מחבר: Techtime

אקוואריוס מחליפה מנכ"ל ומשנה כיוון

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: גנרטורים מדגם AQ150 של אקוואריוס.

חברת אקוואריוס מנועים (Aquarius) מרעננה, משנה את האסטרטגיה העסקית שלה בפעם השנייה השנה, והפעם מדובר בתפנית מרכזית: החברה הודיעה שבכוונתה למקד את הפעילות בתחום ההגנה והביטחון, בעיקר בנושאי הגנה על גבולות וביטחון פנים. כדי לבצע את השינוי, היא בוחנת אפשרויות לביצוע מיזוגים ורכישות של מספר חברות שכל אחת מהן תפעל במתכונת של מרכז רווח נפרד, כאשר החברה תמזג את הטכנולוגיות השונות לפתרון מודולרי ומלא. החברה לא מסרה פרטים נוספים, אולם דיווחה שהמהלך ידרוש גיוס הון בהשתתפות של בעלי המניות הקיימים.

מדובר בתפנית האסטרטגית השנייה שהחברה מבצעת השנה. חברת אקוואריוס הוקמה בשנת 2014 על-ידי גל פרידמן, אריאל גורפונג והטכנולוג הראשי שאול יעקובי, ובסוף 2020 נרשמה למסחר בבורסה בתל אביב. היא פיתחה גנרטורים יעילים בעיקר לעמדות טעינה של כלי-רכב חשמליים ולמערכות גיבוי, המבוססים על שימוש במנוע בעירה פנימי יעיל שהיא המציאה. המנוע מיועד לעבוד באמצעות דלקים מתחדשים שונים, דוגמת גז פחמימני מעובה (LPG), גז טבעי דחוס (CNG) ומימן (H2), ולכן הגנרטורים מתאימים לשימוש במתארים רבים ושונים.

במחצית 2024 היא דיווחה על הפסד נקי של כ-6.2 מיליון דולר ומנייתה בבורסה איבדה יותר מ-95% משווייה. בדצמבר 2024 היא נקטה בצעדי הצלה: ביצעה תוכנית התייעלות באתריה בישראל, בפולין, ביפן ובגרמניה, ומינתה את היו"ר גל פרידמן למנכ"ל החברה במקומו של אריאל גורפונד. בפברואר 2025 היא הגדירה מחדש את אסטרטגיית המסחור שלה, והחליטה להתמקד בייצור והפצת גנרטורים בהספקת של 150 קילוואט ובהכנת החברה להנפקה ציבורית בנסד"ק.

גיוס ההון הסתבך

החברה עדיין פועלת במתכונת של חברת פיתוח ללא מכירות משמעותיות, ובמחצית הראשונה של 2025 הסתכמו הוצאותיה בכ-4.9 מיליון דולר. במאי 2025 היא מינתה את עמית בירק למנכ"ל החברה במקומו של גל פרידמן. בירק הגיע מחברת Unique Software שאותה ניהל. בספטמבר 2025 נראה היה שהחברה עולה על פסים חדשים, בעקבות חתימה על 13 הסכמי השקעה בהיקף כולל של כ-10.2 מיליון דולר. המשקיעים העיקריים היו קרן פיור קפיטל שהייתה אמורה להזרים 6 מיליון דולר, ואיליה ואלכסנדר צ'רנילובסקי (אב ובנו) שהיו אמורים להזרים 3 מיליון דולר. אלא שבחודש שעבר ביטלה פיור קפיטל את ההשקעה, ובעקבותיה הלכו המשקיעים הנוספים מלבד איליה צ'רנילובסקי, שהגדיל את השקעתו לכ-6 מיליון דולר.

לפני כשבוע וחצי נכנס רועי בר-גיל לתפקיד המנכ"ל במקומו של עמית בירק. בר-גיל מגיע מהתעשייה האווירית, שבה שימש כסגן נשיא לפיתוח עסקי וסמנכ"ל הכספים של קבוצת התעופה. ככל הנראה מינויו קשור לתוכנית האסטרטגית החדשה שעליה הוא חתם. מעניין לציין שמדובר בתפנית עמוקה מאוד, הכוללת אפילו שינוי של שם החברה ויציאה מתחום הליבה הראשוני של מנועים מיוחדים: החברה מסרה שהיא בוחנת צעדים נוספים, "לרבות בחינת אפשרות למסחור פעילות המנועים הקיימת של החברה לצד שלישי, במודל של מסחור הטכנולוגיה וקבלת תמלוגים לטווח ארוך". בעקבות ההודעה הזו זניקה המנייה בתל אביב ביותר מ-15% והחברה נסחרת לפי כעת שווי שוק של כ-37 מיליון שקל.

אינוויז הכריזה על InnovizThree; מתרחבת אל מעבר לשוק הרכב

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: חיישן InnovizThree של חברת אינוויז

חברת אינוויז (Innoviz) מבצעת היום את החשיפה הרשמית של InnovizThree, הדור הבא במשפחת חיישני ה-LiDAR שלה, ומציגה קפיצת מדרגה הן ברמה ההנדסית והן בהגדרת שוקי היעד. החיישן החדש, שיודגם לראשונה בתערוכת CES הקרובה, תוכנן מראש כך שיוכל להיות מותקן בתוך תא הנוסעים מאחורי השמשה הקדמית, מיקום שעד כה נחשב מאתגר במיוחד עבור מערכות LiDAR, אך נתפס כיעד מועדף על יצרניות הרכב. ההשקה מגיעה על רקע תנופה עסקית משמעותית. אינוויז דיווחה על זינוק של כ-238% במכירות הרבעוניות לכ-15.3 מיליון דולר. היא דיווחה התקדמות בפיילוטים ובתהליכי אישור עם יצרניות רכב לתוכניות נהיגה אוטונומית ברמות 3-4, המתוכננות להגיע לייצור סדרתי ב-2027.

InnovizThree מבוסס על טכנולוגיית Time of Flight באורך גל של 905 ננומטר, ומשלב הקטנה של כ־60 אחוז בנפח ביחס לדור הקודם, יחד עם שיפור בביצועים והפחתה בצריכת ההספק. החיישן מגיע במארז קומפקטי במיוחד, בגובה של כ־34 מ"מ ובמשקל של כ־600 גרם, נתונים שמאפשרים את שילובו מאחורי שמשת הרכב. לפי החברה, הוא מספק טווח גילוי של עד כ־300 מטר, רזולוציה זוויתית גבוהה של כ־0.05 מעלות, שדה ראייה רחב המגיע לעד כ־120 מעלות אופקיות, וקצב סריקה של עד כ־10.6 מיליון נקודות לשנייה. החיישן תומך בקצבי עבודה של 10 או 20 פריימים לשנייה.

חידושים טכנולוגיים

הוא מאפשר הגדרה של אזורי עניין מתכווננים, כלומר מיקוד של הרזולוציה והצפיפות באזורים קריטיים בשדה הראייה על חשבון אזורים פחות חשובים. בנוסף, הוא תוכנן לספק ענן נקודות רציף וללא "חורים" גם בתוך אזורי העניין, ולתמוך בזיהוי החזרים מרובים מאותה נקודה. היכולת הזו מסייעת בהתמודדות עם גשם, ערפל, זכוכית ותנאי תאורה מורכבים.

הדגש על התקנה מאחורי השמשה אינו רק עניין עיצובי. מיקום פנימי מגן על החיישן מפגיעות, לכלוך ומזג אוויר. הוא מאפשר שימוש במערכות חימום וניקוי קיימות, ומפשט את תהליכי ההתקנה והתחזוקה. מדובר גם באתגר אופטי משמעותי, בשל עיוותי הזכוכית והיחלשות האות. החברה מסרה שהצליחה להתגבר עליהם באמצעות שילוב של אופטיקה, אלגוריתמיקה וניהול תרמי.

לצד שוק הרכב האוטונומי, החברה מאותתת במובהק גם לשווקים חדשים. InnovizThree מוצג כפלטפורמה כללית לחישה תלת-ממדית מדויקת, המתאימה גם להומנואידים, רחפנים ומערכות AI פיזי, תחומים שבהם נדרש שילוב של חיישנים קטנים, קלי משקל ובעלי צריכת הספק נמוכה, לצד אמינות תעשייתית.למרות שהיום מדובר בחשיפה הרשמית, מנכ"ל החברה, עומר כילף, כבר חשף את InnovizThree לפני מספר שבועות בשיחת הוועידה האחרונה של החברה, ועל כך דיווחנו ב-TechTime.

כילף הדגיש בשיחה כי הדרישה למוצר נולדה ישירות משיחות עם יצרניות רכב, וכי כדי להכניס LiDAR אל מאחורי השמשה נדרש חיישן קטן וחסכוני יותר, עם מרווח ביצועים שמסוגל לספוג את הפגיעה באות האופטי. הוא גם התייחס לטכנולוגיות חישה מתחרות כמו FMCW ו-OPA, וטען כי הן עדיין אינן בשלות לייצור סדרתי. לדבריו, הבחירה ב-905 ננומטר Time of Flight מאפשרת שימוש ברכיבים נפוצים ומוכחים, המתאימים לייצור המוני ולעמידה בתקני תעשיית הרכב.

 

ההייטק הישראלי מתרחב באירופה: יותר מ-30 אלף עובדים וצמיחה של כ-5% בשנה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה מימין לשמאל: דינה פסקא-רז, שותפה וראש מערך טכנולוגיה ב-KPMG ישראל, עדן דביר-זנו, מנכ״לית EIT Hub Israel ו-אל טאיטו שפרוך, משקיעה בקרן הון-הסיכון האירופית Planven. קרדיט: אייל רגב, לינוס זימן וניקי וסטפהל

חברות טכנולוגיה ישראליות הרחיבו באופן ניכר את פעילותן באירופה בשלוש השנים האחרונות, והפכו לשחקן משמעותי יותר ויותר בכלכלה ובמערך החדשנות של היבשת. כך עולה ממחקר מקיף שביצעו EIT Hub Israel, קרן ההון־סיכון Planven וחברת הייעוץ KPMG. לפי הדו"ח, החברות הישראליות מעסיקות כיום יותר מ-30 אלף עובדים ברחבי אירופה, עם קצב גידול ממוצע של 4.8% בשנה במספר העובדים. מרבית החברות פועל במדינות האיחוד האירופי, כאשר גרמניה, ספרד וצרפת משמשות כמרכזי החדשנות המרכזיים. במקביל, מדינות מזרח ומרכז אירופה ובהן פולין, רומניה וצ’כיה הפכו ליעדים מועדפים להקמת מרכזי פיתוח, הנדסה ושירותים בזכות עלויות תפעול נמוכות יותר. הדוח מציין גם מדינות כמו ליטא ובולגריה, שבהן מוקמים מרכזי שירות גדולים המעסיקים מאות עובדים ויוצרים אשכולות תעסוקה מקומיים.

המחקר מציג פרופיל בוגר יחסית של החברות הישראליות הפעילות באירופה. כ־60% מהן הן חברות בשלות הפועלות 8-12 שנים, וכ־40% מהעובדים מועסקים במחקר ופיתוח. ב-31% מהחברות קיימת נוכחות ניהולית בכירה ברמת מנכ״ל או סמנכ״ל, אשר מגיע ל־71% בקרב החברות הגדולות. “הנתונים מראים שחברות ישראליות מעמיקות נוכחות ארוכת טווח באירופה, שמציעה שוק גדול, רגולציה יציבה ושותפים תעשייתיים מתקדמים,” אמרה אל טאיטו שפרוך מקרן Planven. “החיבור בין החוזקות הישראליות ב־AI, סייבר ובריאות לבין סדרי העדיפויות האירופיים יוצר הזדמנויות שימשיכו להאיץ את הפעילות בשנים הקרובות".

לדברי דינה פסקה־רז, שותפה וראש תחום הטכנולוגיה ב־KPMG ישראל, “בניגוד למודל המוכר של סטארט־אפ צעיר המכוון תחילה לארה״ב, רוב החברות הישראליות באירופה הן עסקים בשלים עם הנהלה מקומית. יש סינרגיה טבעית בין החוזקות הישראליות לבין הכלכלות המובילות באירופה, במיוחד בתחומי ביטחון, AI וקיימות". מחברי הדו"ח סבורים שאירופה אינה נתפסת כחלופה לשוק האמריקאי, אלא כיעד אסטרטגי משלים. הוא מאפשר לחברות ישראליות לבנות פעילות עמוקה, יציבה וארוכת טווח בלב הכלכלה האירופית.

Deliverz AI תשווק בישראל הרובוטים של Ottonomy

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: רובוט הדגל של אוטונומי. מקור: אוטונומי

חברת Deliverz AI הישראלית חתמה על הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי עם חברת הרובוטיקה האמריקאית Ottonomy, שבמסגרתו תשווק דליברז בבלעדיות בישראל את הרובוטים האוטונומיים של אוטונומי. כך לפי דיווח היום (ג') לבורסת תל-אביב של חברת יקס אינטרנט. ההסכם נחתם לתקופה של שנה, עם אופציה להארכה בהסכמת הצדדים, וכולל גם אחריות של דליברז על השיווק, המכירה והתמיכה בפתרונות הרובוטיים בשוק המקומי.

אוטונומי היא אחת החברות הבולטות בתחום הרובוטיקה האוטונומית ללוגיסטיקה, עם מיקוד ביישומים רפואיים, קמעונאיים וארגוניים. החברה מפתחת רובוטי משלוחים אוטונומיים ברמה 4 – רמת אוטונומיה שבה הרובוט מסוגל לפעול באופן עצמאי לחלוטין, ללא התערבות אנושית שוטפת, בתוך תחום פעילות מוגדר ובסביבות מורכבות. רובוט הדגל של החברה, Ottobot Yeti, מבוסס על בינה מלאכותית קונטקסטואלית ומיועד לפעולה רציפה הן בתוך מבנים והן במרחב החיצוני, תוך התמודדות עם תנועה צפופה, מכשולים משתנים ותנאי סביבה דינמיים. הרובוטים מותאמים למשלוחים ללא מגע ולשילוב עם תשתיות קיימות כגון מעליות, דלתות אוטומטיות ומערכות אבטחה. פתרונות אוטונומי כבר נפרסו בפרויקטים פומביים ומשמעותיים, בהם שדות תעופה בינלאומיים ומוסדות גדולים בתחומי הבריאות והלוגיסטיקה, וממחישים שימוש תפעולי בטכנולוגיה בסביבות ציבוריות פעילות.

החיבור עם אוטונומי צפוי להרחיב משמעותית את הפעילות המסחרית של דליברז, שפועלת כיום בעיקר בסביבות מבוקרות ומורכבות כגון בתי חולים ומוסדות רפואיים, שם היא משלבת רובוטי משלוחים אוטונומיים בפלטפורמת התזמור והניהול מבוססת הבינה המלאכותית שלה. עד כה התמקדה דליברז בניהול משלוחים פנימיים בתוך מבנים, תוך שילוב בין רובוטים ייעודיים לשליחים אנושיים, תיאום משימות בזמן אמת ואופטימיזציה של זרימות לוגיסטיות רגישות כמו תרופות, דגימות וציוד רפואי. רובוטים אלה מותאמים לפעולה במסדרונות, מחלקות ואזורים סגורים, אך מוגבלים מטבעם לפעילות פנים־מבנית. הכנסת הרובוטים של אוטונומי, המסוגלים לפעול באופן אוטונומי גם במרחב החיצוני, מרחיבה את גבולות הפלטפורמה ומאפשרת לדליברז להציע ללקוחות פתרון לוגיסטי מקצה לקצה – מהמחסן או המרכז התפעולי ועד נקודת המסירה, גם מחוץ למבנה. יכולת זו פותחת בפני דליברז שווקים חדשים בקמפוסים גדולים, אזורי תעשייה, קמעונאות ולוגיסטיקה עירונית, וממצבת אותה כפלטפורמה רב־תחומית וגמישה יותר, בעלת פוטנציאל להגדלת היקף הפעילות וההכנסות באמצעות פרויקטים רחבי היקף בישראל.

HARMAN רוכשת את פעילות ה-ADAS של ZF ב-1.5 מיליארד אירו

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת HARMAN International, חברת בת של סמסונג אלקטרוניקס, הודיעה על הסכם לרכישת פעילות מערכות הסיוע המתקדמות לנהג של קבוצת ZF הגרמנית, בעסקה המוערכת בכ־1.5 מיליארד אירו. במסגרת העסקה תעבור לידי HARMAN חטיבת ה-ADAS של ZF, הכוללת פתרונות חיישנים, מחשוב ותוכנה, לצד כ־3,700 עובדים. השלמת המהלך צפויה במחצית השנייה של 2026, בכפוף לאישורים רגולטוריים.

ZF Friedrichshafen היא אחת מספקיות הרכב הגדולות והוותיקות בעולם, עם פעילות רחבה בתחומי ההנעה, השלדה, ההיגוי והבלימה. בעשור האחרון ניסתה החברה לבסס דריסת רגל גם בעולם ה-ADAS והנהיגה האוטונומית, באמצעות פיתוח מצלמות, מכ״מים, מחשבי רכב ואלגוריתמים לתפיסה סביבתית ומיזוג חיישנים. אף ש-ZF הצליחה להשיג חוזים עם יצרניות רכב גדולות, בעיקר באירופה, היא לא הפכה לשחקנית דומיננטית בשוק שנשלט יותר ויותר בידי חברות שמגיעות מעולמות ה-AI, השבבים והתוכנה.

המכירה אינה משקפת כישלון טכנולוגי, אלא שינוי אסטרטגי. תחום ה-ADAS הפך בשנים האחרונות לכזה המחייב השקעת משאבי הון גדולים במיוחד, עם צורך בהשקעות עתק בבינה מלאכותית, מחשוב מתקדם ועדכוני תוכנה רציפים, לצד שחיקת רווחיות ולחץ גובר מצד יצרניות הרכב. עבור ZF, ספק Tier-1 קלאסי עם DNA תעשייתי, מדובר בזירה שמתרחקת מליבת החוזקות ההיסטוריות שלה.

לאחר המכירה צפויה ZF להתמקד בתחומים שבהם היא מובילה עולמית: מערכות שלדה חכמות, היגוי ובלימה, כולל טכנולוגיות קריטיות לרכב חשמלי ואוטונומי, אך כאלה שאינן דורשות ניהול מירוץ חימוש בתחום ה-AI. מנגד, HARMAN מחזקת באמצעות הרכישה את מעמדה כספקית מרכזית של פלטפורמות לרכב מבוסס תוכנה, תוך חיבור בין מערכות ADAS לבין עולם הקוקפיט הדיגיטלי והמחשוב המרכזי. עבור סמסונג, זהו מהלך נוסף בדרך לביסוס נוכחות עמוקה בליבת הרכב העתידי, שבו החומרה, התוכנה וחוויית המשתמש מתלכדים למערכת אחת.

להרמן יש בארץ מרכז מו"פ משמעותי הפועל כזרוע פיתוח אסטרטגית של פעילות הרכב הגלובלית של החברה. המרכז, שממוקם בהוד השרון, נבנה לאורך השנים סביב רכישתן של כמה חברות טכנולוגיה ישראליות ומשלב כיום צוותי פיתוח שעוסקים בתוכנה לרכב חכם ולרכב מוגדר־תוכנה. בין הרכישות הבולטות שביצעה הרמן בישראל נמנות iOnRoad, שפיתחה טכנולוגיות התרעה חכמות לנהג; Red Bend Software, המתמחה בעדכוני תוכנה מרחוק לכלי רכב ומערכות מקושרות; TowerSec, שפעלה בתחום הגנת הסייבר לרכב; ו-Caaresys, שפיתחה חיישני רדאר לניטור נוכחות ומצב הנוסעים בתוך הרכב. הפעילות בישראל מתמקדת בפיתוח פתרונות OTA, אבטחה, ענן, קישוריות ומערכות תוכנה מתקדמות לרכב, ומשמשת חלק מהתשתית הטכנולוגית שעליה נשענות פלטפורמות הרכב של הרמן עבור יצרניות רכב ברחבי העולם.

וובינר סינופסיס לניתוח תופעות פרזיטיות בתכנון שבבים יתקיים ב-15 בינואר 2026

פורסם בתאריך ע"י Techtime

ביום ה', ה-15 בינואר 2026, תקיים חברת סינופסיס (Synopsys) וובינר שיוקדש לניתוח תופעות פרזיטיות כמו התנגדות, השראות וקיבוליות פרזיטיים, בתהליך תכנון פריסת המוליכים (IC Layout) של השבב המצוי בפיתוח. ההדרכה תתמקד בהצגת כלי הניתוח ParagonX של סינופסיס, המבצע ניתוח חכם של תופעות פרזיטיות, כולל סימולציה, דיבוג והצגה ויזואלית של ההפרעות. הכלי החדש נועד לאתר בעיות שורש בפיתוח רכיבים אנלוגיים, רכיבים דיגיטליים, ורכיבי אותות מעורבים.

ההדרכה המקוונת תשודר בשעה 13:00 לפי שעון ישראל ותימשך 120 דקות. היא תתקיים תחת הכותרת: Accelerate IC Layout Parasitic Analysis with ParagonX.

Why You Should Attend:

  • Assess and quantify the effects of layout parasitics early in the design process.
  • Elevate your productivity with rapid iterations that guide layout optimizations.
  • Seamlessly integrate ParagonX into your analog and custom design workflow.
Speakers:
Kopal Kulshreshtha (left), Principal Product Specialist at Synopsys. With close to 20 years of experience in electronic design automation (EDA) and IC design, she has contributed across the entire design and verification spectrum—from IC design and verification to software architecture and development to product strategy and delivery.
Rob Dohanyos (right), Principal Product Specialist at Synopsys. Rob Dohanyos leads the charge on product development and customer innovation for the Diakopto product line and its flagship tool, ParagonX. With nearly 20 years of hands-on experience in the semiconductor industry—working across a vast spectrum of technology nodes, from 0.8um to 2nm—Rob offers a unique, real-user point of view.

למידע נוסף ורישום:

Accelerate IC Layout Parasitic Analysis with ParagonX

POLYN תציג ב-CES את מעבד הקול הנוירומורפי הראשון

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: שבב העיבוד הקולי המבוסס על טכנולוגיית NASP. בעל צריכת הספק של  34µW בלבד.

חברת פולין (POLYN Technology) ייצרה בהצלחה את שבב העיבוד הנוירומורפי הראשון בתעשייה, NeuroVoice. השבב מבוסס על טכנולוגיית Neuromorphic Analog Signal Processing – NASP שהחברה פיתחה ומיועד לבצע זיהוי פעילות קולית במצב "פועל תמיד" (Always-on). החברה תבצע הדגמה של השבב בתערוכת CES 2026 שתתקיים בתחילת ינואר בלאס-וגאס. השבב מבצע את פעולת העיבוד בצריכת הספק של 34 מיקרו-ואט בלבד. "יכולת זיהוי קולי היא תכונה מבוקשת מאוד", אמר מנכ"ל POLYN Technology, אלכסנדר טימופייב, "אבל רק אם היא יכולה לפעול ברציפות מבלי לרוקן את הסוללה. זה בדיוק מה שעיבוד נוירומורפי אנלוגי מאפשר לקבל".

ליבת ה-Voice Voice Activity Detection – VAD היא הצעד הראשון במפת הדרכים של POLYN לעיבוד קול: ליבות נוספות מבוססות NASP, כגון זיהוי דובר ומיצוי קול, נמצאות כעת בפיתוח עבור מוצרי אלקטרוניקה צרכנית, ציוד תקשורת קריטי, רובוטיקה ומערכות תעשייתיות. הדור הבא של מעבדי VAD יפענח את הקול כדי להפיק תובנה על "כוונה" (Intent). הדבר יאפשר יישומים מתחומי הבינה המלאכותית הפיזית (Physical AI), יישומי קול בעלי חשיבות קריטיים, מכשירים לבישים ומערכות בינה בקצה (Edge Intelligence) חסכוניות בהספק הנמצאות בהאזנה תמידית.

בשיחה עם Techtime שנערכה לפני כחודשיים, הסביר טימופייב שהמעבד הנוכחי מיוצר בחברת SkyWater האמריקאית בתהליך CMOS של 90 ננומטר, כאשר הייצור ההמוני מתוכנן להתבצע בחברת Globalfoundries בתהליך של 55 נומטר. טימופייב: "פיתחנו קומפיילר המאמן רשת דיגיטלית, ולאחר מכן מחלק את האימון למרכיב קבוע המיושם באמצעות מעגל אנלוגי, ולמרכיב דיגיטלי המיושם באמצעות מערך NPU סטנדרטי. המרכיב הדיגיטלי קטן מאוד. כך למשל, המרכיב האנלוגי מזהה קול, ואילו המעגל הדיגיטלי מוסיף מידע נוסף, דוגמת מהי מהירות הדיבור".

"הרכיב הנוכחי כולל כ-500 נוירונים (כלומר 500 מגברי שרת) פיסיים המבצעים עיבוד של כמיליון פרמטרים. מבחינת החומרה, האתגר העיקרי היה בייצור מגברים בעלי אפס היסט של מתח ישר (Zero DC Offset). פתרנו את הבעיה הזאת באמצעות מגבר המבצע כיול אוטומטי. שאר הפרמטרים ניתנים לפיצוי באופן מתימטי". החברה הודיעה שבמהלך תערוכת CES היא תספק גם מידע על ערכות הפיתוח של NeuroVoice ותוכניות גישה מוקדמת לחברות המפתחות מוצרים נשלטי-קול בצריכת הספק נמוכה במיוחד.

אדיוניקס ו-PNT חוברות לפיתוח סוללות אגירה למרכזי נתונים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אדיוניקס (Addionics) הישראלית וחברת PNT Materials מדרום קוריאה הודיעו על שיתוף פעולה אסטרטגי לפיתוח, ייצור ומסחור של תאי סוללה פריזמטיים מסוג LFP, המיועדים למערכות אגירת אנרגיה בקנה מידה גדול. שיתוף הפעולה מתמקד במיוחד בצרכים האנרגטיים של מרכזי נתונים מבוססי בינה מלאכותית, על רקע העלייה החדה בצריכת החשמל של תשתיות מחשוב עתיר ביצועים והדרישה לאספקת אנרגיה יציבה, אמינה ובעלת עלות כוללת נמוכה.

תאי LFP (ר"ת Lithium Iron Phosphate) פריזמטיים הם תאי סוללה המבוססים על כימיית ליתיום־ברזל־פוספט ומגיעים במארז קשיח ומלבני, המותאם לפריסה צפופה ומבוקרת במערכות אגירה גדולות. בניגוד לתאים קטנים המיועדים למכשירי קצה, תאים מסוג זה מיועדים לעבוד לאורך שנים, לעבור אלפי מחזורי טעינה ופריקה ולהציע רמת בטיחות גבוהה במיוחד. עבור מרכזי נתונים, שבהם סוללות משמשות כבסיס ליציבות רשת החשמל וכגיבוי לפעילות רציפה של מערכות AI, השילוב בין בטיחות, אורך חיים וניהול תרמי יעיל הופך את כימיית LFP הפריזמטית לבחירה מועדפת.

המהלך נועד לשלב בין הטכנולוגיה המבנית של Addionics לבין היכולות התעשייתיות של PNT, במטרה לפתח דור חדש של סוללות אגירה שיותאמו לפעילות רציפה של דאטה סנטרים ולפריסה רחבה בפרויקטי אנרגיה מתחדשת ומערכות אחסון אנרגיה (ESS). עבור מרכזי נתונים, סוללות אינן עוד פתרון גיבוי נקודתי, אלא רכיב תשתיתי שנדרש לפעול לאורך שנים, להתמודד עם עומסים משתנים ולשמור על רמת אמינות גבוהה.

אדיוניקס היא סטארט־אפ ישראלי המתמקד בשיפור מבני של סוללות ליתיום־יון, ללא שינוי הכימיה שלהן. ליבת הטכנולוגיה של החברה מבוססת על אוספי זרם תלת־ממדיים, המחליפים יריעות מתכת שטוחות במבנה נקבובי חכם בעל שטח פנים גדול יותר. מבנה זה משפר את הולכת החשמל בתוך התא, מאפשר פיזור חום יעיל יותר, מאריך את חיי הסוללה ותומך בטעינה ופריקה בהספקים גבוהים, תכונות קריטיות עבור תשתיות AI עתירות אנרגיה.

במסגרת שיתוף הפעולה, הטכנולוגיה של Addionics משולבת בתהליכי הייצור של PNT Materials, חברה קוריאנית בעלת ניסיון רב בייצור חומרים, ציוד ותהליכים לתעשיית הסוללות. PNT פועלת מזה שנים כספקית תשתית תעשייתית לשוק הסוללות הגלובלי, ובשנים האחרונות הרחיבה את פעילותה לעבר תאי LFP ויישומי אגירה בקנה מידה גדול, בדגש על סקייל, אמינות והפחתת עלויות.

הבחירה בתאי LFP פריזמטיים משקפת מגמה רחבה יותר בעולם האנרגיה וה-AI, שבה הדגש עובר ממרדף אחר צפיפות אנרגיה מקסימלית לפתרונות יציבים, בטוחים וכלכליים בקנה מידה תשתיתי. השילוב בין הארכיטקטורה התלת־ממדית של Addionics לבין יכולות הייצור של PNT נועד למצב את הסוללה כנדבך מרכזי בתשתיות של הכלכלה הדיגיטלית המונעת בינה מלאכותית.

ד"ר מושיאל ביטון, מנכ״ל ומייסד אדיוניקס, אמר כי "שילוב היתרון הטכנולוגי שלנו עם יכולות הייצור של PNT יאפשר לנו להציע סוללות איכותיות וחסכוניות שיסייעו להאיץ את מהפכת ה-AI ולתמוך במעבר הגלובלי לאנרגיה נקייה".

גרמניה וישראל מעמיקות שיתוף פעולה בדיפנס־טק: נחתם מזכר הבנות לקידום חדשנות ביטחונית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

שרת הכלכלה של גרמניה, קתרינה רייכה, חתמה במהלך ביקור רשמי בישראל על מזכר הבנות לשיתוף פעולה בתחום הדיפנס־טק, שמטרתו קידום חדשנות, העברת טכנולוגיה והעמקת הקשרים בין סטארטאפים ישראלים לתעשייה הגרמנית. על ההסכם חתמו גם אהרון אפלבאום מקרן ההשקעות הישראלית קינטיקה ומיכאל ולץ, מייסד חממת הסטארטאפים הגרמנית SouthWestX. במסגרת ההבנות יוקם מסלול Startup Leaders לחילופי ידע, חיבורים עסקיים ושיתופי פעולה בין יזמים וחברות משתי המדינות.

קרן קינטיקה מתמקדת בהשקעות בטכנולוגיות דיפנס־טק ודואל־יוז, ופועלת בצומת שבין ביטחון, תעשייה מתקדמת ובינה מלאכותית. מעבר להון, הקרן שמה דגש על ליווי אסטרטגי, חיבור לשווקים בינלאומיים והנגשת שיתופי פעולה עם תאגידים וגופי ביטחון בעולם. פעילותה משתלבת במגמה רחבה של התחזקות תחום הדיפנס־טק, על רקע העלייה הגלובלית בהשקעות בפתרונות הגנה, אוטונומיה, חישה וסייבר.

מנגד, SouthWestX פועלת כחממת חדשנות גרמנית המחברת בין אקוסיסטמים טכנולוגיים באירופה, בישראל ובארה״ב, בדגש על תעשיות אסטרטגיות כגון ביטחון, תעופה, אנרגיה ותעשייה חכמה. החממה פועלת מאזור דרום־מערב גרמניה, המאופיין בריכוז גבוה של תעשיות ייצור וביטחון, ומשמשת גשר בין סטארטאפים צעירים לבין תאגידים, מוסדות מחקר וגופי ממשל. שיתוף הפעולה עם קינטיקה נועד למנף את היתרון היחסי של החדשנות הישראלית לצד התשתית התעשייתית, הרגולטורית והשווקים של גרמניה.

לביקור של רייכה הייתה גם משמעות ביטחונית ברורה. היא לוותה בפמליה חריגה בגודלה של בכירים מהתעשייה הביטחונית הגרמנית – אינדיקציה להידוק היחסים הביטחוניים בין המדינות לאחר תקופה של מתיחות. זו הגיעה לשיאה באוגוסט, כאשר ממשלת גרמניה בראשות הקנצלר פרידריך מרץ הטילה אמברגו חלקי על משלוחי נשק לישראל על רקע הלחימה בעזה. האמברגו הוסר לאחרונה, ובמקביל נכנס לשימוש מבצעי מערך ההגנה האווירית חץ 3 שנרכש מישראל – צעד אסטרטגי משמעותי עבור גרמניה, גם אם לא לווה בנראות פוליטית פומבית גבוהה.

בסיכומו של דבר, מזכר ההבנות משקף שילוב בין שיתוף פעולה טכנולוגי־יזמי לבין איתות מדיני וביטחוני ברור, וממקם את הדיפנס־טק כנדבך מרכזי בהעמקת היחסים בין ישראל לגרמניה בשנים הקרובות.

רשות החדשנות תשקיע 40 מיליון שקל בהקמת חמישה אתרי הרצה לפיילוטים בתנאי אמת

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין. יח"צ]

רשות החדשנות הודיעה על השקעה של כ־40 מיליון שקלים בהקמה והפעלה של חמישה אתרי הרצה (Testbeds) מתקדמים, שיאפשרו לחברות טכנולוגיה לבצע ניסויים, הדגמות ופיילוטים בתנאי אמת, בסביבות פעילות של תעשייה, בריאות, אנרגיה, עיר חכמה וקיימות. האתרים יופעלו על ידי גופים בעלי תשתיות קריטיות, בהם טבע, שיבא, תשתיות אנרגיה, עתידים סיטיזון וגני יהושע.

המהלך מתבצע במסגרת קרן תשתיות המו"פ של רשות החדשנות, ומיועד בעיקר לחברות בשלבי פיתוח מתקדמים, שנדרשות לגישה לתשתיות מורכבות לצורך ולידציה, עמידה בדרישות רגולטוריות והוכחת היתכנות בשטח. ברשות החדשנות מציינים כי אתרי ההרצה נועדו להסיר חסמים מהותיים בדרך למסחור, לצמצם סיכונים ולחזק את סיכויי החדירה לשווקים בינלאומיים.

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, אמר כי "אתרי הרצה הם מנגנון קריטי בהפיכת חדשנות מרעיון לטכנולוגיה שעובדת בשטח. החיבור הישיר בין חברות טכנולוגיה לתשתיות אמיתיות מאפשר לקצר תהליכים, לצמצם סיכונים ולצבור יתרון תחרותי לקראת הפריצה לשווקים הגלובליים".

במסגרת התוכנית, טבע תקים מרכזי חדשנות בארבעה אתרים בישראל, שיאפשרו לחברות טכנולוגיה לבצע ולידציה בסביבה תעשייתית מלאה לאורך שרשרת הערך. תשתיות אנרגיה, בשיתוף אוניברסיטת בר־אילן ואנרג’יקום ובמימון משותף עם משרד האנרגיה, יפעילו אתר הרצה לדלקים ירוקים, שמטרתו לסייע לסטארטאפים בתחום האנרגיה הנקייה להתמודד עם חסמים רגולטוריים ותשתיתיים. שיבא אימפקט, זרוע החדשנות של המרכז הרפואי שיבא, תפעיל אתר הרצה לפיילוטים של טכנולוגיות רפואיות מתקדמות, בדגש על פתרונות מבוססי AI.

בנוסף, אתר CityZone בפארק עתידים תל אביב ישודרג ויורחב כמעבדה חיה לאתגרי עיר חכמה, בשיתוף עיריית תל אביב־יפו ואוניברסיטת תל אביב, בעוד גני יהושע יקימו מרחב הרצה לפתרונות בתחומי הקיימות, החקלאות האורבנית והאקלים, כחלק ממודל של "עיר כמעבדה חיה".

ברשות החדשנות מעריכים כי הצלחה בפיילוטים באתרי ההרצה תהווה חותמת איכות משמעותית עבור החברות המשתתפות, תחזק את אמון המשקיעים ותסייע בהגעה ללקוחות ראשונים בישראל ובעולם.

ההון חוזר להייטק: פחות השקעות – אבל בסכומים גדולים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל SNC, אבי חסון. צילום: מירי דווידוביץ'

תעשיית הההייטק הישראלית מתחילה לצאת מאווירת המלחמה, וההון חוזר להייטק. ארגון Startup Nation Central דיווח היום (ב') שנתוני שנת 2025 מצביעים על חזרה של ההון, לצד שינויים באופן ההשקעה ובתחומי העדיפות של המשקיעים. ההערכה מבוססת על נתונים שהצטברו בפלטפורמת Startup Nation Finder. עולה מהם שהיקף המימון הפרטי ב-2025 מסתכם בכ-15.6 מיליארד דולר. מספר סבבי ההשקעה ירד ל-717 (הרמה הנמוכה ביותר בעשור האחרון). המשקיעים מבצעים פחות עסקאות אך מתחייבים לסכומים גבוהים יותר: הגודל החציוני של עסקת השקעה פרטית הגיע לשיא של 10 מיליון דולר – בכ-67% יותר מאשר בשנת 2024.

עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף שיא של 74.3 מיליארד דולר עיצבו את 2025 בהייטק הישראלי. בסך הכל בוצעו כ-150 עסקאות, שבראשן רכישת Wiz על-ידי Google בכ-32 מיליארד דולר, ורכישת CyberArk על-ידי Palo Alto Networks בכ-25 מיליארד דולר. אלא שגם ללא העסקאות הללו, היקף המיזוגים והרכישות גבוה ב-12% בהשוואה לשנת 2024. המשמעות אחת: נמשך הביקוש לטכנולוגיות ישראליות. שינוי המגמה ניכר בכל שלבי ההשקעה. ההשקעות בשלבים מוקדמים הסתכמו בכ-3.9 מיליארד דולר, למרות שמספר הסבבים ירד. המימון בשלבי ביניים הסתכם בכ-5.2 מיליארד דולר והמימון בשלבים המאוחרים ירד קמעה לכ-2.5 מיליארד דולר. סבבי ענק היוו כ-50% מסך המימון הפרטי, ומלמדים על ריכוזיות גוברת של ההון.

התוכנה הארגונית מובילה

תחום התוכנה הארגונית הוביל עם השקעות פרטיות בהיקף של כ-4.5 מיליארד דולר, ואחריו תחום הסייבר עם השקעות של כ-4.1 מיליארד דולר. בתחום הזה הגיע גודל העסקה החציוני לכ-20 מיליון דולר – כפול מתחום התוכנה הארגונית. תחום ה-Health Tech הוביל במספר העסקאות (152 סבבים). מספר המשקיעים הפעילים הצטמצם ל-592, אך משקיעים גלובליים המשיכו להוות כ-60% מסך המשקיעים. המימון לחברות ציבוריות גדל בהיקף משמעותי והגיע ל-10.3 מיליארד דולר, בהובלת הנפקות משמעותיות בארה״ב של חברות כגון Navan, eToro ו-Via לצד פעילות ערה בעסקאות PIPE ואגרות חוב להמרה.

מנכ"ל SNC, אבי חסון, אמר ש-2025 לא הייתה חזרה לשגרה, "אלא מעבר לבשלות המבוססת על אמון גבוה. כשאנחנו רואים ענקיות גלובליות כמו NVIDIA מעמיקות את הנוכחות הפיזית והאנושית שלהן בישראל, לצד שיא בהיקף עסקאות המיזוגים והרכישות, אנו מקבלים אישור לכך שישראל מהווה עוגן גלובלי לטכנולוגיות קריטיות כמו בינה מלאכותית וסייבר״. לדברי סמנכ״ל מוצר ודטה ב-SNC, יריב לוטן, ״רואים פער הולך וגדל בין הלך הרוח הציבורי לבין ההתנהלות של תאגידים גלובליים. בעוד שיזמים בשלבים מוקדמים מתמודדים עם תנאי מימון מאתגרים יותר, תאגידים בינלאומיים פועלים בנחישות בכיוון ההפוך.התאגידים הרב–לאומיים פועלים להבטיח לעצמם חדשנות קריטית, תוך התעלמות מרעש שוק קצר טווח. בפועל, הם הופכים סטארטאפים ישראלים למנועי המו״פ של הדור הבא שלהן".

רייזור לאבס מרחיבה פעילות ה-AI לציי משאיות כבדות; פיילוטים באוסטרליה וספרד

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: שלושת מייסדי רייזור לאבס. יח"צ]

חברת רייזור לאבס (Razor Labs) הודיעה היום (א') בדיווח לבורסה בתל-אביב על חתימה על שני הסכמי פיילוט מסחריים עם חברות כרייה באוסטרליה ובספרד, כחלק מהרחבת פעילותה בתחום האנליטיקה מבוססת בינה מלאכותית לציי משאיות כבדות באתרי כרייה. במסגרת ההסכמים תטמיע החברה את מוצר DataMind AI שלה כפתרון לחיזוי תקלות ותחזוקה מונעת במשאיות כבדות, כולל רישיון שימוש לתקופה של חצי שנה. לדברי החברה, הפיילוטים מהווים צעד נוסף ביישום האסטרטגיה להרחבת סל המוצרים וליצירת מנועי צמיחה חדשים.

מבחינה טכנולוגית, פתרון DataMind AI לציי משאיות כבדות מבוסס על ניתוח רציף של נתונים תפעוליים המוזרמים מהמשאית בזמן אמת, בהם נתוני מנוע, מערכות דלק, טמפרטורה, לחצים, רעידות ופרמטרים נוספים. המערכת עושה שימוש במודלים של למידת מכונה כדי לזהות דפוסי שחיקה, חריגות ואנומליות המעידות על התפתחות תקלה עוד בשלב מוקדם, לעיתים ימים או שבועות לפני כשל מלא. הפתרון מיועד לצי נייד של כלי רכב כבדים בסביבת כרייה מאתגרת, ומותאם לפעולה גם כאשר קיימים פערי נתונים, תנאי עבודה קיצוניים ורעש תפעולי גבוה, תוך הפחתת התראות שווא והתמקדות באירועים בעלי משמעות תחזוקתית אמיתית.

הפתרון למשאיות כבדות לא פותח כקו מוצר עצמאי מלכתחילה, אלא נולד מתוך שיתוף פעולה ארוך טווח עם חברת הכרייה השוויצרית-בריטית גלנקור, אחת הגדולות בתעשיית המחצבים. במהלך העבודה המשותפת הרחיבה גלנקור בהדרגה את השימוש בפלטפורמת הבינה המלאכותית של החברה, תחילה לציוד לוגיסטי ומכני באתרי הכרייה, ובהמשך גם לציי המשאיות הכבדות המהווים מרכיב קריטי בעלויות ובזמינות התפעולית של המכרה. ההצלחה בהטמעה זו הובילה את רייזור לאבס לפתח גרסה ייעודית של המוצר לציי משאיות, ולהפוך את התחום לאפיק מסחרי מובחן.

באתר החברה פורסם מקרה מבחן המדגים את יכולות הפתרון בפועל, שבו מערכת DataMind AI זיהתה הידרדרות מוקדמת במזרקי דלק של משאית כרייה כבדה מדגם CAT 793D. לפי התיאור, המערכת הצליחה לאתר שינוי עדין בדפוסי הפעולה של המנוע ולהתריע על כשל מתפתח זמן רב לפני שמערכות היצרן או הבקרה הסטנדרטיות הצביעו על תקלה. הזיהוי המוקדם איפשר לצוותי התחזוקה לבצע טיפול יזום, למנוע השבתה יקרה של המשאית ולהפחית נזק מצטבר למערכות נוספות. מקרה זה משמש, לדברי החברה, כהוכחת היתכנות ליכולת של הפתרון להתמודד עם מורכבות תפעולית של משאיות כבדות ולהפוך תחזוקה חזויה לכלי כלכלי משמעותי עבור מפעילי מכרות.

לחברת ממטק דרושים אנשי אחזקה ושירות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת ממטק (Memtech) הינה חברה ותיקה ומובילה בתחום אספקה ותחזוקה של מכונות מולטי–דיסיפלינריות לתעשיית האלקטרוניקה. דרושים לנו אנשי/ות תמיכה טכנית המעוניינים לעסוק במוצרים הנמצאים בחזית הטכנולוגיה, במתן שירות, הדרכה ותחזוקה למכונות באתרי הלקוח. למתאימים אנו מציעים תנאים טובים כולל רכב צמוד, ותנאים סוציאליים מלאים, סביבה מקצועית ומאתגרת והזדמנות לצמיחה מקצועית בחברה מובילה.

התפקיד כולל:

  • אבחון תקלות (Troubleshooting) במערכות אלקטרוניות מורכבות מרחוק או בשטח.
  • התקנה, תחזוקה ותיקון ציוד רב תחומי (מולטי–דיסיפלינרי)
  • תמיכה והדרכה ללקוחות.
  • פתרון תקלות על ידי ליווי הלקוח משלב זיהוי הבעיה ועד לפתרונה המלא.
  • עבודה עצמאית בשטח ובמשרד.

דרישות:

  • ניסיון בתחום האלקטרוניקה והאלקטרו–מכניקה – יתרון.
  • ניסיון בתמיכה טכנית – יתרון גדול
  • רישיון נהיגה בתוקף.
  • יכולת טכנית גבוהה ויכולות לפתרון תקלות
  • אנגלית ברמה סבירה +
  • עבודה עצמאית, תקשורת מצוינת ופתרון בעיות.

למשלוח קורות חיים [email protected]

המרכז הלאומי לכלכלה כחולה יערוך סקר לבחינת טכנולוגיות אנרגיה ואקלים לישראל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה, מימין לשמאל: ליאור חנוכה, מנכ"ל היי-סנטר, הילה ארנרייך, מנכ"לית המרכז הלאומי לכלכלה כחולה וחדשנות. קרדיט צילום: רונן טופלבאום

משרד האנרגיה והתשתיות השלים את הליך המכרז לעריכת סקר אסטרטגי סביבתי (SEA) לבחינת שילוב טכנולוגיות אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים במרחב הימי של ישראל. במכרז זכה המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל תחת HiCenter Ventures, שיבצע את הסקר במהלך כשנה וחצי בליווי ועדות היגוי ומומחים בראשות משרד האנרגיה והתשתיות.

הסקר יבחן מגוון טכנולוגיות רלוונטיות לים התיכון, ובהן הפקת אנרגיה מגלים וזרמים, רוח ושמש, אגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, חילוף חום ופתרונות ללכידת פחמן. במסגרת העבודה יבוצע מיפוי של הבשלות הטכנולוגית בישראל, ניתוח היתכנות כלכלית־סביבתית־חברתית, איתור אזורים מיטביים להקמת מתקנים ימיים וגיבוש המלצות מדיניות, תכנוניות ורגולטוריות.

אולגה זלטקין ממשרד האנרגיה והתשתיות ממקמת את הים כפתרון אסטרטגי למגבלות הקרקע של ישראל, ומבהירה כי הוא אינו רק הרחבה כמותית של הייצור, אלא מרחב לפיתוח טכנולוגי ייחודי. לדבריה, "המרחב הימי מהווה נדבך משמעותי בהרחבת יכולות יישום האנרגיה המתחדשת בישראל", בין היתר משום שהוא מאפשר "פיתוח טכנולוגיות חדשניות שאין להן מענה יבשתי – כגון אנרגיה מגלים וזרמים". הסקר, היא מדגישה, נועד "להניח תשתית ידע לאומית" שתסייע בתכנון מושכל, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי.

מנכ"ל HiCenter Ventures, ליאור חנוכה, מציג את הזכייה במכרז כהכרה ביכולות שנבנו סביב המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, אך גם כמהלך עם השפעה רחבה על האקוסיסטם. לדבריו, תוצרי הסקר "יחזקו גם את תעשיית החדשנות הימית בישראל" ויאפשרו ליזמים ולמשקיעים לפעול "על בסיס מדעי-טכנולוגי מוצק להמשך פיתוח והשקעות". הוא מדגיש את החשיבות של עבודה משותפת עם משרד האנרגיה ל"קידום בחינה מקצועית ואחראית של טכנולוגיות האקלים והאנרגיה הימית".

הילה ארנרייך, מנכ"לית המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, מרחיבה את התמונה וממקדת אותה בפוטנציאל ובצורך בסינון מושכל. לדבריה, המרחב הימי יכול לספק לישראל "פתרונות נקיים, חדשניים וחסכוניים להפקה, אגירה וייעול של משאבי אנרגיה", אך מימוש הפוטנציאל מחייב "בחינה מעמיקה של היכולות ההנדסיות, הטכנולוגיות, הכלכליות והסביבתיות" של הפתרונות המובילים בעולם. תפקיד המרכז, היא מסכמת, הוא לרכז "בסיס ידע לאומי מדויק" שישמש יסוד למדיניות ולתכנון עתידיים "באופן אחראי, מושכל ומבוסס נתונים".

המרכז הלאומי לכלכלה כחולה הוקם ב־2022 בעקבות החלטה בין־משרדית להכריז על חיפה כבירת הכלכלה הכחולה והחדשנות הימית של ישראל, ומשמש כמרכז ידע לאומי לפיתוח מדיניות ולקידום טכנולוגיות Blue Tech, בשיתופי פעולה עם תעשיות אנרגיה, ספנות ונמלים בארץ ובעולם.

איסטרוניקס הציגה בישראל את Tektronix 7 Series DPO

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: האוסילוסקופ החדש Tektronix 7 Series DPO

חברת טקטרוניקס (Tektronix) הכריזה בישראל על האוסילוסקופ החדש Tektronix 7 Series DPO, במסגרת הכנס השנתי לחדשנות שהתקיים לפני כשבוע וחצי במלון דניאל בהרצליה, ביחד עם חברת איסטרוניקס (Eastronics). זהו המכשיר הראשון של החברה בדור חדש של מכשירים שנועדו לספק ביצועים גבוהים מאוד: להערכת החברה הוא מספק את רצפת הרעש (ENOB) הנמוכה ביותר בתעשייה, של 7.5 ביט ב-8GHz ו-6.5 ביט ב-25GHz. הוא מופיע בגרסאות שונות בעלי רוחב פס של עד 25GHz.

במהלך הכנס, שנערך בהשתתפות כ-100 מהנדסים מהתעשייה, הוצגו גם המוצרים החדשים למדידות DC מדוייקות של חברת Keithley וספקי כוח רגנרטיביים בעלי הספקים גבוהים של חברת Elektro Automatik, שהן חברות בנות של טקטרוניקס. מנהל קו המוצר של Tektronix בחברת איסטרוניקס, אבי אסלן, אמר שהשילוב בין פתרונות Tektronix, Keithley ו-EA, "מייצר מעטפת בדיקה מלאה, אינטגרטיבית ובעלת סינרגיה וערך מוסף מירביים".

משפחת Tektronix 7 Series DPO מבוססת על שני שבבי ה-ASIC החדשים של החברה, Tek079 ו-Tek085 אשר מהווים את תשתית הסיליקון של החברה לדור חדש של אוסילוסקופים. הוא כולל אופטימיזציה של ה-FPGA ורכיב GPU חזק שנועד להפחית את הרעש, לשמר את איכות האות ולהאיץ את הניתוח. משפחת האוסילוסקופים החדשה מצויידת בטכנולוגיית QuietChannel המבצעת השוואה אקטיבית (Active Equalization) כדי לפצות על אובדן אות במהירות גבוהה.

אבי אסלן, מנהל קו מוצר טקטרוניקס, בכנס החדשנות של איסטרוניקס/טקטרוניקס

בנוסף, היא כוללת תאימות לממשק הפרובים TekConnect והעברת נתונים מהירה באמצעות 10G SFP+ LAN וספריית TekHSI. למכשיר מסך מגע בגודל 15.6 אינץ' ברזולוציה של 1080p, כלי ניתוח טוריים מובנים (Native), ותמיכה כפולה במערכות ההפעלה לינוקס וחלונות. הוא זמין להזמנה כבר היום.

רשתות ה-OT בישראל חשופות לתקיפות סייבר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מיכאל לנגר, VP product בחברת Cyolo מרמת גן

בחודש יוני 2025 קיבלה הממשלה במשאל טלפוני תקנות חדשות לשעת חירום שנועדו להתמודד עם מתקפות סייבר. אלא שתקנות חירום זמניות לא יכולות להחליף חוק מסודר המחייב את המשק להגן בצורה מסודרת על עצמו ועל לקוחותיו. המצב הזה חמור במיוחד בנושא הרגיש של רשתות תיפעול (OT) תעשייתיות, שהיום נקראות גם Cyber-Physical Systems. מיכאל לנגר, VP product בחברת Cyolo מרמת גן, מזהיר שהמצב החקיקתי היום מאיים על כל המשק הישראלי.

לנגר: "אי-קבלת חוק הסייבר, הופך את הגנת הסייבר לנושא התנדבותי ולא מסודר. אין חוק מחייב. אנחנו כחברה פועלים בעיקר באירופה ובארה"ב. שם רוב הלקוחות שלנו הם בעיקר בתחום הייצור, והם מבינים שתקיפת סייבר עשויה לעלות להם ביוקר. אחת מנקודות התורפה של ה-OT היא עבודה מול שרשרת האספקה. במרכזי נתונים, למשל, קיימת גישה מרחוק למערכות OT רבות שאינן קשורות לשרתים: מערכות קירור, גנרטורים, מערכות התאוששות מהפסקת חשמל, מערכות להגנה פיסית של האתר, מערכות לניהול פליטת חומרים. כל אלה הן מערכות OT המנוהלות באמצעות גופי צד שלישי".

פירצה בחומת ההגנה

"שרשרת האספקה של אותם גופים היא הרבה יותר פגיעה. גם התוקפים מבינים את זה. רוב התוקפים היום מגיעים באמצעות הממשקים של שרשרת האספקה. קל יותר להגיע למחשב של חברה קטנה המספקת שירותים להרבה מאוד גופים גדולים, מאשר לתקוף את הגוף הגדול והמוגן. כדי לפגוע במרכז הנתונים לא צריך לפרוץ אל השרתים – אפשר פשוט להוריד את השלטר. אנחנו, כמדינה הנמצאת באופן קבוע תחת מתקפות סייבר, צריכים לחזק מאוד את רמת ההגנה על הפעילות במשק. במצב הקיים היום, פעילויות רבות לא נמצאות תחת רגולציה והמשק מאוד מאוד פגיע".

חברת Cyolo מתמקדת בהגנת מערכות בקרה משולבות המשפיעות על העולם הפיסי. היא מספקת פתרונות גישה מאובטחת מרחוק לציוד דוגמת מערכות בקרה במפעלי ייצור, מערכות בקרת טורבינות בתחנות כוח, מערכות OT בציוד רפואי דוגמת MRI, מערכות ייצור רובוטיות ועוד. "עולם ה-OT רגיש מאוד: מחד, אסור להגיע למצב שבו המכשיר הפיסי מפסיק את פעולתו ללא התראה, אבל מנגד יש הרבה קשיים: אי-אפשר לשדרג את ההגנה או האנטי-וירוס כי המערכת ישנה ולא תומכת בזה. המחשב המנהל את המערכת הפיסית פתוח תמיד, ומאפשר גישה לספקי תמיכה מרוחקים ללא הגנות מקובלות כמו בגישה אל חשבון בנק. לתשתיות האלה אנחנו מספקים ארכיטקטורת אבטחה ייחודית, אשר מוסיפה שכבות נוספות שלא קיימות בעולם ה-OT.

מהו המצב כיום בארץ, מה קורה בעולם?

"יש בארץ שלושה רבדים של הנחייה: גופי תשתיות קריטיות כמו חשמל ומים, מוגדרים בחוק ונמצאית תחת הנחיית מערך הסייבר הלאומי. הרובד השני אינו מוגדר בחוק ומקבל הנחיות סקטוריאליות. למשל גופי תחבורה מקבלים הניחות ממשרד התחבורה. הנחייה תחומית. אולם רוב המשק עובד במתכונת וולונטרית, ללא הנחייה לאומית. בעבר הדבר היה שונה, עד לפני 15 שנים ישראל הייתה מתקדמת מאוד, אלא שמאז נוצר פער בין התקנות לבין המציאות. בעולם הבינו שצריך להתמודד עם הבעיה. אירופה קיבלה את דירקטיבת NIS2, אשר מגדירה תנאים רבים דוגמת חובת דיווח על ארועי סייבר משמעותיים בתוך 24-72, סנקציות נגד גופים שלא עומדים בחוק, הגדרה רחבה מאוד של סקטורים חיוניים ועוד".

ארה"ב מתעוררת

"מגזרים כמו מזון, חקלאות ואלקטרוניקה, למשל, מוגדרים באירופה כתחומים תחת רגולציה. כל מדינה באיחוד חייבת לתרגם את הדירקטיבה הזו לחוק מקומי. בישראל לא קיימת חקיקה דומה. כל מה שקשר לשירותי מחשוב, תקשורת ודטה סנטרים נחשב לנגזרת של המגזר שאותו הם משרתים. מרכזי נתונים לא מוגדרים כחום חיוני בתחום הרגולציה. מפעלים שאינם של חומרים מסוכנים או ביטחוניים, כמו למשל מפעלי אלקטרוניקה, לא נחשבים למגזר חיוני. בארצות הברית המצב הרבה פחות נוקשה מבחינה רגולטורית, אולם הם משנים כעת את הגישה: קיימות הגדרות של סוכנות תשתיות הסייבר והנחיות מגזריות בתחומי האנרגיה והתחבורה, אשר נכנסות בהדרגה לתוקף, אחרי הרבה שנים של היעדר אכיפה".

שת"פ עם לוקהיד מרטין מכניס את XTEND לליבת השו"ב של ארה"ב

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מאת: יוחאי שויגר

יצרנית הנשק האמריקאית לוקהיד מרטין (Lockheed Martin) הודיעה כי חטיבת הפיתוח המתקדם שלה, Skunk Works, משתפת פעולה עם יצרנית הרחפנים הישראלית XTEND לשילוב מערכת ההפעלה XOS של XTEND בתוך פלטפורמת השליטה והבקרה (שו"ב) MDCX שהיא מפתחת. שני החברות כבר ביצעו פיילוט מבצעי שבו רחפן גדול נשא רחפן קטן אל אזור הפעולה ושחרר אותו כדי לבצע משימה טקטית. השליטה בשני הכלים התבצעה ברצף דרך מערכת אחת ועל-ידי מפעיל יחיד. המהלך ממחיש שינוי עמוק באופן שבו צבאות מתכננים ומפעילים מערכים לא מאוישים בשדה הקרב המודרני.

כדי להבין את משמעות המהלך צריך למקם אותו בהקשר הרחב יותר של תפיסת הפיקוד והשליטה של הפנטגון. בשנים האחרונות מקדם משרד ההגנה האמריקאי את תפיסת JADC2, קיצור של Joint All-Domain Command and Control, שמטרתה לחבר את כל זרועות הצבא לרשת פיקוד אחת רציפה. הרעיון הוא שכל חיישן יוכל להזין תמונת מצב משותפת באופן שיאפשק לקבל החלטות במהירות במהירות גם בסביבה רוויית איומים, שיבושים ולחימה אלקטרונית.

חטיבת Skunk Works בלוקהיד מרטין היא חטיבת החדשנות והפיתוח המתקדם של החברה, שפועלת כיחידה חצי־עצמאית ואחראית לאורך עשרות שנים לפיתוח מערכות פורצות דרך. בשנים האחרונות היא מרחיבה את המיקוד שלה משדות התעופה והפלטפורמות האוויריות גם לשכבות התוכנה, הבינה המלאכותית והפיקוד והשליטה אשר מחברות בין מערכות שונות לפעולה אחת מתואמת.

XTEND כשכבת שליטה טקטית: החיבור בין רחפן גדול לרחפן קטן

פלטפורמת MDCX של Skunk Works תשמש שכבת פיקוד ושליטה רב־זירתית המאפשרת לחבר חיישנים, פלטפורמות מאוישות ולא מאוישות ומקורות מידע שונים לממשק אחד. הגרסה שבה שולבה מערכת ההפעלה של אקסטנד, MC-MDCX, מיועדת לנהל פלטפורמות ממספר מחלקות שונות, למשל רחפן גדול ורחפן קטן, בתוך רצף משימה אחד וללא צורך בהעברת שליטה בין מפעילים. כאן נכנסת לתמונה XTEND: אף שהחברה מוכרת בעיקר כיצרנית רחפנים טקטיים, ליבת הטכנולוגיה שלה אינה הכלי האווירי עצמו אלא מערכת ההפעלה שפיתחה עבורו.

מערכת XOS של XTEND נועדה לאפשר שליטה אינטואיטיבית ומדויקת ברחפנים טקטיים בסביבות מבצעיות מורכבות, תוך הפחתת העומס הקוגניטיבי על המפעיל וקיצור עקומת ההכשרה. בהתאם לכך, שיתוף הפעולה עם Lockheed Martin עוסק בראש ובראשונה בצד התוכנה, ולא בהכרח ברחפן כזה או אחר, ובאופן שבו שכבת שליטה טקטית זו משתלבת בתוך מערכות פיקוד ושליטה רחבות יותר.

למעשה, מערכת XOS של XTEND משולבת בתוך פלטפורמת הפיקוד והשליטה MDCX של Skunk Works, המשמשת כשכבת השליטה העליונה בניסויי הפיקוד והשליטה הרב־זירתיים של לוקהיד מרטין. XOS פועלת כשכבת ההפעלה של הרחפן הטקטי הקטן בתוך המסגרת הזו, ויוצרת ממשק רציף בין הפעלת הפלטפורמה האווירית הגדולה לבין הפעלת הרחפן הקטן. החיבור מאפשר למפעיל אחד לנהל את המעבר בין הכלים בתוך אותה מסגרת משימתית, ללא צורך בהעברת שליטה בין מערכות נפרדות וללא אובדן ההקשר המבצעי, ובכך מצמצם עומס קוגניטיבי ונקודות כשל בזמן אמת.

הצורך המבצעי בשילוב בין רחפנים גדולים לקטנים הולך ומתחדד בשנים האחרונות. רחפנים קטנים הם זולים, מדוייקים וקשים לגילוי, אך מוגבלים בטווח ובזמן שהייה. רחפנים גדולים יכולים להגיע רחוק, לשהות זמן רב ולשמש כפלטפורמות נשיאה, אך הם יקרים ובולטים יותר. שילוב בין השניים מאפשר חדירה עמוקה והפעלת אפקטורים זולים ומדויקים בנקודה ובזמן הנכונים, בתנאי שמערכת השליטה תומכת בכך.

נדבך נוסף בשיתוף הפעולה המתהדק עם צבא ארה"ב

במידה והקונספט יבשיל ויאומץ בהמשך, תיכנס מערכת השליטה של XTEND ללב מערכות הפיקוד והשליטה של הצבא האמריקאי. כלומר, שיתוף הפעולה עם Lockheed Martin מהווה נדבך נוסף בהידוק הקשר של XTEND עם צבא ארצות הברית, שכבר כיום עושה שימוש נרחב בפתרונות החברה. XTEND מוכרת לצבא האמריקאי אלפי רחפנים. היא הקימה מפעל ייצור בארצות הברית, ומפתחת יכולות מתקדמות לשליטה סימולטנית במספר רחפנים, בהתאם למעבר של הצבא למערכים אוטונומיים ורב־כליים.

העובדה שלוקהיד מרטין שהיא אחת הספקיות הביטחוניות המרכזיות של הפנטגון, משלבת את שכבת התוכנה של XTEND בתוך פלטפורמת פיקוד מתקדמת, מלמדת על אינטגרציה עמוקה בין הטכנולוגיה של החברה לבין האקוסיסטם המבצעי האמריקאי, והתאמתה לאסטרטגיית הרחפנים המתהווה של צבא ארצות הברית.

אייסקיור מאותתת על מומנטום עסקי בארה"ב, בניסיון להציל את המניה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אייסקיור מדיקל (IceCure) הודיעה אתמול (ד') כי היא מצפה לדווח על שיא מכירות ברבעון הרביעי בצפון אמריקה, בעקבות אישור ה-FDA שהתקבל באחרונה למערכת ה-ProSense לטיפול בסרטן שד בסיכון נמוך. בהודעה לא נמסרו נתונים כספיים מספריים, אך החברה ציינה כי ברבעון הרביעי, שעל הכנסותיו תדווח בינואר, היא צפויה להציג מכירות שיא בצפון אמריקה.

ההודעה נתפסת כמהלך שנועד לאותת למשקיעים על מומנטום עסקי ראשוני לאחר קבלת האישור הרגולטורי, וזאת על רקע מצבה של המניה בשוק. מניית אייסקיור נסחרת כיום במחיר של כ־0.68 דולר (שווי שוק של 46.5 מיליון דולר), לאחר עלייה של כ־8.6% במסחר אתמול בנאסד"ק בעקבות ההודעה, אך עדיין מתחת לרף המינימום של דולר אחד. לאחרונה קיבלה החברה התראה מהבורסה על אי־עמידה בדרישות הסף, והיא נדרשת להחזיר את מחיר המניה מעל הרף כדי להימנע מצעדים רגולטוריים.

אישור ה-FDA, שהתקבל באוקטובר האחרון, מהווה את אבן הדרך הרגולטורית המרכזית בתולדות החברה. מדובר באישור הראשון שניתן לטיפול בסרטן שד באמצעות קריואבלציה – הקפאת הגידול – והוא מתייחס לנשים מעל גיל 70 שאובחנו עם סרטן שד מוקדם ובסיכון נמוך. האישור התבסס על מחקר ICE3, שהציג שיעור של מעל 96% ללא חזרת מחלה וללא תופעות לוואי חמורות.

מערכת ה-ProSense שפיתחה אייסקיור מאפשרת השמדה זעיר-פולשנית של גידולים באמצעות הזרמת חנקן נוזלי דרך מחט דקיקה, בהנחיית הדמיה. ההליך אינו מחייב ניתוח, מתבצע בזמן קצר יחסית ונועד להציע חלופה לכריתה כירורגית במקרים מתאימים.

מנכ"ל החברה, אייל שמיר, אמר עם קבלת האישור כי “לאחר השלמת שלב הרגולציה, אנחנו עוברים כעת לשלב הביצוע ומתמקדים בהאצת המסחור בארצות הברית. הטיפול שלנו מציע חלופה ללא ניתוח לנשים שאובחנו בסרטן שד מוקדם”.

התגובה החיובית של השוק להודעה האחרונה מצביעה על כך שהמסר עבר: אייסקיור מבקשת להבהיר כי אישור ה-FDA מתחיל להתגלגל לפעילות מסחרית – וכי השלב הבא בסיפור שלה אמור להימדד כבר בהכנסות.

Water.io חתמה על הסכם פשרה עם Sealed Air בהיקף של 3.7 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: מני שלום, מנכ"ל Water.io. יח"צ]

חברת Water.io, הנסחרת בבורסה בתל אביב, הודיעה כי חתמה על הסכם פשרה עם תאגיד האריזה האמריקאי Sealed Air, במסגרתו תקבל סכום כולל של 3.7 מיליון דולר. ההסכם מסיים סכסוך משפטי ממושך בין הצדדים ומביא למחיקת כלל התביעות ההדדיות. מנכ"ל ויו"ר Water.io הוא מני שלום.

הפשרה הושגה במסגרת הליך גישור, והסכום ישולם בשלושה תשלומים. מתוך הסכום ינוכו הוצאות משפטיות בהיקף של כ־1.35 מיליון דולר. בחברה ציינו כי התקבולים צפויים לחזק את מצבה הפיננסי, בין היתר באמצעות פירעון חובות ובחינת מהלכים לחיזוק פעילותה העסקית.

הסכסוך נגע להסכם מסחרי קודם בין החברות, שבמסגרתו שימשה Sealed Air כלקוח של ווטר אי.או. ההליך המשפטי התנהל בארה״ב וכלל טענות הדדיות להפרת התחייבויות חוזיות.

Water.io מפתחת מערכת שתייה דיגיטלית המבוססת על בקבוק חכם עם חיישנים ואפליקציה לניטור צריכת נוזלים. לאחרונה השלימה החברה גם את רכישת מלוא פעילות זורונט, הפועלת בתחום פתרונות AI לניטור וניהול חדרי בקרה לא מאוישים.

Boomi דוחפת את ה-Agentic AI לפרודקשן: שכבת ניהול לסוכנים אוטונומיים בארגון

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: מנכ"ל Boomi, סטיב לוקאס. קרדיט: יח"צ]

Boomi, חברת תוכנה אמריקאית ותיקה הפועלת בתחום האוטומציה והאינטגרציה הארגונית, מרחיבה את פעילותה לעולמות ה-Agentic AI ומנסה למצב את עצמה כאחת השחקניות המרכזיות בניהול מערכות מרובות סוכנים בארגונים גדולים. החברה הודיעה כי פלטפורמת Agentstudio שלה, שהושקה מוקדם יותר השנה, כבר משמשת מאות ארגונים בסביבות פרודקשן – נתון המעיד על מעבר הדרגתי של טכנולוגיות AI אוטונומיות משלב הניסוי לשימוש תפעולי בפועל.

Boomi מוכרת בעיקר כספקית iPaaS (Integration Platform as a Service) – תחום המתמקד בחיבור מערכות, יישומים ונתונים בארגונים מורכבים. לאורך השנים שימשה הפלטפורמה שלה כ"שכבת תווך" בין מערכות ERP, CRM, שירותי ענן ומקורות דאטה שונים. בשנים האחרונות החברה משלבת יכולות AI ואוטומציה מתקדמות, וכעת מרחיבה אותן גם לניהול סוכנים חכמים הפועלים באופן אוטונומי.

לדברי החברה, יותר מ-50 אלף סוכני AI נבנו והופעלו באמצעות הפלטפורמה שלה, בעיקר למשימות של אוטומציה תהליכית, קבלת החלטות בזמן אמת ותיאום בין מערכות שונות. Agentstudio נועדה לשמש כשכבת שליטה ובקרה – עם כלים לניטור, ניהול מחזור חיים, תיעוד וזיהוי חריגות – במטרה לאפשר לארגונים להפעיל סוכנים אוטונומיים מבלי לפגוע באבטחה, רגולציה או יציבות תפעולית.

המהלך של Boomi משתלב במגמה רחבה יותר בשוק הארגוני, שבה ארגונים מחפשים דרכים ליישם בינה מלאכותית מעבר לצ’אטבוטים או ניתוח נתונים, ולעבור למערכות שפועלות, מגיבות ומקבלות החלטות בעצמן. לפי תחזיות אנליסטים שצוטטו על ידי החברה, עד 2027 כמחצית מהארגונים הגדולים צפויים להפעיל מערכות מבוססות ריבוי סוכנים לניהול תהליכים וזרימות החלטה.

לישראל יש נוכחות מסוימת באסטרטגיה הזו. Boomi חיזקה בשנה האחרונה את פעילותה המקומית בעקבות רכישת חברת Rivery הישראלית, המתמחה באוטומציית דאטה. בנוסף, חברות ישראליות פועלות בתחומים משיקים כמו orchestration מאובטח, קבלת החלטות קונטקסטואלית ואוטומציה אדפטיבית – תחומים הנחשבים לאבני יסוד בהטמעה בטוחה של Agentic AI בארגונים.

עם זאת, השוק עדיין מצוי בשלב מוקדם יחסית. למרות הנתונים שמציגה Boomi, ארגונים רבים מתמודדים עם שאלות פתוחות סביב אחריות, אמון ובקרה על מערכות אוטונומיות, במיוחד כאשר מדובר בקבלת החלטות בעלות השלכות עסקיות או רגולטוריות. במובן זה, הניסיון של Boomi למנף את ניסיונה הרב בניהול תשתיות ארגוניות עשוי להעניק לה יתרון – אך הצלחת הגישה תיבחן ביכולת להוכיח יציבות, סקייל ואמון לאורך זמן.

Lotus Neuro מתפצלת מאינסייטק ותפתח טיפול חדשני מבוסס אולטרה-סאונד לסרטן מוח

insightec-exablatae-neuro
פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת המכשור הרפואי אינסייטק (Insightec) הודיעה על הקמת ספין־אאוט (spin-out) חדש בשם Lotus Neuro, שיתמקד בפיתוח טיפולים מתקדמים לגידולי מוח. המהלך מבוסס על טכנולוגיית האולטרה-סאונד הממוקד של אינסייטק ועל היכולת שהודגמה קלינית לפתוח באופן זמני ומבוקר את מחסום הדם-מוח, ובכך לאפשר הובלה יעילה יותר של תרופות אל רקמת המוח. הקמת החברה החדשה משקפת העמקה אסטרטגית בפעילות טיפולי המוח של אינסייטק, ומיועדת לתרגם ממצאים קליניים שנצברו בשנים האחרונות לפיתוח יישומים טיפוליים ממוקדים. Lotus Neuro תפעל בתחום הנוירו־אונקולוגיה, עם דגש על גליובלסטומה – אחד מסוגי סרטן המוח האגרסיביים והקטלניים ביותר.

הנהגה פנימית ומשקיע מוכר: המבנה של הספין־אאוט

Lotus Neuro תנוהל בידי ד"ר ארג׳ון ג׳יי דסאי (Arjun JJ Desai), המשמש כיום כסמנכ״ל האסטרטגיה הראשי של אינסייטק, ועובר להוביל את החברה החדשה כמייסד ומנכ״ל. עצם הגדרתו כמייסד עשויה להעיד כי הוביל את מהלך הספין-אאוט מתוך אינסייטק עצמה. לא צוין אם החברה החדשה תפעל מישראל וכמה עובדים תעסיק בשלב ראשון.

החברה תזכה להשקעה מגוף ההשקעות Nexus NeuroTech Ventures, המוכר היטב להנהלת Insightec ולשוק, לאחר שהיה בין המשקיעים המרכזיים שתמכו בחברה בשנת 2024, בתקופה שבה התמודדה עם אתגרים פיננסיים חריפים, כולל אזהרת ״עסק חי״ ובעיות נזילות שאיימו על המשך קיומה. באותה עת השתתפה נקסוס בגיוס הון בהיקף של כ-150 מיליון דולר, שסייע לייצב את מצבה הפיננסי של אינסייטק ולהבטיח את המשך פעילותה. בהודעה על הקמת Lotus Neuro לא נמסר מהו היקף ההשקעה של נקסוס או שיעור אחזקתה בחברה החדשה, אולם היא הגוף היחיד שהוזכר כמממן הספין-אאוט בשלב זה, ומכאן ייתכן כי היא מחזיקה בבעלות מהותית בחברה. ייתכן שהקמת הספין־אאוט משקפת גם מהלך אסטרטגי של נקסוס למימוש ערך מהשקעתה באינסייטק, באמצעות פתיחת שוק חדש ליישומים טיפוליים המבוססים על אותה טכנולוגיה.

אינסייטק נוסדה בשנת 1999, יושבת בטירת כרמל ופועלת גם בארה״ב ובאירופה. החברה פיתחה את מערכת Exablate, מכשיר אולטרה-סאונד ממוקד מונחה MRI, המשמש לטיפולים לא פולשניים במוח ובאיברים נוספים, בהם רעד ראשוני, פרקינסון וגידולי מוח.

מהביופסיה הנוזלית לטיפול: הבסיס הקליני של Lotus Neuro

ד"ר ארג׳ון דסאי. מקור: לינקדאין

הרקע המדעי למהלך נטוע בניסוי הקליני LIBERATE שהחל ב־2022, שבו Insightec בחנה שימוש באולטרסאונד ממוקד בעוצמה נמוכה בחולי גליובלסטומה לצורך ביצוע ביופסיה נוזלית. גידולי מוח מציבים אתגר ייחודי בשל מחסום הדם־מוח (BBB), מנגנון הגנה טבעי המקשה הן על אבחון והן על הגעה יעילה של תרופות לרקמת המוח. במסגרת הניסוי הודגם לראשונה כי ניתן, באמצעות הפעלת האולטרסאונד, לאפשר שחרור של חומר גנטי מהגידול לזרם הדם, ובכך לאפשר אבחון ומעקב אחר המחלה ללא צורך בפרוצדורה פולשנית.

אותה יכולת, שהתגלתה למעשה כתוצר לוואי של ניסוי אבחוני, היא הבסיס שעליו נשען הספין־אאוט. אם ניתן להשפיע על סביבת הגידול ולאפשר תנועת חומרים החוצה, ניתן גם לנצל את המנגנון לצורך החדרה יעילה יותר של תרופות וטיפולים ביולוגיים אל הגידול עצמו. כאן נכנסת Lotus Neuro, שתתמקד בפיתוח שילובים של אולטרסאונד עם תרופות קיימות וחדשות, במטרה לשפר את האפקטיביות שלהן בגידולי מוח שבהם אפשרויות הטיפול מוגבלות במיוחד.

גליובלסטומה נחשבת לאחד האתגרים הגדולים של הרפואה המודרנית, עם שיעורי הישרדות נמוכים ומענה טיפולי מצומצם. כל טכנולוגיה שמצליחה לשפר את הגישה אל הגידול או את היעילות של תרופות קיימות עשויה לייצר שינוי משמעותי בתחום. עבור Insightec, הספין־אאוט מאפשר להישאר ממוקדת כחברת פלטפורמה ומכשור רפואי, בעוד Lotus Neuro פועלת כחברת פיתוח טיפולים, עם חופש אסטרטגי, מדעי ועסקי רחב יותר.

ברקע הדברים ניצבת גם נקסוס, שגייסה לאחרונה קרן גדולה בהיקף של מאות מיליוני דולרים להשקעות בטכנולוגיות מתקדמות, ומציבה את Lotus Neuro כחלק מאסטרטגיה רחבה של השקעה בחדשנות עמוקה וארוכת טווח. הספין־אאוט משקף לא רק התפתחות טכנולוגית, אלא גם מהלך עסקי מחושב שמנסה למצות ערך חדש מטכנולוגיה שכבר הוכיחה את עצמה במרפאה.

הקמפוס החדש של אנבידיה יוקם בקרית טבעון

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: הדמיית קמפוס אנבידיה בקריית טבעון. מקור: אנבידיה

הפור נפל: חברת אנבידיה (NVIDIA) בחרה להקים את הקמפוס החדש שלה בקרית טבעון. עם השלמתו, הוא צפוי להתפרס על-פני שטח של כ-90 דונם, שמתוכו כ-160,000 מ"ר של שטחים בנויים ומשותפים. תכנון האתר מעוצב בהשראת המטה האייקוני של החברה בסנטה קלרה, קליפורניה. העבודות בשטח צפויות להתחיל במהלך 2027, והאיכלוס הראשוני מתוכנן לשנת 2031. מרכז הפיתוח בקרית טבעון צפוי להעסיק יותר מ-10,000 עובדות ועובדים. בכך תהיה אנבידיה מעסיקת ההייטק הגדולה בישראל.

מהחברה נמסר שהקמפוס יציע סביבת עבודה חדשנית ושירותים מתקדמים: פארקים, מרכז מבקרים, בתי קפה ומסעדות. לצד אלה, הוא יכלול גם מעבדות ומרחבים משותפים שיקדמו שיתופי פעולה וחדשנות בתוך אנבידיה, ויחד עם חברות סטארט-אפ ושותפים באקוסיסטם הטכנולוגי המקומי. ההשקעה בקמפוס החדש צפויה להסתכם בכמה מיליארדי שקלים לאורך מספר שנים. מייסד ומנכ"ל חברת אנבידיה, ג'נסן הואנג, אמר: "ישראל היא הבית של אנשי טכנולוגיה ומהנדסים מהמבריקים בעולם, והפכה לבית השני של NVIDIA. הקמפוס החדש שלנו יהיה המקום שבו הצוותים שלנו יוכלו לשתף פעולה, להמציא ולבנות את עתיד ה-AI. ההשקעה הזו משקפת את המחויבות העמוקה וארוכת הטווח שלנו למשפחות שלנו בישראל ולתרומתן הייחודית לעידן ה-AI".

סגן נשיא בכיר להנדסת תוכנה ומנהל מרכז הפיתוח של NVIDIA בישראל, עמית קריג, אמר: "הצמיחה של NVIDIA בישראל היא יוצאת דופן, ומונעת על-ידי הכישרון המדהים והמצוינות ההנדסית של האנשים שלנו. אנו מודים לג’נסן ולהנהלת אנבידיה על האמון והתמיכה בשלב הצמיחה הבא, וכן למשרד האוצר ולרשות מקרקעי ישראל על השותפות. אנחנו מצפים בקוצר רוח להביא את החזון הזה לכדי מציאות ולהמשיך לבנות את עתיד הבינה המלאכותית״. ראש המועצה המקומית קריית טבעון, עידו גרינבלום, אמר שמדובר בפרוייקט "משנה מציאות" עבור המועצה וכל אזור הצפון. "אנחנו בטוחים שהבחירה של אנבידיה באזור ובמיקום הזה תוכיח את עצמה כבחירה נכונה”.

אינטל: מכונת הליתוגרפיה החדשה נכנסה לייצור סדרתי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אינטל (Intel) החלה להפעיל את מכונת הליתוגרפיה המתקדמת ביותר של SML, מדגם TWINSCAN EXE:5200B, לייצור סדרתי של מעבדים בטכנולודיית A18 במפעל החברה באורגון, ארה"ב. מעררכת הליתוגרפיה החדשה מבוססת על שימוש בעדשות ובמראות בעלות מיפתח רחב במיוחד להולכת קרינה אולטרא-סגולה (High Numerical Aperture Extreme Ultraviolet) ומיועדת לייצור רכיבים ברוחב צומת של פחות מ-2 ננומטר. חברת אינטל מסרה שהמערכת תאפשר להאיץ את פיתוח טכנולוגיית הדור הבא, A14, לייצור טרנזיסטורים ברוחב צומת של 1.4 ננומטר. 

גם אינטל וגם TSMC דוהרות לטרנזיסטורי 2D Materials

לצד המיזעור, המערכת החדשה מאפשרת לאינטל לקצר את תהליך הייצור: מספר הצעדים הנדרשים לייצור שכבה קריטית בשבב קוצר מ-40 צעדים לפחות מ-10 צעדים, ברמת דיוק של של 0.7 ננומטר בהנחת השכבות אחת על השנייה (Overlay). כיום המכונה מסוגלת לעבד 175 פרוסות סיליקון (Wafers) בשעה. אינטל הודיעה שהיא מתכננת לייעל את התהליך לקצב של יותר מ-200 פרוסות סיליקון בשעה. מפעל הייצור באורגון משמש כמרכז המחקר והפיתוח של אינטל לתהליכי ייצור חדשים. בשנה האחרונה ביצוע אינטל ו-ASML ניסויים רבים בהפעלת הטכנולוגיה החדשה, שכן ההערכה היא שאינטל מתייחסת אל טכנולוגיית הליתורגרפיה החדשה כאל אחת מאבני הייסוד של טכנולוגיות הייצור העתידיות שלה.

אחת מהטכנולוגיות האלה היא ייצור טרנזיסטורים מחומרים דו-מימדיים (2D Materials) שעוביים נמדד במספר אטומים בודדים, דוגמת גרפן (Graphene). לפני כשבוע חשף מכון המחקר IMEC שמרכזו בבלגיה, שהוא מפתח תהליך ייצור של טרנזיסטורי FET מחומרים דו-מימדיים בפרוסות סיליקון של 300 מ"מ. שיתוף הפעולה עם אינטל מתבצע במקביל לשיתוף פעולה דומה עם חברת TSMC. בשני המקרים פותחו תהליכי ראשוניים לייצור טרנזיסטורי nFET ו-pFET באמצעות חומרים דו-מימדיים. אינטל מסרה שהטכנולוגיה הזו מיועדת לעידן שבו הסיליקון יגיע לקצה גבול יכולת המיזעור שלו, שכן היא עשויה לאפשר ייצור טרנזיסטורים זעירים וחזקים מהטרנזיסטורים המיוצרים כיום.

CoreFlow מציגה פתרון ואקום חדש לאריזת שבבי AI

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת CoreFlow הישראלית, המפתחת פתרונות מתקדמים לאחיזה, יישור והובלה של וופרים ופאנלים לתעשיית הסמיקונדקטור, הודיעה על השקת פתרון חדש: במת ואקום (vacuum stage) בגודל 310×310 מ״מ, שנועדה להתמודד עם אחת הבעיות המאתגרות ביותר באריזת שבבים מתקדמת – עיוותים מכניים (warpage) בפאנלים גדולים. למרות שמדובר ברכיב תשתיתי לכאורה, ההכרזה ממקמת את CoreFlow בלב אחת המגמות הקריטיות ביותר כיום: הרחבת יכולת הייצור של מארזי שבבים עבור בינה מלאכותית.

הפתרון החדש מיועד לעבוד עם תהליכי CoPoS – Chip-on-Panel-on-Substrate, גישה מתקדמת לשלב האריזה של שבבים — לא לשלב ייצור הטרנזיסטורים. בעוד שהטרנזיסטורים עצמם מיוצרים עדיין על פרוסות סיליקון עגולות של 300 מ״מ, בשלב האריזה מועברים ה-die-ים המוגמרים לפאנלים ריבועיים גדולים, לרוב מזכוכית או מחומרים אורגניים רב-שכבתיים. פאנלים אלה משמשים כמצע להרכבת מארזי שבבים מורכבים, שבהם משולבים מספר רכיבים וזיכרונות. המעבר לפאנלים מאפשר לנצל טוב יותר את שטח הייצור, להגדיל את מספר המארזים בכל מחזור ולהוזיל עלויות — יתרונות קריטיים בעידן שבו שבבי AI הופכים גדולים, מורכבים ויקרים יותר. עם זאת, ממדיהם הגדולים של הפאנלים גורמים לעיוותים תרמיים ומכניים, שפוגעים בדיוק התהליכים ומקשים על שילובם בתחנות ליתוגרפיה, מדידה ובדיקה.

כאן נכנסת CoreFlow לתמונה. במת הוואקום החדשה מבצעת יישור והחזקת הפאנל באמצעות ואקום סלקטיבי, ללא שימוש במהדקים מכניים. כך ניתן “לשטח” פאנלים מעוותים ולספק משטח עבודה יציב ואחיד, גם כאשר העיוותים משמעותיים. המשמעות התעשייתית ברורה: שיפור ב-yield, יציבות גבוהה יותר של התהליך, ואפשרות להפעיל קווי ייצור מתקדמים בקנה מידה גדול יותר.

הקשר לשבבי בינה מלאכותית ישיר. מאיצי AI מודרניים – כמו GPU ו-ASIC – אינם עוד שבב יחיד, אלא מערכות מורכבות הכוללות מספר die-ים, חיבורי I/O צפופים ולעיתים גם זיכרון HBM משולב. דרישות אלו דוחפות את התעשייה לפתרונות advanced packaging, שבהם האריזה עצמה הופכת לגורם מבדל בביצועים וביכולת הייצור. תהליכים כמו CoPoS נועדו לאפשר את הדור הבא של מארזי AI, אך הם תלויים ביכולת לשלוט בפאנלים גדולים בדיוק קיצוני. הפתרון של CoreFlow פועל בדיוק בנקודת החיכוך הזו.

CoreFlow עצמה הוקמה בשנת 1999 וממוקמת בדאלית אל-כרמל. החברה מפתחת ומייצרת פתרונות טיפול, אחיזה והובלה של וופרים ופאנלים לתעשיות הסמיקונדקטור והתצוגות. לאורך יותר משני עשורים בנתה CoreFlow מומחיות בתחום ה-aeromechanics – שילוב של זרימת אוויר, ואקום והנדסה מדויקת – עם מאות התקנות בקווי ייצור ברחבי העולם.

בראש החברה עומד אלון סגל, המשמש מנכ״ל ו-VP מו״פ, ולצידו ד״ר בועז נשרי כ-CTO. הנהלת החברה כוללת גם צוות מנוסה בתחומי המכירות, השיווק והתפעול, עם נוכחות משמעותית בשווקי אסיה, שבהם מרוכזת עיקר פעילות ייצור השבבים והפאנלים.

מבחינה טכנולוגית, CoreFlow מוכרת בעיקר בזכות פתרונות ה-Selective Vacuum וה-SmartNozzle, שמאפשרים אחיזה חכמה גם כאשר חלקים מהמשטח אינם מכוסים. יכולת זו הופכת קריטית ככל שהשוק עובר לוופרים דקים יותר ולפאנלים גדולים ומעוותים יותר.

בסופו של דבר, ההכרזה האחרונה של CoreFlow ממחישה כיצד גם רכיבי תשתית “שקטים” ממלאים תפקיד מרכזי במרוץ העולמי אחר שבבי AI. בעוד תשומת הלב הציבורית נתונה למעצבי השבבים ולמאיצים עצמם, חברות כמו CoreFlow פועלות מאחורי הקלעים – ומאפשרות לתעשייה כולה לעמוד בקצב הביקוש הגובר לבינה מלאכותית.

אנבידיה רוכשת את SchedMD ומעמיקה שליטה בשכבת התזמון של תשתיות ה-AI

פורסם בתאריך ע"י Techtime

אנבידיה הודיעה על רכישת SchedMD, החברה שמפתחת ומתחזקת את Slurm – מערכת ניהול העומסים (Workload Manager) הפופולרית ביותר בעולם ה-HPC וה-AI. סכום העסקה לא פורסם, אך המהלך מסמן צעד נוסף באסטרטגיה של אנבידיה להרחיב את אחיזתה לא רק בחומרת האצה, אלא גם בשכבות התוכנה הקריטיות שמנהלות בפועל את משאבי המחשוב היקרים ביותר בעולם הבינה המלאכותית.

SchedMD היא חברה אמריקאית שהוקמה בשנת 2010 על ידי מפתחי Slurm, אך שורשי הטכנולוגיה עמוקים יותר. Slurm פותח בתחילת שנות ה-2000 במעבדות Lawrence Livermore National Laboratory, במטרה ליצור חלופה פתוחה למערכות תזמון קנייניות לאשכולות מחשוב עתירי ביצועים. מאז הפך Slurm לסטנדרט דה-פקטו: כיום הוא מותקן בכמחצית מהמחשבים המובילים בעולם (TOP500), ומשמש אוניברסיטאות, מכוני מחקר, גופי ביטחון, חברות פארמה, פיננסים ויותר ויותר גם ארגונים שמפעילים תשתיות AI פנימיות.

בפשטות, Slurm הוא המנוע שמחליט מי מקבל משאבי מחשוב, מתי ואיך. הוא מנהל תורים, מקצה CPUs, זיכרון ו-GPUs, ומוודא שהעומסים רצים בצורה הוגנת ויעילה על פני אשכולות שיכולים לכלול אלפי שרתים. בעולם ה-AI, שבו אימון מודלים צורך כמויות עצומות של GPU, Slurm הפך לרכיב קריטי ב-workflow: בלי תזמון חכם, חלק ניכר מהמשאבים היקרים הללו פשוט מבוזבז.

המשתמשים הישירים ב-Slurm אינם מפתחי האפליקציות, אלא צוותי התשתיות – אלה שמפעילים את הדאטה-סנטרים והאשכולות. מפתחי AI “פוגשים” את Slurm רק דרך הגשת jobs, מבלי לדעת בהכרח איך מתקבלות החלטות ההקצאה מאחורי הקלעים. בענני ציבור, לעומת זאת, מנגנוני תזמון דומים פועלים לרוב באופן פנימי ושקוף ללקוחות.

חשוב להבחין בין Slurm לבין פתרונות כמו Run:AI, שנרכשה גם היא על ידי אנבידיה. בעוד Slurm הוא ה-scheduler הבסיסי של האשכול – שכבת תשתית נמוכה שמכירה משאבים – Run:AI פועלת כשכבת אופטימיזציה חכמה מעל Kubernetes, עם מודעות לצוותים, פרויקטים, ניסויים וערך עסקי. במילים אחרות: Slurm מחלק את "הברזל", Run:AI מחלק אותו בהקשר ארגוני. השילוב ביניהם יוצר רצף שלם – מהחומרה ועד ניהול עומסי AI ברמה העסקית.

כאן נכנס ההיבט האסטרטגי של הרכישה. למרות ש-Slurm הוא קוד פתוח, השליטה בגוף שמוביל את פיתוחו מעניקה לאנבידיה השפעה עמוקה על כיוון המוצר, קצב הפיתוח והאופטימיזציה לחומרה שלה. Slurm כבר היום מותאם היטב ל-GPUs של אנבידיה, אך כעת ניתן לצפות לאינטגרציה הדוקה אף יותר עם CUDA, NVLink, InfiniBand ויכולות כמו MIG (טכנולוגיה לפיצול GPU אחד לשימוש מקביל). התוצאה: ניצול גבוה יותר של GPUs – מה שמתורגם בסופו של דבר לעוד רכישות חומרה.

מעבר לכך, אנבידיה ממשיכה לבנות שליטה אנכית מלאה ב-stack של תשתיות AI: מעבדים, רשת, ספריות תוכנה, תזמון עומסים וניהול ארגוני. הרכישה של SchedMD אולי נראית צנועה לעומת עסקאות ענק אחרות, אך בפועל היא נוגעת בנקודת החיכוך הקריטית ביותר של עולם ה-AI – מי שולט בזמן החישוב. ובתחום שבו כל דקת GPU שווה כסף רב, זו שליטה אסטרטגית מהמעלה הראשונה.

[בתמונה: מייסד ומנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג]

Enclustra הכריזה על רדיו מבוסס RFSoC עבור יישומי SDR

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת Enclustra השווייצרית הכריזה על מערכת על-גבי שבב חדשה לתדרי רדיו (RFSoC), מדגם Andromeda XRU50, המספקת ביצועי RF חזקים ויכולת תכנות, אשר מופיעה במארז קומפקטי וחסכוני באנרגיה. המודול מרחיב את יכולות הה-FPGA ממשפחת AMD Zynq UltraScale (לשעבר Xilinx) המיועד לספק פלטפורמת רדיו מוגדר-תוכנה (SDR) מלאה בשבב יחיד. המודול ביישומי RF תובעניים, כולל תקשורת אלחוטית 5G, מכ"ם Phased-Array ויישומי מחשוב קוונטי. "הביקוש ליכולות עיבוד אותות RF מועצמות נמצא בצמיחה חזקה", אמר סמנכ"ל חדשנות בחברה, גאל פול.

"המענה שלנו למגמה זו הוא מודול XRU50 RFSoC, אשר מייעל את הפיתוח של מערכות RF מתוחכמות מבוססות FPGA". פלטפורמת Zynq UltraScale משלבת מארג FPGA הכולל 930,000 תאים לוגיים, ארבעה מעבדי Cortex-A53 העובדים במהירות שעון של 1.3GHz, שני מעבדי Cortex-R5F העובדים במהירות של 533MHz, ו-8 ממירי ADC/DAC לתדרי RF. המודול מופיע בגודל של 80 על 64 מילימטר, ומספק גישה קלה ליותר מ-200 כניסות/יציאות (I/Os) לוגיות ניתנות לתכנות, 20 מקמ"שים (transceivers) וזיכרון בנפח של 32GB. הוא תומך בממשקי Gigabit Ethernet, USB 3.0, PCIe ובזיכרון DDR4 המבטיחים קישוריות גמישה. החברה מתכננת להוציא גרסאות עתידיות של המוצר הכוללות 16 ממירי DAC/ADC.

לוח אם ייעודי Andromeda PB5

ארכיטקטורת Andromeda XRU50 RFSoC תוכננה מראש במטרה להקל על פריסת אנטנות Massive MIMO ומערכי עיצוב-אלומה (Beamforming). בתחום המחשוב הקוונטי, טכנולוגיית RFSoC ממלאת תפקיד חשוב: העיבוד המהיר והשיהוי הנמוך (Low Latency) מאפשרים יצירת פולסים מדויקים שהם חיוניים לשליטה במצבם (0 או 1) של קיוביטים (Qubits) במחשבים קוונטיים. המודול מופיע גם על-גבי לוח האם הייעודי Andromeda PB5, שנועד להקל על הבדיקה והיישום. הוא כולל ממשקי I/O רבים, ופלטפורמה להערכה ושילוב יעיל של פתרונות הכוללים עד 6 מודולי Andromeda נפרדים. לוח קצה (Front-end) נוסף כולל 22 מחברי RF וניהול שעון RF משולב, מאפשר ממשק קל עם יכולות ה-RF של מודול ה-FPGA.

חברת Enclustra מיוצגת בישראל על-ידי חברת IC-SHINE GLOBAL מהרצליה

פרטי קשר: שלומי שיינמן, IC-SHINE GLOBAL, מייל: [email protected]

אבנט אייסיק ובר־אילן מקימות מרכז חדשנות לצ’יפלטים מהדור הבא

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: מימין לשמאל: פאבל וילק ויוליה מילשטיין – אבנט אייסיק. ד"ר ליאוניד יאביץ, פרופ' אדם תימן, פרופ' אלכס פיש – אוניברסיטת בר אילן. קרדיט – יוני רייף]

חברת אבנט אייסיק (Avnet ASIC) ואוניברסיטת בר־אילן הודיעו על הקמת מרכז חדשנות משותף לפיתוח טכנולוגיות צ’יפלטים (Chiplets) מהדור הבא. המרכז צפוי להיפתח במהלך שנת 2026 ויפעל באתר החברה, תוך שיתוף פעולה הדוק עם מכון EnICS – מכון המחקר לתכן שבבים של אוניברסיטת בר־אילן.

המרכז החדש יתמקד בפיתוח פתרונות אינטגרציה מתקדמים באריזות 2.5D ו־3D, המבוססים על טכנולוגיות ייצור מתקדמות של TSMC. מטרתו היא להאיץ את אימוץ ארכיטקטורות הצ’יפלטים ולתת מענה לביקוש הגובר באירופה לפתרונות סמיקונדקטור מתקדמים, בעיקר בקרב חברות Fabless.

שיתוף הפעולה משלב בין היכולות התעשייתיות של אבנט אייסיק – המתמחה בתכנון ASIC, מימוש פיזי ואריזות שבבים מתקדמות – לבין הידע המחקרי של מכון EnICS, העוסק בארכיטקטורות שבבים, תכן SoC, מערכות מחשוב עתירות ביצועים וטכנולוגיות זיכרון ואבטחת חומרה. המטרה היא ליצור פלטפורמה שתאפשר תרגום מהיר של מחקר אקדמי לפתרונות תעשייתיים יישומיים.

לדברי החברות, שוק הסמיקונדקטור האירופי מצוי בעיצומו של תהליך התרחבות, בין היתר על רקע יוזמות ממשלתיות והשקעות פרטיות, מה שמוביל לביקוש גובר לאינטגרציה הטרוגנית מתקדמת. ארכיטקטורות מבוססות צ’יפלטים מאפשרות לשלב רכיבים שיוצרו בתהליכים שונים, תוך שיפור ביצועים, חיסכון בהספק וגמישות תכנונית – יתרונות מרכזיים בעידן של עלויות ייצור גבוהות ומגבלות סקיילינג.

מרכז החדשנות יפעל במודל של סביבת עבודה משותפת, שבה מהנדסי אבנט אייסיק וחוקרי האוניברסיטה יעבדו יחד על פיתוח, בחינה ואופטימיזציה של פתרונות אינטגרציה מתקדמים. הפעילות תתבצע בהתאם לסטנדרטים גלובליים של פיתוח וייצור, תוך התאמה לצרכים של לקוחות באירופה ובישראל.

יוליה מילשטיין, מנהלת הפעילות העסקית באבנט אייסיק, אמרה כי חברות אירופאיות מחפשות כיום פתרונות אינטגרציה מתקדמים וזמינים מקומית, שיאפשרו להן להתמודד עם דרישות הולכות ומורכבות של ביצועים, הספק ו־Form Factor. לדבריה, השילוב בין יכולות המחקר של אוניברסיטת בר־אילן לבין הניסיון התעשייתי של אבנט אייסיק צפוי לקצר את זמן ההגעה לשוק ולהפחית סיכונים טכנולוגיים.

פרופ’ אלכסנדר פיש, מייסד ומנהל שותף של מכון EnICS, ציין כי שיתוף הפעולה מאפשר להפוך מחקר אקדמי מתקדם ליישומים בעולם האמיתי, ולחזק את תעשיית השבבים הן באירופה והן בישראל באמצעות חיבור ישיר בין אקדמיה לתעשייה.

מנכ"ל פאלו אלטו: "לא יהיו פיטורים בסייברארק"

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל פאלו אלטו, ניקש ארורה. צילום: Techtime

מנכ"ל חברת פאלו אלטו (Palo Alto Networks), ניקש ארורה, הגיע אתמול לישראל כדי להיפגש עם עובדי חברת סייברארק ועם הנהלתה. כזכור, ביולי 2025 נחתמה העסקה שבמסגרתה רוכשת  פאלו אלטו את סייברארק הישראלית תמורת כ-25 מיליארד דולר. במהלך מפגש עם עיתונאים שהתקיים אתמול (ב') במשרדי החברה בתל אביב, הוא סיפר שעיסקת המיזוג צפויה להסתיים להערכות בפברואר-מאי 2026, עם קבלת האישורים הרגולטוריים, ולאחר מכן לא צפויים פיטורים רחבי-היקף בסייברארק.

ארורה: "אין שום זהות בין מוצרי שתי החברות, ולכן אין צורך לחסוך בכוח אדם טכנולוגי". להערכתו המצב יהיה הפוך:  "בפעם האחרונה שהיית כאן בשנת 2022, מרכז הפיתוח שלנו העסיק 600-700 עובדים, מאז הוא הכפיל את היקפו. אנחנו צריכים לחזק את החדשנות ולכן נצטרך יותר עובדים טכניים מאשר יש כיום בסייברארק. הדרישה להגנת סייבר נמצאת בעלייה, ולהערכתי נגייס עובדים נוספים לפתרונות של סייברארק ולשילובם בפלטפורמות שלנו".

הוא הסביר את העיסקה בשינויים המתחוללים היום בשוק בעקבות הופעת הבינה המלאכותית. "השוק משתנה, והמוקד עובר היום לשירותי Extended Detection and Response – XDR". הגנת XDR היא תפיסה שלפיה פלטפורמת הגנה אחודה עוקבת אחר כל נקודות הכניסה לרשת הארגונית, דוגמת אבזרי קצה, ענן, אימיילים, רשתות תקשורת ועוד, כדי לזהות תקיפות המדיעות מכיוונים ובתצורות שונות, ולהגיב אליהם מיידית. התפיסה הזו מהווה תוספת לתפיסת ההגנה המסורתית, המבוססת על בידוד כניסות לרשת בתוך "ארגז חול" כדי לבדוק אותן, וניקוי מחשבי הארגון לאחר זיהוי תקיפה.

מוכנות קוונטית בתוך 12 חודשים

למעשה, מכיוון שסייברארק נחשבת למובילה בתחום אבטחת הזהויות (Identity Security), היא נמצאת בליבת מגמת ה-XDR. לכן הוא העריך שבעקבות העיסקה ובעקבות הפעילות של מרכז הפיתוח הנוכחי, ישראל תהיה אחד מהמרכזים העולמיים החשובים של פאלו אלטו. בתשובה לשאלה של Techtime, הוא גילה שכיום החברה נמצאת בתהליך מתקדם של הכנת תשתיות הסייבר שלה לעולם שבו יהיה מחשבים קוונטיים. "אנחנו מצפים שמחשבים קוונטיים יגיעו אל השוק בתוך 4-7 שנים.

"לכן אנחנו עובדים כבר עכשיו על פיתוח כלים שיאפשרו ללקוחות לנתח את התשתיות שלהם ולזהות את הפריטים שיהיו חשופים בפני תקיפות קוונטום. לפני כשישה חודשים שילבנו בפיירוול שלנו יכולת התמודדות עם אלגוריתמי פוסט קוונטום, ובתוך 12 חודשים נוכל לספק ללקוחות יכולת מוכנות מלאה (Quantum Ready) לעידן הקוונטי". בחודש שעבר מהלך הזה צבר תאוצה בעקבות הסכם לשיתוף פעולה אסטרטגי עם חברת יבמ, במסגרתו שתיהן יספקו חבילת היערכות לקראת תקיפות קוונטום. בשלב הנוכחי מדובר בהיערכות בלבד: הפתרון המשותף יאפשר לחברות לזהות חולשות הצפנה וסיכוני קוונטום, כדי שבעתיד הן יידעו היכן וכיצד להתקין את ההגנות בפני המחשבים החדשים שיגיעו לשוק.

ישראל משיקה 6 מאגרי דאטה לאומיים לבריאות ולחקלאות בהשקעה של 44 מיליון שקל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: יו״ר רשות החדשנות, ד״ר אלון סטופל. קרדיט צילום: חנה טייב]

ישראל יוצאת לדרך עם מהלך שאפתני בתחום הדאטה והבינה המלאכותית: הקמה של שישה מאגרי מידע לאומיים בתחומי הבריאות והחקלאות, בהשקעה כוללת של כ־44 מיליון שקל. את המהלך מובילים רשות החדשנות, משרד הכלכלה והתעשייה, משרד החקלאות וביטחון המזון ומנהלת תקומה, כחלק מהפעימה השנייה של התוכנית הלאומית לתשתיות מו"פ בבינה מלאכותית.

מאגרי המידע ירכזו נתונים רפואיים וחקלאיים רחבי היקף וינגישו אותם לגופים ממשלתיים, מוסדות מחקר, בתי חולים, קופות חולים וחברות טכנולוגיה, תחת מנגנוני בקרה. המטרה היא להסיר חסמים שהגבילו עד כה גישה לדאטה איכותי, ולאפשר פיתוח מהיר של פתרונות מבוססי AI – החל מזיהוי מוקדם של מחלות ופיתוח תרופות מותאמות אישית, ועד חקלאות חכמה המתעדכנת בזמן אמת ומתמודדת עם אתגרי האקלים.

למסלול הוגשו 16 הצעות, מתוכן נבחרו חמישה מיזמים שיובילו את הקמת המאגרים, בשיתוף אוניברסיטאות, קופות חולים, בתי חולים וחברות הייטק. בין הזוכים: מאגר דאטה חקלאי בצפון בהובלת מיגל וגלילאו, מיזם נתונים חקלאיים בעוטף עזה של ISG Intelliges, שני מאגרי דאטה אונקולוגיים לאומיים בהובלת הדסה ושיבא, תשתית דאטה קלינית ופרוטאומית של MeMed, ומאגרים קליניים של כללית חדשנות בתחומי השמנה, טיפולי GLP-1 ופרקינסון.

ברשות החדשנות מדגישים כי המאגרים נועדו להפוך ידע שנצבר לאורך שנים – לצד נתונים חדשים – לתשתית לאומית שתאפשר אימון מודלים מתקדמים, שיתופי פעולה רחבים וצמיחה טכנולוגית. המהלך צפוי לחזק את היתרון התחרותי של חברות ישראליות ולמקם את ישראל בחזית העולמית של יישומי בינה מלאכותית בבריאות ובחקלאות.

נקסט ויז'ן מדווחת על העסקה הגדולה בתולדותיה: כ-76.8 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת נקסט ויז'ן (Next Vision) דיווחה הבוקר (ג') על קבלת הזמנה בהיקף של כ־76.8 מיליון דולר מלקוח קיים – העסקה הגדולה ביותר בתולדות החברה. ההזמנה כוללת מצלמות ומוצרים נוספים של החברה, ותסופק במלואה במהלך שנת 2026. בעקבות ההודעה מניית החברה קופצת בכ-9% (נכון לשעה 11:00) ונסחרת לפי שווי שוק של כ-15.5 מיליארד שקל. בנוסף, ההזמנה כוללת מנגנון המאפשר ללקוח לשדרג את המוצרים במחירים שנקבעו מראש, באופן שעשוי להגדיל את היקף העסקה בעד 2.9 מיליון דולר נוספים.

חברת נקסט ויז'ן מפתחת ומייצרת מערכות צילום מיוצבות לפלטפורמות אוויריות וקרקעיות, ומתמחה בעיקר במערכות EO/IR מיוצבות במשקל נמוך, המשמשות ברחפנים ובמערכות צבאיות בלתי מאוישות. מתחילת שנת 2025 דיווחה נקסט ויז'ן על 24 עסקאות, בהיקף מצטבר של כ-213.6 מיליון דולר. חן גולן, יו"ר נקסט ויז'ן, מסר כי העסקה משקפת את היתרון הטכנולוגי והמבצעי של פתרונות הצילום של החברה ואת האמון המתמשך של לקוחותיה ביכולתה לפתח, לייצר ולספק מערכות אמינות לאורך זמן. לדבריו, החברה ערוכה להשלים את ההזמנה במהלך 2026, במקביל להשקעה מתמשכת בפיתוח מוצרים חדשים שיחזקו את מיצובה בחזית הטכנולוגית של השוק הגלובלי.

גיוס מוצלח של 414 מיליון דולר

נקסט ויז'ן מספקת פתרונות לצבאות, גופי רכש ביטחוני ויצרני רחפנים דוגמת Quantum Systems הגרמנית, התעשייה האווירית, אלביט ואירונאוטיקס הישראליות ונחשבת לספקית מבוססת בפרוייקטים של נאט"ו, כולל מעמד של ספקית מאושרת בתוכנית Blue UAS Framework של צבא ארה"ב. לפני כחודשיים וחצי החברה השלימה הנפקה של מניות רגילות למשקיעים מוסדיים בישראל ובעולם בהיקף של כ־414 מיליון דולר. ההנפקה נעשתה באמצעות הליך Bookbuilding, שבו המשקיעים המוסדיים מציעים את המחיר שהם מוכנים לשלם ואת היקף ההשקעה.