העיצומים על רוסיה משחררים לחץ בשרשרת האספקה

בתמונה למעלה: יחידת שריון רוסית באימונים בחודש שעבר בהרי אוראל. מקור: משרד ההגנה של הפדרציה הרוסית

המלחמה באוקראינה הביאה להטלת שורה של עיצומים כלכליים על רוסיה על-ידי ארצות הברית ומדינות אירופה, במטרה למוטט את כלכלתה ולאלץ להפסיק את המלחמה. העיצומים האלה גרמו לכך שספקיות השבבים הגדולות באירופה ובארה”ב הודיעו על הפסקת הפעילות ברוסיה, ואליהן הצטרפו חברות גדולות במדינות כמו קוריאה, יפן וטאיוואן. המשמעות היא הפסקת רכישת חומרי גלם כמו אלומינים וניאון הדרושים לייצור שבבים, אולם גם הפסקת מכירת רכיבים אלקטרוניים לתעשייה הרוסית. האם ניתן להעריך כיצד תשפיע המלחמה באוקראינה על תעשיית השבבים העולמית?

תעשיית האלקטרוניקה ברוסיה אינה גדולה בהשוואה למשקלה הבינלאומי. רוסיה מייצאת בעיקר חומרי גלם ומקורות אנרגיה, ומייבאת מוצרים מכל התחומים. בשנת 2020 היא ייצאה מוצרים חשמליים בהיקף של כ-4.3 טריליון דולר, וייבאה מוצרים חשמליים ואלקטרוניים בהיקף של כ-25.9 טריליון דולר. להערכת האו”ם, היא אחראית בתחומים האלה על כ-0.2% מהסחר העולמי. אולם משקלה בתעשיית השבבים העולמית קטן ממשקלה בתחומים תעשייתיים אחרים.

בדיקה של Techtime במאגר המידע UN Comtrade Datbase מגלה שבשנת 2020 ייבאה רוסיה רכיבים דיסקרטיים (דיודות, טרנזיסטורים וכדומה) בהיקף של כ-440 מיליון דולר (כ-60% מהם הגיעו מסין), מעגלים משולבים (IC) בהיקף של כ-1.25 מיליארד דולר (כמחציתם מתוצרת סין, וייטנאם ומלאזיה) ומעבדים, מיקרו-בקרים, זכרונות ומעגלים לוגיים בהיקף של כ-750 מיליון דולר (כ-70% מהם מתוצרת סין, וייטנאם ומלאזיה). להערכת איגוד יצרני השבבים SIA, רוסיה צורכת פחות מ-0.1% מהשבבים המיוצרים בעולם. “בשנת 2021 הסתכם שוק ה-ICT הרוסי בכ-50.3 מיליארד דולר, מתוך שוק עולמי בהיקף של כ-4.47 טריליון דולר”.

המחסור הקשה ביותר הוא של רכיבים ישנים

למרבית ההפתעה, בטווח הקצר הדבר עשוי לסייע לתעשיית האלקטרוניקה העולמית להתמודד עם משבר שרשרת האספקה והמחסור בשבבים. שכן למרות שהשוק הרוסי אינו גדול במונחים גלובליים, להערכת חברת המחקר Protocol הוא מיוחד מאוד: התעשייה הרוסית אינה מתבססת על רכיבים המיוצרים בטכנולוגיות מתקדמות הנדרשים בתחומים כמו 5G, IoT או מערכות בקרה ואוטומציה תעשייתיות. רוב הייבוא הוא של רכיבים המיוצרים בתהליכי ייצור ישנים יותר, עם משקל גדול מאוד של רכיבים אנלוגיים.

“רוב הרכיבים שרוסיה רוכשת הם רכיבים ישנים וזולים יחסית אבל רכיבים שקשה מאוד להשיג אותם, והם מצויים בליבו של המחסור ברכיבים. מדובר ברכיבים חיוניים לתעשיית הרכב ולמאות מוצרים נוספים”. חלק גדול מתוכם הוא של רכיבים אנלוגיים המצויים בציוד תעשייתי, ומשמשים למיתוג בהספק גבוה ולבקרת תנועה.

מהבדיקה עולה שכמעט ואין ברוסיה תעשיית אלקטרוניקה צרכנית, מלבד ייצור מוגבל של מכשירי טלוויזיה. אפילו מערכות האלקטרוניקה הצבאיות של רוסיה מבוססות ככל הנראה על רכיבים המיוצרים בטכנולוגיות ישנות יותר. פירוש הדבר שבשלב הראשון לפחות – כל רכיב שלא יגיע לרוסיה – ישחרר חלק מהלחץ בתעשיית האלקטרוניקה העולמית. מנגד, הדבר יספק שוק נוסף ליצרנים הסינים. חברות כמו SMIC הסינית, אשר מתקשה לקבל גישה אל טכנולוגיות ייצור חדשות, סובלת מעיצומים של הממשל האמריקאי ומסרבת להצטרף לעיצומים על רוסיה ובלארוס – צפויות ככל הנראה לספק את הרכיבים שרוסיה זקוקה להם.

Windward השיקה פתרון למעקב וחיזוי תנועת המכולות בים

[בתמונה: מייסד ומנכ”ל ווינדוורד עמי דניאל]

הזירה העיקרית של שרשרת האספקה הגלובלית הינה בים. לפי ההערכה, כ-90% מנפח הסחר העולמי מובל על ידי תעשיית הספנות. בשנתיים האחרונות חוותה שרשרת האספקה הימית טלטלה משמעותית, כאשר מצד אחד משבר הקורונה הביא למגבלות תנועה ובמקרים מסוימים לסגירה של נמלים, ומצד שני היקף הסחר הבינלאומי גדל בשיעור אקספוננציאלי של 1,500%. גם המשבר הנוכחי באוקראינה מאיים לשבש את התנועה הימית, כאשר חלק מחברות הספנות כבר הודיעו על עצירת המשלוחים אל רוסיה.

כל הגורמים הללו יוצרים צווארי בקבוק ועיכובים רבים בהגעת ספינות התובלה ליעדן. לפי הנתונים, רק כ-30%-40% מהמשלוחים הימיים מגיעים ליעדם במועד שאליו התחייב המשלח. אי-הוודאות והאמינות הנמוכה של זמני ההגעה מקשה מאוד על התפעול וניהול הסיכונים של חברות לכל אורך שרשרת האספקה, מהיצואנים וחברות השילוח ועד ללקוחות הקצה וגופים פיננסיים כמו בנקים וחברות ביטוח.

חברת Windward הישראלית, שהוקמה ב-2010, פיתחה מערכת מבוססת בינה מלאכותית המספקת מידע על תנועת כלי השיט הגלובלית. הפלטפורמה של ווינדוורד משקללת מידעים ממקורות רבים, כגון דיווחי ספינות במערכות המידע הדיגיטליות של עולם הסחר הימי הבינלאומי, מידע מבנה הבעלות של כל ספינה וההיסטוריה של החברה, נתוני מיקום (AIS), נתוני מזג אוויר, עומס בנמלים ועוד, וזאת על מנת לספק גם תמונת מצב על מיקומה הנוכחי  של הספינה בכל רגע נתון, וגם כדי לספק חיזוי – מבוסס בינה מלאכותית – על זמן הגעתה של כל ספינה ליעדה. כיום, ללא המערכת, יש צורך לברר באופן פרטני אצל המשלח היכן נמצאת הספינה, וכאמור הנתונים מלמדים כי מועדי ההגעה שמספקים המשלחים לרוב אינם מהימנים. 

ניטור ברמת המכולה

עמי דניאל, מנכ”ל ואחד ממייסדי החברה, העריך בשיחה עם Techtime כי המשבר בשרשרת האספקה אינו משבר חולף. “המשבר הנוכחי הינו תולדה של צירוף של גורמים, שאינם קשורים רק למגפת הקורונה. מצד אחד, יש הרבה יותר משלוחים, ומצד שני שדרוג התשתיות אינו מדביק את הקצב. נבנו ספינות גדולות הרבה יותר, הורחבו הרציפים בנמל, אך התשתית שמטפלת בכל הסחורות לא ביצעה את קפיצת המדרגה, החל מכמות המנופים והגוררות בנמלים, ועד משאיות ורכבות שאמרוות לשנע את הסחורות ללקוחות הקצה. כל זה מגביר את הצפיפות במערכת הימית, כך שכל אירוע קטן פוקק את כל המערכת ויוצר עיכובים.”

לווינדוורד, אשר הונפקה בבורסה של לונדון בשנה שעברה, יש כ-80 לקוחות, ובהן חברות ממשלתיות, חברות בתחום האנרגיה, חברות שילוח, יצואנים, וכן חברות ביטוח ובנקים, שמשתמשים במערכת ככלי לצורך תמחור פוליסות בתחום. בימים אלה, הכריזה החברה על השקת פתרון חדש,  המספק יכולת לעקוב אחר תנועות הסחר העולמית ברזולוציה גבוהה אף יותר, ברמת המכולה, ולא רק ברמת הספינה. 

המערכת, Ocean Freight Visibility, מאפשרת למשתמש להזין מספר מכולה ולעקוב אחר מיקומה, וכן היא מתריעה בזמן אמת למשתמשים על כל עיכוב שנוצר, מה שמאפשר להם לנקוט פעולה מול הלקוחות שלהם. הפתרון מספק התראות יומיות ותובנות באמצעות דוא”ל וגם זמין בחיבור ישיר בפלטפורמה אינטרנטית או דרך התחברות ישירות למערכות הניהול הקיימות כבר בארגון.

לדברי החברה, הפתרון מבוסס על ניתוח חכם של מיליארדי נקודות דאטה ומסדי נתונים ממקורות שונים, על מנת לייצר תובנות ותחזיות חכמות עבור חברות השילוח הימי וכדי לספק את הנראות המלאה הנחוצה בשרשרת האספקה. דניאל: “משלחים ימיים הם המפתח ליעילות שרשרת האספקה, אך ללא הכלים המתאימים הם מגיבים כל הזמן למצבים מתפתחים בניגוד לנקיטת יוזמות פרואקטיביות לניהול הבעיות הצפויות.”

סרגון: “המחסור ברכיבים פגע בריווחיות שלנו”

חברת סרגון (Ceragon), המפתחת מערכות תמסורת אלחוטיות לרשתות תקשורת, דיווחה אתמול על הכנסות של 77.8 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2021, עלייה של 5.1% בהשוואה לרבעון המקביל של 2020. בסך הכול בשנת 2021 הסתכמו הכנסותיה של החברה ב-290.8 מיליון דולר, עלייה של 10.6% בהשוואה ל-2020. ועם זאת, בשורה התחתונה סרגון עדיין אינה מצליחה לעבור לרווחיות וסיימה את השנה
עם הפסד נקי של 14.8 מיליון דולר.

בשיחת הוועידה לאחר פרסום הדו”ח אתמול (ב’), הסביר מנכ”ל החברה דורון ארזי כי השורה התחתונה של החברה הושפעה מאוד מהבעיות בשרשרת האספקה. “המחסור ברכיבים, השיבושים בשרשרת האספקה וצווארי הבקבוק בתנועת המשלוחים, טלטלו תעשיות רבות, וגם את שלנו. כל אלה הובילו להתייקרויות אשר השפיעו משמעותית על התוצאות הפיננסיות שלנו ב-2021. אנחנו מאמינים שאם לא התנאים הללו, שולי הרווח שלנו ברבעון הרביעי היו גבוהים ב-3%. שמרנו על העמדה המובילה שלנו בתעשייה, אך זה גבה מחיר. במבט קדימה אנחנו שומרים על אופטימיות. אנחנו מאמינים כי המחירים יתחילו לרדת במחצית השנייה של השנה. עד אז, אנחנו בוחנים דרכים כיצד להתגבר על המחסור ברכיבים ולשמור על התחרותיות שלנו מבלי לפגוע באיכות המוצר.”

בפילוח ההכנסות לפי אזור, הודו חזרה להיות שוק היעד העיקרי של החברה וב-2021 היתה אחראית ל-30% מההכנסות. אמריקה הלטינית היתה אחראית ל-19% מההכנסות. יש לציין כי בעבר, תלותה הגדולה של סרגון בשווקים המתפתחים הללו עמדה בעוכריה כאשר שוק הטלקום במדינות הללו נקלע למשבר. כך למשל, ב-2010 הכנסות החברה ירדו ב-17%, וההכנסות מהודו נחתכו ב-60% בעקבות קיפאון מתמשך בשוק הטלקום המקומי. הכנסות החברה מאירופה וצפון אמריקה היוו ב-2021 כ-32% מכלל ההכנסות.

ב-2022 צופה החברה צמיחה מתונה בהכנסות להיקף של 305-320 מיליון. מנייתה של החברה צנחה אמש ב-7.5% בנסד”ק. בסך הכול איבדה מנייתה סרגון כ-58.7% מערכה ב-12 החודשים האחרונים והיא נסחרת לפי שווי שוק של 174.4 מיליון דולר בלבד. סרגון מספקת פלטפורמות לתמסורת אלחוטית (Backhaul) המקשרות בין אתרים מרוחקים ובין תאים סלולריים וליבת הרשת, ומאפשרות למפעילות תקשורת להרחיב את קיבולת הרשת.

משבר הרכיבים יחתוך מיליארד דולר ממכירות מיקרון

Micron Taiwan Fab 2

למרות שדיווחה על המשך הצמיחה והכנסות גבוהות, הדו”ח הרבעוני של יצרנית הזיכרונות האמריקאית מיקרון (Micron), שפורסם אתמול, המחיש פעם נוספת את המלכוד הנוכחי שבו מצויה תעשיית השבבים. מיקרון חווה בשנה האחרונה עלייה מתמדת בביקוש, אשר מתבטא בצמיחה בהכנסות. ואולם, הבעיות בשרשרת האספקה, שמהן סובלות גם מיקרון וגם לקוחותיה, פוגעות ביכולת של יצרניות השבבים לקצור את מלוא הפירות מהביקוש בשוקי הקצה.

הכנסותיה של מיקרון, אחת מיצרניות הזיכרונות הגדולות בעולם והיחידה המייצרת בארצות הברית, הסתכמו ב-8.27 מיליארד דולר ברבעון השלישי, בהשוואה ל-7.4 מיליארד דולר ברבעון השני ו-6 מיליארד דולר ברבעון המקביל ב-2020. זהו הרבעון השני בטיבו מבחינת רמת הכנסות בהיסטוריה של החברה, עם מכירות שיא של זיכרונות NAND וזיכרונות למערכות משובצות ומומנטום חזק בשוקי המובייל, האוטומוטיב והתעשייה. בסך הכול, בשנת 2021 הפיסקאלית רשמה מיקרון הכנסות של 27.7 מיליארד דולר, בהשוואה ל-24.1 מיליארד דולר בשנת 2020 הפיסקאלית.

ואולם, האנטי-קליימקס של הדו”ח הגיע בחלק של התחזית לרבעון הבא, שבו החברה צופה ירידה חדה בהכנסות, להיקף של 7.45-7.85 מיליארד דולר, נמוך משמעותית מתחזיות האנליסטים להמשך הצמיחה ל-8.5 מיליארד דולר. במיקרון מייחסים את הירידה הצפויה למשבר הרכיבים, אך מנכ”ל החברה סנג’יי מרוטרה הסביר בשיחת הוועידה לאחר פרסום הדו”ח כי עיקר הבעיה אינו בכושר הייצור של החברה אלא במחסור שאיתו מתמודדים חלק מלקוחות החברה, בעיקר בשוק ה-PC. “ישנו מחסור ברכיבים אצל לקוחות בחלק משוקי הקצה. חלק מיצרניות המחשבים הנייחים מגבילות את הזמנות הזיכרונות וכונני האחסון בשל מחסור ברכיבים שאינם זיכרונות, שבלעדיהם הם אינם יכולים לשווק את המוצר המוגמר. אנחנו גם חווים בעצמו צווארי בקבוק עבור חלק מרכיבי המעגלים המשולבים, מה שיגביל במידת מה את המשלוחים הגדולים שלנו בטווח הקרוב.”

עם זאת, כמו רבים בתעשייה, מורטרה מעריך שצוואר הבקבוק ישתחרר במהלך 2022.  “המצב ישתפר לאורך 2022, והדבר יתניע שוב את הצמיחה. הצמיחה הגדולה תחזור במחצית השנייה של שנת 2022 הפיסקאלית ואנו צופים להציג במהלך השנה הכנסות שיא עם רווחיות חזקה.”

סולאר-אדג’ פיתחה מענה למחסור החמור ברכיבים

חברת סולאר-אדג’ (SolarEdge) מהרצליה דיווחה אתמול כי ברבעון הראשון של 2021 צמחו מכירותיה בכל האזורים הגיאוגרפיים ובכל פלחי השוק. הכנסות החברה ברבעון הראשון הסתכמו ב-405 מיליון דולר, בטווח העליון של תחזית החברה. הרווח הנקי (במונחי GAAP) הסתכם ב-30.1 מיליון דולר, גידול של 70% בהשוואה לרבעון הקודם.

ברמה הגיאוגרפית, החברה דיווחה על מכירות שיא באיטליה, צרפת ואוסטרליה. האחרונה הופכת להיות שוק חשוב מאוד עבור סולאר-אדג’:  ברבעון האחרון צמחו המכירות באוסטרליה בכ-50% והחברה שלחה לאוסטרליה מוצרים בהספק כולל של 100 מגה-ואט. הגידול הזה קשור גם לממיר לתלת-פאזי חדש עבור בתי מגורים המותאם לתשתית החשמל באוסטרליה.

בשיחת הוועידה שלאחר פרסום הדו”ח, אמר המנכ”ל צבי לנדא (בתמונה למטה), שהחברה מסמנת כעת את דרום-קוריאה כשוק אסטרטגי. “השוק הסולארי המסחרי והתשתיתי בקוריאה נאמד בכ-2 ג’יגה-ואט, ולאור הנוכחות החזקה שלנו שם אנחנו מאמינים כי הוא מגלם עבורנו פוטנציאל צמיחה משמעותי”.

ניהול עצמי של שרשרת האספקה

בחודשים האחרונים מתמודדת כל תעשיית האלקטרוניקה העולמית עם מחסור חמור ברכיבים וצווארי בקבוק לוגיסטיים הפוגעים ביכולת היצרניות לעמוד בביקוש ובולמים את צמיחתן. הבעיה הזו חוצה את כל המגזרים, מתעשיית השבבים ועד תעשיות הרכב, מוצרי צריכה והאנרגיה הסולארית. לשם המחשה,חברת אנפייז (Enphase) האמריקאית שהיא המתחרה העיקרית של סולאר-אדג’ בתחום הממירים, דיווחה הזהירה בשבוע שעבר שהיא סובלת ממחסור ברכיבים שיפגע בהכנסותיה ברבעונים הבאים.

אלא שסולאר-אדג’ הצליחה להתגבר על הבעיה הזאת. המנכ”ל לנדא אמר שסולאר-אדג’ אינה צופה מחסור ברכיבים. לדבריו, היא מצליחה להתמודד עם המצב הנוכחי באמצעות שיטות שפיתחה לזיהוי מוקדם של מחסור, ניהול ישיר של שרשרת האספקה – גם מול הספקים של קבלני המשנה – ושמירה מתמדת על מלאי גבוה של רכיבים ומוצרים.

מפעל “סלע 1” מתקרב לתפוקה מלאה

עוד היבט שמסייע לחברה הוא יכולת הייצור העצמית הגבוהה שלה. השנה חנכה סולאר-אדג’ את מפעל הייצור המתקדם “סלע 1” באזור התעשייה ציפורית. המפעל מעסיק כבר 480 עובדים וצפוי להגיע לתפוקה מלאה במהלך הרבעון הנוכחי. המפעל מתמקד לא רק בייצור, אלא גם בפיתוח טכנולוגיות ותהליכי ייצור. לנדא גילה שאנשי המו”פ של המפעל פיתחו תהליך ייצור אוטומטי בקצב מהיר של ממירים, וכעת החברה משכפלת את הטכנולוגיה לקווי ייצור אחרים שלה בחו”ל. “אנחנו מרגישים בטוחים ביכולתנו לתת מענה לעלייה בביקוש בהמשך השנה”, אמר.

אגירת חשמל בסיוע בינה מלאכותית

סולאר-אדג’ תשיק ברבעון הנוכחי סוללה ביתית שתאגור את החשמל המופק מהפאנלים הסולאריים ותשמש גם לצריכה שוטפת וגם כגיבוי במקרה של הפסקת חשמל. הסוללות החדשות יכילו מימד של בינה מלאכותית: החברה השלימה לאחרונה מחקר שבדק את הנתונים מ-30 אלף מערכות שבהן מותקן ממיר גיבוי מתוצרתה במהלך יותר מ-75 אלף הפסקות חשמל שנמשכו יותר מ-5 דקות.

היא השתמשה במידע הזה כדי לאפיין דפוסים של הפסקות חשמל ולהגדיר את הדרכים שבאמצעות ניתן להבטיח שהסוללה לא תתרוקן גם בזמן הפסקות חשמל ממושכות. לנדא: “אנחנו ניישם את התובנות הללו במערכות שלנו באמצעות אלגוריתמים של קבלת החלטות פיננסית וניצול מיטבי של צריכה-עצמית, כדי להפוך את המערכות לחכמות ולאוטומטיות יותר”.

פרשת שבב הריגול הסיני: סופר-מיקרו החלה בבדיקה מקיפה של לוחות-האם

חברת סופר-מיקרו (Super Micro) מסן-חוזה, קליפורניה, מתחילה בבדיקה מקיפה של לוחות האם שהיא מייצרת, על-מנת לספק תשובה להאשמות כי מחשבים שהיא סיפקה למערכת הביטחון האמריקאית ולמספר חברות גדולות, הכילו שבב ריגול סיני שהוכנס בלא ידיעתה אל כרטיסים אלקטרוניים שיוצרו עבורה בסין. נשיא ומנכ”ל החברה, צ’ארלס לינג, שלח מכתב ללקוחות החברה, שבו הוא דיווח על תחילת החקירה.

כזכור, בתחילת החודש פירסמה סוכנות הידיעות בלומברג ממצאי תחקיר שלפיו סין הצליחה לחדור לשרתים ולציוד של משרד ההגנה האמריקאי, באמצעות שבב ריגול שהותקן בחשאי בלוחות-האם של מחשבים שיוצרו על-ידי חברת סופר-מיקרו. המחשבים האלה סופקו ללקוחות ממשלתיים דוגמת נאס”א, הצי האמריקאי (שהציב את השרתים בתוך ספינות קרב) וסוכנות הביון המרכזית (CIA). בלומברג דיווחה שאמזון מסרה על התגלית לרשויות, והן החלו לחקור את השבב. התברר שהוא הותקן בלוחות-האם על-ידי קבלני ייצור בסין, ומיועד לפתוח “דלת אחורית סמויה” שדרכה יכולים האקרים להיכנס אל הרשת שבה השרת מותקן. המקורות הממשלתיים דיווחו לבלומברג שבתהליך ההתקנה היתה מעורבות של צבא סין.

“אנחנו בודקים כל כרטיס וכל שכבה בכל כרטיס”

מנכ”ל סופר-מיקרו עדיין נצמד לגירסה המקורית, שלפיה אין אמת בידיעה: “התחקירנים לא הראו לנו אפילו כרטיס אלקטרוני אחד עם השבב המדובר, ולא קיבלנו אף התראה מסוכנות ממשלתית על קיומו של שבב כזה”. בהמשך הוא מסביר שלמרות שהחברה לא מצאה עדויות לקיומו של שבב הריגול, “אנחנו מבצעים בדיקה מעמיקה מאוד כדי לשלול את קיומו. אנחנו חברה מוכוונת לקוח ומוכוונת הנדסה. אנחנו בודקים כל כרטיס, כל שכבה בכל כרטיס, ומבצעים בדיקות ויזואליות, בדיקות אופטיות אוטומטיות ובדיקות פונקציונליות של הכרטיסים, בכל אחד משלבי הייצור. מדי פעם אנחנו גם מבצעים בדיקות רנטגן של הכרטיסים”.

לינג טוען שבגלל המורכבות הגדולה של הכרטיסים, לא ניתן לשלב בו שבב זר בלא שיתגלה באחת מהבדיקות שהחברה מבצעת, ושגם אם שולב רכיב כזה, הוא לא יצליח לתפקד כראוי. “זה כמעט בלתי אפשרי להתקין ולהפעיל רכיב אשר יכול לתקשר עם בקר הכרטיסים שלנו (Baseboard Management Controlle), מכיוון שלגורם הזר שיעשה זאת אין ידע מלא של התכנון (pin-to-pin knowledge), המהווה סוד מסחרי של סופר-מיקרו”.

לדבריו, “אין צוות, עובד או קבלן של סופר-מיקרו שיש להם גישה בלתי מוגבלת אל התכנון המלא של הכרטיסים”. הוא הסביר שלקבלני המשנה של החברה יש גישה רק אל חלק מהתכנון ההנדסי של הכרטיסים, ושתהליך הייצור בנוי בצורה כזאת שכל שינוי בלתי מורשה, יגרום לאי-התאמה עם מרכיבים אחרים של הכרטיס.

המנייה נחתכה במחצית

חברת סופר-מיקרו מספקת שרתים, אמצעי איחסון וקישוריות רשת. היא הוקמה על-ידי צ’ארלס לינג בשנת 1993 וכיום מעסיקה כ-2,700 עובדים, מתוכם כ-1,100 מהנדסי פיתוח. בשנת הכספים 2016 הסתכמו מכירותיה בכ-2.2 מיליארד דולר. הפעילות המרכזית מתבצעת בארצות הברית ובמשרדים נוספים של החברה בהולנד, טאיוואן, סין ויפן. עם התפוצצות הפרשה התמוטטה מניית סופר-מיקרו בבורסת נסד”ק. היא צנחה ביום אחד ממחיר של 21.4 דולר למחיר של 11.6 דולר. מאז היא התאוששה רק מעט, ונסחרת כיום במחיר של 14.6 דולר, המעניק לה שווי שוק של 716 מיליון דולר בלבד.

לסיפור המלא: שבב הריגול הסיני שיזעזע את שרשרת האספקה