בעלי מניות מנסים למכור את אורבוטק

פורסם בתאריך מרץ 8, 2018מרץ 8, 2018 ע"י Techtime

יכול להיות שאחת מחברות ההייטק המצליחות ביותר בישראל עומדת בפני שינוי דרמטי. היום דיווח העיתון דמרקר (TheMarker) שבעל המניות הגדול ביותר בחברה, קובי ריכטר, בודק ביחד עם בעלי מניות אחרים את האפשרות למכור את השליטה בחברה. העיתון מסר שבכירים בחברה נמצאים כעת בניו-יורק ומנהלים מגעים בנוגע לביצוע העיסקה. בעקבות הידיעה עלו מניות אורבוטק בנסד"ק ביותר מ-5%.

חברת אורבוטק נחשבת למובילה עולמית בתחום מערכות הבדיקה של מעגלים מודפסים, מערכות אוטומטיות לבדיקת צדים שטוחים במהלך הייצור, ובתחום מערכות הייצור מארזים מתקדמים וצפופים מאוד עבור מוליכים למחצה. בשנים האחרונות נמצאת אורבוטק במסלול צמיחה והיא נסחרת כיום לפי שווי שוק של כ-2.8 מיליארד דולר. בחבמש השנים האחרונות הוכפל מחיר המנייה ביותר מאשר פי חמישה: מ-10.3 דולר במרץ 2013 לכ-59 דולר כיום.

החברה שמרכזה ביבנה מעסיקה כ-2,500 עובדים בארץ ובעולם. בשנת 2017 צמחו מכירותיה ב-11.7% והסתכמו בכ-901 מיליון דולר. להערכת החברה הצמיחה תישמר בקצב הזה גם בשנת 2018 ומכירותיה יצמחו השנה בכ-12%-14%. פירוש הדבר שהיא צופה מכירות שנתיות של יותר ממיליארד דולר. קובי ריכטר מחזיק בכ-5.4% ממניות החברה ומשמש כדירקטור. אחיו יוחאי ריכטר משמש כיו"ר הדירקטוריון ומחזיק בכ-2.1% מהמניות. הקרן האמריקאית Renaissance Technologies מחזיקה בכ-5.5% מהמניות וכלל ביטוח מחזיקה בכ-5.1% מהמניות.

מלאנוקס בונה "גלולת הצבעה" כדי לבלום את סטארבורד

פורסם בתאריך מרץ 8, 2018מרץ 8, 2018 ע"י Techtime

חברת מלאנוקס (Mellanox) מיקנעם מתכננת לקיים במאי 2018 אסיפה כללית מיוחדת של בעלי המניות של החברה, שרק לאחריה היא תתחיל בתהליך זימון האסיפה הכללית השנתית של בעלי המניות, שתתקיים ככל הנראה ב-25 ביולי 2018, לאחר קבלת תוצאות האסיפה המיוחדת. מאחורי המהלך מסתתר נסיון לשנות את נוהלי הבחירה של הדירקטורים, בעקבות כוונתה של קרן סטארבורד ואליו (Starboard) הניו יורקית להציע לבעלי המניות להחליף את הדירקטוריון ולמנות 9 דירקטורים מטעמה.

באסיפה המיוחדת, מלאנוקס מתכוונת לבקש את אישור בעלי מניותיה לתיקון תקנון ההתאגדות הנוכחי שלה על מנת לאפשר הצבעת "מירב הקולות" (Plurality Voting) במקרים של בחירות במחלוקת לדירקטוריון מלאנוקס. הרעיון הוא שהצבעת "מירב הקולות" במקרים של בחירות במחלוקת לדירקטוריון מלאנוקס, תבטיח כי במידה ומספר המועמדים לדירקטוריון המוצעים על-ידי הדירקטוריון של מלאנוקס יחד עם מועמדים המוצעים על-ידי בעלי המניות, עולה על מספר הדירקטורים אשר ניתן לבחור לדירקטוריון (מצב הקרוי "בחירות במחלוקת"), רק המועמדים שיקבלו את מספר הקולות הגדול ייבחרו לדירקטוריון בפועל.

זה המצב כיום. לאחר שרכשה 10.7% ממניות חברת מלאנוקס בחודש נובמבר 2017, החלה הקרן האקטיביסטית האמריקאית סטארבורד (Starboard Value) במאבק שליטה על חברת מלאנוקס, ודורשת למנות דירקטורים מטעמה. במכתב גלוי שהיא שלחה למלאנוקס באמצע ינואר 2018, היא הודיעה שהיא מביא תשעה מועמדים לדירקטורים מטעמה, שיובאו להצבעה בפני אסיפת בעלי המניות של החברה. למעשה, סטארבורד תכננה להחליף כל הדירקטוריון, מכיוון שבינואר הוא מנה תשעה חברים.

סטיב סאנג'י מצטרף לדירקטוריון

מאז המכתב ביצעה מלאנוקס מהלך ראשון והגדילה את הדירקטוריון ל-11 חברים. במסגרת זאת היא צרפה אליו שני דירקטורים חדשים: מנכ"ל מיקרוצ'יפ (Microchip), סטיב סאנג'י, הנחשב לאחד מהמנהלים הוותיקים והמוערכים בתעשיית השבבים (סאנג'י היה גם ברשימת המועמדים של סטארבורד), ושותף מנהל בקרן Thomvest Ventures, אומש פאדבאל. אומנם הוא מגיע מהתחום הפיננסי, אבל יש מאחוריו 30 שנות נסיון בתעשיית השבבים.

MICROCHIP CEO — סטיב סאנג'י. אחד מהמנהלים הוותיקים והמוערכים בתעשיית השבבים

שיטת הבחירה החדשה מפרקת את האסטרטגיה של סטארבורד, שבה נבחרת אחת מתחרה בנבחרת אחרת, והמנצחת זוכה בכל הקופה ומשתלטת על החברה. במקרה הגרוע ביותר מבחינת מלאנוקס, ייבחרו רק חלק מהמועמדים של סטארבורד, וקטן מאוד הסיכוי שיהיה להם רוב מוחץ לקבוע חד-צדדית את עתידה של החברה. בכל מקרה, החברה גם יכולה לטעון שבכך ייבחר דירקטוריון המבטא בנאמנות את רצונם של המשקיעים.

ראדא הכפילה את המכירות ב-2017; צופה צמיחה גם ב-2018

פורסם בתאריך מרץ 7, 2018מרץ 8, 2018 ע"י Techtime

חברת ראדא מנתניה (RADA Electronic Industries) סוף סוף מתחילה לחייך. החברה דיווחה היום על השנה החזקה ביותר בתולדותיה: בשנת 2017 היא הכפילה את המכירות (צמיחה של 104%) ל-26.2 מיליון דולר, בהשוואה ל-12.8 מיליון דולר בשנת 2016. חלק גדול מהצמיחה נובע מעיסקה מרתקת שבוצעה ברבעון האחרון: החברה מכרה יותר מ-100 מערכות מכ"ם טקטי ללקוח אסטרטגי בארצות הברית בהיקף של 9.1 מיליון דולר. מערכות המכ"ם משמשות במערכות הגנה כנגד רחפנים וכלי טיס בלתי מאויישים. בעקבות הדו"ח זינקה מניית ראדא בנסד"ק ב-19.7% והיא נסחרת לפי שווי שוק של 74.6 מיליון דולר.

מנכ"ל החברה, דב סלע, אמר שלהצלחה בפרויקט יש פוטנציאל משמעותי להפוך לזכייה בעסקאות גדולות נוספות, "במיוחד לאור הצהרות של צבא ארה"ב שמערכות הגנה אקטיביות ומערכות הגנה אווירית לטווח קצר, כולל מערכות הגנה כנגד רחפנים וכטב"מ, הפכו ליעדי התעצמות". בתחילת 2017 קיבלה ראדא הזרקה פיננסית לאחר שחברת DBSI המחזיקה כיום בכ-29% ממניותיה, השקיעה בחברה מיליון דולרים נוספים, במקביל להשקעה של "שותפות מניות ישראל" בהיקף של כ-2 מיליון דולר. "בעקבות ההשקעה שבוצעה בחברה, המאזן שלנו איתן עם למעלה מ-12 מיליון דולר במזומן, המאפשרים לנו לתמוך בהמשך הצמיחה".

ההחלטה ששינתה את גורל החברה

סלע מעריך את המשך הצמיחה גם ברבעון הראשון של 2018: "אנחנו צופים גידול של כ-30% בהכנסות ברבעון הראשון בהשוואה לרבעון המקביל בשנת 2017". מאחורי הצמיחה עומדת אסטרטגיה חדשה אשר ממקדת את פעילותה בתחום מערכות המכ"ם הטקטיות. לאחר מספר שנים קשות, החברה הבינה שיש מבחינתה תקרת זכוכית בשוק המסורתי שלה בתחום האוויוניקה, דבר שהתבטא בירידה של 34% במכירות ב-2015 וירידה נוספת של 8.5% בשנת 2016.

במקביל, התברר לה כי המכ"ם הטקטי הרב-משימתי שלה (MHR), המשמש לגילוי ומעקב אחר איומים אוויריים דוגמת טילים, כלי טיס בלתי מאוישים ורחפנים, זוכה להתעניינות מיוחדת בשוק. המכ"ם יכול להתמודד עם מספר משימות במקביל ולזהות מספר איומים ממקומות שונים. הוא שולב בין היתר בתוכניות פיתוח נשק לייזר של צבא ארצות הברית, בהן תוכנית GBAD HEL של הצי אמריקאי, תוכנית Athena HEL של לוקהיד מרטין, ובתכניות HEL-MD ו-Silent Strike של בואינג. גם חברת רפאל נשענת עליו במערכת ההגנה שלה בפני מל"טים ורחפנים (בתמונה למעלה).

הלוחמה המודרנית דורשת מערכות מכ"ם קטנות וניידות

החברה ביצעה מהפך אסטרטגי במיקוד הטכנולוגי שלה והחליטה להתמקד בשוק המכ"מים הטקטיים, המוגדר כעת כמנוע הצמיחה העיקרי שלה. הסיבה לכך היא ביקוש גואה למערכות מכ"ם טקטיות עקב שינוי בדפוסי הלוחמה ב-20 השנים האחרונות. כיום העימותים הצבאיים מתבססים בעיקר על לוחמה מקומית באמצעות יחידות קטנות, ולא על עימות זירתי בין צבאות גדולים. לכן, במקום מערכות מכ"ם גדולות המספקות כיסוי שטח עצום, כיום יש צורך במכ"מים קטנים יותר, נישאים, הנעים באופן אורגני ביחד עם הכוחות בשטח ומספקים להם התראה ישירה על האיומים בסביבתם הקרובה. אפילו מערכות הגנה על כלי רכב משוריינים בפני טילים (הגנה אקטיבית) נעזרות כיום במערכות מכ"ם טקטיות.

העיסקה עם צבא ארצות הברית בסוף הרבעון האחרון של 2017, הוגדרה על-ידי החברה כאסטרטגית מאוד, לא רק בשל היקפה, אלא גם משום שהיא עשויה לקדם את אימוץ הטכנולוגיה בשנים הקרובות בקרב צבאות נוספים. "העסקה עשויה להוביל לאימוץ הטכנולוגיה הן על-ידי זרועות נוספות בצבא ארצות הברית והן על ידי צבאות מערביים נוספיים", אמר אז המנכ"ל. החברה הודיעה שהיא מתכננת להקים חברה בת בארה"ב כדי לנצל את חלון ההזדמנויות שנוצר עבורה.

מדידת לייזר מהירה צפויה לבצע מהפיכה בעולם ה-LiDAR

פורסם בתאריך מרץ 7, 2018מרץ 7, 2018 ע"י Techtime

מדגים טכנולוגי שנבנה על-ידי המכון הטכנולוגי של קרלסרואה (KIT) בגרמניה והמכון הפוליטכני של לוזאן (EPFL) בצרפת עשוי לייצר מהפיכה טכנולוגית בפיתוח מערכות מדידת מרחקים מסוג LiDAR, המשמשות היום בהרבה מאוד יישומי חישה ומצלמות תלת-מימד, כולל במערכות בטיחות לרכב וברכב אוטונומי. החוקרים יצרו מערכת מדידת מרחקים מבוססת לייזר אשר הצליחה למדוד את המרחק של קליע אשר נורה במהירות של 150 מטר בשנייה. המערכת כל-כך יעילה, שהיא ביצעה 100 מיליון מדידות בשנייה ברמת דיוק של מיליונית המטר (micrometer), כלומר אלפית המילימטר.

המערכת מבוססת על שימוש בטכניקת מדידה חדשה הנקראת מסרק תדרים אופטי (Optical frequency comb) אשר פיתוחה הביא פרס נובל בשנת 2005 לפרופ' ג'ון הול מאוניברסיטת קולורדו, ארה"ב, ולפרופ' תיאודור האנש ממכון מקס פלאנק בגרמניה. הטכניקה הזאת מאפשרת למדוד בדייקנות של עד הסיפרה ה-15 את כל התדרים המרכיבים פולס לייזר מהיר. היא מציגה אותם בתצורה של מסרק: כלומר כל תדר נמדד מוצג כפולס יחיד בעוצמה הנמדדת שלו.

המדידה המהירה ביותר בעולם

מכשיר המדידה שפיתחו חוקרי KIT ו-EPFL, מבוסס על לייזר פולסים מהיר (soliton) ועל מהודים זעירים (microresonators) שיוצרו מסיליקון ניטריד (silicon nitride), המאפשרים לקבל מדידות מסרק מדוייקות של האות המשודר והאות החוזר מהאובייקט הנמדד. כאשר מציבים את גרף המסרק של האות המשודר ממכשיר הלייזר פולסים, על גרף המסרק של האות החוזר, המרחק ביניהם מייצג את המרחק של האובייקט הנמדד.

ככל שפולס הלייזר רחב יותר וכולל יותר תדרים, המדידה מדוייקת יותר. הטכנולוגיה פותחה במקור עבור מחקרים בתחום הפיסיקה הקוונטית. בין השאר היא נחשבת כטכנולוגיה שתוכל לייצר שעון אטומי אופטי מדוייק בהרבה מהשעונים האטומיים הנמצאים היום בשימוש, ואשר אחראים לרמת הדיוק של ניווט לווייני (GPS). החוקרים הגרמנים והצרפתים התחילו לחקור אותה עבור יישומי תקשורת, וזו ההדגמה הראשונה שלהם ביישומי מדידת מרחקים. להערכתם, זהו מכשיר המדידה המהיר ביותר הקיים היום.

השלב הבא: מיזעור ומיסחור

כעת החוקרים מתכננים להתמקד בהפיכת שיטת המדידה לטכנולוגיה תעשייתית יעילה, הן בעלות והן בביצועים. כך למשל, כיום מרחק המדידה היעיל מוגבל למרחקים קצרים מ-1, והמעבדים המצויים בשוק המסחרי מתקשים להתמודד עם כמויות המידע הגדולות שטכניקת מסרק התדרים מייצרת. מטרת שני מכוני המחקר היא למזער את הטכנולוגיה כדי לפתח מכשיר מדידה זול בגודל של קופסת גפרורים. היישומים הפוטנציאליים של שיטת המדידה החדשה כוללים סוג חדש של חיישני LiDAR, מערכות מדידה מדוייקות של חלקים מכניים המיוצרים במפעלים דיגיטליים, יישומי מטרולוגיה בתחום תעשיית השבבים, ועוד.

הלייזר המעבדתי שביצע את מדידת המרחק של קליע בתעופה

למידע נוסף: Distance Measurement at Record-High Speed

סולאר-אדג' מקימה מפעל ייצור באזור התעשייה ציפורית

פורסם בתאריך מרץ 6, 2018מרץ 7, 2018 ע"י Techtime

חברת סולאר-אדג' (SolarEdge) מקימה מפעל ייצור אלקטרוני באזור התעשייה ציפורית שבנצרת עלית. כך נודע ל-Techtime. מדובר ככל הנראה במפעל גדול מאוד, שכן בחודש יולי 2017 החברה שכרה עבורו שטח של 10,000 מ"ר ל-10 שנים, לצורך הקמת מתקן הייצור. על-פי ההערכות בתעשייה, המפעל מתוכנן להתחיל לפעול בתחילת שנת 2019, ויעסיק בשלב הראשון כ-150 עובדים מהאזור. עד היום בוצעו כל עבודות הייצור של סולאר-אדג' באמצעות קבלניות הייצור הגלובליות Flex, Celestica ו-Jabil.

חברת סולאר-אדג' היא מחברות ההייטק בעלות הצמיחה המהירה ביותר בשנה האחרונה. החברה מפתחת מערכות למיצוי הספק של פאנלים סולאריים ונחשבת למובילה עולמית בתחום מערכות הבקרה והאופטימיזציה של תאים סולאריים. היא מתמקדת בעיקר בייצור ממירים (Inverters) ובקרים המאפשרים להשיג תפוקה מכסימלית בשוק הביתי ובשוק הארגוני, במתקנים גדולים ובחוות אנרגיה סולארית בהספק גבוה. ברבעון השלישי של 2017 צמחו מכירותיה ב-22% והסתכמו ב-166.6 מיליון דולר. הרווח הנקי הסתכם ב-25.4 מיליון דולר. תחזית המכירות של הרבעון הבא היא 175-185 מיליון דולר.

קווי הייצור האוטומטיים נמצאים בבעלות סולאר-אדג'

חברת סולאר-אדג' מנהלת מדיניות ייצור יוצאת דופן, המבוססת על הגדלת מרכיב האוטומציה בתהליך הייצור, כדי להוזיל את העלויות. החברה מפתחת בעצמה תהליכי ייצור אוטומטיים ומכונות ייצור חדשות אשר נבנות בישראל במיוחד עבודה לפי דירשות מיוחדות. מכונות אלה נמצאות בבעלותה ומותקנות בקווי הייצור הפועלים אצל קבלני המשנה שלה. בדו"ח השנתי האחרון החברה דיווחה שבשנת הכספים 2017 היא השקיעה 13.6 מיליון דולר בפיתוח קווי ייצור אוטומטיים וציוד בדיקה עבור המוצרים שלה.

החברה גם דיווחה בדו"ח שהמפעל החדש בציפורית ישמש לייצור סדרתי בקנה מידה מלא, לייצור אבות טיפוס של מוצרים חדשים ולפיתוח ציוד ייצור אוטומטי וציוד בדיקות עבור הצרכים שלה. במחצית הראשונה של 2017 החברה השלימה את הפיתוח של קו ייצור אוטומטי עבור מערכות אופטימיזציה, ופרסה שלושה קווי ייצור אוטומטיים אצל קבלני הייצור.

להערכת החברה, מכונות הייצור האוטומטיות החדשות איפשרו לה להגיע לתפוקת ייצור של 4,000 מערכות אופטימיזציה, ביום בכל אחד מהקווים. בסוף דצמבר 2017 כללו ההתחייבויות של החברה גם התחייבות לביצוע רכש של מכונות ייצור וציוד ייצור אוטומטי בהיקף של כ-23.6 מיליון דולר. מהדו"ח השנתי לא ברור האם התחייבות הזו מתייחסת רק להשקעה בציוד עבור המפעל המוקם בציפורית, או גם השקעות אחרות אצל קבלני הייצור של החברה.

טאואר-ג'אז הכריזה על פלטפורמת ניהול הספק למתח גבוה

פורסם בתאריך מרץ 5, 2018 ע"י Techtime

חברת טאואר-ג'אז (TowerJazz) הכריזה על פלטפורמת ניהול הספק (Power Management) חדשה עברו השוק הצומח של יישומים הפועלים במתחים גבוהים של עד 90V, בשוקי התעשייה, הצרכנות, המחשוב והרכב. הפלטפרומה מבוססת על טכנולוגיית DrainISO של החברה ומיוצרת בגיאומטריה של 0.18 מיקרון. טכנולוגיית 90V DrainISO משפרת את צריכת ההספק בזכות היכולת שלה להקטין את התנגדות ההולכה של הצומת (Rdson) גם במתחים גבוהים.

יתרון זה הוא בעל חשיבות בממירי DC-DC ובמוצרים הדורשים ניהול יעיל של הספק הסוללה. בשוק הרכב טכנולוגיה זו מציעה פתרונות ייחודיים ליישומי בקרת מנוע (motor control), תאורת LED, חיישני LiDAR וניהול סוללות 48V המשמשות בכלי-רכב חשמליים והיברידיים (hybrid/EV). הפלטפורמה מיועשת לשימוש גם בממירי DC-DC במתח של 48V הפועלים במרכזי נתונים ובמערכות העברת אנרגיה באמצעות רשתות איתרנט. סגן נשיא ומנהל החטיבה העסקית Power Management בטאואר-ג'אז, שמעון גרינברג, אמר שלקוחות אסטרטגיים של החברה כבר החלו לתכנן מוצרים חדשים המבוססים על הפלטפורמה. "אנחנו מצפים לשיתופי פעולה נרחבים עם לקוחות קיימים ועם לקוחות חדשים במספר רב של שווקים".

למידע נוסף: www.towerjazz.com/power-management.html

מרכז הפיתוח הישראלי של סיגמא דיזיינס נמכר ל-ISSI

פורסם בתאריך מרץ 5, 2018מרץ 5, 2018 ע"י Techtime

חברת סיגמא דיזיינס האמריקאית (Sigma Designs) מוכרת את מרכז הפיתוח הישראלי הפועל כחברה בת עצמאית בשם סיגמא דיזיינס ישראל (Sigma Designs Israel SDI). המרכז נמכר לחברת ISSI – Integrated Silicon Solution הרשומה בקליפורניה, אבל רוב פעילותה מתבצע באסיה, בסכום שהיקפו נאמד בכ-28 מיליון דולר. המרכז פועל מאזור תעשיית ההייטק בעתידים במשרדים בשטח של כ-2,200 מ"ר ומנוהל על-ידי נדב קציר, מנהל תחום התקשורת בכבלים של סיגמא דיזיינס העולמית.

במרכז בישראל מרוכזת כל פעילות פיתוח של סיגמא דיזיינס בתחום התקשורת בכבלים לטלוויזיה ביתית וליישומים ביתיים, במיוחד בתחום פרוטוקול G.hn, שהוא פרוטוקול לתקשורת פנים ביתית בקצב של עד 2Gbit/s שניתן לממש אותו בכבלי טלפון, כבלים קואקסיאליים, בקווי המתח החשמלי ובסיבים אופטיים פלסטיים.

מרכז לפיתוח תקשורת ביתית

המרכז הוקם על בסיס חברת קופרגייט (CopperGate Communications) הישראלית, שנמכרה לסיגמא בשנת 2009 תמורת כ-160 דולר במזומן. קופרגייט היתה חברה מובילה בתחום השבבים לתקשורת טלוויזיה (IPTV) ובידור ביתית, והתקווה היתה שהיא תהפוך את סיגמא דיזיינס למובילה עולמית בתחום. במהלך השנים החברה קיבלה תמיכות מהמדען הראשי בהיקף של כ-5.2 מיליון דולר, ושילמה בחזרה את רוב הסכום.

היום נחשב מרכז הפיתוח בישראל לאחד מהמובילים בעולם בתחום פרוטוקול התקשורת G.hn, אשר מאפשר לקשר את כל האבזרים הביתיים באמצעות כל הכבלים הקיימים בבית (טלפון, קואקס וקווי החשמל) ולהפיץ תכנים למסכים שונים בדירה או בבניין. המרכז הישראלי מפתח את השבבים אשר נמכרים ליצרני ממירים ופתרונות תקשורת ביתיים אחרים. נשיא ומנכ"ל חברת ISSI, קיי האן, שהעיסקה מכניסה את החברה לתחום חדש מבחינתה אשר צפוי להיות מנוע צמיחה עתידי של החברה.

תהליך החיסול של סיגמא דיזיין

מאחורי העיסקה עומד למעשה תהליך חיסול של חברת סיגמא דיזיינס. כיום החברה נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-234 מיליון דולר. מכירותיה בשנת כספים האחרונה הסתכמו בכ-220 מיליון דולר ובהפסד של כ-11 מיליון דולר. באוקטובר 2017 היא יזמה תוכנית ארגון מחדש שכללה סגירת חטיבת הטלוויזיות החכמות ופיטורי 200-250 עובדים, כדי לצמצם את ההוצאות בכ-17-18 מיליון דולר בשנה. בחודש דצמבר 2017 נחתם הסכם למכירת החברה ל-Silicon Labs מטקסס תמורת 282 מיליון דולר.

סיליקון לאבס התעניינה במיוחד בקווי המוצר של סיגמא דיזיינס בתחום ה-Z-Wave, שהוא פרוטוקול תקשורת ביתי עבור הבית החכם, העובד בתדר נמוך ובקצב נמוך של 100kbit/s. הפרוטוקול פותח על-ידי חברה דנית שנירכשה על-ידי סיגמא דיזיינס בשנת 2008. בסוף ינואר 2018 עודכן ההסכם עם סיליקון לאבס: העיסקה הוגדרה כמכירת נכסים ולא מכירת חברה, בסכום כולל של 240 מיליון דולר. החברה הודיעה שעם השלמת העיסקה עד הרבעון השני של 2018, היא תתחיל במהלכים לסגירה סופית של החברה.

ISSI יוצאת מגבולות הזיכרון

חברת ISSI הינה חברת שבבים ללא מפעל ייצור (פאבלס) המתמקדת בעיקר בפיתוח וייצור זכרונות מסוג SRAM, DRAM ו-Flash memory עבור שוקי הרכב, התקשורת, השוק התעשיית ושוק המיכשור הרפואי. החברה הוקמה בשנת 1988 ומרכזי הפיתוח המרכזיים שלה נמצאים בסין ובטאיוואן. לחברה שורשים סיניים חזקים מאוד והיו"ר שלה, ז'יאן יו פאן, הוא שותף ומייסד קרן Summitview Capital משנגחאי, אשר מתמחה ברכש חברות טכנולוגיות. בין השאר, הוא גם שימש כיו"ר מועדון היזמים של Tsinghua, האוניברסיטה הטכנולוגית הסינית שקיבלה תקציבים ממשלתיים לבניית תעשיית שבבים מקומית בסין.

פריצת דרך: קיידנס ו-imec ייצרו CPU בתהליך של 3 ננומטר

פורסם בתאריך מרץ 4, 2018מרץ 4, 2018 ע"י Techtime

חברת קיידנס (Cadence Design Systems) ומכון המחקר הבלגי imec השיגו בשבוע שעבר אבן דרך משמעותית בשיתוף הפעולה ארוך הטווח בפיתוח טכנולוגיות ייצור שבבים תבלהיך של 3 ננומטר: שתי החברות הודיעו כי ביצעו ייצור נסיוני (tapeout) של מעבד אשר הושלם באמצעות ליתוגרפיה צפופה בקרינת extreme ultraviolet – EUV והשקעה בתאורה של 193 ננומטר (193i) תוך כדי מימוש כללי התכנון של מערכת התכנון Innovus וכלי הסינתיזה Genus של קיידנס.

מכון imec הצליח לייצר בתהליך הזה מעבד CPU בעל 64 סיביות שבו הספריות הסטנדרטיות מיוצרות ב-3 ננומטר ומוליכי המתכת מיוצרים ברוחב של 21 ננומטר (בתמונה למעלה: תכנון שכבת המוליכים החשמליים בשבב ה-3 ננומטר). שתי החברות מסרו שביצועי המעבד נבדקו ועמידתו בדרישות אומתה. מערכת Innovus של קיידנס היא מערכת יישום מקבילית לתכנון מהיר של שבבים. כלי הסינתיזה Genus מספק ניתוחים פיסיים וניתוחי RTL של התכנון, עבור שבבים המיוצרים מטרנזיסטורי FinFET.

ד"ר צ'ין צ'י טנג, מנהל קבוצת Digital & Signoff Group בחברת קיידנס, אמר שהפרוייקט הנוכחי התבסס על עבודה משותפת של שתי החברות בתחום רכיבי 5 ננומטר שבוצעה בשנת 2015. נשיאת קבוצת טכנולוגיות הסמיקונדקטורס ב-imec, אן סטיג'ן, הסבירה שכאשר גודל הצומת יורד למימדים של 3 ננומטר, הווריאציות בדיוק המוליכים המתכתיים נעשים חשובים ביותר. "בעבודה על השבב החדש, הצלחנו למדוד את השינויים בגודל המוליכים החשמליים ולשפר את תהליך הייצור. פתרונות התכנון של קיידנס העניקו לנו את כל הכלים שנדרשנו להם במהלך תכנון השבב של 3 ננומטר".

הצומת קטן, עלות הקמת המפעלים נוסקת

ההצלחה הזאת מלמדת שיעברו עוד מספר שנים עד שניתן יהיה להספיד סופית את חוק מור, הצופה שמספר הטרנזיסטורים בשבב יוכפל בכל 18 חודשים. כיום יש רק מעט חברות המצליחות לייצר שבבים בתהליך של 10 ננומטר, ובודדות בלבד מגיעות ל-7 ננמוטר. בתעשייה מעריכים שהשלב הבא יהיה ייצור שבבים בגיאומטריה של 5 ננומטר. אלא שהמחסום כאן אינו טכנולוגי בלבד. ככל שגודל הצומת בשבבים נעשה קטן יותר, עולה מחיר ההקמה של קווי ייצור חדשים, ורק חברות ענק יכולות לעמוד בעלויות החדשות.

כך למשל, לפני כחצי שנה הודיעה חברת TSMC הטאיוואנית שהיא מתכננת להקים מפעל ייצור שבבים בתהליך של 5 ננומטר בהשקעה של 16 מיליארד דולר, שייכנס לייצור לפני 2020. לפני חודשיים העלתה TSMC את היעד הטכנולוגי והפיננסי במדרגה נוספת: העיתון היפני ניקיי (Nikkei) דיווח שהחברה החליטה להקים בטאיוואן מפעל לייצור שבבים בתהליך של 3 ננומטר בהשקעה של 20 מיליארד דולר לפחות. זו ההשקעה הגדולה ביותר שהחברה ביצעה עד כה. המטרה היא להתחיל בייצור המוני בתוך פחות מ-10 שנים, במחצית הראשונה של שנות העשרים.

קרן פימי משתלטת על פי.סי.בי טכנולוגיות

פורסם בתאריך מרץ 4, 2018מרץ 4, 2018 ע"י Techtime

נחתם הסכם ההשקעה בין חברת פי.סי.בי טכנולוגיות (PCB) לבין קרן פימי (Fimi) שלפיו רוכשת פימי 34.5 מיליון מניות בסכום של 124.2 מיליון שקל, תמורת 51.05% ממניות החברה. העיסקה זקוקה לאישור אסיפת בעלי המניות של פי.סי.בי וקבלת אישור הממונה על ההגבלים העסקיים. במסגרת הסכם ההשקעה של פימי, עם השלמת העיסקה יוארך בעוד 22 שנה הסכם השכירות של פי.סי.בי עם חברת אפיק נדל"ן, הנמצאת בבעלותה המלאה של פריורטק.

עם חתימת העיסקה יצטרפו לפי.סי.בי שני דירקטורים מטעם קרן פימי. במקביל נחתם הסכם הצבעה לפיו פריורטק תצביע בדירקטוריון ביחד עם הדירקטורים של פימי. בעקבות העיסקה, תפחת האחזקה של פריורטק בפי.סי.בי טכנולוגיות מ-69% כיום לכ-34%. בשנתיים האחרונות התמודדה החברה עם קיפאון בצמיחה ועלייה בהפסדים.

בשנת 2016 הסתכמו מכירות פי.סי.בי טכנולוגיות בכ-301.8 מיליון שקל, והחברה הפסידה 1.3 מיליון שקל. מדובר בירידה קלה בהשוואה לשנת 2015, שבה הסתכמו מכירות החברה בכ-303.8 מיליון שקל (והפסד של כ-2.2 מיליון שקל). אלא שבשנת 2017 חלה צמיחה במכירות: בתשעת החודשים הראשונים של 2017 הסתכמו מכירותיה בכ-240.8 מיליון שקל, בהשוואה לכ-230 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2016, אולם גם ההפסדים עלו והסתכמו בכ-4.6 מיליון שקל.

21 מיליון השמות בחודש

חברת פי.סי.בי טכנולוגיות ממגדל העמק הינה קבלנית ייצור העוסקת בייצור מעגלים מודפסים מרובי שכבות, קשיחים, גמישים וגמישים-קשיחים, ובמתן שירותי הרכבה של כרטיסים אלקטרוניים ומכלולים של כרטיסים אלקטרוניים בסדרות קטנות ובינוניות ובזמני אספקה קצרים. החברה מתמקדת בעיקר בשוקי האלקטרוניקה הצבאית והאזרחית והמיכשור הרפואי. רוב לקוחותיה הינן חברות ישראליות שתוצרתן מיועדת בעיקר לייצוא.

כיום החברה מעסיקה כ-600 עובדים ומהווה היצרנית היחידה בישראל העוסקת גם בייצור מעגלים מודפסים וגם בהרכבות אלקטרוניות. כמחצית מההכנסות השנתיות שלה מגיעות מתחום ייצור המעגלים המודפסים וכמחצית הן בתחום ההרכבות של כרטיסים ומכלולים אלקטרוניים. מפעל הייצור של החברה משתרע על פני שטח של כ-15,000 מ"ר. בתחילת 2017 היא דיווחה שכושר הייצור שלה מגיע לכ-300 לוחות PCB ביום ולכ-21 מיליון השמות של רכיבים בחודש.

פימי, הקרן התעשייתית של ישראל

בשנים האחרונות הופכת קרן פימי לאחד מהגופים הפיננסיים החשובים ביותר בתחום הייצור האלקטרוני בישראל. הקרן מבצעת סדרה ארוכה של השקעות בתעשייה ונראית כגורם המימון המרכזי של התעשייה כיום. בחודש פברואר היא רכשה את חברת אייטק (Aitech Defense Systems) הישראלית אמריקאית המייצרת מערכות מוקשחות צבאיות ותעופתיות תמורת כ-30 מיליון דולר. החברה מפעילה מרכז ייצור בהרצליה ובכוונת הקרן לאחד את מטות החברה ולרכז את כל פעילותה בישראל.

בדצמבר 2017 היא השתלטה על חברת אימאג'סאט שהיתה בבעלות התעשייה האווירית בעיסקה בהיקף של כ-75 מיליון דולר, ובאוגוסט 2017 היא חתמה על הסכם לרכישת שליש ממניות אורביט תמורת כ-36 מיליון שקל. בעקבות העיסקה, היא תהיה בעלת השליטה ביצרנית מערכות התקשורת הלווייניות הנתנייתית.

קרן פימי נוסדה בשנת 1996 ומנהלת נכסים בהיקף של 3.5 מיליארד דולר. היא רוכשת שליטה בחברות ומבצעת בהן תהליכי השבחה ורה-ארגון במטרה להגדיל את שוויין בטווח הארוך ולקצור תשואה. בדרך כלל היא מחפשת חברות ישראליות שמציעות טכנולוגיות איכותיות לשוק הבינלאומי, אך לא מצליחות להציג הכנסות גבוהות ומצויות בקשיים כלכליים, לרוב בשל בעיות בניהול או במבנה הארגוני. הפרופיל הזה, למשל, הוביל אותוה לרכישת השליטה בחברות יוניטקרוניקס ותאת טכנולוגיות בשנת 2016.

מיקרוסמי נמכרת למיקרוצ'יפ ב-8.35 מיליארד דולר

פורסם בתאריך מרץ 3, 2018מרץ 3, 2018 ע"י Techtime

מיזוג ענקים בתעשיית השבבים: חברת מיקרוצ'יפ (Microchip Technology Incorporated) מאריזונה, רוכשת את חברת מיקרוסמי ( Microsemi Corporation) מקליפורניה תמורת 8.35 מיליארד דולר במזומן. בסוף השבוע חתמו שתי החברות על הסכם מחייב לפי מחיר מנייה של 68.78 דולר. הדירקטוריונים של שתי החברות אישרו בפה אחד את ההסכם. כעת ההחלטה הסופית תלויה באישור בעלי המניות של מיקרוסמי. ביחד עם המניות שהיא רוכשת, מיקרוצ'יפ תקבל לידה גם חוב של מיקרוסמי בהיקף של כ-1.8 מיליארד דולר, לכן היא מעריכה את היקף העיסקה בכ-10.15 מיליארד דולר.

בעקבות ההודעה זינקה מניית מיקרוסמי בכ-4.6% וסיימה את שבוע המסחר בנסד"ק במחיר של 67.3 דולר, המעניק לחברה שווי שוק בנסד"ק של כ-7.9 מיליארד דולר. מניית מיקרוצ'יפ כמעט ולא הושפעה מהמהלך, והיא סיימה את שבוע המסחר במחיר של כ-91.3 דולר ובשווי שוק חברה של כ-21.4 מיליארד דולר. מיקרוצ'יפ מאמינה שהעיסקה תביא לחיסכון "סינרגטי" בהיקף של כ-300 מיליון דולר בשלוש השנים הראשונות. פירוש הדבר סגירת מספר מחלקות חופפות.

העיסקה מכניסה את מיקרוצ'יפ לשוקי התעופה והביטחון

מיקרוצ'יפ מתכננת לממן את העיסקה באמצעות 1.6 מיליארד דולר שיילקחו מקופת החברה, 3.0 מיליארד דולר באמצעות האשראי השוטף שלה, ועוד כ-5 מיליארד דולר באמצעות הלוואה חדשה שהחברה קיבלה מבנק ג'יי פי מורגן. סטיב סאנג'י, יו"ר ומנכ"ל מיקרוצ'יפ (וחבר בדירקטוריון מלאנוקס), הסביר שהעיסקה היא חלק מאסטרטגיית צמיחה ארוכת הטווח של החברה, "שהביאה אותנו בשנה האחרונה לתהליך צמיחה אורגנית שנתית גבוהה מ-5%". מדובר בעסקה גדולה שלישית: בשנת 2015 רכשה מיקרוצ'יפ את חברת Micrel תמורת כ-840 מיליון דולר, ובשנת 2016 היא רכשה את חברת Atmel תמורת 3.4 מיליארד דולר במזומן, לאחר מאבק ממושך מול דיאלוג.

חברת מיקרוסמי מייצרת שבבי אותות מעורבים, רכיבים מיתכנתים (FPGA), רכיבים ייעודיים (ASIC), פתרונות RF, רכיבי תיזמון, רכיבי תקשורת ועוד. שוקי היעד המרכזיים שלה הם תעופה וביטחון, תקשורת, מרכזי נתונים והשוק התעשייתי. היא מעסיקה כ-4,800 עובדים ומכירותיה בשנת 2017 הסתכמו בכ-1.8 מיליארד דולר. חברת מיקרוצ'יפ מתמקדת בעיקר בתחום המיקרו-בקרים והרכיבים האנלוגיים. מכירות 2017 הסתכמו בכ-3.5 מיליארד דולר. מיקרוצ'יפ הסבירה שהמיזוג יחזק אותה בשוקי התעופה והביטחון, שוק מרכזי הנתונים ושוק התקשורת, שבהם מיקרוסמי חזקה ממנה.

כך למשל, שוק התעופה והביטחון מהווה 29% מהמכירות של מיקרוסמי, אולם רק 2% מהמכירות של מיקרוצ'יפ. שוק התקשורת אחראי על 31% ממכירות מיקרוסמי ורק 5% ממכירות מיקרוצ'יפ. מנגד, מיקרוצ'יפ חזקה בתחומים שבהם מיקרוסמי אינה פועלת כלל, כמו למשל שוק הרכב והשוק הצרכני. המיזוג יוסיף למיקרוצ'יפ פורטפוליו של 1,500 פטנטים ויחזק אותה בתחום האיתרנט לעולם ה-IoT, מיקרו-בקרים ייעודיים למרכזי איחסון, קו רכיבי ה-FPGA ויעניק לה את מאגר הלקוחות של מיקרוסמי.

להערכת מיקרוצ'יפ, המיזוג ייצור חברה מאוזנת מבחינת חלוקת השבבים, אשר מכירותיה המשותפות צפויות להסתכם בכ-5.7 צפויות מיליארד דולר.

סטרטסיס נכנסת להדפסת תלת-מימד במתכת

פורסם בתאריך מרץ 1, 2018מרץ 6, 2018 ע"י Techtime

חברת סטרטסיס (Stratasys) הישראלית-אמריקנית פיתחה מדפסת תלת-מימד להדפסת רכיבים ממתכת. החברה לא מסרה מידע על הטכנולוגיה שבבסיס המדפסת החדשה, אך מסרה שהיא תתבסס על טכנולוגיית ההזרקה של העצמית שלה, ושהיא תיחשף בכנס RAPID + TCT שיתקיים לקראת סוף חודש אפריל בפורט וורת', טקסס. המדפסת נועדה "להחליף את שיטות הייצור הקונבנציונליות בייצור חלקי מתכת בסדרות קטנות", בתחומי הרכב, החלל, התעשייה, הרפואה ומוצרי הצריכה. בדומה למדפסת ה-PCB של חברת ננו-דיימנשן הישראלית (שמשרדיה אגב סמוכים למשרדי סטרטסיס ברחובות), אשר פיתחה מדפסת תלת-מימד להדפסת אבות טיפוס של מעגלים מודפסים ורכיבים אלקטרוניים נוספים, גם מדפסת המתכת של סטרטסיס מיועדת ללקוחות המעניינים לייצר סדרות פיילוט של חלקי מתכת לצורך פיתוח מוצרים, או הדפסת סדרות קטנות לפני תחילת הייצור ההמוני.

הטכנולוגיה נשמרת בסוד

בשיחת ועידה שקיים עם משקיעים סירב מנכ"ל החברה אילן לווין למסור פרטים נוספים על המדפסת, אך ניאות לומר שהחומר הראשון שבו ייעשה שימוש במדפסת הוא אלומיניום. החברה שוקדת על פיתוח מדפסת המתכת כבר מספר שנים. רמז לכוונותיה להתרחב לתחום הייצור התוספי (additive manufacturing) במתכות התקבל באפריל 2017, כאשר היא ביצעה השקעה אסטרטגית בהיקף של 25 מיליון דולר בחברת LPW Technology הבריטית, אשר פיתחה את אבקת המתכת PowderLife, חיציור תלת מימד של חלקי מתכת בתחומי החלל, התעופה, הרכב והמיכשור הרפואי.

מדפסת המתכת של סטרטסיס לא תהיה הראשונה בשוק. למעשה, תחום הדפסות התלת-מימד של רכיבי מתכת הולך ומתפתח בשנים האחרונות. בשנה שעברה השיקה חברת Markforged ממסצ'וסטס את מדפסת Metal X להדפסת חלקי מתכת שכבה אחר שכבה באמצעות אבקת מתכת, העוברת לאחר מכן תהליך של סינטור הגורם לשכבות המתכות להפוך לגבישיות אשר מעניק למתכת חוזק רב. עלותה של המדפסת של Markedforged עומדת על 100 אלף דולר. נראה כי המדפסת של סטרטסיס תתבסס על טכנולוגיה דומה. על פי ההערכות, תחום מדפסות התלת-מימד לייצור צפוי לגדול עד שנת 2018 להיקף של 12 מיליארד דולר, בהשוואה לכ-5.2 מיליארד ב-2015.

תוצאות שנתיות מאכזבות

אלא שלמרות ההתרחבות של רעיון הייצור התוספי וכניסתו לתעשייה, התוצאות של סטרטסיס לא עומדות בציפיות. אמש (ה') פרסמה החברה את תוצאותיה הכספיות לשנת 2017. שבהן עולה שגם בשנת 2017 חלה ירידה במכירות, והן הסתכמו בכ-668 מיליון דולר, בהשוואה -672 מיליון דולר ב-2016 ול-696 מיליון דור ב-2015. בשורה התחתונה החברה דיווחה על הפסד תפעולי של 30 מיליון דולר, נתון שהוביל לירידה של 10% במחיר המנייה בנסד"ק.

כדי לבלום את מגמת הירידה הזו, סטרסטיס מנסה להתרחב לתחומים חדשים. השנה היא השיקה שתי מדפסות חדשות: מדפסת להדפסת שתלים דנטליים ומדפסת להדפסת חלקי פלסטיק גדולים בטכנולוגיית FDM. מדפסת המתכת החדשה אמורה להכניס אותה לשוק צומח: להערכת חברת Global Market Insights שוק הדפת התלת-מימד באמצעות אבקות מתכת נמצא בצמיחה ויגיע להיקף של כ-1.1 מיליארד דולר ב-2024.

חברת פרוסט אנד סליבן מגדירה מספר שוקי יעד שיאמצו את הייצור התוספי בעשור הקרוב: הצמיחה בתעשיית הרכב צפויה להגיע לשיעור של 34% בשנה עד שנת 2020, בתעשיית המיכשור הרפואי היא תסתכם בכ-23% בשנה עד 2025, בשוק הביטחוני הצמיחה תהיה 26% בשנה ובתעשיות החלל והרכב תהיה צמיחת שיא של 51% בשנה עד לשנת 2025. כל אלה הם שוקי היעד של מדפסת המתכת החדשה.

סיוה סייעה לנוקיה לתכנן מעבד התקשורת לדור החמישי

פורסם בתאריך מרץ 1, 2018מרץ 1, 2018 ע"י Techtime

חברת סיוה (CEVA) מהרצליה הודיעה היום כי מעבד האותות שלה, CEVA-XC, ישולב במעבד התקשורת המוטמע בערכת שבבי ReefShark של נוקיה, המיועדת להפעיל את המודמים של תחנות הבסיס מדור 4.9 (4.9G) ומדור 5 (5G) של נוקיה. הבחירה של נוקיה בקניין הרוחני (IP) של סיוה באה בעקבות שיתוף פעולה בין שתי החברות, שבמסגרתו סייעה סיוה לתכנן את המערכת על שבב (SoC) של נוקיה. כדי לעמוד המטלה, סיוה גם ביצעה התאמות בארכיטקטורת המעבד שלה, כדי שיוכל לעמוד במורכבות הגוברת של עיבוד אותות הקשורה במערכות מרובות המקורות החדשות.

ערכת שבבי Nokia ReefShark החדשה כוללת מעגל תקשורת אלחוטית LTE ו-5G, מקמ"ש massive MIMO הממומש ברכיב RFIC, ומעבד תקשורת (Baseband Processor) שבו מוטמע מעבד ה-DSP של סיוה. היא מתבססת על מפרטי תקן 3GPP 5G New Radio, המאפשרים לצמצם את את גודל התא הסלולרי, גם כאשר הוא מתמודד עם מטלות תקשורת באמצעות ריבוי אנטנות (MIMO). הערכה כוללת גם מעבד בינה מלאכותית (AI) ומיועדת להתקנה במודול התקשורת האלחוטית Nokia AirScale. ביחד הם צפויים להגדיל את קיבולת תחנת הבסיס לקצב תקשורת של עד 85Gbps לכל מודול ולקצב תקשורת כולל של תחנות הבסיס, המגיע עד ל-6Tbps (טרה-ביט בשנייה).

שלושה מתוך חמישה יצרנים בחרו סיוה

מנהל הפיתוח הראשי של תחום רשתות הסלולר בנוקיה, הנרי טרבונן, אמר ששיתוף הפעולה ההדוק בפיתוח גרסה מותאמת של מעבד ה- CEVA-XC עבור שבב ה-ReefShark, כלל אימוץ פרקטיקות חדשות, מתודולוגיות ותהליכי עיבוד מתקדמים "המאפשרים לנו לממש את יכולות דור 5". סמנכ"ל המכירות העולמי של סיוה, יששכר אוחנה, אמר ששיתוף הפעולה הזה מרחיב את נוכחותה של סיוה בשוק הסלולרי בכללותו, "הכולל את תחנות הבסיס, סמארטפונים וטאבלטים, מוצרי NB-IoT ומכשירים רבים אחרים המבוססים על רשתות סלולר".

שיתוף הפעולה עם נוקיה יכול להפוך להזמנות גדולות, שכן בסוף ינואר השנה הודיעה נוקיה שהיא עובדת עם 30 ספקיות תקשורת אשר צפויות לבצע התקנות של המודולים החדשים מבוססי ReefShark החל מהרבעון השלישי של 2018. חברת סיוה מסרה שנכון להיום, שלושה מתוך חמשת יצרני השבבים הגדולים בשוק תחנות הבסיס בחרו במעבד האותות CEVA-XC שלה עבור תחנות הבסיס שלהן מהדור החמישי.

CyberX גייסה 18 מיליון דולר להגנת רשתות SCADA

פורסם בתאריך פברואר 28, 2018פברואר 28, 2018 ע"י Techtime

חברת CyberX מהרצליה השלימה גיוס הון שני בהיקף של 18 מיליון דולר שהובל על-ידי Norwest Venture Partners ועל-ידי המשקיעים הקודמים בחברה, FireEye ו-Fireglass (שנירכשה על-ידי סימנטק). בעקבות הגיוס האחרון, מסתכמים גיוסי ההון של החברה בכ-30 מיליון דולר. חברת סייבר-אקס הוקמה בשנת 2013 על-ידי עמור שניידר וניר גילר, שניהם יוצאי יחידה טכנולוגית של צה"ל שעסקו בזמן שירותם בהגנת סייבר על תשתיות קריטיות של מדינת ישראל. בשנת 2014 היא החלה לשווק את פלטפורמת ההגנה שלה, ועד היום התקינה אותה אצל לקוחות גלובליים מתחומי האנרגיה והתשתיות, תעשיות ייצור, וחברות גאז נפט וכימיכלים. החברה מתכננת להשתמש בהון שגוייס כדי להרחיב את הפיתוח ולכניסה לשווקים חדשים.

המערכת של החברה, XSense, לומדת את מאפייני מערך התקשורת בתוך מתקן הייצור או התשתית הקריטית, ומאפיינת אותו בפירוט כדי לזהות פעילויות חריגות שאותן היא יכולה להגדיר כפעולות עוינות. כאשר היא מותקנת באתר המוגן, היא מתחילה את פעילותה בביצוע בדיקה מעמיקה של חבילות התקשורת (Deep Packet Inspection) שמהן היא בונה תמונה מלאה של הרשת: הרכיבים, הבקרים, הנתבים וכדומה. בהמשך, המערכת מגדירה את מצבי יחידות הקצה (State Machine) ומנתחת את מאפייני ההתנהגות של הרשת. בסיום התהליך היא מסוגלת לזהות כל פעילות ברשת ולהגדיר האם היא תקנית או חשודה כפעילות מסוכנת. המערכת פועלת באופן שקט ועוקבת אחר הפעילות השוטפת, כאשר היא מזהה חריגה חשודה, היא מעבירה התאה בזמן אמת למפעילים.

הצורך במערכת הגנה על תשתיות בקרים תעשייתיים אינו נובע רק מהעובדה שהם מהווים היום יעד לפעולות תקיפה פוליטיות, אלא גם בגלל המעבר של התעשייה לשימוש נרחב בתשתיות IIoT המקושרות אל מערכת המידע המרכזית (IT) של הארגון. התהליך הזה הוא שלב בלתי נפרד בבניית תעשייה אוטומטית (Industry 4.0), שאליה חותרות כיום רוב המדינות המתועשות בעולם. מדובר בשוק הנמצא בצמיחה מהירה מאוד. להערכת חברת Grand View Research, שוק האבזרים התעשייתיים המקושרים (IIoT) הסתכם בשנת 2016 בכ-100 מיליארד דולר. השוק הזה צומח בקצב שנית של כמעט 28% וצפוי להגיע להיקף של כ-933 מיליארד דולר בשנת 2015.

Keysight הציגה בברצלונה פתרונות בדיקה לדור החמישי

פורסם בתאריך פברואר 28, 2018 ע"י Techtime

חברת קיסייט טכנולוגיות (Keysight Technologies) מציגה בתערוכת Mobile World Congress 2018 בברצלונה פתרונות בדיקה ומדידה חדשים עבור טכנולוגיות הדור החמישי (5G). בהם פתרון 5G Packet Core Live Testing שלהערכת החברה הוא הפתרון הראשון בתעשייה לבדיקת רשתות בתנאי התרחבות. הוא מיועד לספק למפעילות הרשת תובנות בזמן אמת בתחום איכות השירות שלהן (Quality of Service), באמצעות ביצוע הערכה מהירה של היקף וביצועי רשת הליבה. הפתרון מציג API מסוג REST שניתנים לשילוב קל לתוך מסגרות האוטומציה או כלי הפיתוח.

בנוסף, קיסייט הביאה לתערוכה את מערכת Nemo Wireless Network Solutions לבדיקת קישויות של אבזרי אינטרנט מקושרים. הוא כולל בדיקות שטח בזמן אמת של C-IoT לווידוי הכיסוי של NB-IoT או LTE-M ואופטימיזציה של איכות הרשת. מערכת Nemo Xynergy מספקת אנליטיקה לצורך ביצוע אופטימיזציה של התשתית האלחוטית (Radio Access Network), כולל אנליזה של מידע מסוג OSS מכל ספקיות התשתיות המובילות, ואנליזה על כל המידע ב-RAN באמצעות פתרון יחיד. בנוסף, קיסייט מציגה את הפתרון הראשון לסימולציה של רשת 5G ו-UE התומך בהרחבת הרשת, החל משלב הבדיקות הראשונות ועד לאימות הביצועים של המכשירים והרשתות בשלבי הפריסה.

הדור החמישי (5G) מוסיף מורכבות חדשה למפעילות הסלולר: ספקטרום תדרים שונה, frequency bands, ויותר נקודות ממסר, וזאת בשעה שהחברות נדרשות לספק שירותים חדשים לשווקים חדשים. "פתרונות הבדיקה של קיסייט לעולמות ה-5G וה-IoT מאפשרים למפעילות המובייל לקבל תובנות ולאמת יכולות בכל טווח הפעילות", אמר מנהל קבוצת פתרונות למפעילות תקשורת בקיסייט, גארט ליס.

טלרד: חוזים בהיקף של 31 מיליון דולר באמריקה הלטינית

פורסם בתאריך פברואר 27, 2018פברואר 27, 2018 ע"י Techtime

ככל הנראה טלרד חוזרת לצמיחה. היום דיווחה טלרד נטוורקס (Telrad) שהיא זכתה במכרז לביצוע פרויקט תחזוקת רשת תקשורת סלולרית עבור מפעיל תקשורת בצ'ילה, בהיקף כולל של כ-16 מיליון דולר. הפרויקט יתחיל במאי 2018 ויתפרס לאורך תקופה של 4 שנים. החברה העריכה שתיתכן תוספת עבודות בפרויקט בהיקף כספי נוסף של כ-4 מיליון דולר. מנכ"ל טלרד, רן בוקשפן (בתמונה למעלה), אמר שהעיסקה מחזקת את מעמד החברה באמריקה הלטינית. "הפרויקט הזה מאפשר לנו להעמיק את פעילותנו בצי'לה, שבה אנו פועלים עם כ-10 מפעילי תקשורת, ומאמינים שנמשיך להרחיב את הפעילות באזור".

חברת טלרד מלוד מעסיקה כ-400 עובדים ומתמקדת כיום בשני מגזרי פעילות עיקריים: אספקת פתרונות ושירותים למפעילי תקשורת בעולם, וכן בתחום של הקמת תשתיות תקשורת ו-IT בישראל. כמחצית מהמכירות הן בתחום תשתיות התקשורת למפעילים בעולם, כשחלק מגדול מהן מבוסס על קווי המוצר של חטיבת התדרים המורשים (Licensed Solutions) היא רכשה מחברת אלווריון בשנת 2013, לפני שזו התמוטטה. בשבוע שעבר היא דיווחה על זכייה בפרוייקטים נוספים בפרו בהיקף כולל של כ-15 מיליון דולר. בהם: פרוייקט הקמת ותחזוקת רשת תקשורת סלולרית של מפעיל מקומי, בהיקף של 9 מיליון דולר למשך שלוש שנים.

החלפת תשתית WiMAX באזרביג'ן

בנוסף, היא זכתה בפרוייקט הקמת רשת סיבים אופטיים עבור אותו לקוח בהיקף של 1 מיליון דולר ובפרוייקט בהיקף של כ-5 מיליון דולר להקמת אתרים סלולריים בפרו, עבור חברה מקומית המנהלת תשתית תקשורת מקומית. אתמול טלרד דיווחה על הסכם עם חברת AzQTel מאזרביג'ן, לפריסת תשתית תקשורת מסוג fixed LTE עבור שירות האינטרנט העיסקי בפס רחב במדינה. למעשה, החברה מחליפה את תשתית ה-WiMAX הישנה שלה בתחנות הבסיס מסוג BreezeCOMPACT של טלרד, אשר מספקות קישוריות LTE בקצב של 142MHz בתדר החופשי 3.5-3.6GHz.

חברת טלרד החלה להיסחר בבורסה בתל-אביב בתחילת חודש יוני 2017, לאחר שביצעה הנפקת מניות פרטית וציבורית שבה היא גייסה כ-162 מיליון שקל. בנובמבר 2017 היא פירסמה את התוצאות הכספיות לתשעת החודשים הראשונים של 2017, ודיווחה על צמיחה של כ-14% במכירות בהשוואה לשנת 2016, להיקף של כ-102.6 מיליון דולר. כיום היא ניסחרת בבורסה לפי שווי שוק של כ-279 מיליון שקל.

סטארט-אפ ישראלי איבד 7 מיליון דולר בהונאת מטבע דיגיטלי

פורסם בתאריך פברואר 27, 2018פברואר 27, 2018 ע"י Techtime

העלייה בשווי השוק של מטבעות דיגיטליים (cryptocurrencies) כמו הביטקוין למשל, והעניין הגובר בהם של המשקיעים והמערכת הפיננסית, הופכים אותם למטרה אטרקטיבית בעיניהם של תוקפים ברשת. למעשה, התופעה מוכרת כבר מספר שנים, אולם ניגלתה לעיני הציבור רק בשנת 2016, לאחר שהאקרים פרצו לבורסת ביטקוין בהונג קונג וגנבו כ-120,000 מטבעות ביטקוין (BTC). אז שווי הגניבה היה 77 מיליון דולר. מאוחר יותר, בתחילת 2018, הגיע השווי לכ-1.5 מיליארד דולר.

כעת מגלה ארגון האבטחה של חברת יבמ, IBM X-Force, שגם חברה ישראלית נפלה קורבן להונאת מטבע דיגיטלית. מדובר בחברת סטארט-אפ שזהותה לא נחשפה על-ידי חוקרי יבמ, אשר ביצעה גיוס הון באמצעות המטבע הדיגיטלי אתריום (Ethereum) בתהליך של הנפקת זכויות דיגיטליות המוכר בשם Initial coin offerings. מדובר בשיטת גיוס הון חדשה מסוג גיוס המונים (crowdfunding) שנועדה להפחית העלויות ולעקוף את הדרישות הרגולטוריות הכרוכות בהנפקת הון לציבור בבורסה, או בתהליכי גילוי נאות הכרוכים בקבלת השקעה מקרנות הון סיכון.

במסגרת תהליך ה-ICO, החברה המגייסת מעניקה למשקיעים אסימון דיגיטלי בתמורה להתחייבות להשקיע מטבע דיגיטלי דוגמת ביטקוין או אתריום. אסימונים אלה הופכים אוטומטית להשקעה פיננסית באמצעות מטבע דיגיטלי, כאשר הגיוס עומד ביעדים המוצהרים שלו מראש. ראוי לציין שברוב המקרים פטור תהליך ICO מדרישות רגולטוריות ולכן הוא מעורר חילוקי דעות רבים. סין ודרום קוריאה, למשל, אוסרות לחלוטין על גיוס הון בתהליך ICO. בסוף ינואר 2018 נכנסה גם פייסבוק לתמונה, ואסרה על פרסום תהליכי ICO בעמודי הרשת החברתית.

7 מיליון דולר בשלוש דקות

להערכת חוקרי האבטחה של יבמ, בשנת 2017 פיתחו ההאקרים שיטות חדשות להונאת המשקיעים ושאיבת ההון שהם מעבירים לחברות המבצעות הנפקות דיגיטליות. אחת מהקורבנות הראשונים של הטכניקה החדשה היתה חברה ישראלית. התוקפים השתלטו על האתר שלה כאשר היא היתה במהלכו של תהליך ICO, ושינו את הכתובת של הארנק האלקטרוני שלה. הכתובת הזו היא המקבילה הדיגיטלית לחשבון בנק פיסי. בתוך פחות משלוש הם הצליחו לנתב אליהם מטבעות דיגיטליים מסוג אתריום בשווי של יותר מ-7 מיליון דולר, שהמשקיעים העבירו לחברה באותו הזמן.

מומחי יבמ מציינים שעדיין חסרים תקני אבטחה בתחום המטבעות הדיגיטליים. הם ממליצים לכל מי שפועל בתחום הזה הדיגיטליים להפעיל מערכות אימות בעלות שתי דרגות (two-factor authentication – 2FA). הכוונה למערכת זיהוי המבצעת לפחות שני תהליכי זיהוי של המשתמש, בניגוד למערכת בעלת דרגה אחת, המבוססת בדרך כלל על ססמה בלבד.

בנוסף, הם ממליצים לבדוק בקפדנות, ולפחות מספר פעמים, את כתובת מקבל הכסף, כדי לוודא שלא חלו בה שיבושים או שמישהו לא עיוות אותה. הם גם מייעצים למשתמשי הקצה לבחון את השימוש בארנקים אלטרוניים מבוססי חומרה, כמו למשל Trezor (בתמונה למעלה) או Ledger, כדי לשמור על הצפנים הפרטיים שלהם. הסיבה היא שבדומה לכרטיסי אשראי, ארנקים אלה מבוססים על העקרון של Personal Identification Number – PIN, שבו יש קישור הדוק בין חומרה כלשהיא לבין הססמה, ולכן קשה יותר לבצע הונאה מקוונת.

למידע נוסף: Six Major Data Breach Trends From 2017

ווסט פרמצוטיקל מאחדת את שני מרכזי הפיתוח הישראלים שלה

פורסם בתאריך פברואר 27, 2018 ע"י Techtime

תאגיד המיכשור הרפואי האמריקאי West Pharmaceutical Services, המתמחה בפתרונות להזרקת תרופות, פתח את המרכז החדש של החברה ברעננה בשטח של 2,750. הפתיחה נעשתה חודש לאחר שהמרכז שינה את שמו ממדימופ (Medimop Medical Projects) לווסט פרמצוטיקל ישראל. סגן נשיא בווסט העולמית ומנכ"ל ווסט ישראל, יעקב וייזר, סיפר ל-Techtime שמטרת המהלך היא לרכז במקום אחד את שני מרכזי הפיתוח של החברה שפעלו מרעננה ומאור יהודה, כדי לשפר את המגע בין המהנדסים.

חברת ווסט ישראל מתמקדת בפיתוח וייצור שני קווים מרכזיים של מכשירים רפואיים: מוצרים לעירבוב תרופות (Administration) המבוססים בעיקר על פלסטיקה מתוחכמת שפותחו באור יהודה, ומערכות הפצת תרופות (Delivary Pumps) המבוססות על בקרה אלקטרו-מכנית של מזרקים מדוייקים, שפותחו ברעננה.

המוצר המוביל בתחום הזה הוא SmartDose (בתמונה למעלה) שיצא לשוק בשנת 2016. לדברי וייזר, החברה נמצאת בתנופת צמיחה. מדימופ הוקמה על-ידי פרדי זינגר בשנת 2003 עם חמישה עובדים, וצמחה לחברה של 14 עובדים עם מכירתה לווסט בשנת 2015. כיום היא מעסיקה 95 עובדים ונמצאת בעיוצמו של קמפיין לגיוס עובדים חדשים.

וייזר: "אנחנו נמצאים בבעלות מלאה של ווסט העולמית, אולם מחזיקים בכל שרשרת האספקה: משלב הקונספט, הפיתוח, ועד הייצור. טכנולוגיית ההרכבה שלנו מאוד חכמה, ולכן אנחנו משתמשים במכונות מאוד מתוחכמות המתוכננות במיוחד עבורנו ונבנות בישראל, ומותקנות אצל קבלני המשנה שלנו בארץ".

כיום החברה מייצרת באמצעות שני קבלני משנה מרכזיים: חברת PMP משלומי וחברת 3DY מאזור התעשייה תפן שבגליל. "אנחנו נשענים על עובדים של קבלני המשנה אשר מפעילים את הקו שלנו, כשבפועל הם הופכים לחלק בלתי נפרד מהצוות שלנו".

חיבור חכם למערכות בריאות דיגיטליות

המוצרים של החברה מתמודדים עם מספק אתגרים רפואיים. מערכות העירבוב מיועדות לאפשר מתן תרופות אשר נשמרות בשני מיכלים או מצבים נפרדים עד לרגע השימוש (כמו למשל נוזל ואבקה), כדי לשמור על יעילותן. "התפקיד שלנו הוא לייצר אבזר מתכלה המאפשר לחולה לחבר בעצמו בין שתי המדיות, ולהזריק לעצמו". האתגר השני הוא מתן מבוקר של תרופות לאורך זמן אשר יכול להתבצע גם הוא על-ידי החולה עצמו, במקום על-ידי צוות רפואי הדורש ממנו להתאשפז. "כאן נכנסנו לתחום המשאבות הלבישות המשמשות אלטרנטיבה לעירוי, כמו למשל מערכת SmartDose".

וייזר לא מספר מה הם פרוייקטי הפיתוח הבאים של החברה, אולם רומז שהם קשורים לקישוריות ולחיבור חכם אל מערכות בריאות דיגיטליות (Digital Health). "זהו עולם חדש שרק מתחיל להיפתח. קיים גם צורך בפתרונות שיאפשרו לחולים לבצע את הפעילות בבית בצורה פשוטה וחכמה יותר". מאחורי הצמיחה בפעילות נצבת דרישה חזקה מאוד בשוק. "כך למשל, הביקוש למערכת העירבוב Vial2Bag הוא כל-כך גדול שאנחנו נמצאים כיום בתהליך הקמת קווי ייצור נוספים, הכוללות תשתיות הרכבה ובדיקה ויזואלית (Vision) מאוד מורכבות".

תאגיד West Pharmaceutical פועל מהעיר אקסטון בפנסילבניה, ומשרת לקוחות ביבשת אמריקה, באסיה, אירופה ואוסטרליה. בשנת 2017 הסתכמו מכירותיו בכ-1.6 מיליארד דולר, המשקפים שימוש יומיומי בכ-112 מיליון רכיבים ומכשירים בכל רחבי העולם.

הוא כבר כאן: הדור החמישי כבש את ברצלונה

פורסם בתאריך פברואר 26, 2018פברואר 26, 2018 ע"י Techtime

אפשר לומר שהחל מהשבוע הפך הדור החמישי (5G) מהבטחה עתידית לטכנולוגיה מבוססת המתחילה להיכנס אל השוק. רוחב היריעה, העומק הטכנולוגי והמספר הרב של הכרזות 5G המאפיינות את תערוכת MWC המתקיימת השבוע בברצלונה, מלמדות כי התעשייה מתחילה בתהליך המעבר לטכנולוגיית התקשורת החדשה.

יריית הפתיחה, למעשה, התקיימה לפני כחודשיים כאשר קבוצת התקן 3GPP אישרה את הגדרת הארכיטקטורה של מערכות הדור החמישי ( 3GPP Release 15). האישור כולל את את המבנה טכניקות האיפנון ועקרונות הפעולה, מתן שירותי תקשורת נתונים בקצב גבוה (eMBB), זיהוי משתמשים, הרשאות מתן שירות, תמיכה ביישומים, גישה ממערכות סלולריות מרשתות אלחוטיות מקומיות (WLAN) באותו מכשיר, ותהליך ההגירה ממערכות הדור הרביעי.

בשבוע שעבר, במהלך משחקי החורף בדרום קוריאה, הצליחה אינטל לגנוב את ההצגה מכל החברות שהמתינו עם הכרזותיהן לתערוכת ברצלונה, כאשר התקינה רשת 5G מלאה באתר המשחקים בקיבולת של 3,800 טרה-בייט, 20 תחנות שידור וקליטה ב-10 אתרי תחרות שונים שסיפקה להערכת אינטל חוויית 5G מלאה, כולל צפייה מיידית בתכני וידאו באיכות גבוהה מאוד.

אם יש לי טלפון, סימן שאני אדם

להערכת ארגון GSMA, הרשת המסחרית הראשונה תושק כבר השנה, ומרגע זה יצמחו רשתות הדור החמישי בקצב של 14% בשנה. ראוי לזכור שמדובר בתהליך ארוך טווח, מכיוון שמהפיכת הדור הרביעי עצמה עדיין לא הסתיימה. בשנת 2017 התחברו רק 29% מהמנויים אל רשתות הדור הרביעי, וחלקם ידיע ל-53% בשנת 2025. יחד עם זאת, השוק הסלולרי ממשיך לצמוח. בשנת 2017 הצטרף המנוי החמישה מיליארד לרשת סלולרית, ועד 2025 יתחברו לסלולר 5.9 מיליארד בני-אדם. כלומר, 71% מהאוכלוסיה בעולם באותה שנה.

האינטרנט וה-IoT צפויים לתת לדור החמישי דחיפה חזקה מעבר לטכנולוגיות הקודמות, מכיוון שהדור החמישי כולל בתוכו את היכולת לקשר מיליארדי אבזרי IoT ומתן שירותי תקשורת אלחוטית מקומית (Wi-Fi). על הרקע הזה ברור מדוע כל החברות הגדולות הכריזו על מוצרים או על אסטרטגיות 5G במהלך התערוכה השבוע. וואווי הסינית חשפה ניסוי פרישת טכנולוגיית FDD Massive MIMO בפיליפינים, הבודק את שיטת האיפנון של הדור החמישי. היא דיווחה שהחלה בביצוע ניסויי 5G ב-10 ערים בעולם, כולל פיילוט בקנדה שבו המנויים מקבלים תקשורת עד הבית בקצב של עד 2Gbit/s.

הפיילוטים מתבצעים בכל העולם

נוקיה הכריזה על הסכם עם חברת Vodafone Italy להקמת רשת 5G נסיונית בעיר מילאנו המבוססת על תחנות הבסיס ואנטנות ה-MIMO שלה בסדרת מוצרי Nokia AirScale. חברת קיסייט (Keysight Technologies) הציגה ערכת בדיקות מלאה לציוד אלחוטי בתקן הדור החמישי, וחברת אלקטל הודיעה שהיא תוציא מכשיר סמארטפון ייעודי לדור החמישי בשנת 2019. חברת F5 המספקת פתרונות רשת הודיעה על סדרת מוצרים חדשים לניהול אבזרי IoT, כולל פיירוול להגנת האבזרים מתוך הרשת. חברת סיסקו הכריזה על קו חדש של מוצרי חומרה ותוכנה בשם 5G Now, שנועד לסייע לספקיות שירותים לנהל את תשתיות השירות ומתן יישומים למנויי הדור החמישי ולאבזרים המקושרים.

אריקסון השיקה בברצלונה את זירת IoT Accelerator Marketplace לשיתוף פעולה בין יצרניות אבזרים מקושים ברשתות הדור החמישי, וסמסונג אשר החליטה כבר ב-2012 על כניסה רחבת היקף לעולם הדור החמישי, הציגה בתערוכה סדרת פתרונות מלאה לתקשורת ביתית (Fixed Wireless Access) עבור רשתות הדור החמישי. להערכתה מדובר בפתרון המסחרי המלא הראשון בתעשייה. החבילה כוללת נתב ביתי ותחנת גישה לרשת הסלולרית (5G Radio Access Network) המבוססים על מודמי 5G הממומשים באמצעות ASIC ועל רכיבי RFIC מתוצרתה עבור תקשורת בגלים מילימטריים. בתוך כך היא הודיעה שבמחצית 2018 היא תפרוס רשת FWA ראשונה בשיתוף עם ורייזון בסקרמנטו, קליפורניה.

מעדכנת את תשתית התמסורת

RunEL Sparc-2020 גם התעשייה הישראלית, אשר מפורסמת ביכולת שלה לזהות מגמות ולהצטרף אליהן בשלבים הראשונים, הביאה לברצלונה מוצרים חדשים הקשורים לדור החמישי. חברת סיוה מהרצליה, הכריזה על פלטפורמת קניין רוחני (IP) חדשה בשם PentaG הכוללת אשכול של מעבדי DSP ומעבד רשת נוירונית ייעודי, אשר מיועד לשמש כאבן הבניין במודמים רבי העוצמה של הדור החמישי (5G).

חברת Ceragon הכריזה על שדרוג פתרונות התמסורת (Backhaul) שלה ממשפחת FibeAir IP-20 והתאמתם לצורכי הדור החמישי. במסגרת הזאת היא אף חתמה על הסכם רישוי עם סיוה לרכישת מעבדי האותות CEVA-X2 ו-CEVA-XC4500 עבור תשתיות התמסורת האלחוטית שלה המיועדות לרשתות 5G, וחתמה עם פוג'יטסו על הסכם להפצת הטכנולוגיה אצל חברות המקימות רשתות דור 5 בצפון אמריקה.

חברת ECI הכריזה על חבילת הפתרונות Elastic Services Platform, לתשתיות התקשורת של הספקיות, אשר מיועדות לסייע להן לעבור לתשתיות דור 5. בין השאר מדובר במתגים המותאמים לפרופיל האלחוטי של הדור החמישי, מערך בקרת השהייה ברשת להבטחת איכות שירות בדור החמישי ותותכנה לניהול איכות השירות ללקוחות ולאברי הקצה של הדור החמישי.

הווירטואליות מגיעה אל הרשת האלחוטית

חברת RunEL מראשון לציון תציג את שבב התקשורת Sparc-2020, אשר מיועד לספק יכולת תקשורת בין כלי-רכב באמצעות רשתות הדור החמישי. חברת Beam Semiconductor מרחובות הביאה לברצלונה מקמ"ש 60GHz לקישור תשתיות אלחוט בתנאי חוץ עבור רשתות הדור החמישי. הטכנולוגיה של החברה מבוססת על שבבי RF ועל אנטנת phased-array אשר מזהה את מקורות השידור החזקים ביותר, ומכוונת אליהן אוטומטית את אלומת הקליטה והשידור שלה. המודול מאפשר לספק תעבורת נתונים בקצב של עד כ-10Gbps.

חברת Asocs מפארק אפק שבראש העין מציגה בברצלונה רשת גישה וירטואלית (Radio Access Networks – vRAN) ותחנת בסיס וירטואלית, אשר פותחו בשיתוף פעולה עם ספקי תקשורת מובילים במטרה להקל על תהליך המעבר שלהם לרשתות הדור החמישי. ראוי לציין, שנכוחות הישראלית בדור החמישי גדולה בהרבה, מכיוון שחלק גדול ממנה מתבצע תחת המטרייה של החברות הגלובליות, כמו אינטל, קואלקום ברודקום או מארוול, המחזיקות מרכזי פיתוח גדולים בישראל. כך או אחרת, עם ישראל או בלעדיה, בברצלונה נולד השבוע הדור החמישי.

לאחר פרומיסק, קבוצת מר מחפשת רכישה נוספת

פורסם בתאריך פברואר 25, 2018פברואר 25, 2018 ע"י Techtime

קבוצת מר (Mer) מחזקת את חטיבת המודיעין והסייבר, ומחפשת רכישת חברות סייבר המשתלבות באסטרטגיה שלה, שיש להן טכנולוגיה מרשימה ופורטפוליו של לקוחות. כך סיפר ל-Techtime סמנכ"ל חטיבת המודיעין והסייבר בקבוצה, אריאל לבנון. "שוק הסייבר העולמי צומח בצורה דרמטית בשנים האחרונות וככל הנראה גם בשנים הקרובות". לדבריו, "תחום הסייבר מוגדר כמנוע צמיחה בקבוצה ומאפשר לה להציע מוצרים נוספים ללקוחות הקיימים, ולהגיע גם ללקוחות חדשים". מדובר ככל הנראה באסטרטגיה חדשה של רכישות, אשר החלה פני כחודשיים עם השלמת עיסקת הרכישה של חברת פרומיסק מראשון לציון, שפיתחה פלטפורמה המאפשרת איסוף מידע על חולשות אבטחה מתחנות הקצה ברשת הארגונית.

חברת פרומיסק הוקמה על-ידי אביב קוטלר ושותפים בשנת 2004. לחברה יש כ-500 לקוחות ארגוניים בעולם, חלקם ברשימת פורצ'ן 100 (Fortune 100), ובכלל זה Sony, Allianz, AIG ועוד, וחברות בארץ דוגמת טבע. חטיבת הסייבר והמודיעין היא חטיבה חדשה יחסית בקבוצה: היא החלה להתגבש לפני כשלוש שנים וכיום מעסיקה כמה עשרות עובדים. לדברי לבנון, החטיבה מספקת פתרונות הגנתיים, הכוללים גם שירות מודיעין לאיסוף מידע על התפתחות של איומים חדשים, וכיצד להתגונן בפניהם.

"היכן שההאקרים מדברים אחד עם השני"

לבנון: "הפתרון שלנו כולל פלטפורמה לאיסוף אוטומטי של מידע על איומים, אשר מגיע מהמקומות שבהם מתבצע שיח בתחום איומי הסייבר. היכן שההאקרים מדברים אחד עם השני. יש לנו כאן אנליסטים המעריכים את המידע ואנחנו מציעים ללקוחות פתרון הגנתי הכולל גם מענה טכנולוגי וגם את שירותי האנליסטים". עיסקת פרומיסק קשורה למערך הזה: "פרומיסק פיתחה תוכנה לאיסוף מידע מתחנות הקצה בארגון, המאפשר לנו לאסוף מודיעין על חולשות בתוך הרשת הארגונית. כך למשל, אם אנחנו מאתרים התראה בחוץ על איום חדש, התוכנה של פרומיסק מדווחת איזה נקודת קצה בארגון חשופה לאיום הזה, ואנחנו יכולים לחסום אותה. בנוסף, יש לפרומיסק פורטפוליו של לקוחות בארץ ובעולם שאנחנו רוצים להציע להם פתרונות נוספים".

קבוצת מר מעסיקה כ-1,100 עובדים ופועלת בשלושה תחומי ליבה: תשתיות תקשורת, מערכות חקירה ומודיעין מבוססות ביג-דאטה ופתרונות תקשורת טקטית. בתחילת 2017 היא ביצעה רה-ארגון שבמסגרתו הקימה חברת תוכנה המתמקדת בתחום המודיעין והסייבר ורכשה את חברת אתנה שנוסדה על-ידי ראש המוסד לשעבר שבתאי שביט. אתנה פיתחה את Threat Actionable Intelligence, מוצר הסורק רשתות חברתיות ואת ה-Dark Net, כדי לייצר מודיעין מקדים על התפתחות איומים והתארגנות למתקפות סייבר.

הלקוחות יכולים למכור הגנת סייבר ללקוחות שלהן

"חטיבת הטלקום של קבוצת מר מוכרת פתרונות תשתיות תקשורת למפעילות שירותי טלקום בעולם. כיום אנחנו מציעים להן גם פתרונות סייבר ומודיעין סייבר בשני מימדים: לאבטחת הארגון שלהם, וכשירות נוסף שהן יכולות למכור ללקוחות שלהן כדי לייצר לעצמם אפיק הכנסה נוסף, כפי שאנחנו עושים כיום עם אחת מחברות התקשורת המובילות בארץ. אנחנו גם מציעים ללקוחות הסקיוריטי של מר (חטיבת הומלנד סקיוריטי) פתרון משולב של הגנה פיסית והגנת סייבר. אנחנו עושים למשל פרוייקטים של עיר בטוחה, הגנה על תשתיות קריטיות וכדומה, שיש בהם צורך בהגנת סייבר".

שבוע הטכנולוגיות של Semisrael יתקיים ב-19-22 במרץ

פורסם בתאריך פברואר 25, 2018פברואר 25, 2018 ע"י Techtime

קבוצת המדיה והכנסים, Semisrael תקיים במחצית השנייה של חודש מרץ 2018 את הטכנולוגיות בתל אביב. במסגרת שבוע הטכנולוגיות ייערכו ארבעה כנסים יומיים, שלושה בתחום הסמיקונדקטור, ואחד בתחום המיכשור הרפואי. מדובר בקונספט ייחודי הכולל ארבעה כנסים ממוקדים, כאשר בכל יום מתמקד הכנס בענף טכנולוגי אחר. ביום ב', 19 למרץ יתקיים הכנס IP & Cores, ביום ג' , 20 במרץ, יתקיים הכנס Test & Package, ביום ד', 21 במרץ יתקיים הכנס Front-end Design & Verification, וביום ה', ה-22 במרץ יתקיים הכנס Medical Devices Technology & Regulation.

הרצאות מקצועיות ותערוכת ספקים

הכנסים ייערכו בקמילו (הבית הירוק), סמוך לאוניברסיטת תל אביב. הכניסה למקצוענים בתחומי הסמיקונדקטור והמיכשור הרפואי העובדים בחברות שבבים ומיכשור רפואי ישראליות, הינה חינם. מנכ"ל Semisrael, שוקה צ'רנוביצקי, אמר שמדובר בשבוע שלם שבו ייערכו מפגשים איכותיים וממוקדים בסגמנטים של תעשיות הסמיקונדקטור והמיכשור הרפואי בישראל. "לכנסי הסמיקונדקטור מוזמנים מהנדסי VLSI, ארכיטקטים של רכיבים מורכבים, מהנדסי מערכת, מהנדסי מוצר, מומחי וריפיקציה ובדיקות ועוד. התכנים מותאים לקהילה הזו, כאשר כל כנס כולל מסלולי הרצאות, ותערוכת ספקים".

הכניסה הינה חינם לאנשי התעשיה.

למידע נוסף והרשמה: www.semisrael-tech-week.com

סיוה שילבה בינה מלאכותית במודם של הדור החמישי

פורסם בתאריך פברואר 24, 2018פברואר 25, 2018 ע"י Techtime

חברת סיוה (CEVA) מהרצליה קידמה את טכנולוגיית רשת הנוירונים שלה צעד אחד קדימה, ושילבה אותה בתוך פלטפורמת קניין רוחני (IP) חדשה עבור פיתוח וייצור המודמים רבי העוצמה של הדור החמישי (5G). פלטפורמת PentaG תוצג לראשונה במסגרת תערוכת MWC השבוע בברצלונה. במסגרת החשיפה, CEVA תבצע הדגמה משותפת עם חברת קיסייט (Keysight Technologies) שבה היא תופעל ביחד עם תוכנת Signal Studio עבור הדור החמישי של קיסייט, ותראה יכולות הורדת מידע במספר תרחישי MIMO.

פלטפורמת PentaG כוללת את אבני הבניין הנחוצות לתכנון מודמים עבור מערכות הדור החמישי לתקשורת נתונים רחבת פס (enhanced Mobile Broadband – eMBB) בהתאם לתקן המעודכן 3GPP 5G New Radio (NR) Release-15. עד היום סיפקה סיוה מעבדי DSP עבר מודמים של טלפונים מהדור השני, הדור השלישי והדור הרביעי (4G LTE). להערכת החברה, כ-8 מיליארד מכשירים בעולם סופקו ללקוחות עם מודמים המבוססים על הקניין הרוחני שלה למעבדי DSP.

סביבת פיתוח מלאה, כולל כרטיס חומרה

מדובר בפרוייקט הגדול ביותר של CEVA בתחום ארכיטקטורת התקשורת למודמים. פלטפורמת פנטאג כוללת מעבדים סקלריים, מעבדים וקטוריים וסט פקודות ייעודי חדש עבור תקשורת 5G. היא כוללת את מעבד CEVA-XC4500 DSP הקיים בתוספת שינויים בסט הפקודות שלו שנועד להאיץ את העיבוד של שידורי 5G, אשכול של מעבדי DSP סקלאריים מסוג CEVA-X2 לניהול הקישוריות הפיסית, מאיצים לטיפול בקוד לאיתור ולתיקון שגיאות (LDPC Encoder and Decoder accelerators).

אולם גולת הכותרת בפלטפורמה החדשה הוא מעבד בינה מלאכותית (5G AI Processor) שסיוה שיבצה בה, המבוסס על שימוש במתודות של לימוד מכונה כדי לממש פונקציות של עיצוב אלומת שידור וקליטה (beamforming) והתאמת המודם לשינויים במאפייני השידור והקליטה המאפיינים את פעולת המודם בהתאם לעידכון האחרון של תקן 5G-NR Release15. החברה העריכה ששימוש ברשתות נוירוניות במקום בגישה המסורתית של חיפוש בתוך מסד הנתונים, מגדילה את קיבול השידור והקליטה בכ-20% ומספקת ביצועים טובים יותר מאשר פתרונות אחרים.

דיאגרמת מלבנים עקרונית של פלטפורמת PentaG

פלטפורמת PentaG תומכת בכל התרחישים של 5G eMBB, כולל תקשורת במתכונת של Standalone שבה המערכת פועלת רק באמצעות פרוטוקול 5G eMBB, והן במתכונת של non-standalone שבה היא פועלת במיחד עם מודם LTE. כמו-כן, היא מותאמת לתקשורת בגלים מילימטריים (mmWave) ותקשורת בתדרים החופשיים שמתחת ל-6GHz, כלומר Wi-Fi.

הפלטפורמה מופיעה ביחד עם סביבת חומרה ותוכנה מלאה, כולל כרטיס פיתוח מבוסס FPGA, המאפשרים ללקוחות להתחיל מייד בפיתוח התוכנה למכשירים ולהאיץ את הפיתוח שלהם. סיוה תתחיל לספק רשיונות שימוש ללקוחות נבחרים ברבעון השני של 2018, ותעבור ברבעון השלישי לאספקה כללית.

למידע נוסף על מעבד הבינה המלאכותית לדור החמישי: PentaG

מנכ"ל מיקרוצ'יפ הצטרף לדירקטוריון של מלאנוקס

פורסם בתאריך פברואר 22, 2018ספטמבר 5, 2020 ע"י Techtime

חברת מלאנוקס (Mellanox) הודיעה היום (ה') שמנכ"ל יצרנית השבבים מיקרוצ'יפ (Microchip), סטיב סאנג'י (Steve Sanghi), מצטרף לדירקטוריון החברה. מדובר בתוספת חשובה מאוד: סאנג'י נחשב לאחד מהמנהלים הוותיקים והמוערכים בתעשיית השבבים, והוא מנהל את חברת מיקרוצ'יפ מאז שנת 1991. במהלך התקופה הזו הוא הביא את יצרנית השבבים האמריקאית, שהיתה חברה קטנה עם מכירות של כמה עשרות מיליוני דולרים, למעמד של ענקית שבבים בעלת מכירות של כארבעה מיליארד דולר בשנה ועם שווי שוק של כ-20 מיליארד דולר בנסד"ק.

לאורך התקופה הזאת ביצעה מיקרוצ'יפ 19 רכישות של חברות אשר שולבו בתוכה. מלאנוקס הביאה דוגמאות לתרומתו של סאנג'י לחברות שבהן הוא שימש דירקטור. בין השאר היא ציינה שמאז שהצטרף לדירקטוריון של חברת IDT בשנת 2008, החברה הכפילה את שווי השוק שלה פי חמישה. יו"ר מלאנוקס, אירווין פדרמן, אמר שסאנג'י הוא אחד מהמנהלים הטובים ביותר בתעשיית השבבים העולמית. "אנחנו גאים לצרף אותו לדירקטוריון של החברה ובטוחים שהמיקוד שלו ביעילות תפעולית ובהקצאת משאבים מסודרת יהיו בעלי ערך עצום למלאנוקס".

סטארבורד צריכה לחשוב על טיעונים חדשים

סאנג'י אמר שזו תקופה מרתקת להצטרף לדירקטוריון של מלאנוקס. "המיקוד של מלאנוקס בחדשנות, במו"פ ובאסטרטגיה ארוכת טווח, מיקמו אותה בעמדה של צמיחה יציבה. אני אעבוד צמוד מאוד לדירקטוריון כדי להבטיח שמלאנוקס תממש את מלוא הפוטניצאל הטמון בה". ביחד עם מינויו של סאנג'י, צירפה מלאנוקס לדירקטוריון גם את אומש פאדבאל (Umesh Padval). אומש מגיע מהתחום הפיננסי: הוא משמש כשותף מנהל בקרן Thomvest Ventures, אולם בעל נסיון של 30 שנה בתחום הטכנולוגיה. בין השאר שימש כסגן נשיא ב-LSI Logic, מנכ"ל חברת C-Cube ומילא תפקידי ניהול בכירים בחברות הטכנולוגיות VLSI Technology ו-AMD.

בעקבות שני המינויים החדשים הורחב דירקטוריון מלאנוקס מ-9 חברים ל-11 חברים. ניתן להניח שהמינויים החדשים מהווים תשובה לקרן סטארבורד המחזיקה ב-10.7% ממניות מלאנוקס, ואשר מנסה להחליף את דירקטוריון החברה בדירקטורים מטעמה. מעניין לציין שלאחרונה היא טענה שמלאנוקס לא מספקת תשואה למשקיעים כמו חברות אחרות מתעשיית השבבים, והביאה כדוגמא לכך מספר יצרניות שבבים – בהן מיקרוצ'יפ. המינוי של סאנג'י לדירקטוריון יסייע למלאנוקס להפריך את הטיעון של הזה.

תחזית מכירות חדשה ופרישת יעקב שולמן

בתוך כך, הציגה מלאנוקס תחזית מכירות משופרת לרבעון הראשון של 2018 בהיקף של 240-250 מיליון דולר, בהשוואה לתחזית הקודמת של 222-232 מיליון דולר. בעקבות זאת העניקה Stifel המלצת קנייה למניית מלאנוקס, וקבעה לה מחיר יעד של 94 דולר, בהשוואה למחיר סגירה של 80 דולר אתמול בבורסה. גם בכך יש תשובה לקרן סטארבורד, אשר טענה שיעדי המכירות של מלאנוקס אינם שאפתניים דיים. החברה גם הודיעה שסמנכ"ל הכספים שלה, יעקב שולמן, פורש מהתפקיד לטובת חברה הנמצאת על סף הנפקה ציבורית בבורסה. מלאנוקס החלה בתהליך איתור סמנכ"ל כספים חדש.

כנס IMVC 2018 יתמקד השנה בתחום הלימוד עומק

פורסם בתאריך פברואר 22, 2018פברואר 22, 2018 ע"י Techtime

הכנס הענק בתחום ראיית המחשבים, IMVC 2018, יתקיים ביום ג', ה-6 במרץ 2018, במלון דוויד אינטרקונטיננטל בתל-אביב. בעקבות ההצלחה של הכנס בשנה שעברה, המארגנים מצפים שיגיעו לכנס כ-1,400 משתתפים. גם השנה יהיו דוברים בכירים של החברות המרכזיות בעולם הטכנולוגיה, בהן: אפל, גוגל, אינטל, קואלקום, מיקרוסופט, פייסבוק ועליבאבא. התוכנית המקצועית של הכנס מנוהלת על-ידי חן שגיב וניצן שגיב מחברת שגיב-טק ועל-ידי ד"ר קובי כהן, הטכנולוגי הראשי של חברת מדימאץ'.

בשיחה עם Techtime הסביר קובי כהן שהשנה הכנס יתמקד בסוגיות ליבה ולא רק באפליקציות, דוגמת ההיבטים התיאורטיים של תחום לימוד העומק (Deep Learning) הנמצא כיום בצמיחה חסרת תקדים בתעשייה. כהן: "לימוד עומק הוא אחד מהתחומים המרכזיים בעולם הבינה המלאכותית (AI). הפריצה של השימוש בלימוד עומק היא תוצאה של השימוש ברשתות נוירוניות מרובות שכבות, זמינות של עוצמת מיחשוב גדולה מאוד, והופעת טכנולוגיות ביג דטה המאפשרות לעבד כמויות גדולות מאוד של מידע".

לאן הולכות החברות הגדולות

"אולם כיום המערכות מבוססות על אימון ידני (Supervised Training) של הרשתות הנוירוניות. הדבר דורש הרבה מאוד עבודה והרבה מאוד מחשבים. כיום הדגש עובר לאימון עצמי של הרשתות (Unsupervised Training), שבהן המחשב בונה בעצמו את בסיס הנתונים של מערכת הבינה המלאכותית. כל החברות הגדולות הולכות בכיוון הזה.

"הגישה הזו יכולה לנצל כמויות גדולות מאוד של מידע זמין באמצעות האינטרנט. היא מקרבת אותנו למצב שבו המערכת לא תהיה זקוקה לכך שנלמד אותה. זה היעד שכולם רוצים להגיע אליו". בהתאם לכך, יתנהלו ההרצאות במספר מושבים שונים, חלקם במקביל. מושב המוקדש לתיאוריה של לימוד עומק, מושב המוקדש לשימוש בלימוד עומק במערכות ראייה (Deep Vision) עם הרצאות כמו מכ"ם חדש המבוסס על לימוד עומק, לימוד מבסיסי מידע סובייקטיביים, לימוד עומק עצמוני ועוד.

המושבים הקרובים ביותר לעולם היישומים יהיו המושב לתחום עיבוד התמונה בתחום הרכב (Vision in Automotive) ומושב לעיבוד תמונה בתחומי הרפואה (Vision in Medical). בנוסף, יתקיים מושב תיאורטי על בעיות בתחום לימוד העומק, מושב המוקדש לכלים לשימוש בטכנולוגיית לימוד עומק, ומושב לשימושים מתקדמים מאוד, כמו למשל כריית תובנות מתוך סרטוני וידאו, שימושים מהפכניים הבתחום הרכב ועוד.

למידע נוסף ורישום: www.imvc.co.il

ST תייצר את מצלמת הרכב של AdaSky מיקנעם

פורסם בתאריך פברואר 22, 2018פברואר 22, 2018 ע"י Techtime

חברת STMicroelectronics האיטלקית-צרפתית תייצר את מצלמת האינפרא אדום ליום ולילה של חברת AdaSky מיקנעם, המיועדת להוסיף נדבך חדש למערך החישה של מכוניות אוטונומיות. בנוסף, שתי החברות חתמו על הסכם שלפיו במצלמת האינפרא אדום (far infrared) של אדאסקיי, ישולב מעגל לוגי שפותח במשותף עם ST ומיוצר בתהליך של 28 ננומטר מסוג FD-SOI – Fully Depleted Silicon On Insulator. מצלמת Viper של אדאסקיי מבוססת על טכנולוגיה צבאית וכוללת חיישן מיקרו-בולומטר (Microbolometer), אשר מודד את הטמפרטורה של האובייקט הנבדק.

מיקרו-בולומטרים מבוססים על מערך של חיישני אינפרא-אדום זעירים שכל אחד מהם משמש כפיקסל ברכיב החישה. כאשר קרינת אינפרא אדום (גל אלקטרומגנטי באורך של 7µm-14µm) פוגעת באלמט מיקרו-בולומטר, היא גורמת לעלייה בטמפרטורה שלו וכתוצאה מכך לשינוי בהתנגדות החשמלית של הפיקסל. השינויים בהתנגדות נמדדים (לרוב באמצעות טרנזיסטור צמוד) והעיבוד שלהם מאפשר לבנות ייצוג של התמונה התרמית. אומנם מיקרו-בולומטרים פחות רגשיים מטכנולוגיות דוגמת גלאי פוטונים (Photon detectors), אולם הם לא דורשים קירור, וניתן לייצר אותם בתצורות זעירות ובמחיר נמוך.

חברת אדאסקיי הוקמה בינואר 2015 כחברת ספין-אוף של סנסור אופטיקס, אשר מפתחת פתרונות ראייה על-בסיס טכנולוגיות ראייה תרמית צבאיות שפותחו ברפאל. החברה קיבלה כבר בתחילתה השקעה אסטרטגית ממשקיע שאינו חושף את זהותו, וגם מענקי מו"פ מרשות החדשנות. כיום היא מעסיקה כ-60 עובדים ביקנעם ובמשרד בתל-אביב.

ADASKY CAMERA שתי החברות מסרו שהמצלמה נמצאת כעת בהערכה אצל מספר יצרניות רכב, כאשר תחילת הייצור המוני מתוכננת לשנת 2020. חברת אדאסקיי גם משתמשת באלגוריתם המבוסס על רשת נוירונית (Convolutional Neural Networks) כדי לסווג מכשולים ולהציג אותם לנהג. להערכת החברה, ההתראה שלה מגיעה במספר שניות מוקדם יותר מאשר התראות המגיעות מחיישן של מצלמת אור נראה, והרבה יותר מהר מאשר מהמהירות המושגת בעין אנושית.

"אדאסקיי פיתחה חיישן ראייה עוצמתי ואלגוריתמים המוסיפים שכבה רבת-ערך לחיישנים הקיימים היום ומיועדים לשמש ברכב אוטונומי", אמר מנהל קבוצת הרכב בחברת ST, פאביו מארצ'יו. "באמצעות התמודדות עם תנאי נהיגה קשים במיוחד, היא תאפשר ליישם מערכות נהיגה אוטונומיות". המייסד, הנשיא והטכנולוג הראשי של החברה, אבי כץ, אמר שבסיוע ST הצליחה אדאסקיי לפתח מצלמה תרמית בעלת רזולוציה גבוהה העומדת בדרישות של גודל, משקל וצריכת הספק מינימליים. "אנחנו נמצאים בעמדה שתאפשר לנו לספק פתרון מהפכני בזכות המומחיות של ST בתחום האסמכה בתעשיית הרכב, ובזכות תשתית הייצור שלה".

טווח הראייה של המצלמה התרמית גדול יותר מטווח פנסי הרכב

המצלמה התרמית של החברה מתמודדת עם בעיה מרכזית בתחום הרכב האוטונומי ומערכות הבטיחות לנהג (ADAS): הצורך לזהות באמינות רבה את כל המכשולים, כלי הרכב האחרים וסימני הדרך, בכל מזג אוויר, ביום ובלילה ובתנאי סביבה קשים. כיום אין אף חיישן שיכול לעמוד במשימה הזאת, ולכן החברות מבססות את מערכות ההתמצאות הממונעות על היתוך (fusion) של מידע המגיע מחיישנים שונים. להערכת החברה, חיישן פאסיבי כמו מצלמת האינפרא אדום Viper שלה, סוגר פער הקיים היום במערכות היתוך מידע, מכיוון שהוא מספק תפישת ראייה מדוייקת גם בתנאים מיוחדים, כמו למשל סינוור מהשמש, סינוור של פנסי רכב ובתנאי מזג אוויר קשים כמו גשם, סופות אבק או ערפל.

לאתר החברה: www.adasky.com

מקלט ה-GPS של גלילאו יתמוך במעבד טנסיליקה Fusion F1

פורסם בתאריך פברואר 21, 2018פברואר 21, 2018 ע"י Techtime

חברת גלילאו ניווט לווייני (Galileo Satellite Navigation) מראשון לציון המפתחת מוצרי מערכות ניווט לווייניות גלובליות (GNSS), הרחיבה את התמיכה של מקלט GNSS GPS מבוסס התוכנה שלה גם אל מעבד האותות Tensilica Fusion F1 DSP של חברת קיידנס (Cadence). מדובר בפתרון שהחברה החלה לפתח כבר בשנת 2015. במקום הגישה המסורתית כל פתרון חומרה ותוכנה מלא, החברה פיתחה תוכנת GPS המאפשרת להתחבר אל סוגי חומרה שונים, באמצעות התאמות קלות. לפתרון הזה יתרון נוסף, הוא מסתפק באנטנה ובמעגל RF קדומני כדי לקלוט אותות לוויין, ואת שאר החישובים מבצע על משאב המיחשוב הזסמין במכשיר שבו הוא מחופעל. התוצאה היא פתרון GPS חסכוני מאוד במשאבי חומרה בהשוואה לפתרונות הנפוצים כיום בשוק.

כדי להשיג את ההספק הנמוך ביותר האפשרי, האיצה גלילאו את ביצועי התוכנה באמצעות יצירת פקודות ייעודיות שאותן מריץ מעבד Tensilica Fusion F1 DSP. להערכת קיידנס, כתוצאה מכך יש צורך בפחות מ-110MHz כדי לקבל פונקציונליות מלאה של 12 לוויינים. הפתרון מבוסס התוכנה הזה מצמצם את הדרישות מהמעבד כדי לעמוד בדרישות של שירותים מבוססי מיקום פחות תובעניים, כמו מעקב אחר נכסים. "מעבד Tensilica Fusion F1 DSP מקנה ביצועים יוצאי דופן למקלטי ה-GNSS שלנו, ומאפשר להשיג את צריכת ההספק הנמוכה הדרושה ביישומי IoT", אמר מייסד ומנכ"ל גילאו, אלי אריאל. "השילוב הזה מאפשר ללקוחות להשתמש בתוכנה כדי לשדרג בקלות את התכנונים שלהם למערכות ניווט לווייניות כמו Beidou, GLONASS ו-Galileo. "באמצעות כמה פקודות מותאמות ב-Fusion F1 DSP, הצלחנו לשמר את מהירות המעבד הנדרשת באותה תדירות כמו זו של מעבדי DSP בעלי עצמת עיבוד גבוהה פי שלושה ויותר".

מעבד Tensilica Fusion F1 DSP מבוסס על ארכיטקטורה חסכונית באנרגיה שקל לשנות את התצורה שלה. הוא מותאם ליישומים הכוללים שילוב של בקר ומעבד אותות (DSP) בהספק נמוך במיוחד. קיידנס מסרה שהוא יעיל במיוחד בהרצת תקני תקשורת אלחוטית בפס צר הנפוצים בהתקני IoT, דוגמת פרוטוקולי Bluetooth Low Energy, Thread ו–Zigbee המשתמשים בתקני IEEE 802.15.4 , Wi-Fi 802.11n, ו–802.11ah, ומערכות ניווט לוויניות גלובליות (GNSS).

לאתר חברת גלילאו ניווט לווייני: www.galileo-nav.com

אינטל מתכננת להשקיע 5 מיליארד דולר במפעל הייצור בקרית גת

פורסם בתאריך פברואר 21, 2018פברואר 21, 2018 ע"י Techtime

חברת אינטל (Intel) מתכננת להתחיל השנה בפרוייקט הרחבת פעילות ייצור השבבים בקרית גת. הפרוייקט יימשך עד לשנת 2020 ויסתכם בהשקעה כוללת של כ-5 מיליארד דולר. כך מסרה היום החברה למשרד הכלכלה והעשייה, בפגישה שהתקיימה הבוקר (ד') במשרד הכלכלה, בהשתתפות השר אלי כהן, מנכ"ל המשרד שי רינסקי, מנהל הרשות להשקעות נחום איצקוביץ', יו"ר רשות החדשנות עמי אפלבוים. מטעם אינטל השתתפו בפגישה המנכ"ל יניב גרטי ומנהל המפעל דני בן עטר.

בעקבות הפגישה ולאור פנייתה הרשמית של החברה, אשר צפויה להתקבל במהלך היום, צפויה להתכנס ועדת המנכ"לים (אוצר, כלכלה, מיסים) כבר בחודש הקרוב, על מנת לאשר עקרונית את המתווה המוצע על-ידי החברה. לאחר מכן תוגש תוכנית מפורטת לרשות ההשקעות במשרד הכלכלה, במסגרת החוק לעידוד השקעות הון, לבדיקה פרטנית. על-פי דיווחי אינטל, היקף הייצוא של החברה מישראל צמח בשנת 2017 בעקבות ההשקעה הקודמת בהרחבת הייצור, בהיקף של כ-6 מיליארד דולר. אינטל צופה שההשקעה ההיא תביא להמשך הגידול בייצור גם בשנת 2018.

להערכת הדמרקר, אינטל מבקשת תמיכה מהמדינה בהיקף של כ-400 מיליון דולר. במהלך פרוייקט ההשקעה הקודם היא קיבל 300 מיליון דולר. השר כהן אמר שפעילות אינטל בארץ תומכת בהגדלת הייצוא וביצירת משרות איכותיות במרכז ובפריפריה. "כיום פועלות בישראל יותר מ-320 חברות זרות, ויש להן תרומה משמעותית לצמיחה, לחדשנות, לייצוא ולתעסוקה".

imec: חקר התקלות בטרנזיסטורים הביא לפיתוח שבב מסתגל

פורסם בתאריך פברואר 20, 2018פברואר 20, 2018 ע"י Techtime

מאת: גידו גרוסנקן (Guido Grosenken), עמית בחברת imec ומומחה באיפיון חשמלי של טרנזיסטורים

בקבוצת האמינות של חברת imec, אנחנו חוקרים מספר שנים את גורמי התקלות של טרנזיסטורים. אנו מנהלים את המחקר במונחים של מעגלים, התקנים וחומרים, ולעתים מעמיקים עד לרמת האטומים. התובנות שאנו אוספים מעבודה זו עוזרות לנו לספק את המשוב שיאפשר לייצר טרנזיסטורים אמינים יותר. אלא שבמקביל גילינו שהידש משמש לא רק כדי לפתור בעיות אמינות – אלא גם לספק בסיס לפתרונות חדשניים ומפתיעים, דוגמת פיתוח שבבים בעלי יכולת למידה עצמית, חיישנים ביולוגיים מבוססי FinFET ומערכות מיחשוב שיכולות לתקן את עצמן.

שבבים בעלי יכולת למידה עצמית

בשנת 2017 הצגנו שבב המממש תבנית של מורפולוגיה עצבית (neuromorphic chip) שהוא בעל יכולת למידה עצמית (בתמונה למעלה). הפיתוח שלו התבסס בין השאר, על הידע שלנו בנושא הזיכרון ההתנגדותי (Resistive RAM), אשר משתמש בפריצה של שכבת התחמוצת כדי להעביר סיבית של זיכרון ממצב למצב (0 או 1). פריצת תחמוצת הזו הנחשבת בדרך-כלל לבעיית אמינות מתרחשת מפני שנוצר נתיב מוליך דרך שכבת התחמוצת, המכונה בשם "נימה" (filament).

קבוצת האמינות ב-imec הראתה שלא רק שניתן ליצור נימה או להעלים אותה, אלא שיש גם רמות ביניים המאפשרות לשלוט בעוצמה של הנימה. זה בדיוק מה שקורה במוח: הקשרים בין הנוירונים יכולים להפוך להיות חזקים יותר או חלשים יותר בהתאם למידע שאותו המוח מעבד. המסקנה היתה שאפשר להשתמש בנימות של זיכרון RRAM כדי לייצר בשבבים הפועלים בדומה למוח. זו התובנה שעליה התבסס הפיתוח של השבב הנוירומורפי.

"טביעת אצבע" ואבטחת נתונים

במחקר שביצענו עם COSIC, שהיא קבוצת מחקר של imec באוניברסיטת KU Leuven שהתמחתה באבטחת מחשבים והצפנה השתמשנו בידע שלנו בנושא מנגנוני הפריצה בטרנזיסטורים (transistor breakdown mechanism). ניתן להשתמש בהם כדי ליצור "טביעת אצבע" ייחודית לכל שבב, שקיבלה את הכינוי "פונקציות שלא ניתנות לשיבוט באופן פיסי" (physically unclonable functions). טביעת אצבע ייחודית מאפשרת אימות של זיהוי השבבים ועל-ידי כך למנוע פריצה באמצעות שבבים נוכלים (rogue).

ניתן גם להשתמש בתופעת הרעשים האקראיים (Random Telegraph Noise) המוכרת בתחום האמינות של טרנזיסטורים, כטביעת אצבע לצורך אבטחה. הרעש הזה נובע מקפיצות פתאומיות במתח או ברמות הזרם כתוצאה מהילכדות אקראית של מטענים במלכודות הנמצאות בתוך הבידוד של שכבת ה-gate בצומת הטרנזיסטור. תופעה זו אינה ניתנת לחיזוי והיא אקראית. פריצת שכבת התחמוצת או הרעש האקראי שנחשבו בעבר לבעיה מבחינתנו – הפכו כעת לבסיס של פתרונות אבטחה חדשים.

חיישנים ביולוגיים

דוגמה נוספת מגיעה מהעולם של מדעי החיים. בקבוצה שלנו אספנו מידע רב לגבי הדרך שבה טרנזיסטורי FinFET פועלים ומה הם מנגנוני התקלות שלהם, עד כדי כך שאפשר לחקור את האפשרות להשתמש בהם כבחיישנים ביולוגיים. במולקולות ביולוגיות יש מטענים אשר יכולים להשפיע על הזרם בטרנזיסטורי FinFET המצויים בקרבתן. יכול להיות שבעתיד נוכל להבחין בנוכחות של מולקולה ביולוגית יחידה באמצעות טרנזיסטור FinFET.

שבבים עם יכולת שיקום עצמית

אנו פועלים עם מתכנני מערכות על מנת לייצר שבבים אמינים מטרנזיסטורים שאינם אמינים. טרנזיסטורים קטנים מ-5 ננומטר יכולים להיות שונים זה מזה במידה רבה מאוד והתנהגותם קשה לחיזוי. לכן אנו חוקרים פתרונות כמו למשל שבבים עם יכולת שיקום עצמי (self healing), שמתבססים בין השאר על מודלים קיימים של מנגנוני תקלות. שבבים אלו יצויידו בהתקני ניטור שיאבחנו שגיאות מקומיות. בקר חכם יפרש את המידע הזה, ויקבל החלטה לגבי פתרון הבעיה.

מעבר לחוק מור

כיום נחקרות כמה שיטות כדי לוודא שעדיין אפשר למזער את הטרנזיסטורים ולשפר אותם עד כמה שאפשר, כפי שהוצע בחוק מור. לשם כך, ארכיטקטורת הטרנזיסטור הקלאסית הוחלפה כבר על ידי ארכיטקטורה של FinFET, ובעתיד, התהליך יתפתח עוד לכדי משטחי ננו (nanosheet) או חוטי ננו (nanowire). חומרים אחרים שאינם סיליקון, עם ניידות רבה יותר נבחנים אף הם, כגון חומרי III-V (גרמניום עבור pMOS, ואינדיום גאליום ארסנייד – InGaAs עבור nMOS).

בבחירה שתתקבל עבור ארכיטקטורה עתידית זו, חשוב ביותר להתייחס כבר מההתחלה למנגנוני התקלות ולאמינות המסופקת על ידי פתרונות החדשים. כדוגמה, בשנה שעברה, צוות האמינות שלנו התמקד במידה רבה בטרנזיסטורי III-V. על אף שתוצאות הטרנזיסטורים האלו הייתה טובה במונחים של ניידות, היציבות שלהם נותרה אחד האתגרים העיקריים שנשארו בטרם נוכל לעבור לצעד הבא ולהתחיל בייצור. שכבות הבידוד בטרנזיסטורי III-V מכילות מלכודות רבות שגורמות לחוסר יציבות זו במאפייני הטרנזיסטורים. הבנת התופעה הזו חשובה אם עלינו למצוא לה פתרון.

קשה מאוד לראות רחוק יותר לעתיד, מאחר שככל שסיומו של חוק מור מתקרב, גדל מספר הטכנולוגיות הנמצאות "על המכ"ם", כמו מחשבים קוונטיים, חומרים דו-ממדיים, מחשבים במורפולוגיה עצבית, לוגיקת גל ספין (spin wave) ועוד. עם זאת, באף לא אחת מבין תפישות אלו התרחשה פריצת דרך.

למידע נוסף: www.imec-int.com

קווליטסט מגייסת 100 עובדים חדשים

פורסם בתאריך פברואר 20, 2018 ע"י Techtime

חברת QualiTest הישראלית, שהיא אחת מחברות בדיקות התוכנה ואבטחת האיכות הגדולות בעולם, נכנסת למבצע גיוס של 100 עובדים חדשים שישולבו בפרויקטים של החברה בארץ. מבצע הגיוס הקודם הסתיים ברבעון השלישי של 2017 ובמהלכו החברה גייסה 150 עובדים. כיום החברה מעסיקה כ-1,500 עובדים בישראל וכ-3,000 עובדים בכל העולם. בין המשרות הפתוחות: בודקי תוכנה, מפתחי אוטומציה לבדיקות תוכנה ומערכת, מהנדסי חשמל ואלקטרוניקה, מהנדסי RF לבדיקות, מהנדסי תקשורת, מדריכי תוכנה, מפתחי הדרכה, מהנדסי תמיכת סיסטם ו-HD ויוצאי יחידות טכנולוגיות צבאיות מובילות.

הגיוס יתפרס על פני החודשים הקרובים, ומגיע בעקבות זכייה של החברה בפרויקטים גדולים של חברות ענק טכנולוגיות. החברה מסרה שבשנה האחרונה צמחו הכנסותיה בכ-30% והיא קיבלה 80 חוזים חדשים. בשנת 2017 רכשה QualiTest את קבוצת Experior הבריטית המוסמכת לבדיקות SAP, אשר עוסקת בתכנון אסטרטגיות בדיקה, שירותי ניהול, בדיקות ביצועים ואבטחה ושירותי בדיקה מנוהלים ללקוחות SAP ברחבי העולם. לאחרונה היא רכשה גם את חברת Pytheus האמריקאית המתמחה בבדיקות סייבר, כולל בדיקות ואבטחת איכות לטכנולוגיית בלוקצ'יין (Blockchain).

מנכ"לית QualiTest ישראל, טלי שם טוב (בתמונה למעלה), אמרה שהגידול בהכנסות ובפרויקטים של החברה ברחבי העולם נובע בחלקו המשמעותי מהפעילות בישראל. "אנחנו מחפשים כישרונות טכנולוגיים שיצעדו איתנו יד ביד לטובת לקוחותינו ושותפינו, יגלו יוזמה וחדשנות, יפעלו במקצועיות ובשיתוף פעולה בצוותי העבודה".

לפרטים והגשת מועמדות: [email protected]

אלטייר, אריקסון וסוני פיתחו צמיד ניטור סלולרי

פורסם בתאריך פברואר 20, 2018פברואר 20, 2018 ע"י Techtime

חברת אלטייר מהוד השרון (Altair Semiconductor), המייצרת שבבי תקשורת LTE, תחשוף בתערוכת MWC בברצלונה קונספט חדש של מכשיר בדיקה לביש לחולי סוכרת, אשר פותח בשיתוף פעולה עם אריקסון (Ericsson) ועם חברת סוני (Sony Mobile).

המכשיר החדש הוא מוצר לביש במתכונת של צמיד על פרק כף היד, הבודק ומציג באופן רציף את רמת הגלוקוז בדם החולה, ואת רמת הפעילות שלו וקצב הלב. הוא מקושר באמצעות Bluetooth אל משדר חכם במכשיר הטלפון המופעל באמצעות שירות הענן ואפליקציית Xperia של סוני, ומבוסס על חיישן הגלוקוז של חברת Senseonics.

המכשיר מצוייד בשבב התקשורת ALT1210 של חברת אלטייר, אשר מספק לו יכולת התחברות אל הענן גם ללא שימוש במכשיר הסמארטפון, באמצעות יישום פרוטוקול התקשורת LTE-M/Cat-M1. פרוטוקול LTE-M פותח עבור תקשורת בין מכשירים ליישומים תעשייתיים ויישומי IoT. הוא מיועד להעברת מידע בקצב נמוך יחסית של 375kb/s (הורדה), אולם מספק קישוריות טובה יותר בתוך בניינים ובטווח בהשוואה לתקשורת סלולרית סטנדרטית מהדורות 2, 3 ו-4.

הקצב הנמוך גם מאפשר חסכון גדול מאוד באנרגיה וחיי סוללה ארוכים. סגן נשיא למוצרים בחברת סוני, איזומי קוואנישי, אמר שהחברה בחרה בשבב של אלטייר "מכיוון שהוא מספק חסכון בהספק ללא תחרות ואת גורם הצורה הדרוש למוצרים בפורמט של צמיד". השבב של אלטייר מגיע ביחד עם תוכנה מאובטחת הניתנת לשדרוג אשר מנהלת מערך תקשורת בעל אנטנה יחידה. הוא מותאם להשתלבות בתת המערכות הנוספות בצמיד, כמו מעבד היישומים ומערך הזיכרון.

מרכז חדשנות של סוני בתחום ה-IoT

במקור, השבב פותח על-ידי אלטייר עבור יישומי IoT וניהול מלאים. מנהלת תחום התקשורת האלחוטית בחברת אריקסון, מארי הוגאן, אמרה שמכשיר הקונספט נשען על תשתית Massive IoT של אריקסון. לדבריה, הוא ממחיש את היכולת של קישוריות חסכונית ויעילה להוביל שוק חדש של יישומים תעשייתיים וצרכניים.

חברת אלטייר נוסדה בשנת 2005 על-ידי מייסדי חברת ליבית (שנרכשה על-ידי חברת טקסס אינסטרומנטס בשנת 1999. הם המשיכו לעבוד ב-TI ישראל עד להקמת אלטייר). בין המייסדים: המנכ"ל עודד מלמד והטכנולוג הראשי יגאל ביטרן. אלטייר היתה החברה הראשונה בעולם שסיפקה ערכות שבבים למערכות הבסיס של רשתות הדור הרביעי.

בחודש ינואר 2016 היא נירכשה על-ידי סוני תמורת כ-212 מיליון דולר, ומאז פועלת כחברה עצמאית בבעלות סוני. עיסקת הרכישה נועדה לספק לסוני דריסת רגל טכנולוגית מהותית בכל תחום ה-IoT ולמצב אותה כמובילה וחדשנית בתחום. ההכרזה האחרונה ממחישה את משקלה של אלטייר כמרכז חדשנות של סוני בתחום ה-IoT.

לאתר חברת אלטייר: https://altair-semi.com

קואלקום מרחיבה את אסטרטגיית הדור החמישי באמצעות IoT

פורסם בתאריך פברואר 15, 2018פברואר 15, 2018 ע"י Techtime

במסגרת ההיערכות לקראת הפעלת רשתות הדור החמישי העתידיות (5G), מרחיבה חברת קואלקום (Qualcomm) את הפתרונות שהיא מפתחת עבור שוק ה-IoT התעשייתי והארגוני, במטרה להפוך את הדור החמישי לתשתית התקשורת של ה-IoT. במסגרת הזאת, היא הכריזה על חבילת תוכנה חדשה בשם Wireless Edge אשר תימסר בקרוב ללקוחות חדשים, לאחר שתוטמע במודמים החדשים של החברה.

תוכנת שירותי הקצה החדשה, Wireless Edge, תותקן ברכיבים העתידיים של קואלקום ומיועדת לספק יכולת ניהול של מיליארדי מכשירי קצה באמצעות הענן. התוכנה צפויה לתמוך באמצעות API חדשים במספר ערכות שבבים ייעודיות לתחום ה-IoT, ולאחר מכן בפלטפורמות Qualcomm Snapdragon נבחרות.

שירותי Wireless Edge מיועדים להקל על ביצוע אינטגרציה, עיבוד, ניתוח, למידה וחילופי מידע מאובטחים בין מכשירים מחוברים. הם גם פותחים בפני קואלקום מודל עסקי חדש: מודולי Wireless Edge תוכננו לתמוך בערכות השבבים החדשות במתכונת של "שבב בתור שירות" (Chipsets as a Service), שבמסגרתו היכולות של ערכת שבבים מסוימת יוכלו להתממש באמצעות שירותי הקצה האלחוטיים אשר יסופקו ללקוח. פירוש הדבר שחומרות אחידות יעניקו יכולות שונות, בהתאם להסכם התמיכה והשירות. כלומר, מחיר הרכיב ייקבע על-פי רמת השירות.

שירותי הקצה האלחוטי של יוצעו תחילה במודם LTM9206 LTE עבור מוצרי IoT תעשייתיים, מודם MDM9628 LTE לתעשיית הרכב האוטונומי ובמודמי QCA4020 עבור מוצרי IoT ביתיים, הדורשים קישוריות ואבטחה מהימנים ביותר. התמיכה הראשונית של שירותי קצה האלחוטיים של קואלקום בערכות שבבים אלו צפויה להיות זמינה במהלך המחצית השנייה של שנת 2018. במקביל, הכריזה קואלקום על ערכת הפיתוח LTE IoT SDK החדשה, אשר תומכת במודם הרב-תכליתי MDM9206, במטרה לאפשר פיתוח התקני IoT המבוססים על תקשורת סלולרית בדור הרביעי. הערכה תצא לשוק במחצית הראשונה של 2018.

מטרתה המרכזית של ערכת הפיתוח החדשה הינה תמיכה במפתחים כאשר הם מריצים תוכנה מותאמת אישית על-גבי מעבד Cortex A7 הנמצא בתוך ה-MDM9206, ולספק גישה ליכולות נוספות של MDM9206, דוגמת מערכת הניווט הלוויינית GNSS. המעבד בתוך המודם MDM9206 LTE IoT מייתר למעשה את הצורך במיקרו-בקר חיצוני, כדי להוריד עלויות, ושפר את אורך חיי הסוללה ואת אבטחת ההתקן.