בסוף השבוע הלך לעולמו בגיל 86 דן וילנסקי, שהיה ממובילי תעשיית השבבים הישראלית, מנהיג אהוב ואיש חזון שהשפיע רבות על התעשייה ועל מקבלי ההחלטות הלאומיים. הוא הוביל את הפעילות של החברות קיוליק אנד סופה ו-KLA-טנקור בישראל, שימש כמנכ"ל קרן BIRD (הקרן הדו–לאומית למחקר ולפיתוח טכנולוגיים ישראל–ארה"ב), ולאחר מכן שימש כיו"ר חברת אפלייד מטיריאלס ישראל. במסגרת התפקיד הזה הוביל ב-1997 את המיזוג של שתי החברות הישראליות אורבוט ואופאל ושילובן בתוך אפלייד מטיריאלס ישראל.
בעקבות המהלך הזה הפכה ישראל למרכז הפיתוח הגדול ביותר של החברה מחוץ לארצות הברית, המעסיק יותר מ-1,000 עובדים. הוא שימש כיו"ר הסניף הישראלי עד לשנת 2006. וילנסקי היה מהדמויות הבולטות בקידום תחום הננוטכנולוגיה בישראל. הוא היה מהמובילים בהקמת הוועדה הלאומית לננו טכנולוגיה (INNI) ושימש גם כיו"ר הראשון שלה. וילנסקי הוא בוגר הטכניון והשלים תואר ראשון ושני בפקולטה להנדסת מכונות. הוא שימש כחבר בדירקטוריון הטכניון ובשנת 2005 העניק לו הטכניון תואר של עמית כבוד. בכנס בוגרי הטכניון בשנת 2014 הוא אמר לבוגרים: "היה לי המזל בחיים, והחברות שהקמתי הגיעו למחזור ייצוא משותף של כ-1.4 מיליארד דולר".
נשיא הטכניון, פרופ' אורי סיון ספד לו ואמר: "הטכניון נפרד היום מאדם יקר וחבר אישי, שהיה מבכירי התעשייה הישראלית ומחלוציה. הוא הקדים את זמנו בטיפוח הקשר העמוק בין האקדמיה לתעשייה והיה ממובילי התוכנית הלאומית בננוטכנולוגיה ויוזמות לאומיות אחרות. מנהיגותו ופעילותו הציבורית לקידום המדעטק – המוזיאון הלאומי למדע ולפתיחה מחודשת של בסמ״ת, בית הספר בו למד כנער, תרמו רבות לחינוך המדעי והטכנולוגי של נערות ונערים. בחזונו, בנדיבותו ובמחויבותו העמוקה הוא הותיר חותם עמוק על החברה הישראלית ועל כלכלתה".
הלווייתו תתקיים ביום ב' (20 ינואר 2026) בשעה 15:30 בבית העלמין שדה יהשוע בחיפה. יהי זכרו ברוך.
שתי חברות טכנולוגיה ישראליות, Tasq AI ו-BLEND, הודיעו על מיזוג לישות אחת שתפעל תחת השם Tasq AI, במהלך שמבקש להתמודד עם אחד האתגרים המרכזיים של מהפכת הבינה המלאכותית בעולם הארגוני: פער האמון בין היכולות המרשימות של המודלים לבין הנכונות של ארגונים להכניס אותם לפעילות קריטית. המיזוג מחבר בין פלטפורמה לניהול דאטה ואיכות מודלי AI לבין רשת גלובלית של מומחים אנושיים, במטרה לייצר שכבת אמון שתאפשר לארגונים לאמן ולהפעיל מודלים וסוכנים ברמת דיוק מהימנה.
הרציונל הבסיסי של החיבור פשוט יחסית. Tasq AI פיתחה לאורך השנים תשתית שמטפלת בדאטה של AI, החל משלב האימון ועד בדיקת התוצאות בפרודקשן. BLEND, שפעלה בעולם התרגום והלוקליזציה, הביאה ניסיון עמוק במודל שבו אוטומציה מבצעת את רוב העבודה, ואדם נכנס ללולאה כדי לדייק, לאמת ולוודא משמעות. יחד, הן מנסות להפוך את המודל הזה לרלוונטי להרבה יותר שימושים ארגוניים.
“הבעיה היום כבר לא נמצאת במודלים של הבינה המלאכותית, אלא בדאטה ובאמון”, אומר יואב זיו, מנכ"ל BLEND אשר ישמש כמנכ”ל החברה הממוזגת, בריאיון משותף עם ארז מוסקוביץ’, מנכ"ל ומייסד Tasq אשר ישמש כנשיא החברה הממוזגת, לרגל המיזוג. “המודלים יודעים לכתוב, לנתח ולהסיק מסקנות, אבל ברגע שהארגון לא סומך על התוצאה, הוא לא ייתן להם לקבל החלטות אמיתיות”. לדבריו, כמעט בכל מקום שבו הדיוק חשוב באמת, עדיין נדרש אדם בתוך הלולאה, לא כדי להחליף את ה-AI אלא כדי לאפשר לו לפעול בבטחה.
פער האמון הזה בולט במיוחד בעולמות הפיננסיים והרגולטוריים. חברת ביטוח יכולה להפעיל מודל שמנתח נתונים לצורך חיתום, וחברת תעופה יכולה להשתמש ב-AI לתמחור כרטיסים, אך בשני המקרים קשה להפקיד את ההחלטה כולה בידי אלגוריתם. “טעות אחת יכולה לעלות הרבה מאוד כסף”, אומר מוסקוביץ’. “כדי לאמץ מודלים וסוכנים בארגון צריך תהליך של עידון והתאמה לדאטה הארגוני ולדומיין. לא לוקחים מודל יסוד ונותנים לו לרוץ”.
לדבריהם, האתגר האמיתי נמצא בדיוק שם, בתהליך שבין המודל הכללי לבין השימוש הספציפי. אימון, בדיקות, התאמות, ואז שוב בדיקות כשהמודל כבר עובד בפרודקשן. כאן נכנסת לתמונה הפלטפורמה של החברה הממוזגת, שמאפשרת לשלב אוטומציה ורמות שונות של מומחיות אנושית באופן מדורג. המשימות נשברות ליחידות קטנות, עוברות סינון אוטומטי, בדיקות על ידי קהלים רחבים, ורק במקרים מורכבים במיוחד מגיעות למומחה. כך ניתן לשמור על דיוק ואמון גם בנפחים גדולים של דאטה.
עולם התרגום, שבו פעלה BLEND, משמש כאן כמקרה מבחן טבעי. כבר שנים ברור שתרגום אוטומטי עושה את עיקר העבודה, אך בלי בדיקה אנושית המשמעות וההקשר עלולים ללכת לאיבוד. “מה שקרה בתרגום קורה עכשיו בכל תחומי עיבוד המידע”, אומר זיו. “זה מודל שעובר גנרליזציה”.
מעבר לטכנולוגיה, השניים רואים במהלך גם סימן לשינוי עמוק בשוק העבודה. “אנחנו עוברים לעולם שבו לא אנשים משתמשים ב-AI, אלא ה-AI משתמש באנשים”, אומר מוסקוביץ’. מומחים לא נעלמים, אלא נכנסים לתהליך בנקודות הקריטיות, כחלק מרשת גלובלית שתומכת במודלים וסוכנים ארגוניים.
לקראת סיום הריאיון, מוסקוביץ’ מנסח את החזון בצורה חדה במיוחד. “אנחנו רוצים להיות חברת הדאטה הגדולה בישראל”. מאחורי ההצהרה הזו עומדת תפיסה שלפיה השלב הבא במהפכת ה-AI לא ייקבע על ידי עוד מודל או עוד שבב, אלא על ידי היכולת לזקק דאטה, לבנות אמון, ולהפוך בינה מלאכותית לכלי שאפשר באמת להפעיל בליבת הארגון.
חברת סובארו (Subaru) החלה להשתמש בראש ההדפסה המהיר של חברת סטרטסיס (Stratasys) כדי לייצר כלי עבודה ומתקני אחיזה הנדרשים בתהליך הרכבת מכוניות. החברה מדווחת על חסכון של 50% בעלות הבנייה והשימוש בכלי העבודה בעקבות המעבר לשימוש במדפסת תלת מימד תעשייתיית מהירה. הדבר נעשה לאחר שחברת סובארו הצטיידה בראש ההדפסה החדש למדפסת התלת-ממד התעשייתית Stratasys F770. מדפסת מדפסת F770 היא מערכת FDM תעשייתית המשמשת לייצור אבות-טיפוס וכלי עבודה בקנה מידה גדול. היא מיועדת ליישומים הדורשים מעטפת הדפסה רחבה, ומדפיסה באמצעות ABS ו-ASA תרמופלסטי בשבעה צבעים ובשלושה עוביים שונים של כל שכבת הדפסה.
אלא שזמן ההדפסה עשוי להיות ארוך מאוד. לאחרונה הכריזה סטרטסיס על ראש ההדפסה המהיר T25, אשר מספק תחליף פשוט (plug-in) לראש T14 הסטנדרטי של F770. הראש החדש כולל מספר שינויים: מומנט (torque) מנוע ההנעה והזנת החומר חזק יותר. תכנון מחודש של הקצה חם (hot end) משפר את הביצועים ומזרז את השיקוע (deposition) של החומר. למרות שמפת ההזנה גדול יותר (0.635 לעומת 0.356 מ"מ), ראש T25 מדפיס שכבות בעובי זהה של 0.330 מ"מ.
ראש ההדפסה המהיר T25
סטרטסיס מסרה שבמבחנים פנימיים הוא השיג הכפלת מהירות של בין פי 1.96 לבין פי 2.27 בהשוואה להדפסה באמצעות T14 הסטנדרטי. סובארו היתה אחת מהלקוחות הראשונים שהצטיידו בראש ההדפסה החדש. החברה משתמשת במדפסת F770 כדי לייצר כלי עבודה ייעודיים ופתרונות אחיזה הדרושים להרכבת המכונית לשם המחשה, הדבקת פסי צד לאורך המכונית היא משימה קשה מאוד עקב המבנה המעוקם של גוף הרכב. לצורך זה יש צורך במתקני אחיזה מיוחדים הנצמדים אל נקודות מובחנות בגוף הרכב ומאפשרים להדביק פנלים במיקום המדוייק.
מדפסת F770 מאפשרת לייצר חלקים באורך של 100 ס"מ, כאשר יש צורך באבזרים גדולים יותר, החברה מבצעת מספר הדפסות ומחברת את החלקים לאבזר גדול יחיד. להערכת סובארו, השימוש במדפסת תלת מימד תעשייתי הפחית את עלות הפיתוח והייצור של כלי האחיזה בכ-70%. החברה מסרה שהמעבר מראש ההדפסה הסטנדרטי T14 לראש ההדפסה המהיר T25 הקטין את העלות בכ-50% נוספים.
ברבעון השלישי 2025 הסתכמו מכירות סטרטסיס בכ-137 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של כ-140 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. החברה פירסמה תחזית מכירות שלנית של 550-560 מיליון דולר, בהשוואה לכ-572 מיליון דולר ב-2024 וכ-628 מיליון דולר בשנת 2023. הידיעה על סובארו עוררה עניין רב בשוק, מכיוון שהיא ייצרה ציפיות שהחברה מבססת יתרון תחרותי בשוק הרכב. לאחר פרסומה עלתה מניית חברת סטרטסיס בנסד"ק בכ-11% וכעת החברה נסחרת לפי שווי שוק של כ-956 מיליון דולר.
חברת קיידנס (Cadence) הכריזה על הקמת קהילה של חברות המספקות מודולים עבור הפיתוח והייצור של רכיבים מרובי-אריחים (Chiplets) ליישומי בינה מלאכותית, מרכזי נתונים ומחשבים חזקים (HPC). לצד חברת ProteanTecs הישראלית, שותפי ה-IP הראשונים שהצטרפו ליוזמה כוללים את Arm, Arteris, eMemory, M31 Technology, Silicon Creations ו-Trilinear Technologies. שותפת הייצור המרכזית ביוזמת שיתוף הפעולה היא חברת סמסונג (Samsung Foundry) אשר תייצר אב טיפוס מבוסס סיליקון של פלטפורמת Physical AI chiplet של Cadence, הכולל את הקניין הרוחני (IP) של השותפים.
פתרון הסיליקון ייוצר בתהליך SF5A של סמסונג. מעניין לציין שמדובר בגרסה ייעודית טכנולוגיית 5 ננומטר (5nm) אשר הותאמה עבור שוק הרכב. במקביל, קיידנס תשמש גם בתת–המערכת Zena Compute ושל Arm ובמודולי קניין רוחני נוספים, כדי לחזק את פלטפורמת Physical AI chiplet ו-Chiplet Framework שלה. סגן נשיא קיידנס לפתרונות חישוביים, דיויד גלסקו, אמר שהאקוסיסטם החדש של Cadence מהווה אבן דרך משמעותית בפיתוח האפשרויות הגלומות ברכיבי צ'יפלט.
גלסקו: "ארכיטקטורות Multi-die וארכיטקטורות מבוססות צ'יפלט הופכות קריטיות בקבלת ביצועים גבוהים ויעילות כלכלית". סגן נשיא טכנולוגיית פאונדרי של סמסונג, טאיז'ונג סונג, אמר ששיתוף הפעולה עם קיידנס מאפשר להמחיש את היתרון התחרותי של טכנולוגיית SF5A. "אנחנו מצפים להתרחבות קהילת Chiplet Spec-to-Packaged Parts (צ'יפלט: ממפרטים ועד חלקים ארוזים). נסייע ללקוחות להאיץ את הייצור של פתרונות סיליקון חדשניים ליישומי בינה מלאכותית פיזיים, לרבות תכנון הדור הבא של עולם הרכב".
גם לחברת סינופסיס (Synopsys), שהיא המתחרה המרכזית של חברת קיידנס, קיימת פעילות דומה המתקיימת תחת השם Synopsys Multi-Die System Solution, אשר יצאה לדרך כבר בשנת 2022 באמצעות שיתוף פעולה עם חברת TSMC. כיום היוזמה של סינופסיס פועלת בשיתוף פעולה גם עם אינטל ועם סמסונג. בחודש ספטמבר 2025 היא הכריזה על הרחבת שיתוף הפעולה עם TSMC והכללת טכנולוגיות הייצור 2 ננומטר במסגרת קהילת התמיכה בצ'יפלטים.
בתמונה למעלה: מרכז הענן הישראלי של חברת נביוס שממנו פועל מחשב העל החדש. צילום: Nebius
מחשב העל הלאומי לבינה מלאכותית החל לפעול ולהיפתח לשימוש התעשייה והאקדמיה, לאחר שחברת Nebius אשר זכתה במכרז של רשות החדשנות, השלימה את הקמת התשתית. עם העלייה לאוויר מתחילה כעת גם ההקצאה בפועל של משאבי מחשוב מתקדמים לחברות הייטק ולחוקרים בישראל, בעלות מופחתת ובזמינות גבוהה, במטרה לאפשר אימון מודלים גדולים בישראל ולהפחית את התלות בתשתיות מחשוב זרות.
הקמת מחשב העל היא תוצאה של תהליך שנמשך מספר שנים. בחודש מאי 2025 זכתה חברת Nebius שמרכזה באסטרדם במכרז רשות החדשנות להקמת מחשב על לאומי בהשקעה כוללת של כחצי מיליארד שקל, מתוכם 160 מיליון שקל במענק ממשלתי. נביוס הציעה לספק עוצמת עיבוד גדולה פי ארבעה מדרישת הסף של המכרז. היא התחייבה להקים בישראל תשתית בעוצמת עיבוד של כ-16,000Petaflop, ולהתחיל לספק את השירותים כבר בתחילת 2026. המחשב פועל ממרכז הענן של החברה (Nebius AI Cloud) שהוקם בשנים האחרונות בעיר מודיעין.
מחשב העל שהוקם במודיעין
החברה חשפה את המרכז לראשונה בחודש אוקטובר 2025, ודיווחה שהוא כולל 4,000 מחשבי NVIDIA HGX B200 המבוססים על ארכיטקטורת Blackwell החדשה של אנבידיה, ומארג קישוריות מבוסס NVIDIA Quantum InfiniBand. מרכז הענן הישראלי של נביוס קיבל הסמכת אבטחה ברמת SOC2 Type II, הנחשבת לגבוהה ביותר בשוק מרכזי הנתונים (Data Centers) ותשתיות ענן. בהסמכה הזאת לא נבדקות רק סוג מערכות ההגנה שהותקנו, אלא גם האם הן באמת עובדות ביעילות לאורך זמן. המערכת גם עומדת בדרישות HIPAA, הנחשבות למחמירות ביותר בעולם בנושא ההגנה על מידע מתחום הבריאות והרפואה.
המאיצים משלבים כוח חישוב עם נפחי זיכרון רחבים ורוחב פס המאפשרים עבודה עם מודלי שפה גדולים ומודלים מורכבים אחרים בלא צורך בפיצול או התאמות מגבילות. מתוך כל משאבי מרכז הענן החדש, יוקצו בכל חודש 1,000 מאיצי HGX B200 לטובת פרוייקטים של התעשייה והאקדמיה במימון חלקי של רשות החדשנות. כ-70% מההיצע מיועד לחברות הייטק בשלבי אימון של מודלי בינה מלאכותית, וכ-30% יוקצו לקבוצות מחקר באקדמיה בשלבי מחקר בסיסי.
שוברי הנחה לחברות וגופים ישראלים
חברות וגופים ישראלים יכולים להגיש בקשה לתשתיות עיבוד בהיקף שימוש של לפחות 16 מאיצי B200, או לחלופין 72Petaflop/sec. גופים מהאקדמיה יכולים להגיש בקשה ל־8 מאיצים לכל בקשה. הבקשות שיאושרו יקבלו שוברים לשירותי עיבוד בעלות מופחתת של 30% ממחיר השוק. השירות שיקבלו כולל זמינות GPU ייעודית, הסכמי שירות ותמיכה טכנית. למידע נוסף על הליך קבלת השוברים, הקליקו: מתן שוברים לשימוש במעבדות מו״פ.
מנכ״ל רשות החדשנות, דרור בין, אמר שהמהלך נועד לאפשר פיתוח ואימון של מודלים גדולים בישראל, להאיץ חדשנות תעשייתית ומחקרית, ולחזק את יכולתה של ישראל להתחרות במירוץ הטכנולוגי העולמי. היוזמה מגיעה על רקע ביקוש גובר למשאבי מחשוב לאימון מודלים גדולים, המתורגם כיום לעלויות גבוהות ולזמני המתנה ארוכים בשירותי ענן מסחריים. שירות מחשב העל מהווה תשתית אסטרטגית שנועדה להסיר חסמים אלה ולאפשר לגופים מקומיים לבצע מו״פ מתקדם בקצב גבוה ובוודאות תפעולית.
חברת CMS Compucenter, מהשחקניות המרכזיות בישראל ביבוא והפצת פתרונות מחשוב, תוכנה, ענן ואבטחת מידע, הודיעה על מינויו של שי אקהוז למנכ"ל החברה, החל מ־1 בינואר 2026. אקהוז מחליף את יוסי כהן, שכיהן כמנכ"ל החברה במשך שנים רבות.
אקהוז שימש ב־25 השנים האחרונות כסמנכ"ל הכספים של CMS, והיה מעורב בשורה של מהלכים אסטרטגיים, בהם פרויקטי אוטומציה, שדרוג תשתיות לוגיסטיות ופיתוח פעילות התוכנה והסייבר. בין היתר היה שותף להקמת CMSPRO – חטיבת התוכנה של החברה, שהרחיבה את פעילותה מעבר לחומרה ולתשתיות מסורתיות.
לדברי יוסי כהן, המנכ"ל היוצא, "אני משאיר את ניהול CMS בידיים מקצועיות ומנוסות, ובטוח שהחברה תמשיך להתפתח ולהוביל את תחומה".
אקהוז מסר כי בכוונתו להמשיך ולחזק את מעמדה של CMS כ־Value Added Distributor, תוך הרחבת שירותי הענן, הסייבר ופתרונות מבוססי צריכה, והעמקת שיתופי הפעולה עם שותפים עסקיים. לדבריו, השוק מחייב שילוב בין חדשנות טכנולוגית לבין ניהול פיננסי מוקפד, על רקע עלייה במתקפות סייבר, רגולציה מחמירה ושינויים מהירים בסביבת ה־IT.
CMS מפיצה בישראל מגוון רחב של פתרונות ומותגי IT בינלאומיים, בהם Dell, Lenovo, Check Point, Microsoft, CrowdStrike ו־Adobe, ומספקת לשותפיה שירותי Presale ו־Postsale, פתרונות ענן, סייבר ומערכות ניהול מתקדמות ל־MSP.
אקהוז, רואה חשבון בהכשרתו ובוגר פירמת KPMG, הוא בעל תואר ראשון בהצטיינות במנהל עסקים עם התמחות בחשבונאות.
קבלנית הייצור הטאיוואנית TSMC פרסמה הלילה את תוצאות הרבעון הרביעי ושנת 2025 כולה ואת התחזית לשנה הקרובה. המסר של החברה מרכזי ברור: הביקוש לבינה מלאכותית ממשיך להניע את הצמיחה, והחברה מתכוונת להרחיב קיבולת הייצור ולבצע השקעות בהיקפים חסרי תקדים. מנכ"ל TSMC, סי.סי. וויי, אמר בשיחת הוועידה עם משקיעים: “ה-AI הוא אמיתי. לא רק אמיתי, הוא מתחיל להיכנס לחיי היומיום”. הוא הדגיש שהביקוש ל-AI אינו מוגבל למגזר אחד בלבד, אלא מגיע מצרכנים, ארגונים וממשלות כאחד.
ברבעון הרביעי של שנת 2025 רשמה TSMC הכנסות של 33.7 מיליארד דולר, עלייה של 5.7% לעומת הרבעון השלישי במונחי דולר טאיוואני ועלייה של 1.9% במונחי דולר ארה"ב. בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, מדובר בעלייה חדה של כ-38%. בסיכום שנתי, הכנסות החברה בשנת 2025 כולה צמחו ב-35.9% במונחי דולר ארה"ב ובכ-31.6% במונחי דולר טאיוואני, והסתכמו בכ-3.8 טריליון דולר טאיוואני.
גם בתחום הרווחיות נרשם שיפור משמעותי. הרווח הגולמי ברבעון הרביעי עלה ב-2.8% ל-62.3%, ובשנת 2025 כולה עלה הרווח ב-3.8% ל-59.9%. לשנת 2026 צופה TSMC צמיחה של קרוב ל-30% בהכנסות במונחים דולריים, כאשר תחזית המכירות לרבעון הראשון 2026 היא של 34.6–35.8 מיליארד דולר ורווח גולמי של 63%-65%.
תהליכים מתקדמים ו-HPC מובילים את הצמיחה
במבט שנתי, תחום ה-HPC הוביל את פעילות החברה והציג צמיחה של 48% בהכנסות לעומת 2024, על רקע המשך הביקוש למעבדים מתקדמים למרכזי נתונים וליישומי בינה מלאכותית. תחום הסמארטפונים נותר מנוע משמעותי נוסף, בעוד שתחומי ה-IoT והאוטומוטיב המשיכו להוות נתח קטן יותר מהפעילות הכוללת, כל אחד בשיעור חד־ספרתי נמוך מההכנסות.
בפילוח לפי תהליכי ייצור, טכנולוגיות מתקדמות של 7 ננומטר ומטה היוו 74% מההכנסות בשנת 2025, לעומת 69% בשנה הקודמת. הדבר ממחיש את העמקת המעבר לצמתי ייצור מתקדמים. בתוך כך, תהליכי 3 ננומטר ו-5 ננומטר היוו את עיקר תרומת ההכנסות בצמתי הקצה, בעוד שתהליכי 7 ננומטר שמרו על נתח משמעותי אך מצטמצם יחסית.
מאיצים את ההשקעות לאור הביקוש
בשנת 2025 ביצעה TSMC השקעות הון בהיקף של כ-40.9 מיליארד דולר, לעומת 29.8 מיליארד דולר ב-2024. לשנת 2026 היא מתכננת מתכננת להגדיל את ההשקעות בציוד (CAPEX) להיקף של 52-56 מיליארד דולר. כ-70%-80% מהסכום יופנו לטכנולוגיות ייצור מתקדמות, ו-10%-20% לטכנולוגיות אריזה מתקדמות, בדיקות ופעילויות נלוות. בתשובה לשאלה על חששות מבועת AI, אמר המנכ״ל כי הוא “דרוך מאוד” לנוכח היקף ההשקעה.
לדבריו, “אם לא נעשה זאת בזהירות, זו עלולה להיות קטסטרופה ל-TSMC”. לכן, הוא סיפר, הוא מקיים בחודשים האחרונים שיחות עומק לא רק עם לקוחות החברה אלא גם עם לקוחות-הקצה שלהם, ובראשם ספקיות הענן, כדי לוודא שהביקוש מבוסס על ערך עסקי ממשי.
החברה עדכנה כי המפעל הראשון באריזונה כבר נכנס לייצור המוני ברבעון הרביעי של 2024, המפעל השני יתחיל התקנות כלים ב-2026. הוא צפוי להתחיל בייצור המוני במחצית השנייה של 2027. והקמת המפעל השלישי כבר החלה, לצד היערכות למפעל רביעי ולמתקן אריזה מתקדם נוסף.
במקביל עדכנה TSMC כי תהליך ה-2 ננומטר (N2), שהוא הדור הבא של טכנולוגיות הייצור המתקדמות שלה, נכנס לייצור המוני בסוף 2025. התהליך הזה נועד לספק קפיצת מדרגה בביצועים וביעילות האנרגטית. שלב הרחבת הייצור והמעבר לנפחים מסחריים משמעותיים צפוי להתחיל ללחוץ על המרווחים במחצית השנייה של 2026, אך החברה מדגישה כי N2, יחד עם תהליכי N2P ו-A16, נבנים כבסיס טכנולוגי רחב לצמיחה רב־שנתית.
פחות מחצי שנה מאז השלימה את רכישת חברת MIPS, אשר פיתחה את הקניין הרוחני (IP) של ארכיטקטורת MIPS למעבדי RISC ומאוחר יותר נכנסה לתחום הפיתוח של מעבדי RISC-V, מבצעת חברת GlobalFoundries האמריקאית עסקת מעבדים נוספת: אתמול (ד') היא הודיעה על חתימת הסכם סופי לרכישת חטיבת פתרונות ה-IP למעבדי ARC של חברת סינופסיס (Synopsys). העיסקה כוללת גם את צוותי ההנדסה והעיצוב של החטיבה. עם השלמת העסקה, תמוזג חטיבת ARC וכל עובדיה בחברת MIPS הפועלת כיום במתכונת של חברה עצמאית בבעלות GF.
היעד המרכזי: בינה מלאכותית במכשירים
טכנולוגיות ARC כוללות ליבות CPU וליבות AI המאופיינות בביצועים גבוהים וצריכת הספק נמוכה. גלובלפאונדריז (GF) מסרה שהמהלך נועד להאיץ את מפת הדרכים שלה בתחום ה-AI הפיזי (Physical AI), ולחזק את יכולתן לספק שבבים מותאמים אישית (Custom Silicon). העיסקה כוללת את קווי המוצר ARC-V, ARC-Classic, ARC VPX-DSP ו-ARC NPX NPU, ואת כלי הפיתוח למעבדים המבוססים על ערכת סט פקודות ייעודי ליישום (ASIP). בהם: כלי ASIP Designer ו-ASIP Programmer.
העיסקה תסייע ל-GF לספק פתרונות Physical AI בתחומים דוגמת מחשוב לביש, רובוטיקה, יישומי צריכה מונעי-AI ושבבי AI מתקדמים. מנכ"ל גלובל-פאונדריז, טים ברין, אמר שהמהלך מחזק את מפת הדרכים הטכנולוגית של GF. "הוא ממצב את החברה כספקית פתרונות קצה-לקצה התומכת במכשירים מבוססי-AI. שילוב ה-IP של מעבדי ARC ביחד עם טכנולוגיות MIPS ויכולות הייצור של GF, מקטין ללקוחות את חסמי האימוץ של טכנולוגיות חיוניות לדור הבא של יישומי מחשוב ו-AI".
אחת מ"חמש הגדולות"
גם לאחר העיסקה סינופסיס תמשיך לפתח את פורטפוליו ה-IP שלה לתכנון שבבים, הכולל ספריות לוגיות, זיכרונות משובצים, ממשקי IP, רכיבי אבטחה ותתי-מערכות. נשיא ומנכ"ל סינופסיס, סאסיין גאזי, הסביר ש"העסקה מחזקת את המיקוד של חטיבת ה-IP בתחומים של ממשקי IP ו-IP בסיסי (Foundation IP). רכישת חטיבת ה-IP למעבדי ARC ו-ARC-V כפופה לקבלת האישורים הרגולטוריים הנדרשים, וצפויה להסתיים במחצית השנייה של שנת 2026.
חברת גלובלפאונדריז נחשבת לאחת מחמש קבלניות ייצור השבבים (Foundry) הגדולות בעולם. הרשימה הזו כוללת את TSMC ו-UMC הטאיוואניות, Samsung Foundry הקוריאנית ו-SMIC הסינית. היא מתמקדת בייצור שבבים המבוססים על טכנולוגיות ייחודיות וייעודיות (Feature-rich nodes). אומנם החברה תדווח רק בחודש הבא על תוצאותיה הכספיות לשנת 2025, אולם לפי דו"חות הרבעונים האחרונים, נראה שהן צפויות להסתכם בכ-7.6-7.9 מיליארד דולר.
[בתמונה למעלה: המחשה של אלקטריאון לטעינה אלחוטית תוך כדי נסיעה]
אלקטריאון וירלס (Electreon) הודיעה כי חתמה על מזכר הבנות אסטרטגי עם תאגיד DENSO היפני, שבמסגרתו תפתח ותספק לדנסו רכיבי Board-On — רכיבים המותקנים ברכב עצמו — המיועדים לשילוב במערכות טעינה אלחוטית עבור רכבים פרטיים ורכבים כבדים.
היקף ההתקשרות עומד על עד 3 מיליון דולר לשנה, לתקופה של שלוש שנים, ובסך הכול עד כ-9 מיליון דולר, שהם כ־29 מיליון שקל. לאחר הדיווח זינקה מניית אלקטריאון בכ-5% במסחר הבוקר בבורסה בתל אביב.
DENSO נחשבת לאחת מספקיות Tier-1 הגדולות והמשפיעות בעולם הרכב, ומספקת מערכות ורכיבים ליצרניות רכב מובילות ברחבי העולם, בהן בין היתר טויוטה ולקסוס, הונדה, סובארו, מאזדה ויצרניות יפניות נוספות, וכן ליצרנים גלובליים נוספים בפרויקטים שונים. מעמדה מאפשר לה להטמיע טכנולוגיות חדשות ישירות בפלטפורמות ייצור סדרתיות, ולהשפיע בפועל על אימוץ טכנולוגיות בקנה מידה עולמי. עבור אלקטריאון, עבודה מול ספקית Tier-1 בקנה המידה של DENSO מהווה שער ישיר לבחינת היתכנות מסחרית רחבה של טעינה אלחוטית כחלק אינטגרלי מכלי רכב.
שינוי אסטרטגי: מכבישים אלחוטיים לרכב עצמו
שיתוף הפעולה הנוכחי מהווה שלב נוסף ביחסים המתמשכים בין אלקטריאון ל-DENSO, הכוללים בשנים האחרונות השקעה אסטרטגית, פיתוחים טכנולוגיים משותפים ושיתופי פעולה במסגרת פרויקטים וקונסורציומים בינלאומיים. בין היתר הקימו החברות כביש הדגמה לטעינה אלחוטית במתחם של DENSO, ששימש כפלטפורמה לבחינת הטכנולוגיה בתנאי אמת. ההתקשרות הנוכחית מסמנת מעבר ממיזמים ניסיוניים והוכחות היתכנות לעבודה ממוקדת על רכיבי ליבה המיועדים לשוק הרכב הסדרתי.
ההסכם משקף גם את השינוי האסטרטגי שאלקטריאון מקדמת בשנה האחרונה — מעבר מדגש בלעדי על תשתיות טעינה אלחוטיות בכבישים, לפיתוח מערכות טעינה אלחוטיות המשולבות ישירות בכלי רכב. שיתוף פעולה עם ספקית Tier-1 כמו DENSO מאפשר לאלקטריאון לבחון האם קיים שוק גלובלי רחב לפתרונות טעינה אלחוטית כחלק אינהרנטי ממערכות הרכב, ולא רק כתשתית ייעודית במקטעים תחבורתיים מוגדרים.
חברת ניו-פוטוניקס (NewPhotonics) מפתח תקווה חשפה היום (ג') את שבב שידור התקשורת האופטית החדש, NPC50503 NPO, המגיע למהירות העברת נתונים של 1.6 טרה-ביט לשנייה (1.6Tbps). הרכיב מופיע במארז Flip-Chip BGA בעל צריכת הספק נמוכה ומספק קצב העברת נתונים של 224Gbps לערוץ, בתאימות לתקן PAM4 802.3dj. הוא מיועד להשתלב בארכיטקטורת Near-Packaged Optics (NPO) הנדרשת היום במרכזי ה-AI הגדולים.
המוצר כולל לייזר מובנה, יחידת עיבוד אותות אופטית וממשק חיבורים מהיר מאוד. החברה מסרה שהוא מאפשר להפחית אובדן אות, לצמצם צריכת כוח ולאפשר קישוריות אופטית קרוב יותר למעבדים ולמאיצים בתוך השרתים עצמם. מדובר בהכרזה שמייצגת התפתחות באסטרטגיית המוצרים של החברה: עד כה הפתרונות של ניו-פוטוניקס יועדו בעיקר לשיפור ולשדרוג מודולי תקשורת אופטיים קיימים. החברה סיפקה שבבים מסוג Transmitter-on-Chip (TOC), שמחליפים את מנגנון השידור הפנימי של המודול ומאפשרים קצבי תקשורת של עד 1.6 טרה־ביט לשנייה, לצד יעילות אנרגטית טובה יותר. כך יכלו יצרני המודולים לשפר משמעותית את הביצועים בלי לשנות את הארכיטקטורה הבסיסית של ציוד הרשת.
עוד כמה סנטימטרים אל ליבת העיבוד
השבב החדש מייצג מעבר אל פתרון מלא יותר המצוי בליבת המערכות עתירות AI. זהו רכיב NPO המיועד להתקנה בתוך המארז, קרוב למעבד, ל-GPU או לרכיב ה-ASIC. זהו שינוי טכני משמעותי: במקום להעביר אות חשמלי מהמעבד למודול פוטוני דרך חיבורי נחושת (המגבילים את קצב העברת הנתונים והיעילות האנרגטית), האופטיקה מתקרבת אל נקודת החישוב עצמה. הדבר מפחית אובדן אות ומאפשר קצבי תקשורת גבוהים במיוחד עם פחות צריכת כוח.
חשוב להבין איך הדברים עובדים היום בשטח. במוצרים מסורתיים, האופטיקה נמצאת בתוך מודולים נשלפים, שהן יחידות המתחברות בקדמת השרת או המתג ומשמשות להמרת אותות חשמליים לאופטיים ולהיפך. בין שבב החישוב למודול עובר האות לאורך עשרות סנטימטרים של חיבורי נחושת על-גבי הלוח. כאשר מדובר במהירויות של יותר מ-100Gbps לכל ערוץ, כל סנטימטר כזה מחליש את האות, מגדיל את צריכת ההספק ומגביל את מהירות העברת הנתונים.
ארכיטקטורת NPO מצמצמת את המרחק הזה לעיתים לסנטימטרים בודדים באמצעות שילוב רכיבי האופטיקה על הלוח ליד רכיב החישוב עצמו. הקיצור של מסלול האות החשמלי מאפשר להעביר נתונים בקצב וביעילות גבוהים יותר. הסיבים האופטיים הופכים לחלק בלתי נפרד מהמערכת.
שכלול המארג האופטי
מרכזי נתונים, במיוחד אלה המיועדים להרצת מודלי בינה מלאכותית כבדים, דורשים העברת נתונים עצומה בין יחידות חישוב, וזאת תוך שמירה על צריכת כוח נמוכה ויעילות גבוהה. המגמה הכללית בשוק היא מעבר מפתרונות המבוססים על חיבורי נחושת ומודולי תקשורת נפרדים לכיוון של אופטיקה המשולבת ישירות בתוך המערכת עצמה. שלב האינטגרציה הבא הוא Co-Packaged Optics (CPO): האופטיקה והלוגיקה משולבות באותו מארז חומרה ברמת שבב ה-ASIC.
כיום זהו עדיין יעד שאליו התעשייה שואפת להגיע. הוא מציב אתגרים כבדים של ייצור, עלויות ותחזוקה, שכן כל תקלה ברכיב אופטי עלולה להשבית מארז שלם. הפתרון ה-NPO של NewPhotonics הוא צעד ביניים הכרחי בדרך להשגת CPO: שבב תקשורת אופטית המשתלב במארז המחשב עצמו ואינו מהווה מודול חיצוני. הוא מצמצם את התלות במודולים נשלפים, משפר את היעילות האנרגטית, ועדיין שומר על גמישות תכנונית ותפעולית.
בתמונה למעלה: מנהל חטיבת הייצור של חברת דאסו סיסטמס, גיום וונדרו
מאת: יוחאי שויגר
טכנולוגיית הבינה המלאכותית הגנרטיבית (GenAI) המאפשרת לייצר סרטון בלחיצת כפתור וליצור תמונה מפורטת מתוך משפט בודד, מתחילה להיכנס אל רצפת הייצור התעשייתית. לאחר שהיא הפכה את היצירה החזותית לנגישה לכל משתמש, עכשיו ה-GenAI מבצע מהלך דומה בעולם התאומים הווירטואליים: בנייה של מודלים דיגיטליים מורכבים המייצגים מוצרים, מפעלים, תהליכי ייצור ושרשראות אספקה. במקום עבודת מידול קדחתנית, איסוף שרטוטים טכניים, ליקוט נתונים ידני ושבועות של בניית סימולציות – ה-GenAI מייצר תאום וירטואלי במהירות ובמחיר זול בהרבה. בחזית הזאת נמצאת היום DELMIA, שהיא חטיבת הייצור של חברת דאסו סיסטמס (Dassault Systèmes) הצרפתית.
בראיון ל-Techtime סיפר מנכ״ל DELMIA גיום וונדרו (Guillaume Vendroux), שהחברה החליטה להוביל את המהפיכה הזאת. וונדרו: “אנחנו נמצאים ברגע שבו בינה גנרטיבית הופכת את התאום הדיגיטלי לכלי זמין לכל מפעל, ולא רק לענקיות התעשייה. מה שפעם דרש צוות מומחים, היום אפשר לבצע במהירות ובפשטות. ממש כמו שהיום כל אחד יכול לייצר וידאו ברמה גבוהה, כך כל מפעל יוכל לבנות תאום וירטואלי ולהריץ עליו סימולציות בלי מורכבות ובלי עלויות אדירות”.
ויאמר המהנדס: "יהי מודל"
החזון של וונדרו לשנים הקרובות הוא לקחת את התחום צעד נוסף קדימה, ולאפשר בנייה של תאום דיגיטלי מתוך תיאור מילולי בלבד. כפי שניתן היום לייצר סרטון וידאו באמצעות בקשה מילולית קצרה, "ה-Generative AI יאפשר לבנות קווי ייצור שלמים מתוך תיאור טקסטואלי. תפקיד האדם יהיה לקבל החלטות, לא לבנות מודלים. ההתפתחות הזו תשנה את כל מה שאנחנו יודעים על ייצור”. החזון הזה מסמן נקודת תפנית בהתפתחות הייצור: מפעלים ייהפכו לארגונים המקבלים החלטות מבוססות־מודל; העובדים ינהלו תהליכים באמצעות שפה טבעית והסימולציה תהיה חלק בלתי נפרד בכל תהליך שינוי תפעולי. אם בעבר בניית תאום דיגיטלי הייתה פרויקט שנמשך חודשים, עכשיו היא הופכת לצעד טבעי בכל מהלך הנדסי. “אנחנו לא מדברים על שיפורים קטנים, אלא על קפיצות של עשרות אחוזים בפרודוקטיביות. זהו דור חדש של ייצור”.
פרדיגמת מידול חדשה
כדי להבין עד כמה השינוי עמוק צריך לדעת כיצד מייצרים כיום את התאום הווירטואלי. מפעל שרוצה לבנות "תאום", מתחיל במידול גאומטרי של כל התחנות והציוד, הזנת נתוני התפוקה, מחזוריות, זרימת חומרים ומידע טכני. חיבור למערכות ה-ERP וה-MES ובהגדרת כל תרחיש אפשרי. כל שלב דורש איסוף ידני של כמויות מידע עצומות והרבה מאוד עבודה הנדסית. “בניית תאום קלאסי הוא תהליך עתיר מומחיות, זמן ותקציבים. זה היה פרויקט שמעט מאוד מפעלים יכלו להרשות לעצמם”. בינה גנרטיבית משנה זאת מהיסוד: התאום נבנה באופן אוטומטי כמעט לחלוטין מתוך תמונה, סרטון, תוכנית מפעל או תצורה קיימת, והמערכת משלימה את הפרטים הנדרשים לבניית מודל מלא.
חטיבת DELMIA נולדה בסוף שנות ה-90 בעקבות רכישת חברת Deneb Robotics, שהייתה אחת מהחלוצות בתחום של סימולציות הייצור. במהלך השנים היא התרחבה מענפי הייצור הדיסקרטי של מטוסים, רכב, משאיות וציוד כבד, אל ייצור ,תהליכי, ייצור במתכונת של אצוות שבו מייצרים כמות מוגדרת של מוצרים זהים בכל מחזור ייצור כמו למשל בתעשיית השבבים, ותעשיות כמו סוללות ומתכת. כיום החברה משרתת כ-2,500 לקוחות ברחבי העולם וכ-1.8 מיליון משתמשים. יותר ממיליון הם פועלי רצפת הייצור. “אנחנו מהבודדים שמשרתים כמעט כל תעשייה. בסוף, כל תעשייה מייצרת משהו, וברגע שמייצרים – אנחנו שם”.
פתרון דיגיטלי לדילמה גלובלית
החדירה המהירה של AI לעולם התאומים הווירטואליים מגיעה בזמן שבו עולם הייצור מתמודד עם לחצים שלא נראו כמוהם. המחסור החריף בעובדים הופך לתופעה גלובלית ומקשה על מפעלים להחזיק תפוקה יציבה. “אנשים לא רוצים לעבוד יותר בעבודות רצפה כפי שהן היו”, מסביר וונדרו. “אם לא נהפוך את העבודה לאינטליגנטית יותר, פשוט לא יהיו מספיק אנשים להפעיל את המפעלים”. במקביל, המוצרים עצמם הופכים מורכבים יותר; מחזורי הפיתוח מתקצרים; והייצור עובר התאמה פרסונלית בהיקפים שלא היו קיימים. כל שינוי קטן בקו ייצור משפיע על עשרות תחנות ועל רצפי עבודה מסובכים, והניהול הידני הופך לכמעט בלתי אפשרי
לכל אלו מצטרפת שרשרת אספקה גלובלית לא יציבה, שנמתחה עד הקצה מאז ימי הקורונה. זמני האספקה השתנו ללא התראה, עלויות האנרגיה עלו, הגבולות נסגרו והסחורות עוכבו. “אנחנו חיים בתקופה של אי־ודאות עמוקה”, הוא אומר. “גיאו־פוליטיקה, מחירי אנרגיה, משברים בריאותיים. בלי תאום וירטואלי שמחבר בין המוצר, הייצור והאספקה – המפעל עובד כמעט על עיוור”.
כאן נכנסת לתמונה האבולוציה העכשווית של התאום הדיגיטלי. אם בעבר הוא תיאר בעיקר את המוצר, היום הוא מתאר מערכת שלמה: את המבנה הפיזי של המפעל, את העובדים, את זרימת החומרים ואת התנהגות שרשרת האספקה בזמן אמת. “אנחנו מחברים בין שלושת התאומים – המוצר, תהליך הייצור והשרשרת”, אומר וונדרו. “כשכל השלושה מדברים זה עם זה, מפעל סוף סוף יכול לנשום”.
בינה מלאכותית מזניק את התהליך קדימה. בעזרת זיהוי חזותי של הציוד על רצפת הייצור והמרה אוטומטית שלו למודל הנדסי, DELMIA יכולה לייצר את מבנה התאום הדיגיטלי בדקות. לאחר מכן המערכת מעמיסה את ההיגיון התפעולי – תזמונים, חוקים, זרימות – ומייצרת מודל מלא שמוכן לריצה. במקביל, עוזרים חכמים מאפשרים לעובדים לנסח שאילתות בשפה טבעית ולקבל תשובות מהירות על תקלות, מגבלות או תהליכים הנדסיים. “פועל יכול לשאול איך לבצע ריתוך מסוים ולקבל הוראות בטיחות, רצף עבודה וסימולציה – בשניות”, אומר וונדרו.
לטכנולוגיה הזו יש משמעות דרמטית גם למפעלים קטנים ובינוניים, במיוחד בשווקים כמו ישראל שבהם רוב הייצור נשען על מפעלים קטנים. בעבר מערכת תאומים דיגיטליים הייתה הוצאה כבדה וגוזלת זמן; היום רבים יוכלו להשתמש בה, בין אם בצורה מלאה ובין אם במסגרת "תאום כשירות" (Twin-as-a-Service) – שירות שבו DELMIA בונה את התאום ומריצה סימולציות עבור הלקוח לפי הצורך. “מפעל קטן יוכל לבנות קווים מתקדמים ולשפר תפוקות בלי צבא של מהנדסים”, הוא מסביר. “אפשר להתחיל קטן ולהעמיק עם הזמן. זה כבר לא חלום של עשירים”.
בתמונה למעלה: כונן ASUS UGen300 המבוסס על מעבד היילו
חברת Hailo התל אביבית ויצרנית המחשבים ASUS חשפו מאיץ בינה מלאכותית המתחבר אל המחשב האישי באמצעות USB ומיועד לסייע בהרצת יישומי AI קלאסיים והן ליישומי בינה מלאכותית יוצרת (Generative AI) בקצה הרשת (Edge). זהו מאיץ הבינה המלאכותית הראשון בעולם המופיע בתצורת USB בדומה לאופן שבו מחברים אל המחשב כונן זיכרון חיצוני סטנדרטי. מאיץ הבינה המלאכותית ASUS UGen300 מספק יכולות AI בקצה הרשת (Edge). למעשה, באמצעותו ניתן להשתמש בכל התקן ממחושב כעמדת עבודה מוכנה לבינה מלאכותית.
המאיץ מבוסס על המעבד Hailo-10H, המספק עוצמת עיבוד של 40TOPS בהאצת רשתות נוירוניות. הוא כולל 8GB זיכרון LPDDR4 המאפשר ספק ביצועי Gen AI (בינה מלאכותית יוצרת) בקצה, תוך שימוש בזיכרון הייעודי שבכונן, ועל-ידי כך הוא אינו מעמיס את המחשב המארח. ההתחברות מסוג Plug-and-Play באמצעות כונן USB-C כוללת תמיכה במערכות ההפעלה Windows, Linux ו-Android. אסוס מסרה שהכונן תומך במגוון רחב של מודלים, בהם: LLM, VLM, Whisper ועוד, ומספק גישה ליותר מ-100 מודלים מאומנים מראש, בהם מודלי שפה גדולים (LLM), מודלים חזותיים-לשוניים (VLM), רשתות ראייה ממוחשבת ועוד באמצעות מאגר מודלים מקוון (Model Zoo).
צריכת ההספק של כונן ה-AI החדש מסתכמת בכ-2.5 ואט בממוצע. הוא תומך בארכיטקטורות המארח x86 ו-ARM ומתאים גם להאצת יישומי מחשוב קלאסיים (לא רק בינה מלאכותית). היילו הכריזה על המעבד החדש לפני כחצי שנה, בחודש יולי 2025. זהו הדור השני של מאיצי ה-AI של החברה למכשירי קצה (Edge AI). החברה העריכה שזהו המאיץ הראשון מסוגו בעולם המאפשר הרצת מודלי Gen AI באופן מקומי על-גבי המכשיר, בלא צורך בחיבור לענן. השבב החדש כולל את יכולות ה-Vision AI של שבב הדור הראשון, Hailo-8. מעבד Hailo-10H משתלב באופן מלא בסביבת הפיתוח הקיימת של היילו, אשר כוללת גם קהילת מפתחים פעילההמונה כ-10,000 משתמשים חודשיים.
בתמונה למעלה: מפגש ההקמה של Pax Silica בוושינגטון ב-11 לדצמבר 2025. צילום: דוברות הבית הלבן
ישראל וארה"ב צפויות לחתום בסוף השבוע על מזבר הבנות להקמת פארק תעשייתי משותף בישראל בשם Fort Foundry One, אשר יתמקד בקידום פרוייקטי פיתוח טכנולוגיות שבבים ובינה מלאכותית. כך גילה תת-מזכיר המדינה של ארה״ב לענייני כלכלה, ג’ייקוב הלברג, בראיון לסוכנות רויטרס. הלברג מבקר השבוע במזרח התיכון וצפוי להגיע בימים הקרובים לישראל. כככל הנראה עם בואו ייחתם הסכם שיתוף הפעולה החדש. המהלך הזה הוא חלק מיוזמת Pax Silica (שלום הסיליקון) בהובלת ארצות הברית, אשר הושקה רשמית לפני חודש, ב-11 בדצמבר 2025.
מטרת היוזמה היא להבטיח את שרשרת האספקה הטכנולוגית בעידן הבינה המלאכותית (AI), ולחזק את שיתוף הפעולה בין מדינות בעלות ברית אשר יסייעו לארה"ב להתחרות בסין. המדינות המייסדות שהשתתפו בהשקת התוכנית היו ישראל, יפן, דרום קוריאה, סינגפור, בריטניה, אוסטרליה והולנד. מעניין לציין שהודו, האיחוד האירופי וקנדה השתתפו בארוע במעמד של משקיפות. היוזמה מתמקדת במספר תחומי פעילות משותפים: הגנה על שרשרת האספקה מרמת אספקת המינרלים ועד ייצור שבבים ותשתיות עיבוד, הפחתת התלות הטכנולוגית בסין, אבטחת תשתיות דוגמת כבלי תקשורת תת-ימיים, מרכזי נתונים ורשתות סיבים אופטיים ובניית מערך של שותפים אמינים לפיתוח תוכנה ומודלי שפה (Foundational Models).
מבוא לכלכלת המאה ה-21
עבור ישראל, ההצטרפות ל-Pax Silica מהווה גם הכרה וגם קידום של מעמדה כמעצמה טכנולוגית. היוזמה צפויה לסייע לחברות ישראליות לקבל גישה לשווקים, להשקעות ולתיאום רגולטורי עם המדינות המובילות בעולם. מנגד, היא תחייב אותה ליישר קו עם מגבלות הייצוא והביטחון של ארה"ב, במיוחד כאשר מדובר במכירת מוצרי טכנולוגיה לשוק הסיני. ראוי לציין שעדיין לא נמסרו פרטים לגבי האופי המדויק של פרויקט Fort Foundry One: במה הוא יתמקד, מה יהיו מקורות המימון שלו וכיצד הוא יפעל.
במקביל למהלך מול ישראל, בימים האחרונים הצטרפו ליוזמת Pax Silica גם איחוד האמירויות (UAE) וקטאר. הלברג הסביר שצירוף של מדינות המפרץ נובע מיכולתן לתרום ליוזמה הון ותשתיות אנרגיה, לוגיסטיקה ומרכזי נתונים. מרכיבים הנחשבים קריטיים להפעלת תעשיית AI מתקדמת ולתמיכה בייצור ובאריזה של רכיבי חומרה. המהלך משתלב במאמץ של מדינות המפרץ לבסס כלכלה טכנולוגית שתפחית בעתיד את תלותן בהכנסות מהפקת ומכירת נפט. למעשה, ישראל וקטאר צפויות למצוא את עצמן שותפות בתוכנית רב-לאומית לקידום תשתיות טכנולוגיה ושרשרת אספקה.
אלביט מערכות הודיעה היום (ב') כי זכתה במספר חוזים בהיקף כולל של כ-275 מיליון דולר לאספקת פתרונות הגנה מתקדמים לפלטפורמת מסוקים של מדינה באזור אסיה-פסיפיק. החוזים יבוצעו על פני תקופה של כחמש שנים, וכוללים שילוב של מערכות לוחמה אלקטרונית (EW) ומערכות יירוט ייעודיות נגד טילים מונחי חום.
במסגרת החוזה תספק אלביט גם את מערכת Mini-MUSIC, מערכת DIRCM קומפקטית המבוססת על שיבוש לייזר של מערכות ההכוונה של טילים מונחי חום. המערכת מזהה את שיגור הטיל, ננעלת עליו באמצעות חיישנים ומצלמה תרמית, ומשדרת קרן לייזר שמבלבלת את ראש הביות של הטיל וגורמת לו לסטות ממסלולו.
Mini-MUSIC היא הגרסה הקלה והקומפקטית במשפחת מערכות MUSIC של אלביט להגנה אקטיבית מפני טילים. המשפחה כוללת גם גרסאות גדולות יותר המיועדות למטוסי תובלה ולמטוסים אזרחיים, אך גרסת ה-Mini פותחה במיוחד עבור פלטפורמות שבהן מגבלות משקל, נפח וצריכת אנרגיה הן קריטיות — ובראשן מסוקים וכלי-טיס קלים-בינוניים. בזכות הממדים הקטנים והאינטגרציה הפשוטה יחסית, ניתן לשלב את המערכת גם בפלטפורמות קיימות ללא שינוי מבני משמעותי.
בתמונה למעלה: מערכת תחריט עמוק (Deep Silicon Etching) מבוססת פלזמה של חברת NAURA הסינית.
הנסיונות של ארצות הברית לעכב את צמיחת תעשיית הסמיקונדקטורס הסינית נוחלים כשלון אחרי כשלון. כך למשל, חברת המחקר TrendForce מדווחת שנתוני התאחדות תעשיית המוליכים-למחצה של סין (China Semiconductor Industry Association) מראים ששיעור השימוש בציוד ייצור שבבים מקומי עלה מ-25% בשנת 2024 לכ-35% בשנת 2025. בכך התעשייה עברה את היעד שהוגדר לה לשנת 2025, של 30%.
מהדו"ח עולה שמשקל התחליפים המקומיים (Domestic Substitution) של כלים קריטיים, כגון ציוד תחריט (Etching) ומערכות להשקעת שכבות דקות, כבר חצה את רף ה-40%. עוד נמסר כי תנורי החמצון והדיפוזיה של NAURA מהווים כיום יותר מ-60% מהציוד המותקן בקווי הייצור ל-28 ננומטר של SMIC, הנמצאת בבעלות חלקית של ממשלת סין. הדו"ח מוסיף כי חברת Piotech הכפילה את חלקה בציוד PECVD (שקיעה כימית מאוזרת-פלזמה) בקווי ייצור ה-3D NAND של YMTC, והעלתה את נתח ההתקנה שלה מ-15% ל-30%. במקביל, כלי ניקוי חד-פרוסתיים (single-wafer cleaning) של ACM Research קיבלו גם הם הזמנות מקווי ה-28 ננומטר בקוטר 12 אינץ’ של Hua Hong, עם שיעורי ניצול ציוד העולים על 90%.
דרישת סף בקבלת אישורים ממשלתיים
סוכנות החדשות הטאיוואנית ANUE מדווחת שבעיית ציוד המטרולוגיה והליתוגרפיה הוא עדיין צוואר בקבוק טכנולוגי מרכזי. שיעור השימוש בתחליפים סיניים הוא 18% בלבד, אולם מדובר בהתקדמות משמעותית בהשוואה לנתוני 2022. הצמיחה הזו בשימוש בציוד ייצור מקומי קשורה למדיניות ממשלתית יזומה: בידיעות שהתפרסמו בעיתונות בטאיוואן נמסר שבשנת 2025 דרשו הרשויות מיצרני השבבים המקומיים לרכוש מספקים מקומיים לפחות 50% מהציוד המיועד להרחבות קיבולת הייצור. אומנם הדרישה לא פורסמה באופן רשמי, אולם בפועל היא מהווה דרישת-סף בתהליך קבלת אישורים לתוכניות השקעה במפעלי ייצור.
האישורים האלה הם חלק חשוב בתוכנית האסטרטגית של יצרניות השבבים, מכיוון שממשלת סין מממנת חלק גדול מההוצאה הזו. העיתון הכלכלי הטאיוואני Commercial Times מסר שבשנת 2025 ביצעו גופים הממומנים על-ידי המדינה כ-420 הזמנות של כלי ליתוגרפיה ורכיבים נלווים בהיקף כולל של כ-120 מיליארד דולר. במקביל, המדינה מעניקה לחברות מענקים שונים במסגרת תוכנית של סובסידיות פיסקליות, אשר תורחב בשנת 2026 להיקף של כ-70 מיליארד דולר.
בתמונה למעלה: המחשה של מערכת SmartScopes מתוצרת אקסון ויז'ן לניהול עמדות ירי
חברת אקסון ויז'ן (Axon Vision) התל אביבית קיבלה הזמנה ראשונה מהענקית הביטחונית Leonardo DRS לאספקת מערכות הדגמה לגילוי, עקיבה ויירוט של איומים אוויריים מהירים. בעקבות ההודעה זינקה מניית אקסון בבורסה בתל-אביב כמעט 18% והחברה נסחרת כעת לפי שווי שוק של יותר מ-210 מיליון שקל. המערכות מיועדות לביצוע ניסויים והדגמות מול גורמי צבא וביטחון בארצות הברית. אומנם מדובר בהזמנה בעלת היקף כספי קטן יחסית הנאמד בכ-350 אלף דולר, אולם היא עשויה לייצר הזמנות המשך בהיקף גדול יותר בעתיד אם נציגי הצבא יתרשמו מההדגמות לטובה.
חברת אקסון ויז'ן מפתחת אלגוריתמים לראייה ממוחשבת מבוססי בינה מלאכותית (AI) עבור יישומים צבאיים, המספקים זיהוי איומים, סיווג מטרות ותגובה חכמה בזמן אמת. הם מאפשרים להעניק חוכמה למערכות נשק ולחימה. בחודש שעבר חתמו אקסון ויז'ן ולאונרדו על הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי לפיתוח ושיווק משותפים של פתרונות בינה מלאכותית לכלי-רכב קרביים עבור צבא ארה"ב. במקביל, שתי החברות ביצעו הדגמות ראשונות שהציגו אינטגרציה מלאה בין החיישנים של DRS לבין תוכנת הראייה הממוחשבת של אקסון ויז'ן. פתרונות ה-AI של Axon Vision שולבו באחת מפלטפורמות הרכב הקרקעי הבלתי-מאוישות (UGV) של Leonardo DRS, המצוידת במערך חיישנים משולב ובעמדת נשק נשלטת מרחוק (RCWS).
כניסה לשרשרת האספקה של קבלניות ביטחון גדולות
חברת Leonardo DRS היא זרוע הפעילות האמריקאית של קבוצת לאונרדו האיטלקית, הנחשבת אחת מקבוצות הביטחון הגדולות בעולם. החברה פועלת כספקית מרכזית של מערכות אלקטרוניקה צבאיות, חיישנים, מערכות שליטה ובקרה, הגנה אווירית ותשתיות לרכב קרבי של צבא ארה"ב וצבאות נוספים. היא נחשבת לשחקן מפתח בשוק מערכות ההגנה הטקטיות והפלטפורמות הקרביות. בשנת 2022 היא רכשה את חברת ראדא הישראלית, המספקת מערכות מכ"ם טקטי לכלי-רכב קרביים. כיום היא פועלת במתכונת של חטיבת DRS RADA Technologies.
לאחרונה החברה דיווחה על צמיחה במכירות: במהלך 2025 היא קיבלה הזמנות מחייבות בהיקף כולל של כ-29 מיליון שקל, בהשוואה להזמנות של כ-8 מיליון שקל ב-2024. מדובר בצמיחה שנתית של 263% בצבר ההזמנות אשר תיוחס להכנסות של 2026. האסטרטגיה העסקית של החברה מבוססת על אספקת פתרנות מודולריים, אשר מתממשקים ומשתלבים במערכות בפלטפורמות קיימות. להערכת החברה קיים בשוק מחסור בפתרונות מוכחים וזמינים. שיתוף הפעולה עם לאונרדו מתאים לתפישה של החברה, שלפיה היא משמשת כספקית טכנולוגיה לקבלני ביטחון גדולים, במטרה להשתלב בשרשרת האספקה של פרויקטים צבאיים גלובליים.
עמותת תעשיית המשחקים הדיגיטליים בישראל (GameIS) תקיים ביום חמישי הקרוב, 15 בינואר, ערב הענקת מענקים למפתחי משחקי אינדי ישראלים, במסגרת תחרות שנועדה לקדם פרויקטים מקומיים בתחום פיתוח המשחקים. האירוע ייערך בין השעות 18:00 ל-20:00 במתחם Microsoft Reactor במידטאון תל אביב.
במהלך הערב יישאו דברים נציגים מתעשיית הגיימינג המקומית, יוצגו חברי ועדת השיפוט והמשחקים שהעפילו לשלב הגמר, ובסיומו יוכרזו שלושת הזוכים שיקבלו מענקים לפיתוח הפרויקטים שלהם.
ועדת השיפוט כוללת בכירים מתעשיית המשחקים המקומית והבינלאומית, בהם ניקיטה שרמן, סגן נשיא בכיר לפיתוח עסקי בחברת Xsolla; דניאל מירונוב, ראש צוות השקעות בקרן VGames; ניר מירצקי, מנהל חדשנות ב-CrazyLabs; ולאנס ג’יימס, Head of Production ב-Digital Banditos.
יו"ר עמותת GameIS, עידו ברוש, אמר כי מטרת התחרות היא לספק תמיכה מעשית לדור הבא של מפתחי המשחקים בישראל ולחזק את קהילת האינדי המקומית, כחלק מפעילות העמותה לציון 20 שנות עשייה בתחום הגיימינג בישראל.
על פי הערכות בענף, תעשיית המשחקים הישראלית מגלגלת כ-10 מיליארד דולר בשנה ומעסיקה כ-15 אלף עובדים. ב-GameIS מציינים כי שילוב של השקעות, מדיניות ממשלתית תומכת והטבות מס עשוי להרחיב את היקף הפעילות בענף ולהגדיל את מספר המשרות, לצד חיזוק מעמדה של ישראל בזירת פיתוח המשחקים הבינלאומית.
עמותת GameIS הוקמה בשנת 2008 כהמשך לפעילות IGDA ישראל, ופועלת כארגון גג לקהילת מפתחי המשחקים בארץ. העמותה מקיימת לאורך השנה מפגשים מקצועיים, אירועי תעשייה ופעילות קהילתית, ומונה כיום יותר מ-7,000 חברים.
בתמונה למעלה: רובוט RT-20 של Roboteam במשימת פירוק מטען חבלה. מקור: Roboteam
חברת Ondas Holdings האמריקאית הודיעה על תמחור גיוס הון בהיקף של כמיליארד דולר ממשקיע מוסדי אחד. המהלך נחשב חריג בהיקפו ביחס לחברות בשלב הצמיחה שבו נמצאת החברה. הגיוס בוצע במחיר הגבוה ממחיר השוק ביום שקדם להודעה, וצפוי להיסגר בימים הקרובים בכפוף להשלמת התנאים המקובלים. החברה נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-5.3 מיליארד דולר. החברה מסרה שההון מיועד לצורכי צמיחה אסטרטגית, לרבות רכישות, מיזמים משותפים והשקעות.
אף שהחברה לא ציינה במפורש לאילו תחומים יופנו הכספים, פעילותה בשנה האחרונה מלמדת שהיא ממוקדת בחברות ביטחוניות ישראליות. מאיר קליינר, נשיא Ondas, מאיר קליינר, אמר שגיוס ההון "הוא שלב אסטרטגי משמעותי" המגיע לאחר רצף של 9 רכישות של חברות וטכנולוגיות בתחום הדיפנס־טק. מנכ"ל משותף של החברה, אושרי לוגסי, אמר שהחברה רואה בישראל מוקד ידע וחדשנות מרכזי, ושבכוונתה להמשיך ולהעמיק את הפעילות וההשקעות בשוק המקומי.
Ondas היא חברת אחזקות הפועלת בעיקר באמצעות חטיבת Ondas Autonomous Systems, שמרכזה בישראל ומנוהלת בידי בכירים מהתעשייה הביטחונית והרחפנים המקומית. החטיבה מובילה אסטרטגיה של בניית מערכת־על אוטונומית המשלבת רחפנים, רובוטים קרקעיים, חיישנים, אופטיקה ויכולות תקשורת בפלטפורמה אחודה המיועדת לשימושים צבאיים וביטחוניים.
רכישות בישראל בהיקף של 400 מיליון דולר
בשנת 2022 רכשה אונדס את חברת Airobotics. במהלך השנה האחרונה היא ביצעה סדרת רכישות בישראל בהיקף מצטבר של כמעט 400 מיליון דולר. בין העסקאות הבולטות: רכישת חברת Roboteam בתחום הרובוטיקה הקרקעית, רכישת Sentrycs בתחום ההגנה מפני רחפנים באמצעות טכנולוגיות סייבר ו-RF. היא רכשה גם חברות המתמחות ברובוטיקה תת־קרקעית, חיישנים אלקטרו־אופטיים, אופטיקה מדויקת והנדסה מערכתית. כל אחת מהעסקאות הוסיפה שכבה נוספת לארכיטקטורה הרב־תחומית שהחברה מפתחת, במטרה לספק פתרונות אינטגרטיביים מקצה לקצה.
הפעילות הישראלית הפכה גם למנוע הצמיחה המרכזי של החברה. ברבעון השלישי של שנת 2025 דיווחה Ondas על זינוק חד בהכנסות חטיבת המערכות האוטונומיות, בין היתר בזכות האצת האספקות של מערכות מבצעיות והתרחבות הפעילות של החברות שנרכשו. הנהלת החברה הציבה יעד הכנסות של כמה עשרות מיליוני דולרים ב־2025, ויותר מ-100 מיליון דולר ב־2026. היעד מלמד שהחברה נמצאת בתהליכי מעבר משלבי הפיתוח לשלב המכירות המסחריות.
רחפן אוטונומי תעשייתי של אירובוטיקס מגיע לעמדת העגינה. מקור: אירובוטיקס
גיוס של מיליארד דולרים נתפס בשוק לא רק כמהלך פיננסי, אלא כהצהרה אסטרטגית. הסכום הזה מאפשר גם להמשיך בפיתוח והרחבת הייצור, וגם להגביר את פעילות הרכישות בדיוק בתקופה שבה שוק המערכות האוטונומיות הביטחוניות עובר משלבי הרעיון והניסוי לשלב האימוץ המבצעי הרחב בצבאות רבים. אומנם החברה אינה התחייבה להפנות חלק מהכסף להשקעות נוספות בישראל, אולם המיקוד הקיים שלה באזור והצבת ישראל כמרכז פיתוח ותפעול מרכזיים, מציבים את האקוסיסטם המקומי כמועמד טבעי להמשך המהלך.
שחקן צומח בשוק המקומי
לצד הפעילות העסקית, החברה גם חיזקה לאחרונה את החיבור לעולם הביטחוני הישראלי באמצעות מינוי של בכירים לשעבר ממערכת הביטחון לגופי הייעוץ שלה. הצעד נועד לתמוך בהטמעת מערכות בקנה מידה לאומי ובבניית שיתופי פעולה בינלאומיים. מכלול הצעדים הללו מצייר את Ondas כחברה המבקשת להתמקם כשחקנית מערכתית רחבה בתחום ההגנה האוטונומית.
במידה וחלק מכספי הגיוס יופנו לרכישת חברות ביטחוניות וטכנולוגיות בישראל, ייתכן שהמהלך הנוכחי מסמן שלב נוסף בהפיכת האקוסיסטם המקומי לאבן יסוד בארכיטקטורת ההגנה הרב־תחומית שאונדס מבקשת לבנות. במקרה כזה, הגיוס החריג בהיקפו לא יהיה רק אירוע פיננסי משמעותי לחברה, אלא גם מהלך בעל השפעה רחבה התעשייה הביטחונית הישראלית ב־2026.
קרן ההון סיכון Hetz Ventures הודיעה על סגירת קרן ההשקעות הרביעית שלה, Hetz IV, בהיקף של 140 מיליון דולר. הקרן נסגרה מעבר ליעד המקורי, בתקופה המאופיינת באי־ודאות ביטחונית וכלכלית, ותתמקד בהשקעות Seed בתחומי הסייבר, הדאטה ותשתיות הבינה המלאכותית, בדגש על חברות המפתחות טכנולוגיות ליבה משוק ישראלי לשווקים גלובליים.
עם סגירת הקרן הרביעית, מגיע סך הנכסים המנוהלים של Hetz Ventures לכ־500 מיליון דולר בתוך כשמונה שנים מאז הקמתה. הקרן מתמקדת בזיהוי מוקדם של חברות בשלבי הקמה וליווי יזמים מהשלב הראשוני דרך צמיחה והתרחבות בינלאומית, תוך מעורבות טכנולוגית ותפעולית עמוקה.
חברות הפורטפוליו של הקרן רשמו עד כה שווי אקזיטים מצטבר של למעלה ממיליארד דולר. בין העסקאות הבולטות נמנות רכישת Prompt Security על ידי SentinelOne בשנת 2025, רכישת Silk Security על ידי Armis בשנת 2024, ורכישת Granulate על ידי אינטל בשנת 2022. לצד האקזיטים, הקרן מעורבת גם בחברות שגייסו סבבים משמעותיים, בהן Majestic Labs שגייסה בנובמבר האחרון ו-BlinkOps שביצעה סבב Series B במהלך הקיץ.
ב-Hetz מציינים כי הקרן החדשה ממשיכה ואף מעמיקה את האסטרטגיה של התמקדות בסייבר ובתשתיות דאטה ו-AI, תחומים הנתפסים כשכבת היסוד שעליה נבנות מערכות AI ארגוניות, פלטפורמות ענן ומוצרי תוכנה בקנה מידה גדול. הקרן מפעילה מודלי ליווי ייעודיים לסטארטאפים בתחומים אלה, לצד רשתות יועצים של מנהלי אבטחת מידע (CISO) ומומחי דאטה, המחברים חברות צעירות ללקוחות ושותפים בשווקים בינלאומיים.
ליזמים בשלבים המוקדמים ביותר מפעילה הקרן גם את תוכנית SPARQL, המיועדת לסטארטאפים בתחומי הדאטה וה-AI, וכוללת השקעת Seed, קרדיטים מתשתיות ענן ושותפים טכנולוגיים, ליווי מוצרי והנדסי שוטף, וחיבור ללקוחות ראשונים כבר בשלבי הפיתוח.
ב-Hetz מגדירים את הקרן הרביעית כהמשך למיקוד בהקמת חברות תשתיתיות ארוכות טווח, שמיועדות להשתלב בליבת מערכות ה-AI וה-IT של ארגונים גלובליים בעשור הקרוב.
אומנם הכרזת פלטפורמת Rubin של אנבידיה לתשתיות בינה מלאכותית משכה את רוב תשומת הלב בכנס CES 2026 שהתקיים בשבוע שעבר בלאס וגאס, אולם היא ביצעה בכנס מהלך נוסף, מעט בצנעה, שיש לו משמעות אסטרטגית עמוקה על שוק הרכב: השקת המודל הפתוח לנהיגה אוטונומית Alpamayo, שנועד לשמש כשכבת תכנון והחלטה במערכות נהיגה עתידיות. ההשקה צפויה להשפיע גם על האופן שבו יפותחו מערכות נהיגה אוטונומית, וגם על מערך היחסים שבין ספקי הטכנולוגיה בשוק הרכב, ובמיוחד על חברות האוטוטק הישראליות.
רוב החברות הישראליות, דוגמת אינוויז וארבה המפתחות חיישני LiDAR ומכ"ם, או קוגנטה ופורטיליקס הפועלות בתחומי הסימולציה והאימות של מערכות נהיגה, אינן מספקות מערכת שלמה אלא רכיבי ליבה בתוך שרשרת הערך. עבורן זה עשוי להתברר כמהלך תומך. מנגד, קיומו של מודל תכנון פתוח וגמיש המאפשר ליצרניות רכב להרכיב מערך תוכה-חומרה (Stack) המותאם לפלטפורמת מחשוב אחת מציב אתגר אסטרטגי בפני מובילאיי. החברה מירושלים בנתה את מעמדה על פתרון מלא מקצה לקצה, ועל נטילת אחריות מערכתית מלאה.
NVIDIA DRIVE: אקוסיסטם AI-First לשוק הרכב
מודל Alpamayo מצטרף לשורת הפתרונות שאנבידיה מאגדת תחת פלטפורמת NVIDIA DRIVE, שהיא מערך רחב היקף לפיתוח מערכות רכב חכמות. הפלטפורמה כוללת משפחות מעבדים ייעודיים כמו Orin ו-Thor, מערכת הפעלה לרכב, כלים לעיבוד ואיחוד נתוני חיישנים, סימולציות מבוססות Omniverse ו-DRIVE Sim ותשתיות אימון וניהול מודלים בענן. במילים אחרות, מדובר בסטאק מלא המיועד ללוות את יצרניות הרכב משלב הפיתוח והבדיקות ועד להרצה בזמן אמת ברכב עצמו.
המודל משתלב בתפיסת AI-first vehicle stack שהחברה מקדמת: מעבר ממערכות הנשענות בעיקר על חוקים ידניים ואלגוריתמים ייעודיים, למערכות שבהן מודלי בינה מלאכותית גדולים הופכים לרכיב מרכזי. גם בשכבות שבעבר נחשבו כמתאימות לאלגוריתמים “קלאסיים”, כמו למשל שכבת קבלת ההחלטות. בהקשר הזה Alpamayo הוא רכיב אסטרטגי: לראשונה מציעה NVIDIA מודל foundation תוצרת בית לשכבת התכנון וההחלטה, המאחד את NVIDIA DRIVE סביב רעיון הסטאק מבוסס AI מקצה לקצה – מהאימון בענן ועד הביצוע במחשב הרכב.
המוח הטקטי של הרכב
Alpamayo הוא מודל מולטי-מודלי גדול מסוג Vision-Language-Action (VLA), המקבל מידע ממספר מצלמות וידאו, חיישני LiDAR, חיישני מכ"ם ומערכות הרכב עצמן, ומתרגם את המידע לייצוג פנימי המאפשר לבצע הסקות ותכנון פעולה. על בסיס זה הוא מפיק מסלול תנועה עתידי לטווח של כמה שניות קדימה. המודל אינו מפעיל ישירות את מערכות הרכב כמו בלמים או הגה, אבל קובע מהי ההתנהגות הטקטית של הרכב.
בניגוד למודלי שפה כלליים, Alpamayo פועל במרחב פיזי ומשלב תפיסה עם reasoning מרחבי וקונטקסטואלי. הקלט שלו כולל רצפי וידאו, נתוני תנועה, ולעיתים גם מפות ויעדי ניווט. המודל מבצע הבנת סצנה, הסקת סיכונים ותכנון מסלול כחלק משרשרת החלטה אחת. הפלט המרכזי הוא trajectory: מסלול רציף שמועבר לשכבת הבקרה הקלאסית של הרכב, שאחראית על ההפעלה הפיזית והבטיחותית.
אימון מודל כזה מתבצע באמצעות שילוב של נתונים סינתטיים עם נתונים מהעולם האמיתי. הנתונים הסינתטיים מיוצרים באמצעות פלטפורמות הסימולציה של אנבידיה: Omniverse ו-DRIVE Sim. המודל משוחרר במתכונת קוד פתוח, כולל המשקלים וקוד האימון. הדבר מאפשר ליצרניות רכב ולספקי Tier-1 לאמן אותו על המידע שלהן, להתאים אותו לארכיטקטורת המערכת שלהם, ולשלב אותו במערכת הסטאקים שלה. לא כמוצר סגור, אלא כבסיס לפיתוח פנימי. אנבידיה גם דיווחה מספר שותפויות עם חברות מובילות, בהן: Lucid Motors,Jaguar Land Rover, Uber ושת"פ עם עם גופים Berkeley DeepDrive בפיתוח טכנולוגיות נהיגה אוטונומית מתקדמות.
מובילאיי: אתגר לפתרון המלא
סטאק נהיגה אוטונומית בנוי מכמה שכבות: חיישנים, תפיסה (perception), תכנון והחלטה (planning), ובקרה (control). Alpamayo יושב בשכבת התכנון. הוא אינו מחליף את התפיסה, ואינו מחליף את שכבות הבטיחות והשליטה, אך הוא מחליף (או לפחות מאתגר) את שכבת קבלת ההחלטות האלגוריתמית הקלאסית. המשמעות היא שהמערכת יכולה להיות מודולרית: תפיסה מספק אחד, תכנון ממודל של אנבידיה, בקרה מ-Tier-1 אחר. זהו שינוי תפיסתי לעומת פתרונות “קופסה שחורה” מקצה לקצה.
כאן מגיעה נקודת המתח מול מובילאיי. במשך שנים מובילאיי בנתה הצעת ערך של סטאק כמעט מלא: חיישנים, תפיסה, מיפוי, תכנון, ושבבי EyeQ ייעודיים המריצים את כל הפתרון ביעילות אנרגטית גבוהה. זה מודל שמתאים מאוד ל-ADAS ול-L2+, וגם לגרסאות מתקדמות יותר של אוטונומיה. אך מודלי ייסוד לשכבת התכנון משנים את נקודת האיזון. הם דורשים חישוב גמיש ועוצמתי יותר מזה ששבבי ADAS ייעודיים מספקים, ודוחפים את המערכת לכיוון מחשוב מבוסס GPU.
אף שבתרחישים מסוימים ניתן לשלב רכיבי תפיסה של מובילאיי בתוך סטאקים רחבים יותר, מרבית פתרונות האוטונומיה המתקדמים של החברה מוצעים כיחידה מערכתית שלמה, ולכן בפועל הגמישות להחלפת שכבות בודדות מוגבלת. מעבר לכך, עצם קיומו של מודל תכנון פתוח בשכבה הזו, מחליש את הערך של מודולי תוכנה קנייניים. במקום לפתח או לרכוש אלגוריתמי planning ייעודיים, ניתן להתאים מודל foundation קיים לדאטה ולצרכים הספציפיים של היצרן.
אין מדובר באיום מיידי על עסקי הליבה של מובילאיי, אך בטווח הארוך התמונה משתנה: ככל שהשוק ינוע לעבר L3 ול-L4, ושכבת ההחלטה תהפוך עתירת AI, המודל יהיה אתגר אסטרטגי אמיתי לרעיון הפתרון הסגור מקצה לקצה. ראוי לציין שיש למובילאיי נותר יתרון מבני משמעותי: היא מספקת פתרון מקצה לקצה ולוקחת אחריות מערכתית מלאה על תפקוד ובטיחות המערכת. עבור יצרניות רכב רבות, במיוחד כאלה שאינן מחזיקות יכולות תוכנה ו-AI עמוקות, זהו יתרון קריטי. הן מעדיפות ספק אחד הנושא באחריות על המערכת כולה, אשר פותר אותן מהצורך להרכיב ולתחזק “פאזל” של רכיבים מספקים שונים, עם אחריות מפוצלת וסיכונים רגולטוריים גבוהים.
החושים של אינוויז וארבה מקבלים חיזוק
בניגוד למובילאיי, עבור חברות ישראליות המספקות חיישנים כמו אינוויז (Innoviz) וארבה (Arbe), המהלך הזה עשוי להיות מבורך. מודלי תכנון מתקדמים נהנים מ-input עשיר, אמין ורב-חושי. LiDAR מספק מידע תלת-ממדי מדויק על מרחקים וגאומטריה, בעוד שהמכ"ם מצטיין בזיהוי עצמים בתנאי תאורה קשים ומזג אוויר מאתגר. המידע המגיע מהחיישנים האלה הוא קריטי עבור שכבות תכנון ומודלי קבלת החלטות המתכננים מסלולי נסיעה במרחב פיזי משתנה. לכן שתיהן ממצבות את עצמן כחלק מהאקוסיסטם של אנבידיה, ולא כאלטרנטיבה לו. הן אף הדגימו בפועל אינטגרציה של מערכות החישה והתפיסה שלהן עם פלטפורמות המחשוב DRIVE AGX Orin. הן מבינות שבסטאק שבו שכבת ההחלטה נעשית יותר מתוחכמת ועתירת חישוב, הערך של חיישנים איכותיים גדל. המודל יכול להיות חכם ככל שיהיה, אך אם הקלט מוגבל, ההחלטות יהיו גרועות.
קוגנטה ופורטליקס: מי יבדוק את בטיחות ה-AI?
כאן נכנסות לתמונה החברות הישראליות קוגנטה (Cognata) ופורטליקס (Foretellix), אשר מספקות למערכת את הסימולציה, האימות וההסמכה. קוגנטה מתמקדת ביצירת עולמות מדומים ובבניית תרחישי נהיגה מורכבים לאימון ולבדיקות, ופורטליקס מתמקדת בכלי verification & validation שמודדים כיסוי תרחישים, מזהים פערים בהתנהגות המערכת, ומספקים מדדים כמותיים לרגולציה ולמהנדסי בטיחות.
ככל שגדל משקלם של מודלי AI בסטאק הנהיגה, גובר הצורך בהוכחת אמינות ובטיחות מבוססת תרחישים, ולא רק בקילומטרים מצטברים על הכביש. לכן גם קוגנטה וגם פורטליקס פועלות בתוך האקוסיסטם של אנבידיה: קוגנטה משתלבת בסביבות הסימולציה וה-Hardware in the Loop (בדיקות עם חיבור ישיר לחומרת הרכב האמיתית) של DRIVE לצורך אימון ובדיקות בקנה מידה גדול, ופורטליקס מחברת את כלי האימות והוולידציה שלה לפלטפורמות Omniverse ו-DRIVE לצורך בדיקות בטיחות למערכות נהיגה מבוססות AI.
קוד פתוח, אבל פלטפורמה סגורה-למחצה
למרות שהמודל משוחרר במתכונת קוד פתוח, הוא מותאם לפלטפורמות החומרה של אנבידיה: האופטימיזציה ל-CUDA, TensorRT ודיוקי חישוב נמוכים מאפשרת הרצה בזמן אמת על מחשבי DRIVE, שהם הרבה יותר דומים ל-GPU מאשר לשבבי ADAS ייעודיים. בכך Alpamayo משתלב באסטרטגיית הקוד הפתוח הרחבה יותר של אנבידיה, שבמסגרתה היא משחררת מודלים פתוחים לרובוטיקה, אקלים, רפואה ורכב – לאחר שעברו אופטימיזציה עמוקה לפלטפורמות המחשוב שלה. הגישה הזו מאפשרת לאקוסיסטם רחב להיבנות סביב המודלים, ומעניקה יתרון ביצועים ברור למי שבוחר בפלטפורמות של אנבידיה.
איום למודל אחד, הזדמנות לאחרים
מודל הנהיגה של אנבידיה אינו מבשר מהפכה מיידית בכבישים, אך הוא כן מסמן שינוי עמוק באופן שבו תעשיית הרכב חושבת על פיתוח מערכות אוטונומיות: פחות חוקים ידניים, יותר מודלי AI כלליים, יותר חישוב על הרכב, ויותר סימולציה ואימות. עבור חלק גדול מהאוטוטק הישראלי, זהו כיוון שתואם היטב את המוצרים והאסטרטגיה שלהן, ואף עשוי להאיץ אימוץ ושיתופי פעולה בתוך אקוסיסטם ה-DRIVE. עבור מובילאיי, לעומת זאת, זהו איתות לכך שקיימת דרך נוספת לבנות “מוח נהיגה”, שאינה נשענת בהכרח על סטאק סגור מקצה לקצה.
[מערכת הטעינה אלחוטית Genesis של CaPow. צילום: אדווה שלהבת ברזילי]
חברת CaPow הישראלית, הפועלת בתחום העברת החשמל בתנועה (Power-in-Motion), הציגה בתערוכת CES 2026 בלאס וגאס מערכת חדשה לניהול אנרגיה בציי רובוטים ניידים, תחת השם GEMS – Genesis Energy Management System. מדובר בשכבת תוכנה מרכזית שמספקת תמונה מלאה של צריכת האנרגיה בצי הרובוטים, כולל ניטור מרחוק, סטטיסטיקות פעילות, התראות, אבחון תקלות והמלצות תפעוליות, לצד אופטימיזציה של ביצועי הצי.
המערכת מיועדת להשתלב במערכות קיימות של ניהול מחסנים ולוגיסטיקה, בהן WMS, WES ומערכות Fleet Management, ומאפשרת לארגונים לנהל את משאבי האנרגיה של הצי כחלק בלתי נפרד מתהליכי התפעול השוטפים. לפי החברה, המטרה היא לצמצם זמני השבתה שנגרמים מטעינה, לשפר את זמינות הרובוטים ולייעל את השימוש בתשתיות ובשטח המחסן.
במקביל לחשיפת המערכת, מציינת CaPow שיתוף פעולה עם Hyundai CRADLE, שבמסגרתו נבחנה הטכנולוגיה בפיילוט תפעולי. לפי נתוני החברה, הפיילוט הדגים זמינות של 100% לצי הרובוטים, אפשר צמצום בגודל הצי הנדרש לביצוע אותן משימות והוביל להפחתת עלויות תפעול ולפינוי שטחי מחסן בעקבות הסרת עמדות טעינה קבועות.
הרקע לפיתוח, לפי החברה, הוא הגידול המהיר בהיקפי הרובוטיקה התעשייתית והלוגיסטית, במיוחד בארה״ב, שם פועלים מעל מיליון רובוטים תעשייתיים, כאשר אמזון לבדה מפעילה קרוב למיליון רובוטים במערכי הלוגיסטיקה שלה. בהנחה שחלק מזמן הפעילות של רובוטים מוקדש לטעינה ולא לעבודה בפועל, המשמעות היא פגיעה בפריון והגדלת השקעות ההון הנדרשות בצי ובתשתיות. CaPow טוענת כי שילוב טכנולוגיית Power-in-Motion עם שכבת ניהול אנרגיה חכמה מאפשר לצמצם כמעט לאפס את זמני הטעינה ולשפר משמעותית את ניצול הצי.
פרופ’ מור פרץ, מנכ"ל ומייסד שותף של CaPow, מסר כי "ניהול אנרגיה הופך לגורם קריטי ככל שארגונים נשענים יותר על ציי רובוטים אוטונומיים. עם GEMS אנחנו מוסיפים שכבת בקרה ואופטימיזציה שמאפשרת עבודה רציפה, שקיפות מלאה בזמן אמת וחיבור הדוק יותר בין מערכות רובוטיקה לבינה מלאכותית".
CaPow הוקמה על בסיס מחקר אקדמי בתחום אלקטרוניקת ההספק והעברת אנרגיה, ומפתחת פתרונות להעברת חשמל רציפה לרובוטים ניידים ללא עצירות טעינה וללא תלות בסוללות. מייסדי החברה הם פרופ’ מור פרץ מאוניברסיטת בן-גוריון, ד"ר אלי אברמוב, סמנכ"ל המו"פ, וד"ר אלון סרברה, המדען הראשי, והחברה פועלת כיום עם לקוחות בתחומי הייצור, הלוגיסטיקה והרובוטיקה ומרחיבה את פעילותה בשווקים בינלאומיים.
רשות החדשנות, האגף לחיילים משוחררים ומילואים במשרד הביטחון ומשרד העבודה הכריזו על הגופים שיפעילו תוכניות ייעודיות להכשרת משרתי מילואים וחיילים משוחררים להובלת אימוץ והטמעה של כלי בינה מלאכותית בהייטק. היקף ההשקעה במהלך עומד על למעלה מ־10 מיליון שקל, וכ־750 משתתפים צפויים לקחת חלק במסלולים השונים, הכוללים הכשרה מקצועית והתנסות מעשית במסגרת תפקידי מחקר, פיתוח והובלת פרויקטים בארגונים טכנולוגיים.
במסלול המרכזי להכשרת מובילי AI בארגונים נבחרו שישה גופים שיפעילו תוכניות עומק למילואימניקים ועובדי מו"פ: עמותת Made in JLM תפעיל מסלול להכשרת “AI Champions” להובלת תהליכי הטמעה בתוך חברות, בשיתוף קהילת Machine & Deep Learning Israel ושרייבר לב־טק; הזירה ההנדסית־טכנולוגית תכשיר משתתפים לניתוח נתונים גיאו־מרחביים מבוססי AI ולפיתוח יכולות יישומיות לשוק האזרחי והביטחוני; חברת Neat Applied תפעיל תוכנית Embedded AI מותאמת לצורכי מחקר ופיתוח בתעשייה; לוגטל תקשורת מחשבים תתמקד בפיתוח ויישום סוכני AI לאוטומציה של תהליכים עסקיים; Jump In Impact תכשיר מובילי שינוי להטמעת AI בסטארט־אפים ובבתי תוכנה; ו־18xImpact תפעיל תוכנית להאצת שימוש בכלי AI בקרב מפתחים, כהמשך לפעילות ההאצה שלה בתחום היזמות.
בנוסף, במסגרת מודל "הזנק להייטק" נבחרו חמש תוכניות נוספות שמטרתן לאפשר כניסה למשרה ראשונה בענף לכ־250 חיילים משוחררים ואנשי מילואים בוגרי אקדמיה והכשרות מקצועיות, שטרם צברו ניסיון מעשי. בין הגופים שנבחרו: Jump In Impact עם תוכנית TechJump לשילוב בוגרים בתפקידי כניסה טכנולוגיים; Place-IL עם מסלול התמחות והכשרה יישומית בנגב המערבי; ITQ עם הכשרות לתפקידי רשת, אינטגרציה ואבטחת מידע; עמותת קמ"ח עם תוכנית ייעודית לבני החברה החרדית הכוללת הכשרה, התמחות והשמה; וחברת קמביום עם מסלולי חניכה למפתחים צעירים המשלבים עבודה עם כלי AI בסביבת פיתוח ארגונית.
המהלך נועד להתמודד עם פערי ידע שנוצרו בעקבות שירות מילואים ממושך, אך גם עם השינוי המהיר באופי עבודת הפיתוח וההנדסה בעידן הבינה המלאכותית. לפי נתוני רשות החדשנות, אימוץ נרחב של כלי AI כבר מוביל לעלייה בפריון ולקיצור זמני פיתוח, והמסלולים החדשים מכוונים להכשיר עובדים שיכולים להוביל את השינוי בתוך הארגונים, ולא רק להשתמש בכלים ברמת הפרט.
חברת הפינטק נאייקס (Nayax), הנסחרת בתל אביב ובנאסד"ק, הודיעה כי תשתתף בתערוכת NRF 2026 שתתקיים בניו יורק בין 11 ל-13 בינואר, ותציג בה פתרונות ייעודיים לרשתות קמעונאות, אופנה ומסחר. במסגרת האירוע צפויה החברה להציג יכולות לניהול מרכזי של פעילות רשתית, הכוללות שילוב של תשלומים, מערכות קופה, ניהול מלאי ומועדוני לקוחות תחת פלטפורמה אחת.
בתחילת השבוע דיווחה נאייקס גם על הרחבת שיתוף הפעולה עם קבוצת גולף לחמש שנים נוספות, בעסקה בהיקף מוערך של כ-10 מיליון שקל. במסגרת ההסכם תטמיע נאייקס בכלל רשתות הקבוצה מערכת ERP מבוססת SAP Business One, שתחליף את מערכות הליבה הקיימות ותתחבר למערכות קופות, ניהול מלאי וניהול מחזור חיי מוצר. לפי הודעת החברות, במהלך 2025 הובילה מערכת בקרת אובדנים שפיתחה נאייקס עבור גולף לצמצום של יותר מ-60% באובדני הכנסה הקשורים להחזרות, החלפות ועסקאות לא מבוקרות.
לפי הודעת החברה, הפתרונות שיוצגו ב-NRF מיועדים לרשתות הפועלות במספר סניפים ובמספר ערוצי מכירה, ומאפשרים ניהול אחיד של פעילות החנויות הפיזיות והדיגיטליות ממערכת אחת. בין היכולות שיוצגו: ניתוח התנהגות צרכנית, חיבור בין פעילות אונליין לרכישות בחנויות, וכן שימוש בכלי חיפוש חזותי והמלצות מבוססות נתונים.
נאייקס החלה את דרכה כספקית פתרונות תשלום למכונות אוטומטיות, ובהדרגה הרחיבה את פעילותה לעולמות הקמעונאות והמסחר הרב-ערוצי. כיום החברה פועלת בעשרות מדינות, מעסיקה כ-1,200 עובדים, ומחוברת לעשרות מוסדות פיננסיים ברחבי העולם.
מנכ״ל אנבידיה, ג’נסן הואנג, אמר במהלך מושב שאלות ותשובות ב-Keynote של החברה בתערוכת CES 2026 כי הוא מתכנן להגיע לישראל בקרוב: “אני הולך להגיע לישראל די בקרוב, ואני ממש מצפה לזה”. ביקורו הפיזי האחרון בישראל היה ב-2019, לאחר רכישת מלאנוקס, וב-2023 תוכנן ביקור נוסף לרגל כנס NVIDIA AI Summit בתל אביב, אך הוא בוטל בעקבות המצב הביטחוני.
בדבריו שיבח הואנג בהרחבה את צוותי אנבידיה בישראל ואמר: “קודם כול, הצוות שלנו בישראל הוא פשוט מדהים. הם חרוצים, הם חכמים, הם מסורים, אכפת להם מהחברה, אכפת להם מהאנשים, ואכפת להם מהמדינה”. הוא הוסיף כי “ההקרבה שהם עושים זה למען זה ולמען המדינה היא פשוט מדהימה”, וציין כי מתוך שישה שבבים מרכזיים שהציגה החברה כחלק מפלטפורמת Rubin — הדור הבא של תשתיות ה-AI של אנבידיה — ארבעה פותחו בישראל: ConnectX-9, NVLink Switch 6, Spectrum-X עם CPO ו-BlueField-4. “אז ארבעה מתוך שישה שבבים הגיעו מישראל. די מדהים. ואולי בפעם הבאה — שישה מתוך שישה”, התבדח. בנוסף, גם מעבד ה-CPU החדש של החברה, Vera, פותח בחלקו בישראל ומהווה חלק מארכיטקטורת Rubin.
הואנג הדגיש גם את תרבות השימור של העובדים בישראל: “שיעור התחלופה אצלנו בישראל נמוך בצורה קיצונית — בערך אחוז או שניים”, וציין כי יש עובדים במרכז הישראלי שנמצאים בחברה כבר “20 ו-25 שנה”. לדבריו, היכולת של אנבידיה למשוך ולשמר טאלנטים היא “ברמה עולמית”, והשילוב בין איכות האנשים, תרבות החברה ואופי הפרויקטים יוצר לדבריו משהו מיוחד: “האיכות של העבודה, הייעוד של החברה — הכול מתחבר, וזה יוצר משהו די קסום בישראל”.
בתמונה למעלה: הפתרון המשולב InnovizSMARTer בזמן אמת. קרדיט: אינוויז
במסגרת תערוכת CES בלאס וגאס חושפת חברת אינוויז (Innoviz) את InnovizSMARTer, שהוא פתרון LiDAR חדש לערים חכמות ותשתיות, המשלב את החיישן InnovizSMART של החברה עם פלטפורמת העיבוד Jetson Orin Nano, כעדי לקבל יכולות עיבוד קצה מלאות. הפעם לא מדובר בחיישן בלבד, אלא ביחידת קצה אינטגרטיבית הכוללת חישה, מחשוב, קישוריות וניהול במוצר אחד שמיועד לפריסה ישירה בשטח.
בליבת הפתרון עומד עיבוד מקומי של נתוני ה-LiDAR, המאפשר לנתח את הסביבה בזמן אמת ולהפיק אירועים ותובנות תפעוליות מבלי לשדר זרמי נתונים גולמיים כבדים לענן או לשרתים מרכזיים. השילוב עם Jetson Orin Nano מאפשר להריץ אלגוריתמי תפיסה מבוססי AI בקצה הרשת, תוך עמידה בזמני תגובה קבועים וצמצום משמעותי של נפחי התקשורת. לפי אינוויז, המערכת מפחיתה פי 10 את דרישות רוחב הפס ומאפשרת שימוש בקישוריות אלחוטית כמו סלולר ו-Wi-Fi גם באתרים ללא תשתית סיבים.
אסטרטגיית שיווק חדשה
השילוב של חיישן ומחשב במארז מאוחד משקף מעבר של החברה משיווק מרכיב חומרה לאספקת פתרון מלא (Plug-and-Play). בשווקים כמו ערים חכמות, תחבורה עירונית ואבטחה היקפית, הלקוחות אינם מחפשים פרויקט אינטגרציה מורכב, אלא מערכת שניתן להתקין, לחבר לרשת ולהפעיל. ההתאמה לפלטפורמת אנבידיה אינה טריוויאלית ונחשבת לאתגר הנדסי משמעותי. חיישן LiDAR מייצר זרמי נתונים תלת־ממדיים רציפים, והפעלה שלהם על פלטפורמות GPU דורשת מיפוי מדויק של אלגוריתמים לעיבוד מקבילי, ניהול זיכרון וארכיטקטורה דטרמיניסטית.
אינטגרטורים ולקוחות תשתית מחפשים פתרונות המפחיתים סיכונים ומפשטים את תהליכי ההטמעה. פתרון המותאם רשמית לאקוסיסטם של NVIDIA מבטיח את היתרונות האלה. ההכרזה ב-CES משתלבת ברצף מהלכים שביצעה Innoviz בשנים האחרונות מחוץ לשוק הרכב האוטונומי. לאחר שהציגה את InnovizSMART כחיישן ייעודי לאבטחה היקפית ולתחבורה חכמה, אינוויז מרכזת כעת את הידע שנצבר למוצר אינטגרטיבי אחד.
שיתוף פעולה עם Vueron הקוריאנית
מנכ"ל אינוויז עומר כילף, וסמנכ"ל הפיתוח העסקי של Vueron, נוח יאנג
הכרזה נוספת של אינוויז ב-CES עוסקת בשיתוף פעולה עם חברת Vueron הקוריאנית, המתמחה בפלטפורמות תוכנה לפיתוח מערכות תפיסה מבוססות בינה מלאכותית לרכב ולתשתיות חכמות. במסגרת ההסכם, נתוני LiDAR מחיישני אינוויז, בהם InnovizTwo ליישומי רכב ו-InnovizSMART ליישומי תשתית, ישולבו בפלטפורמת הפיתוח של Vueron לצורך אוטומציה של תהליכי סימון נתונים, אימון מודלים ובדיקות של אלגוריתמי תפיסה.
המהלך נועד לקצר את זמני הפיתוח של מערכות AI, להפחית תלות בסימון ידני ולהאיץ מעבר מפיילוטים לפתרונות מבצעיים. עבור אינוויז, שיתוף הפעולה משתלב במהלך הרחב של הרחבת פעילותה מעבר לחיישנים עצמם אל סביבת פיתוח מלאה ללקוחות, ומחזק את הקישור בין טכנולוגיית ה-LiDAR שלה לבין תהליכי פיתוח תוכנה ליישומי תחבורה ותשתיות חכמות.
בתמונה: מנכ"ל לייטריקס ד"ר זאב פרבמן. קרדיט צילום: ריקי רחמן. *תמונה ערוכה]
חברת לייטריקס (Lightricks) הכריזה בתערוכת CES על שחרור מודל הווידאו והאודיו הגנרטיבי LTX-2 בקוד פתוח מלא, כולל משקולות וקוד אימון. מדובר במהלך חריג בשוק שבו מודלי וידאו מתקדמים נשלטים כמעט לחלוטין בידי פלטפורמות ענן סגורות. ההכרזה, שנעשתה בשיתוף עם אנבידיה, מציבה אלטרנטיבה לגישה שמובילות חברות כמו OpenAI וגוגל, ומאותתת על שינוי כיוון אפשרי בתחום הווידאו מבוסס הבינה המלאכותית.
LTX-2 הוא מודל המסוגל לייצר וידאו ואודיו מסונכרנים באיכות של עד 4K, באורך של עד 20 שניות ובקצבי פריימים גבוהים. המודל מותאם להרצה מקומית על מחשבי RTX וכן על מערכות DGX ארגוניות, ומוגדר כמוכן לפרודקשן. בניגוד למודלים סגורים דוגמת Sora או Veo, לייטריקס מאפשרת למפתחים ולארגונים לא רק להשתמש במודל אלא גם לאמן, להתאים ולהטמיע אותו כחלק ממוצרים ותהליכים פנימיים.
המהלך של לייטריקס אינו ניסיון להתחרות בקנה המידה או בעומק הקוגניטיבי של מודלי היסוד הגדולים של ענקיות הטכנולוגיה. LTX-2 אינו מוצג כמודל שמבקש להבין את העולם כולו, אלא כבסיס הנדסי גמיש שנבנה מראש לשימוש תעשייתי. הדגש הוא על שליטה, התאמה ויכולת שילוב.
בעוד שכבר קיימים מודלי וידאו פתוחים, רובם סובלים ממגבלות משמעותיות כמו היעדר אודיו, איכות נמוכה או חוסר התאמה לשימוש מסחרי. LTX-2 הוא הראשון שמנסה לשלב פתיחות מלאה עם יכולות שמיועדות לעבודה בפועל, מה שממקם אותו כגשר בין עולם הקוד הפתוח לבין צורכי הפרודקשן של תעשיית המדיה.
לייטריקס היא חברה ישראלית שמוכרת בעיקר בזכות אפליקציות יצירה ועריכת תוכן פופולריות, ובהן כלים לעריכת תמונה ווידאו שמשמשים מיליוני משתמשים ברחבי העולם. בשנים האחרונות החברה הרחיבה את פעילותה מפיתוח אפליקציות לצרכנים לפיתוח מודלי בינה מלאכותית ותשתיות יצירה לשוק המקצועי.
מאחורי שחרור הקוד עומדת אסטרטגיה עסקית ברורה. לייטריקס מוותרת על שליטה מלאה במודל עצמו כדי להפוך אותו לסטנדרט שעליו אחרים יבנו. המודל אינו מיועד להימכר לפי שימוש, אלא לשמש בסיס לפיתוח כלים, פלטפורמות ושירותים בתשלום. הגישה הזו מזכירה מודלים מוכרים מעולם התוכנה הפתוחה, שבהם הערך הכלכלי נבנה סביב הקוד ולא בתוכו.
אנבידיה אינה שותפה לפיתוח המודל, אך ממלאת תפקיד מרכזי בהצבתו כעומס עבודה טבעי לחומרת RTX ולמערכות DGX. השותפות מדגישה תפיסה שלפיה וידאו גנרטיבי מתקדם יכול וצריך לרוץ מחוץ לענן, על תחנות עבודה מקומיות ובסביבות ארגוניות.
השקת LTX-2 מסמנת מגמה רחבה יותר בשוק: מעבר ממודלים סגורים שמכוונים בעיקר להצגת יכולות ולשימוש כשירותי ענן מצומצמים, לעבר תשתיות פתוחות שמאפשרות אימוץ עמוק ובניית מוצרים בקנה מידה. לייטריקס אינה מתמקדת בהדגמות ראווה, אלא בבניית הבסיס שעליו ייבנו כלי הווידאו של הדור הבא.
בתמונה למעלה: הרובוט MenteeBot מתאמן בהחלפת הסוללה של רובוט אחר. צילום: Mentee Robotics
חברת מובילאיי (Mobileye) חתמה על הסכם מחייב לרכישת Mentee Robotics מהרצליה תמורת כ-900 מיליון דולר במזומן ובמניות. במסגרת העיסקה היא תשלם כ-612 מיליון דולר במזומן, ותעניק לבעלי המניות של מנטי עוד 26.2 מיליון מניות רגילות (Class A) של מובילאיי. הסכום הסופי של העיסקה ייקבע בהתאם להבשלת אופציות Mentee טרם השלמת העסקה ולתנאים מתלים נוספים. החברה צופה שהעיסקה תושלם ברבעון הראשון 2026. בעקבות ההודעה הלילה במסיבת עיתונאים בתערוכת CES 2026 זינקה מניית מובילאיי בנסד"ק בכ-12% והיא נסחרת כעת לפי שווי חברה של כ-9.9 מיליארד דולר.
חברת Mentee נוסדה בתחילת שנת 2022 על-ידי מייסד ומנכ"ל מובילאיי, פרופ' אמנון שעשוע, פרופ' שי שלב-שוורץ המשמש כטכנולוג הראשי (CTO) של חברת מובילאיי, ופרופ' ליאור וולף מאוניברסיטת תל אביב המשמש כמנכ"ל החברה. עד היום היא גייסה כ-40 מיליון דולר. החברה פיתחה את הרובוט MenteeBot, שהוא רובוט הומנואידי (דמוי-אדם) בגודל מלא, שתוכנן לביצוע משימות מורכבות בסביבות ביתיות ותעשייתיות. גובהו כ־1.75 מטר והוא מסוגל לשאת מטען של עד 25 ק״ג. הרובוט משלב בינה מלאכותית בתחומי הבנת שפה טבעית, ראייה תלת־ממדית, ניווט דינמי ומניפולציה של עצמים.
חברה אנכית: מפתחת בעצמה את החומרה ואת התוכנה
הרובוט MenteeBot נעזר באימון מבוסס סימולציה (Simulator-to-Reality) לצורך פיתוח יכולות הליכה ושמירה על שיווי משקל בסביבות וירטואליות, לפני הטמעתן בביצועים בעולם האמיתי. הוא בונה מפות קוגניטיביות תלת־ממדיות בזמן אמת, מפרש הוראות קוליות באמצעות מודלים לשוניים גדולים, ומבצע רצפי פעולה אוטונומיים מקצה־לקצה ללא שימוש בשגרות מקודדות מראש. בניגוד למערכות הנשענות על איסוף נתונים נרחב מהעולם האמיתי, הגישה של Mentee מאפשרת לרובוטים לרכוש מיומנויות חדשות לאורך זמן מתוך הדגמות טבעיות ורמזי כוונה, תוך הבטחת אינטראקציות צפויות ובטוחות עם בני אדם וחפצים.
הרובוט MenteeBot מדגים ביצוע פעולה מורכבת לאחר קבלת הוראה קולית
החברה פועלת במתכונת אנכית, ומפתחת בעצמה את כל מרכיבי החומרה והתוכנה הקריטיים. בהם: אקטואטורים קנייניים בעלי צפיפות מומנט גבוהה הממירים אותות פיקוד חשמליים לפעולה פיסית, דרייברים מדוייקים למנועים החשמליים, ידיים רובוטיות הנחשבות להישג מיוחד מכיוון שהחברה הצליחה לספק להן יכולת חישת מגע ושליטה בתנועות במערכת פשוטה וזולה מהמקובל בתעשייה, סוללות נשלפות (מאפשרות לכל רובוט להחליף את הסוללה של רובוט אחר) ועוד. הדבר מאפשר לה לצמצם את הפער בין אימון וירטואלי להפעלה בעולם האמיתי (Sim2Real).
הרובוטים יגיעו לשוק התעשייתי ב-2028
על-פי מפת הדרכים של החברה, בשנת 2026 היא תבצע פרוייקטי הוכחת היתכנות עם לקוחות פוטנציאליים ראשונים. בשנת 2027 יתחיל הייצור הראשוני של רובוטים המיועדים לתעשייה. בשנת 2028 תתבצע ההשקה המסחרית של רובוטים לסביבה תעשייתית, ובשנת 2030 תתחיל ההשקה המסחרית של רובוטים לשימוש ביתי. "אני מעריך שבתוך כ-10 שנים יהיו בשימוש מיליוני רובוטים הומנואידים. הם דרושים לצורך פתרון בעיות ייצור במפעלים ולנוכח המחסור באנשי שירות ומטפלים אישיים".
החברה מתחילה בשוק התעשייתי מסיבה טכנולוגית מוגדרת: הסביבה התעשיית היא מובנית יותר (Structured) מסביבה ביתית. המפעל הוא אתר מוגדר המחולק לאגפים שבכל אחד מהם מתבצעת פעילות מוגדרת. לכן קל יותר לבצע בו תהליך של רובוטיזציה. התהליך הזה גם יסייע בהבשלת האימון של הרובוטים הגמישים שיגיעו לשוק הביתי. שעשוע: "העיסקה מאחדת יכולות AI מתקדמות לצורך הרחבת הפעילות בכלי-רכב אוטונומיים וברובוטים הומנואידיים. היא לא רק מכניסה את מובילאיי לתחום חדש וצומח, אלא שיש סינרגיה טכנולוגית בין שתי החברות: הידע של Mentee יעזור לנו, והידע שלנו יעזור להם".
[בתמונה: מנכ"לית GotFriends שירי וקס. צילו:ם עדו לביא[
השכר הממוצע בהייטק הישראלי ממשיך לעלות ומתקרב ל־40 אלף שקל בחודש – כך עולה מניתוח שוק התעסוקה של חברת ההשמה GotFriends לקראת 2026. לפי הנתונים, השכר הממוצע עמד ב־2025 על 39,810 שקל, עלייה של 7.4% לעומת השנה הקודמת, וזאת למרות חוסר הוודאות והטלטלות שעבר הענף בשנה החולפת.
הנתונים מבוססים על ראיונות עם יותר מ־15 אלף מועמדים וניתוח של כ־1,500 השמות שבוצעו במהלך 2025, ומשקפים שוק שמצליח לשמור על יציבות ואף לצמוח, בעיקר סביב תפקידים בעלי ערך טכנולוגי מובהק.
אחד הממצאים הבולטים בדוח הוא מה שמכונה "פרמיית ה־AI". עובדים עם התמחות בעולמות הבינה המלאכותית – בהם LLMs, RAG ו־NLP – נהנו משכר ממוצע של 43,212 שקל, כ־9% יותר מהשכר הממוצע בשאר התפקידים הטכנולוגיים.
לדברי שירי וקס, מנכ"לית GotFriends, מדובר בשינוי מבני בשוק: עובדים עם ידע עמוק ב־AI או בסייבר התקפי לא רק מוצאים עבודה מהר יותר, אלא גם נהנים מחזרה של מענקי חתימה, בונוסים מובטחים בחוזים ותנאים שלא נראו מאז 2021.
זינוק בצמרת: שכר מנהלים עלה ב-21%
בעוד העלייה בשכר רוחבית, הנתונים מצביעים על זינוק חד במיוחד בשכר תפקידי ניהול. שכרם של מנהלי פיתוח, ראשי צוותים ומנהלי קבוצות פיתוח עלה ב־21% בתוך שנה, ועומד כיום על ממוצע של 56,646 שקל.
ב־GotFriends מסבירים את המגמה בשני גורמים מרכזיים: גל הקמה של סטארטאפים חדשים שמגייסים דור חדש של מנהלים, לצד כניסה מואצת של כלי AI לחברות גדולות – מה שמייצר ביקוש למנהלים שמכירים לעומק את הטכנולוגיות החדשות ויודעים להטמיע אותן בארגון.
יוצאי יחידות טכנולוגיות: כניסה מהירה ושכר גבוה
גם יוצאי היחידות הטכנולוגיות נהנים מביקוש גובר. לאחר הארכות שירות בתקופת המלחמה, נרשמה ב־2025 מגמת שחרור מהיחידות, והשכר של מי שמשתחררים עם כשש שנות ניסיון בפיתוח עלה ב־15% ועומד על כ־40,400 שקל בממוצע.
לפי הנתונים, חברות מוכנות להשקיע בדור הבא של הטאלנטים גם ללא ניסיון אזרחי קודם, בתנאי שמדובר במועמדים עם הישגים יוצאי דופן מהשירות הצבאי.
מיומנויות קריטיות: RAG, דאטה ו-Airflow
בבחינת המיומנויות המבוקשות ביותר ב־2025 בולטים תחומי ה־RAG והמודלים הגנרטיביים, שמקפיצים את השכר לרמות של 45–46 אלף שקל. גם מומחי דאטה עם שליטה ב־Airflow נהנו מביקוש שיא ושכר ממוצע של כ־44,500 שקל.
הבשורה החיובית של 2025 היא המשך מגמת צמצום פערי השכר בין גברים לנשים. הפער ירד מ־11% ב־2024 ל־7.4% בלבד, שהם כ־2,600 שקל בממוצע. השכר הממוצע לגברים עמד על 40,657 שקל, ולנשים על 37,647 שקל.
עם זאת, בתפקידי AI ו־LLM נשים עדיין מהוות אחוז קטן מאוד מהעוסקים בתחום, זאת למרות זינוק של פי שניים בביקוש לתפקידים אלה בשוק כולו.
עבודה היברידית ופערים גיאוגרפיים מצטמצמים
השכר הממוצע בתל אביב עמד על 40,256 שקל – גבוה רק ב־3.3% מהשכר מחוץ לעיר, פער שנחשב זניח ביחס ליוקר המחיה. במקביל, העבודה ההיברידית נותרה הסטנדרט, כאשר כ־56% מהמשרות מציעות יומיים עבודה מהבית – ללא שינוי מהותי לעומת 2024.
תחום הסייבר ממשיך להוביל את היקף הגיוסים, בין היתר על רקע העלייה בתקיפות בין מדינות וההיערכות לאתגרי אבטחת המידע שמביאה איתה מהפכת ה־AI. בין החוזים הגבוהים שנחתמו השנה נמנים חוקר חולשות עם שכר של כ־120 אלף שקל ומנהל פיתוח עם חבילת שכר של כ־100 אלף שקל.
למרות שהיקף הגיוסים הכולל דומה לשנים קודמות, המיקוד נותר במועמדים סניורים עם חמש שנות ניסיון לפחות – ופרמיה ברורה למי ששולט לעומק בכלי AI.
חברת סולרום (Solrom) הודיעה כי קיבלה שתי הזמנות ראשונות מכוחות הביטחון, בהמשך לניסוי מוצלח שבוצע בסוף אוקטובר 2025 לבחינת מסמן מטרות ארוכות טווח המבוסס על לייזר מפל קוונטי (QCL). ההתקשרות כוללת הזמנת מסגרת בהיקף של כ־1.24 מיליון שקל לשני מוצרים – מסמן מטרות לטווח ארוך ומסמן לייזר עצמי – וכן הזמנה מחייבת נוספת לאספקה מיידית של יחידות ראשונות בהיקף של כ־76 אלף שקל, שכבר סופקה במלואה. מניית החברה מטפסת במסחר היום (ג') בתל אביב ביותר מ-7%.
באוקטובר דיווחה החברה כי היא מצויה במשא ומתן עם צה״ל לאחר השלמת ניסוי משותף מוצלח. טכנולוגיית ה־QCL, שהגיעה לידי סולרום במסגרת המיזוג עם 3DM בשנת 2024 והותאמה ליישומים ביטחוניים, מאפשרת הספק גבוה, עבודה בתנאי סביבה קשים ושליטה מדויקת באורכי גל – יתרונות המיועדים ליישומים כמו סימון מטרות, הנחיית חימוש מדויק ויכולות הגנה אקטיבית. הזמנת המסגרת הנוכחית מהווה אופציה שטרם מומשה במלואה, אך בין הצדדים מתנהל שיח להרחבת ההתקשרות ולהזמנות נוספות, כחלק ממאמצי סולרום להפוך את טכנולוגיית ה־QCL למנוע צמיחה מרכזי בשוק הביטחוני.
השבוע נפתחת בלאס וגאס תערוכת CES 2026, וגם השנה הנוכחות הישראלית לא נמדדת במספר החברות – אלא בכיוונים שהן מייצגות. בין אם מדובר ב-LiDAR העובר אל מאחורי שמשת הרכב, שבבים נוירומורפיים המכניסים AI אל תוך החיישן, סוכני בינה מלאכותית המחייבים שכבות ניהול ובקרה, או רובוטים ומערכות חישה ובריאות דיגיטלית – המגמה ברורה. עבור החברות הישראליות, תערוכת CES היא פחות זירת הדגמות ויותר במה להצגת טכנולוגיות חדשניות אבל בשלות. הבינה המלאכותית כבר איננה כותרת ראשית, אלא מרכיב במוצר או תהליך. הרשימה הבאה של 10 מהחברות הישראליות המציגות ב-CES משקפת את המעבר מהבטחה טכנולוגית לפתרון ישים.
Innoviz: משנה מיקום משנה מזל? הליידאר נכנס לתוך הרכב
חברת אינוויז (Innoviz) מגיעה ל־CES עם חשיפה פומבית ראשונה של InnovizThree (בתמונה), חיישן LiDAR שמנסה לשנות לא רק את הביצועים אלא את עצם מקומו של הליידאר במערכות החישה של הרכב. החידוש המרכזי אינו עוד שיפור הדרגתי בטווח או ברזולוציה, אלא היכולת לשלב את החיישן מאחורי השמשה הקדמית בתוך תא הנוסעים. זהו מיקום שנתפס בעיני יצרניות הרכב כיעד אסטרטגי, משום שהוא מאפשר הגנה טובה יותר על החיישן, פישוט ההתקנה והתחזוקה ושילוב נקי בארכיטקטורת הרכב.
המהלך הזה נוגע בלב הוויכוח רב השנים סביב הליידאר, ומציב אותו לא כתוספת חיצונית שנויה במחלוקת, אלא כרכיב אינטגרלי לצד המצלמות והמכ"ם. אינוויז מאותתת ש- InnovizThree מיועד גם לשווקים נוספים כמו רובוטים אנושיים, רחפנים ומערכות AI פיזי, שבהם נדרש חיישן תלת־ממדי קטן, אמין וחסכוני. הבחירה לחשוף את החיישן דווקא ב־CES אינה מקרית: התערוכה הפכה בשנים האחרונות לבמה מרכזית להצגת חידושים בעולם הרכב, ולנקודת מפגש בין ספקי טכנולוגיה ליצרניות רכב.
Carteav: אוטונומיה צנועה שעובדת היום
חברת Carteav מראשון לציון פועלת בתחום הנהיגה האוטונומית מזווית מיוחדת: היא מביאה ל-CES פתרון מוגדר ויישומי לתחבורה אוטונומית של כלים איטיים (low-speed vehicle) המשמשים במגרשי גולף, פארקים, שדות תעופה וכדומה. פלטפורמת התחבורה שלה מבוססת על כלי-רכב חשמליים אוטונומיים קטנים וניהול חכם של הצי הפועל בקמפוסים, אתרי נופש, פארקים ויישובים סגורים. במקום לנסות לפתור את כל אתגרי הנהיגה האוטונומית בכבישים פתוחים, Carteav מתמקדת במרחבים שבהם ניתן ליישם אוטונומיה כבר היום, עם רמות סיכון ורגולציה נמוכות יותר. הגישה הזו ממקמת את החברה כחלק ממגמה רחבה של אוטונומיה פרגמטית המעדיפה פתרונות תחבורה מדויקים ובשלים לשימוש, על-פני הדגמות מרשימות אך רחוקות מיישום. היא מראה כיצד בינה מלאכותית וניהול צי יכולים מיידית לייצר ערך תפעולי אמיתי.
POLYN Technology: עיבוד נוירומורפי חכם על-גבי החיישן
בהופעת הבכורה של חברת POLYN Technology בתערוכת CES, היא מציגה את שבב עיבוד הרשתות הנוירוניות האנלוגי הראשון בתעשייה. החברה הוקמה בשנת 2019 ופיתחה את טכנולוגיית NASP (Neuromorphic Analog Signal Processing). הטכנולוגיה מבוססת על פתרון מתימטי לבעיית הרשתות הנוירוניות, אשר מאפשר לממש את רוב מרכיבי העיבוד באמצעות מגברי שרת (Op Amps). הדבר מאפשר לבצע הסקות של רשתות נוירוניות באמצעות מעגל אנלוגי שאינו זקוק לתשתיות תמיכה דיגיטליות, כמו שעונים וממירי ADC/DAC, ולמקם אותם ישירות על-גבי החיישן.
שבב העיבוד הקולי המבוסס על טכנולוגיית NASP. בעל צריכת הספק של 34µW בלבד
החברה הביאה לתערוכה את NeuroVoice, שהוא השבב הראשון שהיא מייצרת בכמויות גדולות. הוא מיועד לבצע זיהוי פעילות קולית במצב "פועל תמיד" (Always-on) ומצליח לעבוד בצריכת הספק של 34 מיקרו-ואט בלבד. "יכולת זיהוי קולי היא תכונה מבוקשת מאוד", אמר מנכ"ל POLYN, אלכסנדר טימופייב, "אבל רק אם היא יכולה לפעול ברציפות מבלי לרוקן את הסוללה. זה בדיוק מה שעיבוד נוירומורפי אנלוגי מאפשר לקבל". הבחירה לחשוף את הטכנולוגיה ב־CES, ולא במסגרת כנס מחקרי מלמדת שמדובר בשלב של הבשלה מסחרית ולא רק בהוכחת היתכנות. היא ממקמת את פולין כמי שמציעה אלטרנטיבה למודל הרווח של עיבוד מבוסס מאיצים דיגיטליים עתירי הספק, בתקופה שבה השוק מחפש פתרונות יעילים וחסכוניים ליישומי AI פיזי.
Avon AI: ניהול סוכני AI כבעיה ארגונית ולא רק טכנולוגית
חברת Avon AI היא צעירה מאוד והחלה לפעול רק לאחרונה. החברה מפתחת פלטפורמה לניהול, בקרה והטמעת סוכני בינה מלאכותית (AI Agents) בסביבות ייצור, במיוחד במגזרים רגולטוריים או רגישים כגון פיננסים, ביטוח ובריאות. זהו אחד מהתחומים החמים ביותר בעולם הבינה המלאכותית. היא מגיעה ל-CES בשלב שבו ארגונים רבים עוברים מהתנסות במודלים ובצ׳אטבוטים לשימוש תפעולי אמיתי במערכות AI המבצעות פעולות, מקבלות החלטות ופועלות מול נתונים רגישים.
החברה לא עוסקת בפיתוח מודל או ממשק שיחה, אלא בשכבת השליטה: מי מפעיל את הסוכן, לאילו מערכות הוא ניגש, מה מותר לו לעשות בפועל, ואיך ניתן לנטר ולצמצם התנהגות לא צפויה לאורך זמן. הפלטפורמה מציעה מסגרת המאפשרת לארגונים להפעיל סוכני AI כמעין עובדים דיגיטליים ולבצע מדידה ושיפור מתמשך של ביצועיהם. הבחירה לחשוף את הפתרון ב-CES משתלבת בהערכה שתחום הסוכנים החכמים יהיה אחד המוטיבים המרכזיים ביריד כולו, במסגרת מעבר הבינה המלאכותית לשלב הפרודקשן הארגוני, שבו אמינות, בקרה וציות רגולטורי נחשבים לדרישות סף.
bananaz AI: בינה מלאכותית למהנדסי מכונות
חברת bananaz AI מביאה ל-CES את הפתרון Design Agent, שהוא סוכן בינה מלאכותית ייעודי לתהליכי תכנון הנדסי. הוא קורא קבצי CAD ושרטוטים, ומסייע לזהות בעיות תכנון, עמידה בתקנים ואתגרי ייצור כבר בשלבים מוקדמים של הפיתוח. בניגוד לכלי AI כלליים, הסוכן של bananaz מבוסס על הכרה עמוקה של תחום הנדסת המכונות והבנת הקשר בין גיאומטריה, חומרים, דרישות ייצור ושיקולי בטיחות. הבחירה להציג את הפתרון דווקא ב-CES, יריד שמזוהה אמנם כצרכני אך הפך בשנים האחרונות לבמה מרכזית של שרשרת הפיתוח כולה. עבור bananaz זו חשיפה ראשונה בזירה גלובלית. הפתרון ממחיש את החדירה העמוקה של סוכני AI לליבת תהליכי הפיתוח התעשייתיים – השלב שבו מוצרים פיזיים מתחילים לקרום עור וגידים.
iRomaScents: חוויות דיגיטליות עם חוש הריח
מפיץ הריחות ביחד עם מערכת עריכת ריח לסרטי וידאו
חברת iRomaScents פיתחה מערכת דיגיטלית להפצת ריחות המוסיפה ממד חושי נוסף לתוכן דיגיטלי ולחוויות צרכניות. ב-CES תציג החברה גרסה מתקדמת של הפתרון, לאחר שכבר הופיעה ביריד בשנים קודמות. שהחידוש השנה מתמקד בהעמקת האינטגרציה בין הריח לבין התוכן הדיגיטלי וחוויות אינטראקטיביות. המערכת מבוססת על קפסולות ריח הנשלטות דיגיטלית, ומאפשרת לשלוט במדוייק בתזמון, בעוצמה ובהתאמה האישית של הריחות. המטרה היא למקם את חוש הריח כשכבה פונקציונלית נוספת בממשק שבין אדם לטכנולוגיה, לצד המסך והקול. השנה היא מביאה ל-CES מיקוד ביישומים מסחריים ובשלות מוצרית. המהלך משקף מגמת מעבר מחוויות ניסיוניות לחיפוש אחר יישומים מעשיים ורחבי היקף בטכנולוגיות רב־חושיות.
Validit AI: אימות זהות וכוונה בזמן אמת
חברת Validit AI פועלת בצומת שבין אבטחת מידע, בינה מלאכותית וניתוח התנהגות. היא מתמקדת בפיתוח פתרון לאימות זהות והבנת כוונות בזמן אמת. ב-CES תציג החברה את הפלטפורמה שלה המיועדת להרחיב את מושג האימות מעבר לנקודת הכניסה החד-פעמית אל המערכת. במקום להסתמך על סיסמאות, קודים או בדיקות ביומטריות בודדות, הטכנולוגיה של Validit AI מנתחת דפוסי שימוש והתנהגות רציפים כדי לזהות חריגות ולמנוע פעולות לא רצויות בשלבים המוקדמים.
עבור ארגונים שמכניסים AI לפרודקשן ומפעילים מערכות חכמות מול נתונים ותהליכים רגישים, מדובר בבעיה שהופכת לקריטית יותר ככל שהאוטונומיה גדלה. הבחירה להציג את הפתרון ב-CES משקפת את מעמדו של היריד כבמה מרכזית לא רק למוצרים צרכניים, אלא גם לטכנולוגיות ליבה של אבטחה ואמון.
Smart Sensum: מטא-חומרים כחיישנים של הדור הבא
חברת Smart Sensum מתמקדת בפיתוח מערכות מכ"ם ואנטנות חכמות המבוססות על שימוש במטא־חומרים ומטא־משטחים. ב-CES היא מציגה טכנולוגייה למערכות מכ"ם קומפקטיות בתדרי mmWave ואנטנות מתוכנתות, המאפשרות חישה ותקשורת מדויקות במארזים קטנים ובצריכת אנרגיה נמוכה. החברה מציעה להתגבר על צווארי בקבוק מוכרים דוגמת גודל, מורכבות ועלות המערכות, באמצעות מבנים אלקטרומגנטיים המחליפים מעגלים אלקטרוניים מורכבים בפתרון פיזיקלי חכם. הפתרונות מיועדים ליישומים כמו רובוטיקה, רחפנים, IoT תעשייתי ומערכות מוביליות, שבהם חישה אמינה ותקשורת יציבה הן תנאי בסיס להפעלת מערכות אוטונומיות.
Motion Informatics: שיקום נוירולוגי עם AI ו-AR
חברת Motion Informatics מביאה ל-CES פתרונות לשיקום נוירולוגי המבוססים על שילוב של AI עם משוב ביולוגי וממשקי מציאות רבודה. החברה פעילה בתחום השיקום התנועתי ומפתחת פלטפורמות לניתוח בזמן אמת של פעולות שרירים באמצעות EMG. הן מתאימות פרוטוקולי גירוי חשמלי ותרגול אישי למצב המטופל – ועל ידי כך מספקות טיפול אינטראקטיבי ומותאם אישית. הפתרון מאפשר למטופלים לבצע תרגולים מונחים בבית או בהשגחה קלינית. המערכת נעזרת במודלי AI כדי לייעל את תהליך השיפור הנוירולוגי. ההצגה של החברה ב-CES משייכת את החברה למגמה חדשה שבה פתרונות טכנולוגיים חוצי תעשיות משלבים בין בינה מלאכותית, חישה מתקדמת וחוויית משתמש חדשה.
Temi: רובוטיקה כשירות ולא כגימיק
חברת temi היא אחת החברות הישראליות הוותיקות והמוכרות בזירת הרובוטיקה השירותית, וב-CES היא מגיעה לא כדי להציג קונספט עתידני אלא כדי להדגים את השלב הבא באבולוציה של הרובוט שלה כמוצר שימושי ובשל. השנה תציג החברה גרסה מעודכנת של פלטפורמת temi עם דגש על הרחבת יכולות, מודולריות ואינטגרציה עמוקה יותר עם מערכות ארגוניות ויישומי AI. הרובוט, שכבר פועל במלונות, בתי אבות, לוביים ומרחבי שירות שונים, מוצג ככלי עבודה שמבצע משימות מוגדרות כמו קבלת אורחים, ליווי מבקרים, מתן מידע וחיבור למערכות ניהול קיימות, ולא רק כמכשיר אינטראקטיבי.
ההצגה ב-CES מדגישה מגמה רחבה ברובוטיקה, מעבר מרובוטים כלליים שמדגימים יכולות בסיסיות לפלטפורמות שירות שמספקות ערך תפעולי ברור ומותאמות לסביבות אמיתיות. במקרה של temi, הדגש הוא על הפיכת הרובוט לחלק אינטגרלי מתהליכי שירות ותקשורת, תוך שילוב בינה מלאכותית בצורה פרקטית ולא ראוותנית, מה שממצב אותה כשחקן בוגר בשוק שרק עכשיו מתחיל להתרחב בקנה מידה גדול. .
אנו עושים שימוש בקבצי עוגיות לצרכים שיווקיים ושיפור חוויית השימוש באתר. איסוף המידע באתר נעשה באופן אנונימי, למעט בטפסי יצירת קשר והרשמה לניוזלטר בהם אתם מתבקשים למלא פרטים אישיים. אנו עושים שימוש במגוון תוכנות לאיסוף וניתוח אנליטי של הנתונים באופן אנונימי לרבות: גוגל אנליטיקס, פייסבוק פיקסל ועוד.
What personal data we collect and why we collect it
We collect anonymous data on visitors in this website for business purposes such as enhancing user experience, digital marketing and search engine optimization.
We collect personal data such as email address and names on various forms – all forms present in this website include consent checkboxes and clear reason for collecting the data: general inquiries on our products, newsletter subscription, professional inquiries job applications. All forms are designed in accordance with GDPR requirements.
Comments
When visitors leave comments on the site we collect the data shown in the comments form, and also the visitor’s IP address and browser user agent string to help spam detection.
An anonymized string created from your email address (also called a hash) may be provided to the Gravatar service to see if you are using it. The Gravatar service privacy policy is available here: https://automattic.com/privacy/. After approval of your comment, your profile picture is visible to the public in the context of your comment.
Media
If you upload images to the website, you should avoid uploading images with embedded location data (EXIF GPS) included. Visitors to the website can download and extract any location data from images on the website.
Contact forms and newsletter
We use Gravity Forms as our platform of choice for all forms present in this website. Forms present in this website have been modified to fit GDPR requirements.
Unless specifically specified and approved by visitor, we do not use the collected data for marketing purposes.
We use Mailchimp to collect email addresses and send periodical marketing materials to our customers.
Handling and management of all email addresses and mailing operations is conducted under GDPR terms and guidelines provided by Mailchimp.
All subscribers are able to change their subscriptions preferences or unsubscribe at any given time.
Techtime has accepted the Data Processing Addendum agreement provided by Mailchimp for all its Mailchimp accounts.
All our lead collection forms have been altered in accordance with GDPR requirements and now include unchecked checkboxes in order to accept the explicit consent of the user prior to form submission.
Cookies
If you leave a comment on our site you may opt-in to saving your name, email address and website in cookies. These are for your convenience so that you do not have to fill in your details again when you leave another comment. These cookies will last for one year.
If you have an account and you log in to this site, we will set a temporary cookie to determine if your browser accepts cookies. This cookie contains no personal data and is discarded when you close your browser.
When you log in, we will also set up several cookies to save your login information and your screen display choices. Login cookies last for two days, and screen options cookies last for a year. If you select “Remember Me”, your login will persist for two weeks. If you log out of your account, the login cookies will be removed.
If you edit or publish an article, an additional cookie will be saved in your browser. This cookie includes no personal data and simply indicates the post ID of the article you just edited. It expires after 1 day.
Embedded content from other websites
Articles on this site may include embedded content (e.g. videos, images, articles, etc.). Embedded content from other websites behaves in the exact same way as if the visitor has visited the other website.
These websites may collect data about you, use cookies, embed additional third-party tracking, and monitor your interaction with that embedded content, including tracing your interaction with the embedded content if you have an account and are logged in to that website.
Analytics
We use Google Analytics regularly for monitoring user behavior and traffic sources and utilize the gathered information for enhancing user experience and for business purposes.
The use of Google Analytics in done according to GDPR terms and guidelines provided by Google.
Legal Entity: Techtime.
Primary Contact (a.k.a. “Notification Email Address”): [email protected] – this email is designated for receiving notices under the Google Ads Data Processing Terms.
Who we share your data with
We use various cloud platforms and third party providers for the purpose of operating this website.
We do not share or sell your data for any commercial purpose other than specified above.
We use the following processors for the operating this website and executing related digital marketing campaigns:
WP Engine – Hosting Provider
Cloudflare – Cloud based security and web performance processor.
Google Cloud Platform – data centers provider for WP Engine
Sucuri – Website security provider
Mailchimp – Newsletter service provider
Google Analytics, Adwords, Webmasters
Facebook – We use Facebook for advertising and place tracking code on our website for enhancing digital marketing campaigns (i.e – Facebook Pixel).
Planwize Ltd – Digital Marketing Agency.
How long we retain your data
If you leave a comment, the comment and its metadata are retained indefinitely. This is so we can recognize and approve any follow-up comments automatically instead of holding them in a moderation queue.
For users that register on our website (if any), we also store the personal information they provide in their user profile. All users can see, edit, or delete their personal information at any time (except they cannot change their username). Website administrators can also see and edit that information.
What rights you have over your data
If you have an account on this site, or have left comments, you can request to receive an exported file of the personal data we hold about you, including any data you have provided to us. You can also request that we anonymize or erase any personal data we hold about you. This does not include any data we are obliged to keep for administrative, legal, or security purposes.
Request for Receiving Data Associated with One’s Email Address
Users may request to receive access to all related information submitted to this website for their review.
In accordance with GDPR compliance, user may further request the anonymization of such data.
In order to request access for all data associated with a given email address, users may submit the request here. Users then receive an email with a link to a page with all related information.
The link is valid for 24 hours. Users may submit additional request for the same email address once in every 24 hours.
A request for anonymization should be sent separately: User may select the data he or she wishes the site owner to anonymize so it cannot be linked to his or her email address any longer. An email confirmation will be sent once linked data has been successfully anonymized.
Where we send your data
Visitor comments may be checked through an automated spam detection service. All our processors and third party providers comply with GDPR requirements and apply privacy by design and necessary measure to ensure that personal data is being processed and handled in accordance with requirements. The list of our third party service providers and processors is listed above.
Contact information
For all privacy-specific concerns inquiries, you may contact us at [email protected]
How we protect your data
We use rigorous practices in order to protect our website and data collected, as well as world class cloud and hosting providers.
Communication between visitor and the server is encrypted using SSL.
The site is protected with web application firewall and is undergoing daily security scans, regular software updates by a dedicated team in order to minimize the risk of data breach.
What data breach procedures we have in place
Once a data breach is detected, our providers execute a dedicated standard operational procedure in order to assess the scope and potential damage, provide immediate remedy, patch any potential security holes and notify users who may be affected by the breach.
We may contact affected users with one or more form of communication within 72 hours and provide the needed information as to the scope of the data breach and actions taken.
What third parties we receive data from
We do not receive data from third parties for our marketing campaigns.
What automated decision making and/or profiling we do with user data
We may apply remarketing/retargeting methods while conducting online advertising using Google Facebook and the likes.
The above is conducted by applying various tracking codes into our website in order to track and retarget users based on
By visiting and using this website you are hereby provide your consent for the use of the above means and methods.
במקביל למהלך מול ישראל, בימים האחרונים הצטרפו ליוזמת Pax Silica גם איחוד האמירויות (UAE) וקטאר. הלברג הסביר שצירוף של מדינות המפרץ נובע מיכולתן לתרום ליוזמה הון ותשתיות אנרגיה, לוגיסטיקה ומרכזי נתונים. מרכיבים הנחשבים קריטיים להפעלת תעשיית AI מתקדמת ולתמיכה בייצור ובאריזה של רכיבי חומרה. המהלך משתלב במאמץ של מדינות המפרץ לבסס כלכלה טכנולוגית שתפחית בעתיד את תלותן בהכנסות מהפקת ומכירת נפט. למעשה, ישראל וקטאר צפויות למצוא את עצמן שותפות בתוכנית רב-לאומית לקידום תשתיות טכנולוגיה ושרשרת אספקה.
חברת אינוויז (
חברת 
חברת