חברת אנבידיה (NVIDIA) וחברת ברודקום (Broadcom) בודקות את האפשרות לייצר שבבים באמצעות חטיבת שירותי הייצור של אינטל. כך דיווחה סוכנות רויטרס, אשר מציינת שהמידע הגיע מגורמים המקורבים לנושא. שתי החברות ביצעו בדיקות של תהליך Intel 18A, שעשוי להכריע האם הן יעבירו לאינטל הזמנות ייצור של שבבי 2 ננומטר בהיקף של מאות מיליוני דולרים. הגורמים מסרו שגם חברת AMD מבצעת הערכת ייצור של תהליך 18A, אולם לא ברור האם היא בוצעה באמצעות ייצור נסיוני של שבבים שהיא תכננה, כפי שעושות אנבידיה וברודקום.
שלוש החברות לא מסרו תגובה. רויטרס מסרה שמבחני הייצור לא היו של רכיבי שלמים, אלא של מודולים המאפשרים לללמוד את מאפייני הייצור וההתנהגות של התהליך. כרגע החברות מבצעות תהליכי בדיקה שעשויים להימשך מספר חודשים. בעבר אינטל דיווחה כי חתמה על הסכמים לייצר שבבים של מיקרוסופט ושל אמזון בתהליך 18A, אולם לא נמסרו פרטים על סוג הרכיבים שהיא תייצר. כיום יש רק שלוש חברות המסוגלות לייצר רכיבים ברוחב צומת של 2 ננומטר: אינטל, סמסונג ו-TSMC הטאיוואנית, שהיא קבלנית ייצור השבבים הגדולה בעולם והמתחרה המרכזית של אינטל בתחום התהליכים המתקדמים.
אינטל הדביקה את הפער
לאחרונה נראה שאינטל הצליחה להדביק את הפער הטכנולוגי שנפער בינה לבין TSM. בחודש שעבר פירסמה חברת המחקר הטכנולוגית TechInsights, דו"ח המשווה בין התהליכים של שלוש החברות האלו, שממנו עולה שהפערים הטכנולוגיים בין תהליך ה-2 ננומטר של TSMC לבין תהליך ה-2 ננומטר של אינטל אינם גדולים ואינם חד-משמעיים. מבחינת אינטל מדובר בהצלחה גדולה מאוד, מכיוון שבשנה האחרונה נוצרה תחושה שהיא נמצאת בפיגור טכנולוגי שקשה להתאושש ממנו.
להערכת החברה, במדד הביצועים (Performance) אינטל מובילה, TSMC במקום השני וסמסונג במקום השלישי. לאינטל יש יתרון נוסף: טכנולוגיית PowerVia שלה, להובלת האותות והמתחים (backside power delivery), כבר משולבת בתהליך Intel 18A ונכנסת לייצור המוני ב-2025, כולל ייצור הרכיבים של לקוחות צד שלישי באמצעות חטיבת Intel Foundry. סמסונג צפויה לשלב טכנולוגיה מקבילה בשנת 2026, ו-TSMC החליטה לדלג עליה לחלוטין בתהליך ה-2 ננומטר, וצפויה לשלב אותה ב-A16 העתידי. לאחר פרסום הידיעה עלתה מניית אינטל בנסד"ק בכ-3% והיא נסחרת לפי שווי חברה של כ-105 מיליארד דולר.
מאת חן בורשן, מנכ"ל חברת האבטחה בענן סקייהוק סקיוריטי
במציאות הדיגיטלית של היום, חברות וארגונים מסתמכים יותר ויותר על מערכות ענן לאחסון מידע ולעיבוד נתונים. אך מה קורה כאשר נתונים רגישים ניזוקים, נעלמים או נפרצים? הנחיה החדשה של האיחוד האירופי מביאה עמה תקנות מחמירות שדורשות מספקי שירותי ענן ומפתחים לקחת אחריות על שלמות המידע, מהלך שעשוי לשנות את פני התעשייה.
"אחריות למוצרים פגומים"
הדירקטיבה החדשה של האיחוד האירופי בנושא אחריות למוצרים פגומים, שנכנסה לתוקף ב-8 בדצמבר 2024, מעדכנת את כללי האחריות כדי להתאים לטכנולוגיות חדשות, ומבטיחה הגנה טובה יותר לנפגעים וודאות משפטית למפעילים כלכליים. הדירקטיבה מבוססת על שני עקרונות מרכזיים:
אחריות היצרן: היצרן מחויב לפצות על נזק שנגרם כתוצאה ממוצר פגום.
חובת ההוכחה של הנפגע: הנפגע חייב להוכיח את הפגם במוצר, את הנזק שנגרם, ולקשר בין הפגם לנזק.
ההוראה הנוכחית מחליפה הוראה בת 40(!) שנה, שנזקקה לעדכון מאסיבי משום שלא התאימה לעידן הדיגיטלי. ההוראה החדה מבטיחה שהכללים יהיו מותאמים למוצרים מכל הסוגים, כולל טכנולוגיות מתקדמות כמו בינה מלאכותית ומתאימה לשרשראות אספקה גלובליות: בכך שהיא מבטיחה את קיומו של גורם אחראי מבוסס באיחוד האירופי שממנו יוכל הנפגע לדרוש פיצוי, גם אם היצרן אינו ממוקם באיחוד. בנוסף, היא מספקת הגנה משופרת לנפגעים וודאות משפטית: מתן כלים חדשים לבקשת ראיות בבית המשפט, והקלה על נטל ההוכחה במקרים מסוימים.
מה זה מוצר?
הדירקטיבה המעודכנת מרחיבה את ההגדרה של "מוצר" כך שתכלול גם עדכוני תוכנה, בינה מלאכותית ושירותים דיגיטליים, במטרה לשקף את השינויים בעולם הדיגיטלי.
הדירקטיבה גם מאריכה את תקופת האחריות ל-20 שנה, עם אפשרות להארכה ל-30 שנה במקרים שבהם הנזק מתגלה לאחר תקופה ארוכה יותר. היא קובעת נהלים ברורים יותר לפיצויים, והתהליך להוכחת פגם במוצר שגרם לנזק הפך לפשוט יותר, עם הנחיות ומידע נגישים לתביעות פיצויים.
בכך, האיחוד האירופי מבקש להבטיח שהחקיקה תואמת את ההתפתחויות הטכנולוגיות והכלכליות, ומספקת הגנה מקיפה לצרכנים מפני נזקים הנגרמים ממוצרים פגומים.
למה ההוראה החדשה כל כך חשובה לצרכנים של שירותי ענן?
עד היום, האחריות על פגיעות בשלמות המידע בענן לא נכללה במסגרת החוק הזה. ספקי שירותים יכלו, במקרים מסויימים, להתנער מהשלכות של מחיקת נתונים בשוגג, השחתת מידע בעקבות תקלה, או אפילו מתקפות סייבר שפגעו במידע רגיש. כעת, האיחוד האירופי קובע ששלמות המידע היא חלק מהאחריות של החברות המספקות את השירותים, והן עשויות להיות חשופות לתביעות משפטיות אם יימצא שהן לא נקטו באמצעים מספקים כדי למנוע נזק.
מהם הנזקים שעליהם תוטל אחריות?
אובדן נתונים קריטיים של משתמשים פרטיים או חברות.
פגיעה בשלמות הנתונים בעקבות תקלה טכנית או מתקפה חיצונית.
נזקים עסקיים כתוצאה משיבוש במערכות מבוססות ענן.
ומה בנוגע לאחריות הלקוחות?
דירקטיבה חדשה זו חופפת במעט את מודל האחריות המקובל בעולמות הענן. כיום – ספקי שירותי ענן פועלים תחת הגדרה שנקראת Shared responsibility model, מודל מציין שלספק הענן וללקוח יש אחריות ספציפית כל אחד. הספק אחראי לרוב על תשתיות, אבטחת מרכזי נתונים פיזיים וחלק מהתוכנה, בעוד שהלקוח אחראי על אבטחת הנתונים, הצפנה ובקרת גישה. אם נגרם נזק לנתונים בשל כשל מצד הספק בתחומים שהוא אחראי להם, הוא עשוי להיות אחראי. עם זאת, אם הבעיה נגרמה בגלל שגיאות או רשלנות מצד הלקוח, ייתכן שהספק לא יהיה אחראי לפי ההנחיות החדשות של האיחוד האירופי. בכל מקרה, לקוח המעוניין להוכיח נזק שנגרם בענן צריך לאסוף ראיות ברורות המצביעות על כשל בשירות, שכוללת לוגים שמכילים תיעוד של זמן אירוע, שגיאות או התרעות שיכולות להצביע על הבעיה. באופן כללי, יש להראות שהנזק נגרם כתוצאה מבעיה אצל ספק השירות ולא ממקור אחר. עוד לא ברור האם לקוחות שיפגעו ממתקפות סייבר בענן יוכלו לתבוע את ספק הענן על בסיס הדירקטיבה. גם אם כן, יהיה עליהם להציג הוכחה לנזק (לוגים), וכנראה גם להוכיח שהם עשו ככל שביכולתם למנוע את המתקפה. דרך אחת לעשות כן הינה להריץ סימולציות תקיפה ולתעד אותן. כך ניתן יהיה להוכיח שהלקוח הבין את החולשות ודרכי החדירה האפשריות ופעל כדי לנטרל אותן, כך שאם בכל זאת הותקף, הרי שזו כנראה אשמת ספק הענן ועליו לקבל פיצוי נאות.
בתמונה למעלה: מדי מהירות לוע של אר.אס.אל אלקטרוניקס מותקנים על תותחים בעת ניסויי שדה
בעלי השליטה בחברת RSL Electronics ממגדל העמק, זאב ומאשה דגני המחזיקים ביחד בכ-50.3% מהמניות, הודיעו שהם חתמו על מזכר הבנות לא מחייב למכירת כל אחזקותיהם בחברה לרוכש פוטנציאלי שזהותו עדיין שמורה. העיסקה כפופה להשלמת בדיקת נאותות על-ידי הרוכש וגיבוש הסכם מופרט, אשר צפוי להיחתם בתוך כשבועיים. ראוי לציין שזהו נסיון המכירה השני של החברה: במהלך 2024 נערך משא ומתן אינטנסיבי עם קבוצת אמן שרצתה לרכוש את מניותיהם של בני הזוג דגני, אולם באוקטובר 2024 הופסק המו"מ, "בשל פערים שהתגלו במהלכו".
לפני כשבוע התפטר מנכ"ל החברה, אריה קפלן, ואת תפקידו ממלא כעת זאב דגני. בעקבות ההודעה על חידוש הנסיונות למכור את מניות בני הזוג, זינקה מניית החברה בבורסת תל אביב בכ-11%. מתחילת השנה (2025) הכפילה מניית אר.אס.אל את מחירה, וכיום היא נסחרת לפי שווי חברה של כ-159 מיליון שקל.
חברת RSL הוקמה בשנת 1986 ומספקת מערכות דיאגנוסטיקה ׁׂ(HUMS) למסוקים וכלי-טיס, רק"ם, רכבות וספינות, מדי מהירות לוע של תותחים, וכן מערכות בקרה וניטור למנועי סילון ולמערכות שרת במטוסים שונים (בהם אף-16). מדי מהירות הלוע ׁׂ(Muzzle Velocity Radar) מבוססים על מכ"ם המודד את מהירות הפגז במאות המטרים הראשונים למעופו. חברת המחקר ההודית marketintellix העריכה שחברת RSL היא אחת מ-5 חברות בלבד הפעילות בו באופן משמעותי. במחצית הראשונה של 2024 הסתכמו מכירות החברה בכ-6.8 מיליון שקל, בהשוואה למכירות של 11.7 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2023.
עיקר הקיטון נבע מירידה במכירות של מדי מהירות לוע לתותחים (מדמ"ל) ומערכות בקרה. מכירותיהם הסתכמו בכ-331 אלף שקל בהשוואה לכ-5 מיליון שקל במחצית 2023. החברה מסרה שהשוק שלה מאופיין בתפניות חדות מכיוון שהוא תלוי בפרוייקטי הצטיידות. חלק משמעותי ממרכיבי המערכות והתת-מערכות מיוצר באמצעות קבלני משנה, כאשר שלבי ההרכבה הסופית והבדיקות מתבצעים במפעל של החברה במגדל העמק.
בתמונה למעלה: יוסי אזרזר ומדפסת מאסיבית 1000 החדשה
יוסי אזרזר נכנס לתפקיד מנכ"ל חברת מאסיבית (Massivit), המפתחת מדפסות תלת-מימד להדפסת חלקים תעשייתיים גדולים. אזרזר מחליף בתפקיד את איגור יעקובוב, אשר שימש כמנכ"ל זמני מאז פרישת מנכ"ל החברה הקודם, ארז צימרמן, שעזב ביולי 2024 לאחר שהחברה נקלעה לקשיים והכריזה על תוכנית התייעלות. אזרזר מגיע למאסיבית אחר שכיהן בארבע השנים האחרונות כסמנכ"ל התפעול של חברת סטרטסיס. לפני סטרטסיס שימש כמנהל הפעילות הגלובלית ושרשרת האספקה של פרוטרום, מנכ"ל חברת סודהסטרים אנטרנשיונל ולפני-כן כמנהל התפעול של מתקני הייצור פאב 18 ופאב 28 של חברת אינטל ישראל.
איגור יעקובוב חזר לתפקידו כסמנכ"ל המחקר והפיתוח של החברה. חברת מאסיבית הוקמה בשנת 2013 על-ידי גרשון מילר, שייסד בעבר את חברת Idanit שפיתחה מכונות דפוס דיגיטליות בפורמט גדול, ולאחר מכן היה שותף גם להקמת חברת אובג’ט (Objet), שנמכרה לסטרטסיס. מאסיבית פיתחה שורה של מדפסות המשמשות להדפסה של חלקים בנפח גדול ותבניות יציקה לשוקי הרכב, ספנות, רכבות, ריהוט, והפרסום.
משבר 2024
מדפסות החברה מאפשרות הדפסה מהירה גם של אבות טיפוס וגם של סדרות ייצור קצרות. בשנת 2024 החברה נקלעה למשבר בעקבות ירידה חדשה במכירת המדפסות הדיגיטליות: ממכירת 29 מדפסות בשנת 2023, המכירות ב-2024 ירדו ל-15 מדפסות בלבד. היקף ההחזרות של מדפסות (בגין עסקאות מכר שהוכרו כהכנסה) בשנים הקודמות היה לא מהותי, אולם ב-2024 חלה עלייה חריגה עם החזרה של 5 מדפסות (3 מהן נמכרו ב-2023).
החברה מעריכה שהירידה במכירות נובעת מאתגרים הכרוכים בהחדרת הטכנולוגיה החדשנית מדפסת מאסיבית 1000, סביבת קבית גבוהה, ומלחמת חרבות ברזל ומעמדה הגיאופוליטי של ישראל. בסך הכל, החברה מעריכה שמכירותיה ב-2024 יסתכמו בכ-4.6 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של כ-15.5 מיליון דולר ב-2023. ביולי 2024 החברה אימצה תוכנית התייעלות אשר כללה החברה תבצע קיצוץ של כ-16% במצבת כוח האדם וקיצוץ בשכרם של יתר העובדים והמנהלים בשיעור של 10%-20% עד סוף 2024. המהלך הביא לצמצום של 350 אלף דולר בהוצאות החודשיות, אשר יישמר גם בשנת 2025.
מאסיבית נסחרת בבורסה של תל אביב לפי שווי שוק של כ-27.5 מיליון שקל.
חברת ה-AI הרפואית איידוק (Aidoc) קיבלה אישור תקדימי וראשון מסוגו מה-FDA עבור אלגוריתם AI שמתבסס על מודל הייסוד (foundation model) שפיתחה החברה. האישור ניתן עבור אלגוריתם לתעדוף מקרים של שברים בצלעות, אשר נבנה על בסיס מודל הייסוד CARE1 שהחברה שוקדת על פיתוחו מזה שלוש שנים. לדברי איידוק, האישור ממחיש את המהפכה שעשויים לחולל מודלי ייסוד בתחום פתרונות AI קליניים, ולאפשר פיתוח מהיר ונרחב יותר של אלגוריתמים רדיולוגיים מדויקים יותר.
מיכאל ברגינסקי, ה-CTO של איידוק, אמר: "מה שקורה היום נראה לפני כשנה כבלתי אפשרי. זה קורה מהר מכפי שחשבנו. כל ארגון יצטרך להחליט האם לפתח מודל ייסוד או להסתמך על מודל ייסוד. רמת הדיוק תהיה ההיבט שמבדיל בין מודל למודל".
מודל הייסוד CARE1 אמור לספק יכולות כוללות ונרחבות יותר בתחום האבחון הרפואי ותעדוף מקרים, והוא פותח על ידי איידוק במטרה לרתום את פריצות הדרך האחרונות בתחום המודלים הגדולים לעולם האבחון הרפואי.
פיתוח מודל הייסוד מהווה שינוי קונספטואלי באופן שבו איידוק מפתחת יישומי AI רפואיים. עד כה פיתחה החברה אלגוריתמים ייעודים לתסמונות שונות, כדוגמת אלגוריתם לזיהוי חשד לדימום תוך-גולגולתי או אלגוריתם לזיהוי שבר בעמוד השדרה. בשונה מהגישה הפרטנית של האלגוריתמים הללו, מודל הייסוד אומן על בסיס מאגר של מיליוני סריקות המכסים מצבים רפואיים שונים ואנטומיות שונות, בשונה מאלגוריתמים הקיימים אשר מאומנים רק על בסיס מאפיינים של תסמונת מוגדרת. שיטת האימון הזו אמורה להקנות למודל יכולות כלליות ורחבות יותר של פענוח סריקות, כך שיהיה מסוגל לזהות בסריקות גידולים, שברים וממצאים חריגים אחרים, מבלי שיהיה צורך להכווינו לתסמונת ספציפית.
לדברי איידוק, מבדקים פנימיים שערכה החברה מגלים כי המנוע החדש עשוי להציג רמת דיוק שאף עולה על זו של האלגוריתמים הפרטניים שפיתחה החברה. איידוק גם הכריזה כי היא עובדת בשיתוף פעולה עם שירות הענן של אמזון, AWS, במטרה לפתח מודלים נוספים ולהנגישם בקנה מידה נרחב יותר.
החברה מגדירה את המודל כבעל יכולות של "reasoning". כך גם מגדירה OpenAI את משפחת מודולי ה-o החדשים שלה. מודלים אלה מייצרים "שרשרת של מחשבות" ובוחנים את השאילתה ממספר זוויות, במטרה להגיע לתשובה מעמיקה יותר. על פניו, מודלים אלה אמורים להיות מדויקים יותר ולהציג ביצועים גבוהים במשימות מורכבות במדע ובתכנות
חברת איניפניאון הגרמנית (Infineon) חתמה על הסכם מכירת מפעל הייצור האמריקאי שלה, פאב-25, הפועל באוסטין, טקסס, לחברת SkyWater האמריקאית, אשר תפעיל אותו במתכונת של שירותי ייצור שבבים (פאונדרי). לא נמסרו פרטים על היקף העיסקה, אולם היא כוללת הסכם ייצור ארוך טווח עם אינפיניאון, אשר מבטיח לה המשך ייצור על אדמת ארה"ב של שבבים מתוצרתה המיוצרים בתהליכי 65-130 ננומטר הנחשבים לתהליכים קריטיים בתעשייה הביטחונית ובשוקי הרכב ותעשייה.
בנוסף, היא תייצר רכיבי הספק גבוה בטכנולוגיית Bipolar-CMOS-DMOS (BCD). המתקן מייצר שבבים בפרוסות סיליקון בקוטר של 200 מ"מ. חברת SkyWater היא יצרנית שבבים מורשה של משרד ההגנה האמריקאי (DoD) ומייצרת שבבים עבור תעשיית החלל והביטחון האמריקאית, ותעשיות הרכב, המחשוב ענן, IoT, רפואה ועוד. לצד פעילות הייצור היא מספקת ללקוחות גם שירותי פיתוח לרכיבי אותות מעורבים הכוללים מעגלים אנלוגיים ומעגלים דיגיטליים.
חיזוק שרשרת האספקה הביטחונית
כל 1,000 העובדים בפאב-25 יהיו עובדי סקייווטר וימשיכו להפעיל את המתקן. המפעל ישנה את ייעדודו: מייצור שבבים של אינפיניאון במתכונת IDM, הוא ישמש כספק שירותי ייצור לתעשייה האמריקאית, ובעיקר לתעשייה הביטחונית האמריקאית. סגן נשיא איפיניאון, אלסנדר גורסקי, הסביר שההסכם מבטא אסטרטגיה של בניית שיתופי פעולה ארוכי טווח עם שותפי ייצור עסקיים, במקרה שבו הייצור העצמי אינו מספק יתרון עסקי. מנכ"ל סקייווטר, תומאס סונדרמן, אמר שהעיסקה נועדה לספק שרשרת אספקה עצמאית ומאובטחת של רכיבים קריטיים המיועדים ליישומים בעלי חשיבות אסטרטגית.
חברת אינפיניאון מעסיקה כ-58,000 עובדים בעולם, מהם כ-4,000 עובדים בארצות הברית, בהם כ-1,000 עובדים בתפקידי מחר ויתוח. היא נסחרת בבורסת פרנקפורט לפי שווי שוק של כ-46.9 מיליארד אירו. בשנת הכספים 2024 (שהסתיימה בספטמבר) הסתכמו מכירותיה בכ-15 מיליארד דולר. השלמת העיסקה תלויה בקבלת אישורים רגולטוריים.
טכנולוגיית ReRAM ישראלית
לסקייווטר יש גם קשר ישראלי: היא רכשה את זכויות השימוש בטכנולוגיית הזכרון ההתנגדותי (ReRAM) של חברת וויביט ננו (Weebit Nano) הישראלית. בשנת 2023 היא השלימה את תהליך ההכשרה (qualification) לייצור רכיבי ReRAM בגיאומטריה של 130 ננומטר בפאב של סקייווטר בארה״ב. במסגרת תהליך הבדיקה וההכשרה יוצרו מאות שבבים שעמדו בהצלחה במבחני תקן הזיכרון התעשייתי של JEDEC, שבדקו את הביצועים, העמידות ותוחלת החיים בטמפרטורות של עד 85 מעלות צלסיוס.
[בתמונה: צוות Zero Networks. קרדיט צלמת: רוני הרמן]
חברת הסייבר זירו נטוורקס (Zero Networks), ספקית מובילה של פתרונות אבטחה Zero Trust הכריזה היום על אינטגרציה עם פאלו אלטו נטוורקס (Palo Alto Networks), מובילה עולמית באבטחת סייבר, שתספק לארגונים מיקרו סגמנטציה מקיפה ומאובטחת כחלק מפלטפורמת חומת אש היברידית (Hybrid Mesh Firewall). האינטגרציה האסטרטגית משלבת בין Strata – פלטפורמות ה-Zero Trust מבית פאלו אלטו נטוורקס לבין פתרון המיקרו סגמנטציה ב-Zero Trust של זירו נטוורקס והיא תספק ללקוחות אבטחה מורחבת של הרשת.
תופעת ניצול חולשות ברשת צמחה באופן דרמטי בשנים האחרונות והותירה ארגונים פגיעים וחשופים לפריצות פוטנציאליות. השילוב בין מיקרו סגמנטציה לבין חומות אש מהדור הבא (NGFWs) יכול לספק לארגונים יכולת הגנה עמוקה באמצעות יישום משופר של Zero Trust, אכיפת מדיניות ברמה נקודתית ומניעה משופרת של איומים. מיקרו סגמנטציה מסייעת לבודד איומים מרגע שחדרו לרשת ואילו חומות אש מהדור הבא מספקות הגנה היקפית חזקה ומונעות איומים. התוצאה היא גישת אבטחה שכבתית שמשפרת באופן משמעותי את אבטחת הרשת. האינטגרציה מעצימה ארגונים עם כלים שמאפשרים לכפות בקרות גישה קפדניות, לצמצם את התנועה ברשת ולהגן באופן פרואקטיבי על נכסים קריטיים.
אמיר פרנקל, מייסד משותף ו-CTO של Zero Networks: "אבטחה כיום מטפלת לא רק בבלימת איומים אלא גם במניעת תנועתם של תוקפים אם הצליחו לפרוץ לרשת. חומות האש מהדור הבא של פאלו אלטו נטוורקס מספקות אכיפה מתקדמת, הן היקפית והן בתוך הרשת, ואילו המיקרו סגמנטציה האוטומטית של זירו נטוורקס מרחיבה זאת אף יותר, ויוצרת מיקרו סגמנטים הרמטיים עם גישת מינימום הרשאות ברשת. באמצעות שילוב יכולות אלה אנו מספקים לצוותי אבטחה הגנה שכבתית ואינטגרטיבית שמצמצמת סיכונים באופן פעיל ומונעת מתוקפים לנוע ברשת, ללא מורכבת נוספת".
ריץ' קמפגנה, סגן נשיא בכיר לניהול מוצר, פאלו אלטו נטוורקס: "חומות האש מהדור הבא מבית פאלו אלטו נטוורקס מאפשרות לארגונים להקדים את האיומים המורכבים ביותר באמצעות אבטחת רשת מבוססת למידה מכונה (ML), כאשר מיקרו סגמנטציה היא מרכיב קריטי בגישת Zero Trust. לקוחות נוטים לאמץ או חומת אש מהדור הבא או מיקרו סגמנטציה, אך בנוף האיומים המורכב של היום – הם זקוקים לשניהם. האינטגרציה שלנו עם זירו נטוורקס משלבת את חומות האש מהדור הבא הטובות מסוגם, עם מיקרו סגמנטציה אוטומטית ודינמית, והיא תהיה זמינה לכל לקוחותינו כדי לסייע להם לשפר את האבטחה".
ג'ון גריידי, אנליסט בכיר, Enterprise Strategy Group: "מיקרו סגמנטציה היא מרכיב קריטי באסטרטגיית Zero Trust, אך באופן היסטורי מורכבותה עיכבה את האימוץ שלה. צוותי אבטחה זקוקים לפתרונות שמספקים לא רק הגנות חזקות, אלא גם מפשטים את ההתקנה. השותפות בין פאלו אלטו נטוורקס וזירו נטוורקס מטפלת בדיוק בשני היבטים אלה. מנוע האוטומציה של זירו נטוורקס מפשט את יישום המיקרו סגמנטציה על ידי גילוי דינמי של נכסים, חלוקה חכמה שלהם לקבוצות ויצירה של מדיניות אבטחה מדויקת, ואילו חומות האש של פאלו אלטו נטוורקס מבצעים ניתוח מעמיק של תעבורה החוצה סביבות עבודה וגבולות הרשאה. השילוב הזה מאפשר צמצום שטח התקיפה והגנה הוליסטית, עם החזר השקעה מהיר יותר".
האינטגרציה מאפשרת ניהול אחוד של מדיניות אבטחה בין קונסולות הניהול של זירו נטוורקס ופאלו אלטו נטוורקס ומאפשרת ללקוחות ליישם מדיניות אחידה של סגמנטציה ומניעת איומים להגנה על נכסים קריטיים. נוסף על כך, היא מרחיבה פלטפורמות חומות אש היברידיות על ידי שילוב של מיקרו סגמנטציה ללא סוכנים, בסביבה מקומית או בענן, וללא כל שיבוש בפעילות הרשת. השילוב בין יכולות אלה מפשט את ארכיטקטורת האבטחה, מקטין את התקורה התפעולית ומספק הגנה מקיפה מפני איומי סייבר מתקדמים.
על רקע ירידות השערים החדות בוול-סטריט השבוע, המשקיעים נשאו עיניים הלילה לדו"ח של אנבידיה (Nvidia), בתקווה שענקית השבבים תשיב את האופטימיות לשווקים. כשכובד הציפויות הללו על כתפיה, אנבידיה שוב הצליחה להתעלות מעל כל התחזיות המוקדמות – והוכיחה ששוק ה-AI עדיין בתנופה מלאה. החברה דיווחה על הכנסות של 39.3 מיליארד דולר ברבעון הרביעי של 2024 – גבוה ב-12% מהרבעון הקודם וב-78% מהרבעון המקביל ב-2023, ומעל לתחזיות המוקדמות של 38.5 מיליארד דולר. גם הרווח למניה (EPS) היה גבוה משמעותית מהתחזיות – 0.89 דולר לעומת תחזית ל-0.71 דולר.
תחום מרכזי הנתונים הניב לאנבידיה את מירב ההכנסות: 35.6 מיליארד דולר, עלייה של 16% בהשוואה לרבעון קודם. בשנת 2024 כולה הסתכמו הכנסותיה ב-130.5 מיליארד דולר, גבוה ב-14% מ-2023.
זהו הדו"ח המלא הראשון שבו אנבידיה מספקת נתונים על היקף המכירות של מעבד ה-AI החדיש ביותר שלה, ה-Blackwell. בשיחת הוועידה שלאחר פרסום הדו"ח חשף מנכ"ל החברה ג'נסן הואנג כי החברה מכרה שבבי בלאקוול בהיקף של 11 מיליארד דולר. "מכירות הבלאקוול התעלו מעל הציפיות שלנו. זוהי ההשקה המסחרית המהירה ביותר של מוצר בתולדות החברה, ללא תקדים במהירות ובהיקף. אנחנו מאיצים את הייצור כדי לעמוד בביקוש הלקוחות". לדברי הואנג, התצורה הנפוצה שבה לקוחות החברה עושים שימוש בבלאקוול היא במקבצים של 100 אלף יחידות.
יותר מכול חיכו בשוק לתחזית לרבעון הבא, וגם זו התעלתה על המצופה, כשאנבידיה צופה ברבעון הראשון של 2025 הכנסות של 43 מיליארד דולר. מייסד ומנכ"ל אנבידיה אמר: "תחום ה-AI מתקדם במהירות האור. הגל הבא יהיה בדמות סוכני AI ורובוטיקת AI, שיחוללו מהפכה בתעשיות הגדולות ביותר".
סילביה ג'בלונסקי, מנכ"לית חברת תעודות הסל האמריקאית Defiance ETFs אמרה ל-Techtime לאחר פרסום הדו"ח: אנבידיה ניפצה את התחזיות בכל הפרמטרים, ובעיקר הציגה תחזית מבטיחה לרבעון הבא. אנבידיה נמצאת בעמדה ייחודית, נהנית מביקוש בלתי נגמר, הלקוחות עומדים בתור לקנות כל שבב שהיא מוציאה. המנכ"ל אומר שהביקוש לשבב החדש, ה-Blackwell, מדהים וכי הם מגבירים את הייצור – זה סימן מאוד אופטימי. אנבידיה היא הברומטר של תחום ה-AI, וכשהיא בתנופה, זה אומר שכל התחום בתנופה".
הדרמה שקדמה לדו"ח
בחודשים האחרונים, מאז הדו"ח האחרון של אנבידיה, התרחשו לא מעט דרמות בעולם ה-AI. בראשן, לפני כחודש, שחברת דיפסיק (DeepSeek) הסינית – שם בלתי מוכר עד היום – חשפה את מודל החשיבה R1, שאינו נופל בביצועיו מהמודלים המתחרים בשוק, אך אומן באמצעות עשירית מכוחות המחשוב.
החשש היה כי ענקיות ה-AI ישקלו מחדש את השקעותיהן העצומות בתשתיות AI, דבר שיפחית את הביקוש לשבבי אנבידיה, שמנייתה צנחה ב-17% ביום שבו השיקה דיפסיק את R1. אך עד כה היחידה שאולי מאותתת בכיוון הזה היא מיקרוסופט, שהשבוע דווח כי ביטלה מספר חוזים להקמת מרכזי נתונים, וגם מנכ"ל החברה סטאיה נאדאלה התבטא לאחרונה על כך שמוטב להמתין כי יישומי ה-AI יניבו תשואה לפני פריסה של תשתית נוספת.
מנגד, אפל השבוע הכריזה על השקעה של חצי טריליון דולר ב-4 שנים בבניית מפעלים ומרכזי נתונים בארצות הברית, ובחודש שעבר היו אלה OpenAI וסופטבנק שהכריזו על תוכנית "סטארגייט" לבניית מרכזי AI בחצי טריליון דולר. כמו כן, בשבוע שעבר השיקה חברת xAI של אילון מאסק את מודל החשיבה Grok 3, שאומן באמצעות מחשב-על שכלל 100 אלף מעבדי אנבידיה.
מי שניסה בשבועות האחרונים לצנן את תבהלת דיפסיק היה מייסד ומנכ"ל אנבידיה הואנג, שטען שהשוק לא הבין נכון את ההשלכות של המודל של דיפסיק. "המודל של דיפסיק מלהיב במיוחד. השוק מיהר להסיק שתחום ה-AI גמור, שאין צורך במחשוב. להיפך. זה רק יאיץ את אימוץ ה-AI".
שוק הרכיבים המשובצים (Embedded Devices) הוא אחד המשמעותיים בתעשיית השבבים העולמית, ואחת החברות עם נתח השוק הגדול ביותר בתחום זה היא טקסס אינסטרומנטס (Texas Instruments). בשנים האחרונות מובילה TI בתחום זה אסטרטגיה השמה דגש על שלושה היבטים עיקריים: גיוון משמעותי של פורטפוליו המוצרים, כדי לתת מענה ליותר יישומי-קצה, שילוב יכולות AI בקצה, במטרה למקסם ביצועים על בסיס דאטה, וכן הרחבת תפוקת הייצור העצמי, על מנת להבטיח את שרשרת האספקה ולשלוט בצורה טובה יותר בהיצע.
מי שהוביל את השינוי האסטרטגי של TI בתחום המשובצים הוא הישראלי עמיחי רון, המתגורר כיום בדאלאס ועומד בראש חטיבת המערכות המשובצות של TI, כאמור אחד מקווי הפעילות החשובים של החברה המהווה חלק משמעותי בתמהיל הכנסותיה. רון עובד ב-TI מזה 25 שנה. הוא הצטרף לחברה בשנת 2000, וב-2007 עבר לארצות הברית וניהל לאורך השנים מספר קבוצות עסקיות. ב-2019 קודם למעמד של סמנכ"ל בכיר ומנהל כללי (SVP & GM), ומונה לנהל את הפעילות בתחום המשובצים.
מערכות משובצות הן מרכיב משמעותי בפיתוח מוצר וביכולת להוציא לשוק מוצר במהירות (Time to Market). רכיבים משובצים הינם מערכות למשימות מיוחדות המשולבות בתוך המערכת השלמה. זה עשוי להיות רכיב קישוריות האחראי על התקשורת האלחוטית במוצר, מיקרו-בקרים ומיקרו-מעבדים שאחראים על שליטה בפונקציה מסוימת, או חיישן כדוגמת מכ"ם המספק למערכת מידע בזמן אמת על הסביבה.
השווקים העיקריים שבהם פועלת TI בתחום זה הם רכב, מוצרי צריכה, בית חכם ותעשייה. בשיחה עם Techtime, מסביר רון כי הצמיחה של השווקים הללו מתבטאת בגידול הולך וגובר של תכולת הסיליקון. "מספר הבתים הנבנים אינו גדל משמעותית, אך תכולת הסיליקון, כלומר השבבים, בבתים החדשים, גדלה דרמטית, בעיקר על רקע תחום הבית החכם. יש כיום יותר ויותר מערכות בבית, כדוגמת מיזוג, תאורה ומערכות אבטחה, כמו גם מוצרי צריכה ביתיים כמו מכונות כביסה ומקררים, הנשלטים באופן דיגיטלי. הדבר נכון ביתר שאת לגבי שוק הרכב. משום כך, השווקים הללו הפכו להיות שוקי יעד מרכזיים לתחום המערכות המשובצות".
מאחר שרכיבים משובצים מיועדים למגוון מאוד רחב של מערכות, מוצרים ואביזרי-קצה, רון גיבש מאז היכנסו לתפקיד אסטרטגיה עסקית וטכנולוגית שמטרתה היא להרחיב משמעותית את הפורטפוליו של TI בתחום, על מנת שרכיביה יתאימו למגוון רחב יותר של מפרטים. הדבר מתבטא במעבר מפיתוח רכיבים בודדים לפיתוח משפחות של רכיבים.
"אנחנו בונים פורטפוליו שמורכב ממשפחות של רכיבים. כלומר, כאשר אנחנו, למשל, מוציאים לשוק רכיב קישוריות, אנחנו נוציא משפחה של רכיבים דומים, הנבדלים זה מזה בזיכרון או בממשק, על מנת שהלקוח יוכל למצוא בדיוק את הרכיב האופטימלי שמתאים למפרט של האפליקציה שלו. עבור הלקוח, הדבר גם מפחית את הצורך בביצוע התאמות תוכנה, שזו השקעה מאוד משמעותית בפיתוח מוצר, הן מבחינת משאבים והן מבחינת זמן".
האסטרטגיה של רון מתבטאת בצורה המוחשית ביותר בהיקף הרכיבים המשובצים החדשים ש-TI מוציאה לשוק
מדי שנה. "כשנכנסתי לתפקיד לפני מספר שנים היתה נוהגת החברה להוציא 10-15 רכיבים חדשים בשנה,
כיום המספר גדול פי 4-5. זה חייב שינוי משמעותי בארגון הקבוצות ובהשקעה במו"פ. היום כשאיש של TI נפגש עם לקוח, יש לו היצע הרבה יותר גדול ביד".
ייצור עצמי הוא מפתח בכלכלת השבבים העולמית
אחד המאפיינים הבולטים של TI הוא יכולות הייצור הנרחבות שלה. ל-TI יש כ-15 מתקנים ברחבי העולם לייצור, הרכבה ובדיקת רכיבים, כמו גם מרכזי הפצה במיקומים אסטרטגיים לשוקי היעד. באוקטובר דיווחה TI כי שילשה את יכולות הייצור של רכיבי הספק מבוססי גאליום-ניטריד (GaN), המתאפיינים ביעילות גבוהה. מפעל החברה בריצ'רדסון שבטקסס, שהוא הגדול ביותר לייצור פרוסות של 300 מילימטר, החל באחרונה בייצור בתפוקה מלאה, והחברה גם רכשה מיצרנית הזיכרונות מיקרון (Micron) את מפעל ה-300 מילימטר שלה הנמצא ביוטה. בסך הכול, היעד של TI הוא להגיע לשיעור של 95% ייצור עצמי עד 2030. "הרבה מהמתחרים שלנו הוציאו את הייצור החוצה. אנחנו מכניסים את הייצור פנימה. כמעט כל הרכיבים םשלנו מיוצרים בתוך TI. בין היתר, זה לקח חשוב מהמחנק בשרשרת האספקה שחווה העולם בתקופת הקורונה".
עמיחי רון. מקור: לינקדאין
TI גם משקיעה בפיתוח תהליכי ייצור, ומתמקדת בגיאומטריות של 45-90 ננומטר. רון: "המזעור בתחום האנלוגי אינו כמו בתחום הדיגיטלי. בתחום המעבדים למחשבים ושרתים, לתהליכי ייצור של 5 ננומטר ומטה יש משמעות מאוד גדולה. אבל כשאתה מפתח רכיב הספק או מיקרו-בקר, הרכיבים האנלוגיים הם הדומיננטיים ולא רכיבי העיבוד, ועל כן ההתבססות היא על תהליכי ייצור של 45 ננומטר ומעלה. למעשה, אלה הם תהליכי הייצור המרכזיים בעולם המשובצים ומשום כך TI משקיעה בהם".
בינה מלאכותית במערכות משובצות
עוד דגש טכנולוגי הוא שילוב AI בקצה. TI עושה זאת באמצעות שילוב של מעבדים נוירונים (NPU) באביזרים שונים, על מנת לאסוף מידע טלמטרי על דפוסי השימוש של הרכיב או המערכת, על מנת שניתן יהיה לבצע אופטימיזציה מבוססת דאטה מהשטח.
"הרכיבים של TI נמצאים 'בקצה', ויש צורך גובר והולך להביא אל הקצה יכולות AI. כך למשל, שילבנו במיקרו-בקר המיועד לפאנלים סולאריים מאיץ AI שמאפשר לאסוף דאטה בזמן אמת, ובאמצעות הדאטה הזה לאמן מודלים שיסייעו לרכיב לזהות מבעוד מועד דפוסים שמעידים על תקלה. זו דוגמה אחת לאופן שבו AI יכול לשפר יעילות ותפוקה של מערכות".
חברת ננוקס (Nanox) דיווחה אתמול (ג') כי קיבלה אישור רגולטורי באיחוד האירופי (CE) לשיווק מערכת הרנטגן הדיגיטלית שלה, Nanox.ARC, ברחבי היבשת. המערכת של ננוקס אושרה על ידי ה-FDA עוד במאי 2023, וברבעונים האחרונים החברה פרסה בארצות הברית ובמדינות נוספות בעולם עשרות מערכות בבתי חולים, מכוני דימות וגופים אקדמיים, ובחברה מאמינים כי האישור הנוכחי יפתח בפניה שווקים אסטרטגיים נוספים. החברה תציג את המערכת בסוף מרץ בקונגרס הרדיולוגיה האירופי.
השגת האישור האירופי ארכה מספר שנים. ההתוויה מה-CE מתירה להשתמש במערכת לביצוע צילומים בכל הגוף. מנכ"ל החברה ארז מלצר אמר: "זו אבן דרך חשובה במאמצי ההתרחבות הגלובלית שלנו, אשר יאפשר לנו להאיץ את החדירה של המערכת ברחבי האזור". מניית החברה עלתה אתמול במסחר בנסד"ק ב-4.5%. ברבעון השלישי של 2024 הסתכמו הכנסותיה של ננוקס ב-3 מיליון דולר, בעיקר מתחום ה-AI ושירותי רדיולוגיה.
ננוקס פיתחה מכשיר דימות המבוסס על ייצור קרני רנטגן באמצעות רכיב MEMS במקום באמצעות מנורת להט, שחימומה מביא לפליטה של אלקטרונים. המערכת “הקרה” של ננוקס מהווה שינוי פרדיגמה לעומת מערכות הדימות ה”חמות”. להערכת החברה, הטכנולוגיה החדשה מאפשרת לייצר מערכות דימות ניידות ונגישות יותר במחיר נמוך יותר בהשוואה למערכות אחרות בשוק ובמודל שירות (SaaS).
[מייסדי חברת ARMO מימין לשמאל – המנכ"ל שאולי רוזן וה-CTO בן הירשברג. קרדיט: ARMO]
חברת סטארט-אפ הסייבר ARMO, העוסקת בתחום אבטחת תשתיות ואפליקציות ענן המבוססות על דאטא מזמן הריצה, הודיעה כי פרויקט Kubescape שפיתחה הגיע לסטטוס אינקובציה על ידי קהילת הקוד הפתוח CNCF (Cloud Native Computing Foundation), הפורום המוביל בעולם לתוכנות קוד פתוח. השדרוג של Kubescape מרמת ה-sandbox לפרויקט אינקובציה מעיד על האימוץ המתרחב של Kubescape ועל הבשלות והערך של הפרויקט בתחום פתרונות האבטחה בענן ובקרב קהילת ה-DevOps.
Kubescape, שנתרם על ידי ארמו ל-CNCF כ-Sandbox בשנת 2022, הוא פרויקט אבטחת ענן וקוברנטיס (Kubernetes) בקוד פתוח שמספק ניתוח סיכונים, ציות לתקני אבטחה, זיהוי איומים בזמן אמת, ניתוח קונפיגורציות שגויות וזיהוי חולשות. Kubescape הוא סורק אבטחת המידע בקוברנטיס הראשון בעולם שהתקבל ל-CNCF. הפרויקט חווה צמיחה משמעותית בבסיס המשתמשים וקהילת התורמים לפיתוחו מאז השקתו בסוף שנת 2021 והגיע למאות אלפי משתמשים וליותר מ-130 מפתחים פעילים מרחבי העולם.
פורום CNCF מאגד תחתיו פרויקטי קוד פתוח מובילים המהווים מרכיבים קריטיים של התשתית הטכנולוגית העולמית. לפורום זה משתייכים מפתחים מובילים, משתמשים וספקים והוא מנהל את כנסי המפתחים בקוד פתוח הגדולים בעולם. CNCF הוא חלק מ-Linux Foundation, עמותה ללא כוונות רווח.
שאולי רוזן, מנכ"ל ומייסד משותף, ARMO: "מעמד האינקובציה ש-Kubescape השיג מעיד על העבודה הקשה של האחראים לתחזוקת הפרויקט ועל התמיכה האדירה של קהילת Kubescape. הגידול המואץ של Kubescape משקף את האימוץ המתרחב ואת התפקיד הקריטי שיש לפרויקט הזה באבטחת סביבות ענן native בחברות רבות ברחבי העולם".
בן הירשברג, CTO ומייסד משותף, ARMO: "בשלוש השנים האחרונות יצרנו קשרים עם מאמצי הפתרון מארגונים בגדלים שונים במגזרי אבטחת הסייבר, הטלקום, השירותים הפיננסיים והמסחר האלקטרוני. היקף האימוץ אימת את החזון שלנו, במיוחד בעקבות שילוב Kubescape בחומרי ההדרכה לאבטחת הסייבר של AWS, התמיכה הפומבית שנתנה אינטל לפתרון והתרומה של הטכנולוגיה לפרויקטים נוספים בקוד פתוח דרך פלטפורמות כמו Bitnami. נפלא לראות איך שיחה לא פורמלית של חברים על כוס קפה התפתחה למשהו שמספק ערך משמעותי לארגונים ברחבי העולם".
כריס אניסזיציק, CTO של CNCF: "ההחלטה של ועדת ההיגוי הטכנית של CNCF לקדם את Kubescape למעמד של אינקובציה מעידה על בשלות הפרויקט ומשמעותו לאבטחת סביבות ענן טבעיות. נמשיך לתמוך בהמשך הצמיחה והפיתוח של Kubescape במסגרת האקו-סיסטם של CNCF".
בתמונה למעלה: מערכת OPX1000, עם 64 ערוצי פלט ו-16 ערוצי קלט
חברת קוונטום מאשינס (Quantum Machines) הודיעה היום (ג') על גיוס של 170 מיליון דולר במסגרת סבב גיוס C, אשר מביא את סך ההשקעות בחברה ל-280 מיליון דולר. לדברי קוונטום מאשינס, ההשקעה מגיעה על רקע העובדה שמרבית החברות בתחום המחשוב הקוונטי מסתמכות כיום על הטכנולוגיה שלה לצורך בנייה של מערכותיהן.
הסבב, שהתאפיין בביקוש יתר משמעותי, הובל על ידי PSG Equity, בהשתתפות Red Dot Capital Partner, Intel Capital, ומשקיעים קיימים נוספים, ומהווה את אחד מסבבי הגיוס הגדולים בתעשייה הקוונטית. בין המשקיעים המרכזיים בחברה נמנים גם TLV Partners שהובילה את סבב ה-Seed של החברה ב-2018, Battery Venture ואביגדור וילנץ.
מחשב קוונטי נתמך כיום על-ידי שרתים, מערכות קירור, סינון רעשי רקע, תוכנות התומכות במידע המגיע מיחידות הליבה (קיוביט) וכדומה. קוונטום מאשינס מספקת למחשב המשותף את מערכות העזר התומכות במחשוב הקוונטי. החברה פיתחה את מערכת החומרה והתוכנה Quantum Orchestration Platform, אשר אחראית לקבל אלגוריתם קוונטי בשפת התכנות QUA שהחברה פיתחה, ולתרגם אותו לאותות הנשלחים למעבד הקוונטי. למעשה, מדובר בשכבת התיווך שבין המעבד הקוונטי לבין המחשב הקלאסי.
שנת 2024 היוותה נקודת מפנה משמעותית בתחום המחשוב הקוונטי, עם פריצות דרך שהניחו את אבני היסוד להמשך ההתפתחות של התחום: שבב Willow של Google הציג שיפור ביצועים משמעותי ברמת החומרה, חברות רבות הצטרפו ל-IBM ועברו את רף ה-1,000 קיוביטים, ונרשמה התקדמות גדולה ביישום תיקון שגיאות קוונטיות.
חברת Quantum Machines הוקמה בתחילת 2018 על ידי ד”ר איתמר סיון, מנכ"ל, ד”ר יונתן כהן, CTO, וד”ר ניסים אופק, מהנדס ראשי, שלושתם דוקטורים לפיזיקה עם התמחות במחשוב קוונטי ואלקטרוניקה קוונטית. החברה מעסיקה 170 עובדים, כמחציתם בישראל והשאר בדנמרק, גרמניה, יפן, ארה"ב ומדינות נוספות.
בשנה שעברה הודיעה QM על פתיחת IQCC – המרכז הישראלי למחשוב קוונטי. המרכז הינו מתקן מחקר ברמה עולמית שכולל שלושה מחשבים קוונטים ומשרת את קהילת המחשוב הקוונטי וכן מכוני מחקר אקדמיים ומרכזי מו״פ של תעשיות מתקדמות בארץ ובעולם.
ד"ר איתמר סיון, מייסד שותף ומנכ"ל QM: "תעשיית המחשוב הקוונטי נמצאת בצמיחה מואצת עם מאות צוותים שעובדים במקביל ברחבי העולם. אנחנו רואים פריצות דרך שמתרחשות בקצב חסר תקדים. אימוץ רחב היקף של מחשבים קוונטיים נמצא מעבר לפינה. אני מאמין שזה המרוץ הטכנולוגי הגדול והחשוב ביותר בדורנו. אנחנו גאים מאוד לעבוד עם המובילים בתחום ולספק להם את תשתית הליבה שמאפשרת להם להצליח".
חברת גילת רשתות לוויין (Gilat) דיווחה היום (ג') כי תבצע השקעה בסך של עד 3.5 מיליון דולר בחברת סטארט-אפ ישראלית בשם Crosense, המפתחת טכנולוגיה לאיתור ומעקב אחר רחפנים, טכנולוגיה שבגילת רואים כבעלת פוטנציאל "מהפכני". ההשקעה מתבצעת במסגרת סבב גיוס בהובלה משותפת עם חברת ההשקעות Frontier Capital, בבעלות ירין שחבר ויוני אופיר. בגילת רואים במהלך חלק מהמיקוד האסטרטגי עליו הצהירה לאחרונה להרחבת נוכחותה בשוק ביטחון המולדת ובשוק הצבאי.
חברת Crosense נוסדה רק בחודש נובמבר האחרון, על ידי גיל צבירן, שהיה לפני כן הטכנולוג הראשי במשך יותר מעשור בחברת Omnisys, המפתחת מערכות ניהול משימה לעולם הצבאי. החברה, הנמצאת כאמור בשלבים מוקדמים מאוד, טרם חשפה מידע רב על הטכנולוגיה שהיא מפתחת, אך נמסר כי היא מפתחת מערכות איתור ומעקב אחר רחפנים המבוססות על אנטנה אלקטרונית מתכווננת (ESA), וכי המערכת נועדה לספק פתרון להגנה על נמלי תעופה, בסיסים צבאיים, ותשתיות קריטיות מפני פעילות לא מאושרת של רחפנים.
עוד נמסר כי "בניגוד לפתרונות המסורתיים, מערכת Crosense תפעל בזמן אמת ובכל תנאי מזג אוויר, ללא צורך במעורבות אנושית פעילה. היא תספק כיסוי הרמטי 24/7, ותאפשר איתור מדויק, יעיל בכל סוגי השטח, כולל בסביבות עירוניות צפופות", כך לפי ההודעה.
גיל צבירן, מייסד קרוסנס. מקור: לינקדאין
רוני סטולרו, מנהל הפיתוח התאגידי בגילת, התייחס להשקעה ואמר: "העלייה המהירה באיומי הרחפנים יצרה צורך דחוף בפתרונות איתור מתקדמים יותר, והטכנולוגיה של Crosense צפויה לחולל מהפכה בשוק. באמצעות ההשקעה ב-Crosense, אנו מחזקים את מעמדנו כמובילים במתן פתרונות מתקדמים להגנת נכסים קריטיים, תוך ניצול טכנולוגיות חדשניות".
חברת אינטל הכריזה על השלמת ההשקה של משפחת המעבדים החדשה, Xeon 6, אשר כוללת האצת AI מובנית ומיועדת לשרתים חזקים במרכזי נתונים גדולים ובמערכות טלקום. בכך הגשימה אינטל את המהלך שהחל בחודש יוני 2024 עם השקת המעבד החזק ביותר במשפחה, Xeon 6900E הכולל עד 144 ליבות ביצועים, נמשך בספטמבר 2024 עם השקת מעבדי Xeon 6900P הכוללים 128 ליבות ביצועים (P-cores), והושלם כעת עם השקת המשפחה המלאה. ההכרזה החדשה נערכת ערב תערוכת MWC 2025 שתיפתח ב-3 במרץ בברצלונה. החברה מסרה שהמעבדים החדשים כבר מותקנים בכ-500 שרתים, חלקם זמין וחלקם עדיין בפיתוח, של חברות דוגמת אנבידיה, אריקסון, נוקיה, מיקרוסופט, Dell, סיסקו, ATַ&T, סמסונג ועוד.
המשפחה החדשה כוללת מעבדים אשר הותאמו במיוחד עבור תעשיית התקשורת (טלקום), החל ממעבדים חזקים המותאמים ליישומי רשתות גישה מרכזיות (RAN) ורשתות גישה וירטואליות (vRAN) המנהלים כיום את רוב תעבורת ה-5G, ועד למעבדים המצויים בקצות הרשת ומנהלים יישומי אבטחה ומדיה. בין השאר, הם כוללים את מאיץ המדיה החדש, Intel Media Transcode Accelerator, שלהערכת החברה מזרז פי 14 את מהירות עיבוד אותות הווידאו והתוכן.
ההכרזה הנוכחית אינה של מעבד חדש, אלא של משפחת מעבדים מלאה. היא כוללת את מעבדי Xeon 6700P/6500P בעלי 86 ליבות למרכזי נתונים, בינה מלאכותית ומחשוב עתיר ביצועים (HPC). הגרסה הזו נועדה להתחרות ישירות במעבדי AMD EPYC. מעבדי Xeon 6 SoC, תוכננו לשימוש ברשתות vRAN ועיבוד בקצות הרשת (Edge) ומבצעים מטלות ניתוח נתונים ולימוד מכונה ישירות מהמעבד בלא צורך במאיץ חיצוני. אחד משוקי היעד שלהם הוא מתן תמיכה לכרטיסי עיבוד של חברת אנבידיה.
המנכ"לית הזמנית של קבוצת דטה סנטר ובינה מלאכותית, המשמשת גם כמנכ"לית משותפת של אינטל ישראל, קרין אייבשיץ סגל, אמרה שמעבדי Xeon 6 החדשים, "מהווים קפיצת מדרגה משמעותית ביכולות המחשוב".
אבטחה ותקשורת ישראליותלנתוני ה-AIבענן
במסגרת ההשקה, מציגה אינטל את טכנולוגיית Intel TDX Connect, שלצוותי הפיתוח בישראל יש תפקיד מרכזי בפיתוחה. טכנולוגיית TDX Connectמרחיבה את השימוש בסביבת ביצוע מאובטחת (Trusted Execution Environment) לכל אורך שרשרת העיבוד, מהמעבד הראשי ועד מאיצי בינה מלאכותית, ובכך מאפשרת הגנה מקיפה יותר על נתונים רגישים. הטכנולוגיה מאפשרת תקשורת מאובטחת ומהירה במיוחד בין המעבד למאיצים, ומבטיחה שהמידע הרגיש יישאר מוגן בכל שלבי העיבוד. כך למשל, חברות יכולות להריץ מודלים של AI על נתונים רפואיים או פיננסיים בלי לחשוש מדליפות מידע.
הצוות הישראלי שפיתח את TDX Connect
מרכז הפיתוח של אינטל בישראל עומד מאחורי שני מוצרי Ethernet חדשים המוצגים בתערוכה: Intel Ethernet E830 ו-Intel Ethernet E610. שניהם נבנו כדי לענות על צורכי עולם הבינה המלאכותית, ולספק תעבורה מהירה ויעילה יותר שיכולה להתמודד עם כמויות הנתונים הגדולות שיישומי AI דורשים במרכזי נתונים וברשתות תקשורת. ה-E830 מגיע עם אפשרויות שונות – ממתאמים פשוטים שמעבירים 25 גיגה–ביט לשנייה ועד ליכולות חזקות יותר, כמו העברת 200 גיגה–ביט לשנייה בנתיב אחד או 8 נתיבים של 25 גיגה–ביט. ה-E610מתמקד בחיסכון: הוא מפחית את צריכת החשמל בכ-50%. שני המוצרים מיוצרים בטכנולוגיית N7 של TSMC.
בתמונה למעלה: מערכת SEMVision™ H20 החדשה. פיתוח וייצור ישראלי
חברת אפלייד מטיריאלס (Applied Materials) הכריזה על מערכת גילוי הפגמים החדשה בקווי ייצור שבבים, SEMVision H20, אשר פותחה ומיוצרת בחטיבה הישראלית של החברה ברחובות. החברה מסרה שהמערכת כוללת את המיקרוסקופ האלקטרוני המתקדם בעולם (eBeam) ומערכת בינה מלאכותית המאיצה את תהליכי עיבוד התמונה ויכולת הגילוי של פגמים במהלך הייצור. תהליכי הייצור המתקדמים דורשים הכפלה של פי 100 במספר המטרות הנבדקות ומנותחות על-ידי המערכת. סגן נשיא להדמאה ובקרת תהליכים בחברת אפלייד מטיריאלס, קית' וולס, אמר שהשילוב בין אלגוריתם בסינה מלאכותית לבין ביצועי קרן האלקטרונים שפותחה בישראל, "מאפשר לזהות במהירות פגמים זעירים המסתתרים בתבניות תלת מימדיות (3D)".
מערכת הבדיקות החדשה מיועדת לשימוש בקווי ייצור שבבים מתקדמים בעלי רוחב צומת של 2 ננומטר ומטה, כולל ייצור שבבים באמצעות טרנזיסטורי GAA, רכיבי זכרון DRAM צפופים ורכיבי זכרון NAND תלת מימדיים. היא מבוססת על טכנולוגיית Cold Field Emission – CFE שפותחה בישראל ונחשפה לראשונה בסוף 2022. היא מאפשרת להפעיל מיקרוסקופ אלקטרונים בטמפרטורת החדר ולא בטמפרטורה המקובלת של כ-1,500°C, ועל-ידי כך לאתר ולזהות פגמים בשבב בגודל של פחות מ-1 ננומטר. טכנולוגיית CFE מפיקה קרן צרה יותר המכילה מספר רב יותר של אלקטרונים, ובכך משפרת את הרזולוצייה בעד 50% ומגבירה את מהירות ההדמיה עד פי 10 בהשוואה לטכנולוגיית Thermal Field Emission (TFE) קונבנציונלית.
תמיכה בייצור שבבי 2 ננומטר ומטה
למעשה, ביחד עם מערכת SEMVision H20, אפלייד מציגה את הדור השני של טכנולוגיית CFE שלה. מודלי הלמידה העמוקה ששולבו ב-SEMVision H20 מבצעים זיהוי אוטומטי של פגמים אמיתיים והסרת "רעשי רקע". רשת הלמידה העמוקה שפותחה באפלייד מטיריאלס, לומדת באופן רציף מנתונים המתקבלים מהמפעל של יצרנית השבבים וממיינת את הפגמים לקטגוריות, כגון שריטות, שאריות חומר, חלקיקים ועוד עשרות סוגי פגמים, במטרה לספק איפיון מדויק ויעיל של הפגמים. החברה מסרה שהמערכת מאיצה את תהליך הזיהוי פי שלושה לפחות, ושהיא כבר נכנסה לקווי הייצור המתקדמים ביותר של יצרניות שבבים מובילות. מכיוון שיש רק שלוש חברות בעולם המייצרות שבבים בתהליכי 2 ננומטר, מדובר ככל הנראה באינטל, TSMC וסמסונג.
חברת אפלייד מטיריאלס היא מספקיות הציוד לייצור ובדיקת שבבים הגדולות בעולם. החברה נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-139.7 מיליארד דולר. החטיבה הישראלית של אפלייד מטיריאלס (PDC), מפתחת ומייצרת מערכות מתקדמות לבקרת איכות ייצור השבבים. היא פועלת כמרכז רווח עצמאי ומעסיקה יותר מ-2,000 עובדים, רובם בפארק המדע ברחובות שבו היא מפעילה את מרכז המו"פ והייצור הגדול ביותר של החברה מחוץ לארה"ב.
חברת דאסו סיסטמס (Dassault Systèmes) החלה בפרוייקט רוחבי להוספת יכולות בינה מלאכותית את מוצרי הליבה שלה נמצאת בתהליך שדרוג פלטפורמת 3DEXPERIENCE, המאפשרת לעצב רעיונות ולפתח את המוצרים ואת תהליכי הייצור באופן וירטואלי ובאמצעות הענן של דאסו. במסגרת הפרוייקט הזה, שקיבל את השם Generative Economy, היא הכריזה החודש על מערך 3D UNIV+RSES, אשר מספק טכנולוגיות בינה מלאכותית שנועדו לשפר את חוויית המשתמש במערכות החברה לניהול חיי הקניין הרוחני (IPLM), ובתהליכי פיתוח המתבצעים על-גבי פלטפורמת 3DEXPERIENCE.
אחת ממטרות המערך היא לאפשר למשתמשים לנצל את בסיס הידע והנתונים הקיים שלהם, כמו תכנונים וירטואליים, ניהול שרשרת אספקה ותאומים דיגיטליים של המוצרים, כדי להפיק מהם יותר תובנות שניתן לקבל באמצעות הפעלת כלי בינה מלאכותית על בסיס הנתונים הקיים. ראוי לציין שההכרזה של דאסו סיסטמס כוללת מעט מאוד מידע קונקרטי על המערכת. יחד עם זאת, החברה מסרה ש"ארכיטקטורת 3DUNIV+RSES מציעה דור חדש של ייצוג העולם: שילוב של מידול, סימולציה, מידע מהעולם האמיתי ותכנים שנוצרו על-ידי בינה מלאכותית. המכלול הוא סביבה המאפשרת לשלב סימולציות של תאומים דיגיטליים ולאמן מנועי בינה מלאכותית מרובים, תוך שמירה על הקניין הרוחני של הלקוחות.
יו"ר דאסו סיסטמס, ברנרד שארלז, הסביר: "הלקוחות שלנו מצפים מאיתנולהגן על 'מכרה הזהב' שלהם – קרי הנכסים הווירטואליים – ולסייע להם לחשוף את מה שנסתר מן העין. כדי להגן על הקניין הרוחני החשוב ביותר, יש חשיבות קריטית ליצירת חוויות תאום וירטואלי של כל דבר". מנכ"ל דאסו סיסטמס, פסקל דאלוז, גילה שחבילת הפתרונות החדשה יוצאת לשוק לאחר שלוש וחצי שנות מחקר ופיתוח ומבוססת על אימוץ נרחב של בינה מלאכותית יוצרת (Generative AI). "פתרונות 3D UNIV+RSES מאפשרים ללקוחות ליצור תאום וירטואלי עבור כל דבר וכל אחד, כולל וירטואליזציה מלאה של כל המערכת האקולוגית שלהם".
חברת SpearUAV הודיעה על מינויו של יפתח קלינמן, בכיר לשעבר ברפאל, לתפקיד מנכ"ל החברה, במקומו של מייסד החברה גדי קופרמן ששימש בתפקיד עד כה. קופרמן ימשיך לשמש כטכנולוג הראשי (CTO) ויו"ר הדירקטוריון. SpearUAV מדווחת כי שנת 2024 היתה שנת שיא בהזמנות, והחברה מצפה כי הצמיחה תימשך גם השנה.
קליינמן משמש בשנתיים האחרונות כמשנה למנכ"ל SpearUAV. יש לו ניסיון של יותר מ-25 שנה בשוק הביטחוני והוא שימש כיועץ וחבר דירקטוריון בחברות רבות. בין 2010 ל-2023 עבד ברפאל והיה סגן ראש חטיבת היבשה והים של יצרנית הנשק. במסגרת תפקיד זה, ניהל פורטפוליו בינלאומי בשווי של כ-300 מיליון דולר, כולל הובלת מהלך המיזוג והרכישה הגדולים ביותר בתולדות החברה, בשווי של למעלה מ-100 מיליון ליש"ט.
SpearUAV פיתחה משפחת רחפני תקיפה ותצפית מיקרו-טקטיים "מתקפלים" המשוגרים מתוך קפסולה. מטרת הרחפנים היא לספק מטרייה אווירית לצוותים קטנים כמו צוות או מחלקה. הרחפנים מצויידים ביכולות בינה מלאכותית ומסוגלים לרחף מעל לכוח המתמרן ולתצפת אל מעבר לשדה הראייה של החיילים, גם בסביבות אורבניות צפופות. הם מיועדים לזהות איומים כמו צלפים ומשגרי RPG, ולבצע במידת הצורך ירי מדויק במטרה להשיג מינימום "פגיעה אגבית".
יפתח קליינמן. באדיבות SpearUAV
לאחרונה, דיווחה החברה על זכייה בחוזה בהיקף של 20 מיליון דולר לאספקת מערכות למדינה זרה. החברה הוקמה בשנת 2017 על-ידי טייס חיל האוויר לשעבר, אלוף משנה במיל. גדי קופרמן, ומנהליה מגיעים מהמחלקות הטכנולוגיות של משרד הביטחון ומהתעשיות הביטחוניות.
[בתמונה: מתוך הכנס בשנה שעברה. באדיבות מארגני הכנס]
נציגי עשרות חברות וקרנות השקעה מאירופה יגיעו לישראל ב-18 במרץ, לכנס Europe Days 2025. הכנס יפגיש סטארטאפים ישראליים עם 800 מיליון יורו שמייצגים המבקרים הזרים כמו גם עם מידע מועיל, הזדמנויות עסקיות, וקרנות הון סיכון מגרמניה, שוויץ ואוסטריה. הכנס יתקיים פיזית בדובנוב 8 תל אביב, עם רכיבים מקוונים עבו מי שמתקשה להגיע פיזית.
התחומים הטכנולוגיים המובילים שמעניינים את הקרנות האירופאיות בסבב הנוכחי, הם בעיקר תחומי ה- AI והדיפנס-טק, אך גם ,FoodTech סייבר, ClimateTech וקיימות, תעשייה חכמה, Fintech/Blockchain ו-HealthTech, כולל ביוטק ו- eHealth.
בין המשקיעים והחברות שאליהם ניתן יהיה לפנות בכנס ניתן למצוא את גדי תורן מ-Robert Bosch Venture Capital, המשקיע בין היתר באנרגיה, תחבורה ואוטומציה, יריב לוי, מקרן Klotho Capital המתמחה ב-AI, סטפן לוץ מנכ״ל הפעילות המקומית של BMW, גיל באקספלר ראש יחידת הסטארטאפים הבינלאומית בקלן, מייק שולהורן, מנכ״ל Airbus Defense & Space, פליקס וובר, מנהל החדשנות של OBI מרשתות הקמעונות הגדולה בגרמניה, יקיר מחלוף מקרן Porsche Digital עמית פרי מ- Schneider Electric Ventures, רולף בוהלר, מנהל אירופה וישראל מ- Greater Zurich Area, דניאל צלדק מה-Vienna Business Agency ורבים אחרים.
לפי הנתונים האחרונים של חברות האנליסטים Roosh ו- Dealroom. באירופה, ההשקעות בענף הבינה המלאכותית בעשור האחרון גדלו פי 10 והביקוש למהנדסי AI רק צומח אקספוננציאלית. סך ההשקעות בסטארטאפים הקשורים ל-GenAI באירופה ל-2024 הוערך ב-6.2 מיליארד דולר, כשענף ה-AI הוא השלישי בגודלו בגיוסי הון באירופה ואילו את תחום הדיפנס-טק דוחפים האיומים מכיוונה של רוסיה והחבירה שלה לאיראן וסין שגרמו למדינות אירופה להגדיל משמעותית את תקציבי ההגנה שלהן בשנתיים האחרונות.
״חדשנות טכנולוגית ממשיכה להוות צורך מרכזי לצמיחה באירופה״, אומר דו״ח של האקונומיסט. השקעות בתחומי הבינה המלאכותית ובטכנולוגיות חכמות בכלל גדלו בצורה משמעותית וחברות מובילות באירופה מתמקדות ביצירת אקוסיסטם שמאפשר להתרחב לשווקים עולמיים״.
לדברי גילי צגלה, מנכ"ל Novawind , יזם ומשקיע המתמחה בשווקים האירופאים ויוזם כנס, Europe Days, בנוסף להשקעות הון סיכון וכספים מאקסלרטורים, אירופה מציעה מגוון עשיר של תוכניות מענקים לסטארטאפים, בהן ניתן לקבל בין עשרות אלפים ועד לכ-2.5 מיליון יורו. ״התחרותיות העולמית גדלה ועמה הצורך של אירופה בפתרונות טכנולוגיים חדשניים שבאים מבחוץ", אומר צגלה. ״חברות ומשקיעים באירופה חייבים להסתכל החוצה למקומות כמו ישראל, שתספק להם יתרונות יחסים עולמים, מוצרים חדשים ומודלים עסקיים מנצחים".
בתמונה למעלה: מיירט הלייזר במערכת "מגן אור". צילום: רפאל
פרטים על הטכנולוגיה של מערכת ההגנה הישראלית "מגן אור" (Iron Beam), ליירוט איומים באמצעות קרן לייזר, ייחשפו במהלך כנס OASIS9 לחדשנות וטכנולוגיות אלקטרואופטיקה ולייזרים, שיתקיים ב-10-11 במרץ 2025 במלון דוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב. כך עולה מבדיקת סדר היום של הארוע, שבמהלכו יינתנו הרצאות מפי דוברים מובילים, יועברו סדנאות מקצועיות ויתקיימו יותר מ-100 תצוגות של חברות טכנולוגיה פורצות דרך. להערכת קבוצת קליידוסקופ, המארגנת את הכנס בשיתוף עם לשכת המהנדסים, השנה ישתתפו בו יותר מ-1,500 אנשי טכנולוגיה וחוקרים.
היום השני של הכנס יתחיל במושב פתיחה המוקדש במלואו למגן אור. ההרצאה הראשונה תהיה של ראש מפא"ת במשרד הביטחון תא״ל (מיל׳) ד"ר דניאל גולד, אשר ידבר על אלקטרואפטיקה ביישומי הגנה וביטחון. ההרצאה השנייה תינתן על-ידי עודד בן דוד מחברת אלביט, אשר משמש כטכנולוג הראשי של חטיבת אלאופ. הוא ידבר על מערכות הגנה צבאיות המבוססות על לייזר רב-עוצמה. "מגן אור" מתבססת על טכנולוגיית לייזר חשמלי אשר פותחה בישראל בעשור האחרון במסגרת מחקר טכנולוגי שבוצע בהובלת מפא"ת ובשיתוף רפאל, אלביט וחוקרים מהאקדמיה בארץ.
שימוש מבצעי ב-2025
היא נחשבת לפריצת דרך טכנולוגית בתחום הלייזר הרב-עוצמה. המערכת כוללת לייזר מצב מוצק בהספק של 100kW, אשר הינו זול יותר לשימוש ופחות מסוכן לסביבה מלייזר כימי. המערכת מיועדת לספק הגנה בטווחים קצרים, עד 10 ק"מ, ובכך היא מהווה נדבך הגנה משלים ל"כיפת ברזל", שמספקת מעטפת לטווחים ארוכים יותר. המערכת מתבייתת על האיום באמצעות חיישן תרמי ויורה קרן לייזר אשר משמידה אותו. בינואר 2020 דיווחה מפא”ת שהטכנולוגיה החדשה מאפשרת למקד ולייצב את האלומה על מטרה בטווחים ארוכים מאוד ואפילו להתגבר על הפרעות באטמוספירה. לפני מספר שבועות דיווחו אלביט ומשרד הביטחון על הזמנה ראשונה של המערכות, מתוך כוונה להכניס אותן לשימוש מבצעי כבר בשנת 2025.
ראוי לציין שבמסגרת הכנס יהיו חמש הרצאות נוספות של דוברים מרפאל בנושאי אלקטרו-אופטיקה צבאית. בהן: ד"ר שי יוסף יתאר שיטות שונות להגנה על חיישן אלקטרו-אופטי (electro-optical seeker head) בפני הפרעות אלקטרו-מגנטיות, ד"ר עופר ירון יתאר דרכים להערכת איכות תמונת ה-IR, ועוד.
תוכנית הכנס נבנתה על-ידי ועדה מקצועית שבראשה עומד פרופ' אברהם קציר מהאוניברסיטה העברית. בין המציגים בתערוכה שלצד הכנס: התעשייה האווירית, רפאל, אלביט, בקרמוס (Beckermus), Prolog Optics, LAS Photonics, ROSH Electroptics, New Technology, FAST Laser GROUP, חברת bi-pol ועוד.
לאחר מספר שנים קשות שבהן הפסידה חברת אינטל גם את ההובלה הטכנולוגית וגם חלקים גדולים מהשוק, נראה שברמת התהליכים המתקדמים ביותר של 2 ננומטר, היא הדביקה את הפער ואפילו מובילה את השוק במספר פרמטרים. כך עולה מניתוח של חברת המחקר הטכנולוגית TechInsights, אשר בדקה את הפרסומים של אינטל, סמסונג ו-TSMC בשנים האחרונות ובכנס IEDM 2024 בחודש דצמבר באחרון. היא הגיעה למסקנה שהפערים הטכנולוגיים בין תהליך ה-2 ננומטר של TSMC לבין תהליך ה-2 ננומטר של אינטל אינם גדולים ואינם חד-משמעיים. מבחינת אינטל מדובר בהצלחה גדולה מאוד, מכיוון שבשנה האחרונה נוצרה תחושה שהיא נמצאת בפיגור טכנולוגי שהיא לא מצליחה להתאושש ממנו.
המאמר בכותרת TSMC 2nm Process Disclosure נכתב על-ידי סקוטן ג'ונס, נשיא חברת הייעוץ והמחקר IC Knowledge, אשר נירכשה על-ידי TechInsights בשנת 2022. הוא מתחיל בביקורת על TSMC אשר המאמרים שלה המוגשים ל-IEDM שינו את אופיים בשנים האחרונות: הם כוללים פחות מידע טכני מהמקובל במאמרים מקבילים בכנס, ומכילים הרבה מאוד תכנים שיווקיים, המקשים על ביצוע השוואות טכנולוגיות. למרות זאת, הוא התעמק בחומר כתוב שהוגש ובדברים שנאמרו במהלך ההרצאות, והגיע למסקנה שהפערים בין שלושת החברות המובילות, אינטל, סמסונג ו-TSMC, אינם גדולים.
המסקנות המרכזיות היו שתהליך ה-2 ננומטר של TSMC ממוקד בחיסכון באנרגיה המושג באמצעות טרנסיטורי nanosheet, ואופטימיזציה של מארזי 3DIC ליישומים אנכיים שונים. להערכת החברה התהליך הזה מספק שיפור של 30% באנרגיה, ושל 15% בביצועים בהשוואה לתהליך ה-3 ננומטר של TSMC. בעוד ש-TSMC מאפיינת את התהליך שלה כ"בעל סיכוי להיות הצפוף ביותר והחסכוני ביותר באנרגיה בהשוואה לתהליכים המתחרים", בדיקה מעמיקה יותר מגלה שהתמונה מורכבת מהצפוי.
השוואה במונחי Power Performance Area
הגורמים המרכזיים שבהם נבדקים תהליכי ייצור שבבים הם Power Performance Area – PPA. מהנתונים שחברת המחקר חילצה, עולה ש-TSMC מובילה ביחס לסמסונג במונחי הספק (Power), אולם אין מידע על התהליך של אינטל, ולכן אי-אפשר לבצע השוואה מלאה. כדי לבדוק את הביצועים (Performance), ג'ונס הישווה מספר מקורות של שלושת החברות, ובנה סולם השוואתי להערכת ביצועי העיבוד של כל חברה. תהליך 18A של אינטל קיבל את הציון 2.53, תהליך N2 של TSMC קיבל את הציון 2.27 ותהליך SF2 של סמסונג קיבל את הציון 2.19. כלומר הביצועים של אינטל הם הטובים ביותר, TSMC במקום השני וסמסונג במקום השלישי. להערכתו, גם לאחר הוספת ההצהרות של TSMC וסמסונג על שיפור עתידי בביצועים – אינטל ממשיכה להוביל.
בהשוואת מדד הצפיפות, או השטח הכולל של הסיליקון (Area), בדקה TechInsights את צפיפות הטרנזיסטורים בתא לוגי ואת גודלו של תא זיכרון מסוג SRAM. במדד הצפיפות של התא הלוגי, TSMC מדורגת במקום הראשון עם 313 מיליון טרנזיסטורים למ"מ מרובע (MTx/mm2). אינטל במקום השני עם רמת צפיפות של 238MTx/mm2, וסמסונג במקום השלישי עם רמה של 231Mtx/mm2. בבדיקת שטח תא ה-SRAM, הנתונים מעורפלים מאוד: TSMC לא מוסרת את המידע הזה, ואינטל מסרה אותו לאנליסטים תחת הסכם NDA. לכן החברה לא יכולה לדווח על ממצאים.
גם ביחס לרמת התפוקה של הייצור (רכיבים תקינים בהשוואה לרכיבים תקולים), המידע אינו מלא. חברת TSMC דיווחה שרמת התפוקה (Yield) בייצור רכיב זכרון 256Mb SRAM היא גבוהה מ-80%. חברת TechInsights מציינת שבעבר התפרסמו ידיעות שרמת התפוקה של אינטל היא 10% בלבד, אולם לדעתה מדובר במספר שגוי או לא מעודכן. מהמידע המצוי בידה התפוקה של אינטל גבוהה בהרבה, אולם היא לא יכולה לפרסם אותו.
רוחב הצומת הינו מדד חלקי
אולם טכנולוגיית ייצור שבבים אינה רק רוחב הצומת של הטרנזיסטור. היא צריכה לספק מענה לצרכים רבים, כמו פיזור חום והולכת אותות חשמליים ומקורות הספק אל הטרנזיסטורים. בתחום הזה יש לאינטל יתרון מובהק בהשוואה לסמסונג ו-TSMC. טכנולוגיית PowerVia של אינטל להובלת האותות והמתחים (backside power delivery) כבר משולבת בתהליך Intel 18A ונכנסת לייצור המוני ב-2025, כולל ייצור הרכיבים של לקוחות צד שלישי באמצעות חטיבת Intel Foundry. סמסונג צפויה לשלב טכנולוגיה מקבילה בשנת 2026, ו-TSMC החליטה לדלג עליה לחלוטין בתהליך ה-2 ננומטר, וצפויה לשלב אותה ב-A16 העתידי.
חברת TechInsights דיווחה על תופעה מעניינת: בעוד שיצרני המערכות עתירות העיבוד (HPC) מעוניינים בטכנולוגיית backside power delivery, יצרני הטלפונים הניידים מעדיפים להסתדר בלעדיה. יכול להיות שזה מרמז על תמהיל הלקוחות העתידי של אינטל ושל TSMC. לצד אלה, קיימים גורמים נוספים: חברת TechInsights מעריכה שהמחיר הממוצע של TSMC לפרוסת סיליקון של 2 ננומטר יהיה בסביבות 30,000 דולר לפרוסה. גם לאחר השיפור ברמת הצפיפות של הטרנזיסטורים, מדובר בעלייה גדולה במחיר הייצור של כל טרנזיסטור בהשוואה לתהליך ה-3 ננומטר (כ-20,000 דולר לפרוסה). "קשה להעריך איזה לקוחות יהיו מוכנים לשלם מחיר כזה. הוא יפעיל לחץ להחליף את TSMC כספק ייצור, ולעבור אל אינטל או סמסונג".
אתמול (ד') השיקה אפל (Apple) דגם נוסף ממשפחת האייפון-16: Iphone 16e. דגמי האייפון-16 הראשיים הושקו בחודש ספטמבר, ה-16e, שהושק אתמול, הוא הדגם הזול בסדרה, ומחירו מתחיל ב-599 דולר. אחד הפרטים המעניינים בחומרה של הדגם החדש הוא שזהו הדגם הראשון של אפל שמכיל את המודם הסלולארי C1 מתוצרת בית. עד כה הדגמים של אפל מתבססים על מודמים סלולאריים מתוצרת קואלקום, ה-SnapDragon. בשנים האחרונות מקדישה אפל מאמצים גדולים לפתח מודם משלה ולהפחית את התלות בקואלקום, עימה היו לה לאורך השנים סכסוכים רבים.
פרט מעניין נוסף שנחשף אתמול עם ההשקה הוא כי צוותי הפיתוח של אפל בישראל היו שותפים לפיתוח המודם. לאפל יש בארץ שלושה מרכזי פיתוח, בחיפה, בירושלים ובהרצליה, המעסיקים יחדיו כ-2,300 עובדים. מי שעומד בראש מרכזי הפיתוח של אפל בישראל הוא רוני פרידמן. מרכזי הפיתוח הישראליים של אפל מתמקדים בעיקר בתחומי הקישוריות, המצלמה והשבבים. פעילות המו"פ של אפל בישראל מתבססת בין היתר על שורה של רכישות אסטרטגיות שביצעה החל מ-2011, ובכלל זה של חברות הסטארט-אפ PrimeSense, LinX, Anovit ו-Camerai.
ה-C1, שאפל עמלה על פיתוחו כ-6 שנים מאז רכשה את חטיבת המודמים של אינטל ב-2019, מספק קישוריות דור-חמישי, ולדברי אפל זהו המודם הסלולארי היעיל ביותר בעולם הסמרטפונים – וככזה הוא תורם להארכת חיי הסוללה ב-16e, שהם ארוכים ב-6 שעות מדגם האייפון-11. עם זאת, בשונה מה-SnapDragon של קואלקום, ה-C1 אינו תומך בתדרי mmWave, בין 24-100 גיגה-הרץ. ספקטרום תדרים זה של גלים מילימטריים מספק רוחב-פס גדול יותר ושיהוי נמוך יותר.
המעיטה בקושי לפתח מודם
השקת המודם הוא מבחן משמעותי עבור אפל, וזאת לאור המשאבים והשנים הרבות שהשקיעה בפיתוחו של הרכיב ולאור דיווחים רבים לאורך שנות הפיתוח על קשיים בפיתוח המודם. ב-2023 האריכה אפל את החוזה עם קואלקום לאספקת מודמים לדגמיה, וזאת למרות מאמציה הפנימיים להשלים את הפיתוח. מספר חודשים לאחר הארכת החוזה דווח בוול-סטריט ג'ורנל כי הארכת החוזה נבעה מקשיים בפיתוח המודם, וזאת חרף העובדה כי אפל הוכיחה את יכולותיה בפיתוח סיליקון עם משפחת המעבדים שלה. בדיווח נכתב כי אפל המעיטה בגודל האתגר שבפיתוח מודם, וכי מאמץ הפיתוח, שהתפרש על פני מספר צוותי פיתוח בארה"ב ומקומות שונים בעולם, לרבות ישראל, נוהל בצורה לא מיטבית.
שילובו של ה-C1 אין פירושו בהכרח כי הדגמים הבאים של אפל יכילו באופן בלעדי מודמים תוצרת בית, שהרי המודמים של קואלקום עדיין נחשבים למובילי שוק. לפי הערכות אנליסטים, שילובו של המודם בדגם "זול" מהווה פיילוט, והיקף שילובו בדגמים נוספים יהיה תלוי בביצועיו בשטח ובפידבק מהמשתמשים.
בתמונה למעלה: הגרסה של כוונת Smash לאחר שהותאמה לדרישות הצבא האמריקאי
חברת סמארט שוטר (Smart Shooter) דיווחה על עסקה משמעותית לאספקת מאות מערכות בקרת אש Smash נוספות לצבא גרמניה. Smash היא "כוונת" חכמה המתחברת לנשק קל ומשפרת באופן דרמטי את סיכויי הפגיעה. ערכות מתוצרת החברה נמצאות בשימוש מבצעי בצה"ל, בכוחות שונים בארה"ב, בבריטניה, במדינות נאטו, ועל ידי כוחות ידידותיים נוספים ברחבי העולם.
סמרט-שוטר הוקמה על ידי שני יוצאי חטיבת הטילים של רפאל, המנכ"לית מיכל מור והטכנולוג הראשי אבשלום ארליך. החברה פיתחה את מערכת בקרת-אש בשם SMASH, הניתנת להתקנה באמצעות מסילה על-גבי כל רובה סער. החייל מפעיל מערכת המתבייתת על המטרה באמצעות חיישנים אלקטרו-אופטיים ועוקבת אחריה באמצעות עיבוד תמונה מבוסס בינה-מלאכותית.
ההתבייתות האוטומטית על המטרה מאפשרת לחייל לכוון הנשק ללא מאמץ, וכאשר הקנה בזווית הנכונה ההדק משתחרר אוטומטית. החברה מתהדרת בסלוגן "פגיעה מהירייה הראשונה" (One Shot – One Hit), כאשר להערכתה המערכת משפרת באופן דרמטי את שיעור הפגיעה, אפילו של חיילי חי"ר פחות מיומנים, גם בתנאי ראות ירודים ותחת לחץ ועייפות, ומאפשרת להימנע מפגיעה בחפים מפשע. משפחת המוצרים כוללת מערכות המותקנות על הרובה האישי, מערכות הנשלטות מרחוק ומערכות הנישאות על-ידי כלי רכב, רובוטים ואף רחפנים.
חברת אוגורי (Augury) הודיעה היום (ד') על סבב גיוס F בהיקף של 75 מיליון דולר, לפי שווי של למעלה ממיליארד דולר. החברה הישראלית פיתחה מערכת כוללת המשלבת תוכנה וחומרה שבודקת את תקינות המכונות והתהליכים במפעלי ייצור שונים ולמעשה "שומרת על בריאותן". ביחד עם סבב הגיוס האחרון סך הגיוסים הכולל של החברה עומד על 361 מיליון דולר.
בנוסף הודיעה החברה על מינויו של אילן גרינברג, בעברו DoorDash ו-Flock Safety, לתפקיד סמנכ"ל תפעול ראשי (COO). לדברי החברה, מאז סבב הגיוס האחרון ב-2021 היא חוותה צמיחה משמעותית של פי חמש בהכנסות, שילשה את מספר לקוחותיה בקרב חברות Fortune 500, והרחיבה את היצע מוצריה מבוססי AI לשיפור תהליכי ייצור.
את סבב הגיוס הנוכחי מובילה קרן ההשקעות Lightrock, והשתתפו בו מספר משקיעים קיימים ובהם SE Ventures, קומרה קפיטל, Insight Partners, זרוע ההשקעות התאגידית של שניידר אלקטריק (Schneider Electric) ,Qualcomm Ventures, קרן ההשקעות של חברת השבבים קוואלקום ו- Eclipse.
אוגורי הוקמה ב-2011 על ידי המנכ"ל סער יוסקוביץ׳ וסמנכ"ל הטכנולוגיות גל שאול ומעסיקה למעלה מ-300 עובדים ברחבי העולם. משרדי החברה ממוקמים בניו יורק, חיפה ותל אביב. הפלטפורמה של אוגורי מאפשרת לנטר את המצב המכני של מכונות תעשייתיות באמצעות מערך של חיישנים מסוגים שונים, כולל חיישני תנודות, חיישני טמפרטורה וחיישנים מגנטיים.
המידע נאסף באופן רציף, משודר לענן ומנותח באמצעות אלגוריתמים של בינה מלאכותית המשלבים מודלים מכניים ותפעוליים. הניתוח בענן משווה בין הנתונים המכניים העדכניים של המכונה הנבדקת לבין נתונים שנאספו בעבר על המכונה ועל מכונות דומות, ומסייע לזהות דפוסים חריגים שעשויים להצביע על תפקוד לקוי, תקלה או בלאי במכונות, ומייצר המלצות על הדרך האופטימלית לאיתור מקור הבעיה ולתיקונה. בין לקוחותיה של אוגורי נמנים יצרנים בינלאומיים גדולים, ובהם קולגייט-פלמוליב, פפסיקו, נסטלה, דופונט ובישראל היא פועלת עם תאגידים גדולים כגון כי"ל, אסם-נסטלה, בזן ועוד.
חברת גילת הכריזה על הקמת חטיבה צבאית חדשה, Gilat Defense, אשר תתמקד בפתרונות תקשורת לוויינית ללקוחות צבאיים וממשלות, תוך מיקוד בשוק הביטחוני האמריקאי. מי שיעמוד בראש החטיבה הוא גלעד לנדסברג, כיום סמנכ"ל התפעול (COO) של החברה ובעברו עבד שנים רבות ברפאל ובאירונאוטיקס. בשנים האחרונות ביצעה גילת רכישות בתחום הצבאי, צירפה לשורותיה אנשים מהתחום וחלקו של השוק הצבאי בתמהיל הכנסותיה גדל בהתמדה.
החטיבה החדשה תכלול תחתיה את הפעילות של חברת Wavestream, שגילת רכשה ב-2010 וסימנה את הכניסה הראשונה של החברה לשוק הביטחוני הצבאי, שגילת רכשה ב-2023 ומספקת פתרונות תקשורת בעיקר למשרד ההגנה האמריקאי. לאורך 2024 דיווחה גילת על שורה של חוזים, בהיקף מצטבר של עשרות מיליוני דולרים, מול משרד ההגנה האמריקאי, כחלק מפעילות DataPath.
הקמת החטיבה היא חלק ממהלך ארגוני נרחב יותר, שבו גילת תפעל, ותדווח את תוצאותיה, במבנה של שלוש זרועות נפרדות: Gilat Commercial, שתתמקד בתחום תקשורת לוויינית רחבת פס בטיסה, שירותי תמסורת ושירותי תקשורת לארגונים גדולים, ו-Gilat Peru, המתמקדת בתפעול והטמעה של פרויקטים גדולים להקמה ופריסת רשתות תקשורת – וכאמור חטיבת ההגנה הפועלת בשוק הצבאי.
הכנסותיה של גילת ב-2024 הסתכמו ב-305.4 מיליון דולר, גידול של 15% בהשוואה ל-266.1 מיליון דולר ב-2023. ב-2025 צופה החברה הכנסות של 415-455 מיליון דולר.
חברת קמטק (Camtek) הודיעה היום (ג') על מינויו של ליאור אבירם ליו"ר החברה. אבירם הוא מנהל-שותף במשרד עו"ד "שבלת". הוא עובד במשרד יותר מ-30 שנה, ובין היתר עמד בראש פעילות המשרד בתחומי ההייטק וההון-סיכון.
בקמטק הדגישו כי אבירם יהיה יו"ר "פעיל" אשר ימלא את תפקידו במשרה מלאה, וציינו כי לאבירם ניסיון כיועץ משפטי בכיר לחברות טכנולוגיה ישראליות וגלובאליות והיכרות מעמיקה עם שוק הטכנולוגיה בישראל ובעולם.
רפי עמית, מנכ"ל קמטק, סיפר כי אבירם עובד שנים רבות מול החברה. "מר אבירם מלווה מקרוב את קמטק למעלה מ-25 שנה, מכיר היטב את עסקי החברה ואת צוות ההנהלה, ועל כן הפיכתו לחלק אינטגרלי מהנהגת החברה הינה צעד טבעי ומתבקש מבחינתנו".
בתפקידו כיו"ר פעיל של קמטק, מעבר לניהול השוטף של מועצת המנהלים של החברה, אבירם ימלא תפקיד חשוב בהובלת יוזמות אסטרטגיות, מיזוגים ורכישות, ושיתופי פעולה אסטרטגיים. המינוי מצריך את אישור בעלי המניות ויובא בפני אסיפת בעלי המניות השנתית לשנת 2025 – כך לפי קמטק.
בשבוע שעבר דיווחה קמטק על הכנסות שיא של 117.3 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2024, צמיחה של 32% בהשוואה לרבעון הרביעי ב-2023. הרווח הנקי, במונחי GAAP, עמד על 33 מיליון דולר, גידול של 59%. ברבעון הראשון של 2025 צופה החברה הכנסות של 118-120 מיליון דולר, גבוה ב-25% לערך בהשוואה לרבעון הראשון של 2024.
בסך הכול בשנת 2024 כולה, הכנסות קמטק הסתכמו ב-429.2 מיליון דולר, גידול של 36% בהשוואה להכנסות של 315.4 מיליון דולר בשנת 2023. הרווח הנקי, על בסיס GAAP, הסתכם בשנת 2024 ב-118.5 מיליון דולר, בהשוואה ל-78.6 מיליון דולר ב-2023. מחצית מהכנסות ב-2024 הגיעו מתחום ה-HPC (מחשוב עתיר-ביצועים).
בתמונה למעלה: ערכות Skylock Portable Dome מתוצרת סקיילוק בדרכן אל לקוח לצורך הגנת גבולות
חברת טכנופלס ונצ'רס תממן את המיזוג עם סקיילוק (Skylock) באמצעות הלוואה בהיקף של כ-50 מיליון שקל. היום (ב') החברה דיווחה על חתימת הסכם מימון בלתי מחייב לקבלת ההלוואה, אשר תיפרע במספר תשלומים ותישא ריבית של 9.5%-8.5% בתוספת מע"מ. מדובר בעיסקת מיזוג הופכי שבאמצעותה תיכנס חברת סקיילוק למסחר בבורסה של תל אביב ביחד עם החברה הבת שלה, ביסנס. עם השלמת המיזוג תחזיק סקיילוק בכ-70% מהחברה הממוזגת, ובעלי המניות של טכנופלס יחזיקו 30%. שווי החברה הממוזגת יעמוד על 100 מיליון שקל.
חברת סקיילוק מפתחת ומייצרת מערכות הגנה מפני רחפנים למרחב האזרחי והצבאי. המערכות של החברה מאתרות ומזהות את הרחפן החודר למרחב האווירי, ובמידת הצורך – מסוגלות ליירט אותו באמצעות שיבוש האות הלווייני (spoofing). הגילוי מתבצע באופן רב-שכבתי באמצעות גלאי RF, מכ"ם 4D, חיישנים אלקטרו-אופטיים ושימוש באלגוריתם בינה מלאכותית, המאפשר לזהות את סוג הרחפן ואת המפעיל שלו. המערכת משמשת גם כמעין "מגדל פיקוח" המנטר את תשדורות הרחפנים ומבדיל בין רחפן מורשה לבין רחפן בלתי מורשה. המערכות מיועדות לספק הגנה היקפית על שדות תעופה, מתקני תשתית, בסיסים צבאיים ואירועים המוניים. החברה בונה מערכות הגנה מודולריות, בהתאם לצורכי ולתקציב כל פרוייקט.
ההשקעה המוצלחת של סקיילוק בדנמרק
מנכ"לית טכנופלס, דינה שרעפי, אמרה שהסכם המימון נועד למנוע דילול של בעלי המניות הקיימים, "ויאפשר לנו ליצור חברה מאוחדת וחזקה". יחד עם זאת, היא אינה פוטרת את החברות מביצוע השקעת הון במיזוג: מימוש ההלוואה מותנה במספר תנאים, בהם גיוס של 10 מיליון שקלים במתכונת של גיוס הון, בנוסף להון עצמי של כ-20 מיליון שיש לטכנופלס והון עצמי של 20 מיליון שקלים נוספים של סקיילוק. ההסכם כולל מנגנון למתן מימון נוסף בהיקף של 10 מיליון שקל, ואופציה שניתנה למלווה לרכוש 15% ממניות החברה הממוזגת.
סקיילוק מנוהלת בידי המנכ"ל אביעד מצא ועופר קצן. יו"ר החברה הוא יוסי וייס, לשעבר מנכ"ל התעשייה האווירית. מנכ"ל החברה הבת ביסנס מערכות סנסורים הוא ברוך דיליאון. בשנת 2024 הסתכמו מכירות הקבוצה בכ-80 מיליון שקל. התחזית לשנת 2025 נאמדת בכ-132 מיליון שקל. בחודש מאי 2024 מכרה סקיילוק את מניות השליטה שלה (51%) בחברת מיי דיפנס (Mydefence) מדנמרק לפי שווי חברה של כ-480 מיליון שקל (135 מיליון דולר). מדובר בעיסקה ריווחית ביותר: סקיילוק ביצעה את ההשקעה בשנת 2021 לפי שווי חברה של כ-41 מיליון שקלים (11 מיליון דולר) בלבד.
חברת nT-Tao מהוד השרון, החברה הישראלית היחידה בתחום ההיתוך הגרעיני, הכריזה על התקדמות משמעותית בפיתוח טכנולוגיה שתאפשר לה להתקדם אל עבר פיתוח כורי היתוך גרעיני מסחריים וקומפקטיים. החברה הודיעה כי השלימה את פיתוח מערכת אספקת הכוח, שתפקידה להזרים לתוך מיכל הפלזמה פולסים בעוצמה גבוהה ומדויקת הנדרשות לחימום פלזמה, להנעת סלילים מגנטיים ולשליטה של הפלזמה, מה שיגרום בסופו של דבר לתגובת שרשרת של היתוך אטומי המימן ולשחרור האנרגיה.
המערכת, שנקראת Modular Energy Generator Architecture (MEGA), מסוגלת לייצר 10 מגה-וואט למ"ר, למשכי זמן הנעים בין עשרות ננו-שניות ועד למספר מילי-שניות. לדברי החברה, יחידת הכוח הינה מודולרית וסקלאבילית וניתן יהיה לשלבה במערכות שונות של היתוך גרעיני.
ב-nT-Tao מסבירים כי מערכות כוח קיימות המסוגלות לייצר את העוצמות הנדרשות הינן גדולות ומסורבלות, ועל כן אינן תואמות את הקונספט שאליו חותרת החברה: כורי היתוך קומפקטיים לצורך הפקת חשמל מבוזרת. לדברי החברה, היא הצליחה לפתח יחידת כוח קטנה משמעותית, שמסוגלת לייצר את האנרגיה הגבוהה הנדרשת. "החדשנות הזו מהווה קפיצת מדרגה משמעותית בדרך להגשמת חזון החברה של היתוך גרעיני מסחרי ונגיש", הצהירו ב-nT-Tao.
היתוך גרעיני הוא התהליך שבו שני אטומי מימן קלים הופכים לאטום הליום אחד כבד יותר, וזאת לעומת ביקוע גרעיני, שבו אטום כבד, לרוב של היסוד אורניום, הופך לשני אטומים קלים יותר. בשני המקרים יש פער בין המסה ההתחלתית של האטומים לבין המסה הסופית שלהם – ופער זה משתחרר בפרץ גדול של אנרגיה. בכורי היתוך גרעיני, המטרה היא לרתום את אנרגיית החום הגדולה כדי להניע גנרטור ולייצר חשמל. היתוך גרעיני הוא בבחינת "גביע קדוש" עבור האנושות כולה, מאחר שזו הדרך היעילה והנקייה ביותר להפקת חשמל, מאחר שהתהליך אינו פולט פחמן, ובשונה מביקוע גרעיני גם לא נוצרת קרינה רדיואקטיבית.
אף שהיתוך גרעיני צפוי לחולל מהפכה בכל משק האנרגיה האנושי, ישנן בעולם פחות מ-50 חברות שמנסות לפתח את הטכנולוגיה, וזאת בשל האתגרים העצומים. מרבית החברות הקיימות פועלות בארצות הברית ובסין, ו-nT-Tao היא החברה היחידה בתחום שפועלת בישראל.
nT-Tao נוסדה ב-2019 על ידי עודד גור-לביא, ואליו הצטרפו דורון ובועז ויינפלד, המובילים את ההיבטים הטכנולוגיים והמדעיים. בשעה שמרבית המיזמים בתחום חותרים לבנות כורי ענק שייצרו כמויות אדירות של אנרגיה, ב-nT-Tao מפתחים אב-טיפוס של כור היתוך "קומפקטי" הרבה יותר: גודלו כשל מכולה והוא עתיד לייצר 10-20 מגה-וואט, די חשמל כדי לכלכל עיר קטנה. הכורים המבוזרים הללו יהיו מיועדים לעוד שורה של יישומים כמו אספקת חשמל למרכזי נתונים, מתקני תשתית, או לאזורים מנותקי-רשת. ב-nT-Tao מכנים את שיטת ההיתוך שלהם Dynamic Stabilized Torus, והיא כרוכה במתן פולסים קצרים ומדויקים של חום מאוד גבוה לתוך פלזמה דחוסה מאוד. למעשה, ככל שהפלזמה דחוסה יותר כך ניתן להגיע להיתוך באמצעות פולסים קצרים יותר ובטמפרטורה נמוכה יותר.
חברת MediaTek החליטה לתכנן את שבבי ה-2 ננומטר שלה באמצעות מערכות Virtuoso Studioו–Spectre X Simulator של חברת Cadence, אשר רצות על פלטפורמת החישוב המואץ של NVIDIA. קיידנס מסרה שמערכת וירטואוזו מאפשרת לבצע אופטימיזציה של התכנון באמצעות אלגוריתם בינה מלאכותית.
קיידנס מסרה שכאשר הסימולטור Spectre X רץ על-גבי מעבדי NVIDIA H100 GPU, הוא מספק את רמת הדיוק שאליה הוא מגיע כשהוא רץ על-גבי מעבדי CPU, אולם מציג שיפור של פי שישה בביצועי סימולציות post-layout של תכנוני advanced-node גדולים של מעגלים אנלוגיים. צוות ה-layout האנלוגי של MediaTek אימץ גם את כלי הפריסה והחיווט ברמת הרכיב Virtuoso Layout Suite ליצירת בלוקים דיגיטליים מותאמים אישית בטכנולוגיית 2nm.
בתמונה למעלה: רחפני לחימה ביציאה מקו הייצור, בדרך לאוקראינה. חברת התוכנה הפכה ליצרנית כטב"מים
חברת הלסינג (Helsing) הגרמנית וחברת מיסטרל (Mistral AI) הצרפתית הכריזו על שיתוף פעולה אסטרטגי בפיתוח הדור הבא של מערכות צבאיות מבוססות בינה מלאכותית (AI). שיתוף הפעולה יתבסס על הטכנולוגיות הצבאיות של הלסינג, בהן אלפי כטב"מים קרביים שהיא מייצרת ומספקת לאוקראינה ומערכות לוחמה אלקטרונית של מטוס הקרב האירופי, Eurofighter. הפיתוח המשותף יתמקד במודלי Vision-Language-Action, המאפשרים לפלטפורמות צבאיות להבין את הסביבה, לתקשר בשפה טבעית עם המפעילים, ומסייעים בקבלת החלטות מהירה בתרחישים מורכבים.
ענני מלחמה בשמי אירופה
חברת הלסינג הוקמה ב-2021, וגייסה עד היום כ-484 מיליון דולר. מנכ"ל ומייסד משותף של החברה, תורסטן ריל, סיפר שהיא הוקמה בעקבות ההכרה שפלישה רוסית לאוקראינה ופלישה סינית לטאיוואן הן בלתי נמנעות, ולכן אירופה צריכה להתכונן למלחמה. לדבריו, החברה החלה את דרכה כחברת תוכנה, וזו עדיין הפעילות המרכזית שלה. "נכנסנו לתחום הייצור של הרחפנים מכיוון שאין היום חברה המסוגלת לייצר רחפנים מדוייקים בכמויות הדרושות. התברר לנו שתהליך המתחיל בתוכנה, בהדמייה ובניסויים וירטואליים, מאפשר לייצר חומרה בצורה מהירה ויעילה יותר מאשר בשיטות הייצור הקיימות היום בתעשיית התעופה".
מייסד משותף של החברה, גונדברט שרף: "אירופה צריכה לממש את כוחה כשחקנית גיאופוליטית, והובלה בתחום ה-AI היא גורם מרכזי בשמירה על הביטחון של אירופה. אנחנו נפתח את הדור הבא של מערכות הגנה וביטחון". מערכת כזו כבר נמצאת בפיתוח: ביוני 2024 הכריזו הלסינג ואיירבאס על פיתוח משותף של הכטב"ם Wingman. מדובר בכלי טיס לא מאוייש בסדר גודל של מטוס קרב, אשר ילווה את מטוסי הקרב ויסייע להם לבצע את המשימה הקרבית.
חברת הלסינג דיווחה בשבוע שעבר שהיא החלה לייצר 6,000 כטב"מי-תקיפה מדגם HX-2 עבור צבא אוקראינה. ההזמנה הזו הגיעה לאחר שהיא סיפקה לצבא אוקראינה 4,000 כטב"מי HX-1 הנמצאים כעת בשירות מבצעי בחזית. ההזמנה החדשה הופכת את מיסטרל לאחת מיצרניות כטב"מי התקיפה הגדולות בעולם.
פלטפורמת HX-2 מונעת באמצעות מנוע חשמלי וכוללת ארבעה מדחפים וכנפי X. הרחפנים מגיעים למהירות של 220 קמ"ש ולטווח של עד 100 ק"מ, ויכולים לשאת חימוש במשקל של עד 5 ק"ג. הכלים מצויידים במערכת בינה מלאכותית המאפשרת להם להתגבר על על מערכות שיבוש אלקטרוני ולפעול באופן עצמאי. גם כאשר אובד הקשר עם המפעיל, המערכת יכולה לקבל החלטות באופן עצמוני. היא מאפשרת למפעיל בודד לשלוט בכלי יחיד בנחיל של כטב"מים המבצעים משימה מתואמת.
רשת "מפעלים עמידים" בכל רחבי אירופה
בתוך קו הייצור של רחפני HX-2, הבנוי במתכונת של "מפעל עמיד"
הפיתוח של HX-2 כולל גם תפישה חדשה של תהליך הייצור, המותאם למצב לחימה. ביחד עם פיתוח הכטב"ם, הלסינג פיתחה גם קו ייצור ייעודי שניתן לשכפל אותו בקלות ולאפשר לכל מדינה באירופה להשיג עצמאות מלאה בייצור ואספקת הכלים לכוחות הלוחמים. הקונספט החדש קיבל את הכינוי "מפעלים עמידים" (Resilience Factory). המתקן הראשון שלו (RF-1), ניפתח באתר בדרום גרמניה והחל בייצור סדרתי של כטב"מים בהספק של יותר מ-1,000 יחידות HX-2 בחודש. כיום החברה מעסיקה כ-350 עובדים, ובכוונתה להקים אתרי ייצור זהים נוספים, בעלי כושר ייצור של כ-10,000 רחפני תקיפה בחודש, כל אחד.
לדברי שרף, נשק מדוייק מפצה מדי יום על הנחיתות המספרית של צבא אוקראינה. "זהו לקח חשוב שנאט"ו צריכה ללמוד, ומהר. תפישת המפעלים העמידים מבוססת על גישה מבוזרת של ייצור המערכות האלה בכל יבשת אירופה. המפעלים המקומיים יעניקו לכל מדינה את היכולת לייצר בעצמה את כלי הנשק החדשים ולהבטיח עצמאות של הייצור ושרשרת האספקה".
חברת Mistral הצרפתית הוקמה בשנת 2023 על-ידי יוצאי Google DeepMind ו-Meta, ומפתחת סדרה של כלים ומודלים מוכווני מטרה, דוגמת מערכת ייצירת תוכן לקמפיינים שיווקיים, פיתוח כלים לזיהוי תקיפות מקוונות, עמידה בתנאים רגולטוריים ופיתוח תוכנה בסיוע AI. מודל Codestral לפיתוח תוכנה הושק בתחילת ינואר 2025 ומספק תמיכה ב-80 שפות תכנות שונות. החברה מסרה שהוא יעיל יותר מ-DeepSeek Chat API הסינית ומ-OpenAI האמריקאית.
מאת עו״ד הדס תמם בן אברהם, ראש מכון המחקר לסיכוני סייבר בקריה האקדמית אונו וחברת נשיאות לשכת טכנולוגיות המידע
שוב, סין שולחת את ידה הארוכה למידע הרפואי שלנו – ללא כל פיקוח. דו”ח חדש של סוכנות הסייבר והתשתיות של ארה”ב (CISA) חושף כי מכשירי ניטור רפואיים מדגם Contec CMS8000, המיוצרים על ידי החברה הסינית Contec, מכילים נוזקה מובנית כבר משלב הייצור – ומעבירים נתונים רפואיים ישירות לשרתים בסין.
המכשירים הללו נמצאים גם בישראל – לצד רכבים סיניים, תשתיות, ציוד תעשייתי וציוד תקשורת שחדרו לשוק הישראלי בשנים האחרונות. כל זה מעלה שאלה מטרידה: מי מגן על המידע שלנו?
כשאבטחת מידע ובריאות נפגשים – והחולים משלמים את המחיר
החשיפה החלה בעקבות דיווח של חוקר אבטחת מידע, שהבחין בתעבורה חשודה ממכשיר הניטור לכיוון כתובת IP לא מזוהה. בדיקות נוספות שביצעה CISA בארה”ב העלו תמונה מדאיגה: המכשיר שולח נתונים לכתובת IP שהוגדרה מראש בקוד שלו – הקשורה לאוניברסיטה בסין.
אך זה לא הכול. בהמשך המחקר נמצא כי המכשיר מוריד קובץ זדוני, המאפשר לגורמים זרים להשתלט עליו מרחוק ולבצע פעולות ללא ידיעת המשתמש. חמור מכך, הנתונים המועברים מהמכשיר אינם מופיעים ביומני הרישום (logs), מה שמעיד על מנגנון מתוחכם שנועד לחמוק מזיהוי ובקרה.
האיום כאן אינו רק איסוף מידע רפואי – אלא אפשרות לשיבוש מכוון של המדדים המוצגים לצוות הרפואי. במקרה קיצוני, גורם עוין עלול לגרום לקריסת מערכת, לשינוי ערכים קריטיים (כגון קצב לב או לחץ דם), ואף להשפיע ישירות על מתן הטיפול הרפואי. בעבר, תרחישים כאלה נראו כמו מדע בדיוני – כעת הם מציאות מסוכנת.
היצרן הסיני מכחיש – אך “התיקון” עדיין מכיל רוגלה. כאשר CISA פנו לחברת Contec לקבלת הבהרות, החברה טענה כי מדובר ב”טעות” ושחררה לכאורה גרסה מתוקנת של המכשיר. אך בדיקות חוזרות הוכיחו כי גם הגרסאות החדשות מכילות את הקוד הזדוני, כלומר, אין כרגע גרסה בטוחה לשימוש. נכון לעכשיו, היצרנית הסינית לא סיפקה הסבר מספק לגבי מקור הנוזקה או כוונותיה, והציוד ממשיך להימכר בעולם.
המכשירים משווקים גם בישראל – ואין מי שבאמת מפקח
בדיקה מהירה ברשת מצביעה על כך שמכשירי CMS8000 נמכרים בישראל – כולל חלקי חילוף ואביזרים נלווים. היקף השימוש במכשירים הללו בבתי חולים ומרפאות אינו ידוע, אך בהיעדר פיקוח מחמיר על אבטחת מכשור רפואי, הסיכון ברור: מידע רפואי של ישראלים עלול לזלוג ליעדים זרים – מבלי שאיש ידע.
לא רק ציוד רפואי – גם כלי רכב סיניים מסכנים את ביטחון המידע
בשנים האחרונות כלי רכב חשמליים סיניים מציפים את כבישי ישראל, מצוידים בטכנולוגיות תקשורת מתקדמות ואיסוף נתונים. מדובר במכוניות חכמות שיודעות בדיוק היכן אתם נמצאים, מהן ההעדפות שלכם, ולאן אתם נוסעים.
אבל מה קורה אם אותן מכוניות לא רק אוספות מידע – אלא גם מקבלות פקודות מרחוק? תחשבו על מצב שבו רכב סיני מחובר לרשת מקבל פקודה לכבות מנוע באמצע נסיעה, לפתוח דלתות ללא שליטת הנהג, או לשדר מיקום בזמן אמת לצד שלישי.
בזמן שבמדינות אחרות כבר מתנהלים דיונים להגבלת חדירת כלי רכב סיניים לשוק – בישראל אין כל רגולציה בנושא. אבטחת מידע היא לא רק עניין לממשלות – היא נוגעת גם להתנהלות ארגונית ואף להתנהלות אישית החשיפה הזו היא תמרור אזהרה נוסף בנוגע לסיכוני סייבר הגלומים בטכנולוגיות חכמות מיובאות. היכולת של גורמים זרים לאסוף מידע, לשלוט מרחוק ואף לשבש מערכות קריטיות מחייבת מדיניות מחמירה של פיקוח ואבטחה.
הטכנולוגיה כרגיל לא מחכה לאף אחד – ובינתיים אין מספיק אנשים שידעו להעריך את הסיכונים
השאלה הגדולה היא לא רק מי מפקח על המידע שלנו – אלא מי באמת מבין את הסיכונים ויודע איך להתמודד איתם. בעולם שבו איומי סייבר הופכים למתוחכמים יותר ומכוונים למערכות קריטיות, נדרשים מומחים בעלי ידע מעמיק שיוכלו לנתח, למנוע ולהגיב במהירות לאיומים המתפתחים. זו הסיבה שיותר ויותר ארגונים מחפשים אנשי מקצוע בתחום אבטחת המידע, שיבטיחו את שלמות הנתונים והמערכות הקריטיות של כולנו.
אנו עושים שימוש בקבצי עוגיות לצרכים שיווקיים ושיפור חוויית השימוש באתר. איסוף המידע באתר נעשה באופן אנונימי, למעט בטפסי יצירת קשר והרשמה לניוזלטר בהם אתם מתבקשים למלא פרטים אישיים. אנו עושים שימוש במגוון תוכנות לאיסוף וניתוח אנליטי של הנתונים באופן אנונימי לרבות: גוגל אנליטיקס, פייסבוק פיקסל ועוד.
What personal data we collect and why we collect it
We collect anonymous data on visitors in this website for business purposes such as enhancing user experience, digital marketing and search engine optimization.
We collect personal data such as email address and names on various forms – all forms present in this website include consent checkboxes and clear reason for collecting the data: general inquiries on our products, newsletter subscription, professional inquiries job applications. All forms are designed in accordance with GDPR requirements.
Comments
When visitors leave comments on the site we collect the data shown in the comments form, and also the visitor’s IP address and browser user agent string to help spam detection.
An anonymized string created from your email address (also called a hash) may be provided to the Gravatar service to see if you are using it. The Gravatar service privacy policy is available here: https://automattic.com/privacy/. After approval of your comment, your profile picture is visible to the public in the context of your comment.
Media
If you upload images to the website, you should avoid uploading images with embedded location data (EXIF GPS) included. Visitors to the website can download and extract any location data from images on the website.
Contact forms and newsletter
We use Gravity Forms as our platform of choice for all forms present in this website. Forms present in this website have been modified to fit GDPR requirements.
Unless specifically specified and approved by visitor, we do not use the collected data for marketing purposes.
We use Mailchimp to collect email addresses and send periodical marketing materials to our customers.
Handling and management of all email addresses and mailing operations is conducted under GDPR terms and guidelines provided by Mailchimp.
All subscribers are able to change their subscriptions preferences or unsubscribe at any given time.
Techtime has accepted the Data Processing Addendum agreement provided by Mailchimp for all its Mailchimp accounts.
All our lead collection forms have been altered in accordance with GDPR requirements and now include unchecked checkboxes in order to accept the explicit consent of the user prior to form submission.
Cookies
If you leave a comment on our site you may opt-in to saving your name, email address and website in cookies. These are for your convenience so that you do not have to fill in your details again when you leave another comment. These cookies will last for one year.
If you have an account and you log in to this site, we will set a temporary cookie to determine if your browser accepts cookies. This cookie contains no personal data and is discarded when you close your browser.
When you log in, we will also set up several cookies to save your login information and your screen display choices. Login cookies last for two days, and screen options cookies last for a year. If you select “Remember Me”, your login will persist for two weeks. If you log out of your account, the login cookies will be removed.
If you edit or publish an article, an additional cookie will be saved in your browser. This cookie includes no personal data and simply indicates the post ID of the article you just edited. It expires after 1 day.
Embedded content from other websites
Articles on this site may include embedded content (e.g. videos, images, articles, etc.). Embedded content from other websites behaves in the exact same way as if the visitor has visited the other website.
These websites may collect data about you, use cookies, embed additional third-party tracking, and monitor your interaction with that embedded content, including tracing your interaction with the embedded content if you have an account and are logged in to that website.
Analytics
We use Google Analytics regularly for monitoring user behavior and traffic sources and utilize the gathered information for enhancing user experience and for business purposes.
The use of Google Analytics in done according to GDPR terms and guidelines provided by Google.
Legal Entity: Techtime.
Primary Contact (a.k.a. “Notification Email Address”): [email protected] – this email is designated for receiving notices under the Google Ads Data Processing Terms.
Who we share your data with
We use various cloud platforms and third party providers for the purpose of operating this website.
We do not share or sell your data for any commercial purpose other than specified above.
We use the following processors for the operating this website and executing related digital marketing campaigns:
WP Engine – Hosting Provider
Cloudflare – Cloud based security and web performance processor.
Google Cloud Platform – data centers provider for WP Engine
Sucuri – Website security provider
Mailchimp – Newsletter service provider
Google Analytics, Adwords, Webmasters
Facebook – We use Facebook for advertising and place tracking code on our website for enhancing digital marketing campaigns (i.e – Facebook Pixel).
Planwize Ltd – Digital Marketing Agency.
How long we retain your data
If you leave a comment, the comment and its metadata are retained indefinitely. This is so we can recognize and approve any follow-up comments automatically instead of holding them in a moderation queue.
For users that register on our website (if any), we also store the personal information they provide in their user profile. All users can see, edit, or delete their personal information at any time (except they cannot change their username). Website administrators can also see and edit that information.
What rights you have over your data
If you have an account on this site, or have left comments, you can request to receive an exported file of the personal data we hold about you, including any data you have provided to us. You can also request that we anonymize or erase any personal data we hold about you. This does not include any data we are obliged to keep for administrative, legal, or security purposes.
Request for Receiving Data Associated with One’s Email Address
Users may request to receive access to all related information submitted to this website for their review.
In accordance with GDPR compliance, user may further request the anonymization of such data.
In order to request access for all data associated with a given email address, users may submit the request here. Users then receive an email with a link to a page with all related information.
The link is valid for 24 hours. Users may submit additional request for the same email address once in every 24 hours.
A request for anonymization should be sent separately: User may select the data he or she wishes the site owner to anonymize so it cannot be linked to his or her email address any longer. An email confirmation will be sent once linked data has been successfully anonymized.
Where we send your data
Visitor comments may be checked through an automated spam detection service. All our processors and third party providers comply with GDPR requirements and apply privacy by design and necessary measure to ensure that personal data is being processed and handled in accordance with requirements. The list of our third party service providers and processors is listed above.
Contact information
For all privacy-specific concerns inquiries, you may contact us at [email protected]
How we protect your data
We use rigorous practices in order to protect our website and data collected, as well as world class cloud and hosting providers.
Communication between visitor and the server is encrypted using SSL.
The site is protected with web application firewall and is undergoing daily security scans, regular software updates by a dedicated team in order to minimize the risk of data breach.
What data breach procedures we have in place
Once a data breach is detected, our providers execute a dedicated standard operational procedure in order to assess the scope and potential damage, provide immediate remedy, patch any potential security holes and notify users who may be affected by the breach.
We may contact affected users with one or more form of communication within 72 hours and provide the needed information as to the scope of the data breach and actions taken.
What third parties we receive data from
We do not receive data from third parties for our marketing campaigns.
What automated decision making and/or profiling we do with user data
We may apply remarketing/retargeting methods while conducting online advertising using Google Facebook and the likes.
The above is conducted by applying various tracking codes into our website in order to track and retarget users based on
By visiting and using this website you are hereby provide your consent for the use of the above means and methods.
