ה-FDA אישר את אלגוריתם הקורונה של איידוק

חברת איידוק (Aidoc), המפתחת אלגוריתמים מבוססי בינה-מלאכותית לגילוי והתרעה על ממצאים דחופים בסריקות דימות, קיבלה מה-FDA אישור לשימוש באלגוריתמים חדש של החברה  לגילוי ממצאים הקשורים בהידבקות בקורונה בסריקות דימות בבתי חולים. באיידוק ציינו כי למיטב ידיעתם זהו אלגוריתם ה-AI הראשון שמאשר ה-FDA לזיהוי תסמיני קורונה.

האלגוריתם של איידוק יסייע לרדיולוגים ויצביע על אנומליות בריאות, גם בסריקות שאינן ממוקדות ריאה. האלגוריתם אינו מיועד לשמש ככלי אבחון לנגיף הקורונה, אלא כרשת ביטחון שתסייע להתריע על חשודי קורונה מקרב מטופלים שמגיעים לבתי-חולים או מכוני דימות ללא תסמנים של המחלה, לדוגמה, לבצע סריקת ריאה או סריקות CT אחרות שבהן מופיע חלק מן הריאה, כמו CT בטן, חזה או עמוד-שדרה. המערכת של איידוק מעבדת את הסריקה מיד לאחר ביצועה ומקפיצה לראש התור סריקות חשודות לעיונו של הרדיולוג.

בשיחה עם Techtime מסביר מנכ"ל איידוק, אלעד וולך, כי האלגוריתם יכול לסייע באיתור חולי קורונה בקהילה שאינם סימפטומטיים – זאת אומרת שמגיעים למכוני הדימות בעקבות מחלות שאינן קורונה. "במקום לחכות שעות או ימים עד שהרדיולוג יבחן את הסריקה, אם המערכת מזהה בסריקה ממצאים של קורונה, ניתן לתפוס את המטופל עוד לפני שהוא עוזב את המקום ולצמצם את החשיפה שלו לסביבה ואת סכנת ההדבקה."

איידוק פועלת בתחום הצומח של שימוש בבינה-מלאוכתית לפענוח סריקות דימות כמו רנטגן, CT ו-MRI. הפלטפורמה של החברה מתממשקת לשרת של בתי החולים ובודקת באופן אוטומטי את את סריקות הדימות של המאושפזים או המטופלים בחדר המיון. המערכת יודעת לזהות ממצאים חריגים כמו דימום תוך-גולגולתי, שבר בעמוד השדרה או שבץ. בדרך כלל, הרדיולוג התורן בבית החולים בודק את הסריקות לפי סדר הגעתן. המערכת של איידוק מתעדפת עבור הרדיולוג את הסריקות שעשויות  הצביע על מצבי חירום המצריכים טיפול דחוף.

פיתוח האלגוריתמים מתבסס על למידת-עומק וניתוח ביג-דאטה של מיליוני תצלומים וסריקות במטרה לחלץ תבניות שמאפיינו תסמונות ומצבים רפואיים. לדברי וולך, פיתוח אלגוריתם הקורונה היה מאתגר במיוחד, גם בשל לוח הזמנים הצפוף וגם בשל הדאטה מוגבל על הנגיף החדש. "הפיתוח חייב מאיתנו מאמץ אלגוריתמי ייעודי, וזאת מאחר שכמות הסריקות שעמדה לרשותנו היתה מועטה יותר בהשוואה לאלגוריתמים האחרים שפיתחנו. על כן, התמקדנו במקרים המובהקים יותר."

זן חדש של אלגוריתמים

אלגוריתם הקורונה של איידוק מהווה סוג חדש של אלגוריתמים המתמקדים בזיהוי ממצאים מקריים (incidental). בתחילת החודש קיבלה איידוק אישור CE לאלגוריתם מסוג דומה, המיועד לזהות סימנים לתסחיף ריאתי בסריקות מעקב של חולי סרטן.

תסחיף ריאתי הינו גורם המוות השני בשכיחותו בקרב חולי סרטן, אלא שפעמים רבות הוא מתגלה באיחור ולעיתים רק בניתוח לאחר-המוות. בשל העומס, סריקות CT של חולים אונקולוגים שמגיעים למעקב, נבדקות רק ימים ולעיתים שבועות לאחר ביצוען. האלגוריתם של איידוק מאפשר לאתר חשד לתסחיף ריאתי זמן קצר לאחר ביצוע הסריקה ולשלוח התראה לרדיולוג. וולך מספר על מקרה שממחיש כיצד השימוש באלגוריתם יכול להציל חיים.

"קיבלתי לא מכבר מסרון מרדיולוג, שסיפר לי שהמערכת זיהתה סריקה של פציינט שהיה לו תסחיף ריאתי מסיבי ומסכן חיים. מדובר בסריקה שלפי סדר העבודה הרגיל היתה נבדקת רק לאחר מספר ימים." פיתוח האלגוריתמים הללו הינו מורכב יותר, מאחר שיש לאמן את המערכת הממוחשבת לזהות את התבניות במגוון רחב יותר של סריקות בפרוטוקולים שונים.

"זו היתה שנה משמעותית עבורנו"

איידוק הוקמה ב-2016 על ידי שלושה יוצאי יחידת תלפיות בצה"ל, המנכ"ל וולך, מיכאל ברגינסקי וגיא ריינר. בחברה שותף גם ד"ר גל יניב, המתמחה ברדיולוגיה. בשנה האחרונה קיבלה החברה אישורי FDA ו-CE למספר אלגוריתמים, שהאיצו את דריסת הרגל של החברה בשוק הרפואי והפלטפורמה שלה מותקנת כבר במאות בתי-חולים. מטה הפעילות המרכזי של החברה נמצא בניו-יורק.

בשבוע שעבר הכריזה החברה על שיתוף פעולה עם TMC, החטיבה הרדיולוגית של קבוצת האבחון האירופית Unilabs. חטיבת TMC מספקת שירותי אבחון רדיולוגי לכ-100 בתי חולים וקליניקות בגרמניה, בריטניה וסקנדינביה. במסגרת שיתוף הפעולה, TMC תעשה שימוש בפלטפורמה של איידוק במסגרת תהליכי פענוח סריקות הדימות.

"זו היתה שנה מאוד משמעותית עבורנו, והקורונה רק נתנה לנו דחיפה נוספת. "דווקא עכשיו בתי החולים מבינים שזו העת לאמץ הטכנולוגיות כמו שלנו. וזאת כחלק מההיערכות לקראת הגל הבא שעשוי להגיע. הם מתקינים את המערכת שלנו גם כדי להתמודד עם העומס הכללי וגם כדי להתמודד ספציפית מול הקורונה."

האזינו לשיחה עם סמנכ"לית השיווק של איידוק, אריאלה שוהם, מתוך אחת התוכניות הקודמות של הפודקאסט שלנו (השיחה עם אריאלה מתחיל בדקה 25:00):

הסכם הפצה לקרדיאק-סנס בדרום-אפריקה

חברת קרדיאק-סנס (CardiacSense), שפיתחה שעון רפואי לאבחון הפרעות בקצב הלב ומדידת לחץ דם, נערכת לקראת מסחור השעון בשווקים שונים בעולם, וחתמה על הסכם הפצה בדרום-אפריקה עם המפיצה המקומית Intamed. כך דיווחה לבורסה חברת האחזקות מרחביה, המחזיקה בכ-6.7% ממניות החברה. מדובר בהסכם ל-3 שנים עם אפשרות להארכה ל-3 שנים נוספות, אשר מצטרף לשני הסכמי הפצה נוספים שעליהם חתמה קרדיאק-סנס בחודשים האחרונים, בארגנטינה ובטורקיה.

לפני מספר שבועות הגישה קרדיאק-סנס בקשה לאישור שיווק באירופה (CE) ובימים אלה מגישה בקשה דומה ל-FDA בארצות הברית, בעקבות השלמת הניסויים הקליניים הנדרשים. בשיחה עם Techtime הסביר סמנכ"ל המסחור (CCO) של קרדיאק-סנס, אייל קופיט, שאסטרטגיית החדירה של החברה לשווקים הללו קשורה לתנאי הכניסה הרגולטוריים. "אנחנו מצויים בתהליכי אישור של השעון שלנו על-ידי ה-CE וה-FDA, ומתמקדים בשלב הזה במדינות שבהן די באישור CE או FDA כדי לשווק בהן מכשירים רפואיים, או שההליך הנוסף הנדרש הוא מינימלי. זה נכון לגבי דרום-אפריקה, וגם לגבי טורקיה וארגנטינה".

שעון אופטי מציל חיים

קרדיאק-סנס פיתחה שעון רפואי המאפשר לנטר הפרעות בקצב הלב ולזהות מראש התפתחות של תופעת פרפור עליות, שהיא הפרעת הלב הנפוצה ביותר אשר מביאה למותם של כ-130 אלף בני אדם בשנה בארצות הברית בלבד. פעולת השעון מתבססת על חיישן אופטי ייחודי ואלגוריתם המאפשר לעקוב אחר פעילות הלב וכלי-הדם באמצעות ניטור שינויים בנפח כלי-הדם (PPG). השעון מהווה חלופה לבדיקת א.ק.ג, המבוצעת בבית חולים או במרפאה, וכך לנטר את פעילות הלב של חולים בסיכון מרחוק ובאופן רציף, 24 שעות ביממה, ולאורך שגרת חייו של המטופל.

בין היתר, הוא גם נותן מענה מענה לאוכלוסיה המתגוררת בישובים מרוחקים מהמרכזים הרפואיים. קופיט: "דרום-אפריקה היא מדינה עם פיזור אוכלוסיה רחב. הבעיה היא שבתי החולים העיקריים נמצאים בערים הגדולות ולאוכלוסיה בפריפריה אין גישה לשירותים קרדיולוגיים. ניטור-מרחוק באמצעות השעון שלנו, מאפשר לאבחן ולטפל בבעיות רפואיות כבר בשלב המוקדם".

בחברה מאמינים שמשבר הקורונה יאיץ את האימוץ של הפתרון שלה. "השעון מאפשר לנטר את כל המדדים הרפואיים הקריטיים, כמו לחץ דם, קצב פעילות הלב, חום גוף וקצב הנשימה. מדובר בפרמטרים שמספקים אינדיקציה למגוון מאוד רחב של מחלות. מגיפת הקורונה המחישה את הצורך בניטור-מרחוק של חולים, ולהערכתי השעון שלנו מספק את אחד מהפתרונות המקיפים ביותר בתחום".

חברת אבוט האמריקאית הכריזה על ערכה ניידת לבדיקת קורונה בתוך 5 דקות

אבחון הינו מרכיב משמעותי במערכה למיגור התפשטות נגיף הקורונה, ובמדינות רבות פועלים להרחיב את היקף הבדיקות היומי על מנת להעריך את מידת התפשטות הנגיף באוכלוסייה. כאן נכנסת לתמונת תעשיית המד-טק, שנמצאת במרוץ לפיתוח טכניקות קומפקטיות ומהירות יותר לאבחון הנגיף.

בסוף השבוע, הודיעה חברת המכשור הרפואי האמריקאית אבוט (Abbott) שהיא פיתחה ערכה קומפקטית לבדיקת נגיף Covid-19 בדגימת רוק, ללא צורך בשליחת הדגימה למעבדה מרוחקת. לדברי החברה, הבדיקה החדשה המספקת תוצאה חיובית תוך 5 דקות בלבד, ותוצאה שלילית תוך 13 דקות בלבד. ה-FDA כבר העניק אישור לשעת חירום להפצת הערכה לגופי הבריאות, ובאבוט הצהירו כי יחלו בייצור המוני של הערכות באופן מיידי. "אנחנו מגבירים את יכולת הייצור במטרה לייצר כ-50,000 ערכות בדיקה ביום החל מהשבוע, עבור מערכת הבריאות בארצות הברית".

הבדיקה החדשה מותאמת לעבוד עם פלטפורמת האבחון ID NOW של החברה, מעין מעבדה ניידת בגודל של קופסת נעליים השוקלת כ-3 קילוגרם, אשר משמשת כבר לאיתור נגיף האינפלואנזה (שפעת) ונגיפים מדבקים נוספים. לפי אבוט, מדובר באחת ממערכת האבחון המולקולרי הנפוצות בארצות הברית והיא מצויה בקליניקות רבות בקהילה ובבתי חולים, מה שיקל על הפצת הבדיקה החדשה.

בשונה מבדיקה סרולוגית, המאתרת בדם הימצאותם של הנוגדנים שמייצרת המערכת החיסונית לנגיף – ועל כן מספקת תשובה חיובית באיחור של מספר ימים לאחר ההידבקות וגם עשויה לספק תשובה חיובית גם לאחר החלמתו של הנבדק – הבדיקה של אבוט הינה בדיקה מולקולארית המאתרת בדגימת הרוק את הימצאותה של מולקולת ה-RNA של הנגיף, ועל כן מספקת תשובה חיובית עם הידבקותו של הנבדק בנגיף וכל עוד הוא מדבק. "הודות לגודלה הקטן, ניתן להשתמש בערכה גם בסביבות לא קונבנציונאליות, מחוץ למרפאת הרופא."

איידוק קיבלה אישור FDA לאלגוריתם לזיהוי שבץ

חברת המד-טק Aidoc קיבלה אישור FDA נוסף לחבילת אלגוריתמים חדשה המזהה סימנים לחסימת עורקים בסריקות CT מוח. הפלטפורמה של איידוק מנתחת באופן אוטומטי באמצעות בינה מלאכותית סריקות דימות ומתריעה בפני הרדיולוג על ממצאים חריגים שעשויים להצריך אבחנה וטיפול דחופים. זהו האלגוריתם הרביעי של איידוק שמקבל אישור FDA, ובחברה מציינים כי שילוב האלגוריתם החדש עם האלגוריתם של החברה המאתר סימנים לדימום תוך-גולגולתי, יכול לספק כיסוי לשניים מהגורמים המרכזיים המובילים לשבץ: דימום תוך-גולגולתי וחסימת עורקים במוח.

שבץ הוא הגורם העיקרי לנכות אצל מבוגרים בעולם המערבי והסיבה השנייה למוות ברחבי העולם. לפי נתוני משרד הבריאות, בישראל מתרחשים כ-15,000 מקרים חדשים של שבץ מוחי מדי שנה. שבץ מתרחש כאשר ישנה הפרעה פתאומית באספקת הדם אל המוח, אשר מובילה למוות מהיר של תאים במוח ונזק נוירולוגי שעשוי להתבטא  בהפרעה בדיבור, חולשה או שיתוק של הגפיים וקשיים בהליכה. שבץ מוחי הוא מצב חירום רפואי, שבו כל עיכוב בטיפול מגדיל את הנזק המוחי הבלתי הפיך והסיכון למוות. בכל דקה של שבץ מתים כ-1.9 מיליון נוירונים וכ-14 מיליארד סינפסות.

קיצור זמן האבחון בשליש

הפלטפורמה של איידוק מתממשקת לשרתים של בתי החולים וסורקת, במקביל לרדיולוג, את סריקות הדימות של המטופלים בחדר המיון. באמצעות אלגוריתמים של למידת-עומק ומודלים שמתבססים על ניתוח ביג-דאטה של מיליוני תצלומים וסריקות, המערכת יודעת לזהות באופן אוטומטי ממצאים חריגים כמו דימום תוך-גולגולתי או שבר בעמוד השדרה, ומתעדפת עבור הרדיולוג את הסריקות שעשויות להצביע על מצבי חירום המצריכים טיפול דחוף. כך למשל, מחקר שנערך במרכז הרפואי רוצ'סטר העלה כי המערכת של איידוק קיצרה את זמן האבחון של דימומים תוך-גולגולתיים בחדר מיון ב-33.6%.

איידוק הוקמה ב-2016 על ידי שלושה יוצאי יחידת תלפיות בצה"ל, אלעד וולך, המשמש כמנכ"ל, מיכאל ברגינסקי וגיא ריינר. בחברה שותף גם ד"ר גל יניב, המתמחה ברדיולוגיה.

ה-FDA אישר את הגרסה החד-פעמית של ה-WatchPAT של איתמר מדיקל

ה-FDA אישר את הגרסה החד-פעמית שפיתחה איתמר מדיקל למכשיר ה-Watch-PAT שלה, המשמש לאבחון ביתי של דום נשימה בשינה. מהחברה נמסר כי המוצר החד-פעמי יכול להגדיל את חדירת המוצר בשוק האמריקאי, וזאת מאחר שהוא יאפשר לקליניקות עם פחות משאבים ויכולות תחזוקה להשתמש בפיתרון. כמו כן, הגרסה החדשה, שתיקרא WatchPATOne, מקטינה את הסיכון להידבקות בזיהומים ממטופל למטופל בשימוש במוצר הרב-פעמי.

בנוסף, הנבדק עצמו לא יצטרך להחזיר את הגרסה החד-פעמית למרפאה, מה שיחסוך עבורו טרחה מיותרת ועלויות נלוות כמו דלק וחניה. לפי איתמר מדיקל, מדובר בפתרון החד-פעמי היחיד מסוגו בשוק לביצוע בדיקה ביתית לדום נשימה בשינה.

ה-Watch-PAT משמש לאבחון בלתי פולשני של דום נשימה בשינה. המכשיר, המולבש על כף ידו של המטופל כמו שעון, מודד באמצעות חיישן רגיש המורכב על אצבעו של המטופל את השינויים במהלך השינה בנפח זרימת הדם בקצה האצבע, ובכך מאפשר לנטר בעקיפין את השינויים בפעילותה של מערכת העצבים הסימפתטית שעשויים להעיד על הפרעות בשינה.. הודות לפשטותה של הבדיקה, ניתן לבצע אותה לא רק במעבדת שינה אלא באופן ביתי על ידי המטופל.

העברת הממשק מההתקן לאפליקציה

כדי לפתח גרסה חד-פעמית ל-Watch-PAT, נדרשו באיתמר מדיקל להוזיל את עלויות המוצר. הדבר נעשה באמצעות העתקת ממשק המשתמש מהצג על גבי ההתקן עצמו אל אפליקציה בסמרטפון המתממשקת עם המידע שאוסף המכשיר באמצעות חיבור בלוטות'. בנוסף, בחברה עשו שימוש ברכיבים המיועדים לתחום ה-IoT והסלולאר, המאפשרים להוריד את עלויות האלקטרוניקה בצורה משמעותית. בצד זאת, בחברה מדגישים כי יכולות האבחון של המוצר החד-פעמי זהות לחלוטין למכשיר הרב-פעמי.

המוצר החדש לא בהכרח משנה את המודל העסקי של החברה, אלא מהוה מוצר משלים המיועד בעיקר לנבדקים שהחזרת המוצר הרב-פעמי הינה בעייתית מבחינה פיזית או נבדקים המתגוררים במקום המרוחק ממרכזי השירות והשימוש במוצר חד-פעמי יחסוך מהם מאמץ ועלויות מיותרות. בחברה מתכוונים לשווק תחילה את המוצר בארצות הברית ולאחר מכן ולהפיצו בשווקים הנוספים שבהם החברה הפעילה כמו אירופה ויפן.

מנכ"ל ונשיא החברה גלעד גליק אמר: "אנחנו צופים כי הגרסה החד-פעמית של ה-WatchPAT תגדיל את מספר הרופאים שיוכלו להציע את הטכנולוגיה שלנו למטופליהם." 

ה-FDA אישר את מדבקת המיגרנות האלקטרונית של תרניקה

חברת האלקטרו-פארמה תרניקה (Theranica), שהוקמה לפני כשלוש שנים, קיבלה מה-FDA אישור שיווק למוצר הראשון שלה, Nerivio Migra, מדבקה אלקטרונית לבישה לשיכוך כאבי מיגרנה באמצעות אפנון עצבי. האישור ניתן במסגרת הליך דה נובו (De Novo), המיועד לאישור מכשור רפואי חדשני במקרים שבהם אין בשוק מוצרים דומים. החברה נערכת להתחיל לשווק את המדבקה בארצות הברית עוד השנה.

הפיתוח של תרניקה משתייך לתחום חדש של טיפולים שאינם מתבססים על תרופות כימיקליות אלא על שימוש באמצעים אלקטרוניים. מדבקת המיגרנות של תרניקה, המולבשת על הזרוע של המטופל, מצוידת בשבב המשדר פולסים חשמליים כדי לבצע אפנון עצבי (נוירו-מודולציה) לתאים העצביים המצויים מתחת לעור, ובכך להפחית או להפסיק את הכאב. המדבקה כוללת אלקטרודות ENS/NMES, סוללה, השבב הייעודי של החברה ומקמ"ש בלוטות' (BLE) המאפשר לשדר את המידע לאפליקציה בסמארטפון באמצעותה המשתמש מנהל את אופן ועוצמת הטיפול.

בטכניקת נוירו-מודולציה (Neuromodulation) משדרים פולסים חשמליים במתח נמוך הממוקדים בתאי עצב, במטרה למתן את אותות הכאב או לעורר תגובה נוירולוגית שלא היתה קיימת. השיטה פותחה עוד בשנות ה-60, אך רק בעשור האחרון החלו לצאת לשוק מכשירים המתבססים על הטכנולוגיה. ברובם הם מתמקדים בטיפול בתסמונות אפליפסיה, מיגרנה, פציעות בעמוד השדרה, פרקינסון ובריחת שתן. בעבר נעשו ניסויים לטפל במיגרנות באמצעות נוירו-מודולציה, אולם הם דרשו שמוש באלקטרודות שהוכנסו לראש מתחת לעור. חברת טראניקה מציעה גרסה שהיא בלתי פולשנית וקלה לשימוש.

אישור ה-FDA התקבל על בסיס ניסוי קליני שערכה תרניקה ב-12 מרפאות כאב בארצות הברית בקרב 252 מטופלים. המחקר הציג תוצאות גבוהות בשיכוך כאב המיגרנה כשעתיים וכ-48 שעות לאחר הטיפול במדבקה. "מכשיר הטיפולי החדשני הזה הציג ממצאים קליניים מאוד טובים," אמר פרופסור מסעוד האשינה, העומד בראש האיגוד הבינלאומי לכאב ראש. "הם מעידים שהטיפול במכשיר יכול להקל משמעותית את כאב הראש ותסמינים נוספים הנלווים למיגרנות."

במקביל לתחילת שיווק מדבקת המיגרנות, בחברה מתכוונים לפתח על בסיס הטכנולוגיה טיפולים לתסמונות כאב נוספות. מנכ"ל החברה ואחד ממייסדיה אלון אירוני אמר, "כבר זיהינו 7 תסמונות של כאב שניתן לטפל בהן באמצעות טיפול טכנולוגי בלתי פולשני וללא שימוש בתרופות, וזאת לאחר ביצוע המחקרים הקליניים הנדרשים."

 

צ'ק-קאפ החלה בניסוי פיילוט בארצות הברית

חברת צ'ק-קאפ (Check-Cap) ממשיכה להתקדם במפת הדרכים שלה בדרך לאישור גלולת ה-C-Scan לאבחון מוקדם של סרטן המעי הגס ואיתור פוליפים. היום הודיעה החברה כי החלה בניסוי פיילוט בארצות הברית. הניסוי, שנערך במרכז הרפואי של בית הספר לרפואה של אוניברסיטת ניו יורק בהשתתפות 45 מטופלים המוגדרים בסיכון ממוצע לפוליפים ולסרטן המעי הגס, ומטרתו היא לבחון את הבטיחות, השימושיות והיענות המשתמשים במערכת של החברה. ניסוי הפיילוט צפוי להימשך מספר חודשים.

בתום ניסוי הפיילוט תחל החברה בהכנות לקראת הניסוי המרכזי המכריע (Pivotal), שעל סמך תוצאותיו תוגש הבקשה לאישור השיווק על ידי ה-FDA. על פי מפת הדרכים שהציגה החברה בתחילת השנה בפני המשקיעים (צ'ק-קאפ נסחרת בנסד"ק), הניסוי המרכזי יחל ב-2020, מתוך מטרה לקבל את אישור ה-FDA ב-2021. ארצות הברית היא שוק היעד הגדול והמרכזי שאליו מכוונת צ'ק-קאפ.

הגלולה שתחליף את הקולונסקופיה

הגלולה של צ'ק-קאפ כוללת בתוכה מקור קרינת רנטגן באנרגיה נמוכה. לאחר בליעתה היא חולפת דרך המעיים ומשדרת את המידע באופן אלחוטי אל אבזר הנישא על-ידי הנבדק. התמונות נאספות באמצעות תוכנת העיבוד של החברה, אשר משחזרת הדמאה תלת-מימדית של המעיים, המאפשרת לרופא "לטייל" בהם ולבדוק אותם מקרוב. בנוסף, התוכנה מבצעת עיבוד של נתוני פני השטח, כדי לזהות באופן אוטומטי את האתרים שבהם קיים חשד להתפתחות הפוליפים.

סרטן המעי הגס הוא הסרטן השלישי בשכיחותו. מדי שנה מאובחנים ברחבי העולם כ-1.8 חולים חדשים, וכ-881 אלף אנשים מתים מן הסרטן מדי שנה. הפיתוח נועד לתת מענה לבעיה הגדולה ביותר המובילה לתמותה הגבוהה מסרטן המעי הגס. באיתור מוקדם, סרטן המעי הגס ניתן לטיפול בשיעורי הצלחה מאוד גבוהים. ואולם, בדיקת הסקר העיקרית כיום לאיתור מוקדם של הסרטן, הקולונסקופיה, הינה בדיקה פולשנית ובלתי נעימה אשר מחייבת ריקון המעיים וצום של מספר שעות. בעקבות אי הנעימות, רבים נמנעים לבצע אותה ובמקרים רבים הסרטן מתגלה במצב מתקדם כאשר סיכויי ההחלמה נמוכה לאין שיעור. בארצות הברית, למשל, שיעור הנכונות לביצוע בדיקת הקולונסקופיה בקרב קבוצת הסיכון (אנשים מעל גיל 50) עומד על 60% בלבד. כלומר, בכל הנוגע לסרטן המעי הגס, הגברת הנכונות לביצוע בדיקת סקר לגילוי מוקדם פירושה הצלת חיים.

 שוק של עשרות מיליארדי דולרים

כאן טמון החידוש הגדול שמציע הפיתוח של צ'ק-קאפ. בניגוד לבדיקת הקולונסקופיה, בליעת הגלולה של צ'ק-קאפ אינה מצריכה פעולות הכנה מצד הנבדק כגון ריקון ואינה כרוכה בכאבים ובאי-נוחות המלווים את התהליך המקובל של קולונוסקופיה, ובחברה מעריכים כי הפשטות והנוחות של הבדיקה באמצעות הגלולה תגביר באופן משמעותי את שיעור הנכונות. ברמה הכלכלית, הגלולה של צ'ק-קאפ מציעה חיסכון ניכר בעלויות: איתור מוקדם חוסך בהוצאות הגבוהות הכרוכות בטיפול בחולי סרטן מתקדם, וכמו כן, הבדיקה אינה מצריכה מהמרפאה או בית החולים הקצאה של חדר טיפולים מיוחד וצוות מיומן וכן אין צורך בשימוש בחומרי טשטוש.

השוק הפוטנציאלי של המוצר של צ'ק-קאפ הינו אדיר. על פי הערכות החברה שהוצגו במצגת, קבוצת היעד בארצות הברית בלבד מונה 89 מיליון בני אדם והשוק הפוטנציאלי נאמד ב-5.3 מיליארד דולר. באירופה מדובר ב-220 מיליון בני אדם (13.2 מיליארד דולר) ובסין 348 מיליון דולר (20.8 מיליארד דולר). באחרונה הוריד איגוד הסרטן האמריקאי את גיל הסיכון מ-50 ל-45, וזאת בשל העלייה בשכיחות הסרטן בגילאים צעירים יותר.

המוצר של החברה כבר קיבל את אישור משרד הבריאות בישראל וגם את אישור ה-CE האירופי. בימים אלה מתבצע באירופה ניסוי משלים, נרחב יותר, שאם יסתיים בהצלחה יכשיר את הקרקע לתחילת המסחור באירופה. על פי תוצאות ראשוניות, רמת הרגישות שהציגה הגלולה בניסוי המשלים עלה ל-76%, בהשוואה ל-44% בניסוי המקדים.