הזמנות Viasat מאורביט צמחו לכ-7.8 מ' דולר

בתמונה למעלה: מסוף תקשורת הלוויינים המוטס GX46 של חברת אורביט

חברת Viasat האמריקאית הרחיבה את היקף הזמנות מסופי התקשורת הלווייניים מחברת אורביט (Orbit) מנתניה, במסגרת ההיערכות האסטרטגית שלה לאספקת שירותי לוויין מתקדמים בעקבות רכישת חברת Inmarsat הבריטית. מדובר בשיתוף פעולה שהחל לפני שש שנים: בחודש מרץ 2019 נחתם הסכם מסגרת ארוך טווח בין אורביט לבין Inmarsat לפיתוח ואספקת מערכת תקשורת לוויינית מוטסת רב-תכליתית מסוג Multi-Purpose Terminal – MPT, אשר תעבוד בתדרי Ka. המערכת הקומפקטית תסופק כמערכת אינטגרלית הכוללת חומרה, תוכנה, ממשקים ואנטנה בקוטר של 46 ס"מ.

המערכת נועדה לשימוש במטוסים מסחריים/עיסקיים, במטוסים צבאיים, במטוסי משימה ובמל"טים. בחודש מאי 2023 נירכשה Inmarsat הבריטית על-ידי חברת Viasat האמריקאית תמורת מזומנים ומניות בהיקף של כ-6.3 מיליארד דולר. המיזוג בין החברות הושלם בתחילת 2024, ובעקבותיו הועבר המטה העסקי ללונדון, כאשר המרכז הארגוני פועל מקליפורניה. ויאסאט היא ספקית תקשורת לוויינים מרכזית המספקת שירותים לשוק התעופה, הביטחון והשירותים הממשלתיים, השוק הימי והשוק העסקי והצרכני. בשנת הכספים 2025 (שהסתיימה בחודש מרץ) הסתכמו מכירותיה בכ-4.5 מיליארד דולר.

אסטרטגיית ה-Multi-orbit של Viasat

בחודש יוני 2024 עבר הפרוייקט לשלב המסחרי, ואורביט קיבלה הזמנה לאספקת המערכות התעופתיות MPT30 ו-MPT45 (בעלות אנטנה בקוטר 30 ס"מ ו-45 ס"מ, בהתאמה) בהיקף של כ-5.8 מיליון דולר, לאספקה בשנים 2025-2027. בשלב זה, ההזמנה כבר הגיעה באמצעות Viasat אשר מיזגה לתוכה את Inmarsat. השבוע הוגדלה ההזמנה ב-2 מיליון דולר נוספים, והיא מסתכמת בכ-7.8 מיליון דולר לאספקה בשנים 2025-2027. מנכ"ל אורביט, דניאל אשחר, אמר שמדובר בשיתוף פעולה ארוך טווח: "אורביט והחברה הממוזגת בונות במשותף מפת דרכים לפיתוח מוצרי העתיד – מערכות אשר יתמכו בקונסטלציה משותפת ואחודה של שתי החברות ויאפשרו לאורביט להיות ספק אסטרטגי של מובילה עולמית בתחום הלוויינות".

בסוף 2024 הושקה מערכת התקשורת הימית NexusWave, המספקת קישוריות לוויינית לשתי קונסטלציות שונות (Multi-orbit): לוויינים בגובה רב (GEO) ולוויינים בגובה נמוך (LEO). יו"ר Viasat, מרק דנקברג, דיווח למשקיעים בחודש אוגוסט 2025, שהחברה החלה בסדרת מהלכים שנועדו להביא יכולות Multi-orbit לכל קווי המוצר ומגזרי השוק שלה. הדבר קשור לעיסקת אינמרסאט: תשתית הלוויינים של Viasat היא של לווייני GEO. אולם ערב העיסקה, אינמרסאט החלה בתהליך פיתוח רשת LEO, ש-Viasat שוקלת לשלב באסטרטגיה שלה. עדיין לא ברור האם היא תעשה זאת באמצעות רכישת קיבולת מרשתות LEO קיימות, דוגמת OneWeb או Starlink, או שתבנה קונסטלציית LEO גדולה משל עצמה.

וובינר Mouser ו-Molex למחברים עבור תנאי סביבה קשים

ביום ג', ה-14 באוקטובר 2025 יקיימו חברת Mouser וחברת Molex וובינר משותף בנושא: כיצד לבחור את המחבר המתאים לצורך קישוריות במערכות העובדות בתנאי סביבה קשים, כמו אבק, זעזועים, רטיבות וטמפרטורות קיצוניות. הוובינר יתקיים בשעה 17:00 לפי שעון ישראל. הוא יועבר על-ידי מנהל התוכן הטכנולוגי ב-Mouser Electronics in EMEA, מרק פטריק, ועל-ידי מנהל הפיתוח העסקי בחברת Molex, יאן ואנר. הרישום לוובינר הוא ללא תשלום. הוובינר יוקלט ויהיה גם זמין לצפייה מאוחרת יותר. הנרשמים לוובינר, יקבלו את ההקלטה במייל לצורך צפייה במועד הנוח להם ביותר.

By attending this webinar, participants will learn more about:
● How selecting the right connector or interconnect system can help prevent costly failures,
unexpected downtime, and reputational risk when operating in harsh or high-demand environments.
● The critical design parameters and ruggedisation features that ensure long-term connector
performance, where reliability is non-negotiable.
● How proven automotive-grade solutions from Molex are being applied far beyond cars, with real-
world examples in industries such as industrial automation, energy, aerospace, and medical devices.
● Featured Molex products that support harsh environment innovation.

למידע נוסף ורישום:

How to Select the Right Connector or Interconnect for Harsh Environments

אלקטריאון ו-Eurabus יציעו אוטובוסים עם טעינה אלחוטית

בתמונה למעלה: אוטובוס חשמלי באורך 8.5 מטר של חברת Eurabus

חברת אלקטריאון וויירלס (Electreon) חתמה על מיזכר הבנות לשיתוף פעולה אסטרטגי עם חברת Eurabus הגרמנית שמרכזה בברלין, שלפיו תשולב מערכת הטעינה האלחוטית של אלקטריאון בדגמי אוטובוסים חשמליים מתוצרת Eurabus. על-פי הסכם ההבנות לשיתוף פעולה אסטרטגי שנחתם בין שתי החברות, הן ישלבו את מערכת הטעינה האלחוטית לפחות בשני דגמים חדשים של אוטובוסים חשמליים המשמשים לצורכי תחבורה עירונית והסעות בשדות תעופה ואתרים תעשייתיים.

שתי החברות ישתפו פעולה בקבלת הסמכות רלוונטיות בכל שוקי היעד. ההסכם כולל מודל שיווק ומכירות משותף, שבמסגרתו תשלב Eurabus את ההצעה להשתמש במערכת בהצעות המחיר ובמכרזים שבהם היא מתמודדת ברחבי העולם. יד המכירות שנקבע בהסכם הוא של לפחות 50 אוטובוסים חשמליים בשנה שתשולב בהם מערכת הטעינה האלחוטית. בשלב הראשון, שתי החברות יציגו את הפתרון המשולב בתערוכת Busworld שתתקיים באוקטובר 2025 בבריסל, במטרה לייצר צבר הזמנות רחב.

חברת Eurabus נמצאת בבעלות קבוצת Euracom Group הגרמנית, אשר מתמחה בבניית כלי-רכב ממוגנים מסוגים שונים בהתאם למיפרטי הלקוח. חברת Eurabus מתמקדת בפיתוח ובניית אוטובוסים חשמליים בעלי טווח נסיעה ארוך, של עד 650 ק"מ ובעתיד 1,000 ק"מ. בין השאר, היא גם מספקת אוטובוסים חשמליים ממוגני-ירי. האוטובוסים שלה מתוכננים במתכונת מודולרית כדי לאפשר הרכבה קלה בשווקים המקומיים. ביולי 2025 היא ביצעה הדגמה שבה אוטובוס קצר מתוצרתה (באורך 8.5 מטר) ביצע נסיעה רצופה באורך של 1,000 ק"מ בטעינה אחת. צריכת החשמל הממוצעת שלו היתה 0.695kWh לקילומטר.

המתנה לתוצאות המכרז של תוכנית הורייזון האירופית

בתחילת החודש הגישה אלקטריאון הצעה לתוכנית הורייזון האירופית במסגרת קול קורא בנושא "פתרונות טעינה אלחוטית נייחת ודו-כיוונית לכלי רכב חשמליים קטנים". הקול קורא נועד לממן פיילוטים רחב היקף של מערכות טעינה אלחוטית שיאפשרו גם לטעון כלי רכב חשמליים וגם להחזיר אנרגיה מכיל הרכב אל מערכות אנרגיה אחרות.

האיחוד האירופי היקצה לפרוייקט תקציב של כ-15 מיליון אירו. אלקטריאון ניגשה לתחרות ביחד עם קונסורציום שהיא גיבשה הכולל 19 שותפים, אשר ישתתפו בו בהשקעה כוללת של כ-10 מיליון אירו. בין השותפים בקבוצה: טויוטה אירופה, עיריית שטוקהולם, תאגיד ABB השווייצרי-שוודי ועוד. להערכת החברה, תהליך הערכת ההצעות יתקיים ברבעון האחרון של 2025 והתוצאות צפויות להתקבל ברבעון הראשון 2026. לאחר הדיווח על מזכר ההבנות עם Eurabus, עלתה מניית אלקטריאון בבורסה של תל אביב בכ-13% והחברה נסחרת כעת לפי שווי שוק של כ-754 מיליון שקל.

PCI-SIG מכריזה: PCIe 8.0 יכפיל את קצב ההעברה

ארגון PCI-SIG, הגוף הבינלאומי שאחראי על תקני התקשורת הפנימיים במחשבים, הודיע על תחילת פיתוח תקן PCI Express 8.0.התקן החדש יציע קצב העברה של 256 גיגה־טרנספרים לשנייה (GT/s) – כלומר 256 מיליארד "סימני תקשורת" בכל שנייה, מה שמתורגם בפועל לקצב של מאות גיגה־ביט לשנייה בכל נתיב.

זהו פי שניים מהדור הקודם, PCIe 7.0. על פי התכנון, המפרט המלא יושלם עד שנת 2028, כאשר עיקרי הפיתוח מתמקדים לא רק במהירות, אלא גם בצמצום צריכת חשמל, שיפור מנגנוני תיקון השגיאות ושימור התאימות לאחור עם רכיבי PCIe קיימים. המשמעות: מערכות מחשוב יוכלו ליהנות מרוחב פס של עד טרה־בייט לשנייה בתצורת x16 (כ-16 נתיבים במקביל), ללא צורך בהחלפת כל התשתית.

PCI Express (PCIe) הוא תקן התקשורת המרכזי המחבר בין הרכיבים השונים בתוך לוח האם: מעבדים, כרטיסי גרפיקה, כרטיסי רשת, כונני SSD מהירים, מאיצים ייעודיים ועוד. זהו הנתיב שבו זורמים הנתונים במהירות עצומה בין הרכיבים. כל דור חדש של PCIe מכפיל בקירוב את קצב התעבורה של קודמו. אם בעבר PCIe 3.0 היה מספיק בעיקר לכוננים גרפיים ולכונני SSD, הרי שכיום המעבר ל-PCIe 5.0 ו-6.0 הפך להכרחי עבור יישומים עתירי דאטה כמו וידאו 8K, מחשוב ענן ומעל לכול, בינה מלאכותית.

AI כמנוע הצמיחה העיקרי

עבור תעשיית הבינה המלאכותית, PCIe הוא לא רק פרוטוקול חומרה אלא עורק ראשי. בכל אימון של מודל שפה גדול או רשת נוירונים עמוקה יש צורך להעביר כמויות עתק של נתונים בין ה-CPU ל-GPU, או בין עשרות ומאות GPU הפועלים במקביל. רוחב הפס של PCIe קובע עד כמה מהר אפשר להזרים נתונים אל המאיץ הגרפי וכמה יעילה תהיה חלוקת המשימות במערכת מבוזרת.

ככל שמודלים מתרחבים לטריליוני פרמטרים, הצוואר בקבוק הופך להיות לא כוח העיבוד של ה-GPU עצמו, אלא מהירות הקישוריות ביניהם. PCIe 8.0 נועד להקטין את הפער הזה: הוא מספק רמת ביצועים שתאפשר למרכזי נתונים להריץ אימונים מסיביים בקצב גבוה יותר, תוך צריכת חשמל מופחתת ותאימות לאחור עם תשתיות קיימות.

התקן החדש ישמש לא רק בענקיות הטכנולוגיה שמאמנות מודלי שפה ענקיים, אלא גם בתעשיות כמו רכב אוטונומי, הדמיה רפואית, פיננסים וצבא וחלל. בכל מקום שבו נדרשים חישובים בזמן אמת והעברת נתונים עצומה – PCIe הוא הפרוטוקול שמחזיק את הכל ביחד. במילים אחרות, PCI Express 8.0 הוא לא רק שדרוג טכני; הוא תשתית חיונית לעידן ה-AI.

 

Flox מגייסת 25 מיליון דולר: בונה מחדש את תשתיות הפיתוח לעידן הבינה המלאכותית

[בתמונה: מייסדי החברה. יח"צ]

חברת הסטארט-אפ Flox הודיעה על השלמת סבב גיוס B בהיקף של 25 מיליון דולר בהובלת קרן Addition, ובהשתתפות קרן הגידור הטכנולוגית D. E. Shaw (שממנה התפצלה Flox) וכן Hetz Ventures, NEA ו-Illuminate Financial.

ל-Flox יש פעילות מו"פ בישראל. מנכ"ל Flox הוא הישראלי רון עפרוני, שייסד את החברה ביחד עם מייקל ברנטלי. ההשקעה נועדה להאיץ את פיתוח הפלטפורמה ולתמוך בהתרחבות לשווקים חדשים, על רקע הקושי ההולך וגובר של ארגונים לנהל תשתיות פיתוח ושרשראות אספקת תוכנה מורכבות בעידן הבינה המלאכותית.

ככל שמודלים מייצרים יותר קוד, כך גדלה גם כמות התלויות, הסביבות והסיכונים לאי-תאימות ולחולשות אבטחה, והצורך בתשתית יציבה הופך חיוני. הטכנולוגיה של Flox מבוססת על Nix – מערכת ניהול חבילות ותצורה בקוד פתוח, שפותחה בתחילת שנות האלפיים על ידי החוקר ההולנדי אֶוּן דולְסְטְרָה (Eelco Dolstra). Nix נבנתה מתוך הרצון לפתור את בעיית "תלותי התוכנה" – מצב שבו התקנת חבילה אחת שוברת אחרת, או שסביבה מסוימת לא ניתנת לשחזור באופן מדויק.

השיטה של Nix שונה מניהול חבילות קלאסי: היא מתייחסת לכל חבילה ותצורה כאל אובייקט מבודד עם חתימה קריפטוגרפית ייחודית, כך שניתן להריץ כמה גרסאות שונות של אותה תוכנה במקביל בלי קונפליקטים. מעבר לכך, כל סביבת פיתוח ניתנת לשחזור באופן דטרמיניסטי – מה שמבטיח שכל מפתח יקבל את אותה סביבה בדיוק, בלי קשר למערכת ההפעלה או להיסטוריית ההתקנות שלו.

Nix משמשת כיום מגוון רחב של קהילות וחברות טכנולוגיה – החל ממפתחים עצמאיים שמבקשים להבטיח עקביות בפרויקטים אישיים, דרך חברות סטארט-אפ שמשתמשות בה כדי לקצר את תהליך ה-onboarding של מהנדסים חדשים, ועד ארגוני ענק כמו טויוטה, סמסונג ואדובי שהטמיעו את הטכנולוגיה לניהול סביבות פיתוח מורכבות ולבקרת תצורה בקנה מידה גדול. סביבת ההפצה המבוססת על NixOS – מערכת ההפעלה שמבוססת על עקרונות Nix – הפכה בשנים האחרונות לפופולרית במיוחד בקרב אנשי DevOps ומהנדסי פלטפורמות בזכות רמת השליטה והבידוד שהיא מספקת.

Flox לוקחת את הכוח של Nix, אך מפשטת את הממשק והעבודה מולו. בעוד Nix דורש הבנה מעמיקה של סקריפטים ותצורות מורכבות, Flox עוטפת אותו בשכבה אינטואיטיבית שמאפשרת להפעיל ולנהל סביבות באמצעות פקודות פשוטות כמו flox activate, ולשתף אותן בצוותים גדולים או בין ארגונים. בדרך זו נחסך זמן רב שנדרש בעבר להתקנות ידניות או לתיאום סביבתי, והצוותים יכולים לעבוד על בסיס אחיד ומאובטח. המערכת גם מאפשרת להפריד בין פרויקטים שונים, לשמור שקיפות מלאה לגבי רכיבי הסביבה ולבנות מנגנוני אבטחה וציות בקנה מידה גדול.

בין המשתמשים המוקדמים של Flox ניתן למצוא תאגידי Fortune 5 לצד חברות צומחות דוגמת Neo4j, PostHog ו-Weaviate. לקוחות אלו מדווחים על חיסכון דרמטי בזמן והפחתה כמעט מוחלטת בבעיות תאימות. עדויות מצביעות על מעבר מתהליכי התקנה מסובכים בני עשרות שלבים לפקודה בודדת שמסנכרנת את כלל הצוות. Flox שומרת גם על שיעורי Retention גבוהים, מה שמעיד על הערך שהיא מספקת בטווח הארוך.

Flox הוקמה בשנת 2021 כ-spinout מקבוצת D. E. Shaw, ומאז התבססה כספקית מרכזית של סביבות פיתוח ניתנות לשחזור עבור מחזור חיי התוכנה הארגוני כולו. לאחרונה נבחרה החברה כאחת הספקיות המורשות להפצת קבצי CUDA מוכנים מראש, מה שמאפשר קיצור משמעותי של זמני בנייה בסביבת GPU ותומך ישירות בצמיחה של יישומי AI.

לצד שיתופי פעולה עם חברות כמו HackerRank, Flox מתכננת כעת להרחיב את צוותי הפיתוח והשיווק שלה, כדי לענות על הביקוש הגובר ולהעמיק את אחיזתה בשוק הארגוני. ההשקעה החדשה ממקמת אותה בחזית של תהליך עומק טכנולוגי – בניית תשתיות תוכנה יציבות ונשלטות לעידן שבו בינה מלאכותית ותוכנה משולבת הופכות לנורמה.

נייס ממנה את ג'ף קומסטוק לנשיא מוצרים וחוויית לקוח

[בתמונה: ג'ף קומסטוק, נשיא מוצרים וטכנולוגיות החדש בתחום חוויית הלקוח בנייס, צילום יחצ]

חברת נייס הודיעה על מינויו של ג'ף קומסטוק לנשיא מוצרים וטכנולוגיות בתחום חוויית הלקוח. קומסטוק, שיצטרף רשמית ב-1 באוקטובר, מגיע לנייס לאחר 25 שנה במיקרוסופט, שם הוביל את תחום יישומי חוויית הלקוח והיה אחראי על שילוב קופיילוטים וסוכני בינה מלאכותית במערכת Dynamics 365. תחת הנהגתו רשמה הפלטפורמה צמיחה דו־ספרתית בהכנסות.

קומסטוק, בעל ניסיון של יותר משני עשורים בבניית והרחבת יישומי SaaS ארגוניים, ידווח ישירות למנכ"ל נייס סקוט ראסל. לדבריו, הוא רואה בנייס מובילה עולמית בטרנספורמציה של חוויית הלקוח באמצעות Agentic AI, ומצפה להמשיך להעניק ערך ללקוחות החברה ברחבי העולם. ראסל בירך על המינוי והדגיש כי הצטרפותו של קומסטוק מחזקת את מחויבותה של נייס לחדשנות ולמצוינות מוצרית בקנה מידה עולמי.

נומה חשפה פרצת אבטחה קריטית בסוכני ה-AI של סיילספורס

[בתמונה: מייסדי נומה: ניב בראון ואלון טרון. צילום: עומר הכהן]

חברת הסייבר הישראלית Noma Security חשפה פרצת אבטחה קריטית בפלטפורמת Agentforce, מערכת סוכני ה-AI האוטונומיים של סיילספורס. החולשה, שכונתה ForcedLeak, קיבלה ציון חומרה קריטי של CVSS 9.4 ותוקנה על ידי סיילספורס לאחר הדיווח. עם זאת, המקרה מדגיש סיכון חדש הנובע מאופן פעולתם של סוכנים אוטונומיים, וכיצד מניפולציות חכמות מצד תוקף זדוני עלולות לגרום לסוכן לבצע פעולות המסכנות את סודיות ותקינות המידע, ובכלל זה דליפת נתונים רגישים.

Agentforce של סיילספורס היא מערכת שמטרתה להאיץ ולפשט את ניהול הלקוחות עבור ארגונים: סוכני ה-AI שלה מנתחים לידים שמתקבלים מטפסי "צור קשר", מייצרים הצעות שיווקיות, מגיבים ללקוחות ומתעדים אינטראקציות בתוך מערכת ניהול הלקוחות (CRM). כדי לבצע את עבודתם הם זקוקים לגישה עמוקה למידע עסקי — פרטי לקוחות, נתוני לידים, סטטוס עסקאות ותיעוד פנימי. לכן כל פרצה שמנצל את אופן הפעולה האוטונומי שלהם עלולה להפוך במהירות לאיום על מאגרי המידע של החברות שמשתמשות בשירות.

באופן מעשי החולשה פעלה כך: התוקף מילא טופס לידים רגיל והטמין בו הוראה מוסווית — מה שנקרא Indirect Prompt Injection — שביקשה מהסוכן לבצע פעולה של טעינת “תמונה” מכתובת חיצונית. ההוראה נוסחה כך שהסוכן, כחלק מטיפול בליד, יצר בקשת רשת שבה הוא כלל בפועל שדות ומידע מתוך מערכת ה-CRM (שמות, פרטי קשר, סיכומי ליד וכדומה) — כלומר המידע הוכנס לתוכן הבקשה או ל-URL שנשלח לשרת החיצוני. כדי שהמערכת תאמין לכתובת זו ולא תחסום אותה, התוקף רכש דומיין ישן שהיה פעם מאומת מול Salesforce (עלות סמלית, למשל כ-5 דולר), וכך הבקשה נתפסה בעיני הסוכן כמקצת מהטיפול התקין בליד במקום כפעולה זדונית.

ברגע שסוכן ה-AI התבקש לסקור את הליד, הוא ביצע אוטומטית את הוראות ה"טיפול" וטעינת המשאב החיצוני, והמידע נשלח לשרת שבשליטת התוקף, ללא לחיצה, אישור או התערבות אנושית.

המידע שהיה עלול להיגנב הוא לא של Salesforce עצמה, אלא של החברות שמשתמשות בשירות — מאגרי הלקוחות והלידים שלהן. זה כולל פרטי קשר של לקוחות ופניות, נתוני שיווק ומכירה, ונתונים פנימיים על מצב עסקאות. במילים פשוטות: חברה שמנסה לאתר לידים דרך טופס מקוון ואוספת אותם ב-CRM שלה — כל המידע הזה עלול היה לזלוג החוצה כתוצאה מההתקפה.

החולשה קיבלה ציון CVSS של 9.4, דרגת חומרה קריטית, והודגמה כאיום חדש: כלי אבטחה ותהליכי ניטור קיימים מתקשים להתמודד עם מטענים מוסתרים שמבוצעים באופן אוטונומי בידי סוכן AI. המקרה ממחיש כי האיום המרכזי אינו עוד “לחיצה על קישור” מצד המשתמש, אלא היכולת של תוקף לבצע מניפולציות חכמות על הסוכן עצמו. הגילוי של נומה מדגיש את הצורך בכללי אבטחה ייעודיים לסוכני AI. זהו אתגר המחייב גישות חדשניות לניטור ולמניעה, כדוגמת הגבלת טעינות חיצוניות, אימות מחמיר של דומיינים ובקרת הרשאות.

Noma Security, שהוקמה בשנת 2023 על ידי ניב בראון ואלון טרון ושגייסה מאז 132 מיליון דולר, מספקת כלי גילוי וניהול סיכוני AI שמטרתם לאפשר לארגונים לאמץ טכנולוגיות חכמות בלי לוותר על רמת אבטחה ועמידה בכללי הקומפליינס.

רוצים להישאר מעודכנים? הירשמו למטה לקבלת הניוזלטר השבועי שלנו

חוזה משמעותי לסופרקום בגרמניה

חוזה משמעותי לחברת סופרקום (SuperCom) במערב אירופה. החברה, המספקת פתרונות ניטור אלקטרוני ("צמידי רגל אלקטרוניים"), הודיעה על זכייה בחוזה לאומי בגרמניה בהיקף של כ-7 מיליון דולר לאורך 4 שנים.

במסגרת ההסכם, החברה תספק את פתרונותיה לאחת התוכניות הלאומיות המרכזיות בתחום המעקב האלקטרוני (EM), כדוגמת אכיפת צווי הרחקה ומעצר בית. היבט בולט במיוחד בחוזה החדש הוא העובדה שסופרקום זכתה בחוזה במכרז תחרותי מול ספקיות בינלאומיות אחרות, וכן כי היא תחליף ספק ותיק שעובד כבר שנים רבות עם אותו גוף. למעשה, זהו דפוס חוזר שעליו דיווחה סופרקום גם בחלק מזכיותיה האחרונות במכרזים בארצות הברית.

מנכ"ל החברה, אורדן טרבלסי, אמר: “הזכייה בחוזה זה, לאחר תהליך תחרותי במיוחד, מהווה הוכחה חזקה ליכולות הטכנולוגיות וליכולות הביצוע שלנו ברמה הגלובלית. מדובר ביותר מניצחון במכרז – זהו אבן דרך אסטרטגית שממחישה כיצד חבילת ה־PureSecurity שלנו עומדת בסטנדרטים הגבוהים ביותר של פתרונות בטיחות ציבורית מודרניים”.

סופרקום עוסקת בפיתוח פתרונות מעקב אלקטרוניים בתחום אכיפת החוק, לצורך פיקוח אחר עצורי בית, אסירים משוחררים שמצויים תחת מגבלות תנועה, ואכיפת צווי הרחקה, למשל במקרים של אלימות כנגד נשים. לחברה יש פתרונות מותאמים גם למקרים אחרים שבהם אנשים אמורים להיות תחת השגחה, כמו למשל אנשים הלוקים בדמנציה ועלולים ללכת לאיבוד.

האזיק הינו למעשה צמיד דקיק וקל-משקל המולבש על הקרסול מתחת לגרב ואינו מפריע לשגרת יומו של האדם ואינו גלוי לעיני הסביבה. הצמיד מתקשר עם תחנת בסיס בבית בתקשורת בלוטות’ קצרת-מרחק ועל-כן האדם שתחת פיקוח אינו יכול לצאת מביתו מבלי לגרור התראה. המכשיר גם מצויד בקורא טביעות אצבע לצורך זיהוי. במקרים של צווי הרחקה, ניתן לשייך את הצמיד למכשרי הסמרטפון של האזוק ושל האישה שהוציאה את צו ההרחקה, וכך להבטיח עמידה בתנאי הצו. במקרה של חריגה, תתקבל התראה מיידית על הימצאותו של הגבר האלים בסמיכות לאישה באופן שמפר את תנאי הצו.

proteanTecs הוסמכה לניטור שבבי 2 ננומטר בתהליך N2P של TSMC

חברת proteanTecs מחיפה אשר פיתחה טכנולוגכיה לניטור ביצועי השבבים באמצעות גששים (Agents) המותקנים בהם כבר בשלב התכנון, וניתוח המידע המגיע מהם לאחר הייצור, הודיעה שיעילות הטכנולוגיה שלה הוכחה גם עבור התהליך המתקדם ביותר של חברת TSMC, ייצור בתהליך N2P (רוחב צומת של 2 ננומטר). החברה מסרה שמערכת הניטור שלה, proteanTecs Hardware Monitoring System, שולבה בתוך שבב של לקוח המיועד לשוק העיבוד עתיר הביצועים.

שבבי המבחון שיוצרו הועברו לבדיקה מקיפה ולהערכת ביצועים בכלים הסטנדרטיים, והתוצאות הושוו עם המידע שהתקבל ממערכת פרוטאנטקס. המבחן הראה שמערכת הניטור עומדת בציפיות שהוגדרו עבורה, ושהיא בשלה למעבר לייצור המוני ברכיבי 2 ננומטר. מנהלת הטכנולוגיה של proteanTecs, מייסדת-שותפה וה-CTO של החברה, אמרה שההסמכה לתהליך ה-2 ננומטר ממחישה את מעמדה המוביל של החברה בתחום הניטור וניתוח ביצועי שבבים.

"שיתוף הפעולה ההדוק עם TSMC מאפשר לנו לתמוך בלקוחות המשותפים של שתי החברות. השילוב של החומרה עם יישומי התוכנה שלנו, מעניקים ללקוחות מידע חשוב החל משלב התכנון ועד למעקב אחר תיפקוד הרכיבים בשטח. ספקי שירותים מקבלים ניטור רציף של ביצועי המערכות, יכולת ניהול הפסק דינמית ותובנות חשובות להמשך הפיתוח".

טכנולוגיה חדשה למדידת טמפרטורות בתוך השבב

אחת מהצלחות ההסמכה, נעוצה בכך שהחברה התגברה על בעיית מדידת הטמפרטורה בשבבי 2 ננומטר. המדידה המקובלת כיום מתבצעת באמצעות מערך דיודות תרמיות המבוססות על טרנזיסטור ביפולרי (BJT), אולם עקב דרישות המתח שלהן, הן לא מתאימות לשימוש בתהךיכיפם שמעבר ל-3 ננומטר. לכן לא ניתן להשתמש בהן בתהליך N2P. החברה פיתחה את חיישני הטמפרטורה Local Voltage and Thermal Sensor – LVTS אשר ממומשים באמצעות הטרנזיסטורים הקיימים בשבב, ומספקים דיוק מדידה של ±1.0°C. הם מתאימים לרכיבים הבנויים מטרנזיסטורי GAA של הדור הנוכחי ושל הדורות הבאים.

הבדיקה נעשתה במסגרת תוכנית השותפים הטכנולוגיים TSMC IP Alliance Program, אשר נחשבת לאחת מהפעילויות המרכזיות בתוכנית Open Innovation Platform – OIP של TSMC. הפלטפורמה המלאה של proteanTecs, אשר כוללת Agents, Sensors ותשתיות קישוריות, הותאמה לשימוש ברכיבים המיוצרים בטכנולוגיית nanosheet structure. היא קיבלה הסמכה מלאה מ-TSMC וזמינה כעת לשימוש מיידי עבור לקוחות TSMC. היא מתאימה ביותר ללקוחות המייצרים שבבים עתירי עיבוד לשווקים דוגמת AI, ענן, מובייל, רכב ותקשורת.

חברת proteanTecs הוקמה בשנת 2017 על-ידי חלק ממייסדי מלאנוקס ומאז הקמתה היא קיבלה השקעות בהיקף כולל של כ-250 מיליון דולר. בין המשקיעים בחברה: אביגדור וילנץ, אינטל קפיטל, קרן וולדן, ויולה ועוד. לפני שבועיים החברה השלימה גיוס הון רביעי בהיקף של 51 מיליון דולר שהתקיים בהובלת IAG Capital Partners ובהשתתפות Arm וסימנס. בגיוס השתתפו גם משקיעים קיימים כמו אביגדור וילנץ, אינטל, מדיהטק, Koch ופורשה.

סולאראדג' מעבירה את עיקר הייצור לארה"ב

בתמונה למעלה: מפעל הייצור של סולאראדג' בטמפה, פלורידה. מקור: סולאראדג'

חברת סולאראדג' (SolarEdge) החלה לבצע את האספקות הראשונות משלושת מפעלי הייצור שהיא הקימה בארצות הברית, במסגרת הארגון מחדש של תשתית הייצור שלה והעברת עיקר הייצור לארצות הברית. המשלוחים הראשונים היו של מערכות סולאריות ביתיות אשר יצאו מהמפעלים לאוסטרליה. ברבעון הבא יתחילו משלוחים לאזורים נוספים בעולם, והחברה תתחיל לבצע משלוחים מארה"ב גם של המוצרים המסחריים והתעשייתיים שלה. הייצור נעשה במפעלים של החברה ביוטה, בטקסס ובפלורידה.

בעקבות ההודעה, עלתה בשבוע האחרון מניית החברה בנסד"ק בכ-4.3% והחברה נסחרת כיום לפי שווי שוק של כ-2.22 מיליארד דולר. האסטרטגיה הזו נחשפה רק בחודש שעבר, במהלך שיחת הוועידה שלאחר פרסום הדו"חות הכספיים של הרבעון השני 2025. במהלך השיחה גילה המנכ"ל שוקי ניר, שבכוונת החברה לבסס את עיקר הייצור שלה בארצות הברית ולא רק עבור השוק המקומי, אלא גם עבור הלקוחות שלה ברחבי העולם. "אנו מתכוונים לייצר בארה"ב ולהפיץ מוצרים מתוצרת ארה"ב הן בשוק המקומי והן ברחבי העולם, לשנים רבות קדימה", אמר.

האם סולאראדג' יוצאת מישראל?

האסטרטגיה הזו מתבססת על המפעלים הקיימים של החברה בארה"ב: מפעל בטקסס המייצר ממירי אנרגיה (inverters) לשוק הביתי, מפעל בפלורידה המייצר ממירים וממטבי תפוקה (power optimizers) לשוק המסחרי, ומפעל ביוטה המייצר סוללות ביתיות לאגירת אנרגיה סולארית. הייצור בארה"ב מאפשר לחברה להתנתק מהמותג ישראל ששיווקו נעשה קשה מיום ליום, להתיישר לפי דרישות ממשל טראמפ להביא ייצור לארה"ב ולהעניק ללקוחות הטבות מס בהתאם לתקנות חדשות המאפשרות לקבל נקודות זיכוי במס (ואפילו למכור אותן תמורת מזומנים) עבור מערכות אנרגיה אלטרנטיבית המיוצרות בארה"ב.

ההטבה הזו ( American Energy Tax Credit) גם סייעה לחברה עצמה לגייס הון מקומי בהיקף של כמה עשרות מיליוני דולרים שהושקעו ברחבת מפעלי הייצור המקומיים שלה. כיום החברה מעסיקה כ-3,400 עובדים. היא לא מסרה כמה מהם מועסקים בישראל וכמה בארה"ב, אולם ביוני 2025 היא דיווחה ששלושת מפעלי הייצור בארה"ב מעסיקים כ-2,000 עובדים. פירוש הדבר שהחברה מעבירה את מוקד הפעילות שלה מישראל לארה"ב. ברבעון השני 2025 הסתכמו מכירות החברה בכ-289 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של 265 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. החברה דיווחה על הפסד נקי של כ-125 מיליון דולר, בהשוואה להפסד של כ-131 מיליון דולר אשתקד. תחזית החברה לרבעון השלישי: הגעה להיקף מכירות של 315-355 מיליון דולר.

רוצים להישאר מעודכנים? הירשמו למטה לקבלת הניוזלטר השבועי שלנו

"סטארט-אפים שיקומו בשנה וחצי הקרובות כדי לפתור בעיה אמיתית לארגוני ענק – הם אלה שיצליחו"

[תמונה: מתוך הכנס של היי סנטר. באדיבות היי סנטר]

המרכז ליזמות טכנולוגית והשקעות היי סנטר ונצ'רס מחיפה ערך כנס מיוחד שהפגיש עשרות חברות פורטפוליו עם מומחי הבינה המלאכותית של IBM ועם משקיעי הון סיכון. המטרה הייתה לספק ליזמים וליזמיות הכוונה כיצד לשלב בינה מלאכותית במוצרים ולשפר את סיכוייהם לפרוץ לשוק הגלובלי ולמשוך השקעות.

בכנס, שבו השתתפו כ־60 חברות, הציג אור קנר, מומחה לטרנספורמציית ענן בחברת IBM, אסטרטגיות שיווק וחדירה לשווקים בינלאומיים המותאמות לסטארט-אפים בתחום ה-AI. בהמשך נערך פאנל משקיעים בהשתתפות רועי אלעד מקרן F2, ערן וגנר מ-i3 Partners, מאיה פיזוב מ-Amiti Ventures ועינת קליין קלח מ-HiFund. המשתתפים שיתפו את היזמים בשיקולים שמנחים אותם בעת בחינת השקעות והסבירו מה הופך סטארט-אפ בתחום ה-AI לאטרקטיבי בעיניהם.

ליאור חנוכה, מנכ"ל היי סנטר ונצ'רס, ציין כי הבינה המלאכותית מייצרת מהפכה כלכלית עולמית והעריך כי עד סוף 2025 יגיעו ההשקעות בתחום ל־200 מיליארד דולר. לדבריו, חלון ההזדמנויות לבניית חברות בתחום יימשך 12–18 חודשים, והסטארט-אפים שיתמקדו בפתרון בעיה אמיתית עבור ארגונים גדולים הם אלה שיבלטו.

אור קנר מ-IBM הדגיש כי אחד האתגרים המרכזיים לסטארט-אפים ישראליים הוא החדירה לשוק האנטרפרייז העולמי, והסביר כי שילוב במרקטפלייס של IBM מאפשר חשיפה ישירה לקהלים ארגוניים רחבים ולמקבלי ההחלטות הגדולים ביותר.

היי סנטר ונצ'רס, שהוקם ביוזמת החברה הכלכלית לחיפה ועיריית חיפה, פועל לחיזוק האקו-סיסטם היזמי בעיר. בשנים האחרונות תמך והיה מעורב בלמעלה ממאה חברות סטארט-אפ שגייסו יחד כמיליארד שקל. המרכז מציע מעטפת עסקית וטכנולוגית לחברות צעירות, כולל השקעות, ליווי בגיוסי הון, מודלים עסקיים ושותפויות עם כ־300 שותפים אסטרטגיים בארץ ובעולם.

ערן גבאי מונה למנכ"ל חברת מגל

בתמונה למעלה: ערן גבאי. מקור: מגל

חברת מגל (Magal) הודיעה כי דירקטוריון החברה אישר את מינויו של ערן גבאי למנכ"ל החברה החדש, במקומו של ארנון ברם שסיים כהונה של חמש שנים בתפקיד. מכיוון שהיא נמצאת בבעלות עקיפה של חברת רפאל הממשלתית, המינוי כפוף לקבלת אישור של השרים הממונים. גבאי הוא אל"מ במיל. הוא הצטרף למגל בשנת 2021 ומילא תפקידי סמנכ"ל אסטרטגיה, פיתוח עסקי וניהול יחידות עסקיות. לפני כן שירת בצה"ל בתפקידי פיקוד ומטה בכירים, בהם נספח ההגנה באמריקה הלטינית.

יו"ר מגל דן סלסקי בירך על המינוי וציין כי גבאי מביא עמו שילוב של ניסיון מבצעי ועסקי שיתרום להמשך צמיחת החברה.חברת מגל נמצאת בבעלות יצרנית המל"טים אירונאוטיקס, המשתייכת לקבוצת רפאל. היא נרכשה על ידי אירונאוטיקס ב-2021 מחברת סנסטאר (Senstar) ב-35 מיליון דולר. מדובר היה למעשה בחטיבת הפרויקטים של סנסטאר. היא משמשת כקבלנית לתכנון והקמת מערכי אבטחה באתרים רגישים במתכונת של Turn-Key, תוך שימוש בטכנולוגיות פרי פיתוחה וטכנולוגיות חיצוניות. 

OpenAI ואנבידיה משתפות פעולה להשקת תשתית AI בהיקף 10 גיגה-וואט, בהשקעה של עד 100 מיליארד דולר

[בתמונה למעלה: אתר בניית מרכז הנתונים של Stargate Project בטקסס]

OpenAI ואנבידיה הודיעו אתמול (ב') על שותפות אסטרטגית שמטרתה פריסת לפחות 10 גיגה-וואט של מערכות אנבידיה לשימוש OpenAI. ההשקעה של עד 100 מיליארד דולר תתבצע בהדרגה, בהתאם לפריסת התשתיות והגעה לאבני דרך. השלב הראשון צפוי להתחיל במחצית השנייה של 2026, ולהתבסס על פלטפורמת Vera Rubin של אנבידיה – הדור הבא של מערכות המחשוב שתחליף את פלטפורמת Blackwell, והיא צפויה לצאת לשוק כבר בשנה הקרובה.

במסגרת ההסכם, אנבידיה מוגדרת כשותפה המועדפת של OpenAI בתחום החישוב (compute) והרשתות (networking), ותהיה מעורבת לא רק באספקת החומרה אלא גם בתכנון ובאופטימיזציה של התשתיות. לצד אנבידיה, OpenAI משתפת פעולה עם שורה של ענקיות טכנולוגיה נוספות — בהן Microsoft, Oracle, SoftBank ו-Stargate — כדי להבטיח זמינות קיבולת עצומה לענן הבינה המלאכותית.

ב-OpenAI ציינו כי לשירותי החברה נכנסים מדי שבוע יותר מ-700 מיליון משתמשים פעילים, וכי אימוץ מהיר נרשם גם בקרב חברות ועסקים גדולים. לפי החברה, הקיבולת החדשה נועדה לענות על הצמיחה האדירה הזו ולאפשר פריסת יישומים רחבים עוד יותר. 100 ג׳יגה־וואט של מערכות מחשוב משמעם הקמה של תשתיות ענק בהיקף של עשרות דאטה סנטרים מהמתקדמים בעולם – סדר גודל שמספיק להפעיל ולשרת מודלים טריליאוניים בקנה מידה גלובלי.

לפי דיווחים, אנבידיה תקבל מניות ב-OpenAI כחלק מההשקעה, אך לא פורסם כמה אחוזים בדיוק. מדובר בהחזקת מניות שאינה מקנה שליטה מלאה (“non-controlling equity”). הערכות שוק נוכחיות מציבות את שווי OpenAI סביב 500 מיליארד דולר, כך שהשקעה של עד 100 מיליארד דולר מהווה נתח משמעותי.

השותפות מדגישה את הקרב האסטרטגי על משאב המפתח של עידן הבינה המלאכותית: קיבולת חישוב. אנבידיה מבססת את עצמה לא רק כספקית שבבים, אלא כשותפה אסטרטגית למובילת התחום, ובכך מבטיחה לעצמה מעמד דומיננטי גם בשנים הקרובות. OpenAI, מצדה, משריינת לעצמה משאבים חסרי תקדים ומקבעת יתרון תחרותי משמעותי מול מתחרות שייאלצו להתמודד על קיבולת מוגבלת. עם זאת, ההיקף האדיר של ההשקעה מעלה שאלות על עלויות חשמל, קירור וקיימות, לצד החשש מתלות הדדית שתצמצם את הגמישות של שתי החברות.

החבירה ל-OpenAI מצטרפת לעסקה נוספת שעליה הודיעה אנבידיה עם אינטל, המתמקדת בפיתוח תשתיות AI ומוצרים משולבי בינה מלאכותית גם במחשוב האישי. בכך אנבידיה מבהירה כי היא אינה נשענת על שותפות אחת בלבד, אלא בונה רשת רחבה של בריתות שמקיפה את כלל שוקי ה-AI — מהענן ועד המחשב האישי.

וואווי משיקה סופרפודים עם אלפי שבבים – מנסה לעקוף את אנבידיה דרך חיבוריות חדשה

[בתמונה: יו"ר וואווי במהלך הכנס. מקור: וואווי]

מאת יוחאי שויגר

בכנס Huawei Connect, שנערך בסוף השבוע האחרון, חשפה וואווי את מפת הדרכים החדשה שלה לעולם הבינה המלאכותית – הכרזות שכוללות שבבים חדשים ממשפחת Ascend 950, קונספט של SuperPods ו-SuperClusters בקנה מידה של אלפי יחידות חישוב, ופרוטוקול חיבור מהפכני שנועד להפוך את המערכות הענקיות האלה למחשב־על אחיד.

הדגש אינו רק על כוח עיבוד גולמי, אלא על האופן שבו מחברים אלפי שבבים יחד, כך שהמערכת הכוללת תספק ביצועים של "שבב אחד ענק". בכך מנסה וואווי להגדיר מסלול עוקף למגבלות שנכפו עליה מצד מגבלות הסחר והגישה לתהליכי ייצור שבבים מתקדמים.

וואווי הציגה שני שבבים חדשים ממשפחת Ascend: הראשון, Ascend 950PR, מותאם במיוחד להפעלה של מודלי בינה מלאכותית ומצטיין ביעילות בעיבודים מדויקים פחות אך מהירים יותר. השני, Ascend 950DT, פותח לאימון של מודלים ענקיים ודורש חיבורים רחבים ומהירים יותר לזיכרון. לצד השבבים עצמם, וואווי הכריזה גם על מערכות־על חדשות: Atlas 950 SuperPod, הכולל למעלה מ־8,000 שבבים ומסוגל להגיע להספקי חישוב אדירים, ו־Atlas 960 SuperPod, גרסה גדולה עוד יותר עם כמעט 15,500 שבבים שמציבה רף חדש בהיקפי העיבוד שמרכז נתונים אחד יכול לספק.

סופרפודים כעמוד השדרה של עידן הטריליון פרמטרים

לפי החברה, המערכות הללו אינן מוגבלות לאימון בלבד. הן נועדו לתמוך גם בהפעלת מודלים עם טריליון־פרמטרים בקנה מידה המוני, עם מענה לעשרות אלפי בקשות בו־זמנית. בנאום הראשי בכנס אמר יו״ר וואווי, סו ג'יז'ון (Xu Zhijun): “אנחנו בונים מערכות שיכולות לגדול ליניארית – לא משנה אם מדובר בעשרות או בעשרות אלפי שבבים. החידוש האמיתי הוא בחיבוריות שמאפשרת לכל הרכיבים לעבוד כמחשב אחד.”

המונח סופרפוד אינו זר לעולם הבינה המלאכותית – גם חברת אנבידיה משתמשת בו כדי לתאר מערכות ענק שמורכבות מאשכולות שרתים. אלא שוואווי בחרה לתת למושג הזה משמעות שונה: היא מדגישה את יכולת ההתרחבות האגרסיבית של המערכות שלה ואת העובדה שהן מותאמות גם לאימון של מודלים חדשים וגם להפעלה שוטפת שלהם. “בעידן שבו מודלים מכילים כבר טריליוני פרמטרים, לא ייתכן שהחסם יהיה הרשת שמחברת את השבבים,” אמר יו״ר וואווי, סו. “לכן פיתחנו רשת חיבור אחידה שמייתרת את הצורך בפרוטוקולים שונים בכל שכבת מערכת.”

חיבור אחיד במקום טלאי של פרוטוקולים: היתרון שוואווי מציגה על פני אנבידיה

החידוש הבולט ביותר בהכרזות של וואווי הוא מערכת חיבור חדשה בשם UnifiedBus 2.0 (או בקיצור UB, שם הקוד שלה הוא Lingqu). המשמעות של המונח פשוטה יחסית: זהו פרוטוקול תקשורת אחיד שנועד לחבר בין כל שכבות המערכת – מהשבב הבודד, דרך הכרטיסים והרכיבים שבשרתים, ועד לרמת הארונות (racks) שמרכיבים את מרכזי הנתונים.

בניגוד לאנבידיה, שמחלקת את העבודה בין כמה טכנולוגיות חיבור שונות – NVLink לחיבור ישיר בין מעבדים גרפיים באותו שרת, NVSwitch לניהול התקשורת בתוך ארון, ו-InfiniBand או Ethernet כשעוברים בין ארונות – וואווי מנסה לאחד הכול לשפה אחת רציפה.

כך, בתוך כרטיסי ה-Ascend עצמם, השבבים מתקשרים זה עם זה בפרוטוקול UB. גם בתוך השרתים ובתוך הארונות נעשה שימוש באותו פרוטוקול, לעיתים באמצעות כבלים אופטיים מהירים. כשעוברים בין ארונות שונים – עדיין מדובר באותה שפה, ללא צורך בתרגום לרשת תקשורת אחרת.

המשמעות המעשית היא שהעיכוב (latency) בזמן העברת הנתונים קטן יותר, הניהול פשוט יותר, וניתן להפעיל מערכות בהיקף של אלפי שבבים כך שיתפקדו כמעט כמו רכיב אחיד. החזון של וואווי הוא שמערכות הסופרפוד ייראו כמו מחשב־על ענק הפועל בתוך מרכז נתונים, עם שורות של ארונות עמוסים בכרטיסי Ascend, כולם מחוברים באותה רשת אחידה – במקום פסיפס של שכבות חיבור שונות, כפי שנהוג כיום.

אסטרטגיה מול מגבלות הסחר

החידוש הארכיטקטוני הזה אינו מקרי. וואווי מודה בגלוי שבמירוץ לייצור שבבים בתהליכים מתקדמים במיוחד – ברמות של שלושה ננומטר ושני ננומטר – היא אינה יכולה להתחרות בטייוואן או בחברות האמריקאיות. כפי שניסח זאת סו בנאומו: "אנחנו יודעים שסין תמשיך לפגר בכל הנוגע לגיאומטריות מתקדמות. לכן עלינו למצוא יתרון במקום אחר – בארכיטקטורה ובחיבוריות."

במקום להשקיע את כל המשאבים ביצירת שבב אחד חזק במיוחד, וואווי בונה מערכים שמורכבים מהרבה שבבים בינוניים יחסית, ומחברת אותם כך שיפעלו כיחידה אחת. הרעיון הוא להפוך את המגבלה ליתרון: ליצור רשת חיבור אחידה שמאפשרת לחלק את העומס בין רכיבים רבים, להשתמש בפורמטי חישוב מדויקים פחות אך יעילים יותר, ובכך להגיע להספקי עיבוד עצומים גם בלי להסתמך על הטרנזיסטורים הקטנים והמתקדמים ביותר.

במציאות של סנקציות אמריקאיות והגבלות ייצוא על מעבדים מתקדמים, וואווי מציעה פתרון מקומי שמכוון להפעיל מודלי בינה מלאכותית בקנה מידה עולמי. בעוד אנבידיה נשענת על מערך תוכנה רחב ותהליכי ייצור מהמתקדמים ביותר, וואווי מנסה לייצר בידול באמצעות חדשנות בחיבוריות הפנימית. זהו הימור לא קטן: רשת אחידה שמחברת אלפי שבבים היא מהלך שאפתני מאוד, וכל תקלה בהשהיה או ברוחב הפס עלולה להפוך את היתרון המובטח לחולשה.

המהלך של וואווי מדגיש את הפערים האסטרטגיים במלחמת החומרה העולמית. אנבידיה ממשיכה להוביל עם שבבים מהחזקים בעולם, ו-וואווי מצהירה בגלוי שהיא לא תשיג אותה בטכנולוגיות הייצור – אלא תנסה לעקוף אותה באמצעות ארכיטקטורה. השאלה הגדולה שנותרה פתוחה היא האם הרעיון הזה אכן יעבוד בפועל: אם UnifiedBus יצליח להוכיח יציבות וביצועים כפי שהובטח, ייתכן שוואווי תהפוך לשחקנית מרכזית לא רק בסין אלא גם בשווקים שמבקשים אלטרנטיבה לאנבידיה, אך אם לא – המהלך עלול להתברר כטעות יקרה.

ST מקימה תשתית מארזים מתקדמים בטכנולוגיית PLP

חברת STMicroelectronics הצרפתית מקימה קו ייצור שבבים נסיוני בעיר טור, בצרפת, אשר ישמש לייצור שבבים בטכנולוגיית מארזים חדשה שלהערכתה תייעל את התפוקה ואת איכות התוצרת בהשוואה לטכנולוגיית המארזים הקיימת מסוג Wafer Level Packaging. המפעל צפוי להתחיל בייצור הנסיוני של הרכיבים במהלך הרבעון השלישי 2026. טכנולוגיית Panel-Level Packaging – PLP החדשה, מבוססת על החלפת פרוסות הסיליקון (wafers) העגולות המשמשות כיום בתעשייה, בלוחות (panels) מלבניים גדולים שנועדו לשפר משמעותית את יעילות הייצור ולהפחית את העלויות.

הטכנולוגיה גם כולולת שימוש בחיבורי נחושת ישירים (Direct Copper Interconnect – DCI), המאפשרת לחבר את המעגל אל הכניסות והיציאות של הרכיב באמצעות חיבורי נחושת ישירים, ולא באמצעות חוטים או בליטות הלחמה (Solder Balls). החיבורים האלה משפרים את הביצועים החשמליים ופיזור החום של הרכיב ועל-ידי כך גם מקטינים את צריכת ההספק שלו. בתהליך הייצור הסטנדרטי של מארזי WLP, מדביקים את פיסות השבבים המוכנים אל פרוסת סיליקון עגולה, מייצרים סביבים מוליכים ומגעים, ומנסרים את התוצאה לשבבים נפרדים. בתהליך הזה אובדים רכיבים רבים בגלל התצורה העגולה של פרוסת הסיליון. הרעיון להשתמש בפרוסה ריבועית גדולה אינו חדש, ונמצא בניסויים בתעשייה מזה יותר מ-10 שנים. אולם עד היום הוא לא הגיע לשלב ייצור סדרתי בגלל קשיים טכנולוגיים בהתמודדות עם פרוסות סיליקון גדולות מאוד ומרובעות, ומחסור בציוד סטנדרטי.

הדור הראשון של הטכנולוגיה נבחן בהצלחה במפעל של החברה במאלזיה. החברה מסרה שיהא מפתחת כעת את הדור השני, שיאפשר להשתמש ברעיון כדי לייצר רכיבים סדרתיים לשוק הרכב, המוצרים התעשייתיים ומכשירי צריכה. נשיא תחום ייצור וטכנולוגיות ב-ST, פאביו גואלנדריס, אמר שקו הייצור בעיר טור מיועד להרחיב את הגישהה הזו גם לרמת המארזים וטכנולוגיות הבדיקה, כדי לאמץ את טכנולוגיית PLP במגוון רחב של יישומים, כולל רכיבי RF, רכיבים אנלוגיים, רכיבי הספק ומיקרו-בקרים. זוהי תוכנית מרכזית באסטרטגיית השילוב ההטרוגני שלנו". לדבריו מפעל הייצור של החברה במלטה הדגים יכולת אירופית לייצר מארזים מתקדמים ולבצע בדיקות של רכיבים עתירי ביצועים. בין השאר, הטכנולוגיה החדשה (המכונה גם PLP-DCI), מאפשר לייצר מארזים מרובי שבבים במתכונת של System in Package – SiP.

ארגון מחדש של כל תשתית הייצור הגלובלית

הקמת קו הייצור החדש בטור נעשית במסגרת ארגון מחדש של משאבי הייצור, במטרה ללשלב בהן טכנולוגיות חדשות ולחזק את הייצור באירופה של כל מרכיבי המוצר. האסטרטגיה הזו נחשפה לראשונה בחודש אפריל 2025. היא כוללת מעבר לייצור סיליקון בפרוסות של 300 מ"מ במקום 200 מ"מ ומעבר לייצר רכיבי silicon carbide בפרוסות של 200 מ"מ במקום 150 מ"מ כיום. המפעל באגרטה (Agrate), איטליה, שבו שותפה טאואר סמיקונדקטור הישראלית, יורחב במטרה להיות מפעל הדגל של החברה לייצור שבבי הספקת ואתות מעורבים בפרוסות של 300 מ"מ. הכוונה היא להכפיל את התפוקה הנוכחית (4,000 פרוסות סליקון בשבוע) עד 2027, ולהגיע בהדרגה לתפוקה כוללת של עד 14,000 פרוסות סיליקון בשבוע (WPW).

ייעוד קו הייצור של 200 מ"מ הקיים באתר ישונה לייצור רכיבי MEMS בלבד. תפוקת המפעל ב-Crolles , צרפת, תוגדל ל-14,000wpw עד 2027, במטרה להגיע בעתיד לתפוקה של 20,000 פרוסות, תלוי בתנאי השוק. קו הייצור של 200 מ"מ הקיים כעת באתר יוסב למפעל בדיקות שבבים (Electrical Wafer Sorting) ויצירת מארזים מתקדמים – יכולות שכיום לא קיימות באירופה. במקביל, הפעילויות האזוריות יוקדשו לתחומים מוגדרים: צרפת תהיה מרכז המצויינות של ST לטכנולוגיות דיגיטליות, איטליה תתמקד באנלוג והספק, והמרכז בסינגפור יתמחה בטכנולוגיות הבוגרות של החברה.

OpenAI ניצחה את גוגל – ואת האנושות כולה – באולימפיאדת התכנות

החברות OpenAI וגוגל חשפו בסוף השבוע את הביצועים המרשימים של מודלי ה-AI שלהן בתחרות התכנות האוניברסיטאית היוקרתית ICPC World Finals, אשר נערכה בתחילת החודש. מדובר באירוע עולמי שבו נבחרות סטודנטים מהאוניברסיטאות המובילות מתחרות בפתרון בעיות אלגוריתמיות קשות תחת לחץ זמן. השנה, לראשונה בהיסטוריה, השתתפו גם מערכות AI מתקדמות באופן רשמי במסלול ייעודי – והתוצאות מדגישות עד כמה התחום של כתיבת קוד באמצעות בינה מלאכותית הפך לחזית תחרותית לוהטת.

במסגרת ה־ICPC מקבלות קבוצות סטודנטים 12 בעיות אלגוריתמיות מורכבות, החל מגרפים ותיאוריה של מספרים ועד סימולציות מתמטיות מורכבות. יש להן חמש שעות בלבד להגיש פתרונות בצורת קוד מלא – בשפות כמו ++C, Java או Python – שעובר בדיקה אוטומטית מול מאות מקרי מבחן נסתרים. כל טעות או איטיות גוררת פסילה. הפורמט נחשב לאכזרי ותובעני, והזכייה בו מקבילה לאולימפיאדה של עולם התכנות. השנה נוספה לראשונה מסגרת רשמית ל־AI, שפעלה מול אותם תנאים בדיוק.

OpenAI רשמה את ההישג המרשים ביותר: מערכת ההסקה שלה – שילוב של GPT-5 עם מודל ניסיוני – פתרה את כל 12 הבעיות בזמן שהוקצב. המשמעות: ציון מושלם שהיה מקנה לה את המקום הראשון גם מול הסטודנטים עצמם. "המערכת שלנו קיבלה ציון מלא … זה היה מציב אותה במקום הראשון גם מול כל המשתתפים האנושיים," צייץ מוסטפה רוהנינג'אד מ־OpenAI, והוסיף: "זה רק ההתחלה … החזית הבאה היא גילוי ידע חדש, לא רק פתרון בעיות קיימות.

Google DeepMind, לעומת זאת, השיגה תוצאה של 10 מתוך 12 בעיות – רמה שקיבלה סיווג של "מדליית זהב". הישגה הייחודי היה דווקא איכותי: מודל Gemini 2.5 Deep Think הצליח לפצח את "בעיית C", חידה שלא נפתרה על ידי אף נבחרת אנושית. "ברגע חסר תקדים, המודל שלנו פתר בעיה שאיש מהמשתתפים לא הצליח לפצח," נכתב בבלוג הרשמי של החברה.

במקביל לקרב ה־AI, התמודדו אלפי סטודנטים מרחבי העולם על המדליות, כשאוניברסיטאות מובילות מסין, רוסיה וארה"ב שבו והצטיינו בגמר. אך ההצגה נגנבה בידי המודלים, שהפכו את התחרות מזירה אקדמית למגרש שבו ענקיות הבינה המלאכותית מפגינות עליונות טכנולוגית. לא במקרה: רק בקיץ האחרון התמודדו OpenAI ו־DeepMind זו מול זו גם באולימפיאדת המתמטיקה לתלמידי תיכון (IMO), ושם הוצגו שוב ביצועים שהציבו את המודלים בשורה אחת עם מצטייני העולם. שרשרת ההצלחות הזו ממחישה כיצד תחרויות עילית אנושיות הופכות לזירה חדשה – שבה בינה מלאכותית נבחנת לא רק מול בני אדם, אלא גם זו מול זו.

נוקליאוס מגייסת מסגרת הון של 250 מיליון דולר לרכישות ביטחוניות

חברת האחזקות נוקליאוס (נאסד"ק: NUKK) של מני שלום הודיעה כי התקשרה עם קרן ההשקעות האמריקאית Esousa Holding Group, המשקיעה הקיימת בחברה, בהסכם להעמדת מסגרת הון גמישה בהיקף של עד 250 מיליון דולר.

המסגרת תאפשר לנוקליאוס למכור מניות בהיקף כולל זה למשך שלוש שנים, לפי שיקול דעתה ובהתאם להיקפי המסחר ובכפוף לעמידה בתנאים רגולטוריים. נוקליאוס מתמחה ברכישת חברות בתחום הביטחון והאווירונאוטיקה, ובהן קבלניות משנה הפועלות כחלק מתשתית הביטחון בארה"ב, ישראל ואירופה. פעילותה מתמקדת במערכות ניווט מבוססות בינה מלאכותית, מערכות ביטחון לאומי משולבות ופלטפורמות רחפנים.

מנכ"ל החברה, מני שלום, ציין כי המסגרת החדשה מעניקה לנוקליאוס גמישות פיננסית ומשאבים לנצל במהירות הזדמנויות אסטרטגיות להרחבת פעילותה הגלובלית.

בחודש אוגוסט חתמה נוקליאוס על הסכם הפצה בלעדי בארצות הברית עם חברת בלייד ריינג'ר (Blade Ranger) הישראלית, המפתחת רחפנים לניקוי פאנלים סולאריים. במסגרת ההסכם, נוקליאוס תהווה כמפיצה של הטכנולוגיה של בלייד ריינג'ר לשוק ההגנה ולביטחון המולדת.

מני שלום גם עומד מאחורי הנפקת הספאק KOCHAV, שגייסה בחודש מאי 253 מיליון דולר לטובת מיזוג או רכישת חברה ביטחונית משמעותית.

מפנה לשוק הביטחוני

חברת Nukkleus נוסדה ב-2013 בניו יורק, ופועלת במתכונת של קבוצת אחזקות המבצעת רכישות אסטרטגיות של חברות בתחומי הטכנולוגיה, נדל"ן, שירותים פיננסיים ותעשייה. בשנה האחרונה היא מבצעת פנייה אסטרטגית לעולם הביטחוני: בדצמבר 2024 היא רכשה את השליטה (51%) בחברת Star 26 Capital, המחזיקה בבעלות על חברת רימון (Rimon) הישראלית. רימון מספקת גנרטורים ומערכות היברידיות, דיגום כלי רכב ונגררים, וכן פתרונות תאורה מתקדמים. בין היתר, רימון מספקת רכיבים של מערכות הגנה, בהם רכיבי אנרגיה ל"כיפת ברזל". כחלק מהמהלכים הללו, דווח כי Nukkleus תקים חברה בת בדלאוור, ארה"ב, שתתמקד בשוק ההגנה.

מנכ"ל Nukkleus הוא מני שלום, יזם ישראלי שהקים וניהל מספר חברות בתחומי התשלומים והקמעונאות. הוא מונה לתפקידו כמנכ"ל Nukkleus בספטמבר 2024. לצד זאת, הוא גם המייסד ובעל השליטה של חברת האחזקות Star 26, שהשליטה בה נרכשה על-ידי Nukkleus. יצוין כי זיקתו של שלום לחברת Star 26 אינה מוזכרת בביוגרפיה של שלום המפורטת באתר Nukkleus , או בדיווח בדבר מינויו ל-SEC. עם זאת, טרם אישור רכישת השליטה ב-Star 26 על-ידי דירקטוריון הוצהר במסמך ל-SEC על ניגוד העניינים ושלום לא השתתף בהצבעה שבה אושרה העסקה.

עופר גרינברגר מונה לנשיא אפלייד מטיריאלס ישראל ומנכ"ל חטיבת PDC

בתמונה למעלה: עופר גרינברגר. צילום: מיכה לובטון

עופר גרינברגר (64) חוזר להוביל את חברת אפלייד מטיריאלס ישראל (Applied Materials) לאחר שמונה לנשיא החברה ולמנכ"ל היחידה העסקית האסטרטגית Process Diagnostics and Control (PDC). גרינברגר כבר כיהן בתפקיד הזה בשנים 2017–2022, ולאחר מכן מילא שורה של תפקידיםבקבוצת אפלייד מטיריאלס העולמית. בשנת 2024 הצטרף לחברה כיועץ חיצוני לענייני מיזוגים ורכישות. לגרינברגר ניסיון ניהולי עשיר בזירה הבינלאומית ובתעשיות טכנולוגיה מתקדמות.

בין השנים 2012–2015 עמד בראש אורביט מערכות תקשורת, ולפני כן שימש במשך כשמונה שנים כנשיא ומנכ"ל KLA-Tencor ישראל. הוא בעל תואר ראשון בהצטיינות בהנדסת מכונות ותואר שני במנהל עסקים מהטכניון, וכן בוגר תוכנית ההכשרה למנהלים בכירים באוניברסיטת סטנפורד. חברת אפלייד מטיריאלס היא מספקיות הציוד לייצור ובדיקת שבבים הגדולות בעולם. החברה נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-151 מיליארד דולר.

החטיבה הישראלית של אפלייד מטיריאלס (PDC), מפתחת ומייצרת מערכות מתקדמות לבקרת איכות ייצור השבבים, ופועלת כמרכז רווח עצמאי שמרכזו ברחובות. המערכות אלו מבוססות על טכנולוגיות של למידה עמוקה וראייה ממוחשבת, ונחשבות קריטיות לייצור שבבים מתקדמים – בהם שבבי בינה מלאכותית ומחשוב עתיר ביצועים. כיום מעסיקה אפלייד מטיריאלס כ-2,350 עובדים ועובדות בישראל.

מערכות בדיקה ל-2 ננומטר

בתחילת 2025 הכריזה PDC על מערכת גילוי הפגמים החדשה SEMVision H20, אשר כוללת את המיקרוסקופ האלקטרוני המתקדם בעולם (eBeam) ומערכת בינה מלאכותית המאיצה את תהליכי עיבוד התמונה ויכולת הגילוי של פגמים. הערכת מיועדת לשימוש בתהליך הייצור של שבבי 2 ננומטר ומטה, כולל ייצור שבבים המבוססים על טרנזיסטורי GAA, רכיבי זכרון DRAM צפופים ורכיבי זכרון NAND תלת מימדיים. המערכת עושה שימש בטכנולוגיית Cold Field Emission – CFE שפותחה בישראל, אשר מאפשרת להפעיל מיקרוסקופ אלקטרונים בטמפרטורת החדר ולא בטמפרטורה המקובלת של כ-1,500°C. על-ידי כך ניתן לאתר ולזהות פגמים בשבב בגודל של פחות מ-1 ננומטר.

נחתם הסכם שיתוף פעולה בין אינטל ואנבידיה

בתמונה למעלה: מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג (מימין) ביחד עם מנכ"ל אינטל ליפ-בו טאן. צילום: אינטל

חברת אינטל וחברת אנבידיה הופכות לשותפות עסקיות וטכנולוגיות. ביום ה' בערב חשפו שתי החברות הסכם שיתוף פעולה מפתיע שלהערכת מייסד ומנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, הוא בעל פוטנציאל למכירות של עד 50 מיליארד דולר בשנה עבור שתי החברות. הברית בין שתי החברות מבוססת על שני מהלכים מרכזיים: השקעה פיננסית של אנבידיה באינטל ושיתוף פעולה טכנולוגי. על-פי ההסכם, אנבידיה תשקיע 5 מיליארד דולר בחברת אינטל תמורת מניות לפי מחיר של 23.28 דולר למניה.

מניית אינטל בנסד"ק זינקה בכ-30% והתייצבה בהמשך יום המסחר על עלייה של כ-23% (30.5 דולר), אשר העניק לה שווי שוק של כ-143.5 מיליארד דולר. התגובה של משקיעי אנבידיה היתה מרוסנת יותר: מניית החברה עלתה בכ-3.5% בלבד, והעניקה לחברה שווי שוק של כ-4.3 טריליון דולר, שהוא יותר מפי 30 מהשווי של אינטל.

אינטל מכניסה את אנבידיה לשוק חדש

המרכיב הטכנולוגי של ההסכם ממוקד בפיתוח משותף של שבבי SoC המשלבים מעבדי CPU בארכיטקטורת x86 של אינטל, ביחד עם מעבדי GPU של אנבידיה המקושרים באמצעות ערוץ התקשורת המהיר NVIDIA NVLink. הערוץ הזה מאפשר לקיים תקשורת מהירה בין מעבדי GPU ו-CPU ולהגיע לקצב העברת נתונים של עד 900GB/s. הדבר יתבצע בשתי דרכים שונות עבור שתי קבוצות מוצר מרכזיות: בשוק השרתים ותשתיות ה-AI, אינטל תייצר מעבדי x86 CPU המותאמים ספציפית לצרכים של אנבידיה, שאותם היא תשלב בתוך רכיבי ה-SoC שהיא מייצרת בחברת TSMC.

מניית אינטל בנסד"ק מגיבה להסכם עם אנבידיה

בשוק מחשבי ה-PC הניידים, אינטל תייצר ותמכור רכיבי SoC המבוססים על ארכיטקטורת x86 אולם כוללים את המעבדים הגרפיים של אנבידיה ממשפחת RTX GPU. הרכיבים האלה, אשר יביאו את אנבידיה לראשונה בתולדותיה אל שוק מחשבים אישיים שהיקפו נאמד בכ-150 מיליון יחידות בשנה, יהיו מוכרים בכינוי x86 RTX SoC. שיתוף הפעולה הזה לא יבוא במקום השימוש של אנבידיה בארכיטקטורת ARM, אלא לצידו. בשיחה עם עיתונאים שקיימו מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג ומנכ"ל אינטל ליפ-בו טאן ביום ה' האחרון, הסביר הואנג שאנבידיה תמשיך לעבוד עם ARM ותמשיך לפתח מעבדי CPU מבוססי ARM.

פוטנציאל מכירות של 50 מיליארד דולר

הואנג: "אבל נהיה לקוח גדול של אינטל". "אנחנו מחוייבים למפת דרכים מבוססת ARM. יש לנו מעבדי ARM חדשים הנמצאים בתהליכי פיתוח. זה לא משפיע על העיסקה הזו. הארכיטקטורה שלנו מתאימה לכל ארכיטקטורות המיחשוב הקיימות". הוא גם הבהיר שהעיסקה לא תפגע ביחסי העבודה של אנבידיה עם TSMC, המייצרת כיום את כל השבבים של אנבידיה".

בתשובה לשאלה מדוע ההסכם כולל השקעה הונית באינטל, הוא אמר שהמהלך יאפשר לאנבידיה לשלב מעבדי CPU של אינטל עם שבבי ה־GPU שלה ולמכור אותם במודל passthrough, שירחיב את היקף השוק של שתי החברות. הוא העריך שהעיסקה מבטאת פוטנציאל מכירות של עד 50 מיליארד דולר בשנה לשתי החברות. "הדבר יתרום להצלחת אינטל, ולכן יש בהשקעה ההונית הזו גם הגיון עסקי".

מדובר היה בארוע מעניין מאוד מבחינת המסרים הסמויים שהיו בו: ג'נסן הואנג אשר רגיל להשתתף בארועים ציבוריים כשהוא לבוש במעיל עור שחור, היה הפעם לבוש בחליפה מחוייטת ומצוחצחת. ליפ-בו טאן, שהופעתו תמיד מדוקדקת ומחוייטת, היה לבוש וסט ספורטיבי, כאילו הוא כרגע ירד מהאופנוע שלו… בפרק השאלות והתשובות, גילה טאן שהשיחות שלו עם הואנג החלו מייד לאחר שנכנס לתפקיד מנכ"ל אינטל לפני כשישה חודשים, ושצוותי הארכיטקטורה של שתי החברות כבר החלו לעבוד על השילוב הטכנולוגי בין שתי הארכיטקטורות.

ננו דיימנשן: המכירות עלו ב-70%, עסקי הליבה ירדו ב-35%

[בתמונה: מדפסת של Markforged. מקור: Markforged]

חברת ננו דיימנשן (Nano Dimension) הציגה ברבעון השני של 2025 עלייה מרשימה לכאורה בהכנסותיה, שהסתכמו ב-25.8 מיליון דולר – קפיצה של יותר מ-70% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.

אולם מאחורי המספרים מסתתרת תמונה מורכבת בהרבה. עיקר הצמיחה נובעת מהתרומה של חברת מרקפורג'ד (Markforged), שנרכשה באפריל האחרון ונתוניה הכספיים נכללים באופן מאוחד בדוחות החברה מאז. כאשר מנטרלים את תרומת הרכישה, נחשפת חולשה משמעותית בעסקי הליבה: ברבעון השני של 2025 הסתכמו ההכנסות בנטרול מרקפורגד ב-9.7 מיליון דולר בלבד, לעומת 15 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר בירידה של כ-35% בהכנסות האורגניות של ננו דיימנשן.

שיעור הרווח הגולמי ירד ל-27.3% בלבד לעומת 44.7% בשנה שעברה. לצד זאת, הרבעון הושפע באופן מהותי מהרכישה הכושלת של דסקטופ מטאל. החברה סיווגה את פעילותה של דסקטופ מטאל כנכס למכירה, רשמה בגינה הפחתת ערך של 139.4 מיליון דולר והפסד תפעולי נוסף של כ-30 מיליון דולר עד סוף יוני.

במקביל להיבטים הכספיים, החברה מנסה להפנות את הזרקור לשווקים חדשים ולמקורות צמיחה נוספים. החברה חשפה כי חתמה על חוזה ביטחוני בהיקף של כ-3 מיליון דולר, כחלק ממאמץ אסטרטגי להרחיב את פעילותה לשוק ההגנה. מנכ"ל החברה הטרי, דיוויד ס. שטהלין, שנכנס לתפקידו לפני מספר שבועות לאחר הדחתו של אופיר בהרב מתפקיד המנכ"ל, אמר בשיחת הוועידה כי "הביטחון הוא תחום שבו ננו דיימנשן יכולה להעניק ערך ייחודי – בזכות שילוב בין אמינות טכנולוגית, שליטה בשרשרת הייצור ויכולת לספק פתרונות קרובים לשטח". בכך הוא מסמן את הכיוון שאליו מתכוונת החברה לפנות בתקופה הקרובה – חיפוש אחר יציבות וצמיחה בשוק הביטחוני, בתקווה לפצות על חולשת עסקי הליבה ולבסס מחדש את אמון המשקיעים.

 

מערכת הלייזר מגן אור נכנסת לשירות מבצעי

בתמונה למעלה: מכוון הלייזר במערכת מגן אור. מקור: רפאל

משרד הביטחון הודיע שחטיבת הפיתוח מפא"ת במשרד הביטחון, חיל האוויר וחברת רפאל, השלימו בהצלחה סדרת ניסויים במערכת הלייזר (Iron Beam) בתצורה מבצעית מלאה. המערכת הוכיחה את יעילותה כנגד מגוון איומים וביצעה יירוט מוצלח של רקטות, פצמ"רים ומל"טים. מערכות ראשונות ייקלטו בצה"ל עד סוף שנת 2025. לפרויקט שותפה גם חברת אלביט מערכות שמייצרת את מקור הלייזר למערכת.

מגן אור הינה היא מערכת נשק לייזר קרקעית רבת עוצמה בקטגוריית 100kW, הצפויה להיות המערכת המבצעית הראשונה מסוגה בעולם להגנה אווירית נגד מגוון איומים כגון רקטות, מרגמות וכלי טיס בלתי מאוישים, באמצעות פגיעה ישירה במטרה במהירות האור. המערכת פותחה בהובלת רפאל ובהשתתפות שפיר, SCD, אלביט מערכות ותעשיות ביטחוניות נוספות.

טכנולוגיות לייזר ו”אופטיקה אדפטיבית” שפותחה ברפאל, איפשרה להשיג לזירה יציבה, מרוכזת וממוקדת של מטרה בגודל של מטבע ממרחק של עד 10 קילומטרים. חברת רפאל מסרה שהיא מפתחת משפחת מיירטי לייזר הכוללת שלוש מערכות מרכזיות: מערכת נייחת בעוצמה של 100kW המיועדת להגנה היקפית ויירוט מטווח רחוק, מערכת נייחת אולם קלה לפריסה ליירוט בטווח בינוני לצורך הגנה על כוחות ניידים ואתרים אסטרטגיים, ומערכת ניידת בעוצמה של 10kW להגנה טקטית על כוחות ניידים.

משרד הביטחון העניק למערכת את השם ״אור איתן״, לזכרו של קצין אגוז, סרן איתן אוסטר ז״ל, שנפל בקרב בדרום לבנון. אביו הוא איש מפא״ת היה מיוזמי ומפתחי הפרויקט. מערכת 'אור איתן' מהווה פריצת דרך טכנולוגית והנדסית ברמה העולמית, והיא צפויה להשתלב במערך ההגנה הרב-שכבתי של מדינת ישראל כיכולת משלימה למערכות ההגנה האווירית "כיפת ברזל", "קלע דוד" ו"חץ". מדגימים מבצעיים של מערכות לייזר לטווח קצר מתוצרת חברת רפאל, כבר פעלו לאורך המלחמה וביצעו עשרות יירוטים.

מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, אמר: "בחודשים הקרובים נמסור למערכת הביטחון את מערכת אור איתן הראשונה שתצא מקווי הייצור ברפאל. היא תשנה את משוואת ההגנה ותאפשר יירוט מדויק, מהיר וזול מכל אמצעי יירוט קיים".

בלייד ריינג'ר בדרך לרכישת חברת א.ד שבב

בתמונה למעלה: רחפן של בלייד ריינג'ר מנקה מצופים בתחנת הכוח של EWP ביפו. צילום: בלייד ריינג'ר

חברת בלייד ריינג'ר (Blade Ranger) מרמת גן חתמה על מזכר הבנות לא מחייב לרכישת חברת א.ד שבב בע"מ העוסקת בעיבוד שבבי מדויק לתעשייה הביטחונית. בין לקוחותיה נמנות התעשייה האווירית וחברת רפאל. המהלך נעשה במסגרת היערכות חדשה של החברה, אשר החלה את דרכה כיצרנית מטעדים ייעודיים לניקוי פנלים סולאריים באמצעות רחפנים, וכיום מנסה להיכנס אל השוק הביטחוני.

כחלק מהעסקה, צפויה בלייד ריינג'ר לרכוש 51% ממניות א.ד שבב תמורת כ-500 אלף שקלים ומיליון מניות של בלייד ריינג'ר (הנסחרת בבורסת תל אביב). בנוסף, בכפוף לעמידה בשתי אבני דרך נוספות המבוססות על ההכנסות וריווחיות א.ד שבב בשנים 2026-2027 יקבלו המוכרים 2 מיליון מניות נוספות. כמו כן, תינתן אופציית מכר לבעלים הנוכחיים של א.ד שבב למכירת יתרת אחזקותיו (49%) על בסיס הרווח הנקי העתידי של החברה.

בכפוף להשלמת העסקה דיווחה החברה כי בכוונתה להתקשר עם א.ד שבב בהסכם ייצור על בסיס COST+10% למטע"דים של החברה, וזאת בשים לב להסכם הפצה בשוק הביטחוני האמריקאי שנחתם עם החברה הנאסד"קאית Nukkleus מוקדם יותר החודש. דירקטור ובעל השליטה בבלייד ריינג'ר, שמוליק ינאי, מסר: "היכולות של א.ד שבב עשויות לקדם משמעותית את פעילות המטע"דים של החברה, בפרט לשוק הביטחוני. אנחנו מאמינים שהעסקה מגיעה בתזמון הנכון".

רחפני בלייד ריינג'ר מנקים את תחנות הכוח של EWP

בלייד ריינג'ר עשויה לספק שירותי תחזוקה באמצעות רחפנים עבור תחנות הכוח מגלי-הים של חברת אקו ווייב פאוור (Eco Wave Power – EWP) התל אביבית. חברת EWP פיתחה ומספקת תחנות כוח המפיקות אנרגיה מהתנועה מעלה-מטה של מצופים המוצבים לאורך חוף הים. במסגרת שיתוף הפעולה בין שתי החברות, הדגימה בלייד ריינג'ר פעולות תחזוקה של תחנת הכוח של EWP בנמל יפו. במסגרת הההיערכות המשותפת, נערכו מבחנים לרחפן של בלייד ריינג'ר, שבמסגרתם הוא ביצעה פעולות סריקה של המצופים באמצעות מצלמה תרמית כדי לגלות פגמים ותופעות חריגות.

הניסוי כלל גם ניקוי של המצופים באמצעות מטעד ייעודי המרסס אותם בחומרי ניקוי בלחץ, וצביעה מחדש של המצופים באמצעות מטעד צבע שהותקן בגחון הרחפן. החברה מסרה שבעקבות הצלחת הניסוי, שתי החברות בוחנות הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי ארוך טווח שעשוי להביא לפריסה של רחפני החברה בכל בכל הפרוייקטים של EWP בעולם. במקביל, היא תפתח ערכה שלמה של מטעדים שיאפשרו לספק פתרונות תחזוקה מבוססי-רחפנים המותאמים למתקנים של EWP.

מינויי בכירים בסיוה ובסייברארק

בתמונה למעלה (מימין לשמאל): עומר גרוסמן, אריאל פיסצקי וירון גליצקי

חברת סיוה (CEVA), המספקת טכנולוגיות קישוריות אלחוטיות, חישה חכמה ובינה מלאכותית למכשירי קצה, הודיעה על מינויו של ירון גליצקי לסגן נשיא בכיר ומנהל חטיבת ה-AI. המינוי נועד להאיץ את אסטרטגיית ה-AI של סיוה בעידן ה-Smart Edge ולבסס את מעמדה כספקית מובילה בתחום ה-Edge AI ו-Physical AI. מנכ"ל החברה, אמיר פנוש, ציין כי ניסיונו של גליצקי בהפיכת טכנולוגיות AI למוצרים מצליחים יסייע להוביל את סיוה בגל החדש של חדשנות. גליצקי עצמו אמר כי הוא רואה פוטנציאל עצום בטכנולוגיות ובאקוסיסטם של סיוה וכי הוא נרגש להצטרף למסע ההתרחבות של החברה.

לגליצקי קריירה של יותר מ-27 שנה בתחומי חומרה, תוכנה וחוויית משתמש. במהלך כמעט שני עשורים במיקרוסופט מילא תפקידים מרכזיים, כשהאחרון שבהם היה סגן נשיא בחטיבת Surface Devices and Accessories, שם היה אחראי על מפת הדרכים של המחשבים האישיים והאביזרים, ובמיוחד על שילוב טכנולוגיות AI במוצרי החברה – כולל מחשבי Surface Copilot+ PC. קודם לכן היה שותף לפיתוח חלק מהמוצרים האייקוניים של מיקרוסופט, בהם Xbox One וה-Kinect, והוביל צוותים שפיתחו דורות שונים של מכשירי Surface ואביזרים נלווים. לפני כן עבד למעלה מעשור ב-IBM, שם עסק בהובלת תוכניות מתקדמות לפיתוח שבבים. השילוב בין הבנה עמוקה בעולמות הסיליקון לבין ניהול פיתוח מערכות קצה הופך אותו לדמות מפתח בהובלת מהלכי AI גלובליים.

תפקיד חדש בסייברארק

במקביל, חברת הסייבר הישראלית סייברארק (CyberArk) הודיעה על שני מינויים בכירים. עומר גרוסמן, שכיהן מאז סוף 2022 כמנמ"ר (CIO) החברה, מונה ל-Chief Trust Officer – תפקיד חדש בחברה – ולראש יחידת CYBR, האחראית על ליווי מנמ"רים ו-CISOs בבניית אסטרטגיות אבטחת זהויות. אריאל פיסצקי, לשעבר סגן נשיא IT וסייבר בטאבולה, מונה לתפקיד CIO של סייברארק, ויוביל את תחומי ההנדסה, התפעול, מערכות המידע, יישומי הביזנס, הדאטה וה-AI, לצד אבטחת מידע. מנכ"ל סייברארק, מאט כהן, הדגיש כי המינויים משקפים את מחויבות החברה לחדשנות, אמון ומצוינות תפעולית, וכי הנהגתם של גרוסמן ופיסצקי תהיה קריטית להמשך מימוש האסטרטגיה ולחיזוק האמון מול הלקוחות.

CaPow הישראלית ו-AASCC בשיתוף פעולה לחדירה לשוק הלוגיסטיקה בצפון אמריקה

חברת CaPow הישראלית הודיעה על שיתוף פעולה אסטרטגי עם חברת הייעוץ האמריקאית All American Supply Chain Company (AASCC), במטרה להרחיב את השימוש בטכנולוגיית Power-in-Motion ולשנות את אופן התפעול של רובוטים ניידים במרכזים לוגיסטיים.

במסגרת ההסכם תפעל AASCC כאינטגרטורית מוסמכת שתציע ללקוחותיה את המערכת החדשנית, שמבטיחה להפחית את הצורך בעצירות טעינה ולהגדיל את זמינות הצי הרובוטי לאורך כל המשמרת. AASCC היא חברת ייעוץ מקליפורניה המתמחה באופטימיזציה של שרשראות אספקה. החברה מספקת שירותי אינטגרציה וליווי טכנולוגי למרכזים לוגיסטיים, חברות הפצה ומפעלי ייצור, עם דגש על הת降מות בעלויות, שיפור התפוקה ושדרוג אמינות המערכות.

הליבה של הפתרון של CaPow נשענת על עקרון השראה אלקטרומגנטית – שיטה להעברת אנרגיה אלחוטית שבה משדר יוצר שדה מגנטי בתדר גבוה, ומקלט ברובוט קולט את השדה וממיר אותו לזרם חשמלי טעין. אנטנות שטוחות מותקנות ברצפת המתקן או במסלולי השינוע, והרובוטים מקבלים את האנרגיה בזמן תנועה, בלי לעצור בתחנות טעינה ייעודיות. בזכות שילוב של תיאום תדרים ומנגנוני הגנה, ההעברה מתבצעת גם כאשר מיקום הרובוט אינו מושלם מול האנטנה, מה שמבטיח זרימה רציפה של כוח. כך יכולים רובוטים מסוג AMR ו-AGV, כמו גם מערכות אחסון אוטומטיות ושאטלים, לעבוד ברצף מלא לאורך המשמרת.

ב-CaPow מציינים כי כבר נרשמו תוצאות מוכחות עם חברות תעשייתיות מובילות. אחת הדוגמאות היא שיתוף פעולה עם Hyundai Glovis, שבו הצליחה המערכת להגדיל את זמינות הצי הרובוטי ולבטל כמעט לחלוטין את זמן ההשבתה שנדרש לטעינה, בהשוואה לירידה של כשליש ביעילות כאשר השתמשו במערכות מסורתיות. שיתוף הפעולה עם AASCC צפוי לאפשר פריסה רחבה יותר של הטכנולוגיה בצפון אמריקה, במרכזי לוגיסטיקה שבהם דרישות הזמינות גבוהות במיוחד.

תעשייה עם פיצול אישיות

בתמונה למעלה: מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין. "הממשלות בעולם נכנסות לתעשייה. צילום: חנה טייב

דו"ח מצב ההייטק לשנת 2025 של רשות החדשנות, ודו"ח Israeli Deep Tech 2025 של רשות החדשנות וחברת dealroom הבינלאומית שפורסמו היום, מגלים שתעשיית ההייטק הישראלית נמצאת על פרשת דרכים: לצד הישגים אדירים גם בתקופת משבר, היא מתמודדת עם חולשות רבות וסימני האטה מטרידים.

יו"ר רשות החדשנות, ד"ר אלון סטופל: "ההייטק הישראלי נמצא בנקודת פיתול ומגמות מעורבות. לצד עמידות יוצאת דופן המתבטאת בהתאוששות הגיוסים של סבבים מתקדמים ומיקומה הגבוה של ישראל בין מרכזי החדשנות העולמיים, קיימת מגמת האטה מדאיגה בתעסוקה וביזמות. לאור שינויי התפיסות בעולם בתחום הטכנולוגיה כמרכיב קריטי בביטחון הלאומי, עלינו לשתף פעולה עם בעלות ברית במסגרות שונות ומגוונות, כדי לשמור על יתרון תחרותי גם בעשור הבא".

מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, אמר שלצד התבססות ישראל כמרכז דיפטק עולמי, "שהוא שני רק לארה"ב בעולם המערבי, הדו"ח מצביע על מגמות מטרידות: תוצר ההייטק נמצא בקיפאון זה שנתיים, מספר עובדי המו"פ מצטמצם, היקף היזמות החדשה נמוך בהשוואה לעשור הקודם וגיוסי קרנות ההון סיכון מתכווצים".

במקביל, מתחולל שינוי בעולם: "ממשלות משקיעות מאות מיליארדים בטכנולוגיה. הן הופכות לשחקניות ישירות ומעצבות שרשראות ערך לאומיות בתחומים כמו שבבים, AI ואנרגיה. ישראל חייבת להגיב לשינויים אלו. רק מהלך רחב המשלב מדיניות ציבורית עם השקעות פרטיות, יבטיח שההישגים של היום ייהפכו לבסיס של צמיחה כלכלית בעתיד". מצ"ב הממצאים המרכזיים:

קיפאון בתוצר ובתעסוקה

בשנת 2024 הסתכם התוצר של ההייטק הישראלי בכ-317 מיליארד שקל (כ-17% מהתוצר המקומי). נתון שכמעט ולא השתנה מאז 2023. בעבר היה ההייטק מנוע צמיחה ברור של המשק, אבל כיום קצב הצמיחה שלו נמוך מזה של המשק כולובמחצית הראשונה 2025 הועסקו בענף כ-403 אלף עובדים (11.5% מכלל המועסקים במשק) – ב-4,000 משרות יותר מאשר ב-2024 – אולם מספר המועסקים בתפקידי מו"פ ירד ב-6.5% בהשוואה לשנת 2024.

מספר המועסקים במחצית הראשונה 2025 צמח ב-1.2% בהשוואה למחצית הראשונה 2024. זהו קצב צמיחה נמוך מאוד בהשוואה לצמיחה של 6% בכל מחצית שנה ראשונה שאיפיינה את ההייטק עד ה-7.10. בסה"כ, לעומת גידול שנתי של 5% לאורך רוב העשור הקודם, כיום קצב גידול המועסקים בהייטק הוא פחות מ-2%. כלומר ההייטק, שבעבר הוביל את הגידול בתעסוקה, מצוי היום בקיפאון.

פרופיל הייצוא החדש מתבסס על תוכנה

בשנת 2024 צמח היקף ייצוא ההייטק בכ-5.6% והסתכם בכ-78 מיליארד דולר. הוא היה אחראי לכ-56.4% מכלל הייצוא של ישראל (בהשוואה ל-48.6% ב-2022). בשליש הראשון של 2025 הסתכם ייצוא ההייטק בכ-26.5 מיליארד דולר, ומשקלו עלה לכ-57.2% מכלל הייצוא הישראלי. יחד עם זאת, העלייה הגדולה במשקלו מיוחסת להאטה הכלכלית של שאר המשק.

בעשור האחרון התחולל שינוי באופי תעשיית ההייטק, והיא עברה מתעשייה מוטת סחורות (מוצרים ממשיים) לתעשייה מוטת שירותים (תוכנה). ייצוא הסחורות התעשייתיות ירד ב-2024 לכ-28% מייצוא ההייטק, בהשוואה לכ-60% ב-2013. ייצוא התוכנה, לעומת זאת, היווה 72% מהייצוא ב-2024. לדבר הזה יש תוצאה מעניינת: רק 6.6% מהייצוא הוא של מכירת מוצרים לארה"ב – כלומר 93.4% מייצוא ההייטק אינו מושפע ממכסי טראמפ.

יותר השקעות, פחות הון סיכון

היקף גיוסי ההון של חברות ההייטק חזר לרמה של 2019-2020. במהלך 2024 גייסו חברות ישראליות כ-10.6 מיליארד דולר (60% הופנו לסייבר או תוכנה ארגונית), וישראל הפכה "האב" חמישי בעולם אחרי סן פרנסיסקו, ניו יורק, לונדון ובוסטון. אלא שעיקר הכסף (55% ב-2024) הגיע בסבבי גיוס גדולים בהיקף של יותר מ-50 מיליון דולר. לצד זה, חלה ירידה חדה ביזמות: במהלך 2024 הוקמו 500 חברות סטארטאפ – בהשוואה ליותר מ-1,000 לפני עשור. היקף ההון שגוייס על-ידי קרנות הון סיכון ישראליות ב-2024 ירד בשיעור דרמטי של כ-80% בהשוואה להיקף הגיוסים של 2022: במהלך 2024 גייסו 22 קרנות הון סיכון ישראליות סכום כולל של 1.3 מיליארד דולר בלבד.

ההצלחה של חברות דיפטק

במחקר שביצעה רשות החדשנות ביחד עם חברת dealroom מוגדרת חברת דיפטק (טכנולוגיה עמוקה) כ"חברה המפתחת טכנולוגיה מורכבת, המאופיינת לרוב בזמן הבשלה ארוך כתוצאה ממורכבות המו"פ, ודורשת כוח אדם משכיל ומיומן והון משמעותי להשלמת הפיתוח". בתחום הזה ההצטיינות הישראלית בולטת: בישראל פועלות כ-1,500 חברות דיפטק אשר מאז 2019 גייסו כ28.6 מיליארד דולר, שהם כ-35% מכלל ההון שגויס לחברות הייטק ישראליות. נתון זה מציב את ישראל במקום הראשון בעולם המערבי מחוץ לארה"ב במונחי גיוס הון לחברות דיפטק.

פילוח ההשקעות בדיפטק מלמד שכ-15.3% מהן הופנו לחברות מכשור רפואי, 11.9% לחברות בינה מלאכותית, 10.5% לחברות פארמה וביוטק וכ-9.8% לחברות שבבים. שווי חברות הדיפטק הפרטיות נאמד בכ-119 מיליארד דולר, פי 15 מאשר לפני עשור. ביחד עם חברות דיפטק שנמכרו או הונפקו, הערך הכולל מגיע לכ-177 מיליארד דולר. רוב הערך הזה נוצר מחברות שנוסדו בעשור האחרון. אולם גם כאן מורגשת האטה: בעשור האחרון נרשמו בממוצע 28 אקזיטים של חברות דיפטק בכל שנה, בשווי ממוצע של כ-220 מיליון דולר לאקזיט. בשנת 2024 נרשמו 17 אקזיטים בלבד בדיפטק.

נקסט ויז'ן גייסה הון בהיקף של כ-400 מיליון דולר

חברת נקסט ויז'ן (Next Vision), המפתחת מערכות צילום מיוצבות לכלים קרקעיים ואוויריים ובהם רחפנים, הודיעה על השלמת ההנפקה של מניות רגילות למשקיעים מוסדיים בישראל ובעולם, בהיקף של כ־400 מיליון דולר (כ-1.3 מיליארד שקל).

ההנפקה התבצעה באמצע השבוע באמצעות הליך Bookbuilding – מנגנון שבו המשקיעים המוסדיים מציעים את המחיר שהם מוכנים לשלם ואת היקף ההשקעה, והחברה קובעת על בסיס זה את מחיר ההנפקה הסופי ואת מספר המניות שיונפקו. התהליך נפתח באופן מיידי ויכול להיסגר בכל עת, כשהתוצאות, כולל מחיר ההנפקה וההקצאה, יפורסמו בהמשך בהודעה נפרדת.

החברה מתכננת להפנות את תמורת ההנפקה למספר מטרות אסטרטגיות: מימון יוזמות צמיחה, מיזוגים ורכישות בתחומים משלימים, השקעה במחקר ופיתוח, וכן שימושים תאגידיים וכלליים נוספים. תהליך Bookbuilding (בניית ספר הזמנות) הוא שיטה מקובלת בהנפקות גדולות: החברה פונה למשקיעים מוסדיים – קרנות פנסיה, גופים מוסדיים בינלאומיים, ובנקים להשקעות – ומבקשת מהם להגיש התחייבויות רכישה במחירים שהם מוכנים לשלם. ההצעות נאספות ל"ספר הזמנות" (Book), ובסיומו החברה, יחד עם החתמים, קובעת את מחיר ההנפקה ואת היקף המניות שיוקצו.

היתרון בשיטה הזו נעוץ בכך שהמחיר נקבע על-פי הביקוש האמיתי בשוק המוסדי, ולא באופן שרירותי. הדבר גם מאפשר לחברה לוודא שהמניות יגיעו לידיים של משקיעים אסטרטגיים ויציבים יחסית, כדי ליהנות מביטחון לשוק ולמשקיעים עתידיים. במקרה של נקסט ויז'ן, ההנפקה היתה מסוג Global Offering, כלומר פנייה במקביל למשקיעים מוסדיים בישראל ובחו"ל. בדרך זו החברה מנסה למקסם את היקף הגיוס, להרחיב את בסיס המשקיעים שלה ולהעלות את החשיפה הבינלאומית של מניותיה.

סולרום פרעה חובות של 20.6 מיליון שקל

מייד לאחר ההנפקה הפרטית של כ-10% ממניותיה תמורת 33 מיליון שקל, סגרה חברת סולרום (Solrom) מכפר מסריק חובות לבנקים ופרעה הלוואות לטווח ארוך ומסגרת אשראי בהיקף כולל של כ-20.6 מיליון שקל. המהלך הפיננסי כלל פירעון של הלוואות בנקאיות לטווח ארוך בהיקף של כ-15.5 מיליון שקל, רובן לפירעון בשנים 2035 ו-2039. בנוסף, היא פרעה מסגרת אשראי בהיקף של כ-5.1 מיליון שקל שנשאה רבית שנתי של  כ-7%.

הדבר התאפשר באמצעות גיוס בזק של הון בהיקף של כ-33 מיליון שקל, שהחברה ביצעה באמצעות הנפקה פרטית למשקיעים שהושלמה השבוע. האמון של המשקיעים בחברה התבצט בכך שהם רכשו את המניות במחיר שהוא קצת יותר גבוה מחיר מניות החברה בבורסה. בעקבות ההודעה על סיום ההנפקה והפרעון המוקדם של ההלוואות, ירדה מניית החברה בבורסה של תל אביב בכ-4.6% וכעת היא נסחרת לפי שווי חברה של כ-388.5 מיליון שקל.

חברת סולרום פועלת במתכונת של חברת אלקטרוניקה צבאית ועוסקת בפיתוח וייצור מערכות בקרה וחשמל המבוססות על אלקטרומכניקה, אלקטרואופטיקה ואלקטרוניקה עבור מערכות צבאיות ימיות, אוויריות ויבשתיות. סולרום פועלת במתכונת של קבוצה הכוללת את חברת סולרום ואלטרוניקה וישראטק. היא מעסיקה כ-150 עובדים ומחזיקה בשלושה מפעלי ייצור: בראש פינה, בכפר מסריק וביבנה. החברה מפתחת פתרונות לפי הזמנה וגם מספקת שירותי פיתוח וייצור של מוצרים שונים, בהם: מערכות קשר, פיקוד ושליטה, ויחידות אספקת כוח צבאיות.

מנוע צמיחה חדש מבוסס לייזר

בעקבות מיזוג עם חברת 3DM שהוביל גם לרישום החברה בבורסה בחודש ספטמבר 2024, היא החלה לפתח נישה חדשה של רכיבי לייזר מפל קוונטי (Quantum Cascade Lasers) למערכות צבאיות, שהם לייזרי מוליכים למחצה המייצרת קרינה אינפרה אדומה בתחום הבינוני והרחוק (אורכי גל של 3.8-12 מיקרון). הטכנולוגיה הזו מתאימה ליישומים דוגמת זיהוי מטרות, וחישה מרחוק, מערכות שיבוש (DIRCM), סמני לייזר, תצפית ועוד. במצגת החברה שפורסמה ערב השלמת ההנפקה הפרטית, היא העריכה שתחום הלייזרים יהיה מנוע צמיחה משמעותי בשנים הקרובות.

בחודש יולי 2025 היא חתמה על הסכם מסגרת עם חברה ביטחונית ישראלית לרכישת מערכות לייזר בהיקף של כ-24 מיליון שקל ב-5 השנים הבאות. בחודש שעבר היא קיבלה מענק של 2.5 מיליון שקל מתוך תקציב מאושר של 4.5 מיליון שקל, לפיתוח לייזר PCSEL QCL חדש, עבור משרד הביטחון. בסך הכל, מכירות הקבוצה במחצית הראשונה של 2025 צמחו בכ-50.2% בהשוואה לשנת 2024, והסתכמו בכ-52.9 מיליון שקל. צבר ההזמנות צמח בכ-8.4% להיקף של כ-60.6 מיליון שקל.

Terra Security גייסה 30 מיליון דולר

[תמונה: מייסדי Terra. קרדיט צילום: תמי מלכי]

חברת הסייבר הישראלית Terra Security הודיעה על גיוס 30 מיליון דולר בסבב A בהובלת קרן Felicis, ובהשתתפות Dell Technologies Capital וקרן המשקיעים CISO SVCI. הסבב הנוכחי מעלה את סך ההשקעות בחברה ל-38 מיליון דולר. במקביל מצטרף לדירקטוריון החברה אחד השמות הבולטים בעולם האבטחה – גרהרד אשכלבאך, לשעבר ה-CISO של גוגל.

הגיוס הנוכחי מגיע ארבעה חודשים בלבד לאחר סבב הסיד, שבו השתתפו SYN Ventures, LAMA Partners, Underscore VC וכן שורה של אנג'לים מוכרים: אשכלבאך עצמו, מייסדי Talon Security עופר בן־נון ואוהד בובוב, סגן נשיא המחקר של גוגל יוסי מטיאס, ו־CISO של Sysco צ'ארלס טנגו.

Terra Security נוסדה ב-2024 על ידי המנכ"ל שחר פלד והטכנולוג הראשי גל מלכי, במטרה לשבור את המודל המסורתי של בדיקות חדירה. בעוד ש־Penetration Testing קלאסי מתבצע אחת לתקופה ונשען על עבודת מומחים ידנית, הפלטפורמה של Terra מבוססת על Agentic AI – "נחיל" של סוכני בינה מלאכותית המתמחים באבטחה. הסוכנים האלה מבצעים אלפי בדיקות מתקדמות באופן רציף, מותאמות לכל ארגון לפי פרופיל סיכונים והקשר עסקי, ומזהים פרצות לא רק טכניות אלא גם לוגיות מורכבות. את התהליך מלווה צוות מומחים אנושי (Human-in-the-Loop) שמוודא דיוק, מפחית טעויות ומעניק הקשר מקצועי.

להבדיל מכלים אוטומטיים ותיקים שמתקשים לדמות התנהגות תוקף אמיתי, המערכת של Terra משלבת סקייל של AI עם הדיוק של בודקי סייבר אנושיים. בכך היא מספקת לארגונים תובנות מבוססות פריצה בזמן אמת – במקום להמתין לדוחות איטיים וחד-פעמיים.

מלבד המשקיעים המובילים, Terra כבר הספיקה לרשום הישג תדמיתי משמעותי כשזכתה במקום הראשון בתחרות ה־AWS & CrowdStrike Cybersecurity Accelerator 2025, שהתקיימה בשיתוף NVIDIA. את הזכייה קבעו שמות בכירים כמו ג'ורג' קורץ, מנכ"ל CrowdStrike; CJ מוזס, CISO של אמזון, ודיוויד רבר, CSO של NVIDIA.

לדברי ג'ייק סטורם, שותף כללי בקרן Felicis: "Terra מחליפה בדיקות חדירה ידניות ואיטיות בהדמיית תוקפים אמיתיים בקנה מידה חסר תקדים. אנחנו נרגשים להוביל את הסבב וללוות את שחר, גל והצוות במסע לשנות את פני תחום ה־Offensive Security.

Terra מתכננת להרחיב את יכולות הפלטפורמה אל תחומים נוספים של Offensive Security, ביניהם Red Teaming והרחבת כיסוי ה־Attack Surface הארגוני. ההון החדש יופנה לגיוס עובדים נוספים בישראל ובארה"ב, לחיזוק יכולות סוכני ה־AI ולתמיכה בלקוחות חדשים – בהם כבר היום נמנים ארגוני Fortune 500. לדברי גל מלכי, מייסד משותף ו־CTO: "בדיקות חדירה מסורתיות לא השתנו עשרות שנים. אנחנו רק בתחילת הדרך של מה שאפשרי כשמיישמים בינה מלאכותית ייעודית על בדיקות אבטחה.".

IEEE הכיר במעבד 8087 הישראלי כ"ציון דרך היסטורי"

בתמונה למעלה: מעבד Intel 8087. מקור: ויקיפדיה

מרכז הפיתוח של אינטל בחיפה קיבל מארגון מהנדסי החשמל והאלקטרוניקה העולמי (IEEE) העולמי את האות של "ציון דרך היסטורי" על פיתוח המעבד 8087 במהלך שנות ה-70, אשר נחשב עד היום לאחר מהרכיבים ששינו את פני עולם המחשוב. המעבד 8087 החל את דרכו כמעבד-העזר מתמטי עבור מעבד ה-CPU מסדרה 8086. המעבד הושק בשנת 1980 והפך להצלחה מסחררת. במהלך טקס קבלת ההכרה שנערך היום (א') בחיפה, אמר מי שהוביל את הפרוייקט ובהמשך גם מנכ"ל אינטל ישראל, רפי נווה: "בסוף 1977 קיבלנו על עצמנו משימה שרבים באינטל חשבו שהיא בכלל בלתי אפשרית.

"כולם באינטל ארה"ב אמרו שזה לא יעבוד. הפרויקט היה מורכב מאוד, והתחזיות היו שאף שבב לא יצא תקין מהפס. החלטנו לקחת את האתגר דווקא בגלל זה. אמרתי אז שאם ניכשל – רק נעמוד בציפיות, אבל אם נצליח – 'קנינו את עולמנו'. ההצלחה של הצוות הקטן מחיפה שמה את אינטל ישראל על המפה העולמית והוכיחה מה אנחנו מסוגלים לעשות".

מהפיכה עולמית – ששינתה את ישראל

המעבד שפותח בחיפה היה מעבד הנקודה-צפה (floating-point) הראשון במשפחת 8086, והיה מסוגל לבצע חישובים "טרנסנדנטיים" כמו חזקות, לוגריתמים וחישובים טריגונומטריים. הוא הגיע לעוצמת עיבוד של עד 50,000 חישובי נקודה צפה בשנייה (FLOPS), והעניק למשפחה שיפור ביצועים של 500%-20%, תלוי ביישום. כל זאת באמצעות 65,000 טרנזיסטורים בלבד. המעבד הוביל לניסוח תקן IEEE 754-1985 אשר הגדיר במשך 23 שנים את אופן השימוש של חישובי נקודה צפה במחשבים.

כיום כל המעבדים כוללים מעבד-עזר מתימטי בתוך שבב ה-CPU, ולא כרכיב-עזר נפרד. להצלחת המעבד הייתה השפעה מכרעת על התפתחות ההייטק בישראל: היא מיצבה את חיפה כמוקד הייטק חשוב. מרכז הפיתוח של אינטל בחיפה, שהוקם ב-1974, היה הראשון של החברה מחוץ לארה"ב והעסיק צוות קטן של מהנדסים מקומיים. הצלחת הפרויקט בחיפה הובילה את אינטל להקים מרכזי פיתוח ומפעל ייצור נוספים בישראל, ובכך הפכה את אינטל לגורם מרכזי בתעשיית ההייטק הישראלית.

שומר-הגזרה של אלביט נכנס לעידן ה-AI

חברת אלביט חשפה את מערכת ניטור הגבולות החדשה שלה, Frontier, אשר מבוססת על שימוש רחב היקף במערכות בינה מלאכותית לצורך איתור חריגות בגזרת הניטור שלה, והפעלה ישירה של כוחות ומערכות שליטה ובקרה מרחביות. המערכת כוללת כוללת מערך של שלושה חיישנים: מכ"ם, מצלמת יום ומצלמת לילה. היא סורקת את הגזרה שעליה צריכה להגן, לומדת את כל מאפייניה ומייצרת פרופיל מלא של הסביבה. כאשר המערכת מזהה חריגה הנובעת מתנועת כלי רכב, בני אדם או כל גורם אחר המוגדר כ"מעניין", היא מפעליה את החיישנים המתאימים, אוספת מידע ממקורות חיצוניים, לומדת את התופעה ומעילה מערכת זיהוי מטרות אוטומטית (Automatic target Recognition -ATR).

בשלב הבא המערכת מייצרת "ארוע" ומקבלת החלטה האם להפעיל אמצעים אוטומטיים שהועמדו לרשותה, או לשלוח התרעה לכוחות בשטח, או שניהם. במידה והיא מקבלת החלטה שהחריגה אינה מבטאת סיכון, היא למתכונת סריקה של הגזרה המוגנת. המערכת מיועדת להגנה לשימוש בידי כוחות צבא, ביטחון גבולות ולהגנה על מתחמים קריטיים. החברה הסבירה שהשימוש במגוון חיישנים לצד היכולת של המערכת ללמוד את מתאר ומאפייני הגזרה הספציפית שבה מותקנת כל יחידה, מביאה לצמצום גדול מאוד בשיעור התרעות הסרק.

ספרד מבטלת עסקאות ביטחוניות עם ישראל

ברבעון השני של 2025 צמחו ההכנסות של אלביט בכ-21% בהשוואה לרבעון המקביל, והסתכמו בכ-1.97 מיליארד דולר. אחד ממנועי הצמיחה החזקים ביותר שלה הוא תהליך ההתחמשות המואץ של יבשת אירופה לנוכח המלחמה באוקראינה וההבנה של מדינות האיחוד האירופי שהן כבר לא יכולות להסתמך על הגנה צבאית אמריקאית. אלא שתהליכים גיאופליטיים עשויים גם לפגוע במכירותיה, כפי שהתברר בימים האחרונים: "הארץ" דיווח שבעקבות לחץ פוליטי בתוך הקואליציה, החליטה ממשלת ספרד לבטל את עיסקת רכישת טילי PULS מתוצרת חברת אלביט.

הידיעה הזו הגיע חודשיים בלבד לאחר שמשרד ההגנה של ספרד ביטל הסכם לרכישת טילי נ"ט מסוג Spike LR2 מתוצרת רפאל. החוזה היה לאספקת 168 עמדות שיגור ו-1,680 טילים בהיקף כספי כולל של כ-287.5 מיליון אירו. העיתון הספרדי El Pais מסר כבר בחודש יוני 2025 שספרד החליטה לנתק כל קשר עם התעשיות הביטחוניות הישראליות, ולכן תיאלץ לתכנן מחדש את פרוייקט ההצטיידות ברקטות קרקע-קרקע מהקטגוריה של רקטות HIMARS האמריקאיות. מדובר בהסכם פיתוח וייצור של קבוצת חברות הכוללת את Escriban, Expal-Rheinmetall וחברת אלביט, שהיתה אמורה לספק את טילי PULS מתוצרתה, אשר יכולים לפגוע בדיוק רב במטרות במרחק של עד 40 ק"מ.

משרד ההגנה הספרדי העריך שההחלטה דורשת תכנון מחדש של הפרוייקט כולו, שכן יש צורך לאתר מועמד מחליף לרקטות של אלביט, ולתכנן מחדש את המשגרים. היקף ההצטיידות נאמד ביוני בכ-576 מיליון אירו. לפי "הארץ", הביטול הסופי פורסם רק עכשיו, במערכת הסחר של משרד הביטחון הספרדי, והיקפו נאמד בכ-700 מיליון אירו עבור הפרוייקט כולו. ראוי לציין שקיימת עסקת ענק נוספת בצנרת הישראלית-ספרדית: הזמנה של 46 מערכות ציון לייזר מתוצרת רפאל בהיקף של כ-207 מיליון אירו, אשר אמורות להיות מותקנות במטוסי הקרב Eurofighter של חה"א הספרדי. עדיין לא נמסר מידע על גורלה של העיסקה הזו.