שהכשרת המתקן היא חלק מהרחבת המודל העסקי של החברה, וכניסה לפרוייקטי ייצור המוניים בשותפות עם הלקוחות. עם השלמת המהלך בשבועות הקרובים, יתמקד המתקן הקיים היום בחברה בפיתוח תהליכי ייצור, בהבאת מוצרים חדשים אל קו הייצור (NPI) ובייצור בסדרות של עד עשרות אלפי יחידות בחודש, כאשר הייצור ההמוני יתבצע בקווי הייצור החדשים שיוקמו בשיתוף עם הלקוחות.
במקביל, החברה מתכננת להגדיל את כוח האדם ולקלוט עובדים נוספים עבור הקווים החדשים. לדבריו, ההחלטה על המהלך החדש התקבלה בעקבות מספר התפתחויות בשוק: צורך של לקוחות בארץ ובאירופה לבניית קווי ייצור ממודרים, ודרישות איכות מחמירות שהלקוחות צריכים לעמוד בהן בתחום הפוטוניקה לשוקי הרפואה, רכב חכם, מציאות מדומה/רבודה, ותקשורת אופטית במסגרת מערכות הדור החמישי (5G).
אחת מהלקוחות האלה היא חברת מדטרוניק (Medtronic) שהחליטה לבצע אצל בקרמוס את ייצור האנדוסקופים לניתוחי מוח, אשר פותחו על-ידי ויז'ן-סנס (Visionsense) הישראלית שנקנתה על-ידה בחודש אפריל 2018 תמורת כ-65 מיליון דולר.
לקוחות באירופה מחפשים ייצור ישראלי
לאחרונה זכתה בקרמוס בלקוח גדול נוסף: חברה בינלאומית גדולה החליטה להעביר לידיה את הייצור של מכלולים אופטיים מבוססי לייזר. במסגרת הפרוייקט, הוקם בחברה קו ייצור ייעודי עבור אותה חברה (בתמונה למעלה). מנהל התפעול והפיתוח העסקי של בקרמוס, מרקי לוי, סיפר שהדרישה לפתרון החדש מגיעה לאחרונה גם מלקוחות באירופה המתעניינים בהקמת קו ייצור בארץ על-ידי קבלן ייצור מומחה בתחומי המיקרואלקטרוניקה והאופטיקה.
אולם הייצור החדש. בימים הקרובים יחלו עבודות המרתו לחדר נקי גדול מימדים
מנכ"ל משותף אורן בקרמוס, אמר שלמודל החדש יש יתרונות נוספים. "אנחנו מחזיקים ציוד מתקדם מאוד למו"פ ופיתוח תהליכי ייצור, אולם כשעוברים לייצור המוני יש צורך במכונות בעלות מאפיינים שונים. למשל, יש לנו מערכת Active Alignment של חברת ficonTEC הכוללת את כל המודולים והאפליקציות. אבל ברגע שאתה מגיע לקו הייצור, אתה זקוק למכונה הכוללת רק את התכונות הנדרשות למוצר. לכן בקו הייצור הייעודי פועלות מערכות ficonTEC שהותאמה לצרכים היעודיים של הפרוייקט".
הלקוחות אוהבים פרטיות
עודד בקרמוס אמר ששיטת העבודה החדשה מעניקה לחברה גמישות תפעולית ויכולת לעמוד בדרישות מיוחדות של הלקוחות. "הרבה פעמים הלקוחות דורשים קו ייצור ייעודי כדי למדר אותו משאר קווי הייצור באתר, ולנהל אותו בהתאם לדרישות מיוחדות שלהם. במתקן החדש אנחנו גם מקימים משרדים עבור הלקוחות. לכל לקוח בעל קו ייצור, יהיה גם משרד באתר שממנו הוא יוכל לפקח מקרוב על קו הייצור שלו".
בקרמוס היא חברה משפחתית המספקת שירותי ייצור להרכבות מיקרואלקטרוניקה ומיקרו-פוטוניקה, ומנוהלת על-ידי האחים אורן ועודד בקרמוס. קו הייצור הנוכחי של החברה משתרע על-פני שטח של כ-1,500 מ"ר, שאליו יתווסף המתקן הנמצא כעת בהקמה.
חברת USR המעסיקה כ-500 עובדים בשלושת אתריה: כרמיאל, ירושלים ונתניה, השלימה שדרוג בקווי הייצור בהשקעה של כמה מאות אלפי דולרים. במסגרתו היא רכשה מערכת הלחמה בעיבוי (Condensation Reflow Soldering) מדגם CondensoXC (בתמונה למעלה) של חברת Rehm Thermal Systems הגרמנית. המערכת מבצעת הלחמת בעיבוי בתהליך מיוחד שבו אדים של נוזל ייעודי (Galden) מוזרקים ומתעבים על-גבי הכרטיס, ומעבירים אליו את האנרגיה הדרושה לחימום משחת ההלחמה וליצירת הלחמה איכותית (שרטוט למטה).
בזכות תהליך העיבוי, הטמפרטורה נשארת קבועה וניתן להגן על הכרטיס מבפני התחממות-יתר. ההלחמה נעשית בסביבה נטולת חמצן. המערכת מבטיחה הגנה בפני חימום-יתר וכוללת אפשרות לביצוע ואקום בכל שלבי התהליך, כדי לצמצם את מספר החללים (Voids). מכיוון שתהליך הוואקום מתבצע בתא ההלחמה, אין איבוד חום ואין צורך לבצע חימום נוסף באמצעות קרינת אינפרא-אדום.
חברת USR מסרה שהמערכת מספקת ביצועים טובים יותר ביחס להלחמת Reflow סטנדרטית, ומאפשרת הלחמה של מסות טרמיות גבוהות וקטנות כאחד. בנוסף, המעגל לא נמצא בתנועה ולכן אין סכנת סטייה במיקום הרכיבים.
תיאור סכמטי של מערכת הלחמת Reflow באמצעות עיבוי. מקור: Rehmסמנכלי"ת מכירות וקשרי לקוחות רונית שלו
בנוסף, USR גם רכשה מערכת הפרדת כרטיסים ידנית חדשה מדגם DPF300 של חברת Piergiacomi האיטלקית, המצטרפת למערך הפרדת הכרטיסים האוטומטי מדגם Y-S168SA של חברת Aurotek הטאיוואנית. המערך הידני מיועד לספק מענה מהיר לצורך בביצוע ייצור ראשוני של הכרטיסים (NPI). הוא חוסך את הצורך בכתיבת תוכנה, ומאפשר את תחילת הייצור עוד לפני שהתקבל המתאם הייעודי הדרוש לייצור המוני.
לדברי סמנכלי"ת מכירות וקשרי לקוחות בחברת USR, רונית שלו, החברה הצטיידה לאחרונה במערכות נוספות, בהן: מערכת בדיקה ויזואלית תלת-מימדית (AOI/3D) ו-JTAG מסוג קוראליס. "אנחנו נמצאים כעת בשלבים מתקדמים של מהלך שיביא להחלפת מערכת ה-ERP המפעלית שלנו, ובתהליך מסודר של ניתוח יכולות והזדמנויות (SWOT/TOWS) ובדיקת הביצועים של מכונות ייצור נוספות (Benchmark) – במטרה לבצע רכישות נוספות בהיקף גדול מאוד".
יעקב לוי נכנס השבוע לתפקיד מנכ"ל חברת ר.ה. אלקטרוניקה (RH Electronic) מנוף הגליל (לשעבר נצרת עלית). כך נודע ל-Techtime. לוי מחליף בתפקיד את יעקב רוזנברג, בעל השליטה בחברה ביחד עם גדליה המרמן. בעקבות המינוי ישמש רוזנברג כיו"ר החברה, לאחר שבשנים האחרונות הוא מילא את שני התפקידים: המנכ"ל והיו"ר. יעקב לוי (בתמונה למעלה), בן 46, הוא בעל תואר ראשון בשיווק מאוניברסיטת דרבי. הוא מגיע ל-RH מחברת AMS מפארק אפק שבראש העין, שאותה הוא ניהל משנת 2011.
חברת AMS העסיקה כ-150 עובדים וסיפקה שירותי ייצור, הרכבות וניהול שרשרת האספקה משלב התכנון ועד לאספקת/משלוח המוצרים ללקוח. בתחילת דצמבר 2018 היא נרכשה על-ידי פי.סי.בי טכנולוגיות ופועלת כיום כחטיבה במסגרת פי.סי. בי. בתפקיד מנכ"ל AMS, לוי היה אחראי על תוכנית הבראה שכללה ארגון מחדש של החברה והפיכתה מחברה ציבורית מפסידה הנסחרת בבורסה בתל-אביב, לחברה פרטית וריווחית. באפריל 2019 הוא פרש מחברת AMS/PCB.
חברת ר.ה אלקטרוניקה היא אחת מקבלניות שירותי הייצור האלקטרוני הגדולות בישראל. היא מעסיקה כ-800 עובדים ומספקת שירותי ייצור והרכבת מערכות אלקטרטניות למגזרים שונים, בהם: התעשייה הבטחונית, מכשור רפואי, תקשורת מוצרים תעשייתיים ועוד. היא נמצאת בבעלות חברת ר.ה. טכנולוגיות, המחזיקה גם במפעלי ייצור בסין, ברומניה ובארצות הברית. לאחרונה העריך לוי בראיון ל-Techtime שבריחת הייצור למזרח נבלמה חלקית. "הלקוחות גילו שלמזרח יש גם חסרונות ועלויות עקיפות גבוהות. הקבלניות הישראליות פיתחו מומחיות בייצור High Mix Low Volume שהוא מתאים ללקוחות הישראלים. נוצרה יציבות מסוג חדש".
קו SMT בחברת RH Electronics בעיר נוף הגליל. צילום: Techtime
מפעל הייצור בפתח תקווה של קבוצת ניסטק (Nistec), קיבל החודש הסמכה לתקן האיכות המחמיר של תעשיית הרכב, 16949IATF . בעקבות ההסמכה, הוא מאושר לייצור מערכות אלקטרוניות ממונעות שישולבו בתעשיית הרכב העולמית. "קבלת התקן הזה מרגשת אותי במיוחד", אמר מנהל אבטחת האיכות בחברה, מוטי סידון (בתמונה למעלה עם תעודת ההסמכה). "אנחנו קבלן המשנה הראשון בארץ שיש לו את התעודה הזאת. היא מעידה שניהול האיכות אצלנו הוא מהגבוהים בעולם".
הוא מסר ל-Techtime שגם בעבר החברה ייצרה כרטיסים אלקטרוניים עבור תעשיית הרכב בארץ, "אולם מכיוון שתחום הרכב לא היה מפותח, הכרטיסים שימשו לייצור דגמים ואבות טיפוס ולכן הלקוחות לא דרשו את התקן הבינלאומי של תעשיית הרכב. כיום הלקוחות שלנו משווקים ומוכרים את המוצרים שלהם למספר רב יצרני רכב בעולם, כולל ליצרנים המובילים, ולכן הם דורשים שהיצרן יהיה מוסמך לתקן החדש של תעשיית הרכב".
מדובר בעידכון של תקן קודם שנקרא בעבר ISO/TS-16949, וכיום הוא קיבל את השם IATF16949-2016. הבדיקות נעשו על-ידי חברת ההסמכות הבריטית URS Certification במחצית השנייה של ספטמבר השנה ונמשכו חמישה ימים לאורך משמרות היום ומשמרות הלילה. ההיערכות של ניסטק לבדיקה כללה לימוד סעיפי תקן מיוחדים, שהם שונים באופיים מכל שאר התקנים שבידי המפעל, עידכון נוהלי העבודה וביצוע הדרכות לעובדים. במהלך הבדיקה התגלו מספר סוגיות הדרושות תיקון. הערות שנמצאו בסיקור טופלו ונשלחו לגוף הסוקר לאישור.
החודש, ב-9 לאוקטובר 2019, העניקה URS את תעודת ההסמכה לניסטק. סידון מסר שהתעודה מאפשרת לחברה לייצר מערכות אלקטרוניות העומדות בדרישות של יצרניות הרכב הגדולות בעולם, כמו פולקסווגן, טויוטה, ג'נרל מוטורוס, מרצדס, הונדה ועוד.
קבלנית הייצור האלקטרוני הפיליפינית Integrated Micro-Electronics קיבלה הסמכה לתקן האיכות IATF16949 של תעשיית הרכב. החברה הודיעה שההסמכה ניתנה על-ידי מעבדת ההסמכות השווייצרית Société Générale de Surveillance, למפעל הייצור שלה הפועל בעיר Pingshan בסין (בתמונה למעלה). תקן IATF16949 מתמקד בבניית מערכות בקרת איכות שנועדו למנוע תקלות בייצור ובזבוז של חומרי גלם בתעשיית הרכב. התקן הזה ניתמך כיום על-ידי רוב יצרניות הרכב הגדולות בעולם.
נשיא ומנהל התפעול הראשי של IMI, ג'ילס ברנרד, אמר שההסמכה תרחיב את כושר ייצור והיכולות של החברה בתחום הרכב. חברת SGS השווייצרית נחשבת למעבדת הסמכת התקנים הגדולה בעולם. היא פועלת מהעיר ג'נבה בשווייץ ומעסיקה כ-9,700 עובדים. חברת IMI היא ענקית ייצור המתחרה בקבלניות הייצור הסיניות ונחשבת לחברת ה-EMS ה-17 בגודלה בעולם במונחי מכירות. לאחרונה היא דורגה חמישית בעולם בהיקף ההרכבות האלקטרוניות לתעשיית הרכב.
בשנת 2018 הסתכמו מכירותיה בכ-1.35 מיליארד דולר. היא נמצאת בשליטת תאגיד Ayala הפיליפיני המחזיק ביותר מ-50% ממניותיה, ומעסיקה כיום כ-15,000 עובדים ב-20 מפעלי ייצור הפועלים בסין, בפיליפינים, בארצות הברית, במקסיקו, בבולגריה, בצ'כיה, בגרמניה ובבריטניה.
במחצית הראשונה של שנת 2019 הסתכמו המכירות של חברת פי.סי.בי טכנולוגיות ממגדל העמק (PCB Technologies) בכ-54 מיליון דולר, בהשוואה למכירות בהיקף של כ-50 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2018. ככל הנראה מדובר בעלייה הנובעת מעיסקת רכישת חברת AMS מראש העין, שהושלמה בחודש דצמבר 2018.
ברבעון הראשון של השנה הסתכמו המכירות ב-28.8 מיליון דולר בהשוואה לכ-25.1, בעיקר בזכות תוספת המכירות של AMS. ברבעון השני הסתכמו המכירות ב-25.2 מיליון דולר, בהשוואה ל-24.9 מיליון דולר ברבעון המקביל 2018, כאשר החברה מדווחת על ירידה קלה ברווח הגולמי, עקב אי-מיצוי הסינרגיה שבעסקת המיזוג.
תחום פעילות חדש: תכנון מארזים
העיסקה יצרה חברת ייצור ישראלית בהיקף של כ-750 עובדים, הכוללת את החברה האם במגדל העמק והחברה הבת AMS המעסיקה כ-120 עובדים, ופועלת מראש העין. חברת פי.סי.בי מספקת שירותי ייצור מעגלים מודפסים ושירותי ייצור והרכבה אלקטרונייים בעיקר לתעשייה הביטחונית ולתעשיית המיכשור הרפואי. בדו"ח השנתי של 2018 היא דיווחה שהאסטרטגיה שלה מבוססת על מתן פתרון מלא הכולל ייצור מעגלים מודפסים וביצוע הרכבות תחת קורת גג אחת.
במסגרת הזאת היא מתכננת להרחיב את הפעילות באמצעות העמקת פעילות השיווק והמכירות בחו"ל, ופיתוח תחום עסקי חדש, של תכנון, ייצור והרכבת מכלולים של מארזים מתקדמים. כיום המכירות של פי.סי.בי מתחלקות כמעט שווה בשווה בין שני התחומים: המכירות בתחום המעגלים המודפסים תפסו כ-46% ממכירותיה ב-2018, והמכירות בתחום ההרכבות תפסו 54% מהמכירות.
פי.סי.בי מקווה לקבל תקן MIL-PRF-31032 במהלך 2020
להערכתה, היא מחזיקה בכ-12% מהשוק המקומי של מעגלים מודפסים. שאר השוק מתחלק בין ייבוא מהמזרח הרחוק, מאירופה ומארה"ב (74% מהשוק), ומכירות של המתחרה העיקרית שלה, אלטק מפתח תקווה. במסגרת המאמץ להרחיב את הפעילות בתחום המעגלים, היא החליטה לחדש את ההסמכה לייצור מעגלים מודפסים בתקן MIL-PRF-31032 של משרד הביטחון האמריקאי.
החברה החזיקה בתקן הזה עד לשנת 2015, אולם הפסיקה את ההסמכה לאחר שהגיעה למסקנה שהרוב המוחלט של לקוחותיה, גם מהשוק הביטחוני, מסתפקים בתקן IPC Class-III. לאחרונה היא העריכה שכעת היא זקוקה לתקן החדש, ופנתה אל משרד הביטחון בארה"ב לקבל את ההסמכה. תהליך הבדיקות, ההיערכות והאישור צפויים להסתיים ברבעון השלישי של 2020.
אנו עושים שימוש בקבצי עוגיות לצרכים שיווקיים ושיפור חוויית השימוש באתר. איסוף המידע באתר נעשה באופן אנונימי, למעט בטפסי יצירת קשר והרשמה לניוזלטר בהם אתם מתבקשים למלא פרטים אישיים. אנו עושים שימוש במגוון תוכנות לאיסוף וניתוח אנליטי של הנתונים באופן אנונימי לרבות: גוגל אנליטיקס, פייסבוק פיקסל ועוד.
What personal data we collect and why we collect it
We collect anonymous data on visitors in this website for business purposes such as enhancing user experience, digital marketing and search engine optimization.
We collect personal data such as email address and names on various forms – all forms present in this website include consent checkboxes and clear reason for collecting the data: general inquiries on our products, newsletter subscription, professional inquiries job applications. All forms are designed in accordance with GDPR requirements.
Comments
When visitors leave comments on the site we collect the data shown in the comments form, and also the visitor’s IP address and browser user agent string to help spam detection.
An anonymized string created from your email address (also called a hash) may be provided to the Gravatar service to see if you are using it. The Gravatar service privacy policy is available here: https://automattic.com/privacy/. After approval of your comment, your profile picture is visible to the public in the context of your comment.
Media
If you upload images to the website, you should avoid uploading images with embedded location data (EXIF GPS) included. Visitors to the website can download and extract any location data from images on the website.
Contact forms and newsletter
We use Gravity Forms as our platform of choice for all forms present in this website. Forms present in this website have been modified to fit GDPR requirements.
Unless specifically specified and approved by visitor, we do not use the collected data for marketing purposes.
We use Mailchimp to collect email addresses and send periodical marketing materials to our customers.
Handling and management of all email addresses and mailing operations is conducted under GDPR terms and guidelines provided by Mailchimp.
All subscribers are able to change their subscriptions preferences or unsubscribe at any given time.
Techtime has accepted the Data Processing Addendum agreement provided by Mailchimp for all its Mailchimp accounts.
All our lead collection forms have been altered in accordance with GDPR requirements and now include unchecked checkboxes in order to accept the explicit consent of the user prior to form submission.
Cookies
If you leave a comment on our site you may opt-in to saving your name, email address and website in cookies. These are for your convenience so that you do not have to fill in your details again when you leave another comment. These cookies will last for one year.
If you have an account and you log in to this site, we will set a temporary cookie to determine if your browser accepts cookies. This cookie contains no personal data and is discarded when you close your browser.
When you log in, we will also set up several cookies to save your login information and your screen display choices. Login cookies last for two days, and screen options cookies last for a year. If you select “Remember Me”, your login will persist for two weeks. If you log out of your account, the login cookies will be removed.
If you edit or publish an article, an additional cookie will be saved in your browser. This cookie includes no personal data and simply indicates the post ID of the article you just edited. It expires after 1 day.
Embedded content from other websites
Articles on this site may include embedded content (e.g. videos, images, articles, etc.). Embedded content from other websites behaves in the exact same way as if the visitor has visited the other website.
These websites may collect data about you, use cookies, embed additional third-party tracking, and monitor your interaction with that embedded content, including tracing your interaction with the embedded content if you have an account and are logged in to that website.
Analytics
We use Google Analytics regularly for monitoring user behavior and traffic sources and utilize the gathered information for enhancing user experience and for business purposes.
The use of Google Analytics in done according to GDPR terms and guidelines provided by Google.
Legal Entity: Techtime.
Primary Contact (a.k.a. “Notification Email Address”): [email protected] – this email is designated for receiving notices under the Google Ads Data Processing Terms.
Who we share your data with
We use various cloud platforms and third party providers for the purpose of operating this website.
We do not share or sell your data for any commercial purpose other than specified above.
We use the following processors for the operating this website and executing related digital marketing campaigns:
WP Engine – Hosting Provider
Cloudflare – Cloud based security and web performance processor.
Google Cloud Platform – data centers provider for WP Engine
Sucuri – Website security provider
Mailchimp – Newsletter service provider
Google Analytics, Adwords, Webmasters
Facebook – We use Facebook for advertising and place tracking code on our website for enhancing digital marketing campaigns (i.e – Facebook Pixel).
Planwize Ltd – Digital Marketing Agency.
How long we retain your data
If you leave a comment, the comment and its metadata are retained indefinitely. This is so we can recognize and approve any follow-up comments automatically instead of holding them in a moderation queue.
For users that register on our website (if any), we also store the personal information they provide in their user profile. All users can see, edit, or delete their personal information at any time (except they cannot change their username). Website administrators can also see and edit that information.
What rights you have over your data
If you have an account on this site, or have left comments, you can request to receive an exported file of the personal data we hold about you, including any data you have provided to us. You can also request that we anonymize or erase any personal data we hold about you. This does not include any data we are obliged to keep for administrative, legal, or security purposes.
Request for Receiving Data Associated with One’s Email Address
Users may request to receive access to all related information submitted to this website for their review.
In accordance with GDPR compliance, user may further request the anonymization of such data.
In order to request access for all data associated with a given email address, users may submit the request here. Users then receive an email with a link to a page with all related information.
The link is valid for 24 hours. Users may submit additional request for the same email address once in every 24 hours.
A request for anonymization should be sent separately: User may select the data he or she wishes the site owner to anonymize so it cannot be linked to his or her email address any longer. An email confirmation will be sent once linked data has been successfully anonymized.
Where we send your data
Visitor comments may be checked through an automated spam detection service. All our processors and third party providers comply with GDPR requirements and apply privacy by design and necessary measure to ensure that personal data is being processed and handled in accordance with requirements. The list of our third party service providers and processors is listed above.
Contact information
For all privacy-specific concerns inquiries, you may contact us at [email protected]
How we protect your data
We use rigorous practices in order to protect our website and data collected, as well as world class cloud and hosting providers.
Communication between visitor and the server is encrypted using SSL.
The site is protected with web application firewall and is undergoing daily security scans, regular software updates by a dedicated team in order to minimize the risk of data breach.
What data breach procedures we have in place
Once a data breach is detected, our providers execute a dedicated standard operational procedure in order to assess the scope and potential damage, provide immediate remedy, patch any potential security holes and notify users who may be affected by the breach.
We may contact affected users with one or more form of communication within 72 hours and provide the needed information as to the scope of the data breach and actions taken.
What third parties we receive data from
We do not receive data from third parties for our marketing campaigns.
What automated decision making and/or profiling we do with user data
We may apply remarketing/retargeting methods while conducting online advertising using Google Facebook and the likes.
The above is conducted by applying various tracking codes into our website in order to track and retarget users based on
By visiting and using this website you are hereby provide your consent for the use of the above means and methods.
