מחבר: Techtime

SCD מרחיבה את תשתיות הייצור ופיתוח IR בהשקעה של כ-115 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל SCD קובי זאושניצר לצד החדר הנקי של החברה

משרד הביטחון וחברת SCD חתמו על הסכם בהיקף של כ-380 מיליון שקל (כ-115 מיליון דולר), להרחבת תשתיות הייצור של חברת SCD לפיתוח וייצור חיישני אינפרא אדום מתקדמים, כולל אינפרא אדום באורך גל קצר (SWIR), באורך גל בינוני (MWIR) ובאורך גל ארוך (LWIR). המהלך מובל על-ידי יחידת המו"פ במפא״ת, ומיועד לאפשר ייצור מקומי של פתרונות IR ליישומים מתקדמים דוגמת אחיזת מרחב, יישומים אוויריים, מערכות חלל ופלטפורמות ביטחוניות בקנה מידה גדול.

ראש מפא”ת, תא״ל במיל׳ ד״ר דני גולד, אמר שהמהלך יספק "יכולות פורצות דרך בתחום האינפרא–אדום, שיניבו פרי לשנים רבות". ראש מו"פ במפא"ת, תא"ל יהודה אלמקייס, אמר שגלאי SCD מהווים רכיב קריטי במערכות אלקטרו–אופטיות רבות של צה"ל. "הפרויקט הנוכחי יאפשר את הרחבת ההצטיידות ואת פיתוח מערכות העתיד״. מנכ"ל חברת SCD, קובי זאושניצר, אמר שהיכולות המשופרות יתמכו בדרישות הביטחון העתידיות ויחזקו את העצמאות התעשייתית והטכנולוגית של ישראל בתחום קריטי זה. "חדשנות בתחום האינפרא אדום חשובה לא רק לביטחון הלאומי, אלא גם לשותפינו הגלובליים״.

חברת SCD (Semi Conductor Devices) פועלת מפארק התעשיות לשם שבגוש משגב בגליל. היא נמצאת בבעלות משותפת של אלביט ורפאל, ומעסיקה כיום כ-600 עובדים. החברה מפתחת חיישנים תרמיים הפועלים בטווחי ה-IR הקצרים, הבינוניים והארוכים. החיישנים שלה מתאפיינים ברזולוציה מאוד גבוהה בתחום התרמי, כאשר החיישן החד ביותר מייצר תמונה ברזולוציה של 5 מגה-פיקסל. החיישנים הללו משולבים במערכות הגנה והתקפה, ממערכות תצפית ארוכות-טווח ואחיזת-שטח, ראשי ביות לטילים, רק"מ ועוד.

חברת SCD היא ממוקדת פיתוח, וכ-40% מעובדיה הם עובדי מו"פ והנדסה. בחודש פברואר 2025 היא חנכה מרכז מו"פ חדש בפארק התעשיות בר-לב בצפון הארץ, שיעסיק כ-100 עובדים, מרביתם אנשי פיתוח והנדסה. לפני שבועיים היא דיווחה על קבלת הזמנות המשך מלקוחות בארה"ב לאספקת חיישני IR בהיקף של 50 מיליון דולר בשנתיים הבאות. החיישנים ישמשו במערכות תצפית צבאיות לטווח רחוק. לאחרונה היא חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם חברת ASSEMBLIFY GmbH מנירנברג, גרמניה, למתן שירותי תחזוקה ותמיכה ללקוחותיה באירופה.

לחברת תל עד דרוש/ה איש/אשת מכירות למכירות חוץ/שטח

פורסם בתאריך ע"י Techtime

לחברת תל עד אלקטרוניקה, הפעילה בתחום פתרונות תקשורת עם התמחות במוצרים ובפתרונות IoT  ובתחום ה-Data Center בשיתוף מותגים בינלאומיים מובילים, דרוש/ה איש/אשת מכירות למכירות חוץ/שטח. מיקום המשרה: כפר סבא.

תיאור התפקיד:

מכירת ושיווק  מוצרי תקשורת בתחום ה-IoT – מודמים סלולריים. ניהול תהליך מכירה מלא' כולל מו"מ ועד סגירת עסקה. עבודה צמודה עם הצוות הטכני להתאמת פתרונות, ניהול לקוחות במערכת CRM (פריוריטי) ועמידה ביעדי מכירות, פתיחת שווקים חדשים וגיוס לקוחות חדשים.

תחומי אחריות עיקריים:

  • איתור ופיתוח לקוחות חדשים
  • ניהול משא ומתן, הצעות מחיר וסגירת עסקאות
  • פגישות פרונטליות ונסיעות ללקוחות ברחבי הארץ
  • זיהוי צרכים והתאמת פתרונות טכנולוגיים.

דרישות התפקיד:

  • ניסיון במכירות טכניות (3-5 שנים) בתחום ה-IoT ו/או תקשורת סלולרית.
  • ידע במכירת רכיבים לענף האלקטרוניקה בארץ.
  • נסיון במו"מ עם לקוחות.
  • שליטה בתוכנת CRM פריוריטי – יתרון
  • הבנה טכנית ויכולת להציג מוצרים מורכבים – יתרון
  • עברית שפת אם, אנגלית ברמה גבוהה.

תכונות נדרשות: יוזמה, מוטיבציה, התמדה, יכולת עבודה תחת לחץ, אוריינטציה שירותית וטכנולוגית.

מה אנחנו מציעים: סביבת עבודה דינמית ומאתגרת, תנאים טובים.

להגשת מועמדות:
נא לשלוח קורות חיים מפורטים לכתובת הדוא"ל [email protected]

 

אלקטריאון החלה בתוכנית התייעלות; מעדכנת המיקוד העסקי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אלקטריאון (Electreon) חשפה היום (א') עם פרסום דו"חותיה לרבעון השני תוכנית התייעלות ארגונית ומיקוד עסקי בערוצים בעלי פוטנציאל מסחרי מיידי. אלקטריאון רשמה ברבעון האחרון הכנסות של כ-3 מיליון ש"ח, בעיקר מפרויקטים קיימים בחו"ל, והפסד נקי של כ-27 מיליון ש"ח. בקופתה היו בסוף הרבעון כ-45 מיליון ש"ח.

תוכנית ההתייעלות של החברה מבוססת על מיקוד הפיתוח במוצרים קיימים ובמוצרים קרובים לשלב המסחור, התמקדות בפלחי שוק מוגדרים, התאמה של מצבת העובדים וצמצום כללי בהוצאות. להערכת החברה, התוכנית תביא להפחתה של כ-21% בהוצאות במחצית השנייה של 2025, החל משנת 2026 יופחות ההוצאות בכ-33%, בהיקף כולל של כ-31 מיליון שקל. בסך הכל, התוכנית תוריד את קצב שריפת מזומנים ל-8-19 מיליון שקל ברבעון.

הפיתוח יתמקד במוצרים מסחריים

מיקוד מאמצי הפיתוח יתבטא בכך שכ־80% ממשאבי הפיתוח יופנו לתמיכה ופיתוח במוצרים דוגמת מערכות טעינה לכלי-רכב כבדים בקונפיגורציות סטטית, סמי-סטטית ודינאמית, ובמערכת טעינה למכוניות נוסעים (PV) הנמצאת בשלבי פיתוח מתקדמים. כ-20% ממאמצי הפיתוח יוקדשו לפיתוחים ארוכי טווח, לרבות שיתופי פעולה אסטרטגיים עם טויוטה, דנסו ויצרני רכבים נוספים, פיתוח מערכת טעינה ייעודית לשוק הפרטי והמשך פיתוח מוצר הטעינה האלחוטית הביתית (Home Charger). במקביל, החברה מתכוונת להתמקד בפלחי שוק שלהערכתה הם בשלים לאימוץ טכנולוגיית טעינה אלחוטית: ציי אוטובוסים ומשאיות, פרויקטי BRT, נמלי תעופה וקמפוסים, ומוניות ושירותי תחבורה שיתופית.

בעקבות ההודעה על תוכנית ההתייעלות, עלתה מניית החברה בבורסה בתל אביב בכ-6%, והיא נסחרת היום לפי שווי שוק של כ-606 מיליון שקל. ראוי לציין שבחודש מרץ 2025 איבדה המנייה קרוב ל-75% ממחירה. ככל הנראה עקב עקב שינויים במדיניות המיסוי של רכב חשמלי בישראל ועקב מגמות גלובליות כמו המשבר של חברת טסלה ושינויים רגולטוריים בעולם.

אף שטכנולוגיית הדגל של החברה היא כביש חשמלי המאפשר טעינה אלחוטית תוך כדי נסיעה, מההודעה לבורסה וממצגת המשקיעים, עולה שהחברה ויתרה על הרעיון לבנות כבישי טעינה ציבוריים. המיקוד העסקי שלה יעבור למתן פתרונות טעינה במתחמים סגורים דוגמת קמפוסים, שדות תעופה וציי רכב בעלי מסלולי נסיעה קבועים. פירוש הדבר שמשקל הטעינה הדינמית יקטן בהשוואה למשקל תחנות הטעינה הסטטיות בשוק ציי הרכב (למשל חניוני אוטובוסים) ובשוק הפרטי הביתי.

פחות כבישי טעינה ציבוריים

לעומת זאת, הפיתוח וההשקעות בפריסת תשתיות נרחבת בכבישים ציבוריים יעמדו במוקד משני יותר. אלקטריאון מדגישה כי היא ממשיכה לשמור על פעילות במספר פרויקטים ציבוריים, בעיקר במדינות שבהן זכתה במכרזים או נהנית מתמיכה ממשלתית, בהן שבדיה, צרפת וגרמניה. לעומת זאת, פרויקטים דומים שתוכננו בישראל נדחו עקב המלחמה, ובחברה מציינים כי גיוס נרחב של עובדים לשירות מילואים פגע בקצב הפיתוח.

אלקטריאון מדגישה את המשך העבודה עם יצרניות רכב בינלאומיות דוגמת טויוטה, וולוו, ויצרנים נוספים, במטרה להבטיח תאימות ושילוב של הטכנולוגיה בדגמים חדשים. במסגרת תוכנית ההתייעלות הארגונית, שתהיה כרוכה גם בצמצום כוח האדם, מתכוונת החברה לחסוך כ-31 מיליון שקל בהוצאות תפעוליות בשנה, ולהוריד את קצב שריפת מזומנים ל-8-19 מיליון שקל ברבעון.

כניסה אל שוק הטעינה הביתית

אחד מהמהלכים הבולטים הוא פנייה ישירה לשוק הביתי, עם פיתוח משטח טעינה אלחוטי לרכב חשמלי המיועד לחנייה פרטית. המוצר נועד לאפשר טעינה נוחה ללא צורך בכבלים, ובכך להנגיש את הטכנולוגיה לכל נהג ולא רק לציים או מוסדות. אף שאין עדיין נתונים טכניים מפורטים לגבי ההספק או קצב הטעינה, הצגת הפתרון הביתי מסמנת הרחבה אסטרטגית אל תחום שבו קיים פוטנציאל מסחרי משמעותי.

IBM ו-AMD בונות מחשב-על קלאסי-קוונטי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

IBM ו-AMD הודיעו השבוע על שיתוף פעולה אסטרטגי שמטרתו לקדם את תחום המחשוב הקוונטי ולהפוך אותו ליישומי בקנה מידה רחב. במסגרת המהלך מתכננות שתי החברות לפתח יחד ארכיטקטורה חדשה הקרויה *quantum-centric supercomputing* – גישה המשלבת בין מחשוב קוונטי, מחשבי-על קלאסיים ומאיצי בינה מלאכותית.

המהלך נועד להתמודד עם בעיות מורכבות במדע ובתעשייה, באמצעות שילוב של טכנולוגיות עיבוד מתקדמות תחת פלטפורמה אחת. שיתוף הפעולה כולל מחויבות להנגיש את הטכנולוגיה לקהילת החוקרים והמפתחים באמצעות מערכות קוד פתוח. המשמעות היא שכלים כמו Qiskit – ערכת הפיתוח הקוונטית של IBM – יהיו זמינים באופן חופשי, כך שמדענים, מהנדסים וחברות סטארט-אפ יוכלו לבנות על גביהם אלגוריתמים חדשים, להריץ ניסויים ולפתח יישומים חדשים. הרעיון הוא לאפשר אקו-סיסטם רחב שבו החדשנות מגיעה לא רק מהחברות עצמן אלא גם מהקהילה העולמית, וכך לקצר את הדרך מהמעבדה אל פתרונות מעשיים.

AMD תספק את יכולות העיבוד שלה – מעבדים, כרטיסים גרפיים ו-FPGA – שיאפשרו חיבור הדוק יותר בין רכיבי העיבוד הקלאסיים לחישובים הקוונטיים.

דגש מיוחד ניתן לנושא תיקון השגיאות בזמן אמת, שנחשב לאחד האתגרים המרכזיים בדרך למחשוב קוונטי יציב ועמיד. לפי הצהרות החברות, עד סוף העשור יוכלו להציג מערכות קוונטיות-קלאסיות בעלות עמידות גבוהה בפני שגיאות.

איחוד כוחות בין הקלאסי לקוונטי

הסינרגיה בין מחשוב קלאסי לקוונטי היא מאפיין מובהק של התחום כולו. בדרך כלל, המעבדים וה-GPU מטפלים במשימות רחבות היקף ודטרמיניסטיות – עיבוד נתונים, סימולציות או הרצת מודלים של AI – בעוד שהחלק הקוונטי ניגש לבעיות שבהן יש יתרון מהותי למכניקת הקוונטים, כמו חיפוש במרחבי אפשרויות עצומים או הדמיות מולקולריות.

החיבור נעשה בלולאות חוזרות: הקלאסי מכין נתונים ושולח תתי-בעיות למחשב הקוונטי, מעבד את התוצאה ומחזיר משוב. כך נוצרת מערכת שבה שני החלקים משלימים זה את זה. ניתן להעריך שגם בשיתוף הפעולה החדש, הארכיטקטורה שתפותח תאמץ מודל כזה – שילוב שבו רכיבי AMD יטפלו בנפח וביציבות, בעוד שהחלק הקוונטי של IBM יתרכז בנקודות הכשל שבהן יתרונו בולט.

גישה זו אינה ייחודית לשיתוף הפעולה הנוכחי, אלא חלק ממגמה עולמית. דוגמאות לכך ניתן למצוא בשילוב מחשב הקוונטי של IBM עם מחשב-העל Fugaku ביפן במסגרת פרויקט של RIKEN, במרכז מחקר שהקימה ממשלת חבל הבאסקים בספרד, בשימושים רפואיים של Cleveland Clinic בארה״ב ובפרויקטים ביטחוניים של Lockheed Martin. כולם נשענים על אותו רעיון מרכזי – מחשוב היברידי שבו הקלאסי מספק עיבוד רחב ויציב, והקוונטי מוסיף יכולת לפתור בעיות שקשה מאוד להתמודד איתן באמצעים מסורתיים.

חטיבת הקישוריות הישראלית של אנבידיה הכפילה מכירותיה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: פלטפורמת ההאצה Spectrum-X של חברת אנבידיה

מאת יוחאי שויגר

חטיבת הקישוריות (Networking) של אנבידיה, שפעילותה מרוכזת בישראל, ממשיכה להציג קצב צמיחה מהיר אף יותר מזה של החברה כולה. ברבעון השני רשמה החטיבה הכנסות שיא של 7.3 מיליארד דולר – זינוק של 98% בהשוואה לשנה שעברה ו-46% לעומת הרבעון הקודם. הצמיחה נבעה מביקוש חזק למוצרי Spectrum-X Ethernet, InfiniBand ו-NVLink, שהם רכיבי קישוריות קריטיים עבור מרכזי נתונים ומחברים בין המעבדים בשרת ובין השרתים השונים.

כך עולה מהדו"ח הרבעוני של חברת אניבידה העולמית. מהדו"ח מתברר שמוצרי Spectrum-X לבדם כבר מייצרים הכנסות שנתיות בהיקף של יותר מ-10 מיליארד דולר, והם הראו קצב צמיחה דו-ספרתי ברבעון האחרון. גם משפחת המוצרים הנוספת של החטיבה רשמה ביצועים יוצאי דופן: ההכנסות מ-InfiniBand כמעט והוכפלו בתוך רבעון, הודות לאימוץ הדור החדש XDR, המספק רוחב פס כפול מהגרסה הקודמת. היכולת הזו חיונית במיוחד להרצת המודלים הגדולים של יישומי בינה מלאכותית.

במקביל, גם הביקוש לטכנולוגיית NVLink, המספקת קישוריות בין רכיבים בתוך השרת – ממשיך לצמחו במהירות. בין השאר בזכות הגידול במכירות שרתים של אנבידיה, דוגמת GB200 ו-GB300. בשיחת הוועידה שלאחר פרסום הדו"ח, נמסר ש“הדרישות ההולכות וגדלות של אשכולות חישוב ל-AI מחייבות רשתות יעילות במיוחד ובעלות השהייה נמוכה”. זהו מסר המחדד את חשיבותה של החטיבה הישראלית לצמיחת החברה כולה. בסך הכל, מכירות החברה ברבעון השני צמחו בכ-56% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בשיא של 46.7 מיליארד דולר.

הצהרות לחוד, וביורוקרטיה לחוד

למרות שאנבידיה קיבלה בחודש יולי רישיונות למכירת שבבי H20 לחלק מלקוחותיה בסין, היא עדכנה אתמול בשיחת הוועידה כי בפועל לא בוצעו כל מכירות ללקוחות הללו. הסיבה לכך נעוצה במצב רגולטורי לא ברור: הממשל האמריקאי הביע ציפייה לקבל 15% מההכנסות ממכירות אלו, אך טרם פרסם תקנה רשמית שמסדירה זאת, מה שהותיר את אנבידיה ללא יכולת ממשית לנצל את הרישיונות שכבר הוענקו.

במקביל, אנבידיה פועלת לפתח גרסת Blackwell ייעודית לשוק הסיני. "המוצרים שלנו מתוכננים ונמכרים לשימוש מסחרי מועיל, וכל מכירה ברישיון תתמוך בכלכלה האמריקאית ובהובלתה הטכנולוגית”, נאמר בשיחת הוועידה. לאור חוסר הוודאות הרגולטורית, באנבידיה לא הכלילו בתחזית לרבעון הבא את ההכנסות הצפויות ממכירות H20 לסין. במידה והעניין יוסדר, בחברה מעריכים כי מכירות H20 יסתכמו ברבעון השלישי ב-2-5 מיליארד דולר.

הדור הבא כבר בייצור

אנבידיה עדכנה שפלטפורמת Rubin, הדור הבא של מערכות ה-AI שלה, כבר נכנסה לייצור במפעלי השבבים. זו הפעם הראשונה שהיא מציעה פלטפורמה מלאה הכוללת גם CPU מתוצרתה (Vera), במקום להסתמך על מעבדים של אינטל ו-AMD כפי שהיה בעבר. לצד Vera יכלול המערך את כרטיסי ה-Rubin GPU, והם יחד יהוו את ליבת החישוב של המערכת.

הפלטפורמה תכלול גם רכיבי קישוריות חדשים שפותחו בישראל: כרטיס הרשת המתקדם CX9 SuperNIC, מתג NVLink חדש בעל קיבולת משופרת, מתגי Spectrum-X מחוזקים, ומעבד סיליקון-פוטוניקס המאפשר תקשורת אופטית מהירה במיוחד בין שרתים ושבבים. פלטפורמת Rubin תיכנס לייצור המוני במהלך 2026. בכך שומרת אנבידיה על קצב פיתוח שנתי של פלטפורמות חדשות, ומשדרת ללקוחות כי היא ממשיכה לחדש לא רק ברמת ה-GPU, אלא גם בתחומי המחשוב, הקישוריות והתוכנה.

ביקוש מדינתי גובר

תחום צומח חדש קיבל את הכינוי "AI ריבוני". מדובר בפרוייקטים לאומיים שבמסגרתם מדינות בונות תשתיות בינה מלאכותית עצמאיות על בסיס כוח מחשוב, נתונים וכוח אדם מקומיים. היא מעריכה שמכירותיה בתחום הזה ידיעו השנה להיקף של יותר מ-20 מיליארד דולר – יותר מאשר הכפלה בהשוואה לשנת 2024.

מדובר ביוזמות רחבות היקף, שבהן אנבידיה ניצבת בחזית: באירופה הודיעה הנציבות על השקעה של 20 מיליארד אירו בהקמת 20 “מפעלי AI” בצרפת, גרמניה, איטליה וספרד – מתוכם חמישה "ג’יגה-מפעלים" שצפויים להגדיל פי עשרה את קיבולת המחשוב ביבשת. בבריטניה נחשף לאחרונה מחשב-העל Isambard-AI, המופעל על ידי טכנולוגיות של אנבידיה, המספק 21 אקזה-פלופס של ביצועים ומיועד להאיץ מחקר בתחומים כמו גילוי תרופות ומודלים אקלימיים.

 

חברת ה-AI הביטחונית אקסון ויז'ן הונפקה בבורסת תל-אביב

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מערכת ההתמצאות הסביבתית SmartScopes של Axon Vision על-גבי הנגמ"ש איתן של צה"ל

חברת אקסון ויז'ן (Axon Vision) התל אביבית השלימה השבוע (ד') הנפקה ראשונית בבורסה בתל אביב, במסגרתה גייסה כ-88 מיליון שקל במניות ובאופציות. ההנפקה בוצעה לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף. סכום של כ-40 מיליון מתוך ההון שגויס הוזרם מיידית לחברה, וישמש לצורך הרחבת פעילותה בשוק הגלובלי. מניות החברה יתחילו להיסחר בבורסה ביום א' הקרוב. לפי ההודעה, בהנפקה נרשם "עודף ביקושים של מאות אחוזים".

ביחד עם כל מניה שנרכשה, הונפקה גם אופציה למימוש לפי שווי חברה של 204 מיליון שקל. לפי התשקיף, הכנסותיה של אקסון ויז'ן הסתכמו ב-16 מיליון שקל, ו-EBITDA שלילי של 1.7 מיליון שקל. אקסון ויז'ן הוקמה ב-2017 על-ידי רז רודיטי, עידו רוזנברג ומיכאל זולוטוב, ומעסיקה כמה עשרות עובדים בתל אביב. שניים ממייסדיה, רז רודיטי (היו"ר) ומיכאל זולוטוב הקימו ומנהלים גם את חברת רייזור לאבס (Razor Labs) הנסחרת גם היא בבורסת תל אביב, המתמחה באספקת פתרונות תחזוקה מונעת מבוססי AI לכלים לוגיסטיים כבדים. מנכ"ל החברה הוא תא"ל (במיל') רועי ריפטין, לשעבר קצין תותחנים ראשי.

שיתוף פעולה עם צה"ל

אקסון ויז'ן מפתחת יכולות AI מבוססות אופטיקה לשוק הבטחוני ופועלת בשיתוף פעולה עם צה"ל ועם מפא"ת, שהוא גוף הפיתוח של משרד הביטחון. פתרונות החברה מוטמעים בפלטפורמות רבות של צה"ל, לרבות רק"מ. בשנת 2022 דווח כי תוכנת ה-AI של החברה שולבה במערכות הווידאו של נגמש"י איתן ונמ"ר של צה"ל. באתר החברה קיימת עדות של מפקד פרוייקט ברק (מרכבה סימן 4) על שימוש במוצרי החברה, הרומזת שמערכת ההתמצאות הסביבתית שלה, SmartScopes, מותקנת ככל הנראה בטנק המתקדם ביותר של צה"ל (ברק).

מהחברה נמסר שהיא מנהלת מגעים בימים אלה לביצוע פיילוטים בארצות הברית, שווייץ, צ'כיה ומדינות במזרח התיכון ובמזרח אסיה. החברה עוסקת בפיתוח ומכירת מערכות זיהוי ועקיבה מבוססות בינה מלאכותית עבור הסקטור הביטחוני. ההון שגוייס מתוכנן לממן גם את הרחבת פעילות המו"פ לצורך פיתוח הדור הבא של פתרונות AI מבצעיים, לרבות מערכות אוטונומיות ומערכות חיזוי בזמן אמת.

בחודש אפריל 2025 דיווחה על חוזה אסטרטגי עם קבוצת Czechoslovak Group – CSG הצ'כית, שהיא אחת מהחברות הביטחוניות הגדולות באירופה לפעילות משותפת של שדרוג ציי רק"מ במדינות אירופה. חברת אקסון ויז'ן רותמת יכולות AI לארבעה תחומי פעילות מרכזיים: שיפור מודעות מצבית ויכולת קבלת החלטות, הטמעת יכולות חכמות דוגמת איתור מטרות בעמדות נשק, תחום התצפית והמודיעין (ISR), ותחום המל"טים (EedgeAV).

מצלמת החלל של אלביט שוגרה על לוויין התצפית האיטלקי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

אלביט מערכות (Elbit) השלימה אבן דרך נוספת בפעילותה בתחום החלל: מצלמת החלל המתקדמת JUPITER, אשר פותחה בחטיבת מודיעין ול"א (אלאופ) של אלביט, שוגרה בהצלחה על גבי לוויין NAOS שנבנה על ידי חברת OHB Italia. הלוויין שוגר עבור מדינת לוקסמבורג.

השיגור התקיים אתמול (26 באוגוסט) מבסיס חיל החלל ונדנברג שבקליפורניה, באמצעות משגר Falcon 9 של SpaceX. המצלמה נועדה לשרת קשת רחבה של משימות תצפית על כדור הארץ – החל ביישומים ביטחוניים, דרך ניטור סביבתי ועד למחקרים מדעיים.

יופיטר נחשבת לאחת ממצלמות החלל המתקדמות בעולם, בזכות מפתח אופטי גדול במיוחד בשילוב עיצוב קל־משקל, והיא מציעה שילוב של טכנולוגיה אופטית מתקדמת עם יכולות עיבוד מבוססות בינה מלאכותית. המערכת פועלת במתכונת מולטי־ספקטרלית ומציעה מספר ערוצי צילום: פנכרומטי ברזולוציה גבוהה (שחור־לבן), ערוצי RGB לצילום בצבע טבעי, וערוץ NIR (תת-אדום קרוב) שמאפשר לנתח את מצב הצמחייה, תכולת המים ותכונות חומרים.

על פי נתוני החברה, המצלמה מגיעה לרזולוציה פנכרומטית של 0.5 מטר ולרזולוציה מולטי־ספקטרלית של 0.76 מטר, יחד עם רוחב רצועת כיסוי של 15 קילומטרים – מה שמאפשר לה לכסות שטחים גיאוגרפיים גדולים במעבר מסלול יחיד. יתרון נוסף של יופיטר הוא יכולתה לספק תמונות באיכות של 30 מגה-פיקסל ולצלם רצועות ארוכות של תמונות ברצף.

הנתונים הללו מותאמים להשתלבות חלקה עם מערכות קרקע מתקדמות ועם אלגוריתמים מבוססי AI שפותחו באלביט, המאפשרים ניתוח בזמן אמת של אובייקטים, זיהוי תבניות ואנומליות ואף ניתוח חיזוי – יכולות התומכות בקבלת החלטות מבצעיות ומדעיות כאחת. במקביל לפיתוח המצלמה, אלביט פיתחה גם אלגוריתמים ייעודיים שנועדו לשפר את מערך הקרקע של משימת NAOS, ובכך לחזק את יכולות עיבוד וניתוח התמונות שמפיק הלוויין.

[תמונות באדיבות אלביט]

נובה השיקה מערכת מדידה מודולרית למארזים מתקדמים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: המערכת החדשה של נובה. קרדיט: נובה]

חברת נובה (Nova) הכריזה אתמול (ג') על השקת Nova WMC – פלטפורמת מטרולוגיה אופטית מודולרית חדשה, שנועדה לתת מענה לאתגרים המורכבים של תחום אריזות השבבים המתקדמות. החברה דיווחה כי מערכת ראשונה כבר הוטמעה על ידי אחד היצרנים הגדולים בעולם בתחום זיכרון ה-HBM, וזכתה להזמנות נוספות מיצרני לוגיקה, זיכרון מתקדם ורכיבי הספק (Power Devices). נובה דיווחה כי ההכנסות מהמערכת הראשונה כבר נרשמו בספריה, וכי היא צופה כי הזמנות נוספות יבואו לידי ביטוי עוד השנה.

Nova WMC [החברה לא ציינה מה משמעות ראשי התיבות] פותחה כמערכת חדשה לחלוטין, המתוכננת מראש להתמודד עם דרישות ייחודיות של אריזות 2.5D ו-3D, ובמיוחד עם טכנולוגיות כמו Hybrid Bonding – שיטת הצמדה ישירה בין שבבים המאפשרת צפיפות חיבורים גבוהה בהרבה מהשיטות המסורתיות ושיפור משמעותי בביצועים ויעילות האנרגיה. הארכיטקטורה המודולרית של הפלטפורמה מאפשרת לשלב בה טכנולוגיות מדידה מגוונות ולהתאים אותה למגוון רחב של וופרים ומסגרות – החל ממבנים סטנדרטיים ועד פתרונות בעלי גיאומטריות מורכבות.

המערכת מספקת יכולת למדוד בצורה מדויקת גם בתנאים מאתגרים של עיוותי פני שטח קיצוניים או מבנים לא סימטריים, ומאפשרת מיפוי מהיר ואמין של שטחים נרחבים ברזולוציה ננומטרית.

אתגרי המטרולוגיה בעידן האריזות המתקדמות

תחום האריזות המתקדמות נמצא כיום בתנופה אדירה, כשיצרנים מובילים עוברים לשילוב מערכות מרובות שבבים (chiplets) ולשיטות אינטגרציה הטרוגנית כדי להתמודד עם מגבלות חוק מור. מגמות כמו שילוב לוגיקה וזיכרון באריזה אחת, מעבר ל-HBM בדאטה סנטרים, והצורך להקטין את צריכת ההספק במקביל להגדלת הביצועים – כולם מייצרים דרישות חדשות ומורכבות ביותר ממערכות המדידה והמטרולוגיה.

האתגר המרכזי הוא שמבנים אלה אינם אחידים, לעיתים כוללים עיוותים חריגים, והם דורשים מיפוי רחב ומהיר מבלי לאבד דיוק ברמה הננומטרית. השקת המערכת מחזקת את מעמדה של נובה כספקית מובילה של פתרונות מטרולוגיה לעולם האריזות המתקדמות, וממקמת אותה בחזית הטכנולוגית של תעשיית השבבים.

אינטל חשפה את Mount Morgan שפותח ברובו בישראל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אינטל חשפה בכנס השבבים Hot Chips 2025 את הדור הבא של יחידת עיבוד התשתיות (IPU) שלה ,Mount Morgan התומך בקצבי תעבורה של עד 400Gbps. השבב פותח על-ידי חטיבת טכנולוגיות תקשורת ל-AI וחוות שרתים של אינטל, ארגון המונה כ–400 עובדים ברחבי העולם, שמרכיב מרכזי ומוביל בפעילותו נמצא במרכז הפיתוח בישראל.

קטגוריית Infrastructure Processing Unit – IPU הוגדרה על-ידי אינטל לפני כ-5 שנים, ומכסה מעבדים ייעודיים שתפקידם הוא לייעל את מרכזי הנתונים ולהגביר את רמת האבטחה שלהם. ה-IPU מהווה גישה מורחבת לכרטיסי האצת התקשורת הוותיקים (SmartNIC). הוא מטפל בכל הסוגיות הקשורות לבקרת הגישה לרשת, למערכי הזיכרון ולמחשבים אחרים.

על-ידי כך הוא משחרר את ה-CPU לביצוע משימות הליבה במרכז הנתונים, דוגמת הרצת אפליקציות, אימון מודלי AI ושירות לקוחות הקצה, ומספק אבטחה מוגברת באמצעות הפרדה מוחלטת בין תשתית ספק הענן לבין המידע של הלקוח. מעבדי Mount Morgan מבוססים על ליבות Neoverse N2 של חברת ARM.

התקלות בלוויין Eros-C3 של תע"א קיצרו את אורך חייו בשליש

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: לוויין צילום ממשפחת Eros-C של התעשייה האווירית. מקור: אימאג'סאט

חברת אימאג'סאט מאור יהודה (ImageSat) קיבלה את הפיצוי הראשון עבור התקלות בלוויין הצילום EROS-C3 אשר יוצר על-ידי התעשייה האווירית (IAI). החברה מסרה שהיא קיבלה מחברות הביטוח 9.5 מיליון דולר, המהווים כ-8.8% מכלל הכיסוי הביטוחי של הלוויין (המסתכם בכ-108 מיליון דולר). החברה מסרה שהיא נמצאת כיום במשא ומתן עם שאר מבטחי הלוויין, במטרה לקבל מהם את סכום הכיסוי במלואו.

מדובר בסדרת תקלות בפעילות הלוויין שהתרחשו בסוף 2024, אשר גרמו לחברה לקצר את תחזית תקופת הפעילות שלו מ-12 שנים ל-8 שנים בלבד. הלוויין Eros-C3 הוא לוויין צילום של התעשייה האווירית ממשפחת לווייני OPSAT-3000. הוא נרכש מהתע"א בסוף 2017 ושוגר לחלל בסוף 2022. בחודש יוני 2023 הושלמו הבדיקות והלוויין נכנס לפעילות מסחרית במסגרת קונסטלציית Eros-NG (לצד הלוויין Eros-C2).

המידע מגיע ישירות ללקוח בשטח

הלוויין Eros-C3 סורק את הקרקע ברצועות ברוחב של 12.5 ק"מ. הוא נחשב ללוויין בעל פוטנציאל מסחרי גבוה מכיוון שהוא מאפשר צילום צבעוני חזרתי של אתרי עניין בזמנים ובתנאי תאורה שונים, לצורך הפקת מודיעין איכותי. הלוויין שוקל 400 ק"ג וכולל שתי מצלמות מתוצרת אלביט, המכסות את טווח אורכי הגל 450-900 ננומטר. מצלמת הבסיס מספקת ללקוחות צילומים בשחור לבן ברזולוציה של כ-30 ס"מ בלבד, והמצלמה המולטי-ספקטרלית מספקת צילומים צבעוניים ברזולוציה של 60 ס"מ.

החברה מספקת באמצעותו שירות מיוחד בשם Direct Access, המאפשר ללקוחות לקבל את התמונות הדרושות להם באמצעות טרמינלים קטנים המצויים בשטח. אלא שבחודשים ספטמבר ואוקטובר 2024 התרחשו תקלות בלוויין, אשר גרמו לאובדן הכנסות עקב השבתה זמנית של השירות, עלייה בצריכת הדלק וחשש שהן יחזרו בעתיד. הלוויין חזר לשירות מסחרי רק בינואר 2025.

מערכת הבקרה מעוררת קשיים

בספטמבר 2024 התרחשה "אנומליה זמנית במערכת הבקרה" שבעקבותיה החל הלווויין התהליכי תיקון אוטומטיים היו מלויים גם בהם בתקלות נדירות. כתוצאה מכך בוצע שימוש חריג בדלק וגובה השיוט של הלוויין הונמך. בנובמבר 2024 התרחשה אנומליה נוספת במערכת הבקרה של הלוויין. במקרה זה, הפעולות המתקנות לייצוב הלוויין במסלולו הושלמו באמצעות שימוש בכמות דלק מופחתת משמעותית. כיום בודקים מהנדסי החברה ומהנדסי התע"א צעדים נוספים שיאפשרו להם לשפר את צריכת הדלק של הלוויין במקרה שיתרחשו תקלות דומות נוספות בעתיד.

בעקבות הארועים האלה, כאמור, עודכן אומדן אורך החיים של הלוויין בספרי החברה מ-12 שנים ל-8 שנים. חברת אימאג'סאט מספקת שירותי צילום לוויין ופיענוח הנתונים לגופי בטחון בארץ ובעולם. כ-30% ממניותיה נמצאות בבעלות התעשייה האווירית. בעקבות ההודעה על קבלת השיפוי הביטוחי, עלתה מנייתה בבורסה של תל אביב בכ-6.3% והיא נסחרת כעת לפי שווי שוק של כ-761 מיליון שקל.

אסטרטגיית ה-AI של סמסונג פוגעת בוואריסייט

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: קו הייצור של ואריסייט בקרית גת. צילום: Techtime

המאמץ העיקרי של סמסונג אלקטרוניקס ממוקד כיום בתחרות מול SK Hynix הקוריאנית על קבלת הזמנות ייצור של זכרונות עבור המחשבים של חברת אנבידיה. במסגרת המאמץ הזה, היא אפילו מסיטה את התפוקה של קווי ייצור זכרונות ממוצרים תעשייתיים לכיוון ייצור זכרונות למרכזי AI. המהלך הזה מתבצע בשקט ובלא פרסום הודעות לעיתונות או למשקיעים, אבל בתעשייה הוא כבר מורגש היטב. חברת ואריסייט הישראלית (Variscite), הנמצאת בבעלותה המלאה של טלסיס (Telsys), מתמודדת כיום עם בעייה של מחסור בזיכרונות בעקבות המהלך השקט של סמסונג.

מנוע המכירות של טלסיס

חברת ואריסייט ׁׁמלוד עוסקת בפיתוח וייצור מודולים ממוחשבים (System on Modules) המיועדים להטמעה במערכות של הלקוחות, וערכות פיתוח וכרטיסי הרחבה עבור המודולים האלה. מפעל ייצור כרטיסי ה-SoM של החברה נמצא בקרית גת. כיום היא אחראית לעיקר המכירות של קבוצת טלסיס. במחצית הראשונה של 2025 הסתכמו מכירותיה בכ-142 מיליון שקל (בהשוואה לכ-146.7 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2024).

בדו"ח התקופתי של טלסיס שפורסם בשבוע שעבר, החברה הסבירה שחברת סמסנוג מספקת לוואריסייט כ-20% מרכיבי הזיכרון שבהם היא משתמשת. "בעקבות עיכובים באספקת רכיבי הזיכרון, הסביר ספק הזכרונות של סמסונג שהחברה החליטה להסיט את קו ייצור רכיבי הזיכרון שלה לטובת ייצור מוצרים עבור שוק ה-AI". סמסונג לא פירסמה הודעה רשמית על המהלך, אבל המידע התקבל בחודש יולי 2025 בעל-פה מהספק הישראלי של סמסונג. "הדבר מחייב את ואריסייט לרכוש זכרונות אצל יצרנים אחרים, בהם חברת Micron, שגם כיום מספקת חלק גדול מרכיבי הזכרון המשמשים את החברה".

סמסונג מחזרת אחר אנבידיה

חברת סמסונג מרכזת כיום מאמץ מרכזי בייצור רכיבי זיכרון גדולים ומהירים (HBM3E) עבור אנבידיה, ובהשגת יתרון בייצור רכיבי הדור הבא, HBM4, המיועדים לשימוש במרכזי נתונים גדולים, המריצים בעיקר יישומי בינה מלאכותית. בשבועות הקרובים היא אמורה לקבל אישור סופי שזכרונות HBM3E עברו בהצלחה את מבחני הקבלה של אנבידיה. מחלקת המחקר של מורגן סטנלי מעריכה שעם קבלת ההסמכה, היא תתחיל בייצור המוני עבור אנבידיה כבר בנובמבר 2025.

טלסיס הבהירה שעדיין יש לוואריסייט מלאי רכיבי זיכרון שאמור להספיק לביצוע ההזמנות מלקוחות בטווח הקצר. אולם אם ההחלטה של סמסונג לא תשתנה, "חברת הבת ואריסייט עשויה להידרש להאריך את מועדי האספקה לחלק מהאספקות ללקוחותיה, ובמקביל להבטיח רכישה של רכיבי זכרון מיצרנים אחרים". המרכיב השני במכירות של טלסיס הוא חטיבת הפצת הרכיבים, שמכירותיה במחצית הראשונה של 2025 עלו בכ-46% בהשוואה למחצית הראשונה 2024, והסתכמו בכ-85.8 מיליון שקלים. הצמיחה נובעת בעיקר מאספקה ללקוח ישראלי שדחה את ההזמנות מהמחצית השנייה 2024, למחצית הראשונה 2025.

בלייד ריינג'ר פונה לשוק הביטחוני, בניסיון להציל את העסק

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: רחפן לניקוי פנלים סולאריים. מקור: בלייד ריינג'ר

חברת בלייד ריינג'ר (Blade Ranger) הודיעה אתמול (ב') לבורסה כי חתמה על הסכם הפצה בלעדי בארצות הברית עם חברת Nukkleus Inc, הנסחרת בנסד"ק. במסגרת ההסכם, תקבל Nukkleus זכויות בלעדיות למשך 3 שנים, להפצת פתרונות המטעד שפיתחה בלייד ריינג'ר בשוק הביטחוני ובתחום ביטחון המולדת (HLS) בארצות הברית. ההסכם כולל התחייבויות לרכישות מינימום שנתיות, תמריצי ביצוע ותשלום מקדמה של 100 אלף דולר בפריסה רבעונית.

בלייד ריינג'ר פועלת תחת אזהרת "עסק חי" שצורפה לדו"חותיה למחצית הראשונה של 2025. החברה פיתחה מטעד ייעודי המותקן על-גבי רחפנים, אשר מבצע ניקוי פאנלים סולאריים באמצעות לחץ מים גבוה. המטעד גם כולל מצלמות לניטור בזמן אמת. החברה לא ציינה אילו התאמות נדרשות כדי להכשיר את המטעד לשימוש בשוק הביטחוני.

שאלה נוספת עולה מהעובדה שהמטעד של החברה מותאם להתקנה ברחפני הריסוס של חברת DJI הסינית. רחפני DJI עדיין מותרים בשוק האזרחי בארה"ב למרות שזמינותם מוגבלת עקב מגבלות יבוא ומחסור במלאי. מנגד, נאסר השימוש בהם ליישומים ממשלתיים וצבאיים בארה"ב, בעיקר בשל חששות ביטחוניים. ראוי לציין שעל רקע המתיחות עם סין, מרחף איום של הגבלות רגולטוריות נוספות שעשויות להביא לאיסור חלקי או מלא בשנים הקרובות.

מכירות של 79 אלף ש"ח במחצית 2024

בהודעה לעיתונות שפירסמה, מסרה בלייד ריינג'ר: "הפתרונות הטכנולוגיים של החברה נועדו לשפר יכולות מודיעין, סיור, מבצעים טקטיים ותחזוקת תשתיות קריטיות". עם זאת, היא לא הסבירה כיצד מטעד שפותח לצורך ניקוי פאנלים סולאריים, מתאים ליישומים כאלה. גם בדו"ח החצי שנתי או באתר החברה אין התייחסות ליישומים אלה, או לפיתוח מטעד ייעודי לשוק הזה.

החברה מסרה שההסכם מהווה התרחבות לשוק האמריקאי, שבו שוק המטענים לרחפנים צפוי לגדול להיקף של 33 מיליארד דולר עד 2030. עם זאת, היא העריכה בדיווח לבורסה שההכנסות מהסכם ההפצה לא צפויות להיות מהותיות. יו"ר בלייד ריינג'ר, חגי כלימור: "ההסכם מעניק לבלייד ריינג'ר נתיב ישיר לשוק הביטחון האמריקאי דרך שותף אסטרטגי מחויב ובעל יכולות. חברת Nukkleus היא השותפה האידיאלית עבורנו להרחבת היקף הפעילות בארה"ב ולהטמעת הטכנולוגיות שלנו בקנה מידה רחב".

במחצית הראשונה של 2025 הסתכמו הכנסות בלייד ריינג'ר בכ-79 אלף ש"ח בלבד, בתזרים מזומנים שלילי של 3.6 מיליון שקל. החברה נסחרת בבורסת תל אביב לפי שווי שוק של כ-18.6 מיליון שקל. Nukkleus נסחרת בנסד"ק בשווי של כמעט 35 מיליון דולר, לאחר שאיבדה כ-82% מערכה מאז תחילת השנה.

המנכ"ל וניגוד העניינים

חברת Nukkleus נוסדה ב-2013 בניו יורק, ופועלת במתכונת של קבוצת אחזקות המבצעת רכישות אסטרטגיות של חברות בתחומי הטכנולוגיה, נדל"ן, שירותים פיננסיים ותעשייה. בשנה האחרונה היא מבצעת פנייה אסטרטגית לעולם הביטחוני: בדצמבר 2024 היא רכשה את השליטה (51%) בחברת Star 26 Capital, המחזיקה בבעלות על חברת רימון (Rimon) הישראלית. רימון מספקת גנרטורים ומערכות היברידיות, דיגום כלי רכב ונגררים, וכן פתרונות תאורה מתקדמים. בין היתר, רימון מספקת רכיבים של מערכות הגנה, בהם רכיבי אנרגיה ל"כיפת ברזל". כחלק מהמהלכים הללו, דווח כי Nukkleus תקים חברה בת בדלאוור, ארה"ב, שתתמקד בשוק ההגנה.

מני שלום. מקור: Nukkleus

מנכ"ל Nukkleus הוא מני שלום, יזם ישראלי שהקים וניהל מספר חברות בתחומי התשלומים והקמעונאות. הוא מונה לתפקידו כמנכ"ל Nukkleus בספטמבר 2024. לצד זאת, הוא גם המייסד ובעל השליטה של חברת האחזקות Star 26, שהשליטה בה נרכשה על-ידי Nukkleus. יצוין כי זיקתו של שלום לחברת Star 26 אינה מוזכרת בביוגרפיה של שלום המפורטת באתר Nukkleus , או בדיווח בדבר מינויו ל-SEC. עם זאת, טרם אישור רכישת השליטה ב-Star 26 על-ידי דירקטוריון הוצהר במסמך ל-SEC על ניגוד העניינים ושלום לא השתתף בהצבעה שבה אושרה העסקה.

 

טאואר ו-Xscape פיתחו שבב לייזר רב-גלי הראשון בתעשייה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: פרוסת סיליקון עם שבבי הלייזר של Xscape

חברת טאואר סמיקונדקטור ממגדל העמק (Tower Semiconductor), וחברת אקסקייפ פוטוניקס (Xscape) מסנטה קלרה, קליפורניה, הכריזו על מקור לייזר בשבב מסוג חדש, אשר מספק מספר צבעי אור (אורכי גל) ממקור אחד באמצעות שאיבה אופטית בשבב סיליקון יחיד. הפיתוח מבוסס על פלטפורמת הסיליקון פוטוניקס של טאואר (PH18), ומיועד לאפשר קישוריות אופטית מהירה וחסכונית במרכזי נתונים.

הפתרון מאפשר לייצר אותות טופטיים ולשדר מידע בעד 16 אורכי גל שונים (צבעים) על-גבי סיב אופטי יחיד בטכנולוגיית CWDM ובטכנולוגיית DWDM. הלייזר מבוסס על טכנולוגיית ChromX של Xscape, ומיוצר בתהליך PH18 של טאואר. הוא מיועד לשימוש בעיקר במרכזי AI, ולייעל את התקשורת בין המעבדים המקביליים (GPU-to-GPU) ובין המעבדים למערכות אחסון המידע (GPU-to-HBM). בחודש יוני 2025 החברה חשפה את ערכת הפיתוח שלה EagleX, עבור שימוש בטכנולוגיית ChromX.

חברת Xscape הוקמה בשנת 2022 על-ידי קבוצה של חוקרי SiPho מאוניברסיטת קולומביה וגייסה מהנדסים יוצאי אינטל, ברודקום, ג'וניפר ומארוול. מאז הקמתה היא גייסה 57 מיליון דולר במספר סבבים בהובלת IAG Capital Partners ובהשתתפות החברות סיסקו ואנבידיה. הביקוש לקישוריות מהירה צומח במהירות גדולה בעיקר בגלל העומסים הכבדים המאפיינים מרכזי AI. להערכת חברת המחקר LightCounting, שוק הפתרונות האופטיים למרכזי AI צפוי להגיע להיקף של כ-10 מיליארד דולר בשנת 2026 ולצמוח ליותר מ-20 מיליארד דולר עד שנת 2030.

שוק ה-AI הצומח הבא: רובוטים דמויי-אדם

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: הדמיית המשחקים מתחרויות World Humanoid Robot Games שהתקיימו החודש בבייג'ין

במהלך שיחת הוועידה שקיימה בשבוע שעבר חברת אנלוג דיווייסז (Analog Devices) לאחר פרסום תוצאות הרבעון השלישי של 2025, גילה המנכ"ל ויו"ר החברה, וינסנט רושה, שהיא משתפת פעולה עם חברת אנבידיה בפיתוח רכיבי בקרה חדשים עבור השוק המתפתח של רובוטים דמויי אדם (Humanoids). להערכתו, פוטנציאל השימוש ברכיבים של אנלוג ברובוטים דמויי אדם גדול פי 10 בהשוואה לרובוטים אוטונומיים ניידים (AMR) ועשוי להסתכם בכמה עשרות אלפי דולרים לכל רובוט.

רושה: "הרובוטים האלה זקוקים לכמות עצומה של חיישנים ומערכות בקרת תנועה. כל מיפרק וכל נקודת מגע, דורשים חישה מדוייקת ובקרת מנועים מדוייקת, וכל אחד מהם מספק הזדמנות לרכיבי ניהול אותו וניהול הספק. כדי לנצל את ההזדמנות הזאת, התחלנו לפתח פתרונות מוכווני משימה מלאים, המשלבים יכולות חישה כמו לחץ, זעזועים, קול, ראייה ומיקום, ביחד עם פתרונות ניהול אותות, ניהול הספק ופיתוח תוכנות בינה מלאכותית עבור המערכות האלה".

הכפלת המכירות עד 2030

"במקביל, אנחנו מפתחים ביחד עם אנבידיה תכנוני ייחוס של רובוטים דמויי אדם, אשר יכולים להשתלב במטלות כמו התקנה מורכבת של כבלים במרכזי נתונים או בתהליך ההרכבה של חלקים בקווי הייצור של תעשיית הרכב". לדבריו, מגמת האוטומציה החדשה המתפתחת בתעשייה בזכות השימוש בבינה מלאכותית, תוכל להביא להכפלת המכירות של ADI עד לשנת 2030. ההכרזה הזאת מלמדת שפרוייקט NVIDIA Isaac GR00T N1 של אנבידיה שנחשף בחודש מרץ האחרון, הוא מקיף ושאפתני בהרבה מעבר להכרזה המקורית על "מודל קוד פתוח המקנה מיומנויות בסיסיות לרובוטים דמויי אדם".

אנלוג דיווייסז ואנבידיה אינן הראשונות שזיהו את המגמה החדשה: טסלה ובוסטון סיינטיפיק מתכננות להשיק כבר השנה רובוטים דמויי אדם. בשבוע שעבר התקיימה בבייג'ין תחרות World Humanoid Robot Games, שהיתה ארוע הספורט הראשון בעולם שבו התחרו 500 רובוטים דמויי אדם במשחקים דוגמת כדורגל, אגרוף וטניס שולחן. למשחקים הגיעו יותר מ-270,000 צופים, כדי לצפות בתחרויות שהתקיימו בין 280 קבוצות מפתחים מהאקדמיה ומהתעשייה שהגיעו מ-16 מדינות שונות.

ממשלת סין נרתמת למאמץ

מחלקת המחקר של בנק ההשקעות מורגן סטנלי העריכה לאחרונה שהרובוטים החדשים ייצרו שוק בהיקף של יותר מ-5 טריליון דולר עד לשנת 2050. "למרות שהרובוטים החדשים האלה נמצאים עדיין בשלבי פיתוח ראשונים, הם עשויים להגיע לשוק הכולל יותר ממיליארד רובוטים ב-2050, שרובם (90%) משמשים ביישומי תעשייה ומסחר". להערכת מנהל המחקר במורגן סטנלי, אדם יונאס, השוק הזה יתפתח באיטיות עד למחצית שנות ה-30, ויעבור לצמיחה מהירה החל מ-2040.

ראוי לציין שכבר היום קיימים דגמים שונים של יומנואידים, אולם מחירם אינו מעשי: יותר מ-200 אלף דולר ליחידה. "בזכות חידושים טכנולוגיים מחירם יירד לכ-150 אלף דולר ב-2028 ויגיע לכ-50,000 דולר ב-2050. כמו בהרבה תחומים חדשניים, גם במקרה הזה "תמיכה ממשלתית חזקה עוזרת לסין להוביל את התחרות בפיתוח השוק החדש של רובוטים דמויי אדם". להערכתו, סין תספק באותה שנה רובוטים זולים מאוד, אולי אף במחיר רצפה של כ-15,000 דולר בלבד ליחידה.

אנבידיה ישראל חשפה פתרון קישוריות בין מרכזי נתונים מרוחקים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מאת: יוחאי שויגר

חברת אנבידיה (Nvidia) חשפה בסוף השבוע את Spectrum-XGS Ethernet, פתרון חדש שמיועד לחבר בין מרכזי נתונים מבוזרים כך שיפעלו כיחידת מחשוב אחת רציפה – מה שהחברה מכנה "AI Super-Factories".

ההכרזה מסמנת מהלך אסטרטגי חדש בתחום הרשתות של אנבידיה, וכניסה לראשונה לעולם הקישוריות בין חוות שרתים המרוחקות זו מזו גיאוגרפית, ולא רק בתוך חווה בודדת. המערכת החדשה פותחה בישראל על בסיס המורשת של מלאנוקס, שנרכשה על ידי אנבידיה ב-2019, אך מהווה קפיצה מעבר לטכנולוגיה המסורתית של החברה הישראלית.

בעוד מלאנוקס התמקדה בעיקר ב-InfiniBand וב-Ethernet לתקשורת פנימית בתוך מרכז נתונים יחיד, Spectrum-XGS מביא לראשונה מענה לצורך בקישוריות בין מרכזי נתונים מרוחקים. בכך מציגה אנבידיה ממד שלישי בתחום – לצד scale-up שבו מחברים מעבדים בתוך שרת יחיד, ו-scale-out שבו מחברים אלפי שרתים בתוך חווה אחת, כעת מתאפשר גם scale-across שבו מרכזי נתונים נפרדים מתפקדים כיחידה אחת.

המערכת מבוססת על פלטפורמת Spectrum-X Ethernet וכוללת מתגים מהדור החדש, כרטיסי רשת חכמים מסדרת ConnectX-8 ותוכנה עם אלגוריתמים ייעודיים לניהול עומסים המותאם למרחקים גיאוגרפיים. היא מוסיפה שכבת ניטור מקצה לקצה שמאפשרת לקבל תמונת רשת מלאה ולשלוט בהשהיות, ובכך מצליחה כמעט להכפיל את ביצועי ספריית ה-NCCL של אנבידיה בעבודות בינה מלאכותית מבוזרות, ספרייה המאפשרת סנכרון והעברת נתונים מהירים בין אלפי כרטיסי GPU במקביל.

התשובה לברודקום

בענף רואים את Spectrum-XGS גם כתשובה ישירה ל-Jericho 4 של ברודקום, שבב רשת מהדור החדש שמספק תשתית בקנה מידה עצום לרשתות ענן ומיועד אף הוא לחבר חוות שרתים ענקיות. הדמיון בין הפתרונות מתבטא בכך ששניהם מבקשים להפוך איים מבודדים של מחשוב למחשב-על אחוד באמצעות Ethernet ברמה על-עננית.

עם זאת, קיימים גם הבדלים משמעותיים. ברודקום מוכרת שבבים גנריים שמשמשים בסיס לרשתות שמרכיבים ספקי הענן בעצמם, בעוד אנבידיה מציעה פתרון כולל ומוכן לשימוש שמשלב חומרה, תוכנה ואלגוריתמים ומותאם במדויק לעומסי בינה מלאכותית. Jericho 4 גמיש וכללי יותר, בעוד Spectrum-XGS נבנה כסביבה סגורה המיועדת לאקוסיסטם של אנבידיה ולמחשוב AI בקנה מידה עולמי.

בשורה התחתונה, אנבידיה מרחיבה את יכולות הרשת שלה מעבר לליבת מלאנוקס ופורצת החוצה מגבולות מרכז הנתונים היחיד. עם Spectrum-XGS היא מציבה את עצמה כמתחרה ישירה לברודקום במאבק על השליטה בתשתיות הקישוריות של עידן הבינה המלאכותית.

החוליה החלשה: הממשק שבין סוכני ה-AI ל-APIs עלול להפוך לשער פרוץ לארגון

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מאת יוחאי שויגר

חברת הסייבר Salt Security פרסמה לאחרונה דוח חדש שמתריע מפני משבר אבטחה מתקרב בעידן שבו סוכני בינה מלאכותית הופכים לנפוצים יותר. לפי הממצאים, יותר ממחצית מהארגונים כבר מפעילים או מתכננים להפעיל סוכנים אוטונומיים מול לקוחות, אך רק מיעוט מהם מבצע בדיקות יומיות לאבטחת ממשקי ה-API שמפעילים את אותם סוכנים.

במקביל, הצרכנים נחשפים לסוכני AI יותר מתמיד, אך רובם אינם חשים בטוחים: רק חמישית מהנשאלים הביעו נכונות לשתף מידע אישי עם סוכן AI, לעומת שיעורי אמון גבוהים בהרבה באינטראקציה אנושית. הדוח מצביע על כך שהפער הזה בין הרצון של ארגונים לייעל את הקשר עם הלקוחות לבין חוסר האמון בצד הצרכני, הוא אחת מנקודות התורפה הקריטיות ביותר של הטכנולוגיה.

כדי להבין את הסיכון צריך לזכור שסוכן AI אינו ניגש ישירות למסדי נתונים או למערכות ליבה, אלא משתמש תמיד בממשקי API. כל פעולה שמבצע הסוכן – מבדיקת יתרת חשבון, דרך פתיחת קריאת שירות ועד ייזום תשלום – מתבצעת באמצעות קריאה ל-API ייעודי. אם בעבר קריאות כאלה נוצרו בעיקר על ידי אפליקציות קבועות או מפתחי צד ג', הרי שכיום הן נשלחות בצורה דינמית, בהתאם לפרומפטים של המשתמשים והחלטות הסוכן. זהו שינוי דרמטי בדפוס השימוש: היקף הקריאות עולה, הרצפים הופכים בלתי צפויים והמשתמש עצמו פחות מודע לנתיב שעוברת הבקשה.

במובן הטכני, ה-API לא השתנה. עדיין מדובר בפקודות סטנדרטיות כמו GET או POST. אולם ההקשר השתנה לחלוטין. סוכן AI יכול להמציא רצפי קריאות חדשים, לבצע מאות פעולות בשנייה או לנסות לחרוג מההרשאות שניתנו לו, לעיתים בעקבות מניפולציה חיצונית כמו Prompt Injection. במקביל, עצם החיבור של סוכנים למערכות רבות מגדיל את פני התקיפה, והפער הפסיכולוגי מול הצרכנים – שאינם יודעים לאן המידע שהם מספקים זורם – רק מחריף.

להערכת Salt, השימוש בסוכני AI מוביל לעלייה פי 100 בפעילות ה-API. המסר שעולה מן הדוח של Salt ברור: סוכני AI אינם מבטלים את הצורך באבטחת API, אלא מעצימים אותו. האתגר כבר אינו רק לוודא שהממשק מתועד ומוגן, אלא להתמודד עם דינמיקה חדשה של סוכן אוטונומי הפועל בשם המשתמש.

חברות הסייבר מכוונות אל עולם ה-Security for AI

חברת Salt Security הוקמה בישראל בשנת 2016 על ידי רואי אליהו ומיכאל ניקוסיה, ומאז הפכה לאחת המובילות בעולם בתחום אבטחת ה-API. היא גייסה לאורך השנים מעל 270 מיליון דולר ממשקיעים בולטים, ביניהם Sequoia, Lightspeed ו-Tenaya, ומחזיקה היום מרכזי פעילות בארה"ב לצד מטה הפיתוח בישראל. מה שהציב אותה בחזית הוא מיקוד בבעיה מאוד ספציפית – גילוי ואבטחת ממשקי API – בעיה שהתעצמה ככל שהעולם עבר לענן, למיקרו-שירותים ולאפליקציות מבוססות חיבורים. החברה מציעה פלטפורמות מקיפות שמכסות את כל מחזור החיים של ה-API, מגילוי וניהול, ועד עמידה ברגולציות וניטור תעבורה בזמן אמת. הגישה ההוליסטית הזו היא מה שהפך אותה לאחת מהחברות הדומיננטיות בשוק ה־API Security, שצמח בעשור האחרון בקצב מואץ.

דווקא משום כך, מעניין לראות את פרסום הדוח החדש. Salt לא רק מזהירה מהסיכונים הטמונים בסוכני AI, אלא בעצם מאותתת על שיפט אסטרטגי. עצם הבחירה ליזום מחקר ולמקם את עצמה כמי שמבינה את עולם ה־Agentic AI, מצביעה על ניסיון מכוון להרחיב את גבולות השוק שלה ולהישאר רלוונטית בעידן שבו השיח הטכנולוגי מתכנס סביב AI. Salt מתרגמת את מומחיותה הקלאסית באבטחת APIs לטענה שבלי ההגנה הזו – אין דרך לבנות אמון בין הצרכן לסוכן. במילים אחרות, היא לא נוטשת את ליבת הפעילות שלה, אלא מלבישה עליה נרטיב חדש שמתאים לעידן ה-AI. בחודש אפריל השיקה החברה את Salt MCP Server, מערכת ייעודית שמחברת סוכני AI לממשקי ה-API של הארגון באופן מבוקר ומאובטח, תוך מניעת שימוש חריג והגנה מפני מתקפות.

זהו מהלך שאנחנו רואים גם אצל שחקנים אחרים בעולם הסייבר: חברות ותיקות שמבינות כי הזרקורים עברו אל תחום ה-AI Security, ומבקשות למצב את עצמן מחדש. המטרה כפולה – מצד אחד להוכיח שהן עדיין רלוונטיות בשוק שמשתנה, ומצד שני לתפוס נתח מתוך "עוגת ה-AI" הגדולה, שבה מושקעים כיום מיליארדים. במקרה של Salt, הניסיון הזה משתלב היטב במוצרי הליבה שלה, משום שכל סוכן AI אכן תלוי ב-APIs. אבל אי אפשר להתעלם מהפן השיווקי: המהלך מציב אותה בחזית דיון עולמי על אמון, פרטיות ואבטחה בעידן של סוכנים אוטונומיים, גם אם בפועל היא ממשיכה למכור את אותם כלי API Security שהיא מוכרת כבר שנים.

הממשל הוא בעל המניות הגדול באינטל; טראמפ הוא "הבוס" החדש

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מאת: יוחאי שויגר

לאחר ימים של משא ומתן הודיעה אינטל אמש (ו׳) כי הממשל האמריקאי ירכוש 9.9% ממניותיה בהיקף של 8.9 מיליארד דולר. למרות שהחברה מציגה זאת כהשקעה חדשה מצד המדינה, בפועל אין כאן כסף נוסף: המהלך הוא הסבה של מענקים שכבר הובטחו לה בתקופת ממשל ביידן – 5.7 מיליארד דולר מחוק ה-CHIPS ו-3.2 מיליארד דולר מתוכנית Secure Enclave – לאחזקה ישירה במניות.

למעשה, טראמפ שינה כאן את כללי המשחק בדיעבד: במקום מענקים במזומן כפי שנקבע במקור, אינטל נאלצה להמיר אותם בהחזקת מניות. מדובר בהסכם חסר תקדים, משום שבראשית הדרך לא נדרשה בעלות ממשלתית בתמורה למענקים. המניות נמכרות במחיר של 20.47 דולר למניה, מתחת למחיר השוק [24.8 דולר], ובכך הופכת ממשלת ארה"ב לבעלת המניות הגדולה ביותר באינטל. שני בעלי המניות המשמעותיים הנוספים הם קרנות ההשקעות Vanguard ו-BlackRock.

בהסכם נקבע כי הממשל יחזיק במניות ללא זכויות ניהול ישירות, אך יתחייב להצביע עם המלצות הדירקטוריון – למעט חריגים מסוימים. המשמעות היא שבעל המניות הגדול ביותר אמנם מוגדר "פסיבי", אך בפועל יש לו פתח להשפעה עתידית על קבלת החלטות.

הניצחון של טראמפ

העסקה מצטיירת כניצחון אישי עבור הנשיא דונלד טראמפ, ודוגמה נוספת ליכולותיו במשא ומתן. רק בשבוע שעבר דרש טראמפ מהמנכ"ל ליפ-בו טאן, שנכנס רק לפני מספר חודשים לתפקידו, להתפטר, בטענה לקשרים הדוקים מדי עם גורמים בסין, דבר שלדבריו יצר ניגוד אינטרסים. הדרישה פגעה במעמדו של טאן והציבה אותו בעמדת מיקוח חלשה מאוד מול הממשל. במפגש בין השניים הושגה פשרה: טאן נשאר בתפקידו, אך בתמורה הממשל הפך לבעל המניות הגדול ביותר.

טראמפ מיהר לנכס לעצמו את ההישג התקשורתי והציג את טאן כמי שנכנע ללחץ: ״הוא נכנס לפגישה רק כדי לשמור על העבודה שלו, ובסוף נתן לנו 10 מיליארד דולר עבור ארצות הברית. כך הרווחנו 10 מיליארד דולר", אמר טראמפ ביום שישי, לפי ציטוט ברויטרס. הטון הציני והעוקצני הפך את העסקה לא רק לאירוע כלכלי אלא גם להצהרה פוליטית, שמציבה את טראמפ כמנצח הגדול. מבין השורות, אולי גם ניתן ללמוד מי הוא מעתה "הבוס" החדש של אינטל. 

ההפסד של טאן

עבור טאן מדובר במכה קשה. הוא מנסה להוביל רה־ארגון מקיף באינטל ולשקם את פעילות ה-Foundry, אך הדרישה הפומבית להתפטר ערערה את מעמדו הפנימי והציבורי. רק לאחרונה, עם פרסום דו״ח הרבעון השני, הציג טאן תוכנית התייעלות רחבת היקף והדגיש כי בכוונתו לנקוט זהירות בהרחבת קיבולת הייצור כדי לא להכביד על מצבה הפיננסי של החברה.

לצד ביטול פרויקטים באירופה, הוא אף הודיע כי אינטל תשהה את המשך הרחבת מפעלי הייצור באוהיו. החלטה זו ניצבת כעת בסתירה למדיניות הממשל, המבקש להגדיל את הייצור על אדמת ארצות הברית. השאלה היא האם כעת, כשהממשל מחזיק במעמד של בעל מניות ראשי ובוחן מקרוב את צעדיה של אינטל, תיאלץ החברה לחדש את ההשקעה באוהיו כדי לרצות אותו. מהיום ואילך, כל דו״ח רבעוני וכל החלטה אסטרטגית יעמדו למבחן לא רק בעיני המשקיעים והדירקטוריון, אלא גם בפני הממשל, שהפך לשותף דה-פקטו.

האם זה טוב לאינטל?

הגב הממשלתי מעניק לאינטל יתרונות ברורים: סיכוי גבוה יותר לזכות בחוזים ממשלתיים וביטחוניים, העדפה רגולטורית ותמיכה פוליטית, משיכת חברות אמריקאיות גדולות שירצו להתקשר עמה גם משיקולים פוליטיים, ואיתות לשוק ההון שלפיו החברה נהנית מרשת ביטחון ממשלתית שמצמצמת את תפיסת הסיכון. מצד שני, עצם המעורבות הממשלתית יוצרת חששות בקרב שוק ההון: האם הממשלה תשמור על אופי "פסיבי" באמת, או שמדובר רק בתחנה ראשונה בדרך להשפעה ממשית על מהלכי החברה?

מותו של חוק השבבים

העסקה באינטל עשויה להפוך לתקדים משמעותי. אם ממשלת ארצות הברית יכולה להפוך לבעלת מניות מרכזית בחברה שקיבלה מענקי CHIPS, זה עשוי לעורר מהלכים דומים גם בחברות אחרות – מ-Micron ועד GlobalFoundries. המהלך הזה משנה מהותית את האופי של חוק ה-CHIPS: מלהיות תוכנית תמיכה ממשלתית שנועדה לתמרץ השקעות בתעשייה, הוא הופך לכלי לחץ שבאמצעותו השלטון כופה על החברות ויתור על חלק מהבעלות. במקום מענקים ללא הגבלות, החברות נדרשות למסור מניות ולהפוך, הלכה למעשה, לשותפות של המדינה.

כדאי לזכור כי ממשל טראמפ עצמו הביע בעבר התנגדות לחוק ואף הצהיר כי בכוונתו לבטלו, מתוך טענה שמדובר בבזבוז כספי ציבור. כעת, במקום לבטל את החוק, טראמפ משנה את תצורתו – והופך אותו ממנגנון מענקים למנוף של בעלות והשפעה ישירה על החברות. הנהנות המרכזיות מהחוק עד כה הן ענקיות השבבים Intel, TSMC, Samsung ו-Micron, שזכו למענקים ותמריצים להקמת מפעלים ופעילות בארצות הברית. אלא שכעת התמונה משתנה: התמיכה אינה עוד כספים "חופשיים", אלא עסקה שמעניקה לממשל דריסת רגל פוטנציאלית בבעלות התאגידים.

לגרסה של הכתבה באנגלית>>>

אקזיט תוך שנה: Crusoe רוכשת את Atero הישראלית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: מייסדי Atero. קרדיט: עומר הכהן]

חברת Crusoe האמריקאית, אחת מספקיות התשתית החדשניות בתחום הבינה המלאכותית, הודיעה על רכישת הסטארט-אפ הישראלי Atero, שיפעל מעתה כמרכז הפיתוח הראשון של החברה בישראל. מדובר באקזיט מהיר במיוחד, שהתרחש בתוך שנה בלבד מאז הקמתה של Atero ביולי 2024. אף שהחברות לא חשפו את סכום העסקה, בתקשורת מעריכים כי מדובר בכ-150 מיליון דולר במזומן ובמניות. שווי זה גבוה יותר מפי 12 מהיקף גיוסי החברה.

Atero הוקמה ביולי 2024 על ידי אלון יריב ועומר לנדאו, במטרה לשפר את ניצול משאבי ה-GPU הדרושים לאימון ולהרצה של מודלי בינה מלאכותית מתקדמים. החברה גייסה 12 מיליון דולר בסבב סיד ופעלה עד לאחרונה במתכונת stealth, עם צוות של כ-25 עובדים בלבד. על פי Crusoe והמשקיעים, Atero פיתחה טכנולוגיות לניהול ואופטימיזציה של מאיצים חישוביים עבור עומסי AI, ובהם גם מודלי שפה גדולים. מעבר לכך, פרטים טכניים מעמיקים טרם פורסמו, והמידע על הטכנולוגיה עצמה עדיין מוגבל בשל חשיפתה המהירה של Atero במסגרת הרכישה.

הבעיה שאותה מבקשת Atero לפתור היא מהותית: מאיצי GPU הם המשאב הקריטי ביותר בתעשיית ה-AI, אך לעיתים קרובות הם מנוצלים באופן חלקי בלבד בשל מגבלות זיכרון, חלוקת עומסים לא יעילה או תזמון משימות לא מיטבי. התוצאה היא בזבוז של חומרה יקרה וזמינה במידה מוגבלת, מה שהופך את האופטימיזציה של ניצולת GPU לאחד האתגרים הגדולים ביותר בתחום כיום.

אופטימיזציה לצורך חיסכון באנרגיה

הפתרון של Atero משתלב היטב בחזון של Crusoe, שנוסדה ב-2018 ומתמחה בתשתיות AI במודל אינטגרציה אנכית, הכולל את כל היבטי ההקמה והתפעול של מרכז הנתונים. אחד המאפיינים הבולטים של החברה הוא המודל האנרגי של מרכזי הנתונים. החברה מפעילה כיום למעלה ממאה מרכזי נתונים קטנים ומודולריים המוקמים בסמוך לקידוחי נפט בצפון דקוטה, קולורדו וויאומינג. המיקום נבחר כדי לנצל גז טבעי נלווה שאינו נמכר לשוק ושבדרך כלל היה נשרף ומתבזבז, וכך להפוך אותו לחשמל שמניע את מערכות המחשוב. בכך היא מחברת בין אנרגיה, תשתיות חישוב וענן מנוהל תחת קורת גג אחת, ומציעה ללקוחותיה שילוב של יעילות תפעולית עם הפחתת פליטות.

במקביל, החברה מקימה קמפוס ענק באביליין, טקסס, שצפוי להגיע לקיבולת כוללת של עד 1.2 ג׳יגה־ואט, עם שלב ראשון בהספק של 200 מגה־ואט.

ההיגיון ברכישת Atero משתלב היטב במודל הזה: אם Crusoe מתמקדת בהפיכת אנרגיה מבוזבזת לחשמל נקי ויעיל, הרי ש-Atero משלימה את התמונה מהצד השני – אופטימיזציה של השימוש במאיצי GPU עצמם. כך Crusoe לא רק מציעה מקור חשמל ירוק וזול לחישוב AI, אלא גם מבטיחה שהחומרה תנוצל בצורה מיטבית, מה שמתרגם לביצועים גבוהים יותר, חיסכון בעלויות והפחתת טביעת רגל פחמנית.

לאחרונה צורפה Crusoe לפרויקט Stargate של OpenAI, Oracle ו-SoftBank, שנחשב לאחד ממיזמי התשתית הגדולים בתחום ה-AI. החברה מובילה את הקמת הקמפוס הראשון בטקסס, בהיקף השקעות שמוערך בכ-11.6 מיליארד דולר, כחלק מתוכנית רחבה להקמת רשת מרכזי נתונים אדירי קיבולת לאימון מודלים בקנה מידה עולמי.

התמחות כחול-לבן באופטימיזציה

הרכישה של Atero גם מתחברת למגמה רחבה יותר בתעשייה: בשנה האחרונה רכשה אנבידיה שתי חברות ישראליות נוספות – Run\:ai שפיתחה מערכת לניהול ואורקסטרציה של GPU בארגונים, ו-Deci שהתמקדה באופטימיזציה של מודלים באמצעות טכניקות מתקדמות.

שלוש החברות – Atero, Run\:ai ו-Deci – חולקות מכנה משותף ברור. כולן נולדו בישראל, כולן התמקדו בשאלה כיצד לנצל בצורה חכמה את משאבי החישוב בעולם שבו הביקוש ל-GPU עצום, וכולן הפכו ליעד אסטרטגי לרכישות מהירות מצד שחקניות גלובליות.

אלון יריב, מנכ"ל Atero, אמר כי מאז הקמת החברה המטרה הייתה לשנות את הדרך בה מודלים של שפה מנוצלים בעידן ה-AI, וכי ההצטרפות ל-Crusoe היא הדרך המהירה ביותר לממש את החזון הזה.

צ’ייס לוכמילר, מנכ"ל Crusoe, ציין כי הפתרונות של Atero משתלבים באופן טבעי בפלטפורמה של החברה, וכי הקמת מרכז הפיתוח הראשון של החברה בישראל מהווה צעד אסטרטגי שיאפשר לה ליהנות מהידע והחדשנות המקומיים ולשרת טוב יותר את לקוחותיה ברחבי העולם.

מתקפת טילים רוסית פגעה במפעל Flex באוקראינה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מפעל פלקס לאחר פגיעת הטיל הרוסי. צילום: Ukraine State Emergency Service

מתקפת טילים רוסית פגעה הלילה במפעל ייצור של חברת Flex האמריקאית, בעיר מוקצ'בו (Mukachevo) שבמחוז זקרפטיה הנמצא במערב המדינה, סמוך לגבול ההונגרי. בתעשייה נפוצו שמועות שלא אושרו כי התקיפה גרמה למותם של 70 בני-אדם. יחד עם זאת, הידיעות הרשמיות הראשונות מציינות שאדם אחד נהרג. ערוץ החדשות The Kyiv Independent, מסר שהמפעל עובד בשלוש משמרות, כאשר משמרת הלילה מסתכמת בכ-800 עובדים.

העובדים דיווחו לערוץ, שבזמן ההתקפה כולם שהו במקלטים ובחדרים מוגנים, בהתאם להנחיות של הנהלת המפעל. הנשיא זלנסקי התייחס לתקיפה הזו ופירסם היום (ה') בבוקר תגובה בעמוד האיסטרגרם שלו: "הצבא הרוסי קבע הלילה אנטי-שיא מטורף משלו. הם השתמשו בכמה טילי שיוט נגד מפעל אמריקאי במחוז זקרפטיה. זה היה מפעל אזרחי רגיל שייצר מוצרי בית רגילים כמו מכונות קפה. כעת עדיין מכבים את השריפה במפעל. נכון לעכשיו, ידוע על 15 בני אדם שנפגעו מהמתקפה".

משרד החוץ של אוקראינה דיווח שהמפעל נפגע מטיל אחד, "שגרם לנזק כבד ולקורבנות. זהו אתר אזרחי לחלוטין, שאין לו שום קשר להגנה או לצבא. זו לא ההתקפה הרוסית הראשונה על מפעלים אמריקאיים באוקראינה, לאחר תקיפות על משרדי בואינג בקייב בתחילת השנה ותקיפות נוספות". חברת Flex היא מקבלניות הייצור האלקטרוני הגדולות בעולם. החברה מפעילה מספר מפעלים באוקראינה, רובם בעיר מוקצ'בו. מפעלי החברה באזור הזה נחשבים לגדולים והחשובים של החברה באירופה ועוסקים בעיקר בייצור מערכות אלקטרוניות לתעשיות אזרחיות כמו רכב, ציוד תעשייתי, מיכשור רפואי ומוצרי צריכה. בסוף השבוע דיווחה פלקס על הארוע, ומסרה שהמפעל שנפגע אחראי לכ-1% ממכירותיה השנתיות.

מפורד לסייבר הישראלי: גיל גור אריה מונה לסמנכ"ל מוצר בקלארוטי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: גיל גור אריה. מקור: לינקדאין]

חברת הסייבר קלארוטי (Claroty), המתמחה בהגנה על תשתיות פיזיות וסביבות תפעוליות, הודיעה על מינויו של גיל גור אריה לתפקיד סמנכ"ל מוצר (Chief Product Officer). במסגרת התפקיד הוא יוביל את אסטרטגיית המוצר של החברה, ישלב בין צוותי הפיתוח, הדאטה והמחקר והפיתוח, ויוביל את פלטפורמת ההגנה של קלארוטי לשלב הבא בעולמות הסייבר־פיזי ובינה מלאכותית.

גור אריה מצטרף לקלארוטי לאחר קריירה עשירה בתעשייה ובמערכת הביטחון. בתפקידו האחרון כיהן כסמנכ"ל עולמי לדאטה ואנליטיקה בפורד מוטורס (Ford), בין 2020-2023, שם הוביל צוותים גדולים בעולמות הדאטה והבינה המלאכותית והוביל מהלכים רחבי היקף של טרנספורמציה דיגיטלית.

לפני כן שירת כעשרים שנה ביחידת 8200 של צה"ל בתפקידי פיקוד וטכנולוגיה בכירים, וזכה בפרס ביטחון ישראל. הוא בוגר תואר ראשון בהנדסת חשמל מהטכניון ותואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב.

קלארוטי נחשבת לאחת מחברות הסייבר הישראליות הבולטות בעולם, והיא מתמחה בהגנת מערכות סייבר־פיזיות (CPS) – רשתות תעשייתיות, תשתיות קריטיות, מערכות בריאות ומתקנים צבאיים. החברה פועלת כיום ביותר מ-70 מדינות ומשרתת ארגוני תעשייה, אנרגיה, מים ותחבורה לצד מערכות ביטחוניות.

 

אינוויז נכנסת לשוק התחבורה בארה"ב, ופוגשת מתחרה ישראלית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: חיישן InnovizSMART לעולם התחבורה והתשתיות

מאת יוחאי שויגר

חברת אינוויז (Innoviz) הישראלית מרחיבה את פעילותה מעבר לעולם הרכב האוטונומי ונכנסת לשוק התחבורה החכמה הצומח במהירות בארצות הברית. אינוויז הכריזה על שיתוף פעולה עם חברת הסטארט-אפ Cron AI ועם D2 Traffic Technologies, שביחד יציעו מערכת לניטור ולניהול תחבורה בזמן אמת בצמתים, מתוך מטרה להפחית עומסי תנועה ולצמצם תאונות דרכים.

D2 Traffic היא אינטגרטורית אמריקאית ותיקה בתחום מערכות ITS (מערכות תחבורה חכמות), והיא משמשת כגורם המקשר בין טכנולוגיות חדשניות לרשויות המקומיות. החברה מתמחה בהטמעת מערכות בקרת תנועה, שילוב פתרונות חיישנים עם רמזורים קיימים והפצת טכנולוגיות לרשתות עירוניות. Cron AI, מצידה, מפתחת את פלטפורמת senseEDGE לעיבוד נתוני חישה תלת־ממדיים בזמן אמת. הפלטפורמה יודעת לקחת נתונים גולמיים מ-LiDAR, מצלמות או מכ"ם, ולתרגם אותם לתובנות מיידיות בצומת – ללא תלות בענן.

במסגרת שיתוף הפעולה, חיישני ה-LiDAR של אינוויז אוספים את המידע, Cron AI מעבדת ומסווגת אותו בזמן אמת, ו-D2 אחראית על שילובו במערכות העירוניות ובקרי הרמזורים.

פיילוט ראשון באטלנטה

במרכז המהלך עומד InnovizSmart – חיישן חדש של אינוויז שהושק לאחרונה במיוחד לשוק ה-ITS. הוא מסוגל לסרוק כמעט שישה מיליון נקודות בשנייה, לטווח של עד 450 מטר, ומציע יתרון מובהק בזיהוי כלי רכב והולכי רגל גם בתנאי ראות מוגבלים כמו ערפל, גשם או לילה. החיישן נועד להדגים כיצד LiDAR, שנבנה במקור לשוק הרכב האוטונומי, יכול להפוך גם לכלי מפתח בניהול תשתיות עירוניות.

בקרוב תיפרס המערכת בשלושה צמתים מרכזיים באטלנטה, ובמקביל יוצג הפתרון לראשונה בפני קהילת התחבורה העולמית בכנס ITS World Congress שייערך בעיר בסוף אוגוסט – אחד האירועים הגדולים והמשפיעים בתחום התחבורה החכמה.

מתחרה ישראלית עם "קילומטראז'" בשוק האמריקאי

המהלך מתרחש בשוק רותח: השוק העולמי של מערכות ITS צפויות להגיע להיקף של כ-73 מיליארד דולר עד 2032. בשוק האמריקאי, אינוויז תתמודד בו מול מתחרה ישראלית ותיקה יותר, NoTraffic, שפועלת כבר כמה שנים בערים בארצות הברית. נו-טראפיק מציעה פלטפורמה לניהול תנועה המותקנת על גבי רמזורים, המבוססת על מצלמות, מכ"ם ותקשורת V2X, ומגובה במערכת ענן לניהול עירוני. היא כבר הוכיחה את עצמה בפרויקטים באריזונה ובטקסס, שם נמדדו קיצור זמני נסיעה, חיסכון כספי ניכר והפחתה בפליטות מזהמים. יתרון נוסף שלה הוא היותה חברה ייעודית המתמקדת כולה בתחום הצמתים החכמים, בעוד אינוויז ושותפותיה עדיין לא בחנו את המערכת בפריסה רחבת־היקף לאורך זמן.

אינוויז, כמו בפעילותה בתחום הרכב האוטונומי, מבקשת להוכיח את נחיצותו – ואולי את עליונותו – של חיישן ה-LiDAR. בשנים האחרונות הפכו חיישנים אלה לרכיב מרכזי בפרויקטים של תחבורה חכמה בארצות הברית, בזכות היכולת שלהם לספק מיפוי תלת־ממדי מדויק בזמן אמת גם בתנאי ראות קשים.

השימוש בהם מתרחב במיוחד ביוזמות מסוג “Connected Corridor”, שבהן מוצבים חיישנים לאורך רצפי צמתים עירוניים. דוחות רשות הכבישים הפדרלית (FHWA) מצביעים כי בפיילוטים שנערכו בקליפורניה חיישני LiDAR השיגו דיוק גבוה יותר בזיהוי כלי רכב והולכי רגל לעומת מצלמות – במיוחד בלילה ובערפל – והביאו לקיצור של עד 20% בזמן נסיעה ולהפחתה של עד 75% בעיכובים ברמזורים.

אמנם המערכת שמציעה אינוויז נשענת בראש ובראשונה על LiDAR, אך היא אינה מוגבלת לכך בלבד. פלטפורמת העיבוד של Cron AI תומכת גם בנתוני מצלמות ומכ"ם, כך שהפתרון יכול להתרחב ולהתאים את עצמו לדרישות ספציפיות של עיריות ורשויות תחבורה.

לגרסה באנגלית של הכתבה>>>

שיבא ו-Revealense משיקים מיזם לאבחון אוטיזם באמצעות AI

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[תמונת אילוסטרציה: צילום מסך מתוך סרטון תדמית של Revealense]

מרכז החדשנות ARC של המרכז הרפואי שיבא הודיע על שיתוף פעולה עם חברת הסטארט-אפ הישראלית Revealense, שמפתחת טכנולוגיה לאבחון מצבים נוירולוגיים וקוגניטיביים באמצעות מצלמת רשת ביתית. במסגרת שיתוף הפעולה יוקם מיזם משותף שיחל באבחון הפרעות התפתחותיות אצל ילדים – בראשן אוטיזם והפרעות קשב – מתוך מטרה לקצר את תהליכי האבחון ולבצע אותם בסביבה הטבעית של המטופל.

הפרויקט יתחיל בפיילוט בבית החולים ספרא לילדים, בהובלת ד"ר עומר בר־יוסף, מנהל המכון להתפתחות הילד בשיבא. לאחר מכן מתכננים הצדדים להרחיב את היישום למצבים נוספים – החל מהפרעות קשב ועד אבחון נוירולוגי רחב יותר.

האבחון של אוטיזם כיום מתבצע בעיקר על ידי צוות רב-תחומי – פסיכולוגים, נוירולוגים ורופאי ילדים – המבססים את ההערכה על תצפיות התנהגותיות, ראיונות עם הורים ושאלוני דיווח. מדובר בתהליך מורכב, הדורש מפגשים חוזרים ולעיתים המתנה ממושכת של חודשים ארוכים עד לקביעת אבחנה סופית.

אחד האתגרים המרכזיים הוא שהאבחון מתבצע בסביבה קלינית, שאינה תמיד משקפת את ההתנהגות הטבעית של הילד. בנוסף, קיים מחסור באנשי מקצוע, שמקשה על נגישות לאבחון מהיר ומדויק.

הטכנולוגיה של Revealense מבוססת על "ניתוח DNA התנהגותי" באמצעות בינה מלאכותית – אלגוריתמים לראייה ממוחשבת שמזהים תבניות עדינות בתנועות, הבעות פנים ואינטראקציה עם הסביבה. המערכת פועלת על גבי מצלמת אינטרנט רגילה, ומאפשרת לאסוף נתונים מהבית, בזמן אמת או בהקלטה, ולבצע ניתוח קליני מבוסס־AI.

לפי החברה, הפלטפורמה מסוגלת לאתר אותות פסיכופיזיולוגיים עדינים ולהרכיב מהם פרופיל דינמי של הילד. היתרון המרכזי של הגישה הוא יכולת לבצע הערכה מוקדמת – כבר בגיל חצי שנה עד שנה – של דפוסי התנהגות שעשויים להצביע על סיכון לאוטיזם או למצבים נוירו־התפתחותיים אחרים.

במידה שהמערכת תאומת קלינית, היא עשויה לאפשר גילוי מוקדם משמעותי, לקצר את זמן ההמתנה לאבחון ולהגדיל את הסיכוי להתערבות מוקדמת – הנחשבת קריטית לשיפור מסלול ההתפתחות של הילד.

אוטיזם הוא מצב התפתחותי שנמצא על ספקטרום רחב מאוד – יש ילדים שמראים סימנים בולטים כבר בגיל צעיר, ואחרים שמתגלים רק מאוחר יותר. בגיל הרך ניתן לעיתים להבחין בכך שהילד פחות יוצר קשר עין, לא תמיד מגיב כשקוראים בשמו, מתעכב בדיבור או משתמש פחות במחוות כמו הצבעה. לעיתים הוא יעדיף משחק חזרתי או יתמקד בחפצים במקום באנשים. ברוב המקרים האבחון הרשמי נעשה סביב גיל שנתיים–שלוש, כשפערי ההתפתחות ניכרים יותר, אבל כיום יש מאמץ גדול לזהות את הסימנים הרבה קודם – אפילו כבר בשנה הראשונה – כי התערבות מוקדמת יכולה לעשות שינוי משמעותי במסלול ההתפתחות של הילד.

שיתוף הפעולה בין ARC ל-Revealense מצטרף למגמה עולמית של שימוש בבינה מלאכותית ככלי מסייע באבחון רפואי, בעיקר בתחומים שבהם ההסתמכות היא על תצפיות קליניות ודפוסי התנהגות מורכבים. בשיבא מציינים כי שילוב טכנולוגיות כאלה במערך הבריאות עשוי להרחיב את הנגישות לאבחון איכותי, להפחית את התלות בצוותים מצומצמים, ולהציע מענה לילדים ומשפחות שממתינים חודשים ארוכים בתורי אבחון.

 

LITEON ו-TriEye פיתחו מצלמת IR לרובוטים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: חיישן ה-CMOS של TriEye על-גבי מעגל התמיכה ההיקפי

חברת LITEON הטאיוואנית וחברת TriEye התל אביבית, פיתחו מצלמת תלת מימד ליישומי רובוטיקה וראיית מכונה המבוססת על דיודת לייזר ייעודית מסוג Vertical-Cavity Surface-Emitting Laser – VCSEL של LITEON, וחיישן ה-IR מדגם TES200 של TriEye. בהודעה המשותפת של שתי החברות, נמסר ששיתוף הפעולה ביניהן מיועד להביא לייצור המוני של מצלמות IR בטוחות לשימוש וזולות. מההודעה גם ניתן להבין שהדיודה פותחה במטרה להתאים לדרישות החיישן הישראלי.

מקור הלייזר החדש של לייטאון (LTPE-3532) מייצר קרן לייזר באורך גל של 1135nm, הנמצא בתחום התת-אדום (SWIR – Short-Wave Infrared). הוא חיוני לשימוש ביישומי חישה ודימות בתנאי תאורה מאתגרים, כגון ערפל, גשם כבד או חשיכה מוחלטת וגם נחשב לבטיחותי משום שאינו גורם לפגיעה בעיניים. הוא מותאם לחיישן ה-SWIR של של TriEye, המיוצר בחברת טאואר סמיקונדקטור הישראלית ורגיש לאורכי הגל 0.4µm-1.6µm. החיישן מייצר תמונת עומק מיידית גם בתנאי ראות קשים.

מקור הלייזר משמש משמש כרכיב משלים לחיישני ה-CMOS של TriEye: הוא מאיר את הסביבה ומאפשר לחיישן ה-SWIR לקלוט את האותות החוזרים ולייצר תמונת תלת מימד. שתי החברות מסרו שהמדגים הטכנולוגי זמין בכמויות לא מסחריות לצורך בדיקות ביצועים. חברת לייטאון הטאיוואנית היא אחת מהיצרניות הגדולות בעולם של רכיבים אלקטרואופטיים כמו נוריות LED, קוראי CD/DVD/Blu-ray, חיישנים אופטיים ורכיבי לייזר. ראוי לציין שהיא רק אחד מבין ספקי תאורת ה-IR של TriEye, שיש לה שיתופי פעולה דומים גם עם חברות כמו Vertilas, HLJ ו-Coherent.

 

הכנסות סולרום עלו ב-59%

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: מתן רבין, מנכ"ל סולרום. קרדיט: סולרום]

חברת סולרום (Solrom) פרסמה את דוחותיה לרבעון השני של 2025 ומציגה זינוק חד בהכנסות וברווחיות, לצד התקדמות משמעותית בפרויקטים אסטרטגיים בשוק הביטחוני. מניית החברה עולה הבוקר במסחר בתל-אביב בשיעור של יותר מ-4%..

קו הפעילות הראשי של סולרום הוא פיתוח, ייצור ומכירה של מערכות אלקטרוניקה וחשמל המיועדות בעיקר לשימוש צבאי. לצד זאת, החברה מבססת מנוע צמיחה חדש בתחום מערכות לייזר מפל קוונטי (QCL) ליישומים צבאיים.

ההכנסות הסתכמו בכ-26.8 מיליון שקל – עלייה של כ-59% לעומת התקופה המקבילה אשתקד – והרווח הכולל הגיע ל-6.4 מיליון שקל, פי שישה מהרבעון המקביל. גם ברמת הפעילות התפעולית נרשם שיפור ניכר: שיעור הרווחיות הגולמית זינק לכ-39% לעומת 22.5% בשנה שעברה, והרווח התפעולי ממכירות ושירותים קפץ ב-185%.

צבר ההזמנות של החברה עמד בסוף יוני על כ-60.6 מיליון שקל, גבוה ב־8% מהיקפו בסוף 2024. מאז תאריך המאזן התקבלו הזמנות נוספות בהיקף של 12.7 מיליון שקל, ביניהן זכייה במכרז של 18.1 מיליון שקל עם לקוח ביטחוני. ביולי נחתם גם הסכם מסגרת בהיקף 24 מיליון שקל עם חברה ביטחונית ישראלית לרכישת לייזרים מסוג QCL – עסקה שמבשרת כניסה לעולם ייצור סדרתי בתחום הלייזרים הקוונטיים. הטכנולוגיה הזו, Quantum Cascade Lasers, נחשבת לאחת מפריצות הדרך המשמעותיות של סולרום.

ברבעון הנוכחי החברה דיווחה על שיפורים של כ־30% בביצועי הלייזרים ועל מענק משותף מרשות החדשנות ומשרד הביטחון לפיתוח דגם חדשני מסוג PCSEL QCL. המענק, בהיקף של 4.5 מיליון שקל, נועד לקדם את פיתוחו של לייזר עתיר הספק עם פוטנציאל ליישומים מבצעיים מגוונים, החל מהדמיה בלילה ועד לוחמה אלקטרונית.

מנכ"ל החברה, מתן רבין, אמר עם פרסום הדוחות כי התוצאות משקפות את הביקושים הגבוהים ואת המיקוד האסטרטגי בפרויקטים עתירי ערך. לדבריו, ההישגים בתחום הלייזרים והחוזים החדשים שנחתמו ממחישים את האמון ביכולות החברה ואת הפוטנציאל הגלום בה בשנים הקרובות.

סולרום מסמנת כעת יעד ברור – להפוך משחקנית טכנולוגיה נישתית לחברה ביטחונית גלובלית עם התמחות בלייזרי QCL. השילוב בין פעילות אלקטרוניקה ותיקה לבין פיתוח טכנולוגיות לייזר חדשניות עשוי להעניק לה יתרון תחרותי בשוק המקומי והבינלאומי.

קיידנס ואנבידיה האיצו את האמולציה של שבבי AI

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת קיידנס (Cadence) הודיעה על פריצת דרך בתחום ניתוח ההספק של רכיבים רכיבים הנמצאים בשלב התכנון ולפני הרצת הסיליקון הראשונה. החברה מסרה שבמסגרת שיתוף הפעולה שלה עם אנבידיה (NVIDIA), שתי החברות השתמשו באפליקציית האמולציה Cadence Dynamic Power Analysis (DPA) בפלטפורמת Palladium Z3 של קיידנס, והצליחו לבצע ניתוח הספק דינמי בשבבי AI גדולים הכוללים עד מיליארד שערים לוגיים. הסימולציה ביצעה כמה מיליארדי מחזורים בפרק זמן של שעות ספורות וברמת דיוק של עד 97%. החברה מסרה שהאצת העיבוד הושג באמצעות חומרה מסוג חדש ושימוש בעיבוד מקבילי.

סגן נשיא קיידנס, דהיראג' גוסוואמי, אמר שהיכולת לבצע מיליארדי מחזורים בתוך שעתיים–שלוש בלבד, מאפשרת למהנדסים לוודא שהם עומדים ביעדי הביצועים ולקצר את זמן המעבר לסיליקון". פלטפורמת Palladium Z3 משתמשת באפליקציית ניתוח הספק (DPA) כדי להעריך את צריכת ההספק תחת עומסי עבודה בעולם האמיתי. הדבר מאפשר אימות פונקציונליות, צריכת הספק וביצועים עוד לפני שלב ה–Tapeout (מעבר מקבצי התכנון הסופיים לייצור בפועל), כאשר עדיין ניתן לשנות את התכנון.

לשימוש במידול הספק בשלבי התכנון המוקדמים חשיבות רבה בתכנון חומרת בינה מלאכותית (AI), למידת מכונה (ML) ויישומים מואצי–GPU, שכן הוא משפר את היעילות האנרגטית ומסייע למנוע עיכובים הנובעים מתכנון יתר או חסר של שבבים.

למידע נוסף: Cadence Palladium web page

ברק 555 השיקה מערכת אבטחה עם LiDAR של אינוויז ו-AI של קוגניטים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת "ברק 555", המשתייכת לקבוצת דרייב, הכריזה היום (ג') על השקת מערכת אבטחה חדשה המיועדת להגן על גבולות, יישובים ותשתיות קריטיות ולספק התראות בזמן אמת על תנועות חשודות וחדירות. המערכת, Barak Light Guard, פותחה בשיתוף פעולה עם עוד שתי חברות טכנולוגיה ישראליות: יצרנית חיישני ה-LiDAR אינוויז (Innoviz), שפועלת בעיקר בשוק הרכב האוטונומי, וחברת הבינה המלאכותית קוגניטים (Cogniteam), המתמחה בפתרונות AI לרובוטיקה. המערכת מספקת טווח סריקה של כ-400 מטר ויכולות גילוי וזיהוי של עצמים ניידים ונייחים בכל מזג אוויר.

קוגניטים הוקמה ב-2010 ומתמחה במערכות בינה מלאכותית ורובוטיקה. היא פיתחה את פלטפורמת Nimbus, המאפשרת לייצר, לנהל ולעדכן מרחוק תוכנות לרובוטים, תוך שימוש בענן. היא עובדת עם חברות בתחום הרובוטיקה הביטחונית, הלוגיסטית והחקלאית, ומספקת להן יכולת לאמן אלגוריתמים, לפרוס אותם לכלים שונים ולבצע עדכוני תוכנה בזמן אמת. בפרויקט של ברק 555, קוגניטים אחראית על מרכיב האנליטיקה מבוססת-AI: התוכנה שלה מנתחת את המידע המגיע מחיישני ה-LiDAR והמצלמות, מסווגת אובייקטים ומפחיתה התרעות שווא.

ה-LiDAR נכנס לעולם האבטחה

חיישני LiDAR המוכרים היטב בתחום הנהיגה האוטונומית והרובוטיקה, נכנסים כיום בקצב גובר לשוקי הביטחון והאבטחה. הם מסוגלים לייצר תמונה ברזולוציה גבוהה של המרחב, גם בתנאי ראות ומזג אוויר קשים שבהם מצלמות האבטחה הסטנדרטיות מתקשות לספק מידע, גם כאשר הן נעזרות במערכות מכ"ם מקומי. בשוק העולמי ניתן לראות ניסיונות לשלב חיישנים כאלה בהגנה על גבולות יבשתיים, סביב שדות תעופה או סביב מתקנים צבאיים ותעשייתיים. חברות כמו Quanergy ו-Velodyne בארה"ב, או Hesai בסין, מנסות להציע פתרונות דומים, אולם מדובר עדיין בשוק צעיר יחסית שמחפש את נקודות החדירה שלו. 

מנכ״ל ברק 555  בני לב, מסר: "מערכת הליידאר מאפשרת לראשונה צילום ממרחקים גדולים וזיהוי אובייקטים תוך כדי תנועה. היא מספקת יתרונות משמעותיים בניטור ואבטחת שטחים פתוחים, כמו אזורי גבול, מתקנים צבאיים ותשתיות קריטיות". חברת ברק 555 פועלת כ-40 שנה ומוציאה לפועל פרויקטים רחבי היקף בתחומי אבטחה, מיגון ותקשורת ברחבי הארץ. היא מהווה חלק מקבוצת התשתיות דרייב, הכוללת בין היתר את החברות דרך ארץ כביש 6, נתיבי הכרמל, דרך הצפון, דרך בטוחה וברק 555.

עומר כילף: ה-LiDAR מתמודד עם חסרונות המכ"ם

מנכ"ל חברת אינוויז, עומר כילף, מסר ל-Techtime שהשימוש בחיישני LiDAR פותר מספר בעיות מהותיות: "הפתרון הנפוץ ביותר ב-10 השנים האחרונות התבסס על שימוש במערכות הכוללות מכ"ם ומצלמה, כדי לספק כיסוי של הגזרה בכל תנאי מזג האוויר והתאורה. למכ"ם יש שדה ראייה רחב והוא פחות רגיש למזג אוויר ותאורה. בדרך–כלל המכ"ם מזהה תנועה, ואז מכוון אל האזור החשוד את המצלמה (אור נראה או IR), כדי שהיא תתמקד במטרה שצריך לפענח.

"הבעיה עם מערכות מכ"ם היא שהן מאופיינות ברזולוציה נמוכה, ולכן הן מתקשות לזהות תנועת בני–אדם מעבר לטווח של כ-200 מטר. וכאשר הוא מכסה מרחב שבו עובר כביש, כל רכב שעובר מייצר התראת שווא (false alarm). בעייה נוספת קשורה לקושי המכ"ם לראות מעבר לגדרות. ה-LiDAR שלנו נותן מענה לכל האתגרים האלה ובמחיר תחרותי. הרזולוציה שלו מאפשרת לזהות תנועת בני–אדם גם במרחק של 350-450 מטר, והאו עובד בקלות בסביבה מורכבת הכוללת תנועה של כלים ואנשים באיזורים שונים בשדה הראייה".

[קרדיט תמונה: קוגניטים]

אינפיניאון השלימה את רכישת חטיבת האיתרנט של מארוול

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: רובוט דמוי-אדם של חברת Roboy המבסס על בקרי AURIX של אינפיניאון

חברת אינפיניאון (Infineon) השלימה את רכישת חטיבת האיתרנט הממונע (Automotive Ethernet) של חברת מארוול (Marvell Technology). אינפיניאון שילמה 2.5 מיליארד דולר במזומן תמורת כל עסקי החטיבה, הקניין הרוחני ואת צוות הפיתוח הכולל כ-100 עובדים. מדובר בעיסקת בזק במונחי עסקאות מיזוג בתעשיית השבבים: שתי החברות חתמו על ההסכם בחודש אפריל 2025, ובתוך פחות מארבעה חודשים הוא הושלם במלואו.

מכירות החטיבה בשנת 2025 צפויות להסתכם בכ-220-250 מיליון דולר, ברווח גולמי של כ-60%. אינפיניאון מסרה שהעיסקה תספק לה מנוע צמיחה נוסף, שכן היא נהנית מנצחונות תכנון בהיקף כולל של כ-4 מיליארד דולר עד לשנת 2030, ומוצרים חדשים הנמצאים כעת בפיתוח שיש להם פוטנציאל צמיחה נוסף.

אינפיניאון מסרה שהעיסקה מחזקת את אסטרטגיית ההתמקדות שלה ברכב מוגדר תוכנה (Software Defined Vehicles) ומחזקת את מעמדה כספקית מיקרו-בקרים (Microcontrollers) לתעשיית הרכב. במסגרת הזאת, היא מתכננת לשלב את מתגי ומקמ"שי Brightlane של החטיבה, בקו בקרי AURIX של אינפיניאון. החטיבה מגדילה את היקף הפעילות של אינפיניאון בארה"ב ונועדה לסייע לה להיכנס לשוק הרובוטים דמויי-אדם (Humanoid). "נשלב את פעילות האיתרנט בפתרונות שאנחנו מספקים לתחום ה-AI הפיסי (physical AI), כמו רובוטים", אמר מנכ"ל אינפיניאון, יוכן הנבק.

סופטבנק תשקיע 2 מיליארד דולר בחברת אינטל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל אינטל, ליפ-בו טאן

אינטל וסופטבנק (SoftBank) הודיעו על הסכם השקעה בהיקף של שני מיליארד דולר במניות אינטל, אשר ייעשה לפי מחיר מניה של 23 דולרים. סופטבנק תרכוש את המניות במחיר של 23 דולר למניה. השלמת העסקה כפופה לתנאים מקובלים. בעקבות ההודעה אתמול (ג') ירדו מניות סופטבנק בטוקיו בכ-2.2%, ומניות אינטל בנסד"ק ירדו בכ-3.7% ובלילה עלו בכ-5.2% למחיר של כ-24.9 דולר למניה, והעניקו לה שווי שוק של כ-103.5 מיליארד דולר.

יו”ר ומנכ”ל סופטבנק, מסיושי סון, אמר שההשקעה האסטרטגית הזו "משקפת את אמונתנו שיכולות הייצור והאספקה של שבבים מתקדמים בארה”ב ימשיכו להתרחב, ושלאינטל יהיה תפקיד מרכזי בכך". מנכ”ל אינטל, ליפ-בו טאן, אמר שסופטבנק "שותפה למחויבות שלנו לחיזוק ההובלה הטכנולוגית והייצורית של ארה”ב. מסא ואני עובדים בשיתוף פעולה הדוק כבר עשרות שנים, ואני מעריך את האמון שהוא מביע באינטל".

אסטרטגיית AI חדשה

סופטבנק הבהירה שההשקעה קשורה לאסטרטגיה רחבה של ביצוע השקעות משמעותיות בתחום הבינה המלאכותית (AI). פירוש הדבר שהיא רואה באינטל פלטפורמה קריטית לייצור שבבים עבור AI. ייתכן שהמהלך קשור לאסטרטגיית ה-AI החדשה שאותה הציג ליפ-בו לפני כחודשיים: "בעבר פעלנו בתחום הבינה המלאכותית מתוך גישה ממוקדת סיליקון, בלא לבנות מערך כולל ומשולב של חומרה ותוכנה. אנחנו צריכים למקד את האסטרטגיה שלנו סביב ארכיטקטורת x86 בתחום מעבדי ה-CPU וארכיטקטורת xe בתחום מעבדי ה-GPU, אבל לעלות ברמת ההפשטה ולספק מוצרים הכוללים גם חומרה וגם תוכנה.

"אנחנו צריכים להבין את המגמות החשובות ביותר בתחום המחשוב, ולהגיב אליהן באמצעות גישה מערכתית שיש בה גם פיתוח תוכנה וגם פיתוח סיליקון. בחודשים הקרובים נספק יותר מידע על המהלך שאנחנו מבצעים בפיתוח יכולות AI מאוחדות הכוללות חומרה ותוכנה. המהלך הזה אומנם דורש זמן, אולם הוא חיוני כדי שאינטל תהיה רלוונטית גם בגל המחשוב הבא".

חידת ARM

מעניין לראות האם הדבר יביא להגברת שיתוף הפעולה בין אינטל לבין חברת ARM, שעל-פי הערכות שונות נמצאות 90% ממניותיה בידי סופטבנק. השיעור המדוייק ברור, שכן לאחר שרכשה ARM ב-2016 תמורת 32 מיליארד דולר, היא הוציאה אותה מהנפקה, החזירה אותה למסחר בנסד"ק ב-2023 וביצעה מספר עסקעות נוספות של מכירת מניות לציבור. מעניין לציין ש-ARM נסחרת כיום לפי שווי גדול בהרבה מזה של חברת אינטל: 149.3 מיליארד דולר.

רפאל ולולב ספייס יפתחו טכנולוגיית יירוט רחפנים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: פתרונות קיימים של רפאל לזיהוי ויירוט רחפנים וכטב"מים מנמיכי רום

חברת רפאל (Rafael) וחברת לולב ספייס (Lulav Space) החיפאית חתמו על הסכם שיתוף פעולה לפיתוח מערכת ליירוט רחפנים וכטב״מים שתהיה זולה, גמישה ובעלת הטמעה מהירה, בהתאם לצרכים המשתנים של שדה הקרב המודרני. הפרוייקט יתבצע באמצעות מנהלת ברוק"ק (ביטחון רום קרוב לקרקע), או  Very Low Altitude threats – VLA באנגלית, שהוקמה לאחרונה ברפאל. המנהלת מיועדת להתמודד ייעודית עם איומים אלה, ופועלת בתוך חטיבת ההגנה האווירית (הגנ"א) של החברה.

ראש מנהלת ברוק"ק, יוסי מרגלית, אמר ששיתוף הפעולה יאפשר לפתח במהירות "פתרונות יירוט זולים ויעילים ברמה שטרם נראתה בשוק העולמי". מייסד משותף ומנכ״ל חברת "לולב ספייס", ד״ר נועם לייטר, גילה ששתי החברות כבר עובדות ביחד על פיתוח טכנולוגיית יירוט חדשה, "החל מרמת האיום הבודד ועד הגנה בפני נחיל איומים". שיתוף הפעולה עם לולב ספייס התאפשר באמצעות אימוץ אסטרטגיה חדשה ברפאל, המבוססת על שיתופי פעולה עם חברות סטארט–אפ ישראליות. החברה מסרה שהיא מקימה רשת חדשנות דינמית המשלבת בין הידע של רפאל לבין הגמישות והטכנולוגיות המתקדמות של חברות ההזנק.

עסקת הרכישה בוטלה

חברת לולב ספייס הוקמה בשנת 2021 ומתמקדת בעיקר בתחום הניווט הרובוטי למשימות חלל ויישומים נוספים. ההתמחות העיקרית שלה היא פיתוח מערכות ניווט מבוססות ראייה ממוחשבת, המאפשרות לרכב חללי למדוד את המרחק והמהירות שלו ביחס לאובייקט היעד. אם זה לוויין אחר לצורך מפגש, ואם זה פני השטח של אתר נחיתה בטוח. זאת, באמצעות מצלמות ותוכנה בלבד, ללא שימוש בלייזר או מכ"ם. הטכנולוגיה של החברה שולבה בשתי נחתות הירח הישראליות, בראשית 1 ובראשית 2.

לאחרונה היא החלה לעסוק גם בפיתוח מערכות לזיהוי, עקיבה ונטרול רחפנים וכלי טיס בלתי מאוישים, באמצעות טכנולוגיות הניווט והראייה הממוחשבת שלה. בחודש מרץ השנה נחתם מזכר הבנות לא מחייב בין לולב ספייס לבין חברת ParaZero Technologies מכפר סבא, שלפיו תרכוש פאראזרו את כל מניות לולב במטרה לחזק את יכולותיה בתחום ההגנה מפני רחפנים וניווט אוטונומי. בסופו של דבר שני הצדדים לא הצליחו להגיע להסכמות סופיות, והצעת הרכש בוטלה במאי 2025.

כמה אופציות מקבלים עובדים בכירים בחברות הסטארט-אפ?

פורסם בתאריך ע"י Techtime

סקר אופציות שערכה קרן ההון סיכון TLV Partners בקרב 30 חברות פורטפוליו בשלבי סיד וחברות בשלב הגיוס הראשון (A), מגלה שמנהלים בכירים בחברות בשלבי הסיד מקבלים בדרך-כלל יותר אופציות מאשר ממלאי תפקידים דומים בחברות בוגרות. התגמול באופציות למנהלים ולמהנדסים בכירים בחברות הנמצאות בשלב ההתחלתי, מגיע עד לשיעור של 2.5% מהחברה. לשיעור הזה סיכוי להיות מתורגם למאות אלפי ואף מיליוני דולרים במידה והחברה מצליחה. 

הסקר מגלה ש-5 עובדי המפתח הראשונים, מקבלים בממוצע את התגמול הגבוה ביותר. ראש מחלקת טאלנטים ותפעול (בתמונה למעלה) ב-TLV Partners, טובי שטיין, אמר שמדובר באנשים מאוד מנוסים ואיכותיים שהחברה מעוניינת בהם כדי לעבור את השלב הקריטי של פיתוח המוצר הראשון. היזמים צריכים לשכנע אותם להצטרף לחברת סיד, עם הסיכון הכרוך בכך, ולרוב אין להם בקופה מזומנים לתשלום שכר מאוד גבוה. לכן התגמול באופציות הוא בדרך כלל גבוה בהרבה מאשר התגמול הניתן לעובדים מקבילים המצטרפים לחברות אחרי סבב A.

מהי נקודת הייחוס בקבלת החלטה?

שטיין: "ערכנו את הסקר על מנת להעניק לחברות ולמועמדים נקודות ייחוס כדי להבין אם מנהלים ומפתחים בכירים מבקשים סל אופציות ריאלי או חריג. בשנים האחרונות השוק נמצא ברכבת הרים. מתקופה של בועה בתחילת העשור לשנים של משבר ולאחר מכן התייצבות. בניגוד לתחום השכר שבו יש נתונים וטבלאות, בעולם האופציות אין בנצ'מרק ברור. גילינו שלמרות שליזמים ולעובדים חסרה נקודת ייחוס, תמונת המצב ברוב החברות בשלבי הצמיחה המוקדמת היא די דומה. בחברות הסיד, לעומת זאת, התגלתה שונות גבוהה מאוד, הנקבעת בהתאם לסיכומים הפרטניים עם כל עובד, ולהבדלים בכישורי המו"מ של הצדדים".

במפתיע, אחרי הגיוסים הבכירים הראשונים, לא נמצאו פערים גדולים בתגמול אופציות לעובדים בדרגי כניסה וביניים, בין מפתחים לבין תפקידי מעטפת בחברה, כמו למשל שיווק. בעלי תפקידים בעלי רמת ותק וניסיון מקבילים, קיבלו תגמול דומה באופציות. זאת, בשונה מהפרשי השכר המקובלים בהייטק בין מפתחים לבין בעלי תפקידים אחרים. 

הסקר מגלה שבחברות בשלבי סיד מהנדסים בכירים מקבלים אופציות בשיעור של יותר מ-0.5%, למהנדסים בדרג ביניים ניתנות לרוב אופציות בגובה של 0.15%–0.25%. בדרגים הנמוכים הפערים מצטמצמים, כשמהנדסים ג’וניורים מקבלים 0.08%, ועובדים לא טכניים ג’וניורים מקבלים 0.06%. תפקידי דירקטור טכנולוגיים מתוגמלים לרוב ב-0.45%–0.5%, בדומה ל-VP לא טכנולוגיים, כמו סמנכ"לי שיווק ומכירות. לעומתם, דירקטורים לא טכנולוגיים מקבלים כ-0.2% בלבד.

שטיין הסביר שככל שהחברה צומחת, יש לה יותר משאבים, יותר יציבות והיא פחות תלויה בגיוס עובדי מפתח ספציפיים. הצורך במענקי אופציות חריגים הולך ופוחת. "לכן, למרות שאנו רואים תנודות גדולות ושונות רבה בהיקפי מענקי האופציות בשלבים המוקדמים, השונות הזו פוחתת עם הזמן, והממוצעים של החברה נוטים לחזור ולהשתוות לממוצעים הנהוגים בתעשייה".

מה המצב בארצות הברית?

בארצות הברית נערכו בשנים האחרונות סקרים מקיפים על היקף האופציות שמקבלים עובדים בכירים בסטארטאפים. לפי Kruze Consulting, עובד ראשון בחברה מקבל בדרך כלל בין 0.5% ל-4% מהמניות, כשבמרבית המקרים החלק שניתן בפועל הוא סביב 1.5%. העובד השני מקבל בדרך כלל כ-0.85%, ואילו העובד החמישי כבר יורד לכ-0.34%. נתוני Pave מצביעים על כך שמפתח בכיר ראשון (Founding Engineer) מקבל לרוב בין 0.33% ל-1.32%, בהתאם לשוק ולשלב החברה. בנוסף, לפי Holloway, מנהל הנדסה (Lead Engineer) נהנה לרוב מ-0.5% עד 1%, בעוד מהנדס בכיר מקבל 0.33%–0.66%. במקביל, דוחות של Carta ו-Ravio מלמדים כי ברמת המאקרו, סל האופציות (Option Pool) לעובדים נע לרוב בין 5% ל-20% מכלל ההון של החברה, ומוגדר כבר בשלבי ה-Seed וה-Series A.

חברות ה-AI יוצאות דופן

בתחום הבינה המלאכותית ההיקפים שונים באופן בולט. לפי Business Insider, חברות סטארט-אפ בארה״ב מציעות למנהלי ומהנדסי AI מובילים, חבילות נדיבות במיוחד, הכוללות בין 5%-2% מהמניות – גם בשלבים מוקדמים יחסית (גיוס A). מדובר בהטבה חריגה בהיקפה, שנועדה למשוך טאלנטים נדירים בשוק תחרותי במיוחד. הם גם מקבלים שכר בסיס גבוה של 300–400 אלף דולר בשנה. מגמה זו מדגישה את הפער בין סטארטאפים "רגילים", שבהם האחוזים יורדים במהירות ככל שהחברה מתקדמת, לבין תחום ה-AI, שבו החברות נדרשות לוותר על נתח גדול מהמניות כדי להבטיח יתרון טכנולוגי אנושי.

[קרדיט תמונה ראשית: עומר הכהן]