חברת ההפצה הגלובלית פיוטצ'ר (Future Electronics) חתמה על הסכם הפצה גלובלית עם חברת SolidRun מיקנעם. במסגרת ההסכם הזה, פיוטצ'ר החלה להפיץ את כרטיסי המחשב (System-on-Module – SoM) החדשים של סולידראן מסדרה RZ/G2L SOM. הכרטיסים מבוססים על המעבד מרובה הליבות Renesas RZ/G2L של רנסאס היפנית, ומופיעים במימדים של 30 על 47 מ"מ. הם מאפשרים לממש מטלות עיבוד גרפי ועיבוד וידאו מורכבות ותומכים בתקשורת אלחוטית בתקני 802.11a/b/g/n/ac וב-Bluetooth 5.0, תקשורת קווית מבוססת Ethernet ובערוצי CAN עבור יישומים בתעשיית הרכב.
הכרטיסים החדשים פותחו במסגרת משפחת מודולים רחבה יותר, ותואמים ברמת הפינים לכרטיסים האחרים במשפחה: RZ/G2UL, RZ/G2LC, RZ/G2L ו-RZ/V2L. מנהל התמיכה הטכנית הגלובלית של פיוטצ'ר, ריצ'רד אינטראנטה, אמר שמנהלי התמיכה של פיוטצ'ר יספקו סיוע טכני ללקוחות להשתמש בכרטיסים החדשים מרמת הגדרת הקונספט ועד המעבר לייצור.
חברת אנלוג דיווייסז (Analog Devices – ADI) השיקה סביבת פיתוח מלאה למערכות משובצות ומערכות עיבוד בקצות הרשת (Edge), אשר כוללת תמיכה בקישוריות, אבטחה, ומספקת למפתחים משאבים במתכונת קוד פתוח ובפורטל מפתחים חדש החברה הקימה במיוחד עבורה. סביבת הפיתוח החדשה, CodeFusion Studio המבוססת על עורך Microsoft's Visual Studio, זמינה החל מהשבוע להורדה ולשימוש באמצעות ADI Developer Portal. הפלטפורמה מיועדת לסייע בפיתוח מערכות קצה חכמות (Intelligent Edge). החברה מסרה שזהו הפתרון המלא הראשון שהיא פיתחה עבור מערכות משובצות.
הפלטפורמה החדשה בנויה משלושה כלים מרכזיים: פורטל הפיתוח המקוון, תוכנת CodeFusion ומערכת ADI Assure, שהיא פתרון חומרה ותוכנה לפיתוח אבזרים מקושרים מאובטחים. מערכת CodeFusion Studio תומכת בקבוצה נבחרת של מיקרו-בקרים ורכיבים של החברה, אשר מספרם יגדל בהדרגה. היא כוללת סביבת פיתוח תוכנה (IDE), כרטיסי הערכה (SDK) וכלים ייחודיים לשיפור יעילות התכנון. סקר שהחברה ביצעה בקרב לקוחותיה גילה שכ-50% מזמן הפיתוח של מערכות משובצות מוקדש לזיהוי וניקוי באגים. המערכת נועדה להתמודד עם הבעיה הזו ועל-ידי כך לקצר את זמני הפיתוח.
מערכת ADI Assure היא קו מוצרים שלם שנועד להטמיע פתרונות אבטחה באבזרי הקצה. המרכיב המרכזי בו הוא Trusted Edge Security Architecture, הכוללת מודולי אבטחה בחומרה בחלק מרכיבי ADI וממשק תוכנות אבטחה (API) להפעלתם. בשלב הראשון הוא תומך במיקרו-בקר MAX32690, הכולל מעבד Arm Cortex-M4, מאיץ תקשורת מבוסס 32-Bit RISC-V ומודול תקשורת אלחוטית Bluetooth LE 5. חברת ADI מסרה שהיכולות האלה ייכנסו בהדרגה לרכיבים נוספים.
חברת ADI היא מיצרניות השבבים הגדולות בעולם. כיום היא מעסיקה כ-26,000 עובדים ובשנת הכספים 2023 הסתכמו מכירותיה בכ-12 מיליארד דולר.
מעט מתחת לרדאר, חברת קווליטאו (Qualitau) היא אחת החברות הישראליות שצומחות במהירות בתחום הציוד לתעשיית השבבים. קווליטאו, המפתחת מערכות למבדקי עמידות למעגלים משולבים, פרסמה היום (ד') בדיווח לבורסה בתל-אביב נתונים כספיים מקדמיים, ומהם עולה כי הכנסותיה בתשעת החודשים הראשונים של 2024 הסתכמו ב-31.7 מיליון דולר – גידול של 15% בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2023.
צבר ההזמנות של החברה, נכון לסוף רבעון 3, עומד על 33.9 מיליון דולר, בהשוואה ל-21.8 מיליון דולר באותה תקופה לפני כשנה. בחודש שעבר דיווחה על הזמנה בהיקף של 3.1 מיליון דולר מיצרן סמיקונדקטור. מניית החברה עלתה ב-12 החודשים האחרונים ב-135% לשווי שוק של 736 מיליון שקל.
קווליטאו נוסדה ב-1991 על ידי גדי קריגר ופיטר קוויבס. היא מפתחת מערכות לבדיקה ואפיון של תופעות פיסיקליות מסוימות הגורמות לירידה באמינות פעולתם של מעגלים משולבים. למעשה, מדובר במערכות שמבצעות בדיקות עמידות למעגלים המשולבים, והן משמשות בתהליכי המחקר והפיתוח של המוצר. הבדיקות הללו מספקות תחזיות באשר לשיעור הרכיבים התקולים וצפי לגבי הירידה בביצועים של המעגל המשולב לאורך הזמן.
חברת דאסו סיסטמס (Dassault Systemes) הכריזה על השקת תוכנת התכנון התלת מימדית SolidWorks 2025. הגירסה החדשה כוללת מאות שיפורים ותוספות פונקציונליות, שהתחילו כבקשות של המשתמשים. העידכונים החדשים כוללים שיפורים במערכת השיתופיות וניהול נתונים, ניהול יעיל יותר של חלקים, הרכבות, שרטוטים, הדמיות תלת–ממדיות, טולראנסים, ניתוב חשמלי וצנרת, סנכרון בין מערכות ECAD ו-MCAD ושיפורים ביכולות ההדמייה הצילומית של המודלים (Rendering).
הגירסה העדכנית כוללת עדכונים עבור מודולי SOLIDWORKS PDM, SOLIDWORKS Simulation, SOLIDWORKS Electric Schematic, SOLIDWORKS Electrical Schematic Designer ועבור אפליקציות DraftSight המאפשרות עיצוב מהיר יותר. גם גרסת 2025 מספקת אינטגרציה חלקה בין סולידוורקס לבין פלטפורמת הענן 3DEXPERIENCE של דאסו סיסטמס, אשר מאחדת את הנתונים, היישומים והטכנולוגיות ומספקת תשתית לעבודה שיתופית.
שיפורים בולטים:
עבודה שיתופית עם קולגות בתעשיה באמצעות גישה לקהילות, ישירות מסולידוורקס, כולל התראות בזמן אמת על כל פעולה שמבוצעת על המודל.
עיצוב חלקים יעיל יותר ו-selection accelerator חדש עבור chamfers, כולל יכולת ליצור פילטים ואפשרות למיזוג רציף של קצוות הפילטים.
יצירת הרכבות באופן מהיר יותר, כולל יכולת להעתיק רכיבי הרכבה יחד עם ה-mechanical mates וה-advanced mates המשויכים אליהם.
חיסכון בזמן באמצעות חיתום רב משתתפים על שרטוטים, מכל מכשיר.
בתמונה למעלה: מעבדת בדיקת רכיבים בחברתA2 Global Electronics + Solutions
מאמר אורח מאת: אורן גדאל, מנהל אזור בחברת A2 Global Electronics + Solutions *
לפני עשור בדיוק, פרסמתי מאמר שעסק בסכנות ובהיקף התופעה של רכיבים מזויפים בתעשיית האלקטרוניקה. המאמר הדגיש את האיום שנוצר על שרשראות האספקה, יצרנים ומערכות קריטיות כתוצאה משימוש ברכיבים לא אמינים ולא מקוריים. כעת עולה מחדש השאלה האם התעשייה הצליחה להתגבר על הבעיה, או שהיא חמורה מבעבר, וחשוב מכך – כיצד ניתן להתגונן בפני הסתננות רכיבים מזוייפים אל קו הייצור?
לפני עשר שנים התמודדהתעשיית האלקטרוניקה עם בעיית זיופים רחבת היקף:חוסר שקיפות בשרשראות האספקה, מחסור בבדיקות איכות מחמירות, חוסר מודעות ובקרה בעבודה מול השוק הפתוח, ולחץ להוזיל עלויות – יצרו קרקע פורייה לכניסת רכיבים מזוייפים לשוק. רכיבים שלא עמדו בסטנדרטים הנדרשים, והציבו סיכונים לא רק לאיכות המוצרים, אלא גם לבטיחות המשתמשים. הרכיבים המזוייפים חדרו למערכות קריטיות בתעשיות התעופה, הרפואה והביטחון, ויצרו סיכונים אישיים ולאומיים.
"סופה מושלמת" בתעשיית האלקטרוניקה
בין השנים 2020-2023 הפך המחסור בשבבים לבעיה קריטית שהשפיעה על תעשיות רבות כמו תעשיית הרכב, המדיקל, טכנולוגיה, וכמובן התעשיות הביטחוניות. המחסור זה נוצר בתנאי "סופה מושלמת" שנוצרה עקב שילוב חד-פעמי של מספר גורמים שייצרו כאוס שכמוהו גם זקני שבט האלקטרוניקה לא זוכרים: עלייה חדה בביקוש למכשירים אלקטרוניים ולציוד רפואי בעקבות מגפת הקורונה, בעיות בשרשראות האספקה כתוצאה מהגבלות הקורונה, שינויים בסדרי עדיפויות של ייצור, ואפילו אסונות טבע שהשפיעו על מפעלי ייצור קריטיים. ואז הגיעה המלחמה בין רוסיה לאוקראינה והחמירה את המצב אף יותר, עם עלייה חדה בביקושים כלל עולמיים בתחום הביטחון לצד פגיעה באספקת חומרים חיוניים המשמשים בתהליכי ייצור שבבים.הזעזוע היה עצום ובעיית הרכיבים המזוייפים רק התגברה.
אורן גדאל: "עקרונות היסוד לא השתנו, אולם חשיבותם כיום גדולה מבעבר"
רכיבי Obsolete – כר פורה לזיופים
אחד מהאתגרים המרכזיים בהתמודדות עם רכיבים מזוייפים הוא זיהוי וטיפול ברכיבים שייצורם הסדרתי הופסק (Obsolete). מה בעצם הופך רכיב לאובסוליט? הרבה דברים: זה יכול להיות התפתחות טכנולוגית, שינויים בתקנים ורגולציות, ירידות בביקושים, בעיות אספקה בחומרי גלם, כמובן מיזוגים ורכישות של יצרניות או חוסר כדאיות כלכלית של היצרן, ושפע סיבות נוספות. רכיבי אובסוליט הפכו כר פורה במיוחד לזיופים מכמה סיבות עיקריות:
ביקוש גבוה בשוק הפתוח:רכיבי אובסוליט אינם זמינים יותר אצל היצרנים המקוריים ולכן ניתן להשיגם רק בשוק הפתוח. זה יוצר ביקוש גבוה במיוחד מצד יצרנים, חברות תחזוקה ותעשיות קריטיות שעדיין זקוקות לרכיבים האלה לצורך תיקון ושדרוג מערכות קיימות. הביקוש הגבוה הזה מזמין שחקנים לא אמינים להציע רכיבים מזויפים.
מחסור במקורות מאומתים:עם הפסקת הייצור של רכיבים מסוימים, קשה למצוא מקורות מהימנים שיכולים להבטיח את איכות ואמינות הרכיבים. הספקים בשוק הפתוח עשויים שלא להיות כפופים לאותם תקנים ודרישות איכות כמו היצרנים המקוריים, והדבר מקל על כניסת רכיבים מזויפים למערכות קריטיות.
קושי בזיהוי רכיבים מקוריים:רכיבי אובסוליט, במיוחד כאלה שנמצאים בשוק שנים רבות, עשויים להיות קשים יותר לאימות בשל שינויי אריזה, סימונים שונים או התיישנות החומרים. זיופים איכותיים יכולים להיראות זהים לרכיבים מקוריים בבדיקה בעין בלתי מזוינת, ולכן קשה להבחין בהבדלים ללא בדיקות מעמיקות.
עלויות גבוהות:המחסור ברכיבי אובסוליט מוביל לעליית מחירים משמעותית, כלומר הזדמנות לרווחים גדולים עבור זייפנים. הם יכולים לייצר ולמכור רכיבים מזוייפים במחיר הקרוב למחיר השוק של הרכיבים המקוריים, ועדיין להרוויח סכומים גדולים.
שימוש נרחב בתעשיות קריטיות:רכיבי אובסוליט נפוצים לעיתים קרובות במערכות קריטיות כמו תעשיות הביטחון, התעופה והאנרגיה, שבהן תהליכי רידיזיין והחלפה או עדכון של מערכת שלמה, אינם תמיד אפשריים או כלכליים. הצורך ברכיבים המקוריים לצורך תחזוקה ופעולה שוטפת של מערכות אלו, או לחלופין, הזמנה חדשה של מוצר ותיק שייצורו דורש רכיבי אובסוליט, הופך את השוק הקריטי לפגיע במיוחד לזיופים.
היעדר תקנים מחייבים בשוק הפתוח:בשוק הפתוח אין תמיד תקנים ברורים ומחייבים כמו שיש ליצרנים המקוריים. המחסור הזה מקל על זייפנים להכניס לשוק רכיבים לא אמינים. בעוד חברות גדולות ויצרנים מוכרים מקפידים על נהלי בדיקות ואימות, בשוק הפתוח הכללים יכולים להיות גמישים יותר. אחד מהנתונים המדהימים הוא שרק ל-2% מבין עשרות אלפי הברוקרים הפעילים בשוק ישנה מערכת בקרת איכות איתנה, מעבדות וציוד בדיקה – וכמובן את ההסמכות הנדרשות. חשוב מאוד לדעת להבדיל בין מי שמוסמך באופן רשמי לבין מי שרק "עובד לפי התקן" אך אינו מוסמך.
מעבר לזיופים: האתגרים הנוספים ברכיבי אובסוליט
זיופים הם אמנם אחד האיומים המרכזיים הטמון ברכיבי אובסוליט, אך הוא אינו היחיד. רכיבים אלו הם לעיתים קרובות ישנים מאוד, עברו ידיים רבות או שהם לא אוחסנו בתנאים הנדרשים לשימור ארוך טווח. כתוצאה מכך, גם אם הרכיב נראה אותנטי, הוא עלול להיות בלתי ראוי לשימוש בשל בעיות כמו קורוזיה, עייפות חומרים, התרופפות חיבורים פנימיים, וירידה באמינות התפקוד.
רכיבים ישנים גם עלולים שלא לעמוד בדרישות הנוכחיות של תקנים מודרניים. אפילו רכיבים שנמצאו במצב פיזי טוב עשויים לסבול מביצועים ירודים או כשל בטמפרטורות קיצוניות או במצבי עבודה שונים. הדבר מהווה סיכון משמעותי במיוחד בתעשיות קריטיות כמו תעופה, ביטחון ורפואה, שבהן כשל של רכיב בודד אחד עלול להוביל להשלכות חמורות.
מכל הסיבות הללו, הטיפול ברכיבי אובסוליט ממשיכים להיות אחד מהאתגרים הגדולים ביותר עבור תעשיות קריטיות ויצרנים המנסים לשמור על איכות ואמינות המוצרים שלהם. הפתרון לאתגר זה כולל עבודה עם ספקים מהימנים, היצמדות בלתי מתפשרת לתקנים המחמירים ביותר וביצוע בדיקות איכות מעמיקות במעבדות מוסמכות, תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות לאימות רכיבים.
אתר איסוף ומשלוח רכיבים בחברת A2 Global Electronics + Solutions
כיצד לשמור על שרשרת אספקה נקייה מזיופים
בהתבסס על הניסיון שנצבר בעשור האחרון, העקרונות שכתבתי לפני עשר שנים נכונים יותר מתמיד גם היום. הנה מספר צעדים מעשיים שיכולים לעזור להגן על שרשרת האספקה:
העדפת ערוצים רשמיים:יש לשאוף לרכוש רכיבים אך ורק מהיצרנים או מהמפיצים המורשים שלהם. במקרה שאין ברירה ויש צורך לרכוש בשוק הפתוח, חשוב לבצע את הרכישה בזהירות מרבית ולבחור בספקים מוכרים ואמינים בעלי מוניטין חזק בשוק. אמנם בשוק הפתוח לא ניתן תמיד לקבל תעודת מקוריות (COC) אך יש להסתמך על בדיקות מעמיקות לפי התקנים הרלוונטיים, כמו AS6081 ו-AS6171, כדי להבטיח את איכות הרכיבים הנרכשים.
הטמעת מערכות מידע לניהול מלאי ואזהרות:שימוש במערכות מידע שיתנו התראות מוקדמות על זמינות רכיבים קריטיים יכול לסייע להיערכות מוקדמת ולהימנע מרכישת רכיבי אובסוליט בשוק הפתוח.
רידיזיין כפתרון שוטף:תכנון מחדש (רידיזיין) של מוצרים באופן מתמשך הוא אסטרטגיה חשובה שמאפשרת להפחית את התלות ברכיבי אובסוליט, ולצמצם הסיכון של רכיבים מזויפים. באמצעות תהליך זה, ניתן להחליף רכיבים ישנים ולא זמינים ברכיבים מודרניים ועדכניים, מה שמבטיח שמירה על זמינות המוצר, שיפור אמינותו והפחתת החשיפה לזיופים בשוק הפתוח.
ניהול ספקים מאושרים:עבודה עם מספר ספקים מצומצם ואיכותי בשוק הפתוח שכוללים ספקים ותיקים ומוסמכים בהתאם לתקנים כמו AS6081, AS6171, ו-ISO 17025, מאפשרת שליטה טובה יותר על איכות הרכיבים. חשוב לוודא שהספקים עוברים תהליכי בקרה מתמשכים (Audit) ומספקים שקיפות מלאה בנוגע למקורות הרכיבים.
בדיקות איכות קפדניות:יש להטמיע בדיקות מתקדמות כגון בדיקות חשמליות, חזותיות, צילום רנטגן ובדיקות כימיות, שיבוצעו במעבדה מוסמכת בתקן ISO 17025, כדי לזהות רכיבים מזוייפים לפני שילובם במערכות קריטיות.
חינוך והדרכת צוותים:חשוב להדריך את צוותי הרכש, ההנדסה והאיכות בעבודה שוטפת מול ספקים ומעבדות מוסמכות, כדי להבטיח עמידה בנהלי בדיקות איכות ואימות רכיבים.
שיתוף פעולה עם מעבדות מוסמכות:עבודה עם מעבדות בדיקה מאושרות הפועלות בתקן ISO 17025 תאפשר לבצע בדיקות מעמיקות ואימות מדויק של רכיבים שנרכשו בשוק הפתוח או ממקורות לא שגרתיים.
ניהול סיכונים פרואקטיבי:להטמיע תוכניות לניהול סיכונים, הכוללות תכנון להצטיידות מוקדמת ברכיבי אובסוליט ושימור מלאי בטיחותי, על-מנת להימנע מתלות במקורות לא אמינים.
צעדים אלו, בשילוב השקעה בתשתיות לניהול שרשרת האספקה, יסייעו לחברות לשמור על אמינות ואיכות המוצרים ולהתמודד בהצלחה עם אתגר הרכיבים המזוייפים.
סיכום ומבט לעתיד
להתמודדות עם רכיבים מזוייפים בתעשיית האלקטרוניקה יש חשיבות קריטית. המודעות לנושא היא צעד ראשון וחשוב, אך אינה מספיקה. יש להמשיך ולפתח פתרונות טכנולוגיים וארגוניים על מנת להבטיח את שלמות הרכיבים לאורך כל שרשרת האספקה. השקעה בטכנולוגיות לזיהוי ואימות רכיבים, כגון בדיקות איכות מתקדמות, מערכות לניהול מידע ומעקב יכולה להוות שכבת הגנה משמעותית. בנוסף, עבודה עם ספקים מוסמכים, שותפויות עם מעבדות בדיקה והדרכה של הצוותים הארגוניים לזיהוי זיופים יכולים לצמצם את הסיכון. השקעה היום בשמירה על שלמות שרשרת האספקה היא השקעה בביטחון ובאיכות מוצרי המחר.
* אודות הכותב: אורן גדאל, מנהל אזור בחברת A2 Global Electronics + Solutions, בעל ניסיון של יותר מ-20 שנה בתעשייה, כולל ייעוץ וניהול עסקי בתחום הרכיבים האלקטרוניים. אורן עוסק במציאת פתרונות עבור תעשיות קריטיות ועובד עם מגוון רחב של לקוחות בארץ ובעולם. החברהמתמחה במתן פתרונות ניהול שרשראות אספקה בתחום הרכיבים האלקטרוניים. היא מספקת שירותי איתור רכיבים ברחבי העולם, ניהול רכיבי אובסוליט, הפחתת מחסורים, וניהול מלאי. באמצעות רשת גלובלית של משרדים ומעבדות מוסמכות, החברה מבצעת בדיקות איכות ואימות רכיבים טכנולוגיות מתקדמות, להבטחת אמינות ואיכות הרכיבים עבור לקוחות בתעשיות קריטיות כמו תעופה, ביטחון, ורפואה.
חברת אינטל הכריזה על שירות ענן חדש בשם Inflection for Enterprise, שהוא סייען בינה מלאכותית (virtual AI co-worker) המבוסס על מערכת Inflection 3.0 של חברת Inflection AI, אשר מספקת כלים ברמה ארגונית בבניית פתרונות מבוססי AI המותאמים לצורכי הארגון הספציפי. בשלב הראשון אינטל תספק את השירות על-גבי ענן הבינה המלאכותית הקנייני שלה, Tiber AI Cloud המבוסס על מעבדי גאודי (3 Gaudi) של חברת הבאנה לאבס הישראלית.
ברבעון הראשון של 2025 אינטל מתכננת להשיק את הפתרון גם במתכונת של אבזר בינה מלאכותית עצמאי (appliance), שיהיה האבזר הראשון המבוסס על מעבדי גאודי. הוא יריץ את אפליקציית Pi consumer של Inflection AI, אשר נבדקה מול המעבדים הגרפיים (GPU) של אנבידיה, ויהיה מצוייד בזיכרון תקשורת מהירה בנפח של 128GB. הוא יוכל להריץ את העיבוד מול הענן (כולל של אנבידיה) או לבצע את כל החישובים במקום, על-מנת לשמור על אבטחת המידע ולמנוע זליגת סודות ארגוניים אל הרשת.
הצהרת כוונות של אינטל
במקור, אינטל פיתחה את שירות Intel Development Cloud כסוג של שירות שנועד לסייע למפתחי מערכות המבוססות על מעבדי גאודי ו-Xeon. ההכרזה הזו מלמדת שאינטל החליטה להתמודד עם שוק ה-AI במתכונת משולבת של יישומי תוכנה ושל אבזרים מלאים, ולחרוג ממדיניות הממוקדת בשבבים שהלקוחות מטמיעים במוצרים שלהם. בכך היא עוקבת אחר האסטרטגיה של אנבידיה, המבוססת על מתן פתרונות לכל הרבדים בשוק: החל מתוכנות, עבור לשבבים ומערכות שלמות וכלה בשירותי ענן.
כך למשל, ההכרזה מגיעה לאחר שילוב פלטפורמת פיתוח היישומים Tiber בתוך הענן, וביחד עם שינוי שם השירות מ"ענן מפתחים" ל-Tiber Cloud. פלטפורמת Tiber מרחיבה את קהל הלקוחות של הענן האינטלי אל תעשיית ה-IT כולה, ולא רק אל מפתחי חומרה ומוצרים. במקביל לאינטל, גם Inflection AI משיקה שירות חדש: Inflection for Enterprise, אשר יתבסס על תשתיות Intel Gaudi 3 במקום מאיצי אנבידיה. השירות שלה פונה בעיקר למגזר ה-IT ומיועד לסייע לארגונים לפתח יישומי בינה מלאכותית בלא ההשקעה הגדולה בתשתיות חומרה, תוכנה והכשרת עובדים, הכרוכה במעבר הזה.
בתמונה למעלה: צילום מסך מתוך סרטון הדרכה של Allen Institute For Artificial Intelligence
מאת: יוחאי שויגר
מכון מחקר אמריקאי מהעיר סיאטל, The Allen Institute For Artificial Intelligence, פיתח משפחה של "מודלי שפה קטנים" (SLM) המציגים, לטענת המכון, ביצועים המשתווים ברמתם למודלי השפה הגדולים (LLM) במשימות של פענוח תמונה והבנת שפה טבעית. מדובר במודלים בקוד פתוח, והמכון מעמיד לרשות חוקרים ומפתחים, בחינם, את קוד המקור, הדאטה ששימש לאימון ומשקלי המודל.
משפחת המודלים, הקרויה Molmo, כוללת מספר מודלים שגודלם נע בין מודל זעיר בן מיליארד פרמטרים, אשר יכול לרוץ על גבי כל סוגי המכשירים, ועד למודל בן 75 מיליארד פרמטרים. לשם השוואה, המודלים הגדולים של OpenAI וגוגל, GPT-4V ו-Gemini 1.5, מתבססים על יותר מ-1.5 טריליון פרמטרים, וכאמור במכון המחקר טוענים שביצועי המודל הגדול במשפחה שלהם, שמתבסס על 75 מיליארד פרמטרים בלבד, משתווה אליהם במשימות של פענוח תמונה והבנת טקסט.
לדברי המכון, אימון המודל הצריך בסך הכול 600 אלף תמונות, בעוד ה-LLMים האחרים בתעשייה מתבססים על מאגרים של מיליארדי תמונות. במכון מסבירים כי ניתן דגש לאיכות ולא לכמות, וכי התמונות ששימשו לאימון תויגו לפרטי פרטים וברמת דיוק גבוהה על ידי בני אדם – ולא באופן אוטומטי ושטחי – דבר שאיפשר שימוש בפחות תמונות.
לדברי המכון, יכולותיו הוויזואליות הגבוהות מאפשרות למודל לפענח תמונות, תרשימים וממשקי-משתמש מורכבים, להצביע בתוכם על אלמנטים ספציפיים – ולקבל החלטות על סמך ניתוח ויזואלי. בכך הוא מתאים ליישומי רובוטיקה וסוכני AI מקוונים. המודל מסוגל למנות את מספר הפריטים מסוג מסוים המופיעים בתמונה (למשל כמה תפוחים יש בסלסלת הפירות) ולסמן בנקודה את האובייקט המבוקש.
אחד מצווארי הבקבוק המשמעותיים בתחום הבינה המלאכותית הוא צריכת האנרגיה. האימון וההרצה של ה-LLM שפותחו בשנים האחרונות על ידי חברות כמו OpenAI, מטא וגוגל, מצריכים משאבי אנרגיה עצומים, דבר שהופך את הטכנולוגיה הזו לבעלת חתימת פחמן מאוד גדולה. ככל שמודל השפה מתבסס על פחות פרמטרים, כך הוא גם צורך פחות אנרגיה והוא גם כלכלי יותר. יתרון נוסף של מודלים קטנים יותר הוא בכך שניתן להריצם על מכשירי-קצה כמו סמרטפונים, בניגוד למודלים הגדולים שהרצתם מתבצעת בעיקר בענן.
בסרטון: הדגמת מודל Molmo:
סגירת הפער בין ה-LLM ל-SLM
מודל שפה גדול הוא מודל חישובי שמסוגל לייצר תכנים טקסטואליים ולבצע משימות של הבנה ואינטראקציה בשפה טבעית (NLP). מדובר למעשה במודל סטטיסטי שמתבסס על ניתוח מאגרים עצומים של דאטה, בין אם תמונות, טקסטים או סרטונים. המושג "מודל שפה קטן" מתייחס למודלים שמגלמים רשת נוירונים קטנה יותר, אשר כוללת פחות פרמטרים ואומנה על דאטה מצומצם יותר. בשעה שאימון ואחסון LLMים מצריכים משאבי עתק ועל כן רק ענקיות טכנולוגיה יכולות לפתחם, התפתחות תחום המודלים הקטנים פותח פתח גם לחברות קטנות יותר וסטארט-אפים להותיר חותם בתחום ה-GenAI.
בשיחה עם Techtime הסביר אמיר צוקר, ה-CTO של חברת ה-IT קודווליו (CodeValue), כי חלה קפיצת מדרגה בתחום מודלי השפה הקטנים. "מודלי שפה קטנים זהו ורטיקל שמתפתח במהרה ונהייה יישומי יותר ויותר. ה-LLMים הם עצומים בגודלם, כוללים מיליארדי פרמטרים ומושתתים על דאטה עצום. הם מצריכים משאבים אדירים, גם בפיתוח וגם ביישום, וזה חסם שמחזק את הצורך במודלים קטנים וחסכוניים יותר. הם לא אמורים להוות חלופה מלאה למודלים הגדולים, אבל יכולים להחליפם ביישומים ומקרי בוחן רבים. נרשמה התקדמות מאוד גדולה בתחום, והמודלים הקטנים מגלים יכולת יותר ויותר גבוהה בהבנה והסקה. בתחילה היה פער מאוד גדול בין LLM ל-SLM, אבל הפער הזה הולך ומצטמצם בצורה מרשימה".
למודלים קטנים יש ארכיטקטורה פשוטה יותר, והם יכולים לרוץ באופן מקומי באביזרי-קצה, אך על פניו, מאחר שהם מושתתים על דאטה מצומצם יותר, הם אמורים להיות מוגבלים יותר בהבנת דקויות ונוטים יותר לטעויות, ומעניין יהיה לראות אם משפחת Molmo שוברת את האקסיומה הזו.
עוזרי AI כמו Github Copilot ו-ChatGPT הפכו בשנים האחרונות לחלק אינטגרלי מכלי העבודה של המתכנת. הם מסייעים למתכנת לבצע באופן אוטומטי משימות קוד טרחניות, שגוזלות ממנו שעות רבות, ומפנים את זמנו לעיסוק בליבת העשייה של פתרון בעיות – ובכך משפרים את הפרודוקטיביות שלו. זו, לכל הפחות, הטענה הרווחת.
"Copilot עוזר למתכנתים לכתוב קוד טוב יותר, מהר יותר ועם שמחת חיים", כך מבטיחים ב-Github ומציגים מחקרים לפיהם השימוש ב-Copilot מאיץ את מלאכת כתיבת הקוד ב-50%. 85% מהמתכנתים שעושים שימוש בכלי חשים ביטחון גדול יותר לגבי הקוד שיוצא תחת ידיהם, ומשימות בדיקת הקוד (code review) מתבצעות מהר יותר בשיעור של 15% בזכות השימוש בצ'ט-בוט. 88% דיווחו כי הם מרוכזים יותר, פחות מתוסכלים ונהנים יותר לקודד כאשר Copilot לצדם, כך לפי Github.
יותר באגים, אותן שעות נוספות
ואולם, Github היא מטבע הדברים "בעלת עניין" בהצגת נתונים חד-משמעיים שכאלה. חברת Uplevel Data Labs, המספקת שירותי ייעוץ לארגונים בתחום מדע הנתונים, ערכה באחרונה מחקר השוואתי שבחן את תרומת כלי ה-AI לתפוקת המתכנתים. המחקר נערך בקרב 800 מתכנתים: 350 מהם לא השתמשו בכלי ה-AI, ו-450 מהם עשו בהם שימוש. המחקר בחן את התפוקה שלהם לאורך תקופה של 4 חודשים, לפי אומדנים מקובלים כמו זמן השלמת המשימה (cycle time), מספר מיזוגים לקוד הראשי (PR Throughput), שיעור הבאגים ושעות עבודה מורחבות (כפרמטר הבוחן "שחיקה").
תוצאות המחקר של Uplevel העלו תמונה אחרת לגמרי מנתוני Github. לפי ממצאי המחקר, כאשר תפוקת המתכנתים נמדדה לפי זמני מחזור ומספר המיזוגים, לא נמצא כל שיפור משמעותי בפרודוקטיביות בין שתי הקבוצות. מנגד, מספר הבאגים שנתגלו בקוד בקרב המתכנתים שהשתמשו בעוזרי ה-AI היה גבוה ב-41%.
עם זאת, ב-Uplevel לא מוקיעים כליל את הכלים הללו. בחברה, שכאמור מספקת ייעוץ לארגונים כיצד לטייב את תהליכי הדאטה הארגוניים, מדגישים כי למרות תוצאות המחקר, "עוזרי התכנות" הם טכנולוגיה מתפתחת, אשר צפויה להמשיך ולהשתפר, ועל כן חשוב לשלב אותם בסביבת העבודה כדי שניתן יהיה לרתום אותם בצורה מושכלת והדגרתית לטובת יותר ויותר משימות, ככל שהם ישתפרו ויוכיחו את עצמם.
ב-Uplevel ממליצים להגדיר בצורה מדויקת מה רוצים להשיג באמצעות עוזרי ה-AI, באילו משימות כדאי ובאילו משימות לא כדאי להשתמש בהם, ולספק לעובדים הכשרה שתתווה את מסגרת השימוש בכלים הללו. ב-Uplecvel ממליצים לייצר "ידע ארגוני" סביב הכלים הללו ולשתף בין חברי הצוות מקרי בוחן שבהם הכלים הללו תורמים לעבודה.
תערוכת אלקטרוניקה (electronica 2024) אשר תתקיים במינכן ב-12-15 בנובמבר 2024, כבר מסתמנת כתערוכה הגדולה ביותר בהיסוריה של תערוכות אלקטרוניקה. בשבוע שעבר דיוחו המארגנים שלראשונה מולאו כל 18 האולמות של מרכז הקונגרסים במינכן בביתנים של יותר מ-3,000 מציגים מרחבי העולם. מארגני התערכוה מסרו שלאור הרישום המוקדם, הם מצפים שהשנה יגיעו לתערוכה יותר מ-70,000 אלף מבקרים מכל העולם.
במסגרת התערוכה השנה יפעלו 6 אתרי הרצאות, דיונים ומצגות (electronica forums) שכל אחד מהם מוקדש לתחום שונה והם ממוקמים באולמות הנושאיים הרלוונטיים. אולמות הענק בתערוכה מוקדשים לתחומי עניין מוגדרים: שלושה אולמות מוקדשים ל-EMS ו-PCB, שלושה לאלקטרומכניקה ורכיבים היקפיים, אולם אחד לצב"ד, אולם ספקי כוח, שני אולמות לתחום הרכיבים הפסיביים, אולם לתחום החיישנים, MEMS ו-NEMS, אולם מערכות משובצות, חמישה אולמות מלאים לתעשיית הסמיקונדטורס, אולם של תצוגות, רכב ותקשורת אלחוטית ושני אולמות שבהם יתקיימו כנסים המקצועיים המלווים את התערוכה.
בין נושאי המיקוד השנה: מחברים במערכות משובצות, תעשיית הרכב, IIoT, הספק גבוה, לימוד מכונה ו-AI ועוד. במסגרת תערוכת אלקטרוניקה, יתקיימו במקום גם שני כנסים מקצועיים גדולים: electronica Automotive Conference ו-Wireless Congress: Systems & Applications. מגזין elektor יערוך תחרות של חברות סטארט-אפ עם טכנולוגיות חדשניות ומרתקות, אשר יוצגו בפני מבקרים בביתן אלקטור. בסיום התערוכה תזכה החברה המנצחת בפרס בגובה של 85,000 אירו.
התערוכה מתקיימת בימים ג'-ה' 12-14 בנובמבר ב-09:00-18:00, וביום ו' (15 בנובמבר) בשעות 09:00-15:00.
עסקת המיזוג בין ננו-דיימנשן (Namo Dimension) ודסקטופ מטאל (Desktop Metal) אושרה באסיפת בעלי המניות של דסקטופ מטאל, ובכך ביצעו שתי החברות צעד משמעותי להשלמת המיזוג. מבין בעלי המניות שהשתתפו בהצבעה, כ-96% הצביעו בעד העסקה, והם מהווים כ-60% מכלל בעלי המניות של דסקטופ מטאל. בננו דיימנשן מעריכים כי המיזוג יושלם סופית, גם ברמה הרגולטורית, ברבעון הרביעי.
מייסד ומנכ"ל דסקטופ מטאל, ריק פולופ, אמר כי "כדי להיות בר-קיימא בתעשיית התלת-מימד יש צורך למזג בין מוצרים וטכנולוגיות מעולות, תוך שמירה על מאזן מזומנים חזק". לפי ההסכם שנחתם בין שתי החברות בתחילת חודש יולי, ננו דיימנשן תרכוש את דסקטופ מטאל תמורת סכום שינוע בין 135-183 מיליון דולר במזומן.
בשבוע שעבר ביצעה ננו דיימנשן מהלך משמעותי נוסף באסטרטגיית הרכישות שלה כאשר חתמה על הסכם לרכישת חברת ציבורית נוספת בתעשיית התלת-מימד, חברת Markforged ממסצ'וסטס, תמורת 115 מיליון דולר. הכנסותיהן הכוללות של שלוש החברות בשנת 2023 הפיסקאלית הסתכמו ב-340 מיליון דולר. עסקה זו עוד מותנית באישור בעלי המניות.
חברת RFOptic מפתח תקווה דיווחה על קבלת הזמנה משמעותית מחברה טלקום אירופית הנמנית עם 500 החברות הגדולות בעולם (Fortune500). ההזמנה היא עבור מספר מערכות תקשורת דו-כיוונית להמרה אופטית חשמלית מסוג RF over Fiber – RFoF, בתדר של 6GHz. זוהי הזמנה שנייה מצד לקוח.
הלקוח ירכוש שלושה סוגים של פתרונות. האחד יותקן במעבדות החברה באירופה לצורך מבדקים של תקשורת דור חמישי, השני ישמש לצורך בדיקת התאימות בין תחנות בסיס של יצרניות שונות, והשלישי לצורך בדיקת אינטגרציה בין מערכות. לדברי RFOptic הלקוח, שכאמור התקין מערכת של החברה בשנה שעברה, התרשם מהביצועים הגבוהים ומהיכולת לבצע ניטור מרחוק של המערכת. RFOptic צופה גידול בהזמנות על רקע פריסת רשתות דור חמישי.
בדיקת רשתות דור חמישי
מכיוון שרשת 5G בנויה במתכונת של רשתות תקשורת פתוחות (Open Radio Access Network – O-RAN), היא כוללת מערכות מתוצרת ספקים שונים, ולכן יש צורך לוודא שכל המערכות עובדות בתיאום הדדי ומספקות לרשת את רמת הביצועים המצופה מהן. רשתות דור חמישי מתבססת על ריבוי של תחנות בסיס ונקודות גישה, ועל כן במהלך פריסת רשתות 5G יש לבצע בדיקות רבות בין הנקודות השונות. השימוש במערכות בדיקה המתבססות על מתגי RF וכבלים קואקסיאליים הינו בעייתי מאחר שכבלי נחושת מוגבלים מבחינת מרחק, תדרים ואיכות האות. טכנולוגיית RFoF מתבוססת על מתג אופטי ועל ציוד המרה בין התווך האופטי והתווך האלחוטי.
חברת RFoptic הוקמה ב-2012 על-ידי אבנר שרון, המשמש כמנכ"ל החברה והטכנולוג הראשי שלה ועל-ידי מנהל השיווק והפיתוח העסקי עוז אברמסון. החברה החלה את דרכה בפיתוח וייצור פתרונות השהיית אות אופטית (Optical Delay Line) המאפשרים השהייה מדוייקת של אותות באמצעות סיבים אופטיים לצורך מדידות והפעלת ציוד מדוייק כמו מערכות תקשורת לווייניות, מערכות מכ"ם וכדומה. בטכנולוגיה הזו ממירים אותות RF לאותות אופטיים, ומייצרים השהייה באמצעות תכונות ואורך התווך האופטי.
בהמשך החברה עברה לפיתוח ממירי RFoF, אשר השימוש בהם נמצא בצמיחה במערכות תקשורת רבות. המערכות האלה מקבלות את אותות ה-RF החשמליים המגיעים מהאנטנה, ממירות אותם לאותות אופטיים ומשדרות את האותות אל מחשב תחנת הבסיס או מרכז הרשת, במרחק של מטרים בודדים עד כמה קילומטר מהאנטנה. לאחר עיבוד האות החשמלי, הוא מומר שוב לאות אופטי, משודר בחזרה לאנטנה, ובה האותות מומרים בחזרה לאות RF המשודר אל המשתמשים.
השיטה הזו עוזרת לפשט את המבנה והתפעול של רשתות תקשורת אלחוטיות מהירות, להתגבר על בעיית הפסדים חשמליים ולהפחית עלויות מכיוון שהסיב האופטי יכול להעביר במקביל אותות המאופננים בתדרים רבים, בלא צורך לבצע המרות תדר למעלה ולמטה.
פולקסווגן ביטלה את הזמנת הענק לאספקת יריעות סולאריות גמישות עבור דגמי רכב עתידיים שלה. מדובר במה שהיה ההסכם המסחרי הראשון בשוק הרכב של חברת אפולו פאוור (Apollo Power) מיקנעם. במאי 2022 היא חתמה על הסכם ארוך טווח עם קבוצת פולקסווגן לאספקת יריעות סולאריות אשר ישולבו בדגמי רכב לאחר גמר הייצור (after market). מדובר היה בתוכנית לספק עשרות אלפי יריעות במשך 10 שנים בהיקף כולל של כ-33 מיליון דולר. לאחר חתימת ההסכם הודיעה אפולו שהיא מתכננת להקים קו ייצור ייעודי לצורך יישום ההסכם.
היריעות היו מיועדות להתקנה באחד מדגמי הרכב של חטיבת כלי-הרכב המסחריים של פולקסווגן (Commercial Vehicles). האספקה היתה אמורה להתבצע באמצעות החברה הבת סולארפיינט. מדובר היה בפתרון המבוסס על היריעה הסולארית של אפולו, אשר יועד להטעין את מצבר הרכב. שתי החברות בדקו מספר אבות טיפוס לקראת הייצור המסחרי, אשר לפי הערכות החברה היה צריך להגיע להיקף של כמה עשרות אלפי יחידות במשך 10 שנים.
בתחילה האספקה תוכננה לאמצע 2024, אולם בחודש מרץ האחרון החברה דיווחה שהאספקות נדחו למחצית 2025, באוגוסט 2024 היא דיווחה שפוקלסווגן ביקשה לדחות את תחילת האספקה המסחרית לאמצע 2026, והשבוע התברר שלא מדובר בדחייה חוזרת – אלא בביטול. השבוע החברה הודיעה שפולקסווגן הודיעה לסולארפיינט על עצירת פעילויות הפיתוח ביחס למוצר, בעקבות בחינה פנימית בנושא השימוש במוצר במסגרת דגם הרכב המתוכנן. פולקסווגן מסרה לחברה שאם תחליט לחדש את הפיתוח, היא תיידע את סולארפיינט. בנוסף, היא ביקשה לקבל סקירה של עלויותי סולארפיינט כתוצאה מביטול הפרויקט.
פתרון ייחודי לשוק נישה
חברת אפולו פאוור הוקמה בשנת 2014 על-בסיס טכנולוגיית יריעות סולאריות גמישות שפותחה בחברת אינוונטק ופעילותה מתבצעת באמצעות סולארפיינט נמצאת בכעולותה המלאה. הודות לאלסטיות הגבוהה (יכולת כיפוף עד לקוטר של 1 ס"מ) ולמשקלן הנמוך של היריעות (3-4 ק"ג למ"ר), ניתן לפרוס אותן בקלות גם על-גבי משטחים בלתי שטוחים, ולנצל מבנים ושטחים שלא ניתן להתקין בהם פאנלים קשיחים וכבדים. כיום הנצילות שלהן היא כ-17.5%, שהיא נמוכה מהיעילות של פנלים קשיחים (21%-24%), ולכן הן מתאימות לשוקי נישה ייחודיים.
השוק הביטחוני אחראי לכשליש מהמכירות
לחברה מפעל ייצור ביקנעם המייצר ידיעות בהספק כולל של עד 10 מגה-ואט בשנה, ומשמש בעיקר לפרוייקטי פיילוט וסדרות קצרות, ומפעל נוסף באזור התעשייה מבוא כרמל שביקנעם אשר מיועד לייצור בקנה מידה גדול עד להספק של 190 מגה-ואט בשנה. בשנת 2023 הסתכמו מכירותיה בכ-7.5 מיליון שקל, מתוכן 14.6% היו לשוק הרכב וכ-36% לשוק הביטחוני.
במחצית הראשונה של 2024 צמחו מכירותיה פי 2.65 בהשוואה למחצית 2023, והסתכמו בכ-7.5 מיליון שקל (כמו בכל 2023). החברה החלה להיסחר בבורסה בתל אביב בשנת 2017. במהלך השנה האחרונה הפסידה מניית החברה כ-50% ממחירה, וכיום החברה נסחרת במחיר של כ-485 אגורות לפי שווי שוק של כ-276.4 מיליון שקל.
חברת סקיילוק (Skylock), המפתחת מערכות הגנה מפני רחפנים למרחב האזרחי והצבאי, תיכנס לבורסת תל-אביב באמצעות מיזוג הופכי. החברה חתמה על הסכם מיזוג עם חברת טכנופלס ונצ'רס, הנסחרת בבורסה.
עם השלמת המיזוג תחזיק סקיילוק בכ-70% מהחברה הממוזגת, ובעלי המניות של טכנופלס יחזיקו 30%. שווי החברה הממוזגת יעמוד על 100 מיליון שקל.
סקיילוק מעריכה כי הכנסותיה בשנת 2024 יסתכמו בכ-15 מיליון דולר, וזהו גידול של 36% ביחס להכנסות בהיקף מוערך של 11 מיליון דולר בשנת 2023. הרווח לפני מס ב-2024 צפוי לעמוד על כ-12 מיליון שקל. ההון העצמי של סקיילוק צפוי לעמוד על כ-20 מיליון שקל במסגרת המיזוג, סך המזומן של טכנופלס במסגרת המיזוג לא יפחת מ-12 מיליון שקל.
המערכת של סקיילוק החברה יודעת לאתר, לזהות ולאמת את זהות הרחפן החודר למרחב האווירי, ובמידת הצורך – ליירטו. גילוי הרחפנים מתבצע באופן רב-שכבתי על ידי גלאי RF, מכ"ם 4-מימדי וחיישנים אלקטרו-אופטיים, וכן שימוש באלגוריתמים של בינה מלאכותית, המאפשרים לזהות את סוגי הרחפנים ואת המפעיל שעומד מאחוריהם. המערכת משמשת גם כמעין "מגדל פיקוח", המנטר את תשדורות הרחפנים ויודע להבדיל בין רחפן מורשה לבין רחפן בלתי מורשה. יירוט הרחפן מתבצע באמצעות שיבוש האות הלווייני (spoofing).
המערכת מיועדת לספק הגנה היקפית על שדות תעופה, מתקני תשתית, בסיסים צבאיים ואירועים המוניים. החברה בונה מערכות הגנה מודולריות, בהתאם לצרכים ולתקציב הפרויקט.
סקיילוק מנוהלת בידי מנכ"ל החברה אביעד מצא ועופר קצן, לצד יו"ר החברה יוסי וייס, לשעבר מנכ"ל התעשייה האווירית. יוסי וייס, יו"ר סקיילוק: "לחברת סקיילוק מוצרים חדשניים המבוססים על טכנולוגיה מתקדמת פרי פיתוחה של החברה הנמכרים כבר למספר מדינות וגופים ברחבי העולם. המלחמה באוקראינה וכן מלחמת חרבות ברזל העלו משמעותית את הביקוש למוצרי החברה למטרות צורך זיהוי, איתור ויירוט של רחפנים. הכניסה לבורסה תאפשר לנו להמשיך להצמיח את הפעילות שלנו ולהפוך לחברה מובילה בשוק הביטחוני הבינלאומי".
שמואל אוסטר מחברת אלתא נבחר כחבר בהנהלת עמותת EuMA – European Microwave Association, אשר מארגנת ומנהלת את כל ארועי שבוע כנס המיקרוגלים, מכ"ם ומעגלים אלקטרוניים (European Microwave Week). במסגרת התפקיד הוא יהיה אחראי על קבוצת המדינות ישראל, טורקיה, יוון, צפון מקדוניה, אלבניה, קרואטיה, בוסניה וסלובניה.
המינוי הוא לשלוש שנים, החל מה-1 בינואר 2025. לצד עבודתו באלתא, אוסטר משמש גם כיו"ר IEEE Israel, חבר בהנהלת IEEE Standards Association (IEEE SA) ויו"ר הכנס השנתי International IEEE COMCAS. ארגון IEEE SA אחראי על תקנים כמו IEEE 802,שה- Wi-Fiהוא אחד מהיישומים הבולטים שלו, ונמצא בשימוש נרחב בעולם כולו.
אוסטר שימש מהנדס בכיר והיום כיועץ בחברת אלתא. לפני הצטרפותו לאלתא ב-2006, הוא עבד כ-26 שנים בתפקידי מדען ראשי באלישרא (כיום אלביט). אוסטר משמש גם כיו"ר איגוד מהנדסי האלקטרוניקה וחבר הנהלה בלשכת המהנדסים. ארגון IEEE הוא איגוד מהנדסי החשמל והאלקטרוניקה הבינלאומי, ונחשב לאיגוד הטכנולוגי הגדול בעולם. הסניף הישראלי של IEEE נוסד בשנת 1954.
בתמונה למעלה: קו ייצור נגדים במפעל וישיי במקסיקו. צילום: וישיי
חברת וישיי (Vishay Intertechnology) הנחשבת לאחת מהיצרניות הגדולות בעולם של רכיבים דיסקרטיים, הכריזה על תוכנית ארגון מחדש של החברה, לצורך השגת מבנה פעילות יעיל וחסכוני יותר. תוכנית Vishay 3.0 Growth Strategy מבוססת על צמצום בכוח האדם, סגירת מתקני ייצור קטנים, ומעבר הדרגתי לקמפוסים מרכזיים המייצרים מגוון גדול של מוצרים. חברת וישיי מעסיקה כ-2,300 עובדים בישראל, שהם כ-10% ממצבת העובדים בעולם.
מהודעת החברה נראה שהתוכנית לא תפגע בפעילות החברה בארץ. הארגון מחדש כולל: צמצום פונקציות המכירות וההנהלה האדמיניסטרטיבית בכ-170 משרות (כ-6% מהעובדים), סגירת שלושה מתקני ייצור: מפעל ייצור סופי (back-end) של דיודות בשנגחאי שייסגר בהדרגה ב-2025 והייצור יועבר לאתר אחר, וסגירת שני מתקנים קטנים לייצור נגדים בגרמניה ובארה"ב שיפסיקו לפעול ב-2026. סגירת המפעלים תביא לפיטורי כ-365 עובדים, שהם כ-2% מעובדי הייצור של החברה הגלובלית. בסך הכל, החברה מעסיקה כיום כ-23,500 עובדים בעולם.
במקביל, וישיי תבצע פעולות ייעול נוספות שיביאו לצמצום נוסף בכוח האדם, בהיקף של כ-260 משרות. המהלכים האלה יפחיתו את ההוצאות בכ-23 מיליון דולר בשנה לפחות. נשיא ומנכ"ל וישיי, ג'ואל סמייקל, הסביר שהחברה מתחילה את השלב הראשון של התאמת תשתית הייצור העולמית שלה לצורך יצירת הזדמנויות צמיחה. "אנחנו סוגרים מתקנים קטנים המתמחים בקווי ייצור בודדים ועוברים לבנה של ייצור בקמפוסים גדולים המייצרים מגוון גדול של מוצרים".
הקשר הישראלי של וישיי
חברת וישיי מייצרת בעיקר קבלים, נגדים, סלילים, רכיבים אלקטרואופטיים, דיודות וטרנזיסטורי MOSFET וסיליקון קרביד (בעקבות רכישת הפאב של Nexperia במרץ 2024 תמורת 177 מיליון דולר). במחצית הראשונה של 2024 הסתכמו המכירות של וישיי העולמית בכ-1.49 מיליארד דולר, בהשוואה למכירות של כ-1.76 מיליארד דולר במחצית הראשונה של 2023. עם פרסום התוצאות המאכזבות בחודש שעבר, אמר המנכ"ל שההתאוששות בתעשייה היא איטית יותר מהתחזיות הראשונות של החברה, וכתוצאה מכך היא מקפיאה בינתיים תוכנית השקעות בהיקף של כ-2.6 מיליארד דולר, שהייתה אמורה להתבצע עד שנת 2028.
בתגובה ירדה מניית החברה בבורסה של ניו יורק בקרוב ל-19% וכעת היא נסחרת לפי שווי שוק של כ-2.44 מיליארד דולר. לחברת וישיי קשור הדוק למדינת ישראל. נשיא וישיי ישראל, מרק זנדמן, הוא בנו של מייסד החברה ד"ר פליקס זנדמן. מרק משמש גם כיו"ר פעיל של וישיי העולמית. וישיי ישראל הוקמה בשנת 1969 וכיום היא מפעילה בארץ שלושה אתרי ייצור גדולים: המפעל במגדל העמק מייצר קבלים, המפעל בדימונה מייצר קבלים ונגדים, והמפעל בבאר שבע מייצר קבלים, נגדים וסלילים.
בנוסף, יש לחברה שתי חברות בנות בישראל: Z.T.R. Electronics מפתח תקווה ו-Ecomal Israel מיהוד. בשנת 2023 הסתכמו מכירות הרכיבים והפתרונות של וישיי לתעשיית האלקטרוניקה הישראלית בהיקף של כ-151 מיליון דולר.
לאחר שחתמה בתחילת חודש יולי על הסכם לרכישת Desktop Metal, חברת ננו-דיימנשן (Nano-Dimension) הודיעה אמש (ד') על הסכם לרכישת חברת ציבורית נוספת בתעשיית התלת-מימד: חברת Markforged ממסצ'וסטס. הכנסותיהן הכוללות של שלוש החברות בשנת 2023 הפיסקאלית הסתכמו ב-340 מיליון דולר.
לפי ההסכם, ננו-דיימנשן תרכוש את כלל מניותיה של Markforged בסכום כולל של 115 מיליון דולר, לפי מחיר של 5 דולר למניה. מדובר בפרמיה משמעותית של 71.8% ביחס למחיר הנעילה של מניית מרקפורג'ד ביום שלישי, שעמד על 2.73 דולר. בעקבות ההודעה על המיזוג, מניית מרקפורג'ד זינקה אתמול ב-74% ונעלה ב-4.75 דולר, לא רחוק ממחיר העסקה. גם מנייתה של ננו-דיימנשן הגיבה אמש בחיוב ועלתה ביותר מ-11% לשווי שוק של 544 מיליון דולר.
תסבוכת משפטית מול חברות בתעשייה
בננו-דיימנשן הדגישו כי Markforged היא חברה "גדולה ויעילה". הכנסותיה של Markforged ב-2023 הסתכמו ב-93.8 מיליון דולר ושולי רווח של 47.4%.
Markforged נוסדה ב-2013 ובסיסה במסצ'וסטס. מנכ"ל החברה בחמש השנים האחרונות הוא הישראלי שי טרם, שבעברו עבד בחברות התלת-מימד הישראליות קורנית דיגיטל וסטרטסיס.
מרקפורג'ד פיתחה משפחה של מדפסות תלת-מימד להדפסה בחומרי גלם כדוגמת סיבי פחמן רציפים, פיברגלאס, ניילון וחומצה פולילקטית (PLA). החברה גם פיתחה מדפסת להדפסה זולה במתכת, והיא מציעה פלטפורמת ענן לתכנון ועיצוב האובייקטים להדפסה.
מעניין לציין כי בין Markforged לבין Desktop Metal יש סכסוך משפטי המתנהל זה מספר שנים. ב-2018 תבעה דסקטופ מטאל את מרקפורג'ד בגין הפרת קניין רוחני הנוגע לאחד השלבים בתהליך ההדפסה בחלקי מתכת, אך בית המשפט דחה את מרבית הטענות של דסקטופ מטאל ושתי החברות הגיעו להסדר ביניהן. ב-2019 הגישה מרקפורג'ד תביעה כנגד דסקטופ מטאל בטענה כי היא מפרה את ההסכם ביניהן ומפיצה כזבים אודות החברה בקרב מפיצים בתעשייה. מרקפורג'ד טענה גם כי מנכ"ל ומייסד דסקטופ מטאל, ריק פולופ, שימש כדירקטור במרקפורג'ד בעת שפעל להקמת דסקטופ מטאל.
שי טרם, מנכ"ל מרקפורג'ד (מקור: לינקדאין)
בכך לא תמו צרותיה המשפטיות של מרקפורג'ד. ב-2021 תבעה אותה חברת Continuous Composites מאיידהו בגין הפרת פטנטים, ובאפריל 2024 קבע חבר מושבעים של בית משפט בדלוואר לרעת מרקפורג'ד וחייב את החברה לשלם 17.4 מיליון דולר לחברה הנפגעת. מרקפורג'ד הודיעה כי תשקול לערער על ההחלטה.
חברת קמטק (Camtek) ממגדל העמק הכריזה על מערכת חדשה לבדיקת מארזי שבבים מתקדמים, Eagle G5, אשר מספקת פתרון לביצוע בדיקות דו-מימדיות ומדידות של מארזי שבבים מתקדמים במהלך הייצור. המערכת נותנת מענה גם לבדיקת מארזי הדור הבא, ברכיבים מורכבים כמו רכיבי סיליקון קרביד (Silicon Carbide) המשמשים בעיקר בפתרונות הספק גבוה ובכלי רכב חשמליים, חיישנים מתקדמים דוגמת CMOS Image Sensors, ובפתרונות עתירי עיבוד (High Performance Computing) אשר בנויים היום במתכונת מרובת אריחים (Chiplets).
מנכ"ל קמטק, רפי עמית, אמר ש-Eagle G5, "היא המערכת הראשונה בסדרה של מוצרים חדשים שאנחנו עובדים על פיתוחם בשנים האחרונות. המוצרים החדשים יספקו פתרונות בדיקה ומדידה לטכנולוגיות מארזים מתקדמים עתידיות, שיאופיינו בצפיפות גבוהה מאוד של מגעים (Bumps) ובחיבוריות מסוג Hybrid Bonding". מדובר בשיטת ייצור רכיבים המאפשרת לחבר את אריחי הסיליקון באמצעות הערמה (Stacking). כך למשל, בייצור חיישן CMOS, היא מאפשרת להצמיד אל חלקו התחתון של מערך החישה את המעגלים האנלוגיים ומעבד ה-DSP של החיישן. התוצאה: חיישן תלת-מימדי בתצורת מגדל (Stack), שבו מערך החישה מצוי בחזית והמעגלים האלקטרוניים מצויים בעורף (תחתית השבב).
למעלה: מבנה של מארז מתקדם הבנוי ממספר אריחי סיליקון בהנחה צדית ובהעמסה אנכית. מתוך מצגת קמטק
מערכת Eagle G5 מצליחה לבדוק את איכות המצע והמגעים בין אריחי הסיליקון גם כשהם קבורים בתוך Stack. היא פועלת בשתי תצורות: Bright Field שבה המארז מואר בזוויות של 90°-45° והמערכת מספקת רזולוציה של 0.5μm, ו-Dark Field שבה המארז מואר בזוויות של ,45°-0° והמערכת מספקת רזולוציה של 0.3μm. הפתרון הזה מאפשר לספק מענה לרכיבי הדור הבא, שבהן ה-Bumps יהיו ברוחב של 5μm. החברה כבר קיבלה כבר מספר הזמנות למערכת החדשה, אשר יסופקו ללקוחות במהלך 2025.
ברבעון השני של 2024 צמחו המכירות של קמטק בכ-39% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בכ-102.6 מיליון דולר. החברה הערכיה במצגת למשקיעים שהיא צופה להגיע בקרוב להיקף מכירות של יותר מ-500 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של כ-315 מיליון דולר ב-2023. לחברה יש כיום יותר מ-250 לקוחות מתעשיית השבבים. הצמיחה שלה נשענת על מגמות בשלושת שוקי היעד המרכזיים: מערכות עתירות עיבוד (HPC) האחראיות כיום לכמחצית מהמכירות ונמצאות בצמיחה מואצת בזכות השפעת הבינה המלאכותית, מערכות ניידות (Mobile) ותעשיית הרכב. החברה נסחרת בנסד"ק בשווי שוק של כ-3.5 מיליארד דולר.
חברת שירותי הדיגיטל והענן קודווליו (CodeValue) הודיעה היום (ג') כי התקשרה בהסכם לרכישת מלוא הונה המונפק הנפרע של חברת ליאקום תמורת 21 מיליון שקל. לצד זאת, ההסכם כולל מנגנון תמורה מותנית עבור המוכרים בהתאם ליעדים כספיים בשנים 2024-2025. קודווליו משתייכת לחברת ספידווליו, הנסחרת בבורסת תל-אביב לפי שווי שוק של 56.7 מיליון שקל ועולה הבוקר במסחר ביותר מ-8%.
ליאקום (Liacom Systems) הינה חברה פרטית ישראלית, העוסקת בייעוץ, מתן שירותים, פיתוח וניהול פרויקטי מחשוב בישראל. ליאקום מספקת מעטפת מלאה ומתקדמת של פתרונות הגנת סייבר ושירותי ICT המותאמים אישית לצורכי לקוחותיה. בין לקוחות החברה נמנים חברת החשמל, משרד הבריאות, משרד ראש הממשלה, משרד הבטחון וצה"ל, המוסד לביטוח לאומי, רכבת ישראל, מוטורולה, ועוד ארגונים מובילים במשק. ב-2023 הכנסותיה הסתכמו ב-90.6 מיליון שקל ורווח נקי של 1.3 מיליון שקל.
זוהי רכישה שלישית של חברה ישראלית שמבצעת ספידווליו בשנת 2024. בחודש ינואר רכשה את השליטה (54% מכלל המניות) בחברת קלאוד-אקס, העוסקת בתחום הענן, תמורת 4.05 מיליון שקל, ובחודש פברואר רכשה את השליטה (54%) מהמניות בחברת מאנקיטק, העוסקת בתחום שירותי פיתוח תוכנה, תמורת 800 אלף שקל.
במחצית הראשונה של 2024 הסתכמו הכנסות ספידווליו ב-57.1 מיליון שקל, לעומת 37.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. בחברה מסבירים כי הגידול בהכנסות נובע מאיחוד הכנסותיהן של שתי החברות הישראליות שרכשו.
טלי שם טוב, מנכ"לית ספידווליו, ציינה כי מדובר ברכישה מאוד משמעותית לחברה. "ליאקום מערכות בנתה מוניטין מאוד חזק במגזר הממשלתי והעסקי. הרכישה משתלבת עם האסטרטגיה שלנו להפוך לשותף הטכנולוגי המוביל של הגופים הגדולים בישראל. המגזר הממשלתי והמגזר הארגוני בישראל עוברים בשנים האחרונות תהליכים מואצים של טרנספורמציה דיגיטלית ומעבר לענן ובהגנת סייבר מתאימה, ואנחנו צופים כי המגמה הזו רק תאיץ בשנים הקרובות. איחוד הכוחות עם ליאקום מערכות יסייע לנו לתת מענה מלא ומוביל לצרכים הללו. בכוונתנו להרחיב את פעילות הסייבר של ליאקום ולשלב אותה במגוון הפתרונות של ספידווליו בתחומי הדיגיטל והענן".
גבי שרון מנכ"ל ליאקום: "אנחנו נרגשים להצטרף לחברת ספידווליו, שהפכה לכוח טכנולוגי מוביל בישראל. הסינרגיה בין ההון האנושי, תחומי ההתמחות והניסיון של שתי החברות הוא מכפיל כוח ויספק ערך רב למגזרים העסקי, הארגוני והממשלתי בישראל".
חברת סיוה (Ceva) מהרצליה, וחברת Edge Impulse מסן חוזה, קליפורניה, הכריזו על שיתוף פעולה שבמסגרתו יתמכו מעבדי הבינה המלאכותית (NPU) של סיוה, NeuPro-Nano, בחבילת כלי הפיתוח של Edge Impulse ליישומיי בינה מלאכותית באבזרי קצה (Edge AI). חברת Edge Impulse הוקמה בשנת 2019 והיתה מחלוצות תחום ה-TinyML, שהוא יישום אלגוריתמים של בינה מלאכותית במעבדים קטנים וחסכוניים מאוד בהספק.
כיום היא נחשבת לאחת מהחברות המובילות בתחום ומספקת פלטפורמות פיתוח מרכזיות לאימון ויישום מודלי לימוד מכונה במכשירי קצה. בין לקוחותיה: Lexmark, HPויותר מ-100,000 מפתחי יישומי AI. היא עובדת בשיתוף פעולה עם ענקיות טכנולוגיות כמו AWS, אנבידיה, ARM, אדוונטק, מיקרוצ'יפ טקסס אינסטרומנטס, רנסאס ועוד.
סיוה היא ספקית קניין רוחני (IP) מגוון עבור יצרניות שבבים. בחודש יוני 2024 היא דיווחה על היא הרחבת משפחת מעבדיה ה-AI והכריזה על מעבדי NeuPro-Nano, הכוללים שתי תצורות NPU שונות לייעול העיבוד של יישומי TinyML. שיתוף הפעולה שהוכרז כעת יאפשר ללקוחות סיוה שבחרו במעבד NeuPro-Nano, להרצת היישומים ומדידת ביצועים באמצעות בלי הפיתוח של Edge Impulse, עוד לפני שהם מיישמים את ה-IP במוצר פיזי, כלומר לפני שלב החומרה.
חברת סיוה נסחרת בנסד"ק לפי שווי חברה של כ-568 מיליון דולר. ברבעון השני של 2024 צמחו מכירותיה בכ-24% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בכ-28.4 מיליון דולר. מעבדי ה–AIשל סיוה מיועדים לשימוש באבזרי קצה חסכוניים באנרגיה, דוגמת מכשירי שמיעה, מכשירים לבישים, אודיו ביתי, יישומי בית חכם, תעשייה חכמה, ועוד. הם גם מאפשרים שילוב מודלי בינה מלאכותית במודולי הקישוריות של סיוה ובמיקרו–בקרים.
הקשר בין שתי החברות נוצר על-ידי מנהל הפיתוח העיסקי של Edge Impulse בישראל, אמיר שרמן.
חברת סטארט-אפ ה-AI ניוריאליטי (NeuReality) מקיסריה, המפתחת פתרונות הסקה (inference) עתירי ביצועים לתשתיות עיבוד ותקשורת AI, הודיעה על מינויו של הירן מאג'מודאר (Hiren Majmudar) לתפקיד נשיא החברה. לדברי ניוריאליטי, בשלב הראשון פעילותו של היו"ר החדש תתמקד בשוק האמריקני שבו קיים ריכוז גדול של יצרני שבבי AI, ספקים של שירותי ענן ולקוחות ארגוניים מרשימת פורצ'ן 500.
מאג'מודאר מביא עמו לתפקיד ניסיון עשיר בתעשייה בתפקידים שונים בחברת GlobalFoundries כמנהל היחידות העסקיות של דאטה סנטר, תשתיות תקשורת ומחשוב. לפני כן כיהן כסגן נשיא ומנהל Intel Capital וכמנהל צוותי הנדסה ותוכנה. במסגרת תפקידו ב-Intel Capital הוא מילא תפקיד מרכזי בעיצוב אסטרטגיות ההשקעות של אינטל בתחומי ה-AI, כוח מחשוב ורשתות והוביל שותפויות ורכישות משמעותיות של החברה.
משה תנך, מנכ"ל ומייסד משותף של NeuReality, אמר: "הירן מתאים באופן מושלם לייעוד של ניוריאליטי להאיץ את האימוץ של AI בתקופה שבה השוק מרחיב את השימוש בכלים לאימון מודלים של AI ונערך לאימוץ אקספוננציאלי בתחום ההיסק. היעד שלנו הוא להיות שותף לכל היצרנים של מאיצי AI ושל יצרני מערכות. השילוב שיצרנו בין מנוע לעיבודי AI – הכולל מעבדים גראפיים (GPU) ומאיצי AI – לבין התשתית מדגם NR1 שלנו הניב שיפור דרמטי ביעילות האנרגטית, בתמחור בר השגה ובביצועים מוגברים. זאת, בהשוואה למנועי CPU למטרות כלליות ולמנועי רשת (NIC) המוטמעים בשרתי AI בכדי לשנע נתונים למעבדי GPU ומאיצי AI ומהם החוצה – מהלך שמקשה על ניצול יעיל שלהם בשל צווארי בקבוק ב-CPU".
מעבדי החברה והמערכות בהם הם מוטמעים, אגנוסטיים לסוג מאיץ ה AI אליו הם מחוברים והם מאיצים באופן משמעותי את קצב העיבוד אותם מאיצים. בניוריאליטי הוסיפו כי הידע העשיר של מאג'מודאר בתשתיות AI ובהשקעות יסייע לניוריאליטי לנווט בהצלחה בתחומי החומרה והתוכנה ל-AI, במיוחד במגזרים כמו שירותי מחשוב ענן, שירותים פיננסיים, ספקי תשתיות, מדעי החיים וארגונים ממשלתיים.
הטכנולוגיה של ניוריאליטי מסירה חסמי אימוץ קיימים להטמעה של טכנולוגיית בינה מלאכותית ומציעה יעילות תפעולית וחסכון דרמטי באנרגיה בכל המגזרים כפי שמעידים מבדקי הביצועים שהתפרסמו ביוני 2024.
הירן מאג'מודאר, נשיא ניוריאליטי, מסר: "ניוריאליטי לא בונה עוד חברת AI, אלא חברה שמגשרת על הפער הבעייתי שקיים כיום בין זמינות הטכנולוגיה ובין האימוץ בפועל של בינה מלאכותית בכל פן של חיינו ומגזרי שוק. מלבד שיפור היעילות האנרגטית והביצועים של מעבדים גראפיים ומאיצי AI, אנו הופכים את הבינה המלאכותית לנגישה ובת קיימא עבור כל מגזר. טכנולוגיית ה-NR1 שלנו, שכבר נמצאת בשלבי הטמעה בקרב חברות פורצ'ן 500 בתחומי השירותים הפיננסיים וספקיות של שירותי ענן, מחוללת מהפכה בתחום היסקי AI. אנו רתומים להמשיך ולייעל את העיבוד והניהול של מערכי בינה מלאכותית יוצרת (Generative AI) ומתמקדים בשינוע ובעיבוד מקדים של נתוניAI ב-front-end, טכנולוגיה משלימה לזו שאנבידיה וחברות אחרות משקיעות בה, הממוקדת במעבדי רשתות הנוירונים. באמצעות יכולת זו אפילו הרצת מודלי השפה הגדולים המורכבים ביותר בקוד פתוח מתבצעים בלחיצת כפתור – תוך שיפור ביצועים מקסימלי של מאיצי ה-AI והסרת הבזבוז בעלות ובאנרגיה שקיים במערכות כיום".
מאג'מודאר הוסיף: "ביטול ההסתמכות על מעבדיCPU וכרטיסי רשת מאפשר שיפור של סדרי גודל בביצועים של מעבדים גראפיים ומאיצי AI, מוזיל עלויות ומשפר את היעילות האנרגטית. אני נרגש להצטרף לצוות החברה ברגע מכריע זה של התפתחות ה-AI".
ניוריאליטי נוסדה בשנת 2019 ומונהגת על ידי צוות הנהלה בעל ניסיון רב בארכיטקטורת דאטה סנטרים, מערכות ותוכנה. מייסדי החברה הם משה תנך, המשמש כמנכ"ל, צביקה שמואלי, סגן נשיא לתפעול, ויוסי קסוס המשמש כסגן נשיא לפיתוח שבבים. לפני הקמת ניוריאליטי, משה תנך כיהן בתפקידים בכירים כמנהל הנדסה במארוול ובאינטל וסגן נשיא למו"פ בדיזיינארט נטוורקס (שנרכשה מאוחר יותר על ידי קוואלקום). צביקה שמואלי כיהן כסגן נשיא Backend במלאנוקס וכסגן נשיא להנדסה בהבאנה לאבס. יוסי קסוס שימש כדירקטור בכיר להנדסה במלאנוקס וכראש תחום פיתוח השבבים באיזיצ'יפ. הצוות המוביל של החברה כולל את ה-CTO ליאור חרמוש, לשעבר מייסד משותף ומדען ראשי של ParallelM ו-fellow בחברת PMC Sierra, ואילן אביטל מנהל המו"פ(CRO – Chief R&D Officer) , מבכירי מערך המו"פ של אינטל לשעבר, שכיהן כסגן נשיא הנדסה של חטיבת התקשורת לדאטה סנטרים (VP Engineering, Datacenter Networking).
ניוריאליטי מעסיקה כיום כ-70 עובדות ועובדים במרכזי הפיתוח של החברה בקיסריה ובתל אביב וכן במשרדי החברה בפולין ובארה"ב. צוותי החברה עובדים בשיתוף פעולה עם חברות לשבבים ומערכות בתחום ה-AI וכן עם ספקי שירותי ענן, תוכנה, משלבי מערכות ומשתמשי קצה מארגונים גדולים. בכוונת החברה לגייס בשנה הקרובה עובדות ועובדים נוספים על מנת לתמוך באתגרי הפיתוח ובצמיחת החברה המואצת.
חברת IBM, הנחשבת לאחת המובילות בתחום המחשוב הקוונטי, הכריזה כי תטמיע את פתרון תיקון השגיאות של חברת קדמה (Qedma) הישראלית כחלק אינטגרלי משירותי המחשוב הקוונטי בענן שהיא מציעה. האינטגרציה תאפשר ללקוחות העושים שימוש בשירותי המחשוב הקוונטי של IBM, כדוגמת חוקרים, מדענים ומפתחים, לבצע אופטימיזציה של האלגוריתמים הקוונטיים שלהם באמצעות הפלטפורמה של קדמה: למזער את שיעור השגיאות ולשפר את איכות התוצאות שהם מפיקים.
יכולות העיבוד של מעבדים קוונטיים נמדדות לפי מספר הקיוביטים (Qbit) שהם כוללים. לכאורה, ככל שמספר הקיוביטים גדול יותר, המעבד הקוונטי מסוגל לבצע פעולות חישוביות מורכבות יותר. "הגביע הקדוש" בתחום הקוונטי הוא השגת "יתרון קוונטי" – כלומר, פיתוח מחשב קוונטי חזק ויציב שיציג עליונות חישובית למול כל מחשב-על קלאסי בפתרון בעיות מרובות משתנים.
אולם, הדרך לשם אינה עוברת רק בהגדלת מספר הקיוביטים, אלא במתן מענה לאחד מהאתגרים הגדולים בתחום: ריבוי שגיאות. בשל אי-היציבות המובנית של קיוביטים ורגישות-היתר שלהם להפרעות, הם נוטים לייצר שגיאות אקראיות, ובמעבר המידע בין קיוביט לקיוביט השגיאה המקורית גדלה באופן מעריכי ולכן התוצאה הסופית שמפיק המעבד הינה לעיתים "רעש" חסר פשר.
שותפות רבת-שנים עם יבמ
חברת קדמה פיתחה פתרון QESEM – Quantum Error Suppression and Error Mitigation. מדובר בתוכנה (הנגישה כשירות בענן) המסייעת להפחית באופן דרמטי את שיעור השגיאות. המשתמש שולח את האלגוריתם הקוונטי אל הפלטפורמה של קדמה, והיא מריצה אותו מספר פעמים על גבי המעבד הקוונטי שבאמצעותו מעוניין המשתמש להריץ את האלגוריתם. ההרצה המקדימה הזו מאפשרת לפלטפורמה של קדמה לאפיין את "הרעש" שמייצר האלגוריתם הספציפי במעבד הקוונטי הספציפי.
האיפיון הזה מאפשר לתקן את האלגוריתם עצמו וגם לבצע כיול עדין של האופן בו המעבד הקוונטי מריץ את האלגוריתם, כדי לנטרל עד כמה שניתן את הרעש ולשפר את התוצאה הסופית. בשיחה עם Techtime הסביר מנכ"ל ומייסד-משותף של קדמה, ד"ר אסיף סיני: "הפלטפורמה שלנו יודעת לספק למשתמש אלגוריתם נקי בדיוק של 99%. בלי תוכנת תיקון שגיאות כמו שלנו לא ניתן יהיה להשיג יתרון קוונטי. עם זאת, חשוב לציין שאם השגיאה הראשונית שמייצר המעבד הינה גדולה, גם תיקון שגיאות לא יעזור כדי להשיג תוצאה בעלת ערך. אולם המעבדים הקוונטיים של יבמ ביצעו קפיצת מדרגה מאוד משמעותית".
השקה משותפת של קדמה ויבמ
המעבד הקוונטי המתקדם ביותר של יבמ, Heron, מהיר פי 5 מהדור הקודם (Eagle). הוא הושק בדצמבר 2023 וכולל 133 קיוביטים. בעת השקתו הדגישה יבמ שהמעבד החדש מאופיין בשיעור שגיאות נמוך. חברת קדמה משפת פעולה עם יבמ כבר מספר שנים, והשתיים ביצעו שורה של הדגמות והוכחות היתכנות. במהלך השקת Heron, הדגימה קדמה כיצד שילוב התוכנה שלה והמעבד של יבמ מאפשר לפתור את בעיית "סימולציה המילטוניאנית". מדובר בבעיה פיזיקלית סבוכה שמטרתה לחשב את סך האנרגיה של מקבץ אטומים. החל מגודל מסוים, הבעיה הזו נחשבת לבלתי פתירה באמצעות מחשב-על קלאסי.
סיני: "השותפות שלנו עם יבמ מבוססת על אמון רב שנים. הצגנו להם לאורך השנים את הפתרונות שלנו, והם התרשמו מהתוצאות. לבסוף הם החליטו לבצע אינטגרציה של המוצר שלנו ולהנגיש אותו לכל הלקוחות המשתמשים במחשבים הקוונטיים שלהם. לשיתוף הפעולה יש גם אופק קדימה". הפלטפורמה של קדמה מותאמת לעבודה עם סוגים שונים של קיוביטים, החל מקיוביטים המבוססים על מוליכי-על ועד יונים כלואים. "השאיפה שלנו היא להפוך למערכת ההפעלה האגנוסיטית של מחשבים קוונטיים, כמו מעמדה של Windows בעולם המחשבים האישיים".
חברת Qedma הוקמה ב-2020 על-ידי המנכ"ל ד"ר אסיף סיני, בוגר תלפיות, חוקר לשעבר ב-Magic Leap, ובוגר מכון וייצמן; המדענית הראשית פרופ' דורית אהרונוב מהאוניברסיטה העברית, הנחשבת לחוקרת קוונטים בעלת שם עולמי ועל-ידי ה-CTO של החברה, פרופ' נתנאל לינדנר מהטכניון, המתמחה במערכות קוונטיות מורכבות. החברה מעסיקה 27 עובדים, רובם בישראל.
חברת קיסייט (Keysight Technologies) חתמה על הסכם מחייב לרכישת קבוצת הפתרונות האופטיים (Optical Solutions Group – OSG) של חברת סינופסיס (Synopsys) מסאניוויל, קליפורניה. קבוצת OSG מספקת שירותים וכלי פיתוח וסימולציה למידול התפזרות האור בכל סוגי החומרים, המשמשים לפיתוח מערכות אופטיות ואלקטרו-אופטיות. בהם: CODE V לפיתוח מערכות הדמאה וחיישנים, LucidShape לתכנון מערכות תאורת רכב, RSoft לפיתוח פתרונות סיליקון פוטוניקס, ועוד.
היקף העיסקה לא נמסר, אולם סינופסיס דיווחה שמכירת קבוצת האופטיקה היא חיונית לצורך קבלת אישורים רגולטוריים להשלמת עיסקת הענק שבה היא מיועדת לרכוש את חברת אנסיס (Ansys) מפנסילווניה. עסקת אנסיס ממתינה לאישורים רגולטוריים וככל הנראה תסתיים במחצית הראשונה של 2025. היא צפויה להיות עסקת המיזוג הגדולה ביותר בתעשיית התוכנות לסימולציה ותכנון אוטומטי של מערכות הנדסיות: סינופסיס הציעה תמורת אנסיס כ-35 מיליארד דולרים במזומן ובמניות.
העיסקה צפויה לשנות את המיתוג של סינופסיס מחברת EDA בתחום האלקטרוניקה לספקית תוכנות הנדסיות וסימולציה בכל תחומי ההנדסה, הפיתוח והמדע. אם כיום המתחרה העיקרית שלה היא קיידנס, לאחר השלמת העיסקה היא תהיה המתחרה המרכזית של חברת דאסו סיסטמס (Dassault Systemes) הצרפתית. מבחינת קיסייט, העיסקה מספקת כלים להרחבת היצע מערכות הצב"ד שהיא מספקת גם לתחומי האופטיקה והפוטוניקה.
חברת נקסאר (Nexar), הפועלת בתחום המצלמות החכמות לכלי-רכב, הודיעה על מינויו של צח גרינברגר לתפקיד מנכ"ל החברה. גרינברגר יחליף בתפקיד את מייסד החברה, ערן שיר, שניהל את נסקאר בעשור האחרון וכעת יעבור לשמש כסמנכ"ל המוצר. גרינברגר עבד בחמש השנים האחרונות בשירות הנסיעות השיתופיות Lyft, כאשר בשנתיים האחרונות שימש כסמנכ"ל הפיתוח העסקי (CBO) של החברה. לפני כן עבד כשנתיים בטסלה בתחום ניהול שרשרת האספקה.
נקסאר גם הודיעה על מינויו של לוק וינסנט לתפקיד סמנכ"ל המו"פ. וינסנט – שיחליף את ברונו לואיז-פרננדז, שייסד את החברה ביחד עם שיר – הוא טכנולוג ותיק, כאשר הקדנציה המשמעותית ביותר בקריירה שלו היתה בגוגל, בין 2005-2017. בגוגל, וינסנט הוביל את הפריסה הגלובלית של שירות מיפוי הרחובות של גוגל Street View, המציג תמונות מרמת הרחוב. המיפוי הזה בוצע באמצעות כלי-רכב (וגם אופניים, סירות ואפילו גמלים) שנסעו בכל רחבי העולם כשהם מצוידים במצלמה. לאחר מכן עבר וינסנט ל-Lyft, שם הקים את חטיבת הנהיגה האוטונומית המלאה, ולאחר מכן עבר למטא ושם עסק בתחום בינה מלאכותית ביישומי קצה.
לדברי נקסאר, המצלמות שלה מותקנות בכ-11 אלף מכוניות בארצות הברית, המכסות 200 מיליון קילומטר ביום. החברה בנתה מאגר של כ-59 מיליון סרטונים ו-5 טריליון תמונות. המידע מהמצלמות מוביל לכ-40 מיליון עדכוני מפה ביום. שני המינויים אמורים לסייע לחברה למקסם את מאגר הדאטה הוויזואלי שלה, בייחוד בתחום הבינה המלאכותית.
נקסאר פיתחה מצלמות רכב מצויידות ב-GPS ומקושרות אל הסמארטפון באמצעות אפליקציה ייעודית של החברה, אשר מאפשרת להקליט את התמונות ולספק תובנות למשתמשי הדרך. המצלמה יודעת לתעד אירועים של תאונות דרכים, בלימות חירום או נזק לרכב, והתיעודים הללו מסייעים בהליכים מול חברת הביטוח או רשויות אכיפת חוק. המצלמות גם משדרות את המידע לענן, לצורך יצירת תאום דיגיטלי המתעדכן בזמן אמת של הרחובות והכבישים לצורך יישומי בטיחות, נהיגה אוטומטית ועיר חכמה.
בתמונה למעלה: עובדים בחברת הייטק ישראלית בתל אביב. צילום: Techtime
במלאות שנה לפרוץ מלחמת "חרבות ברזל" ב-7 באוקטובר 2023, רשות החדשנות מפרסמת דו"ח נרחב המספק תמונת מצב עדכנית של ההייטק הישראלי, ממנו עולה יציבות מרשימה בהשקעות בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. אולם בעוד שבעולם הטכנולוגי מתחילים לראות ניצני צמיחה והתאוששות מהמשברים הכלכליים הגלובליים, בישראל יש קיפאון בתעסוקה ואין צמיחה משמעותית מזה כשנתיים.
ההייטק הישראלי שמר על יציבות בגיוסי הון: בין אוקטובר 2023 לאוגוסט 2024 גייסו החברות הטכנולוגיות כ-8.8 מיליארד דולר. הנתון מציב את ישראל במקום השלישי בעולם בגיוסי הון, אחרי עמק הסיליקון וניו יורק, ולפני מרכזים טכנולוגיים אחרים כמו לונדון ופריז. אולם מאז 2022 נרשמה עצירה כמעט מוחלטת בצמיחה במספר המועסקים, שנותר קבוע סביב כ-400,000 עובדים, המהווים כ-11% מהמועסקים במשק הישראלי (שגם הוא הפסיק לצמוח).
יותר טכנולוגיה פחות עסקים
הדו"ח מזהיר שללא צמיחה משמעותית בתעסוקה, צפויה פגיעה בהכנסות המדינה ממסים. יו"ר רשות החדשנות, ד"ר אלון סטופל: "המלחמה הובילה לעצירה הצמיחה בתעסוקה. מדובר בסימן אזהרה ברור. תעשיית ההייטק הופכת להיות ממוקדת יותר בתפקידים טכנולוגיים, מה שמאותת כי הצמיחה העסקית של חברות הייטק מתבצעת מחוץ לישראל". למעשה, מדובר בהכרה רשמית בכך שהתהליך של "היפוך שרוול" שבוצע על-ידי חברות רבות בשנה האחרונה, מתחיל להתבטא בנתוני מאקרו סטטיסטיים.
מדובר בתהליך שבו לפי דרישת המשקיעים, חברות ישראליות נרשמות בחו"ל, כאשר הפעילות הישראלית שלהן מוגדרת כמרכז פיתוח הנמצא בבעלותן. הדבר מתבטא גם בשינוי תמהיל התעסוקה בהייטק: בעוד שתפקידי מו"פ המשיכו לצמוח, התעסוקה בתפקידי מוצר ובתפקידים עסקיים נחלשה. במחצית הראשונה של 2024 שיעור המועסקים בתפקידי מו"פ הגיע לראשונה ליותר ממחצית מהמועסקים בענף ההייטק. המצב הזה יוצר תעשייה הממוקדת בעיקר במחקר ופיתוח, תוך ירידה בתפקידים התומכים בפיתוח המוצר והתפעול העסקי. המצב הזה מגביל יכולת ההייטק לצמוח כענף מעסיק בישראל.
ראוי לציין שבניגוד לשנתיים האחרונות, בעשור 2012-2022 הוכפל מספר העובדים בהייטק. בעוד התעסוקה בהייטק נותרה בקיפאון, השכר בענף ממשיך לעלות:השכר הממוצע בהייטק ברבעון השני של 2024 עמד על כ-31.5 אלף שקלים, פי 2.8 מהשכר הממוצע במשק. כלומר הפער בין השכר בהייטק לשאר המשק ממשיך להתרחב. העלייה בשכר מעידה על ביקוש לכישרונות טכנולוגיים, שרק יגדל בעתיד.
בתמונה למעלה: קו הייצור במתקן Fab 34 באירלנד. אפולו נכנסה כשותפה פיננסית. צילום: Intel
שלושה ימים לאחר פרסום הידיעות הראשונות (שלא אושרו) על רצונה של קואלקום לרכוש את חברת אינטל, מדווחות סוכנויות הידיעות בלומברג ורויטרס, על מהלך נגדי: קרן ההשקעות אפולו (Apollo) שוקלת לבצע השקעה באינטל בהיקף של 5 מיליארד דולר כדי הוכיח את אמונתה בעתידה הכלכלי ובאסטרטגיית התפנית שמוביל המנכ"ל פט גלסינגר. בידיעות נמסר שההשקעה תתבצע לאחר שיסתיימו הדיונים בנושא בין אפולו לבין אינטל, שכן המהלך מתוכנן להתבצע בצורה מתואמת ובהסכמה הדדית.
ההכרזה מגיעה פחות משבוע לאחר פרסום הידיעות הראשונות בוול סטריט ג'ורנל, על הצעת קואלקום, שבעקבותיה גם עלתה מניית אינטל בנסד"ק בכמעט 3.5%. בין אינטל ובין קרן אפולו יש קשרים הדוקים. בחודש יוני 2024 עבר מפעל הייצור פאב 34 של אינטל באירלנד למתכונת של חברה בת עצמאית בבעלות משותפת שלה ושל קרן אפולו (Apollo). במסגרת העיסקה הזו, רכשה אפולו כ-49% מהבעלות על המפעל בהשקעה כוללת של כ-11 מיליארד דולר. המפעל בעיר לייקסליפ שליד דבלין, הוקם בהשקעה כוללת של 18.4 מיליארד דולר. הוא ממשיך להיות מנוהל על-ידי אנטל ולייצר רכיבים של אינטל ושל חברות אחרות.
קרן אפולו שמרכזה בניו יורק הוקמה בשנת 1990 ומציעה, על פי הגדרה שלה, "אלטרנטיבה לבורסה". כיום היא מנהלת נכסים (כלומר חברות שהיא רכשה) בהיקף כולל של כ-671 מיליארד דולר. בנוסף, היא מחזיקה בקרן הפנסיה האמריקאית אתנה, שהונה נאמד בכ-23 מיליארד דולר. החברה מבצעת השקעות בשיתוף פעולה עם גופים פיננסיים גדולים. בשוק ממתינים כעת ל-1 באוקטובר, שבו תקיים אפולו מפגש בין משקיעים ומנהלים בכירים, אשר יציגו את האסטרטגיה של הקרן.
ניסיון ההשתלטות שכמעט חיסל את קואלקום
הדלפת הידיעה על כוונות אפולו נראית כמו תחילתו של מאבק שליטה על אינטל, אשר מרמז שיש במהלך של קואלקום מרכיבים של נסיון השתלטות עויין. ראוי לציין שקואלקום יודעת מהי המשמעות של מאבק שליטה: בשנת 2018 ניסתה חברת ברודקום להשתלט על קואלקום במה שהייתה אמורה להיות עיסקת המיזוג הגדולה בהיסטוריה של תעשיית השבבים: 150 מיליארד דולר. לאחר שהצעות הרכש שלה נידחו, היא ניסתה להתשלט על דירקטוריון קואלקום. החברה היתה על סף כניעה, אולם ניצלה בזכות הממשל האמריקאי: הנשיא לשעבר טראמפ חתם על צו נשיאותי האוסר על מכירת קואלקום לברודקום, משיקולים של ביטחון לאומי (הצו ניתן בהתאם לחוק ההגנה על ייצור בטחוני של ארצות הברית – Defense Production Act).
דירקטוריון נמל אשדוד אישר השקעת אקוויטי של כ-2 מיליון דולר בשלושה סטארטאפים, במסגרת קרן ההשקעות התאגידית (CVC- Corporate Venture Capital) של הנמל. שלושת הסטארט-אפים נבחרו בתום פיילוט שארך כחצי שנה בממוצע, במסגרתו הטכנולוגיות שפיתחו נבדקו בשיתוף פעולה צמוד עם צוותי הנמל.
הקרן הינה חלק מהחממה הטכנולוגית בנמל אשר הוקמה בהמשך לאסטרטגיית החדשנות של הנמל. מאז הקמתה, בשנת 2021, ליוותה החממה למעלה מ-90 סטארטאפים בתחומים שונים, ביניהם תפעול, לוגיסטיקה, סייבר, בטיחות ועוד.
הסטארטאפים שנבחרו להשקעה הם חברת MAKALU OPTICS שהוקמה ע"י היזמים הוותיקים שי אגסי ושגיא צדקה, מפתחת טכנולוגית LiDAR המעניקה לנמל יכולת תפיסה ותכנון חזקים ועמידה בדרישות מגוונות עבור יישומים שונים בנמל. החברה פועלת במספר תעשיות ביטחוניות וממוקדת בשוק הרכב האוטונומי.
חברת TREEDIS מפתחת ומשווקת פתרון תאום דיגיטלי מתקדם מבוסס מציאות וירטואלית ורבודה בעל מאפייני קישוריות בזמן אמת, אינטגרציה במערכות קיימות ויכולות שיתוף פעולה מתקדמות, לצד יתרונות שימור ידע לארגון.
חברת FLYZ ROBOTICS מפתחת מערכת אוטונומית המפעילה רובוטי רחפן מזעריים בעלי יכולות ייחודיות המאפשרות ביצוע משימות מורכבות לטווחי זמן ארוכים במגוון רחב של תרחישים ביניהם אבטחה, בטיחות ולוגיסטיקה. החברה מבצעת פרויקטים פורצי דרך בישראל וסינגפור.
[בתמונה למעלה: נמל אשדוד. צילום: דוברות נמל אשדוד]
ל-Techtime נודע כי במסגרת תוכנית ההתייעלות, חברת אינטל (Intel) החליטה לסגור את תוכנית ההאצה לסטארט-אפים Intel Ignite. תוכנית אינטל איגנייט נולדה בישראל ביוזמת צחי וייספלד, והיא סיפקה לחברות סטארט-אפ תמיכה וליווי בקידום הטכנולוגי והמסחרי של מוצריהן.
המחזורים הראשונים של התוכנית נפתחו בתל אביב, אך עד מהרה התרחבה התוכנית ללונדון, ברלין וארצות הברית והפכה לתוכנית עולמית, שבראשה עמד וייסמן. מי שניהל את פעילות התוכנית בישראל היה אלון ליבוביץ'. בחודש מאי הכריזה אינטל איגנייט על פתיחת המחזור התשיעי בתל אביב. בסך הכול, השתתפו בתוכנית כ-176 סטארט-אפים בכל העולם, שגייסו יחדיו כ-2.5 מיליארד דולר.
לא מוותרים על מובילאיי
כאמור, עם פרסום הדו"ח לרבעון השני בחודש שעבר, הכריזה אינטל על תוכנית התייעלות שמטרתה לחפחית את העלויות התפעוליות בכ-10 מיליארד דולר. במסגרת זו, החברה תקצץ כ-15 אלף עובדים, יותר מעשירית מכוח העבודה העולמי שלה. מרבית הפיטורים צפויים להתבצע עד סוף השנה, וככל הנראה הדבר יוביל גם לפיטוריהם של מאות עובדים במרכזי הפיתוח והייצור בישראל.
סימן שאלה נוסף נוגע לגבי כוונתה של אינטל להרחיב את מפעל הייצור בקריית גת. רק בשנה שעברה אישרה אינטל כי בכוונתה להשקיע כ-25 מיליארד דולר בהרחבת תשתית הייצור בקריית גת, אך בחודשים האחרונים התפרסמו ידיעות על כך שאינטל מעכבת את עבודות הבנייה. על רקע חרושת השמועות והספקולציות סביב החברה, פרסם לפני כשבוע מנכ"ל אינטל, פט גלסינגר, מכתב פומבי ובו עדכן לגבי תוכניותיה של החברה. לאחר שהשלימה את הקמתו של מפעל חדש באירלנד, גלסינגר הודיע כי החברה מקפיאה לפי שעה את כוונתה לבנות מפעלים חדשים בגרמניה ובפולין ולהרחיב את תשתיות הייצור במלזיה. מנגד, גלסינגר הבהיר כי אין שינוי לגבי תוכניותיה של החברה להרחיב את פעילות הייצור בארצות הברית ולבנות מפעלים באורגון, אוהיו, ניו-מקסיקו ואריזונה. גלסינגר לא הזכיר כלל את המפעל בישראל, אך ציין כי "אנחנו בעמדה טובה להרחיב את הייצור שלנו ברחבי העולם, וזאת בהתאם לביקוש בשוק".
בהודעה נוספת בסוף השבוע הבהירה אינטל כי חרף השמועות אין בכוונתה למכור את מניותיה בחברת מובילאיי (Mobileye). אינטל היא בעלת השליטה במובילאיי, אך בשבועות האחרונים התפרסמו דיווחים לפיהם אינטל מתכוונת למכור חלק ממניותיה בחברה במטרה לשפר את תזרים המזומנים. הספקולציות הללו הגבירו את המומנטום השלילי של מניית מובילאיי, שכבר איבדה יותר מ-70% מערכה מתחילת השנה על רקע נסיגה במכירות.
כעת, עיני המשקיעים נשואות להתפתחויות בגזרה חדשה. בסוף השבוע דווח בוול-סטריט ג'ורנל כי חברת קואלקום פנתה לאינטל בהצעת רכש ראשונית. מדובר עדיין במגעים ראשוניים ובדיווח לא נמסר האם אינטל גילתה נכונות כלשהי. עם זאת, במידה ואינטל תדחה את ההצעות וקואלקום תבחר לקדם את המהלך במסלול של "השתלטות עויינת", הדבר עשוי רק ללבות ביתר שאת את הקלחת סביב אינטל ולייצר כלפיה לחץ מצד משקיעים שאינם שבעי רצון מהתנהלות החברה.
רוב הדיונים בכנס השנתי SNUG Israel של חברת סינופסיס (Synopsys), שהתקיים בשבוע שעבר במלון דניאל בהרצליה, התמקדו בשאלה הבוערת ביותר כיום בתעשייה: עתיד תכנון השבבים בעידן המתפתח במהירות של הבינה המלאכותית.
יו"ר ומייסד חברת סינופסיס, ד"ר ארט דה ג'יאס, נשא את ההרצאה המרכזית בארוע שבמהלכה הוא סקר את השינויים העמוקים המעצבים את תעשיית השבבים. הוא התמקד בהתקדמות הטכנולוגית המהירה של תעשיית השבבים ובאופן שבו הבינה המלאכותית מייצרת הזדמנויות בשווקים ורטיקליים ומגדירה מחדש מושגי יסוד ותהליכים. הוא אמר שיש כיום צורך קריטי בטכנולוגיה בשיתוף פעולה מערכתי, ובמיקוד מוגבר ביעילות אנרגטית.
דה ג'יאס: "אנחנו מצויים בתהליך של האצה ובמעבר ממורכבות הנובעת מגידול בהיקף – למורכבות מערכתית, מה שמביא עמו הזדמנות נהדרת לעצב את עתיד הסיליקון והמערכות המוגדרות בתוכנה. שיתוף הפעולה לרוחב התעשייה הוא זה שהביא אותנו לרגע הזה, והכוח הקולקטיבי הוא זה שימשיך להגדיר מחדש את מה שאפשרי".
סגן נשיא להנדסה ב-Google Cloud, אורי פרנק, נתן את הרצאת הלקוח המרכזית, תחת הכותרת "הכל עניין של AI!". הוא סקר מגמות ב-AI המחוללות תמורה בעולם הטכנולוגיה, והציג את האתגרים וההזדמנויות שמציבה הבינה המלאכותית למערכות טכנולוגיות ולתעשיית השבבים. לדבריו, לבינה המלאכותית יהיה תפקיד מרכזי בתכנון ופיתוח טכנולוגיות הדור הבא.
40 מצגות טכנולוגיות
כנס SNUG Israel 2024, קיצור של Synopsys Users Group, נערך בהשתתפות מאות מהנדסים, מתכנני שבבים ומובילים בתעשייה. הוא כלל כ-40 מצגות טכניות בתחומי יישום ותכנון דיגיטלי, אימות תוכנה וחומרה, תכנון וסימולציה במעגלים אנלוגיים/מעורבים (AMS), אינטגרציה מוצלחת של IP במערכות על שבב (SoCs), בטיחות תפקודית ואימות פורמלי (FuSa), אמולציה ובניית אבות טיפוס מבוססי FPGA, ושבבים חסכוניים באנרגיה.
קבוצת המשתמשים של סינופסיס (SNUG) מאגדת כ-12,000 משתמשים בכלים ובטכנולוגיות של סינופסיס המשתתפים בכנסי SNUG בצפון אמריקה, אירופה, אסיה וישראל. חברת סינופסיס היא מהחברות הגדולות בעולם בתחום התכנון האלקטרוני (EDA), קניין רוחני (IP) לתכנון שבבים וכלים ושירותי בדיקת אבטחה.
חברת ניו-פוטוניקס (NewPhotonics) מפתח תקווה, הכריזה על משדר התקשורת האופטית בשבב (Transmitter On Chip), מדגם NPG102, אשר מספק קצב תקשורת של עד 1.6Tbps, במרכזי נתונים ותשתיות מחשבים עתירי עיבוד. הרכיב מאפשר תקשורת מהירה במרכזי נתונים, מרכזי מיחשוב ותשתיות AI, בצריכת הספק של 2.9W בלבד. המקמ"ש נמסר בינתיים לבדיקה בקרב לקוחות נבחרים. זמינות מלאה בשוק מתוכננת לרבעון השני 2025.
קיימות שתי גישות מרכזיות בתחום התקשורת האופטית הישירה: מקמ"שים בתצורת Linear Pluggable Optics (LPO) המבצעים מודולציה ישירה בלא עיבוד האות באמצעות DSP, ומקמ"שים בתצורת Linear Receive Optics (LRO) שבהם קיים מעבד DSP במודול השידור. תצורת LPO מספקת מהירות תקשורת גדולה מאוד וחסכון בהספק אולם מתאימה לשימוש במרחקים קצרים, למשל בתוך כרטיסי האצה (NIC). תצורת LRO מתאימה לשימוש ביישומים שבהם יש צורך להעביר את המידע למרחקים גדולים יותר, מכיוון שמעבד האותות (DSP) מוודא את תקינות האות לאורך נתיב התקשורת.
בחודש מרץ 2024 הכריזה החברה על הרכיב הראשון במשפחת NPG102 התומך בתקשורת LPO, וכעת היא חושפת את הרכבי השני במשפחה, התומך גם ב-LPO וגם ב-LRO. הרכיב כולל דיודות לייזר שכל אחת מהן מבצעת שידור אותות באיפנון PAM4 ובקצב של 224Gbps. החברה עובדת בשיתוף פעולה עם אינטל, ובדצמבר 2023 היא הכריזה על הצלחה בשילוב טכנולוגיית Intel 224Gbps SerDes בשבב האופטי שלה. שילוב שתי הטכנולוגיות מאפשר להביא תקשורת אופטית ישירות אל השרתים באמצעות כבלים באורך של עד 10 ק"מ, בלא צורך במעגלי עזר להמרת ותרגום האותות האופטיים לאותות חשמליים.
חברת ניו-פוטוניקס הוקמה בשנת 2020 על-ידי יניב בן חיים, פרופ' יוסף בן-עזרא המשמש כמדען הראשי של החברה ועל-ידי מנהל העסקים הראשי יוסי זילברפארב. בשנת 2021 היא גייסה 26 מיליון דולר, ובשנת 2022 היא הצטרפה לקונסורציום סיליקון פוטוניקס של האיחוד האירופי וקיבלה 2.5 מיליון אירו.
לפי דיווח בסוף השבוע בוול-סטריט ג'ורנל, חברת קואלקום פנתה בימים האחרונים בהצעה לרכוש את חברת אינטל. בעיתון מדגישים כי מדובר בגישושים ראשוניים, וכי הדרך להשלמת מיזוג בסדר גודל כזה היא ארוכה. כמו כן, בדיווח לא נמסר האם אינטל הביעה נכונות כלשהי להצעת רכש.
מכשול נוסף בדרך להשלמת מיזוג כזה עשוי להגיע מכיוון הרשויות הרגולטוריות האחראיות על שמירה על תחרותיות, שעשויות לראות במיזוג מעין זה הפרה של חוקי התחרותיות. בנוסף, אינטל היא ספקית מרכזית של רכיבים קריטיים למערכת הביטחון האמריקאית. קואלקום היא הספקית המובילה של שבבי תקשורת לסמארטפונים, עם משפחת שבבי Snapdragon, שמצויים במכשירי האייפון לדורותיהם. בשונה מאינטל, קואלקום היא חברת fabless, כלומר מייצרת את שבביה דרך קבלן חיצוני. שבביה המתקדמים מיוצרים ב-TSMC.
סימני שאלה סביב הכוונות של קואלקום
לאינטל יש יכולות ייצור עצמאיות ותחת המנכ"ל הנוכחי, פט גלסינגר, היא שואפת להיות יצרנית השבבים המובילה בעולם, אף שהיא מפגרת אחרי TSMC בתחום תהליכי הייצור המתקדמים. ברמת המוצר, השוק החזק של אינטל הוא שוק המעבדים למחשבים אישיים ושרתים. לאחרונה השיקה מעבד AI חדש למחשבי PC. במידה והמהלך יתקדם, מעניין יהיה לראות האם קואלקום מעוניינת בשתי החטיבות של אינטל: חטיבת המוצר וחטיבת הייצור, או שבכוונתה למכור או לפצל חלק מנכסי אינטל.
הדיווח מגיע בתקופת משבר קשה באינטל. היא סיימה את הרבעון השני עם הכנסות של 12.7 מיליארד דולר והפסד נקי של 1.6 מיליארד, לצד תחזית מאכזבת לרבעונים הבאים. על מנת להפחית הוצאות, הודיעה אינטל על גל פיטורים נרחב של כ-15 אלף עובדים ברחבי העולם, כולל בישראל. מניית אינטל איבדה מתחילת השנה כ-54% משווייה והיא נסחרת בשווי שוק נמוך מ-100 מיליארד דולר (93.1 מיליארד דולר). מניית קואלקום עלתה ב-20% והיא נסחרת בשווי שוק של יותר מ-188 מיליארד דולר.
אנו עושים שימוש בקבצי עוגיות לצרכים שיווקיים ושיפור חוויית השימוש באתר. איסוף המידע באתר נעשה באופן אנונימי, למעט בטפסי יצירת קשר והרשמה לניוזלטר בהם אתם מתבקשים למלא פרטים אישיים. אנו עושים שימוש במגוון תוכנות לאיסוף וניתוח אנליטי של הנתונים באופן אנונימי לרבות: גוגל אנליטיקס, פייסבוק פיקסל ועוד.
What personal data we collect and why we collect it
We collect anonymous data on visitors in this website for business purposes such as enhancing user experience, digital marketing and search engine optimization.
We collect personal data such as email address and names on various forms – all forms present in this website include consent checkboxes and clear reason for collecting the data: general inquiries on our products, newsletter subscription, professional inquiries job applications. All forms are designed in accordance with GDPR requirements.
Comments
When visitors leave comments on the site we collect the data shown in the comments form, and also the visitor’s IP address and browser user agent string to help spam detection.
An anonymized string created from your email address (also called a hash) may be provided to the Gravatar service to see if you are using it. The Gravatar service privacy policy is available here: https://automattic.com/privacy/. After approval of your comment, your profile picture is visible to the public in the context of your comment.
Media
If you upload images to the website, you should avoid uploading images with embedded location data (EXIF GPS) included. Visitors to the website can download and extract any location data from images on the website.
Contact forms and newsletter
We use Gravity Forms as our platform of choice for all forms present in this website. Forms present in this website have been modified to fit GDPR requirements.
Unless specifically specified and approved by visitor, we do not use the collected data for marketing purposes.
We use Mailchimp to collect email addresses and send periodical marketing materials to our customers.
Handling and management of all email addresses and mailing operations is conducted under GDPR terms and guidelines provided by Mailchimp.
All subscribers are able to change their subscriptions preferences or unsubscribe at any given time.
Techtime has accepted the Data Processing Addendum agreement provided by Mailchimp for all its Mailchimp accounts.
All our lead collection forms have been altered in accordance with GDPR requirements and now include unchecked checkboxes in order to accept the explicit consent of the user prior to form submission.
Cookies
If you leave a comment on our site you may opt-in to saving your name, email address and website in cookies. These are for your convenience so that you do not have to fill in your details again when you leave another comment. These cookies will last for one year.
If you have an account and you log in to this site, we will set a temporary cookie to determine if your browser accepts cookies. This cookie contains no personal data and is discarded when you close your browser.
When you log in, we will also set up several cookies to save your login information and your screen display choices. Login cookies last for two days, and screen options cookies last for a year. If you select “Remember Me”, your login will persist for two weeks. If you log out of your account, the login cookies will be removed.
If you edit or publish an article, an additional cookie will be saved in your browser. This cookie includes no personal data and simply indicates the post ID of the article you just edited. It expires after 1 day.
Embedded content from other websites
Articles on this site may include embedded content (e.g. videos, images, articles, etc.). Embedded content from other websites behaves in the exact same way as if the visitor has visited the other website.
These websites may collect data about you, use cookies, embed additional third-party tracking, and monitor your interaction with that embedded content, including tracing your interaction with the embedded content if you have an account and are logged in to that website.
Analytics
We use Google Analytics regularly for monitoring user behavior and traffic sources and utilize the gathered information for enhancing user experience and for business purposes.
The use of Google Analytics in done according to GDPR terms and guidelines provided by Google.
Legal Entity: Techtime.
Primary Contact (a.k.a. “Notification Email Address”): [email protected] – this email is designated for receiving notices under the Google Ads Data Processing Terms.
Who we share your data with
We use various cloud platforms and third party providers for the purpose of operating this website.
We do not share or sell your data for any commercial purpose other than specified above.
We use the following processors for the operating this website and executing related digital marketing campaigns:
WP Engine – Hosting Provider
Cloudflare – Cloud based security and web performance processor.
Google Cloud Platform – data centers provider for WP Engine
Sucuri – Website security provider
Mailchimp – Newsletter service provider
Google Analytics, Adwords, Webmasters
Facebook – We use Facebook for advertising and place tracking code on our website for enhancing digital marketing campaigns (i.e – Facebook Pixel).
Planwize Ltd – Digital Marketing Agency.
How long we retain your data
If you leave a comment, the comment and its metadata are retained indefinitely. This is so we can recognize and approve any follow-up comments automatically instead of holding them in a moderation queue.
For users that register on our website (if any), we also store the personal information they provide in their user profile. All users can see, edit, or delete their personal information at any time (except they cannot change their username). Website administrators can also see and edit that information.
What rights you have over your data
If you have an account on this site, or have left comments, you can request to receive an exported file of the personal data we hold about you, including any data you have provided to us. You can also request that we anonymize or erase any personal data we hold about you. This does not include any data we are obliged to keep for administrative, legal, or security purposes.
Request for Receiving Data Associated with One’s Email Address
Users may request to receive access to all related information submitted to this website for their review.
In accordance with GDPR compliance, user may further request the anonymization of such data.
In order to request access for all data associated with a given email address, users may submit the request here. Users then receive an email with a link to a page with all related information.
The link is valid for 24 hours. Users may submit additional request for the same email address once in every 24 hours.
A request for anonymization should be sent separately: User may select the data he or she wishes the site owner to anonymize so it cannot be linked to his or her email address any longer. An email confirmation will be sent once linked data has been successfully anonymized.
Where we send your data
Visitor comments may be checked through an automated spam detection service. All our processors and third party providers comply with GDPR requirements and apply privacy by design and necessary measure to ensure that personal data is being processed and handled in accordance with requirements. The list of our third party service providers and processors is listed above.
Contact information
For all privacy-specific concerns inquiries, you may contact us at [email protected]
How we protect your data
We use rigorous practices in order to protect our website and data collected, as well as world class cloud and hosting providers.
Communication between visitor and the server is encrypted using SSL.
The site is protected with web application firewall and is undergoing daily security scans, regular software updates by a dedicated team in order to minimize the risk of data breach.
What data breach procedures we have in place
Once a data breach is detected, our providers execute a dedicated standard operational procedure in order to assess the scope and potential damage, provide immediate remedy, patch any potential security holes and notify users who may be affected by the breach.
We may contact affected users with one or more form of communication within 72 hours and provide the needed information as to the scope of the data breach and actions taken.
What third parties we receive data from
We do not receive data from third parties for our marketing campaigns.
What automated decision making and/or profiling we do with user data
We may apply remarketing/retargeting methods while conducting online advertising using Google Facebook and the likes.
The above is conducted by applying various tracking codes into our website in order to track and retarget users based on
By visiting and using this website you are hereby provide your consent for the use of the above means and methods.
