ליפ-בו טאן מבטיח להזריק לאינטל תרבות של סטארט-אפ

בתמונה למעלה: ליפ-בו טאן בארוע Intel Vision 2025. צילום: אינטל

המנכ"ל החדש של חברת אינטל (Intel), ליפ-בו טאן, מתכנן להוביל שינוי תרבותי בחברה ולייצר תרבות של חדשנות הנדסית במתכונת של חברות סטארט-אפ קטנות ודינמיות. בנאום פומבי ראשון שנשא מאז נכנס לתפקיד לפני כשבועיים, במסגרת אירוע Intel Vision 2025 שנערך היום (1 אפריל) בלאס וגאס, הוא הודה בבעיות של אינטל: "נשארנו מאחור בנושא החדשנות, וכתוצאה מכך היינו איטיים מדי ביכולת להסתגל לשינויים בשוק ולספק מענה לצורכי הלקוחות".

טאן סיפר שב-14 הימים הראשונים מאז נכנס לתפקיד הוא נפגש בעיקר עם הלקוחות המרכזיים של אינטל. "ברור מאוד מהשיחות האלה שיש לפנינו הרבה עבודה קשה. ישנם תחומים שבהם לא עמדנו בציפיות הלקוחות. אני ארכיב צוותים חזקים כדי לתקן את טעויות העבר". הוא הציג את המוטו האישי שלו, שיהפוך לסימן ההיכר של אינטל: "להבטיח פחות ולספק יותר". הוא הסביר שהמטרה שלו היא להחזיר את אינטל להיות חברת ממוקדת-הנדסה.

טאן: "אינטל איבדה חלק מהכישרונות המובילים שהיו בה. אני רוצה ליצור תרבות של חדשנות והעצמה תוך אימוץ תרבות של היום הראשון בחברות סטארטאפ. אנחנו נפשט את הדרך שבה אנחנו עובדים. ביורוקרטיה הורגת חדשנות. בקריירה שלי ראיתי איך צוותים קטנים וממוקדים נעים מהר מאוד, מחדשים ומתחרים בשחקנים קיימים. אנחנו נתרגל את זה באינטל".

שינוי גישה אסטרטגי: מתוכנה לחומרה

טאן הציג שינוי תפיסה מהותי בגישה התכנונית של אינטל. "בעבר, הגישה של אינטל הייתה 'מבפנים החוצה'. תכננו חומרה, ואז הלקוחות למדו כיצד לפתח את התוכנה. אבל העולם השתנה. היום צריך להפוך את הכיוון. מעתה נתחיל מעומסי העבודה ומהבעיה שצריך לפתור – ואז נעבוד אחורה. הגישה הזו דורשת אימוץ חשיבה של 'תוכנה תחילה' (Software-first)". לדבריו, אינטל תתמקד בפיתוח פתרונות סיליקון ייעודיים (Purpose-built silicon) שבמסגרתה היא תתכנן שבבים המותאמים לעומסי עבודה ספציפיים בדגש על יישומי בינה מלאכותית, מרכזי נתונים ועיבוד בקצות הרשת (Edge).

במהלך הנאום הזכיר טאן מנטורים שלו מאינטל שהשפיעו עליו לאורך השנים הרבות שלו בתעשיית השבבים. בהם גם דדי פרלמוטר הישראלי (הוזכר פעמיים), ששימש בעבר כמנהל קבוצת הארכיטקטורה של אינטל. בין השאר, פרלמוטר עמד בראש צוות הפיתוח של המעבד Centrino שהעניק לחברה את היכולת לספק מעבדים למחשבים ניידים. המנכ"ל האגדי של אינטל, אנדי גרוב, אמר פעם שהמעבד סנטרינו הציל את אינטל מהתמוטטות.

במהלך הנאום, הוא אמר שאחת מהמטרות של אינטל היא להיות להיות ספקית שירותי ייצור מובילה (פאונדרי). בכך הוא סתם את הגולל על השמועות שחטיבת אינטל פאונדרי עומדת למכירה. יחד עם זאת, הוא לא נתן מענה לשתי בעיות מרכזיות המעיבות על אינטל: כיצד היא מתכננת להיות ספקית שירותי ייצור שאינה מאיימת להיות גם המתחרה של לקוחותיה, ומה בדיוק תהיה אסטרטגיית התוכנה שלה. הנסיון של אנבידיה מלמד שברמת המעבדים המרכזיים, קשה להפריד בין התוכנה והחומרה, וכדי להיות חדשניים בתחום החומרה – יש להיות חדשניים ומובילים גם בתחום התוכנה.

הצהרת כוונות: אנבידיה שחררה את הפיתרון של Run:ai בקוד-פתוח

[בתמונה למעלה: מייסדי חברת Run:ai רונן דר (מימין) ועמרי גלר. קרדיט: Run:ai]

לאחר שהשלימה בתחילת השנה את המיזוג עם Run:ai, אנבידיה מבצעת מהלך משמעותי ראשון עם הטכנולוגיה של החברה הישראלית: היא השיקה היום (ג'), בקוד פתוח, את KAI Scheduler, כלי לניהול עומסי עבודה של בינה מלאכותית בתשתיות מחשוב-על, שזוהי למעשה טכנולוגיית הליבה של Run:ai.

הפיתרון ניתן כעת להורדה בעמוד של אנבידיה ב-Github תחת רישיון Apache 2.0, שהוא רישיון מאוד מתירני אשר יאפשר לארגונים, סטארטאפים, מעבדות מחקר ומפתחים להשתמש בקוד באופן חופשי, לשנותו ואפילו להפיץ את התוצרים באופן מסחרי, תוך מתן קרדיט למקור. 

KAI Scheduler היא פלטפורמת "תזמור" (orchestration), המאפשרת לנצל באופן מיטבי את משאבי העיבוד של תשתית ה-AI לצורך ביצוע משימות AI כמו אימון, ניסוי או הסקה. הפלטפורמה יודעת למפות את משאבי ה-GPU וה-CPU הזמינים ולהקצות את המשאבים הפנויים למשימות שעל הפרק. "תזמור" הוא היבט קריטי בניצול יעיל וחסכוני של תשתיות AI, שמתמודדות עם עומסים גדולים, מורכבים ודינמיים יותר ויותר בעידן ה-GenAI וסוכני AI. הפיתרון של Run:ai מתממשק עם כל סוג של מקבצי (cluster) מעבדים המנוהלים תחת קוברנטיס, בין אם אלה מעבדים של אנבידיה או של יצרניות אחרות.

בפוסט בבלוג מנו באנבידיה את היתרונות של KAI בהשוואה לפתרונות מקבילים בשוק, ובכלל זה יכולת לנהל באופן דינמי את ביקושי ה-GPU המשתנים, צמצום זמני המתנה למחשוב, הקצאת משאבים כדי להבטיח זמינות, והתממשקות חלקה עם כלי AI ומסגרות עבודה שונות. "KAI מחשב באופן רציף את הדרישות, מקצה מכסות ומגבלות בזמן אמת – ומתאים באופן אוטומטי את משאבי העיבוד הדרושים למשימות שעל הפרק. הגישה הדינמית הזו מבטיחה הקצאה יעילה של משאבי GPU, ללא צורך בהתערבות ידנית מצד המנהלים", נכתב בבלוג.

Run:ai נרכשה על ידי אנבידיה ב-700 מיליון דולר. התוכנה של Run:ai מיועדת להוות מרכיב משמעותי באקוסיסטם של אנבידיה ולאפשר ללקוחות החברה למקסם את התועלת שהם מפיקים מתשתיות החומרה שלה. ניהול נכון של משימות ה-AI, באמצעות פיתרון כמו זה של Run:ai, שנחשבת לחלוצה בתחום, יכול למקסם תפוקה ולהפחית עלויות שימוש. שחרוור חלק מהטכנולוגיה של Run:ai בקוד-פתוח, אף שהוא מתממשק גם עם מעבדים של חברות מתחרות, הינו מהלך שנועד לחזק את האקוסיסטם של אנבידיה בקהילת הקוד-פתוח ולאפשר למשתמשים שונים לרתום ולהתאים את הפיתרון למקרי בוחן מגוונים.

 

עין שלישית נערכת להקמת קו ייצור סדרתי בנתניה

בתמונה למעלה: מנכ"ל עין שלישית, ליאור סגל. צילום: Techtime

חברת עין שלישית מערכות (Thirdeye Systems) נערכת להקמת קו ייצור סדרתי לצד משרדיה בנתניה, בעקבות קבלת אישור מלקוחות לעבור לייצור סדרתי של חלק מהמוצרים שלה. כך גילה המנכ"ל והמייסד ליאור סגל במכתב ששלח היום (ב') למשקיעים. הוא גם דיווח שצבר ההזמנות של החברה צמח ב-62% בהשוואה ל-2023 ומסתכם בכ-31.7 מיליון שקל. הדבר אינו כולל הזמנה בהיקף של כ-12 מיליון שקל, אשר קבלתה נדחתה זמנית בשל העיכוב באישור תקציב המדינה.

חברת עין שלישית עוסקת בפיתוח וייצור מערכות תצפית המאפשרים עבודה אוטונומית של כלים רובוטיים, המבוססות על חיישנים אלקטרואופטיים ואלגוריתמים מבוססי בינה מלאכותית לגילוי ויזהוי אובייקטים בזמן אמת. שלושת מגזרי הפעילות המרכזיים של החברה: מטעדים אלקטרואופטיים לרחפנים, מערכות אלקטרואופטיות ואנליטיקה לגילוי רחפנים, ומערכות מוכללות לכלי-רכב קרקעיים. החברה מעסיקה כ-50 עובדים ומכירותיה נמצאות בצמיחה מאז פרוץ מלמחמת חרבות ברזל. בשנת 2024 הסתכמו מכירותיה בכ-17.6 מיליון שקל, בהשוואה לכ-14.82 מיליון שקל בשנת 2023 ולכ-10.4 מיליון שקלים ב-2022.

להערכת החברה, שוק החיישנים האלקטרואופטיים משולבי בינה מלאכותית צומח משתי סיבות עיקריות: גידול במכירת מערכות בלתי-מאויישות כמו רחפנים וכלי-רכב אוטונומיים, וצמיחה מקבילה במכירת מערכות הגנה בפני אותן מערכות בלתי-מאויישות. הביקוש בשוק הזה צפוי להמשיך ולהעלות בשנים הקרובות. רוב המתחרות של עין שלישית בארץ ובעולם הן חברות גדולות מאוד. בישראל, למשל, היא מתחרה מול אלביט, רפאל והתעשייה האווירית. גם בחו"ל היא מתחרה בחברות ביטחוניות גדולות. על הרקע הזה היא מתמקדת ביצירת יתרון תחרותי המבוסס על התאמת המוצרים באופן אישי ללקוחות הקצה.

מדוזה הובילה את המכירות ב-2024

המערכת הפופולרית ביותר של החברה היא מערכת מדוזה (Meduza). זוהי מערכת גילוי פאסיבית המבוססת על סריקה מהירה של השטח ומשמשת בעיקר למטרות הגנה ב-360°. היא כוללת אנליטיקה פנימית מבוססת בינה מלאכותית של החברה ומאפשרת גם גילוי וסיווג מטרות מורכבות הטסות בגובה נמוך. בשנת 2024 היא היתה אחראית לכ-74% מהמכירות של החברה: כ-12.95 מיליון שקל. מדובר במוצר חדש יחסית שמכירותיו ב-2023 הסתכמו בכ-3.6 מיליון שקל.

המערכת פותחה בשלוש השנים האחרונות בסיוע משרד הביטחון ורשות החדשנות, ובסוף מרץ 2024 הושלם הפיתוח העדכני ביותר שלה: Meduza X. המערכת שוקלת 12 ק"ג בלבד וניתנת לנשיאה בכלי-רכב או על-ידי חיילים רגליים. אלגוריתם הזיהוי כולל שימוש ברשת נוירונית (DNN) שפותחה בחברה, ומסוגל להבדיל בין כטב"מים, רחפנים, ציפורים וכלים בלתי מזוהים אחרים, ברמת דיוק של יותר מ-97%. המערכת מצויידת בחיישן אינפרה אדום בתדרי MWIR, הסורק את השמיים בקצב של 60 תמונות בשנייה.

מבחן שטח: המודם של אפל טוב מזה של קואלקום

בתמונה למעלה: אייפון 16e. מקור: Apple

בחודש פברואר השיקה חברת אפל (Apple) דגם חדש, ה-i-Phone 16e. דגם זה הושק מספר חודשים לאחר השקת משפחת ה-i-Phone 16, והוא מיועד להיות הדגם הזול במשפחה. בין ה-16e לבין יתר דגמי ה-16 יש הבדלים מסוימים בעיצוב, אך הם מכילים כולם את המעבד החדשני ביותר של אפל, A18. ההבדל המשמעותי ביותר ברמת החומרה הוא העובדה כי ה-16e הוא הדגם הראשון של אפל המכיל מודם תוצרת בית, C1, בשעה שיתר הדגמים במשפחה מכילים את ה-Snapdragon של קואלקום. המודם C1 פותח בחלקו במרכז המו"פ של אפל בישראל.

לאחר שנים של ניסיונות לפתח מודם משלה, ולא מעט עיכובים בדרך, זוהי טבילת האש הראשונה של אפל בתחום המודמים. הצלחת ה-C1 עשויה לאפשר לחברה להפחית את תלותה במודמים של קואלקום, שנחשבים למובילים בתחום המובייל. בהשקת הדגם הכריזה אפל כי ה-C1 הוא המודם היעיל ביותר מבחינת צריכת אנרגיה, אך מאידך הוא אינו תומך בגלים מילימטריים (MMWave), שזהו הספקטרום המהיר ביותר ברשתות דור חמישי.

מתעלה בעשירון התחתון, מפגר בעשירון העליון

כעת, כאשר ה-i-Phone 16e מצוי בידי משתמשים ניתן להתחיל ולבדוק את ביצועיו של המודם החדש "בעולם האמיתי". חברת ookla, המספקת אנליטיקות לעולם הטלקום, בדקה את ביצועי שני הדגמים בקרב משתמשי-קצה בין 1-12 במרץ. המחקר בחן את מהירויות ההורדה והעלאה של משתמשי שני הדגמים ברשתות התקשורת של שלוש ספקיות הסלולאר המובילות בארצות הברית: AT&T, Verizom ו-T-Mobile.

לפי הנתונים, מהירות ההורדה הממוצעת בקרב משתמשי i-Phone-16e היתה גבוהה יותר בהשוואה למשתמשי i-Phone 16 ברשתות של AT&T ו-Verizon, אך נמוכה משמעותית ב-T-Mobile. בקרב לקוחות AT&T, מהירות ההורדה הממוצעת של משתמשי i-Phon עמדה על 226 מגה-ביט לשנייה, לעומת 146 מגה-ביט לשנייה בקרב משתמשי i-Phone 16. בקרב לקוחות Verizon, הפער עמד על 146 מגה-ביט לשנייה לעומת 126 מגה-ביט לשנייה, לטובת i-Phone 16e. בקרב לקוחות T-Mobile, לעומת זאת, משתמשי i-Phone 16 נהנו ממהירות של 354 מגה-ביט לשנייה לעומת 264 מגה-ביט לשנייה.

עורכי המחקר הסבירו את הפער בביצועים ברשת T-Mobile בעובדה כי T-Mobile היא מפעילת התקשורת היחידה מבין השלוש שיש לה רשת דור-חמישי עצמאית בפריסה רחבה בעל ספקטרום רחב של תדרים ויישומים מתקדמים נוספים לניהול התעבורה. כאמור, ברמת החומרה זהו היתרון הבולט בין שני המודמים: Snapdragon של קואלקום תומך בגלים מילימטריים (MMWave), לעומת C1 של אפל, שאינו תומך בספקטרום הזה. כלומר, ככל שתתרחב הפריסה של רשתות 5G, המודם של קואלקום צפוי, אם להסתמך על המחקר, להציג ביצועים גבוהים יותר, לפחות בהשוואה לדור הראשון של מודם הבית של אפל.

נתון מעניין נוסף הוא כי, כאשר בדקו את מהירות ההורדה הממוצעת בקרב המשתמשים עם איכות התקשורת הירודה ביותר (העשירון התחתון), בשתי הקבוצות, משתמשי i-Phone 16e התעלו על המשתמשים המקבילים בעלי ה-i-Phone 16 בכל שלוש רשתות התקשורת. הדבר התבטא במידה המובהקת ביותר דווקא בקרב לקוחות T-Mobile: מהירות של 57 מגה-ביט לשנייה ב-i-Phone 16e לעומת 27 מגה-ביט לשנייה ב-i-Phone 16. בעשירון העליון של המהירויות התמונה היתה הפוכה, כאשר משתמשי i-Phone 16 נהנו ממהירות עדיפה בכל שלוש הרשתות, הבולטת בהן T-Mobile (כ-889 מגה-ביט לשנייה לעומת 627 מגה-ביט לשנייה).

באשר לביצועי העלאת הנתונים (upload), משתמשי ה-i-Phone 16e נהנו מעדיפות בכל אחת מרשתות התקשורת, כשהפער הגדול ביותר היה ברשת AT&T, עם פער של יותר מ-36%: 14.6 ביט-לשנייה בממוצע לעומת 8.6 ביט-לשנייה לטובת i-Phone 16e. בחברת המחקר ookla הדגישו כי מדובר בממצאים ראשוניים וכי היא תפרסם בהמשך נתונים על פני תקופות ממושכות יותר.

ישראל תחת מתקפות DDoS יומיומיות – ואין פתרון באופק

מאת אורלי מגר, סמנכלית ניהול לקוחות, חברת הסייבר מייזבולט (MazeBolt)

ישראל חוותה לאחרונה סדרת מתקפות Distributed Denial of Service) DDoS), שהתמקדו בעיקר בשירותים פיננסיים כגון בנקים, חברות ביטוח ושירותי תשלומים. מתקפות אלו התגברו במהלך המלחמה ואינן מראות סימני האטה גם בשנת 2025. לצערנו, קונפליקטים גיאופוליטיים והאקטיביזם ההאקרי הם כאן כדי להישאר, ולכן חברות חייבות להבין שהפתרונות הקיימים משאירים אותן חשופות. הגיע הזמן לחשוב מחדש על דרכים חדשניות למנוע השבתות כתוצאה מהתקפות DDoS. ראשית, נבין את האתגרים העומדים בפנינו.

חברות משקיעות סכומי עתק בשירותי הגנה נגד DDoS, מוסיפות שכבות אבטחה ומבצעות בדיקות תקופתיות כדי למנוע השבתה בעקבות מתקפות. עם זאת, ההשקעה הרבה בזמן ובמשאבים לא פתרה את הבעיה, כפי שמעידות המתקפות האחרונות הן בישראל והן ברחבי העולם.  

הבעיה הבסיסית בפתרונות ההגנה נגד DDoS אינה הטכנולוגיה עצמה, אלא תצורות ההגנה השגויות. פתרונות DDoS היברידיים שפועלים תמיד (Always-On) רגישים מאוד להגדרות לא נכונות ודורשים כיוונון מתמשך כדי להתאים לשינויים ברשת ולתוקפנות ההולכת וגוברת של מתקפות DDoS. שגיאות תצורה אלו מובילות לאלפי חולשות שניתן לנצל בקלות.  

ניקח לדוגמה חברה בעלת 100 כתובות IP (שירותים ציבוריים) ונכפיל זאת ב-150 וקטורי תקיפה של DDoS (שכבות 3,4,7). אנו מקבלים שטח תקיפה של 15,000! כלומר 15,000 דרכים בהן האקרים יכולים לנצל חולשות בתצורות ההגנה. שימוש בהגדרות ידניות בשיטה של ניסוי וטעייה או בדיקות DDoS מסורתיות אינו מספק פתרון מקיף. גישה מסורתית זו משאירה את הארגונים במצב של תיקון חולשות בזמן מתקפה, תוך כדי השבתה הרסנית של שירותי האונליין שלהן.  

היעדר נתונים מפורטים אודות פגיעויות מחייב את הארגונים לתקן שגיאות תצורה במהלך מתקפה פעילה, תוך הסתמכות על הסכמי SLA יקרים (כלומר, ההשבתה כבר מתרחשת). ספקי ההגנה נגד DDoS לרוב מסתמכים על תצורות סטנדרטיות, כאשר צוותי SOC וחוזי SLAs נכנסים לפעולה רק לאחר שההתקפה הצליחה.  

אפילו SLAs המובילים בתעשייה, שמבטיחים תגובה תוך 15 דקות, משמעותם היא שטכנאי יתחיל לעסוק בבעיה רק בפרק זמן זה. השינויים הידניים בתצורת ההגנה כדי לעצור את המתקפה מתבצעים לאחר מכן, אך כאשר המתקפה מסתיימת, התצורות עשויות לחזור למצבן המקורי, מה שמשאיר את הארגון חשוף.  

כאשר פתרונות ההגנה נגד DDoS כבר פרוסים, הסיבה היחידה לאובדן שירות עקב מתקפות היא פגיעויות הנובעות משגיאות בתצורות ההגנה. ספקים כמו Akamai, Radware, Cloudflare, Imperva ו-A10 יוכלו לסגור את הפער בהגנת DDoS רק אם הפגיעויות יזוהו ויתוקנו מראש.  

הגיע הזמן לפרוס כלים חדשניים לניהול פגיעויות DDoS באופן רציף וללא הפרעה. כלים שמכסים את כל שטח התקיפה של הארגון ומציעים אוטומציה משמעותית לזיהוי, תיעדוף ותיקון של כל הפגיעויות. כלים שיעבדו על פי מסגרת CTEM המומלצת של גרטנר, בתהליך רציף של בדיקות ותיקונים המנוהל באופן אוטומטי.  

שוק ה-DDoS זקוק לחידוש מהותי. נראות מלאה של כל שטח התקיפה מבחינת פגיעויות DDoS תוביל להגנה אוטומטית ומותאמת אישית.  

[צילום: רונן גולדמן]

סין פיתחה טרנזיסטור מסוג חדש, יעיל ומהיר מטרנזיסטור סיליקון

מאת: יוחאי שויגר

במאמר שפורסם בירחון Nature, חוקרים בסין טוענים כי הם פיתחו סוג חדש של טרנזיסטור FET הבנוי במבנה של Gate All Around (GAA) שאינו מבוסס על סיליקון, אשר עשוי לאפשר פיתוח של של רכיבים ומעבדים שיהיו מהירים וחסכוניים יותר באנרגיה בהשוואה לרכיבים ומעבדים מבוססי-סיליקון. באתר של אוניברסיטת פקינג הנמצאת בבירה בייג'ינג, שבה נערך המחקר, הרחיקו לכת והצהירו: "זהו הטרנזיסטור המהיר והיעיל ביותר אי-פעם".

לטענת החוקרים, מעבדים המבוססים על הטרנזיסטורים החדשים יהיו מהירים ב-40% יותר ממעבדים המיוצרים על-ידי TSMC ואינטל בגיאומטריה של 3 ננומטר, תוך שהם צורכים כ-10% פחות אנרגיה. לא בכדי הציבו החוקרים כנקודת ייחוס מעבדים המיוצרים בתהליך של 3 ננומטר, מאחר שבשל המגבלות של ארצות הברית, סין מתקשה להשיג ציוד וטכנולוגיות שיאפשרו ייצור שבבים ברוחב צומת של 3 ננומטר.

למעשה, מעניין לראות כיצד האילוצים שנובעים מהסנקציות האמריקאיות המחמירות, שנועדו להצר את התקדמותה הטכנולוגית של סין בייצור שבבים, דווקא דוחפים אותה לחקור ולךפתח שיטות חלופיות שאולי יתבררו בעתיד כיעילות יותר. ואומנם, החוקר הראשי שהוביל את המחקר, פרופ' לכימיה היילינג פנג מאוניברסיטת בייג'ינג, הצהיר בראיון לעיתון בסין כי "אם עד עכשיו חיפשנו קיצורי דרך – כעת מדובר בהחלפת מסלול".

הדגמת יכולת לייצור המוני בפרוסות

הטרנזיסטור החדש מורכב מתרכובת של חמצן, ביסמוט וסלניום. זהו חומר מוליך-למחצה בעל מבנה שכבות דו-מימדי (2D semiconductor), המתאפיין בניידות אלקטרונים גבוהה המאפשרת שימוש במתח נמוך, וכן הוא בעל מרווח אנרגיה ישיר המתאים ליישומים לוגיים כמו מעבדים. החוקרים הדגימו את הטרנזיסטור במבנה תלת-מימדי של שכבות דו-מימדיות שהוערמו זו על גבי זו בטכנולוגיה של גידול אפיטקסילי, ובקונפיגורציה של Gate-All-Arount-Field-Effect-Transistor (או GAA-FET).

זוהי ארכיטקטורה חדשה בתעשיית השבבים שבה השער מקיף את הערוץ (channel) מכל עבריו ועל-ידי כך מוגברת היעילות החשמלית של הצומת. גיאומטריית GAA מצאפיינת את התהליכים המתקדמים ביותר של סמסונג, TSMC ואינטל. חשוב להדגיש כי החוקרים הדגימו את הטרנזיסטור החדש בקנה מידה של פרוסה שלמה (wafer-scale system), ולא בדוגמית מעבדה בלבד.

זהו היבט חשוב, מאחר שישנו פער בין היכולת להדגים שימושיות של חומר מוליך-למחצה בדוגמיות מעבדה קטנות לבין היכולת לייצר טרנזיסטורים ושבבים מרובי-טרנזיסטורים באופן המוני במתכונת של פרוסות. הדבר מרמז שהחוקרים הסיניים קרובים מאוד ליכולת ייצור תעשייתית. כמו כן, ייתכן שהיכולת לייצר את הטרנזיסטורים החדשים בקנה מידה של פרוסות הומוגניות תאפשר לשלב את הטכנולוגיה הזו בתהליכי ייצור קיימים.

הדור הבא בתעשיית השבבים

בתעשיית השבבים כבר נעשה שימוש בחומרים שאינם סיליקון עבור יישומים ספציפיים, כמו למשל שימוש בטרנזיסטורים מבוססי גאליום-ניטריד (GaN) וסיליקון-קרביד (SiC) לייצור רכיבי הספק ו-RF, וזאת מאחר שחומרים אלה מתאפיינים בתכונות מיוחדות, כמו תגוטבה מהירה, יעילות שמלית משופרת ועבודה במתחים גבוהים. עם זאת, השימוש בחומרים אלה עדיין מצומצם בשל הקושי לייצר אותם באופן כדאי בקנה מידה המוני.

חומרים דו-מימדיים הם תחום מחקר חדשני בתעשיית השבבים. הטרנזיסטורים מוגדרים כדו-מימדיים מאחר שהערוץ עשוי משכבות דקיקות של חומר בעובי של אטומים בודדים. המבנה הדו-מימדי השטוח מקנה להם מספר תכונות עדיפות כגון אובדן אנרגיה נמוך, יעילות גבוהה ויכולות מזעור. שימוש בחומרים דו-מימדיים, כמו גרפן או החומר שבו השתמשו החוקרים בסין, עשוי לאפשר את המשך "חוק מור" ולייצר גיאומטריות מתחת ל-1 ננומטר.

פי.סי.בי זכתה בפרוייקט ביטחוני בהיקף 5.4 מיליון דולר

חברת פי.סי.בי טכנולוגיות (PCB Technologies) ממגדל דיווחה על קבלת הזמנה לאספקת מעגלים מודפסים לפרוייקט ביטחוני אסטרטגי עבור לקוח מוביל בתעשייה הביטחונית בישראל, בהיקף כספי של כ-5.4 מיליון דולר. מנכ"ל פי.סי.בי, עובד שפירא, מסר שהחברה מזהה ביקושים גבוהים בפרויקטים ביטחוניים ואסטרטגיים. "במקרה של הלקוח האסטרטגי הנוכחי, אנו צופים המשך קבלת הזמנות במהלך שנת 2025". המוצרים שבהזמנה הנוכחית יסופקו החל מהרבעון הרביעי 2025 ועד הרבעון השלישי 2026.

החברה מוכרת ללקוח מוצרים נוספים מעבר למוצרים אשר ימכרו במסגרת הזמנה זו. לפני כשבוע החברה קיבלה הזמנה אחרת מלקוח ביטחוני בהיקף של כ-3.9 מיליון דולר. בסך הכל, בארבעת החודשים היא קיבלה הזמנות ביטחוניות בהיקף של יותר מ-25 מיליון דולר. הדבר כולל הזמנת ייצור כרטיסים ומוצרים אלקטרוניים שני פרוייקטים ביטחוניים גדולים עבור חברה ביטחונית ישראלית גדולה, בהיקף של כ-12.5 מיליון דולר, שהתקבלה בדצמבר 2024.

מאחורי הנתונים האלה ניצבת מגמה מרכזית, שבה השוק הביטחוני הופך למנוע צמיחה מרכזי של החברה. מרבית ההסכמים במגזר הביטחוני מתבססים על אספקת מעגלים מודפסים, שהוא תחום פעילות אסטרטגי ובעל ריווחיות גבוהה בהשוואה לתחומי הפעילות האחרים של החברה. מהדו"ח השנתי של 2024 שהחברה פירסמה בתחילת החודש, עולה שהמכירות לשוק הצבאי תפסו יותר כ-62% מהכנסות חטיבת המעגלים המודפסים והמצעים, אשר היתה אחראית לכ-49% ממכירות הקבוצה בשנת 2024 (שהסתכמו בכ-152.9 מיליון דולר).

הייקון מפטרת את רוב העובדים; המנייה מתמוטטת

בתמונה למעלה: מערכת ייצור אריזות הקרטון של חברת הייקון

חברת הייקון מערכות (Highcon Systems) מיבנה, המפתחת ומייצרת מכונות להדפסה דיגיטלית של אריזות קרטון, מפטרת את רוב עובדיה והיועצים, ומשאירה בחברה כ-20 עובדים בלבד כדי שימשיכו להפעיל את החברה ולשמור אותה כעסק חי. החברה קלעה לקשיים תזרימיים קשים, ועל בסיס טיוטת הדו"חות הכספיים של 2024, שהביקורת החשבונאית עליהם עדיין לא הסתיימה, קיים חשש שהיא נמצאת גם בגירעון בהון. מבתגובה צנחה מניית החברה בכ-80% בבורסה בתל אביב, והחברה נסחרת לפי שווי שוק של כ-11 מיליון שקל בלבד. בדצמבר 2020 היא גייסה 45 מיליון דולר בבורסה בתל אביב לפי שווי חברה של 165 מיליון דולר.

החברה שבשיאה העסיקה קרוב ל-100 עובדים, צפויה להגיש בימים הקרובים בקשה לבית המשפט שבה היא תבקש למנות נאמן כדי להבטיח המשך פעילותה העסקית. הייקון הסבירה את ההתדרדרות בשורה של גורמים: הגורם המיידי הוא דחייה בשנה של הזמנות למכונות דפוס בהיקף של כ-10 מיליון דולר, שהיא תוצאה של גורמים חיצוניים: המלחמה בישראל גרמה ללקוחות לדחות את התחייבויותיהם, ואילו ההאטה הכלכלית בעולם ומלחמת המכסים של טראמפ, גרמו לעצירת השקעות אצל לקוחותיה הגדולים. בנוסף, הערת "עסק חי" שהיא רשמה במחצית 2024, יצרה חוסר ביטחון בקרב לקוחות פוטנציאליים, שגרם לדחיית הזמנות.

משבר המכירות של 2023

המשבר החל לפני כשנה וחצי: במחצית הראשונה של 2023 ירדו ההכנסות בכ-64% והסתכמו בכ-3.3 מיליון דולר בלבד. בהמשך, בדו"ח החצי-שנתי של 2024 החברה פרסמה אזהרת "עסק חי", וכעבור מספר ימים היא קיבלה מכתב התחייבות מבעלי המניות המרכזיים בחברה, לנדא ונצ'רס של בני לנדא, קרן JVP וקבוצת LR, השותפה האסטרטגית חברת האריזות האמריקאית Air Sealed, והספק העיקרי של הייקון, חברת "משבב עיבוד שבבי", שהם יזרימו לחברה כ-2.5 מיליון דולר.

החברה מסרה שמדובר בהשקעה מינימלית ושהחברה מקווה לגייס סכום גדול יותר ממשקיעים אחרים. במקביל, הדירקטוריון אישר תוכנית התייעלות שתוביל להפחתה של 6-7 מיליון דולר בעלויות השכר השנתיות, על-ידי צמצום של כ-40% במצבת העובדים וביצוע הפחתות שכר. בפברואר 2025 החברה קיבלה הלוואה המירה למניות בהיקף של כ-2.5 מיליון שקל מג'יי ג'יי טלר, המחזיק בכ-7.5% ממניותיה, אולם זה היה מעט מדי ומאוחר מדי.

הבטחה טכנולוגית מרתקת

חברת הייקון הוקמה בשנת 2009 על-ידי אביב רצמן ומיכאל זימר וגייסה עד היום יותר מ-100 מיליון דולר. החברה פיתחה טכנולוגיה דיגיטלית לייצור אריזות קרטון ואריזות קרטון גלי, המבוססת על יותר מ-60 פטנטים רשומים. המכונות נועדו לספק מענה לבעיה מהותית בשוק האריזות העולמי: ייצור האריזות קרטון דורש כיום מספר תהליכים שהם עתירי עבודה, ואורכים ימים או שבועות, לפני שניתן להשתמש באריזות ולשלח מוצרים.

המערכת של החברה מאפשרת יייצור מיידי: המכונה מקבלת קובץ דיגיטלי הכולל את תכנון החיתוכים ופסי הקיפול של האריזה, היא מבצעת דחיסה בנקודות הקיפול שהוגדרו ולחתוך כל גיליון בהתאם לתכנון המעצבבקצב של בכ-3,000 גיליונות בשעה. היא גם מאפשרת שינוי מהיר של הקבצים ולייצר אריזות שונות, בכמויות שונות, באותה הרצה. להערכת החברה, המכונות שלה מקצרות את תהליך ייצור האריזות משבועות וחודשים לשעות ספורות בלבד.

אימקו: משרד הביטחון הכפיל את ההזמנות

קבוצת אימקו (IMCO) דיווחה אתמול (ד') על הכנסות שנתיות של 303 מיליון שקל, גידול של 14% לעומת 2023. הרווח הגולמי השתפר גם כן מ-18.9% ל-23.6% ממחזור המכירות, והרווח הנקי הסתכם ב-25 מיליון שקל, יותר מפי 4 מרווח נקי של 6 מיליון שקל ב-2023.  בנוסף, אימקו דיווחה על גידול בצבר ההזמנות שהגיע לכ- 775 מיליון שקל. בעקבות התוצאות החיוביות זינקה מניית אימקו אתמול, וממשיכה לעלות גם היום בשיעור של יותר מ-7% (נכון לשעה 11:00). בסך הכול, השלימה החברה עליית ערך של יותר מ-50% מאז תחילת השנה לשווי שוק של 255 מיליון שקל.

בחברה תולים את השיפור ברווחיות בין היתר בתהליך הרה-ארגון האסטרטגי שבו מצויה היא בשנתיים האחרונות, שעיקרו חלוקת פעילות הקבוצה באופן מוסדר ויעיל יותר בין התחום הביטחוני והתחום האזרחי. החטיבה הביטחונית כוללת את פעילותן של אימקו פרויקטים, חברת ניר-אור וחברת ADT, הפועלת בארצות הברית, ואילו החטיבה האזרחית מורכבת מקבלנית הייצור אתנה, המתמחה בעיקר במכשור רפואי, וחברת EMT, הפועלת בארצות הברית. החברה הגדולה ביותר בקבוצה היא אימקו פרוייקטים. לחברה מפעלי ייצור בנהריה ובתל-חנן. היא מתמקדת בתחום החשמל, אלקטרומכניקה ומערכות בקרה צבאיות. המערכות שלה מותקנות בנגמ"שי לחימה כמו נמ"ר, איתן, טנק המרכבה, במטוסי F-15  ו-F-16 ועוד.

החטיבה האזרחית מכוונת לתחומי הסמיקונדקטור ורובוטיקה

ב-2024, החטיבה הביטחונית הניבה הכנסות של 242 מיליון שקל, מתוכן נרשמו מכירות בהיקף 224 מיליון שקל של מערכות לכלי-רכב קרביים (רק"מ), ומכירות של 17.8 מיליון שקל של מערכות לכלי-טיס. משרד הביטחון היה אחראי ליותר ממחצית מהכנסות הקבוצה, כ-160 מיליון שקל, וזאת לעומת 110 מיליון שקל ב-2023 ו-83 מיליון שקל ב-2022. לעומת זאת, החטיבה האזרחית רשמה ירידה חדה בהכנסות, מ-84 מיליון שקל ב-2023 ל-60 מיליון שקל ב-2023 – ואף רשמה הפסד נקי של יותר מ-2 מיליון שקל.

בחברה מסבירים זאת בירידה בשוק המכשור הרפואי העולמי. לפי החברה, אתנה נערכת להיכנס לשני שווקים חדשים: מוליכים-למחצה ורובוטיקה. אריאל קנדל, מנכ"ל קבוצת אימקו, מסר: “על אף ששנת 2024 הייתה שנה אינטנסיבית ומורכבת, הביצועים שלנו מוכיחים שההשקעה בתשתית ארגונית חזקה ובניהול זהיר ואחראי משתלמת. אנו צומחים, וממשיכים את בניית האמון בקרב לקוחותינו, ומחזקים את מעמדנו בשווקים חדשים. צבר החברה עלה לשיא".

טכנולוגיית מצלמת הגוף של MindFly השיגה מיליארד צפיות

[בתמונה: מייסדי MindFly (מימין לשמאל) ערן טל(מנכ"ל), ויהודה אלמליח (CTO)-קרדיט צלמת: אסנת קרסננסקי]

חברת הסטארט אפ הישראלית מיינדפליי (MindFly) עומדת להשלים בשנת 2025 מהפכה בשידורי הספורט החיים בארה"ב באמצעות הפתרון הטכנולוגי הייחודי שפיתחה: מצלמת גוף זעירה המצוידת בבינה מלאכותית, מוצמדת לשחקנים ו/או לשופטים ומשדרת את המשחק לצופים מנקודת המבט שלהם.

טכנולוגיית מיינדפליי שולבה בחודשים האחרונים בשידורים חיים בטלוויזיה במשחקים רשמיים של אירועי הספורט הגדולים בארה"ב, ביניהם: שילוב בכל משחקי פלייאוף ליגת הבייסבול ה-MLB, שילוב במשחקי ליגת ההוקי ה-NHL, ולראשונה גם באירוע של ליגת הפוטבול ה-NFL. בנוסף, הטכנולוגיה שולבה במשחקי פוטבול המכללות, כולל הגמר, וכן במשחקי כדורסל הגברים והנשים של ליגת המכללותNCAA  כשהשידור עבר לזוויות ייחודיות מנקודת המבט של השופטים והשחקנים, והעניק לצופים חוויית צפייה פורצת דרך.

בפברואר האחרון רשמה מיינדפליי הישג נוסף, כאשר בשידור משחק האול-סטאר של ה-NBA שחקני ה-NBA דונובן מיטשל (קליבלנד קאבלירס) ומיילס טרנר (אינדיאנה פייסרס) וכן השופטים טוני בראדרס וג'ון באטלר לבשו את מצלמות הגוף של החברה. הסרטונים הייחודיים שצולמו מנקודת מבטם זכו למעל 20 מיליון צפיות ברשתות החברתיות. זו הפעם השנייה שNBA  בוחרת להשתמש במיינדפליי לאחר ההצלחה העצומה שזכתה לה שנה שעברה ומתכוונת להרחיב את השימוש בעתיד הקרוב.

מאז כניסתה לשוק חתמה מיינדפליי על הסכמים עם 30 ליגות, קבוצות ספורט וגופי שידור בעולם וביניהן 5 הליגות המרכזיות של עולם הספורט האמריקאי: ליגת ה-NBA בכדורסל, ליגת ה-NHL בהוקי קרח, ליגת הMLB- בבייסבול, ליגת הNFL- בפוטבול וליגת ה- MLSבכדורגל. בין גופי השידור האמריקאיים שעמם נחתמו הסכמים:ESPN, TNT, Apple TV , ערוצי הספורט של FOX, NBC, CBS ועוד.

בשנת 2024 שודרו כבר כ-100 משחקים שבהם מצלמות גוף שהוצמדה לשחקנים ולשופטים סיפקה לצופים חוויית ספורט מלהיבה, ראשונה מסוגה, הן במהלך שידורים ישירים (בערוץ מקביל לערוץ הראשי) והן בצפייה בסרטוני ווידאו ברשתות חברתיות. הטכנולוגיה של החברה מאפשרת כיום לעבור משידור ישיר רגיל לשידור מנקודת המבט של שחקן או שופט באותו ערוץ.

ערן טל, מייסד משותף ומנכ"ל מיינדפליי: "הטכנולוגיה שלנו השיגה כבר למעלה ממיליארד צפיות הן בשידורים ישירים והן בצפייה בסרטוני וידיאו ברשתות החברתיות והפכה לחוויית ספורט חדשה של מאות מיליוני חובבי ספורט בעולם. הסרטונים הוויראליים הולידו פניות של גופי שידור, ליגות, קבוצות ואף ספורטאים שטרם אימצו את הטכנולוגיה וליגות וגופי שידור שכבר משתמשות בה הרחיבו את השימוש. צפי ההזמנות שלנו כבר מגיע עתה למאות משחקים בשנת 2025 ואני צופה שנצמח לאלפי משחקים בשנת 2026 ואחריה".

טל הוסיף: "הוויראליות של סרטוני הווידיאו שלנו גדולה פי עד 30 בהשוואה לסרטוני וידיאו הרגילים של אותה קבוצת ספורט. לדוגמא, קבוצה שהסרטונים הרגילים שלה משיגים מיליון צפיות לפתע נהנית מ-20 עד 30 מיליון צפיות לכל סרטון. זו הסיבה שגופי שידור וליגות עוברות תוך שבועות ספורים בלבד משידור מסחרי ראשון לשידור סדרה של משחקים. אין לי ספק, שאנו מחוללים מהפיכה בשידורי הספורט בארה"ב ובעתיד צפייה מנקודת המבט של שחקנים ושופטים תהיה חוויה נפוצה ומובנת מאליה".

מיינדפליי פעילה גם בשוק האירופי בעקבות שיתופי פעולה עם הפרמייר ליג באנגליה, היורוליג בכדורסל ועוד. הסכמים נחתמו עם גופי שידור אירופיים וביניהם: DAZN, ,Sky Sport ,Red bull ועוד.

פאדי עבּוד, מנהל בכיר באינטל העולמית, מונה ליושב ראש שותף בארגון צופן-תשבּיק

איש ההייטק הוותיק, פאדי עבּוד, שמונה לאחרונה כ-Intel Fellow ומכהן כמנכ"ל מוביל במעבדות Power, Performance, and Thermal עבור עסקי ה-Client SOC של אינטל, מונה ליושב ראש שותף בדירקטוריון של ארגון צופן-תשבּיק. עבּוד, שמכהן כחבר דירקטוריון בארגון בשנה האחרונה, ימלא את התפקיד לצד אלון בר שני יזם ואיש הייטק ותיק, שמונה לפני מספר חודשים ליו"ר שותף, ויחליף את ד"ר רמזי חלבי, יזם ואיש עסקים ששימש כיו"ר הועד המנהל בארגון צופן-תשבּיק מזה 16 שנה. 

במסגרת תפקידו, פאדי, עם קריירה מרשימה של 34 שנה באינטל, ישלב בין ניסיונו רב השנים בתעשיית ההייטק לבין פעילות צופן- תשבּיק. צופן-תשבּיק, בראשות המנכ"לית מייסם ג'לג'ולי, הוא ארגון חיים משותפים שנוסד על-ידי ערבים ויהודים, המאמין ופועל בהתאם לערכי השותפות, השוויון, השילוב והגיוון בין כל רבדי החברה הישראלית. פאדי עבּוד: "החינוך שקיבלתי בבית, והניסיון של במשך יותר מ- 30 שנה בהייטק למדו אותי שהצלחה ושמחת חיים טמונים בעשייה מתוך אהבה, לאהוב את מה שאתה עושה ובעיקר את מי שאתה חיי ועובד איתם ולמענם. ארגון צופן-תשבּיק מגלם את כל הערכים האלה הלכה למעשה ומחבר בין אנשים שונים להשגת מטרה עילאית. שאיפה למצוינות בחברה הערבית דרך שילוב שוויוני בהייטק והכל מתוך תרומה ואהבה.

ארגון צופן- תשבּיק הוא ארגון חברה משותפת ערבי-יהודי, שפועל בתחום שילוב החברה הערבית בענף ההייטק בישראל ופיתוח הענף בחברה הערבית כמנוף לצמיחה כלכלית וכזרז בבניית חברה משותפת בישראל. הארגון, שנוסד בשנת 2008, הוביל להשמת אלפי עובדים ועובדות מהחברה הערבית עד היום בהייטק, וכן להפניית תקציבי מדינה לפיתוח הייטק בחברה הערבית. לצד השמות מהנדסים ערביים בהייטק, פעילות צופן כוללת טיפוח ההון האנושי הטכנולוגי בחברה הערבית החל מהכשרות וקורסים, דרך ייעוץ והכוונה, סימולציות, ומתן כלים להשתלבות בתעשייה. 

חברה ישראלית חדשה מפתחת כור היתוך גרעיני בגודל של מחשב שולחני

היום (ד') נחשף בישראל סטארט-אפ חדש בתחום היתוך גרעיני. חברת מטטרון (Metatron N.R.G.) יצאה היום לאור עם הצהרה נועזת לפיה השיגה פריצת דרך שעשויה לאפשר פיתוח של כור היתוך גרעיני בגודל של מחשב שולחני ובעלות נמוכה, בעוד שמרבית החברות בתחום מפתחות כורים גדולי-מימדים בהשקעה של מיליארדי דולרים. טכנולוגיית היתוך גרעיני נחשבת ל"גביע הקדוש" בתחום הפקת האנרגיה, מאחר שברמה התיאורטית היתוך גרעיני עשוי לייצר כמות בלתי מוגבלת של אנרגיה נקייה, ללא פליטות פחמן דו-חמצני ובאמצעות שימוש בדלק מימן זול.

החברה עמלה על פיתוח הקונספט מזה כשנתיים, ובהשקעה ראשונית של 2 מיליון דולר, ולטענתה הציגה בהצלחה מאורעות חזרתים לאורך זמן של היתוך גרעיני, המהווים לכאורה הוכחת היתכנות לגישה. כעת החברה מתקדמת לעבר פיתוח אב טיפוס מלא בעל יכולת להפיק אנרגיה חשמלית. לפי חזון החברה, הכורים הקומפקטיים הללו מיועדים לספק אנרגיה לפי דרישה לבתים, מפעלים ומכוניות ויצמצמו את התלות באנרגיית דלקים מזהמת.

מטטרון נוסדה על ידי ד"ר ישעיהו אייזנברג (המנכ"ל) ועל ידי קלרה סלאי (סמנכ"לית המו"פ). ד"ר אייזנברג, שמוביל את הצוות המצומצם של החברה, הוא בעל תואר PhD בפיזיקת חלקיקים של אנרגיה גבוהה ממכון ויצמן והוא השלים פוסט דוקטורט במכון למחקרים מתקדמים בפרינסטון.

היתוך גרעיני הוא התהליך שבו שני אטומי מימן קלים הופכים לאטום הליום אחד כבד יותר, וזאת לעומת ביקוע גרעיני, שבו אטום כבד, לרוב של היסוד אורניום, הופך לשני אטומים קלים יותר. בשני המקרים יש פער בין המסה ההתחלתית של האטומים לבין המסה הסופית שלהם – ופער זה משתחרר בפרץ גדול של אנרגיה. בכורי היתוך גרעיני, המטרה היא לרתום את אנרגיית החום הגדולה כדי להניע גנרטור ולייצר חשמל.

ד"ר ישעיהו אייזנברג, מנכ"ל ומייסד משותף של Metatron, מסר: "פריצת הדרך שהשגנו היא המצאה שמחוללת תמורה במציאות בתחום ההיתוך הגרעיני. המטרה שלנו היא לבצע דמוקרטיזציה של הגישה להיתוך גרעיני. אנו שואפים לספק אנרגיה נקיה ובת קיימא לכל בני האדם בכל מקום ואנחנו נערכים להאיץ את המעבר משלב הוכחת הקונספט ליישום מלא בפועל".

אף שהיתוך גרעיני צפוי לחולל מהפכה בכל משק האנרגיה האנושי, ישנן בעולם פחות מ-50 חברות שמנסות לפתח את הטכנולוגיה, וזאת בשל האתגרים העצומים. מרבית החברות הקיימות פועלות בארצות הברית ובסין, בישראל פועלת חברה נוספת בתחום, nT-Tao, אשר גם כן מפתחת כורי היתוך קומפקטיים, בגודל של מכולה, אשר מיועדים לספק אנרגיה לערים ומתקנים.

מובילאיי ו-Valeo יפתחו את מכלולי הבטיחות של פולקסווגן

בתמונה למעלה: מעבד Mobileye EyeQ 6 Lite שהושק בחודש מרץ 2024

קבוצת פולקסווגן (Volkswagen Group) החלה לעבוד ביחד עם מובילאיי (Mobileye) ועם חברת Valeo הצרפתית, על פרוייקט שידרוג מערכות הבטיחות (ADAS) בכל כלי-הרכב העתידיים של הקבוצה אשר יתבססו על פלטפורמת MQB המודולרית. המערכות החדשות יותאמו לנהיגה אוטונומית בדרגת Level 2+, המוגדרת כנהיגה אוטונומית חלקית. המערכת החדשה תספק יכולת נהיגה אוטונומית (hands-free driving) במתארי נהיגה ספציפיים בכבישים. היא תכיל תכונות מוגברות מעבר למערכות ADAS סטנדרטיות, דוגמת סיוע בפקקי תנועה, סיוע בביצוע חנייה, גילוי והתראה על סכנות בכביש, סיוע בזיהוי איומים מסביב לרכב (360°) ותכלול הכנה לכלי-רכב עתידיים עם יכולות מיוחדות, כמו למשל תצוגה עלית של נתוני מציאות רבודה.

המערכת כוללת טבעת של מצלמות ומערכות מכ"ם שיותקנו ברכב מכל צדדיו. מדובר בפתרון מלא שיתבסס מצד אחד על הבקרים, החיישנים ופתרונות החנייה של Valeo, כאשר מובילאיי תורמת לפתרון המשולב את פלטפורמת  Surround ADAS, כולל מעבד הדור החדש שלה, EyeQ 6, ופתרונות המיפוי שלה. מבחינת פולקסווגן, הפרוייקט יסתיים בקבלת מערכת שלמה ומאוחדת שהיא יכולה להתקין בכלי הרכב השונים, ועל-ידי כך גם לפשט את תהליכי עידכון התוכנה ועמידה בתקנים רגולטוריים.

פרוייקט אסטרטגי מבחינת פולקסווגן

מנהל הרכש של כל קבוצת פולקסווגן, דירק גרוס-לוידה, אמר שבאמצעות פיתוח מערכת משולבת הכוללת חומרה ותוכנה, "אנחנו מפשטים את תהליך הרכש ומשפרים את יעילות שרשרת האספקה.הדבר מאפשר לנו לאמץ טכנולוגיות חדשות לצד שמירה על מחיר תחרותי". מדובר בפרוייקט בעל השלכות עצמות על עתיד כל החברות המעורבות בו. קבוצת פולקסווגן היא אחת מיצרניות הרכב הגדולות בעולם. בשנת 2024 היא סיפקה 9 מיליון כלי רכב ללקוחות. מכירותיה הסתכמו בכ-324.7 מיליארד אירו.

חברת Valeo שמרכזה בצרפת היא ספקית מרכזית של מערכות רכב בתחום נוחיות הנהיגה ו-ADAS, מערכות תמסורת, מערכות בקרת טמפרטורה ותאורה. בשנת 2024 הסתכמו מכירותיה בכ-21.5 מיליארד אירו. בתגובה להודעה המשותפת של שלוש החברות, עלתה מניית מובילאיי בנסד"ק בכ-8.6% וכעת היא נסחרת לפי שווי שוק של כ-13.5 מיליארד דולר.

DigiKey הכריזה על ספריית KiCad של יותר מ-1,000 רכיבים

בתמונה למעלה: מתוך סרטון הדרכה של DigiKey למשתמשי KiCad 

חברת DigiKey מארה"ב, המשמשת כמפיצה עולמית של מוצרי ורכיבי אלקטרוניקה קיימים במלאי ומוכנים למשלוח מיידי, הודיעה על המשך החסות שלה לתוכנת KiCad, המשמשת לתכנון אלקטרוני (EDA‏) בקודפתוח. במסגרת הזאת היא הכריזה על ספריית KiCad חדשה הכוללת סימבולים וחתימות-שטח של יותר מ-1,000 רכיבים שימושיים שנוצרו בתוך-הבית על-ידי מומחי DigiKey. הפריטים החדשים נבנו ידנית ונבדקו. הם כוללים כל פרטי הפרמטרים וההזמנה וניתנים לשילוב בתכנונים חדשים באבמצעות רישיון הקוד הפתוח הסטנדרטי של כל ספריות KiCad.

חבילת KiCad היא אפליקציית פיתוח אלקטרוני בקוד-פתוח הפועלת במערכות ההפעלה Windows‏, OSX ו- Linux ומאפשרת לבצע תכנוני PCB. היא פופולרית מאוד ומגובה עלידי קהילה גדולה של מהנדסים וחברות תעשייתיות. התוכנה כוללת מודולים לקליטת סכימות חשמליות, פרישת לוחות מעגלים מודפסים, הצגת קובצי Gerber, מודליים של גופים תלת-מימדיים, ועוד. היא תומכת בשפת Python עבור ספריית אוטומציה ללוחות וחתימות-שטח.

חברת DigiKey תומכת ב-KiCad מזה שבע שנים. התמיכה כוללת סיוע במימון באמצעות קמפיין התאמתתרומות, קידום מכירות ואבטחת הדומיין kicad.org והפקת סדרה של סרטוני הדרכה לשימוש בתוכנהוויין סטמבו, מוביל הפרויקט ב-KiCad, אמר שהתמיכה המתמשכת של DigiKey, "סייעה לפרוייקט לצמוח בצורה משמעותית מאוד. אנו מצפים לעוד שנים רבות של הבאת תכנון אלקטרוני בקודפתוח למהנדסים ברחבי העולם".

בעמוד ה-GitHub שבו העלתה DigiKey את הספרייה, היא מסבירה שהמטרה אינה לייצר מודלים של כל הרכיבים המצויים במלאי של Digi-Key, אלא לספק מודלים לקבוצת רכיבים שימושיים מאוד, אשר תמשיך להתרחב ולהתעדכן לאורך זמן. בשלב הנוכחי הספרייה אינה כוללת קבלים ונגדים. הם יצורפו אליה ככל הנראה בעתיד.

לפרטים נוספים: www.kicad.org או DigiKey.com

קיידנס הכריזה על חבילת Conformal AI Studio

חברת קיידנס (Cadence) הכריזה על חבילת Conformal AI Studio, שהיא חבילה של תוכנות לביצוע בדיקות של תאימות לוגית במהלך התכנון של רכיבי SoC. המערכת כוללת טכנולוגיות בינה מלאכותית ולימוד מכונה (AI/ML). מנוע ה-ML לפתרון כשלים תומך באלגוריתמי אופטימיזציה מתקדמים, המאפשרים להתמודד עם בעיות מורכבות בתחום בדיקת התאימות הלוגית (LEC) , מייעל את התהליכים האוטומטיים לביצוע שינויים (ECO), מסייע לשפר את מדדי השטח וצריכת ההספק (PPA), ולהערכת החברה מאפשר להאיץ עד פי-10 את התפוקה של התכנון.

חבילת Conformal AI Studio כוללת שלושה מוצרים מרכזיים: Conformal AI Equivalence מבצע בדיקת LEC בוליאנית מבוזרת, כולל הפעלת אלגוריתמים מבוססי-AI ומנועי הוכחה חכמים מבוססי לימוד מכונה. Conformal AI ECO מבצע אוטומציה מלאה בהפקת ECO פונקציונליים משלב התכנון ועד שלב הייצור (pre- and post-mask). Conformal AI Low Power מאמת את העקביות של מעגלי הספק נמוך ברכיבי SoC מורכבים בהתאם לתכנון המקורי של צריכת ההספק, באמצעות זרימות עבודה מבוזרות והיררכיות. הוא גם מבצע השוואת הספק מדויקת בין שתי חלופות תכנון.

חברת מדיהטק הודיעה שהיא משתמשת בחבילת Conformal AI Studio החדשה, וחברת רנסאס הודיעה שהיא נמצאת כעת בתהליכי בדיקה של החבילה "והתוצאות בינתיים הן מעודדות מאוד".

 

ביהמ"ש מחייב את ננו-דיימנשן להשלים את עסקת דסקטופ מטאל

בית המשפט בדלוואר, קולרדו, פסק לטובת חברת דסקטופ מטאל (Desktop Metal) בתביעה שהגישה בחודש דצמבר 2024 נגד חברת ננו-דיימנשן (Nano-Dimension) הישראלית. בתביעתה טענה דסקטופ מטאל שננו-דיימנשן גוררת רגליים בהשגת האישורים הרגולטוריים הנחוצים לשם השלמת עסקת המיזוג ביניהן במטרה להתנער מהסכם המיזוג שנחתם ביניהן בחודש יולי 2024. דסקטופ מטאל טענה בפני בית המשפט כי ננו-דיימנשן מפירה את ההסכם ביניהן, וביקשה ממנו לפסוק באופן שיחייב את ננו-דיימנשן לבצע את הנדרש ממנה.

בפסק הדין שניתן אתמול, קבע השופט כי יש ממש בטענתה של דסקטופ מטאל. הוא דחה את טענות הנגד של ננו-דיימנשן וחייב אותה ננו-דיימנשן להשיג תוך 48 שעות אישור למיזוג מול הוועדה של ארצות הברית להשקעות זרות (CFIUS), שהיא הגוף המאשר מיזוגים בין חברות זרות לחברות אמריקאיות. האישור מהוועדה הוא המשוכה האחרונה לאישור הסופי של המיזוג ברמה הרגולטורית. כדי להשיג אישור מהוועדה ננו-דיימנשן צריכה לחתום על הסכם ביטחון לאומי, שהוא הליך פרוצדורלי בעיקרו.

בגרף למעלה: מניית ננו דיימנשן בנסד"ק (NNDM) מגיבה להחלטת בית המשפט

כמו-כן, השופט קבע שאם לא יושג האישור עד ה-31 במרץ, שהוא המועד האחרון להשלמת המיזוג בין שתי החברות לפי ההסכם המקורי, ניתן יהיה להאריך את תוקף ההסכם לפי שיקול דעתה של דסקטופ מטאל. מדסקטופ מטאל נמסר שבכוונתה להשלים בהקדם האפשרי את המיזוג. במקביל, ישנה תביעה נוספת שהגישה בחודש ינואר דסקטופ מטאל, ובה היא ביקשה מאותו בית משפט לעצור את מימוש הסכם המיזוג בין ננו-דיימנשן לבין יצרנית מדפסות התלת-מימד האמריקאית Markforged, אשר נחתם ב-29 לספטמבר 2024, קצת פחות מ-3 חודשים לאחר חתימת הסכם המיזוג עם דסקטופ מטאל.

לטענת דסקטופ מטאל, הסכם המיזוג עם מרקפורג'ד מהווה הפרה לכאורה של הסכם המיזוג עימה מכיוון שאחד מסעיפיו קובע כי עד להשלמת המיזוג עם דסקטופ מטאל, ננו-דיימנשן לא תבצע מיזוגים נוספים, "אשר עשויים לעכב את המיזוג עם דסקטופ מטאל". כעת יש להמתין ולראות כיצד תשליך פסיקת בית המשפט על המיזוג השני. נזכיר שאת שני המיזוגים הללו הוביל יואב שטרן שהודח לאחרונה מתפקיד המנכ"ל. המנכ"ל הזמני, ג'וליאן לדרמן, פרסם באחרונה מכתב פומבי למשקיעים ובו ביקש לפתוח דף חדש, לאחר החיכוכים הרבים בין הנהלת החברה תחת שטרן לבין ציבור המשקיעים.

שוק ההון הופתע מההחלטה

מעניין לראות כיצד תתנהל ההנהלה החדשה עם "הירושה" הזו שהותיר לה שטרן, אשר כלל לא בטוח שהיא מתיישבת עם האסטרטגיה שאותה היא רוצה להוביל. מכל מקום, בתגובה להחלטה צנחה מניית ננו דיימנשן בנסד"ק בכ-18.5% וכעת היא נסחרת בשווי שוק של כ-362 מיליון דולר. מניית דסקטופ מטאל ביצעה את המהלך ההפוך: היא זינקה בכ-95.7% והעניקה לחברה שווי שוק של כ-147.9 מיליון דולר. זוהי תופעה מעניינת: לפי ההסכם, ננו דיימנשן אמורה לשלם סכום של כ-135-183 מיליון דולר (המחיר הסופי כפוף לתנאים שלא פורסמו). העובדה שעד היום היא נסחרה במחיר כל-כך נמוך, מלמדת שהמשקיעים העריכו שהעיסקה לא תצא לפועל – ולמעשה הופתעו מהחלטת בית המשפט..

SpearUAV תקים קווי ייצור חדשים בישראל ובארה"ב

חברת SpearUAV, שפיתחה משפחת רחפני תקיפה ותצפית מיקרו-טקטיים "מתקפלים" המשוגרים מתוך קפסולה, מתכוונת להקים קו ייצור נוסף בישראל והודיעה כי היא גם נערכת להקמה עתידית של קו ייצור בארצות הברית, וזאת כדי לתמוך בצבר ההזמנות הגדל של החברה. 

לשם כך השלימה השבוע SpearUAV סבב גיוס הון בהובלת קרן ההון סיכון Deep Insight. החברה לא חשפה את גובה הגיוס אך מסרה כי מדובר בגיוס משמעותי. ההשקעה החדשה מגיעה לאחר תקופה של צמיחה מואצת, במהלכה זכתה החברה בחוזים ביטחוניים בהיקפים משמעותיים והרחיבה את פעילותה על מנת לעמוד בביקושים הגוברים בעולם. 

יפתח קלינמן, שמונה בחודש שעבר לתפקיד מנכ"ל החברה, אמר: "הגידול בביקוש למערכות ה- VIPER  שלנו – התומכות ברכבי לחימה, כוחות חי"ר, כלי שיט ואף בצוללות,  מצריך הרחבת כושר הייצור בישראל. במקביל, אנו פועלים להנחת התשתית לפעילות עתידית בארצות הברית, כחלק מהתרחבות גלובלית כוללת". 

SpearUAV פיתחה משפחת רחפני תקיפה ותצפית מיקרו-טקטיים "מתקפלים" המשוגרים מתוך קפסולה. מטרת הרחפנים היא לספק מטרייה אווירית לצוותים קטנים כמו צוות או מחלקה. הרחפנים מצויידים ביכולות בינה מלאכותית ומסוגלים לרחף מעל לכוח המתמרן ולתצפת אל מעבר לשדה הראייה של החיילים, גם בסביבות אורבניות צפופות. הם מיועדים לזהות איומים כמו צלפים ומשגרי RPG, ולבצע במידת הצורך ירי מדויק במטרה להשיג מינימום "פגיעה אגבית".

לאחרונה, דיווחה החברה על זכייה בחוזה בהיקף של 20 מיליון דולר לאספקת מערכות למדינה זרה. החברה הוקמה בשנת 2017 על-ידי טייס חיל האוויר לשעבר, אלוף משנה במיל. גדי קופרמן, ומנהליה מגיעים מהמחלקות הטכנולוגיות של משרד הביטחון והחברות הביטחוניות.

קרופ-אקס הכריזה על תחנה מטאורולגית לחקלאי

בתמונה למעלה: תחנה מטאורולוגית מקומית מקושרת לשימושו של החקלאי

חברת CropX הכריזה על תחנה מטאורולוגית המיועדת לשימושם של חקלאים ומסייעת להם לקבל החלטות מקומיות. החברה מסרה שהתחנה, מדגם Strato 1, פותחה בעקבות בקשה של הלקוחות ומאפשרת לחקלאים לשפר את היבול ולחסוך בהוצאות השקייה. התחנה אוספת נתונים דוגמת טמפרטורה, לחות, עוצמת וכיווני הרוח, משקעים, עוצמת קרינת השמש וכדומה. המידע משודר אל מערכת עיבוד המידע בענן באמצעות הרשת הסלולרית, אשר מעניקה לחקלאי את המידע הגולמי וכן ניתוח והמלצות ותחזיות ל-7 ימים קדימה. התחנה פועלת באופן אוטונומי ומשדרת את המידע במרווחים של 15-60 דקות בהתאם לבחירת החקלאי. היא מיועדת להתקנה בשדה ופועלת באמצעות סוללת ליתיום יון הנטענת על-ידי פנלים סולאריים.

חברת קרופ-אקס מספקת שירותי אנליטיקה והמלצות לחקלאים באמצעות אפליקציית ענן. המערכת של החברה אוספת מידע ממקורות רבים, דוגמת נתוני קרקע ומזג אוויר ממקורות גלובליים ומקומיים, תוצרי לוויין ומידע המגיע ישירות מהשדה באמצעות מכונות חקלאיות מקושרות וחיישנים מקומיים. החברה פיתחה פלטפורמה הכוללת חיישנים המוטמנים באדמה ומודדים את מידת הלחות בקרקע. הם יודעים לנתח את סוג האדמה ולשדר את הנתונים אל מערכת בקרה הנותנת לחקלאי מידע מדויק על מצב ההשקייה והדישון בכל נקודה בשטח המעובד. למעשה, התחנה המטאורולוגית המקומית החדשה, Strato 1, תשמש כמקור מידע נוסף המעביר נתונים אל מערכת האנליטיקה של החברה.

בשלישייה המובילה בעולם

קרופ-אקס נחשבת לאחת מהחברות הבולטות בתחום החקלאות המדייקת. להערכת חברת המחקר The Insight Partners שוק החקלאות המדייקת העולמי צפוי לצמוח בעשור הקרוב בקצב של כ-13.1% בשנה, ולהגיע להיקף של כ-26.44 מיליון דולר בשדת 2031. החברה סבורה שרוב השוק יהיה בשליטת שלוש החברות המובילות בו כיום: AgJunction, Ag Leader Technology ו-CropX. בשנים האחרונות השוק הזה נמצא בצמיחה גוברת עקב התבגרות של מספר טכנולוגיות, דוגמת אימוץ נרחב של סמארטפונים, זמינות אינטרנט באזורים מרוחקים, פתרונות IoT זולים ויעילים והתפתחויות בתחום החיישנים האלחוטיים ותשתיות המידע בענן. בנוסף, ממשלות רבות מעניקות תמיכה במעבר לחקלאות מדייקת כדי לשפר את התפוקה, להפחית את עלויות המזון ולצמצם למינימום את הפגיעה של החקלאות.

Bluewhite חשפה מערכת נהיגה אוטונומית לטרקטורים

חברת Bluewhite Robotics הישראלית, המפתחת טרקטורים אוטונומיים לתחום החקלאות החכמה וחוות אוטונומיות, חשפה בכנס המפתחים GTC של אנבידיה, מערכת נהיגה אוטונומית חדשה עבור טרקטורים, GEN 4, המתבססת על פלטפורמת המחשוב המשובצת AGXOrin לכלים אוטונומיים. המחשב מיועד להריץ מודלי AI עבור מערכות ראיית-מכונה ומספק יכולות עיבוד של 258 טרה-פעולות-בשנייה (TOPS). לדברי Bluewhite, החברה עובדת בשיתוף פעולה עם אנבידיה על הפתרון המשולב.

החברה פיתחה ערכת אוטומציה להתקנה על-גבי טרקטורים המעניקה להם יכולת תנועה, ניווט וביצוע פעולות חקלאיות במטע באופן אוטונומי. הערכה כוללת חבילת חיישני LiDAR, מצלמות אופטיות, תוכנת ניהול והימנעות ממכשולים, חיישני לחץ למניעת פגיעה בצמחייה ומערכות חירום ושליטה מרחוק. סמנכ"ל המו"פ של החברה, תומר אגם, הסביר כי שילוב המעבדים של אנבידיה משפר את יכולת קבלת ההחלטות והלמידה בשטח. "אנחנו מאמנים מודולי AI בקנה מידה שלא נראה בעבר בתחום החקלאות, תוך ביצוע סימולציות של סביבות חקלאיות מורכבות".

המערכת האוטונומית של Bluewhite צברה למעלה מ-75,000 שעות נסיעה אוטונומית – כולן בשטח, בפעילות מסחרית עם חקלאים, במטעים, כרמים ופרדסים, במגוון רחב של גידולים כגון שקדים, ענבי יין, פיסטוקים, הדרים ותפוחים.. ברמה המסחרית, מוקד פעילות החברה הינו בארצות הברית, בעיקר בקליפורניה ובמדינת וושינגטון. כיום, הפתרון מותקן על צי קיים של טרקטורים (aftermarket). החברה משתפת פעולה עם CNH, יצרנית הטרקטורים הבינלאומית בעלת המותגים New Holland ו-Case IH, במטרה להנגיש את הפתרון האוטונומי ללקוחות דרך רשת ההפצה שלהם ובהמשך להטמיע אותו בטרקטורים בשלב הייצור. Bluewhite הוקמה ב-2017 על ידי בן אלפי, יאיר שחר ואבירם שמואלי. היא גייסה עד היום כ-89 מיליון דולר.

התפטר מנכ"ל אירודרום, רועי דגני

בתמונה למעלה: מנכ"ל אירודרום הפורש, רועי דגני. צילום: לינקדאין

מניית חברת אירודרום (Aerodrome) בבורסה בתל אביב עלתה ביותר בכ-7% לאחר הודעתו היום (ד') של מייסד ומנכ"ל החברה, רועי דגני, על כוונתו לפרוש מהתפקיד ב-1 באפריל. החברה הקימה ועדת איתור בראשות יו"ר הדירקטוריון ציון ספיר, במטרה לאתר מנכ"ל מחליף. במכתב לדירקטוריון דגני הסביר: "מאז הקמת החברה לפני 11 שנים חווינו הישגים רבים לצד אתגרים לא מבוטלים. בעת הזאת, נוכח אפשרויות ההתפתחות המשמעותיות בשוק הצומח שבו אנו פועלים, אני מאמין שנכון לחברה שתובל על-ידי מנכ"ל חדש שיוביל אותה למימוש מלוא הפוטנציאל הטמון בה".

דגני הוא בעל המניות הגדול ביותר ומחזיק בכ-22% ממניות אירודרום. הוא ימשיך לשמש כחבר בדירקטוריון החברה. ההתפטרות שלו מגיעה על רקע משבר ותהליכים מרכזיים באופן הפעילות של החברה. חברת אירודרום עוסקת במתן שירותי תפעול, תחזוקה והדרכת מפעילי כלי-טיס בלתי מאויישים. בנובמבר 2024 היא זכתה במכרז לאספקת רחפנים לממשלת ישראל בהיקף כולל של כ-73.6 מיליון שקל. המערכות היו מתוכננות להימסר במחצית הראשונה של 2025. אולם בתחילת מרץ 2025 היא דיווחה שקיבלה הודעה על צמצום היקף ההזמנה, מכיוון שלפי טענת הלקוח היא לא עמדה במועדי האספקה.

בעיות במכרז הענק

עדיין לא נמסרו פרטים על היקף הצימצום, אבל אירודרום רמזה שהיא עשויה לערער על ההחלטה: "החברה בוחנת את משמעויות הודעת הלקוח ואת זכויותיה על פי תנאי המכרז וההתקשרות". בתוך כך, בפברואר 2025 הוגשה בבית המשפט המחוזי אזור מרכז תובענה ייצוגית נגד החברה על-ידי עו"ד ליאור להב, בטענה שהפרה את חובת הדיווח ולא מסרה למשקיעים מידע מלא על צמצום ההזמנה הממשלתית. לפי התביעה, מדובר בנזק של כ-9 מיליון שקלים.

בפברואר 2025 היא חתמה על מזכר הבנות לא מחייב לרכישת חברה אמריקאית המספקת פתרונות ומוצרים בתחום הכטב"מים לגורמי ביטחון וממשל. העיסקה תתבצע באמצעות החלפת מניות ומזומנים. שווי החברה הנרכשת יהיה לפחות 32 מיליון דולר. מרכיב המזומן בעיסקה יהיה 40%-45% משווי החברה הנרכשת, ולפחות 18 מיליון דולר. החברה הודיעה שבמידה והעיסקה תתבצע, היא תעניק לאירודרום גישה אל שוק הכטב"מים בארה"ב.

במקביל, היא נמצאת במשא ומתן מתקדם עם חברה ביטחונית ישראלית להקמת מפעל ייצור כטב"מים באמצעות חברה משותפת (JV) שתהיה בשליטת החברה הביטחונית (51%). לפי מזכר ההבנות בין שתי החברות, שנחתם בינואר 2025, אירודרום תעביר לידי החברה המשותפת את כל הידע, הרכוש, העובדים וההסכמים שלה בתחום ייצור הכטב"מים – מלבד אותה הזמנת ענק לממשלת ישראל. מתחילת השנה איבדה אירודרום כ-37% משווייה בבורסה, וכיום היא נסחרת לפי שווי שוק של כ-39 מיליון שקל.

IBM פיתחה שיטה לשינוע מיקרו-חלקיקים באמצעות חומרים משני-צורה

משרד הפטנטים והסימנים המסחריים של ארה"ב (USPTO) פרסם פטנט של חברת IBM שעוסק בשיטה חדשה, מתוגברת בלמידת מכונה, להובלת מיקרו-חלקיקים באמצעות חומרים משני-צורה. על פי מסמכי הפטנט, השיטה מאפשרת הובלת חלקיקים בקוטר של בין 1 ל-100 מיקרון באמצעות אובייקט שהודפס מחומרי נשיאה מיוחדים, מנקודת התחלה לנקודת יעד. חומרי הנשיאה משני הצורה הם סגסוגות או פולימרים בעלי זיכרון צורה (shape memory) המגיבים לגירויים חיצוניים, כך שניתן ל"הפעיל" אותם ולגרום להם לנוע לאזורים קטנים מאוד או קשים לגישה בדרכים אחרות.

הפטנט נסמך על קונספט של הדפסה בארבעה מימדים (4D) – הדפסה תלת-מימדית "מסורתית" כשהמימד הרביעי טמון בתכונות שינוי הצורה של חומר הנשיאה. באופן זה ניתן להדפיס אובייקט ייעודי במדפסת תלת מימד, כשגם העיצוב וגם החומר המשמש להדפסה משרתים את צרכי התנועה במרחב, בדומה לאופן שבו אורגניזם חד-תאי יכול לנוע באמצעות תגובות כימיות בתוך קרום התא שלו.

חום מכופף, משיכה מגנטית או הנחייה חשמלית

כדי להשתמש בקונספט החדש, בשלב ראשון יש לשדך בין חומרי הנשיאה המיוחדים לחלקיקים שמבקשים להעביר ליעד. בשלב הבא יש להדפיס את האובייקט מחומר הנשיאה, בהתאם לצרכים הספציפיים. עם מתן הגירוי החיצוני, האובייקט מתעוות באופן צפוי מראש ו"נע" בנתיב מתוכנן לעבר היעד, שם הוא פורק את מטען החלקיקים הזעיר. מרגע שהמטען הועבר ליעדו, כל הגירויים החיצוניים נפסקים והחומר חוזר לצורתו המקורית. 

חלק חשוב וחדשני בפטנט הוא התוכנה שפיתחה IBM שמנתחת את המטען שמבקשים להעביר – גודלו, צורתו, משקלו והרכבו – וכן את התנאים הסביבתיים של התהליך. התוכנה נעזרת בלמידת מכונה כדי לעצב את האובייקט להדפסה כך שיתאים למשימה, ובוחרת בחומר הייעודי ובסוג הגירוי החיצוני ש"יניע" אותו בהתאם לצרכים הייעודיים. לדוגמה, חום גורם לחומרים מסוימים עם להתכופף או להתקפל, בעוד שאור מפעיל תנועה בחומרים המגיבים לצילום. ניתן להשתמש בשדות מגנטיים כדי למשוך או להדוף את האובייקט, או להנחות את תנועתו בכיוון מסוים עם זרם חשמלי.

התוכנה גם משרטטת נתיב ספציפי להובלת המיקרו-חלקיקים מנקודת ההתחלה ליעד, תוך התחשבות בתנאי הסביבה, כשהחומר המודפס צריך להיות מסוגל לנוע דרך תווך ביולוגי (זרם הדם או דרכי המעיים למשל) או תווך תעשייתי (חומרים כימיים במצבי צבירה שונים).

התוכנה של IBM משתמשת בלמידת מכונה גם כדי לנטר באופן רציף את התקדמות האובייקט המודפס לעבר היעד. אם מתגלות חריגות מהנתיב או חסימות, האלגוריתם מנתח את הבעיה באופן מיידי ומתאים את הגירויים כדי לתקן את התנועה של האובייקט, עם התערבות אנושית מינימלית. ברגע המתאים, הגירוי החיצוני מופסק, תנועת האובייקט נעצרת והמטען הזעיר מגיע ליעדו. רק אז החומר יכול לחזור לצורתו המקורית.

מומחים מציינים כי בעזרת הטכנולוגיה הזו ניתן להאיץ תהליכים מורכבים בתחום הרפואה ותעשיית המוליכים למחצה. ניתן, למשל, לבנות מערכות הולכה ​​מיקרוסקופיות לטיפולי סרטן, שיעבירו תרופות או חומרים כימיים לתאים ספציפיים, או למנף אותה לתהליכים המיקרוסקופיים של ייצור שבבים, בסביבות שבהן ידיים אנושיות (או זרועות רובוטיות) הן מגושמות מדי.

אמיר דגן מונה למנכ"ל חברת המסחור "הדסית" של בית חולים הדסה

המרכז הרפואי הדסה הודיע על מינויו של אמיר דגן לתפקיד מנכ"ל הדסית, חברת המסחור של בית החולים. ב-15 השנים האחרונות שימש כמנכ"ל בחברות מכשור רפואי וביומד, ובהן Enopace Biomed ו-Tissue Dynamics. אינופייס, אותה ניהל בין 2009 ל-2022, עוסקת בפיתוח שתל חשמלי זעיר לטיפול באי ספיקת לב בשיתוף פעולה עם ענקית הקרדיולוגיה LivaNova, ואילו טישו דיינמיקס, אותה ניהל בשלוש השנים האחרונות, עוסקת בפיתוח תרופות מבוססות AI בשיתוף פעולה עם חברות מובילות בתחום כגון אנבידיה נובו ונורדיסק. בנוסף פעל אמיר כחבר בצוות ההשקעות של תחום מדעי החיים בקרן ההון סיכון אוורגרין. הוא בוגר תואר שני בהנדסה ביו-רפואית מאוניברסיטת בן-גוריון ותואר ראשון בהנדסת תוכנה מתל אביב.

הדסית, חברת החדשנות, היזמות והמסחור של המרכז הרפואי הדסה, מניבה בממוצע כ-50 מיליון שקל הכנסות מדי שנה מפעילות מחקר יישומי בהדסה, הכוללת מימון מחקרים ומסחור טכנולוגיות חדשניות. החברה מובילה מדי שנה הקמה של חברות סטארט-אפ, הגשת עשרות בקשות לפטנטים חדשים, ומקדמת שיתוף פעולה עם התעשייה בתחומים רבים, לרבות פיתוח וולידציה של הטכנולוגיות, הנגשת דאטה רפואי ושירותי מו"פ לתעשייה. במסגרת תפקידו החדש כמנכ"ל הדסית, יוביל אמיר את מימוש חזון החדשנות של בית החולים, תוך התמקדות במסחור טכנולוגיות קיימות, יצירת שיתופי פעולה אסטרטגיים עם גופים מובילים בתעשייה והקמת חברות ביו-רפואיות חדשניות.

בנוסף, יקים את מרכז החדשנות והפיתוח העסקי ותחת אחריותו יהיו ניהול חטיבת המסחור, ניהול אקסלרטור התוכנה בשיתוף עם חברת IBM, קידום תכנית jumpstart  המיועדת להאצת פיתוח טכנולוגיות רפואיות  (Venture Building) והקמת קרן השקעות ייעודית למימון חברות חדשות המבוססות על פטנטים של חוקרי הדסה.

בהדסה מדגישים כי מינויו של אמיר משתלב באסטרטגיית הצמיחה של הדסה והרחבת פעילותה בתחומי מדעי החיים וכי הצטרפותו אל שורת הניהול הבכיר צפויה לסייע בפיתוח מנועי צמיחה כלכליים חדשים עבור בית החולים.

[בתמונה למעלה: אמיר דגן, יח"צ]

מניית אלקטריאון צנחה לאחר הכרזת BYD הסינית

בתמונה למעלה: המחשה של אלקטריאון לטעינה אלחוטית תוך כדי נסיעה

המנייה של חברת אלקטריאון וויירלס (Electreon) ירדה היום בכ-7% במהלך המסחר בבורסה של תל אביב, בעקבות הודעתה של חברת BYD הסינית על פיתוח טכנולוגיית הטעינה הקווית Super e-Platform, אשר להערכתה תתמוך בטעינה מהירה של כלי רכב חשמליים בהספק של עד 1,000 קילוואט ומסוגלת להתמודד עם זרמים חשמליים של עד 1,000 אמפר. החברה הודיעה שהטכנולוגיה המפתיעה תספק למכוניות יכולת נסיעה לטווח של עד 400 ק"מ לאחר טעינה של 5 דקות בלבד. במלים אחרות, כ-2 קילומטר בשנייה. מדובר בהישג מרשים מאוד העוקף את יכולות הטעינה המהירה של ענקיות הרכב הגרמניות ושל טסלה.

חברת אלקטריאון הוציאה הבהרה דחופה לשוק ההון ובה היא מסבירה שלמרות ההישג הסיני, הטכנולוגיה החדשה אינה מהווה מתחרה המאיימת על טכנולוגיית הטעינה האלחוטית של אלקטריאון, שאחד מיתרונותיה הוא התגברות על בעיית הטעינה האיטית של סוללות הרכב. היא הסבירה שהטכנולוגיה של BYD מיועדת לספק מענה משלים בלבד למקרים ייחודיים מאוד, ואינה מתאימה לשימוש יומיומי. כך למשל, היא זקוקה לחיבור חשמל בהספק עצום: "טעינת מספר כלי רכב במקביל דורשת הספק של 4-5 מגה-ואט, שהיא כמות אנרגיה הדומה לצריכת החשמל של חניון שלם עם עשרות אוטובוסים חשמליים. החברה הקימה חניון ל-30 אוטובוסים חשמליים המתבסס על חיבור חשמל של כ-3 מגה-ואט בלבד".

הכלכלה הבלתי-אפשרית של טעינה מהירה

אלקטריאון מסבירה שהעלות העצומה של הטכנולוגיה הסינית הופכת אותה לבלתי יעליה בהשוואה לטעינה האלחוטית שלה עצמה: "חיבור בהספק של 1.2 מגה-ואט מאפשר טעינה של רכב אחד בלבד בטכנולוגיה הסינית, ואילו בטכנולוגיה של אלקטריאון הוא מאפשר טעינה של כ-100 כלי-רכב". אלקטריאון מעלה בעיות נוספות הקשורות לטעינה הקווית המהירה, שאינן מאפיינות את הטעינה האלחוטית שלה: היא דורשת שימוש בסוללות מיוחדות, הסוללות נשחקות במהירות עקב התחממות, היא דורשת תשתיות חשמל מיוחדות וייעודיות ואינה מתאימה לרכב אוטונומי, כמו הטעינה באמצעות כבישים חשמליים של אלקטריאון.

בשורה התחתונה, למרות הבהלה של המשקיעים, ייתכן שההכרזה הסינית דווקא תואיל בעקיפין לחברת אלקטריאון: היא מחדשת את העניין בשוק הרכב החשמלי הנמצא בשפל בשנה האחרונה, תדחוף את המתחרים של סין לבצע השקעות חדשות בתשתיות רכב חשמלי וטעינה חשמלית, ותעורר מחדש את הדיון באסטרטגיות הטעינה והצריכה האופטימליות. כל אלה הן מגמות אשר יכולות לסייע לחברה הישראלית, אשר שווי השוק שלה צנח היום אל מתחת לשני מיליארד שקל.

הרמן חשפה פתרון ראייה מרחבית מבוססת-ענן

בתמונה למעלה: המחשה של HERE Technologies ליכולות של שירותי מיקום מועצמים

חברת הרמן (HARMAN) האמריקאית הנמצאת בבעלות סמסונג, חשפה בתחילת החודש מערכת ראייה מרחבית מבוססת הקשר, המעניקה לנהג יכולת ראייה "מעבר לאופק". המערכת בשם Ready Aware מבוססת על שירות ענן המתחבר ישירות אל מחשב הרכב במתכונת של Vehicle-to-Network – V2N, ומהווה אלטרנטיבה לרעיון הוותיק יותר של תקשורת ישירה מבוססת-חומרה בין הרכב לבין כלי-רכב אחרים ותשתיות הדרך (V2X). למעשה, V2N מאפשר לספק פתרון שהוא מעין V2X מבוסס ענן.

השימוש בשירות החדש מתבסס על מחשב הרכב של מכונית מקושרת, ואינו דורש שימוש בחומרה ייעודית. הרמן מסרה שהחל מהחודש השירות זמין למכוניות מקושרות קיימות ולשימוש בכלי-רכב חדשים בצפון אמריקה, באירופה ובהודו. מערכת Ready Aware תומכת ב-15 תרחישי נסיעה שונים, דוגמת מתן התראה על מכשולים מסוכנים בהמשך הדרך, צורך קרב בבלימה חזקה עקב עומס צפוי בכביש, או הימצאות מכוניות חונות בצד הכביש, המצויות מעבר לטווח או ליכולת הראייה הישירה של הנהג.

המערכת אוספת מידע המגיע מכלי-רכב ומתשתיות הדרך, מזינה אותו אל העתק דיגיטלי של הסביבה ומנתחת את מצב התנועה. היא כוללת תוכנת confidence engine, אשר בודקת את המידע בסיוע בינה מלאכותית, ומגדירה את רמת האמינות והאיכות שלו. לצד ההכרזה, חשפה הרמן הסכם שיתוף פעולה עם חברת HERE Technologies הגרמנית, לפיתוח משותף של מערכת V2X מבוססת ענן. חברת HERE נחשבת לחברה המובילה בעולם בתחום פתרונות המיפוי לתעשיית הרכב, ורוב מניותיה נמצאות בבעלות יצרניות רכב גדולות מגרמניה, דוגמת אאודי וב.מ.וו.

AWS נכנסת לתמונה

מערכת המיפוי של החברה אוספת מידע ממקורות רבים, דוגמת כלי-רכב, מצלמות דרך, צילומי לוויין, סריקות מכ"ם ו-LiDAR המגיעים מלוויינים ועוד, כדי לייצר עותקים דיגיטליים של כבישים ודרכים. בינואר 2025 היא חתמה עם AWS על הסכם שיתוף פעולה ל-10 שנים, שבמסגרתו הן יפתחו ויספקו שירותי בטיחות לרכב (ADAS) ויכולות נהיגה אוטונומית (AD) מבוססי ענן. השירותים יתבססו על שילוב מערכת המיפוי HD Live Map של HERE עם מודל הלשון (Natural Language Processing) ושירותי הבינה המלאכותית היוצרת של AWS. שתי החברות מעריכות שביחד הן ישקיעו כמיליארד דולר בפרוייקט.

Elve פיתחה טכנולוגיית ייצור חדשה של שפופרות TWT

בתמונה למעלה: שפופרות TWT אשר יוצרו בתהליך החדש. צילום: DARPA

חברת Elve האמריקאית פיתחה טכנולוגיית ייצור חדשה בסיוע DARPA, המאפשרת לייצר שפופרות TWT להגברת אותות בתדרי מיקרוגל, בתהליך אוטומטי, זול ומהיר הנמשך מספר שבועות בלבד, במקום בתהליך הידני מקובל היום, הנמשך 12-18 חודשים. שפופרות Traveling-wave Tube – TWT פותחו בעיקר במהלך מלחמת העולם השנייה לצורך הגברת אותות בתדרי מיקרוגל לצורך שימוש במערכות מכ"ם. כיום הן משמשות במגוון יישומים נוספים, דוגמת תקשורת לוויינית ומערכות לוחמה אלקטרונית (ל"א). שפופרות TWT בנויות משפופרת ואקום המייצרת קרן אלקטרונים לאורך סליל המוביל את האות.

היווצרות שדות מגנטיים והשראה מגנטית בין קרן האלקטרונים בשפופרת לבין האותות הזורמים בסליל מגבירים את האות ומשמשים כאבן בניין מרכזית בבניית מגברי מיקרוגל. אלא שהייצור של של שפופרות ההגברה האלה כרוך בתהליכים מיוחדים ומדוייקים מאוד, חלקם מבוצעים בצורה ידנית. התהליך יקר מאוד, אורך זמן רב, ומגביל את היכולת לספק מערכות מיקרוגל במהירות ובמחיר נמוך. הטכנולוגיה של חברת Elve פותחה במימון הסוכנות למחקרי ביטחון בארה"ב (DARPA) במסגרת תוכנית חדשה לעידוד חברות טכנולוגיות צעירות (SBIR) בבעלות טכנולוגיות עומק.

במהלך הפרוייקט, פיתחה החברה תהליך ייצור חדש בשם Additive Multi-Material Manufacturing – Digitized (LAM3D), אשר כולל שימוש בטכניקות ייצור תוספי מיידי (3D Printing), שימוש בתרכובות של ננו חלקיקים (Nanocomposite Materials), ובמערכות בדיקה ואיפוס (Alignment) מתקדמות. דארפה מסרה שטכנולוגיית הייצור החדשה מאפשרת ליצר אבטיפוס מיידי, ולהשלים ייצור סדרתי בתוך מספר שבועות בלבד. הטכנולוגיה משמשת לייצור שפופרות בתדרי Q-band (33–50 GHz), בתדרי V-band (40–75 GHz) ובתדרי E-band (60–90 GHz). בנוסף, החברה הראתה יכולת לתכנן שפופרת TWT בתוך שעתיים בלבד.

 

אנבידיה השיקה מודל פעולה וחשיבה לרובוטים דמויי-אדם

חברת אנבידיה (Nvidia) הכריזה בכנס GTC, שמתקיים בימים אלה בסן חוזה, על השקת NVIDIA Isaac GR00T N1, מודל AI בסיסי, בקוד פתוח, שיקנה מיומנויות בסיסיות ויכולות חשיבה (Reasoning) לרובוטים דמויי אדם (Humanoids).

Isaac GR00T N1 הוא המודל הראשון בסדרה של מודלים הניתנים להתאמה אישית מלאה, אשר אנבידיה מתכוונת לאמן ולשחרר למפתחי רובוטים, כדי לסייע להם בהאצת פיתוח של רובוטים המיועדים תחילה לתעשיות שבהן ישנו מחסור הולך וגובר בכוח אדם.

המודל החדש כולל ארכיטקטורת מערכת-כפולה, כהשראה מהמודעות האנושית (Human Cognition). "מערכת-1" הינה מודל שחושב במהירות, ומדמה רפלקסים ואינטואיציה אנושיים. "מערכת-2" היא מודל שחושב באיטיות עבור קבלת החלטות שיטתית ומכוונת, והוא מונע באמצעות מודל שפה ויזואלי (Vision Language Model – VLM). מערכת 2 חושבת על הסביבה ועל ההוראות שהיא קיבלה, על מנת לתכנן את הצעדים הבאים. מערכת 1, מנגד, מתרגמת את התוכניות האלו לתנועות מדויקות וממושכות של הרובוט, זאת לאחר שאומנה על גבי דאטה של הדגמות אנושיות וכמויות עצומות של דאטה סינתטי שהופק באמצעות NVIDIA Omniverse.

לפי אנבידיה, מודלי GR00T מסוגלים לעבור בקלות בין משימות נפוצות—כמו תפיסה, תזוזה והנעת אובייקטים עם זרוע אחת או יותר—או לבצע משימות רב-שלביות הדורשות קונטקסט ארוך בשילוב מיומנויות כלליות. 

בנוסף, חשפה אנבידיה גם פלטפורמות סימולציה חדשות, בהן Isaac GR00T Blueprint ליצירת דאטה-סינתטי וכן מנוע פיזיקה חדש בשם Newton—בפיתוח משותף עם Google DeepMind ו-Disney Research—המיועד עבור פיתוח רובוטים.

שיתוף פעולה עם GM בפיתוח בינה מלאכותית לדור הבא של הרכבים ומפעלי הייצור

עוד חשפה אנבידיה ב-GTC 2025, כי היא משתפת פעולה עם General Motors, יצרנית הרכב הגדולה ביותר בארה״ב, בפיתוח הדור הבא של הרכבים, מפעלי הייצור והרובוטים. החברות יעבדו יחד כדי לבנות מערכות בינה מלאכותית המונעות באמצעות פלטפורמות המחשוב המואץ NVIDIA Omniverse ו-NVIDIA Cosmos, על מנת לאמן מודלי בינה מלאכותית של מפעלי ייצור עבור אופטימיזציה של תכנון מפעלים ורובוטים. 

בנוסף, GM הודיעה כי תשתמש בפלטפורמת המחשוב לרכב NVIDIA DRIVE AGX עבור מערכות סיוע נהג עתידיות ומתקדמות בפיתוחה, כמו גם עבור פיתוחים לשיפור הבטיחות בנסיעה. מערכת זו תבוסס על NVIDIA Blackwell, כמו גם מערכת ההפעלה NVIDIA DriveOS. 

אנבידיה היא עדיין "הגורילה הכי חזקה בשכונה"

בתמונה: אנבידיה משיקה מודל חשיבה לרובוטים דמויי-אדם. מקור: אנבידיה]

מאת חנן זכאי, קבוצת CodeValue 

אתמול בערב יצא לדרך GTC 2025, אירוע המפתחים השנתי של NVIDIA. את האירוע פתח מנכ"ל החברה הואנג ג'נסן במצגת סוחפת, שבה פירט על החידושים הקרובים יותר ופחות שיגיעו לשווקים בשנים הקרובות. לאלו מכם שאין זמן לקרוא נסכם את השורה התחתונה NVIDIA היא עדיין "הגורילה הגדולה בשכונה" שלקחה עסק "משעמם" של חומרה והפכה אותו לאימפריה של חדשנות, כשהיא רוכבת על מהפכת ה AI. המעבדים הכי חזקים בכמויות הכי גדולות במהירויות הכי גבוהות ועם שיתופי הפעולה הנוצצים ביותר. אבל בשורה התחתונה לא ראינו דבר שלא ניתן היה לקרוא עליו בתחזיות שנכתבו לפני הכנס ולראיה גם התגובה הפושרת של המניה, שנמצאת בעיצומו של תיקון קטן אבל עדין משקפת ירידה של מעל 13% משוויה בחודש האחרון.

ובכל זאת מה כן היה שם, מעבר לחשיפה של הפלטפורמות החדשות Blackwell Ultra ו Vera Rubin שכמובן ממשיכות להוביל בממדי כוח ויעילות חישוב. אולם מעבר לשיפור יכולות יצירת מודלי LLM וההרצה שלהם, NVIDIA משקיעה משאבים בפיתוח תוכנות שישפרו את היעילות והשימושיות . כשהפתרונות הבולטים מתוכם הם NVIDIA Dynamo, תוכנה בקוד פתוח, נועדה להאיץ ולהרחיב מודלי חשיבה של AI במפעלי AI, ומתפקדת כ"מערכת ההפעלה של מפעל AI". o משפחת מודלי החשיבה הפתוחה Llama Nemotron נועדה לספק למפתחים וארגונים בסיס מוכן לעסקים ליצירת סוכני AI מתקדמים ו NVIDIA Isaac GR00T N1, מודל בסיס פתוח לרובוטים דמויי אדם,.

מעניין גם היה לראות דרך שיתופי הפעולה שהוכרזו איך מסמנת NVIDIA לשווקים שונים את כיווני החדשנות. כשהמעניינים בשת"פים אלו הם עם ג'נרל מוטורס (GM): GM מאמצת את AI, סימולציה ומחשוב מואץ של NVIDIA כדי לפתח רכבים, מפעלים ורובוטים מהדור הבא . NVIDIA הכריזה גם על NVIDIA Halos, מערכת בטיחות מקיפה לכלי רכב אוטונומיים, כחלק משיתוף פעולה זה. האורות במשרדים של טסלה ומובילאיי, ועוד כמה ענקיות, נשארו אתמול דלוקים עד מאוחר.

חנו זכאי. יח"צ

שיתוף פעולה מענין נוסף הוא עם גוגל DeepMind ודיסני ריסרץ' (Disney Research): NVIDIA בפיתוח מנוע הפיזיקה בקוד פתוח Newton לסימולציית רובוטיקה. כנראה שלכל מי שיש מחשבות ורעיונות על רובוטים שפוגעים באנשים בפארק WESTWORLD, כנראה יחושו פחות מאויימים כשמיקי מאוס יפנה אליהם וישאל לשלומם בעברית.

ואי אפשר לסכם ארוע כזה בלי להתייחס ל"טראומת" DEEPSEEK R3    הסיני שזעזע את עולם ה AI  כמו כל איש מכירות טוב, ג'נסן הדגיש שיעילות אימון ויצירת מודלים טובות יותר יגדילו את כמות השימושים ובהתאם גם את הדרישה למוצרי החברה, שבבסיסה היא נכונה, אבל כמו איש מכירות טוב הוא גם יודע שהקרקע שהוא דורך עליה עדין די "בוצית" ורחוקה מלהיות בטוחה. 

אנבידיה ישראל פיתחה מתגי סיליקון פוטוניקס

אתמול (ג') במסגרת GTC, כנס המפתחים השנתי של אנבידיה, חשפה החברה מתגי סיליקון פוטוניקס (Silicon Photonics) למרכזי נתונים. אלה הם שבבי הסיליקון פוטוניקס הראשונים של אנבידיה והם ישולבו בפלטפורמות האיתרנט (Spectrum-X) והאינפיניבנד (Quantum-X). מתגי הסיליקון פוטוניקס ישולבו על גבי אותו מעגל משולב (ASIC) לצד שבבי האיתרנט והאינפיניבנד בטכנולוגיה הקרויה Co-Packaged Optics (CPO), שבה אורזים יחדיו רכיבים אלקטרוניים ורכיבים אופטיים.

המתגים החדשים פותחו על ידי אנבידיה ישראל, וזוהי אבולוציה נוספת של הטכנולוגיה של חברת מלאנוקס (Mellanox) שנרכשה על ידי אנבידיה ב-2019 ומהווה את ליבת המרכז הישראלי של ענקית השבבים. עוד בהיותה חברה עצמאית, מלאנוקס ניסתה לפתח טכנולוגיית קישוריות המבוססת על סיליקון פוטוניקס, ולשם כך גם רכשה את חברת  Kotura האמריקאית, שפעלה בתחום. ואולם, בתחילת 2018, כחלק מתהליך של התייעלות, הודיעה כי היא מפסיקה את פעילותה בתחום.

טכנולוגיית סיליקון פוטוניקס, המתבססת על שימוש באמצעים אופטיים כדי להעביר מידע, אמורה לאפשר תעבורת נתונים מהירה ויעילה יותר. מתגי הסיליקון פוטוניקס החדשים אמורים להוות תשתית תקשורת לסוג חדש של מרכזי נתונים עצומים בגודלם, אשר מנכ"ל ומייסד החברה ג'נסן הואנג הגדיר אתמול בנאום הפתיחה בתור "מפעלי בינה מלאכותית".

"מפעלי בינה מלאכותית הם סוג חדש של מרכזי נתונים בקנה מידה גדול באופן קיצוני, ויש להמציא מחדש את תשתית הרשת כדי לעמוד בקצב. על ידי שילוב סיליקון פוטוניקס ישירות במתגים, אנבידיה מנפצת את המגבלות הישנות של רשתות בקנה מידה גדול, ופותחת את השער למפעלי בינה מלאכותית של מיליון מעבדים גרפיים", הסביר הואנג.

מתגי הסיליקון פוטוניקס החדשים יאפשרו ל"מפעלי בינה מלאכותית" לחבר מיליוני GPUs על פני מספר אתרים, תוך הפחתה דרסטית בצריכת האנרגיה ובעלויות התפעול. לדברי אנבידיה, המתגים משלבים חידושים אופטיים עם פי ארבעה פחות לייזרים כדי לספק פי 3.5 יעילות בצריכת החשמל, Signal Integrity (איכות אות) גבוהה פי 63, עמידות רשת טובה פי 10 בקנה מידה גדול, ופריסה מהירה פי 1.3 בהשוואה לשיטות תקשורת מסורתיות.

מתגי Spectrum-X Photonics מגיעים במספר תצורות: גרסת 128 פורטים בקצב העברת נתונים של 800 גיגה-ביט לשנייה או 512 פורטים בקצב של 200 גיגה-ביט לשנייה ורוחב פס כולל של 100 טרה-ביט לשנייה. וכן בתצורה של 512 פורטים בקצב 800 גיגה-ביט לשנייה, או 2,048 פורטים בקצב של 200 גיגה-ביט לשנייה, עם רוחב פס כולל של 400 טרה-ביט לשנייה. 

עוד נמסר מאנבידיה כי על מנת לפתח ולייצר את שבבי הסיליקון פוטוניקס ולדאוג לשרשרת אספקה מיטבת, נעשו שיתופי פעולה והמצאות משותפות עם  מגוון חברות וארגונים, בהם TSMC, Coherent, Corning Incorporated, Foxconn, Lumentum ו-SENKO. 

נאום הפתיחה (keynote) אמש של מייסד אנבידיה ב-GTC:

לוחמת הכטב"מים הזניקה את מכירות אלביט

בתמונה למעלה: ספינת סער-6 של חיל הים. צילום: אלביט

ברבעון האחרון של שנת 2024 הסתכמו המכירות של חברת אלביט מערכות (Elbit) בכ-1.93 מיליארד דולר, בהשוואה למכירות בהיקף של 1.62 מיליארד דולר ברבעון הרביעי 2023. המנוע המרכזי של הצמיחה הזו היה גידול של 27% במכירות חטיבת התעופה, שהושג בגלל גידול רב במכירות של מערכות אוויריות בלתי מאויישות (UAS) עבור השוק הישראלי והשוק האירופי ובמכירות של חימוש מונחה מדוייק (PGM). מכירות החטיבה צמחו בכ-138 מיליון דולר והסתכמו בכ-641 מיליון דולר ברבעון.

מנוע הצמיחה הגדול השני היה גידול של כ-29% במכירות חטיבת היבשה, בעיקר בגלל מכירות של חימוש ומערכות חימוש לצורכי צה"ל. מכירות החטיבה גדלו בכ-106 מיליון דולר בהשוואה לרבעון האחרון 2023, והסתכמו בכ-475 מיליון דולר. בשנת 2024 צמחו המכירות של אבליט בכ-14% והסתכמו בכ-6.83 מיליארד דולר. המרכיב הגדול ביותר הוא של חטיבת התעופה (כ-2 מיליארד דולר) ושל חטיבת היבשה (כ-1.68 מיליארד דולר).

בתוך כך, החברה דיווחה על חזרה למתכונת הייצור הרגילה שלה: עם פרוץ המלחמה היא נאלצה להפסיק את הייצור במפעלים סמוכים לקווי החזית, ולהסיט את הייצור שנעשה בהם לאתרים חלופיים. בדו"ח האחרון היא מסרה שעד מרץ 2025 חזרו כל האתרים האלה לפעילות שגרתית והייצור בהם חודש כסדרו. הדו"ח הזניק את מניית אלביט בנסד"ק ביותר מ-11%, ולעלייה של יותר מ-38% בחודש האחרון. כיום היא נסחרת לפי שווי חברה של כ-18.3 מיליארד דולר.

מיתוג בזמני משבר

חלק מהגידול במחיר המנייה קשור למציאות הגיאופוליטית החדשה שנוצרה לאחר כניסת טראמפ לבית הלבן. המכירות של אלביט מחולקות כמעט שווה בשווה בין שלושת שוקי היעד המרכזיים שלה: ארה"ב (22.3% מהמכירות ב-2024), אירופה (26.7% מהמכירות) וישראל (29.1% מהמכירות). פירוש הדבר שהגידול בתקציבי הביטחון של אירופה, במיוחד לאור ההתרחקות האסטרטגית מארה"ב והצורך בהתחמשות מהירה, יורגש היטב בהזמנות שהיא תקבל.

הדבר הזה הומחש היטב בדיוק השבוע, כאשר אלביט ורפאל זכו ביחד במכרז למיגון פריגטות (ספינות קרב קטנות דוגמת סער-6) חדשות של מדינות האיחוד האירופי החברות בנאט"ו. בשלב הראשון המערכות יתקנו בחמש ספינות. לא נמסרו פרטים פיננסיים על היקף הזכייה, אולם מדובר בזכייה בעלת חשיבות אסטרטגית עבור משאב אסטרטגי של האיחוד האירופי. במסגרתו יספקו שתי החברות מערכת משולבת הכוללת מערכת הגנה אלקטרונית DESEAVER MK-4 של אלביט לשיבוש תקיפות טילים, ומערכות שיבוש והטעיה, כולל מטרות דמה מתוצרת רפאל.

סיבוב הפרסה של VW: מחדשת את החוזה עם אפולו

בתמונה למעלה: מנכ"ל אפולו פאוור, עודד רוזנברג, במפעל החברה במבוא כרמל. צילום: אילן ספרא

חברת אפולו פאוור (Apollo Power) דיווחה הבוקר (ג') כי ענקית הרכב הגרמנית פולקסווגן (VW) הודיעה לה כי החליטה להמשיך בפרויקט עימה, להטמעת היריעות הסולאריות הגמישות של אפולו באחד מדגמי הפנאי העתידיים שלה. מדובר בשיתוף פעולה שעליו סוכם עוד ב-2022. יישום הפרויקט נדחה מספר פעמים ובחודש ספטמבר 2024 דיווחה אפולו כי קיבלה הודעה מ-VW על הקפאתו – וכעת ישובו החברות לשתף פעולה לפי המתווה המקורי.  בעקבות ההודעה, עלתה היום מניית אפולו במסחר בתל אביב ביותר מ-19%.

ל-Techtime נודע כי ההחלטה להקפיא את הפרויקט היתה קשורה בתהליכים פנימיים בתוך VW, שאינם קשורים מהותית לשיתוף הפעולה עם אפולו או הטכנולוגיה, וכעת בשלו התנאים לחדש את ההסכם. עם זאת, ב-VW צפוי להתקיים דיון פנימי ביחס למפרט, לרבות מבחינת גודל והספק, ועל כן לוחות הזמנים ליישום עדיין אינם ברורים.

החוזה עם VW היה ההסכם המסחרי הראשון בשוק הרכב של אפולו. זהו חוזה ארוך טווח לאספקת יריעות סולאריות אשר ישולבו בדגמי רכב לאחר גמר הייצור (after market). מדובר היה בתוכנית לספק עשרות אלפי יריעות במשך 10 שנים בהיקף כולל של כ-33 מיליון דולר, כך לפחות לפי הסיכום המקורי שדווח בזמנו. לאחר חתימת ההסכם הודיעה אפולו שהיא מתכננת להקים קו ייצור ייעודי לצורך יישום ההסכם.

היריעה הסולארית של אפולו מיועדת להטעין את מצבר הרכב. בשיחה עם TechTine אמר מנכ"ל החברה עודד רוזנברג: "השילוב בין עולם הרכב לעולם הסולאר הוא מתבקש, ואני מאמין שבעתיד זה יהיה בגדר סטנדרט שמכוניות חשמליות יכללו יריעות סולאריות. כלי רכב זקוקים באופן תמידי לחשמל, והיריעות הללו מספקות נדבך משלים להטענת הסוללה כאשר המכונית נוסעת או חונה ואינה מחוברת לעמדת טעינה. יש לנו טכנולוגיה עדיפה. היריעות אינן כבדות ואינן נשברות. זהו פיתרון טוב לאוטובוסים, משאיות, קרוואנים ורכבי פנאי".

הודות לאלסטיות הגבוהה (יכולת כיפוף עד לקוטר של 1 ס"מ) ולמשקלן הנמוך של היריעות (3-4 ק"ג למ"ר), ניתן לפרוס אותן בקלות גם על-גבי משטחים בלתי שטוחים, ולנצל מבנים ושטחים שלא ניתן להתקין בהם פאנלים קשיחים וכבדים. כיום הנצילות שלהן היא כ-17.5%.