תעשיית השבבים הישראלית צומחת בההדרגה מאז אמצע שנוות ה-70, והולידה חברות בעלות השפעה עמוקה על השוק הישראלי. אולם השינויים התכופים בשוק והמהפיכות הטכנולוגיות המאפיינים את התעשייה הזו, גורמים לכך שעתיד התעשייה טמון בסביבה רחבה ודינמית של חברות הזנק אשר מביאות לשוק רעיונות חדשים וטכנולוגיות פורצות דרך. בתחום הזה קיימת בישראל סביבה תוססת מאוד של חברות קטנות בעלות טכנולוגיה עמוקה. בעקבות מחקר שוק שבוצע על-ידי Earth & Beyond Ventures ו־Deloitte Catalyst, הן פירסמו את מפת הסטארט-אפים של תעשיית השבבים בישראל.
70% מהמועסקים עובדים במרכזי הפיתוח של חברות זרות
מהמפה עולה שמדובר בסביבה תוססת הכוללת כ-70 חברות הזנק, אשר גייסו עד היום סכום כולל של כ-5.5 מיליארד דולר. חברות הסטארט-אפ הישראליות מתמקדות במספר תחומים מובחנים.
מעבדים ופתרונות עיבוד: 22 חברות שגייסו 1.8 מיליארד דולר. הן מפתחות שבבים להרצת פקודות ולעיבוד נתונים. בקטגוריה זאת נכללים תחומים כמו שבבים למודלי AI ושיטות חדשות של מחשוב דוגמת מחשוב אופטי, קוונטי, נוירומורפי ועוד.
חישה וצילום: 17 חברות שגייסו 2 מיליארד דולר, המפתחות חיישנים הקולטים אותות מהעולם הפיזי וממירים אותם לנתונים דיגיטליים.
תקשורת: 10 חברות שגייסו קרוב למיליארד דולר. הן מפתחות שבבים להעברת וקבלת נתונים בין מכשירים, מערכות או תשתיות.
זיכרון: 5 חברות שגייסו 350 מיליון דולר, אשר מפתחות שבבים האוגרים או שולפים נתונים דיגיטליים במהלך החישוב, לשימוש מיידי או ארוך טווח.
הספק: 4 חברות שגייסו כ-90 מיליון דולר לפיתוח שבבים המווסתים, ממירים או מנהלים אנרגיה חשמלית לצורך ייעול וייצוב פעולת המערכת.
תשתיות שבבים: 12 חברות שגייסו 220 מיליון דולר, אשר מתמקדות בחדשנות לאורך שרשרת האספקה של ייצור שבבים.
החברות האלה הן מרכיב חשוב בתעשייה בוגרת שבתוכה הן פועלות. התעשייה הזו כוללת כיום כ-200 חברות גדולות ומבוססות המעסיקות כ-45,000 עובדים (כמעט רבע מהם עובדי אינטל ישראל). רבע מהחברות הן מרכזי מחקר ופיתוח של חברות בינלאומיות גדולות המעסיקים כ-70% מהעובדים בתעשייה. חלק ממרכזי הפיתוח האלה מבוסס על חברות ישראליות שנמכרו, דוגמת מלאנוקס, הבאנה לאבס, אנאפורנה, סלנו, גלילאו ואחרות.
תעשיית השבבים בארץ כוללת גם שני מפעלי ייצור שבבים (אינטל וטאואר). אחת מההצלחות הגדולות של התעשייה הישראלית היא בתחום המטרולוגיה – מערכות לבדיקות ומדידות איכות במהלך ייצור השבבים. בתחום הזה, להערכת מחברי הדו"ח, חברות ישראליות דוגמת נובה וקמטק, ומרכזי פיתוח זרים דוגמת אפלייד מטיריאלס, KLA וברוקר, אחראים לכ-30% מהשוק העולמי.
חברת proteanTecs מחיפה אשר פיתחה טכנולוגכיה לניטור ביצועי השבבים באמצעות גששים (Agents) המותקנים בהם כבר בשלב התכנון, וניתוח המידע המגיע מהם לאחר הייצור, הודיעה שיעילות הטכנולוגיה שלה הוכחה גם עבור התהליך המתקדם ביותר של חברת TSMC, ייצור בתהליך N2P (רוחב צומת של 2 ננומטר). החברה מסרה שמערכת הניטור שלה, proteanTecs Hardware Monitoring System, שולבה בתוך שבב של לקוח המיועד לשוק העיבוד עתיר הביצועים.
שבבי המבחון שיוצרו הועברו לבדיקה מקיפה ולהערכת ביצועים בכלים הסטנדרטיים, והתוצאות הושוו עם המידע שהתקבל ממערכת פרוטאנטקס. המבחן הראה שמערכת הניטור עומדת בציפיות שהוגדרו עבורה, ושהיא בשלה למעבר לייצור המוני ברכיבי 2 ננומטר. מנהלת הטכנולוגיה של proteanTecs, מייסדת-שותפה וה-CTO של החברה, אמרה שההסמכה לתהליך ה-2 ננומטר ממחישה את מעמדה המוביל של החברה בתחום הניטור וניתוח ביצועי שבבים.
"שיתוף הפעולה ההדוק עם TSMC מאפשר לנו לתמוך בלקוחות המשותפים של שתי החברות. השילוב של החומרה עם יישומי התוכנה שלנו, מעניקים ללקוחות מידע חשוב החל משלב התכנון ועד למעקב אחר תיפקוד הרכיבים בשטח. ספקי שירותים מקבלים ניטור רציף של ביצועי המערכות, יכולת ניהול הפסק דינמית ותובנות חשובות להמשך הפיתוח".
טכנולוגיה חדשה למדידת טמפרטורות בתוך השבב
אחת מהצלחות ההסמכה, נעוצה בכך שהחברה התגברה על בעיית מדידת הטמפרטורה בשבבי 2 ננומטר. המדידה המקובלת כיום מתבצעת באמצעות מערך דיודות תרמיות המבוססות על טרנזיסטור ביפולרי (BJT), אולם עקב דרישות המתח שלהן, הן לא מתאימות לשימוש בתהךיכיפם שמעבר ל-3 ננומטר. לכן לא ניתן להשתמש בהן בתהליך N2P. החברה פיתחה את חיישני הטמפרטורה Local Voltage and Thermal Sensor – LVTS אשר ממומשים באמצעות הטרנזיסטורים הקיימים בשבב, ומספקים דיוק מדידה של ±1.0°C. הם מתאימים לרכיבים הבנויים מטרנזיסטורי GAA של הדור הנוכחי ושל הדורות הבאים.
הבדיקה נעשתה במסגרת תוכנית השותפים הטכנולוגיים TSMC IP Alliance Program, אשר נחשבת לאחת מהפעילויות המרכזיות בתוכנית Open Innovation Platform – OIP של TSMC. הפלטפורמה המלאה של proteanTecs, אשר כוללת Agents, Sensors ותשתיות קישוריות, הותאמה לשימוש ברכיבים המיוצרים בטכנולוגיית nanosheet structure. היא קיבלה הסמכה מלאה מ-TSMC וזמינה כעת לשימוש מיידי עבור לקוחות TSMC. היא מתאימה ביותר ללקוחות המייצרים שבבים עתירי עיבוד לשווקים דוגמת AI, ענן, מובייל, רכב ותקשורת.
חברת proteanTecs הוקמה בשנת 2017 על-ידי חלק ממייסדי מלאנוקס ומאז הקמתה היא קיבלה השקעות בהיקף כולל של כ-250 מיליון דולר. בין המשקיעים בחברה: אביגדור וילנץ, אינטל קפיטל, קרן וולדן, ויולה ועוד. לפני שבועיים החברה השלימה גיוס הון רביעי בהיקף של 51 מיליון דולר שהתקיים בהובלת IAG Capital Partners ובהשתתפות Arm וסימנס. בגיוס השתתפו גם משקיעים קיימים כמו אביגדור וילנץ, אינטל, מדיהטק, Koch ופורשה.
אינטל וסופטבנק (SoftBank) הודיעו על הסכם השקעה בהיקף של שני מיליארד דולר במניות אינטל, אשר ייעשה לפי מחיר מניה של 23 דולרים. סופטבנק תרכוש את המניות במחיר של 23 דולר למניה. השלמת העסקה כפופה לתנאים מקובלים. בעקבות ההודעה אתמול (ג') ירדו מניות סופטבנק בטוקיו בכ-2.2%, ומניות אינטל בנסד"ק ירדו בכ-3.7% ובלילה עלו בכ-5.2% למחיר של כ-24.9 דולר למניה, והעניקו לה שווי שוק של כ-103.5 מיליארד דולר.
יו”ר ומנכ”ל סופטבנק, מסיושי סון, אמר שההשקעה האסטרטגית הזו "משקפת את אמונתנו שיכולות הייצור והאספקה של שבבים מתקדמים בארה”ב ימשיכו להתרחב, ושלאינטל יהיה תפקיד מרכזי בכך". מנכ”ל אינטל, ליפ-בו טאן, אמר שסופטבנק "שותפה למחויבות שלנו לחיזוק ההובלה הטכנולוגית והייצורית של ארה”ב. מסא ואני עובדים בשיתוף פעולה הדוק כבר עשרות שנים, ואני מעריך את האמון שהוא מביע באינטל".
אסטרטגיית AI חדשה
סופטבנק הבהירה שההשקעה קשורה לאסטרטגיה רחבה של ביצוע השקעות משמעותיות בתחום הבינה המלאכותית (AI). פירוש הדבר שהיא רואה באינטל פלטפורמה קריטית לייצור שבבים עבור AI. ייתכן שהמהלך קשור לאסטרטגיית ה-AI החדשה שאותה הציג ליפ-בו לפני כחודשיים: "בעבר פעלנו בתחום הבינה המלאכותית מתוך גישה ממוקדת סיליקון, בלא לבנות מערך כולל ומשולב של חומרה ותוכנה. אנחנו צריכים למקד את האסטרטגיה שלנו סביב ארכיטקטורת x86 בתחום מעבדי ה-CPU וארכיטקטורת xe בתחום מעבדי ה-GPU, אבל לעלות ברמת ההפשטה ולספק מוצרים הכוללים גם חומרה וגם תוכנה.
"אנחנו צריכים להבין את המגמות החשובות ביותר בתחום המחשוב, ולהגיב אליהן באמצעות גישה מערכתית שיש בה גם פיתוח תוכנה וגם פיתוח סיליקון. בחודשים הקרובים נספק יותר מידע על המהלך שאנחנו מבצעים בפיתוח יכולות AI מאוחדות הכוללות חומרה ותוכנה. המהלך הזה אומנם דורש זמן, אולם הוא חיוני כדי שאינטל תהיה רלוונטית גם בגל המחשוב הבא".
חידת ARM
מעניין לראות האם הדבר יביא להגברת שיתוף הפעולה בין אינטל לבין חברת ARM, שעל-פי הערכות שונות נמצאות 90% ממניותיה בידי סופטבנק. השיעור המדוייק ברור, שכן לאחר שרכשה ARM ב-2016 תמורת 32 מיליארד דולר, היא הוציאה אותה מהנפקה, החזירה אותה למסחר בנסד"ק ב-2023 וביצעה מספר עסקעות נוספות של מכירת מניות לציבור. מעניין לציין ש-ARM נסחרת כיום לפי שווי גדול בהרבה מזה של חברת אינטל: 149.3 מיליארד דולר.
במהלך כנס RISC-V Summit שהתקיים לפני כשבועיים בסין התבררה עובדה מפתיעה: סין הפכה למעצמת RISC-V גדולה ודינמית, בעלת השפעה עמוקה על ההתפתחות העולמית של ארכיטקטורת המחשוב הפתוחה. לכנס הגיעו 4,000 משתתפים מכל העולם, רובם מסין עצמה. במהלך הצגת הרכב הוועדות המקצועיות של ארגון RISC-V In International, התברר שנציגים סינים ממלאים בהן תפקידים בכירים ביותר, ומשמשים כיו"רים של ועדות מרכזיות כמו AI/ML SIG, Android SIG, Datacenter SIG, Platform Management Interface ועוד, ומשמשים סגני יו"ר בוועדות רבות נוספות.
הגילוי הזה חשף מהלך רחב היקף המתבצע בהובלה של ממשלת סין: הכוונת תעשיית הסמיקונדקטורס המקומית להיות המובילה העולמית בארכיטקטורת RISC-V הפתוחה, ולקדם אותה כתשתית מרכזית שתתחרה בארכיטקטורות הקנייניות מובילות היום בתעשייה, במיוחד x86 של אינטל ו-Arm של חברת ARM. המלחמה המסחרית הקרה המתנהלת בשני העשורים האחרונים בין המערב בראשות ארצות הברית לבין סין על השליטה בשק הסמיקונדקטורס העולמי, פגעה קשה ביעד שסין הציבה לעצמה לפני 15 שנים: להיות מעצמת שבבים עצמאית עד לשנת 2025.
אלא שכעת מתברר שסין מצאה מסלול עוקף סנקציות שיאפשר לה לממש את החזון הלאומי: התמחות בפיתוח וייצור שבבים המבוססים על ארכיטקטורת RISC-V הפתוחה. בחודש מרץ 2025 דיווחה סוכנות רויטרס שממשלת סין מתכננת לפרסם עוד השנה הנחייה גורפת שנועדה לעודד יצרניות שבבים וספקיות שירותי תכנון ותוכנה, לאמץ את ארכיטקטורת RISC-V. ההנחיות ותקציבי העידוד הנלווים, גובשו בקבוצת עבודה שכללה 8 סוכנויות ממשלתיות, בהן: מנהלת הגנת הסייבר, משרד התעשייה, משרד המדע והטכנולוגיה ומנהלת הקניין הרוחני הלאומית של סין.
בשורת מעבדי הקוד הפתוח
ארכיטקטורת RISC-V פותחה לפני כ-15 שנים על-ידי מספר חוקרים מאוניברסיטת ברקלי, ארה"ב, אשר פירסמו גרסת קוד פתוחשל ממשק ISA אשר שיכול להריץ מחשבים חזקים מאוד בעלי אורך מילה של עד 128 סיביות. המטרה הייתה לספק אלטרנטיבה זולה לעלויות הגבוהות של השימוש בארכיטקטורות הקנייניות המסחריות המצויות בשוק. בשנים האחרונות נוצרה תעשייה גדלה ומתפתחת סביב RISC-V, וכעת הנתונים מראים שהיא עושה את דרכה אל ליבת השוק.
The SHD Group: Market Unit Shipments for All RISC-V SoCs by Application 2021–2030
להערכת חברת המחקר The SHD Group, ההכנסות ממכירת שבבי RISC-V בשנת 2023 הסתכמו בכ-123 מיליון דולר, אולם הן יצמחו בקצב שני של 39% עד 2030. באותה שנה יימכרו בשוק 16.5 מיליארד רכיבי SoC מבוססי RISC-V, בהיקף של כ-92 מיליארד דולר. מהמחקר עולים נתונים מעניינים נוספים: השוק הגדול ביותר של הארכיטקטורה הזו בשנת 2030 יהיה של רכיבים להאצת AI, שוק היעד הגדול ביותר יהיה שוק מוצרי הצריכה, והמגזר המרכזי יהיה תעשיית הרכב, שהוא מגזר צמיחה מרכזי של סין.
The SHD Group: Total RISC-V SoC Regional Revenues 2021-2030
האם סין תטיל מגבלות על ארה"ב?
כללית, עד 2030 סין צפויה להיות הספקית הגדולה בעולם של פתרונות מבוססי RISC-V. אלא שהמחקר הזה פורסם בינואר 2024, והוא לא לוקח בחשבון את השפעת המדיניות החדשה של סין ואת עוצמת התגובה שלה להגבלות המחמירות של ממשל טראמפ. משמעות המדיניות החדשה היא לא שסין תוביל את שוק רכיבי ה-SoC מבוססי RISC-V, אלא שהיא תהפוך את הארכיטקטורה הזו לאבן יסוד של תעשיית שבבים עלית' שתאפשר לה לייצר מעבדי NPU, CPU ו-GPU מבוססי RISC-V וסביבת פיתוח תוכנה ייעודית עבורם (בעבר היא ניסתה לבצע מהלך דומה על בסיס ארכיטקטורת PowerPC הישנה, אולם נכשלה).
הדבר מייצר מציאות מעניינת: המירוץ המערבי אחר טכנולוגיות מתקדמות התבטא בהשקעות גדולות מאוד בטכנולוגיות ייצור חדשות ברוחב צומת של פחות מ-10 ננומטר, אולם לא ניתן לייצר ציוד אלקטרוני ללא רכיבים נלווים המיוצרים בתהליכים ישנים יותר של 28, 65 ואפילו 130 ננומטר. ברמת הייצור הזו, סין היא אחת מהיצרניות הגדולות בעולם. פירוש הדבר שאם אסטרטגיית ה-RISC-V תביא לה את הטכנולוגיות המתקדמות, היא תהיה זו שתוכל להטיל מגבלות על המערב – באמצעות הגבלות על מכירת רכיבים המיוצרים בתהליכי ייצור ישנים.
בתמונה למעלה: ליפ-בו טאן. מוביל תוכנית הבראה רחבת-היקף
מנכ"ל חברת אינטל, ליפ-בו טאן, הציג אמש (ה') את משנתו הניהולית ואת מפת הדרכים לשנים הקרובות שהוא גיבש עבור החברה – והן שונות באופן חד מהאופן שבו היא נוהלה בשנים האחרונות. טאן מוביל בימים אלה ארגון מחדש דרמטי במערך התפעולי של אינטל ובתרבות הארגונית שלה. המהלך כולל גל פיטורים נרחב, ביטול פרוייקטי ענק באירופה וצמצום תקציבי הפיתוח. דיווחים ראשונים על תוכנית ההתייעלות התפרסמו מיד לאחר כניסתו של טאן לתפקיד המנכל בחודש אפריל 2025. אולם השבוע, עם פרסום הדו"ח הרבעוני של החברה, התבררו מימדי המהלך: לראשונה אינטל הודיעה רשמית שהיא מבצעת בימים אלה את גל הפיטורים הגדול ביותר בתולדות החברה שיביא להפחתה של כ-15% בכוח האדם של החברה.
תוכנית ההתייעלות כוללת פיטורי כ-24 אלף עובדים. עד סוף השנה יישארו באינטל כ-75 אלף עובדים. התוכנית צפויה להפחית את ההוצאות התפעוליות לכ-17 מיליארד דולר ב-2025 ולכ-16 מיליארד דולר ב-2026. למעשה, גל הפיטורים נמצא כבר בעיצומו ובשבועות האחרונים התפרסמו דיווחים רבים על סגירת חטיבות ועזיבת עובדים. ברבעון השני 2025 הסתכמו מכירות אינטל בכ-12.9 מיליארד דולר. החברה דיווחה על הפסד נקי עצום של 2.9 מיליארד דולר (לפי GAAP). בנוסף, היא סיפקה תחזית מאכזבת לרבעון השלישי: הכנסות של 12.6-13.6 מיליארד דולר, עם אפס סנט רווח מתואם למניה.
תהליך 18A נכשל, השרתים יקרים ומסובכים ללא צורך
בשיחה עם משקיעים ואנליסטים שהתפתחה לאחר הצגת הנתונים הפיננסיים, הוא מתח ביקורת נוקבת על ההנהלה הקודמת של החברה. טאן: "יש לנו הרבה מה לתקן כדי לקדם את החברה". הוא דיבר על הכישלון בפיתוח טכנולוגיית הייצור המתקדמת 18A, שנחשבה לדגל ההנדסי של אינטל. "למדנו הרבה מהטעות שעשינו עם תהליך 18A, ועכשיו אנחנו מיישמים את הלקחים בתהליך הבא, 14A". לדבריו, ההשקעות בתהליך 14A יצדיקו את עצמן רק אם יהיה לתהליך הייצור ביקוש ממשי מצד חברות חיצוניות, והוסיף אזהרה: "אשקיע רק כשאהיה משוכנע שהתשואות הללו קיימות".
הוא מתח ביקורת קשה על אסטרטגיית מעבדי השרתים, שהתבססה על ייצור שבבים מרובי ליבות ומרובי נימות (threads), שלעיתים כללו עשרות ליבות ומאות נימות, גם כשלא היה להם ביקוש ממשי בשוק. לדבריו, הגישה הזו גרמה לחברה להשיק מעבדים מסובכים לייצור ויקרים, שרמת הביצועים שלהם לא הצדיקה את המאמץ. הוא מסר שאינטל נוטשת כעת את המודל הזה לטובת קו מוצרים מצומצם, יעיל וממוקד בדרישות האמיתיות של לקוחות. הוא תתחייב "לא לפתח שבבים רק כי אפשר, אלא רק כשהשוק מצדיק זאת. אני מתקן את הטעויות שנעשו בשנים האחרונות".
המנכ"ל יבדוק אישית את תכנוני הסיליקון
טאן אמר שאינטל עדיין שומרת על מעמדה בשוק השרתים המסורתי. "אנחנו רואים דרישה טובה למוצרים שלנו, אבל אנחנו צריכים לשפר את הביצועים של המעבדים שלנו המיועדים להריץ את השרתים הגדולים (הייפר סקייל), שבהם רמת הביצועים לכל ואט בודד הוא מדד מרכזי. נקטתי בצעדים שנועדו לתקן טעויות מהעבר בתחום של מעבדים מרובי-נימות, ואני נמצא כעת בתהליך של הבאת הנהגה חדשה לחטיבת מרכזי הנתונים. אני מצפה להכריז בחודשים הקרובים על המינויים החדשים.
"בטווח הארוך יותר, ההנחייה שלי לתכנוני סיליקון היא שאנחנו צריכים להגדיר מוצרים עם ארכיטקטורה פשוטה ונקייה ומבנה עלויות טוב יותר. הגדרתי מדיניות חדשה שלפיה כל תכנון של שבב מרכזי, צריך לעבור בדיקה ואישור אישיים שלי לפני שהוא עובר לייצור ראשוני (טייפאאוט). התהליך הזה ישפר את מהירות הביצוע שלנו, ימקד את החברה ויחסוך בעלויות פיתוח".
מאמץ מוגבר בתחום התוכנה
אחד מהשינויים החשובים ביותר עליהם הכריז, היה שאינטל משנה לחלוטין את הגישה שלה ביחס לתוכנה, בעיקר בתחום הבינה המלאכותית: "בעבר פעלנו בתחום הבינה המלאכותית מתוך גישה ממוקדת סיליקון ואימון, בלא לבנות מערך כולל ומשולב של חומרה ותוכנה. אנחנו צריכים למקד את האסטרטגיה שלנו סביב ארכיטקטורת x86 בתחום מעבדי ה-CPU וארכיטקטורת xe בתחום מעבדי ה-GPU, אבל לעלות ברמת ההפשטה. כלומר לספק מוצרים הכוללים גם חומרה וגם תוכנה. זהו תחום שבו אינטל היתה חלשה או שנעדרה ממנו לגמרי. בהנהגתי נצמיח את התחום הזה.
"כדי להיות פלטפורמת המחשוב המועדפת, אנחנו צריכים להבין את המגמות החשובות ביותר עבורנו בתחום המחשוב, ולהגיב אליהן באמצעות גישה מערכתית כוללת שיש בה גם פיתוח תוכנה וגם פיתוח סיליקון. בחודשים הקרובים נספק יותר מידע על המהלך שאנחנו מבצעים בפיתוח יכולות AI מאוחדות הכוללות חומרה ותוכנה. המהלך הזה אומנם דורש זמן, אולם הוא חיוני כדי שאינטל תהיה רלוונטית גם בגל המחשוב הבא".
"חזון הנדסי ללא עמוד שדרה מסחרי"
במרכז הביקורת שלו עומדת אסטרטגיית תשתיות הייצור של המנכ"ל הקודם, שהתמקד בבניית מפעלי ענק עבור חטיבת שירותי הייצור (Foundry) באוהיו, בגרמניה, בפולין ובקוסטה ריקה – עוד לפני שהיה ברור אם יש לה לקוחות. "אנחנו צריכים לבנות את קיבולת הייצור בחוכמה ובזהירות, בהתאם ללוחות זמנים התואמים לביקוש של הלקוחות ולצרכים העסקיים של החברה. ההשקעה בשנים האחרונות בבניית קיבולת הייצור חרגה הרבה מעבר לביקוש, ונעשתה באופן לא נבון ומופרז. מערך הייצור הפך מבוזר מדי. מעתה נגדיל את הקיבולת בהתבסס על התחייבויות ללרכישת נפח ייצור, ונקצה משאבים באופן הדרגתי ובהתאם לאבני דרך".
טאן חזר על העקרון הזה לאורך כל השיחה: "אני לא מאמין בגישה של 'אם נבנה, הם יבואו'. תחת הנהגתי נבנה את מה שהלקוחות צריכים, בזמן שהם צריכים את זה, ונזכה מחדש באמונם. גם בפרוייקטי Foundry וגם בדורות הבאים של תהליכי ייצור. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לבנות חזון הנדסי שאין לו עמוד שדרה מסחרי ברור".
בוטלו פרוייקטי ענק, המהנדסים חוזרים למשרדים
הגישה הזו תורגמה מיידית למעשים: אינטל ביטלה את פרוייקט הקמת מפעל ייצור בגרמניה בהשקעה של כ־10 מיליארד אירו ואת הקמת מפעל ההרכבות בפולין. מפעל הייצור בקוסטה ריקה יתעסק רק בפעילות פיתוח, כאשר פעילויות ההרכבה שלו יעברו לווייטנאם ולמלזיה שבהן עלויות התפעול נמוכות משמעותית. אינטל תבצע קיצוץ נרחב בהשקעות בציוד ייצור (CapEx), ותצמצם דרמטית את קצב ההתרחבות הגיאוגרפית.
"הביצועים התפעוליים שלנו כבר מראים את השפעת המהלכים שהתחלנו לבצע". לדבריו, אינטל תמקד את משאביה בשלושה צירים בלבד: שירותי ייצור כשירות (Foundry), שבבים ל-AI, והאצת היכולות של מוצרים קיימים. שכבות הניהול יוקטנו בכ־50%, ועובדי ההנדסה יחזרו לעבוד במשרדים לפחות ארבעה ימים בשבוע. "עלינו להפוך לחברה מהירה, מדויקת ורזה – כמו המתחרות שלנו באסיה". הוא הבהיר שמדובר במהלך אסטרטגי: "אנחנו לא מודדים את עצמנו לפי שורת הרווח הקרובה, אלא לפי היכולת שלנו להיות רלוונטיים בשנתיים הבאות. המעבר לבינה מלאכותית ולשירותי ייצור הוא לא מותרות – אלא הכרח".
בית משפט פדרלי בקליפורניה דחה השבוע תביעה ייצוגית שהוגשה נגד חברת אינטל, בטענה שהטעתה את המשקיעים בנוגע לביצועי יחידת שירותי הייצור (Foundry) שלה. בפסק הדין שניתן ביום רביעי, קבעה השופטת טרינה תומפסון שאינטל לא הסתירה מידע מהמשקיעים ולא פעלה בניגוד לחוק, למרות הקריסה החדה בשווי השוק של החברה בחודש אוגוסט 2024.
האירוע שהצית את זעמם של המשקיעים התחולל ב־2 באוגוסט 2024, במסגרת "יום אנליסטים" שנערך על-ידי אינטל. במהלכו היא גילתה לראשונה שחטיבת ה־Foundry שלה רשמה הפסד תפעולי של כ־7 מיליארד דולר בשנת 2023. זהו נתון שלא נמסר לציבור קודם לכן, וממשקיעים שלא קיבלו אזהרה מוקדמת על עומק ההפסדים, פירשו זאת כהסתרת מידע מכוונת, והגיבו במכירת מניות שגרמה לצניחה של כ־11% בשווי החברה ביום אחד. מדובר בירידת ערך של כ־32 מיליארד דולר.
"שיקול דעת עסקי סביר"
התובעים טענו שהנהלת אינטל הציגה לאורך זמן תחזיות אופטימיות באשר לעתיד חטיבת ה־Foundry, והמתינה זמן רב מדי לפני שחשפה את הפסדי העבר. לטענתם זוהי הונאה לכל דבר שגרמה הפסדים כבדים בקרב בעלי מניות שלא היו מודעים למצב האמיתי. אולם בית המשפט דחה את הטענות. השופטת קבעה שאינטל פרסמה לאורך זמן אזהרות כלליות בנוגע לחוסר ודאות תפעולית ולפוטנציאל ההפסדים בתחום הזה, ושההחלטה שלא לחשוף את ההפסד הספציפי מוקדם יותר הייתה במסגרת "שיקול דעת עסקי סביר". היא הדגישה גם כי גישת "ניסוי וטעייה" שבה נקטה החברה אינה מהווה עילה לתביעה.
פסק הדין ניתן עם דחייה סופית (with prejudice), כלומר לא ניתן להגיש את התביעה מחדש. חטיבת ה־Foundry של אינטל הוקמה בשנת 2021 כחלק מהמאמץ להפוך לשחקן מרכזי בייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. עם זאת, עד כה היחידה לא הצליחה להתרומם ונחשבת לגורם מרכזי בהחמרת מצבה הפיננסי של החברה. בשנת 2024 כולה רשמה אינטל הפסד נקי של 18.8 מיליארד דולר – ההפסד השנתי הראשון שלה מאז 1986. מתוך סכום זה, כ־13.4 מיליארד דולר יוחסו להפסדים תפעוליים של חטיבת ה־Foundry לבדה, נתון הממחיש את גודל הבעיה והאחריות הישירה של היחידה לקריסת הריווחיות של אינטל.
חברת אינטל (Intel) מתכננת לסגור את חטיבת השבבים לרכב (Intel Automotive) ולפטר את רוב עובדיה, כך נחשף לראשונה במכתב פנימי ששלחה החברה לעובדים ושפורסם על-ידי האתר The Oregonian. הידיעה אומתה גם על-ידי אתר TechCrunch, שדיווח על תחילת פיטורים בפועל במספר מוקדים.
במכתב נמסר לעובדים שאינטל "מתכננת לסגור את פעילות חטיבת הארכיטקטורה לרכב" וכי "רוב העובדים ביחידה יפוטרו". במקביל, צויין כי אינטל תמשיך לעמוד בהתחייבויות הקיימות שלה ללקוחות, אך תצמצם את פעילותה בתחום באופן משמעותי. הפיטורים האלה הם חלק ממהלך רחב יותר של התייעלות באינטל, הכולל קיצוצים של כ-15%-20% מכוח האדם, הקטנת שכבות ניהול, וחיזוק המיקוד בתחומי ליבה כמו מרכזי נתונים ומחשוב ענן.
חטיבת הרכב פעלה בעיקר ממינכן, גרמניה, בהובלת ג'ק ויסט (Jack Weast), בכיר ותיק באינטל וב-Mobileye. מדיווחים שפורסמו לאחרונה בשורה של אתרים מקצועיים, החלו פיטורים גם בקליפורניה, שם פוטרו כ-100 עובדים כחלק מהמהלך לסגירת החטיבה, בהם מהנדסי שבבים וארכיטקטים. לפי הערכות, החטיבה כללה כמה מאות עובדים בלבד ונחשבת לאחת מהחטיבות הקטנות באינטל גם מבחינת הכנסות. החברה אינה מפרסמת בדוחותיה נתונים פיננסיים ייעודיים לתחום האוטומוטיב.
מנוע צמיחה שלא התניע
אינטל נכנסה לתחום הרכב באמצע העשור הקודם מתוך הנחה שלרכב העתידי יהיה תפקיד מרכזי בשוק המחשוב. היא העניקה לו את הכינוי "דאטה סנטר על גלגלים". היא זיהתה הזדמנות בשוק הרכב החשמלי והאוטונומי, והרחיבה את פעילותה בתחומים אלה מעבר לפעילות של Mobileye שאותה היא רכשה ב-2017. היא החלה לפתח שבבים וחומרה ייעודיים לתעשיית הרכב, בהם: בקרי רכב, שבבי גרפיקה, פתרונות תקשורת פנימית וסביבות פיתוח בענן.
בתערוכת CES 2025 חשפה אינטל את בקר הרכב החכם ACU U310 – יחידת שליטה מודולרית המיועדת לכלי רכב חשמליים ומוגדרת כפתרון X-in-1, המאחד יכולות בקרת מנוע, טעינה וניהול אנרגיה. לצד זאת, הוצגו גם שבבי הגרפיקה Arc B-series לרכב, המתמקדים בחוויית משתמש ובממשקי נהג, וכן סביבת פיתוח וירטואלית בענן (VDE) שפותחה עם AWS, המאפשרת תכנון מערכות רכב ללא חומרה פיזית. בתערוכת Auto Shanghai 2025 הציגה אינטל שבב דור שני ליישומי ADAS ו-AI ברכב, המבוסס על ארכיטקטורת chiplet ומציע קפיצה בביצועי עיבוד, גרפיקה ותמיכה בחיישנים.
אך אינטל התקשתה לחדור לשוק רווי בשחקנים ותיקים כמו NXP ו-Infineon, ונשארה עם מוצרים מבטיחים אך ללא הצלחה מסחרית רחבה. במקביל, Mobileye פעלה בנפרד, עם מיקוד שונה בנהיגה אוטונומית. לבסוף, תחת הנהגתו של פט גלסינגר, בחרה אינטל לבצע ספין-אוף ל-Mobileye ולהופכה לחברה ציבורית נפרדת, ובפועל לוותר על כניסה מלאה לתחום הרכב הכללי. במהלך השנים האחרונות ניסתה אינטל לבנות קו מוצרים שלם לרכב – מבקרים חכמים ועד שבבי HMI מתקדמים – אך ללא הצלחה מסחרית רחבה, מה שהוביל להחלטה על סגירת החטיבה.
בתמונה למעלה: חתך רוחב של טכנולוגיית מצעי שבבים מתקדמת דוגמת CoWoS. מקור: אפלייד מטיריאלס
ברבעון הראשון של 2025 השיגה חברת קמטק (Camtek) מכירות שיא בהיקף של כ-118.6 מיליון דולר, המייצגות צמיחה של 22% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי צמח בכ-54% והסתכם בכ-32.7 מיליון דולר. החברה צופה שהמגמה הזו תימשך, וברבעון השני של 2025 יסתכמו מכירותיה ב-120-123 מיליון דולר –המשקפות צמיחה של 17%-20% בהשוואה לרבעון השני 2024. קמטק ממגדל העמק מפתחת ומספקת ציוד בדיקה ומדידה לתעשיית השבבים, עבור יצרני מוצרים דוגמת מארזים מתקדמים, מארזים לרכיבים הטרוגניים, זכרונות, חיישני CMOS, רכיבי RF ורכיבים לוגיים ואנלוגיים.
מנכ"ל החברה, רפי עמית, העריך שמגמת הצמיחה תימשך בזכות המיקוד של החברה בטכנולוגיות צומחות, בעיקר שוק המארזים המתקדמים. עמית: "פתחנו את שנת 2025 עם שיא בהכנסות הרבעוניות ושיפור משמעותי בריווחיות. מנוע הצמיחה העיקרי שלנו לשנים הקרובות הוא תחום המארזים המתקדמים, עם דגש חזק על מחשוב עתיר ביצועים (HPC) לתמיכה ביישומי בינה מלאכותית (AI). תחום זה כולל טכנולוגיות מתפתחות, כמו המעבר הקרוב מרכיבי HBM3e לרכיבי HBM4 בשנה הבאה, והדור הבא של שבבים מורכבים מסוג CoWoS ודומיו.
"החידושים האלה צפויים לייצר ביקוש מוגבר למכונות מהסוג שאנחנו מייצרים. לאחרונה ביצענו השקה מוצלחת של שני המוצרים החדשים, Eagle G5 ו-Hawk. הם תומכים בטכנולוגיות המארזים החדשות והעדכניות ביותר, והתקבלו היטב על-ידי הלקוחות". מעניין לציין שהחברה כמעט ולא מושפעת ממלחמת הסחר וסערת המכסים של ממשל טראמפ: "לא חווינו כל השפעה על עסקינו מבחינת עיכובים או ביטולי הזמנות. מכיוון שמפעלי הייצור שלנו ממוקמים בישראל ובאירופה, ורוב המכירות שלנו מרוכזות באסיה, החשיפה שלנו למכסים המדוברים אינה מהותית".
הטכנולוגיות שישנו את פני תעשיית השבבים
טכנולוגיית HBM3e היא הדור החמישי של טכנולוגיית זכרונות מהירים (HBM), אשר מהווה מרכיב מרכי במרכזי נתונים גדולים, יישומי בינה מלאכותית, מערכות מחשוב לעיבוד גרפיקה ועוד. תקן HBM4 עומד להיכנס לשוק במטרה להחליף את טכנולוגיית HBM3e, בזכות יכולת העברת נתונים מהירה מאוד. אומנם מדובר בטכנולוגיה יקרה בהרבה בהשוואה לרכיבי DRAM סטנדרטיים, אשר צפויה להביא להעלאה ניכרת במחיר השבבים, אולם נפח הזכרורות וקצב העברת המידע שלהם, המגיע עד לקצב של 1TB/s, ידחף את האימוץ שלהם בשוק.
טכנולוגיה מרכזית נוספת הרלוונטית לקמטק ונכנסת כעת לשוק, היא טכנולוגיית האריזה המתקדמת Chip-on-Wafer-on-Substrate – CoWoS שפותחה על-ידי חברת TSMC. היא נועדה לייצר רכיבים מרובי-אריחים מגוונים במתכונת 2.5D/3D. להערכת חברת TechSearch, הצמיחה באימוץ של טכנולוגיית CoWoS וטכנולוגיות מתחרות אחרות הדומות לה, תגיע לקצב של 51% בשנה בין השנים 2025-2029. כך למשל, בשנת 2029 ייוצרו כ-580 מיליון שבבים מתקדמים בטכנולוגיות האריזה החדשות, בהשוואה לכ-38 מיליון שבבים בלבד בשנת 2024. המגמות האלה, להערכת קמטק, מבטיחות את המשך הצמיחה במכירות. חברת קמטק מעסיקה כיום כ-660 עובדים ונסחרת בנסד"ק ובתל אביב לפי שווי חברה של כ-3 מיליארד דולר.
חברת DB HiTek (DBH) הקוריאנית תדגים החודש את השבב הראשון שלה המיוצר בטכנולוגיית Bipolar-CMOS-DMOS – BCD, אשר כולל גם שימוש בטכנולוגיית הזיכרון ההתנגדותי (ReRAM) של חברת וויביט ננו (Weebit Nano) מהוד השרון. השבב יוצג השבוע בתערוכת PCIM 2025 בנירנברג, גרמניה. חברת DBH מספקת בשבבים אנלוגיים ורכיבי ניהול צריכת הספק, חיישני הדמיה, ואותות מעורבים. באוקטובר 2023 היא חתמה על הסכם לשילוב הטכנולוגיה של וויביט בתהליך ייצור של 130 ננומטר, המתאים לייצור שבבים אנלוגיים, רכיבי אותות מעורבים וניהול צריכת הספק (PMIC).
על-פי ההסכם, DBH תוכל ליישם את הטכנולוגיה של וויביט גם בתהליכי ייצור נוספים, תמורת רישיון שימוש נוסף. השבב המודגם בתערוכה כולל גם זיהוי מחוות מבוסס בינה מלאכותית, אשר פותח בשיתוף פעולה עם חברת Nanoveu האוסטרלית. בהמשך השנה, DBH מתכננת לבצע את שלב ההסמכה (qualification), ולאחר השלמתו לעבור לייצור המוני של שבבים בטכנולוגיית BCD. מנכ״ל DBH, קי סאוג צ׳ו, אמר שהזיכרון ההתנגדותי של וויביט מספק פתרון זול ובעל עמידות גבוהה לזיכרון בלתי נדיף בשבבי BCD. "הצגת הטכנולוגיה הזו בתערוכת PCIM מהווה חלק מהרחבת נוכחותנו בשוק האירופי״.
מוויביט נמסר שלקוחות DBH יכולים כבר עתה לתכנן שבבים המבוססים על טכנולוגיית הזיכרון שפיתחה. הזיכרון של החברה, מסוג ReRAM – Resistive Random Access Memory, מבוסס על חומרים המשנים את התנגדותם החשמלית בתגובה למתח חשמלי, ועל-ידי כך "זוכרים" את רמת המתח גם לאחר ניתוקם ממקור הכוח. מדובר בזיכרון בלתי-נדיף דוגמת זיכרון פלאש, הפועל בהספק נמוך ובעל מחזור חיים ארוך כמו זיכרון DRAM. להערכת החברה, הפתרון הזסה חסכוני פי 1,000 ומהיר פי 1,000 מזיכרון פלאש. הוא מיועד בעיקר ליישומי IoT, בינה מלאכותית, מרכזי מידע ועוד.
מדובר בשיתוף הפעולה השלישי של החברה עם יצרניות שבבים: הסכם הרישוי הראשון שלה היה עם SkyWater האמריקאית. בחודש מרץ 2025 קיבלה SkyWater הסמכה לתקן תעשיית הרכב AEC-Q100 עבור רכיב זיכרון המיוצר על-ידה בתהליך של 100 ננומטר. בינואר 2025 היא חתמה על הסכם רישוי עם onsemi אשר מתכננת לשלב את הטכנולוגיה בקו מוצרי Treo, שהיא פלטפורמה מודולרית של רכיבי ניהול הספק, חיישנים ותקשורת המבוססת על תהליך BCD של 65 ננומטר. במקביל היא פועלת בשיתוף פעולה עם חברת EMASS הנמצאת בבעלות Nanoveu.
בתמונה למעלה: חביב אילן, מנכ"ל טקסס אינסטרומנטס. צילום: TI
מנכ"ל חברת טקסס אינסטרומנטס (Texas Instruments), הישראלי חביב אילן, מאמין כי שוק השבבים העולמי הגיע לסיומו של מחזור השפל, ולמרות המתיחות הגיאופליטית ומלחמות הסחר – הוא מתחיל במחזור צמיחה חדש. בשיחת הוועידה שלאחר פרסום הדו"ח הראשון של 2025, גילה אילן שהחברה ביצעה מחקר כלכלי מעמיק של משברים תקופתייים דוגמת משבר Y2K (באג התוכנה של שנת אלפיים), המשבר הפיננסי של שנת 2008 ומשבר הקורונה. מבדיקת המאפיינים של המשברים האלה, ומבדיקת נתוני המאקרו של תעשיית השבבים בהתאם למודל הפעילות המחזורית, היא הגיעה למסקנה שהשוק נמצא כעת בנקודה הנמוכה ביותר של המחזור הנוכחי. מכאן ואילך צפוי להתחיל מחזור צמיחה חדש.
המכירות של TI ברבעון הראשון של 2025 צמחו בכ-11% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בכ-4.1 מיליארד דולר. לדבריו, חברת TI תישאלה בשבועות האחרונות הרבה מאוד לקוחות, ואצל רובם רמות המלאי קטנו מאוד. אילן: "אנחנו מאמינים שבכל מגזרי השוק, רמות המלאי שאצל הלקוחות הן כיום נמוכות. לכן כאשר משווים היכן השוק נמצא כעת וכיצד הוא התנהג בשנים קודמות, המסקנה היא שזהו הזמן להגדיל את כושר הייצור ולצבור מלאי, וזה מה שאנחנו עושים".
השוק התעשייתי חוזר לצמיחה
הוא מעריך שהמחזור החדש בשוק השבבים לא יורגש ברבעון הקרוב, אולי במחצית השנייה של 2025 ובמהלך 2026. לכן החברה צופה שברבעון השני יסתכמו מכירותיה בכ-4.2-4.5 מיליארד דולר. מעניין לציין שלמגמת הצמיחה מצטרף שוק חדש שסבל משפל בשנים האחרונות: "בסוף 2024 התחלנו לראות סימנים ראשונים להתאוששות של השוק התעשייתי. הנתונים שהצטברו אצלנו ברבעון הראשון, מראים שזו כבר מגמת התאוששות ממשית. השוק התעשייתי חוזר להיות מנוע צמיחה".
אילן מאוד נזהר בהתייחסות שלו אל מה שהוא מכנה "חוסר-ודאות גיאו-פוליטית", כלומר תעריפי הסחר של טראמפ ומלחמת הסחר מול סין. לדבריו, רמת החשיפה של TI לשוק הסיני היתה 20% ברבעון הראשון 2025 (כלומר השוק הסיני אחראי לכחמישית מהמכירות). "זהו שוק חשוב. יש לנו קשרים ארוכי טווח עם הלקוחות שלנו שם. הם מעריכים את המוצרים שלנו ואת השירות שאנחנו מספקים להם". יחד עם זאת, הוא מאמין שחוסר היציבות הזאת תורמת להתאוששות של השוק התעשייתי: "כאשר יצרנית ציוד תעשייתי המייצרת בכמויות נמוכות מסתכלת על חוסר היציבות הזאת, מובן מאליו שהיא תרצה לצבור מלאי רכיבים".
היערכות למשבר גיאו-פוליטי
במהלך השיחה הוא גילה ש-TI מארגנת מחדש את כל קווי הייצור שלה בארה"ב, באירופה ובאסיה (יפן וסין) באופן המאפשר לה לנייד את הייצור מאתר לאתר, כדי להיות ערוכה לשינויים בלתי צפויים במצב הגיאו-פוליטי. בתהליך הזה היא מתבססת על הנסיון שצברה לאחר רעידת האדמה ביפן לפני 10 שנים, שבעקבותיו בנתה תוכנית מקיפה להתאוששות מאסון. "הלקוחות מצפים מאיתנו לכושר ייצור שניתן לסמוך עליו. התעריפים יכולים להשתנות עוד שלוש פעמים בשבועיים הקרובים, אולם זה לא משהו שאנחנו או הלקוחות שלנו יכולים לחזות אותו. לכן הדבר החשוב ביותר הוא לבנות יכולת העברה מהירה של קווי הייצור. זהו דבר שאנחנו עובדים עליו עכשיו 24/7. בסין יש לנו מפעל ייצור ומתקן בדיקות ואריזות, והם יספקו מענה טוב לכל הצרכים של הלקוחות שלנו בסין. זוהי יכולת שגם הלקוחות שלנו במקומות אחרים בעולם זקוקים לה".
בתמונה למעלה: מכ"ם רכב המבוסס על ערכת השבבים של ארבה
חברת ארבה רובוטיקס (Arbe) מתל אביב הודיעה כי שותפתה הסינית HiRain Technologiesהשיקה את מערכת המכ"ם LRR615, המבוססת על שבבי ארבה. הייריין השלימה את תהליך ההטמעה, הכיול והאימות של המערכת, ומתחילה להעביר אותה לבחינה אצל יצרניות רכב סיניות. במידה והן יאשרו אותה, HiRain צופה שהיא תייצר אותה בהיקף של כמה עשרות אלפי יחידות בשנה. המכ"ם החדש, LRR615, מוצג השבוע בתערוכת Auto Shanghai.
שיתוף הפעולה בין החברות החל ב-2020, בעקבות הסכם פיתוח משותף ומתן רישיון להייריין למכור את המערכות ליצרני רכב בסין ובאסיה. בשנת 2022 שתי החברות הודיעו על פיתוח מכ"ם המבוסס על שבבי ארבה ועל שיתוף פעולה בפרוייקט מבוסס מכ"ם לשיפור התפעול הלוגיסטי של נמלי ים בסין. בינואר 2024 הן הציגו בתערוכת CES 2024 את המכ"ם LRR610, ובמאי 2024 חשפה הייריין אלגוריתם עיבוד אותות שהיא פיתחה עבורו.
בספטמבר 2024 הודיעה הייריין שהיא תפתח מערכת ADAS המבוססת על LRR610 ושילבה אותו בפרוייקט איסוף מידע שנועד לשפר את האלגוריתם שלה באמצעות מידע המגיע מצי רכב שיתעד נסיעה בטווח כולל של מיליון ק"מ. חברת ארבה הודיעה בדו"ח השנתי של 2024, ההחלטה הסופית של יצרניות הרכב צפויה להתקבל במהלך 2025 ו-2026. קבלנית ייצור השבבים של ארבה, חברת GlobalFoundries, הודיעה לה שהיא ערוכה לקבל הזמנת ייצור המונית.
מדיניות הנשיא טראמפ מעוררת חששות
חברת ארבה פיתחה ערכת שבבי מכ”ם לרכב המבוססים על טכנולוגיית Frequency Modulated Continuous Wave, שבה מתבצע שידור רציף של אותות בתדר משתנה (Chirp signal), והמרחק של האובייקטים מחושב בהתאם להפרשי התדר והמופע (פאזה) בין האותות המשודרים והאותות הנקלטים. השבבים מספקים 48 ערוצי שידור (Tx) ו-48 ערוצי קליטה (Rx). מנכ"ל ארבה, קובי מרנקו, אמר שהשקת מכ"ם LRR615, "מוכיחה את חשיבות המכ"ם כטכנולוגיית מפתח בשוק הנהיגה האוטונומית".
בין השאר, הייריין הודיעה שהיא תשתמש במכ"ם הזה לצורך פיתוח מערכת הנהיגה החצי אוטונומית שלה, לרמת L2+ ו-L3. חברת ארבה עדיין נמצאת בשלבי המחקר והפיתוח, ומכירותיה בשנת 2024 הסתכמו בכ-768 אלף דולר. הוא עובדת מול ארבעה ספקים ראשיים (טיר-1) לפיתוח 7 דגמים של מערכות מכ"ם לרכב. הספקים הם הייריין, מאגנה, Weifu ו-Sensrad.
הפעם נוסף לדו"ח השנתי סעיף מיוחד, הדן במלחמת הסחר, ובמיוחד בתעריפים החדשים של הנשיא טראמפ. ארבה מזהירה שכל פגיעה בתעשיית הרכב צפויה להשפיע על מכירותיה. נושא מיוחד במלחמת הסחר הוא ההגבלות על ייצוא שבבי בינה מלאכותית לסין. מכיוון שהייריין היא חברה סינית וגלובלפאונדריז היא חברה אמריקאית – עדיין לא ברור האם וכיצד התעריפים החדשים עשויים להשפיע על המעבר של ארבה לייצור המוני.
בתמונה למעלה: ליפ-בו טאן. מוביל תוכנית הבראה רחבת-היקף
ארבעה ימים לאחר שאינטל הודיעה על מכירת השליטה בחברת אלטרה, דיווחה בלומברג שאינטל צפויה להודיע בקרוב על מהלך התייעלות חדש שאותו מוביל המנכ"ל הנכנס ליפ-בו טאן: סוכנות בלומברג דיווחה שאינטל מתכננת לפטר 21,000 עובדים ברחבי העולם, המהווים כ-20% מכוח העבודה שלה. לפי הידיעה, אינטל צפויה לדווח על המהלך בימים הקרובים. מתחילת השנה איבדה מניית אינטל כ-34% ממחירה בבורסת נסד"ק, וכיום היא נסחרת לפי שווי חברה של כ-89.8 מיליארד דולר.
מספר ימים לאחר מינויו למנכ"ל החברה במרץ 2025, הודיע טאן שהמטרות העיקריות שלו הן לשפר את מאזן ההכנסות וההוצאות של אינטל, ולהחזיר אותה להיות "חברה ממוקדת-הנדסה". מהלך הפיטורים המתוכנן מגיע לאחר גל הפיטורים שהוכרז באוגוסט 2024, שבמסגרתו החברה פיטרה כ-15,000 עובדים. בסוף 2024 היא העסיקה כ-109,000 עובדים. מכיוון שעדיין אין התייחסות של החברה לידיעה, ניתן לשער שחלק מהפיטורים יפגעו בעובדי אינטל בישראל, שבה היא מעסיקה יותר מ-10,000 עובדים.
אלטרה נמכרת בכמחצית ממחיר קנייתה
בתוך כך, אינטל גם נפרדת מעסקת הרכישה הגדולה ביותר בתולדותיה, ומוכרת את השליטה בחברת אלטרה (Altera), שאותה היא רכשה בשנת 2015 תמורת 16.7 מיליארד דולר במזומן. החברה דיווחה על חתימת הסכם למכירת 51% ממניות אלטרה לחברת ההשקעות Silver Lake תמורת כ-4.4 מיליארד דולר. סכום המעניק לחברה שווי שוק של כ-8.75 מיליארד דולר בלבד. שאר 49% מהמניות יישארו בידי אינטל. במקביל, יתבצעו שינויים בהנהלת החברה: בדירקטוריון החברה המשותפת יהיו 6 חברים: שני נציגי אינטל, שלושה נציגי סילבר לייק, ומנכ"ל החברה. ב-5 למאי ייכנס ראג'יב חוסיין לתפקיד מנכ"ל החברה במקומה של סנדרה ריוורה. חוסיין מגיע מחברת מארוול, שבה הוא שימש כנשיא קבוצת המוצרים והטכנולוגיות.
העיסקה צפויה להיסגר במחצית השנייה של 2025. לאחר השלמתה תפסיק אינטל לשלב את התוצאות של אלטרה בדו"חות הכספיים שלה. בשנת 2024 הסתכמו מכירות אלטרה בכ-1.54 מיליארד דולר. המנכ"ל הנכנס של אינטל, ליפ-בו טאן, אמר שהעיסקה מבטאת את מחוייבותה של אינטל למקד את פעילותה בתחומי ליבה מרכזיים ולהפחית עלויות. יו"ר סילבר לייק, קנת האו, אמר שהקרן תכוון את אלטרה לשוקי AI צומחים, דוגמת רובוטיקה ואבזרי הקצה מבוססי AI. סילבר לייק היא חברה שמרכזה בארה"ב, אשר ביצעה השקעות בהיקף של כ-104 מיליארד דולר בחברות טכנולוגיות המעסיקות כ-433,000 עובדים ובעלות מכירות משותפות של כ-252 מיליארד דולר.
אלטרה תמשיך את הייצור באינטל
העיסקה כוללת המשך הסכם הייצור בין אינטל לבין אלטרה, שנחתם בחודש דצמבר 2024, שבמסגרתו התחייבה אינטל לייצר את השבבים המיתכנתים (FPGA) של אלטרה במתקני הייצור של אינטל בארה"ב עד לשנת 2040. ההסכם כולל ייצור בטכנולוגיית 10 ננומטר ושמירת מלאי של כ-65,000 פרוסות סיליקון שעליהם מצויים רכיבי אלטרה. במידה ואינטל תפסיק את הייצור של תהליכי 10 ננומטר או תהליך אחר שהחייבה אליו, היא תפצה את אלטרה בסכום של עד 2.25 מיליארד דולר (תלוי בסוג הנזק שייגרם לאלטרה). מהבחינה הזאת, אינטל מבטיחה לעצמה עבודת ייצור רחבת היקף לפחות עד שנת 2040.
חברת היילו (Hailo) התל אביבית, אשר מפתחת ומספקת מעבדי בינה מלאכותית ליישומים משובצי מחשב, בחרה בחברת אבנט אייסיק (Avnet ASIC Israel) לניהול הייצור של מעבדי ה-AI העתידיים שלה בחברת TSMC הטאיוואנית. אבנט אייסיק היא חטיבה של Avnet Silica, הנמצאת בבעלות Avnet. לאבנט אייסיק הסמכה רשמית של TSMC המעניק לה מעמד של Value Chain Aggregator – VCA. עד היום היא השלימה שני פרוייקטים עם חברת היילו.
הסמכת VCA מאפשרת לאבנט אייסיק לספק גישה אל תהליכי הייצור של TSMC, ביחד עם תמיכה הנדסית, ניהול הייצור ואינטגרציה תהליכית. בין השאר, היא צברה ניסיון בתהליכי 3 ננומטר ויש לה גישה לטכנולוגיות 2 ננומטר של TSMC הצפויות להגיע בקרוב לשוק. היילו מקבלת תמיכה מלאה בייצור הסדרתי, כולל תהליכי טייפאאוט, ניהול מוצר וניהול שרשרת האספקה. סמנכ"לית איכות ותפעול בחברת היילו, אינה שטרנברג, אמרה ששיתוף הפעולה עם אבנט אייסיק מעניק להיילו גישה אל תהליכי הסיליקון המתקדמים ביותר של TSMC.
מנהלת הפעילות העסקית של אבנט אייסיק ישראל, יוליה מילשטיין, אמרה ש-TSMC הסמיכה מספר מצומצם של חברות כשותפות VCA. אבנט אייסיק היא מרכז תכנון וייצור רכיבי ASIC ו-COT. היא הוקמה לפני כ-35 שנים וביצעה יותר מ-350 פרוייקטים בישראל ובחו"ל. חברת היילו הוקמה ב-2017 על-ידי בוגרי היחידה הטכנולוגית של חיל המודיעין, וגייסה מאז הקמתה כ-340 מיליון דולר. כיום יש לה כ-300 לקוחות בעולם. החברה מעסיקה כ-300 עובדים, 250 מהם בישראל והשאר במשרדיה בעולם.
דור חדש של מצלמות בינה מלאכותית
המעבדים של היילו מאפשרים למכשירים חסכוניים באנרגיה לבצע משימות למידה עמוקה דוגמת זיהוי עצמים בזמן אמת. שוקי היעד המרכזיים של החברה: תעשיות הרכב, אבטחה, מחשוב, תעשייה 4.0 וקמעונאות. בשבוע שעבר היא השתתפה בתערוכת ISC West 2025 בלאס וגאס, והציגה בה שורה של מצלמות בעלות יכולות Generative AI של יצרנים שונים, אשר מבוססות על מעבדי התמונה מסדרה Hailo-15 ׁ(בתמונה למעלה) ומאיצי ה-AI מסדרות Hailo-8 ו-Hailo-10.
מדובר בדור הבא של יישומי AI מבוססי מצלמה המאפשרים לבצע פעולות כמו סיווג תמונה בזמן אמת ללא צורך באימון מקדים (zero-shot classification), הסתרת פנים בווידאו בזמן אמת, ניטור שירותים מסחריים דוגמת מסעדות וחנויות קמעוניאיות ועוד. היישומים החדשים כוללים מודלים משולבים של שפה וראייה (VLM), ויודעים לבצע פעולות מורכבות כמו סיכום ותמצות אוטומטי של סרטוני וידאו במכשירי הקצה עצמם – ללא צורך בחיבור לאינטרנט.
בתמונה למעלה: בתוך מפעל ייצור של אינטל בארה"ב. צילום: אינטל
חברת TSMC הטאיוואנית וחברת אינטל (Intel) שוקלות להקים ביחד חברה משותפת אשר תספק שירותי ייצור שבבים באמצעות מפעלי הייצור של אינטל בארה"ב. כך דיווח בסוף השבוע המגזין The Information בידיעה בלעדית שצוטטה על-ידי רויטרס וסוכנויות הידיעות המרכזיות. על-פי הידיעה, מדובר בחברה משותפת ש-TSMC תחזיק ב-20% ממניותיה. בידיעה גם נמסר שפקידים בבית הלבן לוחצים על שתי החברות להגיע להסכם. עדיין לא ברור מי יחזיק בשאר המניות, האם זו תהיה רק אינטל או שיצטרפו אל המיזם החדש גם גורמים נוספים. שתי החברות לא הגיבו לידיעה, אבל גם לא הכחישו אותה.
בעקבות פרסום הידיעה זינקה מניית אינטל בנסד"ק בכ-7% אולם בתוך יומיים היא איבדה 11% משווייה בעקבות התמוטטות הכללית של השוק, שהתחוללה בתגובה לתעריפי המסחר שהטיל ממשל טראמפ. ראוי לציין שלפני כחודש דיווחה סוכנות רויטרס ש-TSMC מגבשת קבוצת חברות שירכשו את חטיבת הייצור של אינטל (Intel Foundry) או חלק ממפעליה. המתווה מבוסס על הקמת מיזם משותף (JV) ביחד עם אנבידיה, ברודקום ו-AMD. לפי הדיווח גם קואלקום קיבלה הצעה להצטרף מיזם.
תחרות ושיתוף פעולה
בשנת 2024 דיווחה אינטל על הפסד נקי של כ-18.8 מיליארד דולר. זוהי השנה הראשונה שאינטל מסיימת בהפסד נקי מאז 1986. לפי הדו"ח השנתי של אינטל, שווי המפעלים והציוד של חטיבת הייצור נאמד בכ-108 מיליארד דולר. בתחילת מרץ 2025 הודיעה TSMC על כוונתה לבנות עוד 5 מפעלי ייצור שבבים בארצות הברית בהיקף כולל של כ-100 מיליארד דולר. עדיין לא ברור מה הם התנאים לעסקה עם אינטל, וכיצד היא משתלבת עם ההשקעה של TSMC בהקמת מפעלי ייצור בארה"ב.
בין השאר, נמסר בידיעה המקורית ששיתוף הפעולה צפוי לכלול העברת יידע טכנולוגי ויידע עסקי מ-TSMC לאינטל לצורך שיפור פעילות חטיבת הייצור. שתי החברות מתחרות אחת בשנייה במתן שירותי ייצור בתהליכים מתקדמים (רוחב צומת קטן מ-7 ננומטר). גם לאינטל יש ידע טכנולוגי רב הדרוש ל-TSMC. השנה היא מתחילה לייצר שבבים בתהליך 18A שהוא שווה ערך לרוחב צומת של 2 ננומטר, אשר מציג תחרות עזה מול התהליך של TSMC. לאינטל יש מספר יתרונות בהשוואה ל-TSMC, בזכות טכנולוגיית PowerVia להובלת אותות ומתחים (backside power delivery) בתוך השבב, אשר משולבת בתהליך Intel 18A.
במאמר שפורסם בירחון Nature, חוקרים בסין טוענים כי הם פיתחו סוג חדש של טרנזיסטור FET הבנוי במבנה של Gate All Around (GAA) שאינו מבוסס על סיליקון, אשר עשוי לאפשר פיתוח של של רכיבים ומעבדים שיהיו מהירים וחסכוניים יותר באנרגיה בהשוואה לרכיבים ומעבדים מבוססי-סיליקון. באתר של אוניברסיטת פקינג הנמצאת בבירה בייג'ינג, שבה נערך המחקר, הרחיקו לכת והצהירו: "זהו הטרנזיסטור המהיר והיעיל ביותר אי-פעם".
לטענת החוקרים, מעבדים המבוססים על הטרנזיסטורים החדשים יהיו מהירים ב-40% יותר ממעבדים המיוצרים על-ידי TSMC ואינטל בגיאומטריה של 3 ננומטר, תוך שהם צורכים כ-10% פחות אנרגיה. לא בכדי הציבו החוקרים כנקודת ייחוס מעבדים המיוצרים בתהליך של 3 ננומטר, מאחר שבשל המגבלות של ארצות הברית, סין מתקשה להשיג ציוד וטכנולוגיות שיאפשרו ייצור שבבים ברוחב צומת של 3 ננומטר.
למעשה, מעניין לראות כיצד האילוצים שנובעים מהסנקציות האמריקאיות המחמירות, שנועדו להצר את התקדמותה הטכנולוגית של סין בייצור שבבים, דווקא דוחפים אותה לחקור ולךפתח שיטות חלופיות שאולי יתבררו בעתיד כיעילות יותר. ואומנם, החוקר הראשי שהוביל את המחקר, פרופ' לכימיה היילינג פנג מאוניברסיטת בייג'ינג, הצהיר בראיון לעיתון בסין כי "אם עד עכשיו חיפשנו קיצורי דרך – כעת מדובר בהחלפת מסלול".
הדגמת יכולת לייצור המוני בפרוסות
הטרנזיסטור החדש מורכב מתרכובת של חמצן, ביסמוט וסלניום. זהו חומר מוליך-למחצה בעל מבנה שכבות דו-מימדי (2D semiconductor), המתאפיין בניידות אלקטרונים גבוהה המאפשרת שימוש במתח נמוך, וכן הוא בעל מרווח אנרגיה ישיר המתאים ליישומים לוגיים כמו מעבדים. החוקרים הדגימו את הטרנזיסטור במבנה תלת-מימדי של שכבות דו-מימדיות שהוערמו זו על גבי זו בטכנולוגיה של גידול אפיטקסילי, ובקונפיגורציה של Gate-All-Arount-Field-Effect-Transistor (או GAA-FET).
זוהי ארכיטקטורה חדשה בתעשיית השבבים שבה השער מקיף את הערוץ (channel) מכל עבריו ועל-ידי כך מוגברת היעילות החשמלית של הצומת. גיאומטריית GAA מצאפיינת את התהליכים המתקדמים ביותר של סמסונג, TSMC ואינטל. חשוב להדגיש כי החוקרים הדגימו את הטרנזיסטור החדש בקנה מידה של פרוסה שלמה (wafer-scale system), ולא בדוגמית מעבדה בלבד.
זהו היבט חשוב, מאחר שישנו פער בין היכולת להדגים שימושיות של חומר מוליך-למחצה בדוגמיות מעבדה קטנות לבין היכולת לייצר טרנזיסטורים ושבבים מרובי-טרנזיסטורים באופן המוני במתכונת של פרוסות. הדבר מרמז שהחוקרים הסיניים קרובים מאוד ליכולת ייצור תעשייתית. כמו כן, ייתכן שהיכולת לייצר את הטרנזיסטורים החדשים בקנה מידה של פרוסות הומוגניות תאפשר לשלב את הטכנולוגיה הזו בתהליכי ייצור קיימים.
הדור הבא בתעשיית השבבים
בתעשיית השבבים כבר נעשה שימוש בחומרים שאינם סיליקון עבור יישומים ספציפיים, כמו למשל שימוש בטרנזיסטורים מבוססי גאליום-ניטריד (GaN) וסיליקון-קרביד (SiC) לייצור רכיבי הספק ו-RF, וזאת מאחר שחומרים אלה מתאפיינים בתכונות מיוחדות, כמו תגוטבה מהירה, יעילות שמלית משופרת ועבודה במתחים גבוהים. עם זאת, השימוש בחומרים אלה עדיין מצומצם בשל הקושי לייצר אותם באופן כדאי בקנה מידה המוני.
חומרים דו-מימדיים הם תחום מחקר חדשני בתעשיית השבבים. הטרנזיסטורים מוגדרים כדו-מימדיים מאחר שהערוץ עשוי משכבות דקיקות של חומר בעובי של אטומים בודדים. המבנה הדו-מימדי השטוח מקנה להם מספר תכונות עדיפות כגון אובדן אנרגיה נמוך, יעילות גבוהה ויכולות מזעור. שימוש בחומרים דו-מימדיים, כמו גרפן או החומר שבו השתמשו החוקרים בסין, עשוי לאפשר את המשך "חוק מור" ולייצר גיאומטריות מתחת ל-1 ננומטר.
לאחר חודשים של התעלמות מצד הנהלת חברת Allegro Microsystems אשר לא הגיבה להצעות הרכש של חברת onsemi, החליטה יצרנית השבבים מאריזונה לפרסם את הצעת הרכש כדי ליצור לחץ מצד המשקיעים. היא מציעה לרכוש במזומן את יצרנית החיישנים ושבבי ההספק לפי מחיר מנייה של 35.1 דולרים, המעניק לחברה שווי שוק של כ-6.9 מיליארד דולר. מדובר בפרימיום של 57% ביחס למחיר המנייה עם תחילת התהליך וכמעט 30% כיום: אלגרו נסחרת כיום בבורסת נסד"ק לפי שווי שוק של כ-5.1 מיליארד דולר. המהלך החל בחודש ספטמבר 2024 כאשר onsemi שלחה לדירקטוריון אלגרו הצעת רכש לפי מחיר מניה של 34.5 דולרים. ההצעה לא נענתה ולא הביאה למפגשים ולדיאלוג בין שתי החברות.
אונסמי הגישה עוד שתי הצעות, כאשר בהצעה הקודמת, בפברואר 2025, היא העלתה את מחיר הרכישה ל-34.5 דולרים, ובסוף השבוע האחרון היא העלתה את המחיר פעם נוספת, ל-35.1 דולרים למניה. במקביל, היא פירסמה את ההצעה כדי לאלץ את אלגרו להגיב בפומבי. ואכן הדירקטוריון הגיב. בהודעה לקונית הוא דיווח על קבלת ההצעה, ומסר שהוא "בחן אותה והיא אינה מספקת". בפועל, הצעת הרכש הפכה למאבק במתכונת של נסיון השתלטות עויינת.
"אנחנו מפצירים בהם להיכנס למו"מ"
נשיא ומנכ"ל onsemi, חסאן אל-חורי, אמר שמדובר בשתי חברות בעלות קווי מוצר משלימים, ולכן המיזוג ביניהן יהיה כדאי לבעלי המניות של שתיהן. אל-חורי: "לאלגרו מעמד מוביל בתחום החיישנים ורכיבי ההספק לתחומי הרכב והתעשייה. ביחד עם מוצרי החישה וההספק של onsemi, נוכל לבנות חברה שהיא מובילה עולמית בשוקי הרכב, התעשייה ומרכזי נתונים מוכווני AI". הוא הודה שהיה מעדיף לנהל משא ומתן ישיר וחשאי מול הנהלת אלגרו, במקום לנהל קמפיין גלוי.
"אנחנו מפצירים בהנהלה ובדירקטוריון אלגרו להיכנס איתנו למשא ומתן בקשר להצעה שהגשנו", כתב בהצעה הגלויה. נסיון ההשתלטות מגיע בשלב של חילופי גברי בהנהלת אלגרו: לפני שבועיים מונה מנהל הטכנולוגיות הראשי של החברה, מייק דוג, לנשיא ומנכ"ל החברה. דוג הגיע לחברה לפני 27 שנים, עסק במחקר ופיתוח, ובשנים האחרונות הוביל את האסטרטגיה הטכנולוגית של החברה. הוא מחליף את וינט נרגוואלה לאחר שלוש שנים בתפקיד המנכ"ל.
בשנת הכספים 2024 שהסתיימה במרץ 2024, הסתכמו מכירות אלגרו בכ-1.05 מיליארד דולר. המכירות צמחו ב-17% הודות לצמיחה של 38% במכירות לשוק הרכב. המכירות של onsemi היו במגמה הפוכה: 7.1 מיליארד דולר בשנת 2024 בהשוואה למכירות של כ-8.2 מיליארד דולר בשנת 2023. החברה צופה מכירות של 1.3-1.4 מיליארד דולר ברבעון הראשון 2025, בהשוואה למכירות של כ-1.8 מיליארד דולר ברבעון הראשון 2024.
ספקית מערכות תכנון השבבים סינופסיס (Synopsys) מרחיבה את סל הפתרונות לאימות תכנון שבבים בסיוע חומרה(Hardware-Assisted-Verification) והכריזה על מערכת HAPS-200 לאב–טיפוס ומערכת ZeBu-200 לאמולציה. הפתרונות מבוססים על AMD Versal Premium VP1902 adaptive SoC, ונבנו על פלטפורמת החומרה החדשה של סינופסיס לאמולציה ואב–טיפוס (EP-Ready) המאפשרת תצורה מחדש גמישה (החלפת תוכנה וקונפיגורציה) בין שימושי אמולציה ואב–טיפוס על פלטפורמת חומרה יחידה. בנוסף, הורחבוהיכולות של ZeBu Server 5 כדי לאפשר תמיכה בשבבים בעלי יותר מ-60 מיליארד שערים לוגיים (BG).
המוצרים החדשים מרחיבים את מתודולוגיית "אימות מודולרי בסיוע חומרה" (Modular HAV) המיושם ב-ZeBu Server 5. גישה זו מספקת את הדרישה לנפחי אמולציה גדולים, וחוסכת משאבי עיבוד. הטכנולוגיה ההיברידית של סינופסיס משלבת את השימוש במודל וירטואלי שרץ על שרת מארח המקושר למערכת האימות בסיוע חומרה. ה-Virtualizer של סינופסיס תומך עתה בטכנולוגיית multi-threading, המאיצה את תהליכי הרצת תוכנה חדשה על התקני חומרה.
דרישות מסדר גודל חדש
"התעשייה מתקרבת לרמה של מאות מיליארדי שערים לוגיים בשבב, ומאות מיליוני שורות קוד בפתרונות SoC ו-multi die, אמר מנהל קבוצת מוצרים ושווקים בסינופסיס, ראבי סובראמאניאן. "לכן האימות של תכנונים מתקדמים מציב אתגרים חסרי תקדים". מערכת HAPS-200 היא מהמהירות בתעשייה ומבצעת דיבאג בקצב מהיר פי 4 בהשוואה למערכת HAPS-100. המערכת תומכת בסביבות מעורבות, הכוללות HAPS-200/100. ניתן להרחיב את השימוש בה מרמת ה-FPGA הבודד ועד למספר מערכות משולבות, עד לקיבולת ל-10.8BG.
הקיבולת של ZeBu-200 הוגדלה לעד 15.4 מיליארד שערים והיא מציעה עתה גם האצה של פי שניים בקצב הריצה בהשוואה לדור הקודם, ZeBu EP2. רוחב הפס של הדיבאג גדל פי 8 והוא מציע עתה יכולת של 200GB Trace-Buffer לכל מודול ווהקצאת משימות משופרת על החומרה. מערכות HAPS-200 ו-ZeBu-200 נבנו על פלטפורמת החומרה EP-Ready של סינופסיס. הפלטפורמה תומכת בכבלים ו-hubs לצורך חיבורים ישירים והרחבות אפשריות. מערכת בניית אבות הטיפוס Synopsys HAPS-200 זמינה כעת. מערכת האמולציה Synopsys ZeBu-200 זמינה כעת לגישה מוקדמת של לקוחות.
מספר חברות כבר אימצו את הפתרונות החדשים, בהם אנבידיה, ARM, AMD ו-SiFive. סגן נשיא לתכנון חומרה באנבידיה, נארנדרה קונדה, אמר: "רמת הביצועים של 50MHz שהשגנו באמצעות HAPS-200 היתה הגורם המרכזי לשיפור יעילות צוותי פיתוח התוכנה שלנו. אנו נערכים להרחבת השימוש ב-HAPS-200". מנכ"ל קבוצת מערכות המחשוב המשובצות ב-AMD, סאליל ראג'ה, אמר: "השילוב של AMD Versal Premium VP1902 adaptive SoC בפלטפורמות ה-EP-Ready של סינופסיס משפר את מדדי הביצועים ומשנה את האופן שבו צוותי ההנדסה יכולים לבצע אימות ואופטימיזציה של תכנוני ASIC ו-SoC".
סגן נשיא להנדסת פתרונות ב- Arm, קיבורק קצ'יצ'יאן, אמר שפלטפורמות ZeBu-200 ו-HASP-200 החדשות, "יסייעו ללקוחות המשותפים שלנו לשלב Arm CSS בתכנונים שלהם, ולעמוד בדרישות המחמירות של תשתיות מרכזי מחשוב ותעשיית הרכב".
חברת אנבידיה (NVIDIA) וחברת ברודקום (Broadcom) בודקות את האפשרות לייצר שבבים באמצעות חטיבת שירותי הייצור של אינטל. כך דיווחה סוכנות רויטרס, אשר מציינת שהמידע הגיע מגורמים המקורבים לנושא. שתי החברות ביצעו בדיקות של תהליך Intel 18A, שעשוי להכריע האם הן יעבירו לאינטל הזמנות ייצור של שבבי 2 ננומטר בהיקף של מאות מיליוני דולרים. הגורמים מסרו שגם חברת AMD מבצעת הערכת ייצור של תהליך 18A, אולם לא ברור האם היא בוצעה באמצעות ייצור נסיוני של שבבים שהיא תכננה, כפי שעושות אנבידיה וברודקום.
שלוש החברות לא מסרו תגובה. רויטרס מסרה שמבחני הייצור לא היו של רכיבי שלמים, אלא של מודולים המאפשרים לללמוד את מאפייני הייצור וההתנהגות של התהליך. כרגע החברות מבצעות תהליכי בדיקה שעשויים להימשך מספר חודשים. בעבר אינטל דיווחה כי חתמה על הסכמים לייצר שבבים של מיקרוסופט ושל אמזון בתהליך 18A, אולם לא נמסרו פרטים על סוג הרכיבים שהיא תייצר. כיום יש רק שלוש חברות המסוגלות לייצר רכיבים ברוחב צומת של 2 ננומטר: אינטל, סמסונג ו-TSMC הטאיוואנית, שהיא קבלנית ייצור השבבים הגדולה בעולם והמתחרה המרכזית של אינטל בתחום התהליכים המתקדמים.
אינטל הדביקה את הפער
לאחרונה נראה שאינטל הצליחה להדביק את הפער הטכנולוגי שנפער בינה לבין TSM. בחודש שעבר פירסמה חברת המחקר הטכנולוגית TechInsights, דו"ח המשווה בין התהליכים של שלוש החברות האלו, שממנו עולה שהפערים הטכנולוגיים בין תהליך ה-2 ננומטר של TSMC לבין תהליך ה-2 ננומטר של אינטל אינם גדולים ואינם חד-משמעיים. מבחינת אינטל מדובר בהצלחה גדולה מאוד, מכיוון שבשנה האחרונה נוצרה תחושה שהיא נמצאת בפיגור טכנולוגי שקשה להתאושש ממנו.
להערכת החברה, במדד הביצועים (Performance) אינטל מובילה, TSMC במקום השני וסמסונג במקום השלישי. לאינטל יש יתרון נוסף: טכנולוגיית PowerVia שלה, להובלת האותות והמתחים (backside power delivery), כבר משולבת בתהליך Intel 18A ונכנסת לייצור המוני ב-2025, כולל ייצור הרכיבים של לקוחות צד שלישי באמצעות חטיבת Intel Foundry. סמסונג צפויה לשלב טכנולוגיה מקבילה בשנת 2026, ו-TSMC החליטה לדלג עליה לחלוטין בתהליך ה-2 ננומטר, וצפויה לשלב אותה ב-A16 העתידי. לאחר פרסום הידיעה עלתה מניית אינטל בנסד"ק בכ-3% והיא נסחרת לפי שווי חברה של כ-105 מיליארד דולר.
חברת איניפניאון הגרמנית (Infineon) חתמה על הסכם מכירת מפעל הייצור האמריקאי שלה, פאב-25, הפועל באוסטין, טקסס, לחברת SkyWater האמריקאית, אשר תפעיל אותו במתכונת של שירותי ייצור שבבים (פאונדרי). לא נמסרו פרטים על היקף העיסקה, אולם היא כוללת הסכם ייצור ארוך טווח עם אינפיניאון, אשר מבטיח לה המשך ייצור על אדמת ארה"ב של שבבים מתוצרתה המיוצרים בתהליכי 65-130 ננומטר הנחשבים לתהליכים קריטיים בתעשייה הביטחונית ובשוקי הרכב ותעשייה.
בנוסף, היא תייצר רכיבי הספק גבוה בטכנולוגיית Bipolar-CMOS-DMOS (BCD). המתקן מייצר שבבים בפרוסות סיליקון בקוטר של 200 מ"מ. חברת SkyWater היא יצרנית שבבים מורשה של משרד ההגנה האמריקאי (DoD) ומייצרת שבבים עבור תעשיית החלל והביטחון האמריקאית, ותעשיות הרכב, המחשוב ענן, IoT, רפואה ועוד. לצד פעילות הייצור היא מספקת ללקוחות גם שירותי פיתוח לרכיבי אותות מעורבים הכוללים מעגלים אנלוגיים ומעגלים דיגיטליים.
חיזוק שרשרת האספקה הביטחונית
כל 1,000 העובדים בפאב-25 יהיו עובדי סקייווטר וימשיכו להפעיל את המתקן. המפעל ישנה את ייעדודו: מייצור שבבים של אינפיניאון במתכונת IDM, הוא ישמש כספק שירותי ייצור לתעשייה האמריקאית, ובעיקר לתעשייה הביטחונית האמריקאית. סגן נשיא איפיניאון, אלסנדר גורסקי, הסביר שההסכם מבטא אסטרטגיה של בניית שיתופי פעולה ארוכי טווח עם שותפי ייצור עסקיים, במקרה שבו הייצור העצמי אינו מספק יתרון עסקי. מנכ"ל סקייווטר, תומאס סונדרמן, אמר שהעיסקה נועדה לספק שרשרת אספקה עצמאית ומאובטחת של רכיבים קריטיים המיועדים ליישומים בעלי חשיבות אסטרטגית.
חברת אינפיניאון מעסיקה כ-58,000 עובדים בעולם, מהם כ-4,000 עובדים בארצות הברית, בהם כ-1,000 עובדים בתפקידי מחר ויתוח. היא נסחרת בבורסת פרנקפורט לפי שווי שוק של כ-46.9 מיליארד אירו. בשנת הכספים 2024 (שהסתיימה בספטמבר) הסתכמו מכירותיה בכ-15 מיליארד דולר. השלמת העיסקה תלויה בקבלת אישורים רגולטוריים.
טכנולוגיית ReRAM ישראלית
לסקייווטר יש גם קשר ישראלי: היא רכשה את זכויות השימוש בטכנולוגיית הזכרון ההתנגדותי (ReRAM) של חברת וויביט ננו (Weebit Nano) הישראלית. בשנת 2023 היא השלימה את תהליך ההכשרה (qualification) לייצור רכיבי ReRAM בגיאומטריה של 130 ננומטר בפאב של סקייווטר בארה״ב. במסגרת תהליך הבדיקה וההכשרה יוצרו מאות שבבים שעמדו בהצלחה במבחני תקן הזיכרון התעשייתי של JEDEC, שבדקו את הביצועים, העמידות ותוחלת החיים בטמפרטורות של עד 85 מעלות צלסיוס.
לאחר מספר שנים קשות שבהן הפסידה חברת אינטל גם את ההובלה הטכנולוגית וגם חלקים גדולים מהשוק, נראה שברמת התהליכים המתקדמים ביותר של 2 ננומטר, היא הדביקה את הפער ואפילו מובילה את השוק במספר פרמטרים. כך עולה מניתוח של חברת המחקר הטכנולוגית TechInsights, אשר בדקה את הפרסומים של אינטל, סמסונג ו-TSMC בשנים האחרונות ובכנס IEDM 2024 בחודש דצמבר באחרון. היא הגיעה למסקנה שהפערים הטכנולוגיים בין תהליך ה-2 ננומטר של TSMC לבין תהליך ה-2 ננומטר של אינטל אינם גדולים ואינם חד-משמעיים. מבחינת אינטל מדובר בהצלחה גדולה מאוד, מכיוון שבשנה האחרונה נוצרה תחושה שהיא נמצאת בפיגור טכנולוגי שהיא לא מצליחה להתאושש ממנו.
המאמר בכותרת TSMC 2nm Process Disclosure נכתב על-ידי סקוטן ג'ונס, נשיא חברת הייעוץ והמחקר IC Knowledge, אשר נירכשה על-ידי TechInsights בשנת 2022. הוא מתחיל בביקורת על TSMC אשר המאמרים שלה המוגשים ל-IEDM שינו את אופיים בשנים האחרונות: הם כוללים פחות מידע טכני מהמקובל במאמרים מקבילים בכנס, ומכילים הרבה מאוד תכנים שיווקיים, המקשים על ביצוע השוואות טכנולוגיות. למרות זאת, הוא התעמק בחומר כתוב שהוגש ובדברים שנאמרו במהלך ההרצאות, והגיע למסקנה שהפערים בין שלושת החברות המובילות, אינטל, סמסונג ו-TSMC, אינם גדולים.
המסקנות המרכזיות היו שתהליך ה-2 ננומטר של TSMC ממוקד בחיסכון באנרגיה המושג באמצעות טרנסיטורי nanosheet, ואופטימיזציה של מארזי 3DIC ליישומים אנכיים שונים. להערכת החברה התהליך הזה מספק שיפור של 30% באנרגיה, ושל 15% בביצועים בהשוואה לתהליך ה-3 ננומטר של TSMC. בעוד ש-TSMC מאפיינת את התהליך שלה כ"בעל סיכוי להיות הצפוף ביותר והחסכוני ביותר באנרגיה בהשוואה לתהליכים המתחרים", בדיקה מעמיקה יותר מגלה שהתמונה מורכבת מהצפוי.
השוואה במונחי Power Performance Area
הגורמים המרכזיים שבהם נבדקים תהליכי ייצור שבבים הם Power Performance Area – PPA. מהנתונים שחברת המחקר חילצה, עולה ש-TSMC מובילה ביחס לסמסונג במונחי הספק (Power), אולם אין מידע על התהליך של אינטל, ולכן אי-אפשר לבצע השוואה מלאה. כדי לבדוק את הביצועים (Performance), ג'ונס הישווה מספר מקורות של שלושת החברות, ובנה סולם השוואתי להערכת ביצועי העיבוד של כל חברה. תהליך 18A של אינטל קיבל את הציון 2.53, תהליך N2 של TSMC קיבל את הציון 2.27 ותהליך SF2 של סמסונג קיבל את הציון 2.19. כלומר הביצועים של אינטל הם הטובים ביותר, TSMC במקום השני וסמסונג במקום השלישי. להערכתו, גם לאחר הוספת ההצהרות של TSMC וסמסונג על שיפור עתידי בביצועים – אינטל ממשיכה להוביל.
בהשוואת מדד הצפיפות, או השטח הכולל של הסיליקון (Area), בדקה TechInsights את צפיפות הטרנזיסטורים בתא לוגי ואת גודלו של תא זיכרון מסוג SRAM. במדד הצפיפות של התא הלוגי, TSMC מדורגת במקום הראשון עם 313 מיליון טרנזיסטורים למ"מ מרובע (MTx/mm2). אינטל במקום השני עם רמת צפיפות של 238MTx/mm2, וסמסונג במקום השלישי עם רמה של 231Mtx/mm2. בבדיקת שטח תא ה-SRAM, הנתונים מעורפלים מאוד: TSMC לא מוסרת את המידע הזה, ואינטל מסרה אותו לאנליסטים תחת הסכם NDA. לכן החברה לא יכולה לדווח על ממצאים.
גם ביחס לרמת התפוקה של הייצור (רכיבים תקינים בהשוואה לרכיבים תקולים), המידע אינו מלא. חברת TSMC דיווחה שרמת התפוקה (Yield) בייצור רכיב זכרון 256Mb SRAM היא גבוהה מ-80%. חברת TechInsights מציינת שבעבר התפרסמו ידיעות שרמת התפוקה של אינטל היא 10% בלבד, אולם לדעתה מדובר במספר שגוי או לא מעודכן. מהמידע המצוי בידה התפוקה של אינטל גבוהה בהרבה, אולם היא לא יכולה לפרסם אותו.
רוחב הצומת הינו מדד חלקי
אולם טכנולוגיית ייצור שבבים אינה רק רוחב הצומת של הטרנזיסטור. היא צריכה לספק מענה לצרכים רבים, כמו פיזור חום והולכת אותות חשמליים ומקורות הספק אל הטרנזיסטורים. בתחום הזה יש לאינטל יתרון מובהק בהשוואה לסמסונג ו-TSMC. טכנולוגיית PowerVia של אינטל להובלת האותות והמתחים (backside power delivery) כבר משולבת בתהליך Intel 18A ונכנסת לייצור המוני ב-2025, כולל ייצור הרכיבים של לקוחות צד שלישי באמצעות חטיבת Intel Foundry. סמסונג צפויה לשלב טכנולוגיה מקבילה בשנת 2026, ו-TSMC החליטה לדלג עליה לחלוטין בתהליך ה-2 ננומטר, וצפויה לשלב אותה ב-A16 העתידי.
חברת TechInsights דיווחה על תופעה מעניינת: בעוד שיצרני המערכות עתירות העיבוד (HPC) מעוניינים בטכנולוגיית backside power delivery, יצרני הטלפונים הניידים מעדיפים להסתדר בלעדיה. יכול להיות שזה מרמז על תמהיל הלקוחות העתידי של אינטל ושל TSMC. לצד אלה, קיימים גורמים נוספים: חברת TechInsights מעריכה שהמחיר הממוצע של TSMC לפרוסת סיליקון של 2 ננומטר יהיה בסביבות 30,000 דולר לפרוסה. גם לאחר השיפור ברמת הצפיפות של הטרנזיסטורים, מדובר בעלייה גדולה במחיר הייצור של כל טרנזיסטור בהשוואה לתהליך ה-3 ננומטר (כ-20,000 דולר לפרוסה). "קשה להעריך איזה לקוחות יהיו מוכנים לשלם מחיר כזה. הוא יפעיל לחץ להחליף את TSMC כספק ייצור, ולעבור אל אינטל או סמסונג".
בתמונה למעלה: מפעל טאואר במגדל העמק. צילום: Techtime
ברבעון האחרון של 2024 צמחו המכירות של חברת טאואר סמיקונדקטור (Tower) ממגדל העמק בכ-10% בהשוואה לרבעון המקביל 2023, והן הסתכמו בכ-387 מיליון דולר. תחזית המכירות של החברה לרבעות הראשון 2025 מסתכמת בכ-358 מיליון דולר, שגם הן מייצגות צמיחה של 10% בהשוואה לרבעון הראשון 2024. היקף המכירות ב-2024 כולה הסתכם בכ-1.44 מיליארד דולר, בהשוואה למכירות של כ-1.42 מיליארד דולר בשנת 2023.
מעניין לציין שהרווח הנקי ב-2023 הסתכם בכ-518 מיליון דולר, יותר מפי שניים מהרווח הנקי של 2024, שהסתכם בכ-208 מיליון דולר ב-2024. החברה מסרה שהפער הזה נובע מהכנסות חריגות במהלך 2023: פיצוי של 314 מיליון דולר עקב ביטול עיסקת המכירה לאינטל, והכנסה של 33 מיליון דולר לאחר ארגון מחדש של פעילויותיה ביפן. הדו"ח נרבעוני בלם מגמת צמיחה של מניית החברה בנסד"ק בשנה האחרונה: בסוף ינואר 2025 היא נסחרה במחיר שיא של יותר מ-54 דולר, וכעת היא נסחרת במחיר של כ-46 דולר, המעניקים לה שווי שוק של כ-5.28 מיליארד דולר.
ארגון מחדש של תשתית הייצור
ברבעון האחרון של 2024 עצרה טאואר את הייצור של רכיבים בפרוסות סיליקון בקוטר של 150 מ"מ, מכיוון ששולי הרווח של התהליך הזה הם נמוכים. מדובר בעיקר בהפסקת הפעילות של פאב 1, שהוא המפעל ההיסטורי במגדל העמק שממנו החברה צמחה. המפעל השבית לגמרי את פעילות הייצור שלו בחודש ינואר 2025. החברה מסרה שקווי מוצר אסטרטגיים הותאמו לייצור במתקן הייצור השכן, המבוסס על פרוסות סיליקון בקוטר של 200 מ"מ.
במהלך השנה ביצעה טאואר העברת ייצור נוספת: היא העבירה את הייצור של תהליך BCD ברוחב צומת של 65 ננומטר לרכיבים חסכוניים באנרגיה, מהמפעל היפני בעיר אוזו, למפעל של חברת אינטל באלבוקרקי, ניו מקסיקו (ארה"ב). מדובר באחד מקווי הייצור החשובים ביותר של החברה. מנכ"ל טאואר, ראסל אלוונגר, הסביר בשיחת הוועידה לאחר פרסום הדו"ח, כי המהלך נובע מהצורך להגדיל את קיבולת הייצור של התהליך הפופולרי הזה, ומהאפשרות שניתנה לטאואר להשתמש במפעל של אינטל, בהתאם להסכם שנחתם בין שתי החברות לאחר ביטול עיסקת המיזוג בין טאואר ואינטל.
היעד האסטרטגי: הגדלת משקל ה-300 מ"מ
בסך הכל, הייצור של רכיבי הספק ורכיבים דיסקרטיים היה אחראי לכ-36% מהמכירות ב-2024. לאור תחזיות השוק, החברה צופה עלייה חזקה במכירות בתחום רכיבי ההספק. מכירות ה-RF למוצרים ניידים היו אחראים לכ-29% מהמכירות. בשנת 2025 החברה צופה שהן יירדו מעט, לאור העובדה שהחברה השיגה צמיחה חזקה בשנתיים האחרונות ולאור תחזיות האנליסטים לשוק מכשירי האנדרואיד. רכיבים עבור שוק תשתיות ה-RF, היו אחראים לכ-17% מהמכירות.
אלוונגר צופה שהתחום הזה יצמח משמעותית ב-2025, לאור העובדה שהוא הוכפל בין השנים 2024 ו-2023. המכירות של חיישני תמונה היו אחראיות לכ-15% מהמכירות. אלוונגר צופה צמיחה בינונית בתחום הזה, לאור תחזיות על מגמות בשוק העולמי. כללית, החברה נמצאת בעיצומו של מהלך להגדלת משקל הייצור בפרוסות סיליקון של 300 מ"מ, מכיוון ששולי הרווח כאן גבהים יותר. אלוונגר צופה שבתוך זמן קצר, רוב המכירות של רכיבי RF יהיו של רכיבים המיוצרים בפרוסות סיליקון בקוטר 300 מ"מ.
חברת אינטל (Intel) מתחילה להראות סימנים שהיא עלתה על מסלול בלימת המשבר שפגע בה בשנים האחרונות. המכירות ברבעון האחרון של 2024 הסתכמו בכ-14.3 מיליארד דולר בהשוואה למכירות של 15.4 מיליארד דולר ברבעון האחרון 2023. אלא שהתמונה הרחבה יותר מתקבלת מבדיקת התוצאות השנתיות של החברה: מכירותיה ב-2024 הסתכמו בכ-53.1 מיליארד דולר, בהשוואה למכירות של 54.1 מיליארד דולר ב-2023. זוהי ירידה שנתית של 7% בלבד בהשוואה למכות הקשות שחטפה בשנים הקודמות: מכירות של 63 מיליארד דולר ב-2022 ומכירות של 79 מיליארד דולר ב-2021.
בחלוקה למגזרי פעילות, מסתבר שבמגזר החשוב ביותר, של מעבדי מחשבים (Client Computing Group), המכירות ב-2024 צמחו בכ-4% והסתכמו בכ-30.3 מיליארד דולר. בתחום מרכזי נתונים והבינה המלאכותית (Data Center and AI) המכירות צמחו ב-1% לכ-12.8 מיליארד דולר ובתחום מוצרי הקישוריות (Network and Edge) הן צמחו ב-1% והסתכמו בכ-5.8 מיליארד דולר. המכירות של חטיבת שירותי הייצור (Intel Foundry) ירדו ב-2024 בכ-7% והסתכמו בכ-17.5 מיליארד דולר. בגלל המודל העסקי שנכנס לתוקף ב-2022, שלפיו מנוהלת חטיבת שירותי הייצור שיחידה עסקית גם מול המחלקות האחרות באינטל, קשה לדעת אם הירידה הזו קשורה להקטנה בהיקף הייצור של אינטל, או להיקף המכירות של שירותי ייצור ללקוחות חיצוניים.
בסוף 2024 הודיעה אינטל שבכוונתה להפעיל את Intel Foundry במתכונת של חברה בת, וייתכן שבעקבות המהלך הזה יהיה קל יותר להבין את התוצאות העיסקיות שלה. ראוי לציין שגם המכירות של חברת אלטרה לשעבר (Altera) לא נמצאות בתוך מגזרי הפעילות המרכזיים: החל מתחילת 2024 הן נמצאות בקטגוריית All other, שמכירותיה ב-2024 ירדו ב-32% והסתכמו בכ-3.8 מיליארד דולר. התוכנית היא שגם קו המוצרים המיתכנתים (FPGA) של אלטרה יעבור בעתיד למתכונת פעילות של חברה עצמאית, ולאחר שהמהלך הזה יושלם, התמונה תהיה ברורה יותר.
אינטל צופה שבמהלך 2025 היא תספק יותר מ-100 מיליון מעבדים למחשבים מועצמי בינה מלאכותית (AI PC). היא תולה תקוות רבות בתהליך הייצור החדש Intel 18A, ומעריכה שבמחצית השנייה 2025 היא תשיק את מעבדי Panther Lake אשר ייוצרו ב-18A. בתחילת 2026 צפוי לצאת לשוק מעבד Clearwater Forest אשר ייוצר בתהליך החדש ומיועד לשוק השרתים. התהליך מבוסס על שימוש בטרנזיסטורי RibbonFET תלת-מימדיים וטכנולוגיית PowerVia לאספקת חשמל אל מודולי המערכת על-שבב (SoC). אינטל איבדה בשנה האחרונה כמחצית משווייה בבורסת נסד"ק, ונסחרת לפי שווי של כ-83.9 מיליארד דולר.
בתמונה למעלה: בתוך מפעל ייצור של חברת TSMC הטאיוואנית
במהלך מפגש עם סנאטורים ופעילים רפובליקנים ביום ב' האחרון במיאמי, אמר הנשיא דונלד טראמפ שהוא מתכנן להטיל מיסי-מגן גבוהים כנגד ייבוא של מעבדי מחשבים, סמיקונדקטורס ותרופות, במטרה להגביר את הייצור המקומי שלהם. בניגוד לתוכניות קודמות של הממשל האמריקאי, התעריפים המתוכננים החדשים אינם מכוונים כנגד סין בלבד – אלא כנגד כל מי שמתחרה בתעשייה האמריקאית.
העיתון USA Today דיווח שבמהלך המפגש, התייחס טראמפ ישירות לטאיוואן ולתעשיית השבבים שלה: "הן עזבו אותנו והלכו לטאיוואן", הוא אמר על חברות הטכנולוגיה האמריקאיות. "אנחנו רוצים שהן יחזרו לכאן. ואנחנו לא ניתן להן מיליארדי דולרים כמו התוכנית המגוחכת של ביידן (הכוונה ל-CHIP Act). הן יבנו את מפעלי הייצור בכסף שלהן, ואנחנו ניתן תמריצי מס". הידיעה הזו עוררה דאגה גדולה במיוחד בטאיוואן, שתעשיית השבבים שלה היא מהחזקות בעולם. בשנת 2024 הסתכם העודף המסחרי של טאיוואן מול ארה"ב בכ-11.4 מיליארד דולר – רובו ממכירת שבבים וכרטיסי מחשב אשר משולבים במוצרים של חברות אמריקאיות.
מסים עשויים לפגוע דווקא בתעשייה האמריקאית
בתגובה לדברים, התראיין ראש ממשלת טאיוואן, צ'ו יונג-טאי, לרשת CNN, ואמר שהממשלה תתחיל לבדוק בקרוב האם היא צריכה לתמוך בתעשיית השבבים שלה וכיצג היא צריכה לעשור לה להתמודד מול איום מסי-המגן של טראמפ. לדבריו, משרד האוצר ומחלקות נוספות בממשל הטאיוואני בוחנות כעת "את ההתפתחויות של הימים האחרונים. בתוך מספר ימים נבצע בדיקה דחופה של צורכי התעשייה ונבחן דרכים להגברת שיתוף הפעולה וכיצד לסייע לתעשייה שלנו. אנחנו לא מתעלמים ממעמדה המיוחד של טאיוואן בשרשרת האספקה העולמית של שבבים, ונדאג לשמור על מעמדנו המוביל".
החברה הטאיוואנית החשובה ביותר בתחום הזה היא TSMC הטאיוואנית, שהיא קבלנית ייצור השבבים הגדולה בעולם, עם מכירות בהיקף של כ-100 מיליארד דולר בשנה. חברת TSMC מייצרת שבבים של החברות האמריקאיות הגדולות ביותר, בהן אפל, אנבידיה ואפילו חלק מהשבבים של חברת אינטל עצמה. בימים אלה היא נמצאת בתהליך בניית מפעל ייצור בארה"ב בהשקעה של כ-12 מיליארד דולר. חברת TSMC לא הגיבה לידיעה, אולם חשוב לזכור שהיא גם החברה המובילה בעולם בטכנולוגיות ייצור מתקדמות.
הדבר מתבטא היטב בתמהיל המכירות שלה: 26% ממכירותיה ברבעון האחרון של 2024 היו של ייצור שבבי 3 ננומטר, רכיבי 5 ננומטר היו אחראים לכ-34% מהמכירות, ורכיבי 7 ננומטר לכ-14% מהמכירות. בסך הכל, התהליכים המתקדמים (7 ננומטר ומטה), היו אחראים לכ-74% ממכירותיה. לכן כלכלנים מעריכים שפגיעה בייצוא של TSMC לארה"ב, תגרום לעלייה מיידית במחיר של המוצרים הטכנולוגיים האמריקאים המתקדמים ביותר.
גם הקשר בין תמריצים ובניית מפעלים אינו פשוט: אפילו אם התעשייה האמריקאית תחליט להתיישר עם מדיניות הנשיא ולהקים קווי ייצור מקומיים, דרושות מספר שנים להקמת פאב ולהגעה לייצור אמין והדיר. אם מיסי-המגן ייכנסו לתוקף מיידית, לפני שהתעשייה בנתה את תשתית הייצור המקומית, הנזק עשוי להיות בלתי נסבל. ראוי לציין שהמתווה של חוק השבבים של ביידן הוא בדיוק הפוך – קודם להביא להקמת מפעלים – ורק אחר כך להגן עליהם.
חברת סיוה (Ceva) דיווחה על הצטרפותו של אמיר פיינטוך לדירקטוריון החברה, במסגרת הרחבת הדירקטוריון לשמונה חברים, מתוכם שבעה הם דירקטורים בלתי תלויים. פיינטוך משמש בשנתיים האחרונות כמנכ"ל חברתVolumez הפועלת מסן פרנסיסקו ומתל אביב, אשר פיתחה ארכיטקטורת תשתיות כשירות (DIaaS) המייעלת את העבודה מול ספקי ענן גדולים דוגמת AWS ,AZURE, ובקרוב גם Google Cloud. לפני-כן מילא תפקידים בכירים בתעשיית השבבים.
בשנת 2019 הוא מונה לתפקיד מנהל חטיבת המחשוב והתקשורת (CWI) של חברת גלובלפאונדריז (Globalfoundries-GF), אליה הגיע מחברת אינטל שבה שימש במשך חמש השנים כמנהל קבוצת ההנדסה של פלטפורמות. הוא הובא לאינטל מחברת קואלקום, שבה שימש כנשיא חטיבת Qualcomm Atheros אשר אחראית על תחום ה-Wi-Fi בחברת קואלקום. במסגרת התפקיד הוא היה אחראי לעיסקת הרכישה של Wilocity הישראלית בשנת 2014.
יו"ר דירקטוריון סיוה, פיטר מקמאנמון, אמר שפיינטוך יסייע לחברה להיערך לשלב חדש בתולדות החברה, של "צמיחה והתרחבות בעידן ה-Smart Edge AI". חברת סיוה מהרצליה סיוה מספקת קניין רוחני (IP) לתכנון שבבים בתחומי הקישוריות האלחוטיות, החישה ובינה מלאכותית במכשירי קצה. החברה נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-766 מיליון דולר. מכירותיה בתשעת החודשים הראשונים של 2024 הסתכמו בכ-77.7 מיליון דולר, בהשוואה ל-73.2 מיליון דולר בתקופה המקבילה 2023.
חברת ARM, שהיא ספקית הקניין הרוחני למעבדים הגדולה בעולם, מתכננת להעלות את המחיר שהיא גובה מיצרני השבבים עד לשיעור של כ-300%. בנוסף, בחברה נערכים כיום דיונים בדבר כניסה לתחום התכנון של שבבים מלאים, כדי להתחרות בלקוחותיה הגדולים. כך דיווחה היום (ג') סוכנות רויטרס. מדובר בתפנית דרמטית: לאורך כל השנים ניהלה ARM מדיניות של הישארות בצל ומאחורי הקלעים. היא גבתה מחירי נמוכים יחסית והגיעה למצב שכמעט כל גורם בתעשייה הזקוק למחשבים שאינם מבוססי ארכיטקטורת x86, משתמש בארכיטקטורה של ARM.
מדובר בחברות כמו קואלקום, אפל, סמסונג,מיקרוסופט, TI ועוד אלפי יצרניות מוצרים ושבבים. המשקל של ARM בתעשייה הוא עצום: החברה דיווחה שעד היום סיפקה רשיונות שימוש ליותר מ-300 מיליארד רכיבים, כ-99% מכל הסמארטפונים בעולם וכ-50% מכל הרכיבים שיש בהם מעבד – כוללים את הקניין הרוחני שלה. אלא שלמרות השימוש הנרחב במוצריה, המכירות שלה בשנת 2024 הסתכמו בכ-3.23 מיליארד דולר בלבד.
המשפט שהתקיים בין ARM וקואלקום בדצמבר 2024 גילה ש-ARM (וככל הנראה גם סופטבנק, שהיא הבעלים של ARM), הגיעו למסקנה שיש צורך לדרוש מחירים גבוהים יותר: טכנית המשפט נסוב בנושא התמלוגים שקואלקום צריכה לשלם ל-ARM לאחר עסקת Nuvia, שהביא לקואלקום טכנולוגיית AI PC. הבעיה: התמלוגים ש-ARM גבתה מ-Nuvia גבוהים בהרבה מהתמלוגים שהיא גובה מקואלקום. לכן, לאחר שקואלקום רכשה את Nuvia היא דרשה לשלם תמלוגים לפי ההסכם איתה, ואילו ARM דרשה לקבל תלמוגים לפי ההסכם המקורי עם Nuvia.
האם ARM תתחרה בלקוחות?
בסופו של דבר, באמצע דצמבר 2024 בית המשפט הכריע לטובת קואלקום, אשר חגגה והצהירה ש"נשמרה זכותה להיות חברה חדשנית". אולם רויטרס גילתה שמסמכים חסויים שהוגשו לבית המשפט מגלים את כוונתה של ARM להעלות מחירים כדי להגדיל משמעותית את היקף ההכנסות. מהמסמכים האלה מתברר שמדובר במהלך שתוכנן לראשונה כבר בשנת 2019 וקיבל את הכינוי "פרוייקט פיקאסו". מטרתו להגדיל את ההכנסות של ARM משוק הסמארטפונים בקצב של 1 מיליארד דולר בשנה – לאורך תקופה של 10 שנים. הכוונה היתה להעלות את המחיר על רשיונות שימוש במעבדי Armv9 בשיעור של עד 300%. בין השאר, מי שהיה אז מנכ"ל ARM, סיימון סיגרס, דיווח ליו"ר החברה על הסכם עם קואלקום, שהוא "כפוף למתווה פרוייקט פיקאסו".
במהלך המשפט, הציגו עורכי הדין של קואלקום שקף מתוך מצגת של מנכ"ל ARM, רנה האאס, מפברואר 2022 כאשר הוא התמודד על תפקיד המנכ"ל. האאס הציע לדירקטוריון לרענן את המודל העסקי של החברה: במקום להסתפק במכירת רשיונות שימוש בקניין הרוחני של אבני בניין בסיסיות של השבב או ה-SoC – לתכנן בעצמה שבבים מלאים או שבבים ייעודיים (Chiplets), לייצר אותם אצל קבלניות ייצור שבבים, ואז למכור אותם בעצמה. למעשה, הוא הציע ש-ARM תתחיל להתחרות בלקוחותיה כדי ליהנות מהמחיר הגבוה של שבבים מוגמרים. במהלך המשפט הוא ביטל את חשיבות השקף הזה, וטען שמדובר במחשבות בלבד. "אני תמיד חושב קדימה, על העתיד", הוא אמר לחבר המושבעים.
רעידת האדמה בעוצמה של 6.4 שהתרחשה אתמול בליב בדרום טאיוואן גרמה להפרעה בייצור ולפינוי מפעלים מרכזיים של חברת TSMC הטאיוואנית, שהיא קבלנית ייצור השבבים הגדולה בעולם. החברה מסרה שמפעלי הייצור במרכז ובדרום המדינה השלימו תהליך בדיקת תקינות של המבנים, מערכות החשמל, המים והגז וחזרו היום לפעולה. רעידת האדמה התרחשה בעומק של 9.4 ק"מ במחוז Chiayi בדרום המדינה, והורגשה גם בבירה טאיפה. שבצפון האי. חברת המחקר TrendForce מסרה שהארוע השפיע על פעילות מפעל פאב-18 של TSMC, המהווה את אתר הייצור המרכזי של רכיבי 3 ננומטר. בסך בכל, רעידת האדמה גרמה לפינוי כל העובדים מארבעה מפעלים של TSMC וממפעל הייצור Fab12A של חברת UMC.
הידיעות בדבר השפעתה הן סותרות. חברת TSMC הודיעה שהבדיקות הושלמו וכל המפעלים חזרו לייצור סדרתי, ואילו אתר החדשות בשפה הסינית, Economic Daily News, מסר שהבדיקות עדיין לא הושלמו וש-TSMC הביאה למפעלים את כל ספקי המערכות שלה, כדי שהם יבדקו את מערכות הייצור ויוודאו שהן פועלות בצורה תקינה. להערכת TrendForce, גם אם לא נגרמו נזקים למבנים או לשתיתות, קיים חשש שמכונות הייצור יצאו מכיוונון, מכיוון שמדובר במתקני ייצור של תהליכים מתקדמים.
ברבעון האחרון של 2024 צמחו המכירות של חברת TSMC בכ-37% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בכ-26.88 מיליארד דולר. מהדיווח של החברה עולה שעיקר המכירות הן של רכיבים המיוצרים בתהליכים מתקדמים: 26% מהמכירות ברבעון הן של ייצור שבבי 3 ננומטר. רכיבי 5 ננומטר אחראים לכ-34% מהמכירות, ורכיבי 7 ננומטר אחראים לכ-14% מהמכירות. בסך הכל, התליכים המתקדמים, המוגדרים בחברה כ-7 ננומטר ומטה, היו אחראים לכ-74% מהמכירות ברבעון. תחזית החברה לרבעון הראשון 2025 היא למכירות בהיקף של 25-25.8 מיליארד דולר.
בתמונה למעלה: טקס פתיחת מפעל סמסונג בטיילור, טקסס. מקור: סמסונג
חוק השבבים האמריקאי (The CHIPS Act), הכולל מענקי מדינה בהיקף של כ-52 מיליארד דולר ותמריצי מיסוי למחקר ופיתוח שבבים, מתחיל להתברר כהצלחה יוצאת דופן וכמהלך המשנה את פני תעשיית השבבים בארה"ב, וייתכן שאפילו בעולם כולו. איגוד יצרני השבבים (Semiconductor Industry Association – SIA) סיכם את השפעת היישום של החוק, וגילה כי הממשל הפדרלי העניק ל-27 חברות מענקים בהיקף של כ-33.7 מיליארד דולר והלוואות בהיקף של כ-8.7 מיליארד דולר. הסכומים האלה המריצו את המגזר הפרטי להשקיע עוד כ-450 מיליארד דולר בבניית תשתיות ייצור ופיתוח שבבים בארצות הברית.
הנשיא ביידן חתם על החוק באוגוסט 2022, ובתחילה היה נראה כי הוא לא ממומש. אלא שזו היתה רק אשלייה: הממשל ניצל את הזמן כדי לבחון את ההצעות השונות, ובשנה האחרונה הוא מעניק את התקציבים בקצב גובר. מבדיקת ה-SIA עולה שרוב הההשקעות הפרטיות והממשלתיות יבוצעו עד שנת 2030 במסגרת 40 פרוייקטים חדשים ב-21 מהמדינות בארה"ב. להערכת החברות שקיבלו את התמיכה – ההשקעות החדשות ייצרו כ-129,000 משרות. ראוי לציין שעדיין לא הסתיימו תקציבי החוק, ובחודשים הקרובים יתפרסמו פרוייקטים נוספים שיזכו לתמיכה הפדרלית במסגרתו.
היצרניות הגדולות חוזרות לארה"ב
לפני שבוע אושר מענק לסמסונג בהיקף של כ-4.7 מיליארד דולר, תמורת השקעה שלה בבניית שני מפעלי ייצור חדשים והרחבת פעילות הייצור הקיימת שלה בארה"ב, בהיקף כולל של כ-37 מיליארד דולר. שרת המסחר האמריקאית, ג'ינה ריימונדו, אמרה שהאישור שניתן לסמסונג "מבטיח שארצות הברית תהיה המדינה היחידה בעולם שבה נמצאים מפעלי ייצור של חמשת יצרניות השבבים המובילות בתעשייה". חברת טקסס אינסטרומנטס (TI) קיבלה מענק בגובה של 1.61 מיליארד דולר להקמת שלושה מפעלי ייצור ולהבטחת ייצור מקומי של רכיבים ביטחוניים, בהשקעה של יותר מ-18 מיליארד דולר שהיא תבצע.
בחודש שעבר קיבלה אינטל אישור בהיקף של כ-7.86 מיליארד דולר, לפרוייקטים שבהם היא תשקיע עוד כ-100 מיליארד דולר בהקמת מפעלי ייצור ואריזת שבבים באריזונה, בניו מקסיקו, באוהיו ובאורגון. חברת TSMC הטאיוואנית צפויה לקבל 6.6 מיליארד דולר תמורת השקעות שהיא תבצע בהיקף של כ-65 מיליארד דולר, חברת GlobalFoundries תקבל 1.5 מיליארד דולר להרחבת קווי הייצור בוורמונט וניו-יורק בהשקעה נוספת שהיא תבצע בהיקף של 13 מיליארד דולר, וחברת Micron תקבל 1.6 מיליארד דולר ותשקיע עוד 125 מיליארד דולר בהקמת מפעלים באיידהו ובניו יורק.
האם טראמפ יסגור את התוכנית?
רשימת החברות הזוכות ארוכה ומרשימה, כאשר ברוב הפרוייקטים החברות משקיעות בממוצע 10 דולר בנוסף לכל דולר שהן מקבלות מהממשל. זוהי הצלחה עצומה וככל הנראה חסרת-תקדים. להצלחת חוק השבבים יש גם היבט ביטחוני: בחודש ספטמבר 2024 הודיע משרד ההגנה ומשרד המסחר בארה"ב על מתן מענק של 3 מיליארד דולר לחברת אינטל, שיבטיח את הייצור בארה"ב של רכיבים המיועדים לתעשייה הביטחונית האמריקאית.
על הרקע הזה ניתן להבין מדוע דבריו של טראמפ, שטען במהלך המירוץ לנשיאות שחוק השבבים הוא בזבוז מיותר של כספי הציבור, מעוררים דאגה. בראיון ל-MSNBC אמרה ג'ינה ריימונדו שהיא מקווה שהדברים נאמרו רק משיקולי בחירות ולא מבטאים תוכנית פעולה אמיתית. ריימונדו: "ביטול החוק הוא רעיון מזעזע וחסר אחריות. זה לא מתקבל על הדעת שכ-100% מהשבבים המותקנים במטוסי קרב אמריקאים ובציוד צבאי קריטי, מיוצרים בטאיוואן ונבדקים בסין. חוק השבבים מתקן את המצב הזה".
במה שנראה כצעד נוסף במלחמת השבבים המסלימה שבין סין וארצות הברית, פירסמה רשות התחרותיות הסינית הודעה קצרה ובה היא מודיעה על פתיחת חקירה נגד חברת אנבידיה (NVIDIA), בחשד שהיא הפרה את החוקים של סין בנושא מונופולים. לפי ההודעה, עילת החקירה היא העיסקה שבה רכשה חברת אנבידיה את מלאנוקס הישראלית בשנת 2020 תמורת כ-6.9 מיליארד דולר. סין היתה המדינה האחרונה שאישרה את העיסקה, אבל כעת היא משתמשת בה כדי לנגח את אנבידיה. על-פי ההודעה, הרשות החליטה לחקור מחדש את האישור שניתן לפני ארבע שנים לביצוע העיסקה.
החקירה כמובן לא יכולה לבטל את המיזוג בין מלאנוקס ואנבידיה, אולם עשויה לעלות לאנבידיה ביוקר: על-פי החוק בסין, הקנס על מונופולים יכול להגיע לעד 10% מהמכירות השנתיות של החברה הניקנסת. במקרה של אנבידיה מדובר בקנס של כמיליארד דולר, לאור העובדה שמכירותיה בסין בשנת 2023 הסתכמו בכ-10.3 מיליארד דולר. סין כבר הוכיחה שהיא לא מהססת לנצל את הסעיף הזה: בשנת 2015 היא קנסה את קואלקום בסכום של 975 מיליון דולר, שהיה שווה-ערך לכ-8% ממכירותיה בסין בשנת 2013.
מכת-נגד לאיסור הייצוא האמריקאי
למרות שהרשויות בסין לא מוסרות מידע נוסף על החקירה שהוצאה מהנפטלין, העיתון China Daily רמז על קשר ישיר בינה לבין מלחמת הסחר עם ארה"ב, ועל האיסור שארה"ב הטילה על מכירת שבבים מתקדמים לסין. הוא ראיין את פרופ' דנג פנג מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת בייג'ין, אשר הסביר שאנבידיה מסרבת למכור לחברות סיניות סוגים מסויימים של מעבדי GPU ופתרונות תקשורת מהירים שפותחו במלאנוקס, למרות שהתחייבה לא להפלות לרעה את הלקוחות הסיניים.
פנג אמר שהעילה המשפטית מבחינת סין מבוססת על הטענה ש"המהלך שנקרא בארה"ב בשם 'בקרת ייצוא' (export control) אינו סיבה מוצדקת להפרת ההתחייבויות של אנבידיה. ואם היא לא יכולה לעמוד בהתחייבויותיה, עליה לספק לפחות פיצוי כלשהוא או אלטרנטיבה שיאפשרו למזער את ההשפעות השליליות של בקרת הייצוא". לאחר ההודעה הסינית ירדה מניית אנבידיה בכ-3.7% בבורסת נסד"ק, וכעת היא נסחרת לפי שווי חברה של כ-3.4 טריליון דולר.
ראוי לציין שבגלל מעמדה הדומיננטי בשוק (לפי ההערכות בתעשייה, אנבידיה מחזיקה בכ-84% משוק ה-GPU העולמי), היא מתמודדת עם חקירות נוספות של גופי שמירה על התחרותיות. האיחוד האירופי שלח לאחרונה שאלון לחברות בתעשייה כדי לבדוק האם צריך לפתוח נגדה בחקירה על מונופול בתחום מעבדי ה-GPU, ומשרד המסחר בארה"ב החל לבדוק טענות דומות נוספות. אולם החקירות האלה נובעות מסיבות שונות לחלוטין, ואינן קשורות למאבק הבין גושי.
תגובת חברת אנבידיה ל-Techtime: “אנבידיה מובילה בזכות יכולותיה, כפי שמשתקף בביצועים של המוצרים שלנו ובערך שאנו מעניקים ללקוחות. לקוחות יכולים לבחור בכל פתרון שהם מוצאים לנכון. אנו עובדים קשה כדי לספק את המוצרים הטובים ביותר בכל אזור בעולם ומכבדים את ההתחייבויות שלנו בכל מקום שבו אנו פועלים. אנחנו שמחים לענות על כל שאלה שעשויה להיות לרגולטורים לגבי פעילותנו״.
חברת אנפורנה לאבס (Annapurna Labs) הישראלית, שנירכשה על-ידי אמזון בשנת 2015, מפתחת את מעבד אימון הרשתות החדש של AWS, בשם Trainium3, אשר ייוצר בתהליך של 3 ננומטר וצפוי לצאת לשוק בסוף 2025. זהו מעבד האימון השלישי של אנפורנה לאבס, והראשון שייוצר בתהליך כל-כך מתקדם. בתחילת החודש החלה AWS לספק את שירות האימון של פלטפורמת Amazon EC2, באמצעות שרתים חדשים המבוססים על מעבדי הדור השני של אנפורנה לאבס, Trainium2.
החברה הכריזה על שני סוגי שרתים חדשים: שרתי Trn2 כוללים 16 מעבדי Trainium2 המחוברים אחד עם השני באמצעות רשת פנימית מהירה ומספקים עוצמת עיבוד של עד 20.8Petaflops. להערכת החברה הם מעניקים יתרון ביצועים/עלות של 30%-40% בהשוואה לשרתי אימון מקבילים המבוססים על מעבדי GPU. ליישומים כבדים יותר, הדרושים אימון רשתות בעלות בגודל של טריליון פרמטרים, החברה מספקת את שרתי Trn2 UltraServers, הכוללים 64 מעבדי Trainium2 בכל שרת.
בימים אלה AWS מקימה אשכול שרתים ביחד עם חברת Anthropic האמריקאית, שבה היא השקיעה כ-4 מיליארד דולר ב-2023, במסגרת פרוייקט Project Rainier. חברת Anthropic מפתחת מודלי LLM גדולים ומספקת אותם לשימוש באמצעות הענן. האשכול החדש, בשם EC2 UltraCluster יתבסס על תשתית שתיבנה באמצעות שימוש בכמה מאות אלפי מעבדי Trainium2. להערכת AWS, זו תהיה תשתית עיבוד ה-AI הגדולה בעולם.
בהזדמנות הזו חשפה AWS פרטים ראשונים על מעבד הדור הבא: Trainium3. זה יהיה השבב הראשון של AWS אשר ייוצר בתהליך של 3 ננומטר, ושרתי UltraServer שיתבססו על Trainium3 יהיו חזקים לפחות פי ארבעה מהשרתים מבוססי Trainium2. השירותים הראשונים שיתבססו על Trainium3 צפויים להיות זמינים בסוף 2025.
בתמונה למעלה: גילי פרידמן. צילום: David Grab / דיוויד גראב
חברת ואלנס (Valens) מינתה את גילי פרידמן לתפקיד סגנית נשיא ומנהלת חטיבת הפעילות החדשה Cross Industry Business Unit. חברת ואלנס מפתחת שבבי תקשורת המאפשרים העברת אודיו-וידיאו ׁׂ(AV) בקצבים מאוד גבוהים על-גבי כבלים פשוטים ופעילה בשני שווקים עיקריים: שוק האודיו-וידיאו ושוק האוטומוטיב. המוצרים של החברה לתעשיית הרכב מותאמים לתקן A-PHY של MIPI, המסדיר את פרוטוקול תעבורת הנתונים בין חיישנים בתוך הרכב, ומושתת על טכנולוגיית HDBaseT של ואלנס.
בחודשים האחרונים החברה זיהתה שוקי צמיחה פוטנציאליים חדשים עבור שבבי AV, דוגמת אוטומציה תעשייתיית, ראיית מכונה ושוק המכשור הרפואי. כדי לטפל בשווקים האלה ביחד עם השווקים המסורתיים, מוזגו כל פתרונות ה-AV ביחידת Cross Industry החדשה. מנכ"ל החברה, גדעון בן-צבי, הסביר שהיחידה הזו תטפל בכל השווקים שאינם שוק הרכב. המנהל הנוכחי של חטיבת הרכב, גדעון קדם (לשעבר מנכ"ל זיילינקס ישראל), יפרוש מהתפקיד ב-1 לינואר 2025. במקומו יתמנה לתפקיד אדר סגל אשר מגיע מתפקיד מנהל המכירות של חברת TriEye במשך שלוש וחצי שנים, ולפני-כן מנהל המכירות של חברת קיידנס ישראל.
גילי מביאה לתפקיד יותר מ-17 שנות נסיון בתעשיית השבבים. היא תגיע מחברת Sony Semiconductor Israel שבה היא משמשת כרגע כמנהלת מכירות עולמית. לפני-כן מילאה את התפקיד הזה בחברת Altair שנמכרה לסוני בשנת 2016. פרידמן הצטרפה לאלטייר לתפקיד מהנדסת תוכנה ובמהרה טיפסה לתפקידי ניהול בכירים. לדבריהנ, שוק היעד של החטיבה החדשה, הכולל AV, מכשור תעשייתי, ראיית מכונה ומיכשור רפואי, מסתכם ביותר ממיליארד דולר בשנה.
יעד עסקי שאפתני
בתחילת נובמבר 2024 העריכה ואלנס שבשנת 2029 יגיע שוק היעד של כל מוצריה להיקף של כ-5.5 מיליארד דולר. החברה הכריזה על יעד עסקי שאפתני לקראת השנה הזו: היקף מכירות כולל של 220-300 מיליון דולר, מתוכם 90-100 מיליון שור בשוק האודיו-וידאו המקצועי, 35-50 מיליון דולר בשוק ראיית המכונה התעשייתי, ומכירות של כ-65-110 מיליון דולר עבור שוק הרכב. היא גם רמזה עלת וכנית מיזוגים ורכישות אשר עשויה להגדיל את מכירותיה בעוד 30-40 מיליון דולר, עד לשנת היעד 2029.
אנו עושים שימוש בקבצי עוגיות לצרכים שיווקיים ושיפור חוויית השימוש באתר. איסוף המידע באתר נעשה באופן אנונימי, למעט בטפסי יצירת קשר והרשמה לניוזלטר בהם אתם מתבקשים למלא פרטים אישיים. אנו עושים שימוש במגוון תוכנות לאיסוף וניתוח אנליטי של הנתונים באופן אנונימי לרבות: גוגל אנליטיקס, פייסבוק פיקסל ועוד.
What personal data we collect and why we collect it
We collect anonymous data on visitors in this website for business purposes such as enhancing user experience, digital marketing and search engine optimization.
We collect personal data such as email address and names on various forms – all forms present in this website include consent checkboxes and clear reason for collecting the data: general inquiries on our products, newsletter subscription, professional inquiries job applications. All forms are designed in accordance with GDPR requirements.
Comments
When visitors leave comments on the site we collect the data shown in the comments form, and also the visitor’s IP address and browser user agent string to help spam detection.
An anonymized string created from your email address (also called a hash) may be provided to the Gravatar service to see if you are using it. The Gravatar service privacy policy is available here: https://automattic.com/privacy/. After approval of your comment, your profile picture is visible to the public in the context of your comment.
Media
If you upload images to the website, you should avoid uploading images with embedded location data (EXIF GPS) included. Visitors to the website can download and extract any location data from images on the website.
Contact forms and newsletter
We use Gravity Forms as our platform of choice for all forms present in this website. Forms present in this website have been modified to fit GDPR requirements.
Unless specifically specified and approved by visitor, we do not use the collected data for marketing purposes.
We use Mailchimp to collect email addresses and send periodical marketing materials to our customers.
Handling and management of all email addresses and mailing operations is conducted under GDPR terms and guidelines provided by Mailchimp.
All subscribers are able to change their subscriptions preferences or unsubscribe at any given time.
Techtime has accepted the Data Processing Addendum agreement provided by Mailchimp for all its Mailchimp accounts.
All our lead collection forms have been altered in accordance with GDPR requirements and now include unchecked checkboxes in order to accept the explicit consent of the user prior to form submission.
Cookies
If you leave a comment on our site you may opt-in to saving your name, email address and website in cookies. These are for your convenience so that you do not have to fill in your details again when you leave another comment. These cookies will last for one year.
If you have an account and you log in to this site, we will set a temporary cookie to determine if your browser accepts cookies. This cookie contains no personal data and is discarded when you close your browser.
When you log in, we will also set up several cookies to save your login information and your screen display choices. Login cookies last for two days, and screen options cookies last for a year. If you select “Remember Me”, your login will persist for two weeks. If you log out of your account, the login cookies will be removed.
If you edit or publish an article, an additional cookie will be saved in your browser. This cookie includes no personal data and simply indicates the post ID of the article you just edited. It expires after 1 day.
Embedded content from other websites
Articles on this site may include embedded content (e.g. videos, images, articles, etc.). Embedded content from other websites behaves in the exact same way as if the visitor has visited the other website.
These websites may collect data about you, use cookies, embed additional third-party tracking, and monitor your interaction with that embedded content, including tracing your interaction with the embedded content if you have an account and are logged in to that website.
Analytics
We use Google Analytics regularly for monitoring user behavior and traffic sources and utilize the gathered information for enhancing user experience and for business purposes.
The use of Google Analytics in done according to GDPR terms and guidelines provided by Google.
Legal Entity: Techtime.
Primary Contact (a.k.a. “Notification Email Address”): [email protected] – this email is designated for receiving notices under the Google Ads Data Processing Terms.
Who we share your data with
We use various cloud platforms and third party providers for the purpose of operating this website.
We do not share or sell your data for any commercial purpose other than specified above.
We use the following processors for the operating this website and executing related digital marketing campaigns:
WP Engine – Hosting Provider
Cloudflare – Cloud based security and web performance processor.
Google Cloud Platform – data centers provider for WP Engine
Sucuri – Website security provider
Mailchimp – Newsletter service provider
Google Analytics, Adwords, Webmasters
Facebook – We use Facebook for advertising and place tracking code on our website for enhancing digital marketing campaigns (i.e – Facebook Pixel).
Planwize Ltd – Digital Marketing Agency.
How long we retain your data
If you leave a comment, the comment and its metadata are retained indefinitely. This is so we can recognize and approve any follow-up comments automatically instead of holding them in a moderation queue.
For users that register on our website (if any), we also store the personal information they provide in their user profile. All users can see, edit, or delete their personal information at any time (except they cannot change their username). Website administrators can also see and edit that information.
What rights you have over your data
If you have an account on this site, or have left comments, you can request to receive an exported file of the personal data we hold about you, including any data you have provided to us. You can also request that we anonymize or erase any personal data we hold about you. This does not include any data we are obliged to keep for administrative, legal, or security purposes.
Request for Receiving Data Associated with One’s Email Address
Users may request to receive access to all related information submitted to this website for their review.
In accordance with GDPR compliance, user may further request the anonymization of such data.
In order to request access for all data associated with a given email address, users may submit the request here. Users then receive an email with a link to a page with all related information.
The link is valid for 24 hours. Users may submit additional request for the same email address once in every 24 hours.
A request for anonymization should be sent separately: User may select the data he or she wishes the site owner to anonymize so it cannot be linked to his or her email address any longer. An email confirmation will be sent once linked data has been successfully anonymized.
Where we send your data
Visitor comments may be checked through an automated spam detection service. All our processors and third party providers comply with GDPR requirements and apply privacy by design and necessary measure to ensure that personal data is being processed and handled in accordance with requirements. The list of our third party service providers and processors is listed above.
Contact information
For all privacy-specific concerns inquiries, you may contact us at [email protected]
How we protect your data
We use rigorous practices in order to protect our website and data collected, as well as world class cloud and hosting providers.
Communication between visitor and the server is encrypted using SSL.
The site is protected with web application firewall and is undergoing daily security scans, regular software updates by a dedicated team in order to minimize the risk of data breach.
What data breach procedures we have in place
Once a data breach is detected, our providers execute a dedicated standard operational procedure in order to assess the scope and potential damage, provide immediate remedy, patch any potential security holes and notify users who may be affected by the breach.
We may contact affected users with one or more form of communication within 72 hours and provide the needed information as to the scope of the data breach and actions taken.
What third parties we receive data from
We do not receive data from third parties for our marketing campaigns.
What automated decision making and/or profiling we do with user data
We may apply remarketing/retargeting methods while conducting online advertising using Google Facebook and the likes.
The above is conducted by applying various tracking codes into our website in order to track and retarget users based on
By visiting and using this website you are hereby provide your consent for the use of the above means and methods.
