מחבר: Techtime

RP Optical קיבלה בתוך יומיים הזמנות בהיקף של כ-36 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מצלמת MWIR (מימין) ומודול מעקב ממשפחת LANTIS של RP Optical

חברת אר.פי אופטיקל לאב (RP Optical Lab) דיווחה על קבלת מכתב כוונות נוסף מלקוח ביטחוני מהותי בישראל, לאספקה נוספת של מערכות אלקטרו־אופטיות מתוצרתה המבוססות על טכנולוגיית מצלמות בלתי מקוררות. היקף ההתקשרות צפוי להגיע לעד כ-15 מיליון דולר, כאשר האספקות מתוכננות להתפרס על פני השנים 2027–2030. במסגרת ההתקשרות נחתם כבר הסכם מחייב ראשון בהיקף של כמיליון אירו, המהווה צעד ראשון ביישום הפרויקט.

הדיווח הנוכחי מצטרף להודעת החברה מאתמול, בדבר מכתב כוונות נוסף מאותו לקוח ביטחוני בישראל, בהיקף של עד כ-21.5 מיליון דולר, עם אספקות מתוכננות לשנים 2027–2028. במסגרת אותה התקשרות נחתם כבר הסכם מחייב ראשון בהיקף של כ-2 מיליון אירו. בסך הכול, שני מכתבי הכוונות שעליהם דיווחה החברה בתוך יומיים משקפים הזמנות פוטנציאליות מצטברות בהיקף של כ-36 מיליון דולר, ומעידים על העמקת הקשר עם הלקוח הביטחוני והרחבת היקפי הפעילות בפרויקט.

בעקבות שני הדיווחים השלימה מניית החברה עלייה של כמעט 20% במסחר בתל אביב, וכעת היא נסרת לפי שווי שוק של כ-1.5 מיליארד שקל. לצד הפעילות בישראל, דיווחה החברה בתקופה האחרונה גם על הזמנת המשך מלקוח ביטחוני אירופי, בהיקף של 0.8 מיליון דולר לביצוע במהלך 2026, עבור אספקת עדשות תרמיות לפרויקט מערכות תצפית. לדברי החברה, מדובר בלקוח אסטרטגי באירופה, והזמנת ההמשך משקפת שביעות רצון מהמוצרים והמשך ביסוס הפעילות ביבשת.

כניסה לתחום המערכות המשולבות: אופטיקה+מכ"ם

חברת RP Optical מפתח-תקווה מתמקדת בפיתוח, ייצור ושיווק מערכות ורכיבים אלקטרו־אופטיים מתקדמים, עם מיקוד מרכזי בהדמיה תרמית ובחישה חזותית לשווקים ביטחוניים וביטחון פנים. החברה מפתחת פתרונות בטווחי אינפרא־אדום שונים, לרבות SWIR, MWIR ו־LWIR, וכן עדשות, מצלמות ומודולים מרובי-חיישנים המיועדים לפעול בתנאי סביבה קיצוניים. יכולות הליבה של החברה כוללות תכנון אופטו־מכני, פיתוח עדשות ייעודיות, מנועי וידאו ברזולוציה גבוהה ומערכות משולבות  – מרכיב החישה ועד לתמונה המבצעית. המוצרים מיועדים ליישומי תצפית, מודיעין, מעקב וזיהוי מטרות בפלטפורמות נייחות וניידות באוויר ובקרקע.

בשנים האחרונות היא הרחיבה את פעילותה גם לרמת עיבוד התמונה והאנליטיקה, כולל שילוב יכולות AI לשיפור הזיהוי, הסיווג והמעקב בזמן אמת. החברה פועלת באמצעות חברות־בת ומערכי ייצור ושיווק בישראל ובארה״ב, המאפשרים לשרת לקוחות ביטחוניים גלובליים ולעמוד בדרישות רגולציה ואספקה מחמירות.

בשנת הפעילות האחרונה השלימה החברה את רכישת ראדומטיקס, המתמחה בפיתוח מערכות מכ״ם ואלקטרוניקה משימתית־קריטית. המהלך מרחיב את סל הפתרונות של הקבוצה ממערכות הדמאה טהורות לפתרונות משולבים ומרובי־חיישנים הכוללים אופטיקה ומכ״ם. בסוף ספטמבר 2025 הסתכם צבר ההזמנות של הקבוצה בכ-105 מיליון דולר. יתרת המזומנים עומדת על כ-31 מיליון דולר. יעדי החברה לשנים הקרובות כוללים הכנסות של 75 מיליון דולר ב-2026 ו-100 מיליון דולר ב-2027.

TechInsights: השבב החדש של וואווי עדיין מפגר בדור שלם

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: סמארטפון ממשפחת Mate של וואווי. מקור: Huawei

מחקר חדש של חברת המחקר וההנדסה ההופכית (Reverse Engineering) הקנדית TechInsights, חושף פרטים טכנולוגיים על שבב הדגל החדש של וואווי, Kirin 9030. מדובר במעבד יישומים (SoC) חדש המיועד להפעיל את מכשירי הטלפון המתקדמים ביותר של Huawei, כמו למשל מכשירי Huawei Mate 80, דגמים בעלי צג מתקפל ודגמי פרימיום נוספים שהגיעו אל השוק במחצית השנייה של 2025. הניתוח של החברה מציג תמונת מצב מורכבת על יכולות תעשיית השבבים הסינית, אשר מנסה להתחרות בשוק העולמי תחת המגבלות שהטיל הממשל האמריקאי.

מומחי TechInsights מסרו שמעבד Kirin 9030 הוא השבב המתקדם ביותר שיוצר בסין בהיקף מסחרי. הוא מיוצר על-ידי SMIC הסינית בתהליך ייצור המכונה N+3, הנחשב לגרסה המתקדמת ביותר הזמינה כיום ליצרנית השבבים הסינית. מדובר בשיפור הדרגתי של תהליך 7 ננומטר, ולא בקפיצה אמיתית לדור הבא, של 5 ננומטר. השבב הושק במחצית השנייה של 2025. הוא כולל שיפורים בביצועי ה-CPU, ה-GPU ומנועי ה-AI בהשוואה לדור הקודם. מהניתוח עולה שוואווי הצליחה לשפר ביצועים ויעילות אנרגטית באמצעות אופטימיזציות תכנון, שינויים בארכיטקטורת הליבות וניצול מתקדם יותר של תהליך הייצור הקיים.

עם זאת, מגבלות הייצור ללא שימוש בליתוגרפיית EUV ממשיכות להוות צוואר בקבוק משמעותי, ומונעות מהשבב להתחרות ישירות במעבדים המתקדמים של אפל, קוולקום או מדיה-טק. המחקר מדגיש כי על אף ההתקדמות המרשימה של וואווי ו-SMIC בתנאים של בידוד טכנולוגי, הפער מול יצרניות המערב נותר בעינו. לפי TechInsights, רמת הצפיפות הטרנזיסטורית, הביצועים לוואט ויכולת הסקיילינג של השבב עדיין נחותות בהשוואה לשבבים המיוצרים ב-TSMC או בסמסונג בתהליכי 5 ו-4 ננומטר.

נקודת התורפה המרכזית של סין במירוץ השבבים היא היעדר גישה למכונות ליתוגרפיה מתקדמות, ובראשן מערכות ה-EUV של ASML, שנחסמו למכירה בעקבות מגבלות היצוא של ארה״ב ובעלות בריתה. ללא ציוד זה, יצרניות שבבים סיניות אינן מסוגלות לבצע קפיצת מדרגה אמיתית בתהליכי הייצור, ונאלצות להסתמך על מכונות DUV ושיטות multi-patterning מורכבות. כתוצאה מכך, תעשיית השבבים הסינית נתקעת בפועל סביב רמות ייצור של 7 ננומטר משופר, שכן מעבר ל־5 ננומטר ללא EUV הופך לבלתי כלכלי, עתיר שגיאות ובעל תפוקה נמוכה – מגבלה שמדגישה כי הפער מול המערב אינו רק תכנוני, אלא גם תשתיתי.

אחד הפערים הבולטים בין השבב Kirin 9030 של וואווי לבין שבבי הדגל של המערב בא לידי ביטוי בתחום ההספק והיעילות האנרגטית. לפי ניתוחי TechInsights, השימוש בתהליך ייצור מתקדם אך נטול ליתוגרפיית EUV מחייב את SMIC להסתמך על ריבוי שלבי חשיפה (multi-patterning), מה שמוביל למורכבות גבוהה יותר, התנגדות חשמלית מוגברת ופיזור חום פחות יעיל. כתוצאה מכך, השבב נדרש לפעול במתחים ובתדרים שמקשים על שמירה על יחס ביצועים־לוואט תחרותי, במיוחד בעומסים ממושכים. הפער אינו נובע מתכנון לקוי של השבב עצמו, אלא ממגבלות תהליך הייצור – וממחיש כיצד היעדר גישה לציוד ליתוגרפיה מתקדם משפיע ישירות על צריכת החשמל והביצועים בפועל.

הפרסום מגיע על רקע מתיחות גוברת בין סין למערב בתחום השבבים, ובצל החלטת בייג'ינג בחודש אוקטובר להכניס את TechInsights לרשימת היישויות הבלתי אמינות (Unreliable Entity List) – צעד שנועד, לפי הערכות, לצמצם את יכולתן של חברות מחקר זרות לחשוף את רמת ההתקדמות האמיתית של תעשיית השבבים הסינית.

למרות זאת, ב-TechInsights מסכמים כי הממצאים ממחישים מגמה ברורה: סין ווואווי מצליחות להמשיך ולהתקדם טכנולוגית גם ללא גישה חופשית לציוד ולתהליכי הייצור המובילים בעולם – אך הדרך לסגירת הפער מול החזית העולמית עדיין ארוכה.

שגרירות בריטניה בישראל משיקה תכנית סקייל-אפ חדשה לכניסה לשוק הבריטי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: שגריר בריטניה בישראל, סיימון וולטרס. צילום: תומר אפלבאום

המחלקה למסחר ועסקים (DBT) בשגרירות בריטניה בישראל הכריזה על השקת ScaIL UK – תכנית ייעודית להאצת הצמיחה של חברות סקייל-אפ ישראליות בשוק הבריטי. במסגרת התכנית ייבחרו שמונה עד עשרה סקיילאפים טכנולוגיים בעלי פוטנציאל צמיחה גבוה, אשר נמצאים בשלב בשל להתרחבות בינלאומית.

ScaIL UK משתלבת באסטרטגיה התעשייתית המודרנית של בריטניה, שנחשפה ביוני 2025 ונועדה להפוך את המדינה ליעד המוביל לעסקים בעשור הקרוב. האסטרטגיה מתמקדת בשמונה סקטורים מרכזיים, בהם אנרגיה נקייה, ייצור מתקדם, ביטחון, פיננסים, דיגיטל וטכנולוגיה ומדעי החיים – תחומים שבהם לחברות ישראליות יתרון מובהק.

התכנית כוללת שישה מפגשי עומק בתל אביב ומשלחת מקצועית לבריטניה, ותספק למשתתפים ידע יישומי לכניסה לשוק, תובנות רגולטוריות ומשפטיות, וגישה ישירה לבכירים ולמובילי חדשנות במערכת הכלכלית הבריטית. קרי מורגן, מנהלת מינהל סחר חוץ ב-DBT לאירופה וישראל, אמרה כי התכנית מחברת סקיילאפים ישראליים לכלכלה טכנולוגית בהיקף של 1.2 טריליון דולר – הגדולה באירופה. שגריר בריטניה בישראל, סיימון וולטרס, הוסיף כי בריטניה מציעה לחברות ישראליות סביבת צמיחה אטרקטיבית, הכוללת מס חברות מהנמוכים ב-G7 ותמריצי מו"פ נדיבים.

סיימון וולטרס, שגריר בריטניה בישראל: עם כוח עבודה מיומן במיוחד וחיבורים עסקיים גלובליים שאין להם תחרות, בריטניה מציעה לסקיילאפים ישראליים מיקום אידיאלי לצמיחה, השקעה והתרחבות. באמצעות ScaIL UK אנו מעניקים לחברות את הכלים והביטחון לקבל החלטות השקעה ארוכות טווח – תוך ניצול יתרונות כמו מס החברות הנמוך ביותר ב-G7, תמריצי מחקר ופיתוח נדיבים וראייה גלובלית מהיום הראשון. התכנית מחזקת את הקשרים הכלכליים העמוקים בין חברות בריטיות לישראליות ופותחת אופקים חדשים לחדשנות ושיתופי פעולה".

המועד האחרון להגשת מועמדות לתכנית הוא 28 בדצמבר 2025 בשעה 12:00.

ריביאן חושפת פלטפורמת נהיגה אוטונומית; הופכת לחברת AI

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מכונית ריביאן מדגם R1S. מקור: ויקי

במסגרת אירוע Autonomy & AI Day שנערך בשבוע שעבר, הציגה יצרנית הרכב החשמלי ריביאן (Rivian) את מפת הדרכים הטכנולוגית שלה לעבר נהיגה אוטונומית מתקדמת, וחשפה לראשונה את ליבת פלטפורמת האוטונומיה מהדור הבא של החברה. במרכז ההכרזות עומדים שבב מחשוב ייעודי שפותח בתוך ריביאן, פלטפורמת תוכנה חדשה המבוססת על מודל נהיגה גדול ואינטגרציה עמוקה של בינה מלאכותית לכל שכבות המערכת.

ריביאן היא יצרנית רכב חשמלי אמריקאית המתמקדת ברכבי שטח (SUV) וטנדרים חשמליים פרימיום, ומוכרת בעיקר בזכות הדגמים R1T ו-R1S. ב-2024 מכרה החברה כ-50 אלף מכוניות. על פי מפת הדרכים שהוצגה, הטכנולוגיות החדשות ייפרסו בהדרגה בדגמי הדור הבא של החברה, ובראשם בדגם ה-R2 שצפוי להגיע לשוק החל מ-2026, תחילה עם יכולות נהיגה חצי-אוטונומיות מתקדמות ובהמשך כהכנה ליעד ארוך הטווח של נהיגה אוטונומית ברמה 4. מכלול ההכרזות מציב את ריביאן לא רק כיצרנית רכב חשמלי, אלא כחברה שמבנה את עתיד האוטונומיה מתוך תפיסה של מערכת AI אנכית, בדומה לאופן שבו פועלות חברות ענן וטכנולוגיה עמוקה.

שבב ייעודי כבסיס לפלטפורמת האוטונומיה

הבסיס הטכנולוגי של פלטפורמת הנהיגה האוטונומית הוא שבב inference ייעודי, שתוכנן במיוחד להרצת מודלים של נהיגה אוטונומית בזמן אמת, לאחר מספר שנים של פיתוח פנימי בתוך החברה. השבב מספק ביצועים של כ-1600 TOPS במבנה sparse (חישוב יעיל שמדלג על חישובים מיותרים), ומיועד לעיבוד רציף של זרמי מידע מרובי חיישנים תוך השהיה נמוכה וצריכת אנרגיה מבוקרת. ריביאן מציינת כי השבב מהווה חלק מרכזי בפלטפורמת האוטונומיה מהדור הבא, והוא עתיד להחליף את פתרונות המחשוב מבוססי אנבידיה ששימשו את החברה בדורות הקודמים של מערכות הנהיגה. במהלך זה מצטרפת ריביאן לקבוצה מצומצמת במיוחד של יצרניות רכב שבוחרות לפתח מעבד ייעודי משלהן לליבת האוטונומיה – גישה שאומצה עד כה בעיקר על ידי טסלה – ומעידה על תפיסה הרואה בחומרת ה-AI נכס אסטרטגי לטווח ארוך ולא רכיב מדף.

מעל שכבת החומרה יושבת פלטפורמת תוכנה המבוססת על מודלי בינה מלאכותית גדולים לנהיגה. ריביאן מתארת מודל מאוחד שמחבר תפיסה ויזואלית, הבנת סצנה וקבלת החלטות, במקום שרשרת של מודולים נפרדים. זהו מעבר מתפיסה פונקציונלית של ADAS למודל של מודל ייסוד (foundation model) לנהיגה, כזה שלומד מהיקפי דאטה גדולים, משתפר באופן מתמשך ומסוגל להתמודד טוב יותר עם מצבי קצה. האימון והטיוב של המודל נשענים על נתונים שנאספים מצי הרכבים של החברה, ומוזנים חזרה למערכת דרך עדכוני תוכנה שוטפים.

הבחירה ב-LiDAR והמשמעות לשוק החישה

במרכז האסטרטגיה הזו עומדת גם בחירה ברורה בארכיטקטורת חישה רב-מודאלית, הכוללת מצלמות, רדארים ושילוב עתידי של חיישני LiDAR. כאן נרשמת אחת מנקודות הבידול המשמעותיות ביותר מול טסלה. בעוד שטסלה דוגלת בגישת מצלמות בלבד ומוותרת לחלוטין על LiDAR מטעמים אידיאולוגיים וכלכליים, ריביאן בוחרת בגישה פרגמטית יותר, הרואה ב-LiDAR שכבת העשרה קריטית להבנת המרחב התלת־ממדי. מבחינתה, ה-LiDAR אינו תחליף לראייה מבוססת מצלמות אלא מנגנון שמוסיף יתירות, משפר דיוק בזיהוי עצמים ומסייע במיוחד בתנאי תאורה קשים ובתרחישי קצה. הבחירה הזו מאותתת גם לשוק הספקיות כי ל-LiDAR יש עדיין מקום מהותי בעולמות הנהיגה האוטונומית, במיוחד כאשר הוא משתלב עמוק בתוך סטאק AI מאוחד. עבור חברות כמו אינוויז הישראלית, לומינר ואחרות, מדובר בפוטנציאל משמעותי, לא רק משום שריביאן מסתמנת כלקוח חשוב נוסף למערכות ה-LiDAR שלהן, אלא משום שההחלטה של ריביאן מקבעת שוב את מעמדו של ה-LiDAR כמרכיב הכרחי במערכות חישה לרכב.

מעבר לטכנולוגיה עצמה, ההכרזות של ריביאן משקפות אסטרטגיה רחבה יותר שבה האוטונומיה והבינה המלאכותית נתפסות כליבת הערך העתידית של החברה. ריביאן אינה מתייחסת לנהיגה אוטונומית כפיצ’ר נוסף ברכב, אלא כחלק ממערכת AI כוללת, הנשענת על שליטה אנכית בשבב, בתוכנה ובמודלים, במטרה להפוך את היכולות הללו לנכס אסטרטגי פנימי ולא לתלות בספקים חיצוניים. במקביל, החברה מציינת כי היא משלבת בינה מלאכותית גם בתוך המערך התפעולי והארגוני שלה – החל מאיסוף וניתוח דאטה מצי הרכבים, דרך אופטימיזציה של תהליכי פיתוח וייצור, ועד תחזוקה, לוגיסטיקה ושירות לקוחות. זוהי תפיסה שמקרבת את ריביאן יותר למודל הפעולה של חברות ענן ו-AI מאשר ליצרניות רכב מסורתיות, ומציבה אותה בשורה אחת עם שחקניות טכנולוגיה כמו טסלה ואפל מבחינת פילוסופיית הפיתוח והניהול.

המשמעות הרוחבית לתעשייה ברורה. הקרב על האוטונומיה כבר אינו מתנהל סביב השאלה איזה חיישן טוב יותר, אלא סביב מי שולט בלולאת ה-AI כולה, מהדאטה דרך המודל ועד החישוב. שבבים ייעודיים הופכים לכלי אסטרטגי, מודלי נהיגה גדולים מחליפים ארכיטקטורות מודולריות, והאוטונומיה נתפסת יותר ויותר כפלטפורמה מתפתחת ולא כהבטחה חד־פעמית. ריביאן אולי עדיין רחוקה ממימוש מלא של נהיגה אוטונומית ברמה 4, אך הכיוון שהיא מסמנת מצביע על האופן שבו תיראה התעשייה בשנים הקרובות, כזו שבה רכב הוא בראש ובראשונה מערכת AI על גלגלים.

גידול בהזמנות אילץ את נקסט ויז'ן להרחיב את קווי הייצור

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: רחפן עם מצלמת DragonEye2 של נקסט ויז'ן, השוקלת 125 גרם בלבד

חברת נקסט ויז'ן (Next Vision) מרעננה קיבלה הזמנה חדשה בהיקף של כ-9.6 מיליון דולר לרכישת מצלמות ומוצרים נלווי של החברה. כמו רוב ההזמנות המאפיינות את החברה, גם הפעם מדובר בהזמנה דחופה לאספקה עד הרבעון השלישי של שנת 2026. ההזמנה הגדולה הקודמת שלה מתחילת נובמבר 2025, לאספקת מצלמות ומוצרים נלווים בהיקף של כ־24 מיליון דולר, הייתה אפילו דחופה יותר: אספקה עד יולי 2026. חברת נקסט ויז'ן מפתחת ומייצרת מערכות צילום מיוצבות לפלטפורמות אוויריות וקרקעיות, ומתמחה בעיקר במערכות EO/IR מיוצבות במשקל נמוך, המשמשות ברחפנים ובמערכות צבאיות בלתי מאוישות.

מתחילת שנת 2025 דיווחה החברה על 23 עסקאות גדולות (בהיקף של יותר מ-2 מיליון דולר) בהיקף כולל של כ-136.8 מיליון דולר. בכך היא מתקרבת ליעד המכירות של 160 מיליון דולר בשנת 2025. יו"ר החברה, חן גולן, מסר שהחברה מצליחה לעמוד בקצב הגובר של ההזמנות בזכות השקעות שהיא ביצעה בהרחבת קיבולת הייצור ובשיפור תהליכים תפעוליים. "הצמיחה המתמשכת והאמון מצד לקוחות ומשקיעים ממחישים שהחברה נחשבת שחקנית מובילה בזירה הבינלאומית". המנוע המרכזי של המכירות נובע מתהליך ההצטיידות המואץ באירופה, שהחל בעקבות פרוץ המלחמה באוקראינה: כ-54% מהמכירות במחצית הראשונה של 2025 היו עבור לקוחות באירופה, בהשוואה לכ-37% בלבד בשנת 2022.

גיוס מוצלח של 414 מיליון דולר

החברה מספקת פתרונות לצבאות, גופי רכש ביטחוני ויצרני רחפנים דוגמת Quantum Systems הגרמנית, התעשייה האווירית, אלביט ואירונאוטיקס הישראליות ונחשבת לספקית מבוססת בפרוייקטים של נאט"ו, כולל מעמד של ספקית מאושרת בתוכנית Blue UAS Framework של צבא ארה"ב. לפני כחודשיים וחצי החברה השלימה הנפקה של מניות רגילות למשקיעים מוסדיים בישראל ובעולם בהיקף של כ־414 מיליון דולר. ההנפקה נעשתה באמצעות הליך Bookbuilding, שבו המשקיעים המוסדיים מציעים את המחיר שהם מוכנים לשלם ואת היקף ההשקעה.

על בסיס ההצעות האלה, החברה קובעת מה יהיה מחיר ההנפקה הסופי ומהו מספר המניות שיונפקו. היתרון בשיטה הזו נעוץ בכך שהמחיר נקבע על-פי הביקוש האמיתי בשוק המוסדי, ולא באופן שרירותי. הדבר גם מאפשר לחברה לוודא שהמניות יגיעו למשקיעים אסטרטגיים יציבים יחסית. במקרה של נקסט ויז'ן, ההנפקה היתה מסוג Global Offering, כלומר פנייה במקביל למשקיעים מוסדיים בישראל ובחו"ל. בדרך זו החברה מנסה למקסם את היקף הגיוס, להרחיב את בסיס המשקיעים שלה ולהגביר את החשיפה הבינלאומית של המניות ושל המוצרים. מתחילת השנה עלה מחיר המנייה של נקסט ויז'ן בבורסה בתל אביב בכ-140% וכיום היא נסחרת לפי שווי שוק של כ-13 מיליארד שקל.

Quantum Transistors השיגה נאמנות של 99.9988% בקיוביטים מבוססי יהלום

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: צוות החברה. מקור: אתר החברה

חברת Quantum Transistors הישראלית הודיעה על הישג שנחשב דרמטי בתחום המחשוב הקוונטי: מעבדי היהלום שפיתחה הגיעו לרמת נאמנות (fidelity) של 99.9988 אחוז בביצוע שערים קוונטיים. עבור תעשייה שבה פער של אלפיות אחוז יכול לקבוע אם מערכת תוכל אי פעם להגיע ליכולת חישובית אמיתית, מדובר בקפיצה משמעותית שממקמת את החברה בחזית המירוץ ליצירת מחשב קוונטי סקאלבילי. ההישג מבוסס על טכניקה חדשה שפיתחה החברה, המכונה PUDDINGs, המאפשרת להקטין באופן ניכר את השפעת רעשי הסביבה על פעולת הקיוביטים ולייצר שערים יציבים יותר גם ללא מערכות קירור מסובכות. במחשוב קוונטי נאמנות היא מדד לכך עד כמה פעולה קוונטית שבוצעה תואמת את הפעולה האידיאלית שהייתה אמורה להתבצע.

הטכנולוגיה של החברה נשענת על יהלומים סינתטיים נקיים במיוחד, שבתוכם נוצרים באופן מבוקר פגמים אטומיים זעירים המכונים “מרכזי צבע”. מדובר בנקודות בגביש שבהן חסר אטום פחמן או מוחלף באטום אחר, מה שיוצר רמות אנרגיה ייחודיות. במצבים אלה ניתן לשלוט בספין של אלקטרון יחיד באמצעות אור ושדות אלקטרומגנטיים, וכך להשתמש בו כקיוביט – יחידת המידע הבסיסית של מחשב קוונטי.

היתרון הגלום בשימוש ביהלום הוא בכך שמדובר בקיוביט במצב מוצק שאינו דורש טמפרטורות קרובות לאפס מוחלט, בניגוד לגישות המבוססות על מוליכי־על. Quantum Transistors שואפת להפוך את היתרון הזה ליכולת הניתנת לייצור בקנה מידה תעשייתי, כולל תהליכי פבריקציה עצמאיים שהיא כבר מפעילה בישראל. בכך היא היא אחת מהחברות היחידות בעולם שמחזיקות ביכולת לבנות שבב קוונטי מלא על גבי יהלום, החל מהפקת החומר ועד הטמעת קישוריות פוטונית בין הקיוביטים.

כאמור, מלבד היתרונות הגלומים ביהלום כקיוביט במצב מוצק, פיתחה החברה מערכת בקרה קוונטית ייחודית בשם PUDDINGs – ראשי תיבות של Power-Unaffected, Double-Detuning-Insensitive Gates. מערכת זו נועדה להפחית את השפעת רעשי הסביבה על פעולת הקיוביטים, והיא מבוססת על עיצוב מתקדם של פולסי הבקרה המפעילים אותם, כך שיהיו עמידים לשינויים בעוצמה ובתדר – שני מקורות שגיאה מרכזיים במערכות קוונטיות. לפי החברה, גישה זו מאפשרת לצמצם באופן משמעותי את שיעור השגיאות בשערים קוונטיים.

החברה עדיין צעירה יחסית, אך בשנים האחרונות סימנה מספר אבני דרך מסחריות. היא זכתה לתמיכת האיחוד האירופי במסגרת אחת מתכניות המימון הגדולות למחקר קוונטי, מה שאפשר לה להרחיב את הפיתוח ולהקים מתקן ייצור ייעודי. מטרת העל של Quantum Transistors היא להגיע למעבד קוונטי הניתן לשילוב ישיר במרכזי נתונים, ללא צורך בחדרי קירור ענקיים וציוד יקר. שינוי כזה עשוי להפוך מחשוב קוונטי ממערכות ניסוי מסורבלות למרכיב אינטגרלי בתשתיות חישוב מתקדמות, ולהנגישו לתעשיות רחבות בהרבה.

הפוטנציאל הגבוה של היהלום

קיוביטים מבוססי יהלום נחשבים בשנים האחרונות לאחד הזרמים המבטיחים בתחום החומרה הקוונטית. בעוד שחברות כמו IBM ו־Google מובילות את תחום המוליכי־על, והחברות בתחום הכליאה היונית מציגות רמות דיוק גבוהות אך מתקשות לעבור לסקייל גדול, פגמי יהלום מציעים תכונה ייחודית: הם משלבים יציבות קוונטית גבוהה עם סביבה מוצקה ועמידה לחום, והם מאפשרים קישוריות פוטונית טבעית בין קיוביטים. יתרון זה הופך אותם למועמדים בולטים לפיתוח ארכיטקטורות קוונטיות מבוזרות. האתגר המרכזי עד כה היה כיצד לשמור על רמות נאמנות גבוהות בסביבות שאינן מבוקרות באופן קיצוני, ודווקא כאן Quantum Transistors מציגה פריצת דרך משמעותית.

ההישג האחרון של החברה מצביע על הבשלת הטכנולוגיה ועל יכולתה להתמודד עם אחד החסמים המרכזיים של המחשוב הקוונטי: שגיאות. אם תצליח לשלב את רמות הנאמנות הללו במערכות מרובות קיוביטים ובתהליכי ייצור יציבים, היא עשויה לקרב את התחום כולו אל השלב שבו מחשוב קוונטי יהפוך לכלי אמיתי ולא רק להבטחה. Quantum Transistors מגדירה לעצמה יעד שאפתני – לא עוד מחשב קוונטי ניסיוני במעבדה, אלא מעבד קוונטי שניתן לשלב בחוות שרתים ובסביבות ענן. הדרך לשם עדיין ארוכה, אך ההודעה האחרונה מציבה אותה על המסלול עם הישג טכנולוגי שמעטים הגיעו אליו עד היום.

חברת Quantum Transistors נוסדה בשנת 2022 על ידי שמואל בכינסקי, ומנוהלת על ידו כמנכ״ל החברה. החברה פועלת מישראל ומעסיקה כמה עשרות עובדים בתחומי מחקר, פיתוח וייצור.

רוצים להישאר מעודכנים? הירשמו למטה לקבלת הניוזלטר השבועי שלנו

אקסל רוכשת את סטארלייט ונקסטווייב בכ-89.5 מיליון שקל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מערכת תקשורת צבאית בפעולה. מקור: Netcom

קבוצת אקסל (Accel) מפתח תקווה הודיעה על חתימת העיסקה לרכישת הנציגויות הביטחוניות סטארלייט (Starlight) ונקסטווייב (NextWave) משני המייסדים והשותפים, רמי בל עש ואהוד פרידמן, תמורת סכום כולל של כ-89.5 מיליון שקל. העיסקה תתבצע בשתי פעימות: בשלב הראשון היא תשלם 49.2 מיליון שקל עם השלמת העסקה והעמידה בתנאים המתלים, ובשלב השני היא תשלם סכום נוסף בהיקף של עד 40.3 מיליון שקל, בהתאם לעמידה ביעדי הרווח לשנים 2026-2028.

השלב השני צפוי להתממש עד סוף אפריל 2029. העיסקה תממומן באמצעות הנפקת אגרות חוב ו/או הלוואה בנקאית. המוכרים ימשיכו לנהל את החברות, הנמצאות בבעלות שווה של שניהם, לתקופה של 2-5 שנים, בהתאם להחלטת דירקטוריון אקסל. מדובר בשתי חברות הנרכשות פועלות מראשון לציון ומשמשות כנציגות בישראל של יצרני פתרונות ורכיבי RF ומיקרוגל. חברת NextWave מייצגת חברות דוגמת יצרנית השבבים Anokiwave, יצרניות האנטנות הצבאיות Asc signal ו-Cojot, יצרנית הרכיבים האמריקאית IMS, חברות המיקרואלקטרוניקה Cicor Reinhardt Microtech, Materion, Metallux השווייצרית ועוד.

חברת Starlight מספקת מספקת שירותי רכש מלאים ושירותי פיתוח והעברה לייצור לשוק הצבאי והמסחרי באמצעות קבלני משנה דוגמת A.M. Designs ההודית, Boardtek Electronics מטאיוואן, Netcom ו-MicroLambda האמריקאיות, ועוד. בעשרת החודשים הראשונים של שנת 2025 הסתכמו המכירות המשותפות של חברת סטארלייט ושל חברת נקסטווייב בכ-33 מיליון שקל. הרווח הגולמי הכולל הסתכם בכ-19.5 מיליון שקל.

חברת אקסל היא יבואנית ומפיצה של פתרונות תקשורת קווית וסלולרית. בנוסף, היא שולטת בחברת שירותי השכר סינאל מלל וביצרנית המחשבים ChipPC מנס ציונה. החברה  הסבירה את העיסקה בכך שהיא מייצרת סינרגיה עם חברות אחרות בקבוצה, מעניקה לה כניסה אל השוק הביטחוני ומייצרת מקור הכנסות נוסף. ביחד עם ההודעה על העיסקה, פירסמה אקסל תחזית מכירות של כ-500 מיליון שקל לשנת 2025 כולה. בעקבות ההודעה על העיסקה זינקה מניית אקסל בבורסה של תל אביב ביותר מ-7% והיא נסחרת לפי שווי שוק של כ-292 מיליון שקל.

אייל בן דוד מונה למנכ"ל אלמה במקום ליאור דיין

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה (מימין לשמאל): אייל בן דוד וליאור דיין

חברת אלמה (Alma) מקיסריה, הכריזה על שינויים בהנהלת החברה בעקבות הכוונה להתחיל בבציוע מהלך התרחבות אסטרטגי: ליאור דיין, ששימש כמנכ"ל אלמה ב-8 השנים האחרונות, מונה ליו"ר החברה האם סיסראם. במקומו נכנס אייל בן דוד לתפקיד המנכ"ל, לאחר שבשלוש השנים האחרונות שימש כנשיא הפעילות הגלובלית של החברה. במסגרת ההיערכות של החברה לקראת התרחבות, מונה במנכ"ל הכספים של סיסראם, ז'יהאונג לי, לתפקיד מנכ"ל משותף לצד בן דוד. בנוסף, נשיא אלמה בשש השנים האחרונות, קיית' אדמס, ייכנס לתפקיד יו"ר החברה וסמנכ"ל המכירות, ספנסר דטר, ישמש כמנהל כללי פעיל.

חברת אלמה נמצאת בבעלות קבוצת Sisram Medical, אשר הוקמה בשנת 2013 במסגרת עסקת הרכישה של חברת Alma Lasers הישראלית על-ידי תאגיד Fosun Pharma הסיני (תמורת כ-240 מיליון דולר). היא נמצאת בבעלות תאגיד פוסון ופועלת במתכונת של חברת אחזקות הרשומה בקיסריה. הפעילות של אלמה היא הפעילות המרכזית והחשובה ביותר שלה. החברה מספקת טיפולים אסתטיים לא פולשניים וטיפולים רפואיים של העור המבוססים על שימוש בקרינה.

המערכות של החברה משתמשות במספר מקורות קרינה שונים: לייזר, קרני רדיו (RF), קרינת אור בתדרי אינפרא אדום קרוב (Near Infrared) והקרנת פולסים של אור פלואורסצנטי. במהלך 2025 החברה נכנסה לשוק הבינה המלאכותית עם השקת מערכת AlmaIQ, אשר סורקת את פני המטופל ב-10 צורות קרינה שונות, מנתחת את התוצאות, מאבחנת תופעות קשות לזיהוי, ומסייעת לתכנן תוכנית טיפולים מלאה. לצד אלמה, יש לה אחזקות בחברות בנות קטנות הפעילות בתחום ה-Wellness. החברה נסחרת בבורסה של הונג קונג לפי שווי שוק של כ-250 מיליון דולר. במחצית הראשונה של 2025 הסתכמו מכירות סיסראם בכ-165.5 מיליון דולר. החברה פירסמה תחזית אופטימית לפיה המכירות במחצית השנייה יהיו גבוהות יותר.

VisIC מגייסת 26 מיליון דולר, ומתרחבת אל מרכזי נתונים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מודול הספק גבוה לבקרת מנועי רכב, המבוסס על רכיבי GaN של VisIC. צילום:  VisIC

חברת VisIC Technologies מנס ציונה הודיעה על השלמת סבב גיוס B בהיקף של 26 מיליון דולר. בסבב השתתפו משקיעים מהתעשייה, ובהם Hyundai Motor Company ו-Kia שהצטרפו כמשקיעות אסטרטגיות. ההשקעה מבטאת את העניין הגובר של יצרני רכב בטכנולוגיות הספק מבוססות GaN, המספקות אלטרנטיבה יעילה לממירים ומערכות כוח ברכבים חשמליים. עבור יצרניות הרכב מדובר במהלך שמטרתו לבחון אפשרות לשילוב רכיבים מתקדמים בדגמים עתידיים, כחלק מהמאמץ לשפר ביצועים ולהקטין איבודי אנרגיה. הגיוס הנוכחי מיועד להמשך פיתוח הדורות הבאים של שבבי GaN, ובהם רכיבים בעלי דירוג מתח גבוה יותר, ולהגדלת יכולת הייצור בהתאם לדרישות השוק.

לצד פעילותה ארוכת השנים בשוק ה-EV, VisIC מציינת כי היא מזהה ביקוש הולך ועולה גם בתחומים נוספים, ובראשם מרכזי נתונים. העלייה בצריכת החשמל של מתקני AI והתרחבות ענפי הענן יוצרים צורך במערכות הספק יעילות יותר, והחברה מדווחת כי רכיבי GaN בעלי צפיפות הספק גבוהה יכולים להתאים לממירים ולספקי כוח המשמשים ב-data centers. שילוב זה מרחיב את יעדיה המסורתיים של החברה וממקם את טכנולוגיית ה-GaN כשחקן רלוונטי גם בסגמנטים תעשייתיים נוספים.

פלטפורמת D³GaN של VisIC מבוססת על טרנזיסטורים בעלי התנגדות נמוכה וזמני מיתוג מהירים, המאפשרים ממירים קומפקטיים ויעילים יותר בהשוואה לפתרונות מבוססי סיליקון. במהלך החודשים האחרונים הציגה VisIC את דור 2 של רכיבי ה-GaN שלה, שבו הושגה ירידה משמעותית בערך ה-RDS(on) — ההתנגדות החשמלית של הטרנזיסטור בעת הולכה.

הפחתה בפרמטר זה מאפשרת לממירים ומערכות הספק לפעול ביעילות גבוהה יותר, עם פחות איבודי אנרגיה וחימום, ומאפשרת תכנון קומפקטי וחסכוני יותר במערכות כוח. בתוך כך, VisIC גם הרחיבה את יכולות הייצור שלה ועברה לעבוד עם מספר מפעלי שבבים נוספים, כדי להפחית תלות בספק יחיד ולשפר את יציבות שרשרת האספקה. במקביל, החברה פתחה ערוץ הפצה גלובלי חדש באמצעות DigiKey, שמאפשר ללקוחות לרכוש את רכיבי ה-GaN שלה באופן ישיר ונרחב יותר.

חוקר ישראלי חשף חולשות בתשתיות תוכנה מרכזיות, בעזרת AI ובתקציב של 80 דולר בלבד

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בשבוע הקרוב יציג שמחה קוסמן, חוקר בכיר במעבדות המחקר של CyberArk, מחקר חדש בכנס BlackHat London – אחד מכנסי הסייבר החשובים בעולם, שבו מתקבלים רק מעט מחקרים מתוך מאות הגשות. במחקר הוא מדגים כיצד ניתן לרתום מודלי בינה מלאכותית לאיתור חולשות אבטחה בתוכנות בשימוש רחב, תוך צמצום דרמטי של עלות וזמן, ולמעשה להתחרות ביכולות של גופים כמו Google ו־OpenAI.

קוסמן וצוותו ביקשו לענות על שאלה פשוטה אך בוערת: האם אפשר להשתמש ב־AI כדי לאתר חולשות אמיתיות בתוכנות ענק – ליבת לינוקס, Redis, FFmpeg ועוד – בלי תקציבי עתק ובלי צוותים גדולים? התשובה שלהם היא כן, ובאופן מרשים: בתוך יומיים בלבד, ובעלות כוללת של פחות מ־80 דולר, הצליח הכלי שפיתחו להוביל לאיתור עשרות חולשות, שחלקן כבר תורגמו לתשעה מזהי CVE רשמיים בפרויקטים מרכזיים, בהם Linux Kernel, FFmpeg, Redis, RetroArch, Libretro, Bullet3 ו־Linenoise.

ליבת המחקר היא כלי חדש בשם Vulnhalla, המשוחרר בקוד פתוח. הכלי משלב בין CodeQL – כלי האנליזה הסטטית של GitHub, הנחשב לסטנדרט בתעשייה – לבין מודל בינה מלאכותית שתפקידו לסנן את רעש הרקע. CodeQL לבדו מפיק לעיתים עשרות אלפי התראות במאגר גדול, שרובן המכריע הן false positives. Vulnhalla נכנס בדיוק בנקודה הזו: הוא מנתח את תוצאות CodeQL, שולף באופן חכם את ההקשר הקוד הרלוונטי לכל התראה, ומשתמש במודל ה־AI כדי להחליט אילו ממצאים הם בעלי פוטנציאל ממשי לניצול.

במקום “לשאול את המודל” שאלה כללית כמו האם מדובר בחולשה, החוקרים מגדירים עבורו סדרת שאלות מנחות, המדמות את דרך החשיבה של חוקר אבטחה מנוסה: היכן מוגדר הבאפר, מה הגודל שלו, האם הוא משתנה, מה גודל היעד, האם קיימת זרימת נתונים שיכולה להוביל לחריגה מגבולות זיכרון, ועוד. גישה זו מאלצת את המודל לבצע הנמקה צעד־אחר־צעד, ולא להסתפק בזיהוי תבניות שטחי. לפי נתוני המחקר, השילוב הזה מצליח להפחית את שיעור ההתראות השגויות ביותר מ־90% בחלק מסוגי החולשות, ובמקרים מסוימים אף להגיע לכ־96% צמצום של false positives.

בכך מציב Vulnhalla חלופה מעניינת לכלים מתקדמים כמו Google Deep Sleep ו־OpenAI Aardvark: כלי שמציג ביצועים דומים בזיהוי חולשות, אך נסמך על תשתיות פתוחות ומוצע לקהילה בקוד פתוח. עבור צוותי פיתוח ואבטחה המתמודדים עם עומס הולך וגובר של התראות סריקה, הגישה הזו מאפשרת להתמקד במה שחשוב באמת – מספר קטן בהרבה של ממצאים שיש להם פוטנציאל ממשי להפוך לפרצות אבטחה בעולם האמיתי. לפי קוסמן, זהו צעד נוסף בדרך לשימוש יעיל בבינה מלאכותית לצמצום פערי האבטחה בתוכנות שכולנו משתמשים בהן מדי יום.

שיתוף פעולה בין פורטליקס ו-Voxel51 באימון מערכות נהיגה אוטונומיות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת פורטליקס (Fortellix) הישראלית וחברת Voxel51 האמריקאית הכריזו על שיתוף פעולה שנועד להאיץ תהליכי אימון ואימות של מערכות נהיגה אוטונומית (AV). שתי החברות מציגות תהליך מקצה לקצה הממיר לוגי נהיגה גולמיים לסצנות תלת־ממד מבוססות בינה מלאכותית, שניתנות לעריכה, יצירה מחדש ושימוש רחב בסימולציות. המהלך מבוסס על טכנולוגיות שחזור נוירלי מתקדמות ויכולות עיבוד נתונים חזותיים, ומציע כלי חדש לחברות המפתחות מערכות AV המבקשות לשפר את תהליך האימון, הבדיקה והוולידציה.

ליבת החדשנות טמונה בשימוש ב-Drive Logs, קבצי נתונים שנאגרים מרכבים אוטונומיים וחצי-אוטונומיים בזמן נסיעה פיזית. קבצים אלה כוללים וידאו, ליידאר, מכ"ם, GPS, נתוני IMU, סטטוס מערכות הרכב ואף תיוגים. במשך שנים שימשו הלוגים כבסיס לאימון מערכות זיהוי והבנת סביבה, אך היכולת לעבוד איתם הייתה מוגבלת משום שהם משמרים רק את מה שאירע בפועל. שיתוף הפעולה מבקש להפוך את הלוגים הגולמיים לייצוג תלת־ממדי מלא שניתן להרחבה מעבר למציאות, ובכך לייצר סביבת עבודה שאליה אפשר להזרים וריאציות, מקרי קצה ועומסים שלא ניתן ללכוד בעולם האמיתי.

מודלים המבוססים על מידע אמיתי ומידע סינתטי

בתהליך המשותף פורטליקס ממיינת תחילה את נתוני הנהיגה ומאתרת את הפערים בכיסוי המקרים של כלי הרכב ביחס ל־ODD שלו. בשלב הבא Voxel51 מבצעת ניקוי, בדיקות עקביות, הצלבות בין חיישנים והבנת הקשר, ומכינה את חומר הגלם ליצירת מודל תלת־ממדי. הטכנולוגיה של שתי החברות נשענת גם על יכולות 3DGS ופלטפורמות רינדור מתקדמות המאפשרות שחזור ריאליסטי של סצנות. רק לאחר מכן נכנסת שוב ליבה הטכנולוגיה של פורטליקס: יצירת וריאציות מבוקרות של הסיטואציה, שינוי האלמנטים בסביבה, הוספת תרחישים חיצוניים והפקת נתוני חיישנים סינתטיים המחקים מציאות. השלב הסופי מבוצע בפלטפורמת הניתוח והוויזואליזציה של Voxel51, המוודאת כי כל המידע – האמיתי והסינתטי – עומד בסטנדרטי איכות גבוהים ומשמש כבסיס לאימון מודלים.

Voxel51 היא שחקנית מרכזית בעולם הראייה הממוחשבת. החברה, שמקורה במישיגן, מפתחת מערכות לניהול וניתוח נתונים חזותיים בקנה מידה גדול. מוצר הדגל שלה, FiftyOne, מאפשר לנתח מערכי וידאו וחיישנים בצורה עמוקה, לחשוף טעויות תיוג, להעריך איכות נתונים ולזהות דפוסים סמויים. שילוב היכולות של החברה עם המומחיות של פורטליקס בתחום סימולציית AV יוצר שרשרת טכנולוגית רציפה: מן המציאות המוקלטת ועד סימולציה עשירה ורב־שכבתית.

המשמעות רחבה. במקום להסתמך רק על נסיעות שדה יקרות, שנמשכות לעיתים חודשים ויכולות להחמיץ מקרי קצה, היכולות החדשות מאפשרות לבנות מצבי קיצון יש מאין, לשכפל אירועים נדירים, לשנות פרמטרים סביבתיים – תאורה, מזג אוויר, תנועת כלי רכב – ולהאט או להאיץ התרחשות לצורכי ניתוח. עבור חברות המפתחות מערכות חישה ותכנון מסלול, זהו שינוי פרדיגמה: הן יכולות להעמיס על המודל מאות וריאציות של מצב יחיד, להבין את נקודות הכשל שלו ולשפר אותו בלי להוציא רכב אחד נוסף לכביש.

המודל לומד לחזות אירועים

מעבר לכך, המהלך עשוי להשפיע על האופן שבו תעשיית הרכב האוטונומי מבצעת אימות רגולטורי. כיום הרגולטורים דורשים הוכחות רחבות לכיסוי ODD (התנאים שבהם המערכות יכולה לפעול), תאימות למקרי קצה והבנה של תגובות הרכב במצבים מורכבים. אם ניתן להפיק סצנות מבוססות מציאות ולהרחיבן בווריאציות סינתטיות מבוקרות, ייתכן ששלבי האימות יהפכו מדויקים ושיטתיים יותר.

השותפות בין פורטליקס ל־Voxel51 משקפת מגמה רחבה יותר: המעבר מפיתוח מבוסס דאטה גולמי לפיתוח שמבוסס על שילוב מציאות וירטואלית עשירה, שבה המודל אינו רק לומד את מה שהיה, אלא מתמודד עם מה שיכול לקרות. עבור תעשיית הרכב האוטונומי, זו דרך להשיג אמינות ובטיחות גבוהות יותר בזמן קצר יותר – ולקרב את השלב שבו כלי רכב אוטונומיים יוכלו להתמודד עם מורכבות העולם האמיתי ברמות דיוק שאינן תלויות בכמה נסיעות הצליחו לתפוס במקרה.

חיזוק שרשרת האספקה בעידן של שיבושים: לקח Nexperia

פורסם בתאריך ע"י Techtime

הכתבה בחסות Rochester Electronics

תעשיית המוליכים למחצה מספקת את הבסיס של הטכנולוגיה המודרנית, ומקדמת פיתוחים בכל התחומים, החל ממערכות רכב ועד למכשירים רפואיים. עם זאת, ההתפתחויות הגלובליות האחרונות מדגימות עד כמה שרשרת האספקה העולמית עודנה פגיעה ולא תמיד יציבה. מחסור ברכיבים חיוניים כמו דיודות, טרנזיסטורים ורכיבי MOSFET יצרו תגובת שרשרת במגזרי תעשייה רבים שגרמו לשיבושים בייצור ועליית מחירים. דוגמה מובהקת לתופעה כזו היא המצב אליו נקלעה חברת Nexperia ההולנדית.

התמוטטות המלאי של Nexperia

בחודש אוקטובר 2025 השתלטה ממשלת הולנד על חברת Nexperia, לשעבר חטיבת הרכיבים הסטנדרטיים של NXP שנימכרה בשנת 2018 לחברה הממשלתית הסינית, Wingtech Technology. ממשלת הולנד הסבירה את ההחלטה "בשיקולי ביטחון לאומי". המהלך פגע קשות ביכולת של החברה לעבוד מול ספקיה בסין. בסוף חודש נובמבר 2025 היא אפילו פרסמה פנייה גלויה אל ספקיה בסין, הסבירה שמצבה קשה וביקשה מהם לענות לפניות טלפוניות או למיילים שהיא שולחת אליהם.

לפי הערכת Z2Data, המלאי הזמין של הרכיבים החיוניים ביותר של Nexperia המצוי בידי מפיצים מורשים בעולם, ירד ב-5 השבועות האחרונים בשיעור של 30-50%, ללא אינדיקציות נראות לעין המלמדות על אפשרות לשיפור בטווח–הזמן הקרוב. ההתקנים האלה חיוניים לייצור מוצרים רבים במגזרי הרכב, התעשייה, והצרכנות.

המחסור הזה משפיע גם על מערכות תעופה וחלל, בקרים תעשייתיים, ומכשירים רפואיים הנשענים במידה רבה על רכיבים אלה. כאשר האספקה אינה יציבה, פסי ייצור נעצרים, הפיתוח נקלע לאי-ודאות, ויצרני הציוד (OEM) נאלצים לתור אחר חלופות. אלא שחלק גדול מההתקנים מולחמים על–גבי מערכת קיימת אשר נדרשת לסבבי בדיקה והסמכה מקיפים, כך שהחלפת רכיב אחד באחר איננה מהירה או פשוטה. במקרה הזה, עדיין ניתן לרכוש רכיבים של Nexperia בזכות שיתוף פעולה מוקדם בינה לבין חברת Rochester Electronics. החברה דיווחה לאחרונה שהיא השלימה הזמנה של 2.9 מיליארד התקני Nexperia, עוד לפני שיצאה ההצהרה על חששות הנוגעות לייצור.

כיום היא מבטיחה זמינות רציפה וללא שיבושים, כאשר כל אחד מן ההתקנים הוא מורשה, בר-עקיבות, מוסמך, ומובטח ב-100%. רוצ’סטר האמריקאית פועלת במתכונת ייחודית: היא מייצרת שבבים שייצורם הסדרתי הופסק מסיבות שונות, ומספקת אותם בהסמכה מלאה. למעשה, היא פועלת במתכונת של מפיץ המחזיק במלאי רכיבים שהוא מייצר בעצמו. כיום היא מספקת רכיבים זהים לחלוטים למקור של כ-70 יצרנים מקוריים. היא מחזיקה במלאי זמין של כ-15 מיליארד רכיבים (כ-200,000 מק"טים) ונחשבת לאחת מספקיות הרכיבים הגדולות בתעשייה. 

סיבות המרכזיות לשיבושים בשרשרת האספקה העולמית

מתחים גיאו–פוליטיים: חוקי פיקוח ייצוא והגבלות רגולטוריות שיבשו תהליכי ייצור ולוגיסטיקה.

שימוש בחלקים מספק–יחיד: תלות משמעותית בספקים ספציפיים בודדים העצימו את נזקי החוסרים.

ניהול מלאי "בדיוק–בזמן": שיטה יעילה בתקופות יציבות, אולם מרווח הביטחון שהיא משאירה בזמני משבר כמעט ואינו קיים.

דינמיקות אלו מדגימות כמה מהר אפילו שרשרת אספקה מבוססת היטב עשויה לחוות שיבושים על–ידי גורמים חיצוניים. בנוסף, כאשר המלאי הזמין המורשה וקָטֵן, ישנם יצרנים אשר בוחרים לפנות לשוק האפור. המהלך הזה חושף אותם לסיכוני שימוש ברכיבים מזוייפים, תת–תקניים, או לא–תואמים אשרמסכנים את הבטיחות, את האמינות, ואת המוניטין של המותג. בתעשיות המקדשות איכות – ההשלכות עלולות להיות הרסניות.

המלצות כיצד כדי לחזק את שרשת האספקה

שמירה על מלאי מורשה: רצוי לעבוד אך ורק עם מפיצים שיכולים להבטיח תאימות ועקיבות מלאים.

גוונו מקורות אספקה: הימנעו מהישענות–יתר על ספק, אזור, או טכנולוגיית ייצור יחידה.

תכננו את מחזור–החיים: צפו מראש התיישנות רכיבים וסגרו הסכמי אספקה לטווח–ארוך.

מנפו את נתוני השוק לטובתכם: השתמשו במידע בזמן–אמת כדי לחזות ביקוש ולזהות נקודות תורפה פוטנציאליות לפני שהן מחריפות והופכות למשבר.

סיכום

חברת Rochester Electronics נמצאת בשותפויות שונות עם יצרנים מובילים נוספים בתעשייה, דוגמת Texas Instruments ,onsemi ו-STMicroelectronics, המאפשרים לה לספק פתרונות חלופיים ומורשים לחלוטין על-ידי היצרן המקורי. הדבר מדגים כיצד שותפויות אמינות ויוזמה מוקדמת יכולים להגן על יצרנים מפני תנודות שוק ולשמר המשכיות אספקה ארוכת–טווח. אתגרי המלאי האחרונים מהווים תזכורת ברורה: חוסנה של שרשרת האספקה לא נבנה בן לילה. הוא דורש תכנון, גיוון, פיזור, ומערכות יחסים עסקיות חזקות עם שותפים מורשים.

למידע נוסף: www.rocelec.co.il

Odysight.ai השלימה את היציאה האסטרטגית מהשוק הרפואי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת Odysight.ai מהיישוב עומר שליד באר שבע, השלימה את היציאה מהשוק הרפואי שבו החלה את דרכה, ומתמקדת כיום  בשוקי הביטחון, התחבורה והתעשייה. החברה מסרה שצבר ההזמנות שלה מסתכם כיום בכ-14.2 מיליון דולר, אשר כוללים התקנת מערכות ניטור ויזואליות (מצלמות ומחשב המשימה TruVision) ותוכנת ניתוח המידע של החברה, במסוקי סיקורסקי SH-60 Seahawk הנמצאים בשימוש הצי האמריקאי. הצבר גם כולל הסכם להתקנת הפתרון בכמה מאות כטב"מים של יצרנית ביטחונית גלובלית. ייתכן שמדובר באלביט, שעבורה החברה פיתחה פתרון כזה, אולם החברה לא מסרה מידע על זהות המזמין.

החברה מספקת פתרונות חומרה ותוכנה לתחזוקה מבוססת חיזוי (Predictive Maintenance) וניטור מבוסס אירועים (Condition-Based Monitoring) שהיא בונה מסביב למצלמות וידאו זעירות (חלקן בקוטר 1 מ"מ), שפותחו במקור עבור יישומים רפואיים ותעשייתיים בחברת המקור מדיגוס. הידע הועבר לחברה הבת ScoutCam אשר שינתה בהמשך את שמה ל-Odysight.ai ונסחרת כיום בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-55.6 מיליון דולר.

במסגרת המעבר לשווקים חדשים, החברה ביצעה מספר הדגמות וניסויי הוכחת היתכנות עם לקוחות משוקי היעד החדשים: היא התקינה מערכת ניטור (predictive health monitoring – PHM) בכטב"ם Heron TP UAV של התעשייה האווירית המאפשר לנטר מרחוק את מערכות המטוס גם כשהוא נמצא בשימוש מבצעי, קיבלה הזמנה של 200 מערכות ניטור מיצרן מערכות ניטור תעשייתיות באירופה, התקינה מערכת PHM ברכבת ישראל, והשלימה ניסוי להפעלת מחשב TruVision במסוק AW139 Leonardo  של חיל האוויר האיטלקי.

. השבוע החברה דיווחה על הצלחת פרוייקט הוכחת היתכנות (POC) של מערכת הניטור והניתוח במשאית מכרות גדולה (8×4) של יצרן משאיות אירופי אשר פעלה במכרה בדרום אמריקה. המערכת שולבה בתוך שילדת המשאית והופעלה במשך מספר חודשים תנאי עבודה ושטח קשים, שבמהלכם היא העניקה יכולת גילוי ומעקב אחר סדקים, נזילות הידראוליות ונזקים מבניים נוספים המאפיינים את תנאי העבודה. מנכ"ל החברה, יהוא עופר, אמר שהצלחת הניסוי מהווה צעד חשוב עבור כניסת החברה אל שוק המשאיות הכבדות ואל מגזר התעשייה בכללו.

מכת AI: מייקרון יוצאת מהשוק הצרכני

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: כונני Micron 9550 NVMe SSD עבור מרכזי נתונים. שוק ה-AI דורס את השוק הצרכני

יצרנית שבבי הזיכרון האמריקאית מייקרון (Micron) החליטה להפסיק לספק זכרונות לשוק הצרכני ולהתמקד ברכיבי אחסון עבור השוק הארגוני ומערכות בינה מלאכותית ׁׁׂׂ(AI). המכירות עבור השוק הצרכני נעשות תחת המותג Crucial Consumer Business אשר שימש חלון הראווה הצרכני של החברה ב-29 השנים האחרונות. במסגרתו החברה מכרה רכיבי NAND ו-DRAM לטלפונים ניידים, טאבלטים, מחשבים אישיים (מתוצרת חברת כמו Dell ו-HP), כונני זכרון (SSD), וליצרני מערכות משובצות (Embedded). מייקרון הודיעה השבוע שמשלוחי הרכיבים ללקוחות ולמפיצי Consumer בעולם ייפסקו בסוף חודש פברואר 2026.

מנהל העסקים הראשי של מייקרון, סמיט דנה, הסביר שהסיבה להחלטה היא הדרישה הגואה לרכיבי זיכרון עבור מרכזי נתונים המפעילים מערכות בינה מלאכותית. "ביצענו את ההחלטה הקשה לצאת מהשוק של Crucial כדי לשפר את שרשרת האספקה שלנו לצורך תמיכה בלקוחות האסטרטגיים הגדולים". במלים אחרות, מייקרון מפנה את קווי הייצור לטובת זכרונות גדולים ומהירים המיועדים לשוק מרכזי הנתונים, שבו שולי הרווח גדולים בהרבה.

קשה מאוד להעריך מהו היקף המכירות הצרכניות של מייקרון, מכיוון שבדו"חות הכספיים שלה היא לא מספקת חלוקה למגזרים. יחד עם זאת, המכירות של התחום הזה נמצאות בתוך קטגוריית Mobile and Client Business Unit, שברבעון האחרון הסתכמו מכירותיה בכ-3.8 מיליארד דולר. בעקבות ההודעה זינקה מניית מייקרון בנסד"ק בכ-10%, וכעת החברה נסחרת לפי שווי שוק של כ-278 מיליארד דולר. המרוויחות המרכזיות צפויות להיות המתחרות המרכזיות של מייקרון בשוק המחשבים והטלפונים הצרכני, דוגמת סמסונג אלקטרוניקס ו-SK Hynix. יחד עם זאת, החלטת מייקרון מגבירה את הריכוזיות בשוק הזה ומפחיתה את התחרות, והדבר עשוי להביא לעליית מחירים נוספת.

הלחץ של יצרני ה-AI משנה את מבנה השוק

ההחלטה האחרונה של מייקרון הינה חלק מתהליך המורגש לרוחב תעשיית הזכרונות בשנה האחרונה: הלחץ מצד מרכזי הנתונים ויצרני מערכות ה-AI גורם ליצרניות הגדולות להפנות יותר משאבים לשוק הריווחי הגואה ולטובת מאיצי ה-AI של אנבידיה ו-AMD, על חשבון השוק הצרכני. התוצאה: ירידה חדה בייצור זיכרונות DDR5 לשרתים ולמחשבים, ביחד עם עלייה במחירי זכרונות ה-DRAM, אף שהביקוש הכולל לטלפונים ולמחשבים נותר חלש.

לפי נתוני חברת TrendForce, מחיר חוזי DRAM עלה בכ-180% בין ספטמבר 2024 לספטמבר 2025, כאשר המחיר הממוצע למודול DDR5 לשרת זינק מ-58 דולר לכ-165 דולר. מגמה דומה נצפתה גם בדו"חות של חברת המחקר Omdia, שהצביעו על קריסה במלאים: מממוצע של 31 שבועות בתחילת 2023 לכ-8 שבועות בלבד השנה – רמה המוגדרת כ“מחסור ממשי”.

הדוגמא הכואבת של ואריסייט

ההשלכות של התהליך הזה רחבות מאשר נראה במבט ראשון. כך למשל, בחודש אוגוסט 2025 דיווחה חברת ואריסייט הישראלית (Variscite), הנמצאת בבעלות טלסיס (Telsys), שסמסונג הסיטה בחשאי תפוקה של קווי ייצור זכרונות ממוצרים תעשייתיים לכיוון ייצור זכרונות למרכזי AI. טלסיס הסבירה בדו"ח התקופתי לבורסה, שחברת סמסנוג מספקת לוואריסייט כ-20% מרכיבי הזיכרון שבהם היא משתמשת. "ספק הזכרונות של סמסונג הסביר לנו בעל-פה שהחברה החליטה להסיט את קווי ייצור לטובת ייצור מוצרים עבור שוק ה-AI. הדבר מחייב את ואריסייט לרכוש זכרונות אצל יצרנים אחרים, בהם חברת Micron, שגם כיום מספקת חלק גדול מרכיבי הזכרון המשמשים את החברה". אלא שהחל מתחילת 2026, ואריסייט תיאלץ לאתר מחליף גם למייקרון.

אינפיניאון פיתחה מודול הספק ייעודי עבור אלקטריאון וויירלס

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: משאית מבחן בכביש המהיר A10 בצרפת

חברת איניפניאון (Infineon) הגרמנית פיתחה מודול הספק ייעודי שתוכנן עבור פתרונות הטעינה האלחוטית של חברת אלקטריאון וויירלס (Electreon) מבית ינאי, אשר מאפשר לה להגיע להספק טעינה ממוצע של כ-200kW, ולטעינת שיא של עד 300kW. החברה דיווחה שהיא פיתחה את מודולי הסיליקון קרביד EasyPACK 3B CoolSiC 2000V בהתאם למפרטים של אלקטריאון. הביצועים של המודולים הוכחו בניסוי שבוצע בחודש אוקטובר 2025 בכביש המהיר A10 בצרפת, שהוא הכביש המהיר הראשון בעולם שבו הותקנה מערכת טעינה אלחוטית בתנועה המיועדת למשאיות, אוטובוסים, כלי רכב מסחריים ומכוניות פרטיות.

הניסויים בוצעו על-ידי קונסורציום VINCI במשך 14 חודשים, במהלכם נבדקה מערכת טעינה אלחוטית באורך 1.5 ק"מ שהוטמעה בכביש. במסגרת הניסויים בוצעו נסיעות מבחן של משאית, רכב מסחרי, רכב פרטי ואוטובוס חשמלי, המצוידים כולם במקלטי טעינה אלחוטית של אלקטריאון. בניסויים נמדדה העברת הספק ממוצע של יותר מ-200 קילוואט, והספק רגעי של יותר מ-300 קילוואט. רמת ההספק של 200 קילוואט נקבעה על-ידי משרד התחבורה הצרפתי כיעד רשמי במכרז, במטרה לאפשר למשאית הנעה בכביש מהיר (צורכת כ־100 קילוואט באופן רציף), לסיים את מקטע הכביש כשהיא טעונה יותר מהמצב שבו היתה לפני שהחלה את הנסיעה דרכו. ובמילים אחרות: כל קילומטר נסיעה בכביש החשמלי מייצר חשמל לקילומטר נסיעה נוסף.

התוכנית השאפתנית של ממשלת צרפת

לניסויים שבוצעו על-ידי אוניברסיטת גוסטב אייפל יש להם חשיבות מיוחדת עבור אלקטריאון ואינפיניאון, מכיוון שממשלת צרפת מעוניינת לבצע פרוייקט פריסה לאומי של כבישים חשמליים. על-פי התוכנית, בשלב הראשון ייפרסן 5,000 ק"מ של כבהיש חשמלי עד לשנת 2030, ובשלב השני ייפרסו עוד 4,000 ק"מ עד לשנת 2035. אינפיניאון מסרה שאלקטריאון שילבה לאחרונה את המודולים החדשים במסלולי המבחן שהיא מקימה בארה"ב, גרמניה, ישראל, נורווגיה, שוודיה, איטליה, פורטוגל ויפן. אינפיניאון: "אלקטריאון מתכננת לשלב את הטכנולוגיה הזו בפרוייקטים הבאים שלה".

חברת אלקטריאון פיתחה טכנולוגיה של כביש חשמלי אשר טוען את סוללות הרכב החשמלי במהלך נסיעתו על המקטע החשמלי. המערכת מבוססת על שימוש בסלילים מגנטיים המוטמנים מתחת לנתיבי הנסיעה ובמערך קילטת אנרגיה ברכב עצמו. באמצעות השראה אלקטרומגנטית, האנרגיה מועברת לרכב בתנועה ומשמשת לטעינת הסוללות החשמליות המצויות בו. במקביל, החברה פיתחה פתרונות טעינה אלחוטיים סטטיים, המאפשרים טעינת הרכב בחניון או באתרים שבהם הוא שוהה פרקי זמן קצרים, דוגמת תחנות אוטובוס ועמדות פריקת וטעינת סחורה. במסגרת הפתרונות הסטטיים האלה, החברה נמצאת כיום בתהליכי פיתוח מתקדמים של תחנת הטעינה האלחוטית Home Charger, אשר נועדה להכניס אותה אל השוק הביתי: התחנה תבצע טעינה אלחוטית של כלי רכב פרטיים, בביתם של בעלי הרכב.

אלא שהיישום המסחרי נתקל בקשיים: ברבעון השלישי 2025 הסתכמו מכירות החברה בכ-5.7 מיליון שקל בהשוואה למכירות של כ-11 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בתשעת החודשים הראשונים של 2025 הסתכמו המכירות בכ-11.8 מיליון שקל, בהשוואה למכירות של כ-30.2 מיליון שקל בתקופה המקבילה 2024. החברה הסבירה את הירידה החדשה במכירות בעיכוב מספר פרוייקטים שעליהם היא חתמה. חברת אלקטריאון נסחרת בבורסה של תל אביב לפי שווי שוק של כ-725 מיליון שקל.

השקעות ה-AI בסייבר הישראלי זינקו בתוך שנה מ-34% ל-64%

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: יניב לוטן. צילום: מירי דווידוביץ']

Startup Nation Central חשפה בכנס Israel Cyber Week תמונת מצב עדכנית שלפיה הבינה המלאכותית הפכה לגורם הדומיננטי ביותר בתעשיית הסייבר הישראלית. לפי תחזיות פלטפורמת הנתונים Finder, היקף ההשקעות בחברות המשלבות AI בסייבר יזנק מ-1.3 מיליארד דולר ב-2024 ל-2.5 מיליארד דולר ב-2025 – זינוק שהופך את התחום לשחקן המרכזי בסקטור, עם נתח של 64% מכלל ההשקעות, לעומת 34% בלבד בשנה הקודמת.

הנתונים מבוססים על הרחבת ממצאי הדו"ח שפורסם ביוני האחרון, שהראה כי מימון הסייבר הישראלי כמעט הוכפל לעומת 2023 והגיע ל-45% מהיקף ההשקעות המקביל בארה"ב. מאז, התמונה התחדדה: אבטחה מבוססת בינה מלאכותית הפכה מליבה מתפתחת ללב החדשנות של תעשיית הסייבר בישראל. העסקאות שביצעו SentinelOne ו-Check Point עם Prompt Security ו-Veriti מייצגות מגמה רחבה של רוכשים גלובליים שמכוונים לפתרונות המגינים על מודלים, סביבות הרצה ותשתיות AI.

יריב לוטן, סמנכ"ל מוצר ונתונים ב-Startup Nation Central, אמר: “אנחנו עדים להעברת שרביט היסטורית. ב-2024, AI היווה שליש מהשוק. ב-2025 הוא כבר כמעט שני שלישים. התעשייה אתחלה את עצמה בתוך שנה אחת. לפני פחות מעשור מימון הסייבר הישראלי היווה 16% מהיקף ההשקעות בארה״ב, והיום הוא עומד על 45%. ישראל מוכיחה שהיא אבן יסוד בנוף הסייבר העולמי”.

העלייה בהשקעות בסייבר משקפת שינוי רוחבי בכלכלת ההייטק הישראלית. כלל ההשקעות צפוי לעבור את 12.3 מיליארד דולר ב-2025, כשחברות AI מניעות את עיקר הצמיחה. מימון לסטארטאפים ממוקדי בינה מלאכותית יזנק מ-4.9 מיליארד דולר לכ-7.9 מיליארד דולר בשנה.

בנוסף עולה כי תחום הסייבר תופס 32% מכלל ההשקעות בהייטק, וחברות הסייבר ממשיכות להציג צמיחה עודפת על פני האקוסיסטם הרחב: 16% מהן נמצאות כיום בשלב צמיחה, ו-31% מעסיקות מעל 50 עובדים. בתחום האקזיטים, M&A ממשיך להיות המסלול העיקרי: 12% מהחברות נרכשות, לעומת 2% בלבד שיוצאות להנפקה. בין העסקאות האחרונות: Talon, Dig Security ו-Avalor – כולן חלק מגל הרכישות שמסמן את ישראל כמוקד מרכזי לאבטחת AI.

Startup Nation Central מעדכנת כעת את מפת Cybersecurity Spotlight, המונה למעלה מ-500 חברות פעילות בתחומי אבטחת AI, הגנת ענן, דפדפנים מאובטחים וניהול מנח נתונים – וממחישה את התבססות Cyber-AI כקטגוריה אסטרטגית להשקעות גלובליות.

Creation-Space משיקה את המחזור השלישי של תוכנית החלל EXPAND – עם אנבידיה כשותפה טכנולוגית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת Creation-Space הישראלית מודיעה על פתיחת ההרשמה למחזור השלישי של תוכנית ההאצה EXPAND, הפועלת ממצפה רמון ומיועדת ליזמים וחברות המפתחות טכנולוגיות לשווקים ארציים עם פוטנציאל עתידי למשימות חלל. השנה מצטרפת לראשונה NVIDIA כשותפה טכנולוגית, ותעמיד למשתתפים גישה למומחים, קרדיטי פיתוח והדרכות במסגרת תוכנית NVIDIA Inception.

EXPAND מהווה שער לסטארטאפים המעוניינים לפתח טכנולוגיות בעלות ערך כפול – פתרונות שמשרתים צרכים בכדור הארץ אך מסוגלים בעתיד להשתלב בכלכלה החללית המתהווה. התוכנית, הנמשכת שלושה חודשים, כוללת ליווי טכנולוגי ועסקי, גישה למנטורים ולעולמות ניסוי ייחודיים במצפה רמון. המשתתפים אף עשויים לקבל השקעה של עד 300 אלף דולר מקרן CreationsVC, במודל מאצ'ינג מול מענקים נוספים של עד 350 אלף דולר.

במקביל, Creation-Space ממשיכה לקדם את הקמת קמפוס החלל הלאומי במצפה רמון – מערך תשתיות שיכלול יכולות רובוטיקה, סימולציה, בדיקות שטח וסביבות מציאות מדומה, לצד פיתוח יוזמת Access Space שנועדה לאפשר לחברות לבצע ניסויי הדגמה בחלל בעלויות מופחתות ובתנאי שירות שקופים.

לדברי ד"ר רואי נאור, מנכ"ל ומייסד שותף של Creation-Space, "טכנולוגיות שנולדו על כדור הארץ יאפשרו שגשוג כלכלי בחלל, ולהפך. אנחנו בונים חברות סביב אתגרי חלל אמיתיים, אך כאלה שמייצרות ערך גם בשוק הארצי כבר היום". ערן רוזנברג, Partner Manager ב-NVIDIA Inception, מוסיף כי "יש עוד הרבה מקום לחדשנות בחיבור בין AI למשימות חלל, ואנחנו שמחים להרחיב את קהילת הסטארטאפים של אנבידיה בישראל במסגרת שיתוף הפעולה".

התוכנית נתמכת על ידי מגוון גופים בישראל ובחו"ל, ובהם קרן מיראז', JNF-USA, Synergy7, PwC, סוכנות החלל הישראלית וגופי פיתוח אזוריים. ההרשמה פתוחה עד 15 בדצמבר 2025.

מיה דיינמיקס משיקה את YETTI: פלטפורמת שטח ממונעת לנשיאת מטען

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה למעלה: MIA Four בנסיעת שטח. צילום: מיה דיינמיקס]

חברת מיה דיינמיקס מוטורס (MIA Dynamics) הודיעה היום (ב') בדיווח לבורסה כי השלימה את פיתוחו של YETTI – פתרון לוגיסטי־טקטי חדש המיועד לנשיאת ציוד ופינוי בתנאי שטח מאתגרים. הפלטפורמה, שנבנתה בעקבות דרישות שעלו מיחידות ביטחוניות בישראל ובעולם, מיועדת ללוות מפעיל רגלי ולנוע במרחבים שבהם כלי רכב רגילים מתקשים לפעול.

ה-YETTI הוא כלי חשמלי קל משקל, במשקל של כ־60 ק"ג בלבד, המסוגל לשאת עד 200 ק"ג של ציוד, אספקה או אמצעי פינוי. הוא תוכנן להתמודד עם מגוון רחב של תוואי דרך – מדרונות, חול, סלעים, בוץ ויערות צפופים – ולנוע בשבילים צרים שבהם כלי רכב ממונעים אחרים אינם יכולים לעבור. בנוסף ליכולות השינוע, ניתן להתקין עליו יישומים ייעודיים בהתאם לדרישות הלקוח, ובהם מערכות קשר, ציוד משימה ואף התקני נשק, וכן לבצע פינוי רפואי באמצעות נשיאת אלונקות.

בחברה מציינים כי אבות־טיפוס של הפלטפורמה כבר נשלחו ללקוחות בחו"ל והוצגו בפני לקוחות בישראל, כחלק מהשלב המקדים לפיילוטים תעשייתיים וביטחוניים. במקביל, מיה דיינמיקס נערכת להתחלת ייצור סדרתי של הדגם בתוך חודשים ספורים, כחלק מהרחבת קווי הייצור וחדירה לשווקים הרלוונטיים.

לדברי החברה, ה-YETTI מהווה נדבך משמעותי נוסף באסטרטגיית הפיתוח שלה, המתמקדת ביצירת פלטפורמות ניידות ייעודיות לשימושים מקצועיים, אזרחיים וביטחוניים.

הכלים של מיה דיינמיקס מבוססים על פלטפורמה טכנולוגית ייחודית — שילדה קלת-משקל עם מערכת מתלים ייעודית ומוגנת בפטנט, שמאפשרת יציבות ויכולת תמרון גם בתוואי שטח קשים, מדרגות, שבילים צרים ואפילו חול ובוץ.  בשנים האחרונות היא הקימה גם זרוע רכבים אוטונומיים ורובוטיים — כולל גרסה לשוק הביטחוני שמיועדת לשליטה מרחוק ואף להפעלה עצמאית. בחודשים האחרונים החברה החלה להרחיב את שיווק דגמי העירוני-קל שלה, ובראשם MIA Four, לשווקים באירופה ובארצות הברית — צעד המשקף מעבר משמעותי משלב פיתוח לשלב מסחור וקנה מידה בינלאומי.

חגי סלע מונה למנהל אזור MEA & FSU בחברת RAD

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת RAD הודיעה על מינויו של חגי סלע (53) לתפקיד מנהל אזורי של טריטוריית ישראל, המזרח התיכון, אפריקה ומדינות ברית המועצות לשעבר (MEA & FSU). סלע מביא לתפקיד ניסיון טכנולוגי של 33 שנים. טרם הצטרפותו ל-RAD שימש כמנהל פעילות ישראל בחברת הסייבר Exclusive Networks, מנכ״ל חברת לוקסגוד ושימש בתפקידי הנדסה, ניהול מוצר ומכירות במגוון חברות. חברת RAD מספקת פתרונות Carrier Edge, IoT, 5G ו-AI לספקי תקשורת ומפעילי תשתיות קריטיות ביותר מ-150 מדינות. החברה נוסדה בשנת 1981 על-ידי זוהר ויהודה זיסאפל זכרונם לברכה, ומשמשת כחברת העוגן של קבוצת RAD, הבנויה ממאגד של חברות עצמאיות המפתחות פתרונות רשת ותקשורת.

ארקיע מייעלת את מוקדי השירות עם מערכת Genesys Cloud CX שהוטמעה בידי מיטווך

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת מיטווך, מהוותיקות בענף טכנולוגיות המידע בישראל, חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם Genesys ותשווק בארץ את פתרונות חוויית הלקוח המתקדמים של החברה. במסגרת ההסכם השלימה מיטווך את הטמעת מערכת Genesys Cloud CX בחברת התעופה ארקיע, לניהול מוקדי השירות והמכירות בערוצי קול ו־Omnichannel.

המערכת החדשה מאפשרת לנציגי ארקיע לספק שירות רציף, מהיר ואחיד בכל ערוצי התקשורת – טלפון, וואטסאפ, דוא״ל, צ'אט ורשתות חברתיות – ולעבור ביניהם בקלות ללא איבוד מידע. עובדי החברה יכולים להעניק שירות מכל מקום, מהבית או מהמשרד, תוך צפייה מלאה בתמונת הלקוח בכל רגע. הנהלת החברה נהנית מתמונת שליטה מקיפה, אוטומציה של תהליכים בין ערוצים שונים וצמצום פניות כפולות.

יונתן אוליאנסקי, מנהל תחום מערכות שירות לקוחות בארקיע, מציין כי המערכת שיפרה משמעותית את היכולות התפעוליות: בעת שינויים בלוח הטיסות ניתן להעביר עדכונים מיידיים במספר ערוצים ולהציע פתרונות מותאמים. לדבריו, במבצע "חרבות ברזל" הצליחה החברה להסב את כלל המוקד לתמיכה ב־WhatsApp ובצ'אט בתוך רגעים – גמישות שלא הייתה אפשרית בעבר.

שי עטיה, מנהל חטיבת הענן במיטווך, אומר: "אחת המטרות המרכזיות הייתה להפוך את חוויית העבודה של הנציגים לפשוטה, נוחה ואפקטיבית יותר. במקום לעבוד במספר מערכות ולפצל צוותים לפי ערוצים, Genesys מאפשרת לצוות אחוד לספק שירות מלא בכל הערוצים ממסך אחד. ה־Omnichannel, האוטומציה והאינטגרציה מפשטים את התהליכים במוקד".

שי עטיה.יח"צ מיטווך

מיטווך מובילה בעשור האחרון פרויקטי הקמת מוקדי שירות בארגוני ביטוח, בנקאות, פיננסים, בריאות ותעופה, תוך שילוב טכנולוגיות מתקדמות, שיפור תהליכים ומתן תמיכה מקצועית לאורך זמן.

סמינר Keysight לתעופה וביטחון יתקיים ב-12 לינואר 2026

פורסם בתאריך ע"י Techtime

ביום ב', ה-12 לינואר 2026, תקיים חברת קיסייט (Keysight Technologies) כנס טכנולוגות הגנה וביטחון (Keysight Aerospace and Defense Symposium), אשר מוקדש לטכנולוגיות החדשות ולאסטרטגיות המעצבות את הצרכים והדרישות של מערכות ההגנה והביטחון בעולם. ההרצאות יועברו על-ידי מומחים מחברת קיסייט.הסמינר יתחיל בשעה 09:00 בבוקר ויימשך עד 16:00. הארוע יתקיים בתל אביב. כל פרטי ההגעה יימסרו לנרשמים לארוע. ההשתתפות היא ללא תשלום, אולם מותנית ברישום מראש. מספר המקומות מוגבל. בין הנושאים שיילמדו בסמינר:

  • Advanced Test and Measurement for Defense Systems
  • Real-Time Radar Target Generation
  • Automating System Performance Verification
  • Device Cybersecurity and Vulnerability Testing

למידע נוסף והרשמה:

Keysight Aerospace and Defense Symposium

רשות החדשנות תאשר 2.2 מיליון ש״ח לפיתוח הדור הבא של גלאי גז בטכנולוגיית Open Path

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: חביב פרלמן, מנכ"ל טכנולוגיות גילוי אש וגזים. צילום: FGD]

חברת טכנולוגיות גילוי אש וגזים מדווחת כי רשות החדשנות אישרה מענק של כ־2.2 מיליון שקל להמשך פיתוח משפחת גלאי הגז בטכנולוגיית Open Path. התמיכה מגיעה לאחר השלמתו של אב־טיפוס חצי־מסחרי, ובהמשך לכך תתקדם החברה לתכנון מחדש ולבניית אב־טיפוס מסחרי מלא, הכולל הקמת תהליכי ייצור וציוד בדיקה ייעודי.

התקציב הכולל של תוכנית הפיתוח עומד על כחמישה מיליון שקל, כאשר רשות החדשנות תממן כ־44% ממנו. משך התוכנית יעמוד על 12 חודשים ויחל באוגוסט 2025.

החברה, שהוקמה ב־2017 ונמצאת בשליטת יחיאל ספקטור ומנוהלת בידי חביב פרלמן, מפתחת גלאי אש וגז אופטיים מתקדמים לתעשיות עתירות סיכון ובהן אנרגיה, דלק, תחבורה והתעשייה הפטרוכימית. מוצרי החברה נמכרים בלמעלה מ־50 מדינות ומותקנים אצל לקוחות גלובליים מרכזיים כגון Siemens, Fike ו-Tesla. לאחרונה קיבלה החברה את אישור Shell למערכת גילוי הלהבה שלה, הנחשב לאחד מסמכי האיכות המחמירים בענף, והחלה לספק גלאים גם לחילות אוויר וים בצבאות מערביים.

בנוסף לדור החדש של גלאי הגז, החברה מפתחת מוצרים נוספים ובהם גלאי גז חדשני שצפוי להגיע לשוק ב־2026, וממשיכה להציג צמיחה מואצת בהיקף פעילותה הבינלאומית.

מערכת בינה מלאכותית למלחמה ביתושי מלריה: פרויקט Diptera.ai מגיע לשלב ההוכחה בשטח

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: ד"ר אלי אורדן וד"ר אריאל ליבנה, מייסדי דיפטריה, לצד ד"ר פיליפוס פאפאטנוס מהאוניברסיטה העברית. באדיבות דפטריה]

פרויקט הדגל של חברת Diptera.ai מגיע בימים אלה לאבן דרך משמעותית. לאחר שלוש שנות עבודה אינטנסיבית, ובתמיכה של קרן BIRD לשיתופי פעולה תעשייתיים בין ישראל לארצות הברית, השלימה החברה מערכת מקצה לקצה המבוססת על טכנולוגיית SIT – שיטה להדברת יתושים באמצעות שחרור זכרים עקרים. במסגרת הפרויקט פותחה שרשרת מלאה הכוללת גידול, מיון, עיקור, סימון וניטור של יתושי אנופלס, ובהמשך נערכו בדיקות ולידציה על אוכלוסיות חיות בקניה ובמדינה נוספת באפריקה. כעת, כאשר כל אבני הדרך הטכנולוגיות הושלמו, Diptera.ai מתכוננת לשלב הבא: ניסויי שטח רחבי היקף במדינות תת־סהרה.

החברה הוקמה מתוך צורך דחוף לעצור את התפשטות המלריה – מחלה שגובה מאות אלפי קורבנות מדי שנה. בעוד שיטות הדברה מסורתיות מאבדות מיעילותן, SIT מציעה חלופה נקייה, מדויקת וללא שימוש בחומרי הדברה. הקושי ההיסטורי ביישום SIT בקנה מידה גדול נבע מהיעדר פתרונות למיון זחלים במהירות גבוהה, ליצירת דאטה אמין עבור אלגוריתמים ולניטור רציף בשטח. Diptera.ai פיתחה מערכת חדשנית העוקפת את כל החסמים הללו: מערכות הדמיה אופטיות המאפשרות להבחין באיברי מין בזחלים; זרימת מים המאפשרת עיבוד של כמויות גדולות; ושרשרת בינה מלאכותית ליצירת דאטה מתויג אוטומטי, ללא מעורבות ידנית. בשיתוף עם Vectech האמריקאית פותחה גם מלכודת Scout המשולבת בתאורת UV ובאלגוריתמי זיהוי המסוגלים לאתר יתושים מסומנים ולמפות דינמיקות אוכלוסייה בזמן אמת.

במהלך הפרויקט הורחבה העבודה גם למיני אנופלס מרכזיים נוספים ובהם gambiae ו‎coluzzi, מהלך שהגדיל משמעותית את פוטנציאל השוק. כל מערכי הגידול, המיון והעיקור אופיינו מחדש, נוסו והותאמו לתנאי שטח, ונבחנו במתקנים חצי־טבעיים באפריקה. התוצאות מצביעות על יכולת טכנולוגית מלאה: מיון בזחלים בדיוק של כמעט מאה אחוז, יצירת מודלי זיהוי עם דיוק של 97 אחוז, והפעלת מלכודות ניטור אמינות בשטח.

כעת מכוונת Diptera.ai לפריסה ראשונית במדינות באפריקה בשיתוף ממשלות, חוקרים וקרנות בינלאומיות. החברה רואה בתוצאה לא רק הישג טכנולוגי אלא בסיס לשינוי מערכתי באופן ההתמודדות עם אחת המחלות הקטלניות בעולם, צעד נוסף במסע להפוך הדברת יתושים לתהליך מבוסס דאטה, אוטומציה ובינה מלאכותית.

מייסד-שותף בדפטריה, ד"ר אלי אורדן, מסר: "הסיוע של קרן BIRD הוא גורם מכריע בהאצת שיתוף הפעולה שלנו עם Vectech במאבק באיום המתעצם של המלריה במדינות תת–סהרה. שיתוף הפעולה חוצה הגבולות הזה מאפשר לנו לשלב ניטור מתקדם מבוסס בינה מלאכותית עם טכנולוגיות חדשניות לשליטה בווקטורים, וליצור פתרון ניתן להרחבה למניעת מלריה. מעורבותה של BIRD אינה רק הבעת אמון בדחיפות המשימה, אלא גם מנוע שמסייע להפוך חדשנות מדעית להשפעה ממשית בשטח."

עומר כרמל , מנהל הפיתוח העסקי בקרן BIRD: "ההשקעה והליווי של קרן BIRD בפרויקט זה, מדגישים את המחויבות שלנו לטכנולוגיות חדשניות שמסוגלות להתמודד עם אתגרים גלובליים קריטיים כמו מניעת מלריה. שיתוף הפעולה עם Diptera.ai ו-Vectech איפשר לנו לתמוך בפתרונות מבוססי בינה מלאכותית שמביאים שינוי ממשי בשטח, ומדגים את היכולת של BIRD לשמש גשר לשיתופי פעולה פורצי דרך בין חברות ישראליות לאמריקאיות".

המרכז הקוונטי הישראלי משלב לראשונה קיוביטים תעשייתיים של Qolab

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה: מימין לשמאל: אלן הו, מנכ"ל Qolab, ד״ר יונתן כהן, סמנכ״ל הטכנולוגיות של QM, פרופ׳ ג׳ון מרטיניס, סמנכ״ל הטכנולוגיות של Qolab, ד״ר איתמר סיוון, מנכ״ל QM, ד״ר ניסים אופק, מהנדס ראשי ב-QM. צילום: אוראל כהן

מרכז הקוונטום הישראלי (Israeli Quantum Computing Center) מעמיק את פעילותו הבינלאומית עם פריסת מערכת קיוביטים חדשה של Qolab, אחת מחברות החומרה הקוונטית המסקרנות בעולם. מדובר בציון דרך עבור המרכז הישראלי, שנבנה מראש כמתקן רב־מודלי ומתקדם המשלב תשתיות הקפאה (Creo), בקרת־על קוונטית ותמיכה במספר טכנולוגיות קיוביטים. כעת, עם כניסתה של Qolab, המרכז הופך לאחד המקומות הראשונים שבהם ניתן לבחון קיוביטים תעשייתיים מסוג מוליכי-על, שתוכננו מראש לייצור סדרתי וליציבות גבוהה.

Qolab הוקמה על ידי קבוצת חוקרים ומהנדסים בראשות פרופ’ ג’ון מרטיניס, דמות מרכזית בתחום המחשוב הקוונטי ומי שהוביל את פריצת הדרך של גוגל ב־2019, שבה הודגם לראשונה יתרון חישובי מובהק של מחשב קוונטי על מחשב־על. החברה פועלת בשונה מרוב השחקנים בשוק: במקום לפתח מחשב קוונטי מלא או פלטפורמת ענן, היא מייצרת את לב החומרה עצמה – קיוביטים מוליכי־על המשחזרים ביצועים ברמת מעבדה אך תוך הקפדה על הנדסת ייצור, אחידות ושחזור בין שבב לשבב. התפיסה התעשייתית הזו, שמזכירה יותר עולם שבבי הסיליקון מאשר ניסויי פיזיקה אקדמיים, היא אחת הסיבות המרכזיות להתעניינות סביב החברה.

המערכת שהותקנה ב־IQCC מאפשרת לראשונה לחוקרים בישראל ובקהילה הבינלאומית לבחון קיוביטים מתקדמים במסגרת תשתית מבצעית הנשלטת על ידי מערכת הבקרה של Quantum Machines, המפעילה את המרכז. החיבור בין חומרה של Qolab לבין מערכות הבקרה והענן של QM יוצר סביבת מחקר היודעת להפעיל את השבבים בזמן אמת, למדוד ביצועים, להריץ ניסויים מורכבים ולשלב בין מחשוב קוונטי לבין מחשוב־על קלאסי.

עבור הקהילה המקומית, המהלך מהווה קפיצה משמעותית. בעוד שבעבר המרכז פעל בעיקר כמתקן מחקר פתוח שהכיל כמה מערכות קוונטיות ניסיוניות, הכנסת חומרה תעשייתית משנה את כללי המשחק. היא מאפשרת לאקדמיה הישראלית לגשת לקיוביטים מהדור הבא, מעניקה לתעשייה המקומית הזדמנות לפתח ולבחון טכנולוגיות חומרה ותוכנה בקירבה למערכת אמיתית, ופותחת פתח לשיתופי פעולה גלובליים שממקמים את ישראל על מפה של תשתיות קוונטיות בינלאומיות.

בסופו של דבר, השילוב בין Qolab, Quantum Machines ו־IQCC אינו רק תוספת טכנית. זהו מהלך אסטרטגי שנועד להפוך את ישראל ממדינה שמתבוננת מהצד על מרוץ הקוונטום – לשחקנית שבונה ומפעילה תשתיות חומרה ברמה עולמית, ומאפשרת לחוקרים ולחברות לפעול על גבי קיוביטים אמיתיים, יציבים ומפותחים.

מארוול רוכשת את חברת הפוטוניקה Celestial AI בעסקה של 3.25 מיליארד דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: הטכנולוגיה של Celestial AI. מקור: Celestial AI]

חברת מארוול (Marvell) הודיעה על רכישת חברת Celestial AI, אחת החברות הבולטות בתחום הפוטוניקה לשבבים, בעסקה של כ־3.25 מיליארד דולר המשלבת מזומן ומניות. המהלך מציב את מארוול בחזית המרוץ לשדרוג תשתיות הקישוריות במרכזי נתונים, ומכוון ישירות לעולם המאיצים וה־AI שבו דרישות התעבורה מזנקות בקצב היסטורי

Celestial AI היא סטארטאפ אמריקאי שצמח במהירות בשנים האחרונות סביב טכנולוגיית Photonic Fabric, פלטפורמה שמחליפה חיבורי נחושת חשמליים בקישורי אור מהירים וחסכוניים. הטכנולוגיה מאפשרת רוחב פס גבוה במיוחד, יעילות אנרגטית משופרת ועיכוב נמוך, ומשמשת כפתרון לבעיות עומס וצריכת חשמל בקלאסטרים של מאיצים, כולל מערכות המיועדות להרצת מודלי שפה גדולים וקישוריות rack to rack ושרת לשרת בהיקפים עצומים

במארוול מסבירים כי הרכישה נועדה להאיץ את הדור הבא של קישוריות scale up בין רכיבי AI ענקיים, לרבות XPUs מסוגים שונים, ומצביעה על מגמה ברורה בענף: מרכזי הנתונים של העתיד יהיו מבוססי אופטיקה ולא חשמל. בשנים האחרונות מנסות חברות גדולות כמו מטא, אמזון ו־NVIDIA להתמודד עם צווארי בקבוק עצומים בין המאיצים, וכעת מבקשת מרוול להציב אלטרנטיבה טכנולוגית שמתמודדת ישירות עם המגבלות של InfiniBand ושל Ethernet המהירים ביותר

הטכנולוגיה של Celestial AI והחזון של מרוול לעידן קישוריות אופטית

בעוד InfiniBand ו-Ethernet המודרניים ממשיכים לשמש סטנדרטים מובילים במערכות HPC ו-AI, הם עדיין מבוססי תשתית חשמלית שמגבילה רוחב פס, צורכת אנרגיה גבוהה ומייצרת חום משמעותי. Celestial AI מציעה תשתית שאינה מהווה רק שדרוג אלא שינוי פרדיגמה: קישוריות אופטית ישירה בין שבבים, רכיבי זיכרון ומאיצים, ללא הצורך בשכבות עיבוד תקשורת מסורתיות. כך הופך Photonic Fabric לפתרון שמכוון לשלב הבא של super-scale-up שבו נדרשת העברת נתונים רציפה ומהירה בין מאות ואלפי מאיצים מחוברים

המהלך של מרוול מציב אותה בעמדה מעניינת מול NVIDIA, שמקדמת בשנים האחרונות גם פתרונות פוטוניקה משל עצמה, כחלק מניסיון לפתור את צוואר הבקבוק בין ה-GPUים במערכות DGX ו-GB200. בעוד NVIDIA מתקדמת בצורה אורגנית באמצעות הרחבת היכולות של Mellanox ופריסת פוטוניקה באשכולי ענן ענקיים, הרכישה של Celestial AI מספקת למרוול קפיצת מדרגה מיידית וטכנולוגיה שמוכנה להטמעה בקנה מידה גדול

עסקת הרכישה מעמידה את מרוול כשחקנית חדשה־ישנה בזירת הקישוריות של AI ומחזקת את הטענה כי עידן הפוטוניקה מגיע מהר יותר מהצפוי. עבור שוק שמתקשה לעמוד בדרישות העומס, הרכישה הזו מאותתת שהמרוץ הבא בעולם ה-AI לא יוכרע רק בחישוב, אלא בקישוריות — ובחיבור בין כל יחידות העיבוד במהירות האור

נובמבר החזק: היקף גיוסי ההון זינק לכ-1.4 מיליארד דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מערכת קריאות החירום של Carbyne

בחודש נובמבר 2025 חזרו ההשקעות בהייטק הישראלי למספרים של תחילת העשור. להערכת עמותת Start-Up Nation Central – SNC, במהלך החודש הזה גייסו חברות הייטק סכום כולל של כ-1.4 מיליארד דולר ב-33 עסקאות גיוס. הגיוסים הגדולים ביותר היו של חברת הסייבר Armis אשר גייסה 435 מיליון דולר לפי שווי חברה של כ-6.1 מיליארד דולר. חברת הבינה המלאכותית AAI Technologies מרמת גן, המנוהלת על-ידי המייסד המשותף ומנכ"ל מובילאיי, פרופ' אמנון שעשוע, גייסה 200 מיליון דולר לפי שווי חברה של כ-1 מיליארד דולר. החברה הוקמה בשנת 2023 ופעלה עד לאחרונה תחת מעטה חשאיות. היא מפתחת סוכני AI ומודלי שפה המתמחים בתחומים ספציפיים.

שני הגיוסים הגדולים הבאים של חודש נובמבר היה גיוס בהיקף של כ-100 מיליון דולר שבוצע על-ידי חברת Wonderful התל אביבית אשר מפתחת סוכני AI למרכזי שירות לקוחות, וגיוס הון (סיד) בהיקף של 75 מיליון דולר שבוצע על-ידי חברת Tenzai המפתחת את פלטפורמת AI Hacker לבדיקת חולשות אבטחה ופרצות שדרכן ניתן לחדור אל מחשבי הארגון. בנובמבר האחרון נחתמו גם 13 עסקאות מיזוג ורכישה בהיקף כולל של כ-2.1 מיליארד דולר. בין העסקאות הבולטות: מכירת חברת אורביט (Orbit) מנתניה לחברת Kratos באמריקאית תמורת סכום כולל של כ-356.3 מיליון דולר במזומן, ומכירת חברת Carbyne – אשר פיתחה פלטפורמת קריאות חירום לשירותי עזרה והצלה – לחברת Axon האמריקאית תמורת כ-625 מיליון דולר.

האם תעשיית השבבים נותרה מאחור?

נתוני נובמבר ממחישים את העובדה שעיקר עוצמתה של עשחחץ ההייטק הישראית הוא בתחום התוכנה, ובתחום זה בעיקר בסייבר ובינה מלאכותית. ההשקעות בתחום השבבים נשארות מעטות יחסית, למרות שזו תעשייה שבה ישראל נחשבת למצטיינת מאוד. מנתוני הרשות עולה שתעשיית השבבים בישראל כוללת כיום כ-200 חברות שכ-25% הן חברות רב–לאומיות. התעשייה כולה מעסיקה כ-40 אלף עובדים, המהווים כ-10% מכלל עובדי ההייטק בישראל. כ-75% מפעילות השבבים בישראל מתמקדת בתכנון שבבים (Chip Design), והיתר בתחומי מדידה, ייצור ותשתיות.

רשות החדשנות השקיעה בשנים האחרונות כ-500 מיליון שקל בתעשיית השבבים, מתוכם 205 מיליון שקל בתיקי מו"פ (104 פרויקטים) ו-260 מיליון שקל במאגדים ותשתיות לאומיות, בהם תחומים כגון BioChip, Graphene, Risc-V, Photonics, Meta-Materials ונוירומורפיקה. כיום הרשות מנהלת מכרז להקמת חממה טכנולוגית ייעודית עבור תעשיית השבבים, אשר תתוקצב בסכום של כ-10 מיליון דולר לחמש שנים, ותעניק לחברות סטארט-אפ גישה לכלי תכנון יקרים, הסכמי ייצור (Shuttles), וליווי טכנולוגי ועסקי. לצד ההשקעה בהפעלת החממה עצמה, כל חברת הזנק שתונבט בה תוכל להתמודד גם על מענקים מקרן ההזנק החדשה ולהגיע לסכום מצטבר של עד 21 מיליון שקל לחברה.

כ-10 מיליון שקל יושקעו ב-8 פיילוטים טכנולוגיים לשיקום פצועי המלחמה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין. קרדיט: חנה טייב

רשות החדשנות, משרד הבריאות וקרן תובענות ייצוגיות משיקים שמונה פיילוטים טכנולוגיים חדשים שנבחרו במסגרת הקול הקורא הלאומי לחדשנות בשיקום, על רקע העלייה המשמעותית בפגיעות המורכבות בעקבות מלחמת "חרבות ברזל". הפיילוטים יתמקדו בטכנולוגיות לשיקום מוטורי, תחושתי, שמיעתי ופיזיולוגי, וייושמו בתקופה הקרובה בעשרה מרכזי שיקום מובילים, בהם שיבא, לוינשטיין, רעות, הדסה, סורוקה, אלין, מרכז רפואי צפון וקופת חולים מאוחדת. המטרה היא לקדם מודלי שיקום מתקדמים המשלבים חיישנים, אלגוריתמיקה רפואית, מערכות בקרה תנועתית ופלטפורמות טיפול מרחוק.

טכנולוגיות במרכזי שיקום ברחבי הארץ

במסגרת הפיילוט של Arcana Instruments יוטמעו כלי נגינה חכמים המשלבים בקרה חיישנית ומתודות טיפוליות מבוססות נגינה, לצורך שיקום מוטורי, רגשי ותעסוקתי. הפיילוט יפעל ברעות, שיבא, מרכז רפואי צפון ואלין, ויאפשר גם תרגול מרחוק והסתגלות מבוססת נתונים לצורכי המטופל. Cognishine תטמיע בקופת חולים מאוחדת מערכת דיגיטלית לשיקום שמיעה, דיבור, קול ובליעה. הפלטפורמה פותחה כמענה למחסור באנשי מקצוע, ומאפשרת ביצוע טיפולים מבוקרים, אחידים ותרבותית־מותאמים לאוכלוסיות מגוונות, תוך מדידה רציפה של התקדמות הטיפול.

בחזית השיקום המוטורי משתתפות מספר חברות נוספות. 6degrees תפעיל בבית החולים רעות את מערכת MyMove, המבוססת על חיישנים לבישים ואלגוריתמים לניתוח תנועה. המערכת מאפשרת שיקום קטועי גפיים ונפגעי ראש באמצעות התאמה אישית לליקויי תנועה, ניטור בזמן אמת ושימוש במשחק טיפולי לשיפור תנועתיות הגפיים העליונות. Bo&Bo תיישם באיכילוב פלטפורמה לשיקום פיזי ביתי המשלבת מערכות שיווי משקל, חיישני תנועה, אביזרים אינטראקטיביים ואופני אימון חכמים, במטרה לאפשר רציפות טיפול גם מחוץ למוסדות הרפואיים.

Newton Tech תתמקד בלוינשטיין בהטמעת מערכת Mobi, פלטפורמת שיקום הליכה ויציבה המבוססת על תמיכה דינמית במשקל הגוף, מנגנון אוטומטי למניעת נפילות וניתוח תנועה באמצעות מעבדת תנועה משולבת במכשיר. הפלטפורמה נועדה להאיץ התאוששות ולהגביר בטיחות בשיקום הולכה ומוטוריקה. Wearable Devices תיישם בסורוקה את ממשק Mudra, מערכת לא־פולשנית המודדת אותות עצב־שריר בדיוק גבוה ומספקת מדדים כמותיים לשיקום אחיזה ומוטוריקה עדינה — כחלופה לשיטות הערכה ידניות המקובלות כיום במחלקות השיקום.

בתחום השיקום השמיעתי תפעל Tuned בהדסה, עם אפליקציה לשיקום שמיעה ולטיפול בטינטון המלווה את המטופל לאורך כל תהליך האבחון, ההתאמה והתרגול. בשיבא יופעל פיילוט של Tengable לשחזור תחושה בגפיים באמצעות שתל פנימי ורכיב חיצוני המדמים תחושה טבעית לאחר פגיעה עצבית, במטרה להשיב חישה תפקודית ולהרחיב את היכולת להחזיר למטופלים שליטה ודיוק בביצוע פעולות.

השקת הפיילוטים מתבצעת במקביל ליום המודעות הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלויות וממחישה את קצב ההטמעה של טכנולוגיות מתקדמות במערכת השיקום בישראל. התוכנית נועדה להציע מודלים חדשים הניתנים להרחבה למערכי שיקום נוספים, בישראל ובעולם, ולשפר את יכולת החזרה לתפקוד של פצועי המלחמה על בסיס פתרונות מבוססי נתונים, התאמה אישית ומתודולוגיות קליניות מתקדמות.

RETIA מקימה בצ’כיה מרכז הדגמה לטכנולוגיות של TSG

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת RETIA הצ’כית, מקבוצת CSG, מקימה מרכז הדגמה ואינטגרציה חדש במזרח אירופה המבוסס על טכנולוגיות של TSG הישראלית. במסגרת המיזם תספק TSG רישיונות לרכיבי ליבה של מערכותיה, בהיקף כולל של כ־4.4 מיליון שקל, הכוללים פתרונות מתקדמים לבניית תמונה אווירית רב־חיישנית בגבהים נמוכים ומערכות שליטה ובקרה טקטיות להתמודדות עם איומים מסוג רחפנים וכטב״מים.

המרכז החדש ישמש כאתר בדיקות, הדגמה ואינטגרציה של טכנולוגיות לזיהוי, סיווג, מעקב ויירוט של מטרות אוויריות בשכבת הרום קרוב־קרקע, ובכך יתמוך במהלך רחב של צ’כיה לשדרוג יכולותיה ההגנתיות בהתאם לדרישות נאט״ו ולמגמת ההתחמשות המחודשת במזרח אירופה. באתר צפויות להשתלב מערכות רדאר, חיישנים ואמצעי יירוט של RETIA לצד פתרונות התוכנה והשליטה של TSG.

ההזמנה הנוכחית היא הראשונה במסגרת שיתוף הפעולה האסטרטגי שנחתם מוקדם יותר השנה בין החברות, שבמסגרתו הן פועלות במשותף גם במכרזים לאספקת מערכות שליטה ובקרה אוויריות לחילות האוויר של צ’כיה וסלובקיה.

נשיא TSG, פיני יונגמן, ציין כי המיזם מהווה אבן דרך משמעותית בחדירת החברה לשוק האירופי, על רקע העלייה בביקוש לפתרונות הגנה מפני איומי רוק״ק. מנכ״ל RETIA, יאן מיקולסקי, הוסיף כי שילוב יכולות השו״ב הטקטיות של TSG מחזק את מעמדה של קבוצת CSG בתחום ההגנה האווירית ותורם לביטחון הלאומי של צ’כיה.

חיישני אינוויז יותקנו במשאיות דיימלר אמריקה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חיישן ה-LiDAR מדגם InnovizTwo ופלטפורמת תוכנת העיבוד של חברת אינוויז (Innoviz Technologies) מראש העין ייכנס לייצור הסדרתי של משאיות Class 8 של חברת דיימלר, אשר יצויידו ביכולת נהיגה אוטונומית ברמת Level 4. ההודעה נמסרה לאחר שחברת Daimler Truck הנחשבת ליצרנית משאיות מהגדולות בעולם וחברת Torc Robotics הנמצאת בבעלותה, הודיעו שהן בחרו בפתרון של אינוויז, שיימסר במתכונת של ספק ישיר ברמת Tier-1. בכך הוסר הלוט מההכרזה המסתורית של אינוויז בחודש ספטמבר 2025, שלפיה "יצרנית משאיות מרכזית בחרה בפלטפורמה של אינוויז לקו ייצור של משאיות אוטונומיות".

דיימלר מתכננת לשלב את פלטפורמת אינוויז ביחד עם מערכת הנהיגה האוטונומית של Torc, בקו המשאיות Freightliner Cascadia, המיוצר בארה"ב על-ידי Daimler Trucks North America. חברת המשאיות דיימלר מעסיקה כ-10,000 עובדים בעולם, ונחשבת ליצרנית המשאיות הכבדות הגדולה בארה"ב. חברת Torc פועלת מבלקסבורי, וירג'יניה, ארה"ב, ומתמקדת בפיתוח מערכות נהיגה אוטונומיות למשאיות ולכלי רכב מסחריים. להערכת החברה, רוב תחבורת התובלה בכבישים המהירים בארה"ב תתבצע בעתיד באמצעות כלי-רכב אוטונומיים.

בעקבות ההודעה זינקה מניית אינוויז בנסד"ק ביותר מ-10% והחברה נסחרת כעת לפי שווי שוק של כ-279 מיליון דולר. בהודעה לא נמסרו פרטים על המערכת, למשל כמה חיישני InnovizTwo יותקנו בכל אחת מהמשאיות. יחד עם זאת, מסרטון תדמית של Torc עולה שהמערכת שלה כוללת מספר חיישני LiDAR אשר פועלים לצד מספר חיישני מכ"ם (לקבלת יתירות גבוהה). במסגרת שיתוף הפעולה בין החברות, הן יפתחו גרסה של הפלטפורמה שתותאם לשימוש גם בכלי-רכב מסחריים.

חברת אינוויז נכנסה לשלבי הצמיחה הראשוניים: היקף המכירות ברבעון השלישי של שנת 2025 זינק בכ-238% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכם בכ־15.3 מיליון דולר. בתשעת החודשים הראשונים של 2025 הסתכמו הכנסות החברה בכ-42.4 מיליון דולר, פי 2.3 מאשר בתקופה המקבילה 2024. שיעור הרווח הגולמי ברבעון עמד על כ־15% (26% מתחילת השנה), והיקף הוצאות התפעוליות התכווץ בכ-30% בהשוואה לתקופה המקבילה 2024, והסתכם בכ־18.1 מיליון דולר. בקופת החברה נותרו בסוף הרבעון כ־74.4 מיליון דולר במזומן ושווי מזומן, ללא חוב ארוך טווח. החברה הצהירה שקצב שריפת המזומנים שלה (כ-14 מיליון דולר ברבעון)  – ימשיך לרדת.

אנבידיה חושפת מודל פתוח ושקוף לנהיגה אוטונומית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אנבידיה הציגה בכנס NeurIPS שנערך השבוע את DRIVE Alpamayo-R1, מודל נהיגה אוטונומית חדש שמוגדר כמודל ה־VLA (Vision-Language-Action – מודל המאחד ראייה, הבנת סצנה והסקה סיבתית עם יכולת תכנון וביצוע פעולה) הראשון בקנה-מידה תעשייתי הזמין בקוד פתוח. זהו צעד משמעותי עבור החברה, שביססה בשנים האחרונות את פעילותה בתחום הנהיגה האוטונומית על פלטפורמות מחשוב ייעודיות כמו DRIVE Orin ו–DRIVE Thor, אך טרם שחררה מודול נהיגה מרכזי הניתן לשימוש פתוח לכול. לצד המשמעות עבור אנבידיה עצמה, ההכרזה מהווה גם נקודת ציון עבור תעשיית הנהיגה האוטונומית, שבה מודלי החלטה פתוחים כמעט שאינם קיימים.

Alpamayo-R1 הוא מודל נהיגה אוטונומית מאוחד המבצע בו-זמנית ראייה ממוחשבת, הבנת סצנה והסקה סיבתית (reasoning), וכן תכנון מסלול ופעולה. בניגוד לארכיטקטורות הנהיגה המסורתיות שמפרידות בין תפיסה, חיזוי ותכנון, AR1 מבוסס על מבנה VLA שמחבר את שלושת הרבדים למערכת אחת רציפה. בליבת המודל נמצאת יכולת Reasoning – הסקה סיבתית – המאפשרת לו לפרק תרחישי נהיגה מורכבים לגורמים, לשקול “מסלולי מחשבה” אפשריים, ולגבש תכנון מסלול שמבוסס על הסברים פנימיים לתהליך קבלת ההחלטות.

לפי אנבידיה, המודל אומן על תמהיל של נתוני שטח, סימולציה ומערכי נתונים פתוחים, ובכלל זה Chain-of-Causation Dataset, שבו לכל פעולה יש הסבר כתוב ומובנה לגבי הסיבה שהובילה אליה. את שלב הפוסט-אימון ביצעו החוקרים באמצעות Reinforcement Learning, שהביא לשיפור ביכולות ה-reasoning ביחס לגרסה הטרום-מאומנת.

המודל מתוכנן להיות זמין לשימוש לא-מסחרי ב-GitHub וב-Hugging Face, לצד אלמנטים משלימים: AlpaSim – מסגרת בדיקה, ומערך נתונים פתוח בתחום הנהיגה האוטונומית.

מודל שקוף מול מודל סגור

מערכות נהיגה אוטונומית היום נחלקות לשני זרמים עיקריים: טסלה פועלת בגישת End-to-End Vision → Control, שבה מודל יחיד מקבל וידאו מהמצלמות ומחזיר פקודות היגוי ובלימה. המערכת של טסלה איננה פתוחה, אינה מספקת נימוקים מפורשים לפעולות, ולא מבוססת על הפרדה ברורה בין Reasoning לבין פעולה.

מובילאיי, לעומת זאת, ממשיכה לאמץ ארכיטקטורה “קלאסית” של תפיסה–חיזוי–תכנון המבוססת על מפות סמנטיות, אלגוריתמים דטרמיניסטיים וחוקי בטיחות. גם כאן המודלים עצמם סגורים, ומנגנוני ההחלטה אינם זמינים לניתוח חיצוני.

בנקודה הזו AR1 מבדל את עצמו: הוא מציג יכולת הסבר מפורש של המסלול שנבחר ושל ההיגיון שמאחוריו — דבר שעד כה כמעט לא נראה במערכות נהיגה, בטח לא ברמה תעשייתית.

העובדה שהמודל פתוח לשימוש מחקרי אינה רק אקט טכנולוגי; היא עשויה להשפיע על כיוון התעשייה. מודלי נהיגה מסחריים הם קופסאות שחורות, ולכן קשה לבדוק אותם רגולטורית, להשוות בין גישות או לאמת ביצועים בתרחישים נדירים. פתיחת מודל Reasoning מאפשרת, לראשונה, ביצוע ניסויים שקופים ושחזוריים, ובונה בסיס משותף לקהילה רחבה יותר — בדומה למה שעשו Llama ו-Mistral בתחום השפה.

הצגת AR1 מאותתת על שינוי תפיסתי: נהיגה אוטונומית מתקרבת לשדה שבו מודלי בינה כללית עומדים במרכז, במקום תלות מוחלטת במערכות ידניות ושלבי עיבוד מופרדים. בעוד שבפועל אין עדיין הוכחה שמודל מסוג זה יכול להחליף את כל המערכות הקיימות, זהו הצעד הברור ביותר עד היום לכך שהתחום מתקרב למה שאפשר לכנות “פיזיקה של התנהגות”— ניסיון להבין לא רק מה הרכב רואה, אלא למה הוא צריך לפעול בדרך מסוימת.

במקביל, המהלך משרת גם את אסטרטגיית החומרה של אנבידיה: ככל שמודלים הופכים צפופים, דורשי מחשוב ומבוססי סימולציה עתירת חישוב, כך גובר סימוכין לשימוש בפלטפורמותיה.

Alpamayo-R1 אינו מערכת נהיגה מלאה, אך הוא פותח לראשונה את לב המערכת — ההיגיון המחשבתי — בפני חוקרים, OEMs וסטארט-אפים. עבור תחום שנמצא שנים מאחורי דלתות סגורות, זו התפתחות בעלת פוטנציאל משמעותי.