מחבר: Techtime

אקוואריוס בדרך לנסד"ק

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: הדגמת קונספט לשימוש בגנרטור של אקוואריוס כמאריך טווח נסיעה ברכב חשמלי

חברת אקוואריוס (Aquarius Engines) מראש העין דיווחה היום (ה') לבורסה כי דירקטוריון החברה הורה לפעול לרישום מניותיה בנסד"ק "בהקדם האפשרי". כיום נסחרת אקוואריוס בבורסת תל-אביב – ובעקבות ההודעה הבוקר מזנקת מנייתה ביותר מ-40% (נכון לשעה 12:00) לשווי שוק של 64 מיליון שקל. באקוואריוס מסבירים כי אחת הסיבות למהלך היא מגעים שהחברה מקיימת באחרונה עם משקיעים אסטרטגיים, שמתנים את השקעתם ברישומה בנסד"ק.

אקוואריוס נמצאת בתהליכים מתקדמים של חדירה לשוק ובחברה מזהים פוטנציאל בהאצה של שוק תשתיות הטעינה לרכבים חשמליים בארצות הברית – שוק המפתח של החברה. "החברה מעריכה כי התהליכים העסקיים אותם היא מקדמת, בשילוב עם הפיכתה לחברה דואלית והחשיפה לשוק ההון האמריקאי, צפויים לשפר את יכולתה לגיוס הון חוזר לטובת
פעילותה העסקית", נמסר בהודעתה לבורסה.

מנוע בעירה יעיל להטענת מכוניות חשמליות

חברת אקוואריוס פיתחה גנרטור יעיל וחסכוני מאוד המבוסס על מנוע שריפה פנימית מהפכני שהיא המציאה. המנוע של אקוואריוס מאפשר שימוש בכל סוגי הגאז והדלק. הוא מבוסס על מבנה ייחודי שבו ציר יחיד נע קדימה ואחורה עם תאי הבעירה, ומיישם את כל מחזורי הפעילות של מנוע שריפה פנימית, כולל העברה ישירה של התנועה אל הגנרטור, ללא שימוש במערכת המורכבת של בוכנות, צירים וממסרים המאפיינת מנועי שריפה פנימית סטנדרטיים. היעילות הזאת מאפשרת להפעיל גנרטור בהספק של 16kW ובמשקל של 100 ק"ג בלבד (במקום יותר מחצי טון), אשר דורש תחזוקה רק בכל 1,000 שעות עבודה.

בשונה ממנועי הבעירה הקיימים, שמיועדים להנעה מכנית (של גלגלים), המנועים של אקוואריוס מיועדים להנעה חשמלית. על בסיס הטכנולוגיה היא מפתחת מערכות לייצור חשמל מבוזר, למשל בעמדות טעינה חשמלית לרכבים. בחודש אפריל חתמה החברה על שיתופי פעולה עם חברת EnviroCap האמריקאית, המפעילה עמדות טעינה, ועם חברת הפצה בתחום, לצורך קידום מסחרי של פתרונות החברה בתחום עמדות טעינה אולטרה-מהירה. בחודש מאי חתמה על הסכם עם חברה אמריקאית נוספת בתחום, לצורך קיום פיילוט עם אגף התחבורה של מדינת קליפורניה לפריסת עמדות טעינה אולטרה-מהירה על בסיס מנועי החברה.

החברה הוקמה בשנת 2014 על-ידי היו"ר גל פרידמן, המנכ"ל אריאל גורפונג והטכנולוג הראשי שאול יעקובי. בסוף 2020 היא נרשמה למסחר בבורסה בתל אביב.

אינפיניאון בונה מחשב קוונטי נייד

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: שבב עיבוד קוונטי שיוצר במעבדת Ion Trap של אינפיניאון

חברת אינפיניאון הגרמנית (Infineon) זכתה במכרז ממשלת גרמניה ביחד עם חברת Oxford Ionics הבריטית, במכרז לפיתוח וייצור מחשב קוונטי נייד בתוך שלוש שנים. המחשב יסופק לקונסורציום Innovation for Cybersecurity שהוקם על-ידי הסוכנות להגנת סייבר במשרד ההגנה הגרמני. הקונסורציום קיבל תקציב של 35 מיליון אירו לפיתוח שלושה רעיונות של מחשב קוונטי נייד, שמהם ייבחר בסופו של דבר הרעיון הזוכה שייכנס לתהליך פיתוח וייצור לצורך אספקת מחשב מעשי.

מנהל קבוצת המחקר של טכנולוגיות לכידת יונים (Ion Trap Development) בחברת אינפיניאון, קלמנס רוסלר, אמר שהחבש יהיה כל כך נייד, שניתן יהיה להשתמש בו בכל מקום. המחשב יתבסס על טכניקת לכידת יונים וייוצר בטכנולוגיות ייצור שבבים הקיימות היום בחברת אינפיניאון. מדובר למעשה ביצירת גרסה ניידת של המחשב הקוונטי שפותח ב-Oxford Ionics. החברה הבריטית מסרה שהייצור בטכנולוגיות של תעשיית השבבים תאפשר לייצר מחשב קוונטי נייד בעוצמה של עד 1,000 קיוביט.

ליבת המחשב יהיה שבב הדור השישי של אוקספורד יוניקס, MinIon, אשר נמצא כעת בתהליכי פיתוח בעקבות קבלת תקציב של ממשלת בריטניה. הפיתוח מתבצע ביחד עם אינפיניאון אשר תייצר את המעבד. המהלך התאפשר בזכות טכנולוגיית Electronic Qubit Control העומדת בבסיס השבב, שבה מתבצעת הבקרה על כל קיוביט באמצעים אלקטרוניים ולא באמצעות לייזרים כפי שמקובל היום ברוב המחשבים הקוונטיים.

הבקשה של משרד הגרמני היא קבללת מחשב קוונטי שניתן יהיה להשתמש בו ביישומים ביטחוניים בשטח, ולא במעבדות ייעודיות. הוא צריך להיות מחשב אמין ונוח לשימוש, אשר ניתן יהיה להשתמש בו בלא צורך בתשתיות מיוחדות כמו הגנה בפני תנאי סביבה קשים, מקורות הספק מיוחדים וכדומה. משרד ההגנה מבקש לקבל מחשב בעל יכולת תיכנות והחלפת יישומים בהתאם לצורך.

אולטסט מספקת את Keysight InfiniiVision HD3 החדש

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: אוסילוסקופ InfiniiVision HD3 החדש של חברת קיסייט

חברת AllTest הכריזה על הרחבת הצעת ציוד הבדיקה והמדידה שלה עם הוספת סדרת האוסילוסקופים החדשה של חברת קיסייט (Keysight Technologies) מדגם  InfiniiVision HD3. זהו אוסילוסקופ בעל ממיר אנלוג-לדיגיטל (ADC) של 14 סיביות המספק רזולוציית אות גבוהה פי ארבעה ומחצית מרמת הרעש בהשוואה לאוסילוסקופים רב-תכליתיים אחרים.

המכשיר מתוכנן עבור מהנדסים אשר צריכים למדוד פגמים קטנים ונדירים מאוד באותות, כדי לזהות ולתקן בעיות במהירות, סדרה Keysight HD3 מספקת רזולוציה אנכית גבוהה באמצעות 14bit ADC וריצפת רעש נמוכה של 50uVRMS. תכונות אלה הושגו באמצעות רכיב ה-ASIC החדש MegaZoom 5 ותשתית זיכרון עמוק, שנבנו במיוחד לצורך זה.

מנכ"לית חברת אולטסט, שירי זילברמן, אמרה שההתרחבות עם סדרת האוסילוסקופים החדשה של Keysight, "היא צעד חשוב עבורנו. השותפות עם קיסייט מאפשרת לנו להביא למהנדסים בישראל את הכלים המתקדמים ביותר למדידות מדויקות ומהירות, ולהאיץ את תהליכי הפיתוח של הלקוחות". לדבריה, הציוד נמכר ישירות על-ידי אולטסט, המשמת כמפיץ הרשמי והיחיד של קיסייט בישראל. המכשיר גם זמין להשכרה לתקופות מגוונות. "יש לאולטסט אפשרויות מימון מגוונות, המאפשרות גם ביצוע טרייד אין".

"פיתחנו את InfiniiVision HD3  מהיסוד כדי לספק אוסילוסקופ כללי מדויק במיוחד", אמר מנהל קבוצת Keysight Digital Photonics Center of Excellence. סדרת האוסצילוסקופים Keysight HD3 מכסה רוחבי הפס 200MHz-1GHz.

היתרונות המרכזיים של HD3:

  • דיוק  – רזולוציית ADC של 14 ביט וקו רעש נמוך בשילוב עם קצב עדכון של יותר מ-1.3 מיליון צורות גל בשנייה בכל המדידות, המאפשרת איתור תקלות מהיר. 
  • טכנולוגיה חדשה – רכיב ASIC ייעודי מספק קצבי דגימה וזיכרון גבוהים בתנאי בדיקה אופייניים, קצב מהיר של עדכון צורות גל, רזולוציה אנכית גבוהה ופונקציות מבוססות חומרה כגון מסיכה, אזור ופענוח סידרתי.
  • זיכרון עמוק – מאפשר לכידת פרקי זמן ארוכים יותר בקצב דגימה מלא עבור תוצאות מדידה/ניתוח משופרות. 
  • ממשק חדש  – ממשק המשתמש מאפשר פונקציונליות מגוונת, כולל גרידים מפוצלים המנצלים במלואם את ביטי ה-ADC הזמינים והרזולוציה האנכית בכל ערוץ, אפשרויות הגבלת רוחב פס שונות, תמיכה במצב HD, וספי מדידה מותאמים אישית. 
  • אוטומציה של בדיקות ואיתור תקלות  –  תוכנת (Fault Hunter-AI) לציד תקלות כלליות מנתחת פגמים, קצוות איטיים ורנטים ושינויי רמות מתח (Runt). אוטומציה של מדידות במגוון רחב של פרוטוקולי תקשורת ותוכנות יישום. 
  • שדרוגי תוכנה מיידיים – אפשרות שדרוגים מיידיים לרוחב פס, זיכרון ותכונות, באמצעות רישוי תוכנה. המתכננים יכולים לרכוש את האפשרויות שהם צריכים במקביל להתפתחות התכנון, בלא צורך להחזיר את המכשיר למפעל.

למידע נוסף ויצירת קשר: רועי רון, [email protected] ,054-8338334

פיקומרס גייסה 3.4 מיליון דולר לרובוט איסוף סחורה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת פיקומרס ( Pickommerce) מפתח תקווה השלימה גיוס הון בהיקף של כ-3.4 מיליון דולר להשלמת הפיתוח ושיווק הרובוט PickoBot שהיא פיתחה, אשר מיועד לספק פתרון איסוף סחורה אוטומטי עבור מרכזים לוגיסטיים, מרכזי הפצת סחורה, ספקיות שירותי מסחר אלקטרוני וכדומה. להערכת חברת המחקר Mordor Intelligence, שוק הפתרונות האוטומטיים למרכזי טיפול בסחורה צפוי לצמוח בשנים הקרובות בשיעור שנתי של כ-54% ולהגיע להיקף של כ-9 מיליארד דולר בשנת 2029.

הגיוסי הובל על-ידי קרן  IL Ventures והשתתפו בו גם  Fusion VC, רשות החדשנות, InNegev וקרן ההשקעות של חברת צים. החברה הוקמה בשנת 2021 על-ידי פרופ' אלון רימון מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, פרופ' אמיר שפירו מהמחלקה להנדסת מכונות באוניברסיטת בן גוריון, והמנכ"ל כפיר נסים. החבר  החליטה להתמקד בבעיה המעיקה על כל מגזר המסחר האלקטרוני והלוגיסטיקה: פתרון אוטומטי לתהליך האיסוף של פריטי סחורה מגוונים (Pick and Pack), המתבצע כיום בעיקר בצורה ידנית.

החברה פיתחה תחנת עבודה רובוטית הכוללת זרוע רובוטית עם מגוון אמצעי איסוף ואחיזה, מצלמה ותוכנת עיבוד תמונה וניתוח באמצעות בינה מלאכותית, המאפשרת לרובוט לזהות את המוצרים המבוקשים, לבחור באמצעי האחיזה הדרוש, לאסוף אותם ולהניחם בתוך אריזת המשלוח. לאחרונה הותקנה המערכת במשק חביבאן ירקות אורגניים ממושב הודיה שליד אשקלון, והוכיחה יכולת טיפול בפירות אורגניים הזקוקים למגע עדין.

סייבורד גייסה 8.7 מיליון דולר למערכת בדיקת רכיבים בקווי הייצור

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: המנכ"ל אושרי כהן לצד תמונות רכיבים פגומים שאותרו במערכת בקרת הייצור של סייבורד

חברת סייבורד מתל אביב (Cybord) השלימה גיוס הון סבב A בהיקף של כ-8.7 מיליון דולר. החברה פיתחה טכנולוגיה המשולבת בתוך קו הרכבות ה-SMT, אשר מאפשרת לזהות רכיבים מזוייפים או בעייתיים שהצליחו להסתנן אל קו הייצור, ולמנוע את הרכבתם על הכרטיס. הגיוס הובל על-ידי Capri Ventures, ובהשתתפות Ocean Azul Partners והמשקיעים הקיימים בחברה, IL Ventures ו-NextLeap.

חברת סייבורד הוקמה בשנת 2018 על-ידי הטכנולוג הראשי ד”ר אייל וייס, על-בסיס רעיון חדשני לאיתור רכיבים פגומים או רכיבים מזוייפים  בקו הייצור עצמו, באמצעות ניצול מערכות ה-Dump הקיימות במילא במכונות ההשמה (Pick and Place) התעשייתיות. המערכות האלה כוללות מצלמות בקרה הבודקות כל רכיב לפני השמתו על המעגל, כדי לוודא שהוא מונח בכיוון ובזווית הנכונים. במקרים מסויימים הן מפעילות את נוהל Dump: השלכת הרכיב הצידה או עוצירת קו הייצור.

התוכנה של סייבורד מתחברת אל מכונת ההשמה, שולפת ממנה את התמונות, ובודקת אותן באמצעות אלגוריתם בינה מלאכותית ובסיס נתונים עצום שהחברה צברה לאורך השנים. מנכ"ל סייבורד, אושרי כהן, סיפר ל-Techtime שמאז הקמתה אספה החברה מידע על 5 מיליארד רכיבים אלקטרוניים. "אנחנו נותנים כיסוי של 100% מהרכיבים בתעשייה ויודעים לומר על כל רכיב האם פגום, תקין, מקורי או מזוייף, ולספק יכולת עקיבות (Traceability) מלאה של הכרטיס. גם כאשר מגיע רכיב חדש שאנחנו לא מכירים, המערכת לומדת אותו ובתוך מספר ימים מייצרת מודל מלא שלו".

יותר מ-60 קווי ייצור המוני

לחברה שיתוף פעולה עמוק עם יצרנית מכונות ההשמה סימנס. פתרון הבדיקה שלה מותקן ביותר מ-60 קווי ייצור המוני בעולם ובודק מיליוני רכיבים אלקטרוניים מדי יום. הוא נמצא בקווי ייצור של חברת פלקס, ובקווים של לקוחות יוקרתיים כמו אנבידיה, סיסקו ואינטל. גיוס הסיד של החברה בוצע במרץ 2022, שבמהלכו היא גייסה כ-4 מיליון דולר. כיום החברה מעסיקה כ-25 עובדים. בעקבות דרישת המשקיעים בסבב הגיוס האחרון היא השלימה בחודש מאי 2024 תהליך של "היפוך שרוול", ונרשמה כחברה אמריקאית שבסיסה בדלאוור המפעילה מרכז פיתוח בישראל. פירוש הדבר שההון שהיא מקבלת מגיע לבנקים בארה"ב. לארץ יגיעו רק משכורות העובדים והוצאות כלליות של המשרד. במקרה של אקזיט, המסים יגיעו לאוצר האמריקאי.

מהי מטרת הגיוס הנוכחי?

אושרי כהן: "ההון החדש מיועד לבנות תשתית שיווק ומכירות. יש לנו מוצר עובד וקיים המותקן בקווים מאוד אינטנסיביים. מדובר בתעשייה מאוד שמרנית שלא אוהבת לבצע שינויים,אם אין בהם צורך ברור מאוד". הוא אינו חושש מנסיון של יצרניות מכונות השמה להתקין תוכנה מתחרה במערכות הייצור שלהן: "אנחנו לא מתחרים ביצרני המכונות, אנחנו השותפים שלהם. גם אם הם יפתחו אלגוריתם שהוא יעיל כמו שלנו, העוצמה של המערכת טמונה בבסיס הנתונים המקיף שניצבר מאז הקמת החברה. אנחנו מקדימים ב-5 שנים כל מי שינסה לעשות את זה".

ואלנס: נצחונות תכנון בכחצי מיליון כלי-רכב בשנה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת ואלנס (Valens) מהוד השרון מדווחת היום (ג') על חוזה אסטרטגי בתעשיית הרכב העולמית, שעשוי להכניס את שבביה לכחצי מיליון רכבים בשנה. ואלנס הודיעה כי זכתה בשלושה פרויקטים (Design wins) של יצרניות רכב אירופיות, המשתייכות לאותה קבוצת רכב, אשר ישלבו את שבב ה-VA7000 של החברה במערכות-עזר בטיחותיות לנהג (ADAS). 

הדגמים שבהם יותקנו השבבים יחלו לעלות על הכביש בשנת 2026. ואלנס מעריכה שלאחר השלמת המעבר לייצור סדרתי של כלל הדגמים, היקף הייצור הכולל יגיע לכ-500 אלף מכוניות בשנה – ויניב הכנסות של עשרה מיליון דולר מדי שנה, על פני תקופה של כ-5-7 שנים. ב-2023 הסתכמו הכנסות ואלנס ב-84.2 מיליון דולר, כאשר ההכנסות משוק הרכב היו אחראיות לכשליש מהסכום – 26.8 מיליון דולר. לאור זאת, החוזה הנוכחי מגלם פוטנציאל פיננסי משמעותי עבור החברה. 

בשנה האחרונה חוותה ואלנס ירידה חדה בהכנסותיה, ואף ביצעה בעקבות כך תוכנית התייעלות. מנייתה של ואלנס בבורסת ניו-יורק פתחה היום את המסחר בעלייה של 6%. שבבי VA7000 מספקים רוחב-פס של 8Gbps לכל חיישן המחובר אל מחשב הרכב עד למרחק של 15 מטרים. הטכנולוגיה של החברה מאפשרת להוזיל את עלות מערכות האלקטרוניקה ברכב, מכיוון שהיא מאפשרת להשתמש בכבלי תקשורת ובמחברים זולים ולא מסוככים. רכיבי Valens VA7000 הם הראשונים בשוק אשר מיישמים את תקן MIPI A-PHY החדש לחיבור חיישנים בתוך הרכב.

"יפתח את הדלת לאימוץ נרחב של הטכנולוגיה"

אחד היתרונות התחרותיים הבולטים של שבבי VA7000 של ואלנס נובע מכך שהם מותאמים לתקן A-PHY שהגדיר ב-2020 ארגון התקינה MIPI. תקן זה מסדיר את פרוטוקול תעבורת הנתונים בין חיישנים בתוך הרכב, ולמעשה התקן מושתת על טכנולוגיית HDBaseT של ואלנס, שגם היתה שותפה לקבוצת העבודה המצומצמת שגיבשה אותו. ההחלטה של MIPI להסתמך על הטכנולוגיה של ואלנס נתפסה בזמנו כאסטרטגית עבור החברה, אך לא היתרגמה עד כה לזכיות תכנון משמעותיות מול יצרניות רכב. ייתכן שהחוזה הנוכחי מלמד על האצת אימוץ התקן בתעשיית הרכב, ומהווה נקודת מפנה עבור ואלנס. 

גדעון בן צבי, מנכ"ל ואלנס אמר כי החוזים מהווים אישורלעליונות הטכנולוגיה של החברה. "ידענו כי ההשקעה שלנו בתעשיית הרכב היא תהליך ארוך טווח, ואנו מרוצים מאד שהאסטרטגיה שלנו מניבה תוצאות. עובדי החברה עבדו ללא לאות במשך שנים כדי להפוך את החזון שלנו להוות סטנדרט בתחום התקשורת  ברכב, למציאות".

יו"ר דירקטוריון החברה ד"ר פיטר מרטנס, שהגיע לחברה מתעשיית הרכב, סיפר כי "אני יכול להעיד עד כמה יצרני  המכוניות מחכים כבר שנים לתקן בתחום התקשורת שיהיה  בטיחותי, אמין, גמיש ועם ביצועים גבוהים. זה בדיוק מה שחברת ולנס מביאה לתעשייה. אני משוכנע שהבעת האמון מהיצרניות המובילות הללו, תפתח את הדלת לאימוץ נרחב של הטכנולוגיה החשובה הזו". 

 

הטכנולוגיה הישראלית שמאחורי מסך הקולנוע הגדול בעולם

פורסם בתאריך ע"י Techtime

אולם המופעים והקולנוע Sphere שבלאס וגאס נחשב לאחת מהאטרקציות יוצאות הדופן של העיר המדברית שכל כולה מבוססת על אטרקציות. האולם כולל 15,800 מושבים ונחנך באמצע 2023 לאחר 5 שנות הקמה ופיתוח טכנולוגי. הוא בנוי בצורת כדור ענק בגובה של 112 מטר, הכולל מסך תצוגה חיצוני ומסך תצוגה פנימי. מבחוץ המסך הכדורי בנוי מ-1.2 מיליון מקורות תאורה, שבכל אחד מהם יש 40 לדים נפרדים (תמונה למעלה).

בתוך האולם הותקן המסך הגדול בעולם: מסך בשטח כולל של 14,800 מ"ר המכסה את כל צידי הכדור (מלבד מקומות הישיבה). שטחו גדול פי 20 ממסך ה-IMAX הגדול בעולם. למעשה, זהו גם המסך בעל הרזולוציה הגדולה בעולם: וכולל 256 מיליון פיקסלים. שטחו כל-כך גדול, שלהשגת הרזולוציה הגבוהה שלו מספיקים 3.3 פיקסלים לאינטש, בהשוואה ל-40-80 פיקסלים לאינטש במסכי טלוויזיה גדולים או 460 פיקסלים לאינטש במכשיר אייפון 15 פרו.

כדי להציג את הסרטים והגרפיקה פועלים מאחורי הקלעים של Sphere כ-150 מעבדים גרפיים מסוג NVIDIA RTX A6000 GPU. השבוע גילתה חברת אנבידיה שהבקרה על התצוגה של שני מסכי הענק ושל אטרקציות ויזואליות נוספות באתר, מתנהלת באמצעות מספר טכנולוגיות ליבה שפותחו בישראל. המעבדים הגרפיים מקושרים באמצעות שבבי NVIDIA BlueField DPU ו-NVIDIA ConnectX-6 Dx שפותחו בישראל (בתחילה בחברת מלאנוקס וכיום במרכזי המו"פ של אנבידיה בישראל).

כל המערכת מנוהלת באמצעות תוכנת NVIDIA Rivermax שפותחה בישראל, אשר מנהלת את העברת האותות אל הפיקסלים. היא מטפלת גם בניהול הזיכרון באופן המפחית את מטלות העיבוד של המעבדים הגרפיים. למעשה, מדובר בתוכנה המרחיבה את יכולות ההאצה של מאיצי התקשורת BlueField DPU ו-ConnectX. כם הם מטפלים בייעול תויזמן התקשורת ובהפחתת עומסים מהמעבד המרכזי. אנבידיה מסרה שבמהלך פיתוח התוכנה נרשמו כמה עשרות פטנטים.

יוקם מרכז מו"פ לאומי בתחום הבינה המלאכותית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה למעלה: מנכ"ל רשות החדשנות דרור בין. קרדיט: חנה טייב]

מינהלת התכנית הלאומית לבינה מלאכותית הכריזה היום (ג') על "הפעימה השנייה" של התכנית הלאומית לבינה מלאכותית. במסגרת הפעימה, אשר תימשך עד שנת 2027, יושקעו כ-500 מיליון שקל בתשתיות מו"פ בתחום הבינה המלאכותית, ובכלל זה הקמת מכון מחקר לאומי לבינה מלאכותית, פיתוח מסלולי הכשרה בצה"ל וקידום הטמעת בינה מלאכותית במגזר הציבורי. 

הפעימה השנייה מהווה המשך ליישום התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית, שהוצגה לראשונה ביולי 2022 בתקציב של 2 מיליארד שקל. מינהלת התכנית הלאומית לבינה מלאכותית היא הגוף המיישם את החלטות פורום תל"מ (תשתיות לאומיות למחקר ופיתוח), והוא כולל את רשות החדשנות, מל"ג-ות"ת, מפא"ת, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, משרד האוצר) בשיתוף עם מערך הדיגיטל הלאומי,

במסגרת הפעימה השנייה יקודמו פרויקטים להטמעת בינה מלאכותית במגזר הציבורי וברשויות המקומיות, אשר יתמקדו בשיפור איכות השירות לאזרח, חיזוק יכולות קבלת ההחלטות והפיכת המערכות הציבוריות ליעילות וחסכוניות יותר. בנוסף, יוקם מוקד ידע ומרכז מחקר שיספק ליווי מקצועי למשרדי ממשלה ולרשויות מקומיות בתחום מדיניות הבינה המלאכותית.

עוד במסגרת הפעימה השנייה, יוקם מכון מחקר לאומי לבינה מלאכותית, שיהווה פלטפורמה למחקרים מתקדמים בשילוב חוקרים מהאקדמיה הישראלית והבינלאומית וכן מהתעשיה. בנוסף, יושקו פרויקטי אתגר (Moonshot) שיתמקדו בפיתוחים מדעיים פורצי דרך לצד יישום בתעשייה ובמערכת הביטחון. לדברי רשות החדשנות, "פרויקטים אלו יחברו בין מחקרים פורצי דרך לתחומי ההייטק והטכנולוגיה הביטחונית, מה שיאפשר לישראל להוביל בתחומים חשובים על הבמה העולמית". 

"יאפשר לישראל להישאר בשורה הראשונה"

הגדלת ההון האנושי הוא אחד המרכיבים המרכזיים בפעימה השנייה, במטרה לספק מענה לצרכי התעשייה, האקדמיה והצבא בתחום הבינה המלאכותית. במסגרת זו יגובש מסלול הכשרה ייעודי בצה"ל, שיהווה מקור מרכזי למאות מומחים טכנולוגיים שיתמחו בתחום הבינה המלאכותית. כמו כן, יתקיימו מאמצים לגיוס מומחים בינלאומיים על ידי מתן תמריצים לאקדמאים ומומחים מחו"ל להגר לישראל ולתרום להתפתחות התחום.

הפעימה השנייה תעודד את מינוף מאגרי המידע הקיימים בישראל לטובת מחקר ופיתוח (מו"פ) בתחומי הבינה המלאכותית. מאגרי מידע ממשלתיים ונתונים ייחודיים שנאספו לאורך השנים יונגשו לחוקרים ולחברות טכנולוגיות, וישמשו בסיס למחקרים חדשים ולפיתוחים חדשניים. "הצעד הזה צפוי להאיץ את תהליכי המו"פ ולהעניק לישראל יתרון תחרותי בזירה הבינלאומית", מסרו ברשות.

השקעה משמעותית תינתן למיזמים טכנולוגיים פורצי דרך בתעשיית ההייטק, אשר יתמקדו בפיתוחים שיובילו לקפיצות מדרגה טכנולוגיות בתעשייה הישראלית, ויקדמו תחומים חדשים וחדשניים בכלכלה הישראלית. מדובר על תחומים עתירי רגולציה בהם נדרשת התערבות ממשלתית לעידוד נסיינות ולהסרת חסמים.

מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין הדגיש את החשיבות של בינה מלאכותית בתחרות העולמית על חדשנות טכנולוגית. "הפעימה השנייה של התכנית תאפשר לישראל להישאר בשורה הראשונה בתחום זה. המיזמים והפרויקטים במסגרת התכנית הלאומית מייצרים סינרגיה מצוינת בין תעשיית ההייטק והאקדמיה וכן עם השירות הציבורי כאתר הרצה ויאפשרו להייטק הישראלי לשמור על ההובלה העולמית שלו בתחום זה".

בהקשר הביטחוני והצבאי, אמר ראש מפא"ת במשרד הביטחון תא"ל (מיל') ד"ר דניאל גולד, כי "הבינה המלאכותית משפיעה על שדה הקרב כבר בהווה. המשך ההשקעה בתכנית הלאומית לבינה מלאכותית מהווה הזדמנות אסטרטגית לחיזוק הביטחון הלאומי של ישראל. שילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות במערכת הביטחון יביא לשיפור הליך קבלת ההחלטות המבצעיות והגברת היעילות בשדה הקרב המודרני. אנו רואים בשיתוף הפעולה בין מערכת הביטחון, האקדמיה, משרדי הממשלה והתעשייה מנוף חיוני להובלה טכנולוגית ולשמירה על היתרון האיכותי של צה"ל".

אינטל פאונדרי תהפוך לחברה בת ב"קבוצת אינטל"

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מפעל אינטל באירלנד. צילום: Techtime

חברת אינטל (Intel) מפרידה את פעילות הייצור ושירותי הייצור שלה, Intel Foundry, אשר תהפוך לחברה בת עצמאית בתוך אינטל. כך מתברר ממכתב ששלח אתמול (ב') מנכ"ל אינטל, פט גלסינגר, לעובדי החברה לאחר ישיבת ההערכה האסטרטגית של הדירקטוריון. גלסינגר הסביר שהמהלך הזה משלים את השינוי המבני שהחל מוקדם יותר השנה, כאשר החברה הפרידה בין הדו"חות הכספיים של Intel Foundry ושל Intel Products.

גלסינגר: "המבנה של חברה בת, מספק ללקוחות ולספקי הפאונדרי החיצוניים שלנו הפרדה ברורה משאר הפעילויות של אינטל. חשוב מכך, הוא נותן לנו גמישות בהערכת מקורות מימון עצמאיים בעתיד. אין שינוי בצוות ההנהלה של Intel Foundry, אולם נקים מועצת מנהלים הכוללת דירקטורים עצמאיים לניהול החברה הבת". למעשה המהלך הופך את אינטל לקבוצה הבנויה משתי חברות עצמאיות מרכזיות: Intel Foundry ו–Intel Products. 

אינטל תמכור כשני-שליש מהנדל"ן שבבעלותה

גלסינגר הסביר שלאחר השלמת המעבר ל-EUV, אינטל מאיטה את קצב ההשקעות שלה בתשתיות ייצור: "נעכב בכשנתיים את הפרויקטים שלנו בפולין ובגרמניה, המפעל באירלנד יישאר המרכז האירופי המוביל שלנו בעתיד הנראה לעין, ומלזיה נשארת מרכז תכנון וייצור. אנו מתכננים להשלים את בניית מפעל האריזה החדש במלזיה, אך נתאים את הפעלתו לתנאי השוק". מעבר לזה הוא כתב ש"אין שינויים באתרי הייצור האחרים של החברה". אומנם הוא לא הזכיר את המפעל בקריית גת, אבל מאינטל ישראל נמסר שהמפעל החדש הנבנה כעת בישראל אינו מושפע מהמהלך והוא ממשיך להיבנות בהתאם לתוכניות הקיימות.

בחודש שעבר הכריזה אינטל על תוכנית התייעלות שנועדה להפחית את ההוצאות בכ-10 מיליארד דולר. במסגרת זאת היא גם הודיעה שהיא תצמצם את היקף כוח האדם שלה בכ-15,000 משרות עד סוף השנה. גלסינגר דיווח שכמחצית מהמהלך הזה כבר הושלם. "בנוסף, אנו מיישמים תוכניות לצמצם או לצאת עד סוף השנה מכשני-שליש מהנדל"ן שלנו ברחבי העולם".

מניית אינטל אתמול (יום ב') בנסד"ק. ההכרזות התקבלו בהתלהבות
מניית אינטל אתמול (יום ב') בנסד"ק. ההכרזות התקבלו בהתלהבות

המכתב של גלסינגר פורסם מייד לאחר ההודעה שאינטל זכתה במימון ישיר של עד 3 מיליארד דולר במסגרת חוק Chips and Science עבור תוכנית Secure Enclave של ממשלת ארה"ב. תוכנית זו נועדה להרחיב את הייצור המהימן של שבבים מתקדמים עבור הממשל האמריקאי (למעשה עבור משרד הביטחון). במקביל, אינטל ו-Amazon Web Services (AWS) הכריזו על השקעה משותפת בפיתוח וייצור מעבדים לצורכי AWS במסגרת הסכם רב–שנתי בשווי מיליארדי דולרים.

הפעם המשקיעים מעניקים גיבוי

ההסכם כולל ייצור שבב AI fabric עבור AWS בתהליך Intel 18A, ייצור שבב Xeon 6 מותאם בתהליך Intel 3 והמשך הייצור של מעבדי Xeon Scalable עבור AWS. אינטל ו-AWS מתכננות גם לבחון ייצור של מעבדים ייעודיים נוספים בהתבסס על Intel 18A ותהליכי ייצור עתידיים כולל Intel 18AP ו-Intel 14A, אשר צפויים להיות מיוצרים במתקני אינטל באוהיו. בעקבות כל המהלכים האלה, זינקה מניית אינטל במסחר בנסד"ק בכ-6%, והמשיכה בתנופה הזו גם לאחר שעות המסחר שבמהלכן היא עלתה בעוד 8%. כעת החברה נסחרת לפי שווי שוק של כ-124.9 מיליארד דולר.

REE גייסה 45.3 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת REE Automotive התל אביבית דיווחה על השלמת סבב גיוס של 45.35 מיליון דולר במניות ובכתבי אופציה בהנפקה פרטית. הסבב הובל על-ידי M&G Investment אחת מחברות ההשקעות הגדולות באירופה והמשקיעה הגדולה ביותר של REE, אשר השקיעה במהלך הסבב כ-20 מיליון דולר. בגוס ההון השתתף גם תאגיד Motherson בהשקעה אסטרטגית של 15 מיליון דולר, וקרן Varana Capital בהשקעה בהיקף של 5.25 מיליון דולר.

בעקבות ההשקעה, מחזיק כיום Motherson בכ-19% ממניות REE. מדובר תאגיד ענק המייצר חלקים ומערכות לתעשיית הרכב, עם הכנסות שנתיות של 17 מיליארד דולר המפעיל 400 מפעלים ב-44 מדינות ומעסיק כ-190,000 עובדים בעולם. בין לקוחותיו: טסלה, BMW, מרצדס, פולקסווגן, פורד, אאודי, יונדאי ועוד. במקביל, נחתם הסכם ייצור אסטרטגי עם Motherson, שבמסגרתו הוא יהיה אחראי על ניהול שרשרת האספקה ​​של כל חלקי הייצור ויתמוך בהרכבת המשאיות החשמליות REEcorner ו-REE P7, הזמינה היום בשוק.

חברת REE פיתחה קונספט של רכב חשמלי שבו המתלים, המנוע, מערכת ההיגוי, הבלמים, החיישנים, מערכות בקרת הטמפרטורה וכל המערכות האלקטרוניות משולבות בתוך הגלגלים עצמם. המרכב עצמו הוא שטוח ופנוי לעיצוב בהתאם לדרישות של כל דגם. בגישה הזאת, מרכז הכובד של הרכב נמוך מאשר בכלי-רכב חשמליים סטנדרטיים, ולכן הרכב יותר יציב. הדבר מאפשר לייצר מכוניות בעלות ארבעה מנועים המעניקים לרכב שטח תאוצה מאפס ל-100 קמ"ש בתוך 3 שניות. הטכנולוגיה ישימה לכלי רכב פרטיים ולכלי רכב כבדים, כמו משאיות השוקלות 10 טון ומיועדות לנסיעה בדרכי עפר.

לאחר פרסום ההודעה זינקה מניית REE בנסד"ק בכ-43% והיא נסחרת לפי שווי חברה של כ-45.8 מיליון דולר.

לוי משאיות שטראוס במו"מ לרכישת בליץ

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: קטנוע בליץ חשמלי בשימוש דומינוס פיצה בישראל

חברת בליץ טכנולוגיות (Blitz) מתל אביב, אשר מפתחת ומייצר קטנועים חשמליים לשימוש אורבני, חתמה על מיזכר הבנות על מכירת 60% ממניותיה לחברת לוי משאיות שטראוס מפתח תקווה. לוי משאיות הוקמה בשנת 1993 ועוסקת מאז בבניית ארגזים ומרכבים למשאיות הובלה ותובלה, בטכנולוגיית אלומיום קלת משקל שהובאה מארה"ב.

על-פי מזכר ההבנות שנחתם בין שתי החברות, לוי משאיות שטראוס תספק לחברה הלוואה מיידית המירה למניות בהיקף של כחצי מיליון שקל, מתוך מטרה לחתום בתוך שלושה שבועות על הסכם השקעה מחייב, שיעניק ללוי משאיות 60% ממניות בליץ תמורת השקעה בהיקף של כ-3.56 מיליון שקל. בליץ נסחרת בבורסה של תל אביב. בעקבות ההודעה על עסקת שטאוס, זינקה מנייתה בכמעט 15% וכעת היא נסחרת לפי שווי חברה של כ-5.42 מיליון שקל.

חברת בליץ הוקמה בשנת 2012 על-ידי סמנכ"ל הפיתוח העסקי והמכירות רפאל מוזינסקי. החברה מתמקדת בתחום האופנועים החשמליים לציי רכב ושירות, שיש בהם את העוצמה הדרושה לנסיעה גם בכבישים ראשיים דוגמת נתיבי איילון. היא פיתחה מספר דגמים המגיעים עד להספק של 6000W, שהוא שווה ערך למנוע שריפה פנימית בנפח 250cc, המעניק להם טווח נסיעה של עד 100 ק"מ במהירות של עד 120 קמ"ש. הפתרון כולל סוללה קלה להחלפה וטכנולוגיית טעינה המאפשרים שימוש שוטף באופנועים שאינו מוגבל בטווח.

אלא שהחברה נקלעה לקשיים עקב הוצאות גבוהות ומכירות נמוכות מהצפוי. במחצית הראשונה של 2024 הסתכמו מכירותיה בכ-3.5 מיליון שקל בלבד. החברה דיווחה על הפסד נקי של כ-4 מיליון שקל, כאשר צבר ההזמנות שלה מסתכם בכ-8.5 מיליון שקל. בינואר 2024 החברה ביצעה שינויי גברי בהנהלה: המייסד רוזינסקי פרש מתפקידו הקודם כמנכ"ל החברה, ובמקומו מונה לתפקיד איתו ורון, ששימש יועץ עסקי לחברה. אחת ממטרות השינוי היתה לגייס הון עבור החברה.

רפאל מתרחבת: תגייס השנה 2,200 עובדים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

לנוכח העלייה בהיקף ההזמנות ופרוייקטי הפיתוח בעקבות מלחמת חרבות ברזל והמתיחות הביטחונית הגלובלית, החליטה חברת רפאל (Rafael) להגדיל את מצבת כוח האדם ולגייס השנה כ-2,200 עובדים חדשים, בנוסף לכ-8,500 עובדיה כיום. הדברים נמסרו במסגרת הדו"ח לרבעון השני של רפאל, שבמהלכו צמחו מכירותיה בכ-25% והסתכמו בכ-1.06 מיליארד דולר. במחצית הראשונה של 2024 צמחו המכירות בכ-28% והסתכמו בכ-2.11 מיליארד דולר.

הרווח הנקי במחצית הראשונה של 2024 הסתכם בכ-98 מיליון דולר. צבר ההזמנות של החברה צמח להיקף של כ-15.72 מיליארד דולר בסוף המחצית הראשונה, בהשוואה לצבר הזמנות של כ-11.4 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד. חברת רפאל פועלת במתכונת של חברה ממשלתית בעלת 40 חברות בנות בארץ ובעולם. מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, אמר שעקב התמיכה של רפאל בצה"ל במהלך המלחמה, והגידול בדרישה למוצריה בשוק העולמי, החברה החליטה על קמפיין גיוס העובדים הגדול, במטרה לגייס מדענים ומהנדסים לצורך פיתוח מוצרים חדשים, ולהגדיל את קיבולת הייצור של החברה.

השלב האחרון בסיום דרכה של מיקרונט יוצא לדרך

פורסם בתאריך ע"י Techtime

האם חברת מיקרונט בדרכה החוצה מבורסת תל-אביב? היום (א') דיווחה החברה לבורסה בתל-אביב כי חתמה על הסכם עקרונות בלתי מחייב למיזוג עם חברת Jeen.ai, חברה ישראלית המפתחת יישומי GenAI למגזר הארגוני.

מדובר למעשה בהסכם מיזוג הופכי, שבמסגרתו מיקרונט תרכוש את מלוא מניותיה של Jeen, בתמורה לכ-52% ממניות החברה הממוזגת. כלומר, בעלי המניות של Jeen יהיו בעלי השליטה בחברה הממוזגת. במקביל למיזוג, יתבצע גיוס הון בהיקף של 7.4-11 מיליון שקל. לפי ההסכם, בעלי המניות של Jeen יזכו במהלך שלוש השנים הבאות לעוד שלוש הקצאות של מניות, בכפוף לעמידה בתנאים, שבסיומן יהיה בידיהם כ-75% ממניות החברה. הצדדים יפעלו להשלמת ההסכם תוך 45 ימים.

Jeen פיתחה פלטפורמה מאובטחת להטמעה מהירה של יישומי GenAI בארגונים גדולים, כדוגמת צ'אט-בוט ארגוני, תמלול וסיכום שיחות וכלי אוטומציה שונים. בין לקוחותיה נמנים אמדוקס, ישראכרט, קבוצת דלק, מכללת רייכמן ועוד. למעשה, Jeen התפצלה מתוך חטיבת הדאטה של חברת וואן טכנולוגיות, שעדיין מחזיקה באופציה לרכישת 25% ממניות החברה.

כלומר, על פניו אין כל סינרגיה טכנולוגית ועסקית בין Jeen למיקרונט, שעוסקת בתחום מערכות טלמטריה חכמות לרכבים. נזכיר כי בחודש שעבר סיכמה מיקרונט על מכירת קו הפעילות שלה בתחום המצלמות החכמות לחברת סייברוואן (SaverOne) – ללא תמורה כספית מלבד תמלוגים עתידיים. 

דעיכה הדרגתית לאורך מספר שנים

במחצית הראשונה 2024 דיווחה מיקרונט על קשיים עסקיים שנבעו מחדירה איטית מהצפוי של מוצריה לשוק היעד העיקרי, ארה"ב. החברה גם דיווחה על בעיות בשרשרת האספקה ומחסור ברכיבים, שבעקבותיהם היא עצרה קבלת הזמנות עבור המסופונים הניידים שלה. ההכנסות במחצית הראשונה של 2024 הסתכמו בכ-1.85 מיליון שקל. החברה רשמה הפסד נקי של 7 מיליון שקל. בסוף המחצית היו כ-16.5 מיליון שקל בקופת המזומנים של החברה.

למעשה, מכירות מיקרונט מצויות במדרון תלול כבר מספר שנים, בעיקר על רקע תחרות גוברת מהמזרח בשוק המצלמות החכמות. בשנת 2017 היא רשמה הכנסות של 66.2 מיליון שקל, אך ב-2022 הן כבר התכווצו לכ-5.5 מיליון שקל.

קלארוטי: כלי הגישה-מרחוק מייצרים סיכוני סייבר על הסביבה התפעולית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה למעלה: מנכ"ל קלארוטי, יניב ורדי. צילום: קרן מזור]

חברת הסייבר קלארוטי (Claroty), המתמחה בהגנה על מערכות סייבר-פיזיות (CPS), פרסמה מחקר חדש של זרוע המחקר שלה, Team82, על התרחבות השימוש בכלי גישה מרחוק והחשיפה לסיכונים שהיא יוצרת בסביבות טכנולוגיות תפעוליות (OT). נתונים שנאספו מיותר מ-50 אלף מכשירים בסביבה התפעולית, הראו כי כמות הכלים לגישה מרחוק שהוטמעו הינה מוגזמת, כאשר ל-55% מהארגונים יש ארבעה או יותר כלים ול-33% יש שישה כלים או יותר לגישה מרחוק.

בנוסף, מצא המחקר של Team82 , כי ל-79% מהארגונים יש יותר משני כלים המותקנים על התקני רשת OT ואינם ברמת האבטחה הנדרשת בארגונים. כלים אלה חסרים יכולות בסיסיות לניהול גישה מורשית כגון הקלטת החיבורים מרחוק, בקרות גישה מבוססות הרשאות לבעלי תפקידים מוגדרים ואפילו תכונות אבטחה בסיסיות כגון אימות רב-גורמי (MFA). כתוצאה מכך עולה רמת החשיפה בסיכון גבוה ונוספות עלויות תפעול הנובעות מניהול מגוון פתרונות.

"מאז מגפת הקורונה, ארגונים פונים יותר ויותר לפתרונות גישה מרחוק כדי לנהל בצורה יעילה יותר את העובדים שלהם וספקי צד שלישי. גישה מרחוק היא אמנם פועל יוצא הכרחי של מציאות חדשה, אולם במקביל היא יצרה דילמה אבטחתית ותפעולית", אמרה טל לאופר, סמנכ"ל מוצרים בקלארוטי. "בעוד שהגיוני כי לארגון יהיו כלי גישה מרחוק עבור שירותי IT וגישה מרחוק לסביבות OT, זה לא מצדיק את מגמת הרחבת השימוש בכלים אלו בתוך רשת ה-OT הרגישה, שזוהתה במחקר שלנו, מאחר והיא מובילה לסיכון מוגבר ולמורכבות תפעולית". 

טל לאופר, קלארוטי. באדיבות קלארוטי

בקלארוטי מסבירים כי רבים מפתרונות הגישה מרחוק הנמצאים ברשתות OT משמשים למטרות ספציפיות בסביבות  IT, אך קיומם בסביבות תעשייתיות עלול ליצור חשיפה קריטית ולהגביר את סיכוני האבטחה, ובהם היעדר נראות, שטח תקיפה מוגבר וניהול זהויות מורכב.

לפי חברת המחקר Gartner, "מנהלי אבטחה וניהול סיכונים (SRM) צריכים לבדוק את מצב החיבורים המרוחקים הקיימים בכל הארגון, מכיוון שסביר להניח שיימצאו פתרונות כאלו, לא גלויים, בכל הרשתות התפעוליות, ובמיוחד באתרי שטח". יש להסיר פתרונות גישה מרחוק ישנים לטובת פריסת פתרונות מאובטחים חדשים יותר המותאמים לסביבות CPS. ארגונים בדרך כלל פורסים פתרונות חדשים מבלי להתמקד במה שנותר מאחור, ועם הגידול במספר חולשות ה-VPN המנוצלות, הדבר יכול להוות נקודה עיוורת משמעותית". 

הזמנה ראשונה למערכת המדידה החדשה של CI Systems

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת סי.אי (CI Systems) ממגדל העמק קיבלה את ההזמנה הראשונה לאספקת מכשיר הבדיקה החדש, WetAlyzer, המהווה פלטפורמה לביצוע מגוון רב של מדידות אנליטיות של ריכוז הנוזלים במהלך הייצור של מוליכים למחצה. ההזמנה התקבלה מחברה אסיאתית גדולה הנחשבת ליצרנית שבבים גלובלית מובילה, שזו ההזמנה הראשונה שהיא מבצעת מ-CI. מדובר בהזמנה בהיקף של כמה מאות אלפי דולרים. להערכת החברה היא תספק את המכשיר ללקוח בתחילת 2025.

חברת סי.אי. מפתחת ומייצרת מערכות בדיקה ומדידה אופטיות לשוק הצבאי, לשוק הסמיקונדקטורס והחל מ-2022 גם לשוק האזרחי. המוצרים מבוססים על שלוש טכנולוגיות הליבה: Pyrometry למדידה לא פולשנית מרחוק של טמפרטורות האובייקט הנמדד, ספקטרוסקופיה בקרינת Near Infrared, ומדידת תכונות נוזלים באמצעות קרינת Non Dispersive Infra Red.

מערכת WetAlyzer פותחה במטרה לענות לצורך של יצרני השבבים במערכות אוטומטיות לניטור נוזלים, בעקבות האימוץ של טכנולוגיות ייצר מתקדמות (רוחב צומת של פחות מ-10 ננומטר וכניסת חומרים חדשים בתהליכי הייצור). ייצור השבבים המתקדמים מחייב שימוש בנוזלי ניקוי סלקטיביים ועדינים בריכוזים נמוכים מאוד.

מערכת WetAlyzer כוללת טכנולוגיות מדידה קיימות של החברה, כמו WETSPEC, WETRAD וטכנולוגיות נוספות. היא משמשת כפלטפורמה אחודה המיישמת מגוון רב של שיטות למדידת מרכיבי התמיסה הכימית. המידע הזה מועבר באופן אוטומטי למערכות הניהול של יצרני השבבים ולציוד התהליכי, כדי לשפר את בקרת התהליך. בעבר החברה הודיעה שהיא מתכננת להציב מערכות ביתא אצל יצרני שבבים מובילים.

הזמנות צבאיות דחופות

לאחרונה החברה דיווחה שבמחצית הראשונה של 2024 ירדו מכירותיה בכ-18.8% והסתכמו בכ-16 מיליון דולר. הירידה נובעת בעיקר מחולשה גלובלית בשוק ציוד הייצור של מוליכים למחצה. בתחום הזה החהברה התמודדה עם ירידה של כ-56% מכירות – מכ-5.7 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2023, למכירות של כ-2.5 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2024.

בחודש פברואר 2024 החברה קיבלה מלקוח ישראלי הזמנה בהיקף של 5.2 מיליון דולר לאספקת מערכות בדיקה אופטיות צבאיות. באוגוסט 2023 החברה דיווחה על מיזכר הבנות להזמנת מסגרת בהיקף של כ-5 מיליון דולר ללא מועד אספקה קבוע, אלא שצורכי המלחמה שינו את סדרי העדיפויות והחברה קיבלה הזמנה עם מועד אספקה מזורז שיושלם במהלך 2025.

המציאות הזאת מתבטאת גם בצבר ההזמנות: בסוף יוני 2024 הוא הסתכם בכ- 32.2 מיליון דולר, שמתוכם 28.8 מיליון דולר הן הזמנות צבאיות דחופות לאספקה ב-2024 וב-2025. החברה נסחרת בבורסה של תל אביב לפי שווי שוק של כ-146 מיליון שקל.

תומר שגב מונה לתפקיד מנהל שיווק ומכירות באלטק

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אלטק (Eltek) הנמצאת בבעלות קבוצת ניסטק (Nistec) הודיעה על מינויו של תומר שגב לתפקיד סמנכ"ל שיווק ומכירות. מנכ"ל החברה, אלי יפה, אמר שהמינוי יסייע לחברה לממש את אסטרטגיית הצמיחה שלה. שגב מגיע עם ניסיון של יותר מ-20 שנה בתעשייה, במיוחד בחו"ל והדבר מרמז ככל הנראה על מאמץ של אלטק להגביר את השיווק הבינלאומי שלה.

שגב שימש כמנהל הפעילות בסין של חברת אורבוטק, ולאחר רכישתה על-ידי KLA הוא המשעך לעבוד בסין ושימש במשך 5 שנים בתפקיד סגן נשיא להבאת מוצרים חדשים (NPI) בחטיבת Electronics, Packaging and Components – EPC של KLA בסין. לפני-כן שימש במשך ארבע שנים כמנהל פיתוח עסקי בחברת קמטק, שאליה הגיע מחברת פי.סי.בי טכנולוגיות, שבה מילא במשך ארבע שנים תפקיד של סמנכ"ל שיווק ומכירות.

חברת אלטק מפתח תקווה מתמקדת בייצור מעגלים מודפסים ללקוחות תובעניים מבחינה טכנולוגית. היא נסחרת בנסד"ק לפי שווי חברה של כ-72 מיליון דולר. ברבעון השני של 2024 הסתכמו מכירותיהבכ-10.5 מיליון דולר, בהשוואה למכירות בהיקף של כ-11.8 מיליון דולר ברבעון הראשון של השנה, וקצת פחות מהמכירות ברבעון השני אשתקד. בסך הכל, המכירות במחצית הראשונה של השנה הסתכמו בכ-22.25 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של כ-22.5 מיליון דולר אשתקד.

קוגנטה מביאה את ה-GenAI לאימון נהיגה אוטונומית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: נסיעת-מבחן אמיתית וגשם שנוצר באמצעות GenAI. מקור: קוגנטה]

חברת קוגנטה (Cognata) מרחובות השיקה פלטפורמה חדשה, DriveMatriX, שמאפשרת לחברות המפתחות מערכות נהיגה אוטונומית להעשיר דאטה מנסיעות-מבחן אמיתיות באמצעות GenAI. למעשה, מחולל ה-AI מאפשר באמצעות פקודות פשוטות לשנות אלמנטים בתנאים המקוריים של נסיעת-המבחן, וכך למשל, להפוך הקלטה של נסיעת-מבחן שנערכה ביום בהיר לאותה נסיעת-מבחן בדיוק, אך תחת גשם כבד ובחשכה גמורה.

כך, יכולות חברות רכב להגדיל בקלות את קשת התנאים של נסיעות-המבחן, שברובן נערכות באור יום ובתנאי מזג אוויר נוחים. לדברי החברה, המידע המועשר ב-GenAI שקול בערכו למידע אמיתי מבחינת האפקטיביות באימון ואימות מערכות של ראיית-מכונה, והוא מהווה פתרון משלים למידע הסינתטי המיוצר בסימולטור של החברה, שמאפשר לייצר תרחישי קצה שאינם שכיחים בנסיעות-מבחן.

לשם ההמחשה, קוגנטה מעמידה כעת, בחינם, את הדאטה-סט הראשון שיצרה באמצעות הפיתרון החדש. בקוגנטה סבורים כי השילוב של דאטה מנסיעות-מבחן, נסיעות-מבחן מועשרות ב-GenAI ומידע סינתטי מסימולטור יכול לסייע בהאצת תהליכי אימון, פיתוח ואימות מערכות נהיגה אוטונומית ויישומי בטיחות אוטומטיים.

בסרטון: נסיעת-מבחן אמיתית בכביש 6 מועשרת באמצעות GenAI:

דני עצמון, מייסד ומנכ"ל קוגנטה, אמר: "באמצעות שימוש ב-GenAI, אנחנו מציעים לתעשייה רמה חדשה של גמישות באימון מערכות נהיגה אוטונומית. הסינרגיה בין מידע מהעולם האמיתי ליכולות של דאטה סינתטי מבטיחה שהפלטפורמה שלנו תעמוד בסטנדרטים הגבוהים ביותר של אימות מערכות חישה".

כאמור, הפתרון החדש מהווה מרכיב משלים לצד הסימולטור של החברה. הסימולטור של קוגנטה מייצר סביבה וירטואלית המדמה לפרטי פרטים את המציאות על הכביש, ממפת הרחובות המדויקת והתנהגות כלי הרכב והנהגים, ועד לפרטים קטנים ובלתי צפויים כמו פגמים בכביש, פחי זבל, שלטים, עצים וגם תרחישי סכנה כמו ילד שמתפרץ אל הכביש. הסימולטור של קוגנטה מאפשר לייצר באופן שיטתי מקבצים של תרחישי נהיגה שיבדקו כיצד מתפקדים חיישני הרכב ויחידות המחשוב בכל הסיטואציות שהם עשויים לפגוש בכביש.

חברת H2OLL פיתחה טכנולוגייה לייצור מים מהאטמוספירה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מתקן הפקת המים מהאוויר שהוקם בטכניון בחיפה

חברת H2OLL שהוקמה על-ידי הטכניון חשפה מערכת להפקת מים מהטמוספירה המבוססת על ספיחה ולא על קירור ישיר, כפי שמקובל היום במערכות מקבילות. השיטה פותחה על-ידי פרופ' ערן פרידלר ופרופ' דוד ברודאי מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון. בשיטה החדשה, ניתן להפיק מים מהאוויר גם באזורים יבשים ומדבריים, זאת תוך חסימה מוחלטת של מזהמים כימיים וביולוגיים. בעוד שהפקת מים בקירור ישיר מצריכה לכל הפחות כ-10 גרם אדי מים בקילוגרם אוויר, טכנולוגיית הספיחה של H2OLL מאפשרת להפיק מים גם כאשר יש רק כ-5 גרם אדי מים בקילוגרם אוויר.

האבטיפוס שנבנה בטכניון לפני יותר מארבע שנים מייצר 200 ליטר מים ביום. כעת מוקמת המערכת המסחרית הראשונה המבוססת על הטכנולוגיה, אשר תותקן בתוך מכולה ותספק 1,000 ליטר מים ביום. המערכת תותקן בנגב במסגרת פרויקט ואדי עתיר, שהוא יוזמה של הקהילה הבדואית בנגב והמעבדה הבינלאומית לקיימות. חברת H2OLL רשמה פטנט על הטכנולוגיה. בחודש יולי 2024 היא השיקה פרוייקט גיוס המונים למימון פעילותה, ועד היום גייסה במסגרתו כ-4.1 מיליון שקל.

מטרת ההון המגוייס: הרחבת מאמצי השיווק הבינלאומיים, חיבור הטכנולוגיה לאנרגיה סולרית ופיתוח מערכת שתפיק כ-10,000 ליטר מים ביום. להערכת החברה, האקלים הנגב אינו יחיד במינו אלא דומה לאקלים באזורים רבים ובהם דרום מערב ארה"ב, צפון מקסיקו וצפון הודו, שבהם יש מחסור חמור במים. החברה מנוהלת על-ידי יואב קירש (מנכ"ל), אילן כץ (CTO) ועודד דיסטל (סמנכ"ל פיתוח עסקי). כ-22% ממניותיה עדיין נמצאות בידי הטכניון בחיפה.

חברה ביטחונית חדשה נכנסה לבורסת תל-אביב

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה למעלה: מערכות בקרת ואספקת חשמל מתוצרת סולרום אלקטרוניקה]

חברה בטחונית חדשה החלה להיסחר היום (ד') בבורסת תל-אביב. חברת סולרום (Solrom) וחברת 3DM, הנסחרת בתל-אביב, הודיעו היום (ד') כי השלימו את תהליך המיזוג ההופכי ביניהם, שבעקבותיו סולרום החלה להיסחר כחברה ציבורית בבורסת תל-אביב. שווי שוק החברה הממוזגת לאחר השלמת העסקה עומד על כ-130 מיליון שקל.

חברת 3DM מראש העין הוקמה בשנת 2016 ופיתחה ראש הדפסה עבור מדפסות תלת מימד, המבוסס על לייזר מצב מוצק פרי פיתוח עצמי. עם זאת, החברה נקלעה לקשיים פיננסיים, והחל מתחילת שנת 2023 החלה לצמצם משמעותית את פעילותה, הן ברמת כוח האדם והן מבחינת תחומי העיסוק. למעשה, החברה ביטלה את כל הפעילויות הקשורות לפיתוח וייצור ראשי הדפסה עבור מדפסות תעשייתיות, וההתמקדה במחקר ופיתוח של לייזרים מסוג Quantum Cascade Lasers – QCL.

מלבד עצם הכניסה לבורסה, סולרום מתכוונת לבחון יישומים בטחוניים אפשריים של טכנולוגיית הלייזר שפיתחה 3DM, כדוגמת זיהוי מטרות, חישה מרחוק ותקשורת מאובטחת ברוחב פס גבוה ברשתות צבאיות. בתוך כך, סלרום דיווחה היום כי קיבלה הזמנה בסך 5 מיליון שקל מחברה ביטחונית ישראלית. המוצרים יסופקו ב-2025 ו-2026.

סולרום עוסקת בפיתוח, ייצור ומכירת מערכות אלקטרוניקה וחשמל המיועדות בעיקר לשימוש צבאי. היא עוסקת בתכנון וייצור כבלים ומערכות אלקטרו-מכניות לתעשיות התעופה, החלל והביטחון, ומבצעת פרוייקטי Turnkey, הנדסה ו-Built to Spec – BTS. בין לקוחותיה: רפאל, אלביט והתעשייה האווירית.

מתן רבין, מנכ"ל סולרום, אמר כי הוא "מאמין כי הפיכתה של סולרום לחברה ציבורית, בשילוב  יכולותיה ועבודתה ארוכת השנים עם התעשיות הביטחוניות, יאפשרו לה לקדם עסקאות, להאיץ את הצמיחה ולהרחיב את פעילותה לתחומים נוספים בשוק הבטחוני בשנים הבאות".

צמיחה באמצעות רכישת מפעלים

חברת סולרום הוקמה בשנת 1976 ומעסיקה כיום כ-140 עובדים. בשנים האחרונות היא צומחת באמצעות רכישות: ב-2017 היא רכשה את חברת אביב תעופה וחלל וקיבלה לידיה מפעל מארזים ופתרונות כבילה צבאיים בכפר מסריק. בשנת 2019 היא רכשה את מנרה מערכות, וקיבלה לידיה מפעל פיתוח וייצור מערכות חשמל צבאיות בראש פינה. בשנת 2020 היא רכשה את חברת ישראטק, בעלת מפעל ביבנה המתמחה בתכנון וייצור ציוד אלקטרוניקה ופתרונות כבילה צבאיים. בנוסף, היא מחזיקה בבעלותה נכס מקרקעין באזור התעשיה של ראש פינה שעליו נבנה כיום פרויקט בשטח בנוי תעשייתי של כ-6,800 מ"ר.

סולרום הציגה צמיחה ושיפור ברווחיות בשנתיים האחרונות. ההכנסות צמחו ב–11% ב–2022, והמשיכו לצמוח ב–34% ב–2023 והסתכמו ב–69.4 מיליון שקל. הרווח הגולמי גדל ב–45% ב–2023 לעומת 2022, והסתכם בכ–15.6 מיליון שקל שהם 22% מהמחזור, לעומת 20% מהמחזור ב–2022. בשנת 2023 רשמה החברה רווח נקי מפעילות נמשכת של 9.6 מיליון שקל, בהשוואה ל- 3.6 מיליון שקל ב-2022.

צבר ההזמנות של החברה נכון ליוני 2024 הסתכם בסך של כ-68.9 מיליון שקל. המגמה נמשכה גם ברבעון הראשון של 2024 ביחס לרבעון המקביל אשתקד: ההכנסות צמחו ב–12% ל–18.4 מיליון שקל; הרווח הגולמי עלה ב–175% ל–6.6 מיליון שקל; והרווח הנקי הסתכם בכ-3.8 מיליון שקל.

Discure מפתח תקווה גייסה 16 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת Discure מפתח תקווה השלימה גיוס הון בהיקף של כ-16 מיליון דולר אשר הובל על-ידי BOLD Capital Partners ,Supernova Invest וקרן Sanara Capital ובוצע בהשתתפות מספר בתי חולים מארצות הברית. החברה פיתחה מכשיר אלקטרוני נישא אשר  מספק טיפול בלתי פולשני בבעיית התנוונות הסחוסים שבין חוליות הגב התחתון.

מחלת Degenerative Disc Disease – DDD אחראית לכ-35% מתופעות כאבי גב-תחתון, אשר נחשבים לגורם הנכות הנפוץ בעולם. כיום מטפלים בה כאמצעות באמצעות משככי כאבים אופיואידיים או ניתוחים פולשניים, כאשר הצלחת הטיפולים היא חלקית בלבד. המכשיר של Discure מזרים אותות חשמליים אל תוך הסחוס באמצעות אלקטרודה גמישה המוחדרת אליו במהלך טיפול מרפאתי קצר. האותות האלה גורמים לחידוש והתאוששות רקמת הסחוס, לחזרתה אל התיפקוד והמימדים המקוריים ועל-ידי כך לשיקום הגב התחתון והפחתת הכאבים.

גיוס ראשוני במתכונת SAFE

גיוס ההון בוצע בשתי פעימות: בשלב הראשון החברה גייסה 5 מיליון דולר במתכונת Simple Agreement for Future Equity – SAFE. מדובר בתהליך חדש יחסית בתחום ההשקעות, שבמהלכו המשקיעים מעניקים לחברה הון בתמורה לזכות לקבל מניות בשלב מאוחר יותר, בהתאם לאבני דרך פיננסיים שסוכמו מראש. השיטה הזאת מפשטת את גיוס ההון של חברות סטארט-אפ בשלבים המוקדמים. היא הופיעה לראשונה בשנת 2013 כתחליף להלוואה המירה למניות, והתקבלה בהתלהבות במיוחד בארה"ב, קנדה וישראל. בעקבות השלמת מימון ה-SAFE, בוצע גיוס הון סיכון "קלאסי" בהיקף של כ-11 מיליון דולר.

המכשיר נמצא כעת בניסויים בבני אדם בבתי חולים בקנדה ובאיטליה. בשנת 2021 החברה התקבלה לתוכנית "הטיפול המועדף" (Breakthrough Devices Program) של ה-FDA בארה"ב. התוכנית הזאת מעניקה עדיפות בהענקת אישורי שימוש באבזרים רפואיים חדשניים ובעלי חשיבות, אשר מספקים מענה לבעייה שכרגע אין לה פתרון רפואי יעיל.

קוונטום סורס גייסה 50 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime
בתמונה למעלה מימין לשמאל: סמנכ"לית משאבי אנוש שלומית סמל, גיל סמו, עודד מלמד, דן חרש ופרופ' ברק דיין. צילום: רמי זרנגר

חברת קוונטום סורס (Quantum Source) מפארק המדע ברחובות, המפתחת מעבד למחשב קוונטי פוטוני, גייסה 50 מיליון דולר בסבב גיוס A. הגיוס הובל על-ידי קרן Eclipse בהשתתפות Standard Investments, Level VC, Canon Equity והמשקיעים הקיימים בחברה: פיטנגו, Grove Ventures, Dell Capital, 10D.

קוונטום סורס נוסדה בשנת 2021 על ידי מספר יזמים מנוסים מתעשיית השבבים ופיזיקאים מובילים על-בסיס מחקר מדעי שבוצע בקבוצה לאופטיקה קוונטית במכון וייצמן למדע. המנכ"ל הוא עודד מלמד, סמנכ"ל הפיתוח הוא גיל סמו, היו"ר הוא דן חרש והמדען הראשי הוא פרופ' ברק דיין. מאז הקמתה היא גייסה כ-77 מיליון דולר. ההון שגויס ישמש להרחבת צוות המחקר והפיתוח, ולהמשך הפיתוח במטרה לאפשר מימוש יעיל של מחשבים קוונטים בעלי מיליוני קיוביטים.

המחשב הקוונטי צובר תאוצה

רעיון המחשוב הקוונטי הפוטוני עלה לכותרות בחודשים האחרונים לאחר שממשלת אוסטרליה חתמה על הסכם למימוש מחשב קוונטי פוטוני בהיקף של כ-620 מיליון דולר, ומדינת אילינוי בארה״ב החליטה להשקיע כ-500 מיליון דולר במימוש מערכת דומה. אלא שמדובר באתגר לא פשוט, בטכנולוגיות הקיימות היום, מחשב קוונטי פוטוני בעל מיליון קיוביטים ידרוש שטח בגודל מגרש כדורגל ואנרגיה בהספק של עיר קטנה. הטכנולוגיה שקוונטום סורס מפתחת מיועדת להתמודד עם הקושי הזה.

השיטה הייחודית שפיתחה החברה משלבת קיוביטים פוטוניים עם קיוביטים אטומיים – שהם אטומים בודדים הלכודים על שבב פוטוני מאפשרים יצירה דטרמיניסטית ויעילה של פוטונים בודדים ושזירתם. שיטה זו מאפשרת את המימוש של מחשבים קוונטיים גדולים, בעלי מיליוני קיוביטים – בחדרי שרתים סטנדרטיים וללא צורך בתשתית מורכבת.

למידע נוסף: קוונטום סורס יצאה מהשלב החשאי

טאואר תייצר את מודולי ה-RF לרכיבי Wi-Fi 7 של ברודקום

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מודולי התקשורת של חברת ברודקום (Broadcom) עבור רשתות Wi-Fi 7 ייוצרו בתהליך שפותח בחברת טאואר סמיקונדקטור (Tower Semiconductor) ממגדל העמק. שתי החברות דיווחו על הצלחת הפיתוח ומעבר לייצור של מרכיב התקשורת האלחוטית (RF front-end module – FEM).

במסגרת הפרוייקט המשותף, הצליחה טאואר לשלב רכיבי Wi-Fi FEM על-גבי פיסת סיליקון יחידה. הייצור התבסס על תהליך RFSOI300 שפותח בטאואר, המאפשר להשתמש בפרוסות סיליקון בקוטר של 300 מ"מ ולייצר רכיבים אלחוטיים על מצע RFSOI, שלהערכת שתי החברות מספק יעילות וביצועים טובים בהשוואה לייצור בטכנולוגיות סיליקון מתחרות.

חברת טאואר מסרה שהיא הצליחה לייצר רכיבים קטנים יותר, למרות התדרים החדשים שנוספו לתקן Wi-Fi 7, בין השאר, היא גם הצליחה לשלב מגבר הספק (PA) בתוך השבב, ועל-ידי כך התגברה על הפסדי אנרגיה הנגרמים כאשר מקשרים בין המודול האחוטי לבין המגבר, כאשר הם מיוצרים בשתי פיסות סיליקון נפרדות.החברה מסרה שהיא גם הצליחה לשפר את ביצועי מגבר ההספק בזכות העובדה שמצעי SOI תומכים בבניית רכיבים פסיביים איכותיים, דוגמת סלילים (inductors).

מגברי ההספק שולבו בתוך המודול

למרות שהניסוח הסופי של תקן Wi-Fi 7 עדיין לא הושלם במלואו, התקן החדש שהוגדר על-ידי קבוצת Wi-Fi Alliance כבר מתחיל להגיע אל השוק, ובינואר 2024 החלה הקבוצה אפילו להמיך את הרכיבים הראשונים. התקן החדש פועל בתדרי 5GHz, 2.5GHz ו-6GHz ומספר מהירות העברת אותות תיאורטית מכסימלית של 46Gbit/s, למרות שהביצועיים המעשיים יהיו נמוכים בהרבה.

למרות זאת, מדובר בקפיצת מדרגה שתייצר פתרונות חדשים דוגמת יישומי מציאות רבודה, הזרמת וידאו, בידור ומידע ברכב, יישומי שיתופיות ועוד: גם ברכיבים המעשיים הקיימים היום, קצב העברת המידע ב-Wi-Fi 7 מהיר פי 2.4 מאשר ברשתות Wi-Fi 6, ההשהייה המכסימלית (Worst Case Latency) קצרה פי 100 בהשוואה ל-Wi-Fi 6 וטווח השידור מגיע לכ-100 מטר בפחות צריכת הספק מהמערכות הקודמות. התחזית המקובלת היא ששוק ה-Wi-Fi 7 יגיע להיקף של כ-25 מיליארד דולר בשנת 2030.

משרד הביטחון אישר טיפול בקסדת בריינסוויי להלומי-קרב

פורסם בתאריך ע"י Techtime

כחלק מהמאמץ להרחיב את סל הכלים לטיפול בהלומי קרב, אגף השיקום של משרד הביטחון החליט להעניק שיפוי ביטוחי עבור שימוש בקסדת הגרייה החשמלית המוחית של חברת Brainsway לטיפול בחולים המאובחנים עם הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD). הטיפול לזכאים יוענק בבתי חולים ציבוריים בישראל. 

מחקר רטרוספקטיבי שנערך לאחרונה בקרב 99 יוצאי צבא המקבלים טיפול ב"גרייה מגנטית מוחית עמוק" (Deep TMS), פורסם לאחרונה בכתב העת Psychiatry Research. התוצאות הציגו ירידה משמעותית מבחינה קלינית בסימפטומים של PTSD (44.1%), דיכאון (43.5%) ומחשבות אובדניות (54%) לאחר שישה חודשי טיפול בהשוואה לתקופה שלפני הטיפולים.

מבריינסוויי נמסר כי ממשיכה לפעול להרחבת הכיסוי הביטוחי עבור חולים המאובחנים עם הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), במרכזים רפואיים נוספים ומרפאות פרטיות.

בריינסוויי פיתחה קסדה בשם Deep TMS לגירוי חשמלי לטיפול בלתי פולשני בהפרעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות נפוצות דוגמת דיכאון, סכיזופרניה, אפילפסיה, מאניה-דיפרסיה ועוד. בקסדה מותקנים סלילים אלקטרומגנטיים המפעילים זרמים חשמליים המשפיעים על קליפת המוח (Cortex) ומסייעים לטפל בהפרעות. הטיפולים בתסמונות השונות באמצעות הקסדה נבדלים בעומק הגירוי החשמלי ועוצמתו, התדרים, המיקום, משך זמן הטיפול ותדירותו. בארצות הברית, ההתוויות שעבורן מאושר המכשיר שלה לשימוש הן טיפול בדיכאון חריף, דיכאון חרדתי, הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD) וגמילה מעישון וממשככי כאבים.

הדר לוי, מנכ"ל בריינסוויי, אמר כי "בישראל, עלה מספר החולים הסובלים מ-PTSD באופן משמעותי, בעקבות מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר והמלחמה מול ארגון הטרור בעזה. אנו מאמינים שהכיסוי הביטוחי לטיפול בטכנולוגיה של בריינסווי, הינו צעד חשוב קדימה במאמץ לטפל באוכלוסיית החולים ההולכת וגדלה".

ברבעון השני של 2024 רשמה בריינסוויי, הנסחרת בתל אביב ובנסד"ק, הכנסות של 10 מיליון דולר, שזהו גידול של 28% בהשוואה לרבעון השני של 2023. בשורה התחתוונה, החברה סיימה עם רווח נקי של 0.6 מיליון דולר, לעומת הפסד נקי של 1.7 מיליון דולר לפני כשנה. זהו הרבעון השלישי ברציפות שבו רושמת החברה רווח נקי.

האזינו לשיחה עם הדר לוי, (מנהל הפעילות בארצות הברית של בריינסוויי בעת ההקלטה – כיום המנכ"ל), מתוך תוכנית מס' 39 בפודקאסט שלנו, שעלתה ביוני 2021:

 

השבב החללי של סטיקספיי תרם להתאוששות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת Satixfy מרחובות דיווחה על הכנסות של 6.1 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2024 – עלייה של 7% בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2023. שולי הרווח השתפרו משמעותית מ-47% בשנה שעברה ל-71% במחצית הראשונה של 2024, ובעקבות כך גם ההפסד הנקי הצטמצם והסתכם ב-21.3 מיליון דולר – לעומת הפסד נקי של 46.3 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2023.

בקופת המזומנים של החברה היו, נכון לסוף חודש יוני, 7.4 מיליון דולר. בסטיקספיי ציינו כי מירב ההכנסות הגיעו ממכירת דוגמאות של שבבי ASIC ייעודיים ללוויינים בחלל. זהו קו מוצרים שבחברה מקווים שיוביל להתאוששות בפעילותה המסחרית.

בשנת 2022 נקלעה סטיקספיי למשבר עסקי והכנסותיה השנתיות ירדו בכ-50% ל-10.6 מיליון דולר. ב-2023 חל שיפור מזערי לרמה של 10.7 מיליון דולר. מניית סטיקספיי נסחרת בנסד"ק לפי שווי של 58 מיליון דולר בלבד, לאחר שאיבדה יותר מ-92% מערכה מאז הנפקתה. עם זאת, מאז תחילת השנה ניכרת התאוששות מסוימת והמניה עלתה ב-92% ממחיר השפל.

בחודש יוני דיווחה סטיקספיי על חוזה עם חברה, שנותרה חסויה, לאספקה של שבבי Prime2 בהיקף של 20 מיליון דולר. ההזמנה תסופק על פני חמישה רבעונים, והמערכות ישמשו את הלקוח כחלק מפריסת קונסטלציית לוויינים במסלול-נמוך (LEO). זוהי הזמנה שנייה מצד אותו לקוח, המצטרפת להזמנה בהיקף של 4 מיליון דולר בספטמבר 2023.

PRIME2 הוא שבב בקרת עיצוב האלומה (beamformer) המנהל מערכים מרובי אנטנות (MIMO) בלוויינים נמוכי מסלול ובפלטפורמות מוטסות המתקשרות גם אל לוויינים גבוהי מסלול (GEO). שבב נוסף בקו המוצרים החללי הוא ה-Sx4000, שהוא רדיו מוגדר תוכנה (SDR) המותקן בלוויין מסלול נמוך (LEO). השבבים הללו צפויים להיכנס לייצור סדרתי באמצע 2025. 

ניר ברקן, מנכ"ל סטיקספיי, אמר: "אנחנו מאוד מרוצים מההתקדמות שעשינו ב-2024, שבא לידי ביטוי בגידול סולידי בהכנסות וברווחיות, בעיקר בזכות מכירת דוגמאות הנדסיות של שבבי ה-ASIC החלליים שלנו".

כנס ה-AI של סיסטמטיקס יתקיים ב-24 לספטמבר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

כנס הבינה המלאכותית המרכזי של חברת סיסטמטיקס לשנת 2024, Reshape R&D Workflows with AI, יתקיים ב-24 לספטמבר 2024 במלון דניאל בהרצליה, בשעות 08:30-16:00. הכנס יתמקד בתהליכי פיתוח הכוללים שימוש ב-MATLAB בשילוב עם יכולות AI כדי לייעל את תהליכי הפיתוח ולפשט את התכנון של מערכות הנדסיות, קבלת מידול מערכות ברמת דיוק גבוהה וביצוע אופטימיזציה של ביצועי המערכת המתוכננת.

הכנס יוקדש כולו ל-MATLAB ו-AI, ויציג את היכולות החדשות של התוכנה בעולמות ה-GenAI, שילוב LLMs בסביבת MATLAB, סביבות הנדסיות בענן המבוססות עליה ועוד. בכנס יתקיימו גם שתי סדנאות Hands on מעשיות שבהן המשתתפים ילמדו כיצד לבנות מערכת מבוססת AI, משלב הרעיון ועד הטמעתה במוצר הסופי (חומרתי או ענני), יקבלו דגשים לעבודה נכונה בסביבת פיתוח של מערכת AI, ויכירו את שיקולי השימוש באלגוריתם חכם כחלק ממערכת גדולה יותר.

הסדנה הראשונה תעסוק בתיוג אותות ובניית מודלים מתאימים. הסדנה השנייה תעסוק במימוש מודלים מסוג GAN וחידושים ב-Deployment והטמעה חכמה של מודלים על החומרה. מעבר לתכנון המערכות ההנדסיות, המשתתפים יעודכנו ביכולות חדשות, כמו פיתוח Generative AI וכיצד ניתן לשלב מודלי שפה כמו ChatGPT בסביבת MATLAB. כאשר נפתח אלגוריתמים של AI לרוב נבצע זאת על ה-Cloud, לכן נציג את היכולות החדשות גם בתחום זה, בדגש על סביבות הנדסיות מבוססות  MATLAB.

האירוע מיועד למפתחים המעוניינים ליצור מערכות מבוססות AI ורוצים לראות כיצד MATLAB יכול לשפר להם את תהליך הפיתוח. הוא גם מתאים למשתמשי MATLAB ללא רקע ב-AI המעוניינים לשלב יכולות AI בפיתוח, משתמשי MATLAB בעלי רקע בסיסי ב-AI הרוצים להעמיק את הידע, ולבעלי רקע חזק ב-AI העובדים עם MATLAB ורוצים להכיר כלים חדשים של התוכנה בעולמות ה-AI. ההשתתפות היא ללא עלות ובהרשמה מראש.

למידע נוסף ורישום: Reshape R&D Workflows with AI

מובילאיי סוגרת את חטיבת ה-LiDAR, תפטר 100 עובדים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: ID Buzz של פולקסוואגן. כולל את מערכת Chauffeur של מובילאיי המצויידת ב-LiDAR של אינוויז

חברת מובילאיי (MobilEye) הודיעה היום (ב') כי בכוונתה לסגור את פעילות של חטיבת המו"פ בחברה שעסקה בפיתוח חיישני LiDAR עבור מערכות הנהיגה האוטונומיות שלה. החטיבה העסיקה כ-100 עובדים, ולדברי החברה סגירתה תוביל לחיסכון של כ-60 מיליון דולר בשנה.

מובילאיי פיתחה חיישן LiDAR מסוג FMCW, המודד את מהירות ומיקום האובייקט על סמך שינויים בתדירות האור. בהודעת החברה נכתב כי, "כחלק מהבחינה השגרתית של מפת הדרכים הטכנולוגית שלנו, הגענו למסקנה כי פיתוח דור חדש של חיישני LiDAR מסוג FMCW אינו הכרחית עבור מערכות נהיגה אוטונומיות 'ללא עיניים על הכביש'". בחברה פירטו וציינו כי ההחלטה נבעה מההתקדמות של החברה בפיתוח טכנולוגיית הראייה-הממוחשבת, המתבססת על השבב החדש EyeQ6, וכן של מכ"ם-התמונה. בחברה הבהירו שפיתוח המכ"ם הוא בעל חשיבות אסטרטגית, וייצורו הסדרתי צפוי להתחיל בשנה הבאה.

אי-ודאות בשוק הרכב

גורם נוסף שהוביל לקבלת ההחלטה הוא החיסכון הגבוה מהצפוי שנובע משיתופי הפעולה של החברה עם ספקי LiDAR חיצוניים. למעשה, ספקית חיישני ה-LiDAR של מובילאיי היא אינוויז (Innoviz) הישראלית. באחרונה אף דיווחו שתי החברות שמערכת הנהיגה המתקדמת ביותר של מובילאיי, Chauffeur, הכוללת מספר חיישני LiDAR של אינוויז, תותקן במיניבוס החשמלי האוטונומי ID Buzz של פולקסווגן, הצפוי לעלות על הכביש ב-2026.

מובילאיי מצויה בתקופה מאתגרת על רקע הנסיגה בשוק הרכב החשמלי ומלאים עודפים שהצטברו בקרב הלקוחות. הכנסותיה ברבעון השני 2024 הסתכמו ב-439 מיליון דולר, בדומה לרבעון המקביל ב-2023. החברה דיווחה על הפסד נקי של 86 מיליון דולר. החברה גם הנמיכה את תחזית ההכנסות השנתית של 2024 מ-1.83-1.96 מיליארד דולר ל-1.60-1.68 מיליארד דולר. במהלך השבוע האחרון ירדה מניית מובילאיי בנסד"ק בכ-19%, וכיום היא נסחרת לפי שווי חברה של כ-9.4 מיליארד דולר.

הפוטנציאל המהפכני של טכנולוגיית 3D-IC

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מאת: ניר יונה וישראל גור–אריה, קיידנס ישראל *

הדרישה הבלתי פוסקת לרמת ביצועים גבוהה, כוח מחשוב ויעילות אנרגטית מניעים את תעשיית השבבים. יצרני מוליכים למחצה מתמקדים בהקטנת ממדי הטרנזיסטורים על מנת להגיע לרמת דחיסות טרנזיסטור גבוהה יותר, והמתכננים משלבים מספר רב יותר של תכונות בתוך השבבים. אולם הקושי להגדיל את מספר הטרנזיסטורים בפיסת הסיליקון, מחייב להרחיב את חוק מור (Moore’s law) למערכות המשלבות מספר שבבים באריזה יחידה בשלושה מימדים ,כלומר 3D-IC.

שוק של צ'יפלטים צד–שלישי

הרעיון המרכזי בטכנולוגיית 3D-IC הוא שימוש ברכיבי ליבה ייעודיים הנקראים צ'יפלטים (שבבים ייעודיים) המחוברים ביניהם על-גבי מצע מתאם או דרך הסיליקון באמצעות Through Silicon Via -TSV. הם מופיעים באריזה בודדת ויוצרים מערכת שלמה. כל רכיב ליבה קטן כזה נבנה בטכנולוגיה אופטימלית למימוש הפונקציה הייעודית שהוא מבצע. לפיתוח של מספר רבדים פעילים ומחוברים בתלת מימד יתרונות רבים שמאפשרים שיפור בביצועים בנוסף להקטנת פיסות הסיליקון. החיבור בין הצ'יפלטים באריזה אחת ובמבנה תלת מימדי נעשה בטכנולוגית 3D IC.

מרחב הצ'יפלט מבוסס 3D-IC מייצג פוטנציאל משמעותי ליצירת שוק של צ'יפלטים צד–שלישי, ובכך מייצר הזדמנות חדשה לחברות חדשות, כמו למשל חברות ישראליות, לספק מוצרים מתמחים ייעודיים לתעשיית המוליכים למחצה הגלובלית. 

חמשת היתרונות המרכזיים של 3D-IC

שיפור בביצועים: טכנולוגיית 3D IC מאפשרת להשיג צפיפות גבוהה יותר של מעגלים, קיצור אורכי הקווים (interconnect), וצריכת חשמל נמוכה יותר באמצעות הנחת שבבים במספר רבדים. גישה זו מאפשרת קצבי העברת נתונים מהירים יותר, זמן השהייה נמוך יותר, וביצועי מערכת משופרים.

אינטגרציה מורחבת ומזעור: הופעת רכיבי 3D IC הובילה לשינוי פרדיגמה בתכנון האלקטרוני, ואפשרה רמות גבוהות מאי פעם של אינטגרציה ומזעור. באמצעות הערמת שבבים אנכית במספר רבדים, ניתן להקטין את גודלו הפיזי של כל שבב תוך שמירה או הגדלת הפונקציונליות הכוללת שלו.

יעילות אנרגטית: בעזרת חיבורים (interconnect) קצרים יותר וצריכת חשמל מופחתת, רכיבי 3D IC יכולים להגיע ליעילות אנרגטית גבוהה יותר בהשוואה למקביליהם הדו–ממדיים. בנוסף, האינטגרציה האנכית בתוך רכיבי 3D-IC מאפשרת שימוש יעיל יותר בחשמל ובמשאבים.

אמינות גבוהה: בניגוד לרכיבי 2D-IC, טכנולוגיית 3D-IC מציעה יתרונות מהותיים במונחי אמינות מערכת ותנובה. הנושאים המובנים הקשורים לפיזור חום, תקינות אות ואמינות הנובעים מחיבוריות (interconnects) זוכים למענה אפקטיבי באמצעות הריבוד הוורטיקלי של השכבות. אורכי החיבוריות המקוצרים ברכיבי 3D IC מובילים לנתיבי אות קצרים יותר, והתוצאה היא תקינות אות משופרת ורגישות מופחתת לרעש.

גמישות בתכנון: טכנולוגיית 3D IC מעניקה רמה גבוהה מאוד של גמישות ויכולת הרחבת התכנון במכשור מבוסס מוליכים למחצה. היא מגדילה את היכולת לשלב ולהתאים רכיבים, טכנולוגיות וחומרים שונים, לצורך עמידה בדרישות ספציפיות. היא מאפשרת לשלב באותה אריזה בין מעגלים מיוחדים בטכנולוגיות שונות, לרבות מעבדים ורכיבי זיכרון הפועלים בתדרים גבוהים ומעגלי RF אנלוגיים, ובכך להוביל לפיתוח של מערכות מהירות ויעילות עוד יותר.

התמיכה של קיידנס בטכנולוגיית 3D IC

חברת קיידנס מספקת תמיכה מלאה בטכנולוגית 3D IC. הפתרון המלא Integrity 3DIC מאפשר תכנון משולב של כל המעגלים והאריזה וביצוע אנליזות של המערכת. הכלים של קיידס מאפשרים תכנון כל רכיבי המערכת וביצוע בדיקה וסמולציות של כל האספקטים: תכן (לוגי ואימות תכן בסימולציה ובמאיצי חומרה), חשמלי ( Timing, EM-IR ,אלקטרומגנטי, שלמות אותות PI/SI), ייצוריות (DRC, DFM, מאמצים תרמיים ומכניים) ועוד.

* ניר יונה הוא Senior Account Technical Executive בחברת קיידנס וישראל גור–אריה הוא Account Technical Executive בחברת קיידנס (Cadence)

קיסייט הכריזה על סדרת האוסילוסקופים InfiniiVision HD3

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת קיסייט (Keysight Technologies) חשפה את סדרת האוסילוסקופים החדשה InfiniiVision HD3 Series, אשר השקתה הרשמית תתקיים בעוד כשבוע וחצי. מדובר באחת מההכרזות החשובות ביותר של השנים האחרונות, שבהן היא שילבה טכנולוגיות של אוסילוסקופים מהקצה הגבוה בתוך מכשיר מעבדתי כללי המיועד לשימוש במגוון רחב של יישומי פיתוח ובדיקה, גם אנלוגיים וגם דיגיטליים. בהתאם לאסטרטגיה הוותיקה של החברה, גם הפעם הסדרה החדשה מבוססת על רכיב ASIC שהחברה פיתחה ומייצרת אשר מבצע את רוב הפעולות במכשיר.

הסדרה החדשה אינה שיפור של סדרה קודמת, אלא מוצר חדש המבוסס על רכיב ה-ASIC החדש, MegaZoom 5, שתוכנן מההתחלה במלואו. בנוסף, היא כוללת ארכיטקטורת 'זיכרון עמוק' (Deep Memory), המאפשרת ללכוד דגימות אות ארוכות גם בתדרים מהירים מאוד, לצורך בדיקת וניתוח האות הנדגם. הסדרה מיועדת לעבודה בטווח התדרים 200MHz-1GHz, ומאופיינת ברצפת רעש נמוכה מאוד של 50µVRMS המאפשרת לאתר גם אותות לא צפויים חלשים מאוד.

האסילוסקופ לומד את האות ומנתח אותו

המכשיר כולל ממיר אותות אנלוגיים לדיגיטליים (ADC) ברזולוציה של 14 סיביות המאפשר לקלוט עד 1.3 מיליון צורות גל בשנייה. חברת קיסייט הגדירה ממשק משתמש חדש, המאפשר צפייה המספר פונקציות בדיקה בו-זמנית. המכשיר מצוייד בתוכנת Fault Hunter הנעזרת במערכת בינה מלאכותית (AI), אשר לומדת את האות הניקלט, מנתחת אותו ומזהה תקלות וחריגות או בעיות הקשורות אליו, ומספקת תובנות לתיקון התקלה.

הוא גם כולל תוכנה ליצירת תרחישי בדיקה אוטומטית, ויכולת עידכון מיידי של התוכנות במכשיר המאפיינות לשדרג או לשנות את מעטפת הביצועים שלו. חברת קיסייט מסווגת את משפחת HD3 בקטגוריית אוסילוסקופים לשימושים כלליים (General Applications). היא מתאימה במיוחד לשימוש במגזרי התקשורת, תעופה וחלל, תעשיות ביטחוניות, שבבים, רכב, בלימודים ובמחקר אקדמי, ובמגוון רחב של חברות סטארט-אפ.

תערוכת electronica 2024 תתקיים ב-12-15 בנובמבר 2024

פורסם בתאריך ע"י Techtime

תערוכת electronica 2024 תיערך במרכז הירידים במינכן, גרמניה, בין ה-12 ל-15 בנובמבר 2024. התערוכה הדו-שנתית הגדולה והמובילה בעולם לרכיבים, מערכות ויישומים בתעשיית האלקטרוניקה, חוגגת השנה את יובל ה-60 לפעילותה, וצפויה להיות הגדולה ביותר מאז נפתחה לראשונה בשנת 1964. בתערוכה יוצגו השנה טכנולוגיות, יישומים ורכיבים, ויתקיימו מאות השקות בכורה של מוצרים ופתרונות חדשים.

התערוכה תתפוס את כל 18 הביתנים במרכז הירידים במינכן, ותתפרס על שטח כולל של כ-150,000 מ"ר. בתערוכה השנה ישתתפו כ-2,800 חברות מכ-50 מדינות בעולם וצפויים להגיע אליה יותר מ-70,000 מבקרים מקצועיים מכ-100 מדינות בעולם. כ-75% מהמבקרים שהגיעו לתערוכה הקודמת 2022 היו בדרג של מקבלי החלטות. ישראל דורגה בין 15 המדינות בעלות המספר הגדול ביותר של מבקרים. בסקר שהתקיים לאחר התערוכה, 96% מהנשאלים הביעו שביעות רצון גבוהה מאיכות התערוכה, המגוון ושיעורההשתתפות של חברות מובילות בשוק האלקטרוניקה, והצהירו שיגיעו גם לתערוכת electronica 2024.

כל מה שחשוב עבור תעשיית האלקטרוניקה

התערוכה תכסה תחומים מרכזיים בתעשיית האלקטרוניקה, דוגמת אלקטרוניקה ממונעת (automotive), צגים, מערכות משובצות (embedded), אלקטרומכניקה (כולל מתגים, מחברים ומקלדות), פתרונות לתעשיית הייצור האלקטרוני (EMS), מוליכים למחצה, מעגלים מודפסים, צב"ד, רכיבים אקטיביים ופסיביים, טכנולוגיות חיישנים, ספקי כח, רכיבים ותת מערכות, תקשורת אלחוטית ועוד. בין הנושאים המרכזיים בתערוכה: בינה מלאכותית ואוטומציה, עתיד האלקטרוניקה ברכב, אנרגיה חכמה וחיסכון בהספק, חידושים בתעשיית שירותי הייצור האלקטרוני, התפתחויות בתחום השבבים בשיתוף SEMICON Europa, ועוד.

התערוכה מתקיימת בימים ג'-ה' 12-14 בנובמבר ב-09:00-18:00, וביום ו' (15 בנובמבר) בשעות 09:00-15:00.

לנציגות התערוכה בישראל: 03-6492050, [email protected]

לאתר התערוכה: electronica 2024

DustPhotonics השיקה שבב ליישומי AI במרכזי נתונים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת DustPhotonics השיקה שבב סיליקון-פוטוניקס חדש, המיועד לשמש תשתית לתקשורת אולטרה-מהירה במרכזי נתונים לצורך הרצת יישומי AI. שני שבביה הנוכחיים של החברה, Carmel-4 ו-Carmel-8, מאפשרים תעבורת נתונים בקצבים של 400 ו-800 ג'יגה-ביט לשנייה. השבב החדש מאפשר קצב כפול של 1.6 טרה-ביט לשנייה (Tb/s).

השבב החדש תומך ב-8 ערוצים, כאשר כל אחד מהם בעל קיבולת של 224 ג'יגה והוא מתאים לתקשורת על פני מרחק של 2 קילומטר. הפיתרון כולל שני לייזרים על גבי השבב הפוטוני, ולדברי החברה, השבב מתאפיין באובדן אנרגיה נמוך, בעלות נמוכה ועיצוב שמאפשר סקייל. בחברה הוסיפו: "אנחנו מאוד מרוצים מהביצועים של הפתרון החדש, והדגמנו את יכולתו לספק ערוצי תקשורת ללא שגיאות".

הצורך בפיתוח פתרון ייעודי ליישומי AI עמד במוקד גיוס ההון האחרון שביצעה DustPhotonics בחודש פברואר, בגובה של 24 מיליון דולר.

חברת DustPhotonics הוקמה בשנת 2017 בהשקעה ראשונית של היו”ר אביגדור וילנץ, ומעסיקה כיום כ-50 עובדים במשרדיה במודיעין. מייסדיה הם קבוצת מומחים בתחום התקשורת האופטית: בן רובוביץ’ ממלאנוקס ואמפנול,  ד”ר קובי השרוני ואמיר גרון שהגיעו מחברת Compass Networks ויואל שטרית שהגיע מחברת אינטל.

החברה מפתחת שבבי תקשורת למרכזי נתונים המתבססים על טכנולוגיה ייחודית של החברה בתחום הסיליקון-פוטוניקס, המאפשרת לייצר שבבי תקשורת אופטיים חסכוניים בצריכת ההספק מאחר שהם מאפשרים שימוש במקור לייזר יחיד כדי להפעיל ארבעה ערוצי תקשורת ולהשיג קצב תעבורת נתונים ברוחב-פס מאוד גבוה.