להק הלוויינים של הטכניון ישוגר לחלל בסוף 2018

הטכניון נערך לשלבים האחרונים של פרוייקט אדליס-סמסון (Adelis-SAMSON) שבו ישוגרו שלושה לוויינים זעירים במתכונת קיובסאט (Cubesat) וישמשו לחקר ההתנהלות של לוויינים אשר נעים בחלל במבנה. לקראת השיגור המתוכנן, הוקמה תחנת שליטה קרקעית על-ידי חברת אורביט מנתניה, אשר הקמתה הושלמה השבוע. תחנת השליטה הקרקעית כוללת אנטנת עקיבה S-band מדגם Gaia 100 של אורביט, שהיא בעלת אנטנה בקוטר של 3.7 מטר. האנטנה הוצבה על גג בניין בטכניון ולצדה נבנה מגדל בגובה של 11 מטר שעליו הותקנו אנטנות ה-UHF ו-VHF שיתקשרו עם הלוויינים. המשימה המרכזית של התוכנית, אשר גם נתמכת על-ידי התעשייה, היא להדגים יכולת טיסה אוטונומית של מבנה הכולל מספר לוויינים.

קופסת נעליים חכמה

השיגור עצמו מיועד להתבצע לקראת סוף שנת 2018, כאשר להק הלוויינים ישוגר באמצעות חברת  Innovative Solutions In Space ההולנדית, המתמחה בשיגור ננו-לוויינים, על גבי המשגר ההודי PSLV. פרויקט אדליס-סמסון פותח בשנים האחרונות על-ידי צוות חוקרים בראשות פרופ' פיני גורפיל, ראש מכון אשר לחקר החלל בטכניון, בתמיכת קרן אדליס וסוכנות החלל הישראלית במשרד המדע. הפרויקט נועד להוכיח שלהק לוויינים יכול לטוס במבנה מבוקר במשך שנה במסלול בגובה של כ-600 ק"מ.

במסגרת הפרויקט ישוגרו לחלל שלושה ננו-לוויינים שיטוסו בטיסת מבנה אוטונומית, ללא התערבות אנושית, במרחקים של 100 ק"מ ו-250 ק"מ זה מזה. הלוויינים ישמשו לקליטת אותות מכדור הארץ ולחישוב מיקום מקור השידור למטרות של חילוץ והצלה, איתור וזיהוי, חישה מרחוק וניטור סביבתי. גודלו של כל אחד מהלוויינים 10X20X30 ס"מ (מתכונת 6U במיפרט קיובסאט), בערך כגודלה של קופסת נעליים, ומשקלם הכולל כ-8 ק"ג. התוכנה והאלגוריתמים שינהלו את הטיסה פותחו בטכניון.

ניהוג באמצעות פאנלים סולאריים

הפרוייקט מתבצע בשיתוף עם תעשיות החלל בישראל וכולל מספר פיתוחים ישראלים ייחודיים: בהם מערכת הנעה של רפאל המבוססת על גז קריפטון, שתהיה הראשונה מסוגה בעולם שתטיס לוויין זעיר. המקלט הדיגיטלי פותח על-ידי אלתא ומערכת בקרת ההכוון פותחה במפעל מב"ת של התעשייה האווירית בשיתוף עם חוקרי הטכניון. בנוסף למערכת ההנעה, יצברו הלוויינים אנרגיה דרך פאנלים סולריים שייפרשו לצדי כל לוויין וישמשו גם ככנפיים שיוכלו לבקר את טיסת המבנה ללא שימוש בדלק, באמצעות התנגדות האוויר באטמוספירה.

על-גבי כל אחד מהננו-לוויינים יורכב מקלט דיגיטלי לקליטת אותות, שיהיה אחד המקלטים המורכבים ביותר שתוכננו אי פעם בננו-לוויין. המערכת לעיבוד המידע על הלוויין והאלגוריתמים שישמרו על המבנה יהיו ראשונים מסוגם בעולם ויתמכו בהפעלה אוטונומית של כמה לוויינים יחד. מערכת התקשורת והניווט תכלול שני מקלטי GPS שישמשו לניווט אוטונומי ומערכות תקשורת שבאמצעותן יתקשרו שלושת הננו-לוויינים זה עם זה ועם תחנת הקרקע. תדר ייעודי ישמש להעברת מידע לכדור הארץ בפס רחב.

ננו-לוויינים משנים את פני תעשיית החלל

"הקרבה בין הלוויינים מציבה אתגר טכנולוגי מורכב מבחינת המעקב אחריהם מכדור הארץ," מסביר פרופ' גורפיל. "מרכז השליטה יאפשר הסטה אוטומטית של אלומת התקשורת בין הקרקע ללוויינים באמצעות סיבוב האנטנות לעבר כל אחד מהלוויינים החולפים מעל התחנה, וכל זאת ללא התערבות אנושית. בעתיד אפשר יהיה לעקוב אחר לוויינים רבים יותר בעת ובעונה אחת". הרעיון של ננו-לוויינים החל באקדמיה ומעורר כיום עניין רב בתעשיית החלל העולמית, עקב יתרונות העלות העצומים בהשוואה ללוויינים המצויים כיום בשוק. לדברי, גורפיל, "אפשר להשוות את מידת החדשנות של ננו-לוויינים למעבר ממחשב אישי דרך מחשב נייד לטלפון סלולרי, המציע הרבה יותר יכולות מאשר המחשב האישי".

אביחי לכמן מונה לסמנכ"ל המו"פ של דיון מדיקל

חברת דיון מדיקל (Dune Medical Devices) מינתה את אביחי לכמן לסמנכ"ל מחקר ופיתוח. בתפקידו החדש הוא יהיה אחראי על הרחבת השימוש בטכנולוגיית  Radio Frequency (RF) Spectroscopy של החברה אל מחלות ויישומים חדשים, מעבר לשימוש הנוכחי שלה לטיפול בסרטן השד. לכמן מגיע לחברת דיון מדיקל לאחר 18 שנים בחברת גילת (Gilat Satellite Networks), שבה פיתח אלגוריתמים למודמי תקשורת לוויינים ולמערכות העקיבה של אנטנות לווייניות. הוא מביא לחברה ידע בתכנון מכני של מודולי RF ובהעברת מוצרים מפיתוח לייצור.

חברת Dune פיתחה את מערכת MarginProbe, המאפשרת לשפר את הביצועים של ניתוחים להסרת גידולים סרטניים בשד באמצעות איתור רקמות נגועות הנמצאות בסביבת הגידול, תוך כדי ביצוע הניתוח. הטכנולוגיה מבוססת על ספקטרוסקופיית RF: בשיטה הזו מקרינים את הרקמות החשודות בקרינת RF ומודדים את האותות החוזרים. המרכיב המרכזי במערכת הוא חיישן Fringe Field Sensor המצוי בקצה אבזר המדידה. כאשר רקמה נעשית ממאירה, חלים שינויים בקוטביות החשמלית של ממברנת התא, בריכוז החומר הגנטי, בכמות הנוזל הבין-תאי ונוצרים כלי-דם חדשים. כל אלה משנים את היענות התדר של הרקמה. מכיוון שלכל רקמה יש תגובת היענות ייחודית המשמשת מעין "חתימה אישית" שלה, המערכת מזהה רקמות נגועות הסמוכות לגידול המרכזי.

שימוש בפרוב האלחוטי של דיון מדיקל במהלך ניתוח להסרת גידול בשד
שימוש בפרוב האלחוטי של דיון מדיקל במהלך ניתוח להסרת גידול בשד

מחקר השוואתי שבוצע לאחרונה בבית החולים St. Johns Providence בדטרויט, ארה"ב, הראה שהשימוש במערכת MarginProbe מקטין ב-61% את הצורך לבצע ניתוחים חוזרים להסרת גידולים בשד. למרות שלא היו הבדלים בכמות הרקמה שהוסרה, שיכור הניתוחים החוזרים לאחר טיפלו שנעזר ב-MarginProbe היה 7% בהשוואה לשיעור של 18% בקבוצת הביקורת. כיום החברה נמצאת בתהליך של פיתוח יישומים חדשים עבור הטכנולוגיה שלה.

דיון מדיקל הוקמה בשנת 2002 על-ידי דן השמשוני ובחודש אוגוסט 2017 העבירה את הנהלתה לאטלנטה, ג'ורג'יה. בחודש יולי החברה גייסה 12.3 מיליון דולר ממשקיעים בארצות הברית, כדי לממן את הפיתוח של טכנולוגיית ה-RF שלה לשימוש בניתוחי סרטן מסוגים נוספים. עד היום החברה גייסה כ-50 מיליון דולר.

מאסטר אלקטרוניקס מתחילה לפעול בישראל

חברת מאסטר אלקטרוניקס (Master Electronics) פתחה נציגות בישראל. החברה מייצגת כ-250 יצרנים בעיקר תחומי האלקטרו-מכניקה רכיבים פאסיביים ורכיבים אקטיביים. לאור הצמיחה של תעשיית ההייטק בישראל החליטה החברה לפעול בארץ. החברה מתמקדת בעיקר בתחומי הפתרונות לכלי רכב חשמליים והיברידיים, ממירי הספק, פתרונות תאורה מבוססי לדים ופתרונות ערך מוסף דוגמת פתרונות כבילה, אריזה, מדבקות, הרכבת קיטים, ניהול מלאי ועוד.

חברת מאסטר אלקטרוניקס הוקמה לפני 50 שנה והנהלתה פועלת מסנטה מוניקה, קליפורניה. היא מחזיקה במלאי של כ-360,000 רכיבים מיצרנים דוגמת Honeywell, ITT Cannon, Omron Electronics, Panasonic, TE Connectivity, Amphenol ו-CUI.

לקבלת מידע נוסף: [email protected]

בלק אנד דקר מובילה את גיוס ההון של Humavox מכפר-סבא

חברת בלק אנד דקר (Stanley Black & Decker) הודיעה על השקעה בחברת Humavox מכפר-סבא, אשר פיתחה טכנולוגיית טעינה אלחוטית מסוג חדש. מדובר בסבב גיוס הון בהיקף של כ-10 מיליון דולר שעדיין לא הסתיים. ההשקעה מובלת על-ידי חטיבת Stanley Ventures של בלק אנד דקר. במידה וחברת בלק אנד דקר מתכננת להשתמש בטכנולוגיה של יומאווקס בציוד ובכלי העבודה שהיא מייצרת, מדובר בהזדמנות עצומה עבור החברה הישראלית.

חברת יומאווקס פיתחה טכנולוגיית טעינה אלחוטית שקל להטמיע במגוון גדול של מכשירים ולבצע טעינה בגישה שאותה היא מכנה בשם "טעינה אינטואיטיבית". הכוונה היא שאין צורך בהתאמה פיסית מיוחדת בין המכשיר הטוען והמכשיר הנטען, והטעינה יכולה להתבצע גם כאשר המכשיר הנטען מונח בזוויות בלתי שגרתיות בתוך עריסת הטעינה. הטכנולוגיה מבוססת על מעגלי תהודה בתדר אלחוטי לטווח קצר. כיום, טכנולוגיית הטעינה האלחוטית הנפוצה ביותר מבוססת על תהודה מגנטית, הדורשת התאמה בגודל ובזוויות ההנחה של הסליל הטוען והסליל הנטען. השימוש בסלילים גם מייצר הגבלות על גודל מערך ההטענה.

הטכנולוגיה של יומאווקס מבוססת על מעגלי תהודה הדומים למעגלי תהודה אלחוטיים סטנדרטיים, ולכן אין צורך להשתמש בסליל טעינה וניתן לייצר מקלטי אנרגיה קטנים מאוד, המתאימים גם למכשירים ניידים זעירים כמו למשל מכשירי שמיעה. טכנולוגיית Eterna של החברה מבוססת על שלושה מרכיבים מרכזיים: משדר RF הממוקם בעריסת הטעינה בשם NEST, מקלט RF בשם Thunderlink המצוי במכשיר הנטען, ואלגוריתם אופטימיזציה המנהל את הטעינה ומתאם בין עריסת הטעינה לבין המכשיר הניטען.

IonTerra מתיכה את המידע מכל החיישנים ברכב

חברת IonTerra מפתח-תקווה חושפת את פלטפורמת התכת המידע הממונעת rtCVI, המיועדת לשילוב בכלי-רכב אוטונומיים ובמערכות בטיחות לרכב (ADAS). ההכרזה תתקיים מחר (יום ג') בכנס Cognitive Vehicles שיתקיים בברלין. פלטפורמת rtCVI – Real Time Computer Vision Identification אוספת נתונים גולמיים מכל החיישנים ברכב, כמו מצלמות, חיישני LiDAR, מערכות מכ"ם ואולטרסאונד, מעבדת אותם בזמן אמת ומצליבה את המידע המגיע ממספר מקורות. המערכת פועלת על-גבי מחשב הרכב בלא צורך בהתקנת מעבדים ייעודיים.

חבילה מלאה של רכב + ענן

תוכנת rtCVI היא מרכיב אחד בפלטפורמה גדולה יותר הכוללת גם מרכיב ענן בשם rtGIS. תוכנת הרכב מנתחת את המידע המגיע מהחיישנים, ומזהה אובייקטים ואת מיקומם ביחס לרכב. היא מסווגת כל אובייקט ומשדרת את המידע המסווג (מטה מידע) כמו סוג, מיקום וגודל, אל תוכנת הענן אשר מתחברת אל מקורות מידע נוספים ונתונים קודמים של הרכב, כדי לייצר מפה מדוייקת של הסביבה. השילוב של שתי המערכות ביחד מאפשר בניית מפות התמצאות מדוייקות הדרושות לתעשיית הרכב האוטונומי.

הפלטפורמה של IonTerra אינה נסמכת על טכנולוגית Deep Learning או Machine Learning, ולפיכך יכולה לשמש כטכנולוגיית-על המותקנת ברכב לזיהוי וניתוח אובייקטים, או כטכנולוגיה משלימה למערכות Deep Learning קיימות, כדי לשפר את הבטיחות והאמינות של המכונית האוטונומית. מנכ"ל IonTerra, טורסטן בוכמאייר, אמר שיכולות התוכנתה כבר הוכחו על-גבי מחשב של אנבידיה. תוכנת הרכב גם הותקנה במערכות ADAS במספר מכוניות הדגמה של מספר יצרניות רכב. "המטרה שלנו היא לספק את פלטפורמת התוכנה החכמה והגמישה ביותר".

מייסד וסמנכ"ל התיפעול של החברה, רונן קורמן, אמר שלמערכת יש יכולת נוספות, "כמו למשל היכולת לייצר מבט-על של הרכב מ'מעוף הציפור'". חברת IonTerra נוסדה בשנת 2013 ופועלת מפארק עופר בפתח תקווה. עד היום היא גייסה כ-4 מיליון דולר. סבב הגיוס האחרון הושלם באוקטובר 2017 ובמהלכו היא גייסה כ-2.8 מיליון דולר. לחברה שיתוף פעולה עם חברת דויטשה טלקום, באמצעות החברה הבת שלה T-Systems. הבשורה המרכזית של החברה נעוצה ביכולת לספק מערכת ניהול כוללת שהיא אדישה לסוגי החיישנים המצויים ברכב. על-ידי כך היא מפרידה בין המוח של המערכת האוטונומית – לבין החומרה המזינה אותו בנתונים.

Keithley הכריזה על צב"ד לקווי ייצור של חיישנים תלת-מימדיים

השוק הצומח של חיישנים תלת-מימדיים דורש פתרונות בדיקה ומדידה מסוג חדש. חברת Keithley הכריזה לאחרונה על מכשיר המדידות Keithley Model 2606B System SourceMeter, אשר מאחד במסד 1U יחיד, ארבע ערוצי מדידה מסוג Source Measure Unit בהספק של 20 ואט לכל ערוץ. ערוצי SMUchannel מאפשרים לבצע בו זמנית שתי פעולות: לשמש כמקור זרם, מתח או אות מורכב, ובמקביל למדוד זרם או מתח או אות מורכב אחר באותו הקו.

מסד המדידה החדש מספק יכולות ביצוע של 20,000 פעולות בשנייה. הוא מיועד לבצע מדידות בקווי הייצור של חישנים תלת-מימדיים וכולל את היכולות של ספק כוח מדוייק, מקור זרם מדוייק, רב-מודד ברזולוציה של 6½ סיביות, מחולל אותות אקראיים ומחולל פולסים. להערכת החברה, בשלוש השנים הבאות ייהפכו טכנולוגיות החישה התלת-מימדית לנפוצות מאוד וישולבו במכשירים רבים, החל ממוצרים צרכניים כמו סמארטפונים, וכלה במערכות ממונעות ובציוד תעשייתי.

חלק גדול מאוד מהחיישנים מתבססים על דיודות לייזר מסוג VCSEL – Vertical-Cavity Surface-Emitting Laser, אשר זקוקות לביצוע מדידות רבות במהלך שרשרת האספקה. היצרנים מתמודדים עם אתגרים רבים הקשורים בדרישה לבצע מדידות רבות יותר בקווי ייצור צפופים מאוד. העיצוב הקומפקטי של Model 2606B מיועד להתמודד עם הצרכים האלה.

החברה מסרה שהמכשיר החדש בעל יכולות של שני מכשירי 2602B. הוא מאפשר מעבר חלק ממערכות אחרות של החברה, ומספק 100% תאימות תוכנה לדגמי 2601B/2602B. הוא משתמש באותו הקוד (Test Script Processor) של המכשירים הקיימים ואינו דורש ביצוע שינויים בקוד. הוא מספק ערכים ורמות דיוק זהים ומבטיח זהות מלאה בין הדגמים השונים. הוא מצוייד באותם מחברי קלט/פלט ו-TSP-Link, המייתרים את הצורך להחליף מחברים וכבלים בקווי הייצור. החברה מסרה שהמכשיר כבר זמין בשוק.

מכשירי Model 2606B זמינים בישראל באמצעות דן-אל: https://danel.co.il

מלאנוקס מאיצה את מחשב העל החזק בעולם

חברת מלאנוקס טכנולוגיות  (Mellanox) הודיעה שטכנולוגיית התקשורת שלה מסוג EDR InfiniBand בקצב של 100 גיגה ביט, הותקנה במחשב העל Summit, שבנייתו הסתיימה במעבדה הלאומית של ארה"ב באוק רידג' (Oak Ridge). המחשב Summit מספק עוצמת מיחשוב של 200PetaFLOP וכולל רשת כפולה של תשתיות EDR InfiniBand המספקות מהירות תקשורת של 200 גיגה-ביט לשנייה לכל שרת במערכת. המחשב הושק ביום שישי האחרון ונחשב למחשב העל החזק ביותר בעולם, ומהיר פי שמונה יותר ממחשב העל הקודם המהיר ביותר בארה"ב, Titan.

המחשב Summit ישמש לביצוע הדמיות פיצוצים בכוכבים, חקר חומרים למוליכי על בטמפרטורות גבוהות, מחקרים בתחומי הביולוגיה, הרפואה והביטחון. "אנחנו גאים להאיץ את מערכת המיחשוב המהירה בעולם", אמר נשיא ומנכ"ל מלאנוקס, איל וולדמן. לדבריו, הפרוייקט בוצע בשיתוף פעולה של מעבדת המחקר של יברת יבמ, עם חברת אנבידיה ועם חברת מלאנוקס.

מחשב הבינה המלאכותית החזק בעולם

מנהל תוכנית המחשב במעבדה הלאומית אוק רידג', באדי בלנד, אמר שהטכנולוגיה התוך-רשתית של אינפיניבנד (In-Network Computing) הינה טכנולוגיה חדשה וקריטית המסייעת ל-Summit להשיג את המטרות המדעיות והמחקריות שלו. "אנו שמחים לראות את פירות שיתוף הפעולה שלנו עם מלאנוקס בשנים האחרונות באמצעות פיתוח טכנולוגיית המחשוב ברשת, ומצפים לנצל זאת להשגת ביצועים גבוהים הדרושים ליישומים שלנו".

המחשב החדש כולל 4,608 שרתים שכל אחד מהם בנוי משני מעבדי Power9 בעלי 22 ליבות של חברת יבמ, ו-6 מעבדים גרפיים מדגם Tesla V100 של חברת אנבידיה, המקושרים אל השרתים האחרים של סאמיט באמצעות שני מתאמי תקשורת מסוג EDR 100Gb/s InfiniBand של מלאנוקס. התשתית הזאת מחוברת אל מערך זיכרון בנפח של יותר מ-10 פטה-בייט.

המחשב החדש מסוגל לבצע 3.3 מיליארד מליארדי פעולות בשנייה (EXAOPS) מסוג דיוק מעורב (mixed precision calculations). היכולת הזאת החשובה ביותר בתחום מערכות בינה מלאכותית המבצעות את תהליך לימוד המכונה באמצעות מידע בעל רמת דיוק משתנה, תהליך אשר מקצר דרמטית את זמן הלימוד של אלגוריתם הבינה המלאכותית. היכולת הזו הופכת אותו למחשב הבינה המלאכותית החזק ביותר בעולם.

קיידנס הוסמכה לתהליך ה-8 ננומטר LPP של סמסונג

חברת קיידנס (Cadence) הודיעה שכלי ה-signoff והדיגיטל בזרימה מלאה מתוצרתה קיבלו את אישור חברת סמסונג (Samsung Foundry) לשימוש בתהליך הייצור 8LLP – Low Power Plus, לייצור שבבים בגיאומטריה של 8 ננומטר.  הכלים של קיידנס אושרו עבור ה-PDK (ערכת תכנון תהליך) וספריית הבסיס של תהליך 8LLP. בנוסף, אושרה עמידתם בדרישות הדיוק של Samsung Foundry, מה שמאפשר לחברות המייצרות מערכות ושבבים להאיץ את האספקה של תכנוני 8LPP. זרימת התכנון Cadence RTL-to-GDSII מבוססת על מתודולוגיית התכנון של Samsung Foundry המשתמשת בתכנון בארכיטקטורת OpenRISC OR1200.

תהליך 8LPP הוא תהליך הייצור החדש ביותר של סמסונג ואושר רק בחודש אוקטובר 2017. הוא מאפשר להקטין את גודל השבב ב-10% בהשוואה לתהליך של 100 ננומטר, ולהערכת סמסונג מהווה התהליך האחרון שניתן לבצע בטכנולוגיית הליתוגרפיה הקיימת, לפני מעבר לשימוש בליתוגרפיית Extreme Ultra Violet שתהיה בשימוש כאשר סמסונג תתחיל לייצר בגיאומטריה של 7 ננומטר. החברה מאמינה שהתהליך ייכנס במהירות גבוהה לייצור סדרתי, מכיוון שהוא מבוסס על שיורים של הטכנולוגיה הקיימת כבר של תהליכי 10 ננומטר (10LPP).

"תהליך 8LPP שלנו מציע הספק, ביצועים ושטח ממוטבים בהשוואה לדורות הקודמים של צמתי FinFET מתקדמים", אמר סגן נשיא חטיבת שיווק לייצור בסמסונג אלקטרוניקס, ריאן לי. "אנו עובדים בשיתוף פעולה צמוד עם קיידנס כדי להבטיח שהלקוחות יוכלו להתשמש בכלי signoff ודיגיטל בזרימה מלאה של קיידנס". התהליך החדש מיועד ליישומים עתירי ביצועים דוגמת אבזרים ניידים, שרתים ועוד. הוא ייוצר במפעל S3 של סמסונג (בתמונה למעלה) הממוקם בעיר הואסונג בדרום קוריאה.

ראדא הגדילה את טווח המכ"ם הטקטי ל-200 ק"מ

חברת ראדא (RADA) מנתניה חשפה את המכ"ם הטקטי החדש שלה מסוג xrMHR, אשר מגדיל את טווח הגילוי והעקיבה של מערכות מכ"ם ניידות ל-200 ק"מ. המוצר החדש הוא מרחיב את משפחת Multi-Mission Hemispheric Radar – MHR, של מערכות מכ"ם טקטיות. המכ"ם החדש מבוסס על שימוש באנטנת סריקה אלקטרונית אקטיבית מסוג Active Electronically Scanned Array המבוססת על מגברי GaN ומבצעת סריקה אלקטרונית של המרחב בזווית אנכית ובזווית אופקית של 90º.

המכ"ם מופיע עם מספר ממשקי תקשורת דוגמת Ethernet, I/O Discretes, RS-422 ו-RS-232 המאפשרים לקשר אותו אל מערכות שונות כדי לשמש במגוון משימות: החל מהגנה האווירית בטווח קצר, משימות לגובה נמוך כמו איתור רחפנים וכמערכת מכ"ם בקרת אש ליירוט איומים. מנכ"ל ראדא, דב סלע, אמר שהחברה מספקת מענה לצורכי ההגנה על הכוח המתמרן.

סלע: "מכ"ם xrMHR יכול פעול תוך כדי תנועה ומתאים למערכות הגנה אווירית לטווח קצר (SHORAD), הגנה מפני טילים, ארטילריה ופגזי מרגמה (C-RAM)". ביחד איתו, הכריזה ראדא על מכ"ם eCHR המיועד בעקר לשימוש במערכות הגנה אקטיבית על כלי-רכב קרביים. "שתי המערכות החדשות מספקות מענה ישיר לשניים מתוך ששת יעדי המודרניזציה של צבא ארצות הברית. אנחנו צופים להם עתיד מבטיח בשוק האמריקאי".

שוק המכ"מים הטקטיים ממשיך להניע את תנופת הצמיחה של ראדא, וברבעון הראשון של 2018 צמחו המכירות בכ-29% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד והסתכמו ב-6 מיליון דולר. החברה נסחרת בבורסת נסד"ק לפי שווי שוק של כ-91.7 מיליון דולר. לאחרונה היא הקימה חברה בת במרילנד, ארה"ב, ומתכננת להקים קו ייצור של מערכות מכ"ם ייעודיות לשימושו של צבא ארצות הברית.

תערוכת הייצור SUBCON תתקיים ביום ג' בראשל"צ

ביום ג', ה-12 ביוני 2018 תתקיים תערוכת SUBCON השנתית המוקדשת לקבלנות משנה בתחום התעשייתי, ולטכנולוגיות ייצור והנדסה. התערוכה תיערך במרכז הכנסים והאירועים LAGO בראשון לציון מערב. הארוע מפגיש את העוסקים בתעשיית הייצור בישראל, החל משלב הרעיון דרך תהליכי הייצור ועד לייצור מוצר סופי.

בתערוכה יציגו חברות המספקות שירותי תכנון פיתוח וייצור בקבלנות משנה, שירותי ייצור מלאים (FTK), מתכת ועיבוד שבבי, זיווד אלקטרוני, טכנולוגיות ייצור מתקדמות, הנדסה ושירותי תכן, OEM, תוכנות, חומרי גלם, מכונות כלים ושירותים משלימים לתעשיית הייצור בישראל. בתערוכה יותר מ-50 חברות המספקות פתרונות תכנון פיתוח וייצור ​בקבלנות משנה.

הארוע מאורגן על-ידי א.ש תערוכות וכנסים. במקביל לתערוכת הייצור, תתקיים גם תערוכת SUBMED לתכנון פיתוח וייצור מכשור רפואי. אולם LAGO ממוקם כ-10 דקות נסיעה מת"א על כביש איילון דרום. החנייה ללא תשלום. ניתן להגיע גם ברכבת ישראל עד תחנת משה דיין בראשון לציון ומשם בשאטל של התערוכה.

תערוכת SUBCON מיועדת ​התערוכה מיועדת לעוסקים בשרשרת הייצור והרכש, מנהלי קבלני משנה ,מנהלי שרשרת אספקה, קניינים ומנהלי רכש, מהנדסים, מנכלים של חברות, חממות טכנולוגיות, חברות סטארטאפ ועוד.

הכניסה ללא תשלום. להרשמה באתר התערוכה: www.subconisrael.co.il

בעקבות עיסקת פימי, פורשים היו"ר והמנכ"ל של פי.סי.בי טכנולוגיות

הושלמה עיסקת ההשקעה של קרן פימי בחברת פיסיבי טכנולוגיות (PCB Technologies), והקרן ביצעה לפני מספר ימים את ההשקעה של 124.2 מיליון שקל בחברה, בתמורה לכ-51.1% ממניותיה. מיד עם השלמת העיסקה, בוצעו שינויים בהנהלת החברה. המנכ"ל יותם שטרן יפרוש מהתפקיד בסוף נובמבר 2018 וימשיך למלא תפקיד של דירקטור בחברה. המנכ"ל לשעבר של מכתשים אגן, אברהם ביגר, מונה ליו"ר הדירקטוריון במקומו של רפי עמית. בדירקטוריון חלו שינויים נוספים: הדירקטורים העצמאיים מרק סבג ודנה גרשוביץ פרשו מהדירקטוריון, והצטרפו אליו ישי דוידי שהוא מנכ"ל ושותף בכיר בקרן פימי, עמי בם (שותף ומנהל בקרן פימי), אריה רייכרט ששימש כמנכ"ל חברת אלטק במשך 23 שנים, ושמואל וולק מנהל הכספים של קרנות פימי.

במקביל להשלמת העיסקה, הוארך חוזה השכירות בין פי.ס.בי לבין אפיק נדל"ן בעוד 22 שנים. אפיק נדל"ן נמצאת בבעלות חברת פריורטק, שעד לעיסקת פימי היתה בעלת השליטה בפי.סי.בי. חברת פי.סי.בי טכנולוגיות ממגדל העמק הינה קבלנית ייצור העוסקת בייצור מעגלים מודפסים מרובי שכבות, קשיחים, גמישים וגמישים-קשיחים, ובמתן שירותי הרכבה של כרטיסים אלקטרוניים ומכלולים של כרטיסים אלקטרוניים בסדרות קטנות ובינוניות. החברה מתמקדת בעיקר בשוקי האלקטרוניקה הצבאית והאזרחית והמיכשור הרפואי. רוב לקוחותיה הינן חברות ישראליות.

צמיחה במכירות ב-2018

ברבעון הראשון של 2018 חלה התאוששות במכירות של חברת פי.סי.בי. והן צמחו לכ-87 מיליון שקל בהשוואה לכ-75 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2017. במקביל, החברה הכפילה את הרווח הגולמי להיקף של כ-7.3 מיליון שקל.  בסך הכל, היא עברה מהפסד של כ-2.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד לרווח של כ-2.4 מיליון שקל. כיום היא מעסיקה כ-600 עובדים. כמחצית מההכנסות השנתיות מגיעות מתחום ייצור המעגלים המודפסים וכמחצית הן בתחום ההרכבות של כרטיסים ומכלולים אלקטרוניים. מפעל הייצור של החברה משתרע על פני שטח של כ-15,000 מ"ר. בתחילת 2017 היא דיווחה שכושר הייצור שלה מגיע לכ-300 לוחות PCB ביום ולכ-21 מיליון השמות של רכיבים בחודש.

קרן פימי (FIMI Opportunity Funds) נוסדה על-ידי ישי דוידי בשנת 1996 ומנהלת נכסים בהיקף של 3.5 מיליארד דולר. היא רוכשת שליטה בחברות ומבצעת בהן תהליכי השבחה ורה-ארגון. בדרך כלל היא מחפשת חברות ישראליות שמציעות טכנולוגיות איכותיות לשוק הבינלאומי, אך לא מצליחות להציג הכנסות גבוהות ומצויות בקשיים כלכליים, לרוב בשל בעיות בניהול או במבנה הארגוני. לאור האסטרטגיה של הקרן בחברות אחרות, יכול להיות שהיא מתכננת להביא את את פי.ס.בי אל השווקים הבינלאומיים.

סינופסיס הציגה פיתוח תוכנה בעזרת "גלאי באגים" אוטומטי

אחת מהסדנאות המעניינות בכנס Synopsys Security Event של חברת סינופסיס ישראל, שנערך בשבוע שעבר בהרצליה התמקדה בהפעלת תוכנת Defensics במהלך שלבי פיתוח התוכנה, כדי לזהות באגים לא ידועים בקוד. התוכנה מבוססת על טכניקת Buzzing אשר פותחה לפני כמעט 30 שנה, אולם למרות זאת נשארה במידה רבה בלתי ידועה. מערכת הבדיקה הינה מערכת עצמאית המשמשת כמעין גלאי באגים אוטומטי: היא אל התוכנה הנבדקת, ומזריקה אליה נתונים שגויים ומידע בתצורות בלתי צפויות, ובודקת את ההעינות של התוכנה. הדבר משמש לאיתור תקלות תוכנה שהמפתחים לא מזהים, או שכלי בדיקה המבוססים על הפעלת מתודות פריצה ידועות אינם מצליחים לגלות.

תקלות Zero Days המסתוריות

מכיוון שמדובר בדרך כלל בתקלות תוכנה שאינן פוגעות בתיפקוד הרגיל שלה, הן נשארות בלתי ידועות וקיבלו את הכינוי Zero Days. הבעיה עם תקלות מסוג Zero Days, שאם האקרים מצליחים להשתמש בהן כדי לתקוף את המערכת – הן הופכות לפרצות אבטחה חמורות – ולא ניתן להתגונן בפני תקיפות המבוצעות באמצעותן. במהלך הסדנא הציגה סינופסיס ישראל את השימוש במערכת Defensics כבר בשלבי הפיתוח הראשונים של המוצר. במקביל, נערכה סדנא בתחום שחשיבותו גוברת בתחום פיתוח התוכנה בתעשייה: אבטחת הבטיחות של מודולי קוד פתוח. הסדנא בתמקדה בשיטות הטובות ביותר להגדרת סיכוני קוד פתוח ולבדיקת העמידה של הקוד הנבחר בדרישות של המפתחים, ובמניעת הכניסה של קוד פתוח בעייתי אל תוך תהליך הייצור.

לדברי ראש תחום ניהול הפתרונות ב-Software Integrity Group בסינופסיס העולמית, עופר מאור (בתמונה למעלה), החברה מתמקדת בפתרונות המאפשרים לספק תוכנה מאובטחת, בלי לוותר על החדשנות והמהירות הנדרשות כדי לשמור על יתרון תחרותי. "בנינו את קבוצת Software Integrity במטרה שתהיה שחקנית מובילה בשוק אבטחת היישומים. החל מרכישת Coverity ב-2014, עבור לרכישת טכנולוגיית IAST של Seeker ב-2015 ולאחרונה ברכישת חברת Black Duck.

"סינופסיס מציעה מוצרים ושירותים המאפשרים להטמיע אבטחת מידע ואיכות בתהליך הפיתוח. בעבר, השוק הישראלי קיבל ייעוץ ושירותים בתחום זה ממשרדי החברה בחו"ל, אך אנחנו מספקים אותם מהמשרדים בישראל". לדבריו, "במקרים רבים מפתחי תוכנה מזניחים את אבטחת התוכנה בשל חשש שהם יאטו את פיתוח המוצר, אך הזמינות של פתרונות סינופסיס בישראל מספקת את הכלים והשירותים לבניה מהירה יותר של תוכנה מאובטחת".

בכנס השתתפו כ-200 מבקרים מהתעשייה והתקיימו בו הרצאות של דוברים מחברות ישראליות דוגמת אמדוקס, ECI Telecom, Konfidas, RayZone ו-Bounce Security. פלטפורמת Software Integrity של סינופסיס מאחדת מספר רב של טכנולוגיות בדיקה, ניתוח אוטומטי ומומחים המסייעים לחברות לפתח אסטרטגיות אבטחת איכות תוך כדי פיתוח.

למידע נוסף: www.synopsys.com/software.

אפלייד מטיריאלס פיתחה תהליך ייצור חדש למוליכים בתוך השבב

חברת אפלייד מטיריאלס (Applied Materials) הצליחה לפתח תהליך חדש המאפשר להחליף את השימוש בנחושת, אלומיניום או טונגסטן כמתכות המשמשות לקישור הטרנזיסטורים בתוך השבב, ולהשתמש במקומן במתכת קובלט (Cobalt). היא הגדירה את ההכרזה כ"התפתחות החשובה ביותר בתחום המוליכים החשמליים בתוך השבב, מאז התחלת השימוש בנחושת לפני 20 שנה".

מתכת קובלט (Co) היא מתכת חזקה מאוד, שכבר בימי קדם שימשה להקניית צבע כחול עמוק למוצרי זכוכית. בטבלה המחזורית היא קרובה מאוד לנחושת (Cu), ומספרה האטומי הוא 27 בהשוואה למספר אטומי 29 של נחושת. בשתיהן יש 4 שכבות אלקטרונים בכל אטום. להערכת אפלייד, השימוש בקובלט משפר את ביצועי השבב בכ-15% בהשוואה לשבבים שבהם המוליכים החשמליים עשויים מנחושת.

לרוב משתמשים בקובלט כדי לייצר סגסוגות על העומדות בטמפרטורות גבוהות ובעלות עמידות גבוהה מאוד בפני קורוזיה. לכן למשל היא נחשבת למרכיב חיוני בייצור חלקי מנועי מטוסים. חברת אפלייד מטיריאלס הודיעה שהמחקר שביצעה בתחום החלפת המתכות שבתוך השבב נובע מכך שכאשר גודל הצומת קטן מאוד, כמו שנעשה בטרנזיסטורי FinFET בתהליכים של כמה ננומטרים, המתכות המקובלות כיום (נחושת וטונגסטן) נעשות פחות יעילות ואינן מאפשרות להקטין את גודל הטרנזיסטור.

מחסום ה-10 ננומטר

הבעיה היא שבמימדים האלה חלה עלייה מהירה בהתנגדות החשמלית של מוליכי נחושת וטונגסטן והדבר מאט את מהירות המיתוג של הטרנזיסטור ומגדיל את צריכת האנרגיה שלו. בנוסף, קובלט מאופיין בתופעת electromigration קטנה יותר מאשר נחושת, והדבר משפר את צפיתו הזרם של המוליכים החשמליים. תופעת electromigration היא תזוזה של יונים בתוך המתכת הנובעת מהשפעות הגומלים שבין האלקטרונים נושאי הזרם לבין השריג האטומי. המשקל של התופעה גובר כאשר מעבירים זרם ישיר גבוה יחסית במוליך קטן מימדים והיא משפיעה לרעה על הביצועים של השבב.

אומנם קובלט מסיר את המגבלה הזאת, אולם דורש שינויים בתהליך הייצור הסטנדרטי. כדי לאפשר את השימוש בקובלט, בנתה אפלייד חבילת פתרון מלאה הכוללת ארבע מכונות ייצור הפועלות כיחידה אחת ומיועדות לייצור שבבים בטכנולוגיית 7 ננמוטר ופחות מכך. סגן נשיא ומנהל קבוצת השבבים של חברת אפלייד מטיריאלס, ד"ר פראבו ראג'ה, אמר שהחברה החלה את הפיתוח לפני כחמש שנים לאחר שהערכיה כי התעשייה צפויה להתמודד עם המשבר כאשר גודל הצומת יירד מ-10 ננומטר. לדבריו, מתכת קובלט מאפשרת לייצר מבנים עדינים יותר ומדוייקים יותר מנחושת וטונגסטן.

תהליך הייצור שפיתחה אפלייד מטיריאלס כולל שימוש בארבע מכונות שהחברה מייצרת: מכונת Endura Cirrus RT PVD Cobalt משמשת לבניית שכבת המתכת הראשונית שעליה תיבנה שכבת הקובלט המלאה באמצעות מערכת Endura Volta CVD. מערכת Pyra Anneal מחממת את פרוסת הסיליקון (wafer) ומלבנת את המתכת כדי לבטל קמטים בשכבת הקובלט. התהליך הזה מטהר את המתכת ומקטין את התנגדותה החשמלית. לאחר מכן נבנות שכבות נוספות באמצעות Endura Versa XT PVD, כאשר מערכת Reflexion LK Prime CMP משייפת את שכבת המתכת ומייצרת שכבה חלקה ואחידה המוכנה להמשך שלבי הבנייה הבאים של השבב המלא.

מכונת הבדיקה פותחה בישראל

תהליך הייצור כולו נבדק בכל השלבים באמצעות פלטפורמת מכונת הבדיקה (Inspection) מסדרת PROVision אשר פותחה בחברת אפלייד מטיריאלס ישראל ברחובות. המערכת מאירה את פרוסת הסיליקון באמצעות קרן אלקטרונים (e-beam) ועוקבת אחר תהליך הייצור כדי לוודא את תקינותו.

Eaton פתחה משרד בישראל ומתכננת רכישה

חברת איטון (Eaton) המספקת פתרונות ומוצרים לניהול אנרגיה גלובלית, מתכננת עיסקת רכישה בישראל בתחום הסוללות לרכב חשמלי. ל-Techtime נודע שבמהלך ביקורו בישראל של סגן נשיא איטון לשיווק באזור EMEA, סיריל בריסון, הוא נפגש עם חברות ישראליות בתחום הטעינה החשמלית לכלי רכב כדי לברר אפשרויות השקעה ואולי אפילו רכישה.

בחודש מרץ השנה איטון הקימה את חטיבת eMobility בתוך קבוצת פתרונות הרכב שלה. החטיבה תתמקד בפיתוח פתרונות ניהול אנרגיה, איחסון והעברת אנרגיה בכלי רכב חשמליים. להערכת החברה, בשנת 2030 יתבססו כ-9% מכלי הרכב המסחריים בעולם על הנעה חשמלית, והיא רוצה להיות שחקנית מובילה בתחום. החברה הכריזה על כוונתה להשקיע כ-500 מיליון דולר בחמש השנים הבאות במחקר ובפיתוח של מוצרים חדשים עבור כלי-רכב חשמליים.

מרכז תמיכה ולוגיסטיקה בישראל

בתוך כך, החברה הכריזה על הקמת חברת איטון ישראל, אשר מתחילה לפעול החודש בשני אתרים: מרכז מכירות, שיווק ותמיכה ברעננה ומרכז לוגיסטיקה והפצה באשדוד. החברה מנוהלת על-ידי איתי צפרוני (בתמנה למעלה) ונמצאת כעת בתהליכי גיוס עובדים. צפרוני מסר שעד היום גייסה החברה 20 עובדים ובכוונתה להגדיל את המצבת בעוד חמישה עובדים בתוך כשלושה חודשים.

חברת איטון מספקת פתרונות לניהול אנרגיה במגוון תחומים, החל מחדרי שרתים, תשתיות וכלה בפתרונות עבור מפעלי תעשייה ומרכזים מסחריים. בנוסף, היא מספקת פתרונות אבטחה והצלה המבוססים על איתור בעיות במערכת החשמל לפני התרחשות אסון, מערכות איחסון אנרגיה המבוססות על סוללות ומערכות חכמות להפחתת המורכבות והיעילות של חיווט במערכות חשמל.

כיום החברה מעסיקה כ-96,000 עובדים בעולם, מהם כ-25,000 עובדים באירופה ומייצרת ומשוורת כ-150,000 מוצרי אנרגיה שונים. איטון נסחרת בבורסה של ניו יורק לפי שווי שוק של כ-33.7 מיליארד דולר. בשנת 2017 הסתכמו מכירותיה בכ-20.4 מיליארד דולר. צפרוני אמר שבכוונת החברה בכוונתנו להמשיך לגדול בישראל, "גם בנתח השוק וגם בהיקף ההשקעות שנבצע פה".

הבאת מוצרים חדשים לישראל

עד היום נמכרו בישראל כ-5,000 מוצרים מתוך פורטפוליו של 150,000 מוצרים שהחברה מייצרת. בכוונתה להרחיב את המכירות לכ-25,000 מוצרים כבר השנה. סגן נשיא איטון לשיווק באזור EMEA, סיריל בריסון, אמר שההחלטה התקבלה לאחר חמש שנים של הרחבת הפעילות בארץ באמצעות רשת של 10 מפיצים מקומיים. "הגענו לנקודה שבה כדי להמשיך ולצמוח בישראל יש צורך בהרחבת היצע המוצרים והשירותים. במקביל, אנו מרחיבים את מערך המומחים שלנו, אשר ייתנו מענה מקצועי ישירות ללקוחות. ישראל היא מוקד חדשנות גלובלי, והמקום הנכון עבורנו לביצוע השקעה אסטרטגית".

מיקרוסופט רוכשת את GitHub תמורת 7.5 מיליארד דולר

בתמונה מימין לשמאל: מנהל שירותי פיתוח מיקרוסופט נט פרידמן, מנכ"ל מיקרוסופט סאטיה נדלה ומנכ"ל GitHub כריס וונסטראט

חברת מיקרוסופט השתלטה על קהילת מפתחי ההתוכנה המובילה בעולם. היום פירסם מנכ"ל החברה, סאטיה נדלה, פוסט בבלוג של מיקרוסופו ובו דיווח על חתימת הסכם לרכישת פלטפורמת התיכנות GitHub תמורת 7.56 מיליארד דולר במניות. פלטפורמת גיט-הב מקשרת בין 28 מיליון מתכנתים בעולם, ובאמצעותה הם מחליפים רעיונות, שאלות, קבצי תוכנה ולומדים לתכנת. בנוסף למתכנתים עצמאיים, היא משרתת קבוצות תכנות של כ-1.8 מיליון חברות בעולם מכל תחומי התעשייה.

סטלה כתב ש"היום כל חברה נעשית לחברת תוכנה, והמתכנתים נמצאים בליבה של המהפיכה הדיגיטלית". פלטפורמת GitHub הוקמה בחודש אפריל 2008 ומשכה אליה מיד מתכנתים רבים, כולל מתכנתי ביטקוין הנחשבים לאחת מהקבוצות הפעילות בפלטפורמה. חברת מיקרוסופט נכנסה אליה בשנת 2014 וכיום היא מנהלת מאות פרוייקטי פיתוח על-גבי הפלטפורמה. בשנת 2015 היא נכסה לתחום האקדמי, וכיום מנוהלות באמצעותה כ-1.8 מיליון פרוייקטי הכשרה אקדמיים למתכנתים. בשנה שעברה נכנס אליה צוות הפיתוח של שפת התכנות Python וכיום היא שפת התכנות השלישית הפופלרית בקרב קהילת משתמשי GitHub.

העיסקה צפויה להסתיים בסוף 2018. בעקבות העיסקה ימונה נט פרידמן, מייסד ומנכ"ל לשעבר של Xamarin שנירכשה על-ידי מיקרוסופט ב-2016, למנכ"ל GitHub. מייסד משותף והמנכ"ל הנוכחי של GitHub, כריס וונסטראט, יצטרף למיקרוסופוט כמומחה טכנולוגי ויפתח יוזמות אסטרטגיות בתחום התוכנה. סטלה הודיע שהפלטפורמה תמשיך לפעול באופן עצמאי, "כדי שתוכל להמשיך ולספק שירות פתוח לכל המתכנתים בכל התעשיות". בין השאר הוא מסר שעם השלמת המיזוג יופיעו התוצאות של GitHub בתוך התוצאות של מגזר הענן של מיקרוסופט. העיסקה תמומן מחבילת מניות בהיקף כולל של 30 מיליארד דולר, שבמקור יועדה לרכישת מניות עצמית של מיקרוסופט.

רשות החדשנות בחרה את מפעילי סיירות התכנות

רשות החדשנות הכריזה היום על שבע המסגרות החוץ-אקדמיות שזכו בסיוע להפעלת "סיירות תכנות" (Coding Bootcamps), מתוך מתוך 24 הצעות. המפעילות הזוכות הן: תפוח, Infinity Labs, ITC – Israel Tech Challenge, Experis KickStart, Elevation Academy, קו משווה ו-Primrose. שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן, אמר שהתוכנית זו היא צעד משמעותי בהגדלת היצע כוח האדם בהייטק, "וצפויה להניב כבר בשנה הראשונה כ-280 בוגרים, המהווים כ-10% ממספר בוגרי האוניברסיטאות במקצועות ההייטק בשנה".

סיירות התכנות הן מסגרות הכשרה חוץ-אקדמית אינטנסיביות ומעשיות, המעניקות הכשרה מהירה יחסית במקצועות התכנות. הן סלקטיביות ומאתרות אנשים בעלי פוטנציאל גבוה, לפחות 50% מהם אקדמאים ממקצועות מדעיים. סיירות התכנות הראשונות נפתחו בארה"ב ב-2012 ומאז הפכו לנתיב הכשרה רווח למקצועות התכנות. בסקר Indeed שנערך בקרב 1,000 מעסיקי הייטק בארה"ב התברר שכ-80% מהם גייסו בוגר Coding Bootcamp. כ-84% העריכו שבוגר Bootcamp מתאים במידה דומה או אף גבוהה יותר מבוגר אוניברסיטה.

המחסור במתכנתים בולם את התעשייה

להערכת רשות החדשנות, הדרישה למפתחי תוכנה בישראל גדולה פי 2.5 מההיצע. תוכנית ההכשרה נמשכת עד 12 חודשים וממומנת מתקציב של 10 מיליון שקל של רשות החדשנות. הגופים שנבחרו יהיו אחראים לגיוס תלמידים/ת בעלי נתוני פתיחה גבוהים, מתן הכשרה איכותית ושילובם בתפקידי פיתוח בתעשייה. שיטת התגמול של רשות החדשנות מבוססת "תשלום על תוצאות" (pay for performance) כאשר סיירות התכנות יקבלו את עיקר התגמול כנגד השמת הבוגרים, כאשר גובה התגמול עולה עם גובה השכר. ההתקשרות עם סיירות התכנות הנבחרות היא למשך שלוש שנים.

המדען הראשי ויו"ר רשות החדשנות ד"ר עמי אפלבום, אמר שמודל  סיירות התכנות הוא ערוץ משמעותי נוסף שייתן מענה למחסור בכוח אדם מיומן בתעשיית ההייטק. "הביקוש למפתחי תוכנה בתעשייה עולה על ההיצע והמחסור יוצר חסם בפני התפתחות התעשייה בישראל". מנכ"ל רשות החדשנות, אהרון אהרון (בתמונה למעלה), אמר שסיירות התכנות יביאו אנשים מצוינים להייטק ויתנו מענה בטווח הקצר. "במקביל אנו שוקדים על מסלולים נוספים שיגדילו את היצע כוח האדם, בין אם כוח אדם מוכשר ומנוסה מחו"ל ובין אם מקרב אוכלוסיות בתת-ייצוג בישראל".

ראש הזירה החברתית-ציבורית, נעמי קריגר כרמי: "אנחנו מברכים את סיירות התכנות שנבחרו מבין הצעות רבות בשל עמידתן בתנאי המצוינות והאיכות שנקבעו. בקרב הזוכות ישנן מסגרות ותיקות וחדשות, חברות עסקיות וגופים ללא מטרות רווח. הסיירות יקיימו פעילות באזורים שונים בארץ  והן פונות למועמדים מצוינים מכלל האוכלוסייה, כאשר לחלקן יש תכניות ייעודיות לגייס נשים, אוכלוסיות מהפריפריה ומהחברה הערבית והחרדית. בסופו של יום המבחן של סיירות התכנות יהיה מבחן התוצאה – ואנו קוראים לתעשיית ההייטק, המשוועת לכוח אדם איכותי ומיומן, להיות שותפה אמיתית למסלול זה."

סיירות התכנות הזוכות:

תפוח: עמותת תפוח הוקמה בשנת 2000 במטרה להוות גשר בין תעשיית ההייטק לבין אוכלוסיות הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית בישראל. העמותה חברה ל-ITC ולחברות הייטק מובילות ליצירת מסלול הכשרה אינטנסיבי במקצוע Fullstack & Mobile. העמותה תקיים את ההכשרה ברמלה ובתל אביב.

למידע נוסף: www.appleseeds.org.il/startech

אינפיניטי לבס (Infinity Labs R&D): חברה בעלת ניסיון רב בהכשרות המפעילה מאז 2014 תכנית הכשרה אינטנסיבית בתחומי התכנות לבוגרים מצטיינים במקצועות מדעיים, הנדסיים ואחרים. החברה זכתה במענק במקצועות Fullstack & C/C++ Embedded ותקיים את ההכשרה ברמת-גן ובחיפה.

למידע נוסף: https://infinitylabs.co.il

ITC: מסגרת הכשרה אינטנסיבית הפונה לאקדמאים במקצועות מדעיים בעלי רצון לעשות הסבה לתכנות. החברה זכתה במענק במקצוע Data Science. החברה מעבירה את ההכשרה בשפה האנגלית בתל אביב.

למידע נוסף: https://www.itc.tech

אקספריס קיקסטארט (Experis KickStart): תוכנית הכשרה להסבת אקדמאים מצטיינים לתחומי ההייטק. החברה זכתה במענק במקצועות: Data Science ו-RT Embedded. היא תקיים את ההכשרה בתל אביב ובחיפה.

למידע נוסף: www.experis-software.co.il

אלביישן (Elevation Academy): פועלת בתל אביב. החברה זכתה במענק במקצוע: Fullstack.

למידע נוסף: https://elevation.academy

קו משווה: עמותה שהוקמה במטרה לקדם השתלבותם של אקדמאים ערבים במשק הישראלי. העמותה חברה ל-Founders&Coders שהתחיל לפעול לאחרונה בנצרת ליצירת סיירת תכנות בתחום ה- Fullstack. זכתה במענק להפעלת סיירת תכנות בנצרת, בשפרעם ובדלית אל כרמל.

למידע נוסף: http://www.kavmashve.org.il

פרימרוז: חברה הבונה סיירת תכנות חדשה להסבת בעלי תואר שני במדעים מדויקים לתחום ה-Machine Learning. מנוהלת על-ידי לאה פולצ'ק שהיא מפתחת אלגוריתמים בעלת ניסיון שהובילה הכשרות תכנות במסגרת She Codes ו-Deep Learning Academy. החברה זכתה במענק לביצוע הכשרה מעמיקה ב-Machine Learning בתל אביב.

ז'אן-מרק שרי נכנס לתפקיד נשיא ומנכ"ל STMicroelectronics

ז'אן-מרק שרי (Jean-Marc Chery), נכנס לתפקיד נשיא ומנכ"ל יצרנית השבבים האיטלקית-צרפתית STMicroelectronics, במקומו של קרלו בוזוטי אשר פרש אחרי 12 שנים בתפקיד. חילופי התפקידים גרמו לעצבנות בבורסה. לקראת סוף השבוע יקדה מניית החברה בבורסה של ניו יורק מ-24 דולר לכ-22.8 דולר, אולם בסוף השבוע היא התאוששה והחברה חזרה להיסחר במחיר של כ-23.8 דולר, המעניק לה שווי שוק של כ-21.4 מיליארד דולר.

שרי בן ה-57, הצטרף בשנת 1986 לחברת Thomson Semiconducteurs הצרפתית שהתמזגה ב-1987 עם SGS Microelettronica האיטלקית, ומהמיזוג הזה צמחה STMicroelectronics. הוא ניהל את מתקני הייצור של החברה בצרפת, באיטליה, ובהמשך גם באסיה. בשנת 2008 הוא מונה לתפקיד הטכנולוג הראשי של החברה, וב-2014 נכנס לתפקיד מנהל התיפעול הראשי. בשבוע שעבר החליטה אסיפת בעלי המניות לאשר את מינוי, שיהיה בתוקף למשך שלוש שנים, עש לשנת 2021.

ההחלטה הראשונה שלו היתה החלפת כל שדרת הניהול של החברה ומינוי הנהלה חדשה. ההנהלה החדשה מבוססת על שדרת הניהול של חטיבות הליבה בחברה: אוריו בלאצה נשיא קבוצת הייצור, מרקו קאסיס נשיא חטיבת השיווק והמכירות, קלוד דרדן נשיא תחום המיקרו-בקרים ודיגיטל, מנהל הכספים לורנצו גרנדי, נשיא חטיבת האוטומוטיב והרכיבים הדיסקרטיים מרקו מונטי, נשיא משאבי אנוש ג'ורג' פנאלבר, המשפטן הראשי סטיבן רוס ונשיא חטיבת האנלוגע, החיישנים ורכיבי MEMS, בנדטו וינייה.

בשנת 2017 צמחו מכירות החברה בכ-20% להיקף של כ-8.35 מיליארד דולר. קבוצת הרכיבים האנלוגיים, MEMS והחיישנים היתה המובילה ואחראית לכ-41% מהמכירות. קבוצת המיקרו-בקרים והרכיבים הדיגיטליים תפסה כ-15.8% מהמכירות וקבוצת הרכב והרכיבים הדיסקרטיים היתה אחראית לכ-8.8% מהמכירות.

טכנולוגיית 3D של מאנטיס תשולב במכשיר הדגל של שיאומי

הסמארטפון המתקדם ביותר של חברת שיאומי הסינית (Xiaomi), מדגם Mi8 יספק יכולות תלת-מימד זיהוי פנים גם בחשיכה, המבוססות על טכנולוגיית הצילום התלת-מימדי של חברת מאנטיס ויז'ן (Mantis Vision) מפתח-תקווה. אומנם לא מדובר במצלמה התלת מימדית הראשונה המשובלת סמארטפון, אולם זו המצלמה התלת-מימדית הראשונה המשולבת בסמארטפון מסוג אנדרואיד. הטכנולוגיה החדשה תאפשר לבצע פעולות כמו סריקת תווי פנים, פתיחת נעילת הסמארטפון, ביצוע תשלומים מאובטחים ותכונות נוספות שהתאפשרו עד כה באמצעות תוכנות ניתוח תמונה דו-מימדית בלבד.

חברה בת בסין

מכיוון שהטכנולוגיה של מאנטיס כוללת גם שימוש באור אינפרא אדום, כל הפעולות ניתנות לביצוע גם בחשיכה מוחלטת. בנוסף, הטכנולוגיה התלת מימדית תאפשר שימושי מציאות רבודה הן למשתמשי הקצה והן למפתחים בתחום. מייסד ומנכ"ל מאנטיס, גור אריה ביתן, אמרשהחברה עוסקת ספעתטי הטכנולוגיה במשך שלוש השנים האחרונות. "האתגר שעמד בפנינו היה בהקטנת הרכיבים מסנטימטרים למילימטרים בודדים, ושילוב טכנולוגיות לייזר תוך עמידה בתקנות בטיחות. שיתוף הפעולה עם שיאומי התאפשר הודות לחברה המשותפת שהקמנו ביחד עם Luenmei Quantum Co הסינית, המשווקת את מאנטיס ויז'ן בסין".

120,000 נקודות עומק

חברת מאנטיס ויז'ן הוקמה בשנת 2005 ומעסיקה כיום כ-160 עובדים במרכזי פעילות בישראל, בארה"ב, בסלובקיה ובסין. בשנת 2014 היא גייסה 12.5 מיליון דולר בהובלת קואלקום וחברת פלקס (flex). טכנולוגיית הצילום התלת מימדי שלה מבוססת על העיקרון של אור מובנה (Structured Light): כאשר מקרינים פס אור (או צל) על משטח עקום כלשהוא, גם פס האור (או הצל) נראים עקומים. מדידת העקמומיות שלהם מאפשרת לספק מידע על עקמומיות המשטח שעליו הוטלו. החברה פיתחה תבנית אור מיוחדת ואלגורתים אשר יודע לפענח את העיוותים בתנית ולתרגם אותם לנקודות עומק. בנוסף, היא מבצעת את ההקרנה תוך שימוש גם בפלאש של המצלמה וגם סמרוק תאורת אינפרא אדום.

התוצאה היא מצלמה תלת מימדית בעובי של כ-4 מ"מ, אשר מייצרת עד 120,000 נקודות עומק (תלוי בסוג החיישן), המאפשרים לבנות מודל תלת מימדי של האובייקט הנבדק. הטכנולוגיה של החברה מוגנת בפטנט ושימשה בין בפרוייקט טנדו של גוגל, לפיתוח טאבלט תלת מימדי. להערכת החברה, הטכנולוגיה שלה מספקרת רמת דיוק גבוהה פי 10 מרמת הדיוק של הטכנולוגיות המתחרות.

דיאגרמת מלבנים של מערכת הראייה התלת מימדית של מאנטיס ויז'ן
דיאגרמת מלבנים של מערכת הראייה התלת מימדית של מאנטיס ויז'ן

לצפייה בסרטון החברה:

מדגים התקשורת הקוונטית הישראלי יפעל כבר השנה

פרוייקט המדגים הטכנולוגית הלאומי, אשר מבוצע במרכז לאינפורמציה קוונטית באוניברסיטה העברית יתחיל לפעול לפני סוף השנה. כך סיפר ל-Techtime מנהל המרכז, פרופ' נדב כץ. לדבריו, בשלב הראשון המדגים יפעל רק בתנאי מעבדה, אולם להערכתו בתוך שנתיים ניתן יהיה לפעיל אותו בתצורה של מוצר הפועל מחוץ למעבדה. הפרוייקט מתבצע במימון ממשלתי בהיקף של 7.5 מיליון שקל, במסגרת תוכנית לשמור על מעמדה של ישראל כמובילה גם בתחום הצומח של אינפורמציה קוונטית.

המהפיכה הקוונטית השנייה יצאה לדרך

פרופ' נדב כץ
פרופ' נדב כץ

לדברי פרופ' כץ, "כל מדינות אירופה, ארצות הברית וסין מבצעות השקעות עצומות בתחום המתפתח הזה, ואנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לא להיות שם". תחום האינפורמציה הקוונטית, הכולל תת-תחומים כמו מיחשוב קוונטי והצפנה חסינה בפני ציטוטים, מוגדר היום כ"מהפיכה הקוונטית השנייה". המהפיכה הקוונטית הראשונה היתה המצאת הטרנזיסטור ובניית תעשיות השבבים והאלקטרו-אופטיקה, שהתבססו על היכולת לעקוב אחר ההתנהגות של אלקטרונים ופוטונים בודדים.

כץ: "תורת הקוונטים מסבירה את ההתנהגות הגלית והחלקיקית של חומר ואור. היא פותחה לפני כ-100 שנים ובעקבותיה קיבלנו תובנות על ההתנהגות של חלקיקים גליים במבנה מחזורי. אולם תורת הקוונטים היא עשירה יותר ויש בה תיאור עמוק של כיצד מערכות מורכבות מתקיימות ביחד. במקום לעקוב אחר אלקטרון בודד, אפשר לבנות הבנה של מערכות מורכבות הכוללות כמה חלקיקי אור או כמה אלקטרונים או כל אלמנט זעיר מבודד אחר".

מידע חד-פעמי הוא מידע מאובטח

"כך למשל, אחת מהתכונות של מערכת קוונטית היא שהאינפורמציה בה היא חד-פעמית: אם מודדים אותה היא משתנה. התוצאה שאי-אפשר לשכפל מידע קוונטי. בעשורים האחרונים הבינו שאם מידע קוונטי הוא חד-פעמי, ניתן לבנות ערוץ תקשורת שאם מישהו מצוטט לו, הציטוט משנה את התכונות של ערוץ התקשורת ומאפשר לזהות שיש ציטוט. מכאן נולדה התקשורת הקוונטית והאפשרות לבצע הצפנה קוונטית חסינה בפני ציטוט".

לדברי כץ, מערכת ההדגמה הנבנית כיום בארץ מבוססת על שילוב של אלקטרוניקה קלאסית עם אלקטרוניקה קוונטית. "זו מערכת היברידית. היא כוללת יחידות מיתוג ובקרה מהירות וגלאי פוטונים המסוגלים לעבוד עם האור ברמת החלקיק. אנחנו נמצאים עכשיו בשלב ההקמה, ומאמינים שבשנה הקרובה המערכת תתחיל לתפקד במעבדה, ובתוך כשנתיים יהיה מוצר העובד מחוץ למעבדה".

האם גלאים קוונטים יכולים לעבוד מחוץ לתנאי מעבדה?

"האתגר הוא להביא מערכת קוונטית רגישה לאינטראקציה עם הסביבה. בתחום הזה קיימות אפשרויות לפתח חיישנים רבים מאוד. הדוגמא הכי מפורסמת היא של שעונים אטומיים שהם קריטיים למערכות תקשורת ומערכות בקרה. בשעון אטומי נעשה בעצם שימוש במערכת קוונטית שיש בתוכה תהליכי זמן פנימיים שניתן למדוד אותם בזהירות, כדי למצוא קבוע זמן אוניברסלי. ניתן לבצע הרבה סוגים של מדידות קוונטיות: יש מדידות זמן, מדידות תאוצה, מדידות של שדות חשמליים ושל מגנטיים".

חיישן LiDAR קוונטי

"יש לנו כמה חוקרים העוסקים בתחום החישה הקוונטית. אנחנו למשל חוקרים את התחום של LiDAR לצורך חישה קוונטית. הכוונה היא לסוג של LiDAR המבוסס על פוטונים בודדים, כאשר גלאי פוטונים בודדים מאפשרים לנו ליישם LiDAR אופטי. קיימים פגמים מסויימים ביהלומים שיכולים לשמש כחיישנים לזיהוי שדות מגנטיים.

"חלק מהחיישנים מסוגלים לתפקד בתנאי החדר ויש מערכות הדורשות בידוד מיוחד. חלק מהמחקר שלנו הוא למצוא מערכות יותר עמידות, או לחלופין  ממשקים שיאפשרו להריץ אותן בתנאי חדר. מערכת קוונטית היא מערכת רגישה וצריך ללמוד לעבוד איתה".

ישראל מתקדמת בתחום הזה?

"אנחנו לא יכלים להרשות לעצמנו שלא להיות שם. בכל העולם לוקחים את זה ברצינות ומשקיעים הרבה מאוד כסף באינפורמציה קוונטית. למחשבים קוונטיים יש יכולת לבצע חישובים מורכבים שהם ככל הנראה בלתי אפשריים במחשבים הרגילים. מדובר בתחום שהוא פורץ דרך, ובארץ מתקיים היום מאמץ משמעותי מאוד בתחום החומרים הקוונטיים".

לאתר המרכז לאינפורמציה קוונטית: qcent.huji.ac.il

LTTS פתחה את מרכז הפיתוח בהר חוצבים

חברת שירותי ההנדסה L&T Technology Services מקבוצת Larsen & Toubro ההודית פתחה את מרכז הפיתוח שלה בירושלים, הפועל בשם Center of Excellence. האתר ממוקם בפארק ההייטק בהר חוצבים ויתמקד בפיתוח ואספקת פתרונות ASIC (תכנון, פיתוח וייצור סיליקון), פתרונות אבטחה מבוססי תוכנה וחומרה ופתרונות וידאו עבור מוצרי העיר החכמה של החברה. חברת LTTS נכנסה לישראל בשנת 2017 ומאז הרחיבה בהתמדה את פעילות המו"פ והמכירות שלה. היא מציעה משרות לסטודנטים ומשרות בתחומי ההנדסה. כיום מגייס המרכז עובדים למשרות של מהנדסי תכנון ASIC/VLSI, מנהלי פרויקטים בתחום ה-VLSI ומהנדסי תוכנה.

מנהל מרכז המצוינות בישראל, אמיר סובול, אמר שהאתר החדש ימנף את המומחיות של LTTS בתחומי ההנדסה הדיגיטלית וטכנולוגיות חכמות. "לירושלים יש את התשתית הדרושה כדי להפוך לעיר מובילה בישראל בהייטק ובחדשנות". נשיא למכירות ופיתוח עסקי ב-LTTS, אמיט צ'אדה, אמר שהמרכז יספק הזדמנויות תעסוקה בירושלים ויבנה שותפויות טכנולוגיות עם חברות בתעשייה הישראלית. מרכז המצוינות בירושלים יתמקד בתחומי העיר הבטוחה, בקרת תנועה חכמה, ניהול ומיחזור פסולת ואנרגיה, חנייה חכמה, פריסת אינטרנט אלחוטי ברחבי העיר ועוד.

חברת LTTS מספקת שירותי הנדסה ומו"פ לכל אורך תהליך פיתוח המוצר. בתחילת 2017 היא הכריזה על שיתוף פעולה עם מיקרוסופט ישראל בפרויקט הקמפוס החכם שלה. בסיס הלקוחות של החברה כולל 52 חברות מרשימת Fortune 500, ו-48 מחברות המו"פ ההנדסי המובילות בעולם בתחומי מוצרי תעשייה, מכשור רפואי, תחבורה, טלקום והייטק. לחברה שבסיסה בהודו יש כ-12,300 עובדים ב-16 מרכזי תכנון, 27 משרדי מכירות ו-39 מעבדות חדשנות בעולם.

בתמונה למעלה (מימין לשמאל): סימה גנקר מנהלת חטיבת delivery הגלובלית, אמיר סובול מנהל מרכז המצוינות בירושלים וג'ון פושפראג' סגן נשיא בכיר ב-LTTS. צילום: גיא מאיר

למידע נוסף: www.lnttechservices.com

מרכז הננוטכנולוגיה באונ' תל-אביב מקיים יום פתוח לתעשייה

מרכז שאול למערכות ננומטריות באוניברסיטת תל-אביב (The Chaoul Center for Nanoscale Systems) מקיים ביום ה', 31 במאי 2018, יום תעשייה (Industry DAY) שיכלול סקירת הטכנולוגיות והשירותים שהמרכז מציע לתעשיינים, לצד הרצאות של בכירים בארץ ובעולם וביקור במתקני הייצור הקיימים במרכז. היום הפתוח יאפשר לתעשיינים, חברות הייטק, חברות שבבים ומיקרואלקטרוניקה ואנשי תעשיית הביטחון, להיחשף ליכולות של המרכז, למכשור העומד לרשותו ולצוות.

הדגש ביום הפתוח יהיה על טכנולוגיית ה ALD – Atomic Layer Deposition המשמשת להפרדת שכבות אטומים, ומסייעת לרפאל, אלביט וצה"ל לפתח אמצעי לחימה חדשים כמו טילים מדויקים וכוונות לייזר. בארוע יציגו החוקרים הבינ"ל גרגורי פרסונס (אונ' צפון קרוליינה) ופרופ' ארווין קסל (אונ' איינדובהן) את היכולות של טכנולוגיית ALD ואת השימושים האפשריים בה. טכנולוגיה נוספת שתוצג היא E-Beam Lithography, המסוגלת לבצע חריטה על שבבים בצורה מדויקת במיוחד באמצעות קרן אלקטרונים. ד"ר משה בן שלום יסביר על הטכנולוגיה ועל שימושיה.

בשתי הטכנולוגיות נעשה שימוש בימים אלו לפיתוח מוצרי ננוטכנולוגיה אזרחיים וצבאיים. בסיום האירוע, ייערך סיור במתקנים. מרכז פרד שאול באוניברסיטת תל אביב נפתח בשנת 2007 במטרה להעניק לקהילת הננוטכנולוגיה הישראלית גישה לידע ולמכשירים המתקדמים בעולם. זהו מרכז המחקר האקדמאי הראשון בישראל המציע לתעשייה שימוש בטכנולוגיות האלה. לאחרונה רכש המרכז ציוד מתקדם למחקר ופיתוח בתחום הננוטכנולוגיה בעלות כוללת של כ-2.5 מיליון דולר בכדי לאפשר לחברות ותעשיות לבצע מחקר ופיתוח בתנאים הטובים ביותר.

כ-90 קבוצות מחקר מהתעשייה ומהאוניברסיטאות השונות השתמשו במתקני המחקר באופן קבוע ונעזרו בידע הרב של המומחים שעובדים בו. הכנס ייערך ביום ה', 31 במאי, בשעה 08:30, באודיטוריום 011, הפקולטה להנדסה ע"ש איבי ואלדר פליישמן, אוניברסיטת ת"א.

לפרטים ורישום, הקליקו: Industry DAY 

סדר היום המתוכנן של יום התעשייה:

2018 תשבור את שיא המיזוגים הישראלי של 2017

שנת 2017 היתה שנת שיא בתחום המיזוגים והרכישות של חברות ישראליות בכל מגזרי המשק. במהלכה בוצעו 109 עסקאות בהיקף של 25.7 מיליארד דולר – צמיחה של 33% בהשוואה לשנת 2016. אלא שלמרות שעיסקת הענק של מובילאיי (15.3 מיליארד דולר) הובילה את שנת 2017, שנת 2018 צפויה להאפיל עליה גם ללא מקבילה נוספת  למובילאיי. כך עולה מסקר ציפיות בקרב 58 מנהלים בכירים בחברות ישראליות גדולות ובחברות השקעה בינלאומיות הפועלות בישראל. מהסקר עולה שהאטרקטיביות הגואה של הטכנולוגיה הישראליות הינה הכוח המניע המרכזי שמאחורי הרכישות הצפויות.

המצב הבטחוני לא מרתיע את המשקיעים

המחקר בוצע על-ידי חברת Mergermarket עבור פירמת עורכי הדין הבינלאומית White & Case אשר מתמחה בעיסקאות מיזוג ורכישה, ושהמיגה את ממצאי הסקר בפני השוק הישראלי. בראיון ל-Techtime הסביר שותף בפירמה ואחד מאנשי הצוות הממונים על השוק הישראלי, דניאל טורגל, שלמרות ההתחממות בגבול הצפוני, המצב הביטחוני לא ישפיע על עיסקאות הרכש של חברות ישראליות: "רוב החברות המשקיעות בישראל מכירות את המצב הגיאו-פוליטי כאן, ומקבלות אותו כעובדה. אלה אנשים העושים עסקים בכל העולם ומכירים סיכונים גיאו פוליטיים.

"החברות הישראליות לא מושפעות מהמצב הבטחוני, והמשקיעים מעוניינים בטכנולוגיות ישראליות ובכוח אדם ישראלי שאותם הם מקבלים בהערכות שווי נמוכות יותר מאשר בעמק הסיליקון. לדבריו, תחום הרכב החכם ימשיך להוביל את המגמה, כמו שהיה ב-2017 עם עיסקת מובילאיי: "המשקיעים אובססיביים בתחום של טכנולוגיות רכב, מכיוון שהם יודעים שהחברות הגדולות ישיקעו הרבה מאוד הון בתחומים הלאה. מהסיבה הזאת אנחנו מעריכים שבתחום הזה יהיו פחות הנפקות ציבוריות והרבה יותר הנפקות פרטיות ועיסקאות רכישה".

גן עדן למשקיעים עוינים

מעניין לציין שהדו"ח מעלה כמה סוגיות מטרידות בתחום יכולת העמידה של חברות ישראליות בפני רכישות עוינות. מסמך מיוחד שהכינה פירמת ווייט אנד קייס, מזהיר שהחוק הישראלי אינו מעניק לחברות הישראליות הציבוריות הגנה הולמת בפני רכישות עוינות. כך למשל, חוק החברות בארץ אינו מאפשר להכניס גלולת רעל (Poison Pill) לתקנון של חברות ישראליות, שמונע רכישה עויינת של יותר מ-15% ממניות חברת היעד, ללא משא ומתן עם הדירקטוריון. בדומה, החוק הישראלי לא דורש ממשקיעים אקטיביסטיים לספק התראה של 90-120 יום מראש, כמו בארצות הברית, כאשר הם מנסים לכפות מינויים מטעמם לדירקטוריון. למצב הזה יש חשיבות רבה במיוחד בקרב חברות טכנולוגיות ישראליות, אשר נוטות להיות רשומות למסחר בארצות הברית, אולם מקבלו הגנה פחותה מאשר חברות אמריקאיות המתחרות בהן גם בשוק וגם בבורסה.

"בשנים האחרונות חברות ישראליות הפכו למטרות נוחות לניסיונות השתלטות עוינים", אמר קולין דיאמונד, מנכ"ל שותף במשרדי White & Case בישראל. בגלל שהחוק הישראלי לא מאפשר אסטרטגיות גלולת רעל שימנעו השתלטות עוינת, חברות ישראליות מוצאות את עצמן פגיעות לאסטרטגיות אקטיביסטיות". לדברי עורך מחקר ראשי לאירופה, מזה"ת ואפריקה במרג'רמרקט, ג'ונתן קלונובסקי, "המרוץ של תאגידים לרכוש ולנצל את הפיתוחים הטכנולוגיים האחרונים מוביל לכך שהאקטיביסטיות בשוק המיזוגים והרכישות בישראל נמצא במגמת עלייה גוברת".

טאואר-ג'אז פיתחה את חיישן Global Shutter הקטן בעולם

חברת טאואר-ג'אז (TowerJazz) וחברת Gpixel הסינית פיתחו חיישן תמונה מבוסס CMOS ברזולוציה של 25 מגה-פיקסל, הנחשב לחיישן ה-Global Shutter הקטן מסוגו בעולם. החיישן מיוצר בתהליך של 65 ננומטר במפעל הייצור של טאואר-ג'אז ביפן. הוא מיועד לשימוש במצלמות במעגל סגור, מצלמות מדעיות ובמערכות ראייה ממוחשבת (machine vision). טאואר מסרה שתהליך הייצור שפיתחה מאפשר להקטין את הגודל של כל פיקסל בכ-65% מבלי לפגוע ברגישות שלו, ועל-ידי כך גם להקטין את השטח הכולל של החיישן.

טכניקות חשיפה מתחרות

חיישן GMAX0505 כולל פיקסלים בגודל של 2.5μm כל אחד, בהשוואה לפיקסלים בגודל של 3.2um המצויים כיום בשוק. טכנולוגיית Global Shutter מתייחסת לשיטת חשיפת החיישן לאור. בשוק קיימות שתי שיטות חשיפה מרכזיות. השיטה הנפוצה ביותר היא שיטת Rolling Shutter שבה נחשף החיישן בהדרגה, שורת פיקסלים אחר שורת פיקסלים.

היתרון בשיטה זו הוא פשטותה הרבה: היא זקוקה לשני טרנזיסטורים בלבד לאיסוף המידע וניקוי המידע הקודם מכל פיקסל ולכן חסכונית מאוד במחיר ובאנרגיה. החסרון המרכזי הוא הופעת עיוותים כאשר החיישן מצלם גופים המצויים בתנועה מהירה. בשיטת Global Shutter כל הפיקסלים נחשפים בו-זמנית לאור. השיטה הזו מספקת תמונות טובות יותר של גופים בתנועה, אולם דורשת ארבעה טרנזיסטורים בכל פיקסל, ולכן מתמודדת עם צריכת אנרגיה גבוהה יותר והתחממות.

ביישומי עיבוד תמונה מורכבים, יש יתרון בולט לשימוש בחשיפת Global Shutter מכיוון שאלגוריתם העיבוד לא צריך להתמודד עם עיוותים שהחיישן ייצר. ההודעה של טאואר-ג'אז מרמזת שייתכן שהתהליך של החברה הצליח להתגבר על בעיית ההספק וההתחממות המאפיינים את חיישני Global Shutter. החיישן החדש מדגם GMAX0505 יימכר על-ידי חברת Gpixel החל מחודש יולי השנה. הוא מסוגל לצלם בקצב של עד 150 תמונות בשנייה ברזולוציה של 10 סיביות. החיישן מבצע דגימה של המטען בכל פיקסל (charge domain sampling). בסך הכל, שטח החיישן המגיב לאור הוא 12.8 על 12.8 מ"מ. החיישן יופיע במארז Land Grid Array קראמי ומספק יעילות קריאת אור (quantum efficiency) של 70%.

שיתוף פעולה אסטרטגי עם Gpixel

להערכת חברת המחקר IC Insights, שוק חיישני ה-CMOS ליישומים תעשייתיים צומח בקצב שנתי של כ-18% וצפוי להגיע להיקף של כ-910 מיליון דולר בשנת 2020, בהשוואה להיקף של כ-400 מיליון דולר בשנת 2015. חברת Gpixel הוקמה בסין בשנת 2013 ומתמקדת בשוק חיישני התמונה האיכותיים. מראשית דרכה היא עובדת עם חברת טאואר-ג'אז.

בחודש מרץ 2014 ייצרה טאואר עבור Gpixel את חיישן ה-CMOS בעל הרגישות הגבוהה בעולם, המיועד למערכות הדמייה רפואית וליישומים מדעיים ותעשייתיים. באפריל 2015 היא ייצרה עבור Gpixel את חיישן התמונה הרגיש הראשון ליישומים מדעיים המיוצר בטכניקת Backside Illuminated CMOS, שבה המוליכים החשמליים נמצאים בחלק האחורי של החיישן, ולא בין החיישנים לבין מקור האור. טכניקה זו יעילה מאוד בשיפור התמונה, אולם קשה ויקרה יותר לייצור.

TSMC אישרה את קיידנס לייצור ב-7 ננומטר וב-5 ננומטר

חברת קיידנס דיזיין סיסטמס (Cadence) הכריזה על שיתוף פעולה עם TSMC בפיתוח טכנולוגיות ייצור עבור שבבים המיוצרים מטרנזיסטורי FinFET בגודל צומת של 7 ננומטר ו-5 ננומטר, עבור מחשבים ניידים ומחשבים עתירי ביצועים (HPC). החברה מסרה שכלי הפיתוח שלה, דוגמת כלי signoff וכלים אנלוגיים, קיבלו את אישורי SPICE ו-Design Rule Manual של TSMC עבור תהליכי 5 ננומטר ו-7 ננומטר. כלי ה-signoff של קיידנס שאושרו כוללים טיפול בחיתוך מתכת (cut-metal) לכל אורך זרימת התכנון, תמיכת via-pillar, טכניקת clock mesh וניתוב אפיקים.

היכולות החדשות הכלולות ב-Virtuoso Advanced-Node Platform מאפשרות לשפר את תפוקת המימוש הפיסי של מעגלים אנלוגיים מסורתיים בהם אין מבנה מסודר וקשיח כמו במעגלים דיגיטליים. "בעזרת ה-PDKs וכללי התכנון החדשים, התחילו לקוחותינו לתכנן מערכות על-גבי שבב (SoCs) מורכבות על טכנולוגיות התהליך הכי מתקדמות שלנו", אמר סוק לי, מנהל בכיר בחטיבת שיווק תשתיות תכנון ב-TSMC. בנוסף, הודיעה קיידנס, שכל חבילת כלי תכנון המעגליים שלה (הדיגיטליים, ה-signoff והאנלוגיים), בשילוב עם פתרונות התכנון למארזי מעגלים משולבים, תומכים מעתה בטכנולוגית המערומים החדשה של TSMC.

בעזרת שיטת Wafer-on-Wafer (פרוסת סיליקון על גבי פרוסת סיליקון), קיידנס מספקת כלים המאפשרים ללקוחות TSMC לנהל את החיבוריות והאימות בפתרונות שילוב השבבים שלהם, כחלק מתהליך התכנון. הכלים של קיידנס מוטבו כדי לספק תזרים משולב ומלא עבור היישום של טכניקות שילוב שבבים ב-WoW בתוך שרשרת הכלים הקיימת.  "לקיידנס היסטוריה עשירה של תמיכה בפתרונות TSMC, והתמיכה שלנו עבור טכנולוגיית WoW מבית TSMC מאפשרת למהנדסי התכנון לפרוס את טכניקות הזיווד החדשות ביותר ולצאת מהר יותר אל השוק", אמר טום בקלי, סגן נשיא בכיר ומנהל כללי בקבוצת ה-Custom & PCB בקיידנס.

האסטרטגיה של IMI: תחרות בייצור הסיני, לא בייצור הישראלי

לאחר שנכנסה לשוק הישראלי וחתמה על הסכם לשיתוף פעולה עם יצרנית המיקרו-אלקטרוניקה מקיסריה, בקרמוס (Beckermus), מתכננת קבלנית הייצור הפיליפינית IMI להעמיק את פעילותה בישראל. הגיעה השבוע לישראל מנהלת המכירות ופיתוח העסקי באזור אסיה (ללא סין ויפן) של חברת IMI הפיליפינית, קרלה בואנקמינו. בשיחה עם Techtime היא הסבירה מהיא אסטרטגית הכניסה של החברה לשוק הישראלי, וכיצד הגיעה למסקנה שהשוק הקטן והמרוחק כל-כך, הוא חיוני ומרכזי עבורה.

מדוע ישראל עלתה על המפה שלכם?

בואנקמינו: "היו לנו מספר לקוחות בישראל, אבל ראינו שהיקף העסקים איתם נשאר קבוע וללא שינוי, למרות שתעשיית ההייטק הישראלית היא תעשייה צומחת, בדיוק מסוג השווקים שאנחנו מחפשים. התחלנו לבדוק כיצד אנחנו יכולים למלא תפקיד גדול יותר בשוק הישראלי, וכאשר למדנו על ההיקף של אאוטסורסינג ישראלי בסין, הגענו למסקנה שיש כאן הזדמנות עבורנו.

"אנחנו חברה גלובלית הפועלת לא רק בפיליפינים ולכן המסקנה היתה שאנחנו יכולים לספק לשוק בישראל שירותי ייצור שיתחרו בייצור הסיני. העמדה שלנו מאוד ברורה: אין לנו כוונה להוציא ייצור מישראל, אלא לספק אלטרנטיבה נוספת לאותם הסכמי ייצור שבמילא יוצאים מישראל".

איזה יתרון יש לכם בהשוואה לקבלני הייצור בסין?

"אנחנו פועלים באזורים נוספים מלבד באסיה, כמו למשל באירופה. בנוסף, אנחנו נהנים מתמיכה ממשלתית משמעותית מאוד. אנחנו פועלים בתנאים של אזור סחר חופשי המעניקים לנו הטבות מס, שירותי לוגיסטיקה נוחים ועלות כוח אדם שהיא נמוכה מהעלות של כוח האדם הסיני. בנוסף, אנחנו מקבלים גיבוי פיננסי חזק מאוד מקבוצת המסחר איילה, שהיא הבעלים של IMI".

מדוע חתמתם על הסכם לשיתוף פעולה עם בקרמוס?

"הגענו למסקנה שיש בארץ הרבה חברות וטכנולוגיות עם פוטנציאל מתאים עבורנו, אבל השוק הישראלי הוא מאוד מהיר ולכן חיפשנו שותף מקומי שיסייע לנו לספק שירותי הבאה לייצור (NPI) זריזים מאוד. בקרמוס מספקת את השירות הזה ומעניקה תמיכה ללקוחות גם במעבר של הייצור ההמוני אל חברת IMI. אנחנו בונים תחומי מומחיות כמו אופטיקה, חלקי רכב, IoT ומצלמות. עיסקת בקרמוס העניקה לנו מרכז בתחום המיקרו-אלקטרוניקה. יכול להיות שהמרכז הבא יהיה בתחום ה-RF. אנחנו מחפשים סינרגיה עם ישראל בתחומי ההשקעה המרכזיים שלנו, ויש הרבה מאוד הזדמנויות.

השלב הבא: תעשייה ביטחונית

מתקן ייצור והרכבות של IMI באירופה
מתקן ייצור והרכבות של IMI באירופה

לדברי קרלה בואנקמינו, יש התאמה בין IMI לבין השוק הישראלי: העתיד שלנו הוא בתחום הרכב והנהיגה האוטונומית, ובישראל קיימות טכנולוגיות נהיגה אוטונומית וטכנולוגיות צילום מתקדמות. חברות ישראליות ממלאות תפקיד מרכזי בתחומים שאותם אנחנו רוצים להוביל. בשנת 2016 רכשנו את השליטה בחברת VIA optronics הגרמנית המבצעת עבודות הרכבה אופטיות מורכבות ובאמצע 2017 רכשנו את STI Enterprises הבריטית, המספקת שירותי EMS לתעשיות הביטחוניות. העיסקאות האלה משפרות את האטרקטיביות שלנו לשוק הישראלי, ומאפשרות לנו לספק שירותי יצור לשוק חדש עבורנו בישראל: התעשייה הביטחונית".

חברת Integrated Micro-Electronics Inc – IMI הפיליפינית הינה ענקית ייצור המתחרה בקבלניות הייצור הסיניות ונחשבת לחברת ה-EMS ה-18 בגודלה בעולם במונחי מכירות. היא נמצאת בשליטת תאגיד Ayala הפיליפיני המחזיק ביותר מ-50% ממניותיה, ומעסיקה כיום כ-15,000 עובדים ב-20 מפעלי ייצור הפועלים בסין, בפיליפינים, בארצות הברית, במקסיקו, בבולגריה, בצ'כיה, בגרמניה ובבריטניה. ברבעון הראשון של 2018 צמחו מכירותיה ב-38% להיקף של כ-326 מיליון דולר. מתוך זה המכירות של VIA הוכפלו לכ-52 מיליון דולר והמכירות של STI הסתכמו בכ-26.6 מיליון דולר.

לאתר החברה: www.global-imi.com

מנהלת משרד IMI בישראל: אורנה גדאל, 050-5340081, 09-7934886, [email protected]

ג'ייביל חנכה את מרכז פיתוח האופטיקה בחיפה

חברת Jabil חנכה את מרכז החדשנות לטכנולוגיה אופטית בפארק מת"ם בחיפה. המרכז פועל במסגרת קבוצת Jabil Optics בחטיבת ההנדסה והייצור האלקטרוני Jabil Green Point. המרכז פועל ממבנה בשטח של 2,000 מ"ר ומספק שירותי תכנון אופטי ויכולות פיתוח וייצור מודולים של מצלמות ומערכות הקרנה. סגן נשיא ג'ייביל אופטיקס, אירב שטיין, הגיע לישראל לחנוך את המרכז, והסביר שהוא הוקם במסגרת אסטרטגיה של החברה להיות ספקית שירותי הייצור האופטי המתקדמים בעולם.

שיתוף פעולה עם eyeSight ו-Innoviz

מרכז החדשנות בישראל יספק גם מוצרים ופתרונות מתקדמים המיועדים לשוק הרכב, בהם רכיבים מסייעי נהיגה, מערכות ניטור נהיגה (Driving Monitoring Systems), יחידות תצוגת ראש ומערכות חישה מבוססות LiDAR. לג'ייביל אופטיקה יש מספר שותפים טכנולוגיים בישראל. ביולי 2017 היא חתמה על הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי עם eyeSight לפיתוח מערכת ניטור נהיגה המבוססת על המומחיות של ג'ייביל בתחום הייצור והאופטיקה ועל תוכנת הראייה הממוחשבת של eyeSight. המרכז היה מעורב בפיתוח חיישני ה-LiDAR של חברת Innoviz הישראלית, אשר פיתחה טכנולוגיה שתאפשר להפחית את עלות החיישן מכמה עשרות אלפי דולרים לכמה מאות בלבד. כיום המרכז עוסק בהעברת הטכנולוגיה של אינוויז משלב הפיתוח לשלב הייצור.

שני הפיתוחים הראשונים של ג'ייביל בחיפה: החיישן האופטי של אייסייט (מימין) וחיישן ה-LiDAR של אינוויז
שני הפיתוחים הראשונים של ג'ייביל בחיפה: החיישן האופטי של אייסייט (מימין) וחיישן ה-LiDAR של אינוויז

600 עובדים בישראל

חברת Jabil מסנט פיטרסבורג, פלורידה, היא מקבלניות הייצור האלקטרוני הגדולות בעולם. החברה מעסיקה כ-138,000 עובדים בכ-100 מרכזים ב-29 מדינות. בשנת 2017 הסתכמו מכירותיה בכ-19 מיליארד דולר. כיום היא נסחרת בבורסה של ניו יורק לפי שווי שוק של 4.8 מיליארד דולר. פעילותה בישראל החלה בשנת 2012 עם הקמת משרד ברמת החיל-תל אביב, שהתמקד בשיתוף פעולה עם חברות צומחות. בשנת 2015 היא רכשה את קבוצת שמר ממשגב, כולל שני המפעלים שלה: מפעל מערכות ההינע הרובוטיות מיקנעם ומפעל המתכת וההרכבות באזור התעשייה בר לב במשגב. המפעלים משתרעים על שטח של 12 אלף מ"ר ומעסיקים כ-350 עובדים. בשנת 2017 הקימה מפעל יצור נוסף בקרית גת וכיום היא מעסיקה כ-600 עובדים בישראל.

כל מיקרון קובע

מרכז האופטיקה מנוהל על-ידי ליאור לוין ומעסיק כיום 16 עובדים. המפעל כולל מערכות ייצור אופטיות המאפשרות לבצע כיוון פאסיבי של רכיבים אופטיים ברמת דיוק של 10 מיקרון וכיוון אקטיבי  (הפעלת האלמנט האופטי וקבלת משוב) ברמת דיוק של 3 מיקרון. לדברי לוין, זהו האתר היחיד בארץ אשר יכול לקחת מערכת אופטית הנמצאת בשלבי הפיתוח המוקדם, לבצע עבורה בדיקת היתכנות ולהעביר אותה לייצור. ל-Techtime נודע שהציוד במרכז תואם לציוד מקביל הנמצא באתר ייצור של החברה בדרום סין, כדי להבטיח העברה חלקה לייצור.

החדר הנקי בג'ייביל אופטיקה חיפה. בקרוב הוא יורחב
החדר הנקי בג'ייביל אופטיקה חיפה. בקרוב הוא יורחב. צילומים: Techtime

בין השאר נודע שלמרות שהמרכז רק נפתח, הוא נערך כעת להתרחבות: ג'ייביל מתכננת להגדיל את רצפת הייצור בחדרים הנקיים מ-140 מ"ר לשטח של 400-500 מ"ר ולגייס עוד כ-15 עובדים נוספים. מאחורי התוכנית עומד ביקוש לשירותי המרכז בישראל, במיוחד בתחומים כמו תעשיית הרכב, מיכשור רפואי, מערכות מציאות וירטואלית (AR/VR) ומערכות ניידות כמו סמארטפונים ואבזרים חכמים. חטיבת ג'ייביל אופטיקה מתמקדת בפתרונות אלקטרו-אופטיים, כולל מערכות אקוסטיקה, מערכות הקרנה ומצלמות ממוחשבות. החטיבה הוקמה לפני כ-10 שנים בעקבות רכישת חברת Kasalis של קארל-צייס, וכיום היא מבוססת על פיתוח המתבצע בעיקר בארה"ב, גרמניה וכעת גם ישראל, כאשר רוב הייצור ההמוני מתבצע במפעל האופטיקה בדרום סין.

שוק השבבים רותח: הרבעון הטוב ביותר של אפלייד מטיריאלס

מרכז הפיתוח והייצור של אפלייד מטיריאלס ברחובות

חברת אפלייד מטיריאלס (Applied Materials) הכריזה שהרבעון השני של שנת 2018 ש/הסתיים בחודש אפריל היה הרבעון הטוב ביותר בתולדותיה: החברה הכריזה על צמיחה של 29% במכירות שהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, להיקף שיא של 4.57 מיליארד דולר. על בסיס עקרונות חשבונאיים מקובלים (GAAP) הגדילה החברה את שולי הרווח הגולמי ב-0.7 נקודות ל-45.8 אחוזים ואת הרווח התפעולי ב-41% אחוזים ל- 1.33 מיליארד דולר, שהם 29.1% מהמכירות. כיום החברה נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-53 מיליארד דולר.

בסיום הרבעון עמד תזרים המזומנים מפעילות של החברה בכ-611 מיליון דולר והיא החזירה 2.6 מיליארד דולר לבעלי המניות, באמצעות רכישת מניות עצמית של 2.5 מיליארד דולר וחלוקת דיבידנדים בהיקף של 105 מיליון דולר. "הביצועים של אפלייד ברבעון השני היו שיא של כל הזמנים", אמר גארי דיקרסון, נשיא ומנכ"ל אפלייד מטיריאלס. "בהתייחס למגמות הטכנולוגיות המרכזיות כיום, יש כעת לאפלייד את ההזדמנות הגדולה ביותר בתולדותיה. השווקים שבהם אנו פועלים הם חזקים ומספקים מנועי צמיחה לטווח ארוך", אמר. החברה שהמכירות ברבעון השלישי יסתכמו ב-4.33-4.53 מיליארד דולר, המייצג גידול של כ-18% בהשוואה לרבעון השני 2017.

פעילות רחבת-היקף בישראל

אפלייד מטיריאלס, פועלת בישראל (בתמונה למעלה) מאז שנת 1997 ונחשבת לאחת מחברות ההייטק הראשונות שהקימו מרכז פעילות אסטרטגי בישראל. במהלך העשור האחרון השקיעה החברה בישראל כ-1.5 מיליארד דולר במחקר ובפיתוח והיא אחת המשקיעות הזרות הגדולות ואחת מהיצואניות הגדולות מישראל. חברת אפלייד מטיריאלס מפתחת ומייצרת מערכות לבקרת תהליכי ייצור שבבים. להערכת החברה, כמעט כל השבבים בעולם עברו בתהליך הייצור דרך מכונות שלה שפותחו ויוצרו בישראל. בשנים האחרונות רושמת החברה צמיחה מרשימה בפעילות בישראל והיא נמצאת בגיוס של מואץ של עובדים חדשים, וכיום היא מעסיקה כ-1,400 עובדים בישראל.

למידע נוסף על תעסוקה באפלייד מטיריאלס ישראל: http://appliedjobs.co.il/

סינופסיס רוכשת את Silicon and Beyond כדי לחזק את קו SerDes IP

חברת סינופסיס (Synopsys) רכשה את חברת Silicon and Beyond המתמחה בקניין רוחני (IP) של טכנולוגיית SerDes במהירות גבוהה, הנמצאת בשימוש ביישומי עיבוד אינטנסיביים דוגמת לימוד מכונה, מחשוב ענן ורשתות תקשורת. הרכישה נעשית במסגרת אסטרטגיית מיקוד של סינופסיס בפתרונות SerDes, במטרה לספק מענה לצורך בהעברה אמינה של נתונים בכמויות גדולות בין שבבים, מוצרי Backplane וחיבורים אופטיים. בעקבות העיסקה, יצטרף לסינופסיס צוות מהנדסי המו"פ של Silicon and Beyond, המתמחים ב-SerDes במהירות גבוהה.

החברה לא מסרה מה הם תנאי העסקה. מנכ"ל קבוצת הפתרונות בסינופסיס, יואכים קונקל (בתמונה למעלה), הסביר שהטכנולוגיה של Silicon and Beyond מאפשרת למתכננים לממש ערוצי תקשורת מהירים ואמינים לטווחים ארוכים ביישומי מחשוב ותקשורת מתקדמים. "הרכישה מדגישה את המחויבות של סינופסיס להרחיב את קו מוצרי DesignWare IP, כדי לסייע למתכננים לעמוד בדרישות של רוחב פס והספק הנדרשות היום במערכות על  גבי שבב (SoC) מתקדמות לעיבוד נתונים".

אודות DesignWare IP

סינופסיס מספקית פתרונות IP Core מוכחים בסיליקון עבור תכנונים של מערכות על-גבי שבב (SoC). קו מוצרי DesignWare IP של סינופסיס כולל ספריות לוגיות, זיכרונות משובצים, כלי בדיקה משובצים, IP לבדיקות, IP אנלוגי, IP לממשק קווי ולממשק אלחוטי, IP לאבטחת מידע, מעבדים משובצים ותת מערכות. בכדי להאיץ את הפיתוח, מציעה יוזמת IP Accelerated של סינופסיס קיטים לבניית אבות טיפוס IP, קיטים לפיתוח תוכנת IP ותת-מערכות IP. סינופסיס מספקת פתרונות  Silicon to Software עבור חברות טכנולוגיות ונחשבת לחברת התוכנה ה-15 בגודלה בעולם. החברה מתמחה בתחוומי ה-EDA – Electronic Design Automation ובמודולי תכנון בדוקים ומוכנים (IP cores) לתעשיית השבבים.

למידע נוסף: www.Synopsys.com/DesignWare

הניסוי של מובילאיי בירושלים: 100 מכוניות אוטונומיות

בתמונה למעלה: מכונית הניסוי של מובילאיי כוללת 12 מצלמות וארבעה מעבדי EyeQ.

חברת מובילאיי (Mobileye) הודיעה רשמית על תחילת הניסוי הענק שלה בירושלים, שבו היא תפעיל 100 מכוניות אוטונומיות אשר יבדקו את תפישת הנהיגה האוטונומית שלה באחת מהערים הקשות ביותר בעולם לניהוג אוטונומי. המנכ"ל והטכנולוג הראשי של החברה, פרופ' אמנון שעשוע, הסביר בהודעה של החברה, שהניסוי יבדוק מודל ייחודי שפותח בחברה בשם "בטיחות המבוססת על רגישות תגובתית" (Responsibility-Sensitive Safety).

"רצינו להראות שהמודל מתאים בכל אזור גיאורפי ובכל תנאי הנהיגה. ירושלים ידועה לשימצה בהרגלי הנהיגה האגרסיביים שבה. רחובות רבים לא מסומנים בצורה מלאה, יש צמתים מסובכים מאוד והולכי הרגל לא תמיד משתמשים במעברי החצייה. רכב אוטונומי לא יכול לנהוג בירושלים בזהירות יתירה מכיוון שהוא ייצר עומסי תנועה ואפילו תאונות. הוא צריך לנהוג באסרטיביות ולקבל החלטות מהירות כמו נהג מקומי".

קבלת החלטות בשתי שכבות נפרדות

מההודעה עולה שהחברה כבר מפעילה מספר כלי-רכב בירושלים, למרות שהדבר היה ידוע רק לעובדיה בלבד. רשמית, הניסוי מתחיל החודש וצפוי להקיף 100 מכוניות אוטונומיות. שעשוע גילה שהמודל של החברה מבוסס על שתי שכבות ניהול נהיגה: מערכת בינה מלאכותית הבוחרת באופן שבו הרכב ינוע מנקודה A לנקודה B. במקביל, התוכנית הזו נבדקת על-ידי מערכת הנהיגה הבטוחה מסוג RSS. מדובר במודל מתימטי המייצג עקרונות נהיגה בטוחה כמו עקית מכשולים, שמירה על מרחק בטוח, שמירה על נתיב וכדומה. כאשר מערכת הבינה המלאכותית מציעה החלטה מסויימת, היא נבדקת על-ידי ה-RSS, ובמידה והיא פוגעת בעקרונות הבטיחות, ההחלטה נדחית ומערכת הבינה המלאכותית נדרשת להציע החלטה אחרת.

בשלב הראשון הניסוי יתמקד במכוניות המצויידות במצלמות בלבד. חברת מובילאיי תתקין 12 מצלמות בכל מכונית: 8 מצלמות יספקו יכולת ראייה היקפית (360 מסביב למכונית) לטווח ארוך, ו-4 מצמלמות ישמשו למשימות טווח קרוב כמו החניית הרכב. שעשוע: "המטרה בשלב הזה היא להוכיח שאנחנו יכולים לספק פתרון מלא המבוסס על מידע המגיע מהמצלמות בלבד. בנינו פתרון נהיגה אוטונומית שבו הראייה ההיקפית יכולה לזהות משתמשי דרך, נתיבי תנועה, משמעות סמנטית של שלטי דרכים, יכולת יצירת מפה ברזולוציה גבוהה, תכנון מדיניות נהיגה ובקרת רכב.

שבב EyeQ5 ייצא לשוק בתחילת 2019

"אסטרטגיית השימוש במצלמות בלבד נועדה לספק יתירות מלאה: מערכת חישה המבוססת על חיישנים עצמאיים נפרדים, שכל אחד מהם בנפרד יכול לספק תמיכה מלאה בנהיגה אוטונומית. זה בניגוד לתפישת היתוך המידע (fusing) שבה אוספים מידע גולמי מחיישנים שונים כדי לייצר את תמונת המצב. האסטרטגיה הזו מייצרת מערכת חישה יחידה. בשיטה הזאת כמות המידע הנדרשת קטנה בהרבה, והמערכת ממשיכה לתפקד באופן מלא גם כשיש תקלה באחד מהחיישנים".

שעשוע גילה שבסיום השלב הנוכחי של הניסוי, מובילאיי תוסיף למערכות הניהוג האוטונומיות גם חיישני מכ"ם וגם חיישני LiDAR. ליבת המערכת בניסוי תתבסס על ארבעה מעבדי Mobileye EyeQ4, אשר צורכים אנרגיה של 6 ואט כל אחד ומספקים עוצמת עיבוד של 2.5Terra OP/s. מאוחר יותר השנה ייוצרו הדוגמאות הראשונות של שבב הדור הבא, EyeQ5. זה יהיה הדור הראשון המיועד לספק יכולת נהיגה אוטונומית מלאה. הוא יספק עוצמת עיבוד של 24TOP/s, כאשר מובילאיי מתכננת ליישם את כל צורכי הנהיגה האוטונומית באמצעות שלושה מעבדי הדור החמישי בלבד. "מערכת הניסוי הנוכחית כוללת עשירית מעוצמת העיבוד שנספק באמצעות שבבי EyeQ5 בתחילת 2019".

מנכ"ל IXYS, ד"ר נתן זומר, התמנה ליו"ר Vtool

חברת Vtool מתל אביב מינתה את ד"ר נתן זומר, מייסד ומנכ"ל חברת IXYS Corp לתפקיד יו"ר החברה, כדי שיוכל לסייע לה לצמוח ולהגיע אל לקוחות גלובליים בשוק ה-EDA. זומר הקים בשנת 1983 את חברת Ixys מבנטה קלרה, קילפורניה, שהתמחתה בפיתוח וייצור רכיבי הספק. לחברה מכירות בהיקף של כ-380 מיליון דולר בשנה. בינואר 2018 היא נמכרה לחברת Littlefuze האמריקאית. זומר מכיר את Vtool בעקבות השקעה של IXYS בחברה.

איתור בעיות השורש

חברת Vtool הוקמה בשנת 2014 על-ידי חגי ארבל, לשעבר המייסד והמנכ"ל של חברת תכנון השבבים הישראלית Veriest. החברה פיתחה גישה חדשה לאימות פונקציונלי של תכנון שבבים כדי לאתר תקלות מרכזיות בתכנון (root cause analysis). כיום החברה יושבת במכרז תל אביב ומעסיקה 18 עובדים. עד היום היא גייסה כחמישה מיליון דולר: 3 מיליון דולר מאנג'ילם ולאחר מכן, בשנים 2016-2017 עוד 2 מיליון דולר מחברת IXYS. המוצרים של החברה מיועדים להאיץ את תהליך האימות באמצעות שימוש בניתוח ביג דטה של קבצי תכנון ובאמצעות ממשקים ויזואליים המעניקים יכולת הבנה מהירה של התהליכים.

סימולציה ויזואלית

החברה מפעילה אלגוריתמם מבוסס בינה מלאכותית שאומן על בסיס נותנים גדול, ומסייע לנתח את תכנון השבב כדי לאתר במהירות את הקשר בין הסימפטום לבין הבעיה התכנונית. חגי ארבל: "האלגוריתם חוסך זמן המוקדש היום למרדף אחר באגים, ומוצא בעיות שבצורה אחרת קשה מאוד לאתר". בחודש שעבר החברה הכריזה על מודול Cogita אשר מוסיף לניתוח גם מימד של סימולציה ויזואלית. לדברי ארבל, ביישומים רבים בתחומים כמו תקשורת, רכב ומיכשור רפואי, קיימים קבצי לוג גדולים מאוד שהם למעשה בלתי קריאים לאנשים, וההדמייה הוויזואלית מקילה עליהם באיתור הבעיות.

שווקים חדשים

כיום החברה ממוקדת בתחום האימות הפונקציונלי של תכנוני שבבים, ומתחרה בענקיות התחום כמו קיידנס וסינופסיס. אולם ייתכן שהיא תפנה גם לשווקים חדשים, כפי שרמז היו"ר הנכנס בהודעה לעיתונות של החברה: "התרשמתי מאוד מתוכנת הדיבוג קוגיטה לשוק ה-EDA. יש לה פוטנציאל שוק רחב בהרבה בניהול קבצי ביג דטה. הנושא הזה הופך לבעיה גדולה בתעשייה, ולא רק בתחום של תכנון שבבים מורכבים (SoC)".
למידע נוסף: www.thevtool.com