HiRain חשפה מכ"ם-רכב מבוסס שבבי ארבה

בתמונה למעלה: מכ"ם רכב המבוסס על ערכת השבבים של ארבה

חברת ארבה רובוטיקס (Arbe) מתל אביב הודיעה כי שותפתה הסינית HiRain Technologies השיקה את מערכת המכ"ם LRR615, המבוססת על שבבי ארבה. הייריין השלימה את תהליך ההטמעה, הכיול והאימות של המערכת, ומתחילה להעביר אותה לבחינה אצל יצרניות רכב סיניות. במידה והן יאשרו אותה, HiRain צופה שהיא תייצר אותה בהיקף של כמה עשרות אלפי יחידות בשנה. המכ"ם החדש, LRR615, מוצג השבוע בתערוכת Auto Shanghai.

שיתוף הפעולה בין החברות החל ב-2020, בעקבות הסכם פיתוח משותף ומתן רישיון להייריין למכור את המערכות ליצרני רכב בסין ובאסיה. בשנת 2022 שתי החברות הודיעו על פיתוח מכ"ם המבוסס על שבבי ארבה ועל שיתוף פעולה בפרוייקט מבוסס מכ"ם לשיפור התפעול הלוגיסטי של נמלי ים בסין. בינואר 2024 הן הציגו בתערוכת CES 2024 את המכ"ם LRR610, ובמאי 2024 חשפה הייריין אלגוריתם עיבוד אותות שהיא פיתחה עבורו.

בספטמבר 2024 הודיעה הייריין שהיא תפתח מערכת ADAS המבוססת על LRR610 ושילבה אותו בפרוייקט איסוף מידע שנועד לשפר את האלגוריתם שלה באמצעות מידע המגיע מצי רכב שיתעד נסיעה בטווח כולל של מיליון ק"מ. חברת ארבה הודיעה בדו"ח השנתי של 2024, ההחלטה הסופית של יצרניות הרכב צפויה להתקבל במהלך 2025 ו-2026. קבלנית ייצור השבבים של ארבה, חברת GlobalFoundries, הודיעה לה שהיא ערוכה לקבל הזמנת ייצור המונית.

מדיניות הנשיא טראמפ מעוררת חששות

חברת ארבה פיתחה ערכת שבבי מכ”ם לרכב המבוססים על טכנולוגיית Frequency Modulated Continuous Wave, שבה מתבצע שידור רציף של אותות בתדר משתנה (Chirp signal), והמרחק של האובייקטים מחושב בהתאם להפרשי התדר והמופע (פאזה) בין האותות המשודרים והאותות הנקלטים. השבבים מספקים 48 ערוצי שידור (Tx) ו-48 ערוצי קליטה (Rx). מנכ"ל ארבה, קובי מרנקו, אמר שהשקת מכ"ם LRR615, "מוכיחה את חשיבות המכ"ם כטכנולוגיית מפתח בשוק הנהיגה האוטונומית".

בין השאר, הייריין הודיעה שהיא תשתמש במכ"ם הזה לצורך פיתוח מערכת הנהיגה החצי אוטונומית שלה, לרמת L2+ ו-L3. חברת ארבה עדיין נמצאת בשלבי המחקר והפיתוח, ומכירותיה בשנת 2024 הסתכמו בכ-768 אלף דולר. הוא עובדת מול ארבעה ספקים ראשיים (טיר-1) לפיתוח 7 דגמים של מערכות מכ"ם לרכב. הספקים הם הייריין, מאגנה, Weifu ו-Sensrad.

הפעם נוסף לדו"ח השנתי סעיף מיוחד, הדן במלחמת הסחר, ובמיוחד בתעריפים החדשים של הנשיא טראמפ. ארבה מזהירה שכל פגיעה בתעשיית הרכב צפויה להשפיע על מכירותיה. נושא מיוחד במלחמת הסחר הוא ההגבלות על ייצוא שבבי בינה מלאכותית לסין. מכיוון שהייריין היא חברה סינית וגלובלפאונדריז היא חברה אמריקאית – עדיין לא ברור האם וכיצד התעריפים החדשים עשויים להשפיע על המעבר של ארבה לייצור המוני.

המנכ"ל החדש מכווץ את אינטל

בתמונה למעלה: ליפ-בו טאן. מוביל תוכנית הבראה רחבת-היקף

ארבעה ימים לאחר שאינטל הודיעה על מכירת השליטה בחברת אלטרה, דיווחה בלומברג שאינטל צפויה להודיע בקרוב על מהלך התייעלות חדש שאותו מוביל המנכ"ל הנכנס ליפ-בו טאן: סוכנות בלומברג דיווחה שאינטל מתכננת לפטר 21,000 עובדים ברחבי העולם, המהווים כ-20% מכוח העבודה שלה. לפי הידיעה, אינטל צפויה לדווח על המהלך בימים הקרובים. מתחילת השנה איבדה מניית אינטל כ-34% ממחירה בבורסת נסד"ק, וכיום היא נסחרת לפי שווי חברה של כ-89.8 מיליארד דולר.

מספר ימים לאחר מינויו למנכ"ל החברה במרץ 2025, הודיע טאן שהמטרות העיקריות שלו הן לשפר את מאזן ההכנסות וההוצאות של אינטל, ולהחזיר אותה להיות "חברה ממוקדת-הנדסה". מהלך הפיטורים המתוכנן מגיע לאחר גל הפיטורים שהוכרז באוגוסט 2024, שבמסגרתו החברה פיטרה כ-15,000 עובדים. בסוף 2024 היא העסיקה כ-109,000 עובדים. מכיוון שעדיין אין התייחסות של החברה לידיעה, ניתן לשער שחלק מהפיטורים יפגעו בעובדי אינטל בישראל, שבה היא מעסיקה יותר מ-10,000 עובדים.

אלטרה נמכרת בכמחצית ממחיר קנייתה

בתוך כך, אינטל גם נפרדת מעסקת הרכישה הגדולה ביותר בתולדותיה, ומוכרת את השליטה בחברת אלטרה (Altera), שאותה היא רכשה בשנת 2015 תמורת 16.7 מיליארד דולר במזומן. החברה דיווחה על חתימת הסכם למכירת 51% ממניות אלטרה לחברת ההשקעות Silver Lake תמורת כ-4.4 מיליארד דולר. סכום המעניק לחברה שווי שוק של כ-8.75 מיליארד דולר בלבד. שאר 49% מהמניות יישארו בידי אינטל. במקביל, יתבצעו שינויים בהנהלת החברה: בדירקטוריון החברה המשותפת יהיו 6 חברים: שני נציגי אינטל, שלושה נציגי סילבר לייק, ומנכ"ל החברה. ב-5 למאי ייכנס ראג'יב חוסיין לתפקיד מנכ"ל החברה במקומה של סנדרה ריוורה. חוסיין מגיע מחברת מארוול, שבה הוא שימש כנשיא קבוצת המוצרים והטכנולוגיות.

העיסקה צפויה להיסגר במחצית השנייה של 2025. לאחר השלמתה תפסיק אינטל לשלב את התוצאות של אלטרה בדו"חות הכספיים שלה. בשנת 2024 הסתכמו מכירות אלטרה בכ-1.54 מיליארד דולר. המנכ"ל הנכנס של אינטל, ליפ-בו טאן, אמר שהעיסקה מבטאת את מחוייבותה של אינטל למקד את פעילותה בתחומי ליבה מרכזיים ולהפחית עלויות. יו"ר סילבר לייק, קנת האו, אמר שהקרן תכוון את אלטרה לשוקי AI צומחים, דוגמת רובוטיקה ואבזרי הקצה מבוססי AI. סילבר לייק היא חברה שמרכזה בארה"ב, אשר ביצעה השקעות בהיקף של כ-104 מיליארד דולר בחברות טכנולוגיות המעסיקות כ-433,000 עובדים ובעלות מכירות משותפות של כ-252 מיליארד דולר.

אלטרה תמשיך את הייצור באינטל

העיסקה כוללת המשך הסכם הייצור בין אינטל לבין אלטרה, שנחתם בחודש דצמבר 2024, שבמסגרתו התחייבה אינטל לייצר את השבבים המיתכנתים (FPGA) של אלטרה במתקני הייצור של אינטל בארה"ב עד לשנת 2040. ההסכם כולל ייצור בטכנולוגיית 10 ננומטר ושמירת מלאי של כ-65,000 פרוסות סיליקון שעליהם מצויים רכיבי אלטרה. במידה ואינטל תפסיק את הייצור של תהליכי 10 ננומטר או תהליך אחר שהחייבה אליו, היא תפצה את אלטרה בסכום של עד 2.25 מיליארד דולר (תלוי בסוג הנזק שייגרם לאלטרה). מהבחינה הזאת, אינטל מבטיחה לעצמה עבודת ייצור רחבת היקף לפחות עד שנת 2040.

סנטריקס תשלב את רחפני המשימה של Xtend במערכת הגנה מפני רחפנים

שתי חברות ישראליות הכריזו על שיתוף פעולה בתחום ההגנה מפני רחפנים. חברת סנטריקס (Sentrycs) תשלב במערכת ההגנה מפני רחפנים שלה את רחפני המשימה של חברת Xtend, המופעלים באמצעות ממשק אדם-מכונה אינטואיטיבי.

במערכת המשולבת, רחפני המשימה של Xtend ישמשו כפיתרון משלים המרחיב את סל אפשרויות הפעולה העומדות לרשות המפעיל במקרה של זיהוי רחפן זר. כלומר, לאחר שמערכת ההגנה של סנטריקס זיהתה בשמיים רחפן עוין או בלתי מורשה, ניתן יהיה להזניק רחפן משימה של Xtend לצורך איסוף של מודיעין נוסף בסביבת הרחפן הזר, או לחילופין להשתמש ברחפן של Xtend כאמצעי יירוט קינטי, כלומר ליירט את האחפן הזר באמצעות התנגשות אווירית. בכך למעשה המערכת של סנטריקס תהיה מצוידת באפשרות יירוט נוספת, לצד יירוט אלקטרוני, המובנה במערכת.

חברת Xtend מספקת מספר דגמים של רחפנים מתוצרתה ליישומים מבצעיים מיוחדים: אף ששתי החברות לא חשפו איזה דגם של Xtend ישולב במערכת ההגנה האווירית, ייתכן מאוד כי מדובר ברחפן Griffon, המיועד ליירט רחפנים עויינים מהירים, הוא מגיע למהירות טיסה של כ-130 קמ"ש ופועל במרחק של עד 5 ק"מ מהמפעיל. אחד מיתרונותיה הטכנולוגיים של Xtend טמון דווקא בהיבט התוכנה. היא פיתחה מערכת הפעלה לרחפנים, XOS, הכוללת טכנולוגיות AR/VR ובינה מלאכותית, והיא מאפשרת גם למשתמשים בלתי מנוסים להפעיל את המערכות בצורה קלה ואינטואיטיבית באמצעות מחוות גוף וידיים.

ביקוש גובר על רקע המלחמה באוקראינה ובישראל

מערכת הדגל של סנטריקס עושה שימוש בטכנולוגיית Protocol Analysis הלקוחה מעולמות רשתות התקשורת והסייבר. טכנולוגיה זו מאפשרת ליירט ולפענח את תשדורות ה-RF בין המפעיל לרחפן ובבקר הטיסה של הרחפן – וכך ללמוד במדויק, על סמך התקשורת הפנימית של הרחפן, על מיקומו ומהירותו וכן את המספר הסידורי שלו.

במידה ומדובר ברחפן שאינו מורשה לטוס במרחב, המערכת מנתקת את התקשורת בין הרחפן למפעיל ו"משכנעת" את בקר הטיסה כי היא המפעיל האמיתי, מה שמאפשר לה לנווט את הרחפן ולהנחיתו בבטחה באזור ייעודי. באחרונה הכריזה על מערכת חדשה, Horizon, לזיהוי ויירוט רחפנים שמסוגלת לזהות ולעקוב בשמיים אחר כל סוג של רחפן, גם רחפנים שנבנו בהרכבה-עצמית (DIY) או רחפנים חדשים שרק יצאו לשוק.

שתי החברות מצויות בימים אלה במומנטום עסקי משמעותי על רקע הסיכונים הגיאו-פוליטיים העולמיים, לרבות מלחמת אוקראינה-רוסיה והמלחמה בישראל, וכן על רקע ההכרה הגוברת בחשיבותם של רחפנים בשדה הקרב מחד, וחשיבותה של הגנה אווירית מפני רחפני אויב. סנטריקס דיווחה בשנה החולפת על שורה של הסכמים לפריסת מערכותיה במדינות נאט"ו, ובפרט באירופה, וגם Xtend הגבירה משמעותית את פעילותה העסקית מול צה"ל ומשרד ההגנה האמריקאי.

[תמונה ראשית באדיבות סנטריקס]

אינוויז תייצר אצל קבלנית הייצור פברינט

[בתמונה למעלה: קו SMT במפעל פברינט ביקנעם. קרדיט: פברינט ישראל]

חברת אינוויז (Innoviz) חתמה על הסכם ייצור עם קבלנית הייצור הבינלאומית פברינט (Fabrinet), המתמחה בייצור רכיבים אופטיים מורכבים, בפרט בשוק הרכב. אינוויז תייצר בפברינט את חיישנן ה-InnovizTwo ואת חיישני החברה לטווח קצר ולטווח בינוני. לפברינט יש מפעל גם בישראל, בעיר יקנעם. חיישן InnovizTwo, המיועד למערכות נהיגה אוטונומית ברמות שונות, מציע רזולוציה זוויתית מקסימלית של 0.05°x0.05°, קצב פריימים בשנייה (FPS) של 10-20, וטווח של 0.3-300 מטר, ומימדיו הם 46x137x132 מ"מ. הוא עומד בתקנים המחמירים של תעשיית הרכב וצפוי להשתלב בשורה של דגמים בשנים הקרובות. בין היתר, מכלול חיישניה יוטמעו במיני-ואן האוטונומי ID Buzz של פולקסוואגן, המצויד במערכת הנהיגה ללא נהג Drive של מובילאיי, וצפוי להתחיל בנסיעות מסחריות ב-2026 במסגרת שירות היסעים אוטונומי במינכן ובאוסטין, טקסס.

חברת פברינט הוקמה בשנת 2000 על-ידי יו”ר החברה, תום מיטשל שהיה ממייסדי חברת Seagate, באמצעות רכישת מפעל ייצור של סיגייט בעמק הסיליקון. לאורך השנים החברה בנתה תשתית של שירותי ייצור אלקטרוניים בארה”ב, בבריטניה ובתאילנד, שבה גם נמצא מפעל הייצור הגדול ביותר שלה. החברה מתמחה בייצור רכיבים למערכות תקשורת אופטית, לייזרים תעשייתיים וחיישנים. החברה מציעה מודל של "מפעל בתוך מפעל", שמאפשר ללקוחות להטמיע בקווי היייצור הייעודיים שלהם ציוד משלהם, באופן מאובטח.

החברה מעסיקה כ-14,000 עובדים, רובם עובדי ייצור בתאילנד. הכנסותיה ב-2024 הסתכמו ב-2.9 מיליארד דולר, והיא נסחרת בבורסה של ניו-יורק בשווי של 6.3 מיליארד דולר.

מפעל פברינט ביקנעם מתמחה בייצור והרכבת מעגלים וייצור אופטיקה ומיקרו-אלקטרוניקה בישראל. בשנים האחרונות הושקעו מיליוני דולרים בהצטיידות במפעל. המפעל מצוייד ביכולות ייצור בקנה מידה בינוני, והיעד המרכזי שלו, בדומה למפעל מקביל בעמק הסיליקון, הוא הבאת מוצרים חדשים אל שלב הייצור (NPI) כדי להעביר את הייצור ההמוני אל מפעלי החברה בתאילנד.

חיישן InnovizTwo

 

 

Phytech משיקה "יועץ השקיה" מבוסס AI עבור חקלאים ברחבי העולם

חברת האג-טק הישראלית פיטק (Phytech), מובילה בתחום הפתרונות לחקלאות דיגיטלית, הודיעה על השקת "יועץ השקיה" מבוסס AI שהוא פתרון פורץ דרך בתחום החקלאות המדייקת. מערכת Phytech AI Advisor מאומנת על נתוני אמת מהשטח המבוססים על חיישני IoT השואבים מידע מעצים במטעים, מפירות, מהאדמה החקלאית וכן מחיישני אקלים. ניתוח נתונים אלה בשילוב עם החלטות ההשקיה הקודמות של החקלאי מאפשר למערכת לספק המלצות מדויקות לכל חלקה שמסייעות לחקלאי לקבל החלטות איכותיות יותר, לבצע אופטימיזציה של השימוש במים ולשפר את הקיימות.

על רקע העובדה שהחקלאות צורכת 70% ממשאבי המים המתוקים בעולם, אופטימיזציה של השקיה הפכה לכורח חיוני כלכלי וסביבתי. יועץ ההשקיה מבוסס AI של פיטק הוא צעד גדול קדימה בקבלת החלטות בתחום החקלאות.

יועץ ההשקיה מבוסס ה-AI משנה את כללי המשחק על ידי שילוב נתוני זמן אמת מהחלקות שמספקים המלצות השקיה חכמות, מדויקות ומוכוונות פעולה ומותאמות לשגרת העבודה היומית של החקלאי. למעשה, המערכת סוגרת את הפער בין ניטור השקיה לבין ביצוע השקיה בעולם האמיתי. יועץ ההשקיה מבצע התאמות רציפות לתנאי החלקה בזמן אמת ויכולת זו הופכת אותו לפתרון ההשקיה מבוסס AI המתקדם ביותר בשוק כיום. ההמלצות המדויקות בזמן אמת מניבות שיפור מיידי ביעילות המים, השימוש בדשנים, צריכת האנרגיה והיקף היבולים.

אורן קינד, מנכ"ל פיטק: "אנו מספקים עתה לחקלאים מידע איכותי שצומח יחד עם הגידולים שלהם. חקלאות היא עסק של אנשים בודדים שבו בעלי חוות ומנהלי השקיה מתמודדים עם עשרות בעיות קריטיות וצריכים לפתור אותן לבדם. אנו ממשיכים כל העת לפתח את המוצר שלנו כדי לספק לחקלאים עיניים נוספות – או מערכת עצבים – בשדה. יועץ ה-AI של פיטק להשקיה מפיק תקציר בהיר בשפה טבעית המבוסס על נתונים מהעצים, הפירות ומערכת ההשקיה והוא מוסיף שכבת תובנות חקלאיות סופר חכמות, למעשה צבא של יועצים בשטח. הם מסייעים לחקלאים להתמודד עם האתגרים הקשים שעמם הם מתמודדים ומבטיחים שלעולם לא יצטרכו לגדל לבד את הגידולים".

אורן קינד הוסיף: "זו רק ההתחלה וקצב הצמיחה שלנו עלה על ציפיותינו הגבוהות ביותר. AI משנה את פני העולם כפי שהכרנו אותו ועתה אנו רותמים את עוצמתו כדי לשנות את עולם החקלאות. ככל שאימוץ המערכת שלנו מתרחב, אנו צופים עתיד שבו כל חווה, ללא תלות בגודלה, תפעל על בסיס בינה מהשטח – שתגדיל את היבולים, תצמצם בזבוז משאבים ותשפר את בריאות הגידולים".

פיטק פיתחה פלטפורמה קניינית שמבצעת אופטימיזציה של שרשרת הערך של הייצור החקלאי תוך שימוש בחיישנים מתקדמים המותקנים בגידולים ובחלקות. הפלטפורמה מספקת תובנות והמלצות אגרונומיות מבוססות נתונים המיושמות באופן אוטומטי בשטח.

פיטק, שמעסיקה כ-200 עובדים, מחציתם בכפר סבא, פיתחה פלטפורמה ידידותית למכשירים ניידים המשלבת אלגוריתמים ניבויים וכלים לניתוח דאטה בחלקות גידול. חיישן המוצמד לכל עץ במטע או גבעול של צמח בגידולי שדה מנטר באופן רציף את "הצמא" של הצמח למים ולדשן ומשלב אותו עם מידע סביבתי תומך. באופן זה הפלטפורמה מספקת המלצות השקיה ודישון מדויקות בזמן אמת. מכשירי IoT מספקים נראות מקצה לקצה של מיכלי מים, משאבות, מסננים ושסתומים ועל ידי כך מזהים בעיות בזמן אמת, מאפשרים תחזוקה מונעת מבוססת ניבויים ותגובה מהירה לכל בעיה. ללא "העיניים" הללו בחלקות הגידול, החקלאים נאלצים להתבסס על בדיקות ידניות של פונקציות מרכזיות אלה ובמקרים רבים הם מגלים בעיה אחרי שכבר גרמה לנזק.

הפלטפורמה של פיטק פרוסה כיום על פני 1.6 מיליון דונם (402,426 אקרים) והיא מנטרת 43 מיליון עצים ב-18,000 חוות חקלאיות ברחבי העולם, נתונים הממחישים את היקף השימוש בה ואת אמינותה. הגישה של פיטק שמה דגש על טכנולוגיה נגישה שמבטיחה שמיתרונותיה יוכלו ליהנות חוות חקלאיות בגדלים שונים והיא תורמת בכך לחקלאות שוויונית יותר ובת קיימא

NED מקימה חוות שרתים בנתניה בהשקעה של 1.3 מיליארד שקל

בתמונה למעלה: הדמיית מרכז הנתונים החדש בנתניה

חברת NED הנמצאת בשליטת קרן ההשקעות הבריטית Goldacre, הניחה אתמול בנתניה את אבן הפינה לתחילת עבודות ההקמה של חוות השרתים החדשה Alpha, אשר תשתרע על-פני שטח של 35,000 מ"ר (במספר מבנים), ותספק תשתיות עיבוד למטלות בינה מלאכותית (AI) ומחשוב עתיר ביצועים (HPC). מדובר בהשקעה בהיקף כולל של כ-1.3 מיליארד שקל. בשלב הראשון החווה תהיה בעלת צריכה חשמלית כוללת של כ-42 מגה ואט. תכנון ארונות השרתים מותאם ללקוחות הדורשים צריכת חשמל גבוהה מהרגיל: המתקן יכלול פתרונות קירור נוזלי ישיר (DLC) התומכים בעומסי עבודה של 100KW ומעלה לכל ארון, ומערכי קירור שורתי ומחליפי חום דלתות אחוריות, עבור אולמות נתונים שלמים

קמפוס Alpha מתוכנן במתכונת של קבוצת מבנים תת קרקעיים ממוגנים, המספקים הגנת סייבר והגנה מפני איומים פיזיים דוגמת מתקפות טרור ופגיעות טילים. החברה הודיעה שהמתקן יעמוד בתקן יתירות גבוה, כאשר חלק מהמבנים ייבנו בהתאם לתקן Tier III, וחלק בתקן המחמיר יותר Tier IV. תכנון הקמפוס נעשה בסיוע מפעילת השרתים הבריטית Kao Data הבריטית, הנמצאת גם היא בשליטת Goldacre. האתר נבנה על-ידי חברת אלקטרה, שזהו פרוייקט הדטה סנטר הראשון שלה, וצפוי להתחיל לפעול בתחילת 2027.

חברת NED הוקמה בשנת 2022 כשותפות בראשות Goldacre, ובהשתתפות המנכ"ל דניאל אפרתי, רפאל נואה ומנכ"לית מירוסופט ישראל לשעבר, שלי לנצמן. קבוצת Goldacre נמצאת בבעלות המנכ"ל והמייסד דוד בלום, ומתמקדת בביצוע השקעות בתשתיות מחשוב ומרכזי נתונים. אפרתי מסר: "אנו מזהים ביקוש גובר בישראל ומחסור בתשתיות. יש צורך בפתרונות מקומיים ושירות בסטנדרד גבוה המותאם לשוק הישראלי. ביחד עם קבוצת לוינשטין, שיש לה ניסיון עשיר בבניית תשתיות מתקדמות וידע הנדסי וניהולי רב, נוכל להבטיח שהקמפוס יעמוד בסטנדרטים הגבוהים ביותר בשוק העולמי".

וואווי מנצלת את ההזדמנות בשוק ה-AI הסיני

בתמונה למעלה: מעבד הבינה המלאכותית Ascend 910 של וואווי. צילום: וואווי

לאחר שממשל טראמפ הורה בשבוע שעבר לאנבידיה להקפיא את המשך אספקת מעבד ה-H20 לסין, כחלק ממלחמת הסחר בין שתי המעצמות, יצרנית השבבים הסינית וואווי (Huawei) מתכוונת להיכנס אל תוך הוואקום ולהתחיל כבר בחודש הבא באספקת מעבד AI חדש, מדגם 910C, ללקוחות בסין – כך לפי דיווח בלעדי אתמול (ב') ברויטרס. בעקבות הדיווח, ירדה אתמול מניית אנבידיה בשיעור נוסף של 4.5%, וזאת בנוסף לירידה שנרשמה בערך המניה בשבוע שעבר לאחר הדיווח על איסור הייצוא לסין. בסך הכול, מנייתה של אנבידיה איבדה כבר 30% מאז תחילת השנה. באחרונה ביקר מייסד ומנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, בסין, ככל הנראה על רקע ההשפעה של המתיחות הבין-מעצמתי על עסקי החברה.

ה-910C של וואווי למעשה מחבר בין שני שבבי הדור הקודם, 910B, במארז מיוחד. כך, לדברי המקורות ששוחחו עם רויטרס, ה-910C מספק יכולות עיבוד וזיכרון גבוהים פי שניים, וביצועיו שקולים למעבד הדור הקודם, H100, של אנבידה, הידוע גם בשם Hopper.

בשנים האחרונות הנתח של אנבידיה בשוק ה-AI בסין מתמעט בעקביות. תחילה, הדבר נבע מהקשחה מתמדת במגבלות הייצוא של מעבדים מתקדמים לסין, דבר שחייב את אנבידיה לייצר מעבדים חלופיים ייעודיים עבור השוק הסיני, שניחנים ביכולות נמוכות יותר כדי לעמוד במגבלות הייצוא. הדבר יצר הזדמנות עבור השחקנית המקומית הראשית בתחום, חברת וואווי, שמפתחת מעבדי AI למרכזי נתונים ותופסת נתח גדל והולך בשוק המקומי. אם ב-2021 אנבידיה החזיקה בכ-25% משוק מרכזי הנתונים הסיני, ב-2023 חלקה הצטמצם לכדי 4% בלבד.

בשבוע שעבר הודיע ממשל טראמפ לאנבידיה כי יהיה עליה לקבל רישיון מיוחד כדי להמשיך ולשווק את ה-H20 לשוק הסיני. הלכה למעשה, ההוראה מקפיאה לפי שעה את המשך פעילותה של אנבידיה בסין, לפחות עד שיפשירו היחסים בין שתי המעצמות. בעקבות כך, הודיעה אנבידיה כי היא תמחק כ-5.5 מיליארד דולר משווי מלאיה, בשל אי-יכולתה לספק הזמנות קודמות עבור ה-H20 מהשוק הסיני. אם בעבר השוק הסיני תרם כ-20%-25% מההכנסות של אנבידיה בתחום מרכזי הנתונים, ברבעון הרביעי של 2024 חלקה ירד לאחוזים ספורים.

השבב שמתחרה באנבידיה

ה-Ascend 910B של וואווי – שכאמור עליו מתבסס ה-910C – הוא מאיץ AI המיועד לאימון והרצה של מודלי AI במרכזי נתונים, ומהווה חלופה מתוצרת סינית למאיץ ה-AI של אנבידיה, H100. לפני מספר חודשים הצהיר בכיר בוואווי, בכנס שבבים בסין, כי ה-Ascend 910B מציג ביצועים ברמה של 80% בהשוואה ל-H100 של אנבידיה באימון מודלי שפה גדולים (LLM), ועולה על ה-H100 ב-20% בביצוע משימות מסוימות, כך לטענתו. חברות ענן סיניות כמו Baidu ו-Tenscnt הצטיידו במאיץ של וואווי.

רשמית, וואווי מייצרת את ה-Ascend 910B אצל קבלנית הייצור הסינית SMIC. עם זאת, בתקשורת בדרום קוריאה דווח לפני מספר חודשים כי SMIC מתקשה לייצר את השבבים הללו, בשל מחסור בציוד מתקדם על רקע המגבלות האמריקאיות, וכי 4 מתוך 5 שבבי Ascned 910B מיוצרים עם פגמים.

MDA רוכשת את סטיקספיי ב-269 מיליון דולר

חברת MDA Space הקנדית חתמה על הסכם מחייב לרכישת חברת סטיקספיי (SatixFy) מרחובות ובריטניה, בסכום כולל של כ-269 מיליון דולר במזומן. העיסקה תתבצע לפי מחיר מניה של 2.1 דולר, המעניק לסטיקספיי שווי שוק של 193 מיליון דולר. במקביל, MDA תשלם את כל החובות של סטיקספיי, בהיקף של 76 מיליון דולר, ביום שבו העיסקה תושלם. העיסקה נועדה לספק ל-MDA טכנולוגיות תקשורת החסרות לה עבור לווייני תקשורת דיגיטליים.

מחיר העיסקה מייצג פרימיום של 75% על מחיר המנייה של סטיקספיי ב-31 במרץ 2025. היא צפויה להסתיים ברבעון השלישי של 2025. ההסכם מעניק לסטיקספיי תקופה של 45 יום שבהם היא יכולה לקבל הצעה מתחרה. בין שאר התנאים לאישור העיסקה, סטיקספיי צריכה לקבל את אישור אסיפת בעלי המניות של החברה, אשר צפויה להתכנס בשבועות הקרובים.

מדובר בעסקת המשך לרכישה קודמת של MDA: בספטמבר 2023 היא רכשה את חטיבת מטעדי החלל הבריטית (Digital Payload Division) של סטיקספיי, תמורת כ-40 מיליון דולר. מנכ"ל MDA, מייק גרינלי, הסביר שהעיסקה היא צעד מתבקש לחיזוק היכולת הטכניות של החברה, "לאור המעבר של השוק ממהשימוש בלוויינים אנלוגיים אל השימוש בלוויינים דיגיטליים". מנכ"ל סטיקספיי, ניר ברקן, אמר שהעיסקה תעניק לחברה את המשאבים והגיבוי המאפשרים להמשיך בפיתוח מוצרים חדשניים.

להערכת חברת המחקר NSR, מגמת המעבר ללוויינים דיגיטליים מוגדרי תוכנה (Software Defined Digital Satellite) מתגברת במהירות, ובמהלך העשור הקרוב, 89% מכל לווייני התקשורת שייבנו יכילו טכנולוגיות SDDS. העיסקה נועדה לחזק את MDA בדיוק בשוק הזה: החברה מתכננת לשלב את ערכת השבבים של סטיקספיי בתוך משפחת לווייני AURORA, להגדיל את צוות אנשי הפיתוח שלה ולהשתמש ביידע של סטיקספיי כדי להגדיר ולפתח את הדור הבא של לוויינים דיגיטליים מתוצרת MDA.

החזון של יואל גת נקלע לקשיים פיננסיים

חברת סטיקספיי הוקמה על-ידי יואל גת זכרונו לברכה בשנת 2012, והשקיעה כ-270 מיליון דולר בפיתוח שבבי ASIC לתקשורת לוויינים דיגיטלית (RFIC). מתוכם התקבלו כ-75 מיליון דולר באמצעות מענקים של סוכנות החלל הבריטית. השבבים של החברה תומכים בטכנולוגיות תקשורת מודרניות, כמו אנטנות כיוון אלקטרוני מרובות אלומה (Electronically Steered Multibeam Antennas), טכנולוגיות עיצוב אלומה (beamforming ), דילוג אלומה (beam-hopping) ומודמים דיגיטליים (SDR). בידי החברה 60 פטנטים רשומים ובשלבי רישום, וכיום היא מעסיקה כ-165 עובדים.

סטיקספיי נקלעה למשבר קשה ונכנסה לתהליך הבראה והתמקדות בליבת השוק המסורתי שלה. בשנת 2022 הסתכמו מכירות החברה בכ-10.6 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של 21.7 מיליון דולר ב-2021. לאחר פרסום הדו"ח השנתי במאי 2023 שבו החברה דיווחה על הפסד של 41.8 מיליון דולר, אמר המנכ"ל דאז, עידו גור, שהחברה החלה בתהליך בדיקה אסטרטגי מקיף, "במטרה להתאים את ההוצאות להכנסות. קיצצנו בכוח האדם והחלטנו להתמקד בתחומי צמיחה ארוכי טווח". במאי 2023 הוא פרש מהתפקיד ובמקומו נכנס ניר ברקן לתפקיד. בשנת 2024 חלה התאוששות כאש המכירות צמחו ב-92% והסתכמו בכ-20.6 מיליון דולר. יחד עם זאת, ההפסד השנתי צמח להיקף של כ-45.7 מיליון דולר – בהשוואה להפסד של 29.6 מיליון דולר ב-2023.

 

ננו-דיימנשן תוהה מה לעשות עם דסקטופ מטאל

בתמונה למעלה: עובדי דסקטופ מטאל בקו ייצור המדפסות התעשייתיות במסצ'וסטס, ארה"ב. מקור: דסקטופ מטאל

לאחר שחויבה בתחילת החודש על-ידי בית משפט בארצות הברית להשלים את המיזוג עם דסקטופ מטאל, חברת ננו-דיימנשן בוחנת כעת כיצד עליה לנהוג עם החברה החדשה שבבעלותה. בדיווח שפרסמה היום (ב') הודיעה ננו-דיימנשן כי התקשרה עם שתי פירמות ייעוץ, FTI Consulting ו-Sandler Piper & Co, כדי שייסייעו לבחון אילו אפשרויות  עומדות לרשותה ומהו אופן הפעולה הנכון ביותר כדי לשמור על איתנות פיננסית ועסקית. נזכיר כי נכון לסוף 2024, לדסקטופ מטאל היה חוב של יותר מ-110 מיליון דולר, שכעת רובץ לפתחה של ננו-דיימנשן.

תפקידן של הפירמות יהיה לשקול את "כל החלופות האסטרטגיות האפשריות". החברה תספק עדכון עם פרסום הדו"ח הרבעוני. נזכיר כי בשנים האחרונות הוציאה לפועל ננו-דיימנשן, תחת ניהולו של המנכ"ל הקודם יואב שטרן, מסע רכש נרחב של מספר חברות בתחומי ההדפסה, המעגלים המודפסים והבינה המלאכותית. בחודש דצמבר 2023 הודח שטרן מתפקידו על רקע חוסר שביעות רצון בהנהלה מהתנהלותו והאסטרטגיה שהוביל. כעת, ננו-דיימנשן מחשבת מסלול מחדש ומגבשת אסטרטגיה עסקית חדשה, אך היא נדרשת להתמודד עם "הירושה" שהיא פועל יוצא של התנהלותה בשנים האחרונות.

בית המשפט בלם את גרירת הרגליים

בפרט, ההנהלה החדשה נאלצת להתמודד עם הסכמי מיזוג שנחתמו בתקופתו של המנכ"ל המודח שטרן. שתי הרכישות המשמעותיות ביותר שביצעה החברה בשנה האחרונה היו של שתי חברות מוכרות בתעשיית ההדפסה בתלת-מימד, חברת Desktop Metal וחברת Markforged. בכל הנוגע להשלמת המיזוג עם דסקטופ מטאל, ננו-דיימנשן נהגה לכאורה בגרירת רגליים והתעכבה בהשגת האישורים הרגולטוריים הדרושים להשלמה סופית של המיזוג.

בתגובה, דסקטופ מטאל הגישה תביעה בבית משפט בארצות הברית שבה היא טענה שננו-דיימנשן מנסה להתנער מההסכם. בית המשפט קיבל את טענתה ולפני מספר שבועות חייב את ננו-דיימנשן להשלים את המיזוג בהיקף של כ-179 מיליון דולר. מהתנהלותה של ננו-דיימנשן סביב המיזוג עם דסקטופ מטאל משתמע, והדבר זכה לחיזוק בפסיקת בית המשפט, כי ההנהלה החדשה אינה ששה להשלים את המיזוג עם דסקטופ מטאל ואינה בהכרח רואה ערך מוסף בסינרגיה בין שתי החברות. כעת היא בוחנת מה באפשרותה לעשות. המיזוג עם Markforged טרם הושלם סופית.

הייפר תפתח מחשבים טקטיים ללקוח ישראלי

בתמונה למעלה: מחשבים צבאיים מוקשחים מתוצרת חברת הייפר גלובל מראש העין

חברת הייפר גלובל (HIPER Global) מראש העין קיבלה הזמנה בהיקף של כ-11 מיליון דולר בשלב הראשון, לפיתוח ואספקת מערכות מיחשוב טקטיות. החברה מסרה שמדובר בלקוח ביטחוני ישראלי. תהליך הפיתוח והאספקה צפוי להימשך כ-5 רבעונים, בהתאם לאבני דרך. להערכת החברה, ההתקשרות הזו צפויה להתרחב משמעותית, שכן עם סיום השלב הראשון הזה, היא צפויה לקבל הזמנות לאספקת מערכות נוספות ולפיתוח יכולות נוספות עבורן.

כיום החברה מעסיקה כ-350 עובדים בישראל ובמשרדים בגרמניה, בריטניה וארה"ב (אטלנטה ובוסטון). מתוך מכירות בהיקף של 273.7 מיליון דולר בשנת 2024, כ-58% מהמכירות היו בישראל, 36% בארה"ב ו-6% באירופה. למרות זאת חלה ירידה בהיקף המכירות לישראל, בעקבות השלמת פרוייקט יוצא דופן בשנת 2023: החברה סיפקה שרתים ותשתיות תקשורת בין השרתים עבור מחשב העל Israel-1 של חברת אנבידיה (NVIDIA). היקף הפרוייקט היה 35 מיליון דולר.

השוק הביטחוני צומח

ב-2024 חלה עלייה תלולה במשקל השוק הביטחוני, אשר היה אחראי לראשונה לכ-21% מכל המכירות. לאחר פרסום הדו"ח השנתי בחודש שעבר, מסר מנכ"ל הייפר גלובל, שחף שרגר, שהמכירות בשנה שעברה הושפעו מגורמים חיצוניים כמו שלהי משבר הרכיבים הגלובלי, המלחמה בישראל וחולשה בחלק מהשווקים בהם פועלים לקוחותיה, כמו לשמשל שוק השבבים. "במהלך 2024 חווינו התחזקות משמעותית בפעילותנו מול המגזר הביטחוני בישראל ובחו"ל. לאור המצב הגיאופוליטי והאתגרים הביטחוניים בעולם ובישראל, אנחנו צופים שההשקעות בתחום הביטחון ימשיכו לצמוח גם בשנים הקרובות.

"הייפר גלובל מספקת פתרונות טכנולוגיים עבור קבלנים ביטחוניים מהגדולים בעולם, אנו מניחים שנמשיך במגמת צמיחה בתחום הזה". חברת הייפר גלובל עוסקת באיפיון, תכנון והרכבת מחשבים ייעודיים המותאמים לצורכי לקוחות OEM. לקוחותיה כוללים חברות ביטחוניות, יצרני שבבים, יצרני ציוד רפואי, יצרני ציוד תקשורת וכדומה. בחודש מרץ 2022 החברה החלה להיסחר בבורסה בתל אביב, וכיום היא נסחרת לפי שווי שוק של כ-801 מיליון שקל.

חוקרים בסין פיתחו זיכרון בלתי נדיף סופר-מהיר

חוקרים באוניברסיטת פודן (Fudan) שבשנחאי טוענים כי פיתחו רכיב זיכרון בלתי נדיף ("פלאש"), אשר מסוגל לכתוב ולמחוק מידע במהירות חסרת תקדים של 400 פיקו-שניות (טריליונית השנייה) – מהירות הגבוהה פי 100 אלף מרכיב הזיכרון הנדיף המהיר ביותר בתעשייה כיום. החוקרים הציגו את פריצת הדרך באב-טיפוס המשמר קילו-בייטים ספורים של מידע, אך אם יצליחו להכשיר את הרכיב לייצור המוני, רכיב זיכרון בלתי נדיף כה מהיר יוכל לייעל בצורה דרמטית עומסי עבודה בתחום הבינה המלאכותית. הפיתוח מצטרף לשורה של הישגים בפיתוח שבבים היוצאים באחרונה מסין.

החוקרים מכנים את הזיכרון POX, ראשי תיבות של "Phase change Oxide", והוא מתבסס על שכבות דו-מימדיות של החומר גרפן. חומר זה, בין היתר בשל דקיקותו, ידוע כבעל מוליכות חשמלית גבוהה המאפשרת לאלקטרונים לנוע במהירות גבוהה ללא התנגדות. יתרה מכך, באמצעות שינוי מבני בערוץ הזיכרון, החוקרים הצליחו לייצר תופעה הקרויה "super injection", המאפשרת לדחוס יותר אלקטרונים לתוך שטח הרכיב מבלי לפגוע ביציבותו, ו וכך לחצות את סף המהירות המקובלת ברכיבי זיכרון. "השיפור במהירות מהווה פריצת דרך משמעותית, מעבר למגבלות התיאורטיות ברכיבי אחסון קיימים", הסביר אחד החוקרים לכלי תקשורת מקומי.

רכיבי זיכרון הם צוואר הבקבוק במרכזי נתונים

כיום, בתהליכי עיבוד AI במרכזי נתונים נעשה שימוש בעיקר בזיכרון נדיף (RAM), כדוגמת DDR ו-HBM, וזאת מאחר שזיכרון נדיף הינו מהיר יותר באופן משמעותי מזיכרון פלאש. משום איטיותו היחסית, זיכרון פלאש משמש בעיקר לאחסון והוא פחות מתאים למשימות AI, שמצריכות תעבורת נתונים מאוד מהירה בין יחידות העיבוד. עם זאת, זיכרון בלתי נדיף טומן בחובו פוטנציאל גדול, מאחר שהמידע נשמר גם כאשר הזרם החשמלי פוסק ועל כן הוא חסכוני יותר באנרגיה. כיום, חלק נכבד מהאנרגיה במרכזי נתונים מושקעת בתעבורת הנתונים ממקום למקום, ועל כן רכיב זיכרון בלתי נדיף אשר יאפשר להפסיק את הזרם החשמלי כאשר הרכיב אינו בשימוש, מבלי למחוק את המידע, יוכל לסייע משמעותית בהפחתת צריכת החשמל של מרכז הנתונים. מעבר לכך, גם רכיבי הזיכרון הנדיף המהירים ביותר מסוגלים לכתוב ולמחוק מידע במהירות הנמוכה משמעותית מקצב העיבוד של המעבדים הגרפיים החדישים, ועל כן נוצרים "צווארי בקבוק" במרכזי נתונים במעבר המידע ממקום למקום. ואמנם, ישנם ניסיונות מרובים בתעשייה לפתח זיכרון בלתי נדיף שיהיה מהיר מספיק ליישומי AI, כדוגמת רכיב ה-ReRAM של חברת Weebit Nano הישראלית.

לדברי החוקרים,, הם כבר עובדים מול יצרניות בתעשייה המקומית ויצרו גרסת tape out ראשונית. "הצלחנו לייצר שבב מתפקד בייצור מצומצם. השלב הבא הוא לשלב אותו בתוך סמרטפונים ומחשבים. זה יאפשר להריץ מודלים באופן מקומי מבלי שייווצרו צווארי בקבוק הגורמים לשיהוי ולהתחממות".

STM שילבה זכרון מצבי-צבירה במשפחת מיקרו-בקרים לרכב

חברת STMicroelectronics הצליחה לשלב את טכנולוגיית הזיכרון החדשה שלה, xMemory, במשפחת המיקרו-בקרים לרכב, Stellar P6 MCU. בקרים אלה מיועדים לשימוש במערכות התמסורת של מכוניות חשמליות, ויהיו המוצר הראשון של ST שבו תשולב טכנולוגיית הזיכרון החדשה. החברה מתכננת להתחיל בייצור המוני של המיקרו-בקרים החדשים כבר במהלך 2025, ובעתיד לשלב אותו בכל המיקרו-בקרים לרכב המבוססים על ארכעיטקטורת ARM.

משפחת xMemory היא משפחה חדשה של רכיבי זיכרון המבוססת על טכנולוגיית שינוי מצבי-צבירה (Phase Change Memory – PCM). מדובר בתופעה שהתגלתה לראשונה בשנות ה-60 של המאה ה-20, אולם לא הגיעה לבשלות טכנולוגית. אחד מהחוקרים הראשונים שלה היה גורדון מור, ממייסדי חברת אינטל ומנסח חוק המיזעור המפורסם ביותר בתעשייה, שקיבל את הכינוי "חוק מור". טכנולוגיית PCM מבוססת על תכונה של חלק מהתרכובות המבוססות על זכוכית: פולס קצר של חימום מקומי יכול להעביר את החומר ממצב צבירה של גביש למצב צבירה הנקרא מוצק אמורפי (Amorphous solid) , שבו אין סדר כללי בסידור האטומים. פולס נוסף יכול להחזיר את המצב לקדמותו.

החשיבות של התופעה היא בהתנהגות החשמלית של החומר: כאשר הוא נמצא במצב צבירה אמורפי התנגדותו החשמלית גבוהה מאוד ובהתקן זיכרון היא שוות ערך למצב הלוגי "0". כאשר הוא נמצא במצב צבירה גבישי, התנגדותו החשמלית נמוכה והוא נחשב ל-"1" לוגי. חברת ST היתה מעורבת בתהליך המחקר והפיתוח של הטכנולוגיה במשך מספר עשורים. בניגוד לרוב החברות שהתמקדו בחקר PCM בטכנולוגיית הייצור bulk CMOS, היא התמקדה בטכנולוגיית סיליקון על-מבודד (FD-SOI) במטרה לפתח פתרון לזיכרון בלתי נדיף במערכות משובצות (eNVM). הזיכרון המשובץ שפיתחה (ePCM) מאפשר לייצר טרנזיסטורים ברוחב צומת של 28 ננומטר ו-18 ננומטר, בהשוואה לרוחב צומת של 40 ננומטר בטכנולוגיית הפלאש הסטנדרטית. צפיפות הזיכרון כולו גבוהה פי שלושה, והוא עמיד יותר בפני הפרעות אלקטרמגנטיות. הרכיבים עובדים במתח של 3V ומאושרים לתקן תעשיית הרכב AEC-Q100 Grade 0.

מאגד HRI פיתח פלטפורמת התנהגות חברתית לרובוטים

בתמונה למעלה: הכלב הרובוטי V60 המצוייד בכישורים חברתיים

מאגד Human Robot Interaction – HRI הישראלי מסיים החודש את פעילותו לאחר שהשלים את הפיתוח של פלטפורמת כלים המעניקה לרובוטים יכולות חברתיות המאפשרות להם לעבוד בצוותא עם בני אדם, ולאפשר לבני אדם לתקשר עם הרובוטים באופן אינטואיטיבי, באמצעות ממשקים, מחוות והוראות קוליות. המאגד החל לפעול במאי 2022 במסגרת תוכנית המאגדים של רשות החדשנות ובהובלת חברת אלביט. פרוייקט המחקר שבוצע במסגרת שיתוף הפעולה של שבע וחברות מסחריות ותשע קבוצות אקדמיות, הביא לפיתוח ערכת כלים מלאה בשם HRI Toolkit, המעניקה יכולות חברתיות לכל סוגי הרובוטים.

חלק מהמודולים כבר שפותחו כבר עברו לשלב היישום על-ידי החברות שהשתתפו בקונסורציום: חברת רובוטיכאן בנתה מערכת משולבת הכוללת את הרחפן "תרנגול" הפועל בשיתוף פעולה עם הכלב הרובוטי V60 (כולל נחיתה על גבו), אשר תומכת בהפעלה קולית ואינטראקציה טבעית עם הכוחות בשטח ללא צורך בממשקים מסורבליםחברת Lifeward שילבה את HRI Toolkit בשלד הרובוטי הלביש ReWalk באופן המאפשר למשותקים בפלג הגוף תחתון להתנייד באופן כמעט טבעי בזכות היכולת שהוענקה לשלד הרובוטי להתאים את עצמו לתנאי הסביבה ולכוונות המשתמש.

הרעיון נולד בתקופת הקורונה

חברת Cogniteam מפתח תקווה העניקה יכולת השתלבות חברתית לרובוטית הניידת Alice, חברת Deep Learning Robotics (DLRob) פיתחה רובוט הלומד לבצע משימות באמצעות צפייה בתנועות של משתמש אנושי וחברת RGo Robotics פיתחה טכנולוגיה המאפשרת לרובוטים למפות ולנתח באופן דינמי את המרחב הפנוי לתנועה, תוך התחשבות בתנועת האנשים סביבם.

יו"ר מאגד HRI, אלי בן יצחק, סיפר ל-Techtime שהרעיון להקמת המאגד נולד בתקופת הקורונה, כאשר היה צורך להקפיד על בידוד החולים. בן יצחק: "הבנו שכניסת רובוטים לשימוש מאסיבי על-ידי אנשים מחייבת יכולות חברתיות. כדי לעבוד במשותף עם בני אדם, הרובוט צריך להבין קודים התנהגותיים שיאפשרו לאנשים לעבוד איתו בצורה אינטואיטיבית. יכולות תקשורת חברתית המאפשרות עבודה במרחב משותף, כמו למשל שמירת מרחק מבני אדם, או תקשורת באמצעות מחוות או תקשורת מילולית.

"פיתחנו פלטפורמה היושבת על מערכת ההפעלה הרובוטית ROS, אשר יודעת לתת לרובוט פקודות באמצעות המכלולים שפותחו על-ידי משתתפי המאגד בחברות המסחריות ובאקדמיה. מודול ניווט חברתי, למשל, מבוסס על מחקר שבוצע באוניברסיטת בן גוריון, המגדיר את המרחק המומלץ בין רובוט לבני אדם".

מהו ההישג המרכזי שלכם?

"כשהתחלנו את המאגד, לא היה כלי דומה לזה בעולם. היה ניכור בין הרובוט לבין המשתמש. אם מישהו היה זקוק לכישורים חברתיים, הוא היה צריך לפתח אותם. ברגע שהכנסנו את היכולת הטכנולוגית הזו, אנחנו רואים צורך גובר ביכולת חברתית לרובוטים. רק לאחרונה אפל הכריזה על רובוט המתקשר חברתית עם האדם הנמצא מולו".

כיצד מהפיכת הבינה המלאכותית משפיעה על הפלטפורמה שפיתחתם?

כאשר המאגד יצא לדרך בחודש מאי 2022, עדיין לא היו יכולות בניה מלאכותית מתקדמות כמו שיש כיום. רק בנובמבר 2022 יצא לשוק ChatGPT. אולם הדבר לא פגע בפעילות שלנו, מכיוון שמצאנו את עצמנו במצב שבו אנחנו משלבים בפלטפורמה שלנו את הכלים החדשים, בצורה המאפשרת לפתרונות שלנו להיות חזקים יותר. אנחנו משלבים מודלים לשוניים (LLM) מסוגים שונים, ולכן אנחנו לא מתחרים מולם – אלא משלימים אותם. יש לנו מנוע המפעיל מודולי בינה מלאכותית שונים, וככל שהמודלים האלה מתקדמים יותר – כך גם היכולות של המנוע שלנו טובות יותר".

כיצד הפלטפורמה מגיעה לשוק הרחב?

התוצרים של המאגד כבר משולבים במוצרי מסחריים. רשות החדשנות מקפידה שלפחות אחד מחברי המאגד יוכל למסחר את תוצרי המאגדים שבהם היא תומכת. במקרה שלנו, חברת Cogniteam קיבלה אחריות על המשך הפיתוח והתחזוקה של הפלטפורמה, כאשר השותפים האחרים במאגד יקבלו תמלוגים מהמכירות של הכלים האלה".

לקראת המיזוג: סקיילוק חושפת נתונים פיננסיים

חברת סקיילוק (Skylock), המפתחת מערכות הגנה מפני רחפנים, פרסמה היום לראשונה את תוצאותיה הכספיות לשנת 2024, וזאת לקראת כינוס אסיפת בעלי המניות שבה יאושר המיזוג ההופכי עם טכנופלס ונצ'רס, הנסחרת בבורסה. התוצאות הכספיות כוללות גם את התוצאות של חברת ביסנס, שבבעלות סקיילוק, אשר פועלת בתחום מערכות תצפית ואבטחה לצורכי הגנה. מניית טכנופלס עולה במסחר הבוקר בבורסת תל אביב בשיעור של 10% (נכון לשעה 11:00).

על פי הדוחות הכספיים, בשנת 2024 רשמו סקיילוק וביסנס הכנסות בהיקף מצרפי של כ-22.3 מיליון דולר (כ-82.5 מיליון שקלים), ורווח תפעולי מצרפי של כ-4.3 מיליון דולר (16 מיליון שקלים). החברות צופות בשנת 2025 הכנסות מצרפיות של כ-131 מיליון שקלים ורווח תפעולי מצרפי של כ-25.7 מיליון שקלים.

העסקה תושלם בכפוף למספר תנאים מתלים, טכניים בעיקרם, ואישור בעלי המניות. היא משקפת לחברה הממוזגת שווי של כ-115 מיליון שקלים על פי המסחר היום, מכפיל של 7.2 בלבד על הרווח התפעולי של שנת 2024 ו-5 על הרווח התפעולי הצפוי של שנת 2025. סקיילוק מנוהלת בידי מנכ"ל החברה אביעד מצא ועופר קצן, לצד יו"ר החברה יוסי וייס, לשעבר מנכ"ל התעשייה האווירית. מנכ"ל ביסנס הינו ברוך דיליאון.

מגדל פיקוח אלקטרוני

חברת סקיילוק מפתחת ומייצרת מערכות הגנה מפני רחפנים למרחב האזרחי והצבאי. המערכות של החברה מאתרות ומזהות את הרחפן החודר למרחב האווירי, ובמידת הצורך – מסוגלות ליירט אותו באמצעות שיבוש האות הלווייני (spoofing). הגילוי מתבצע באופן רב-שכבתי באמצעות גלאי RF, מכ"ם 4D, חיישנים אלקטרו-אופטיים ושימוש באלגוריתם בינה מלאכותית, המאפשר לזהות את סוג הרחפן ואת המפעיל שלו. המערכת משמשת גם כמעין "מגדל פיקוח" המנטר את תשדורות הרחפנים ומבדיל בין רחפן מורשה לבין רחפן בלתי מורשה.

המערכות מיועדות לספק הגנה היקפית על שדות תעופה, מתקני תשתית, בסיסים צבאיים ואירועים המוניים. החברה בונה מערכות הגנה מודולריות, בהתאם לצורכי ולתקציב כל פרוייקט. דינה שרעפי, מנכ"לית טכנופלס: "הנתונים שמתפרסמים כעת במסגרת המתאר מראים היטב את הרווחיות המשמעותית של סקיילוק וביסנס. עם הצמיחה הצפויה של החברות בשנה הקרובה, לצד הרוח הגבית של הסקטור הבטחוני וההנהלה המנוסה של החברות – אנו מאמינים שיש לחברות עתיד מזהיר".

ננוקס קיבלה אישור FDA למערכת CT חדשה

חברת ננוקס (Nanox) קיבלה אישור FDA למערכת רנטגן חדשה, בשם Nanox.ARC X. לדברי החברה, היא קיבלה את האישור מה-FDA פחות מחודש ממועד הגשת הבקשה. האישור מקיף את כל סוגי הדימות, בדומה למכשיר CT רגיל, לרבות של מערכת השלד והשרירים, הריאות, חלל הבטן והסינוסים.

למעשה, Nanox.ARC X זהה במהותה למערכת הראשית של החברה, Nanox.ARC, המתבססת על מקור דיגיטלי להפקת קרינת ה-X, ולא על מנורת להט כמו במערכות הרנטגן וה-CT הקונבנציונאליות. עם זאת, המערכת החדשה קומפקטית יותר בגודלה ועל כן מתאימה לחללים שבהם יש אילוצי מקום. כמו כן, לדברי החברה זוהי מערכת Plug-and-Play שניתנת להתקנה והפעלה תוך יום אחד.

"זוהי אבולוציה חשובה בטכנולוגיית הדימות שלנו, מאחר שהיא מפשטת עבור ספקי בריאות את האימוץ של מערכת דימות תלת-מימדית דיגיטלית"', אמר מנכ"ל החברה ארז מלצר.

בחודש פברואר קיבלה החברה אישור רגולטורי גם באירופה למערכת הראשית שלה, וחתמה על הסכמי הפצה ראשונים ביבשת, ברומניה וביוון. הכנסותיה ברבעון הרביעי עמדו על 3 מיליון דולר, ובקופת המזומנים שלה היו 83.5 מיליון דולר נכון לסוף השנה.

ננוקס פיתחה מכשיר דימות המבוסס על ייצור קרני רנטגן באמצעות רכיב MEMS במקום באמצעות מנורת להט, שחימומה מביא לפליטה של אלקטרונים. המערכת “הקרה” של ננוקס מהווה שינוי פרדיגמה לעומת מערכות הדימות ה”חמות”. להערכת החברה, הטכנולוגיה החדשה מאפשרת לייצר מערכות דימות ניידות ונגישות יותר במחיר נמוך יותר בהשוואה למערכות אחרות בשוק ובמודל שירות (SaaS).

 

Hertz תתקין את עמדות הסריקה של UVeye בשדות תעופה ברחבי ארה"ב

[בתמונה למעלה: מערכת בדיקה אוטומטית של UVeye בסוכנות רכב של טויוטה בעיר גרינסבורו, צפון קרוליינה]

ענקית השכרת הרכב Hertz חתמה על הסכם עם חברת הסטארטאפ UVeye, במסגרתו ישולבו בסניפיה מערכות אוטומטיות לבדיקת רכבים באמצעות AI. המערכות של UVeye יחליפו את תהליכי הבדיקה הידניים של רכבים, ישפרו משמעותית את הדיוק והיעילות של תחזוקת הרכבים, יביאו להגדלת התדירות וקיצור זמני הבדיקות ויגדילו את זמינות הרכבים ללקוחות.

המערכות של UVeye כבר מותקנות בסניפי הרץ במספר שדות תעופה גדולים בארה"ב, בהם אטלנטה וניוארק ומשמשות בתהליכי האיסוף והחזרת הרכבים תוך שקיפות לכל הצדדים ועם שיפור חווית הלקוחות. בעקבות ההצלחה יותקנו בחודשים הקרובים מערכות בדיקה בשדות תעופה רבים ברחבי ארה"ב וכן בסניפים נוספים להשכרת רכב. הרץ היא חברת השכרת הרכב הראשונה שמאמצת את טכנולוגיית ה-AI לבדיקת רכבים ומתקינה אותה בכל צפון אמריקה.

UVeye פיתחה מערכת בדיקה לרכבים המבוססת על בינה מלאכותית ואלגוריתמים של למידת מכונה ומשמשת כ-"רנטגן" של כלי הרכב. היא סורקת ומעריכה בתוך שניות באופן אוטומטי את כל החלקים הנראים בכלי הרכב, לרבות שמשות ותחתית הרכב. הטכנולוגיה של UVeye כוללת סורקים של גוף הרכב, מנתחי איכות צמיגים המצביעים על הצורך להחליף אותם ומערכות זיהוי חיצוני של 360 מעלות המזהות בעיות מכניות, פגמים חיצוניים, נזקים, שינויים או עצמים זרים מתחת ומסביב לרכב וזאת באופן מדויק, מהיר וברמת פרוט גבוהה ביותר, ללא צורך בבדיקה אנושית או הרמת הרכב. המערכת מתמודדת בהצלחה גם עם רכבים מורכבים כולל חשמליים ואוטונומיים.

UVeye הוקמה בשנת 2016 על ידי האחים אמיר חבר, המשמש מנכ"ל ואוהד חבר, COO וגייסה מאז הקמתה 380 מיליון דולר ממשקיעים בהם Woven Capital, קרן הצמיחה של טויוטה וכן UMC Capital, W.R. Berkley, מנורה מבטחים, מור בית השקעות, MyBerg ו-Trinity Capital. המערכות של החברה מותקנות בלמעלה מ-400 סוכנויות רכב, מגרשי מכירות פומביות, מפעלי ייצור ואתרים של ציי רכב מסחריים בארה"ב ובאירופה ומשמשות לביצוע כמיליון בדיקות רכב מדי חודש באופן יעיל ושקוף.

לפני כשנה הודיעה אמזון על שימוש במערכת כדי להפוך משימות בדיקת ציי הרכב לאוטומטיות, לבדיקת רכבי המשלוח בפריסה של עד כ-850 אתרי שליחויות של החברה המבצעים בדיקה יומית לרכבים. החברה מעסיקה מעל 250 עובדים, כמחצית מהם במרכז הפיתוח בישראל, והשאר בארה"ב, יפן ואירופה.

ASML ו-TSMC מזהירות מהשלכות מלחמת הסחר

קבלנית הייצור הטאיוונית TSMC דיווחה הלילה כי הכנסותיה ברבעון הראשון של 2025 הסתכמו ב-25.5 מיליארד דולר. מדובר אמנם בגידול של 35.3% בהשוואה לרבעון אשתקד, אך ירידה של 5.1% לעומת הרבעון הקודם, דבר שעשוי ללמד על האטה בקצב הצמיחה של החברה. ב-TSMC מציינים כי שוק הסמרטפונים גילה ברבעון האחרון חולשה יחסית, הקשורה בעיקר לדפוסים עונתיים, אך זו קוזזה בחלקה על ידי המשך הגידול בביקושים בתחום ה-AI.

מבחינת התמהיל הטכנולוגי של ההכנסות, כ-22% מהכנסות TSMC ברבעון הראשון הגיעו מתהליכי ייצור ב-3 ננומטר וכ-36% מההכנסות הגיעו מתהליכי ייצור ב-5 ננומטר. 15% מההכנסות הגיעו מתהליכי ייצור ב-7 ננומטר – ובסך הכול תהליכי הייצור המתקדמים (7 ננומטר ומטה), אשר מהווים בהתמדה נתח גדול יותר ויותר מכלל עוגת ההכנסות, היוו ברבעון הראשון כ-73% מההכנסות.

"אנחנו צופים כי הביקוש ל-3 ו-5 ננומטר ימשיך לתמוך בפעילות העסקית שלנו ברבעון השני. אף שטרם זיהינו שינוי בדפוסים בקרב לקוחותינו, ישנה אי-וודאות וסיכונים סביב מדיניות המכסים," נמסר מהחברה. TSMC דווקא הציבה תחזית גבוהה לרבעון הבא וצופה הכנסות של 28.4-29.2 מיליארד דולר.

גם ASML דיווחה השבוע. יצרנית מכונות הליתוגרפיה ההולנדית רשמה הכנסות של 7.7 מיליארד אירו ברבעון הראשון של 2025, ירידה לעומת 9.2 מיליארד דולר ברבעון הרביעי. באשר לרבעון הבא, במקרה הטוב החברה צופה קיפאון בגידול בהכנסות, כאשר תחזית החברה היא להכנסות של 7.2-7.7 מיליארד אירו. בעקבות הדו"ח, ירדה אתמול (ד') מנייתה של החברה ביותר מ-7% במסחר בנסד"ק והיא ממשיכה לרדת גם הבוקר במסחר בבורסה ההולנדית.

החברה שומרת על אופטימיות באשר להמשך הצמיחה, אך מזהירה מפני ההשלכות האפשריות של מדיניות המכסים של טראמפ. "השיחות שלנו עם לקוחות מחזקות את הערכתנו כי 2025 ו-2026 יהיו שנים של צמיחה. עם זאת, ההכרזות האחרונות על מכסים הגבירו את אי-הוודאות בזירת המקרו ומצב העניינים צפוי להיות דינמי בתקופה הקרובה. בינה מלאכותית ממשיכה להיות הכוח המניע כיום של תעשיית השבבים", נמסר מהחברה.

 

אנבידיה מחקה 5.5 מיליארד דולר בעקבות מגבלה חדשה של הממשל האמריקאי על ייצוא לסין

חברת אנבידיה (Nvidia) הודיעה אתמול (ג'), בדיווח לרשות לניירות ערך בארצות הברית (SEC), כי תיאלץ למחוק הכנסות בהיקף של 5.5 מיליארד דולר, וזאת על רקע החלטתו של הממשל בארצות הברית להקשיח את ההגבלות על מכירת שבבים מתקדמים לסין. בעקבות הדיווח, מנייתה של אנבידיה נופלת במסחר המקדים היום (ד') בשיעור של יותר מ-5%.

לפי הדיווח ב-SEC, הממשל האמריקאי עדכן את אנבידיה בשבוע שעבר כי יהיה עליה לקבל רישיון מיוחד כדי להמשיך לייצא לסין את שבבי ה-H20, שהם הגרסה המותאמת שאנבידיה פיתחה לשוק הסיני על בסיס שבבי Hopper, הדור שקדם לשבב ה-Blackwell. לפי הדיווח, הממשל האמריקאי תלה את המגבלה החדשה בחשש כי השבבים הללו ישמשו את הסינים כדי לבנות "מחשב-על".

בתחילת השבוע עדכן הממשל את אנבידיה כי הדרישות בקבלת רישיון יהיו בתוקף "עד להודעה חדשה".  בעקבות כך, אנבידיה החליטה למחוק משווי המלאי שלה סחורה בשווי של 5.5 מיליארד דולר, שיועדה לשוק הסיני, לאור העובדה כי כעת החברה לא יודעת להעריך מתי תוכל לספק את ההזמנות הללו, אם בכלל.

ה-HGX H20 הוא גרסה ייעודית שפיתחה אנבידיה עבור השוק הסיני, שהחברה השיקה בחודש נובמבר 2023, כחודש לאחר שהממשל האמריקאי החמיר את מגבלות הייצוא. ה-HGX H20 מתבסס על מעבד ה-AI H100 ("הופר"), אך הוא מציע יכולות עיבוד מופחתות של 296 טרה פעולות לשנייה (TPLOPS).

בשנה שעברה דווח כי אנבידיה מפתחת, בשיתוף המפיצה שלה בסין Inspur, גרסה מותאמת למעבד ה-AI החדש ביותר שלה, Blackwell, וכי בכוונתה להשיקה בסין ברבעון השני של 2025. בדומה לגרסאות מותאמות קודמות של אנבידיה לשוק הסיני, המעבד צפוי להציע יכולות עיבוד נמוכות יותר, שלכאורה לא יאפשרו לסין לרתום אותו לצורך פיתוח יישומים צבאיים שיסכנו את הביטחון הלאומי של ארצות הברית. על רקע מלחמת הסחר המסלימה בין ארצות הברית לסין, ישנו סימן שאלה האם אנבידיה כלל תוכל להמשיך ולמכור את מאיצי ה-AI לשוק הסיני כל עוד המתיחות בין שתי המעצמות בעינה.

פי.סי.בי מציעה מודל שירותים כולל: מתכנון ועד ייצור מלא

חברת פי.סי.בי טכנולוגיות (PCB) פותחת בפני קהילית המפתחים בארץ את כנס הלקוחות השנתי שלה, ממעגל למערכת – כנס לקוחות ומפתחים, שיתקיים ב-27 במאי במלון וורט לגון בנתניה. במסגרת הכנס יוצג מודל פעילות חדש שהיא מתכננת להטמיע בתעשייה הישראלית. מדובר במתן שירות כולל לחברות אלקטרוניקה משלב הפיתוח ותכנון המוצר, התאמת טכנולוגיית ייצור אופטימלית, והשלמת כל התהליך בנקודה אחת. המודל מבוסס על שורה של טכנולוגיות ייצור מיוחדות, שחלקן פותח בחברה, המאפשרות לייצר מוצרים מבוססי חומרה אלקטרונית מכל הסוגים, כולל מתן שירותי מיזעור, מצעים מתקדמים, מעגלים מודפסים צפופים, הטמעת רכיבים קבורים בין השכבות ועוד.

בראיון ל-Techtime, סיפר מנכ"ל החברה, עובד שפירא, שהמודל שהחברה פיתחה מבוסס על יתרון הנדסי אינטגרטיבי: "אין שום גורם שיודע לעשות גם את תכנון המוצר, הפיתוח, תכנון הייצור והייצור עצמו – מרמת מעגל ומצעים, דרך מארזים ועד לרמת הכרטיס והמוצר הסופי – באותו אתר. יש כאן 30 אלף מטר מרובע עם כל היכולות הדרושות לתעשייה".

מהי החבילה שאתם מציגים?

שפירא: "אנחנו מציעים פתרון כולל שבו אנחנו שותפים משלב התכנון ועד לשלב הייצור של כל צורכי החומרה האלקטרונית והמכניקה. פי.סי.בי יודעת לייצר מעגלים, מצעים, מארזים מתקדמים לשבבים, ולהרכיב כרטיסים ומערכות שלמות עד לרמת המוצר המלא אני חושב שאין עוד חברה בישראל ובכדור הארץ המערבי, ויש מעט מאוד חברות במזרח, שיכולות להציע פתרון כזה מקצה לקצה. הרעיון הוא שיש לנו את כל היכולות האלה תחת קורת גג אחת: כ-17% מכל עובדי החברה הם עובדי מו"פ המתמחים בהנדסת תהליך והנדסת תכנון. מדובר ב-100 עובדים היושבים ביחד בחדר אחד, עם נוף  מהמם לעמק יזרעאל, ומדברים אחד עם השני על כל תכנון שמגיע לחברה. העובדים האלה אחראים על כל השלבים ההנדסיים הקשורים לתכנון האלקטרוני של המוצר. הדבר מאפשר ללקוחות לגשת אל מקום אחד שפותר לו את כל בעיות התכנון ומתמודד עם כל מגבלות התכנון".

מהו פוטנציאל השוק של ייצור כולל כזה?

"בשנה האחרונה יש גידול רב בכל מה שקשור לטכנולוגיות ביטחון, לצד הפעילות המסורתית שלנו בתחומי הרפואה והמוצרים התעשייתיים. אלה עולמות הדורשים חדשנות ויכולות ייצור חומרה מתקדמת. כל התעשיות האלה מחייבות מוצרים אמינים. צריך להבין שרוב כשלונות החומרה האלקטרונית נובעים מהממשקים: בין המצע, המעגל המודפס, הרכיבים ועוד. אנחנו יודעים לפתור את בעיות האמינות והאיכות האלה כבר בשלב התכנון מבלי להתפשר על ביצועי קצה".

בכנס ייחשפו אפשרויות תכנון חדשות

"סוגיית המיזעור היא דוגמה מושלמת: אנחנו מתמחים בתחום המיזעור גם בשלב התכנון ההנדסי וגם בטכנולוגיות הייצור שיש בחברה. כשאתה ממזער מעגל אלקטרוני נוצרות בעיות פיזור חום ופינוי חום, שהן גורם מרכזי בכישלון של מערכות אלקטרוניות. פיתחנו מבנים הנדסיים תוך שימוש בתהליכים וחומרים המאפשרים לספק פתרונות טיפול בחום המשפרים את ביצועי המוצר. אנחנו מציעים ללקוחות את כל החבילה הזאת. היכולת שלנו היא לא רק בייצור – אלא גם בפיתוח הפתרון האופטימלי".

חברת פי.סי.בי טכנולוגיות ממגדל העמק היא אחת מספקיות שירותי הייצור העצמאיות הגדולות בישראל. בשנת 2024 צמחו מכירותיה ב-12% והסתכמו בכ-152.9 מיליון דולר. החברה פועלת במתכונת של שלוש חטיבות מרכזיות: מעגלים (PCB), הרכבות אלקטרוניות וחטיבת מיזעור (באמצעות iNPACK). בין הטכנולוגיות שהיא מספקת: ייצור מעגלי PCB גמישים וקשיחים בצפיפות גבוהה, הרכבות אלקטרוניות מרמת הכרטיס ועד לרמת תתי מכלולים ומערכות שלמות, פיתוח וייצור מצעים אורגניים (Organic Substrate), פתרונות מיקרואלקטרוניקה מלאים דוגמת Wire Bonding , Die Attach וכדומה, פיתוח וייצור מארזי System In Package, פתרונות מיזעור ברמת הפאנל (Panel Level), פיתוח פתרונות לרכיבים חשופים דוגמת LiDAR לתעשיית הרכב, ועוד.

עוד מספר שפירא: "יש כאן שוק מתפתח שיש לו הזדמנות לפגוש פתרונות שלא היו זמינים בישראל עד לפני שנתיים-שלוש. קיימים גם שיקולים נוספים: כשפונים אל ספקים שונים עבור שלבים שונים בייצור, התהליך נמשך יותר זמן ודורש להתפשר על המכנה המשותף הנמוך ביותר. פיתוח וייצור מלא במקום אחד מאפשרים לקצר זמנים ולחסוך הרבה מאוד פערי תיווך של קונה-מוכר. יש לנו כבר מספר פרוייקטים במתכונת הזו. בכנס השנתי נחשוף אפשרויות תכנון חדשות המבוססות על מבנים הנדסיים מיוחדים ושילוב חומרים מיוחדים במוצר הסופי".

למידע נוסף ורישום:

ממעגל למערכת – כנס לקוחות ומפתחים

מבוכה לאינטל: למנכ"ל החדש קשרים ענפים עם חברות סיניות

[בתמונה למעלה: ליפ-בו טאן בארוע Intel Vision 2025. צילום: אינטל]

ליפ-בו טאן, שמונה בחודש שעבר לתפקיד מנכ"ל חברת אינטל (Intel), מושקע במאות חברות טכנולוגיה סיניות, בהן לפחות שמונה חברות בעלות זיקה לצבא סין – כך עולה מבדיקה שערכה סוכנות הידיעות רויטרס במסמכי תאגיד בארצות הברית ובסין. החשיפה הזו נפיצה במיוחד על רקע המתיחות הגיאו-פוליטית הנוכחית בין ארצות הברית לסין והמאמץ של הממשל האמריקאי להצר את התקדמותה הטכנולוגית של סין, בעיקר בתחום השבבים, ומנגד לסייע לאינטל לשוב למעמדה כיצרנית שבבים מובילה.

לכאורה, החשיפה הזו אינה צריכה להוות הפתעה מוחלטת, מאחר שטאן הוא משקיע סדרתי ידוע ודמות בולטת בעולם ההון-סיכון. פעילות ההשקעות שלו נסובה סביב קרן ההשקעות Walden International, שטאן ייסד עוד בשנות השמונים וממשיך לשמש כיושב הראש שלה גם כיום. הקרן מנהלת השקעות בהיקף מוערך של 5 מיליארד דולר, וביצעה גם לא מעט השקעות בהייטק הישראלי. טאן גם מחזיק בבעלות של שתי חברות אחזקות הרשומות בהונג קונג, Sakariya Limited ו-Seine Limited, כך לפי הדיווח.

לפי הבדיקה של רויטרס, טאן הוא בעל שליטה בכ-40 חברות וקרנות סיניות, לכל הפחות, והוא מחזיק במניות מיעוט בכ-600 חברות נוספות, דרך קרנות וחברות השקעה שהוא מנהל או מחזיק בבעלות. בחלק מהמקרים, כך לפי הדיווח, בו-טאן מחזיק במניות מיעוט ביחד עם גופים בבעלות ממשלתית של המשטר בסין.

לפי הדיווח ברויטרס, מארג הקשרים העסקיים של טאן עם חברות סיניות כה רבות מעורר שאלות בקרב משקיעים באשר למידת התאמתו לעמוד בראש אינטל. "העובדה הפשוטה היא שטאן אינו כשיר לעמוד בראש חברה המתחרה בסין, בטח ובטח חברה בעלת חשיבות לאומית כמו אינטל, שיש לה קשרים עם גופי המודיעין והצבא של ארצות הברית," אמר אנדרו קינג, מנהל-שותף בקרן Bastille Venture.

ברויטרס הדגישו כי טאן אינו מושקע בחברה סינית שנמצאת ברשימה של חברות שהחוק בארצות הברית אוסר על השקעה בהן. מאינטל נמסר כי טאן עבר את כל הליכי התשאול והבדיקה הראויים בקבלתו לתפקיד, לרבות גילוי של ניגודי עניינים.

 

Avnet ASIC תנהל הייצור ב-TSMC של היילו

חברת היילו (Hailo) התל אביבית, אשר מפתחת ומספקת מעבדי בינה מלאכותית ליישומים משובצי מחשב, בחרה בחברת אבנט אייסיק (Avnet ASIC Israel) לניהול הייצור של מעבדי ה-AI העתידיים שלה בחברת TSMC הטאיוואנית. אבנט אייסיק היא חטיבה של Avnet Silica, הנמצאת בבעלות Avnet. לאבנט אייסיק הסמכה רשמית של TSMC המעניק לה מעמד של Value Chain Aggregator – VCA. עד היום היא השלימה שני פרוייקטים עם חברת היילו.

הסמכת VCA מאפשרת לאבנט אייסיק לספק גישה אל תהליכי הייצור של TSMC, ביחד עם תמיכה הנדסית, ניהול הייצור ואינטגרציה תהליכית. בין השאר, היא צברה ניסיון בתהליכי 3 ננומטר ויש לה גישה לטכנולוגיות 2 ננומטר של TSMC הצפויות להגיע בקרוב לשוק. היילו מקבלת תמיכה מלאה בייצור הסדרתי, כולל תהליכי טייפאאוט, ניהול מוצר וניהול שרשרת האספקה. סמנכ"לית איכות ותפעול בחברת היילו, אינה שטרנברג, אמרה ששיתוף הפעולה עם אבנט אייסיק מעניק להיילו גישה אל תהליכי הסיליקון המתקדמים ביותר של TSMC.

מנהלת הפעילות העסקית של אבנט אייסיק ישראל, יוליה מילשטיין, אמרה ש-TSMC הסמיכה מספר מצומצם של חברות כשותפות VCA. אבנט אייסיק היא מרכז תכנון וייצור רכיבי ASIC ו-COT. היא הוקמה לפני כ-35 שנים וביצעה יותר מ-350 פרוייקטים בישראל ובחו"ל. חברת היילו הוקמה ב-2017 על-ידי בוגרי היחידה הטכנולוגית של חיל המודיעין, וגייסה מאז הקמתה כ-340 מיליון דולר. כיום יש לה כ-300 לקוחות בעולם. החברה מעסיקה כ-300 עובדים, 250 מהם בישראל והשאר במשרדיה בעולם.

דור חדש של מצלמות בינה מלאכותית

המעבדים של היילו מאפשרים למכשירים חסכוניים באנרגיה לבצע משימות למידה עמוקה דוגמת זיהוי עצמים בזמן אמת. שוקי היעד המרכזיים של החברה: תעשיות הרכב, אבטחה, מחשוב, תעשייה 4.0 וקמעונאות. בשבוע שעבר היא השתתפה בתערוכת ISC West 2025 בלאס וגאס, והציגה בה שורה של מצלמות בעלות יכולות  Generative AI של יצרנים שונים, אשר מבוססות על מעבדי התמונה מסדרה Hailo-15 ׁ(בתמונה למעלה) ומאיצי ה-AI מסדרות Hailo-8 ו-Hailo-10.

מדובר בדור הבא של יישומי AI מבוססי מצלמה המאפשרים לבצע פעולות כמו סיווג תמונה בזמן אמת ללא צורך באימון מקדים (zero-shot classification), הסתרת פנים בווידאו בזמן אמת, ניטור שירותים מסחריים דוגמת מסעדות וחנויות קמעוניאיות ועוד. היישומים החדשים כוללים מודלים משולבים של שפה וראייה (VLM), ויודעים לבצע פעולות מורכבות כמו סיכום ותמצות אוטומטי של סרטוני וידאו במכשירי הקצה עצמם – ללא צורך בחיבור  לאינטרנט.

ITEC החלה לייצג את  Jama Software בישראל

חברת ITEC מרמת החייל חתמה על הסכם נציגות בישראל של חברת Jama Software, המספקת כלים לניהול דרישות עבור מפתחי מערכות Real Time משובצות מחשב. תוכנת Jama Connect היא כלי לניהול דרישות (Requirements Management) המיועד בעיקר לתעשיות המפתחות מוצרים מורכבים, דוגמת מוצרים לתעשיית הרכב הרפואה והאלקטרוניקה. הוא מסייע בתכנון, מעקב ובקרה של דרישות לאורך כל מחזור חיי המוצר.

"חברה מובילה כמו Jama היא נדבך חשוב בחבילת הכלים שאנחנו מספקים לתהליכי הפיתוח ולאורך מחזורי ה-Validation וה-Verification של מערכות משובצות מחשב", אמר מנכ"ל איטק, מאורי גוטליב. מערכת Jama Connect מיועדת בעיקר לארגונים המפתחים מוצרים אשר צריכים לעמוד בדרישות טכנולוגיות ורגולטוריות מחמירות, ומסייעת בתיאום ובקרה על כל שלב בתהליך הפיתוחהיא מבצעת ניהול דרישות, מעקב אחר שינויים, תיאום ושיתוף פעולה, קישוריות עם כלים אחרים, ניהול סיכונים, יצירת דו"חות וסטטיסטיקות, תמיכה בדרישות רגולציה, אבטחת מידע ועוד. 

חברת איטק מייצגת בישראל מותגים מובילים בתחום פיתוחי מערכות משובצות ליישומי קריטיים (Mission Critical). בין החברות שהיא מייצגת: Lauterbach, BlackBerry QNX , Hightec-RT, LDRA dSPACE ועוד.

למידע נוסף: ITEC

וובינר סינופסיס ל-PCIe 7.0 יתקיים ב-30 באפריל

ביום ד', ה-30 באפריל 2025, תקיים חברת סינופסיס (Synopsys) וובינר בנושא תקן הקישוריות החדש PCIe 7.0 ומדוע החברות צריכות להכיר אותו ולאמץ אותו כבר עכשיו. ההדרכה המקוונת תשודר בשעה 20:00 לפי שעון ישראל ותימשך 60 דקות. היא תתקיים תחת הכותרת: PCIe 7.0? Understanding Why Now is the Time to Transition.

This session will explore the need of transitioning to PCIe 7.0 for chip-to-chip (C2C) connectivity. We will delve into how this transition impacts various use cases, including SSDs, network switches, and SuperNICs, highlighting the doubled data transfer rate of 128 GT/s per lane and its implications.

Gain insights into how PCIe 7.0 can improve SoC architectures by: Addressing challenges such as bifurcation, Providing 16X support in Gen 7 controllers, Discover key enhancements of PCIe 7.0, such as latency, power and error correction optimization, Reduced latency and Improved power efficiency.

Speakers:

Richard Solomon (left), Technical Product Manager, PCI Express Controller IP at Synopsys. Richard has served over 20 years on the PCI-SIG Board of Directors, holds a BSEE from Rice University, and is an active participant in the CXL Consortium with 27 US patents.
Madhumita Sanyal (right), Director Technical Product Management, High Performance Computing IP Solutions at Synopsys. Madhumita holds an M.S. in Electrical Engineering from San Jose State University and has completed the LEAD program at Stanford University.

למידע נוסף ורישום:

PCIe 7.0? Understanding Why Now is the Time to Transition

 

 

הוקמו שתי חממות חדשות להצמחת חברות

בתמונה למעלה: יו"ר רשות החדשנות, ד"ר אלון סטופל

הקבוצות Square One Labs Build ו-Edge Medical Ventures זכו במכרז רשות החדשנות להקמת חממות להצמחת חברות טכנולוגיות, ויקבלו כל אחת תקציב ממשלתי בהיקף של כ-40 מיליון שקל לחמש שנים. במקביל, הן יבצעו השקעות משלימות, ומתחייבות לגייס לפחות 120 מיליון שקל. בחברות אשר יוקמו במסגרת פעילותן. החממות נבחרו לאחר השלמת המכרז שפורסם ב-2024, במקביל להקמת קרן ההזנק, המאפשרת לרשות החדשנות להשתתף בגיוסי הון של חברות בעלות טכנולוגיה עמודה (Deep Tech) בלי לקחת מניות ובלא לדלל את היזמים.

קבוצת Square One Labs Build הוקמה במתכונת של מאגד על-ידי דוראל אנרג'יטק ונצ'רס, אפקון בקרה ואוטומציה, קבוצת רד, קבוצת בז"ן, Square One Fund, קרן Elements של אנלייט ושותפים מהאקדמיה והעולם העסקי. היא תקים חממה במודל Venture Creation בתחומי האנרגיה, תעשייה מתקדמת ותשתיות למרכזי נתונים (Data Centers). היא תתמקד בהצמחת חברות לפי מודל Entrepreneur in Residence, כלומר, יזמים יפתחו פתרונות לבעיות שהשותפים האסטרטגיים הגדירו או אישרו. במסגרת פעילותה היא תקים תשתית של ארבע מעבדות ייעודיות בתחום מדעי החומרים, אלקטרוניקת הספק, תרמודינמיקה ורובוטיקה. החממה תנוהל על-ידי עמיר פישלוב ויואב גלין, ממייסדי סולראדג'.

המודל מבוסס על ניסיון שניצבר לאורך שנים

קבוצת Edge Medical Ventures הוקמה על-ידי חברת בוסטון סיינטיפיק, הקרנות Edge Medical Partners ו-Issec Capital, המרכזים הרפואיים הדסה, שיבא, וולפסון, והמרכז הרפואי של אוניברסיטת קורנל. החממה שלה תתמקד בתחום המכשור הרפואי עם דגש על פתרונות המשלבים חומרה, תוכנה, ביולוגיה והנדסת חומרים. החברות שיוקמו במסגרתה יקבלו גישה למעבדה לפיתוח אביטיפוס, ניסויי vivo-ex, יכולת ייצור מוקדמת וסיוע בהגדרות ובהגשת בקשות לקבלת אישורי FDA. היא מתבססת על הנסיון שניצבר חממת MEDX שהוקמה ב-2017 והקימה 20 חברות שגייוסו עשרות מיליוני דולרים. מנכ"ל החממה הוא שי פוליקר.

יו"ר רשות החדשנות, ד"ר אלון סטופל, אמר שהמהלך מבוסס על תובנות וניסיון שנצברו לאורך שנים במסלולי החממות בישראל, בשילוב למידה ממודלים מתקדמים בעולם, בעיקר בארה"ב. "תהליך עיצוב המסלול החדש ארך חודשים רבים וכלל התאמה מדויקת למציאות המשתנה של שוק ההייטק הישראלי". מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, אמר שהמודל שנבחר, "לא רק מפחית את הסיכון ליזמים, אלא מעניק להם את כל מה שנדרש כדי להצליח באמת: גישה למעבדות מתקדמות, שותפויות אסטרטגיות, מומחיות מגופים מובילים והשקעה ממשלתית משמעותית".

אקסון ויז'ן ו-CSG משתפות פעולה בשדרוג צי רק"מ בצ'כיה

[בתמונה: רק"מ פנדור של Tatra. מקור: Tatra]

חברת אקסון ויז'ן (Axon Vision) הישראלית, שמפתחת פתרונות מבוססי בינה מלאכותית לשימושים צבאיים, דיווחה היום (ד') על שיתוף פעולה אסטרטגי עם קבוצת Czechoslovak Group (CSG) מצ'כיה – אחת מהחברות הביטחוניות הגדולות באירופה. הפרויקט מתמקד בשדרוג ציי רק"מ במדינות אירופה, והוא מהווה שלב ראשון בשיתוף פעולה נרחב יותר. החוזה נחתם על רקע המאמץ בקרב מדינות אירופה לשפר את יכולות ההגנה הצבאיות, על רקע האיום מצד רוסיה והתערערות ברית נאט"ו מאז כניסתו של טראמפ לתפקיד נשיא ארצות הברית.

בפועל, שיתוף הפעולה יתבצע יחד עם Retia, חברה-בת של CSG המתמחה בפיתוח מכ"מים ומערכות שליטה ובקרה וכן אינטגרציה של מערכות אלקטרוניות בכלים צבאיים. המכ"מים של Retia משמשים במערכות הגנה אוויריות והיא ספקית מובילה לצבא הצ'כי ולמדינות נאט"ו. אחד הפרויקטים המשמעותיים של החברה הוא ביצוע מודרניזציה של תשתית המכ"מים במזרח אירופה. 

Retia בחרה במערכת מודעות מצבית EdgeSA (Situational Awareness) של אקסון ויז'ן להתקנה על רכבים משוריינים מסוג PANDUR 8×8 EVO של חברת Tatra הצ'כית. רכבים אלה כוללים, אגב, צריח ירי בלתי מאויש של חברת אלביט הישראלית. כחלק מחוזה עם צבא צ'כיה, Retia מציידת את ה-Pandur במערכות אלקטרוניות מתקדמות כמו מערכות ניהול כוח, מערכות מידע מאובטחות, מערכות מחשוב ותקשורת, ומערכות חישה ושיבוש.

EdgeSA של אקסון ויז'ן הוא פיתרון תוכנה, אשר עושה שימוש באלגוריתמים של בינה מלאכותית, המנתח את המידע ממערכות החישה של הרכב, ומספק לצוותי הרק"ם לזהות איומים בזמן אמת, לפעול באופן מדויק, מהיר ומבוסס מידע – ולשפר את הביצועים בשדה הקרב גם בעת פעולה במדפים סגורים. באקסון ויז'ן מסבירים כי האוטומציה והתובנות שמספק הפיתרון מאפשרות להפחית את העומס הקוגניטיבי על הלוחמים ולשפר תהליכי קבלת ההחלטות יעילים בשדה הקרב.  

בהמשך צפוי שיתוף הפעולה בין אקסון ויז'ן, CSG ו-Retia להתרחב ולכלול את שילוב מערכות ה-AI של אקסון ויז'ן על פלטפורמות משוריינות נוספות -ביניהן רק"מ הפיקוד TADEAS 6×6 של TDV (גם כן מקבוצת CSG) וכן פרויקטים נוספים באירופה.

תא"ל (במיל') רועי ריפטין, מנכ"ל אקסון ויז'ן, אמר: "הטכנולוגיה שלנו, המבוססת על בינה מלאכותית, מגדירה מחדש את פעולת הרק"ם ומספקת מודיעין מיידי ומדויק שממקסם את השרידות והאפקטיביות בשדה הקרב. בתקופה האחרונה יניכר יותר מתמיד שמדינות אירופה מתחמשות, ויש פתיחות לטכנולוגיה ישראלית מוכחת. הבחירה בנו מדגישה את נוכחותנו ההולכת וגדלה בשוק הביטחוני האירופי, ואת מקומנו כמובילים עולמיים באינטגרציה של פתרונות מבוססי AI לעולם הצבאי". 

אופיר בהרב מונה למנכ"ל ננו-דיימנשן

חברת ננו-דיימנשן (Nano-Dimension) הודיעה היום (ג') על מינויו של אופיר בהרב, כיום יו"ר החברה, לתפקיד המנכ"ל. מהנהלת החברה נמסר כי הבחירה בבהרב התבססה על ההערכה שנוצרה כלפי בהרב במסגרת תפקידו כיו"ר, וכי משימותיו הדחופות יהיו למקסם את הסינרגיות עם החברות הרבות שרכשה ננו-דיימנשן בשנים האחרונות, ולשוב לרווחיות. "יכולתו המוכחת להוביל מפנה אסטרטגי ולקדם יעילות תפעולית היא הדבר הנחוץ ביותר לחברה בצומת זה".

המהלך מתבצע לצד שינויים נוספים בהנהלה. תומר פנחס, ששימש בחודשים האחרונים כסמנכ"ל התפעול וכסמנכ"ל הכספים, וכן נשיא החברה ציבי נדבאי, יעזבו את החברה. רוברט פונז (Pons) מונה ליו"ר החברה במקומו של בהרב, שפרש מדירקטוריון החברה כחלק מהמהלך. בשבוע שעבר השלימה ננו-דיימנשן את רכישת דסקטופ מטאל, בהוראת בית משפט בארה"ב, וצפויה להשלים בקרוב את רכישתה של יצרנית מדפסות נוספת, Merkforged.

בהרב מחליף את המנכ"ל הזמני ג'וליאן לדרמן, שימשיך לשמש כסמנכ"ל הפיתוח העסקי. בהרב מונה לתפקיד היו"ר בתחילת 2020, במקביל למינויו של יואב שטרן, שהודח באחרונה מתפקיד מנכ"ל החברה. בהרב החזיק בתפקיד כשנה בלבד, אך מונה שוב לתפקיד היו"ר בתחילת 2025. הוא שימש במהלך הקריירה שלו כמנכ"ל XJet ו-Maxify, וכן כסמנכ"ל מוצר בסטרטסיס וב-Credence.

 

מלחמת המינרלים של סין

בתגובה להחלטתו של נשיא ארצות הברית טראמפ להעלות את המכס על ייבוא מסין בשיעור נוסף של 34%, כחלק מתוכנית מכסי-התמגול שהציג בשבוע שעבר, סין לא הסתפקה בהמטלת מכס נגדי בשיעור של 34% על ייבוא מארצות הברית – אלא גם הודיעה על הטלת מגבלות על ייצוא לארצות הברית של שבעה סוגים של מינרלים נדירים, אשר חיוניים לתעשיית השבבים ולתעשייה הביטחונית.

הרשימה כוללת את המינרלים סקנדיום, דיספרוסיום, גדוליניום, טרביום, לוטציום, איטריום וסמריום. המדיניות החדשה לא אוסרת לחלוטין על מכירת המינרלים הללו, אלא מחייבת את הרוכשים להשיג רישיונות ולחשוף לאיזה מטרות ישמשו המינרלים, דבר שצפוי להכביד על התהליכים הבירוקרטיים ולייקר את העלויות.

מדובר במינרלים חיוניים בטכנולוגיות רבות. כך למשל, סקנדיום משמש ברכיבי RF בציוד תקשורת ובלייזרים מתקדמים, כמו גם  בסגסוגות אלומיניום בחלקי תעופה וחלל וכן ביישומי תאורה וברכיבים של רכבים חשמליים. גדוליניום, בין היתר בשל תכונותיו המגנטיות, משמש במערכות MRI, מערכות של ביקוע גרעיני, מערכות קירור מגנטיות וכונני אחסון.

בצעדים הללו, סין מנצלת את שליטתה בשוק המינרלים העולמי כדי לפגוע בשרשרת האספקה של התעשייה האמריקאית. בתחום כריית המינרלים, סין מחזיקה כ-60% מכלל השוק העולמי. ואולם, העוצמה של סין באה לידי ביטוי בתהליך ההפקה והזיקוק של חומר הגלם למתכות הסופיות. זהו תהליך מורכב וגם מזהם, וסין השקיעה רבות בעשורים האחרונים בתשתית הזו, והיא חולשת למעשה על 90% משוק הפקת המינרלים. בהקשר זה, כוונותיו של הממשל האמריקאי להשתלט על גרינלנד, בשל עושרו של האי במחצבים, וכן לחתום על עסקת מינרלים עם אוקראינה, נותנות מענה רק לחלק משרשרת הערך בתחום המינרלים, מאחר שבגרינלנד ובאוקראינה אין תשתית מכרות מפותחות לכריית מינרלים, ובטח ובטח לא תשתית להפקת המינרלים לשימושי הקצה.

דארפה תחשוף טכנולוגיית חישה אטמוספרית חדשה

הסוכנות האמריקאית למחקרי ביטחון מתקדמים (DARPA) תקיים בשבוע הבא סדנה מיוחדת שבה תיחשף טכנולוגיית חישה מסוג חדש, אשר פותחה בסוכנות בארבע השנים האחרונות. המחקרים בוצעו במסגרת תוכנית Atmosphere as Global Sensor, או בקיצור AtmoSense, שנועדה לבחון האם האטמוספירה עצמה יכולה לשמש כחיישן המזהה אירועים חשובים המתרחשים על פני הקרקע. הרעיון היה לייצר מודל הולכת אנרגיה באטמוספירה, כדי שניתן יהיה לגלות ולפענח תופעות שונות באמצעות מדידת ההפרעות בקרינה אלקטרומגנטית ובגלים אקוסטיים הנעים באטמוספירה.

מנהל תוכנית AtmoSense בדארפה, מיכאל נאיאק, אמר שהמודל שנבנה במסגרת התוכנית יכול כיום לזהות את פליטת האנרגיה הנוצרת בעקבות "הפרעות" בסדרי גודל של מטרים בודדים, "אשר מייצרות קרינה המתקדמת באטמוספירה לאורך אלפי קילומטרים ולעתים אפילו מקיפה את העולם". חשיפת המודלים וכלי התוכנה בהמשך החודש הזה, נועדה לעורר דיון בקהילה המדעית ובקהילת המו"פ הביטחוני, במטרה לזהות יישומים חדשים המתאימים לטכנולוגיה הזו.

פיצוצים מבוקרים ותגלית מקרית

תוכנית AtmoSense התנהלה בשני שלבים: בתחילה הצוות פיתח מודלים וכלי תוכנה לעיבוד המידע המגיע מחיישנים המצויים על הקרקע, באוויר ובחלל. המטרה היתה לזהות אירועים גדולים, כמו למשל רעידות אדמה והתפרצויות געשיות. בשלב השני בוצעו ניסויי שדה שנועדו להבין את רמת הרזולוציה ומגבלות השימוש באטמוספירה כחיישן. בשנת 2024 בוצעו מספר ניסויים מרכזיים במדבריות ניו מקסיקו בארה"ב, על-ידי חוקרים מאוניברסיטת Embry-Riddle. במהלכם בוצעו 6 פיצוצים מבוקרים בעוצמה של 1 טון ו-10 טון, אשר נסרקו על-ידי חיישנים מקומיים ובמקביל על-ידי מדידות הקרינה באטמוסיפרה.

לאחר שהושוו התוצאות משני המקורות, התברר שהמודל נתן תשובה אמינה ומדוייקת. אלא שהניסויים האלה הביאו לתגלית חדשה: כאשר נבדקו הנתונים לאחר אחד מהפיצוצים, התברר שהם סיפקו מידע לא צפוי על שינוי בצפיפות האלקטרונים באטמוספירה, שעל פי המודל, מגיע מארוע שהתקיים בנקודה ספציפית. כשהם ניתחו את המידע הזה, הם גילו שהמיקום הזה מצוי בנקודה שבה נכנס לאטמוספירה הטיל Falcon 9 של חברת SpaceX, בדיוק במועד הפיצוץ.

בדרך-מקרה, התברר שמערכת AtmoSense יכולה לזהות כניסה של גופים אל האטמוספירה. נאיאק: "הצוות אסף מידע נוסף מחברת SpaceX, על עשרות כניסות אל האטמוספירה, והתברר שאותה תופעה מתקיימת גם במדידות שביצעה AtmoSense באותם זמנים. "גילינו טכניקה חדשה המאפשרת לגלות ולזהות חדירת גופים לאטמוספירה".

מישל בן ברוך מונה למנכ"ל אירודרום

בתמונה למעלה: מישל בן ברוך. צילום מתוך לינקדאין

מניית חברת אירודרום (Aerodrome) בבורסה בתל אביב עולה בכ-7% בעקבות ההודעה על מינויו של תת אלוף במיל. מישל בן ברוך, למנכ"ל החדש של החברה. בן ברוך מגיע עם נסיון רב בתחום הביטחוני ובשוק האמריקאי. בצה"ל שימש כקצין תותחנים ראשי ופיקד על החיל במהלך מבצע עופרת יצוקה (2008-2009). לאחר מכן שימש כמזכיר הצבאי של שר הביטחון אהוד ברק, ראש מערך ומנהלת הארטילריה בתעשייה הצבאית (תעש), וראש סיב"ט (סיוע ייצוא ביטחוני)  במשך 5 שנים. הוא מגיע לחברת אירודרום לאחר שסיים למלא את תפקיד ראש משלחת הרכש של משרד הביטחון בארצות הברית, בשנים 2019-2024.

המינוי מגיע שבועיים לאחר התפטרות המנכ"ל הקודם ובעל המניות הגדול בחברה, רועי דגני, על רקע משבר פיננסי ושינויים באופן הפעילות של החברה. חברת אירודרום עוסקת במתן שירותי תפעול, תחזוקה והדרכת מפעילי כלי-טיס בלתי מאויישים. בנובמבר 2024 היא זכתה במכרז לאספקת רחפנים לממשלת ישראל בהיקף כולל של כ-73.6 מיליון שקל. המערכות היו מתוכננות להימסר במחצית הראשונה של 2025. אולם בתחילת מרץ 2025 היא דיווחה שקיבלה הודעה על צמצום היקף ההזמנה, מכיוון שלפי טענת הלקוח היא לא עמדה במועדי האספקה.

קשיים במכרז הענק ועסקאות אסטרטגיות

אירודרום רמזה שהיא עשויה לערער על ההחלטה. במקביל היא מתמודדת עם תובענה ייצוגית שהוגשה נגדה על-ידי עו"ד ליאור להב, בטענה שהפרה את חובת הדיווח ולא מסרה למשקיעים מידע מלא על צמצום ההזמנה הממשלתית. ראוי לציין שהחברה נמצאת בעיצומם של מהלכים אטרטגיים נוספים: בפברואר 2025 היא חתמה על מזכר הבנות לרכישת חברה אמריקאית לפי שווי של לפחות 32 מיחליון דולר, המספקת פתרונות ומוצרים בתחום הכטב"מים לגורמי ביטחון וממשל.

במקביל, היא מנהלת מו"מ מתקדם עם חברה ביטחונית ישראלית להקמת מפעל ייצור כטב"מים באמצעות חברה משותפת (JV) שתהיה בשליטת החברה הביטחונית (51%). אירודרום אמורה להעביר לידי החברה המשותפת את כל הידע, הרכוש, העובדים וההסכמים שלה בתחום ייצור הכטב"מים – מלבד אותה הזמנת ענק לממשלת ישראל. היום היא נסחרת בבורסה של תל אביב לפי שווי חברה של כ-39 מיליון שקל.

גילת זכתה בחוזה של 23 מיליון דולר עם משרד ההגנה האמריקאי

[בתמונה למעלה: מסוף DKET 3421 של DataPath]

חוזה משמעותי נוסף לחברת גילת (Gilat) מול משרד ההגנה האמריקאי (DoD). חטיבת ההגנה של החברה, Gilat Defense, זכתה בחוזה למתן שירותי תמיכה מתמשכים ליחידות תקשורת לווייניות ניידות (STT), הפרוסות ברחבי העולם עבור לקוחות משרד ההגנה של ארצות הברית. החוזה כולל תוכנית בסיס עם אפשרויות להארכה של עד חמש שנים, בהיקף כולל של עד 23 מיליון דולר.

בחודש פברואר הכריזה רשמית על רה-ארגון, שבמסגרתו הקימה חטיבה ביטחונית אשר תכלול תחתיה את הפעילות של חברת Wavestream, שגילת רכשה ב-2010 וסימנה את הכניסה הראשונה של החברה לשוק הביטחוני הצבאי, שגילת רכשה ב-2023 ומספקת פתרונות תקשורת בעיקר למשרד ההגנה האמריקאי. לאורך 2024 דיווחה גילת על שורה של חוזים, בהיקף מצטבר של עשרות מיליוני דולרים, מול משרד ההגנה האמריקאי, כחלק מפעילות DataPath.

הקמת החטיבה היא חלק ממהלך ארגוני נרחב יותר, שבו גילת תפעל, ותדווח את תוצאותיה, במבנה של שלוש זרועות נפרדות: Gilat Commercial, שתתמקד בתחום תקשורת לוויינית רחבת פס בטיסה, שירותי תמסורת ושירותי תקשורת לארגונים גדולים, ו-Gilat Peru, המתמקדת בתפעול והטמעה של פרויקטים גדולים להקמה ופריסת רשתות תקשורת – וכאמור חטיבת ההגנה הפועלת בשוק הצבאי.