DigiKey החלה לספק את מעבדי STM32MP25

חברת ההפצה הגלובלית DigiKey‏, הכריזה על השקת המיקרו-מעבדים מהדור השני של חברת STMicroelectronics, מהסדרה STM32MP25‏‏. החברה מסרה שפורטפוליו המוצרים של משפחת STM32 הן מרכיב מאוד מרכזי ברכישות של לקוחותיה. שון סורטברג, דירקטור תחום המוליכיםלמחצה לשווקים מגווונים ב-DigiKey, אמר שמעבדי הדור השני מתוכננים לתמוך במקרים שבהם יש צורך בעוצמת מחשוב גבוהה בקצות הרשת (Edge), כמו למשל ביישומי ראיית מכונה, מפעלים חכמים, שירותי בריאות חכמים, מבנים ותשתיות חכמות. "הם מאפשרים עמידה באתגרי אבטחה מורכבים וצורכי חיבוריות IoT".

מעבדי הדור-השני של משפחת STM32‏ מספקים פלטפורמת Bit‏-64‏ המותאמת ליישומים תעשייתיים הדורשים חוסן שבב בסביבה מחוברת ומאובטחת. הם מגיעים עם מאיץ NPU ומאפשרים גמישות בהפעלת יישומי AI על ה-CPU‏, ה-GPU‏ או ה-NPU.

מאפיינים:

MPU‏ בעל Bit‏-64‏ בדירוג-תעשייתי: %‏100‏ זמן פעולה למשך 10 שנים, טמפרטורות עבודה עד C‏ִ°‏125‏+, תוכנית אורך חיים מתגלגלת של 10 שנים, הקצאת משאבים גמישה בין הליבות

עוצמת עיבוד בקצה: מאיץ NPU: עד TOPS‏ 1.35‏, הפעלת AI על ה-CPU‏, GPU‏ או NPU בהתאם ליישום (כלי AI), מעבד 3D GPU התומך ברזולוציה של עד 1080p, צינור וידאו HD מלא עם ממשקי LVDS ו-DSI, ממשק מצלמת MIPI CSI-2 עם Lite-ISP‏

חיבוריות: תמיכה ב-TSN (רשת רגישת-זמן), עד 3 יציאות Ethernet Gigabit (עם מתג 2 נקודות-חיבור), PCIe® Gen2, USB 3.0, 3 x CAN-FD  וכדומה.

אודות DigiKey

DigiKey, שהמטה שלה הוא בת'יף ריבר פולס, מינסוטה, ארה"ב, מוכרת כמובילה כללעולמית בהפצה מסחרית מתקדמת של רכיבים אלקטרוניים ומוצרי אוטומציה. החברה מספקת כ-15.9 מיליון רכיבים של יותר מ-3,000 יצרנים איכותיים, הנמצאים במלאי וזמינים למשלוח מיידי. DigiKey תומכת גם במהנדסים, מתכננים, בונים ואנשי מקצוע בתחומי הרכש והטכנולוגיה.

הפריצה הסינית לרשת התקשורת האמריקאית משנה את חוקי המשחק בתחום הפרטיות

מאמר אורח. מאת: חן בורשן (בתמונה למעלה), מנכ"ל סקייהוק סקיוריטי

זה עבר קצת מתחת לרדאר של כולנו, אבל ייתכן מאוד שנחשפנו לאחרונה לקמפיין הסייבר הגדול של כל הזמנים, שבו סין הצליחה לחדור באופן מוחלט את כל ההגנות על תשתית התקשורת של יריבתה הגדולה ארצות הברית, ולהשיג נגישות לכמויות עצומות של מידע שערכו לא יסולא בפז. המתקפה כל-כך חמורה, שהממשל האמריקני מראה סימני פאניקה: ה-FBI וה-NSA תידרכו את כל הסנאטורים, הוקם צוות משימה בינמשרדי הנפגש שלוש פעמים בשבוע, ועדת משנה למסחר בסנאט החלה לקיים שימוע מיוחד בנושא איומי אבטחה על רשתות תקשורת ושיטות עבודה מומלצות לספקים שיפחיתו את סיכונים לצרכנים. ה-FBI ו-CISA נקטו בצעד חריג מאוד, והמליצו לציבור להימנע משיחות טלפון ושליחת הודעות SMS לא מוצפנות. הם המליצו לעבור לשימוש באפליקציות תקשורת הכוללות מנגנוני הצפנה מקצה לקצה (E2EE), כגון למשל Signal ו-WhatsApp.

מה קרה שם?

קמפיין הסייבר של קבוצת ההאקרים Salt Typhoon אשר מזוהה כקבוצה הנתמכת על-ידי משרד הביטחון הסיני, התגלה לראשונה במרץ 2024 על ידי חברת מיקרוסופט. החברה זיהתה פעילות חשודה ברשתות של ספקיות תקשורת מובילות בארצות הברית, דוגמת Verizon, AT&T ו-Lumen Technologies. בהמשך דווח שההאקרים חדרו למערכות ההאזנה ואיסוף המידע (Lawful interception – איסוף מידע חוקי על אזרחי המדינה) של משרד המשפטים האמריקאי. שם הם קיבלו גישה לרשימות טלפונים ולתכנים רגישים. החדירה בוצעה כנראה בתחילת 2024. כלומר היא נמשכה זמן רב לפני שהתגלתה. הדבר מדגיש את התחכום של המתקפה ואת הקושי בזיהוי מוקדם.

שיטת החדירה הראשונית

ההאקרים הסינים השתמשו בטקטיקות מתקדמות כמו ניצול פרצות בתוכנה ובחומרה של נתבים ושרתי רשת. לפי הדיווחים, נעשה שימוש בניצול חולשות של מערכות Cisco לשם השגת גישה ראשונית, ולאחר מכן בוצעו פעולות של גניבת זהויות ושימוש בכלי תוכנה לגיטימיים לשליטה ועדכון מרחוק (Living off the land) להעמקת החדירה. סגנית היועצת לביטחון לאומי לסייבר וטכנולוגיה מתפתחת, אן נויברגר, הדגישה את חומרת הפריצה במהלך תדריכים לעיתונות שנתנה בימים אחרונים. היא אישרה כי המתקפה פגעה בשמונה חברות טלקום אמריקאיות, תוך ניצול ארבע פגיעויות Zero-Day שלא היו ידועות בעבר.

נויברגר הצהירה כי ככל הנראה התוקפים ניצלו נקודות תורפה במערכות של חברות פרטיות במשך שנה עד שנתיים. היא הדגישה כי היקף המתקפה המלא עדיין בחקירה וכי עדיין קיים סיכון לניצול פרצות שלא נתגלו. ייתכן מאוד, שהתוקפים ניצלו פגיעויות מובנות שקיימות ברשתות התקשורת של ארה"ב – כאלו שנועדו לאפשר גישה לצורכי מעקב ממשלתי. חולשות אלו היוו לכאורה נקודת תורפה מרכזית שאותה ניצלו התוקפים. אם זה אכן המצב ייתכן שלא כל המתקפות נחשפו ושיעבור עוד זמן רב עד שיוודעו המימדים האמיתיים של המתקפה. 

קורבנות ונזקים

  1. תעשיית הטלקום: הנזק היה רחב היקף, בעיקר אצל ספקיות תקשורת גדולות כמו Verizon ו-AT&T, המספקות את רוב תשתית התקשורת בארצות הברית. הקבוצה הצליחה לגשת למידע רגיש על מאות מיליוני משתמשים פרטיים ומוסדיים.
  2. מערכות ממשלתיות: הקמפיין פגע ברשומות מעקב של סוכנויות אמריקאיות, והדבר עשוי לפגוע ביכולתן לעקוב אחר חשודים בפעילות פלילית או ריגול.
  3. מטרות פוליטיות: ההתקפה כוונה גם למכשירים של אישים פוליטיים, כולל אנשי צוות ובכירים בקמפיין הבחירות של המועמדים לנשיאות האריס וטראמפ.
  4. מערכות קריטיות נוספות: ההאקרים הצליחו לחדור לארגונים שונים באסיה ובארצות הברית, דבר שהעלה חשש שהחדירה רחבה יותר ויכולה להשפיע על תשתיות קריטיות כמו חשמל ומים.

תגובת הממשל האמריקאי

עם היוודע דבר הפריצה החלה חקירה נרחבת של ה-FBI, סוכנות הסייבר CISA וה-NSA. ממשלת ארה"ב הקימה קבוצת תיאום מאוחדת כדי לטפל בחדירות המסוכנת של תשתית התקשורת במדינה. הקבוצה נפגשת מספר פעמים בשבוע, עובדת עם מנכ"לי חברות הטלקום ומומחי אבטחת סייבר, כדי ליישם אמצעי אבטחה חזקים יותר בכל המגזר. בנוסף, הסוכנויות הפדרליות פרסמו הנחיות אבטחה מעודכנות כדי לעזור לספקי טלקום להקשיח את ההגנה שלהם מפני התקפות דומות בעתיד.

ה-FCC (ועדת התקשורת הפדרלית, שהיא הרגולטור של שוק התקשורת בארה"ב) החל לעבוד על הנחיות להפחתת הנזק ושיפור ההגנה. יו"ר ה-FCC, ג'סיקה רוזנוורצל, הציעה כללים חדשים שיחייבו חברות טלקום לקבל אישור מחודש, מדי שנה, של תוכניות ההתגוננות בפני תקיפות סייבר. הסוכנות שואפת להבטיח שפגיעויות-רשת המנוצלות על ידי האקרים זרים יטופלו, מה שמחייב ספקים לעמוד בתקני אבטחה ספציפיים כדי להגן מפני גישה לא מורשית.

במקביל, ומתוך הבנה כי המערכות עדיין נמצאות בסיכון גבוה לחדירה נוספת (או נמשכת), ה-FBI ו-CISA המליצו לציבור להימנע משיחות טלפון ושליחת הודעות SMS לא מוצפנות. הן ממליצות לעבור לשימוש באפליקציות תקשורת הכוללת הצפנה מקצה לקצה (E2EE) כגון Signal ו-WhatsApp, מכיוון שהן לא חשופות לחולשות האבטחה של ספקי התקשורת הגדולים. 

 בנוסף, CISA וה-FBI קראו למשתמשים ליישם אימות רב-גורמי ולהבטיח שהמכשירים שלהם יקבלו עדכוני מערכת הפעלה בזמן, כדי להתגונן מפני סיכוני אבטחת סייבר נוספים וכאלו שאינם מוכרים עדיין. 

השלכות על הביטחון הלאומי של ארצות הברית 

סנאטורים אמריקאים שתודרכו בנושא הביעו דאגה רבה וקראו לפעולה בעקבות גילוי קמפיין הריגול הסיני. הסנאטור מארק וורנר תיאר זאת כ"פריצת הטלקום הגרועה ביותר בהיסטוריה של האומה שלנו". הסנאטור הדמוקרטי רון ווידן החל לנסח חקיקה לשיפור אבטחת הטלקום, והסנאטור אריק שמיט דחק בפנטגון לאכוף אמצעי אבטחת סייבר חזקים יותר עבור הספקים שלו עצמו. ישנם גם קולות הקוראים לתגובה משמעותית יותר כנגד סין עצמה.

הסוף למעקב?

המלצה של הרשויות לעבור להשתמש באמצעי תקשורת מוצפנים מקצה לקצה (שאינם מתבצעים על גבי תשתית הטלקום המסורתית) שומטת את השטיח מתחת לכוונת המחוקק של CALEA, שנתן לרשויות בארצות הברית יכולת בלתי מוגבלת לצוטט (או ליירט תשדורות מכל סוג, באישור צו בית משפט כמובן) לאזרחיה. חוק CALEA (ראשי תיבות של Communications Assistance for Law Enforcement Act) הוא חוק אמריקאי שנחקק בשנת 1994. מטרתו העיקרית הייתה להבטיח שספקי תקשורת יוכלו לספק גישה למידע לרשויות אכיפת החוק לצורך האזנות חוקיות. החוק נוצר בתקופה שבה טכנולוגיות דיגיטליות הפכו לדומיננטיות, והיה צורך לעדכן את היכולת של רשויות החוק לבצע ציתותים גם במערכות החדשות הללו.

החוק מחייב ספקי תקשורת (כמו טלפון, אינטרנט, ושירותי מסרים) להטמיע במערכות שלהם מנגנונים שיאפשרו לרשויות לבצע ציתותים, בתנאי שיש צו בית משפט המורה על כך. אם אכן האזרחים ינהגו על-פי ההמלצה החדשה, המעקב אחריהם יהפוך קשה יותר. ייתכן שבאופן פרדוקסלי, דווקא אחת מפרצות האבטחה החמורות בהיסטוריה, כזו שהביאה לגניבת מידע במימדים היסטורים ולפגיעה בפרטיות של מיליונים – תביא לשיפור בפרטיות של אזרחי ארה"ב (או לפחות תקשה על השלטונות לאסוף מידע עליהם).

לוי משאיות שטראוס רכשה את בליץ

חברת בליץ טכנולוגיות (Blitz) מתל אביב, המפתחת ומייצרת קטנועים חשמליים לשימוש אורבני, נמכרה לחברת לוי משאיות שטראוס מפתח תקווה. לוי משאיות הוקמה בשנת 1993 ועוסקת מאז בבניית ארגזים ומרכבים למשאיות הובלה ותובלה, בטכנולוגיית אלומיום קלת משקל שהובאה מארה"ב. במסגרת העיסקה, שילמה לוי משאיות כ-3.5 מיליון שקל תמורת כ-61.7% ממניות החברה. מניות נוספות יועברו לטובת לוי משאיות בזכות הלוואה המירה למניות בגובה של 500,000 שקל שהיא העניקה לבליץ בספטמבר השנה. בסיום המהלך, חלקה בבעלות על בליץ לא תהיה גבוהה מ-74.5% מהמניות בדילול מלא.

חברת בליץ הוקמה בשנת 2012 על-ידי סמנכ"ל הפיתוח העסקי והמכירות רפאל מוזינסקי. החברה מתמקדת בתחום האופנועים החשמליים לציי רכב ושירות, שיש בהם את העוצמה הדרושה לנסיעה גם בכבישים ראשיים דוגמת נתיבי איילון. היא פיתחה מספר דגמים המגיעים עד להספק של 6000W, שהוא שווה ערך למנוע שריפה פנימית בנפח 250cc, המעניק להם טווח נסיעה של עד 100 ק"מ במהירות של עד 120 קמ"ש. הפתרון כולל סוללה קלה הניתנת להחלפה מיידית וגם טכנולוגיית טעינה, אשר ביחד מאפשרים שימוש שוטף באופנועים שאינו מוגבל בטווח.

החברה נקלעה לקשיים עקב הוצאות גבוהות ומכירות נמוכות מהצפוי, ובמחצית הראשונה 2024 הסתכמו מכירותיה בכ-3.5 מיליון שקל בלבד והחברה דיווחה על הפסד נקי של כ-4 מיליון שקל. צבר ההזמנות שלה הסתכם בסוף הרבעון השני בכ-8.5 מיליון שקל. בינואר 2024 החברה ביצעה שינויי גברי בהנהלה: המייסד רוזינסקי פרש מתפקידו הקודם כמנכ"ל החברה, ובמקומו מונה לתפקיד איתן ורון, ששימש יועץ עסקי לחברה. אחת ממטרות השינוי היתה לגייס הון עבור החברה.

בליץ נסחרת בבורסה של תל אביב. בעקבות ההודעה על השלמת העסקה, זינקה מנייתה בבורסה בכ-19% וכעת היא נסחרת לפי שווי חברה של כ-19.84 מיליון שקל. בנובמבר 2024 קיבלה בליץ קו אשראי בנקאי בהיקף של כ-550,000 שקל בערבות אישית של אבינועם לוי, בעל השליטה בחברת לוי משאיות שטראוס.

רשות החדשנות שואפת "לייבא" מאות מומחי AI

בתמונה למעלה: זיו קציר, מנהל התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית. צילום: חנה טייב

רשות החדשנות הודיעה היום (א') על הקצבת 7 מיליון שקל למימון שלוש תכניות שונות המיועדות לשלב מומחי בינה מלאכותית מחו"ל בתעשיית ההייטק הישראלית, בדגש על חברות הזנק. התוכניות מיועדות למשוך ישראלים חוזרים ויהודים זכאי חוק השבות. ברשות הציבה יעד של הבאת 200 מומחי AI בעלי תארים מחקריים וניסיון מעשי, במהלך 3 שנים. הפעילות הזאת תתבצע באמצעות שלוש קבוצות: חברת נישה הייטק גיוס והשמה בשיתוף עם חברת TCS של טאטא העולמית, עמותת "גבהים" בשיתוף עם הסוכנות היהודית, וארגון Science Abroad בשיתוף עם "נפש בנפש", סוכנות הגיוס Vanday וחברת אוקיינוס רילוקיישן.

שלוש הקבוצות יפעילו תכניות לאיתור בעולם של מומחי AI בעלי תארים מתקדמים ובעלי ניסיון תעסוקתי. מפעילי התכניות יהיו גם אחראים על איתור משרות רלוונטיות בחברות ישראליות שהן בלתי מאוישות, השמת המומחים וסיוע להתאקלמותם בארץ. התכנית מיועדת הן לישראלים חוזרים/זכאי חוק השבות והן למומחים זרים, אשר גם יהיו זכאים לקבל עם הגעתם לישראל ויזת "מומחה זר" לתקופה קצובה. תהליך ההכשרה של מומחי בינה מלאכותית אורך כ-10 שנים וכולל השלמת תואר שני לפחות ומספר שנים של ניסיון מעשי בתעשייה. הביקוש הגובר לבינה מלאכותית בתעשיות רבות מייצר מחסור עולמי במומחים. 

צורך מיידי בהגדלת ההון האנושי בתחום ה-AI

מנהל התכנית הלאומית לבינה מלאכותית, זיו קציר, אמר Aמשקלן של טכנולוגיות הבינה המלאכותית ביצירת "שיבוש טכנולוגי" הוא מרחיק לכת. "בתחום הזה יש חשיבות יתרה ללימודים מתקדמים ולניסיון מעשי (Hands On) של מספר שנים. אנחנו סבורים שהתכנית תביא בשנים הקרובות לישראל מאות מומחים בתחום, אשר יהוו את הבסיס להצלחתן של מאות חברות הזנק חדשות".

הרשות מעריכה שישראל נמצאת בחזית העולמית ביישום "בינה מלאכותית ורטיקלית", כלומר פיתוח מוצרים מבוססי AI לענפי תעשייה רבים ושונים. פועלות בה כ-2,200 חברות המבססות את ליבת המוצר שלהן על בינה מלאכותית, ויש בה ריכוז מומחים גבוה. אולם שמירה על היתרון הזה תלוי ביכולתה להמשיך ולמשוך הון אנושי מעולה ולשלבו בחברות הזנק. על-פי הערכות שונות, כ-300-400 בוגרי תארים מתקדמים משלימים את לימודיהם בישראל מידי שנה ומצטרפים לתעשיית ההייטק בתפקידי מחקר בבינה מלאכותית. אולם הביקוש למומחים האלו גבוה בהרבה וצפוי לגדול בשנים הקרובות. 

לצד המאמצים להגדלת מספר בוגרי התארים המחקריים, ובשל הצורך המיידי בהגדלת מספר המומחים כבר בטווח הזמן הקצר, הוחלט ברשות החדשנות ובתוכנית הלאומית לבינה מלאכותית להפעיל קול קורא ייחודי, שמטרתו להביא לישראל מומחי בינה מלאכותית מחו"ל. זוכי הקול הקורא נדרשו להראות יכולת גיוס כישרונות במדינות המקור, חיבור עמוק והיכרות עם תעשיית ההייטק המקומית בדגש על חברות ההזנק, וביסוס תהליכים התומכים בקליטה וליווי של המומחים בישראל.

חנן ברנד, סמנכ"ל וראש חטיבת הזנק ברשות החדשנות, הסביר שמטרת התוכנית להגדיל את היצע ההון האנושי האיכותי להייטק ישראלי לאור התחרות הגלובלית המתגברת. "להרחבת היצע מומחי ה-AI בישראל חשיבות קריטית לשימור מעמדה המוביל של ישראל בתחום. היקף בוגרי האקדמיה המקומית אינו מספיק לצרכי ההייטק והיקף המחסור מאמיר מידי שנה. הגופים שנבחרו הציגו תכניות מקוריות ומגוונות לפתרון הבעיה ומהוות פיילוט חשוב. הצלחתו עשויה להביא ליוזמות נוספות מסוג זה גם בתחום הבינה המלאכותית וגם בתחומים אחרים".

משהב"ט הזמין 5 ספינות סער ב-2.8 מיליארד שקל

בתמונה למעלה: הדמיית ספינת הלחימה "רשף". מקור: חברת מספנות ישראל

נחתמה עסקת הענק להחלפת צי ספינות סער המיושנות של חיל הים בספינות חדשות מדגם רשף (Reshef), אשר ייוצרו עלידי מספנות ישראל. מדובר באחת מעסקאות ההתעצמות הגדולות ביותר בשנים האחרונות, המסמנת את חזרתה של מספנות ישראל לייצור ספינות לחימה. משרד הביטחון הזמין 5 ספינות ושירותים נלווים, אשר יסופקו לאורך תקופה של 6 שנים. הספינה הראשונה תימסר לחיל הים בעוד 42 חודשים. החברה דיווחה לבורסה שההסכם כולל אופציה להזמנה של 5 ספינות זהות נוספות.

העסקה אושרה עלידי ועדת השרים להצטיידות והוועדה המשותפת לתקציב הביטחון בכנסת. "רשף" תהיה ספינת הסער הרבמשימתית החדשה והמתקדמת ביותר של חיל הים, ותהיה מצויידת בטכנולוגיות ישראליות מתקדמות שיבטיחו עליונות ימית. ספינות הרשף יחליפו את צי ספינות "נירית" (סער 4.5) הוותיקות, שייצאו משירות לאחר ארבעה עשורים. העיסקה מביאה את מספנות ישראל אל שוק הייצוא הצבאי, שכן היא כוללת אישור למכירת ספינות ללקוחות זרים שיש בהן ידע שפותח עלידי משרד הביטחון, תמורת תמלוגים ממכירות אלה שיועברו למדינה.

מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף במיל. אייל זמיר, אמר שלהערכתו "מדינות נוספות יילכו בעקבות זרוע הים, ויבקשו להצטייד בספינות לחימה ישראליות". ספינות רשף הן ספינות בגודל של מיניקורבטה באורך של 80 מטר וברוחב של 11 מטר, המונעת באמצעות הנעה היברידית הכוללת מנוע חשמלי ומנוע דלק/גז. הן מבוססות על פלטפורמת S-80 של מספנות ישראל שפותחה בשנים האחרונות ושוקלות כ-1,000 טון. הן יהיו מצויידות במערכת טילי ברק 8 ובמערכת כיפת מגן.

טכנולוגיות ישראליות חדשניות

מערכת ברק 8 מתוצרת התעשייה האווירית היא מערכת הגנה אקטיבית אווירית רבמשימתית המספקת הגנה בפני איומים כמו מטוסים, מסוקים, כטב"ם, טילים נגד ספינות, טילי שיוט ועוד. המערכת מבוססת על הטיל ברק, הנחשב לטיל הנ"מ הראשון בעולם המשוגר אנכית ואז מתכוונן לעבר האיוםלמערכת יש גם גרסה ימית שפותחה בשיתוף פעולה עם חיל הים, מפא"ת, התעשייה האווירית וחברת רפאל. היא מספקת הגנה מפני איומים בטווחים של 70/150 ק"מ. ההזנקה האנכית מאפשרת לטיל להתמודד עם איומים המגיעים מכל הכיוונים, בלא צורך לסובב את מתקן השיגור

"כיפת מגן" היא גרסה ימית של מערכת "כיפת ברזל" שפותחה עלידי רפאל וכוללת מכ"ם של אלתא ומערכת שו"ב של חברת mPrest. המערכת השלימה רק לפני שנתיים את ניסויי ההפעלה המבצעית. בפרסומים זרים נמסר שהספינות החדשות גם יהיו מותאמות להתקנה עתידית של מערכת ההגנה האווירית "מגן אור" (Iron Beam). המערכת מיירטת רקטות, פצמ"רים וכלי טיס בלתי מאוישים באמצעות קרן לייזר. אחד מהיתרונות הבולטים של המערכת הוא בעלות הנמוכה של כל יירוט: בתעשייה העריכו בעבר שמדובר בעלות של כ-4 שקלים לכל יירוט

מערכת מגן אור מבוססת על לייזר מצב מוצק בהספק של 100kW, אשר הינו זול יותר לשימוש ופחות מסוכן לסביבה מלייזר כימי. טכנולוגיית לייזר החשמלי הישראלית פותחה בעשור האחרון במסגרת מחקר טכנולוגי שבוצע בשיתוף רפאל, אלביט וחוקרים מהאקדמיה בארץ, ונחשבת לפריצת דרך טכנולוגית בתחום הלייזר הרבעוצמה. המערכת מיועדת לספק הגנה בטווחים קצרים, של עד 10 ק"מ. היא מערכת מתבייתת על האיום באמצעות חיישן תרמי ויורה קרן לייזר אשר משמידה אותו

לתאת יש הסכמים עם כל חברות השילוח האווירי בארה"ב וקנדה

[בתמונה: בואינג 757. מקור: ויקי]

חברת תאת (TAT Technologies) דיווחה על חוזה משמעותי נוסף בעולם התעופה, עם חברת שילוח אווירים מצפון אמריקה. מדובר בחוזה ל-5 שנים, שבמסגרתו תספק תאת שירותי תחזוקה למנועי-העזר (APU) המצויים בצי מטוסי בואינג 757 ו-767 של אותה חברה. זהו חוזה ל-5 שנים ושוויו נאמד ב-17 מיליון דולר לאורך תקופת החוזה.

לדברי תאת, עם צירופה של הלקוחה החדשה, החברה יכולה להצהיר כי יש לה הסכמי תחזוקה עם כל חברות השילוח האווירי המובילות בצפון אמריקה, כלומר ארצות הברית וקנדה. מנייתה של חברת תאת, הנסחרת במקביל בתל-אביב ובנסד"ק, עלתה מאז תחילת השנה ב–147% לשווי שוק של 285 מיליון שקל.

מנועי העזר הללו הם מנועי סילון קטנים אשר לא משמשים להנעת המטוס, אלא לאספקת אנרגיה למערכות הפנימיות שלו. ב-2020 וב-2021 חתמה תאת על מספר חוזים אסטרטגיים עם Honeywell שבמסגרתו היא תספק שירות MRO למשך 10 שנים עבור יחידות הנעת-עזר של הדגמים המובילים של יצרניות המטוסים בואינג ואיירבאס, ובכלל זה B777, B737 ו-B767/757 של בואינג ו-A320 של אירבאס.

חברת תאת מייצרת ומספקת שירותי תחזוקה ושיפוץ של מערכות בקרת חום במטוסים אזרחיים וצבאיים, יחידות הנעה תעופתיות, וייצור חלקים של מנועי סילון. הכנסות תאת ברבעון השני של 2024 עמדו על 36.5 מיליון דולר, גידול של 36.2% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2023.

מובילאיי מכניסה את אינוויז לעולם הרובו-טקסי

בתמונה למעלה: רכב מבחן של מובילאיי הבודק את ביצועי מערכת Drive

מאת יוחאי שויגר

חברת מובילאיי (Mobileye) הודיעה כי תשלב באופן מובנה את חיישני ה-LiDAR של חברת אינוויז (Innoviz) במערכת הנהיגה ללא-נהג (driverless) של החברה, Mobileye Drive. האינטגרציה הזו למעשה מכניסה את אינוויז לתוך תחום הרובו-טקסי, כאשר כל זכיית תכנון של מובילאיי בתחום תניב תמלוגים גם לאינוויז. המערכת נמצאת כעת בנסיעות מבחן ברחבי העולם, ותחילת הייצור ההמוני צפויה ב-2026.

בין שתי החברות יש שיתוף פעולה מתמשך. כבר כיום חיישני ה-LiDAR של אינוויז מוטמעים במערכת הנהיגה האוטונומית רמה 4 של מובילאי, Chaufeur, שמוטמעת בגרסה אוטונומית של מיני-בוס חשמלי של פולקסוואגן ID Buzz, שאמורה להתחיל לפעול ב-2026. על רקע שיתוף הפעולה, מובילאיי החליטה באחרונה לסגור את חטיבת ה-LiDAR הפנימית שלה, מתוך רצון לחסוך בהוצאות תפעוליות ומתוך הבנה כי שיתוף הפעולה עם אינוויז עונה על צרכיה. בין השאר, היא הסבירה שההחלטה נובעת מירידה גדולה מהצפוי במחירי החיישנים של אינוויז.

יתירות מלאה

מערכת הנהיגה ללא-נהג של מובילאיי, Drive, מתבססת על תוכנת המיפוי של מובילאיי, REM, ועל מערך חיישנים המשלב מצלמות, מכ"מים ו-LiDAR, וארבע מערכות-על-שבב EyeQ6. מדובר למעשה בערכת נהיגה שמאפשרת ליצרניות רכב ומפעילות של צי רכב להסב דגמי מכוניות למכוניות אוטונומיות, בין אם כמוניות אוטונומיות, שירותי היסעים ציבוריים או לצוך שליחויות. המערכת יודעת להתאים את עצמה לסביבת הנהיגה במקומות שונים בעולם.

לדברי מובילאיי, מערכת הנהיגה האוטונומית שלה מורכבת למעשה משתי מערכות נהיגה אוטונומיות נפרדות שמגבות זו את זו: מערכת נהיגה אוטונומית המבוססת על מצלמות בלבד, ומערכת נהיגה אוטונומית המבוססת על מכ"ם ו-LiDAR בלבד. שתי המערכות בונות וממדלות באופן עצמאי ומלא את הסביבה, באמצעות אלגוריתמים ייעודיים. מערכת המצלמות משמשת כמערכת הנהיגה הראשית, ואילו מערכת המכ"ם וה-LiDAR משמשת כדי להעצים את רמת הבטיחות, לצמצם את תכיפות הכשלים ולהוות גיבוי למערכת הראשית.

מובילאיי מציגה כאן קונספט ייחודי של שתי מערכות נהיגה מלאות המספקות "יתירות אמיתית" (True Redundency), בנבדל מהגישה המקובלת של "היתוך חיישנים" (Sensors Fusion), שבה המערכת יוצרת תמונת עולם אחת מתוך נתונים המתקבלים מהחיישנים השונים. לדברי מובילאי, במערכת נהיגה המבוססת על היתוך חיישנים כל עדכון תוכנה מחייב אימות באמצעות מידע המופק על-ידי מאות מיליוני שעות נהיגה, ואילו בגישת "יתירות מלאה" כל עדכון מחייב נתונים של עשרות אלפי שעות בלבד.

לדברי מנכ"ל מובילאיי, אמנון שעשוע, ליתירות אמיתית יש יתרון מרכזי נוסף: "במקרה של כשל באחת המערכות העצמאיות, הרכב יכול להמשיך ולפעול באמצעות המערכת השנייה, בעוד שרכב המסתמך על היתוך חיישנים, ייאלץ  במקרה כזה לעצור".

למטה: סרטון לא ערוך המלווה נסיעה של מכונית אוטונומית עם מערכת Drive בנורבגיה.

Webiz מקימה נציגות חדשה באזרבייג'אן

[בתמונה: צוות Webit. יח"צ]

חברת Webiz ממשיכה להתרחב ומקימה בימים אלו נציגות חדשה באזרבייג'אן. הנציגות החדשה נפתחת על רקע התעוררות בשוק הייטק האזרי ולקראת כניסה של חברות טכנולוגיה ישראליות לשוק המקומי. Webiz תגייס עבור החברות הנכנסות לשוק מפתחים ועובדים מקומיים ותלווה את כניסתם לפעילות. הנציגות החדשה באזרבייג'אן מצטרפת לסניפים ונציגויות של Webiz בגיאורגיה, ארמניה, סרי לנקה ופולין. 

Webiz פיתחה פלטפורמה טכנולוגית ייחודית המבצעת תהליך התאמה (Matching) מתקדם ומבוסס AI בין מפתחים מקצועיים ומנוסים מהמדינות בהן היא פועלת לבין צרכים של חברות, ובכך מאפשרת להם לקצר את תהליכי הגיוס ולהוזיל באופן ניכר את עלויות ההעסקה. החברה מעסיקה כיום מאות עובדים עבור חברות מובילות ובהן Playtika, eToro, 888, Fundbox ואחרות.

פלטפורמת הגיוס של Webiz מאפשרת לחברה המגייסת להעלות את דרישות התפקיד ולקבל תוך דקות בודדות את המועמדים העונים על הקריטריונים הרלוונטיים, מתוך אלפי עובדים הרשומים במאגר. לכל מועמד גם מצורף סרטון וידאו בו הוא מציג את עצמו ומאפשר לקבל התרשמות ראשונית של המעסיק גם מבחינה אישיותית. שיטת פעילות זו מקצרת ימים ושבועות ארוכים מתהליך הגיוס, שכן לא נדרש סינון מאסיבי של קורות חיים וניתן לדייק את תהליך המיון לקריטריון ספציפי של החברה באופן אוטומטי ומיידי.
המגייסים בחברה יכולים לתאם ראיון תוך זמן קצר מאוד, וכך לייעלאת תהליך הגיוס עוד יותר. מעבר לכך, הפלטפורמה לומדת את ההעדפות הספציפיות של כל חברה וחברה ומאפשרת לה התאמה מדויקת עוד יותר לצרכיה. 

אייל בר עוז, מייסד שותף ומנכ"ל Webiz: "עולמות הגיוס וה-HR עוברים כיום מהפכה טכנולוגית המאפשרת להפוך את תהליכי הגיוס למהירים, פשוטים וזולים בהרבה, מבלי להתפשר על רמה מקצועית. כתוצאה מכך אנחנו מאפשרים לחברות לגייס בצורה יעילה ובהתאם לצרכים שלהן, לצמוח וליהנות מגמישות מירבית. הכניסה לשוק האזרי היא בשורה יוצאת דופן שיכולה להניע צמיחה עבור חברות טכנולוגיה ישראליות. המלחמה שהביאה עימה אתגרים לשוק ההייטק הישראלי, רק חידדה עוד יותר את הצורך של חברות ההייטק לפזר סיכונים ולא להשאיר את העובדים רק בישראל ו- Webiz יודעת לסייע בכך ולתת את המענה הכולל. מעבר לכך, תוכנית השותפים הייחודית שלנו מאפשרת לגוון את מקורות הגיוס ולהרחיב אותם, בהתבסס על סינון מקדים והתאמה מדויקת לצרכים תוך דקות ספורות".  

השבבים האמריקאים מתדלקים את מכונת המלחמה הרוסית

בתמונה: טיל בליסטי "איסקנדר" רוסי. גם בו נמצאו רכיבים אמריקאיים. מקור: ויקי

חרף הסנקציות שהטיל הממשל האמריקאי ומדינות נוספות מיד עם פלישת רוסיה לאוקראינה, פעם אחר פעם מתגלים רכיבים אלקטרוניים של חברות אמריקאיות באמצעי לחימה ומערכות צבאיות של הצבא הרוסי. ארבע החברות שמוצריהן התגלו בהיקף הנרחב ביותר הן אינטל, TI, אנלוג דיווייסז ו-AMD, לצד רכיבים של מיקרוצ'יפ וסופרמיקרו. התסכול של הממשל מן התופעה הוא רב, מאחר שלרכיבים הללו אין חלופות של חברות טכנולוגיה שממשיכות לסחור עם רוסיה, כדוגמת סין.

מסמכים שהגיעו לידי סוכנות הידיעות בלומברג חושפים כיצד מפיצים רוסיים מצליחים לרכוש רכיבים מחברות אמריקאיות ולהסוות באמצעות טקטיקות שונות את העובדה כי היעד הסופי של הסחורה הוא רוסיה. הרכיבים הללו נמצאו ברחפנים, פצצות מונחות, ציוד תקשורת ואפילו בטילים בליסטיים של הצבא הרוסי.

התחקיר בבלומברג התחקה אחר המסלול שבו עושים את דרכם רכיבים של TI עד לצבא הרוסי. לפי התחקיר, מפיצים רוסיים, שמשווקים מוצרים למגזר האזרחי כביכול, מטמיעים באתרים שלהם נתונים מהחנות המקוונת של TI, מה שמאפשר לכל לקוח לראות מידע על מוצרים, מחירים וזמינות במלאי ולבצע הזמנה באופן מקוון ופשוט למדי. אחד מהמפיצים ניהל כך בין החודשים ינואר-אוגוסט השנה כ-4,000 הזמנות עבור מאות אלפי רכיבי TI בהיקף כולל של כ-6 מיליון דולר. לפי המסמכים שבידי בלומברג, מתוך כלל ההזמנות שלו, מוצרים בהיקף של 4 מיליון דולר הגיעו בסופו של דבר לידי הצבא הרוסי.

המכירות לאוזבקיסטן זינקו פי 1,000

התחקיר שופך אור על בעיה ידועה שמטרידה את הממשל האמריקאי. בחודש פברואר 2024 נערך בתת-ועדה ייעודית ייעודית של הסנאט לחקירת הנושא הזה, שימוע בהשתתפות ארבע חברות שבבים אמריקאיות: אינטל, AMD, אנלוג ו-TI. הן הוזמנו לשימו מכיוון שלטענת הממשל האמריקאי מוצריהן מתגלים באופן חוזר ונשנה באמצעי לחימה של צבא רוסיה. לפי הערכת הממשל, כפי שהופיעה במזכר שקדם לשימוע, הרכיבים של החברות האלו מגיעות לרוסיה דרך מדינות כמו ארמניה, קזחסטאן, טורקיה, גיאורגיה ופינלנד, שהסנקציות האמריקאיות אינן חלות עליהן.

במזכר ההכנה של תת-הוועדה מופיעים נתונים ראשוניים על הבעייה: מספר הרכיבים שנמכרו על-ידי ארבע החברות האלו לאוזבקיסטאן, זינק פי 1,000 בין השנים 2021 ו-2022. המכירות לקזחסטן זינקו ב-99,000% והסתכמו ב-2022 בכ-1.92 מיליון רכיבים, בהשוואה ל-1,936 רכיבים ב-2021. המכירות לגיאורגיה זינקו ב-3,370% להיקף של כ-13,000 רכיבים ב-2022, והמכירות לארמניה זינקו ב-2,709%, להיקף של 372,414 רכיבים. 

שימוע נוסף נערך לחברות האלו בספטמבר, בכותרת: "חברות טכנולוגיה אמריקאיות מתדלקות את מכונת המלחמה הרוסית". בפתיחת השימוע נשא יו"ר הוועדה הבודקת, ריצ'רד בלומנטל, דברים ותיאר את ביקוריו באוקראינה: "פעם אחר פעם שמעתי מפי הנשיא זלנסקי, מפקדים וחיילים ואפילו אזרחים, בקשות להפסיק את הזרימה של טכנולוגיות האמריקאיות המשמשות את הרוסים כדי לפגוע ולהרוג אוקראינים. ראיתי במו עיני את תכולת אמצעי הלחימה הרוסיים שנלקחו משדה הקרב. ממצאי הוועדה מצביעים כי החברות הללו, שלכולן יש את המשאבים, הידע, ההון הדרושים להתמודד עם התופעה – פשוט לא עושות מספיק".

סין החליטה לחקור מחדש את עסקת מלאנוקס-אנבידיה

במה שנראה כצעד נוסף במלחמת השבבים המסלימה שבין סין וארצות הברית, פירסמה רשות התחרותיות הסינית הודעה קצרה ובה היא מודיעה על פתיחת חקירה נגד חברת אנבידיה (NVIDIA), בחשד שהיא הפרה את החוקים של סין בנושא מונופולים. לפי ההודעה, עילת החקירה היא העיסקה שבה רכשה חברת אנבידיה את מלאנוקס הישראלית בשנת 2020 תמורת כ-6.9 מיליארד דולר. סין היתה המדינה האחרונה שאישרה את העיסקה, אבל כעת היא משתמשת בה כדי לנגח את אנבידיה. על-פי ההודעה, הרשות החליטה לחקור מחדש את האישור שניתן לפני ארבע שנים לביצוע העיסקה.

החקירה כמובן לא יכולה לבטל את המיזוג בין מלאנוקס ואנבידיה, אולם עשויה לעלות לאנבידיה ביוקר: על-פי החוק בסין, הקנס על מונופולים יכול להגיע לעד 10% מהמכירות השנתיות של החברה הניקנסת. במקרה של אנבידיה מדובר בקנס של כמיליארד דולר, לאור העובדה שמכירותיה בסין בשנת 2023 הסתכמו בכ-10.3 מיליארד דולר. סין כבר הוכיחה שהיא לא מהססת לנצל את הסעיף הזה: בשנת 2015 היא קנסה את קואלקום בסכום של 975 מיליון דולר, שהיה שווה-ערך לכ-8% ממכירותיה בסין בשנת 2013.

מכת-נגד לאיסור הייצוא האמריקאי

למרות שהרשויות בסין לא מוסרות מידע נוסף על החקירה שהוצאה מהנפטלין, העיתון China Daily רמז על קשר ישיר בינה לבין מלחמת הסחר עם ארה"ב, ועל האיסור שארה"ב הטילה על מכירת שבבים מתקדמים לסין. הוא ראיין את פרופ' דנג פנג מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת בייג'ין, אשר הסביר שאנבידיה מסרבת למכור לחברות סיניות סוגים מסויימים של מעבדי GPU ופתרונות תקשורת מהירים שפותחו במלאנוקס, למרות שהתחייבה לא להפלות לרעה את הלקוחות הסיניים.

פנג אמר שהעילה המשפטית מבחינת סין מבוססת על הטענה ש"המהלך שנקרא בארה"ב בשם 'בקרת ייצוא' (export control) אינו סיבה מוצדקת להפרת ההתחייבויות של אנבידיה. ואם היא לא יכולה לעמוד בהתחייבויותיה, עליה לספק לפחות פיצוי כלשהוא או אלטרנטיבה שיאפשרו למזער את ההשפעות השליליות של בקרת הייצוא". לאחר ההודעה הסינית ירדה מניית אנבידיה בכ-3.7% בבורסת נסד"ק, וכעת היא נסחרת לפי שווי חברה של כ-3.4 טריליון דולר.

ראוי לציין שבגלל מעמדה הדומיננטי בשוק (לפי ההערכות בתעשייה, אנבידיה מחזיקה בכ-84% משוק ה-GPU העולמי), היא מתמודדת עם חקירות נוספות של גופי שמירה על התחרותיות. האיחוד האירופי שלח לאחרונה שאלון לחברות בתעשייה כדי לבדוק האם צריך לפתוח נגדה בחקירה על מונופול בתחום מעבדי ה-GPU, ומשרד המסחר בארה"ב החל לבדוק טענות דומות נוספות. אולם החקירות האלה נובעות מסיבות שונות לחלוטין, ואינן קשורות למאבק הבין גושי.

תגובת חברת אנבידיה ל-Techtime: “אנבידיה מובילה בזכות יכולותיה, כפי שמשתקף בביצועים של המוצרים שלנו ובערך שאנו מעניקים ללקוחות. לקוחות יכולים לבחור בכל פתרון שהם מוצאים לנכון. אנו עובדים קשה כדי לספק את המוצרים הטובים ביותר בכל אזור בעולם ומכבדים את ההתחייבויות שלנו בכל מקום שבו אנו פועלים. אנחנו שמחים לענות על כל שאלה שעשויה להיות לרגולטורים לגבי פעילותנו״.

ארה"ב מאיצה את "מבצע הטיהור" של רשתות התקשורת מרכיבים סיניים

הקונגרס האמריקאי צפוי להצביע השבוע, כך לפי דיווח של רויטרס, על הקצאת תוספת תקציב של כ-3 מיליארד דולר לטובת מבצע להסרה מוחלטת של ציוד תקשורת תוצרת סין מרשתות תקשורת אלחוטיות הפרוסות על אדמת ארצות הברית. התקציב המיוחד נכלל בתקציב הביטחון של ארצות הברית לשנת 2025, וזהו צעד נוסף שנוקט הממשל בארצות הברית ונועד לדחוק את יצרניות הטכנולוגיה הסיניות מהשוק האמריקאי ולבודד את מגזר הטכנולוגיה של סין.

מבצע הטיהור, שזכה לכותרת "תלוש והחלף" (rip and replace) מתמקד ברכיבים של חברות ZTE ו-Huawei, והוא נמשך מ-2023. למעשה, מדובר כעת בתוספת תקציב, מאחר שעלות הפרויקט התבררה כגדולה משמעותית מכפי שהעריכו בתחילה ונאמדת ב-4.9 מיליארד דולר, כאשר בתחילה הקצה לכך הקונגרס רק 1.9 מיליארד דולר. האחריות על ביצוע המשימה היא של מפעילות התקשורת עצמן, ובמיוחד המפעילות הקטנות, שלרוב הן אלה שבחרו להשתמש בציוד תוצרת סין מטעמי עלות.

לאחר שהן מבצעות את "הטיהור",  הן זוכות לכיסוי ההוצאות מהתקציב הפדרלי. במקרים רבים הסרת הציוד כרוכה בחפירות ועבודות תשתיות נרחבות ומצריכה כוח אדם מיומן וציוד ייעודי. ועבור מפעילות תקשורת מקומיות, בעיקר באזורים כפריים, המשימה התבררה כמורכבת ויקרה מהצפוי, ולכן ההערכת העלות הראשונית היתה נמוכה מדי. גם במדינות שונות באירופה מתבצעים בשנים האחרונות מבצעי טיהור של ציוד סיני מתשתית התקשורת. 

הסלמה במלחמת הסחר

בהצעת תקציב הביטחון עשוי גם להיכלל איסור לייבא לארצות הברית רחפנים מתוצרת DJI ו-Autel Robotics הסיניות. מלחמת הסחר וניתוק המסחרי הגובר בין שתי המעצמות נמצאים בתהליך הסלמה מכיוונים שונים במקביל: לאחרונה החליט בית המשפט בארצות הברית להורות לחברת ByteDance הסינית, שבבעלותה רשת Tik Tok, למכור את פעילותה של טיק טוק בארצות הברית לחברה אמריקאית. במידה והיא לא תעשה זאת  – פעילותה של הרשת החברתית הפופולרית עשויה להיאסר בארצות הברית.

גם בחזית השבבים חלה הסלמה: בשבוע שעבר הטיל ממשל ביידן שורה של הגבלות מחמירות נוספות על מכירת טכנולוגיה אמריקאית וזרה לחברות סיניות. ההחלטה הזו גררה תגובת-נגד מצד הממשל הסיני, שהודיע על איסור ייצוא לארה"ב של גאליום ושל גרמניום, שהם מינרלים חשובים מאוד בתהליך ייצור שבבים. השבוע נקטה סין בצעד נוסף, והודיעה שרשות התחרות הסינית החלה לחקור את מעמדה המונופוליסטי של אנבידיה בשוק ה-AI הסיני (ראו: סין חוקרת מחדש את עסקת מלאנוקס-אנבידיה).

סיפיה תדגים פתרון מבוסס מכ"ם ו-IR לניטור פנים הרכב

חברת סיפיה (Cipia Vision) מהרצליה, תדגים שילוב של מכ"ם וחיישן IR במערכת לניטור פנים-הרכב. ההדגמה תתבצע במהלך תערוכת CES הקרובה שתתקיים בלאס-וגאס בינואר 2025. הפתרון יודגם ביחד עם שותף טכנולוגי שזהותו עדיין לא נמסרה. הוא מאפשר להתגבר על החסרונות של חיישני IR, לסייע ליצרניות הרכב להתכונן אל רגולציה חדשה אשר צפויה להיכנס לתוקף בעוד כשנה, ולספק ליצרנים יכולת פיתוח יישומי חוויית נסיעה מתקדמים. מערכת הליבה המרכזית של החברה היא תוכנת Driver Sense, אשר עוקבת אחר מצב הנהג (Driver Monitoring System – DMS), ומנתחת את תנוחתו, ריכוזו בנהיגה וכדומה.

המערכת יודעת לעבוד עם כל חיישני ה-IR ועם כל שבבי התמונה (SoC) הקיימים בשוק. תוכנה נוספת בקטגוריה הזו היא Cabin Sense, המנטרת באמצעות חיישן ה-IR את כל סביבת פנים הרכב, ולא רק את הנהג. סמנכ"לית השיווק של חברת סיפיה, ליאת רוסטוק, הסבירה שבתחום הזה מתחילה להתעורר בעיה: "הרגולטור באירופה, המוביל את המגמות בעולם, יחייב יצרניות רכב לצייד את המכוניות במערכות ניטור פנים הרכב החל משנת 2026, ובמיוחד מערכות לניטור ילדים. חיישני IR לא מזהים ילדים המוסתרים מאחורי כסאות הנהג והנוסע שלידו, ולכן יש צורך בטכנולוגיית חישה החודרת את השטחים המתים של החיישן".

מדוע אתם צריכים לטפל בנתוני המכ"ם, במילא הם מגיעים למחשב הרכב שיכול למזג אותם עם נתוני ה-IR שלכם?

רוסטוק: "המחשב של יצרן הרכב רואה אך ורק תוצרים מוגמרים שעברו הרבה עיבודים בדרך, בקצבי ריענון נמוכים. המערכת שאנחנו מדגימים משתמשת באותות הגולמיים המאפשרים לעשות אופטימיזציה בזמן-אמת של עיבוד התמונה ואותות המכ"ם. על-ידי כך מתקבלים במחשב הרכב תוצרים גולמיים טובים יותר, גם מהמכ"ם וגם מהמצלמה".

החברה מסרה שהשילוב בין מכ"ם ו-IR משפר את הביצועים המתקבלי מכל מערכת בנפרד: זיהוי מדויק יותר של מיקום הנוסעים בתא הרכב, תנועתם, יכולות פיתוח יישומים חדשים המשפרים את חוויית הנסיעה ואפילו יכולת לבדוק פרמטרים בריאותיים, כמו קצב דופק הלב. חברת סיפיה נסחרת בבורסה של תל אביב לפי שווי שוק של כ-86.3 מיליון שקל. עד היום היא נבחרה על-ידי 11 יצרניות רכב (Design Wins), בהם 2 חברות מאירופה, לשילוב הפתרון שלה ב-67 דגמי רכב.

במחצית הראשונה של 2024 הסתכמו מכירותיה בכ-2.5 מיליון דולר. ביוני 2024 החברה דיווחה לבורסה על חתימת הסכם שיתוף פעולה עם Harman, שבמסגרתו שתי החברות יפתחו וישווקו מוצר ניטור נהג משותף שעשוי להיות משולב בפלטפורמת Connected Car של הרמן. ההסכם גם כולל השקעה של הרמן בסיפיה בהיקף של 17.9 מיליון שקל בתמורה למניות בחברה. ההשקעה הופכת את הרמן לבעלת מניות מהגדולות בסיפיה.

מפא"ת: ישראל זקוקה למערך לווייני זמן-אמת

בתמונה למעלה: ראש מפאת, ד"ר דניאל גולד. צילום: דרור סיתהכל, לנס הפקות

"ישראל זקוקה לקונסטלציות לוויינים שיאפשרו רציפות מידע ואיסוף מעל כל המזרח התיכון עם גישה מלאה לצה"ל וכל מערכת הביטחון". כך אמר היום (ג') ראש מנהלת החלל במפא"ת במשרד הביטחון, אבי ברגר, במהלך כנס דיפנס-טק (Defense Tech Summit) של המרכז למחקר סייבר באוניברסיטת תל אביב בשיתוף מפא״ת במשרד הביטחון. לדבריו, מלחמת חרבות מתנהלת ב-7 זירות במקביל, כשכמה מהן נמצאות במרחק של כ-2000 ק"מ מישראל. "איראן משתרעת על-פני 1.6 מיליון קילומטרים רבועים, מה שהופך את החלל למימד קריטי בפעילות המבצעית של צה״ל".

ברגר אמר שאחד מלקחי המלחמה הוא שיש צורך לנצל את מימד החלל בצורה אפקטיבית ולאפשר קבלת מידשע בזמן אמת בכל הזירות. "לוויין עובר מאיראן לישראל בתוך דקות בודדות ומעביר את המידע למערכי הש״וב שלנו קרוב לזמן אמת. האתגרים החדשים שיש לנו כעת חייבים לקבל מענה". הוא רמז שהצורך בקבלת מידע בזמן אמת כבר הפך לתוכנית עבודה: "האחריות שלנו במנהלת החלל במפא״ת היא לפתח את יכולות החלל שלנו כך שלצה"ל תהיה נגישות מלאה, זמינה ורציפה לכל שבע הזירות״.

ערב הכנס דיווח משרד הביטחון מדווח על גידול משמעותי בהתקשרויות עם 86 חברות קטנות וחברות סטארט-אפ ישראליות: היקף ההזמנות מהן הוכפל פי חמישה  בין אוקטובר 2023 וספטמבר 2024, והגיע להיקף של כ-601 מיליון שקל. אלה מצטרפים לעוד כ-200 חברות סטארט-אפ המפתחות טכנולוגיות ויכולות חדשניות בשיתוף עם מפא״ת. ראש מפא"ת במשרד הביטחון תא״ל (מיל׳) ד"ר דניאל גולד, אמר שבמהלך המלחמה עבדה מפא"ת עם עשרות חברות סטארט-אפ בשטח. "יצרנו מתודולוגיה של לקיחת סטארט-אפ ושילובו בשטח – זה משהו שהעולם עדיין מנסה להתמודד איתו".

לדבריו, "ההגנה האווירית משנה את העולם. חץ 3 הופעל בפעם הראשונה נגד טיל ששוגר מתימן במרחק יותר מ-1,500 ק"מ. אנחנו משפרים את מערכות ההגנה ללא הרף. רק במהלך המלחמה ביצענו עשרות שיפורים במערכות. במלחמה הנוכחית קלע דוד וכיפת ברזל יירטו בהצלחה רקטות, טילים, כטב"מים וטילי שיוט. אנחנו בוחנים כל הזמן כיצד ליירט רחפנים באמצעות רחפנים אחרים, ולהפיל רחפני אויב באמצעות רשתות".

פרופ' איציק בן ישראל, יו"ר הכנס ויו"ר המרכז למחקר סייבר באוניברסיטת ת"א, הזכיר שלטכנולוגיות הביטחון הישרלאיות היה משקל מכריע בהישגי הלחימה: ״איראן משגרת מאות טילים בליסטיים, כטב״מים וטילי שיוט לעברנו? התוצאה בשורה התחתונה – ללא שום נזק ממשי. חמאס פורק ומנהיגיו חוסלו. ארגון החיזבאללה ומאגרי הנשק הגדולים שלו אינם קיימים עוד. ובהמשך ישיר לאלו – סוריה התפרקה ואסד נמלט ממנה. כל זאת בזכות לוחמי צה״ל וטכנולוגיית מערכות ההגנה והלחימה שפותחו בארץ״.

אנפורנה לאבס מפתחת מעבד חדש ל-AWS

חברת אנפורנה לאבס (Annapurna Labs) הישראלית, שנירכשה על-ידי אמזון בשנת 2015, מפתחת את מעבד אימון הרשתות החדש של AWS, בשם Trainium3, אשר ייוצר בתהליך של 3 ננומטר וצפוי לצאת לשוק בסוף 2025. זהו מעבד האימון השלישי של אנפורנה לאבס, והראשון שייוצר בתהליך כל-כך מתקדם. בתחילת החודש החלה AWS לספק את שירות האימון של פלטפורמת Amazon EC2, באמצעות שרתים חדשים המבוססים על מעבדי הדור השני של אנפורנה לאבס, Trainium2.

החברה הכריזה על שני סוגי שרתים חדשים: שרתי Trn2 כוללים 16 מעבדי Trainium2 המחוברים אחד עם השני באמצעות רשת פנימית מהירה ומספקים עוצמת עיבוד של עד 20.8Petaflops. להערכת החברה הם מעניקים יתרון ביצועים/עלות של 30%-40% בהשוואה לשרתי אימון מקבילים המבוססים על מעבדי GPU. ליישומים כבדים יותר, הדרושים אימון רשתות בעלות בגודל של טריליון פרמטרים, החברה מספקת את שרתי Trn2 UltraServers, הכוללים 64 מעבדי Trainium2 בכל שרת.

בימים אלה AWS מקימה אשכול שרתים ביחד עם חברת Anthropic האמריקאית, שבה היא השקיעה כ-4 מיליארד דולר ב-2023, במסגרת פרוייקט Project Rainier. חברת Anthropic מפתחת מודלי LLM גדולים ומספקת אותם לשימוש באמצעות הענן. האשכול החדש, בשם EC2 UltraCluster יתבסס על תשתית שתיבנה באמצעות שימוש בכמה מאות אלפי מעבדי Trainium2. להערכת AWS, זו תהיה תשתית עיבוד ה-AI הגדולה בעולם.

בהזדמנות הזו חשפה AWS פרטים ראשונים על מעבד הדור הבא: Trainium3. זה יהיה השבב הראשון של AWS אשר ייוצר בתהליך של 3 ננומטר, ושרתי UltraServer שיתבססו על Trainium3 יהיו חזקים לפחות פי ארבעה מהשרתים מבוססי Trainium2. השירותים הראשונים שיתבססו על Trainium3 צפויים להיות זמינים בסוף 2025.

מדינה זרה רכשה רחפני תקיפה של SpearUAV ב-20 מיליון דולר

חברת SpearUAV, שפיתחה משפחת רחפני תקיפה ותצפית מיקרו-טקטיים "מתקפלים" המשוגרים מתוך קפסולה, דיווחה היום (ב') על קבלת הזמנה בהיקף של 20 מיליון דולר ממדינה זרה. ההזמנה היא למערכת הדגל של החברה, Viper 300, המשלבת יכולות איסוף, סיור וחימוש לשימוש כוחות רגליים, טנקים ונגמ"שים. SpearUAV צפויה לספק את המערכות כבר במהלך שנת 2025, תוך התבססות על קו הייצור שהקימה בישראל. בחברה מעריכים כי החוזה עם הלקוח יוגדל משמעותית בהמשך. 

משפחת ה-Viper, שלדברי החברה פותח בין היתר כמענה לצרכים מבצעיים שעלו מתוך המערכה באוקראינה וזירות אחרות, הינה משפחה של רחפנים מיקרו-טקטיים חמושים הניתנים לשיגור מיידי מתוך קפסולה חכמה הנישאת על החגור של החייל. מטרת הרחפנים היא לספק מטרייה אווירית לצוותים קטנים כמו צוות או מחלקה. הרחפנים מצויידים ביכולות בינה מלאכותית ומסוגלים לרחף מעל לכוח המתמרן ולתצפת אל מעבר לשדה הראייה של החיילים, גם בסביבות אורבניות צפופות. הם מיועדים לזהות איומים כמו צלפים ומשגרי RPG, ולבצע במידת הצורך ירי מדויק במטרה להשיג מינימום "פגיעה אגבית".

ה-Viper 300 שוקל כ-2.8 ק"ג בלבד ונע במהירות של 27 מטר בשנייה עד למרחק של 5 קילומטר. לדברי החברה, הוא מצויד במוח AI הכולל אלגוריתמים המאפשרים לנתח מספר רב של תרחישים וללמוד מהנעשה בזירה. האלגוריתם פועל לפי עקרונות אתיים של מערכות אוטונומיות קטלניות. ה-Viper 300 יכול לשאת אמל"ח מסוגים שונים ולהתממשק אל פלטפורמות קרביות כמו טנקים ונגמ"שים. דגמי ה-Viper השונים משמשים גם ליישומים בעולמות בקרת הגבולות וביטחון המולדת (HLS).

כשעמק הסיליקון ושדה הקרב מתמזגים

לאחרונה חשפה SpearUAV את מערכת ה-Viper I, מיירט מתקדם המיועד לנטרל איומים אוויריים ותוקפים עיליים. מערכת זו מספקת הגנה מתקדמת לכוחות טקטיים וכלי-רכב קרביים משוריינים (רק"ם) מפני איומי תקיפה עילית, כולל רחפנים, כלי טיס בלתי מאוישים עוינים וחימוש משוטט. ה-Viper I מתאפיין ביכולות תמרון מהירות ומערכת עקיבה מתקדמת מבוססת בינה מלאכותית, ולדברי החברה מעורר כבר עתה עניין רב בשוק הבינלאומי. החברה רואה במוצר זה מנוע צמיחה משמעותי משום שהוא עושה שימוש במערכת שיגור זהה למערכת ה-Viper 300, ובכך מאפשר לצבאות גמישות בהפעלה וחסכון תקציבי ניכר. 

חברת Spear הוקמה בשנת 2017 על-ידי טייס חיל האוויר לשעבר, אלוף משנה במיל. גדי קופרמן, ומנהליה מגיעים מהמחלקות הטכנולוגיות של משרד הביטחון ומהתעשיות הביטחוניות. לדברי יפתח קלינמן, משנה למנכ"ל החברה, SpearUAV מתאפיינת בחיבור שבין עמק הסיליקון הישראלי הפורה והיצירתי לבין הצרכים הביטחוניים הדחופים של ישראל והעולם. "ב-SpearUAV קיים שילוב ייחודי של עובדים שהם גם לוחמים המכירים את השטח וגם מהנדסים ומתכנתים מהטובים בתעשייה. קלינמן הוסיף: "מדובר בשנת שיא בהזמנות של SpearUAV ואנחנו צופים הזמנות משמעותיות נוספות עוד השנה". 

ואלנס: גילי פרידמן תנהל את חטיבת Cross Industry החדשה

בתמונה למעלה: גילי פרידמן. צילום: David Grab / דיוויד גראב

חברת ואלנס (Valens) מינתה את גילי פרידמן לתפקיד סגנית נשיא ומנהלת חטיבת הפעילות החדשה Cross Industry Business Unit. חברת ואלנס מפתחת שבבי תקשורת המאפשרים העברת אודיו-וידיאו ׁׂ(AV) בקצבים מאוד גבוהים על-גבי כבלים פשוטים ופעילה בשני שווקים עיקריים: שוק האודיו-וידיאו ושוק האוטומוטיב. המוצרים של החברה לתעשיית הרכב מותאמים לתקן A-PHY של MIPI, המסדיר את פרוטוקול תעבורת הנתונים בין חיישנים בתוך הרכב, ומושתת על טכנולוגיית HDBaseT של ואלנס.

בחודשים האחרונים החברה זיהתה שוקי צמיחה פוטנציאליים חדשים עבור שבבי AV, דוגמת אוטומציה תעשייתיית, ראיית מכונה ושוק המכשור הרפואי. כדי לטפל בשווקים האלה ביחד עם השווקים המסורתיים, מוזגו כל פתרונות ה-AV ביחידת Cross Industry החדשה. מנכ"ל החברה, גדעון בן-צבי, הסביר שהיחידה הזו תטפל בכל השווקים שאינם שוק הרכב. המנהל הנוכחי של חטיבת הרכב, גדעון קדם (לשעבר מנכ"ל זיילינקס ישראל), יפרוש מהתפקיד ב-1 לינואר 2025. במקומו יתמנה לתפקיד אדר סגל אשר מגיע מתפקיד מנהל המכירות של חברת TriEye במשך שלוש וחצי שנים, ולפני-כן מנהל המכירות של חברת קיידנס ישראל.

גילי מביאה לתפקיד יותר מ-17 שנות נסיון בתעשיית השבבים. היא תגיע מחברת Sony Semiconductor Israel שבה היא משמשת כרגע כמנהלת מכירות עולמית. לפני-כן מילאה את התפקיד הזה בחברת Altair שנמכרה לסוני בשנת 2016. פרידמן הצטרפה לאלטייר לתפקיד מהנדסת תוכנה ובמהרה טיפסה לתפקידי ניהול בכירים. לדבריהנ, שוק היעד של החטיבה החדשה, הכולל AV, מכשור תעשייתי, ראיית מכונה ומיכשור רפואי, מסתכם ביותר ממיליארד דולר בשנה.

יעד עסקי שאפתני

בתחילת נובמבר 2024 העריכה ואלנס שבשנת 2029 יגיע שוק היעד של כל מוצריה להיקף של כ-5.5 מיליארד דולר. החברה הכריזה על יעד עסקי שאפתני לקראת השנה הזו: היקף מכירות כולל של 220-300 מיליון דולר, מתוכם 90-100 מיליון שור בשוק האודיו-וידאו המקצועי, 35-50 מיליון דולר בשוק ראיית המכונה התעשייתי, ומכירות של כ-65-110 מיליון דולר עבור שוק הרכב. היא גם רמזה עלת וכנית מיזוגים ורכישות אשר עשויה להגדיל את מכירותיה בעוד 30-40 מיליון דולר, עד לשנת היעד 2029.

סטרטסיס נבחרה לשותפה הבלעדית של ענקית הספורט המוטורי NASCAR

[מכונית נאסקאר עם חלקים מודפסים בתלת מימד. צילום סטרטסיס]

יצרנית מדפסות התלת-מימד סטרטסיס (Stratasys) הכריזה על שותפות ארוכת טווח עם ענקית הספורט המוטורי נאסקאר (NASCAR), אשר במסגרתה תהפוך סטרטסיס באופן רשמי לשותפה הבלעדית של נאסקאר להדפסה בתלת מימד בחמש השנים הקרובות.

פירוש הדבר כי ענקית המרוצים תשתמש באופן בלעדי בטכנולוגיית ההדפסה בתלת מימד של סטרטסיס לטובת עיצוב וייצור של חלקים תומכי ייצור עבור מכוניות המרוץ שלה.

בין שתי החברות ישנו שיתוף פעולה כבר שנים רבות. הפעם הראשונה שבה מכוניות נאסקאר כללו חלקים סופיים (ולא רק אבות-טיפוס) שהודפסו באמצעות מדפסות סטרטסיס היתה בדגם Next Gen, שעשה את הבכורה שלו בעונת המירוצים של 2022. הדפסה בתלת-מימד היא טכנולוגיה נפוצה בעולם הספורט המוטורי, מאחר שהיא מאפשרת לתכנן חלקים שיהיו אופטימליים מבחינת משקל ואווירודינמיות ולמקסם את הביצועים של המכונית בניסיון להשיג יתרון על פני המתחרים.

בסבב המירוצים של NASCAR מתחרות כ-17 קבוצות, ולכל אחת מהן צי של ארבע מכוניות מירוץ. הקבוצות יכולות לבחור בין שלושה דגמים, שברולט קאמרו, פורד מוסטנג וטויוטה קאמרי, ובאפשרותן לערוך שינויים מבניים קלים המטרה למקסם את הביצועים של המכונית בהתאם לאסטרטגיית הנהיגה שלהן.

המדפסות של סטרטסיס עומדות לרשות מהנדסי הרכב של הקבוצות השונות במעבדת הדפסה תלת-ממדית במרכז המחקר והפיתוח של נאסקאר בקונקורד, קרוליינה הצפונית. המתקן כולל בין היתר מדפסות מדגם F370, F900, Fneo800 ו-450mc.

במסגרת השותפות המורחבת, סטרטסיס תגדיל את יכולות טכנולוגיית הדפסת ה-FDM (שיטת הדפסה המבוססת פילאמנט ומבוססת סיבפולימרי) במרכז המחקר והפיתוח של נאסקאר, מה שיאפשר ייצור חלקים בקנה מידה גדול יותר. בנוסף לטכנולוגיית FDM, נאסקאר תשלב כעת גם את פתרונות הסטריאוליטוגרפיה (SLA) של סטרטסיס (שיטת הדפסה ליצירת מודלים וחלקים מדויקים מאוד באמצעות אור). טכנולוגיות אלו יתמכו במגוון של יישומים, החל מבדיקות אווירודינמיות והכנת דגמים, ועד ייצור כלים מדויקים, מה שיחזק עוד יותר את הגמישות הבלתי נגמרת של העיצוב והייצור שמספקת ההדפסה התלת-ממדית לספורט.

מהנדס בודק צינור המספק אוויר קר לנהג, חלק מודפס בתלת מימד המצוי בכל מכוניות נאסקאר. צילום Stratasys

ה-AI דוחף את תעשיית השבבים להיקף של טריליון דולר בשנה

מאמר אורח מאת: ערן מייסטר (בתמונה למעלה), מנהל מרכז המכירות של סינופסיס (Synopsys) בישראל

נידרשו לתעשיית השבבים כ-60 שנה כדי להגיע להיקף של כ-500 מיליארד דולר, אך עתה יידרשו שנים ספורות בלבד כדי להכפיל את תפוקת התעשייה, ולהגיע להיקף של כ-1 טריליון דולר עד 2030. כך מעריכה חברת המחקר מקינזי. אחת הסיבות לכך היא הביקוש האדיר לשבבי בינה מלאכותית המריצים יישומי AI בכל התחומים במגזר הבין עסקי (B2B) ובמגזר הצרכני (B2C), החל ממרכזי נתונים גדולים וכלה במחשבים ניידים וסמארטפוניםהאימוץ המהיר של Generative AI (בינה מלאכותית יוצרת) ממחיש את המגמה: בתוך מספר חודשים מאז יציאתו לשוק, השיג ChatGPT יותר מ-100 מיליון משתמשים, והפך לאחת מהאפליקציות בעלות קצב הגידול המהיר ביותר שהושג אי-פעם.

כוח העיבוד הנדרש כדי לטפל במערכי הנתונים העצומים ובמודלים המורכבים שעומדים בבסיס ה-GenAI הוא גדול יותר מכל אפליקציה בעבר. כשמיליארדי משתמשים פרטיים שולחים שאילתות ל-ChatGPT, הם מעמיסים משימות על מעבדי הבינה המלאכותית עד לקצה ביצועיהם. מציאות זו דוחפת את המירוץ אחרי שבבי AI שעברו אופטימיזציה כדי לתמוך בדרישות חסרות התקדים לעוצמות מחשוב, ולהשגת יעילות אנרגטית ביישומי בינה מלאכותית.

כדי לעמוד בביקוש הזה, נכנסה תעשיית השבבים נכנסה למירוץ ביצועים מהנמרצים ביותר בתולדותיה. היצרניות ממשיכות למזער את השבבים כדי לשלב טריליוני טרנזיסטורים בפיסת סיליקון אחת. בתוך שנים ספורות התעשייה עוברת משבבי 10 ננומטר, ל-7 ננומטר, 5 ננומטר ו-2 ננומטר ונכנסת לעידן של תהליכי ייצור הנמדדים באנגסטרם. אבל חוק מור לבדו לא יספק את הביצועים ושיפורי ההספק עבור יישומי AI בעלי עוצמה הולכת וגדלה וחובקי כל.

כעת מתפתחות גישות אחרות לתכנון שבבים ומופיעים שחקנים חדשים בשוק. ענקיות ענן ואפילו יצרניות רכב מפתחות את השבבים שלהן בעצמן כדי להרוויח מהביקוש, לבצע מיטוב למוצרים שלהן או להשיג יותר שליטה על העלות ושרשרת האספקה. למעשה כל ספקיות הענן הגדולות – מיקרוסופט, אמזון וגוגל – מפתחות בעצמן שבבי AI ייעודיים וקנייניים עבור התשתיות שלהן. ככל שיש התפתחות בזירת הארכיטקטורות החדשות והשחקנים החדשים בשוק, קצב החדשנות מואץ גם הוא.

תעשיית ההיי-טק הישראלית נמצאת בצומת של הדינמיקה הזו. יש חברות סטארט-אפ וחברות צמיחה ישראליות שפועלות בתחום הזה ומפתחות בין היתר ארכיטקטורות ממוקדות AI. ישראל התגלתה כמוקד חשוב הן עבור חברות סמיקונדקטור מבוססות והן עבור חברות סטארט-אפ המפתחות טכנולוגיות שבבים חדשניותהמומחיות והידע שנצברו בתעשיית השבבים בישראל מהווים נכס לאומי בעל ערך. הנכס זה כולל ידע רב בתחום ייצור השבבים, במידה רבה בזכות הנוכחות של אינטל בישראל, וידע בהרצת חוות הענן של מיקרוסופט, AWS, גוגל, אורקל ו-IBM בישראל.

הקהילה הטכנולוגית בישראל יכולה לפתח פתרונות שיסייעו לחברות השבבים לפתור בעיות של מורכבות הסיליקון וצווארי בקבוק, ולשפר את אבטחת המידע והיעילות האנרגטית של שבבי הדור הבא. המשך השקעות ותמיכה חזקה מצד הממשלה, ובכלל זאת תמיכת רשות החדשנות בתוכניות מו"פ ובמימון, הוא חיוני בכדי לשמר את תחרותיות ענף ההייטק בישראל.

שתי חברות ישראליות במשבר מחליפות מנכ"ל

בתמונה למעלה: גל פרידמן, המנכ"ל הנכנס של אקוואריוס

בלייד ריינג'ר (BladeRanger), המפתחת רחפנים אוטונומיים לניקוי פאנלים סולאריים, וחברת אקוואריוס (Aquarius), אשר פיתחה מנוע בעירה פנימית מהפכני ויעיל מאוד לצורך הפעלת גנרטורים, הודיעו בימים האחרונים על החלפת המנכ"לים שלהן. שתי החברות נסחרות בבורסה של תל אביב ופועלות בחודשים האחרונים תחת העננה של אזהרת "עסק חי". הן מקוות שהמינויים החדשים ייסייעו להן להיחלץ מהמצוקה. מדובר בשתי חברות שעדיין לא מייצרות הכנסות ו"פתיל המזומנים" שלהן הולך ומתקצר. למעשה, והמשך קיומן תלוי בגיוס הון מהיר.

חברת אקוואריוס פיתחה מנוע בעירה פנימי יעיל מאוד. הוא מבוסס על מבנה ייחודי שבו ציר יחיד נע קדימה ואחורה ביחד עם תאי הבעירה. המנוע מיישם את כל מחזורי הפעילות של מנוע שריפה פנימית ללא שימוש במערכת המורכבת של בוכנות, צירים וממסרים המאפיינת מנועי שריפה פנימית סטנדרטיים. הוא מיועד להניע גנרטורים חסכוניים באנרגיה. החברה מייעדת את הפתרון לעמדות טעינה לכלי-רכב חשמליים ולמערכות גיבוי בשוק הטלקום. בשבוע שעבר הודיעה על מינויו של גל פרידמן לתפקיד מנכ"ל החברה, במקומו של אריאל גורפונג, אחד ממייסדיה.

גם פרידמן הוא ממייסדי החברה, ושימש עד כה כיו"ר הדירקטוריון וכסמנכ"ל השיווק. משימתו המיידית היא לקדם גיוס הון שיאפשר לחברה להמשיך לפעול. למרות שבחברה העריכו בזמנו כי הכנסות ראשונות ייכנסו לחברה במהלך 2021, אקוואריוס טרם מייצרת הכנסות בשני השווקים שהיא פועלת: שוק הרכב החשמלי ושוק הטלקום. היעד המינימלי שהציבה החברה הוא גיוס הון בהיקף של כ-6 מיליון דולר. דירקטוריון החברה אף אישר חבילת אופציות מדורגת לפרידמן בהתאם לעמידה ביעדי גיוס ההון.

אחד מהמשקיעים בחברה, אלכסנדר צ'רנילובסקי, איש עסקים ממוצא רוסי, הזרים לחברה כמיליון דולר. צ'רנילובסקי נכנס לחברה לפני כחצי שנה ביחד עם איש הנדל"ן אלי פולטוב, כאשר השניים הצהירו כי מטרתם היא לקדם את הנפקת החברה בנסד"ק. ואומנם בחודש ספטמבר אישר דירקטוריון החברה לקדם את המהלך. בדו"ח לרבעון השני של 2024 דיווחה אקוואריוס על הון עצמי של 11 מיליון דולר, לעומת 22.3 מיליון דולר בשנה הקודמת. ההפסד הנקי במחצית הראשונה של 2024 הסתכם בכ-6.2 מיליון דולר, המייצג התמתנות בקצב שריפת המזומנים בהשוואה לתקופה המקבילה 2023, שבה ההפסד הנקי הסתכם בכ-8.4 מיליון דולר. החברה נסחרת בבורסת תל אביב לפי שווי של 51 מיליון שקל – אובדן ערך של כ-96.5% בהשוואה למחיר הנפקתה ב-2021.

שכר מקוצץ עד להשלמת גיוס

גם בלייד ריינג'ר החליפה מנכ"ל, ומינתה לתפקיד את רונן ציוני במקומו של עודד פרוכטמן, שישמש כסמנכ"ל הפיתוח העסקי. משימתו הבוערת ביותר של ציוני היא להוביל גיוס הון, כדי לאפשר לחברה (הפועלת תחת אזהרת "עסק חי") להמשיך ולהתקיים. גם תנאי העסקתו של ציוני תלויים בעמידה במשימה הזו: הדירקטוריון אישר לו שכר חודשי ברוטו של כ-60 אלף שקל, אם יצליח להוביל גיוס הון בהיקף של 20 מיליון שקל לפי שווי חברה של 100 מיליון שקל. כיום החברה נסחרת בבורסה של תל אביב עומד לפי שווי שוק של כ-27.1 מיליון שקל.

עם זאת, עד שיושלם סבב גיוס כזה שכרו של ציוני יעמוד רק על 45 אלף שקל. לאמיתו של דבר, עם היכנסו לתפקיד יהנה ציוני ממשכורת נמוכה אף יותר, בסך 22.5 אלף שקל, וזאת עד שהחברה תרשום הכנסות של יותר מ-3.6 מיליון שקל מרגע היכנסו לתפקיד. בסוף הרבעון השני 2024 דיווחה החברה על הון עצמי שלילי של 4.4 מיליון שקל והפסד נקי של 10.9 מיליון שקל. החברה לא רשמה במחצית הראשונה של השנה כל הכנסות, וגם לדו"ח שלה צירף רואה החשבון המבקר אזהרת "עסק חי".

שוקי ניר מונה למנכ"ל סולאראדג'

כשלושה חודשים לאחר התפטרות המנכ"ל צבי לנדו, הודיעה חברת סולאראדג' (SolarEdge Technologies) על מינויו של שוקי ניר לתפקיד המנכ"ל. ניר הגיע לחברה בחודש אוגוסט האחרון, ונכנס לתפקיד סמנכ"ל השיווק במקומו של יוגב ברק שמילא את התפקיד ב-3.5 השנים האחרונות. בשלושת החודשים האחרונים שימש סמנכ"ל הכספים לשעבר, רונן פייר, בתפקיד המנכ"ל הזמני של החברה. פייר שימש כסמנכ"ל הכספים של סולאראדג' במשך כ-13.5 שנים, וניהל את הנפקתה בבורסת נסד"ק לפני כ-9 שנים. הוא פרש ביוני 2024 על רקע המשבר שאליו החברה נקלעה, והוחזר זמנית עם פרישתו של לנדו מתפקיד המנכ"ל.

המנכ"ל הנכנס שוקי ניר יקבל גם את מושבו של צבי לנדו בדירקטוריון. הוא מגיע מתעשיית השבבים: בין השנים 2006-2016 הוא מילא שורה של תפקידים בכירים בתחומי השיווק והפיתוח העסקי בחברת ב-Sandisk. בתפקידו האחרון בסאנדיסק עמד בראש חטיבת מוצרי הצריכה במעמד סמנכ"ל בכיר. ניר הגיע לסאנדיסק מתוך M-Systens הישראלית, שנרכשה על ידה ב-2006. בשנים האחרונות הוא שימש כדירקטור ויועץ אסטרטגי בחברות כמו Kornit Digital , IronSource ו-EarlySense.

ניר נכנס לתפקיד בתקופה של שינויים דרמטיים בחברה: לאחר שבמחצית הראשונה של 2023 היא השיגה הכנסות שיא בהיקף של 1.9 מיליארד דולר, במחצית השנייה של השנה התמונה התהפכה מהקצה אל הקצה: החברה דיווחה על הפסדים גדולים ובלתי צפויים ומנייתה איבדה קרוב ל-90% ממחירה. גם ב-2024 המשבר נמשך ומכירות החברה בתשעת החודשים הראשונים של 2024 הסתכמו בכ-731 מיליון דולר, בהשוואה לכ-2.66 מיליארד דולר בתקופה המקבילה 2023.

במסגרת תפקידו הוא יצטרך להחזיר את החברה אל מגמת צמיחה ולמתג אותה מחדש כמובילה בשוק מיטוב ההפקה של אנרגיה סולארית. במובנים רבים, קודמיו הכינו עבורו את החברה וכבר ביצעו את המהלכים הקשים ביותר: סגירת פעילויות, פיטורי עובדים וניקוי המאזן. מתחלית השנה סגרה סולאראדג' שתי פעילויות נלוות המצויות מחוץ לשוק הליבה: חטיבת הנעת הרכב שהתבססה על מפעל באיטליה לייצור מערכות התמסורת לכלי רכב חשמליים, וסגירת חטיבת הסוללות שהתבססה על מפעל ייצור הסוללות קוקאם בקוריאה, שבו הושקעו כספים רבים בהקמת קו ייצור חדש.

בחודש נובמבר 2024 החברה ביצעה מחיקת ענק של שווי נכסיה בהיקף של כ-1.02 מיליארד דולר. ההחלטה התקבלה בעקבות הערכה מחודשת של שווי הנכסים שהוביל סמנכ"ל הכספים החדש של החברה, אריאל פורת. במסגרת הזו מחקה סולאראדג' גם 612 מיליון דולר משווי המלאי שלה. המחיקה הזו גרמה לה לדווח על הפסד של כ-1.2 מיליארד דולר ברבעון השלישי 2024, אולם היא הציבה אותה בעמדה פיננסית טובה יותר לקראת צמיחה עתידית אפשרית. במקביל, במחצית הראשונה של 2024 הושלם תהליך התייעלות רחב-היקף, אשר כלל פיטורי כ-1,300 עובדים, המהווים כ-20% מעובדיה נכון לסוף 2023.

אינסייטק קיבלה אישורי FDA ו-CE למערכת החדשה

חברת אינסייטק (Insightec) מחיפה הודיעה כי קיבלה אישור שיווק מה-FDA בארצות הברית ואישור שיווק באירופה (CE Mark) למערכת החדשה שהחברה השיקה בתחילת השנה, Exablate Prime, המשמשת לטיפול תסמונת רעד ראשוני ובתסמינים של פרקינסון, ואשר פועלת בשילוב עם מערכות MRI נבחרות של חברת פיליפס.

לדברי החברה, המערכת החדשה מתבססת על עשור של מחקר ופיתוח והיא מספקת מספר שיפורים משמעותיים בהשוואה למערכת הקיימת, Exablate Neuro, אשר תורמים לדיוק וליעילות של הפרוצדורה. המערכת החדשה נוסתה בבית חולים רמב"ם בישראל ובאוניברסיטה לבריאות ומדע של אורגון, ארצות הברית.

הרעיון מבוסס על העובדה שקרינת אולטרה-סאונד בריכוז נמוך יכולה לעבור דרך רקמות הגוף בלא לפגוע בהן, אולם כאשר היא ממוקדת בנקודה מסויימת, היא גורמת לחימום התאים ולהריסתם, בדומה למיקוד קרני השמש באמצעות עדשה. המערכת משמידה את הרקמות במוח הגורמות להפרעת התנועה ולהפחית את מידת הרעד ולשפר את היכולת המוטורית של המטופל.

השיפורים של הגרסה החדשה מתמקדים גם ברמת החומרה וגם ברמת התוכנה, והם כוללים ממשק משתמש ידידותי יותר, אלגוריתמיקה שנועדה לסייע לרופא לבצע את הפרוצדורה בצורה מדויקת יותר, שילוב של בקר טמפרטורה המתבסס על אלגוריתמים חיזויים כדי לשפר את יעילות מתן הטיפול, וכן שיפורים בתחומי אבטחת המידע, התכנון המקדים, פתרון בעיות ויזואליזציה וניהול הסריקות.

חודש הסכם המיליונים של רשף לייצור מרעומים לצבא הודו

חברת רשף טכנולוגיות (Reshef Technologies) מאור יהודה ושדרות קיבלה הזמנה בהיקף של כ-39 מיליון דולר לייצור ואספקת מרעומי ארטיליה עבור צבא הודו. ההזמנה התקבלה מחברת Baharat Electronics – BEL ההודית, אשר זכתה במכרז צבא הודו לאספקת 5 מיליון מרעומי ארטילריה המבוססים על הטכנולוגיה של רשף, במשך 10 שנים (500,000 מרעומים בשנה). מדובר בתחילת היישום של הסכם מסגרת משנת 2015, כאשר חברת BEL התמודדה על המכרז של צבא הודו. בדצמבר 2023 חתמה BEL על הסכם האספקה לצבא הודו, והשבוע היא חידשה את ההסכם עם חברת רשף הישראלית, אשר תספק לה את הטכנולוגיה וחלק מהרכיבים עבור ייצור המרעומים.

בהתאם להסכם ההזמנה של צבא הודו, חלקה של רשף עשוי להגיע עד להיקף של כ-200 מיליון דולר, הכוללים אספקת רכיבים קריטיים למרעומים בהיקף של כ-141 מיליון דולר למשך 10 שנים, וסכום נוסף בהיקף של כ-58 מיליון דולר, הכפוף לעמידה בדרישות הייצור בהודו של חלק ממרכיבי המרעום. שיתוף הפעולה בין שתי החברות הוא ארוך שנים: BEL מייצרת בעצמה את המרעומים, למעט רכיב קריטי במרעומים המסופק לה על-ידי רשף. רשף גם סייעה לה להקים מפעל הרכבת מרעומים אלקטרוניים עבור תחמושת קרקעית, ומעניקה סיוע טכני בייצור והרכבת המרעומים. היא גם רשאית לייצר את המרעומים בעצמה או לרכוש רכיבים מגורמים שלישיים, למעט רכיב קריטי במרעום המסופק על-ידי רשף.

חברת רשף טכנולוגיות עוסקת בפיתוח וייצור מרעומים אלקטרוניים עבור ארטילריה, מרגמות, טנקים, רקטות ארטילריות וחימוש משוטט מדויק (חמ”מ). היא נמצאת בבעלות ארית תעשיות, ומהווה את הפעילות העיקרית שלה. ארית נסחרת בבורסה בתל אביב לפי שווי שוק של כ-628 מיליון שקל. רשף מושפעת ישירות מהמלחמה במזרח התיכון ומהמתיחות הגלובלית באירופה ובאסיה. בשנת 2022 הסתכמו מכירות החברה ממכירת מרעומים בכ-7.7 מיליון שקל, בשנת 2022 המכירות צמחו לכ-36.3 מיליון שקל ובשנת 2023 הן הסתכמו בכ-57.9 מיליון שקל.

במהלך השנה האחרונה היא קיבלה הזמנות לייצור מרעומים עבור צה"ל בהיקף של כ-380 מיליון שקל, ובחודש שעבר קיבלה הזמנה מלקוח בצפון אמריקה לייצור מרעומים בהיקף של 310 מיליון שקל, אשר יסופקו לו במהלך 2025. זוהי הזמנה יוצאת דופן מבחינת החברה, אשר מכניסה אותה אל שוק גיאוגרפי שהוא חדש עבורה. צבר ההזמנות של החברה זניק לסכום של כ-1.4 מיליארד שקל, בהשוואה לצבר הזמנות של כ-245 מיליון שקל בסוף שנת 2023. לאור זאת החברה החלה בפרוייקט הגדלת קו הייצור במפעלה בשדרות: היא שכרה מבנים נוספים, מתקינה בהם ציוד ייצור חדש ומגייסת עובדים.

מערכת ההגנה של D-Fend מותקנת ב-30 מדינות

חברת D-Fend, שפיתחה מערכת הגנה מפני רחפנים שאינה מתבססת על שיבוש והטעיה אלא על טכנולוגיות מעולם הסייבר, השלימה סבב גיוס הון בהיקף של 34 מיליון דולר, בהובלת קרן Israel Growth Partners (IGP) ובהשתתפות קרן Vertex Ventures, שכבר השקיעה בחברה. חברת D-Fend חווה גידול עסקי משמעותי, המתבטא בצמיחה של 60% בהכנסות השנתיות והתרחבות לטריטוריות, מגזרים ויישומים חדשים. לדברי החברה, המערכות שלה מותקנות כבר ב-30 מדינות, ביניהן כאלה החברות בברית "5 העיניים" (ארה"ב, קנדה, אוסטרליה, בריטניה וניו-זילנד), מדינות G8 ומדינות מפתח בנאט"ו.

ההון שגויס יסייע להמשיך בפריסה הגלובלית. בעקבות ההשקעה, מנהל שותף ב-IGP, אורי ארדה, יצטרף לדירקטוריון החברה. IGP היתה המשקיעה המוסדית היחידה בסלברייט (Celebrite) לפני הנפקתה. בהודעה נמסר כי IGP רואה ב-D-Fend דוגמה של "חברה משבשת". "היא מייצרת קטגוריה חדשה משל עצמה, בזכות טכנולוגיה עמוקה הנותנת מענה לאיום הרחפנים. היא ביססה מוניטין של חברה היודעת לעמוד בדרישות גופי צבא, ביטחון מולדת ואכיפת חוק, הממצב אותה כמובילת שוק".

יכולות מעולם הסייבר

מערכת ההגנה EnforceAir2 של D-Fend מאפשרת להשתלט על רחפנים עויינים באמצעות טכניקות שהובוא מעולם הגנת הסייבר. הגישה של חברת D-Fend מבוססת על האזנה פאסיבית לתשדורות באמצעות מקלטי RF, וניתוח האותות בטכניקות עיבוד שהובאו מעולם הגנת הסייבר. מרגע שהמערכת קולטת את האותות, היא מפענחת את פרוטוקול התקשורת ואת נתוני הטלמטריה של הרחפן. מהמידע הזה היא מחלצת פרטים חיוניים כמו זהות הרחפן, הסיווג שלו, ואפילו מקבלת מידע מדוייק על מיקום הרחפן ועל מיקומו של המפעיל. למערכת EnforceAir קיים גם אופן פעולה אקטיבי, המבוסס גם הוא על טכנולוגיות שהובאו מתחום פריצות הסייבר, ומאפשר להשתלט על הרחפן ולנטרל אותו באמצעים מקוונים, בלא שימוש באמצעים פיזיים.

החברה הוקמה בשנת 2017 על-ידי המנכ"ל זהר הלחמי, הטכנולוג הראשי אסף מונסה ומנהל המוצר יניב בנבנישתי. היא פועלת בקטגוריית Counter small Unmanned Aircraft Systems – C-UAS. הגישה שלה הוכרה על-ידי משרד ההגנה האמריקאי, ובשנת 2022 היא זכתה בהזמנה בהיקף של כ-3 מיליון דולר לספק את מערכות ההגנה מהדור הראשון ליחידות של הצבא האמריקאי. מערכת EnforceAir2 גם משמשת כמטריית הגנה על האפיפיור בכל סיוריו בעולם.

לאחרונה הציגה גרסה משודרגת של המערכת, המספקת הגנה על כלי-שיט. החברה הרחיבה את פעילותה בארה"ב (באמצעות המשרד הפועל מווירג'יניה) ומינתה שני בכירים מהתעשייה הביטחונית כדי לפתח את עסקיה במדינה: סמנכ"ל מכירות לארה"ב גורדון קסטינג, ומנהל פיתוח עסקי גלן מק'ארתור. בתפקידו האחרון שימש קסטינג כמנהל מכירות אלביט בתחום הגנת המולדת בארה"ב. מק'ארתור מגיע מהצד של הלקוח – לאחר שירות של 25 שנים במשמר החופים של ארה"ב.

ארו ואנבידיה פיתחו מערכת ניהוג חצי-אוטונומית מבוססת מחוות

בתמונה למעלה: נהג המירוצים המשותק, סאם שמידט, עם המכונית שהחזירה אותו אל המסלולץ צילום: Arrow

חברת ההפצה, הייעוץ והאינטגרציה Arrow, חשפה בחודש שעבר מכונית מירוץ אשר מבוססת על ניהוג מבוסס מחוות, אשר מתמודדת במירוצי אינדי ׁׂ(IndyCar Series) בארה"ב שבהם היא נוסעת במהירויות גבוהות מ-200 קמ"ש. המערכת פותחה בשיתוף עם חברת אנבידיה ומבוססת על שימוש במחשב הבינה המלאכותית Jetson AGX Orin של אנבידיה. הפיתוח בוצע במסגרת פרוייקט שהחל בשנת 2014, שבמסגרתו ארו מדגימה טכנולוגיות חדשניות באמצעות מכונית המירוץ McLaren 720S Spyder, אשר מתמודדת בתחרויות אינדי.

הפרוייקט, בשם SAM Car (קיצור של Semi Autonomous Motorcar), החל בעקבות תאונה: במהלך ההכנות לעונת מירוצי IndyCar של שנת 2000, התרסקה מכוניתו של אלוף עונת 1999, סאם שמידט, אשר נפצע קשה והפך למשותק מהכתפייים ומטה. חברת ארו נכנסה לפרוייקט ארוך טווח שבמסגרתו הותקנו ברכב המירוצים שלו מערכות חצי אוטונומיות שאיפשרו לו להמשיך ולנהוג במסלול המירוצים למרות פציעתו הקשה. בשנת 2016 הוא אפילו קיבל אישור נהיגה בכביש באמצעות SAM Car.

אסטרטגיית Five Years Out

למעשה, השינויים והחידושים המשולבים לאורך השנים בטכנולוגיות המותקנות במכונית SAM, מייצגים את התקדמות הטכנולוגיה והעיבוד, ולכן זה יהיה טבעי שהגרסה החדשה ביותר של מערכת הניהוג תתבסס על מערכות בינה מלאכותית. מנהל חטיבת הרכיבים האלקטרוניים בארו ישראל, אלדד יסעור, אמר שפרוייקט מכונית SAM ממחיש את עומק ההשקעה של ארו באסטרטגיית Five Years Out. "במסגרת התוכנית הזאת אנחנו מפתחים פתרונות מידע וטכנולוגיה חדשים, אשר ממחישים ללקוחות את המגמות, הצרכים והיכולות של התעשייה מץוך ראייה של לפחות חמש שנים קדימה".

מערכת הניהוג מיועדת לשלוט במכונית באמצעות תנועות ראש זעירות של הנהג. מערכת הניהוג המקורית התבססה על שימוש טכנולוגיית זיהוי תנועה באמצעות עיבוד תמונות הנהג שצולמו במקביל באמצעות ארבע מצלמות IR שונות. המערכת הזו דרשה מהנהג לחבוש קסדה שהותקנו עליה סמנים מיוחדים, ומשקפי שמש ייעודיים שצורתם נקלטה במצלמות.

מנהל חטיבת הרכיבים בארו ישראל, אלדד יסעור, לצד SAM Car בתערוכת electronica 2024. צילום: Techtime
מנהל חטיבת הרכיבים בארו ישראל, אלדד יסעור, לצד SAM Car בתערוכת electronica 2024. צילום: Techtime

המעבר לשימוש בעיבוד מבוסס רשת נוירונים, חסך את הצורך בכל הסמנים האלה והפחית את מספר המצלמות שיש להתקין ברכב. לב המערכת הוא מעבד Orin הבנוי מ-17 מיליארד טרנזיסטורים וכולל מעבדי GPU, מאיץ לרשת נוירונים, מעבדי CPU מסוג Arm Hercules ומאיצי עיבוד תמונה. ביחד, ה-SoC מגיע לעוצמה של 200 טריליון פעולות עיבוד בשנייה. האלגוריתם נבנה באמצעות מודל תלת מימדי של ראשו של סאם שמידט, אשר יוצר באמצעות מומחים לאפקטים מיוחדים מתעשיית הסרטים בארה"ב, אשר הכינו יציקה של ראשו ויצרו דגם מדוייק לצורך אימון המערכת. במהלך הנהיגה, המערכת עוקבת אחר תנועות ראשו של שמידט ימנה ושמאלה ומתרגמת אותן לפקודות ניהוג בתוך מספר אלפיות שנייה. התהליך הזה חוזר על עצמו 60 פעם בשנייה.

FireDome פיתחה מערכת אוטומטית לכיבוי שריפות

חברת הסטארט-אפ פיירדום (FireDome), המפתחת מערכת הגנה חכמה ואטומטית לכיבוי מהיר של שריפות יער נרחבות, נחשפת לראשונה ומודיעה כי גייסה 4.5 מיליון דולר. החברה השלימה סבב גיוס Pre Seed של 3 מיליון דולר בהובלת קרנות האקלים-טק Gravity הישראלית ו-Third Sphere האמריקאית. בנוסף, השתתפו בסבב קרן Caesar הגרמנית, המשקיעה לראשונה בסטארט-אפ ישראלי, והקרנות Atooro ו-Vertex. כמו כן, החברה קיבלה מענק של 1.5 מיליון דולר מרשות החדשנות.

מערכת החברה פותחה בהשראת מערכת "כיפת ברזל", כלומר יש להציבה באזורים המועדים לשריפות, כדוגמת ישובים הסמוכים לחורש טבעי בעונות היובש. בפעולתה, המערכת מבצעת באופן אוטומטי את טקטיקת הפעולה של כבאי אש, כלומר בידוד ותיחום השריפה ולאחר מכן כיבוי מוקדי משנה. הפתרון של פיירדום, המוגן בפטנטים, מתבסס על חומרה ייעודית, מערכת ראייה ממוחשבת ואלגוריתמיקה המספקת תובנות המפעילות באופן אוטומטי את מערכת הכיבוי.

תפיסת הגנה רב-שכבתית

המערכת מספקת שתי שכבות הגנה על נכסים הנמצאים באזורים בעלי סיכון גבוה להינזק משריפות. פעולת ההגנה הראשונה נועדה ליצור מחסום היקפי עמיד בפני האש באמצעות חומר מעכב בעירה. את החומר משגרת המערכת בתוך קפסולות ממשגר מכאני הממוקם בסמוך לנכס. המטרה היא למנוע חדירה של להבות האש והסבת נזק אדיר לנכס ולסביבתו.

הפעולה השנייה היא זיהוי וכיבוי, בתוך שניות, של "שריפות חדשות" (Spot Fires) שנוצרות במהלך השריפה כתוצאה מגיצים המתעופפים ברוח למרחק של קילומטרים. זאת, על בסיס ראייה ממוחשבת מבוססת חיישנים שמזהה את מוקדי הבעירה ואלגוריתמיקה המכוונת את המשגר לירי קפסולה לכיוון השריפה בכדי לכבותה.

פיירדום נוסדה בשנת 2024 על-ידי המנכ"ל גדי בנימיני ומנהלת הפיתוח ד"ר עדי נאור פומרנץ. בנימיני מילא במשך 14 שנים תפקידי פיקוד בכירים בחטיבת המחקר וביחידה הטכנולוגית 81 באמ"ן, והוביל פרויקטים אסטרטגיים. עבור אחד מהם זכה בפרס ביטחון ישראל והיה מעורב בפרויקט נוסף שזכה בפרס בטחון ישראל. גם נאור פומרנץ שרתה ביחידה 81. היא בעלת תואר דוקטור בהנדסת חומרים ואלקטרוכימיה מאוניברסיטת תל אביב.

לפני פיירדום עבדה נאור פומרנץ במשך כ-10 שנים בחברת סולאראדג' ובתפקידה האחרון שימשה כמנהלת מחלקת המו"פ לפיתוח חומרים. אחד מיועציה הבכירים של החברה הוא תא"ל במיל. פנחס יונגמן, מאבות מערכות "כיפת ברזל" ו"קלע דוד", שתרם רבות לגיבוש תפיסת ההגנה הרב-שכבתית נגד שריפות של פיירדום. החברה מעסיקה 7 עובדים במשרדיה בתל אביב.

מייסדי החברה. קרדיט צילום: עומר הכהן

מעגל הקסמים של משבר האקלים

בשנת 2023 עלות הנזקים הישירים וההיקפיים בארה"ב כתוצאה משריפות נאמדה על ידי הסנאט האמריקאי בכ-400 עד 900 מיליארד דולר. שריפות שכילו בשנת 2023 כמיליארד אקרים של יערות, פלטו כ-1.8 ג'יגה טון של פחמן דו חמצני לאטמוספירה, תופעה שמעצימה את ההתחממות הגלובלית וגורמת לכך שאסונות אקלימיים וביניהם שריפות יער, הצפות והוריקנים, יתעצמו.

גדי בנימיני, מייסד משותף ומנכ"ל פיירדום, מסר: "ההתחממות הגלובלית בשנים האחרונות העצימה את תופעת שריפות היער הן מבחינת היקף השריפות והן מבחינת הקטלניות שלהן. לפיכך, לצד הפחתת פליטות גזי חממה, נדרש לפתח פתרונות טכנולוגיים שיסייעו לאנושות להסתגל לשינויי האקלים. קהלי היעד לפתרון הם מגוונים – החל מבעלי נכסים במגזרי החקלאות, הנופש והתשתיות דוגמת מים וחשמל וכלה בתחנות כיבוי אש ובחברות הביטוח הנאלצות לשלם פיצויים בסכומי עתק".

בנימיני הוסיף: "מערכות כיבוי אש מסורתיות מתקשות להתמודד כיום עם שריפות יער לאור היקפן ועוצמתן הגדלים כל העת. פיירדום משתייכת לוורטיקל טכנולוגי חדש, פייר-טק (Fire Tech), שהוא תת ורטיקל של תחום האקלים-טק הרותם את הטכנולוגיות המתקדמות ביותר כדי לפתור בעיה קיומית של האנושות".

צפריר יואלי, מייסד משותף של Gravity Climate: "ההיקף הגדל של שריפות יער וחומרתן המחריפה גורמים לנסיקה במחיריהן של פוליסות הביטוח, הן של נכסים מסחריים והן של פרטיים. הדבר יוצר ביקוש גדול לפתרונות הגנה ייעודיים מפני שריפות והטכנולוגיה פורצת הדרך של פיירדום מתאימה בדיוק לצורך זה".

פיירדום משתתפת ביוזמת Next October להנצחת זכרם של חללים ממלחמת "חרבות ברזל", ובמסגרת זו היא מנציחה את זכרה של עדן בן רובי ז"ל, שנרצחה במסיבת הנובה ב-7 באוקטובר 2023.

פי.סי.בי קיבלה הזמנת ייצור ביטחונית ב-12.5 מיליון דולר

חברת פי.סי.בי טכנולוגיות (PCB Technologies) ממגדל העמק קיבלה הזמנת ייצור כרטיסים ומוצרים אלקטרוניים עבור חברה ביטחונית ישראלית גדולה בהיקף של כ-12.5 מיליון דולר, המיועדים לשני פרוייקטים ביטחוניים גדולים. הלקוח הוא חברה ביטחונית ישראלית גדולה. פי.סי.בי מסרה שלאחרונה היא קיבלה מהלקוח הזמנה דומה בהיקף של כ-3.5 מיליון דולר, ובכך מגיע השווי המצרפי של ההזמנות לכ-16 מיליון דולר. המוצרים שהוזמנו יסופקו מיידית החל מסוף 2024 ולאורך שנת 2025.

לאחרונה החברה דיווחה על גידול חד בהזמנות לביצוע פרויקטים ביטחוניים. מנכ"ל החברה, עובד שפירא, העריך שהגידול בביקוש מצד התעשיות הביטחוניות והצבאיות יימשך גם ב-2025 ובשנים הקרובות. ברבעון השלישי של 2024 צמחו מכירות פי.סי.בי בכ-22% והסתכמו בכ-42.6 מיליון דולר. המרכיב הגדול ביותר במכירות הרבעון השלישי היה הרכבת כרטיסים ומוצרים אלקטרוניים, שהסתכם בכ-24 מיליון דולר.

מדובר בגידול של כ-23.5% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, אשר הושג בעקבות גידול בהיקף ההזמנות ובתמהיל המוצרים. כ-4 מיליון דולר מתוך הגידול הזה מיוחסים לגידול חריג בהיקף הפעילות של אחד מלקוחות החברה. באוגוסט 2024 החברה קיבלה הזמנת-ענק ביטחונית אחרת, הפעם לייצור מעגלים מודפסים למערכת הביטחון, בהיקף של כ-5.6 מיליון דולר. המעגלים הוזמנו לצורך פרוייקט ביטחוני אסטרטגי, ויסופקו החל מהרבעון האחרון 2024 ועד הרבעון השלישי בשנת 2026.

לפני כחצי שנה החליט הדירקטוריון לבצע השקעה של כ-6 מיליון דולר בהרחבת תשתיות הייצור של החברה, אשר תמומן מהון עצמי והלוואות. הפרוייקט צפוי להתבצע במשך 18-24 חודשים. בששת החודשים האחרונים הכפילה מניית פי.סי.בי בבורסה בתל אביב את מחירה, וכעת החברה נסחרת בשווי שוק של כ-513.4 מיליון שקל.

סין אוסרת על ייצוא לארה"ב של מינרלים לייצור שבבים

סין מגיבה במהלומה נגדית לעיצומים החדשים שעליהם הכריז השבוע הממשל האמריקאי. אתמול (ג') הודיע משרד המסחר הסיני כי הוחלט להטיל לאלתר איסור על ייצוא לארצות הברית של שורה של מינרלים החיונים מאוד בייצור שבבים ואלקטרוניקה, ובכלל זה גאליום, גרמניוום, ואנטימון. בדומה לרטוריקה האמריקאית הנלווית למדיניות הגבלת הסחר, בממשל הסיני ציינו כי ההחלטה נבעה "מטעמי ביטחון לאומי". הממשל יגביל גם את ייצוא הגרפיט.

גאליום וגרמניום הם חומרים נפוצים מאוד עבור סוגים שונים של שבבים, ואילו גרמניום משמש גם לצורך ייצור חיישני IR, כבלים אופטיים ותאים סולאריים. אנטימון הוא חומר שמשמש בתעשיית הנשק, למשל לייצור קליעים, ואילו גרפיט משמש בייצור סוללות. לפי חברת המחקר Project Blue, סין אחראית לכ-59% מתפוקת הגרמניום העולמית ו-98% מתפוקת הגאליום.

בתחילת השבוע הכריז הממשל האמריקאי על סבב נוסף של סנקציות על תעשיית הסמיקונדקטור של סין. במסגרת העיצומים החדשים, יוטלו הגבלות על ייצוא לכ-140 חברות סיניות נוספות בתעשיית השבבים, ובכלל זה יותר מ-20 יצרניות שבבים, כ-100 חברות המייצרות ציוד לתעשיית השבבים ועוד שני גופי השקעה.

העיצומים יאסרו על משלוח של זכרונות וציוד מתקדמים לסין, וזאת במטרה להצר את התפתחות תעשיית השבבים המקומית, ובעיקר להגביל את יכולתה לייצר שבבים לתחום ה-AI. כך למשל, ייאסר ייצוא של זכרונות רחבי-פס (HBM), החיוניים לתהליכי אימון מודלי AI, והגבלות על עוד 24 סוגים שונים של ציוד לייצור שבבים ו-3 תוכנות.

 

אינטל החלה לבחון מועמדים מחוץ לחברה לתפקיד המנכ"ל

[בתמונה: ליפ בו טאן, מנהל Welden Investments. מקור: אתר Welden]

יומיים לאחר ההודעה על פרישתו של פט גלסינגר מתפקיד מנכ"ל אינטל, החלה בורסת השמות של מחליפים אפשריים לקחת לידיהם את המושכות לניהול החברה. לפי דיווח הבוקר (ד') ברויטרס, אינטל כבר החלה לגשש מול כמה מועמדים לתפקיד, בעיקר מחוץ לחברה.

אחד המועמדים שהוזכרו בדיווח הוא ליפ בו טאן (Lip Bu Tan), בו טאן הוא אחד הדמויות המוכרות בעולם הסמיקונדקטור, ועמק הסיליקון בכלל. תפקידו הבולט ביותר בקריירה ארוכת השנים היה תפקיד מנכ"ל חברת קיידנס (Cadence), בין 2008 ל-2021. לאחר עזיבתו את קיידנס, בו טאן ייסד ומנהל עד היום את קרן ההשקעות Welden Investments. בעברו גם היה חבר בדירקטוריון אינטל. 

מועמד נוסף שעלה בבורסת השמות הוא המנכ"ל הנוכחי של חברת מארוול (Marvell) מאט מארפי. מארפי מנהל בהצלחה גדולה את מארוול מאז 2015 ונחשב לאחד המנהלים המוערכים בעמק הסיליקון. המקורות באינטל שעליהם נסמך הדיווח הדגישו כי מדובר בשלבי גישוש ראשוניים וכי תהליך איתור מנכ"ל חדש לחברה עשוי להיארך חודשים. בינתיים, סמנכ"ל הכספים דיוויד זינגר ומנכ"לית חטיבת המוצר מישל ג'ונסטון ינהלו במשותף את החברה, עד למציאת מועמד של קבע.

לפי דיווח נוסף אתמול ברויטרס, הנהלת אינטל כפתה על גלסינגר לעזוב את תפקידו, וזאת על רקע חוסר שביעות רצון מהאסטרטגיה שהוביל המנכ"ל, שהיתה כרוכה בהוצאות גדולות לבניית מפעלים ולא הניבה תוצאות בקצב הרצוי. לפי הדיווח, לגלסינגר ניתנה אפשרות לפרוש מרצון או שיודח מתפקידו על ידי הדירקטוריון.

מטריקס רוכשת את אורטק שיווק מרעננה

בתמונה למעלה: משה אורט וליאת טננהולץ מחברת מטריקס

חברת מטריקס (Matrix) חתמה על הסכם לרכישת חברת אורטק שיווק (Ortec) מרעננה, אשר משמשת כנציגה בישראל של מספר ספקיות ציוד ומערכות לייצור והרכבות אלקטרוניות. הרכישה בהיקף של כמה עשרות מיליוני שקלים, תתבצע בהדרגה ותושלם בתוך שלוש שנים. במהלך התקופה הזו תנוהל אורטק על-ידי משה אורט, אשר הקים את החברה לפני 38 שנים. אורטק משווקת מערכתו ייצור כמו מכונות אוטומטיות להשמות SMT, מכונות למריחת משחת הלחמה ודבקים, מכונות הלחמת גל, מכונות אוטומטיות לניקוי מעגלים לאחר ההלחמה, מערכות בדיקה ויזואלית של מעגלים לאחר ההרכבה ועוד. בין השאר היא מפתחת יישומים ותהליכי ייצור ייעודיים ללקוחות בשיתוף עם יצרני הציוד.

העיסקה מצטרפת לשורה של רכישות שביצעה מטריקס בשנים האחרונות בתחום הציוד והשירותים לתעשיית האלקטרוניקה. מטריקס פועלת בעיקר בתחום שירותי ה-IT בארץ ובחו"ל, ומעסיקה כ-11,200 עובדים. החברה נסחרת בבורסה של תל אביב לפי שווי שוק של כ-5.3 מיליארד שקל. מגזר תשתיות ענן ומחשוב של מטרקס מספק פתרונות מחשוב, תקשורת, הקמת חדרי שרתים, מכירה ושיווק של ציוד בדיקה ומדידה, אינטגרציה בתחום האוטומציה, שירותי כיול מתן פתרונות וידאו תעשייתי ועיבוד תמונה.

ביוני 2022 היא נכנסה לתחום הפרוייקטים ופתרונות אוטומציה מבוססי בקרים וחיישנים (כולל מצלמות) ומתן שירותי תיקון וכיול במעבדות החברה ובמתקני הלקוח. השירותים האלה ניתנים באמצעות החברות הבנות רדט ציוד ומערכות, אסיו ויז'ן ואר.אס.אי מערכות בדיקה, שהיו בעבר קבוצת רדט. שנירכשה ביוני 2022 תמורת כ-44 מיליון שקל. אורטק צפויה להשתלב באשכול סחר ופתרונות טכנולוגיים מתקדמים במטריקס, הכולל גם את פעילות החברות רדט, אסיו ויז'ן, גסטטנר וקליבר הנדסה ומחשבים

סמנכ"לית מיזוגים ורכישות, ומנהלת אשכול סחר ופתרונות טכנולוגיים מתקדמים במטריקס, ליאת טננהולץ, אמרה שרכישת אורטק מרחיבה את סל הפתרונות של מטריקס בעולם המכונות והציוד לקווי ייצור. "לשתי החברות יש לקוחות משותפים רבים\ והרכישהתרחיב את היצע הפתרונות ללקוחותינו המפעילים קווי ייצור".

מכונות לקווי הרכבות אלקטרוניות שאורטק משווקת בישראל
מכונות לקווי הרכבות אלקטרוניות שאורטק משווקת בישראל

פורסייט ושותפות מקוריאה יפתחו מערכות התמצאות לחקלאות

בתמונה למעלה: נסיעת מבחן עם מערכת תפיסת מרחב של פורסייט

חברת פורסייט (Foresight) מנס ציונה חתמה על הסכם לשיתוף פעולה עם החברות Gint ו-Konek הקוריאניות, לפיתוח משותף של פתרונות תפיסת מרחב תלת-מימדיים עבור טרקטורים אוטונומיים וציוד בנייה. בשלב הראשון של שיתוף הפעולה, שלושת השותפות יפתחו מערכות טרקטור אוטונומיות אשר יתבססו על מערכת תפיסת המרחב של פורסייט, הכוללת שימוש במצלמות אור נראה ובמצלמות תרמיות הפועלות באורכי גל של אינפרא אדום.

חברת Gint מפתחת פתרונות ייעודיים עבור מכונות חקלאיות, טרקטורים, ציוד מכני כבד וכלי-רכב. הפתרונות של החברה כוללים ציוד טלמטריה, יחידות קרה אלקטרוניות, ומערכות לניהול ציי רכב חקלאיים. בין השאר, היא מספקת את ערכת Pluva Auto, המעניקה לטרקטורים יכולת ניהוג אוטונומית. חברת Konek היא ספקית טיר-1 של תעשיית הרכב הקוריאנית ומייצרת חלקי מתכת, שילדות וחלקי מרכב לכלי רכב של טסלה, יונדאי וקיה.

מטרת ההסכם היא לפתח פתרונות עבור הציוד של Gint, שאותם תשווק Konek בשוק החקלאי, שוק הציוד המכני הכבד ושוק הרכב בקוריאה. פורסייט דיווחה שהצדדים שואפים לחתום על הסכם מסחרי במהלך הרבעון הראשון 2025. חברת פורסייט נסחרת בברוסה בתל אביב לפי שווי שוק של כ-43 מיליון שקל. החברה עדיין נמצאת בשלבי המחקר והפיתוח: תקציב המו"פ שלה ברבעון השלישי 2023 הסתכם בכ-2.4 מיליון דולר, כאשר המכירות הסתכמו בכ-111 אלף דולר בלבד, וגם זה בעיקר בזכות הכנסות מהסכם המיסחור עם חברת אלביט מערכות שנחתם ביולי 2023. החברה סיימה את הרבעון בהפסד של כ-3 מיליון דולר.