אינטל הדביקה את הפער הטכנולוגי בתהליך 2 ננומטר

Intel Semiconductor Fab

לאחר מספר שנים קשות שבהן הפסידה חברת אינטל גם את ההובלה הטכנולוגית וגם חלקים גדולים מהשוק, נראה שברמת התהליכים המתקדמים ביותר של 2 ננומטר, היא הדביקה את הפער ואפילו מובילה את השוק במספר פרמטרים. כך עולה מניתוח של חברת המחקר הטכנולוגית TechInsights, אשר בדקה את הפרסומים של אינטל, סמסונג ו-TSMC בשנים האחרונות ובכנס IEDM 2024 בחודש דצמבר באחרון. היא הגיעה למסקנה שהפערים הטכנולוגיים בין תהליך ה-2 ננומטר של TSMC לבין תהליך ה-2 ננומטר של אינטל אינם גדולים ואינם חד-משמעיים. מבחינת אינטל מדובר בהצלחה גדולה מאוד, מכיוון שבשנה האחרונה נוצרה תחושה שהיא נמצאת בפיגור טכנולוגי שהיא לא מצליחה להתאושש ממנו.

המאמר בכותרת TSMC 2nm Process Disclosure נכתב על-ידי סקוטן ג'ונס, נשיא חברת הייעוץ והמחקר IC Knowledge, אשר נירכשה על-ידי TechInsights בשנת 2022. הוא מתחיל בביקורת על TSMC אשר המאמרים שלה המוגשים ל-IEDM שינו את אופיים בשנים האחרונות: הם כוללים פחות מידע טכני מהמקובל במאמרים מקבילים בכנס, ומכילים הרבה מאוד תכנים שיווקיים, המקשים על ביצוע השוואות טכנולוגיות. למרות זאת, הוא התעמק בחומר כתוב שהוגש ובדברים שנאמרו במהלך ההרצאות, והגיע למסקנה שהפערים בין שלושת החברות המובילות, אינטל, סמסונג ו-TSMC, אינם גדולים.

המסקנות המרכזיות היו שתהליך ה-2 ננומטר של TSMC ממוקד בחיסכון באנרגיה המושג באמצעות טרנסיטורי nanosheet, ואופטימיזציה של מארזי 3DIC ליישומים אנכיים שונים. להערכת החברה התהליך הזה מספק שיפור של 30% באנרגיה, ושל 15% בביצועים בהשוואה לתהליך ה-3 ננומטר של TSMC. בעוד ש-TSMC מאפיינת את התהליך שלה כ"בעל סיכוי להיות הצפוף ביותר והחסכוני ביותר באנרגיה בהשוואה לתהליכים המתחרים", בדיקה מעמיקה יותר מגלה שהתמונה מורכבת מהצפוי.

השוואה במונחי Power Performance Area

הגורמים המרכזיים שבהם נבדקים תהליכי ייצור שבבים הם Power Performance Area – PPA. מהנתונים שחברת המחקר חילצה, עולה ש-TSMC מובילה ביחס לסמסונג במונחי הספק (Power), אולם אין מידע על התהליך של אינטל, ולכן אי-אפשר לבצע השוואה מלאה. כדי לבדוק את הביצועים (Performance), ג'ונס הישווה מספר מקורות של שלושת החברות, ובנה סולם השוואתי להערכת ביצועי העיבוד של כל חברה. תהליך 18A של אינטל קיבל את הציון 2.53, תהליך N2 של TSMC קיבל את הציון 2.27 ותהליך SF2 של סמסונג קיבל את הציון 2.19. כלומר הביצועים של אינטל הם הטובים ביותר, TSMC במקום השני וסמסונג במקום השלישי. להערכתו, גם לאחר הוספת ההצהרות של TSMC וסמסונג על שיפור עתידי בביצועים – אינטל ממשיכה להוביל.

בהשוואת מדד הצפיפות, או השטח הכולל של הסיליקון (Area), בדקה TechInsights את צפיפות הטרנזיסטורים בתא לוגי ואת גודלו של תא זיכרון מסוג SRAM. במדד הצפיפות של התא הלוגי, TSMC מדורגת במקום הראשון עם 313 מיליון טרנזיסטורים למ"מ מרובע (MTx/mm2). אינטל במקום השני עם רמת צפיפות של 238MTx/mm2, וסמסונג במקום השלישי עם רמה של 231Mtx/mm2. בבדיקת שטח תא ה-SRAM, הנתונים מעורפלים מאוד: TSMC לא מוסרת את המידע הזה, ואינטל מסרה אותו לאנליסטים תחת הסכם NDA. לכן החברה לא יכולה לדווח על ממצאים.

גם ביחס לרמת התפוקה של הייצור (רכיבים תקינים בהשוואה לרכיבים תקולים), המידע אינו מלא. חברת TSMC דיווחה שרמת התפוקה (Yield) בייצור רכיב זכרון 256Mb SRAM היא גבוהה מ-80%. חברת TechInsights מציינת שבעבר התפרסמו ידיעות שרמת התפוקה של אינטל היא 10% בלבד, אולם לדעתה מדובר במספר שגוי או לא מעודכן. מהמידע המצוי בידה התפוקה של אינטל גבוהה בהרבה, אולם היא לא יכולה לפרסם אותו.

רוחב הצומת הינו מדד חלקי

אולם טכנולוגיית ייצור שבבים אינה רק רוחב הצומת של הטרנזיסטור. היא צריכה לספק מענה לצרכים רבים, כמו פיזור חום והולכת אותות חשמליים ומקורות הספק אל הטרנזיסטורים. בתחום הזה יש לאינטל יתרון מובהק בהשוואה לסמסונג ו-TSMC. טכנולוגיית PowerVia של אינטל להובלת האותות והמתחים (backside power delivery) כבר משולבת בתהליך Intel 18A ונכנסת לייצור המוני ב-2025, כולל ייצור הרכיבים של לקוחות צד שלישי באמצעות חטיבת Intel Foundry. סמסונג צפויה לשלב טכנולוגיה מקבילה בשנת 2026, ו-TSMC החליטה לדלג עליה לחלוטין בתהליך ה-2 ננומטר, וצפויה לשלב אותה ב-A16 העתידי.

חברת TechInsights דיווחה על תופעה מעניינת: בעוד שיצרני המערכות עתירות העיבוד (HPC) מעוניינים בטכנולוגיית backside power delivery, יצרני הטלפונים הניידים מעדיפים להסתדר בלעדיה. יכול להיות שזה מרמז על תמהיל הלקוחות העתידי של אינטל ושל TSMC. לצד אלה, קיימים גורמים נוספים: חברת TechInsights מעריכה שהמחיר הממוצע של TSMC לפרוסת סיליקון של 2 ננומטר יהיה בסביבות 30,000 דולר לפרוסה. גם לאחר השיפור ברמת הצפיפות של הטרנזיסטורים, מדובר בעלייה גדולה במחיר הייצור של כל טרנזיסטור בהשוואה לתהליך ה-3 ננומטר (כ-20,000 דולר לפרוסה). "קשה להעריך איזה לקוחות יהיו מוכנים לשלם מחיר כזה. הוא יפעיל לחץ להחליף את TSMC כספק ייצור, ולעבור אל אינטל או סמסונג".

צמיחה של 10% במכירות טאואר סמיקונדקטור

בתמונה למעלה: מפעל טאואר במגדל העמק. צילום: Techtime

ברבעון האחרון של 2024 צמחו המכירות של חברת טאואר סמיקונדקטור (Tower) ממגדל העמק בכ-10% בהשוואה לרבעון המקביל 2023, והן הסתכמו בכ-387 מיליון דולר. תחזית המכירות של החברה לרבעות הראשון 2025 מסתכמת בכ-358 מיליון דולר, שגם הן מייצגות צמיחה של 10% בהשוואה לרבעון הראשון 2024. היקף המכירות ב-2024 כולה הסתכם בכ-1.44 מיליארד דולר, בהשוואה למכירות של כ-1.42 מיליארד דולר בשנת 2023.

מעניין לציין שהרווח הנקי ב-2023 הסתכם בכ-518 מיליון דולר, יותר מפי שניים מהרווח הנקי של 2024, שהסתכם בכ-208 מיליון דולר ב-2024. החברה מסרה שהפער הזה נובע מהכנסות חריגות במהלך 2023: פיצוי של 314 מיליון דולר עקב ביטול עיסקת המכירה לאינטל, והכנסה של 33 מיליון דולר לאחר ארגון מחדש של פעילויותיה ביפן. הדו"ח נרבעוני בלם מגמת צמיחה של מניית החברה בנסד"ק בשנה האחרונה: בסוף ינואר 2025 היא נסחרה במחיר שיא של יותר מ-54 דולר, וכעת היא נסחרת במחיר של כ-46 דולר, המעניקים לה שווי שוק של כ-5.28 מיליארד דולר.

ארגון מחדש של תשתית הייצור

ברבעון האחרון של 2024 עצרה טאואר את הייצור של רכיבים בפרוסות סיליקון בקוטר של 150 מ"מ, מכיוון ששולי הרווח של התהליך הזה הם נמוכים. מדובר בעיקר בהפסקת הפעילות של פאב 1, שהוא המפעל ההיסטורי במגדל העמק שממנו החברה צמחה. המפעל השבית לגמרי את פעילות הייצור שלו בחודש ינואר 2025. החברה מסרה שקווי מוצר אסטרטגיים הותאמו לייצור במתקן הייצור השכן, המבוסס על פרוסות סיליקון בקוטר של 200 מ"מ.

במהלך השנה ביצעה טאואר העברת ייצור נוספת: היא העבירה את הייצור של תהליך BCD ברוחב צומת של 65 ננומטר לרכיבים חסכוניים באנרגיה, מהמפעל היפני בעיר אוזו, למפעל של חברת אינטל באלבוקרקי, ניו מקסיקו (ארה"ב). מדובר באחד מקווי הייצור החשובים ביותר של החברה. מנכ"ל טאואר, ראסל אלוונגר, הסביר בשיחת הוועידה לאחר פרסום הדו"ח, כי המהלך נובע מהצורך להגדיל את קיבולת הייצור של התהליך הפופולרי הזה, ומהאפשרות שניתנה לטאואר להשתמש במפעל של אינטל, בהתאם להסכם שנחתם בין שתי החברות לאחר ביטול עיסקת המיזוג בין טאואר ואינטל.

היעד האסטרטגי: הגדלת משקל ה-300 מ"מ

בסך הכל, הייצור של רכיבי הספק ורכיבים דיסקרטיים היה אחראי לכ-36% מהמכירות ב-2024. לאור תחזיות השוק, החברה צופה עלייה חזקה במכירות בתחום רכיבי ההספק. מכירות ה-RF למוצרים ניידים היו אחראים לכ-29% מהמכירות. בשנת 2025 החברה צופה שהן יירדו מעט, לאור העובדה שהחברה השיגה צמיחה חזקה בשנתיים האחרונות ולאור תחזיות האנליסטים לשוק מכשירי האנדרואיד. רכיבים עבור שוק תשתיות ה-RF, היו אחראים לכ-17% מהמכירות.

אלוונגר צופה שהתחום הזה יצמח משמעותית ב-2025, לאור העובדה שהוא הוכפל בין השנים 2024 ו-2023. המכירות של חיישני תמונה היו אחראיות לכ-15% מהמכירות. אלוונגר צופה צמיחה בינונית בתחום הזה, לאור תחזיות על מגמות בשוק העולמי. כללית, החברה נמצאת בעיצומו של מהלך להגדלת משקל הייצור בפרוסות סיליקון של 300 מ"מ, מכיוון ששולי הרווח כאן גבהים יותר. אלוונגר צופה שבתוך זמן קצר, רוב המכירות של רכיבי RF יהיו של רכיבים המיוצרים בפרוסות סיליקון בקוטר 300 מ"מ.

האם אינטל מתחילה לבלום את הירידות?

חברת אינטל (Intel) מתחילה להראות סימנים שהיא עלתה על מסלול בלימת המשבר שפגע בה בשנים האחרונות. המכירות ברבעון האחרון של 2024 הסתכמו בכ-14.3 מיליארד דולר בהשוואה למכירות של 15.4 מיליארד דולר ברבעון האחרון 2023. אלא שהתמונה הרחבה יותר מתקבלת מבדיקת התוצאות השנתיות של החברה: מכירותיה ב-2024 הסתכמו בכ-53.1 מיליארד דולר, בהשוואה למכירות של 54.1 מיליארד דולר ב-2023. זוהי ירידה שנתית של 7% בלבד בהשוואה למכות הקשות שחטפה בשנים הקודמות: מכירות של 63 מיליארד דולר ב-2022 ומכירות של 79 מיליארד דולר ב-2021.

בחלוקה למגזרי פעילות, מסתבר שבמגזר החשוב ביותר, של מעבדי מחשבים (Client Computing Group), המכירות ב-2024 צמחו בכ-4% והסתכמו בכ-30.3 מיליארד דולר. בתחום מרכזי נתונים והבינה המלאכותית (Data Center and AI) המכירות צמחו ב-1% לכ-12.8 מיליארד דולר ובתחום מוצרי הקישוריות (Network and Edge) הן צמחו ב-1% והסתכמו בכ-5.8 מיליארד דולר. המכירות של חטיבת שירותי הייצור (Intel Foundry) ירדו ב-2024 בכ-7% והסתכמו בכ-17.5 מיליארד דולר. בגלל המודל העסקי שנכנס לתוקף ב-2022, שלפיו מנוהלת חטיבת שירותי הייצור שיחידה עסקית גם מול המחלקות האחרות באינטל, קשה לדעת אם הירידה הזו קשורה להקטנה בהיקף הייצור של אינטל, או להיקף המכירות של שירותי ייצור ללקוחות חיצוניים.

בסוף 2024 הודיעה אינטל שבכוונתה להפעיל את Intel Foundry במתכונת של חברה בת, וייתכן שבעקבות המהלך הזה יהיה קל יותר להבין את התוצאות העיסקיות שלה. ראוי לציין שגם המכירות של חברת אלטרה לשעבר (Altera) לא נמצאות בתוך מגזרי הפעילות המרכזיים: החל מתחילת 2024 הן נמצאות בקטגוריית All other, שמכירותיה ב-2024 ירדו ב-32% והסתכמו בכ-3.8 מיליארד דולר. התוכנית היא שגם קו המוצרים המיתכנתים (FPGA) של אלטרה יעבור בעתיד למתכונת פעילות של חברה עצמאית, ולאחר שהמהלך הזה יושלם, התמונה תהיה ברורה יותר.

אינטל צופה שבמהלך 2025 היא תספק יותר מ-100 מיליון מעבדים למחשבים מועצמי בינה מלאכותית (AI PC). היא תולה תקוות רבות בתהליך הייצור החדש Intel 18A, ומעריכה שבמחצית השנייה 2025 היא תשיק את מעבדי Panther Lake אשר ייוצרו ב-18A. בתחילת 2026 צפוי לצאת לשוק מעבד Clearwater Forest אשר ייוצר בתהליך החדש ומיועד לשוק השרתים. התהליך מבוסס על שימוש בטרנזיסטורי RibbonFET תלת-מימדיים וטכנולוגיית PowerVia לאספקת חשמל אל מודולי המערכת על-שבב (SoC). אינטל איבדה בשנה האחרונה כמחצית משווייה בבורסת נסד"ק, ונסחרת לפי שווי של כ-83.9 מיליארד דולר.

טראמפ מאיים לפגוע ב-TSMC

בתמונה למעלה: בתוך מפעל ייצור של חברת TSMC הטאיוואנית

במהלך מפגש עם סנאטורים ופעילים רפובליקנים ביום ב' האחרון במיאמי, אמר הנשיא דונלד טראמפ שהוא מתכנן להטיל מיסי-מגן גבוהים כנגד ייבוא של מעבדי מחשבים, סמיקונדקטורס ותרופות, במטרה להגביר את הייצור המקומי שלהם. בניגוד לתוכניות קודמות של הממשל האמריקאי, התעריפים המתוכננים החדשים אינם מכוונים כנגד סין בלבד – אלא כנגד כל מי שמתחרה בתעשייה האמריקאית.

העיתון USA Today דיווח שבמהלך המפגש, התייחס טראמפ ישירות לטאיוואן ולתעשיית השבבים שלה: "הן עזבו אותנו והלכו לטאיוואן", הוא אמר על חברות הטכנולוגיה האמריקאיות. "אנחנו רוצים שהן יחזרו לכאן. ואנחנו לא ניתן להן מיליארדי דולרים כמו התוכנית המגוחכת של ביידן (הכוונה ל-CHIP Act). הן יבנו את מפעלי הייצור בכסף שלהן, ואנחנו ניתן תמריצי מס". הידיעה הזו עוררה דאגה גדולה במיוחד בטאיוואן, שתעשיית השבבים שלה היא מהחזקות בעולם. בשנת 2024 הסתכם העודף המסחרי של טאיוואן מול ארה"ב בכ-11.4 מיליארד דולר – רובו ממכירת שבבים וכרטיסי מחשב אשר משולבים במוצרים של חברות אמריקאיות.

מסים עשויים לפגוע דווקא בתעשייה האמריקאית

בתגובה לדברים, התראיין ראש ממשלת טאיוואן, צ'ו יונג-טאי, לרשת CNN, ואמר שהממשלה תתחיל לבדוק בקרוב האם היא צריכה לתמוך בתעשיית השבבים שלה וכיצג היא צריכה לעשור לה להתמודד מול איום מסי-המגן של טראמפ. לדבריו, משרד האוצר ומחלקות נוספות בממשל הטאיוואני בוחנות כעת "את ההתפתחויות של הימים האחרונים. בתוך מספר ימים נבצע בדיקה דחופה של צורכי התעשייה ונבחן דרכים להגברת שיתוף הפעולה וכיצד לסייע לתעשייה שלנו. אנחנו לא מתעלמים ממעמדה המיוחד של טאיוואן בשרשרת האספקה העולמית של שבבים, ונדאג לשמור על מעמדנו המוביל".

החברה הטאיוואנית החשובה ביותר בתחום הזה היא TSMC הטאיוואנית, שהיא קבלנית ייצור השבבים הגדולה בעולם, עם מכירות בהיקף של כ-100 מיליארד דולר בשנה. חברת TSMC מייצרת שבבים של החברות האמריקאיות הגדולות ביותר, בהן אפל, אנבידיה ואפילו חלק מהשבבים של חברת אינטל עצמה. בימים אלה היא נמצאת בתהליך בניית מפעל ייצור בארה"ב בהשקעה של כ-12 מיליארד דולר. חברת TSMC לא הגיבה לידיעה, אולם חשוב לזכור שהיא גם החברה המובילה בעולם בטכנולוגיות ייצור מתקדמות.

הדבר מתבטא היטב בתמהיל המכירות שלה:  26% ממכירותיה ברבעון האחרון של 2024 היו של ייצור שבבי 3 ננומטר, רכיבי 5 ננומטר היו אחראים לכ-34% מהמכירות, ורכיבי 7 ננומטר לכ-14% מהמכירות. בסך הכל, התהליכים המתקדמים (7 ננומטר ומטה), היו אחראים לכ-74% ממכירותיה. לכן כלכלנים מעריכים שפגיעה בייצוא של TSMC לארה"ב, תגרום לעלייה מיידית במחיר של המוצרים הטכנולוגיים האמריקאים המתקדמים ביותר.

גם הקשר בין תמריצים ובניית מפעלים אינו פשוט: אפילו אם התעשייה האמריקאית תחליט להתיישר עם מדיניות הנשיא ולהקים קווי ייצור מקומיים, דרושות מספר שנים להקמת פאב ולהגעה לייצור אמין והדיר. אם מיסי-המגן ייכנסו לתוקף מיידית, לפני שהתעשייה בנתה את תשתית הייצור המקומית, הנזק עשוי להיות בלתי נסבל. ראוי לציין שהמתווה של חוק השבבים של ביידן הוא בדיוק הפוך – קודם להביא להקמת מפעלים – ורק אחר כך להגן עליהם.

אמיר פיינטוך מונה לדירקטור בחברת סיוה

חברת סיוה (Ceva) דיווחה על הצטרפותו של אמיר פיינטוך לדירקטוריון החברה, במסגרת הרחבת הדירקטוריון לשמונה חברים, מתוכם שבעה הם דירקטורים בלתי תלויים. פיינטוך משמש בשנתיים האחרונות כמנכ"ל חברת Volumez הפועלת מסן פרנסיסקו ומתל אביב, אשר פיתחה ארכיטקטורת תשתיות כשירות (DIaaS) המייעלת את העבודה מול ספקי ענן גדולים דוגמת AWS ,AZURE, ובקרוב גם Google Cloud. לפני-כן מילא תפקידים בכירים בתעשיית השבבים.

בשנת 2019 הוא מונה לתפקיד מנהל חטיבת המחשוב והתקשורת (CWI) של חברת גלובלפאונדריז (Globalfoundries-GF), אליה הגיע מחברת אינטל שבה שימש במשך חמש השנים כמנהל קבוצת ההנדסה של פלטפורמות. הוא הובא לאינטל מחברת קואלקום, שבה שימש כנשיא חטיבת Qualcomm Atheros אשר אחראית על תחום ה-Wi-Fi בחברת קואלקום. במסגרת התפקיד הוא היה אחראי לעיסקת הרכישה של Wilocity הישראלית בשנת 2014.

יו"ר דירקטוריון סיוה, פיטר מקמאנמון, אמר שפיינטוך יסייע לחברה להיערך לשלב חדש בתולדות החברה, של "צמיחה והתרחבות בעידן ה-Smart Edge AI". חברת סיוה מהרצליה סיוה מספקת קניין רוחני (IP) לתכנון שבבים בתחומי הקישוריות האלחוטיות, החישה ובינה מלאכותית במכשירי קצה. החברה נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-766 מיליון דולר. מכירותיה בתשעת החודשים הראשונים של 2024 הסתכמו בכ-77.7 מיליון דולר, בהשוואה ל-73.2 מיליון דולר בתקופה המקבילה 2023.

ARM מתכננת העלאת מחירים של עד 300%

בתמונה למעלה: תצלום אילוסטרציה. מקור: ARM

חברת ARM, שהיא ספקית הקניין הרוחני למעבדים הגדולה בעולם, מתכננת להעלות את המחיר שהיא גובה מיצרני השבבים עד לשיעור של כ-300%. בנוסף, בחברה נערכים כיום דיונים בדבר כניסה לתחום התכנון של שבבים מלאים, כדי להתחרות בלקוחותיה הגדולים. כך דיווחה היום (ג') סוכנות רויטרס. מדובר בתפנית דרמטית: לאורך כל השנים ניהלה ARM מדיניות של הישארות בצל ומאחורי הקלעים. היא גבתה מחירי נמוכים יחסית והגיעה למצב שכמעט כל גורם בתעשייה הזקוק למחשבים שאינם מבוססי ארכיטקטורת x86, משתמש בארכיטקטורה של ARM.

מדובר בחברות כמו קואלקום, אפל, סמסונג,מיקרוסופט, TI ועוד אלפי יצרניות מוצרים ושבבים. המשקל של ARM בתעשייה הוא עצום: החברה דיווחה שעד היום סיפקה רשיונות שימוש ליותר מ-300 מיליארד רכיבים, כ-99% מכל הסמארטפונים בעולם וכ-50% מכל הרכיבים שיש בהם מעבד – כוללים את הקניין הרוחני שלה. אלא שלמרות השימוש הנרחב במוצריה, המכירות שלה בשנת 2024 הסתכמו בכ-3.23 מיליארד דולר בלבד.

המשפט שהתקיים בין ARM וקואלקום בדצמבר 2024 גילה ש-ARM (וככל הנראה גם סופטבנק, שהיא הבעלים של ARM), הגיעו למסקנה שיש צורך לדרוש מחירים גבוהים יותר: טכנית המשפט נסוב בנושא התמלוגים שקואלקום צריכה לשלם ל-ARM לאחר עסקת Nuvia, שהביא לקואלקום טכנולוגיית AI PC. הבעיה: התמלוגים ש-ARM גבתה מ-Nuvia גבוהים בהרבה מהתמלוגים שהיא גובה מקואלקום. לכן, לאחר שקואלקום רכשה את Nuvia היא דרשה לשלם תמלוגים לפי ההסכם איתה, ואילו ARM דרשה לקבל תלמוגים לפי ההסכם המקורי עם Nuvia.

האם ARM תתחרה בלקוחות?

בסופו של דבר, באמצע דצמבר 2024 בית המשפט הכריע לטובת קואלקום, אשר חגגה והצהירה ש"נשמרה זכותה להיות חברה חדשנית". אולם רויטרס גילתה שמסמכים חסויים שהוגשו לבית המשפט מגלים את כוונתה של ARM להעלות מחירים כדי להגדיל משמעותית את היקף ההכנסות. מהמסמכים האלה מתברר שמדובר במהלך שתוכנן לראשונה כבר בשנת 2019 וקיבל את הכינוי "פרוייקט פיקאסו". מטרתו להגדיל את ההכנסות של ARM משוק הסמארטפונים בקצב של 1 מיליארד דולר בשנה – לאורך תקופה של 10 שנים. הכוונה היתה להעלות את המחיר על רשיונות שימוש במעבדי Armv9 בשיעור של עד 300%. בין השאר, מי שהיה אז מנכ"ל ARM, סיימון סיגרס, דיווח ליו"ר החברה על הסכם עם קואלקום, שהוא "כפוף למתווה פרוייקט פיקאסו".

במהלך המשפט, הציגו עורכי הדין של קואלקום שקף מתוך מצגת של מנכ"ל ARM, רנה האאס, מפברואר 2022 כאשר הוא התמודד על תפקיד המנכ"ל. האאס הציע לדירקטוריון לרענן את המודל העסקי של החברה: במקום להסתפק במכירת רשיונות שימוש בקניין הרוחני של אבני בניין בסיסיות של השבב או ה-SoC – לתכנן בעצמה שבבים מלאים או שבבים ייעודיים (Chiplets), לייצר אותם אצל קבלניות ייצור שבבים, ואז למכור אותם בעצמה. למעשה, הוא הציע ש-ARM תתחיל להתחרות בלקוחותיה כדי ליהנות מהמחיר הגבוה של שבבים מוגמרים. במהלך המשפט הוא ביטל את חשיבות השקף הזה, וטען שמדובר במחשבות בלבד. "אני תמיד חושב קדימה, על העתיד", הוא אמר לחבר המושבעים.

TSMC פינתה מפעלים בעקבות רעידת אדמה

רעידת האדמה בעוצמה של 6.4 שהתרחשה אתמול בליב בדרום טאיוואן גרמה להפרעה בייצור ולפינוי מפעלים מרכזיים של חברת TSMC הטאיוואנית, שהיא קבלנית ייצור השבבים הגדולה בעולם. החברה מסרה שמפעלי הייצור במרכז ובדרום המדינה השלימו תהליך בדיקת תקינות של המבנים, מערכות החשמל, המים והגז וחזרו היום לפעולה. רעידת האדמה התרחשה בעומק של 9.4 ק"מ במחוז Chiayi בדרום המדינה, והורגשה גם בבירה טאיפה. שבצפון האי.  חברת המחקר TrendForce מסרה שהארוע השפיע על פעילות מפעל פאב-18 של TSMC, המהווה את אתר הייצור המרכזי של רכיבי 3 ננומטר. בסך בכל, רעידת האדמה גרמה לפינוי כל העובדים מארבעה מפעלים של TSMC וממפעל הייצור Fab12A של חברת UMC.

הידיעות בדבר השפעתה הן סותרות. חברת TSMC הודיעה שהבדיקות הושלמו וכל המפעלים חזרו לייצור סדרתי, ואילו אתר החדשות בשפה הסינית, Economic Daily News, מסר שהבדיקות עדיין לא הושלמו וש-TSMC הביאה למפעלים את כל ספקי המערכות שלה, כדי שהם יבדקו את מערכות הייצור ויוודאו שהן פועלות בצורה תקינה. להערכת TrendForce, גם אם לא נגרמו נזקים למבנים או לשתיתות, קיים חשש שמכונות הייצור יצאו מכיוונון, מכיוון שמדובר במתקני ייצור של תהליכים מתקדמים.

ברבעון האחרון של 2024 צמחו המכירות של חברת TSMC בכ-37% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בכ-26.88 מיליארד דולר. מהדיווח של החברה עולה שעיקר המכירות הן של רכיבים המיוצרים בתהליכים מתקדמים: 26% מהמכירות ברבעון הן של ייצור שבבי 3 ננומטר. רכיבי 5 ננומטר אחראים לכ-34% מהמכירות, ורכיבי 7 ננומטר אחראים לכ-14% מהמכירות. בסך הכל, התליכים המתקדמים, המוגדרים בחברה כ-7 ננומטר ומטה, היו אחראים לכ-74% מהמכירות ברבעון. תחזית החברה לרבעון הראשון 2025 היא למכירות בהיקף של 25-25.8 מיליארד דולר.

 

חוק השבבים ייצר השקעות בהיקף 450 מיליארד דולר

בתמונה למעלה: טקס פתיחת מפעל סמסונג בטיילור, טקסס. מקור: סמסונג

חוק השבבים האמריקאי (The CHIPS Act), הכולל מענקי מדינה בהיקף של כ-52 מיליארד דולר ותמריצי מיסוי למחקר ופיתוח שבבים, מתחיל להתברר כהצלחה יוצאת דופן וכמהלך המשנה את פני תעשיית השבבים בארה"ב, וייתכן שאפילו בעולם כולו. איגוד יצרני השבבים (Semiconductor Industry Association – SIA) סיכם את השפעת היישום של החוק, וגילה כי הממשל הפדרלי העניק ל-27 חברות מענקים בהיקף של כ-33.7 מיליארד דולר והלוואות בהיקף של כ-8.7 מיליארד דולר. הסכומים האלה המריצו את המגזר הפרטי להשקיע עוד כ-450 מיליארד דולר בבניית תשתיות ייצור ופיתוח שבבים בארצות הברית.

הנשיא ביידן חתם על החוק באוגוסט 2022, ובתחילה היה נראה כי הוא לא ממומש. אלא שזו היתה רק אשלייה: הממשל ניצל את הזמן כדי לבחון את ההצעות השונות, ובשנה האחרונה הוא מעניק את התקציבים בקצב גובר. מבדיקת ה-SIA עולה שרוב הההשקעות הפרטיות והממשלתיות יבוצעו עד שנת 2030 במסגרת 40 פרוייקטים חדשים ב-21 מהמדינות בארה"ב. להערכת החברות שקיבלו את התמיכה – ההשקעות החדשות ייצרו כ-129,000 משרות. ראוי לציין שעדיין לא הסתיימו תקציבי החוק, ובחודשים הקרובים יתפרסמו פרוייקטים נוספים שיזכו לתמיכה הפדרלית במסגרתו.

היצרניות הגדולות חוזרות לארה"ב

לפני שבוע אושר מענק לסמסונג בהיקף של כ-4.7 מיליארד דולר, תמורת השקעה שלה בבניית שני מפעלי ייצור חדשים והרחבת פעילות הייצור הקיימת שלה בארה"ב, בהיקף כולל של כ-37 מיליארד דולר. שרת המסחר האמריקאית, ג'ינה ריימונדו, אמרה שהאישור שניתן לסמסונג "מבטיח שארצות הברית תהיה המדינה היחידה בעולם שבה נמצאים מפעלי ייצור של חמשת יצרניות השבבים המובילות בתעשייה". חברת טקסס אינסטרומנטס (TI) קיבלה מענק בגובה של 1.61 מיליארד דולר להקמת שלושה מפעלי ייצור ולהבטחת ייצור מקומי של רכיבים ביטחוניים, בהשקעה של יותר מ-18 מיליארד דולר שהיא תבצע.

בחודש שעבר קיבלה אינטל אישור בהיקף של כ-7.86 מיליארד דולר, לפרוייקטים שבהם היא תשקיע עוד כ-100 מיליארד דולר בהקמת מפעלי ייצור ואריזת שבבים באריזונה, בניו מקסיקו, באוהיו ובאורגון. חברת TSMC הטאיוואנית צפויה לקבל 6.6 מיליארד דולר תמורת השקעות שהיא תבצע בהיקף של כ-65 מיליארד דולר, חברת GlobalFoundries תקבל 1.5 מיליארד דולר להרחבת קווי הייצור בוורמונט וניו-יורק בהשקעה נוספת שהיא תבצע בהיקף של 13 מיליארד דולר, וחברת Micron תקבל 1.6 מיליארד דולר ותשקיע עוד 125 מיליארד דולר בהקמת מפעלים באיידהו ובניו יורק.

האם טראמפ יסגור את התוכנית?

רשימת החברות הזוכות ארוכה ומרשימה, כאשר ברוב הפרוייקטים החברות משקיעות בממוצע 10 דולר בנוסף לכל דולר שהן מקבלות מהממשל. זוהי הצלחה עצומה וככל הנראה חסרת-תקדים. להצלחת חוק השבבים יש גם היבט ביטחוני: בחודש ספטמבר 2024 הודיע משרד ההגנה ומשרד המסחר בארה"ב על מתן מענק של 3 מיליארד דולר לחברת אינטל, שיבטיח את הייצור בארה"ב של רכיבים המיועדים לתעשייה הביטחונית האמריקאית.

על הרקע הזה ניתן להבין מדוע דבריו של טראמפ, שטען במהלך המירוץ לנשיאות שחוק השבבים הוא בזבוז מיותר של כספי הציבור, מעוררים דאגה. בראיון ל-MSNBC אמרה ג'ינה ריימונדו שהיא מקווה שהדברים נאמרו רק משיקולי בחירות ולא מבטאים תוכנית פעולה אמיתית. ריימונדו: "ביטול החוק הוא רעיון מזעזע וחסר אחריות. זה לא מתקבל על הדעת שכ-100% מהשבבים המותקנים במטוסי קרב אמריקאים ובציוד צבאי קריטי, מיוצרים בטאיוואן ונבדקים בסין. חוק השבבים מתקן את המצב הזה".

סין החליטה לחקור מחדש את עסקת מלאנוקס-אנבידיה

במה שנראה כצעד נוסף במלחמת השבבים המסלימה שבין סין וארצות הברית, פירסמה רשות התחרותיות הסינית הודעה קצרה ובה היא מודיעה על פתיחת חקירה נגד חברת אנבידיה (NVIDIA), בחשד שהיא הפרה את החוקים של סין בנושא מונופולים. לפי ההודעה, עילת החקירה היא העיסקה שבה רכשה חברת אנבידיה את מלאנוקס הישראלית בשנת 2020 תמורת כ-6.9 מיליארד דולר. סין היתה המדינה האחרונה שאישרה את העיסקה, אבל כעת היא משתמשת בה כדי לנגח את אנבידיה. על-פי ההודעה, הרשות החליטה לחקור מחדש את האישור שניתן לפני ארבע שנים לביצוע העיסקה.

החקירה כמובן לא יכולה לבטל את המיזוג בין מלאנוקס ואנבידיה, אולם עשויה לעלות לאנבידיה ביוקר: על-פי החוק בסין, הקנס על מונופולים יכול להגיע לעד 10% מהמכירות השנתיות של החברה הניקנסת. במקרה של אנבידיה מדובר בקנס של כמיליארד דולר, לאור העובדה שמכירותיה בסין בשנת 2023 הסתכמו בכ-10.3 מיליארד דולר. סין כבר הוכיחה שהיא לא מהססת לנצל את הסעיף הזה: בשנת 2015 היא קנסה את קואלקום בסכום של 975 מיליון דולר, שהיה שווה-ערך לכ-8% ממכירותיה בסין בשנת 2013.

מכת-נגד לאיסור הייצוא האמריקאי

למרות שהרשויות בסין לא מוסרות מידע נוסף על החקירה שהוצאה מהנפטלין, העיתון China Daily רמז על קשר ישיר בינה לבין מלחמת הסחר עם ארה"ב, ועל האיסור שארה"ב הטילה על מכירת שבבים מתקדמים לסין. הוא ראיין את פרופ' דנג פנג מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת בייג'ין, אשר הסביר שאנבידיה מסרבת למכור לחברות סיניות סוגים מסויימים של מעבדי GPU ופתרונות תקשורת מהירים שפותחו במלאנוקס, למרות שהתחייבה לא להפלות לרעה את הלקוחות הסיניים.

פנג אמר שהעילה המשפטית מבחינת סין מבוססת על הטענה ש"המהלך שנקרא בארה"ב בשם 'בקרת ייצוא' (export control) אינו סיבה מוצדקת להפרת ההתחייבויות של אנבידיה. ואם היא לא יכולה לעמוד בהתחייבויותיה, עליה לספק לפחות פיצוי כלשהוא או אלטרנטיבה שיאפשרו למזער את ההשפעות השליליות של בקרת הייצוא". לאחר ההודעה הסינית ירדה מניית אנבידיה בכ-3.7% בבורסת נסד"ק, וכעת היא נסחרת לפי שווי חברה של כ-3.4 טריליון דולר.

ראוי לציין שבגלל מעמדה הדומיננטי בשוק (לפי ההערכות בתעשייה, אנבידיה מחזיקה בכ-84% משוק ה-GPU העולמי), היא מתמודדת עם חקירות נוספות של גופי שמירה על התחרותיות. האיחוד האירופי שלח לאחרונה שאלון לחברות בתעשייה כדי לבדוק האם צריך לפתוח נגדה בחקירה על מונופול בתחום מעבדי ה-GPU, ומשרד המסחר בארה"ב החל לבדוק טענות דומות נוספות. אולם החקירות האלה נובעות מסיבות שונות לחלוטין, ואינן קשורות למאבק הבין גושי.

תגובת חברת אנבידיה ל-Techtime: “אנבידיה מובילה בזכות יכולותיה, כפי שמשתקף בביצועים של המוצרים שלנו ובערך שאנו מעניקים ללקוחות. לקוחות יכולים לבחור בכל פתרון שהם מוצאים לנכון. אנו עובדים קשה כדי לספק את המוצרים הטובים ביותר בכל אזור בעולם ומכבדים את ההתחייבויות שלנו בכל מקום שבו אנו פועלים. אנחנו שמחים לענות על כל שאלה שעשויה להיות לרגולטורים לגבי פעילותנו״.

אנפורנה לאבס מפתחת מעבד חדש ל-AWS

חברת אנפורנה לאבס (Annapurna Labs) הישראלית, שנירכשה על-ידי אמזון בשנת 2015, מפתחת את מעבד אימון הרשתות החדש של AWS, בשם Trainium3, אשר ייוצר בתהליך של 3 ננומטר וצפוי לצאת לשוק בסוף 2025. זהו מעבד האימון השלישי של אנפורנה לאבס, והראשון שייוצר בתהליך כל-כך מתקדם. בתחילת החודש החלה AWS לספק את שירות האימון של פלטפורמת Amazon EC2, באמצעות שרתים חדשים המבוססים על מעבדי הדור השני של אנפורנה לאבס, Trainium2.

החברה הכריזה על שני סוגי שרתים חדשים: שרתי Trn2 כוללים 16 מעבדי Trainium2 המחוברים אחד עם השני באמצעות רשת פנימית מהירה ומספקים עוצמת עיבוד של עד 20.8Petaflops. להערכת החברה הם מעניקים יתרון ביצועים/עלות של 30%-40% בהשוואה לשרתי אימון מקבילים המבוססים על מעבדי GPU. ליישומים כבדים יותר, הדרושים אימון רשתות בעלות בגודל של טריליון פרמטרים, החברה מספקת את שרתי Trn2 UltraServers, הכוללים 64 מעבדי Trainium2 בכל שרת.

בימים אלה AWS מקימה אשכול שרתים ביחד עם חברת Anthropic האמריקאית, שבה היא השקיעה כ-4 מיליארד דולר ב-2023, במסגרת פרוייקט Project Rainier. חברת Anthropic מפתחת מודלי LLM גדולים ומספקת אותם לשימוש באמצעות הענן. האשכול החדש, בשם EC2 UltraCluster יתבסס על תשתית שתיבנה באמצעות שימוש בכמה מאות אלפי מעבדי Trainium2. להערכת AWS, זו תהיה תשתית עיבוד ה-AI הגדולה בעולם.

בהזדמנות הזו חשפה AWS פרטים ראשונים על מעבד הדור הבא: Trainium3. זה יהיה השבב הראשון של AWS אשר ייוצר בתהליך של 3 ננומטר, ושרתי UltraServer שיתבססו על Trainium3 יהיו חזקים לפחות פי ארבעה מהשרתים מבוססי Trainium2. השירותים הראשונים שיתבססו על Trainium3 צפויים להיות זמינים בסוף 2025.

ואלנס: גילי פרידמן תנהל את חטיבת Cross Industry החדשה

בתמונה למעלה: גילי פרידמן. צילום: David Grab / דיוויד גראב

חברת ואלנס (Valens) מינתה את גילי פרידמן לתפקיד סגנית נשיא ומנהלת חטיבת הפעילות החדשה Cross Industry Business Unit. חברת ואלנס מפתחת שבבי תקשורת המאפשרים העברת אודיו-וידיאו ׁׂ(AV) בקצבים מאוד גבוהים על-גבי כבלים פשוטים ופעילה בשני שווקים עיקריים: שוק האודיו-וידיאו ושוק האוטומוטיב. המוצרים של החברה לתעשיית הרכב מותאמים לתקן A-PHY של MIPI, המסדיר את פרוטוקול תעבורת הנתונים בין חיישנים בתוך הרכב, ומושתת על טכנולוגיית HDBaseT של ואלנס.

בחודשים האחרונים החברה זיהתה שוקי צמיחה פוטנציאליים חדשים עבור שבבי AV, דוגמת אוטומציה תעשייתיית, ראיית מכונה ושוק המכשור הרפואי. כדי לטפל בשווקים האלה ביחד עם השווקים המסורתיים, מוזגו כל פתרונות ה-AV ביחידת Cross Industry החדשה. מנכ"ל החברה, גדעון בן-צבי, הסביר שהיחידה הזו תטפל בכל השווקים שאינם שוק הרכב. המנהל הנוכחי של חטיבת הרכב, גדעון קדם (לשעבר מנכ"ל זיילינקס ישראל), יפרוש מהתפקיד ב-1 לינואר 2025. במקומו יתמנה לתפקיד אדר סגל אשר מגיע מתפקיד מנהל המכירות של חברת TriEye במשך שלוש וחצי שנים, ולפני-כן מנהל המכירות של חברת קיידנס ישראל.

גילי מביאה לתפקיד יותר מ-17 שנות נסיון בתעשיית השבבים. היא תגיע מחברת Sony Semiconductor Israel שבה היא משמשת כרגע כמנהלת מכירות עולמית. לפני-כן מילאה את התפקיד הזה בחברת Altair שנמכרה לסוני בשנת 2016. פרידמן הצטרפה לאלטייר לתפקיד מהנדסת תוכנה ובמהרה טיפסה לתפקידי ניהול בכירים. לדבריהנ, שוק היעד של החטיבה החדשה, הכולל AV, מכשור תעשייתי, ראיית מכונה ומיכשור רפואי, מסתכם ביותר ממיליארד דולר בשנה.

יעד עסקי שאפתני

בתחילת נובמבר 2024 העריכה ואלנס שבשנת 2029 יגיע שוק היעד של כל מוצריה להיקף של כ-5.5 מיליארד דולר. החברה הכריזה על יעד עסקי שאפתני לקראת השנה הזו: היקף מכירות כולל של 220-300 מיליון דולר, מתוכם 90-100 מיליון שור בשוק האודיו-וידאו המקצועי, 35-50 מיליון דולר בשוק ראיית המכונה התעשייתי, ומכירות של כ-65-110 מיליון דולר עבור שוק הרכב. היא גם רמזה עלת וכנית מיזוגים ורכישות אשר עשויה להגדיל את מכירותיה בעוד 30-40 מיליון דולר, עד לשנת היעד 2029.

מכת המלאי: ירידה של 23% במכירות ADI

בתמונה למעלה: עובדים המפעל הייצור של ADI באורגון, עם סיום תוכנית השדרוג של הקו ביולי 2023

בשנת 2024 כולה הסתכמו המכירות של חברת אנלוג דיווייסז (Analog Devices – ADI) בכ-9.4 מיליארד דולר, המייצגים ירידה של כ-23% בהשוואה למכירות בהיקף של כ-12.3 מיליארד דולר בשנת 2023. גם ברבעון האחרון של השנה הורגשה ירידה במכירות, אם כי היא התמתנה לכ-10% והמכירות הסתכמו בכ-2.44 מיליארד דולר. סמנכ"ל הכספים של ADI, ריצ'רד פוצ'יו, אמר שברבעון הפיננסי האחרון (שהסתיים בנובמבר 2024) החלה מגמת עלייה בהיקף ההזמנות, במיוחד במגזר תעשיית הרכב.

"למרות חוסר-הוודאות ברמת כלכלת המאקרו, אנחנו צופים צמיחה חזקה ב-2025". יו"ר ומנכ"ל ADI, וינסנט רושה, הסביר את התוצאות בכך ש"עודפי-מלאי בהיקף חסר תקדים אצל הלקוחות גרמו לירידה היסטורית בהיקף המכירות ב-2024. למרות זאת הצלחנו לשמור על שולי רווח גבוהים מ-40%". שולי הרווח של החברה הסתכמו בכ-40.9% בשנת 2024, בהשוואה לשולי רווח של כ-48.9% בשנת 2023. שוק היעד המרכזי של החברה הוא השוק התעשייתי, אשר היה אחראי לכ-46% מהמכירות ב-2024. המכירות במגזר הזה ירדו בכ-35% בהשוואה לשנת 2023, שבה המגזר התעשייתי היה אחרי לכ-54% מהמכירות.

המגזר השני בחשיבותו עבר החברה הוא של תעשיית הרכב, שהייתה אחראית לכ-30% מהמכירות בשנת 2024. הפגיעה כאן הייתה קטנה במיוחד והסתכמה בכ-2% בלבד. ירידה גדולה היתה בשוק התקשורת: המכירות השנתיות ירדו בכ-33% בהשוואה לשנת 2023, והסתכמו בכ-1.1 מיליארד דולר. חברת אנלוג דיווייסז היא מיצרניות הרכיבים האנלוגיים הגדולות בעולם, ומוכרת כ-75,000 רכיבים שונים. החברה מעסיקה כ-24,000 עובדים ומתפעלת ארבעה מתקני ייצור שבבים (בעיקר של טרנזיסטורי CMOS ו-BJT): שלושה מפעלים ממוקמים בארה"ב ואחד באירלנד.

למרות זאת, כמחצית מקיבולת הייצור שלה מתבצעת באמצעות קבלני משנה, שהעיקרית בהם היא TSMC הטאיוואנית. בשנים האחרונות היא הולכת בעקבות חברת TI, ומחזקת את מודל המכירות הישיר באמצעות אתר האינטרנט של החברה. למרות זאת היא עדיין נשענת על פעילות באמצעות חברות הפצה, שפעילותן היתה אחראית לכ-58% ממכירות ADI בשנת 2024 (בהשוואה ל-61% בשנת 2023). מעניין לציין ששלושה מפיצים גדולים היו אחראים לכ-48% מכלל המכירות של החברה.

נובה רוכשת את סנטרוניקס ב-60 מיליון דולר

בתמונה למעלה: מערכת SemDex M2 של סנטרוניקס, לביצוע מדידות אופטיות של פרוסות סיליקון בקוטר 100-330 מ"מ

חברת נובה (Nova) מרחובות חתמה על הסכם לרכישת חברת סנטרוניקס (Sentronics) ממנהיים, גרמניה, תמורת כ-60 מיליון דולר במזומן. השלמת העיסקה כרוכה באישורים רגולטוריים, והיא צפויה להסתיים ברבעון הראשון 2025. חברת סנטרוניקס מספקת מכשירי מדידה לקווי ייצור שבבים, ומתמקדת בשכבת החיבורים החשמליים בין הטרנזיסטורים בשבב (Backend). החיישנים של החברה מודדים פרמטרים כמו מבנה, עובי וחוזק השכבות. חברת נובה מסרה שהפלטפורמה המודולרית של סנטרוניקס מחזקת את מעמדה בתחום בדיקות הייצור של מארזי שבבים מתקדמים (Advanced Wafer Level Packaging).

ביחד עם המערכות האופטיות הקיימות של החברה למדידת מימדים קרטיים (Optical CD), העיסקה מספקת לנובה פתרונות CD הן לתהליכי Backend והן לתהליכי Frontend (בניית הטרנזיסטורים על-גבי פרוסות הסיליקון, שהוא השלב הראשון בייצור ומתבצע לפני בניית שכבת החיבורים החשמליים בשבב). להערכת החברה מדובר בתחום חדש של יישומים עבורה, המייצגים שוק יעד בהיקף של כ-200 מיליון דולר בשנה. נשיא ומנכ"ל נובה, גבי ווייסמן, אמר שהעיסקה, היא מרכיב באסטרטגיה שנועדה להרחיב את פורטפוליו המוצרים של החברה, כדי שתוכל לספק פתרונות ליישומי בקרת תהליך רבים יותר. "העיסקה הזאת מגדילה את הנוכחות שלנו בשוק בעל צמיחה מהירה".

המכירות של נובה ברבעון השלישי 2024 צמחו בכ-39% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד והסתכמו בשיא של כ-179 מיליון דולר. החברה פירסמה תחזית מכירות של 181-191 מיליון דולר ברבעון האחרון של 2024, כלומר מכירותיה ב-2024 יסתכמו ביותר מ-660 מיליון דולר – בכ-25% יותר מאשר ב-2023. נובה צופה שהיא תמשיך לצמוח גם ב-2025, לאור העובדה שהן נדחפות על-ידי הצמיחה של תשתיות הבינה המלאכותית. ווייסמן: "השימוש הגובר ב-AI במגוון תעשיות מגדיל את ההשקעה בייצור מתקדם של מעבדים, זכרונות ושל השימוש במארזים מתקדמים".

 

50 מיליון דולר הזמנות ראשוניות למערכת החדשה של קמטק

בתמונה למעלה: מערכת Eagle G5. הוכרזה לפני כחודשיים ותסופק ללקוחות הראשונים ב-2025

חברת קמטק (Camtek) ממגדל העמק קיבלה הזמנות בהיקף של יותר מ-50 מיליון דולר עבור מערכת הבדיקה החדשה Hawk, אשר תושק רשמית רק בחודש פברואר 2025. החברה מסר שמדובר בהזמנות ראשוניות שהגיעו מלקוחותיה הקיימים, ושצפויות להגיע מהם הזמנות נוספות. כל המערכות שהוזמנו יסופקו ללקוחות במהלך 2025. מערכת Hawk מבצעת בדיקות בתהליך הייצור של מארזי שבבים מתקדמים (Advanced Packaging) עבור הקצה הגבוה של השוק. הן מבצעות בדיקה ומדידות של פרמטרים קריטיים בפרוסות סיליקון תלת מימדיות הכוללות 500 מיליון מגעים זעירים (micro bumps) וחיבורים זעירים של אריחי סיליקון (Hybrid Bonding) במארז.

מדובר בגישה חדשה המספקת יכולות בדיקה ומדידה מעבר ליכולות של מערכות Eagle הקיימות. היא מיועדת לתת מענה טכנולוגיות מארזים מתקדמים עתידיות, שיאופיינו בצפיפות גבוהה מאוד של מגעים (Bumps) ובחיבוריות מסוג Hybrid Bonding. בטכניקות האלה ניתן לחבר את אריחי הסיליקון באמצעות הערמה (Stacking) ועל-ידי כך להגדיל את רמת האינטגרציה. בייצור חיישן CMOS, למשל, ניתן להצמיד אל חלקו התחתון של מערך החישה את המעגלים האנלוגיים ואת מעבד ה-DSP של החיישן. התוצאה: חיישן תלת-מימדי בתצורת מגדל (Stack), שבו מערך החישה מצוי בחזית והמעגלים האלקטרוניים מצויים בעורף (תחתית השבב).

החברה מסרה שהמערכות החדשות מיועדות לשימוש ביישומים התובעניים ביותר בתעשייה, דוגמת מערכי זכרון צפופים ומהירים מאוד (High Bandwidth Memory – HBM), מארזים מרובי אריחים (Chiplets) ומוצרים חדשים שהמערכות הקיימות לא נותנות להם מענה. מנכ"ל החברה, רפי עמית, שביחד עם מערכת Eagle G5 שהוכרזה לפני כחודשיים בלבד, קמטק לא רק מגדיל את המכירות, אלא גם מרחיבה את שוק היעד שלה. מערכת Eagle G5 מצליחה לבדוק את איכות המצע והמגעים בין אריחי הסיליקון גם כשהם קבורים בתוך Stack ומיועדת לשימוש רכיבי הדור הבא, שבהן ה-Bumps יהיו ברוחב של 5μm. החברה מסרה שהתקבלו עבורה הזמנות ראשונות בהיקף של כ-20 מיליון דולר, אשר יסופקו ללקוחות במהלך 2025.

שני המוצרים החדשים מותאמים לשוק שוק המחשוב עתיר-ביצועים (HPC), המשמש במרכזי נתונים המריצים עומסי AI, המהווה מנוע הצמיחה המרכזי של החברה. להערכתה, התרומה הכוללת של מערכות לקווי ייצור של רכיבי HPC יגיע השנה לכ-50% מכל מכירותיה. ברבעון השלישי 2024 צמחו מכירות קמטק בכ-40% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בכ-112.3 מיליון דולר. החברה צופה שהיא תגיע השנה למכירות שיא של כ-427 מיליון דולר, המשקפות צמיחה שנתית של 35%.

חברת קמטק נסחרת בבורסת נסד"ק ובבורסה של תל אביב. בעקבות ההודעה על ההזמנות עבור Hawk, זינקה מניית החברה במסחר המקדים בכ-7% והיא נסחרת לפי שווי שוק של כ-3.2 מיליארד דולר.

תקציבי "חוק השבבים" מתחילים להגיע אל התעשייה

בתמונה למעלה: עבודות הקמת מפעל הייצור החדש של אינטל באוהיו, ארה"ב. צילום: אינטל

חברת אינטל הודיעה שהממשל האמריקאי אישר לה קבלת מענק בגובה של 7.86 מיליארד דולר במסגרת חוק השבבים (CHIP Act) שנועד לעודד בניית תעשיית ייצור שבבים בארצות הברית. המענק יושקע בהקמת מפעלי ייצור ואריזה באריזונה, בניו מקסיקו, באוהיו ובאורגון. אינטל הודיעה שבמסגרת שהיא תבקש גם הנחות מס בשיעור של 25%, מכיוון שהיא מתכננת להשקיע יותר מ-100 מיליארד דולר בהקמת תשתיות ייצור בארה"ב. כיום אינטל מעסיקה כ-45,000 עובדים בארצות הברית, ולהערכתה ההשקעות החדשות ייצרו יותר מ-10,000 משרות חדשות באינטל ארה"ב.

למרות שהחוק התקבל לפני כשנתיים, בשבועות האחרונות מתחילים להגיע האישורים למתן התמיכות הנדרשות לחברות: בשבוע שעבר הודיע משרד המסחר על מתן מעניק בגובה 1.5 מיליארד דולר לחברת GlobalFoundries, שנועד לתמוך בתוכנית השקעות בייצור של החברה, בהיקף של 13 מיליארד דולר שתתבצע ב-10 השנים הקרובות. במקביל, נמסר שהמשרד נכנס למשא ומתן עם Absolics מג'ורגיה ו-Applied Materials מקליפורינה להענקת 300 מיליון דולר לפיתוח טכנולוגיות מארזים חדשות.

125,000 משרות שבבים חדשות

לפני כשבועיים אושר מגה-מענק נוסף: חברת TSMC Arizona הנמצאת בבעלות TSMC הטאיוואנית, קיבלה אישור למענק בגובה של כ-6.6 מיליארד דולר. המענק נועד לסייע לה לממש את תוכנית ההקמה של שלושה מפעלי ייצור שבבים בפניקס, אריזונה, בהשקעה כוללת של כ-65 מיליארד דולר. העבודות באתר כבר החלו, והמפעל הראשון צפוי להתחיל בייצור במהלך 2025. בתוך כך, הממשל הודיע שבמסגרת המאמץ הזה נבחרו שני אתרים לשמש כמרכזי מחקר לאומיים לפיתוח טכנולוגיית ליתוגרפיה מתקדמות מסוג EUV. מדובר בתקציב בגובה כולל של כ-825 מיליון דולר שנועדו לשחרר את ארה"ב מהתלות ב-ASML ההולנדית.

משרד המסחר מסר שביחד עם המימון לאינטל, אושרו מענקי תמיכה בגובה של כ-19 מיליארד דולר, מתוך תקציב התוכנית כולה המסתכם בכ-36 מיליארד דולר. ביחד עם השותפים הפרטיים, ההשקעות האלה עודדו ריכוז תוכניות השקעה בהיקף כולל של כ-450 מיליארד דולר, שלהערכת המשרד יביאו ליצירת כ-125,000 משרות חדשות בתעשיית השבבים בארה"ב.

טאואר הכפילה את מהירות הערוץ האופטי

חברת טאואר סמיקונדקטור (Tower Semiconductor) ממגדל העמק הכריזה על תחילת הייצור הסדרתי של ערוצי תקשורת אופטיים בטכנולוגיית סיליקון פוטוניקס (SiPho)) המגיעים למהירות תקשורת של עד 1.6Tbps. בכך החברה הכפילה את יכולות הפלטפורמת הסייפו שלה, אשר השיגה עד היום קצב תקשורת של 800Gpbs. הטכנולוגיה החדשה מבוססת על בניית ערוץ תקשורת הכולל 8 מקמ"שים שכל אחד מהם מגיע לקצב תקשורת של עד 200Gbps. עד היום, השיא של החברה היה ייצור ערוץ תקשורת המבוסס על 8 מקמ"שים המכגיעים למהירות של 100Gbps כל אחד. הפלטפורמה כוללת את כל מרכיב המקמ"ש. הטכנולוגיה פותחה בשיתוף פעולה עם מספר חברות שהן לקוחות של החברה, וכבר אומצה על-ידי חברת Coherent.

ברבעון השלישי 2024 הסתכמו מכירות טאואר בכ-371 מיליון דולר, צמיחה של 3.5% בהשוואה למכירות של כ-358 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. בשבוע שעבר החברה הכריזה על השקעה בהיקף של 350 מיליון דולר עד סוף 2026 בהרחבת יכולות הייצור של פתרונות סייפו ופתרונות סיליקון גרמניום (SiGe) עבור מגברי תקשורת מהירים ("תשתיות RF" במינוח של טאואר). התוכנית כוללת שדרוג קו ייצור 200 מ"מ (קוטר פרוסות הסיליקון) במפעלי החברה בסאן אנטוניו (ארה"ב) ובמגדל העמק, ושדרוג של קו ה-300 מ"מ בעיר אוזו ביפן.

מנכ"ל טאואר, ראסל אלוונגר, אמר בשיחת הוועידה עם משקיעים שיעד הצמיחה שהוגדר בתחילת השנה התחיל להתממש ברבעון השלישי, ויימשך גם ברבעון הבא עם תחזית מכירות של 387 מיליון דולר, צמיחה של 10% בהשוואה לרבעון הרביעי אתשקד. "הודות למקמ"שים האופטיים, אנחנו חווים צמיחה גדולה במכירות תחום ה-RF הכולל סייפו וסיליקון גרמניום, אשר הוכפלו ברבעון השלישי 2024 בהשוואה לרבעון השלישי 2023, ותופסים היום כ-18% מכלל המכירות.

לדבריו, סיליקון פוטוניקס הוא מנוע צמיחה חדש של החברה, ומכירותיו ב-2024 צפויות להגיע לכ-100 מיליון דולר. "אנחנו ממשיכים בפרוייקט הפיתוח עם שותפינו במטרה לספק ערוצי תקשורת אופטית של 3.2Tbps, אשר יתבססו על מקמ"שים העובדים בקצב של 400Gbps כל אחד". ברבעון האחרון של 2024 יתחיל גם הייצור הסדרתי במפעל המשותף עם ST באגרטה, איטליה, שבו הוקם קו ייצור ייעודי של טאואר. עד היום החברה השקיעה בקו הזה כ-400 מיליון דולר ולצפויה להשקיע בו עוד 100 מיליון דולר. המכירות הראשוניות שלו צפויות להסתכם בכ-20 מיליון דולר ברבעון, ולצמוח בהדרגה ב-2025.

סמנכ"ל הכספים של החברה, אורן שירזי, הסביר שההשקעות בתשתית, כולל השקעה של 300 מיליון דולר בקו משותף עם אינטל בניו מקסיקו, ארה"ב, נועדו להביא את החברה למכירות של כ-2.66 מיליארד דולר. מניית טאואר מתאוששת בשנה האחרונה ועלתה מפחות מ-30 דולר בינואר 2024 ליותר מ-47 דולר כיום. החברה נסחרת בנסד"ק בשווי של כ-5.3 מיליארד דולר.

מנכ"ל Microchip פורש; היו"ר סטיב סנג'י חוזר לתפקיד

בתמונה למעלה: היו"ר והמנכ"ל הזמני הנכנס, סטיב סנג'י. צילום: Microchip

חברת מיקרוצ'יפ (Microchip Technology) הודיעה שהמנכ"ל ונשיא החברה, גאנש מורטי, החליט לפרוש מהתפקידים שאותם הוא מילא עקב הגעתו לגיל 65. מורטי הצטרף לחברה לפני 23 שנים, ושימש כנשיא ומנכ"ל בארבע השנים האחרונות. במקומו מונה השבוע היו"ר סטיב סנג'י, לנשיא ומנכ"ל זמני, במקביל לתפקידו כיו"ר החברה. סנג'י מכיר היטב את התפקיד: הוא שימש כנשיא ומנכ"ל מיקרוצ'יפ במשך 31 שנים, בין 1990 ו-2021.

סנג'י אמר שהוא מצפה לחזור לתפקידו הקודם, "כדי להוביל את החברה בתקופת הירידה הנוכחית בתעשייה, ולהחזיר אותה לצמיחה ולריווחיות". ההערה הזו עשויה לרמוש שחילופי הגברי לא נעשו על רקע של הסדר פנסייה מפנק. בשנה האחרונה איבדה מניית מיקרוצ'יפ כ-35% מערכה בנסד"ק וכיום היא נסחרת לפי שווי שוק של כ-35 מיליארד דולר. בתחילת החודש הזה החברה דיווחה על תוצאות הרבעון הפיננסי השני של 2025 (שהסתיים בספטמבר 2024). הן היו מדכאות: היקף המכירות ירד בשיעור של 48.4% במכירות בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד – מ-2.25 מיליארד דולר לכ-1.16 מיליארד דולר ברבעון.

החברה מאשימה את הקורונה

כאשר בודקים את השורה התחתונה ביותר, הרווח הנקי, המשבר חריף בהרבה: הרווח ברבעון האחרון הסתכם ב-78.4 מיליון דולר בהשוואה לרווח של 666.6 מיליון דולר אשתקד. בששת החודשים האחרונים הסתכם הרווח הנקי ב-207.7 מיליון דולר – בהשוואה לרווח של יותר מ-1.3 מיליארד דולר אשתקד. המנכ"ל מורטי הסביר שהחברה מתמודדת עם שוק הנמצא בשפל ועם עודף מלאים אצל הלקוחות, אשר ניצברו בתקופת משבר הקורונה. היו"ר סנג'י העריך שגם ברבעון השלישי המכירות יהיו חלשות ויסתכמו ב-1.02-1.09 מיליארד דולר. "אומנם יש קיטון משמעותי בהיקף המלאים בשוק, אולם אנחנו ניאלץ להתמודד עם חוסר ודאות ברמת מאקרו – ודווקא ברבעון שבאופן מסורתי הוא החלש ביותר שלנו".

 

ואלנס: אדר סגל מחליף את גדעון קדם בניהול חטיבת הרכב

בתמונה למעלה: אדר סגל (מימין) וגדעון קדם

חברת ואלנס (Valens) מהוד השרון נכנסת לשלב חדש של מיתוג וארגון מכירות. כך נמסר עם פרסום תוצאות הרבעון השלישי 2024 שבו הסתכמו המכירות בכ-16 מיליון דולר, בהשוואה ל-14.2 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. חברת ואלנס מפתחת שבבי תקשורת המאפשרים העברת אודיו-וידיאו ׁׂ(AV) בקצבים מאוד גבוהים על-גבי כבלים פשוטים ופעילה בשני שווקים עיקריים: שוק האודיו-וידיאו ושוק האוטומוטיב. המוצרים של החברה לתעשיית הרכב מותאמים לתקן A-PHY של MIPI, המסדיר את פרוטוקול תעבורת הנתונים בין חיישנים בתוך הרכב, ומושתת על טכנולוגיית HDBaseT של ואלנס.

קרן אור באירופה

במהלך הרבעון השלישי, היו לחברה נצחונות תכנון עם שלוש יצרניות רכב אירופיות שבחרו בשבבי VA7000 המיועדים לשימוש בתקשורת פנימית בכלי-רכב ותואמים לתקן MIPI A-PHY. מנכ"ל החברה, גדעון בן-צבי, העריך שדגמים ראשונים עם השבבים ייכנסו לייצור המוני ב-2026, כאשר היקף הייצור יגדל בהדרגה ב-2027 וב-2028. לפני מספר שבועות החברה העריכה שלאחר השלמת המעבר לייצור סדרתי של כלל הדגמים, היקף הייצור הכולל שלהם יגיע לכ-500 אלף מכוניות בשנה, אשר יניב לה הכנסות של כ-10 מיליון דולר מדי שנה לתקופה של 5-7 שנים.

המכירות לתעשיית הרכב צמחו בכ-47% והסתכמו במהלך הרבעון ב-6.5 מיליון דולר (40% מכלל המכירות) בהשוואה לכ-4.5 מיליון דולר אשתקד. יחד עם זאת, שולי הרווח הגולמי בתעשיית הרכב נמוכים משמעותית מאשר בתעשיית ה-AV: כ-37% לעומת 70.2%. בנוסף, תעשיית ה-AV אחראית כיום לכ-60% מהמכירות. החברה מסרה שיותר מ-50 מלקוחותיה מצויים כיום בשלבי פיתוח מוצרי AV הכוללים את שבבי VS6320 התואמים לתקן USB 3.0, ולכן היא צופה חידוש הצמיחה במגזר הזה.

שווקים חדשים

תחזית המכירות של החברה ל-2024 היא של 57.2-57.5 מיליון דולר, בהשוואה ל-84.2 מיליון דולר ב-2023 ומכירות של 90.7 מיליון דולר ב-2022. בעקבות המשבר במכירות, החברה נכנסה לתוכנית התייעלות ובאמצע 2023 היא פיטרה כמה עשרות עובדים שהיוו כ-15% מכוח העבודה. כעת החברה מכריזה על ארגון מחדש נוסף, אולם הפעם במטרה להגדיל את המכירות.

החברה זיהתה שוק צמיחה פוטנציאליים חדשים עבור שבבי ה-AV, דוגמת אוטומציה תעשייתיית, ראיית מכונה ושוק המכשור הרפואי. הטיפול בכל השווקים החדשים והמסורתיים של פתרונות AV ימוזגו בתוך היחידה העסקית החדשה Cross Industry Business Unit, אשר הקמתה תביא לשינויי גברי: מנהל חטיבת ה-AV בעשור האחרון, גבי שריקי. מחליפו נבחר אולם שמו עדיין לא פורסם. הוא יצטרף לחברה ב-16 בפברואר 2025. מנהל חטיבת הרכב, גדעון קדם (לשעבר מנכ"ל זיילינקס ישראל), ירוש מהתפקיד ב-1 לינואר 2025. במקומו יתמנה לתפקיד אדר סגל אשר מגיע מתפקיד מנהל המכירות של חברת TriEye במשך שלוש וחצי שנים, ולפני כן מנהל המכירות של חברת קיידנס ישראל.

איך התגלגל מעבד מתקדם של TSMC למאיץ AI של וואווי הסינית?

בתמונה למעלה: מעבד הבינה המלאכותית Ascend 910 של וואווי. צילום: וואווי

סוכנות הידיעות רויטרס חשפה בסוף השבוע כי שבב מתקדם מתוצרתה של TSMC התגלה במאיץ הבינה המלאכותית (AI) המתקדם ביותר של חברת וואווי (Huawei) הסינית. לכאורה, מדובר בהפרה של מגבלות הייצוא שמטיל הממשל האמריקאי על מכירה של טכנולוגיות מתקדמות לסין, שהוטלו במטרה לבלום את התקדמותה של סין בתחומים רגישים כמו שבבים ובינה מלאכותית. השבב התגלתה לאחר שחברת Techinsights, המספקת שירותי מודיעין בתחום השבבים, פירקה (teardown) את מאיץ ה-AI מדגם Ascend 910B של וואווי, כדי לבדוק את מרכיביו.

חברת Techinsights דיווחה על הממצאים ל-TSMC, וזו דיווחה על כך למשרד הסחר האמריקאי, האחראי על אכיפת ההגבלות על מסחר טכנולוגי עם סין. TSMC מסרה בתגובה כי היא לא מוכרת שבבים לוואווי מאז ספטמבר 2020 וכי יידעה את הממשל האמריקאי לאלתר, ואילו וואווי הסינית הכחישה כי עשתה שימוש בשבב של TSMC במוצר.

השבב שמתחרה באנבידיה

ב-2019 הטיל הממשל האמריקאי לראשונה סנקציות על וואווי, מתוך חשש שוואווי תעשה שימוש בציוד התקשורת שהיא מייצרת כדי לרגל אחר אזרחים אמריקאים. מאז ההגבלות על החברה רק החריפו. אתמול דווח ברויטרס כי מחקירה מהירה שערכה TSMC, נראה כי השבב הגיע לידי וואווי דרך לקוחה אחרת של TSMC, חברת סטארט-אפ סינית בשם Sophgo, שמפתחת מעבדים בארכיטקטורת RISC-V ו-TPU, בעיקר לתחום הקריפטו, ואשר הזמינה מ-TSMC שבבים זהים לאלה שנמצאו במאיץ של וואווי – כך לפי הדיווח. בעקבות כך, השהתה TSMC את המשך המשלוחים ל-Sophgo, שמצדה פרסמה באתר הבית שלה הכחשה לטענות.

ה-Ascend 910B של וואווי הוא מאיץ AI המיועד לאימון והרצה של מודלי AI במרכזי נתונים, ומהווה חלופה מתוצרת סינית למאיץ ה-AI של אנבידיה, H100. לפני מספר חודשים הצהיר בכיר בוואווי, בכנס שבבים בסין, כי ה-Ascend 910B מציג ביצועים ברמה של 80% בהשוואה ל-H100 של אנבידיה באימון מודלי שפה גדולים (LLM), ועולה על ה-H100 ב-20% בביצוע משימות מסוימות, כך לטענתו. חברות ענן סינית כמו Baidu ו-Tenscnt הצטיידו במאיץ של וואווי.

רשמית, וואווי מייצרת את ה-Ascend 910B אצל קבלנית הייצור הסינית SMIC. עם זאת, בתקשורת בדרום קוריאה דווח לפני מספר חודשים כי SMIC מתקשה לייצר את השבבים הללו, בשל מחסור בציוד מתקדם על רקע המגבלות האמריקאיות, וכי 4 מתוך 5 שבבי Ascned 910B מיוצרים עם פגמים. בשל המגבלות האמריקאיות, אנבידיה משווקת בסין גרסה מותאמת של ה-H100, המצוידת בפחות זיכרון וכוחות עיבוד, כדי לעמוד בתנאי ההגבלות.

אנבידיה מתכוונת לשווק בסין גם גרסה מותאמת של Blackwell, הדור החדש של מאיצי ה-AI שעליו הכריזה לפני מספר חודשים. עם זאת, השבבים של וואווי זוכים בסין לאימוץ נרחב יותר ונתח של השוק של אנבידיה מצטמצם, כך מודים גם באנבידיה.

קמטק הכריזה על מערכת הבדיקה החדשה Eagle G5

חברת קמטק (Camtek) ממגדל העמק הכריזה על מערכת חדשה לבדיקת מארזי שבבים מתקדמים, Eagle G5, אשר מספקת פתרון לביצוע בדיקות דו-מימדיות ומדידות של מארזי שבבים מתקדמים במהלך הייצור. המערכת נותנת מענה גם לבדיקת מארזי הדור הבא, ברכיבים מורכבים כמו רכיבי סיליקון קרביד (Silicon Carbide) המשמשים בעיקר בפתרונות הספק גבוה ובכלי רכב חשמליים, חיישנים מתקדמים דוגמת CMOS Image Sensors, ובפתרונות עתירי עיבוד (High Performance Computing) אשר בנויים היום במתכונת מרובת אריחים (Chiplets).

מנכ"ל קמטק, רפי עמית, אמר ש-Eagle G5, "היא המערכת הראשונה בסדרה של מוצרים חדשים שאנחנו עובדים על פיתוחם בשנים האחרונות. המוצרים החדשים יספקו פתרונות בדיקה ומדידה לטכנולוגיות מארזים מתקדמים עתידיות, שיאופיינו בצפיפות גבוהה מאוד של מגעים (Bumps) ובחיבוריות מסוג Hybrid Bonding". מדובר בשיטת ייצור רכיבים המאפשרת לחבר את אריחי הסיליקון באמצעות הערמה (Stacking). כך למשל, בייצור חיישן CMOS, היא מאפשרת להצמיד אל חלקו התחתון של מערך החישה את המעגלים האנלוגיים ומעבד ה-DSP של החיישן. התוצאה: חיישן תלת-מימדי בתצורת מגדל (Stack), שבו מערך החישה מצוי בחזית והמעגלים האלקטרוניים מצויים בעורף (תחתית השבב).

למעלה: מבנה של מארז מתקדם הבנוי ממספר אריחי סיליקון בהנחה צדית ובהעמסה אנכית. מתוך מצגת קמטק

מערכת Eagle G5 מצליחה לבדוק את איכות המצע והמגעים בין אריחי הסיליקון גם כשהם קבורים בתוך Stack. היא פועלת בשתי תצורות: Bright Field שבה המארז מואר בזוויות של 90°-45° והמערכת מספקת רזולוציה של 0.5μm, ו-Dark Field שבה המארז מואר בזוויות של ,45°-0° והמערכת מספקת רזולוציה של 0.3μm. הפתרון הזה מאפשר לספק מענה לרכיבי הדור הבא, שבהן ה-Bumps יהיו ברוחב של 5μm. החברה כבר קיבלה כבר מספר הזמנות למערכת החדשה, אשר יסופקו ללקוחות במהלך 2025.

ברבעון השני של 2024 צמחו המכירות של קמטק בכ-39% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בכ-102.6 מיליון דולר. החברה הערכיה במצגת למשקיעים שהיא צופה להגיע בקרוב להיקף מכירות של יותר מ-500 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של כ-315 מיליון דולר ב-2023. לחברה יש כיום יותר מ-250 לקוחות מתעשיית השבבים. הצמיחה שלה נשענת על מגמות בשלושת שוקי היעד המרכזיים: מערכות עתירות עיבוד (HPC) האחראיות כיום לכמחצית מהמכירות ונמצאות בצמיחה מואצת בזכות השפעת הבינה המלאכותית, מערכות ניידות (Mobile) ותעשיית הרכב. החברה נסחרת בנסד"ק בשווי שוק של כ-3.5 מיליארד דולר.

ואלנס: נצחונות תכנון בכחצי מיליון כלי-רכב בשנה

חברת ואלנס (Valens) מהוד השרון מדווחת היום (ג') על חוזה אסטרטגי בתעשיית הרכב העולמית, שעשוי להכניס את שבביה לכחצי מיליון רכבים בשנה. ואלנס הודיעה כי זכתה בשלושה פרויקטים (Design wins) של יצרניות רכב אירופיות, המשתייכות לאותה קבוצת רכב, אשר ישלבו את שבב ה-VA7000 של החברה במערכות-עזר בטיחותיות לנהג (ADAS). 

הדגמים שבהם יותקנו השבבים יחלו לעלות על הכביש בשנת 2026. ואלנס מעריכה שלאחר השלמת המעבר לייצור סדרתי של כלל הדגמים, היקף הייצור הכולל יגיע לכ-500 אלף מכוניות בשנה – ויניב הכנסות של עשרה מיליון דולר מדי שנה, על פני תקופה של כ-5-7 שנים. ב-2023 הסתכמו הכנסות ואלנס ב-84.2 מיליון דולר, כאשר ההכנסות משוק הרכב היו אחראיות לכשליש מהסכום – 26.8 מיליון דולר. לאור זאת, החוזה הנוכחי מגלם פוטנציאל פיננסי משמעותי עבור החברה. 

בשנה האחרונה חוותה ואלנס ירידה חדה בהכנסותיה, ואף ביצעה בעקבות כך תוכנית התייעלות. מנייתה של ואלנס בבורסת ניו-יורק פתחה היום את המסחר בעלייה של 6%. שבבי VA7000 מספקים רוחב-פס של 8Gbps לכל חיישן המחובר אל מחשב הרכב עד למרחק של 15 מטרים. הטכנולוגיה של החברה מאפשרת להוזיל את עלות מערכות האלקטרוניקה ברכב, מכיוון שהיא מאפשרת להשתמש בכבלי תקשורת ובמחברים זולים ולא מסוככים. רכיבי Valens VA7000 הם הראשונים בשוק אשר מיישמים את תקן MIPI A-PHY החדש לחיבור חיישנים בתוך הרכב.

"יפתח את הדלת לאימוץ נרחב של הטכנולוגיה"

אחד היתרונות התחרותיים הבולטים של שבבי VA7000 של ואלנס נובע מכך שהם מותאמים לתקן A-PHY שהגדיר ב-2020 ארגון התקינה MIPI. תקן זה מסדיר את פרוטוקול תעבורת הנתונים בין חיישנים בתוך הרכב, ולמעשה התקן מושתת על טכנולוגיית HDBaseT של ואלנס, שגם היתה שותפה לקבוצת העבודה המצומצמת שגיבשה אותו. ההחלטה של MIPI להסתמך על הטכנולוגיה של ואלנס נתפסה בזמנו כאסטרטגית עבור החברה, אך לא היתרגמה עד כה לזכיות תכנון משמעותיות מול יצרניות רכב. ייתכן שהחוזה הנוכחי מלמד על האצת אימוץ התקן בתעשיית הרכב, ומהווה נקודת מפנה עבור ואלנס. 

גדעון בן צבי, מנכ"ל ואלנס אמר כי החוזים מהווים אישורלעליונות הטכנולוגיה של החברה. "ידענו כי ההשקעה שלנו בתעשיית הרכב היא תהליך ארוך טווח, ואנו מרוצים מאד שהאסטרטגיה שלנו מניבה תוצאות. עובדי החברה עבדו ללא לאות במשך שנים כדי להפוך את החזון שלנו להוות סטנדרט בתחום התקשורת  ברכב, למציאות".

יו"ר דירקטוריון החברה ד"ר פיטר מרטנס, שהגיע לחברה מתעשיית הרכב, סיפר כי "אני יכול להעיד עד כמה יצרני  המכוניות מחכים כבר שנים לתקן בתחום התקשורת שיהיה  בטיחותי, אמין, גמיש ועם ביצועים גבוהים. זה בדיוק מה שחברת ולנס מביאה לתעשייה. אני משוכנע שהבעת האמון מהיצרניות המובילות הללו, תפתח את הדלת לאימוץ נרחב של הטכנולוגיה החשובה הזו". 

 

אינטל פאונדרי תהפוך לחברה בת ב"קבוצת אינטל"

בתמונה למעלה: מפעל אינטל באירלנד. צילום: Techtime

חברת אינטל (Intel) מפרידה את פעילות הייצור ושירותי הייצור שלה, Intel Foundry, אשר תהפוך לחברה בת עצמאית בתוך אינטל. כך מתברר ממכתב ששלח אתמול (ב') מנכ"ל אינטל, פט גלסינגר, לעובדי החברה לאחר ישיבת ההערכה האסטרטגית של הדירקטוריון. גלסינגר הסביר שהמהלך הזה משלים את השינוי המבני שהחל מוקדם יותר השנה, כאשר החברה הפרידה בין הדו"חות הכספיים של Intel Foundry ושל Intel Products.

גלסינגר: "המבנה של חברה בת, מספק ללקוחות ולספקי הפאונדרי החיצוניים שלנו הפרדה ברורה משאר הפעילויות של אינטל. חשוב מכך, הוא נותן לנו גמישות בהערכת מקורות מימון עצמאיים בעתיד. אין שינוי בצוות ההנהלה של Intel Foundry, אולם נקים מועצת מנהלים הכוללת דירקטורים עצמאיים לניהול החברה הבת". למעשה המהלך הופך את אינטל לקבוצה הבנויה משתי חברות עצמאיות מרכזיות: Intel Foundry וIntel Products. 

אינטל תמכור כשני-שליש מהנדל"ן שבבעלותה

גלסינגר הסביר שלאחר השלמת המעבר ל-EUV, אינטל מאיטה את קצב ההשקעות שלה בתשתיות ייצור: "נעכב בכשנתיים את הפרויקטים שלנו בפולין ובגרמניה, המפעל באירלנד יישאר המרכז האירופי המוביל שלנו בעתיד הנראה לעין, ומלזיה נשארת מרכז תכנון וייצור. אנו מתכננים להשלים את בניית מפעל האריזה החדש במלזיה, אך נתאים את הפעלתו לתנאי השוק". מעבר לזה הוא כתב ש"אין שינויים באתרי הייצור האחרים של החברה". אומנם הוא לא הזכיר את המפעל בקריית גת, אבל מאינטל ישראל נמסר שהמפעל החדש הנבנה כעת בישראל אינו מושפע מהמהלך והוא ממשיך להיבנות בהתאם לתוכניות הקיימות.

בחודש שעבר הכריזה אינטל על תוכנית התייעלות שנועדה להפחית את ההוצאות בכ-10 מיליארד דולר. במסגרת זאת היא גם הודיעה שהיא תצמצם את היקף כוח האדם שלה בכ-15,000 משרות עד סוף השנה. גלסינגר דיווח שכמחצית מהמהלך הזה כבר הושלם. "בנוסף, אנו מיישמים תוכניות לצמצם או לצאת עד סוף השנה מכשני-שליש מהנדל"ן שלנו ברחבי העולם".

מניית אינטל אתמול (יום ב') בנסד"ק. ההכרזות התקבלו בהתלהבות
מניית אינטל אתמול (יום ב') בנסד"ק. ההכרזות התקבלו בהתלהבות

המכתב של גלסינגר פורסם מייד לאחר ההודעה שאינטל זכתה במימון ישיר של עד 3 מיליארד דולר במסגרת חוק Chips and Science עבור תוכנית Secure Enclave של ממשלת ארה"ב. תוכנית זו נועדה להרחיב את הייצור המהימן של שבבים מתקדמים עבור הממשל האמריקאי (למעשה עבור משרד הביטחון). במקביל, אינטל ו-Amazon Web Services (AWS) הכריזו על השקעה משותפת בפיתוח וייצור מעבדים לצורכי AWS במסגרת הסכם רבשנתי בשווי מיליארדי דולרים.

הפעם המשקיעים מעניקים גיבוי

ההסכם כולל ייצור שבב AI fabric עבור AWS בתהליך Intel 18A, ייצור שבב Xeon 6 מותאם בתהליך Intel 3 והמשך הייצור של מעבדי Xeon Scalable עבור AWS. אינטל ו-AWS מתכננות גם לבחון ייצור של מעבדים ייעודיים נוספים בהתבסס על Intel 18A ותהליכי ייצור עתידיים כולל Intel 18AP ו-Intel 14A, אשר צפויים להיות מיוצרים במתקני אינטל באוהיובעקבות כל המהלכים האלה, זינקה מניית אינטל במסחר בנסד"ק בכ-6%, והמשיכה בתנופה הזו גם לאחר שעות המסחר שבמהלכן היא עלתה בעוד 8%. כעת החברה נסחרת לפי שווי שוק של כ-124.9 מיליארד דולר.

"תעשיית השבבים תחזור לצמיחה ב-2025"

ההתאוששות של תעשיית השבבים העולמית היא אומנם איטית מהצפוי, אולם נמשכת בקצב יציב ומכינה את התעשייה העולמית לקראת צמיחה משמעותית אשר צפויה בשנת 2025. מנועי הצמיחה העיקריים צפויים להיות רכיבי זיכרון מהירים (HBM) ומעבדי בינה מלאכותית (AI chips). כך מעריך ארגון SEMI העולמי לאחר סקר שוק מקיף שבוצע בשיתוף עם TechInsights.

המחצית הראשונה של 2024 אופיינה בדרישה חלשה מהצפוי של השוק הצרכני, אשר גרמה לירידה של 0.8% במכירות שבבים בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. ארגון SEMI מעריך שהתפנית תתחיל הרבעון השלישי 2024, עם עלייה של 9% במכירות בהשוואה לרבעון השני. יחד עם זאת, למרות הירידה במכירות של מוצרים אלקטרוניים, מכירות השבבים ברבעון השני צמחו ב-27% בהשוואה לשנת 2023, ויצמחו ברבעון השלישי ב-29% בהשוואה שנתית.

בעקבות ההשקעות של השנים האחרונות, כבר כעת מורגשת הצמיחה בקיבולת הייצור העולמית: יכולת הייצור של רכיבי לוגיים צמחה ב-2.0% ברבעון השני ותצמח בעוד 1.9% ברבעון השלישי. יכולת הייצור של זכרונות צמחה ב-0.7% ברבעון השני ותצמח בעוד 1.1% ברבעון השלישי. יכולת ייצור שבבים הכוללת צפויה לצמוח בכ-1.6% ברבעון השלישי 2024.

במחצית הראשונה של 2024 הצטמטמו ההשקעות בציוד ייצור שבבים בכ-9.8% בהשוואה לשנת 2023, אולם ברבעון השלישי גם המגמה הזאת מתהפכת: ההשקעות בציוד ייצור זכרונות ושבבי AI יצמחו ב-16% בהשוואה לרבעון השני, וההשקעות בציוד לייצור שאר סוגי הרכיבים יצמחו בכ-6%. "שרשרת האספקה של תעשיית השבבים כולה נמצאת השנה בתהליך התאוששות, וכל השוק נערך לקראת צמיחה חדשה בשנת 2025", אמר אנליסט ראשי בטק-אנסייט, בוריס מטודייב. "תחום הבינה המלאכותית ימשיך להוביל את השוק ברקמת הרכיבים הגדולים והיקרים, אולם התאוששרות שוק המוצרים הצרכניים תייצר מכירות בכמויות גדולות מאוד אשר יורגשו בכל מגזרי תעשיית השבבים".

אינטל מכרה את מניותיה בחברת Arm

באמצע חודש מאי 2024, שבועיים לפני תום הרבעון השני, מכרה חברת אינטל (Intel) את מניותיה בחברת Arm. הדבר התברר בעקבות דיווח סטנדרטי של אינטל לבורסה שבו מפורטות עסקאות מניות שונות שהחברה מבצעת, כאש אחת מהן היא מכירת מניות יצרנית ארכיטקטורת המיחשוב הבריטית, Arm Holdings. מפרטי הדיווח של אינטל, מתברר שהיא מכרה 1.176 מיליון מניות תמורת 147 מיליון דולר. העיסקה לא משפיעה על מניית Arm אשר נסחרת בנסד"ק לפי שווי חברה של כ-132 מיליארד דולר, אולם מעוררת עניין רב בתעשייה בגלל מצבה הקשה של אינטל לאחר הדו"ח הרבעוני האחרון שלה.

בתחילת החודש פירסמה אינטל דו"ח מאכזב לרבעון השני 2024, שבעקבותיו קרסה מנייתה בנסד"ק בכ-26% במסחר: ההכנסות ברבעון הסתכמו בכ-12.7 מיליארד דולר, בדומה לרבעון הקודם ולרבעון המקביל ב-2023. הדשדוש צפוי להימשך גם ברבעון הבא, שבו צופה אינטל הכנסות של 12.5-13.5 מיליארד דולר. החברה סיימה את הרבעון השני עם הפסד נקי של 1.6 מיליארד דולר, והכריזה על תוכנית התייעלות שבמסגרתה היא תקצץ עד סוף השנה 15,000 משרות, מתוך כ-125 אלף עובדיה (מתוכם היא מעסיקה כ-11 אלף עובדים בישראל). אינטל העריכה שתוכנית ההתייעלות תאפשר חיסכון של 10 מיליארד דולר ב-2025, ולהביא את רמת הוצאות התפעול ל-17.5 מיליארד דולר ב-2025.במקביל, היא צופה שבעקבות השלמת תוכנית הפיתוח של תהליכי ייצור חדשים, הוצאותיה על תשתיות ייצור יירדו בכ-20%, להיקף של כ-20-23 מיליארד דולר. כיום נסחרת מניית אינטל במחיר של כ-20.4 דולר, המעניקה לה שווי שוק של כ-87 מיליארד דולר.

צמיחה של 24% במכירות סיוה ברבעון השני

ברבעון השני של 2024 צמחו המכירות של חברת סיוה (CEVA) מהרצליה בכ-24% בהבשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בכ-28.4 מיליון דולר. ההכנסות מהסכמי רישוי צמחו בכ-28% והסתכמו בכ-17.3 מיליון דולר (61% מכל ההכנסות), והשאר היו הכנסות מתמלוגים, אשר צמחו בכ-19% והסתכמו בכ-11.2 מיליון דולר .

מנכ"ל סיוה, אמיר פנוש, אמר שאחד מהגורמים שדחפו את הביקוש לטכנולוגיות של החברה נובע היה כניסת הבינה המלאכותית לתעשייה ולכל מכשיר כמעט. "במהלך הרבעון חתמנו על מספר הסכמים אסטרטגיים, בהם הסכם לאספקת טכנולוגיית בלוטות׳ לחברת שבבים אנלוגיים מובילה בארה״ב, ושני הסכמים ארוכי טווח עם יצרנים גדולים המפתחים את שבבי הדור הבא לתשתיות תקשורת אלחוטית, ומתכננים לשלב בהם תמיכה בבינה מלאכותית יוצרת ובמערכות בינה מלאכותית היברידיות"

סמנכ"ל הכספים, יניב אריאלי, אמר שהחברה השיגה ברבעון רווח התפעולי המתואם ל-15% מההכנסות. הרווח הנקי (Non-GAAP) הסתכם בכ-4.2 מיליון דולר, בהשוואה להפסד של כחצי מיליון דולר אשתקד. "ברבעון השני המשכנו ליישם את תוכנית ה-buyback וביצענו רכישה חוזרת של מניות בסכום של כ-2 מיליון דולר. בקופת החברה יש כ-158 מיליון דולר, שביכולתנו למנף להגדלת הנתח שלנו בשוק ה-Edge AI ובשווקים צומחים אחרים״.

במהלך הרבעון החברה השיקה את טכנולוגיית Ceva-Waves-Links לקישוריות אלחוטית מרובת פרוטוקולים למוצרי Edge AI, והרחיבה את סדרת מעבדי Ceva-NeuPro-Nano גם ליישומי TinyML במוצרי קצה זעירים. החבר מסרה שמספר המוצרים מבוססי סיוה, הגיע במהלך הרבעון השני ליותר מ-18 מיליארד יחידות. לאחר פרסום הדו"ח עלתה מניית סיוה בנסד"ק בכ-11% והיא הסחרת כעת לפי שווי חברה של כ-380.4 מיליון דולר. סיוה פירסמה תחזית מכירות שלפיה היקף המכירות ברבעון השלישי יצמח ב-5%-13% לעומת הרבעון המקביל, להיקף של 26-28 מיליון דולר. החברה מעריכה שבשנת 2024 המכירות יצמחו בשיעור קרוב ל-8% בהשוואה ל-2024, אולם הרווחיות התפעולית והרווח המתואם למניה יוכפלו.

VisIC פיתחה מודולי הספק לרכב עם Heraeus ו-PINK

בתמונה למעלה: מודול ההספק V22TG D3GAN מתוצרת חברת VisIC

חברת VisIC מנס ציונה ושתי החברות הגרמניות Heraeus Electronics ו-PINK Thermosysteme השלימו פיתוח משותף של מודולי הספק עבור שוק הרכב החשמלי, המבוססים על טכנולוגיית D3GaN של VisIC, מארזים מבוססי מצעי סיליקון ניטריד (Si₃N₄) של Heraeus וטכנולוגיית הדברת הכסף (Ag) של חברת PINK. שלוש החברות העריכו שהמודולים החדשים יספקו ביצועים ואמינות יוצאי דופן למכוניות חשמליות. טכנולוגיית הליבה המרכזית במודולים החדשים היא טכנולוגיית D3GaN, המאפשרת למתג הספקים גבוהים ביעילות טובה יותר מזו של מתגי הספק (Power Switch) מבוססי סיליקון.

המודול החדש פותח עבור כלי-רכב חשמליים מופעלי סוללה (Battery Electric Vehicles), ומאפשר לספק לרכב אנרגיה חשמלית במתח של עד 650V ובזרמים של עד 500A. גליום ניטריד הוא מוליך למחצה מבוסס גליום וחנקן. בשל פס האנרגיה הגבוה שלו הוא משמש בעיקר ביישומים אלקטרו-אופטיים כגון דיודות פולטות אור, אולם בשנים האחרונות מתרחב בו השימוש ברכיבי הספק גבוה. רבים בתעשייה מאמינים שבשנים הבאות יחליף ה-GaN את הסיליקון במערכות הספק רבות.

חברת VisIC הוקמה בשנת 2010 ופיתחה טרנזיסטורי הספק העובדים במתח של עד 650V ובזרם של עד 100A, ונשלטים באמצעות טרנזיסטורי FET סטנדרטיים העובדים במתח של 15V. ייצור השבבים מתבצע בחברת TSMC. בתחילת דרכה החברה כיוונה את מוצריה לשוק הכללי של יישומי הספק גבוה, דוגמת ממירים סולאריים, ספקי כוח AC-DC, מערכות בקרת מנועים חשמליים, דוחפי אנרגיה למערכות לייזר, מטעני סוללות וכדומה.

לאחרונה היא ממקדת את מאמציה בשוק הרכב החשמלי המתרחב. בחודש נובמבר 2023 היא הכריזה על מודול ההספק V22TG אשר תוכנן עבור תעשיית הרכב ועומד בתקן AEC-Q101, המבטיח עמידות מכנית של שבבים המיועדים לשימוש בכלי רכב. בנוסף, המודול מתאים לשימוש גם ביישומים עתירי הספק בתעשייה, בחוות שרתים ובמתקני אנרגיה סולארית. החברה מסרה שהמודול שפותח ביחד עם Heraeus ו-PINK מצליח לספק ביצועים טובים יותר ממודולי סיליקון, "בנקודת מחיר מאוד קרובה".

טאואר מתחילה להתאושש ממשבר אינטל

בתמונה למעלה: מפעל טאואר סמיקונדקטור במגדל העמק. צילום: טאואר סמיקונדקטור

חברת טאואר סמיקונדקטור (Tower Semiconductor) ממגדל העמק מציגה צמיחה מתונה אך עקבית. ברבעון השני של 2024 הסתכמו מכירותיה בכ-351 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של כ-327 מיליון דולר ברבעון הראשון של השנה. החברה צופה שמכירותיה ברבעון השלישי יסתכמו בכ-370 מיליון דולר (בסטייה של עד 5% למעלה או למטה). תהליך השיפור בתוצאות מתבטא בעלייה עקבית של מחיר המנייה בנסד"ק.

עם ביטול עיסקת המיזוג עם אינטל באוגוסט 2023, שהציעה לרכוש את טאואר תמורת 5.4 מיליארד דולר במזומן (לפי מחיר מנייה של 53 דולר), התמוטטה המנייה למחיר של כ-21 דולר. אלא שמאז היא מתאוששת בהדרגה: למרות שהמכירות במחצית 2024 עדיין נמוכות מהמחצית הראשונה אשתקד: 678.4 מיליון דולר ב-2024 לעומת 712.8 מיליון דולר ב-2023, טאואר התחילה את השנה עם מחיר של כ-30.7 דולר למנייה, וכעת היא נסחרת לפי מחיר של כ-41.3 דולר, המעניק לה שווי שוק של כמעט 4.6 מיליארד דולר.

החברה לא סיפקה מצגת עם חלוקה לתחומי שוק, אולם מדברי מנכ"ל טאואר, ראסל אלוונגר, ניתן להבין שהשוק האופטי הוא מנוע צמיחה מרכזי. אלוונגר: "בנוסף להתאוששות בשוקי המובייל ובפלטפורמות ה-Power שלנו, אנחנו חווים ביקושים חזקים מלקוחות קיימים ולקוחות חדשים בתחום האופטי. המעמד החזק שלנו בתחום המשדרים האופטיים, לצד שותפות רבת שנים עם לקוחות מובילים בפיתוח פלטפורמות Silicon Photonics, הובילו אותנו למעמד של שחקן מפתח בשוק גואה זה של העברת נתונים ביישומי בינה מלאכותית (AI). אנחנו ממשיכים להיות ממוקדים בחדשנות ולבסס את מעמדנו כמובילים בשוק".

בסוף 2023 הודיעה טאואר שהיא סוגרת את מפעל פאב-1 במגדל העמק, וממזגת חלק מקווי הייצור שלו עם פאב-2 הצמוד אליו. מפעל פאב-1 מייצר שבבים בפרוסות סיליקון בקוטר של 6 אינטש (150 מ"מ) ומפעל פאב-2 מייצר שבבים בפרוסות של 8 אינטש (200 מ"מ). במסגרת המהלך, יבוטלו חלק מקווי הייצור הנחשבים לבעלי שיעור ריווחיות נמוך.

ממשק ה-API של TI יאפשר שליחת קוד לצריבת רכיבים

בתמונה למעלה: המנהל העולמי של קבוצת Customer Engagement בחברת TI, ריצ'רד רוזה

ברבעון האחרון של שנת 2024 תתחיל חברת טקסס אינסטרומנטס (Texas Instruments) לספק שירות חדש ללקוחות: יכולת העלאה ישירה של קוד עבור רכיבים מיתכנתים שהם רוכשים ממנה, אשר ייצרב על-ידי TI ברכיבים במהלך הייצור לפני המשלוח ללקוח. היכולת הזו תסופק באמצעות ממשק יישומי התוכנה (Application Programming Interface – API) שהיא החלה לפתח ב-2022, ושהחל משנת 2023 גם ניתן לשילוב במערכת ה-ERP הפנימית של הלקוח.

בשיחה עם Techtime, סיפר המנהל העולמי של קבוצת נגישות לקוחות (WW Customer Engagement) ב-TI, ריצ'רד רוזה (Richard Roese), שהחברה משקיעה הרבה מאוד משאבים בבניית מערך ממשקי התקשורת בין TI לבין הלקוחות. לדבריו, המשימה שהוטלה על הקבוצה היא "לייצר פלטפורמה המאפשרת לבצע עסקים עם TI בצורה נוחה וקלה". רוזה יושב בגרמניה ופועל בשיתוף פעולה עם צוות ה-IT של טקסס אינסטרומנטס העולמית, אשר מייצר את היכולות שהקבוצה שלו מגדירה.

מהפאב ישירות ל-ERP של הלקוחות

הקבוצה הזאת פועלת בשני ערוצים במקביל: "בערוץ הראשון, זה של החנות המקוונת (Ti.com), הצוות בונה את כל מערכת ביצוע העיסקה ואספקת המידע, במטרה לסייע ללקוחות להשלים את העיסקה באופן הקל והמהיר ביותר. הממשק בערוץ הזה דומה באופיו לפלטפורמות המסחר האלקטרוני המוכרות, כמו זו של אמזון, אלא שבתחום הרכיבים יש צורך בתמיכה הדוקה יותר ובמתן מידע מקיף מאוד על המוצרים".

הערוץ השני מבוסס על ממשק יישומי תוכנה (Application Programming Interface – API). רוזה: "ללקוחות המבצעים הרבה מאוד רכישות קל יותר לעבוד באמצעות ממשק API שניתן לחבר אותו ישירות על מערכת ה-ERP הארגונית. הממשק הזה נמצא בעבודה ומתעדכן לפחות 10-12 פעמים בשנה עם יכולת נוספות. הוא כולל כלים לניהול מלא של הרכש, דוגמת מחירים, רשימת חומרים (BOM), זמינות נוכחי ועתידי במלאי של TI, מידע טכני, עידכוני מצב, מידע מלא על מחזור חיי המוצר ועוד".

אתם נעזרים בבינה מלאכותית?

רוזה: "אנחנו מתחייבים להחזיק מלאי זמין של כל המוצרים שלנו בהיקף המתאים ל-200 ימי שוק לפחות. זו השקעה בהיקף של מיליארדי דולרים. לחברת TI יש כיום כ-85,000 מוצרים שונים וקשה מאוד לתכנן את קווי הייצור חצי שנה מראש לכל צורכי השוק. אנחנו נעזרים בבינה מלאכותית לבצע תכנון של הייצור כדי לעמוד ביעדים שהגדרנו. במסגרת הזאת אנחנו גם מפתחים תאומים דיגיטליים של כל מכונות הייצור בחברה. ההיבט השני הוא של תמיכה בלקוחות. הבינה המלאכותית תסייע לנו לספק ללקוחות תשובות מהירות לכל השאלות שלהם, מבלי שייאלצו להמתין שנציג אנושי יתפנה אליהם".

תפנית בשוק השבבים בשנת 2025

הפעילות הזאת היא חלק מתהליך אסטרטגי ארוך טווח המתבצע בחברה. כ-30% ממכירותיה בשנת 2018 נעשו באמצעות מכירה ישירה ללקוחות, השאר היה באמצעות מפיצים ונציגויות. בשנת 2019 החברה ביצעה שינוי דרמטי בשיטת המכירה וביטלה את רוב הסכמי ההפצה בעולם כדי להגביר את היקף המכירה הישירה. בשנת 2023 בוצעו 71% מכל העסקים באמצעות מכירה ישירה ללקוחות. במקביל, טקסס אינסטרומנטס נמצאת בתהליך השקעה ארוך טווח בתשתיות הייצור שלה: כיום היא מקימה שבעה מפעלי ייצור בעולם ומרחיבה שלושה מתקני בדיקות ואריזה, בהשקעה כוללת של כ-40 מיליארד דולר.

מהי התחזית שלכם לשוק השבבים העולמי?

"בשנתיים האחרונות השוק נחלש וזמני האספקה התקצרו. בשבועות האחרונים מתחילים להרגיש התחזקות של השוק ועלייה בדרישה באסיה. אנחנו מעריכים שבתוך כ-6-9 חודשים המגמה הזאת תבוא לידי ביטוי גם באירופה. שנת 2025 צפוייה להיות שנה עם צריכה חזקה וזמני אספקה ארוכים יותר. לכן חשוב לנו להיות כבר עכשיו בקשר עם הלקוחות, כדי שיוכלו להיערך למצב של מחסור ברכיבים, אשר יתפתח בשנים הקרובות".

העיכוב בהקמת פאב 38: סוגיה פיננסית-טכנולוגית

בתמונה למעלה: הדמייה של מפעל Fab 38 החדש במתחם אינטל בקריית גת

בימים האחרונים התברר שמספר קבלנים של אינטל בישראל קיבלו הודעות על דחיית מועדי אספקת שירותים ומוצרים, אשר העלו חששות שהחברה החליטה להאט או אפילו להפסיק את פרוייקט ההקמה של פאב-38 בקריית גת, שהוא אחד ממפעלי הדגל של החברה. מדובר בפרוייקט גדול מאוד של אינטל: בדצמבר 2023 נחתם הסכם הרחבת המפעל בהשקעה של כ-15 מיליארד דולר, המתווספת להשקעות קודמות שבוצעו בו בהיקף של כ-10 מיליארד דולר.

המפעל מתוכנן להתחיל לייצר רכיבים בתוך ארבע-חמש שנים באמצעות ליתוגרפיית EUV (אולטרה סגול קיצוני) המשמשת לייצור הרכיבים המתקדמים ביותר. מדינת ישראל העניקה לאינטל תמריצים בגובה של 3.2 מיליארד דולר, ואינטל התחייבה לרכוש מוצרים ושירותים בישראל בשווי של כ-60 מיליארד שקל ב-10 השנים הבאות. בתשובה לשאילתות של רויטרס ובלומברג, מסרה אינטל שאין כוונה להפסיק או לעכב את הפרוייקט: "ישראל ממשיכה להיות מרכז מו"פ וייצור מרכזי. אנחנו מחוייבים לכך לגמרי.

אינטל: "ניהול פרוייקטים מסדר גודל שכזה, במיוחד בתעשיית הסמיקונדקטורס, כרוך לעתים בשינויים בלוחות הזמנים. ההחלטות שלנו מבוססות על המצב העסקי, הדינמיקה בשוק ושיקולי ניהול פיננסי אחראי". ראוי לציין שבשטח לא נראים סימני עצירה של הפרוייקט. כרגע מצויים באתר כ-6,000 עובדים המבצעים את עבודות הבינוי המתוכננות. יחד עם זאת, בתעשייה מעריכים שהעיכובים קשורים לשלב השני של הפרוייקט, שבו יוכנסו למבנה מכונות הייצור עצמן. ככל הנראה עדיין לא הוחלט סופית איזה טכנולוגיות ייצור יקבלו עדיפות בפאב 38 הישראלי.

פרוייקטי הבינוי הרבים יצרו תעוקה פיננסית

חברת אינטל מנהלת כיום מספר פרוייקטי בינוי רחבי-היקף, וייתכן שהיא מנסה לפזר את הסיכונים הפיננסיים שאליהם התחייבה. להערכת הוול סטריט ג'ורנל, בעקבות הפרוייקטים האלה צמח החוב של אינטל להיקף של כ-52.5 מיליארד דולר. החוב הזה מעיק, אבל לא מאיים על קיומה, מכיוון שבידי החברה יש כיום הון זמין בהיקף של כ-21.3 מיליארד דולר והיא נסחרת לםי שווי שוק של כ-131 מיליארד דולר. בתחילת החודש הזה היא ביצעה מהלך הפחתת סיכונים בהיקף גדול בהרבה מאשר בקריית גת: היא חתמה על הסכם עם קרן אפולו (Apollo) על השקעה של 11 מיליארד דולר במפעל הייצור פאב 34 באירלנד.

המתקן הזה פועל ממיתחם אינטל בעיר לייקסליפ שליד דבלין, והוקם בהשקעה כוללת של 18.4 מיליארד דולר. בעקבות ההסכם, יופרד המפעל מחברת אינטל וייהפך לחברה עצמאית שאינטל מחזיקה ב-51% ממניותיה (השאר בידי קרן אפולו). החברה תמכור שירותי ייצור לאינטל עצמה, ובמקביל תספק שירותי ייצור ללקוחות חטיבת Intel Foundry. סמנכ"ל הכספים של אינטל, דייויד זינסנר, הסביר שהכנסת שותף פיננסי מאפשרת לבצע את ההשקעה הגדולה בקו הייצור מבלי לפגוע בדירוג האשראי של אינטל.

VIS ו-NXP מקימות קבלנית ייצור שבבים חדשה

חברת NXP ההולנדית וחברת VIS הטאיוואנית מקימות חברה משותפת חדשה למתן שירותי ייצור שבבים (Pureplay Foundry), אשר תתבסס על טכנולוגיות שהן יקבלו מחברת TSMC. החברה החדשה תיקרא VisionPower Semiconductor Manufacturing Company – VSMC, ותפעל באמצעות מתקן ייצור בפרוסות סיליקון של 300 מ"מ אשר יוקם בסינגפור בהשקעה של כ-7.8 מיליארד דולר. חברת VIS תחזיק ב-60% מהמניות ותתרום 2.4 מיליארד דולר.

חברת VIS גם תהיה אחראית על הפעלת המתקן. חברת NXP תתרום 1.6 מיליארד דולר ותחזיק ב-40% מהמניות. בנוסף, שתי החברות הסכימו על חבילת מימון נוספת בהיקף של כ-1.9 מיליארד דולר לצורך הבטחת השקעות עתידיות. שאר המימון יתבסס על הלוואות. החברה המשותפת תתמקד בתחום הרכיבים האנלוגיים, רכיבי הספק ורכיבי אותות מעורבים (mixed-signal) בתהליכים של 40 ו-130 ננומטר ובהספק ייצור של כ-55,000 פרוסות בחודש.

שוקי היעד המרכזיים שלה יהיו תעשיית הרכב, ציוד תעשייתי ומוצרי צריכה המוניים וטלפונים ניידים. תחילת ההקמה מתוכננת למחצית השנייה של 2024, ותחילת ייצור המוני במהלך 2027. חברת VSMC צפויה להעסיקה כ-1,500 עובדים ופעול כחברה עצמאית המספקת בין השאר שירותי ייצור גם ל-NXP וגם ל-VIS.

חברת VIS מעסיקה כ-6,000 עובדים ומפעילה כיום חמישה מתקני ייצור בטאיוואן ובסינגפור באמצעות פרוסות סילקון בקוטר של 200 מ"מ, ובהספק כולל של 279,000 פרוסות סיליקון בחודש. חברת NXP היא מיצרניות השבבים הגדולות בעולם. היא נסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי חברה של כ-69.5 מיליארד דולר. בשנת 2023 הסתכמו מכירותיה בכ-13.28 מיליארד דולר.