מחבר: Techtime

אינטל פאונדרי תהפוך לחברה בת ב"קבוצת אינטל"

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מפעל אינטל באירלנד. צילום: Techtime

חברת אינטל (Intel) מפרידה את פעילות הייצור ושירותי הייצור שלה, Intel Foundry, אשר תהפוך לחברה בת עצמאית בתוך אינטל. כך מתברר ממכתב ששלח אתמול (ב') מנכ"ל אינטל, פט גלסינגר, לעובדי החברה לאחר ישיבת ההערכה האסטרטגית של הדירקטוריון. גלסינגר הסביר שהמהלך הזה משלים את השינוי המבני שהחל מוקדם יותר השנה, כאשר החברה הפרידה בין הדו"חות הכספיים של Intel Foundry ושל Intel Products.

גלסינגר: "המבנה של חברה בת, מספק ללקוחות ולספקי הפאונדרי החיצוניים שלנו הפרדה ברורה משאר הפעילויות של אינטל. חשוב מכך, הוא נותן לנו גמישות בהערכת מקורות מימון עצמאיים בעתיד. אין שינוי בצוות ההנהלה של Intel Foundry, אולם נקים מועצת מנהלים הכוללת דירקטורים עצמאיים לניהול החברה הבת". למעשה המהלך הופך את אינטל לקבוצה הבנויה משתי חברות עצמאיות מרכזיות: Intel Foundry ו–Intel Products. 

אינטל תמכור כשני-שליש מהנדל"ן שבבעלותה

גלסינגר הסביר שלאחר השלמת המעבר ל-EUV, אינטל מאיטה את קצב ההשקעות שלה בתשתיות ייצור: "נעכב בכשנתיים את הפרויקטים שלנו בפולין ובגרמניה, המפעל באירלנד יישאר המרכז האירופי המוביל שלנו בעתיד הנראה לעין, ומלזיה נשארת מרכז תכנון וייצור. אנו מתכננים להשלים את בניית מפעל האריזה החדש במלזיה, אך נתאים את הפעלתו לתנאי השוק". מעבר לזה הוא כתב ש"אין שינויים באתרי הייצור האחרים של החברה". אומנם הוא לא הזכיר את המפעל בקריית גת, אבל מאינטל ישראל נמסר שהמפעל החדש הנבנה כעת בישראל אינו מושפע מהמהלך והוא ממשיך להיבנות בהתאם לתוכניות הקיימות.

בחודש שעבר הכריזה אינטל על תוכנית התייעלות שנועדה להפחית את ההוצאות בכ-10 מיליארד דולר. במסגרת זאת היא גם הודיעה שהיא תצמצם את היקף כוח האדם שלה בכ-15,000 משרות עד סוף השנה. גלסינגר דיווח שכמחצית מהמהלך הזה כבר הושלם. "בנוסף, אנו מיישמים תוכניות לצמצם או לצאת עד סוף השנה מכשני-שליש מהנדל"ן שלנו ברחבי העולם".

מניית אינטל אתמול (יום ב') בנסד"ק. ההכרזות התקבלו בהתלהבות
מניית אינטל אתמול (יום ב') בנסד"ק. ההכרזות התקבלו בהתלהבות

המכתב של גלסינגר פורסם מייד לאחר ההודעה שאינטל זכתה במימון ישיר של עד 3 מיליארד דולר במסגרת חוק Chips and Science עבור תוכנית Secure Enclave של ממשלת ארה"ב. תוכנית זו נועדה להרחיב את הייצור המהימן של שבבים מתקדמים עבור הממשל האמריקאי (למעשה עבור משרד הביטחון). במקביל, אינטל ו-Amazon Web Services (AWS) הכריזו על השקעה משותפת בפיתוח וייצור מעבדים לצורכי AWS במסגרת הסכם רב–שנתי בשווי מיליארדי דולרים.

הפעם המשקיעים מעניקים גיבוי

ההסכם כולל ייצור שבב AI fabric עבור AWS בתהליך Intel 18A, ייצור שבב Xeon 6 מותאם בתהליך Intel 3 והמשך הייצור של מעבדי Xeon Scalable עבור AWS. אינטל ו-AWS מתכננות גם לבחון ייצור של מעבדים ייעודיים נוספים בהתבסס על Intel 18A ותהליכי ייצור עתידיים כולל Intel 18AP ו-Intel 14A, אשר צפויים להיות מיוצרים במתקני אינטל באוהיו. בעקבות כל המהלכים האלה, זינקה מניית אינטל במסחר בנסד"ק בכ-6%, והמשיכה בתנופה הזו גם לאחר שעות המסחר שבמהלכן היא עלתה בעוד 8%. כעת החברה נסחרת לפי שווי שוק של כ-124.9 מיליארד דולר.

REE גייסה 45.3 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת REE Automotive התל אביבית דיווחה על השלמת סבב גיוס של 45.35 מיליון דולר במניות ובכתבי אופציה בהנפקה פרטית. הסבב הובל על-ידי M&G Investment אחת מחברות ההשקעות הגדולות באירופה והמשקיעה הגדולה ביותר של REE, אשר השקיעה במהלך הסבב כ-20 מיליון דולר. בגוס ההון השתתף גם תאגיד Motherson בהשקעה אסטרטגית של 15 מיליון דולר, וקרן Varana Capital בהשקעה בהיקף של 5.25 מיליון דולר.

בעקבות ההשקעה, מחזיק כיום Motherson בכ-19% ממניות REE. מדובר תאגיד ענק המייצר חלקים ומערכות לתעשיית הרכב, עם הכנסות שנתיות של 17 מיליארד דולר המפעיל 400 מפעלים ב-44 מדינות ומעסיק כ-190,000 עובדים בעולם. בין לקוחותיו: טסלה, BMW, מרצדס, פולקסווגן, פורד, אאודי, יונדאי ועוד. במקביל, נחתם הסכם ייצור אסטרטגי עם Motherson, שבמסגרתו הוא יהיה אחראי על ניהול שרשרת האספקה ​​של כל חלקי הייצור ויתמוך בהרכבת המשאיות החשמליות REEcorner ו-REE P7, הזמינה היום בשוק.

חברת REE פיתחה קונספט של רכב חשמלי שבו המתלים, המנוע, מערכת ההיגוי, הבלמים, החיישנים, מערכות בקרת הטמפרטורה וכל המערכות האלקטרוניות משולבות בתוך הגלגלים עצמם. המרכב עצמו הוא שטוח ופנוי לעיצוב בהתאם לדרישות של כל דגם. בגישה הזאת, מרכז הכובד של הרכב נמוך מאשר בכלי-רכב חשמליים סטנדרטיים, ולכן הרכב יותר יציב. הדבר מאפשר לייצר מכוניות בעלות ארבעה מנועים המעניקים לרכב שטח תאוצה מאפס ל-100 קמ"ש בתוך 3 שניות. הטכנולוגיה ישימה לכלי רכב פרטיים ולכלי רכב כבדים, כמו משאיות השוקלות 10 טון ומיועדות לנסיעה בדרכי עפר.

לאחר פרסום ההודעה זינקה מניית REE בנסד"ק בכ-43% והיא נסחרת לפי שווי חברה של כ-45.8 מיליון דולר.

לוי משאיות שטראוס במו"מ לרכישת בליץ

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: קטנוע בליץ חשמלי בשימוש דומינוס פיצה בישראל

חברת בליץ טכנולוגיות (Blitz) מתל אביב, אשר מפתחת ומייצר קטנועים חשמליים לשימוש אורבני, חתמה על מיזכר הבנות על מכירת 60% ממניותיה לחברת לוי משאיות שטראוס מפתח תקווה. לוי משאיות הוקמה בשנת 1993 ועוסקת מאז בבניית ארגזים ומרכבים למשאיות הובלה ותובלה, בטכנולוגיית אלומיום קלת משקל שהובאה מארה"ב.

על-פי מזכר ההבנות שנחתם בין שתי החברות, לוי משאיות שטראוס תספק לחברה הלוואה מיידית המירה למניות בהיקף של כחצי מיליון שקל, מתוך מטרה לחתום בתוך שלושה שבועות על הסכם השקעה מחייב, שיעניק ללוי משאיות 60% ממניות בליץ תמורת השקעה בהיקף של כ-3.56 מיליון שקל. בליץ נסחרת בבורסה של תל אביב. בעקבות ההודעה על עסקת שטאוס, זינקה מנייתה בכמעט 15% וכעת היא נסחרת לפי שווי חברה של כ-5.42 מיליון שקל.

חברת בליץ הוקמה בשנת 2012 על-ידי סמנכ"ל הפיתוח העסקי והמכירות רפאל מוזינסקי. החברה מתמקדת בתחום האופנועים החשמליים לציי רכב ושירות, שיש בהם את העוצמה הדרושה לנסיעה גם בכבישים ראשיים דוגמת נתיבי איילון. היא פיתחה מספר דגמים המגיעים עד להספק של 6000W, שהוא שווה ערך למנוע שריפה פנימית בנפח 250cc, המעניק להם טווח נסיעה של עד 100 ק"מ במהירות של עד 120 קמ"ש. הפתרון כולל סוללה קלה להחלפה וטכנולוגיית טעינה המאפשרים שימוש שוטף באופנועים שאינו מוגבל בטווח.

אלא שהחברה נקלעה לקשיים עקב הוצאות גבוהות ומכירות נמוכות מהצפוי. במחצית הראשונה של 2024 הסתכמו מכירותיה בכ-3.5 מיליון שקל בלבד. החברה דיווחה על הפסד נקי של כ-4 מיליון שקל, כאשר צבר ההזמנות שלה מסתכם בכ-8.5 מיליון שקל. בינואר 2024 החברה ביצעה שינויי גברי בהנהלה: המייסד רוזינסקי פרש מתפקידו הקודם כמנכ"ל החברה, ובמקומו מונה לתפקיד איתו ורון, ששימש יועץ עסקי לחברה. אחת ממטרות השינוי היתה לגייס הון עבור החברה.

רפאל מתרחבת: תגייס השנה 2,200 עובדים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

לנוכח העלייה בהיקף ההזמנות ופרוייקטי הפיתוח בעקבות מלחמת חרבות ברזל והמתיחות הביטחונית הגלובלית, החליטה חברת רפאל (Rafael) להגדיל את מצבת כוח האדם ולגייס השנה כ-2,200 עובדים חדשים, בנוסף לכ-8,500 עובדיה כיום. הדברים נמסרו במסגרת הדו"ח לרבעון השני של רפאל, שבמהלכו צמחו מכירותיה בכ-25% והסתכמו בכ-1.06 מיליארד דולר. במחצית הראשונה של 2024 צמחו המכירות בכ-28% והסתכמו בכ-2.11 מיליארד דולר.

הרווח הנקי במחצית הראשונה של 2024 הסתכם בכ-98 מיליון דולר. צבר ההזמנות של החברה צמח להיקף של כ-15.72 מיליארד דולר בסוף המחצית הראשונה, בהשוואה לצבר הזמנות של כ-11.4 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד. חברת רפאל פועלת במתכונת של חברה ממשלתית בעלת 40 חברות בנות בארץ ובעולם. מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, אמר שעקב התמיכה של רפאל בצה"ל במהלך המלחמה, והגידול בדרישה למוצריה בשוק העולמי, החברה החליטה על קמפיין גיוס העובדים הגדול, במטרה לגייס מדענים ומהנדסים לצורך פיתוח מוצרים חדשים, ולהגדיל את קיבולת הייצור של החברה.

השלב האחרון בסיום דרכה של מיקרונט יוצא לדרך

פורסם בתאריך ע"י Techtime

האם חברת מיקרונט בדרכה החוצה מבורסת תל-אביב? היום (א') דיווחה החברה לבורסה בתל-אביב כי חתמה על הסכם עקרונות בלתי מחייב למיזוג עם חברת Jeen.ai, חברה ישראלית המפתחת יישומי GenAI למגזר הארגוני.

מדובר למעשה בהסכם מיזוג הופכי, שבמסגרתו מיקרונט תרכוש את מלוא מניותיה של Jeen, בתמורה לכ-52% ממניות החברה הממוזגת. כלומר, בעלי המניות של Jeen יהיו בעלי השליטה בחברה הממוזגת. במקביל למיזוג, יתבצע גיוס הון בהיקף של 7.4-11 מיליון שקל. לפי ההסכם, בעלי המניות של Jeen יזכו במהלך שלוש השנים הבאות לעוד שלוש הקצאות של מניות, בכפוף לעמידה בתנאים, שבסיומן יהיה בידיהם כ-75% ממניות החברה. הצדדים יפעלו להשלמת ההסכם תוך 45 ימים.

Jeen פיתחה פלטפורמה מאובטחת להטמעה מהירה של יישומי GenAI בארגונים גדולים, כדוגמת צ'אט-בוט ארגוני, תמלול וסיכום שיחות וכלי אוטומציה שונים. בין לקוחותיה נמנים אמדוקס, ישראכרט, קבוצת דלק, מכללת רייכמן ועוד. למעשה, Jeen התפצלה מתוך חטיבת הדאטה של חברת וואן טכנולוגיות, שעדיין מחזיקה באופציה לרכישת 25% ממניות החברה.

כלומר, על פניו אין כל סינרגיה טכנולוגית ועסקית בין Jeen למיקרונט, שעוסקת בתחום מערכות טלמטריה חכמות לרכבים. נזכיר כי בחודש שעבר סיכמה מיקרונט על מכירת קו הפעילות שלה בתחום המצלמות החכמות לחברת סייברוואן (SaverOne) – ללא תמורה כספית מלבד תמלוגים עתידיים. 

דעיכה הדרגתית לאורך מספר שנים

במחצית הראשונה 2024 דיווחה מיקרונט על קשיים עסקיים שנבעו מחדירה איטית מהצפוי של מוצריה לשוק היעד העיקרי, ארה"ב. החברה גם דיווחה על בעיות בשרשרת האספקה ומחסור ברכיבים, שבעקבותיהם היא עצרה קבלת הזמנות עבור המסופונים הניידים שלה. ההכנסות במחצית הראשונה של 2024 הסתכמו בכ-1.85 מיליון שקל. החברה רשמה הפסד נקי של 7 מיליון שקל. בסוף המחצית היו כ-16.5 מיליון שקל בקופת המזומנים של החברה.

למעשה, מכירות מיקרונט מצויות במדרון תלול כבר מספר שנים, בעיקר על רקע תחרות גוברת מהמזרח בשוק המצלמות החכמות. בשנת 2017 היא רשמה הכנסות של 66.2 מיליון שקל, אך ב-2022 הן כבר התכווצו לכ-5.5 מיליון שקל.

קלארוטי: כלי הגישה-מרחוק מייצרים סיכוני סייבר על הסביבה התפעולית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה למעלה: מנכ"ל קלארוטי, יניב ורדי. צילום: קרן מזור]

חברת הסייבר קלארוטי (Claroty), המתמחה בהגנה על מערכות סייבר-פיזיות (CPS), פרסמה מחקר חדש של זרוע המחקר שלה, Team82, על התרחבות השימוש בכלי גישה מרחוק והחשיפה לסיכונים שהיא יוצרת בסביבות טכנולוגיות תפעוליות (OT). נתונים שנאספו מיותר מ-50 אלף מכשירים בסביבה התפעולית, הראו כי כמות הכלים לגישה מרחוק שהוטמעו הינה מוגזמת, כאשר ל-55% מהארגונים יש ארבעה או יותר כלים ול-33% יש שישה כלים או יותר לגישה מרחוק.

בנוסף, מצא המחקר של Team82 , כי ל-79% מהארגונים יש יותר משני כלים המותקנים על התקני רשת OT ואינם ברמת האבטחה הנדרשת בארגונים. כלים אלה חסרים יכולות בסיסיות לניהול גישה מורשית כגון הקלטת החיבורים מרחוק, בקרות גישה מבוססות הרשאות לבעלי תפקידים מוגדרים ואפילו תכונות אבטחה בסיסיות כגון אימות רב-גורמי (MFA). כתוצאה מכך עולה רמת החשיפה בסיכון גבוה ונוספות עלויות תפעול הנובעות מניהול מגוון פתרונות.

"מאז מגפת הקורונה, ארגונים פונים יותר ויותר לפתרונות גישה מרחוק כדי לנהל בצורה יעילה יותר את העובדים שלהם וספקי צד שלישי. גישה מרחוק היא אמנם פועל יוצא הכרחי של מציאות חדשה, אולם במקביל היא יצרה דילמה אבטחתית ותפעולית", אמרה טל לאופר, סמנכ"ל מוצרים בקלארוטי. "בעוד שהגיוני כי לארגון יהיו כלי גישה מרחוק עבור שירותי IT וגישה מרחוק לסביבות OT, זה לא מצדיק את מגמת הרחבת השימוש בכלים אלו בתוך רשת ה-OT הרגישה, שזוהתה במחקר שלנו, מאחר והיא מובילה לסיכון מוגבר ולמורכבות תפעולית". 

טל לאופר, קלארוטי. באדיבות קלארוטי

בקלארוטי מסבירים כי רבים מפתרונות הגישה מרחוק הנמצאים ברשתות OT משמשים למטרות ספציפיות בסביבות  IT, אך קיומם בסביבות תעשייתיות עלול ליצור חשיפה קריטית ולהגביר את סיכוני האבטחה, ובהם היעדר נראות, שטח תקיפה מוגבר וניהול זהויות מורכב.

לפי חברת המחקר Gartner, "מנהלי אבטחה וניהול סיכונים (SRM) צריכים לבדוק את מצב החיבורים המרוחקים הקיימים בכל הארגון, מכיוון שסביר להניח שיימצאו פתרונות כאלו, לא גלויים, בכל הרשתות התפעוליות, ובמיוחד באתרי שטח". יש להסיר פתרונות גישה מרחוק ישנים לטובת פריסת פתרונות מאובטחים חדשים יותר המותאמים לסביבות CPS. ארגונים בדרך כלל פורסים פתרונות חדשים מבלי להתמקד במה שנותר מאחור, ועם הגידול במספר חולשות ה-VPN המנוצלות, הדבר יכול להוות נקודה עיוורת משמעותית". 

הזמנה ראשונה למערכת המדידה החדשה של CI Systems

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת סי.אי (CI Systems) ממגדל העמק קיבלה את ההזמנה הראשונה לאספקת מכשיר הבדיקה החדש, WetAlyzer, המהווה פלטפורמה לביצוע מגוון רב של מדידות אנליטיות של ריכוז הנוזלים במהלך הייצור של מוליכים למחצה. ההזמנה התקבלה מחברה אסיאתית גדולה הנחשבת ליצרנית שבבים גלובלית מובילה, שזו ההזמנה הראשונה שהיא מבצעת מ-CI. מדובר בהזמנה בהיקף של כמה מאות אלפי דולרים. להערכת החברה היא תספק את המכשיר ללקוח בתחילת 2025.

חברת סי.אי. מפתחת ומייצרת מערכות בדיקה ומדידה אופטיות לשוק הצבאי, לשוק הסמיקונדקטורס והחל מ-2022 גם לשוק האזרחי. המוצרים מבוססים על שלוש טכנולוגיות הליבה: Pyrometry למדידה לא פולשנית מרחוק של טמפרטורות האובייקט הנמדד, ספקטרוסקופיה בקרינת Near Infrared, ומדידת תכונות נוזלים באמצעות קרינת Non Dispersive Infra Red.

מערכת WetAlyzer פותחה במטרה לענות לצורך של יצרני השבבים במערכות אוטומטיות לניטור נוזלים, בעקבות האימוץ של טכנולוגיות ייצר מתקדמות (רוחב צומת של פחות מ-10 ננומטר וכניסת חומרים חדשים בתהליכי הייצור). ייצור השבבים המתקדמים מחייב שימוש בנוזלי ניקוי סלקטיביים ועדינים בריכוזים נמוכים מאוד.

מערכת WetAlyzer כוללת טכנולוגיות מדידה קיימות של החברה, כמו WETSPEC, WETRAD וטכנולוגיות נוספות. היא משמשת כפלטפורמה אחודה המיישמת מגוון רב של שיטות למדידת מרכיבי התמיסה הכימית. המידע הזה מועבר באופן אוטומטי למערכות הניהול של יצרני השבבים ולציוד התהליכי, כדי לשפר את בקרת התהליך. בעבר החברה הודיעה שהיא מתכננת להציב מערכות ביתא אצל יצרני שבבים מובילים.

הזמנות צבאיות דחופות

לאחרונה החברה דיווחה שבמחצית הראשונה של 2024 ירדו מכירותיה בכ-18.8% והסתכמו בכ-16 מיליון דולר. הירידה נובעת בעיקר מחולשה גלובלית בשוק ציוד הייצור של מוליכים למחצה. בתחום הזה החהברה התמודדה עם ירידה של כ-56% מכירות – מכ-5.7 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2023, למכירות של כ-2.5 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2024.

בחודש פברואר 2024 החברה קיבלה מלקוח ישראלי הזמנה בהיקף של 5.2 מיליון דולר לאספקת מערכות בדיקה אופטיות צבאיות. באוגוסט 2023 החברה דיווחה על מיזכר הבנות להזמנת מסגרת בהיקף של כ-5 מיליון דולר ללא מועד אספקה קבוע, אלא שצורכי המלחמה שינו את סדרי העדיפויות והחברה קיבלה הזמנה עם מועד אספקה מזורז שיושלם במהלך 2025.

המציאות הזאת מתבטאת גם בצבר ההזמנות: בסוף יוני 2024 הוא הסתכם בכ- 32.2 מיליון דולר, שמתוכם 28.8 מיליון דולר הן הזמנות צבאיות דחופות לאספקה ב-2024 וב-2025. החברה נסחרת בבורסה של תל אביב לפי שווי שוק של כ-146 מיליון שקל.

תומר שגב מונה לתפקיד מנהל שיווק ומכירות באלטק

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אלטק (Eltek) הנמצאת בבעלות קבוצת ניסטק (Nistec) הודיעה על מינויו של תומר שגב לתפקיד סמנכ"ל שיווק ומכירות. מנכ"ל החברה, אלי יפה, אמר שהמינוי יסייע לחברה לממש את אסטרטגיית הצמיחה שלה. שגב מגיע עם ניסיון של יותר מ-20 שנה בתעשייה, במיוחד בחו"ל והדבר מרמז ככל הנראה על מאמץ של אלטק להגביר את השיווק הבינלאומי שלה.

שגב שימש כמנהל הפעילות בסין של חברת אורבוטק, ולאחר רכישתה על-ידי KLA הוא המשעך לעבוד בסין ושימש במשך 5 שנים בתפקיד סגן נשיא להבאת מוצרים חדשים (NPI) בחטיבת Electronics, Packaging and Components – EPC של KLA בסין. לפני-כן שימש במשך ארבע שנים כמנהל פיתוח עסקי בחברת קמטק, שאליה הגיע מחברת פי.סי.בי טכנולוגיות, שבה מילא במשך ארבע שנים תפקיד של סמנכ"ל שיווק ומכירות.

חברת אלטק מפתח תקווה מתמקדת בייצור מעגלים מודפסים ללקוחות תובעניים מבחינה טכנולוגית. היא נסחרת בנסד"ק לפי שווי חברה של כ-72 מיליון דולר. ברבעון השני של 2024 הסתכמו מכירותיהבכ-10.5 מיליון דולר, בהשוואה למכירות בהיקף של כ-11.8 מיליון דולר ברבעון הראשון של השנה, וקצת פחות מהמכירות ברבעון השני אשתקד. בסך הכל, המכירות במחצית הראשונה של השנה הסתכמו בכ-22.25 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של כ-22.5 מיליון דולר אשתקד.

קוגנטה מביאה את ה-GenAI לאימון נהיגה אוטונומית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: נסיעת-מבחן אמיתית וגשם שנוצר באמצעות GenAI. מקור: קוגנטה]

חברת קוגנטה (Cognata) מרחובות השיקה פלטפורמה חדשה, DriveMatriX, שמאפשרת לחברות המפתחות מערכות נהיגה אוטונומית להעשיר דאטה מנסיעות-מבחן אמיתיות באמצעות GenAI. למעשה, מחולל ה-AI מאפשר באמצעות פקודות פשוטות לשנות אלמנטים בתנאים המקוריים של נסיעת-המבחן, וכך למשל, להפוך הקלטה של נסיעת-מבחן שנערכה ביום בהיר לאותה נסיעת-מבחן בדיוק, אך תחת גשם כבד ובחשכה גמורה.

כך, יכולות חברות רכב להגדיל בקלות את קשת התנאים של נסיעות-המבחן, שברובן נערכות באור יום ובתנאי מזג אוויר נוחים. לדברי החברה, המידע המועשר ב-GenAI שקול בערכו למידע אמיתי מבחינת האפקטיביות באימון ואימות מערכות של ראיית-מכונה, והוא מהווה פתרון משלים למידע הסינתטי המיוצר בסימולטור של החברה, שמאפשר לייצר תרחישי קצה שאינם שכיחים בנסיעות-מבחן.

לשם ההמחשה, קוגנטה מעמידה כעת, בחינם, את הדאטה-סט הראשון שיצרה באמצעות הפיתרון החדש. בקוגנטה סבורים כי השילוב של דאטה מנסיעות-מבחן, נסיעות-מבחן מועשרות ב-GenAI ומידע סינתטי מסימולטור יכול לסייע בהאצת תהליכי אימון, פיתוח ואימות מערכות נהיגה אוטונומית ויישומי בטיחות אוטומטיים.

בסרטון: נסיעת-מבחן אמיתית בכביש 6 מועשרת באמצעות GenAI:

דני עצמון, מייסד ומנכ"ל קוגנטה, אמר: "באמצעות שימוש ב-GenAI, אנחנו מציעים לתעשייה רמה חדשה של גמישות באימון מערכות נהיגה אוטונומית. הסינרגיה בין מידע מהעולם האמיתי ליכולות של דאטה סינתטי מבטיחה שהפלטפורמה שלנו תעמוד בסטנדרטים הגבוהים ביותר של אימות מערכות חישה".

כאמור, הפתרון החדש מהווה מרכיב משלים לצד הסימולטור של החברה. הסימולטור של קוגנטה מייצר סביבה וירטואלית המדמה לפרטי פרטים את המציאות על הכביש, ממפת הרחובות המדויקת והתנהגות כלי הרכב והנהגים, ועד לפרטים קטנים ובלתי צפויים כמו פגמים בכביש, פחי זבל, שלטים, עצים וגם תרחישי סכנה כמו ילד שמתפרץ אל הכביש. הסימולטור של קוגנטה מאפשר לייצר באופן שיטתי מקבצים של תרחישי נהיגה שיבדקו כיצד מתפקדים חיישני הרכב ויחידות המחשוב בכל הסיטואציות שהם עשויים לפגוש בכביש.

חברת H2OLL פיתחה טכנולוגייה לייצור מים מהאטמוספירה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מתקן הפקת המים מהאוויר שהוקם בטכניון בחיפה

חברת H2OLL שהוקמה על-ידי הטכניון חשפה מערכת להפקת מים מהטמוספירה המבוססת על ספיחה ולא על קירור ישיר, כפי שמקובל היום במערכות מקבילות. השיטה פותחה על-ידי פרופ' ערן פרידלר ופרופ' דוד ברודאי מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון. בשיטה החדשה, ניתן להפיק מים מהאוויר גם באזורים יבשים ומדבריים, זאת תוך חסימה מוחלטת של מזהמים כימיים וביולוגיים. בעוד שהפקת מים בקירור ישיר מצריכה לכל הפחות כ-10 גרם אדי מים בקילוגרם אוויר, טכנולוגיית הספיחה של H2OLL מאפשרת להפיק מים גם כאשר יש רק כ-5 גרם אדי מים בקילוגרם אוויר.

האבטיפוס שנבנה בטכניון לפני יותר מארבע שנים מייצר 200 ליטר מים ביום. כעת מוקמת המערכת המסחרית הראשונה המבוססת על הטכנולוגיה, אשר תותקן בתוך מכולה ותספק 1,000 ליטר מים ביום. המערכת תותקן בנגב במסגרת פרויקט ואדי עתיר, שהוא יוזמה של הקהילה הבדואית בנגב והמעבדה הבינלאומית לקיימות. חברת H2OLL רשמה פטנט על הטכנולוגיה. בחודש יולי 2024 היא השיקה פרוייקט גיוס המונים למימון פעילותה, ועד היום גייסה במסגרתו כ-4.1 מיליון שקל.

מטרת ההון המגוייס: הרחבת מאמצי השיווק הבינלאומיים, חיבור הטכנולוגיה לאנרגיה סולרית ופיתוח מערכת שתפיק כ-10,000 ליטר מים ביום. להערכת החברה, האקלים הנגב אינו יחיד במינו אלא דומה לאקלים באזורים רבים ובהם דרום מערב ארה"ב, צפון מקסיקו וצפון הודו, שבהם יש מחסור חמור במים. החברה מנוהלת על-ידי יואב קירש (מנכ"ל), אילן כץ (CTO) ועודד דיסטל (סמנכ"ל פיתוח עסקי). כ-22% ממניותיה עדיין נמצאות בידי הטכניון בחיפה.

חברה ביטחונית חדשה נכנסה לבורסת תל-אביב

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה למעלה: מערכות בקרת ואספקת חשמל מתוצרת סולרום אלקטרוניקה]

חברה בטחונית חדשה החלה להיסחר היום (ד') בבורסת תל-אביב. חברת סולרום (Solrom) וחברת 3DM, הנסחרת בתל-אביב, הודיעו היום (ד') כי השלימו את תהליך המיזוג ההופכי ביניהם, שבעקבותיו סולרום החלה להיסחר כחברה ציבורית בבורסת תל-אביב. שווי שוק החברה הממוזגת לאחר השלמת העסקה עומד על כ-130 מיליון שקל.

חברת 3DM מראש העין הוקמה בשנת 2016 ופיתחה ראש הדפסה עבור מדפסות תלת מימד, המבוסס על לייזר מצב מוצק פרי פיתוח עצמי. עם זאת, החברה נקלעה לקשיים פיננסיים, והחל מתחילת שנת 2023 החלה לצמצם משמעותית את פעילותה, הן ברמת כוח האדם והן מבחינת תחומי העיסוק. למעשה, החברה ביטלה את כל הפעילויות הקשורות לפיתוח וייצור ראשי הדפסה עבור מדפסות תעשייתיות, וההתמקדה במחקר ופיתוח של לייזרים מסוג Quantum Cascade Lasers – QCL.

מלבד עצם הכניסה לבורסה, סולרום מתכוונת לבחון יישומים בטחוניים אפשריים של טכנולוגיית הלייזר שפיתחה 3DM, כדוגמת זיהוי מטרות, חישה מרחוק ותקשורת מאובטחת ברוחב פס גבוה ברשתות צבאיות. בתוך כך, סלרום דיווחה היום כי קיבלה הזמנה בסך 5 מיליון שקל מחברה ביטחונית ישראלית. המוצרים יסופקו ב-2025 ו-2026.

סולרום עוסקת בפיתוח, ייצור ומכירת מערכות אלקטרוניקה וחשמל המיועדות בעיקר לשימוש צבאי. היא עוסקת בתכנון וייצור כבלים ומערכות אלקטרו-מכניות לתעשיות התעופה, החלל והביטחון, ומבצעת פרוייקטי Turnkey, הנדסה ו-Built to Spec – BTS. בין לקוחותיה: רפאל, אלביט והתעשייה האווירית.

מתן רבין, מנכ"ל סולרום, אמר כי הוא "מאמין כי הפיכתה של סולרום לחברה ציבורית, בשילוב  יכולותיה ועבודתה ארוכת השנים עם התעשיות הביטחוניות, יאפשרו לה לקדם עסקאות, להאיץ את הצמיחה ולהרחיב את פעילותה לתחומים נוספים בשוק הבטחוני בשנים הבאות".

צמיחה באמצעות רכישת מפעלים

חברת סולרום הוקמה בשנת 1976 ומעסיקה כיום כ-140 עובדים. בשנים האחרונות היא צומחת באמצעות רכישות: ב-2017 היא רכשה את חברת אביב תעופה וחלל וקיבלה לידיה מפעל מארזים ופתרונות כבילה צבאיים בכפר מסריק. בשנת 2019 היא רכשה את מנרה מערכות, וקיבלה לידיה מפעל פיתוח וייצור מערכות חשמל צבאיות בראש פינה. בשנת 2020 היא רכשה את חברת ישראטק, בעלת מפעל ביבנה המתמחה בתכנון וייצור ציוד אלקטרוניקה ופתרונות כבילה צבאיים. בנוסף, היא מחזיקה בבעלותה נכס מקרקעין באזור התעשיה של ראש פינה שעליו נבנה כיום פרויקט בשטח בנוי תעשייתי של כ-6,800 מ"ר.

סולרום הציגה צמיחה ושיפור ברווחיות בשנתיים האחרונות. ההכנסות צמחו ב–11% ב–2022, והמשיכו לצמוח ב–34% ב–2023 והסתכמו ב–69.4 מיליון שקל. הרווח הגולמי גדל ב–45% ב–2023 לעומת 2022, והסתכם בכ–15.6 מיליון שקל שהם 22% מהמחזור, לעומת 20% מהמחזור ב–2022. בשנת 2023 רשמה החברה רווח נקי מפעילות נמשכת של 9.6 מיליון שקל, בהשוואה ל- 3.6 מיליון שקל ב-2022.

צבר ההזמנות של החברה נכון ליוני 2024 הסתכם בסך של כ-68.9 מיליון שקל. המגמה נמשכה גם ברבעון הראשון של 2024 ביחס לרבעון המקביל אשתקד: ההכנסות צמחו ב–12% ל–18.4 מיליון שקל; הרווח הגולמי עלה ב–175% ל–6.6 מיליון שקל; והרווח הנקי הסתכם בכ-3.8 מיליון שקל.

Discure מפתח תקווה גייסה 16 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת Discure מפתח תקווה השלימה גיוס הון בהיקף של כ-16 מיליון דולר אשר הובל על-ידי BOLD Capital Partners ,Supernova Invest וקרן Sanara Capital ובוצע בהשתתפות מספר בתי חולים מארצות הברית. החברה פיתחה מכשיר אלקטרוני נישא אשר  מספק טיפול בלתי פולשני בבעיית התנוונות הסחוסים שבין חוליות הגב התחתון.

מחלת Degenerative Disc Disease – DDD אחראית לכ-35% מתופעות כאבי גב-תחתון, אשר נחשבים לגורם הנכות הנפוץ בעולם. כיום מטפלים בה כאמצעות באמצעות משככי כאבים אופיואידיים או ניתוחים פולשניים, כאשר הצלחת הטיפולים היא חלקית בלבד. המכשיר של Discure מזרים אותות חשמליים אל תוך הסחוס באמצעות אלקטרודה גמישה המוחדרת אליו במהלך טיפול מרפאתי קצר. האותות האלה גורמים לחידוש והתאוששות רקמת הסחוס, לחזרתה אל התיפקוד והמימדים המקוריים ועל-ידי כך לשיקום הגב התחתון והפחתת הכאבים.

גיוס ראשוני במתכונת SAFE

גיוס ההון בוצע בשתי פעימות: בשלב הראשון החברה גייסה 5 מיליון דולר במתכונת Simple Agreement for Future Equity – SAFE. מדובר בתהליך חדש יחסית בתחום ההשקעות, שבמהלכו המשקיעים מעניקים לחברה הון בתמורה לזכות לקבל מניות בשלב מאוחר יותר, בהתאם לאבני דרך פיננסיים שסוכמו מראש. השיטה הזאת מפשטת את גיוס ההון של חברות סטארט-אפ בשלבים המוקדמים. היא הופיעה לראשונה בשנת 2013 כתחליף להלוואה המירה למניות, והתקבלה בהתלהבות במיוחד בארה"ב, קנדה וישראל. בעקבות השלמת מימון ה-SAFE, בוצע גיוס הון סיכון "קלאסי" בהיקף של כ-11 מיליון דולר.

המכשיר נמצא כעת בניסויים בבני אדם בבתי חולים בקנדה ובאיטליה. בשנת 2021 החברה התקבלה לתוכנית "הטיפול המועדף" (Breakthrough Devices Program) של ה-FDA בארה"ב. התוכנית הזאת מעניקה עדיפות בהענקת אישורי שימוש באבזרים רפואיים חדשניים ובעלי חשיבות, אשר מספקים מענה לבעייה שכרגע אין לה פתרון רפואי יעיל.

קוונטום סורס גייסה 50 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime
בתמונה למעלה מימין לשמאל: סמנכ"לית משאבי אנוש שלומית סמל, גיל סמו, עודד מלמד, דן חרש ופרופ' ברק דיין. צילום: רמי זרנגר

חברת קוונטום סורס (Quantum Source) מפארק המדע ברחובות, המפתחת מעבד למחשב קוונטי פוטוני, גייסה 50 מיליון דולר בסבב גיוס A. הגיוס הובל על-ידי קרן Eclipse בהשתתפות Standard Investments, Level VC, Canon Equity והמשקיעים הקיימים בחברה: פיטנגו, Grove Ventures, Dell Capital, 10D.

קוונטום סורס נוסדה בשנת 2021 על ידי מספר יזמים מנוסים מתעשיית השבבים ופיזיקאים מובילים על-בסיס מחקר מדעי שבוצע בקבוצה לאופטיקה קוונטית במכון וייצמן למדע. המנכ"ל הוא עודד מלמד, סמנכ"ל הפיתוח הוא גיל סמו, היו"ר הוא דן חרש והמדען הראשי הוא פרופ' ברק דיין. מאז הקמתה היא גייסה כ-77 מיליון דולר. ההון שגויס ישמש להרחבת צוות המחקר והפיתוח, ולהמשך הפיתוח במטרה לאפשר מימוש יעיל של מחשבים קוונטים בעלי מיליוני קיוביטים.

המחשב הקוונטי צובר תאוצה

רעיון המחשוב הקוונטי הפוטוני עלה לכותרות בחודשים האחרונים לאחר שממשלת אוסטרליה חתמה על הסכם למימוש מחשב קוונטי פוטוני בהיקף של כ-620 מיליון דולר, ומדינת אילינוי בארה״ב החליטה להשקיע כ-500 מיליון דולר במימוש מערכת דומה. אלא שמדובר באתגר לא פשוט, בטכנולוגיות הקיימות היום, מחשב קוונטי פוטוני בעל מיליון קיוביטים ידרוש שטח בגודל מגרש כדורגל ואנרגיה בהספק של עיר קטנה. הטכנולוגיה שקוונטום סורס מפתחת מיועדת להתמודד עם הקושי הזה.

השיטה הייחודית שפיתחה החברה משלבת קיוביטים פוטוניים עם קיוביטים אטומיים – שהם אטומים בודדים הלכודים על שבב פוטוני מאפשרים יצירה דטרמיניסטית ויעילה של פוטונים בודדים ושזירתם. שיטה זו מאפשרת את המימוש של מחשבים קוונטיים גדולים, בעלי מיליוני קיוביטים – בחדרי שרתים סטנדרטיים וללא צורך בתשתית מורכבת.

למידע נוסף: קוונטום סורס יצאה מהשלב החשאי

טאואר תייצר את מודולי ה-RF לרכיבי Wi-Fi 7 של ברודקום

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מודולי התקשורת של חברת ברודקום (Broadcom) עבור רשתות Wi-Fi 7 ייוצרו בתהליך שפותח בחברת טאואר סמיקונדקטור (Tower Semiconductor) ממגדל העמק. שתי החברות דיווחו על הצלחת הפיתוח ומעבר לייצור של מרכיב התקשורת האלחוטית (RF front-end module – FEM).

במסגרת הפרוייקט המשותף, הצליחה טאואר לשלב רכיבי Wi-Fi FEM על-גבי פיסת סיליקון יחידה. הייצור התבסס על תהליך RFSOI300 שפותח בטאואר, המאפשר להשתמש בפרוסות סיליקון בקוטר של 300 מ"מ ולייצר רכיבים אלחוטיים על מצע RFSOI, שלהערכת שתי החברות מספק יעילות וביצועים טובים בהשוואה לייצור בטכנולוגיות סיליקון מתחרות.

חברת טאואר מסרה שהיא הצליחה לייצר רכיבים קטנים יותר, למרות התדרים החדשים שנוספו לתקן Wi-Fi 7, בין השאר, היא גם הצליחה לשלב מגבר הספק (PA) בתוך השבב, ועל-ידי כך התגברה על הפסדי אנרגיה הנגרמים כאשר מקשרים בין המודול האחוטי לבין המגבר, כאשר הם מיוצרים בשתי פיסות סיליקון נפרדות.החברה מסרה שהיא גם הצליחה לשפר את ביצועי מגבר ההספק בזכות העובדה שמצעי SOI תומכים בבניית רכיבים פסיביים איכותיים, דוגמת סלילים (inductors).

מגברי ההספק שולבו בתוך המודול

למרות שהניסוח הסופי של תקן Wi-Fi 7 עדיין לא הושלם במלואו, התקן החדש שהוגדר על-ידי קבוצת Wi-Fi Alliance כבר מתחיל להגיע אל השוק, ובינואר 2024 החלה הקבוצה אפילו להמיך את הרכיבים הראשונים. התקן החדש פועל בתדרי 5GHz, 2.5GHz ו-6GHz ומספר מהירות העברת אותות תיאורטית מכסימלית של 46Gbit/s, למרות שהביצועיים המעשיים יהיו נמוכים בהרבה.

למרות זאת, מדובר בקפיצת מדרגה שתייצר פתרונות חדשים דוגמת יישומי מציאות רבודה, הזרמת וידאו, בידור ומידע ברכב, יישומי שיתופיות ועוד: גם ברכיבים המעשיים הקיימים היום, קצב העברת המידע ב-Wi-Fi 7 מהיר פי 2.4 מאשר ברשתות Wi-Fi 6, ההשהייה המכסימלית (Worst Case Latency) קצרה פי 100 בהשוואה ל-Wi-Fi 6 וטווח השידור מגיע לכ-100 מטר בפחות צריכת הספק מהמערכות הקודמות. התחזית המקובלת היא ששוק ה-Wi-Fi 7 יגיע להיקף של כ-25 מיליארד דולר בשנת 2030.

משרד הביטחון אישר טיפול בקסדת בריינסוויי להלומי-קרב

פורסם בתאריך ע"י Techtime

כחלק מהמאמץ להרחיב את סל הכלים לטיפול בהלומי קרב, אגף השיקום של משרד הביטחון החליט להעניק שיפוי ביטוחי עבור שימוש בקסדת הגרייה החשמלית המוחית של חברת Brainsway לטיפול בחולים המאובחנים עם הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD). הטיפול לזכאים יוענק בבתי חולים ציבוריים בישראל. 

מחקר רטרוספקטיבי שנערך לאחרונה בקרב 99 יוצאי צבא המקבלים טיפול ב"גרייה מגנטית מוחית עמוק" (Deep TMS), פורסם לאחרונה בכתב העת Psychiatry Research. התוצאות הציגו ירידה משמעותית מבחינה קלינית בסימפטומים של PTSD (44.1%), דיכאון (43.5%) ומחשבות אובדניות (54%) לאחר שישה חודשי טיפול בהשוואה לתקופה שלפני הטיפולים.

מבריינסוויי נמסר כי ממשיכה לפעול להרחבת הכיסוי הביטוחי עבור חולים המאובחנים עם הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), במרכזים רפואיים נוספים ומרפאות פרטיות.

בריינסוויי פיתחה קסדה בשם Deep TMS לגירוי חשמלי לטיפול בלתי פולשני בהפרעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות נפוצות דוגמת דיכאון, סכיזופרניה, אפילפסיה, מאניה-דיפרסיה ועוד. בקסדה מותקנים סלילים אלקטרומגנטיים המפעילים זרמים חשמליים המשפיעים על קליפת המוח (Cortex) ומסייעים לטפל בהפרעות. הטיפולים בתסמונות השונות באמצעות הקסדה נבדלים בעומק הגירוי החשמלי ועוצמתו, התדרים, המיקום, משך זמן הטיפול ותדירותו. בארצות הברית, ההתוויות שעבורן מאושר המכשיר שלה לשימוש הן טיפול בדיכאון חריף, דיכאון חרדתי, הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD) וגמילה מעישון וממשככי כאבים.

הדר לוי, מנכ"ל בריינסוויי, אמר כי "בישראל, עלה מספר החולים הסובלים מ-PTSD באופן משמעותי, בעקבות מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר והמלחמה מול ארגון הטרור בעזה. אנו מאמינים שהכיסוי הביטוחי לטיפול בטכנולוגיה של בריינסווי, הינו צעד חשוב קדימה במאמץ לטפל באוכלוסיית החולים ההולכת וגדלה".

ברבעון השני של 2024 רשמה בריינסוויי, הנסחרת בתל אביב ובנסד"ק, הכנסות של 10 מיליון דולר, שזהו גידול של 28% בהשוואה לרבעון השני של 2023. בשורה התחתוונה, החברה סיימה עם רווח נקי של 0.6 מיליון דולר, לעומת הפסד נקי של 1.7 מיליון דולר לפני כשנה. זהו הרבעון השלישי ברציפות שבו רושמת החברה רווח נקי.

האזינו לשיחה עם הדר לוי, (מנהל הפעילות בארצות הברית של בריינסוויי בעת ההקלטה – כיום המנכ"ל), מתוך תוכנית מס' 39 בפודקאסט שלנו, שעלתה ביוני 2021:

 

השבב החללי של סטיקספיי תרם להתאוששות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת Satixfy מרחובות דיווחה על הכנסות של 6.1 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2024 – עלייה של 7% בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2023. שולי הרווח השתפרו משמעותית מ-47% בשנה שעברה ל-71% במחצית הראשונה של 2024, ובעקבות כך גם ההפסד הנקי הצטמצם והסתכם ב-21.3 מיליון דולר – לעומת הפסד נקי של 46.3 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2023.

בקופת המזומנים של החברה היו, נכון לסוף חודש יוני, 7.4 מיליון דולר. בסטיקספיי ציינו כי מירב ההכנסות הגיעו ממכירת דוגמאות של שבבי ASIC ייעודיים ללוויינים בחלל. זהו קו מוצרים שבחברה מקווים שיוביל להתאוששות בפעילותה המסחרית.

בשנת 2022 נקלעה סטיקספיי למשבר עסקי והכנסותיה השנתיות ירדו בכ-50% ל-10.6 מיליון דולר. ב-2023 חל שיפור מזערי לרמה של 10.7 מיליון דולר. מניית סטיקספיי נסחרת בנסד"ק לפי שווי של 58 מיליון דולר בלבד, לאחר שאיבדה יותר מ-92% מערכה מאז הנפקתה. עם זאת, מאז תחילת השנה ניכרת התאוששות מסוימת והמניה עלתה ב-92% ממחיר השפל.

בחודש יוני דיווחה סטיקספיי על חוזה עם חברה, שנותרה חסויה, לאספקה של שבבי Prime2 בהיקף של 20 מיליון דולר. ההזמנה תסופק על פני חמישה רבעונים, והמערכות ישמשו את הלקוח כחלק מפריסת קונסטלציית לוויינים במסלול-נמוך (LEO). זוהי הזמנה שנייה מצד אותו לקוח, המצטרפת להזמנה בהיקף של 4 מיליון דולר בספטמבר 2023.

PRIME2 הוא שבב בקרת עיצוב האלומה (beamformer) המנהל מערכים מרובי אנטנות (MIMO) בלוויינים נמוכי מסלול ובפלטפורמות מוטסות המתקשרות גם אל לוויינים גבוהי מסלול (GEO). שבב נוסף בקו המוצרים החללי הוא ה-Sx4000, שהוא רדיו מוגדר תוכנה (SDR) המותקן בלוויין מסלול נמוך (LEO). השבבים הללו צפויים להיכנס לייצור סדרתי באמצע 2025. 

ניר ברקן, מנכ"ל סטיקספיי, אמר: "אנחנו מאוד מרוצים מההתקדמות שעשינו ב-2024, שבא לידי ביטוי בגידול סולידי בהכנסות וברווחיות, בעיקר בזכות מכירת דוגמאות הנדסיות של שבבי ה-ASIC החלליים שלנו".

כנס ה-AI של סיסטמטיקס יתקיים ב-24 לספטמבר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

כנס הבינה המלאכותית המרכזי של חברת סיסטמטיקס לשנת 2024, Reshape R&D Workflows with AI, יתקיים ב-24 לספטמבר 2024 במלון דניאל בהרצליה, בשעות 08:30-16:00. הכנס יתמקד בתהליכי פיתוח הכוללים שימוש ב-MATLAB בשילוב עם יכולות AI כדי לייעל את תהליכי הפיתוח ולפשט את התכנון של מערכות הנדסיות, קבלת מידול מערכות ברמת דיוק גבוהה וביצוע אופטימיזציה של ביצועי המערכת המתוכננת.

הכנס יוקדש כולו ל-MATLAB ו-AI, ויציג את היכולות החדשות של התוכנה בעולמות ה-GenAI, שילוב LLMs בסביבת MATLAB, סביבות הנדסיות בענן המבוססות עליה ועוד. בכנס יתקיימו גם שתי סדנאות Hands on מעשיות שבהן המשתתפים ילמדו כיצד לבנות מערכת מבוססת AI, משלב הרעיון ועד הטמעתה במוצר הסופי (חומרתי או ענני), יקבלו דגשים לעבודה נכונה בסביבת פיתוח של מערכת AI, ויכירו את שיקולי השימוש באלגוריתם חכם כחלק ממערכת גדולה יותר.

הסדנה הראשונה תעסוק בתיוג אותות ובניית מודלים מתאימים. הסדנה השנייה תעסוק במימוש מודלים מסוג GAN וחידושים ב-Deployment והטמעה חכמה של מודלים על החומרה. מעבר לתכנון המערכות ההנדסיות, המשתתפים יעודכנו ביכולות חדשות, כמו פיתוח Generative AI וכיצד ניתן לשלב מודלי שפה כמו ChatGPT בסביבת MATLAB. כאשר נפתח אלגוריתמים של AI לרוב נבצע זאת על ה-Cloud, לכן נציג את היכולות החדשות גם בתחום זה, בדגש על סביבות הנדסיות מבוססות  MATLAB.

האירוע מיועד למפתחים המעוניינים ליצור מערכות מבוססות AI ורוצים לראות כיצד MATLAB יכול לשפר להם את תהליך הפיתוח. הוא גם מתאים למשתמשי MATLAB ללא רקע ב-AI המעוניינים לשלב יכולות AI בפיתוח, משתמשי MATLAB בעלי רקע בסיסי ב-AI הרוצים להעמיק את הידע, ולבעלי רקע חזק ב-AI העובדים עם MATLAB ורוצים להכיר כלים חדשים של התוכנה בעולמות ה-AI. ההשתתפות היא ללא עלות ובהרשמה מראש.

למידע נוסף ורישום: Reshape R&D Workflows with AI

מובילאיי סוגרת את חטיבת ה-LiDAR, תפטר 100 עובדים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: ID Buzz של פולקסוואגן. כולל את מערכת Chauffeur של מובילאיי המצויידת ב-LiDAR של אינוויז

חברת מובילאיי (MobilEye) הודיעה היום (ב') כי בכוונתה לסגור את פעילות של חטיבת המו"פ בחברה שעסקה בפיתוח חיישני LiDAR עבור מערכות הנהיגה האוטונומיות שלה. החטיבה העסיקה כ-100 עובדים, ולדברי החברה סגירתה תוביל לחיסכון של כ-60 מיליון דולר בשנה.

מובילאיי פיתחה חיישן LiDAR מסוג FMCW, המודד את מהירות ומיקום האובייקט על סמך שינויים בתדירות האור. בהודעת החברה נכתב כי, "כחלק מהבחינה השגרתית של מפת הדרכים הטכנולוגית שלנו, הגענו למסקנה כי פיתוח דור חדש של חיישני LiDAR מסוג FMCW אינו הכרחית עבור מערכות נהיגה אוטונומיות 'ללא עיניים על הכביש'". בחברה פירטו וציינו כי ההחלטה נבעה מההתקדמות של החברה בפיתוח טכנולוגיית הראייה-הממוחשבת, המתבססת על השבב החדש EyeQ6, וכן של מכ"ם-התמונה. בחברה הבהירו שפיתוח המכ"ם הוא בעל חשיבות אסטרטגית, וייצורו הסדרתי צפוי להתחיל בשנה הבאה.

אי-ודאות בשוק הרכב

גורם נוסף שהוביל לקבלת ההחלטה הוא החיסכון הגבוה מהצפוי שנובע משיתופי הפעולה של החברה עם ספקי LiDAR חיצוניים. למעשה, ספקית חיישני ה-LiDAR של מובילאיי היא אינוויז (Innoviz) הישראלית. באחרונה אף דיווחו שתי החברות שמערכת הנהיגה המתקדמת ביותר של מובילאיי, Chauffeur, הכוללת מספר חיישני LiDAR של אינוויז, תותקן במיניבוס החשמלי האוטונומי ID Buzz של פולקסווגן, הצפוי לעלות על הכביש ב-2026.

מובילאיי מצויה בתקופה מאתגרת על רקע הנסיגה בשוק הרכב החשמלי ומלאים עודפים שהצטברו בקרב הלקוחות. הכנסותיה ברבעון השני 2024 הסתכמו ב-439 מיליון דולר, בדומה לרבעון המקביל ב-2023. החברה דיווחה על הפסד נקי של 86 מיליון דולר. החברה גם הנמיכה את תחזית ההכנסות השנתית של 2024 מ-1.83-1.96 מיליארד דולר ל-1.60-1.68 מיליארד דולר. במהלך השבוע האחרון ירדה מניית מובילאיי בנסד"ק בכ-19%, וכיום היא נסחרת לפי שווי חברה של כ-9.4 מיליארד דולר.

הפוטנציאל המהפכני של טכנולוגיית 3D-IC

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מאת: ניר יונה וישראל גור–אריה, קיידנס ישראל *

הדרישה הבלתי פוסקת לרמת ביצועים גבוהה, כוח מחשוב ויעילות אנרגטית מניעים את תעשיית השבבים. יצרני מוליכים למחצה מתמקדים בהקטנת ממדי הטרנזיסטורים על מנת להגיע לרמת דחיסות טרנזיסטור גבוהה יותר, והמתכננים משלבים מספר רב יותר של תכונות בתוך השבבים. אולם הקושי להגדיל את מספר הטרנזיסטורים בפיסת הסיליקון, מחייב להרחיב את חוק מור (Moore’s law) למערכות המשלבות מספר שבבים באריזה יחידה בשלושה מימדים ,כלומר 3D-IC.

שוק של צ'יפלטים צד–שלישי

הרעיון המרכזי בטכנולוגיית 3D-IC הוא שימוש ברכיבי ליבה ייעודיים הנקראים צ'יפלטים (שבבים ייעודיים) המחוברים ביניהם על-גבי מצע מתאם או דרך הסיליקון באמצעות Through Silicon Via -TSV. הם מופיעים באריזה בודדת ויוצרים מערכת שלמה. כל רכיב ליבה קטן כזה נבנה בטכנולוגיה אופטימלית למימוש הפונקציה הייעודית שהוא מבצע. לפיתוח של מספר רבדים פעילים ומחוברים בתלת מימד יתרונות רבים שמאפשרים שיפור בביצועים בנוסף להקטנת פיסות הסיליקון. החיבור בין הצ'יפלטים באריזה אחת ובמבנה תלת מימדי נעשה בטכנולוגית 3D IC.

מרחב הצ'יפלט מבוסס 3D-IC מייצג פוטנציאל משמעותי ליצירת שוק של צ'יפלטים צד–שלישי, ובכך מייצר הזדמנות חדשה לחברות חדשות, כמו למשל חברות ישראליות, לספק מוצרים מתמחים ייעודיים לתעשיית המוליכים למחצה הגלובלית. 

חמשת היתרונות המרכזיים של 3D-IC

שיפור בביצועים: טכנולוגיית 3D IC מאפשרת להשיג צפיפות גבוהה יותר של מעגלים, קיצור אורכי הקווים (interconnect), וצריכת חשמל נמוכה יותר באמצעות הנחת שבבים במספר רבדים. גישה זו מאפשרת קצבי העברת נתונים מהירים יותר, זמן השהייה נמוך יותר, וביצועי מערכת משופרים.

אינטגרציה מורחבת ומזעור: הופעת רכיבי 3D IC הובילה לשינוי פרדיגמה בתכנון האלקטרוני, ואפשרה רמות גבוהות מאי פעם של אינטגרציה ומזעור. באמצעות הערמת שבבים אנכית במספר רבדים, ניתן להקטין את גודלו הפיזי של כל שבב תוך שמירה או הגדלת הפונקציונליות הכוללת שלו.

יעילות אנרגטית: בעזרת חיבורים (interconnect) קצרים יותר וצריכת חשמל מופחתת, רכיבי 3D IC יכולים להגיע ליעילות אנרגטית גבוהה יותר בהשוואה למקביליהם הדו–ממדיים. בנוסף, האינטגרציה האנכית בתוך רכיבי 3D-IC מאפשרת שימוש יעיל יותר בחשמל ובמשאבים.

אמינות גבוהה: בניגוד לרכיבי 2D-IC, טכנולוגיית 3D-IC מציעה יתרונות מהותיים במונחי אמינות מערכת ותנובה. הנושאים המובנים הקשורים לפיזור חום, תקינות אות ואמינות הנובעים מחיבוריות (interconnects) זוכים למענה אפקטיבי באמצעות הריבוד הוורטיקלי של השכבות. אורכי החיבוריות המקוצרים ברכיבי 3D IC מובילים לנתיבי אות קצרים יותר, והתוצאה היא תקינות אות משופרת ורגישות מופחתת לרעש.

גמישות בתכנון: טכנולוגיית 3D IC מעניקה רמה גבוהה מאוד של גמישות ויכולת הרחבת התכנון במכשור מבוסס מוליכים למחצה. היא מגדילה את היכולת לשלב ולהתאים רכיבים, טכנולוגיות וחומרים שונים, לצורך עמידה בדרישות ספציפיות. היא מאפשרת לשלב באותה אריזה בין מעגלים מיוחדים בטכנולוגיות שונות, לרבות מעבדים ורכיבי זיכרון הפועלים בתדרים גבוהים ומעגלי RF אנלוגיים, ובכך להוביל לפיתוח של מערכות מהירות ויעילות עוד יותר.

התמיכה של קיידנס בטכנולוגיית 3D IC

חברת קיידנס מספקת תמיכה מלאה בטכנולוגית 3D IC. הפתרון המלא Integrity 3DIC מאפשר תכנון משולב של כל המעגלים והאריזה וביצוע אנליזות של המערכת. הכלים של קיידס מאפשרים תכנון כל רכיבי המערכת וביצוע בדיקה וסמולציות של כל האספקטים: תכן (לוגי ואימות תכן בסימולציה ובמאיצי חומרה), חשמלי ( Timing, EM-IR ,אלקטרומגנטי, שלמות אותות PI/SI), ייצוריות (DRC, DFM, מאמצים תרמיים ומכניים) ועוד.

* ניר יונה הוא Senior Account Technical Executive בחברת קיידנס וישראל גור–אריה הוא Account Technical Executive בחברת קיידנס (Cadence)

קיסייט הכריזה על סדרת האוסילוסקופים InfiniiVision HD3

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת קיסייט (Keysight Technologies) חשפה את סדרת האוסילוסקופים החדשה InfiniiVision HD3 Series, אשר השקתה הרשמית תתקיים בעוד כשבוע וחצי. מדובר באחת מההכרזות החשובות ביותר של השנים האחרונות, שבהן היא שילבה טכנולוגיות של אוסילוסקופים מהקצה הגבוה בתוך מכשיר מעבדתי כללי המיועד לשימוש במגוון רחב של יישומי פיתוח ובדיקה, גם אנלוגיים וגם דיגיטליים. בהתאם לאסטרטגיה הוותיקה של החברה, גם הפעם הסדרה החדשה מבוססת על רכיב ASIC שהחברה פיתחה ומייצרת אשר מבצע את רוב הפעולות במכשיר.

הסדרה החדשה אינה שיפור של סדרה קודמת, אלא מוצר חדש המבוסס על רכיב ה-ASIC החדש, MegaZoom 5, שתוכנן מההתחלה במלואו. בנוסף, היא כוללת ארכיטקטורת 'זיכרון עמוק' (Deep Memory), המאפשרת ללכוד דגימות אות ארוכות גם בתדרים מהירים מאוד, לצורך בדיקת וניתוח האות הנדגם. הסדרה מיועדת לעבודה בטווח התדרים 200MHz-1GHz, ומאופיינת ברצפת רעש נמוכה מאוד של 50µVRMS המאפשרת לאתר גם אותות לא צפויים חלשים מאוד.

האסילוסקופ לומד את האות ומנתח אותו

המכשיר כולל ממיר אותות אנלוגיים לדיגיטליים (ADC) ברזולוציה של 14 סיביות המאפשר לקלוט עד 1.3 מיליון צורות גל בשנייה. חברת קיסייט הגדירה ממשק משתמש חדש, המאפשר צפייה המספר פונקציות בדיקה בו-זמנית. המכשיר מצוייד בתוכנת Fault Hunter הנעזרת במערכת בינה מלאכותית (AI), אשר לומדת את האות הניקלט, מנתחת אותו ומזהה תקלות וחריגות או בעיות הקשורות אליו, ומספקת תובנות לתיקון התקלה.

הוא גם כולל תוכנה ליצירת תרחישי בדיקה אוטומטית, ויכולת עידכון מיידי של התוכנות במכשיר המאפיינות לשדרג או לשנות את מעטפת הביצועים שלו. חברת קיסייט מסווגת את משפחת HD3 בקטגוריית אוסילוסקופים לשימושים כלליים (General Applications). היא מתאימה במיוחד לשימוש במגזרי התקשורת, תעופה וחלל, תעשיות ביטחוניות, שבבים, רכב, בלימודים ובמחקר אקדמי, ובמגוון רחב של חברות סטארט-אפ.

תערוכת electronica 2024 תתקיים ב-12-15 בנובמבר 2024

פורסם בתאריך ע"י Techtime

תערוכת electronica 2024 תיערך במרכז הירידים במינכן, גרמניה, בין ה-12 ל-15 בנובמבר 2024. התערוכה הדו-שנתית הגדולה והמובילה בעולם לרכיבים, מערכות ויישומים בתעשיית האלקטרוניקה, חוגגת השנה את יובל ה-60 לפעילותה, וצפויה להיות הגדולה ביותר מאז נפתחה לראשונה בשנת 1964. בתערוכה יוצגו השנה טכנולוגיות, יישומים ורכיבים, ויתקיימו מאות השקות בכורה של מוצרים ופתרונות חדשים.

התערוכה תתפוס את כל 18 הביתנים במרכז הירידים במינכן, ותתפרס על שטח כולל של כ-150,000 מ"ר. בתערוכה השנה ישתתפו כ-2,800 חברות מכ-50 מדינות בעולם וצפויים להגיע אליה יותר מ-70,000 מבקרים מקצועיים מכ-100 מדינות בעולם. כ-75% מהמבקרים שהגיעו לתערוכה הקודמת 2022 היו בדרג של מקבלי החלטות. ישראל דורגה בין 15 המדינות בעלות המספר הגדול ביותר של מבקרים. בסקר שהתקיים לאחר התערוכה, 96% מהנשאלים הביעו שביעות רצון גבוהה מאיכות התערוכה, המגוון ושיעורההשתתפות של חברות מובילות בשוק האלקטרוניקה, והצהירו שיגיעו גם לתערוכת electronica 2024.

כל מה שחשוב עבור תעשיית האלקטרוניקה

התערוכה תכסה תחומים מרכזיים בתעשיית האלקטרוניקה, דוגמת אלקטרוניקה ממונעת (automotive), צגים, מערכות משובצות (embedded), אלקטרומכניקה (כולל מתגים, מחברים ומקלדות), פתרונות לתעשיית הייצור האלקטרוני (EMS), מוליכים למחצה, מעגלים מודפסים, צב"ד, רכיבים אקטיביים ופסיביים, טכנולוגיות חיישנים, ספקי כח, רכיבים ותת מערכות, תקשורת אלחוטית ועוד. בין הנושאים המרכזיים בתערוכה: בינה מלאכותית ואוטומציה, עתיד האלקטרוניקה ברכב, אנרגיה חכמה וחיסכון בהספק, חידושים בתעשיית שירותי הייצור האלקטרוני, התפתחויות בתחום השבבים בשיתוף SEMICON Europa, ועוד.

התערוכה מתקיימת בימים ג'-ה' 12-14 בנובמבר ב-09:00-18:00, וביום ו' (15 בנובמבר) בשעות 09:00-15:00.

לנציגות התערוכה בישראל: 03-6492050, [email protected]

לאתר התערוכה: electronica 2024

DustPhotonics השיקה שבב ליישומי AI במרכזי נתונים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת DustPhotonics השיקה שבב סיליקון-פוטוניקס חדש, המיועד לשמש תשתית לתקשורת אולטרה-מהירה במרכזי נתונים לצורך הרצת יישומי AI. שני שבביה הנוכחיים של החברה, Carmel-4 ו-Carmel-8, מאפשרים תעבורת נתונים בקצבים של 400 ו-800 ג'יגה-ביט לשנייה. השבב החדש מאפשר קצב כפול של 1.6 טרה-ביט לשנייה (Tb/s).

השבב החדש תומך ב-8 ערוצים, כאשר כל אחד מהם בעל קיבולת של 224 ג'יגה והוא מתאים לתקשורת על פני מרחק של 2 קילומטר. הפיתרון כולל שני לייזרים על גבי השבב הפוטוני, ולדברי החברה, השבב מתאפיין באובדן אנרגיה נמוך, בעלות נמוכה ועיצוב שמאפשר סקייל. בחברה הוסיפו: "אנחנו מאוד מרוצים מהביצועים של הפתרון החדש, והדגמנו את יכולתו לספק ערוצי תקשורת ללא שגיאות".

הצורך בפיתוח פתרון ייעודי ליישומי AI עמד במוקד גיוס ההון האחרון שביצעה DustPhotonics בחודש פברואר, בגובה של 24 מיליון דולר.

חברת DustPhotonics הוקמה בשנת 2017 בהשקעה ראשונית של היו”ר אביגדור וילנץ, ומעסיקה כיום כ-50 עובדים במשרדיה במודיעין. מייסדיה הם קבוצת מומחים בתחום התקשורת האופטית: בן רובוביץ’ ממלאנוקס ואמפנול,  ד”ר קובי השרוני ואמיר גרון שהגיעו מחברת Compass Networks ויואל שטרית שהגיע מחברת אינטל.

החברה מפתחת שבבי תקשורת למרכזי נתונים המתבססים על טכנולוגיה ייחודית של החברה בתחום הסיליקון-פוטוניקס, המאפשרת לייצר שבבי תקשורת אופטיים חסכוניים בצריכת ההספק מאחר שהם מאפשרים שימוש במקור לייזר יחיד כדי להפעיל ארבעה ערוצי תקשורת ולהשיג קצב תעבורת נתונים ברוחב-פס מאוד גבוה.

מיצובישי אימצה את הפלטפורמה של C2A Security הישראלית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: רכב של מיצובישי. מקור: אתר מיצובישי מוטורס]

שיתוף פעולה משמעותי נוסף לחברת C2A Security בתעשיית הרכב העולמית. יצרנית הרכב היפנית מיצובישי מוטורס תאמץ את פלטפורמת EVSec של C2A Security לצורך ניהול תהליכי אבטחת סייבר ברכבים של מיצובישי. ההסכם בין יצרנית הרכב היפנית וחברת הסטארט-אפ הישראלית נחתם באמצעות חברת הייעוץ Accenture. 

 

בחודש מרץ דיווחה C2A Security כי דיימלר משאיות (Daimler Truck AG), יצרנית המשאיות והרכבים המסחריים הגדולה בעולם, אימצה את הפלטפורמה. מיצובישי, שבסיסה בטוקיו, היא חלק מברית רנו-ניסאן-מיצובישי, ולמעשה חברת ניסאן מחזיקה בכשליש מהבעלות על מיצובישי. בשנת 2023 ייצרה מיצובישי כמיליון כלי-רכב.

פלטפורמת EVSEC של C2A Security מאפשרת ליצרניות רכב וספקיות מערכות לנהל את כל היבטי הסייבר משלב הפיתוח ולכל אורך מחזור החיים של הרכיבים והמערכות גם לאחר יציאת הדגם לכביש. הפלטפורמה כוללת כלים אוטומטיים שמוודאים כי רכיבי התוכנה ביחידות הבקרה האלקטרוניות (ECUs) ברכב עומדים ברגולציות ובתקנים השונים המקובלים כיום בתעשיית הרכב כמו WP.29 ו-ISO 21434. הפתרון גם מספק הגנת "חומת אש" על התקשורת בערוץ CAN, ותוכנה המזהה חדירות לרשת ובולמת אותן באמצעות שילוב של בדיקת פרמטרים שונים ביחד עם הפעלת תוכנת לימוד מכונה המאתרת חריגות בלתי מוסברות בהתנהגות הרשת.

בשנים האחרונות אנחנו עדים לגידול משמעותי בחדשנות הטכנולוגית מבוססת-תוכנה של הרכבים,  אשר בתורה מרחיבה את כמות הפונקציות והמידע שיש להגן עליו, מה שמחייב כלים אוטומטיים כמו של C2A Security.

מיצובישי גם נערכת לפרוס במהלך 2024 שירות טעינה חכמה לרכבים חשמליים מבוססי תוכנה מתוצרתה, שגם עבורו נדרשת הגנת סייבר מחמירה כך שהמערכת של C2A Security תשמש אותה גם לאבטחתו.

מיצובישי מוטורס מצטרפת לרשימה של יצרניות רכב וספקיtier 1  שכבר עובדים עם C2A Security כלקוחות, שותפים, ופרויקטי POC, בהם: Daimler Truck AG (דיימלר משאיות), קבוצת BMW Innovation Labs, VinCSS, Marelli, NTT Data, Siemens, Valeo, Evvo Labs, ThunderSoft ואחרים. 

חיישני TriEye נכנסים לייצור סדרתי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת TriEye התל אביבית הכריזה על זמינות מערכת חישת ה-SWIR התלת-מימדית מדגם TES200, המבוססת על חיישני משפחת Raven. פתרון TES200 נחשב לחיישן ה-CMOS הראשון בעולם אשר מיישם חישה תלת-מימדית המבוססת על קרינת IR. אחד מיתרונותיו הגדולים הוא חסכון בעלות הייצור של לפחות פי 100 בהשוואה לחיישנים המקבילים המבוססים על טכנולוגיית InGaAs. החיישן של טרייאיי מציע פתרון חישה יעיל לתנאי ראות בעייתיים כמו חושך, גשם, ערפל ואבק.

להערכת החברה מצלמות מבוססות SWIR מאפשרות אמינות גבוהה יותר ודיוק רב יותר בזיהוי מכשולים ועצמים בתנאי ראות ירודים בהשוואה לפתרונות חישה אחרים, כדוגמת מכ"ם ו-LiDAR. החיישן כולל 1236 על 960 פיקסלים ורגיש לאורכי הגל 1650–700 ננומטר. הוא עובד במתח של 1.2V-3.3V ומספק קצב ריענון של עד 120 פריימים לשנייה באורך מילה של 12 סיביות. 

המצלמה עובדת בשילוב עם מקור תאורה מבוסס לייזר, המאיר את הסביבה באור באורך גל קבוע. קליטתו בחיישן וניתוח האותות החוזרים מאפשרים לייצר את תמונה דו-מימדית ותלת-מימדית של הסביבה או האובייקט הנבדק. בעבר התמקדה החברה בעיקר בשוק הרכב ונכנסה לשיתופי פעולה עם חברות מרכזיות בתעשייה, כמו Continental, DENSO וחברת פורשה הגרמנית, שאפילו השקיעה בחברה. המערכת החדשה מיועדת לשוק אחר, של מערכות רובוטיות ויישומים הדורשים ראיית מחשב. המערכת החדשה זמינה מיידית ברמת הדוגמאות, כאשר הזמנות ייצור המוניות יסופקו ללקוחות במהלך הרבעון השני 2025.

אפסילור תספק סוללות חכמות לנגמ"ש הלחימה האוסטרלי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אפסילור (www.epsilor.com) מבית שמש סיפקה את הסוללות הראשונות עבור פרוייקט נגמ"ש הלחימה האוסטרלי החדש, Redback Infantry Fighting Vehicle (IFV), אשר מיוצר על-ידי חברת Hanwha Defence Australia (HDA), הנמצאת בבעלות Hanwha הקוריאנית. החברה פיתחה סוללות ליתיום-יון קרביות העומדות בתקן COMBATT 6T של נאט"ו. הסוללות שיסופקן לפרוייקט הגמ"ש האוסטרלי, הן בעלות צפיפות אנרגיה של 3,630Wh ומיועדות לשימוש בכלי רכב קרביים, רובוטים קרקעיים, יחידות אספקת אנרגיה טקטיות, משגרי טילים, מערכות מכ"ם ועוד.

סוללות של החברה מהמשפחה הזו מספקות מקור מתח של עד 1,000V, ונמצאות בשימוש בצה"ל ובצבאות של מספר מדינות נוספות. כיום הן עוברות במבחנים בצבא ארה"ב לצורך קבלת הסמכת עמידה בתקן MIL-PRF-32565C. המבדקים האלה כוללים יכולת פעולה לזמנים ארוכים ועמידה בתנאי סביבה קשים מאוד, יכולת עבודה בטמפרטורה של עד 500°C ופגיעה ישירה של קליעים. לפני כחודש החברה חשפה את הסוללות העוצמתיות ביותר במשפחה הזו, אשר מספקות אנרגיה בהספק של 4,400Wh/175Ah. זוהי גריסה בינלאומית של הסוללות הנמצאות כיום בתהליכי הסמכה בארה"ב.

להערכת החברה, הן מספקות אנרגיה בהספק גדול פי שישה בהשוואה לסוללות Lead Acid במשקל דומה, וב-50% יותר מסוללות 6T Li-Ion האחרות הנמצאות כיום בשוק. בחודש מאי 2024 החברה זכתה במכרז של חברת רפאל לפיתוח מסד אנרגיה נטען עבור המשגרים של טילי SPIKE SR ו-SPIKE LR. המסד יתבסס על מערך של עד 40 סוללות במגרות הכוללות 5 סוללות בכל אחת. הוא יאפשר לטעון את הסוללות המספקות את האנרגיה הדרושה להפעלת המשגרים. חברת אפסילור פועלת במסגרת חטיבת מערכות הכוח של חברת Arotech האמריקאית.

אינטל מנסה לנצח את Arm בקרב על אורך חיי הסוללה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

הנחה רווחת בתעשייה היא שארכיטקטורת המעבדים של Arm חסכונית יותר ברמה האנרגטית בהשוואה לארכיטקטורת המעבדים של אינטל, x86. המעבד החדש שהשיקה אתמול אינטל, Lunar Lake, שפותח בישראל, נועד להפריך את ההנחה הזו. לדברי אינטל, ה-Lunar Lake צורך 50% פחות אנרגיה מקודמו, Meteor Lake, או אם לנסח את המשוואה אחרת – ה-Lunar Lake מסוגל לבצע פי 2 יותר ביצועים לכל ואט הספק, בהשוואה ל-Meteor. זוהי קפיצת מדרגה משמעותית בין דור לדור.

בהיותו מעבד למחשבים ניידים, השיפור ביעילות מיתרגמת לחיי סוללה ארוכים יותר. אינטל הציגה נתונים השוואתיים, לפיהם המעבד שלה מאפשר חיי סוללה של 20.1 שעות, כמעט שעתיים יותר מה-Snapdragon של קואלקום וכמעט 4 שעות יותר מהמעבד המתחרה של חברת AMD – שניהם מבוססים על ארכיטקטורת Arm.

בשיחה בפודקאסט Tech Talk של אינטל הסבירה מנהלת שיווק מוצר באינטל, מניני שארמה: "היעד הראשון במעלה שלנו בתכנון Lunar Lake היה מקסימום ביצועים לכל ואט. רצינו להפריך את המיתוס על היעילות הנמוכה של מעבדי x86. רצינו לבנות מערכת קרה יותר, שקטה יותר ועם חיי סוללה ארוכים יותר".

מערכת ניהול הספק מרובת-ערוצים

בין היתר, אינטל השיגה זאת באמצעות תכנון מערך מבוזר של אספקת כוח למעבד. ה-Lunar Lake מקבל את האנרגיה שלו דרך 4 שבבים לניהול הספק (PMIC), שיטה  שניתן למצוא בעיקר בסמארטפונים. השימוש בארבעה ערוצי הספק מאפשר לנהל בצורה אופטימלית יותר את אספקת האנרגיה למעבד, ולכבות באופן דינמי את הזרמת הכוח למודולים שאינם נדרשים למשימת העיבוד הספציפית ברגע נתון. השימוש בארבעה שבבי ניהול הספק גם מייצר נתונים מדויקים יותר על צריכת ההספק של המעבד, והדבר מאפשר לבצע אופטימיזציה נוספת של צריכת האנרגיה.

היבט הנדסי נוסף שמוביל לחיסכון באנרגיה קשור להכללת הזיכרון במארז עצמו (Memory-on-Package), בסמיכות פיסית אל המעבד. אינטל מסרה שסמיכות הזיכרון למעבד מפחיתה את ההספק הנדרש כדי להפעיל את הזיכרון, מאחר שהמוליכים החשמליים (traces) קצרים יותר. התכנון הקומפקטי הזה גם מאפשר להגיע למהירות המקסימלית הפוטנציאלית של הזיכרון – 8533MT/s. בנוסף, הכללת הזיכרון במארז איפשר להקטין את שטח המעבד בכ-250 מילימטר-מרובע.

עמידה בדרישות מיקרוסופט ל-AI PC

משפחת מעבדי Lunar Lake היא הדור השני של מעבדי ה-AI למחשבים אישיים של אינטל. המעבדים בנויים משילוב של מעבד ראשי (CPU), מעבד גרפי (GPU) ומעבד נוירונים (NPU). מעבד הנוירונים מציג ביצועים של 48 טריליון פעולות לשנייה (TOPS). שלושת המעבדים יחדיו מספקים ביצועים של 128TOPS. לפי הרף שהציבה מיקרוסופט, מעבד ייחשב כמעבד AI-PC, אם הוא כולל NPU העובד במהירות של 40 טריליון פעולות בשנייה – מכאן שהמעבד של אינטל עומד בהגדרת מעבד AI ל-PC.

פרוייקט ישראלי מלא, החל משלב הרעיון

מעבד ה-Lunar Lake פותח בישראל במשך יותר משנתיים. מי שהוביל את תהליך הפיתוח הוא זוהר צבע, סגן נשיא (VP) בקבוצת המחשוב האישי (Client Computing Group) של אינטל. לדבריו, "לפני כשלוש שנים, זיהינו את הפוטנציאל העצום של AI במחשבים אישיים. החלטנו להשקיע בפיתוח מנוע AI חזק, למרות שבאותה תקופה לא היה ברור כיצד ישתמשו בו. היום אנחנו רואים שזה היה הימור נכון".

״פרוייקט Lunar Lake מובל מישראל מתחילתו ועד סופו״, הסביר צבע. ״הצוות הישראלי אחראי על כל השלבים הקריטיים – הגדרת המוצר, פיתוח הקונספט, תכנון הארכיטקטורה, העיצוב, וההוצאה לפועל. בפרוייקט כולו השתתפו מאות מהנדסים ואנשי מקצוע, שעבדו על פיתוח המעבד הזה. הם הביאו איתם ניסיון עשיר בתכנון מעבדים מתקדמים ויכולת לחשוב 'מחוץ לקופסה', מה שאפשר לנו לפתח מעבד עם יכולות AI מתקדמות עוד לפני שהשוק הבין את הצורך בהם".

צמח טכנולוגיות פיתחה רובוט לביצוע עבודות BGA Reballing

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: רובוט ה-Reballing שפותח בחברת צמח

חברת צמח טכנולוגיות מראש העין הגדילה את קו שירותי ה-Reballing והוסיפה רובוט נוסף המחליף כדורי הבדיל הקיימים ברכיבי Ball Grid Array – BGA. חברת צמח נמצאת בבעלות קבוצת א.י אלקטרוניקה, המספקת שירותי רכש, הנדסה, לוגיסטיקה וייצור לתעשיית האלקטרוניקה בישראל. יו"ר הקבוצה, ד"ר אורי פורת, סיפר ל-Techtime שהרחבת הקו הרובוטי נעשתה בעקבות דרישה גוברת של לקוחות ביטחוניים, אשר מבקשים להחליף את כדוריות המגע להלחמות המבוססות על בדיל נטול עופרת (בהתאם לדרישות התקן הסביבתי RoHSׂ), לכדוריות בדיל  עופרת, כפי שדורשים מרבית התקנים הביטחוניים.

תהליך ה-Reballing הוא חלק בלתי נפרד מהעבודה השוטפת בתעשייה. לעתים רבות החלפת הכדורים נעשית עקב תקלות כמו קצרים או ירידה באיכות ההולכה החשמלית. בתעשייה הביטחונית, כאמור, התהליך נפוץ מאוד ומתבצע על רוב רכיבי ה-BGA. אלא שמדובר בתהליך מסובך שיש לבצע אותו בדייקנות ותוך מעקב מדוקדק אחר העומסים התרמיים והמכניים המופעלים על הרכיב. הבעיה הגדולה ביותר נעוצה בכך שקשה מאוד לגלות תהליך לא תקין, שכן חשיפת הרכיב לטמפרטורה גבוהה מדי או לא מבוקרת, לשם המחשה, לא משאירה עליו סימנים.

פצצת זמן מתחת לרכיב

התוצאה של תהליך Reballing לא תקין היא בירידה בביצועי הרכיב שלא תמיד ניתן לאתר אותה מראש לפני התקנתו על המעגל ומסירת המוצר ללקוח. ד"ר פורת: "זהו תהליך מאוד מסוכן, מכיוון שאם אתה חורג מהמלצות היצרן וגורם לשוק תרמי או פגיעה מכנית מיקרוסקופית, תהיה פגיעה בביצועים ובאורך החיים של הרכיב. זו תופעה שלא ניתן למדוד אותה או לאפיין בעין חופשית. זוהי פצצת זמן שאף אחד לא יודע על קיומה". לפני כשנתיים החליטה צמח טכנולוגיות להתמודד עם האתגר והחלה בפיתוח רובוט Reballing העובד בתא סגור ומבוקר תרמית ומכנית. הפיתוח של המוצר נמשך קרוב לשנתיים ונעשה בליווי אחת מחברות האלקטרוניקה הצבאית המובילות בישראל.

המערכת נכנסה לשימוש סדרתי לפני כשנה. בעקבות הביקוש הרב בתעשייה הביטחונית, החברה הוסיפה רובוט נוסף ולמעשה הכפילה את קיבולת הקו. החברה הודיעה שהמערכת הרובוטית המבוקרת מבטיחה שכל רכיב שעובר את התהליך עומד בסטנדרטים המחמירים הנדרשים ליישומים קריטיים בתעשייה הביטחונית. היא מטפלת במגוון גדול של רכיבי BGA, אשר הטיפול בהם כולל ניקוי, פרופיל תרמי מבוקר ומיקום אופטימלי של כל כדורית. להערכת החברה, היא הגוף היחיד בישראל המבצע שירותי Reballing מבוקרים בקפידה. ד"ר פורת: "עד לאחרונה הרבה לקוחות ביטחוניים ביצעו את העבודות האלה בחו"ל".

שירותי De-golding ו-Pre-tinning לרכיבי QFN ו-QFP

בנוסף לשירותי ה-Reballing, חברת צמח טכנולוגיות מספקת גם שירותי De-golding ו-Pre-tinning לרכיבי QFN ו-QFP. החברה פיתחה תהליך ייחודי להסרה מבוקרת של שאריות בדיל מהרכיבים לאחר הציפוי, המאפשרים לקבל רכיבים בעלי מישוריות גבוהה לאחר הציפוי.

למידע נוסף ויצירת קשר:

שלומי מיכאל, מנכ״ל צמח טכנולוגיות: 054-3014263,  [email protected]

 

המוסדיים בישראל רוכשים שליש מחברת תאת

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל תאת, יגאל זמיר, לצד מודולי כוח שהחברה מספקת למטוסי F-16

חברת תאת טכנולוגיות (TAT Technologies) הודיעה אתמול (א') כי היא צפויה לגייס הון בהיקף של 36.5 מיליון שקל (10 מיליון דולר), ממשקיעים מוסדיים ישראליים שביקשו להשקיע בחברה, הנמצאת ברבעונים האחרונים בתנופה עסקית. תאת תקצה להם 673,340 מניות לפי מחיר של 54.95 שקל למניה (15.03 דולר לערך). ביום שישי ננעל המסחר במניית החברה בנסד"ק במחיר של 17.46 דולר. סך המניות שיימכרו למוסדיים מהווים 6.2% מכלל הון החברה.

במקביל, הודיעה קרן פימי (FIMI), שהיא בעלת השליטה בתאת, שקיבלה בקשות ממשקיעים מוסדיים לרכוש כ-2.35 מיליון מניות של החברה לפי מחיר דומה, ובסך הכול 129.1 מיליון שקל. מכירת המניות תותיר בידי פימי רק 26.8% מהון החברה, והיא תחדל להיות בעלת השליטה. בשבוע שעבר דיווחה תאת על הכנסות שיא של 36.5 מיליון דולר ברבעון השני של 2024 – גידול של 36.2% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2023.

התייחסות חדשה אל המשקיעים

הרווח הנקי צמח ב-78% ל-2.6 מיליון דולר. זהו הרבעון השביעי ברציפות שבו החברה רושמת גידול בשורת ההכנסות ובשורת הרווח. במחצית הראשונה של 2024 צמחו המכירות בכ-30% בהשוואה למחצית 2023, והסתכמו בכ-70.6 מיליון דולר. הרווח הנקי זינק ב-122% ל-.4.7 מיליון דולר. שולי הרווח גדלו משמעותית מ-20.9% בשנה שעברה ל-55.4% במחצית הראשונה 2024. תאת לא נוהגת לקיים שיחות ועידה עם משקיעים לאחר פרסום דו"חותיה, כפי שעושות מרבית החברות. הפעם היא קיימה שיחה  בראשות המנכ"ל יגאל זמיר וסמנכ"ל הכספים. הדבר מלמד על החלטתה לחזק את הקשר עם קהיליית המשקיעים.

צבר ההזמנות של החברה עומד כעת על 414 מיליון דולר, לאחר שברבעון השני הבטיחה חוזים בהיקף כולל של 40 מיליון דולר. בשיחת הוועידה מסר המנכ"ל זמיר מספר נתונים עדכניים על פעילותה של החברה. כ-80% מהכנסותיה מגיעים מעולם התעופה המסחרי וכ-20% מעולם התעופה הצבאי. ברמה הגיאוגרפית, כ-75% מההכנסות מגיעות מצפון אמריקה, 7% מאירופה ו-7% מישראל. לחברה שלושה מתקני ייצור: שניים באוקלהומה ובצפון קרוליינה שבארה"ב, ואחד בגדרה, ישראל. החברה מספקת שירותי ייצור ותחזוקה (MRO) בשלושה תחומים: מערכות בקרת חום, יחידות הנעה תעופתיות (APUs), וציוד נחיתה. זמיר: "החוזים החדשים מספקים לנו אומדן טוב לגבי פוטנציאל ההכנסות ברבעונים הבאים, ומחזקים את אמוננו בהצלחת החברה".

נחלצו ממשבר הקורונה

חברת תאת נקלעה למשבר בתקופת הקרונה, על רקע עוצר הטיסות בעולם שפגע בכל שרשרת הערך של תעשיית התעופה. בשנתיים האחרונות החברה עלתה מחדש על מסלול של צמיחה והתאוששות, בעקבות ארגון מחדש וחתימה על מספר הסכמים אסטרטגיים בשוק התעופה: הכנסותיה צמחו מכ-20 מיליון דולר ברבעון לפני כשנתיים, לשיא של כ-36 מיליון דולר ברבעון האחרון.

לדברי המנכ"ל זמיר, הודות להסכמים החדשים של החברה, למשל לאספקת שירותי תחזוקה למנועי-עזר (APU) מתוצרת Honeywell, שוק היעד הפוטנציאלי של החברה גדל בשנתיים האחרונות מ-2,000 מטוסים ל-20,000 מטוסים. במונחים כספיים, החברה מעריכה את שוק היעד הפוטנציאלי שלה בכ-2 מיליארד דולר, בהשוואה לשוק פוטנציאלי של כ-360 מיליון דולר לפני כשנה. "אנחנו מציגים התאוששות מהירה בכל קווי הפעילות: בשנה האחרונה ההכנסות בתחום בקרת החום צמחו ב-54%, בתחום ה-APUs הן צמחו ב-48% ובתחום ציוד נחיתה ב-50%".

החברה נסחרת בבורסה של תל אביב ובנסד"ק. ב-12 החודשים האחרונים עלתה מניית החברה ב-109% והיא נסחרת לפי שווי שוק של כ-177 מיליון דולר.

סטרטסיס מפטרת כ-15% מהעובדים וחותכת את התחזית השנתית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה: מנכ”ל סטרטסיס יואב זייף, ומדפסת H350 תעשייתית של החברה

יצרנית מדפסות התלת-מימד סטרטסיס (Stratasys) הכריזה היום (ה') על תוכנית התייעלות ומיקוד עסקי, במטרה לצמצם את ההוצאות התפעוליות הגבוהות אשרמקשות עליה להגיע לריווחיות. במסגרת התוכנית, החברה תקצץ עד סוף השנה כ-15% מכוח האדם העולמי שלה, ותתמקד במוצרים, בחומרים ובפתרונות התוכנה הריווחיים ביותר. להערכת החברה, המהלך יוביל לחיסכון של כ-40 מיליון דולר בהוצאות השנתיות, אשר בלעדין היו צפויות להסתכם בכ-292-297 מיליון דולר.

חברת סטרטסיס מעסיקה כיום קצת יותר מ-2,000 עובדים, מרביתם במטה החברה ברחובות. כלומר, הקיצוץ המתוכנן יתבטא בפיטורים של כ-300 עובדים. הצורך בארגון מחדש בא לידי ביטוי בתוצאות הרבעון השני 2024, אשר פורסמו היום. במהלך הרבעון חלה ירידה של כ-10% במכירות החברה והן הסתכמו בכ-138 מיליון דולר,  – ירידה של יותר מ-13% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2023. החברה ייחסה את הירידה לתנאים המקרו-כלכליים, שמביאים לצמצום בהיקף ההוצאה של חברות על רכש והצטיידות – מגמה שמשתקפת בביצועי חברות התלת-מימד האחרות בשוק.

סטרטסיס רשמה ברבעון הפסד נקי (GAAP) של 25.7 מיליון דולר, ולאחר מספר רבעונים של רווח נקי חיובי במונחי Non-GAAP, החברה רשמה גם לפי חישוב זה הפסד נקי של 3 מיליון דולר. מנכ"ל החברה, ד"ר יואב זייף, התייחס למהלך ואמר, "השינוי הזה מתחייב על מנת שנוכל לעמוד במטרה שלנו להשיג ריווחיות ותזרים מזומנים עקביים, ובה בעת לנצל הזדמנויות כאשר מגמות ההוצאה ישתפרו".

ברבעון הבא צופה סטרטסיס גידול קל בהכנסות בהשוואה לרבעון השני, והיא מנמיכה משמעותית את תחזית ההכנסות לשנת 2024: מתחזית מכירות של 630-645 מיליון דולר שהיא הציגה בעבר ודבקה בה בשני הרבעונים האחרונים – לתחזית מכירות של 570-580 מיליון דולר. ראוי גם לציין שבשנת 2023 הסתכמו מכירותיה בכ-627.6 מיליון דולר. מייד לאחר פרסום הדו"ח הגיבה מניית החברה במסחר בנסד"ק בירידה חדה של כ-14%. כלומר, מתחילת השנה היא איבדה יותר מ-50% משווייה, ובשעות אחר הצהריים היא נסחרה לפי שווי שוק של כ-466 מיליון דולר.

אינטל הכריזה על תחנת עבודה בעלת 60 ליבות עיבוד

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אינטל הכריזה היום (ד') על הדור החדש של מעבדים לתחנות עבודה מקצועיות, בשם הקוד Xeon W. המעבדים החדשים מיועדים ךתת מענה לדרישות עיבוד גבוהות במטלות דוגמת עיצוב גרפי מתקדם, תכנון הנדסי והפעלת יישומי בינה מלאכותית. בקצה הגבוה של המשפחה החדשה נמצא מעבד Intel Xeon w9-3595X, הכולל 60 ליבות ביצועים (ליבות למטלות עיבוד כבדות). המעבדים החדשים מספקים תמיכה בזיכרון DDR5 RDIMM עם קיבולת של עד 4TB, ועד 112 ערוצי תקשורת מסוג PCIe Gen 5.0 לתמיכה במערכים הכוללים מעבדים גרפיים (GPU) רבים.

החברה הטמיעה בהם את טכנולוגיית Intel Advanced Matrix Extensions (AMX), המאפשרת עיבוד מהיר ויעיל יותר של משימות בינה מלאכותית (AI) ישירות במעבד. התכונה הזו מאיצה את ביצועי AI ומאפשרת פיתוח ועיבוד מערכות AI במחשב המקומי. חברת אינטל מסרה שהמעבדים יהיו זמינים בשוק החל מחודש ספטמבר 2024, כאשר כבר היום ניתן להזמין אותם. הם מופיעים במספר רב של גרסאות ובמחירים הנעים בטווח שבין 609 דולר ל-5,889 דולר למעבד.

מעבד השרתים Xeon 6 יגיע לשוק ב-2025

בתוך כך, התברר השבוע כי מעבד השרתים החדש של אינטל, Xeon 6, צפוי להגיע אל השוק במחצית הראשונה של 2025. הדבר נחשף במהלך כנס Hot Chips 2024 שבו נמסרו פרטים ראשוניים על המעבד החדש. בין השאר, מסתבר שבמהלך תכנון המעבד השתמשה אינטל בניתוח מידע שהגיע מכ-90,000 פריסות שונות ברחבי העולם, שממנו התברר שהשוק זקוק לפתרון המאזן בין מספר דרישות סותרות: ביצועים גבוהים, יעילות אנרגטית ואמינות בתנאי סביבה קשים. הארכיטקטורה של Xeon 6 מיועדת לתמוך גם ביישומי AI וגם במטלות זמן אמת.