מחבר: Techtime

התע"א חשפה את טיל השיוט החדש Wind Demon

פורסם בתאריך ע"י Techtime

התעשייה האווירית (IAI) חשפה את טיל השיוט החדש, Wind Demon, אשר משוגר מפלטפורמה מעופפת ומיועד לבצע פגיעה מדוייקת במטרות קרקעיות המצויות במרחק של יותר מ-200 ק"מ. הטיל הוצג לראשונה בפני קהל במסגרת היריד האווירי בפארנבורו, בריטניה, שהתקיים לפני שבוע. הטיל מצוייד ביכולת ניווט, ראש ביות אלקטרו אופטי ופעילות אוטונומית מפוקחת אדם. הוא נושא מטען נפץ במשקל של כ-20 ק"ג ומתוכנן להשיג פגיעה מדוייקת במטרות מרוחקות. השליטה האנושית מאפשרת לבחור בפרופילי הפעלה שונים, דוגמת שיוט מהיר וגישה איטית למטרה, התקרבות איטית ותקיפה מהירה, וכדומה.

בין השאר, הוא מיועד לבצע שיוט בגובה נמוך מאוד כדי להימנע מגילוי מוקדם. מהנתונים שפורסמו על-ידי התעשייה האווירית ניתן ללמוד שמערכת הביות שלו כוללת מגוון גדול של חיישנים: מצלמות וידאו ועיבוד תמונה לתנאי יום ולתנאי לילה (IIR) ויכולת זיהוי אוטומטית של מטרות. מערכת הניווט כוללת התמצאות באמצעות לוויינים ומערכות הגנה בפני שיבושי GPS.

דרור בן מונה למנכ"ל אלתא

בתמונה: המנכ"ל הנכנס של אלתא, דרור בר. צילום: תע"א

בתוך כך, החליט דירקטוריון אלתא למנות את דרור בר למנכ"ל חברת אלתא (הנמצאת בבעלות התעשייה האווירית). בכך קיבל הדירקטוריון את המלצת ועדת האיתור שבראשה עמד יו"ר התע"א, עמיר פרץ. המינוי כפוף לאישורים רשמיים, דוגמת אישור הוועדה לבדיקת מינויים, אישור שר הביטחון ואישור השר לשת"פ אזורי (הממונה על רשות החברות הממשלתיות). עד אז המינוי ייחשב לזמני. בר מחליף את בתפקיד את ישראל לופה ששימש בתפקיד מנכ"ל זמני מאז תחילת 2024.

מינויו של לופה כממלא מקום מנכ"ל נעשה בעקבות שינוי מפתיע: מנכ"ל אלתא בארבע השנים האחרונות, יואב תורג'מן, מונה לתפקיד מנכ"ל החברה המתחרה, רפאל. דרור בר הינו מהנדס חשמל ובעל תואר שני בניהול עסקים. הוא הצטרף לתעשייה האווירית לפני כ-22 שנים ומנהל כיום את "מפעל הגנה אווירית" בחטיבת מערכות טילים וחלל של החברה. בעברו שימש כמהנדס ראשי לפיתוח מערכת מכ"ם מתקדמת באלתא. בעת שירותו הצבאי שימש כקצין במערך ההגנה האקטיבית של חיל האוויר. הוא היה גם הבחירה של יו"ר אלתא ומנכ"ל התעשייה האווירית, בועז לוי.

VisIC פיתחה מודולי הספק לרכב עם Heraeus ו-PINK

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מודול ההספק V22TG D3GAN מתוצרת חברת VisIC

חברת VisIC מנס ציונה ושתי החברות הגרמניות Heraeus Electronics ו-PINK Thermosysteme השלימו פיתוח משותף של מודולי הספק עבור שוק הרכב החשמלי, המבוססים על טכנולוגיית D3GaN של VisIC, מארזים מבוססי מצעי סיליקון ניטריד (Si₃N₄) של Heraeus וטכנולוגיית הדברת הכסף (Ag) של חברת PINK. שלוש החברות העריכו שהמודולים החדשים יספקו ביצועים ואמינות יוצאי דופן למכוניות חשמליות. טכנולוגיית הליבה המרכזית במודולים החדשים היא טכנולוגיית D3GaN, המאפשרת למתג הספקים גבוהים ביעילות טובה יותר מזו של מתגי הספק (Power Switch) מבוססי סיליקון.

המודול החדש פותח עבור כלי-רכב חשמליים מופעלי סוללה (Battery Electric Vehicles), ומאפשר לספק לרכב אנרגיה חשמלית במתח של עד 650V ובזרמים של עד 500A. גליום ניטריד הוא מוליך למחצה מבוסס גליום וחנקן. בשל פס האנרגיה הגבוה שלו הוא משמש בעיקר ביישומים אלקטרו-אופטיים כגון דיודות פולטות אור, אולם בשנים האחרונות מתרחב בו השימוש ברכיבי הספק גבוה. רבים בתעשייה מאמינים שבשנים הבאות יחליף ה-GaN את הסיליקון במערכות הספק רבות.

חברת VisIC הוקמה בשנת 2010 ופיתחה טרנזיסטורי הספק העובדים במתח של עד 650V ובזרם של עד 100A, ונשלטים באמצעות טרנזיסטורי FET סטנדרטיים העובדים במתח של 15V. ייצור השבבים מתבצע בחברת TSMC. בתחילת דרכה החברה כיוונה את מוצריה לשוק הכללי של יישומי הספק גבוה, דוגמת ממירים סולאריים, ספקי כוח AC-DC, מערכות בקרת מנועים חשמליים, דוחפי אנרגיה למערכות לייזר, מטעני סוללות וכדומה.

לאחרונה היא ממקדת את מאמציה בשוק הרכב החשמלי המתרחב. בחודש נובמבר 2023 היא הכריזה על מודול ההספק V22TG אשר תוכנן עבור תעשיית הרכב ועומד בתקן AEC-Q101, המבטיח עמידות מכנית של שבבים המיועדים לשימוש בכלי רכב. בנוסף, המודול מתאים לשימוש גם ביישומים עתירי הספק בתעשייה, בחוות שרתים ובמתקני אנרגיה סולארית. החברה מסרה שהמודול שפותח ביחד עם Heraeus ו-PINK מצליח לספק ביצועים טובים יותר ממודולי סיליקון, "בנקודת מחיר מאוד קרובה".

רשות החדשנות מרחיבה את קרן יוזמה 2.0

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה למעלה: מנכ"ל רשות החדשנות דרור בין. קרדיט: חנה טייב]

רשות החדשנות ומשרד האוצר מדווחים היום (ד') כי קרן יוזמה 2.0, שהושקה בחודש אפריל, עוררה ביקוש יתר בהיקף של כ-474 מיליון דולר ובחרו לגשת אליה כמעט כל הגופים המוסדיים בישראל. הקרן נועדה לתמרץ גופים מוסדיים להשקיע בקרנות הון-סיכון ישראליות המשקיעות בחברות ישראליות, וזאת על רקע הירידה החדה בהיקף ההשקעה של משקיעים מוסדיים בהייטק הישראלי. "הביקוש לתוכנית היה גדול ביותר ומוכיח כי למוסדיים יש אמון בהייטק ובחדשנות הישראלית", נכתב בהודעה.

כדי לתת מענה לביקוש היתר, הרשות ומשרד האוצר מתכננים לבצע פעימה שניה לקרן במסגרת שנת התקציב 2025. הגופים שזכו הם: אלטשולר שחם גמל ופנסיה בע"מ, אגודה שיתופית של עובדי התעשייה האווירית לניהול קופות גמל בע"מ, אנליסט, הפניקס חברה לביטוח, הראל, הנדסאים וטכנאים – חברה לניהול קופות גמל בע"מ, החברה לניהול קרן ההשתלמות להנדסאים וטכנאים בע"מ, יהב אחים ואחיות – חברה לניהול קופות גמל בע"מ, רעות חברה לניהול קופות גמל בע"מ, כלל חברה לביטוח בע"מ, מנורה מבטחים ביטוח בע"מ, מיטב דש גמל ופנסיה בע"מ, מבטחים מוסד לבטוח סוציאלי של העובדים בע"מ, מור גמל ופנסיה בע"מ, מגדל חברה לביטוח בע"מ, קרנות השתלמות למורים ולגננות – חברה מנהלת בע"מ, קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים אגודה שיתופית בע"מ, קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ.

שמה של הקרן מתכתב עם "קרן יוזמה" שהושקה בשנות התשעים, תחת שר האוצר דאז בייגה שוחט, והצליחה בזמנו להגביר משמעותית את היקף ההשקעה של המוסדיים בהייטק הישראלי, דבר שתרם תרומה משמעותית להתפתחות האקוסיסטם המקומי.

פחות סיכון, יותר תשואה

לפי דו"ח המשקיעים של IVC-GNY-KPMG ורשות החדשנות, שפורסם באחרונה, היקף ההשקעות של גופים מוסדיים בחברות טכנולוגיה ישראליות צנח ב-2023 בכ-70%, לסכום כולל של כ-143 מיליון דולר, בהשוואה ל-486 מיליון דולר בשנת 2022.

במסגרת מנגנון הקרן, הרשות תוסיף 30 סנט על כל דולר של השקעה מצד גוף מוסדי בקרנות הון-סיכון ישראליות, ותוותר, באופן מלא או חלקי, על חלקה היחסי בתשואה מההשקעה בקרנות. כך למעשה, התשואה הפוטנציאלית של המשקיע המוסדי מהשקעתו בקרן תהיה גבוהה יותר והסיכון נמוך יותר. תקציב התוכנית עומד על כ-160 מיליון דולר כספי מדינה, אשר צפויים להוביל להשקעות בהיקף של כ-700 מיליון דולר לפחות מצד המוסדיים.

סופרמיקרו פותחת משרד פעילות בישראל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מנהל פעילות סופרמיקרו בישראל, מוטי סימן טוב. צילום: בן ועזרא פרג'

חברת סופרמיקרו (Supermicro), אחת מהיצרניות הגדולות בעולם של פתרונות מחשוב ושרתים, פתחה משרד פעילות בישראל במטרה להגדיל את היקף הפעילות שלה בארץ. כחלק מכניסה זו, חתמה החברה על הסכם עם Arrow Intelligent Solutions, להקמת מערך שירות ותמיכה מקומי, אשר ישרת את לקוחותיה בישראל. בימים אלה החברה נערכת לכניסה למשרדים חדשים ולגיוס עובדים. מנהל פעילות סופרמיקרו בישראל הוא מוטי סימן טוב, אשר הגיע לחברה לאחר 19 שנים בחברת אינטל ישראל שבמהלכן עסק בפיתוח עסקי ומכירות, ולאחר שנתיים שבהן ניהל את תחום הפתרונות ושירותי התוכנה של חברת לנובו ישראל.

בשיחה עם Techtime, סימן טוב סיפר שכעת החברה נמצאת בתהליך איתור משרדים וגיוס עובדים. "סופרמיקרו מזהה פוטנציאל גדול בשוק הישראלי. היא רואה את ישראל כגורם שיש לו השפעה טכנולוגית על כל האזור וכמקור לטכנולוגיות מרכזיות בתחומי המדיקל, שבבים, סייבר, תקשורת, אבטחה ועוד. חברת סופרמיקרו היא אחת מהחברות היחידות בתעשייה המבצעות גם תכנון וגם ייצור, כאשר האסטרטגיה שלה היא לייצר משפחות מוצרים רחבות מאוד המכסות את מרבית צורכי השוק. המטרה שלנו היא להביא לישראל פורטפוליו רחב מאוד של מערכות ופתרונות".

כיצד אתם משתלבים עם מהפיכת הבינה המלאכותית?

סימן טוב: "סופרמיקרו נחשבת ליצרנית השרתים השלישית בגודלה בעולם. בשנתיים האחרונות החברה פעילה מאוד בשוק הבינה המלאכותית ועובדת בשיתוף פעולה הדוק עם חברות כמו AMD, Intel ו-NVIDIA. האסטרטגיה שלה בתחום מבוססת על פיתוח מוצרים עבור כל השווקים שבהם יש צורך לשלב יכולות בינה מלאכותית – היכן שיש צורך ב-GPU ובעוצמת עיבוד גדולה – מרמת ה-Edge ועד לרמת הענן".

מה לגבי פתרונות קירור מתקדמים?

"סופרמיקרו מפתחת ומובילה בתחום פתרונות הקירור הנוזלי (Liquid Cooling) ומציעה פתרון מקצה לקצה בתחום הזה. הפתרונות האלה מאפשרים יעילות אנרגטית גבוהה יותר, קירור טוב יותר ושימוש מיטבי בחומרה מתקדמת". סופרמיקרו רשומה בארצות הברית, ומעסיקה יותר מ-5,000 עובדים. ברבעון השלישי של השנה הפיננסית 2023, שהסתיים במרץ 2024, הסתכמו מכירותיה בכ-3.8 מיליארד דולר.

שיתוף פעולה עם Arrow בישראל

כחלק מכניסתה לשוק הישראלי, יש ל-Supermicro הסכם עם עסקי הפתרונות החכמים של Arrow להקמת מערך תמיכה ושירות מקומי ללקוחותיה בישראל, אשר יעסיק כמה עשרות עובדים. Arrow היא בעלת תשתית הפצה בינלאומית ומפעילה 8 מרכזי אינטגרציה ברחבי העולם. מנכ"ל עסקי הפתרונות החכמים של Arrow בישראל, יניב רז, אמר כי שני מרכזי האינטגרציה של Arrow בישראל, הממוקמים בפתח תקווה ובכפר סבא, יספקו ללקוחות Supermicro גישה ישירה לפתרונות חומרה מתקדמים, שירותי תמיכה טכנית מקצועית ויכולות אינטגרציה מקיפות.

רז: "שיתוף הפעולה בין שתי החברות יאפשר ללקוחות בישראל למנף את מלוא הפוטנציאל של טכנולוגיות הבינה המלאכותית ולהאיץ את תהליכי החדשנות והצמיחה שלהם. אנו גאים ונרגשים להיות ספק ייחודי של SuperMicro לתמיכה ופתרונות בישראל. שני מרכזי אינטגרציה חדשים יאפשרו לנו לספק את השירות הטוב ביותר ללקוחות ויבטיחו שהם יוכלו למצות את מלוא הפוטנציאל של Supermicro. שיתוף פעולה זה יביא ערך רב ללקוחות ויעזור לנו להמשיך ולהתפתח בשוק הישראלי".

סיליקום צופה שהחולשה תימשך גם ב-2025

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת סיליקום (Silicom) המשיכה להציג תוצאות חלשות ברבעון השני, וצפויה להמשיך בחולשה גם במחצית השנייה של 2024. אתמול (ב') פרסמה החברה את הדו"ח לרבעון השני של 2024, ובו רשמה הכנסות של 14.5 מיליון דולר בלבד – נמוך מתחזית החברה וירידה של 61% לעומת 38.1 מיליון דולר ברבעון השני של 2023. ההפסד הנקי הסתכם ב-1.5 מיליון דולר, לעומת רווח של 3.8 מיליון דולר לפני כשנה. זהו הרבעון השני ברציפות שהחברה מסיימת עם שורה תחתונה שלילית, וזאת לאחר רצף של יותר מ-70 רבעונים של רווחיות חיובית.

במחצית הראשונה של 2024 עמדו הכנסותיה של סיליקום על 28.9 מיליון דולר, לעומת 75.3 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2023 – גם כן ירידה של 61%. ההפסד הנקי באותה תקופה הסתכם ב-4.9 מיליון דולר, לעומת רווח נקי של 7.3 מיליון דולר באותה תקופה לפני כשנה. סיליקום צופה כי במחצית השנייה ההכנסות יהיו דומות להכנסות במחצית הראשונה, וזאת על רקע זמני מכירה ארוכים, התדלדלות מלאים איטית מהמצופה והיחלשות סביבת המקרו העולמית.

בחודש פברואר השנה היא דיווחה על פיטורי 70 עובדים (מתוך 310) וסגירת שתי חטיבות בלתי ריווחיות – במסגרת תוכנית התייעלות אסטרטגית. החברה מתמקדת כעת בשני סגמנטים עיקריים, מתאמי רשת ורכיבי קצה. החברה גם מוציאה לפועל תוכנית רכישה עצמית של מניות, בניסיון לתמוך במניה, ובמחצית הראשונה רכשה מניות בהיקף של 6.6 מיליון דולר. אתמול צנחה מניית החברה בנסד"ק בשיעור של 15.6% לשווי שוק של 82.8 מיליון דולר.

מנכ"ל החברה, לירון אייזנמן, דווקא הביע אופטימיות לגבי עתיד החברה. "הקדשנו את הרבעון השני ליישום התוכנית האסטרטגית שלנו, שסייעה לייצב את החברה פיננסית. כתוצאה מכך, יש לנו צבר עמוק ורחב של הזדמנויות מכירה עם פוטנציאל גדול, והדבר מחזק את האופטימיות שלנו לגבי החברה בטווח הארוך יותר". לדבריו של אייזמנן, ההזדמנויות הללו עשויות להוביל לחוזים של 5-10 מיליון דולר. בחברה מנהלים מגעים עם לקוחות בתחום הקמעונאות, אנרגיה, מסעדנות ורכב חשמלי.

עם זאת, על רקע תהליכי המכירה הארוכים בשוק בימים אלה, שמובילים לעיכוב בזכיות התכנון, החברה צופה כי החולשה תימשך גם לאורך 2025. החל מ-2026 צופה החברה שיפור של 20%-30% בהכנסות.

 

אנבידיה חשפה כלים לפיתוח רובוטים דמויי-אדם

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: אימון רובוט דמוי-אדם לביצוע מטלות אנושיות. צילום: אנבידיה

חברת אנבידיה (NVIDIA) חשפה חבילה של תוכנות ועידכונים שנועדו לסייע בפיתוח דור חדש של רובוטים דמויי-אדם (Humanoid Robots), ולשלב אותם בקוויי ייצור. "הגל הבא במהפכת הבינה המלאכותית הוא רובוטיקה", אמר מנכ"ל ומייסד אנבידיה, ג'נסן הואנג. "אחד מהכיוונים המרגשים ביותר בתחום הזה הוא של רובוטים דמויי-אדם". החברה הכריזה על חבילה של מיקרו–שירותים ותשתיות תוכנה (NVIDIA NIM Microservices) לאימון וסימולציה של רובוטים.

המיקרו-שירותים האלה הן למעשה תוכנות בינה מלאכותית שאומנו מראש, זמינות בקונטיינרים ומאפשרות למפתחים לצמצם את משך ההטמעה של יישומים שונים. בתחום הרובוטים, המיקרו-שירותים החדשים זמינים בפלטפורמת NVIDIA OSMO, שהיא שירות תזמור (Orchestration) מבוסס ענן המאפשר לתזמר תהליכי עבודה בסביבות מרובות רובוטים על-גבי משאבי מחשוב מבוזרים, בין אם הם נמצאים אצל הלקוח (On-Prem) או בענן.

תאימות לתקן OpenUSD

השירות מאפשר להפעיל מספר גדול של רובוטים הפועלים ביחד, וכולל גם תוכנה מבוססת סימולציה ובינה מלאכותית לתהליכי אימון של רובוטים, המבוססת על חיקוי תנועה של בני אדם. תהליך האימון כולל שימוש בהקלטות מכשירי מחשוב מרחבי (Spatial Computing) מופעלים מרחוק, כמו למשל משקפי Apple Vision Pro המסייעים למפתחים להקנות מיומנויות וכישורים לרובוטים דמויי-אדם. לצד השירותים האלה השיקה אנבידיה את שירות MimicGen NIM, מאפשר לייצר בסיס נתונים סינתטי של תנועת הרובוטים במרחב, על בסיס ההקלטות. השירות מאפשר לייצר משימות וסביבות סימולציה בתקן OpenUSD, שהוא תקן אוניברסלי לפיתוח סימולציות ולעבודה שיתופית בתלת–ממד.

במקביל, החברה הכריזה על תוכנית Humanoid Robot Developer Program, המעניקה גישה מוקדמת לפיתוחים החדשים של אנבידיה ולגרסאות האחרונות של פלטפורמות הרובוטיקה NVIDIA Isaac Sim, NVIDIA Isaac Lab, Jetson Thor ו-Project GR00T. בין החברות שהצטרפו לתוכנית: בוסטון דיינמיקס, Mentee, Field AI ועוד. ההכרזות בוצעו במסגרת כנס הגרפיקה הממוחשבת SIGGRAPH המתקיים בימים אלה בדנבר, קולורדו.

קרן בירד הכריזה על 6 פרויקטים חדשים שבהם תשקיע

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: מועצת המנהלים של קרן בירד. באדיבות קרן בירד]

קרן בירד (Bird Foundation) הכריזה על השקעות בסך 6.55 מיליון דולר בשישה פרויקטים משותפים בין חברות אמריקאיות וישראליות. בנוסף למענקים, הפרויקטים צפויים לזכות לתמיכה נוספת מהמגזר הפרטי, אשר יביאו את ההשקעה הכוללת בפרויקטים ל-16 מיליון דולר.

הפרויקטים בהן תשקיע הקרן הם:

חברת Amarel Embedded Solutions (AES) הישראלית וחברתGleason Corporation האמריקאית יפתחו פלטפורמת מכונה חכמה שתספק משוב בזמן אמת על תהליך העיבוד בייצור.

חברת CyberRidge הישראלית וחברת Molex יפתחו את הדור הבא של טכנולוגיית קידוד אופטי עבור הצפנה אופטית פוסט-קוונטית.

חברת Datos Health הישראלית וחברתPermanente Health Care Ventures האמריקאית יפתחו שירות דיגיטלי לשיקום מרחוק של חולים במחלת ריאות חסימתית כרונית. 

חברת Groundwork BioAg הישראלית וחברת Indigo Agriculture האמריקאית יפתחו פתרונות חדשניים בחקלאות לשיפור היבול על ידי קיבוע פחמן בקרקע והקטנת פליטות פחמן באמצעות שילוב מיני מיקוריזה, זנים וחיידקים מקבעי חנקן.

חברתQuai.MD  הישראלית וחברת MUSC Health האמריקאית יפתחו ויישמו פלטפורמה לאוטומציה של תהליכים קליניים בחדרי מיון בבתי חולים.

חברת Quantum Art הישראלית וחברתBlueQubit  האמריקאית יפתחו אלגוריתמים חדשניים ללמידה של מכונות קוונטיות המותאמים לקונפיגורציה חדשה של מעבד קוונטי.

הפרויקטים שאושרו מצטרפים ליותר מ-1,000 פרויקטים שבהם השקיעה הקרן במהלך 46 שנות קיומה. עד כה, ההשקעה הכוללת של בירד בפרויקטים משותפים עומדת על יותר מ-400 מיליון דולר, והיא תרמה למכירות ישירות ועקיפות של יותר מ-10 מיליארד דולר.

קרן BIRD פועלת לעידוד שיתופי פעולה בין חברות ישראליות ואמריקאיות בתחומי הטכנולוגיה השונים לצורך פיתוח מוצר משותף. בנוסף על הענקת מענקים למימון הפרויקטים הנבחרים, הקרן מסייעת לחברות באיתור וחיבור לשותפים אסטרטגיים פוטנציאליים.

מועד הגשת תקצירי מנהלים לסבב האישורים הבא של קרן בירד הוא עד ה-5 בספטמבר 2024. אישור הפרויקטים יתבצע במהלך חודש דצמבר 2024.

ה-FAA העניק חותמת בטיחות למערכת ההגנה של D-Fend

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת D-Fend Solutions מרעננה קיבלה "גושפנקא" משמעותית מרשות התעופה הפדרלית (FAA), שאישרה באופן רשמי כי מערכת ההגנה מפני רחפנים שפיתחה החברה הישראלית בטוחה לשימוש בשדות תעופה אזרחיים.

ה-FAA בוחן בימים אלה שורה של מערכות הגנה מפני רחפנים, כמה מהן פרי פיתוחן של חברות ישראליות, וזאת במסגרת מנדט שקיבלה הרשות מטעם המחוקק האמריקאי לגבש תוכניות ונהלים לבדיקה, אישור והסמכה של מערכות הגנה מפני רחפנים – ולוודא כי המערכות המאושרות בטוחות  לשימוש בשדות תעופה אזרחיים.

אחד ההיבטים שהרשות מוודאת הוא כי המערכת הנבחנת אינה מפריעה למערכות התקשורת והניווט של המטוסים ומגדל הפיקוח. במכתב ששלחה הרשות לחברת D-Fend, לאחר שורה של מבדקים שביצעה הרשות בשדות תעופה באטלנטיק סיטי וסיריקיוז, נכתב כי "ה-FAA בחנה את יכולותיה של מערכת D-Fend לגלות, לעקוב ולזהות איומים פוטנציאליים מצד כלי טיס בלתי מאויישים, ו-וידאה כי המערכת אינה מפריעה לפעילותו הבטוחה של שדה התעופה, שירותי הפיקוח האווירי או ניהול המרחב האווירי הלאומי.

יכולות מעולם הסייבר

מערכת ההגנה EnforceAir2 של D-Fend מאפשרת להשתלט על רחפנים עויינים באמצעות טכניקות שהובוא מעולם הגנת הסייבר. הגישה של חברת D-Fend מבוססת על האזנה פאסיבית לתשדורות באמצעות מקלטי RF, וניתוח האותות בטכניקות עיבוד שהובאו מעולם הגנת הסייבר. מרגע שהמערכת קולטת את האותות, היא מפענחת את פרוטוקול התקשורת ואת נתוני הטלמטריה של הרחפן. מהמידע הזה היא מחלצת פרטים חיוניים כמו זהות הרחפן, הסיווג שלו, ואפילו מקבלת מידע מדוייק על מיקום הרחפן ועל מיקומו של המפעיל. למערכת EnforceAir קיים גם אופן פעולה אקטיבי, המבוסס גם הוא על טכנולוגיות שהובאו מתחום פריצות הסייבר, ומאפשר להשתלט על הרחפן ולנטרל אותו באמצעים מקוונים, בלא שימוש באמצעים פיזיים. באחרונה

החברה הוקמה בשנת 2017 על-ידי המנכ"ל זהר הלחמי, הטכנולוג הראשי אסף מונסה ומנהל המוצר יניב בנבנישתי. היא פועלת בקטגוריית Counter small Unmanned Aircraft Systems – C-UAS. הגישה שלה הוכרה על-ידי משרד ההגנה האמריקאי, ובשנת 2022 היא זכתה בהזמנה בהיקף של כ-3 מיליון דולר לספק את מערכות ההגנה מהדור הראשון ליחידות של הצבא האמריקאי. מערכת EnforceAir2 גם משמשת כמטריית הגנה על האפיפיור בכל סיוריו בעולם.

לאחרונה הציגה גרסה משודרגת של המערכת, שכוללת בין היתר יכולת ימית ליירוט רחפנים. לאחרונה החברה הרחיבה את פעילותה בארה"ב (באמצעות המשרד הפועל מווירג'יניה) ומינתה שני בכירים מהתעשייה הביטחונית כדי לפתח את עסקיה במדינה: סמנכ"ל מכירות לארה"ב גורדון קסטינג, ומנהל פיתוח עסקי גלן מק'ארתור. בתפקידו האחרון שימש קסטינג כמנהל מכירות אלביט בתחום הגנת המולדת בארה"ב. מק'ארתור מגיע מהצד של הלקוח – לאחר שירות של 25 שנים במשמר החופים של ארה"ב.

אימאג'סט קיבלה הזמנה לאספקת שירותי לוויין ריגול בכ-54.5 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אימג’סאט (ImageSat International – ISI) מאור יהודה קיבלה הזמנה מלקוח מדינתי לאספקת שירותי אנליטיקה מבוססי לוויין ריגול לשלוש שנים, בהיקף של 54.5 מיליון דולר. השירותים יסופקו באמצעות פלטפורמה מבוססת ענן (אמזון) לעיבוד וניתוח תוצרי מודיעין מהחלל ויתבססו על צילומים המגיעים מלוויינים של החברה, בהם Eros C ו-Runner. החברה לא מציינת מי הוא הלקוח, אולם מדובר בלקוח מהותי אשר היה אחראי ל-18% ממכירותיה בשנת 2023, ומקבל שירותים מהחברה ברציפות החל מתחילת פעילותה בשנת 2000.

בהסכמים מול לקוח מהסוג הזה, החברה מספקת שירותי SOP- Satellite Operating Partner (או Direct Access), שבהם הלקוח מקבל גישה בלעדית וישירה ללוויין מעל תא שטח מוגדר, ומבצע את כל שלבי המשימה באופן עצמאי ודיסקרטי – החל משלב תכנון משימת הצילום, דרך טעינת תוכנית המשימה ללוויין מתחנת שליטה באתר הלקוח או ממקטע תקשורת מרוחק, ועד לקליטה, עיבוד וניתוח התוצרים בתחנת קרקע ייעודית שהחברה מוכרת ללקוח. תחנת הקרקע הינה בבעלות הלקוח וכוללת תוכנה וחומרה  "מוכנים להפעלה" (turnkey). שירות מהסוג הזה מסופק בעיקר ללקוחות בתחום הצבאי במסגרת התקשרות רב שנתית.

המכירות של אימאג'סאט נמצאות בעלייה בעקבות המתיחות הגיאופוליטית באסיה, מלחמת אוקראינה ומלחמת חרבות ברזל. ברבעון הראשון 2024 הסתכמו מכירותיה בכ-13.2 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של כ-5.3 מיליון דולר ברבעון הראשון 2023. יחד עם זאת, החברה סיימה את הרבעון הראשון השנה בהפסד נקי של כ-4 מיליון דולר. צבר ההזמנות בסוף מרץ 2024 הסתכם בכ-147.7 מיליון דולר. החברה העריכה שמכירותיה ב-2024 יסתכמו בכ-65-75 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של כ-43.9 מיליון דולר בשנת 2023.

Zero Networks חשפה יכולות סגמנטציה במערכות OT

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: צוות Zero Networks. קרדיט צלמת: רוני הרמן]

חברת הסייבר זירו נטוורקס (Zero Networks), שפיתחה פתרון מבוסס למידת-מכונה המבצע סגמנטציה אוטומטית של הרשת הארגונית, חושפת כעת יכולות חדשות שתוכננו במיוחד כדי לחסום תנועה רוחבית – באמצעות סגמנטציה – ברשת במהלך מתקפות נגד מערכות OT (Operational Technology – מכשירים וטכנולוגיות המשמשים לניהול, ניטור ובקרה של תהליכים תפעוליים בתעשייה ובתשתיות קריטיות). לדברי החברה, יכולות קריטיות אלה מצמצמות באופן משמעותי את הסיכון הכרוך במתקפות כופרה בתעשיות עתירות במכשירי OT כמו: ייצור, בריאות, נפט, גז, תחבורה ושירותי תשתית.

היכולות החדשות שולבו ב-Zero Networks Segment, מרכיב מרכזי בפלטפורמת ה-Zero Trust של החברה. זו פלטפורמת SaaS אוטומטית לחלוטין שלומדת את כל תעבורת הרשת ומגבילה את הגישה של כל מחשב וכל משתמש בארגון למינימום ההכרחי – ומחייבת אימות רב-שלבי בפעולות רגישות. לדברי החברה, שירות ה-SaaS מוטמע תוך דקות ומתחיל לרוץ תוך כ-30 יום בלבד – לעומת מספר שנים שנדרשות להטמעה של פתרונות סגמנטציה אחרים שלעתים קרובות לא מספקים הגנה מקיפה.

דו"חות שונים מעידים על כך שמפעלי ייצור היו בראש רשימת המטרות של מתקפות כופרה בשנת 2023. בנוסף לכך, מסמך של הסוכנות הממשלתית של ארה"ב להגנה מפני מתקפות סייבר ותשתיות (CISA) מצביע על כך שקבוצות תקיפה מגבירות את פעילותן נגד מערכות OT של תשתיות קריטיות. בשני מגזרים אלה הסיכון לשיבוש ההמשכיות התפעולית והסכנה הפוטנציאלית לציבור מגדילים את הסיכוי שהארגונים הללו ישלמו את דמי הסחיטה שההאקרים דורשים.

בני לקונישוק, מייסד משותף ומנכ"ל זירו נטוורקס, הסביר כי "היסטורית, סגמנטציה של מכשירי OT היתה קשה מאוד לביצוע ויקרה. לאור הקלות שבה ניתן לפרוץ למכשירי OT, נוצרה בעיית אבטחה חמורה במגזרים עתירי מכשירים מסוג זה כמו סביבות ייצור ותשתיות קריטיות. אנו מצמצמים את משטח התקיפה נגד מכשירים אלה ומנטרלים את היכולת של האקרים לגרום נזק, אפילו אם הצליחו לפרוץ לרשת או השיגו הרשאות של מנהל רשת".

חברת המחקר העצמאית ESG (Enterprise Strategy Group) ביצעה תיקוף של הפלטפורמה שפיתחה זירו נטוורקס ופירטה כיצד Zero Networks Segment יוצרת מיקרו אזורים מאובטחים בנכסים ארגוניים המחוברים לרשת, כולל מכשירי OT, וחוסמת מתקפות כופרה ותנועה רוחבית ברשת. בנוסף לכך, ESG גילתה שזירו נטוורקס חוסכת לארגונים בממוצע 87% מהעלויות שאחרת היו מוקצות לפתרונות מיקרו סגמנטציה באמצעות פיירוולים ו-75% מהעלויות לעומת פתרונות סגמנטציה מסורתיים.

Zero Networks נוסדה בשנת 2019, ומנוהלת על ידי בני לקונישוק (מנכ"ל) ואמיר פרנקל (סמנכ"ל הטכנולוגיות). החברה גייסה מהקמתה 45 מיליון דולר במצטבר, מתוכם 20 מיליון דולר בסבב B שנסגר בסוף 2023. החברה, שמעסיקה 65 עובדים, 35 מהם בתל-אביב, והיתר במשרדים בארה"ב ובאירופה, מגייסת בימים אלה עובדים נוספים על מנת לתמוך בצמיחתה המואצת. הפתרון של Zero Networks הושק במרץ 2022 ולאור יכולותיו החלוציות הוא זכה בהצלחה יוצאת דופן בשוק העולמי מכירות החברה הגיעו בתוך 9 חודשים מההשקה למיליוני דולרים וצמחו בשנה השנייה פי 5 והיא צברה רשימה מגוונת של לקוחות בארה"ב, אירופה והמזרח התיכון.

GM משקיעה באדיוניקס הישראלית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אדיוניקס התל-אביבית (Addionics), אשר פיתחה טכנולוגיה חדשה של סוללות ליתיום-יון יעילות, השלימה גיוס הון נוסף של 39 מיליון דולר בסבב B, בהובלת זרוע ההשקעות של ג'נרל מוטורס (GM) וקרן ההון-סיכון Deep Insight. מאדיוניקס נמסר כי ההון ישמש כדי להרחיב את פריסתה הגלובלית ולהגדיל את יכולות הייצור שלה – ובפרט להאיץ את הקמת מפעל הייצור שלה בארצות הברית. החברה מצפה להתחיל בייצור מסחרי עוד השנה.

בחודש פברואר הכריזה אדיוניקס כי בכוונתה להקים בארצות הברית מפעל לייצור אלקטרודות תלת-מימדיות עבור סוללות ליתיום-יון. המפעל נבנה בהשקעה רב-שנתית של 400 מיליון דולר, והוא יוכל לספק אלקטרודות לסוללות בקיבולת שנתית כוללת של 90 ג'יגה-וואט שעה, ובכך ישפר מאוד את יכולות ייצור סוללות לרכב חשמלי בארצות הברית. המפעל יחל לפעול ב-2027, והרחבה נוספת שלו תושלם ב-2032.

האלקטרודה שמספקת את האיזון בין קיבולת לביצועים

חברת אדיוניקס הוקמה בשנת 2018 על-ידי המנכ"ל מושיאל ביטון, הטכנולוג הראשי ולדימיר יופיט והמדען הראשי פאריד טאריק, על בסיס מידע שהם גילו בעבודת דוקטורט שביצעו בקולג' המלכותי בלונדון, כאשר הם בחנו את הסיבות להתפוצצות סוללות בטלפונים, דוגמת הסוללות שהרסו את מכירות Galaxy Note 7 של סמסונג.

החברה פיתחה מבנה חדש של סוללות ליתיום-יון המבוסס על תהליך ייצור של אלקטרודות תלת-מימדיות שהתכנון והייצור שלהן ניתמך על-ידי תוכנת בינה מלאכותית. האתגר היה כיצד ניתן להתגבר על מלכודת הביצועים/קיבולת שעימה מתמודדים יצרני הסוללות. עיקרי הבעיה: כדי להשיג קיבולת גבוהה (אגירת הרבה חשמל בסוללה) יש צורך באלקטרודות עבות מאוד, אולם כדי לספק ביצועים גבוהים (טעינה ופריקה מהירים) יש צורך באלקטרודות (אנודה וקתודה) דקות מאוד.

החברה מסבירה שהיא פיתחה תהליך ייצור מיוחד המאפשר לייצר את האלקטרודות במרקם תלת-מימדי אשר מגדיל את שטח המגע של האלקטרודה עם מטענים חשמליים ואת קיבולת האנרגיה של הסוללה כולה, ומכפיל את הביצועים שלה. להערכתה, הטכנולוגייה מאפשרת לייצר סוללות דקות מאוד ובעלות קיבולת אנרגיה גבוהה – במחיר נמוך ממחיר הייצור של סוללות ליתיום-יון מהדור הנוכחי.

החברה משתפת פעולה עם יצרני רכב באירופה ובארה"ב במטרה לשלב את האלקטרודות התלת ממדיות בסוללות ליתיום-ניקל-מנגן-קובלט-אוקסיד (NMC), ליתיום ברזל פוספט (LFP), סיליקון, ליתיום פולימר וסוללות מצב מוצק (SSB).

 

קלאסיק מתממשקת למחשב הקוונטי הגדול של Quera

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת קלאסיק (Classiq) הישראלית הכריזה על שיתוף פעולה חשוב בעולם המחשוב הקוונטי, עם חברת Quera מבוסטון, המפעילה לדבריה את המחשב הקוונטי הציבורי הגדול בעולם. במסגרת שיתוף הפעולה, יוכלו חוקרים ומפתחים להשתמש בפלטפורמה של קלאסיק כדי לכתוב אלגוריתמים קוונטיים עבור המחשב של קיוארה.

הקיוביטים במחשב הקוונטי של קיוארה מתבסס על מערך של "אטומים ניטרליים" של היסוד רובידיום. האטומים הללו מוחזקים בוואקום מקורר על ידי קרני לייזר עוצמתיות. המחשב הנוכחי של החברה, Aquila, כולל 250 קיוביטים והוא זמין לשימוש דרך הענן של אמזון. לדברי החברה, היא פיתחה שיטת בקרה ברמת השער (gate), המביאה לצמצום בשגיאות המצטברות, אתגר שכיום מפחית את התועלת של מחשבים קוונטיים.

לדברי קלאסיק, האינטגרציה הזו תאפשר למשתמשיה לנצל את היתרונות המאפיינות את המחשב של קיוארה, כדוגמת הפעלה סימולטנית של מספר קיוביטים ו-qubit shuttling.

קלאסיק הוקמה במאי 2020 על-ידי המנכ”ל ניר מינרבי, סמנכ”ל המו”פ אמיר נוה והטכנולוג הראשי יהודה נוה. החברה מפתחת פתרונות שיאפשרו לכתוב יישומים עבור מחשבים קוונטיים, ויש לה כבר מספר לקוחות בתחומי הבנקאות, הנדסת חומרים ותרופות. בשנים האחרונות חלה פריצת דרך בתחום המחשוב הקוונטי, ורבות מענקיות הטכנולוגיה בונות מחשבים קוונטיים חזקים יותר ויותר שמסוגלים לבצע משימות משמעותיות. ואולם, כדי להוציא לפועל את המהפכה צריך כלי תוכנה שיאפשרו לכתוב יישומים למחשוב קוונטי, וזה מה שעושה קלאסיק.

[מקור תמונה: קלאסיק]

ווטרפול מנסה לפתור את אתגר האבטחה של הפעלה-מרחוק של רשתות תעשייתיות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: צוות החברה במשרדיה בישראל. מקור: עמוד הלינקדאין של החברה]

חברת הסייבר ווטרפול סקיוריטי (Waterfall Security) השיקה מוצר אבטחה חדש, שנועד לתת מענה לאחד מאתגרי האבטחה הגדולים ביותר בעולם התעשייתי: כיצד לאפשר גישה בטוחה מרחוק לרשת תפעולית כלשהי (OT). גישה כזו מרחוק נדרשת, למשל, במקרים שבהם יש צורך לתפעל או לתקן מערכת תפעולית כלשהי המצויה באתר מרוחק.

מוצר הדגל של ווטרפול, Unidirectional Gateway, מתבסס על רכיב חומרה שמייצר חיץ "פיזי" חד-כיווני בין הרשת התפעולית (OT) לרשת המידע החיצונית (IT). פתרון זה מספק, להערכת החברה, אבטחה הרמטית מפני חדירה לרשת, תוך כדי שהוא מאפשר למשתמש לקבל דיווח של נתונים מהמערכת התפעולית, כמו למשל במערכות אנליטיקה, טלמטריה וחיזוי עסקי (BI).

התעשייה רוצה "גישה מרחוק"

ווטרפול עובדת מול חברות תעשייתיות ממגזרים שונים כמו תשתיות קריטיות, גז ונפט, אנרגיה מתחדשת וכדומה. לדברי מייסד ומנכ"ל החברה, ליאור פרנקל, בשיחה עם Techtime, ככל שרמת האוטומציה בתעשיות שונות הולכת ומשתכללת כך גם יש צורך גובר בפתרונות של תפעול מרחוק של אתרים. "השוק משתכלל והמערכות התעשייתיות עברו מודרניזציה. כיום ניתן להפעיל מערכות מרחוק, ובתעשייה מחפשים פתרונות שיאפשרו לממש באופן בטוח את היכולת הזו. זה יכול לחסוך בצורה ניכרת בעלויות תפעוליות וכוח אדם. במקרים רבים, זה לא אפשרי לשלוח אנשים לכל אתר ואתר, כמו למשל תחנת תמסורת באמצע צינור גז במדבר".

הפלטפורמות הקיימות של גישה מרחוק מתבססות למעשה על שרת וירטואלי בענן (VPN) שמתווך בין שני המחשבים. ואולם, בפלטפורמות הללו, נוצר למעשה תקשורת ישירה עם הרשת התפעולית, תקשורת שפותחת אותה לסכנות של העולם החיצוני, וזאת תוך שימוש בשכבת הגנה מבוססת-תוכנה כמו "חומת אש".

פרנקל: "זו חלופה עם רמת סיכון בלתי סבירה, כי היא מחייבת אותך לפתוח את הרשת התפעולית לעולם החיצוני, ויש בכך סיכונים רבים. כמו כן, הפרוטוקולים של פלטפורמות הגישה מרחוק הם מאוד מורכבים, ועל כן מספקים כר פורה לניצול של האקרים. גם המחשב שממנו אתה מנהל את התקשורת עם השרת המרוחק חשוף לסכנות כמו השתלטות או גניבת זהות. עם זאת, בהיעדר חלופות, אנשים בעולם התעשייתי נאלצים לעיתים לקחת את הסיכון הזה".

תקשורת ישירה מדומה

הפתרון החדש של ווטרפול, שזכה לשם HERA (Hardware Enforced Remote Access), מנסה לשמר את היכולת לתפעל מרחוק, באופן אינטראקטיבי, את מערכת הבקרה התעשייתית – וזאת מבלי שתתקיים בפועל תקשורת ישירה בין מחשב המשתמש לרשת התעשייתית.

כיצד הדבר אפשרי? נתחיל בצד המשתמש: במחשב שלו מותקן מסוף (client) של ווטרפול, שבו הוא מקליד את הפעולות שהוא רוצה לבצע במחשב התעשייתי המרוחק. תפקידו של המסוף הוא להעביר הלאה, באופן נקי ומוצפן, אך ורק את הקשות המקלדת ותנועות העכבר של המשתמש. ההצפנה של פעולות אלה מתבצעת באמצעות רכיב ה-TPM המותקן במחשב המשתמש. זהו רכיב חומרה המצוי במרבית מחשבי הפרימיום בשוק, הוא מותקן על גבי לוח-האם ותפקידו הוא לשמור את מפתחות ההצפנה הייחודיים של המחשב. המסוף של ווטרפול עושה שימוש במפתחות ההצפנה הללו כדי להצפין את התקשורת.

בשונה מפלטפורמות הגישה-מרחוק, פעולותיו של המשתמש עוברות הלאה אל המחשב המרוחק על גבי פרוטוקול מינימלי ופשוט, שלמעשה אוצר אך ורק את הקשות המקלדת ותנועות העכבר. כך למעשה שום פיסת קוד זדונית לא יכולה לעבור ממחשב המשתמש למחשב המרוחק – מאחר שלתוקף אין שום "קוד עודף" שהוא יכול לנצל ולהעביר לרשת ה-OT.

גם במחשב של הרשת התעשייתית המרוחקת יש אמצעי אבטחה, בדמות רכיב חומרה, HERA Gateway, שמפלטר את אריזות המידע  הנכנסות ויודע, על סמך מפתחות ההצפנה של ה-TPM, שמדובר במשתמש מורשה ושרק הפקודות הבסיסיות ביותר נכנסות פנימה. לאחר שעברו את תהליך הבדיקה, הפקודות המבוקשות מבוצעות במחשב התעשייתי.

בנוסף לעובדה שהתקשורת מוגבלת ללחיצות עכבר ומקלדת, מוצפנת ומאושרת, ישנה הפרדה מבוססת חומרה בין התקשורת הנכנסת לתקשורת היוצאת (התקשורת היוצאת היא למעשה "צילומי מסך") מרשת ה-OT – כל כיוון תקשורת מתקיים על גבי שער הפרדה חד-כיווני נפרד, שמאפשר למידע לזרום רק בכיוון אחד.

פרנקל: באופן הזה, למרות שלא באמת נוצר ממשק ישיר בין שני המחשבים, למשתמש יש חוויה אינטראקטיבית של גישה-מרחוק. הוא מבצע פעולות ומקבל גם חיוויים מהרשת התעשייתית בזמן אמת. בתצורה הזו, כל ניסיון פריצה מחייב משאבים ורמת תחכום שלמעשה הופכים את המשימה לכמעט בלתי אפשרית".

ווטרפול, שהוקמה ב-2008, מעסיקה כ-150 עובדים, מרביתם בישראל וכ-20 עובדים בסניף החברה בוושינגטון. לחברה יש אלפי לקוחות בארץ ובעולם, כשהסקטורים המרכזיים הם אנרגיה וחשמל, גז ונפט, מים וכימיקלים.

 

מאסיבית הכריזה על תוכנית התייעלות, המנכ"ל עזב

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מדפסת התלת מימד מאסיבית 1000. מקור תמונה: מאסיבית

חברת מאסיבית (Massivit), המפתחת מדפסות תלת-מימד להדפסת חלקים תעשייתיים גדולים, הכריזה היום על תוכנית התייעלות במטרה לצמצם את העלויות השוטפות. במסגרת התוכנית, החברה תבצע קיצוץ של כ-16% במצבת כוח האדם ובנוסף תבצע קיצוץ בשכרם של יתר העובדים והמנהלים בשיעור של 10%-20%. להערכת החברה, תוכנית ההתייעלות תביא לחיסכון של כ-350 אלף דולר בחודש, ותאפשר לה להמשיך בפעילותה.

על פי ההערכות, החברה מעסיקה כ-100 עובדים. במקביל, מאסיבית דיווחה גם על סיום תפקידם של המנכ"ל ארז צימרמן וסמנכ"ל הכספים יובל כהן. צימרמן הצטרף לחברה לפני 8 שנים לתפקיד סמנכ"ל מכירות, ולפני 5 שנים מונה לתפקיד המנכ"ל. במכתב פרידה שהוא פירסם, הוא כתב שבמהלך תקופתו בחברה פותחה טכנולוגיה מהפכנית ונמכרו יותר מ-230 מכונות ברחבי העולם. "לקוחות מובילים כמו דיסני, טויוטה, נאביסטאר שבבעלות פולקסווגן ורבים אחרים, בחרו לרכוש מדפסות מאסיבית. בחודש מרץ 2024 חתמנו על הסכם אסטרטגי עם חברת סיקה ( Sika) השווייצרית, שלהערכתי יגדיל את הפוטנציאל של החברה בעתיד".

הלקוחות נרתעים מחברות ישראליות

לפי פרסום תוצאות מקדמיות, הכנסותיה של מאסיבית ברבעון השני הסתכמו ב-1.8 מיליון דולר, ירידה של 55% בהשוואה ל-4 מיליון דולר ברבעון השני ב-2023 – אך שיפור לעומת הכנסות של 812 אלף דולר ברבעון הראשון של 2024. בדו"ח לרבעון הראשון ייחסה החברה את ההתדרדרות העסקית הדרמטית לרתיעה של לקוחות מעשיית עסקים עם חברה ישראלית:  "למצב הגיאופוליטי בישראל ולמעמדה הבינלאומי של ישראל יש השפעה על הירידה בהיקף המכירות", מסרה בדיווח לבורסה. 

בחודש מאי 2024 השיקה מאסיבית את המדפסת החדשה Massivit 3000, גם כן להדפסת חלקים גדולים. לדברי החברה, המדפסת תשווק במחיר תחרותי כדי להאיץ את החדירה של הטכנולוגיה לשוק. המדפסת החדשה הוצגה בתערוכת Drupa בחודש יוני, ובעקבותיה נחתמו 15 חוזים לרכישת המדפסת בהיקף כולל של כ-3 מיליון דולר.

חברת מאסיבית הוקמה בשנת 2013 על-ידי גרשון מילר, הנחשב ליזם וטכנולוג מוערך מאוד בתחום התלת-מימד וייסד בעברו את חברת Idanit שפיתחה מכונות דפוס דיגיטליות בפורמט גדול, ולאחר מכן היה שותף גם להקמת חברת אובג’ט (Objet), שנמכרה לסטרטסיס. מאסיבית פיתחה שורה של מדפסות המשמשות להדפסה של חלקים בנפח גדול ותבניות יציקה לשוקי הרכב, ספנות, רכבות, ריהוט, והפרסום. מדפסות החברה מאפשרות הדפסה מהירה גם של אבות טיפוס וגם של סדרות ייצור קצרות.

טאואר מתחילה להתאושש ממשבר אינטל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מפעל טאואר סמיקונדקטור במגדל העמק. צילום: טאואר סמיקונדקטור

חברת טאואר סמיקונדקטור (Tower Semiconductor) ממגדל העמק מציגה צמיחה מתונה אך עקבית. ברבעון השני של 2024 הסתכמו מכירותיה בכ-351 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של כ-327 מיליון דולר ברבעון הראשון של השנה. החברה צופה שמכירותיה ברבעון השלישי יסתכמו בכ-370 מיליון דולר (בסטייה של עד 5% למעלה או למטה). תהליך השיפור בתוצאות מתבטא בעלייה עקבית של מחיר המנייה בנסד"ק.

עם ביטול עיסקת המיזוג עם אינטל באוגוסט 2023, שהציעה לרכוש את טאואר תמורת 5.4 מיליארד דולר במזומן (לפי מחיר מנייה של 53 דולר), התמוטטה המנייה למחיר של כ-21 דולר. אלא שמאז היא מתאוששת בהדרגה: למרות שהמכירות במחצית 2024 עדיין נמוכות מהמחצית הראשונה אשתקד: 678.4 מיליון דולר ב-2024 לעומת 712.8 מיליון דולר ב-2023, טאואר התחילה את השנה עם מחיר של כ-30.7 דולר למנייה, וכעת היא נסחרת לפי מחיר של כ-41.3 דולר, המעניק לה שווי שוק של כמעט 4.6 מיליארד דולר.

החברה לא סיפקה מצגת עם חלוקה לתחומי שוק, אולם מדברי מנכ"ל טאואר, ראסל אלוונגר, ניתן להבין שהשוק האופטי הוא מנוע צמיחה מרכזי. אלוונגר: "בנוסף להתאוששות בשוקי המובייל ובפלטפורמות ה-Power שלנו, אנחנו חווים ביקושים חזקים מלקוחות קיימים ולקוחות חדשים בתחום האופטי. המעמד החזק שלנו בתחום המשדרים האופטיים, לצד שותפות רבת שנים עם לקוחות מובילים בפיתוח פלטפורמות Silicon Photonics, הובילו אותנו למעמד של שחקן מפתח בשוק גואה זה של העברת נתונים ביישומי בינה מלאכותית (AI). אנחנו ממשיכים להיות ממוקדים בחדשנות ולבסס את מעמדנו כמובילים בשוק".

בסוף 2023 הודיעה טאואר שהיא סוגרת את מפעל פאב-1 במגדל העמק, וממזגת חלק מקווי הייצור שלו עם פאב-2 הצמוד אליו. מפעל פאב-1 מייצר שבבים בפרוסות סיליקון בקוטר של 6 אינטש (150 מ"מ) ומפעל פאב-2 מייצר שבבים בפרוסות של 8 אינטש (200 מ"מ). במסגרת המהלך, יבוטלו חלק מקווי הייצור הנחשבים לבעלי שיעור ריווחיות נמוך.

רשת Bojangles תתקין את העוזרת הקולית של היי אוטו במאות מסעדות Drive Thru

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת הסטארט-אפ הישראלית היי אוטו (Hi Auto), שפיתחה ומספקת עוזרת קולית מבוססת AI לביצוע הזמנות במסעדות Drive Thru, חתמה על הסכם רב שנתי עם רשת המסעדות האמריקאית המצליחה Bojangles, שהחליטה לפרוס את העוזרת הקולית של היי אוטו, הלוקחת הזמנות באופן אוטומטי, באמצעות פקודות קוליות, מלקוחות המגיעים לדלפק ההזמנות עם רכבם.

ההסכם נחתם לאחר פיילוט שבוצע בעשרות מסעדות. כיום הרוב הגדול של ההזמנות ברשת האמריקאית מתבצעות דרך רכבים המגיעים ל-Drive-Thru.

רשת Bojangles נוסדה בשנת 1977 ומתמחה במטבח דרומי. הרשת מפעילה 800 מסעדות Drive Thru ברחבי ארה"ב ודיווחה על גידול בהכנסה הממוצעת לסניף ל-2.2 מיליון דולר לשנה. הרשת מתרחבת במהירות בניו-יורק, קליפורניה, וטקסס ומתעתדת לגדול ליותר מ-1,000 מסעדות.

המערכת של היי אוטו משלבתConversational AI עם קלט אנושי, ולדברי החברה מגיעה לרמת דיוק של מעל 95%. היא מבינה תפריטים מורכבים, מסוגלת להבין חצאי משפטים של המזמין, מבטאים שונים, בקשות רבות ומפורטות ולעקוב אחר שינויים בהזמנה שביצע הלקוח במהלך השיחה.

בהיי אוטו מספרים כי עובדי Bojangles בארה"ב מכנים את המערכת שפיתחה היי אוטוBo-Linda  ומתייחסים אליה כאל עובדת מצטיינת בצוות. הנהג המגיע בנסיעה לעמדת ההזמנה במסעדת מזון מהיר 'משוחח' בשפה טבעית עם Bo-Linda שמקבלת את ההזמנה שלו, מבינה את מרכיביה, מציעה לו בקול אנושי תוספות ושדרוגים ומעבירה את פרטי ההזמנה למטבח.

"העוזרת הקולית שינתה מקצה לקצה את התפיסה הטכנולוגית של עובדי הרשת והם רואים בה כחברה רבת ערך בצוות ולא כאיום על המשרות שלהם", מספרים בהיי אוטו.

Bo-Linda 'משוחחת' ישירות גם עם חברי הצוות אשר יכולים לעדכן אותה בפריטים חסרים וזמני המתנה ואחרי כן היא 'משוחחת' עם המזמינים, מעדכנת אותם ומבטיחה סיום חלק ונעים של הרכישה.

העוזרת הקולית שפיתחה Hi Auto הותקנה כבר ביותר מ-75 מסעדות של רשת Bojangles וצפויה להיות מופעלת במעל 200 מסעדות  Bojangles עד סוף השנה.

רועי בהרב, מייסד משותף ומנכ"ל Hi Aut מדגיש כי הטכנולוגיה עובדת כתף אל כתף לצד יכולות של בני אנוש. "פתרון ה-AI שלנו נועד להעצים את העובדים ולא להחליף את היכולות והמומחיות שלהם. האוטומציה של משימות שגרתיות שחוזרות על עצמן מפנה לעובדים זמן יקר שמוקדש לבניית קשרים משמעותיים עם הלקוחות ולהאצה של הכנת המנות. בנוסף, היא מאפשרת ל-Bojangles לשלוט, למדוד, ולשפר באופן מתמיד את חווית ההזמנה במסעדה".

Hi Auto נוסדה בשנת 2019 על ידי רועי בהרב (יוצא 81 וגוגל) אייל שפירא (בוגר תלפיות, 81 ויזם של מספר סטארט-אפים), וזהר זיסאפל ז"ל. החברה מעסיקה כיום 40 עובדים בישראל, אירופה וארה"ב ו-60 עובדים נוספים במשרות תמיכה, בעיקר באסיה.

[מקור תמונה עליונה: Hi Auto]

DigiKey מתחילה להפיץ את פתרונות הזיכרון של Kingston

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת הפצת הרכיבים שמרכזה בארה"ב, DigiKey‏, חתמה על הסכם להפצה בכל העולם של כל מוצרי האיחסון ופתרונות הזכרון מתוצרת Kingston Technology‏ מקליפורניה, ארה"ב. חברת קינגסטון נחשבת לאחת מהיצרניות העצמאיות הגדולות בעולם של מוצרי זיכרון, בהם: רכיבי eMMC‏, eMCP‏, ePOP‏, UFS‏ ו-DRAM‏ עבור לקוחות OEM תעשייתיים ומשובצים בכל הגדלים. החברה מספקת גם קו SSD תעשייתי של כונני מצב מוצק (SSD‏) SATA ו-NVMe‏ שפותחו עבור מתכנני ובוני מערכות.

"Kingston‏ היא תוספת פנטסטית לרשימת המוצרים של DigiKey", אמר ג'ייסון גאמס, מנהל ניהול מוצרים ב-DigiKey. "אנו שמחים לספק לפתרונות האיכותיים של Kingston את הלוגיסטיקה החלקה ושירות הלקוחות של DigiKey." מנהל מכירות ארה"ב של Kingston‏, בריאן מילטנר, אמר שפתרונות הזיכרון והאחסון של Kingston‏ נשלחים ישירות ממרכז ההפצההעולמית של DigiKey לבסיס הלקוחות שלה בעולם.

בעקבות חתימת ההסכם, DigiKey מציעה כעת את המוצרים של Kingston במשלוח מיידי, כולל מוצרים משובצים, כונני USB, כונני SSD ארגוניים ותעשייתיים ומודולי זיכרון של Kingston לשימוש ב-IoT, רשתות ותקשורת, מערכות משובצות, מערכות מידע ובידור, ביו–רפואה, תעשייה ועוד. חברת DigiKey גם תציע את המוצרים החדשים של Kingston כשהם יושקו.

חברת DigiKey ממינסוטה, ארה"ב, מספקת כ-15.3 מיליון רכיבים מתוצאת כ-2,900 יצרנים איכותיים, ומספקת תמיכה טכנית למהנדסים, מתכננים, בונים ואנשי מקצוע בתחום הרכש.

לפרטים נוספים אודות Kingston‏ והזמנת מוצרים מתוצרתה: DigiKey‏.

מג'נטה מדיקל גייסה 105 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: משאבת הלב של מג'נטה. מקור: Magenta Medical]

חברת מג'נטה מדיקל (Magenta Medical), המפתחת משאבת לב זעירה, הודיעה היום על סגירת סיבוב מימון משמעותי של 105 מיליון דולר בהובלת קרן ההשקעות של ענקית התרופות נובו נורדיסק, Novo Holdings. להשקעה הצטרפו גם המשקיעים החדשים Viking Global Investors ו-RA Capital Management, בנוסף למשקיעים הקיימים אורבימד, New Enterprise Associates (NEA), JVC Investment Partners, ו-ALIVE – קרן ההלת'טק הישראלית. למג'נטה משרדים, מעבדות ומערך ייצור בקדימה, שם היא מעסיקה 84 עובדים, אך היא עתידה להתרחב לארה"ב עוד השנה. 

מטרת סבב הגיוס היא לתמוך בהתרחבות החברה לארה"ב ולממן את הניסויים הקליניים הנוספים הדרושים לקראת אישורים עתידיים של מנהל המזון והבריאות האמריקאי (FDA) במספר התוויות קליניות הנוגעות לירידה חריפה בתפקוד הלב (למשל, חולים עם הלם לבבי על רקע התקף לב וחולים שעוברים צנתור לב בסיכון גבוה).

מכשור רפואי לתמיכה מכנית בלב מהווה את אחד השווקים הצומחים ביותר בעולמות הקרדיולוגיה ההתערבותית. בקטגוריה זו נמצאות משאבות שנועדו להוריד את העומס מהלב ולהעלות את תפוקת הלב בחולים עם ירידה חריפה בתפקוד חדר שמאל. מטרת הטיפול היא לספק תמיכה זמנית בלב, בין שעות לימים, עד להשגת התאוששות מספקת של הלב וגמילה מהמשאבה.

מבחינה קלינית, החדשנות בתחום נגזרת מהצורך לספק תמיכה מלאה בלב (עד כדי תפוקת הלב המלאה בחולים קשים), במכשיר אחד, שניתן להחדירו לגוף בפרוצדורה מלעורית, ללא כירורגיה, ועם פרופיל סיכון יחסית נמוך. המשאבה של מג'נטה תוכננה ספציפית לענות על הצרכים האלה, תוך מתן מענה הולם למגבלות המכשירים המאושרים כיום לשימוש קליני. המשאבה, בשם Elevate, הוכרה על-ידי ה-FDA כטכנולוגיה פורצת דרך כבר ב-2021.

הטכנולוגיה של מג'נטה מאפשרת למזער משאבת דם עוצמתית ביותר ולקפלה לתוך מערכת הובלה דקה, כך שתוכל להיכנס לגוף דרך נקב קטן במפשעה לעורק הירך, ומשם, דרך אבי העורקים, לתוך הלב. פעולת ההחדרה של המשאבה נשענת על טכניקות וציוד צנתור סטנדרטיים, ולכן יכולה להתבצע בקלות ובבטיחות על-ידי קרדיולוגים התערבותיים וללא צורך במניפולציה כירורגית.

טרם הפעלתה, המשאבה נפרשת לגודלה המלא בתוך הלב והזרימה דרכה מווסתת בהתאם לנסיבות הקליניות הפרטניות של כל חולה וחולה. במהירותה המקסימלית, המשאבה מסוגלת להזרים, בממוצע, מעל 5 ליטר לדקה של דם, כלומר להחליף את מלוא תפוקת הלב של אדם בוגר. להערכת החברה, מדובר במשאבה החזקה ביותר מסוגה, אפילו בהשוואה למשאבות גדולות יותר המחייבות החדרה כירורגית חודרנית.

חברת מג'נטה השלימה בהצלחה ניסוי קליני ראשוני במרכזים מובילים בארה"ב במהלך 2023 והציגה מאז את התוצאות במספר כנסים בינלאומיים. על סמך תוצאות אלה, החברה נמצאת בהכנות מתקדמות לניסוי גדול יותר שיעמוד בבסיס ההגשה העתידית ל-FDA לאישור מסחרי בארה"ב.

ד"ר דודי ישראלי, מנכ"ל מג'נטה מדיקל, אמר: "יחד עם השותפים הקיימים שלנו, מג'נטה ערוכה מבחינת ניסיון ומשאבים לשלבים הבאים בצמיחתה במטרה לשפר את איכות הטיפול בחולים עם פגיעה חריפה בתפקוד הלב".

 

אנבידיה רוצה למכור לסין, ארה"ב מהדקת את החרם

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אנבידיה (Nvidia) מחפשת דרכים יצירתיות להגדיל את מכירותיה בתחום מרכזי הנתונים בסין, וזאת חרף המגבלות המחמירות של הממשל האמריקאי, האוסרות מכירה של טכנולוגיות מתקדמות בתחום הבינה המלאכותית למעצמה היריבה.

לפי דיווח בסוכנות הידיעות רויטרס, אנבידיה מפתחת בימים אלה, בשיתוף המפיצה שלה בסין Inspur, גרסה מותאמת למעבד ה-AI החדש שלה, Blackwell, והיא תושק בסין ברבעון השני של 2025. בדומה לגרסאות מותאמות קודמות של אנבידיה לשוק הסיני, המעבד צפוי להציע יכולות עיבוד נמוכות יותר, שלכאורה לא יאפשרו לסין לרתום אותו לצורך פיתוח יישומים צבאיים שיסכנו את הביטחון הלאומי של ארצות הברית.

הממשל האמריקאי החל עוד ב-2022 להטיל מגבלות על מכירה לסין של שבבים מתקדמים וטכנולוגיות מתקדמות לייצור שבבים. עבור אנבידיה, ברמה העסקית, זוהי מכה משמעותית, וזאת לאור העובדה כי ב-2022 סין היתה אחראית לכרבע ממכירותיה בתחום מרכזי הנתונים. בתגובה, אנבידיה מנסה לשמר את נתח השוק שלה בסין באמצעות פיתוח גרסאות "סיניות" למעבדיה החדישים.

עם זאת, המאמצים הללו של אנבידיה מגיעים בעיתוי לא מיטבי, כאשר נושא מלחמת הסחר מול סין מהווה נושא מרכזי במערכת הבחירות בארצות הברית, כאשר גם הדמוקרטים וגם הרפובליקנים מציגים קו נוקשה. בבלוג הטכנולוגי המוכר Tom's Hardaware, מדווחים כי בית ההשקעות Jefferies העריך במכתב ללקוחות כי ארצות הברית תחמיר בקרוב את מגבלות המכר, כך שאנבידיה לא תוכל למכור יותר לשוק הסיני את המעבד הגרפי HGX H20.

ה-HGX H20 בעצמו הוא גרסה ייעודית שפיתחה אנבידיה עבור השוק הסיני, שהחברה השיקה בחודש נובמבר 2023, כחודש לאחר שהממשל האמריקאי החמיר את מגבלות הייצוא. ה-HGX H20 מתבסס על מעבד ה-AI הנוכחי של אנבידיה, H100, אך הוא מציע יכולות עיבוד מופחתות של 296 טרה פעולות לשנייה (TPLOPS).

לפי הדיווח, הממשל אמור להתכנס בחודש אוקטובר כדי לדון במגבלות הייצוא, וייתכן כי מה שיוביל לאיסור על מכירת ה-HGX H20 הוא מרכיבי הזיכרון העוצמתיים שכולל המעבד: 96 ג'יגה-בייט של זיכרון רחב-פס מתקדם (HBM3). אלמנט זה הופך את המעבד לעוצמתי יותר הלכה למעשה בהשוואה למעבד ה-AI שפיתחה וואווי הסינית, שלכאורה מציע מהירות עיבוד גבוהה יותר במונחי TOPS. לפי ההערכה של בית ההשקעות ג'פריז, איסור כזה עשוי להוביל לאובדן מכירות בהיקף של 12 מיליארד דולר עבור אנבידיה.

[מקור תמונה עליונה: אנבידיה]

בריינסוויי הגישה הצעת מדף ל-100 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת בריינסוויי (Brainsway) מהר חוצבים, שפיתחה קסדה חשמלית לטיפול בלתי פולשני בהפרעות נוירולוגיות,  הגישה הצעת מדף להנפקה של מניות בהיקף כולל של 100 מיליון דולר. החברה טרם פירטה מתי ובאיזה מחיר בכוונתה למכור את המניות החדשות. בריינסוויי נסחרת בנסד"ק לפי שווי של 110 מיליון דולר.

בתשקיף שנלווה להצעת המדף ציינה החברה כי המיקוד שלה הוא בשוק האמריקאי, שהיה אחראי לכ-75% מהכנסותיה ב-2023. כעת פועלת החברה לפיתוח טיפולים עבור תסמונות נוירולוגיות וסוגי התמכרויות נוספות, וגם בכוונתה לבצע ניסויים קליניים שיאפשרו לה להרחיב את התוויות השימוש במערכת שלה. כיום, מתמקדת החברה בטיפול בדיכאון, תסמונת כפייתית-טורדנית (OCD) וגמילה מעישון.

ברבעון הראשון של 2024 רשמה החברה הכנסות של 9.1 מיליון דולר, גבוה ב-37% לעומת הרבעון הראשון של 2023. בריינסווי הצליחה לסיים את הרבעון הראשון ברווח נקי של 100 אלף דולר, לעומת הפסד נקי של 2.4 מיליון דולר ברבעון המקביל. בקופת המזומנים שלה היו 48.7 מיליון דולר.

בריינסוויי פיתחה קסדה בשם Deep TMS לגירוי חשמלי לטיפול בלתי פולשני בהפרעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות נפוצות דוגמת דיכאון, סכיזופרניה, אפילפסיה, מאניה-דיפרסיה ועוד. בקסדה מותקנים סלילים אלקטרומגנטיים המפעילים זרמים חשמליים המשפיעים על קליפת המוח (Cortex) ומסייעים לטפל בהפרעות. הטיפולים בתסמונות השונות באמצעות הקסדה נבדלים בעומק הגירוי החשמלי ועוצמתו, התדרים, המיקום, משך זמן הטיפול ותדירותו. בארצות הברית, ההתוויות שעבורן מאושר המכשיר שלה לשימוש הן טיפול בדיכאון חריף, דיכאון חרדתי, הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD) וגמילה מעישון וממשככי כאבים.

אבנט ASIC ישראל מתחילה לספק שירותי תכנון ל-TSMC 4NM

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: צוות אבנט ASIC ישראל. צילום: איל טואג

חברת אבנט אייסיק ישראל (Avnet ASIC Israel) מבני דרור שבשרון, השיקה שירותי תכנון רכיבים בהספק נמוך המיועדים לייצור בטכנולוגיות המתקדמות של חברת TSMC, ברוחב צומת של 4 ננומטר ופחות. חברת TSMC הטאיוואנית היא קבלנית ייצור השבבים הגדולה בעולם. אבנט אייסיק ישראל היא חטיבה של Avnet Silica, הנמצאת בבעלותה המלאה של Avnet העולמית.

ההכרזה החדשה מגיעה בעקבות מינוייה של אבנט אייסיק בפברואר 2024 למעמד של Value Chain Aggregator – VCA על-ידי TSMC והצטרפותה כחברה רשמית באקו-סיסטם של TSMC. המינוי הרחיב את קשת השירותים הקיימים לפיתוח רכיבי ASIC ומאפשר לחברה לפעול כערוץ גישה עבור לקוחות ה-ASIC של TSMC ולהציע שירותי Turn Key מלאים, החל מרעיונות תכנון, דרך תכנון לוגי ויישום על-גבי ועד לייצור המוני ב-TSMC.

"אחד מאתגרי התכנון המשמעותיים בתעשייה כיום היא ביצוע אופטימיזציית ביצועים ברמת הרכיב וברמת המערכת באמצעות בחירה בטכנולוגיה הנכונה שתעמוד בדרישות הלקוח", אמר מנהל הפעילות ההנדסית (Head of Engineering) והמנהל הכללי של אבנט אייסיק ישראל, פבל וילק. "תהליך הייצור של TSMC ב-4 ננומטר מאפשר לחסוך הספק ושטח בלי להתפשר על הביצועים. עם זאת, העבודה במתחים נמוכים מחייבת אופטימיזציה באמצעות פתרון הוליסטי של תכנון השבב".

מאבנט נמסר ששירותי התכנון החדשים מבוססים על גישה מערכתית שנועדה להתמודד עם הדרישות הסותרות של ביצועים גבוהים ועבודה במתח נמוך. בין השאר, החברה מאפיינת מחדש תאים סטנדרטיים כדי להתאימם לעבודה במתח נמוך יותר, מבצעת בדיקות RTL מוקדמות בכדי למטב את האיזון בין הספק, ביצועים ושטח (PPA), מממשת Clock Tree אופטימלי ועושה שימוש בסימולציות ברמת הטרנזיסטור בכדי למצות את האופטימיזציה של ההספק. התהליכים האלה נבדקו ואוששו בבדיקות מקיפות שבוצעו גם לאחר ייצור הסיליקון.

אבנט אייסיק היא מרכז תכנון וייצור רכיבי אייסיק ו-COT שמספק ללקוחות את כל הפתרונות הדרושים לפיתוח מערכת-על-שבב משלב הרעיון ועד שלבי ייצור הרכיב. לחברה נסיון של כ-35 שנה. עד היום היא ביצעה בהצלחה יותר מ-350 פרוייקטים.

התאוששות בגיוסי ההון בהייטק, תודות לסייבר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל SNC אבי חסון. צילום: מירי דווידוביץ'

דו"ח גיוסי ההון של ארגון סטארט-אפ ניישן סנטרל (SNC) מצביע על התאוששות משמעותית בפעילות גיוסי ההון בקרב חברות סטארט-אפ ישראליות בחודשים האחרונים, חרף המלחמה והסיכונים הגיאו-פוליטיים, אך גם חושף תלות גדולה של ההייטק הישראלי במגזר הסייבר, שהיה אחראי ליותר ממחצית מהיקף ההון שגויס.

לפי הדו"ח,במחצית הראשונה של 2024 גייסו החברות הישראליות כ-5.1 מיליארד דולר ב-322 סבבים – עלייה של 31% בהשוואה למחצית השנייה של 2023. ב-SNC אף מעריכים כי הסכום המלא גדול יותר, וייתכן כי מגיע לכדי 6.7 מיליארד דולר, וזאת אם מביאים בחשבון גיוסי הון שלא דווחו בפומבי. הזינוק בפעילות הורגש בעיקר ברבעון השני, שבו גוייס סכום כולל של 3.1 מיליארד דולר, בהשוואה ל-1.8 מיליארד דולר ברבעון הראשון. בהשוואה גלובלית, בארצות הברית נרשמה באותה תקופה עלייה של 28% בהיקף הגיוסים, בעוד שבאסיה ובאירופה נרשמו ירידות של 6% ו-18% בהתאמה. 

מירב ההון שגויס באקוסיסטם הישראלי במחצית הראשונה של השנה התחלק על פני מספר מצומצם יחסית של גיוסי-ענק (מעל 100 מיליון דולר). במחצית הראשונה של 2024 היו 14 כאלה והם חתומים על כ-2.8 מיליארד דולר, כ-56%, מכלל ההון שגויס. על כן, לדברי SNC, הנתון הראשי החזק מסתיר את העובדה כי חברות במגזרים יותר חלשים, וחברות בגיוסי המשך, התקשו לגייס כספים. כאמור, וזהו מאפיין של ההייטק הישראלי לאורך השנים, גם הפעם מגזר ההייטק התבלט ביכולתו למשוך משקיעים והיה אחראי במחצית הראשונה של 2024 ל-52% מהיקף ההון שגויס, ובכלל זה הסבב שבו גייסה בחודש מאי כמיליארד דולר חברת Wiz, שבאחרונה דווח כי היא במגעים מתקדמים למכירתה לגוגל תמורת סכום עתק של 23 מיליארד דולר. 

חוסר-איזון מסוכן

המשקל העצום של מגזר הסייבר בגיוסי המחצית הראשונה הוא חריג אפילו ביחס להייטק הישראלי, כאשר בשנים ההאחרונות חברות הסייבר נוטלות נתח של כ-25% מכלל הגיוסים. לשם השוואה, בארצות הברית חברות הסייבר אחריות רק לכ-13% מהיקף הגיוסים. ב-2018 גם בישראל וגם בארצות הברית חברות הסייבר היו חתומות על כ-20% מכלל הגיוסים. ב-SMC מדגישים כי מצד אחד הדבר ממחיש את יתרונו הטכנולוגי של הסייבר הישראלי, אך גם מזהירים כי הסתמכות-יתר על מגזר ההייטק עלולה להביא לכך כי ישראל תישאר מאחור בעולמות טכנולוגיים אחרים.

מנכ"ל SNC, אבי חסון, התייחס לממצאי הדו"ח: "היה ניתן לשער כי המצב בישראל ישפיע בצורה ניכרת יותר על ההייטק הישראלי, אך הנתונים מלמדים אחרת, כאשר ישנם משקיעים שמגדילים את השקעתם בחברות הישראליות בזכות איכותן ובהערכות שווי אטרקטיביות. עם זאת, חברות בשלבים מוקדמים או בתחומים פחות טרנדיים מתקשות יותר לגייס כספים".

חברות מיטווך ו-VERINT ישתפו פעולה בשילוב פתרונות מבוססי AI במוקדי שירות בישראל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

אחד התחומים המרכזיים שבהם טכנולוגיית הבינה המלאכותית מחוללת מהפכה של ממש, זהו עולם מרכזי שירות הלקוחות (call cemters). כעת, חברת מיטווך‬, מחברות ה-IT‬ הוותיקות והגדולות בישראל, וחברת VERINT, מובילה גלובלית בפיתוח טכנולוגיות לתפעול וייעול מוקדי שירות ושיפור חוויית השירות ללקוחות, מודיעות על שיתוף פעולה בקידום והטמעה של מגוון פתרונות מתקדמים מבוססי AI לארגונים וחברות בישראל .

במסגרת שיתוף הפעולה, תציע חברת מיטווך לחברות וארגונים בישראל את מגוון הפתרונות של VERINT בתחום מוקדי השירות, ותלווה אותם בתהליכי ההטמעה והיישום, בין אם בענן, באתר הלקוח או במודל היברידי. פתרונות אלה כוללים מגוון מוצרים מתקדמים מבוססי AI מבית VERINT, ובהם מערכות אנליטיקה, תמלול, סיכום שיחות ופגישות, בוטים "חכמים" קוליים וטקסטואליים ומערכת אינטראקטיבית לניהול משמרות. 

על פי מחקר של חברת Skyquest, שוק פתרונות ה-AI למרכזי שירות העולמי צפוי לצמוח מ-2.1 מיליארד דולר ב-2023 ל-11.1 מיליארד דולר ב-2031. מדובר בקצב גידול שנתי של 23.1%, כאשר הגורם המניע את הצמיחה הוא הצורך של מרכזי השירות לספק מענה מהיר ומדויק לבקשות של לקוחות וכך לשפר את האינטראקציה עם הלקוח.

הפתרונות מתקדמים שיוצעו במסגרת שיתוף הפעולה בין VERINT למיטווך יאפשרו לארגונים  לשפר את האינטראקציה עם לקוחותיהם ולהבטיח כי הלקוחות יהנו מחווית שירות משופרת בכל נקודת מגע עם הארגון. במקביל, פתרון זה מאפשר לארגונים להפחית באופן משמעותי את עלויות הפעלת המוקד.

צביקה בן ציון, סגן נשיא VERINT: "מעבר למערכות ההקלטה, ורינט מציעה מגוון מוצרים מתקדמים מבוססי AI שנותנים ערך עסקי מיידי ללקוחות, בהם מערכות תמלול, סיכומי שיחות אוטומטיות, בוטים  "חכמים" לשרות עצמי, ומערכת אינטראקטיבית לניהול משמרות WFM – כולן יכולות לתמוך בלקוחות באתר או בענן. נחשפנו ליכולות הגבוהות של חברת מיטווך בתחום מערכות מוקדי השרות דבר שהביא לבחירתם כשותף מקצועי שיקדם את מגוון המוצרים ההמתקדמים של VERINT להעלאת איכות שרות הלקוחות בישראל".

בשנים האחרונות הקימה מיטווך מוקדי שרות בארגונים מובילים  בישראל  בהם חברות ביטוח , בנקאות ופיננסים , תעופה ובריאות  תוך מתן דגש בשילוב טכנולוגיות מתקדמות ורמת שרות ותמיכה מקצועית גבוהה. 

לדברי אופיר בר אורין, מנהל חטיבת התקשורת במיטווך: "מיטווך תשלב את המערכות של VERINT במערכות מוקדי השרות המוצעות על ידה ללקוחותיה, תוך שילוב בפלטפורמת MITVOICE שפותחה על ידנו ומאפשרת לארגונים תפעול ושליטה על מערכת שרות הלקוחות".

לדברי שי עטייה,  מנהל חטיבת הענן במיטווך: "יכולות אלו  יאפשרו ללקוחות לעבור ליישומי ענן בקצב הנכון להם . הפתרון המוצע על ידנו מאפשר "לאחוז את המקל בשני קצותיו" מחד לאפשר ללקוח שרות מהיר ונעים יותר ומאידך להפחית את העלויות  הכרוכות בהפעלת מוקדי השרות בענן או באתרי הלקוח."

[בתונה למעלה: אנשי מיטווך ו-וורינט. מקור: יח"צ]

הלוויין עמוס 17 משלם את מחיר הבידוד הפוליטי של ישראל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: לוויין תקשורת דיגיטלי ממשפחת לווייני 720X של בואינג, שאליה משתייך הלוויין עמוס 17

לקוחה גדולה של חברת חלל תקשורת ביטלה באופן חד צדדי את הסכם מתן שירותי התקשורת באמצעות הלוויין עמוס 17, בגלל מצבה הגיאופוליטי של מדינת ישראל. החברה מסרה שהלקוח הסביר את הביטול בכך שיש לו קשיים מול לקוחות הקצה שלו אשר לא מעוניינים לקבל שירות באמצעות לוויין תקשורת ישראלי. "החברה דוחה את הודעת הלקוח. לעמדתה, הודעת הביטול נשלחה שלא כדין, ותוך פרשנות שגויה של ההסכם בין הצדדים. החברה ממשיכה לבחון את הודעת הביטול ותפעל למיצוי זכויותיה".

ההסכם עם הלקוח נחתם בחודש מרץ 2023 וכלל אספקת שירותי תקשורת בתחום תדר Ka ושירותים נלווים נוספים למשך ארבע שנים, בהיקף של כ-10 מיליון שקל. כדי לחתום על העיסקה, ביצעה חלל תקשורת ארגון מחדש של הקיבולת בתחום תדר Ka ותיקנה את ההסכם עם לקוח אחר כדי שיפנה 50% מהקיבולת העומדת לרשותו בתחום תדר זה. נכון להיום, צבר ההזמנות מהלקוח מסתכם בכ-7.6 מיליון דולר. החברה מסרה שהיא פועלת למציאת לקוחות חלופיים עבור עסקת קיבולת הלוויין של הלקוח.

אלא שזה לא הביטול הפוליטי הראשון: בחודש פברואר 2024 בוטלה עסקת ענק בהיקף של 92 מיליון דולר עם לקוח באפריקה. הלקוח הזמין שירותי תקשורת באפריקה בתחומי תדר C ו-Ku בלוויין עמוס 17 ולאספקת ציוד תקשורת ושירותים נוספים למשך 10 שנים. במסגרת ההסכם הלקוח הזמין זמינות של רוחב פס במחיר כולל של 71 מיליון דולר, וציוד תקשורת ושירותים נלויים בהיקף של כ-21 מיליון דולר. מדובר בהסכם שהיה מותנה בחתימת הלקוח על הסכם מימון, ולכן הוא לא נרשם בצבר ההזמנות של החברה. ב-27 בפברואר הסיפור הזה הסתיים: הלקוח הודיע שההסכם מבוטל "מסיבות שונות, ובעיקרן סיבות פוליטיות".

חברת חלל תקשורת (Spacom) הוקמה בשנת 1992 במסגרת פרוייקט שיגור לוויין התקשורת הישראלי עמוס (Amos). כיום היא מפעילה צי של ארבעה לווייני תקשורת: עמוס 3, עמוס 4, עמוס 7 ועמוס 17. כולם נמצאים בסוף מחזור החיים שלהם, מלבד הלוויין עמוס אשר מחזור חייו יסתיים בשנת 2041. החברה נסחרת בבורסה של תל אביב לפי שווי של 13.5 מיליון דולר בלבד. היא נמצאת בבעלות הציבור (43.5%), קבוצת יורוקום המנוהלת על-ידי כונס (31.4%) וחברת הלוויינים ההונגרית 4iG, המחזיקה בכ-20% ממניותיה.

השווי הנמוך של החברה נובע ממצוקה פיננסית וחוב הנובע מאי עמידה בתנאי ההחזר של אגרות החוב. כעת מתנהלים דיונים בבית המשפט סביב הסדר נושים, שבמסגרתו מציעה חברת 4iG להזרים 168 מיליון דולר לכיסוי חובותיה של חלל החברה, ולהשתמש בהון הזה ובהון המצוי בקופת החברה, כדי לפרוע במלואן ולמחוק את כל אגרות החוב של החברה. הלוויין עמוס 1;7 החל בפעילות מסחרית בסוף 2019 ומהווה יחידה עסקית בשם 17E, אשר מספקת שירותי תקשורת לוויינית באפריקה, במזרח התיכון, באירופה ובאסיה. הכנסות העילות הזאת ברבעון הראשון 2024 הסתכמו בכ-8.3 מיליון דולר.

Anritsu מינתה את איסטרוניקס כספקית שירות מוסמכת

פורסם בתאריך ע"י Techtime

יצרנית הצב"ד Anritsu Corporation מינתה את חברת איסטרוניקס (Eastronics), המשמשת כמפיצה הרשמית של מוצריה בישראל, גם למעמד של שותף שירות מוסמך של החברה (Anritsu Certified Service Partner (ACSP. במסגרת ההסכם שנחתם בין שתי החברות, איסטרוניקס תספק שירותי בדיקות פונקציונליות, תחזוקה, תיקון וכיול מחדש של ציוד בדיקה ומדידה מתוצרת Anritsu. מנהל שירות הלקוחות של Anritsu באזור EMEA, מורי קולמן, אמר שהלקוחות בישראל "ייהנו מהניסיון והמומחיות של איסטרוניקס, ומהתמיכה הצמודה של מומחי Anritsu".

מנהל קבוצות Embedded וצב"ד בחברת אסטרוניקס, דורון איתן, אמר שהשותפות מחזקת את מעמד החברה בתחום תחזוקת ציוד בדיקה בשוק הישראלי. חברת Anritsu שמרכזה ביפן מספקת פתרונות בדיקה ומדידה לתקשורת מזה 125 שנים, ובשיתוף פעולה עם לקוחותיה היא עוסקת בפיתוח פתרונות אלחוטיים, אופטיים, מיקרוגל/RF ופתרונות דיגיטליים ליישומי מו"פ, ייצור, התקנה, תחזוקה וניטור ואופטימיזציה של הרשת.

חברת Anritsu גם מספקת רכיבי מיקרוגל/RF מדויקים, מכשירים אופטיים והתקנים חשמליים מהירים למוצרי ומערכות תקשורת. החברה מפתחת פתרונות עבור יישומי 5G, M2M, IoT ופתרונות לשוקי התקשורת הקווית והאלחוטית. החברה מעסיקה כ-4,000 עובדים בכ-90 מדינות.

למידע נוסף על מוצרי Anritsu והדגמת ציוד: דוד חסקי, מנהל מחלקת צב"ד באיסטרוניקס
050-5511622, [email protected]

זינוק במספר החברות הנרשמות מחוץ לישראל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: קרין מאיר רובינשטין. נשיאת ומנכ"ל האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות. קרדיט: סיון פרג

היציאה מהישראל כבר אינה תופעה זמנית – אלא מגמה משמעותית המשפיעה על תעשיית ההייטק הישראלית. כך עולה מסקר שערך האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI), אשר בדק את היקף התופעה של חברות סטארט-אפ הבוחרות להתאגד מחוץ לישראל. הסקר נערך בקרב משרדי עורכי הדין המובילים בישראל המייצגים חברות סטארט-אפ. מהממצאים עולה שמתוך כ-442 חברות סטארט-אפ חדשות שהוקמו בישראל בשנת 2023 (מדובר בחברות המיוצגות על-ידי אותם משרדים), כ-56.3% התאגדו בישראל, ואילו 43.7% התאגדו מחוץ לישראל.

לשם השוואה, בשנת 2022 רק 20% מתוך 490 חברות הסטארט-אפ החדשות שהוקמו באותה שנה, התאגדו מחוץ לישראל. נתוני הרבעון הראשון 2024 מצביעים על התמתנות קלה בתופעה: כ-37.5% מתוך 127 החברות החדשות הוקמו מחוץ לישראל. מנכ"לית ונשיאת IATI, קרין מאיר רובינשטין, התייחסה לממצאים ואמרה: "לצערי, הסקר מציג תופעה רחבה שמצביעה על העברת פעילות כלכלית ענפה וצעירה מחוץ לישראל. הגורמים ידועים לנו, כך גם ההשלכות על הכלכלה ועל החברה הישראלית". 

לדבריה, "פתרון יתאפשר רק תוך כדי צעדים משמעותיים כמו שיפור תנאי המיסוי, מתן עדיפות לאומית לתחומי פיתוח וטכנולוגיה שונים, חיזוק המחקר האקדמי, שיתוף פעולה עם שחקנים בינלאומיים ועוד. עלינו להמשיך לחזק את ההמשכיות והוודאות העסקית על-מנת להחזיר את התעשייה לפסים של צמיחה״. בין המשרדים שהשתתפו בסקר העדכני: אפשטיין רוזנבלום מעוז, ארדינסט בן-נתן טולדנו, ארנון תדמור-לוי, גולדפרב גרוס זליגמן, הירש-פלק, מיתר, נשיץ ברנדיס אמיר, עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ, ש. הורביץ, שיבולת, Sullivan & Worchester ועוד.

שחיקה הדרגתית של הזיקה לישראל

מי שעמד בראש הוועדה שערכה את הסקר הוא עורך דין דן שמגר, שותף במשרד מיתר. בשיחה עם Techtime הוא הסביר מה הן ההשלכות ארוכות הטווח של התאגדות חברה ישראלית בחו"ל. "חברות שהתאגדו בארצות הברית בדרך כלל מקימות חברה-בת ישראלית שקובעת את הבעלות על הקניין הרוחני בישראל ולפיכך חלק ניכר מן הפעילות הכלכלית נותר בארץ. עם זאת, לאורך זמן יש הסטה של חלק בלתי מבוטל של הפעילות העסקית לחברה האם האמריקאית, הן מבחינת עובדים וספקים, הן מבחינת הרכב ההנהלה, הן מבחינת המשך הפיתוח והן מבחינת הכנסות חייבות במס.

"לכך נלווה לעיתים גם מעבר של חלק מהצוות הישראלי לארצות הברית כחלק מביסוס הנוכחות במקום ההתאגדות. בחברות כאלו הזיקה הישראלית נשחקת לאורך שנים, הכללים הבינלאומיים בדבר מיסוי מחייבים יצירת משקל גדול יותר של ההכנסות והרווחיות בארצות הברית ובנוסף חלוקת דיבידנדים לבעלי מניות כפופה למיסוי כפול שפוגע בכדאיות. כמו כן בחלק מהחברות האמריקאיות ההחלטה בראשית הדרך או בהמשך הדרך הינה למקם את הקניין הרוחני בארצות הברית ובמקרה זה הסטת הפעילות וההכנסות לארצות הברית משמעותית יותר.

"קשה לאמוד במדויק את העלות של אובדן המיסים וההקטנה בפעילות הכלכלית אולם במציאות הנוכחית העברת חלק מכובד המשקל של חברות אלו לארצות הברית מורגשת בתעשייה. כאשר מסתכלים שנים לאחור רואים שחברות שבחרו להתאגד לפני עשר או עשרים שנה בארה״ב הינן חברות שמרכז הפעילות שלהן כיום הוא בארצות הברית. לכן המציאות שרואים היום מעידה על תופעה שתבוא לידי ביטוי בשנים הבאות ולא באופן מיידי", הוא סיכם.

הקניין הרוחני בורח לחו"ל

סקר קודם של IATI שבוצע במאי 2024 ופורסם במסגרת דו"ח "מצב ההייטק 2024", של רשות החדשנות, גילה תופעה דומה אבל מזווית אחרת: הסקר נערך בקרב 30 קרנות הון סיכון ישראליות. מתוכו עולה שרובן זיהה תהליך שבו חברות פורטפוליו שלהן מוציאות את הקניין הרוחני לחו"ל. כ-40% מהקרנות דיווחו שלפחות אחת מחברות הפורטפוליו שלהן העבירה פעילות לחו"ל עקב חוסר היציבות החברתית, הפוליטית והביטחונית בישראל.

רבע מהקרנות העריכו שכשליש מחברות הפורטפוליו שלהן כבר העבירו פעילות משמעותית לחו"ל בשנה האחרונה – או שיעשו זאת בשנה הקרובה. מדובר בפעילות שאינה נובעת מגידול אורגני של החברות – כלומר זו הוצאת פעילות מישראל. כ-23% מהקרנות דיווחו שמדובר ביותר משליש מחברות הפורטפוליו שלהן. הקרנות מסבירות זאת בקושי הגובר לבצע עסקים תחת זהות ישראלית: כ-65% מהקרנות דיווחו שחברות הפורטפוליו שלהן מתקשות לקבל מימון לצורך ביצוע השקעות בישראל.

סלברייט הקימה חברה בת ייעודית לשוק הפדרלי בארה"ב

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל סלברייט, יוסי כרמיל. צילום: גבע טלמור

חברת סלברייט (Cellebrite) מפתח תקווה הקימה חבר בת חדשה שפעילותה תתמקד בשוק הפדרלי בארה"ב. החברה חדשה תיקרא "סלברייט פתרונות פדרליים (Cellebrite Federal Solutions) ותתמקד בשיווק ובאספקת פלטפורמת התיחקור החדשה Case-to-Closure (C2C) בקרב סוכנויות הביטחון והאכיפה בארה"ב. החברה הבת האמריקאית תתבסס על הפלטפורמה העסקית של חברת CyTech מוושינגטון. מדובר בחברה קטנה המעסיקה כ-10 עובדים אשר הוקמה בשנת 2002, אולם היא מספקת שירותי תיחקור ופורנזיקה לרשיות בארה"ב, ומחזיקה בכל האישורים הביטחוניים מטעם הממשל הפדרלי.

חברת Cytech תמוזג בתוך סלברייט פתרונות פדרליים, אשר תפעל במתכונת של חברה פרטית שתוצאותיה העיסקיות ימוזגו בתוך הדיווחים לבורסה של סלברייט. במקביל, כמה עשרות עובדים, מתוך 1,200 עובדי החברה, יועברו לעבודה בחברה הבת החדשה. מנכ"ל סלברייט, יוסי כרמיל, הסביר שהחברה מבצע סדרה של מהלכים אסטרטגיים שנועדו להרחיב את פעילותה מול הלקוחות הפדרליים בארצות הברית. "הצעד הזה נעשה במקביל להשקעות שאנו מבצעים במסגרת תהליך קבלת הסמכת FedRAMP, שהיא הרשאה למכור שירותי ענן לממשל האמריקאי עבור פתרונות ה-SaaS שלנו".

תחזית צמיחה ב-2024

מדובר במגזר שוק חשוב של החברה: בשנת 2023 היוו הלקוחות הפדרליים בארה"ב כ-19% מההכנסות השנתיות החוזרות של סלברייט במגזר הציבורי. מדובר בעלייה של 21% בהשוואה לשנת 2022. חברת סלברייט נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-2.68 מיליארד דולר. ברבעון הראשון של 2024 צמחו מכירותיה בכ-26% בהשוואה לרבעון הראשון 2023, והסתכמו בכ-89.6 מיליון דולר. המרכיב המרכזי במכירות הוא של דמי מנוי על השירותים, בהיקף של 79.2 מיליון דולר. החברה פירסמה תחזית מכירות של 90-94 מיליון דולר ברבעון השני, והמשך צמיחה במכירות, להיקף של 380-400 מיליון דולר בשנת 2024 כולה.

החברה החדשה תנוהל על-ידי אריק זקוויץ, אשר מאז 2020 מנהל את עסקי סלברייט במגזר הפדרלי בארה"ב. לצידו מונו ארבעה דירקטורים בלתי תלויים שיסייעו להגדיל את הנגישות לממשל הפדרלי: לויטננט-ג'נרל במיל' קו טובו, לשעבר מפקד יחידת "הכומתות הירוקות" במפקדת הכוחות המיוחדים של צבא ארה"ב וכיום נשיא DOL Enterprises, חברת ייעוץ המספקת שירותים במגזרי הביטחון; ד"ר בארי ווסט, לשעבר מנהל מערכות המידע הראשי וסמנכ"ל לאבטחת מידע במשרד המסחר ובמשרד לבטחון המולדת (הומלנד סקיוריטי); מארק פרר, לשעבר סמנכ"ל התפעול הראשי של חברת SAP, וברברה גרווה (Barbara Grewe), אשר שימשה כעוזרת התובע הכללי של ארה"ב, יועצת אסטרטגית במקינזי וראש ועדת החקירה של ה-FBI על אירועי 9/11.

TSMC צופה ביקושי שיא גם לאורך 2025

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: הנהלת TSMC. מקור: TSMC]

חברת TSMC הטאיוונית, קבלנית ייצור השבבים הגדולה בעולם, דיווחה הלילה על הכנסות של 20.8 מיליארד דולר ברבעון השני של 2024. מדובר בעלייה של 32% בהשוואה לרבעון השני של 2023 ועלייה של 10% מהרבעון הראשון של 2024. שולי הרווח עמדו על 53.2%.

אמש צנחו מניות השבבים בוול-סטריט בשיעור חד על רקע חשש המשקיעים כי החרפת הסנקציות על סין תפגע במכירות חברות השבבים. TSMC, שצנחה אתמול בכ-8%, עולה ביותר מ-1% במסחר המקדים בנסד"ק.

המשקל של ייצור ב-3 ננומטר – תהליך הייצור המתקדם ביותר של החברה – הולך וגדל והיווה ברבעון השני כ-15% מסך ההכנסות. ייצור ב-5 ננומטר היווה 35% מההכנסות, ואילו ייצור ב-7% היווה כ-17%. כלומר, תהליכי הייצור ב-7 ננומטר ומטה היווה כשני שליש מהכנסות החברה. המשקל הגובר של התהליכים המתקדמים בתמהיל ההכנסות של TSMC משקף את ההתבססות הגוברת של מוצרי חברות השבבים הגדולות, כדוגמת אנבידיה, אפל, קואלקום, AMD ועוד, על תהליכי הייצור הללו.

ב-TSMC העריכו כי תחום ה-AI ושוק הסמרטפונים ידחפו את המשך הצמיחה בהכנסות ברבעון השלישי, שבו צופה החברה הכנסות של 22.4-23.2 מיליארד דולר.

בשיחת הוועידה המחיש מנכ"ל החברה וויי (C. C. Wai) עד כמה גבוה הביקוש לשירותי הייצור של החברה. "אנחנו מנסים להגיע לאיזון הנכון בין היצע וביקוש, אבל זה בלתי אפשרי. הביקוש הוא כה גבוה, ואנחנו צריכים לעבוד קשה כדי לעמוד בו. ההיצע ממשיך להיות דחוק ביחס לביקוש, וזה צפוי להימשך לאורך 2025". ב-2025 צפויה TSMC להתחיל בייצור המוני ב-2 ננומטר. החברה צפויה לבצע השנה השקעות הון (Capex) בהיקף של 30-32 מיליארד דולר, כ-70%-80% מסכום זה יופנה לתהליכים המתקדמים.

 

קיסייט השיקה נתח מקורות תדר חדש ממשפחת SSA-X

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת קיסייט (Keysight Technologies), השיקה בישראל את נתח מקורות התדר (Signal Source Analyzer) החדש E5058A SSA-X, במהך כנס IEEE COMCAS 2024 שהתקיים לפני שבוע במלון אינטרקונטיננטל תל אביב. הנתח החדש הוא חלק ממשפחת מוצרים של החברה המיועדים לבדיקות וניתוח אותות RF בתדרים גבוהים, כדי לסייע לחברות לשפר את ביצועי מערכות הדור החמישי (5G) והתחיל בפיתוח והיערכות לקראת הדור הבא (6G).

נתח E5058A SSA-X מבצע מדידות של פרמטרים בטווח התדרים 1MHz – 54GHz. הוא בעל יכולת מדידת רעש פאזה אבסולוטי (Phase Noise), מאופיין ברצפת רעש נמוכה; מבצע מדידות מעבר בין מקורות Transients ומשלב בתוכו נתח רשתות בעל שני פורטים. החברה מסרה שהמכשיר החדש מיועד לביצוע בדיקות בתהליכי פיתוח וייצור בתעשיית התקשורת, לוויינות, סמיקונדוקטור, אוטומוטיב, ותעשיות ביטחוניות. קיסייט עוד הציגה בתערוכה סדרה של פתרונות בדיקה ואמולציה המיועדים לקחת חלק בפיתוח וייצור הדורות הבאים של טכנולוגיות ומוצרים חדשים, בהם – מחוללי אותות וקטוריים, אוסילוסקופים חדשים ועוד.

 

פי.סי.בי קיבלה הזמנת מעגלים ביטחוניים בכ-9.1 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת פי.סי.בי טכנולוגיות (PCB Technologies) דיווחה היום (ד') על קבלת הזמנה לאספקת מעגלים מודפסים בהיקף של כ-9.1 מיליון דולר, עבור חברה ביטחונית בישראל. מפי.סי.בי נמסר כי המעגלים המודפסים יסופקו לפרויקט שמתאפיין ברמת מורכבות טכנולוגית גבוהה. במסגרת ההסכם, תבצע פי.סי.בי גם הרכבת מכלולים ורכיבים אלקטרוניים.

מדובר בלקוח קיים של החברה. ההזמנות החדשות יסופקו במהלך 2025. להערכת החברה, מדובר בהזמנות משמעותיות בעלות ערך מוסף לפעילות החברה, הן ביחס לתחום השימוש הסופי במוצרים והן ביחס לשילוב היכולות הטכנולוגיות הנדרשות מהחברה על מנת לייצר את הפלטפורמות הביטחוניות. פי.סי.בי צופה כי בתקופה הקרובה יתקבלו הזמנות המשך נוספות בהיקף דומה של מיליוני דולרים בקשר עם הפרויקט הביטחוני.

חטיבת המעגלים המודפסים של פי.סי.בי היא חטיבת הפעילות הצומחת והרווחית ביותר מבין פעילויותיה של החברה, בייחוד על רקע הביקושים הגבוהים בשוק הצבאי. מתחילת 2024 דיווחה החברה על הסכמים בסך כולל מצטבר של כ-44.1 מיליון דולר, בדגש על פרויקטים ביטחוניים אותם מבצעת החברה. 

פי.סי.בי טכנולוגיות מייצרת מעגלים מודפסים ומצעים, מבצעת הרכבות של רכיבים אלקטרוניים על מעגלים מודפסים ("זיווד אלקטרוניקה") ומספקת החל מ-2023 גם שירותי ייצור בתחום המיזעור של מערכות אלקטרוניות (מיקרואלקטרוניקה) ופיתוח וייצור מארזי SIP באמצעות החברה הבת החדשה iNPACK. ברבעון הראשון של 2024 הסתכמו מכירות החברה בכ-33.9 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של כ-33.2 מיליון דולר ברקבעון המקביל אשתקד. החברה נסחרת בבורסה של תל אביב לפי שווי שוק של כ-270 מיליון שקל.