ראדא: הזמנות ב-29 מיליון דולר ברבעון הראשון

יצרנית המכ"מים הטקטיים ראדא (RADA) מנתניה מדווחת כי קיבלה הזמנות חדשות בהיקף של מעל ל-29 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2022. ההזמנות החדשות שהתקבלו מייצגות גידול של יותר מ-22% בהשוואה לרבעון המקביל של 2021. מעל ל-95% מסך ההזמנות שהתקבלו הן עבור המכ"מים הטאקטיים מבוססי התוכנה של ראדא לשימוש במערכות הגנה אקטיבית (APS), כלי טיס בלתי מאוישים, הגנה אווירית לטווח קצר (SHORAD) ופתרונות הגנה נקודתיים לבסיסים ומתקנים אסטרטגיים. 80% מההזמנות התקבלו מהשוק האמריקאי, והיתר משווקים גלובאליים אחרים.

דב סלע, מנכ"ל ראדא הסביר כי היקף ההזמנות ב-2021 מהשוק האמריקאי היה נמוכות מעט מהמצופה בשל העיכוב באישור התקציב. "אולם, החל מסיום מצב זה אנו חווים מומנטום מחודש בקבלת הזמנות חדשות בארה"ב, שמהווה את השוק העיקרי שלנו, וצופים כי ההשהיות בהזמנות ובהכנסות שניגרמו כתוצאה מאי העברת התקציב יפוצו במהלך המשך שנת 2022. לאור המומנטום החיובי, ולצד הצרכים המודגשים למכ"מים מתוצרתנו למען איפשור פתרונות להגנה אווירית והגנה אקטיבית כפי שבאים לידי ביטוי במלחמה הנוכחית והמתמשכת באוקראינה, אנו מאשררים את תחזית ההכנסות שלנו לשנת 2022 של יותר מ-140 מיליון דולר".

מניית ראדא בשלושת החודשים האחרונים. מקור: Yahoo Finance
מניית ראדא בשלושת החודשים האחרונים. מקור: Yahoo Finance

ואמנם, המלחמה באוקראינה העלתה מאוד את ציפיות המשקיעים כלפי ראדא, מתוך הנחה שהמלחמה תוביל לגידול בתקציבי הביטחון, בייחוד בקרב מדינות נאט"ו. הדבר השתקף בביצועי מניית החברה, שנסקה מאז תחילת השנה בשיעור של 62% לשווי שוק של 780 מיליון דולר.

המלחמה באוקראינה מזניקה את תקציבי הביטחון

בראדא מעריכים כי שוק היעד הפוטנציאלי הכולל של החברה נאמד ב-6 מיליארד דולר לעשר שנים. ואולם בשעה שארצות הברית היתה אחראית לכ-75% מההכנסות ב-2021, השוק האירופי עדיין מדשדש ורחוק ממיצוי. המלחמה באוקראינה הובילה למפנה בתפיסה הביטחונית של חלק ממדינות אירופה. כך למשל, ימים ספורים לאחר פלישת רוסיה לאוקראינה הכריז קנצלר גרמניה אולף שולץ על הגדלת תקציב הביטחון ב-100 מיליארד אירו ב-2022. בעקבות גרמניה, גם רומניה, פולין, בלגיה, איטליה ועוד הודיעו על הכוונה להגדיל את תקציב הביטחון.

המכ”מים של ראדא מותקנים בסוגים שונים של מערכות הגנה, כדוגמת מערכות לגילוי ויירוט כלי טיס בלתי מאוישים, מערכות הגנה אווירית לטווח קצר (SHORAD), מערכות הגנה מפני טילים וארטילריה קצרת-טווח (C-RAM), ומערכות הגנה אקטיביות.

עסקת הענק של Emza: חיישנים חכמים למחשבי Dell ניידים

מודול יצרנית המחשבים השלישית בגודל בעולם, Dell Technologies, תשלב את חיישן התמונה החכם של Emza Visual Sense מגבעתיים בכל המחשבים הניידים שהיא תייצר ממשפחות Latitude, Inspiron ו-Precision. מדובר בהזמנה הגדולה ביותר בתולדות החברה ושבזכותה היא תעבור השנה לריווחיות. החיישן של אמזה, בשם WiseEye, שייך לקטגוריית tinyML – שהם מוצרי בינה מלאכותית דלי-הספק. למעשה, הוא נחשב לאחד מפתרונות ה-tinyML הוויזואלי הראשונים בעולם.

במסגרת העיסקה עם דל, החיישן מופיע במתכונת של מיקרו-בקר עיבוד חסכוני מאוד באנרגיה ותוכנת עיבוד המותקנים על כרטיס המצלמה במחשבים הניידים. המערכת מריצה רשת נוירונית זעירה אשר יודעת לחלץ מחיישן הצילום מידע בסיסי מאוד על התנועות בסביבת המחשב, ולהשתמש בו כדי לבצע פעולות כמו החשכת המסך כאשר המשתמש אינו צופה בו, הגנה על תכנים באמצעות טישטוש התצוגה כאשר מישהו זר צופה בו, הפעלת המחשב באופן אוטומטי כאשר המשתמש מתיישב מולו, וביצוע פעולות נוספות בהתאם להעדפות המשתמש. המערכת פעילה תמיד, גם כאשר המחשב כבוי.

מנכ"ל אמזה, יורם זילברברג, סיפר ל-Techtime שהמערכת משתמשת אומנם במצלמה הקיימת, אבל מבלי להפעיל אותה באופן מלא. "אנחנו לוקחים ממנה תמונה ברזולוציה נמוכה מאוד כדי לבצע ניתוח שלה תוך שמירה על פרטיות. העיבוד נעשה בתוך המעבד שלנו ולמחשב אנחנו שולחים אינדיקציות כלליות דוגמת האם יש תנועה, האם יש אדם המביט במחשב, וכדומה. מטה-דטה. כל הפעולות האלה מתבצעות בהספק של מיליוואטים בודדים".

כרטיס הפיתוח WE-I Plus EVB של חברת היימקס, שנבנה לצורך יישום הטכנולוגיה של חברת אמזה
כרטיס הפיתוח WE-I Plus EVB של חברת היימקס, שנבנה לצורך יישום הטכנולוגיה של חברת אמזה

חברת Emza נמצאת בבעלותה המלאה של חברת השבבים הטאיוואנית Himax Technologies, אשר רכשה אותה בשנת 2018. בעקבות עיסקת הרכישה, פיתחה היימקס פתרונות עיבוד תמונה לאבזרי קצה המבוססים על התוכנה של אמזה, ועל חיישן תמונה ורכיב ASIC שהיימקס פיתחה על-פי ההנחיות של אמזה. הרכיב מבוסס על מיקרו-בקר ממשפחת ARC של סינופסיס. לדברי זילברברג, גם השבב שיסופק למחשבי דל ואשר פיתוחו הושלם בסוף 2021, יתבסס על מיקרו-בקר ARC. "הדבר ממחיש את רמת החסכון הגדולה במשאבי עיבוד שאמזה הצליחה להשיג". מדובר בעיסקה שבה אמזה תספק מיליוני יחידות.

בשנת 2021 מכרה דל כ-57 מיליון מחשבים. אומנם לא ברור כמה מהם שייכים למשפחות Latitude, Inspiron ו-Precision, אולם מדובר במיליוני יחידות. חברת אמזה מעסיקה כיום 25 עובדים ועובדת כחברה עצמאית לגמרי. לצד עבודה מול היימקס שבה היא מספקת מידע ומשתמשת ברכיבים של היימקס, היא נמצאת בקשרים גם עם יצרניות שבבים אחרות ואפילו עם חברת ARM, אשר מעוניינות להשתמש בתוכנה שלה. זילברברג: "אנחנו יודעים להתאים את התוכנה לכל פלטפורמת עיבוד".

לכתבות נוספות: Emza Visual Sense

שיתוף פעולה ל-EVR Motors בשוק הדו-גלגלי החשמלי בהודו

ספקית המערכות לרכב ההודית Napino חתמה על הסכם לשיתוף פעולה עם חברת EVR Motors מפתח-תקוה, שפיתחה מנוע חשמלי בעל טופולוגיה חדשנית המפחיתה את גודלו ומשקלו פי שניים ביחס למנועים קיימים. במסגרת ההסכם, Napino תשתף פעולה עם EVR כדי לפתח ולייצר מנועים חשמליים קלים עבור כלי-רכב דו-גלגליים בשוק הרכב ההודי.

Napino היא מהיצרניות והספקיות הגדולות בהודו של רכיבים חשמליים לתעשיית הרכב כדוגמת מיישרים, ווסתים, מצתים, יחידות בקרה אלקטרוניות ועוד. החברה היא ספקית של מרבית יצרני האופנועים והקטנועים בהודו. החברה משתפת פעולה גם עם חברות בינלאומיות כדוגמת Continental  ו-Shindengen.

EVR פיתחה מנוע חשמלי מסוג חדש (TSRF), המאפשר לשפר את הביצועים ולהפחית את המשקל בהשוואה למנועים חשמליים סטנדרטיים. המנוע מבוסס על שיפור במבנה של מנועי שטף מגנטי רדיאלי (Radial Flux Permanent Magnet) המוכרים לתעשייה. במנועים האלה המרכיב הנייח (Stator) מורכב מסדרת אלקטרו-מגנטים המייצרים שדות מגנטיים הנעים בתנועה היקפית מסביב למנוע. השטף המגנטי שלהם ניצב לציר המסתובב (Rotor) ומפעיל כוחות משיכה ודחייה על מגנטים קבועים המצויים ברוטור, אשר גורמים למנוע להסתובב.

במבנה החדש שהחברה פיתחה (מוגן בפטנטים רשומים בארה”ב, באירופה, בסין ובישראל), נעשה שימוש בסלילים אלקטרו-מגנטיים במבנה המשפר את פיזור השטף המגנטי ומקטין את הפסדי האנרגיה במנוע. החברה ביצעה שיפורים נוספים: שימוש במגנטים מחומרים מיוחדים (Soft Magnetic Composites), שיפורים מבניים המפשטים את תהליך הייצור, דוגמת שימוש בסלילים מוכנים מראש המותקנים רק בשלבי ההרכבה הסופיים, ועוד.

טכנולוגיית TSRF של החברה מתאימה למגוון רחב של הספקים ומומנטים בטווח מתחים בין 48 וולט ל-800 וולט, ומאפשרת להתאים מנוע קטן, קל וחזק למרבית אמצעי התחבורה. המנועים הראשונים של EVR הם מנועי 48/96 וולט מקוררי-אוויר ומוגנים נגד מים. הם מיועדים לכלי-רכב חשמליים דו-גלגליים או תלת-גלגליים. המנועים האלה בעלי הספק של 17kW, מומנט של 40Nm, משקל של 9 ק”ג ונפח של 2.7 ליטרים בלבד.

EVR Motors גייסה עד כה מימון סיד של 10 מיליון דולר מכמה משקיעים, בהובלת מריוס נכט, אחת הדמויות המובילות בישראל ביזמות סדרתית, בייסוד חברות טכנולוגיה ובהשקעות בהיי טק, ובהשתתפותTeramips Technologies, שמממנת רעיונות טכנולוגיים חדשניים, לצד קרנות SIBF ו-Varana Capital. בנוסף לכך קיבלה EVR מענקים מרשות החדשנות ומקרן BIRD. בימים אלה שוקדת EVR על גיוס סבב A במטרה להאיץ את החדירה לשוק, להגדיל את כושר הייצור ולפתח מנועים נוספים.

החברה מנוהלת החל מ-2019 על ידי עפר דורון, ששימש בתפקידו הקודם כמנהל מפעל החלל של התעשייה האווירית, והוביל את צוות התעשיה האווירית שתכנן ובנה את החללית "בראשית" של SpaceIL. עופר דורון היה אחראי גם על הפיתוח, הבנייה, השיגור והתפעול של לווייני התקשורת והתצפית של התעשייה האווירית עבור משתמשים ישראליים וזרים.

EVR Motors נוסדה בידי הנשיא ומנהל התפעול הנוכחי של החברה אלי רוזינסקי, יחד עם ויקטור כסלו ורוסלן שבינסקי. יו"ר החברה הוא אופיר שוהם, ראש מפא"ת לשעבר, שמוביל את השקעות ההיי טק של מריוס נכט. החברה מעסיקה מעל 30 עובדים בפתח תקווה, ביניהם ארבעה בעלי דוקטורט, מהנדסים, צוות הרכבת מנועים וקבוצת בקרה וניסויים.

אינטל ו-QuTech פיתחו תהליך ייצור קיוביט במפעלי שבבים

בתמונה למעלה: שבב של אינטל שיוצר במסגרת המחקר לפיתוח מחשב קוונטי, כשהוא מונח על-גבי מחק של עיפרון. צילום: אינטל

חברת אינטל הכריזה על השלמת הפיתוח של טכנולוגיה חדשה אשר מקרבת את המיחשוב הקוונטי אל התעשייה. התהליך החדש פותח בשיתוף פעולה עם מכון QuTech ההולנדי במהלך חמש השנים האחרונות. הוא מאפשר לייצר פרוסות סיליקון במפעל ייצור שבבים סטנדרטי, הכוללות מספר גדול של קיוביט (silicon-spin qubits), שהן יחידות העיבוד הבסיסיות של מחשב קוונטי. המפעל של אינטל באורגון ייצר יותר מ-10,000 "שערים" על-גבי פרוסות סיליקון בקוטר של 300 מ"מ, ובשיעור הצלחה של יותר מ-95%.

התהליך יושם באמצעות ציוד לייצור טרנזיסטורים מתקדמים של אינטל. מנהל תחום חומרת המחשוב הקוונטי באינטל, ג'יימס קלארק, אמר שהמחקר מוכיח שניתן להשיג ייצור המוני של מחשבים קוונטיים בטכנולוגיות הקיימות היום במפעלי ייצור שבבים. הדיווח על ההישג פורסם במאמר בכתב העת המדעי nature electronics. המחקר בוצע במסגרת פרוייקט שנועד לפתח טכנולוגיות ייצור תעשייתי של מחשבים קוונטיים המכילים מיליוני יחידות קיוביט באמצעות יצירת מלכודות חלקיקים (quantum dots) בתהליך תעשייתי המבוסס על ליתוגרפיה אופטית באורך גל של 193 ננומטר.

כאשר הופעל עליהם שדה מגנטי בתנאים מוגדרים, כל צמד של quantum dots יצר יחידת קיוביט אשר ניתן להשתמש בה לצורך עיבוד קוונטי. להערכת החוקרים, היכולת לייצר יחידות קיוביט בתהליך ייצור רכיבי סמיקונדקטור תעשייתיים מעניקה לתהליך יתרון נוסף – הדבר מאפשר לייצר בעתיד רכיבי עיבוד הכוללים גם מרכיב של עיבוד קוונטי וגם מרכיב של לוגיקה אלקטרונית סטנדרטית בשבב יחיד. "כיום החוקרים עובדים בעיקר באמצעות יחידות קיוביט המיוצרות במעבדה. המחקר שלנו נועד להוכיח שניתן לתעש את תהליך הייצור שלהם", הסבירה חוקרת קיוטק, אן-מארי צוורבר.

טושיבה ו-TriEye מפתחות מצלמת SWIR ליישומים תעשייתיים

חברת TriEye התל אביבית דיווחה שהיא מפתחת מצלמה תרמית ליישומים תעשייתיים ולתעשייה התהליכית, המבוססים על חיישן אינפרא-אדום בגלים קצרים (Short-Wavelength InfraRed – SWIR) שהיא פיתחה. החיישן רגיש לאורכי הגל 0.4µm-1.6µm, אשר מעניקים יכולת חישה בתנאי ראות קשים כמו חושך, גשם, ערפל ואבק. הפרוייקט מתבצע בשיתוף עם חברת Toshiba Teli היפנית הנמצאת בבעלות טושיבה, אשר מתמחה בייצור מצלמות ליישומים תעשייתיים וליישומי בקרה ואוטומציה. 

החברה מסרה שבמסגרת הפרוייקט נבנתה מצלמת ה-SWIR מבוססת CMOS הראשונה בעולם העומדת בתקנים תעשייתיים. המצלמה החדשה מוסיפה מידע שעד היום לא נקלט במצלמות הבקרה התעשייתיות. שתי השותפות מתכננות לשווק את המוצר במשותף. המצלמה החדשה תתחרה במצלמות המבוססות על חיישני InGaAs, אשר מוכרות שנים רבות בתעשייה, אולם לא זוכות לשימוש נרחב בגלל עלותן הגבוהה. להערכת השותפות, המוצר החדש יאפשר שימוש נרחב במצלמה ליישומי בקרת איכות וגילוי תקלות סמויות  בחלקים המיוצרים בתעשייה.

החברה הוקמה בשנת 2017 על-ידי המנכ”ל אבי בקל, סמנכ”ל המו”פ עומר קאפח ופרופ’ אוריאל לוי. בנובמבר 2021 היא השלימה גיוס הון שהיקף של 74 מיליון דולר בהובלת הקרנות M&G Investments ו-Varana Capital. החברה כבר התאימה את הטכנולוגיה שלה לשני יישומים מרכזיים בעולם הרכב: מערכות ניטור נהג (DMS) ומערכות עזר בטיחותיות (ADAS) ונהיגה אוטונומית, ועובדת בשיתוף פעולה הדוק עם פורשה, אשר השיקעה בה כ-2 מיליון דולר.

ישראל השלימה בהצלחה את הניסוי במיירט-לייזר קרקעי

המינהל למחקר ופיתוח אמל"ח ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון (מפא"ת) וחברת דיווחו היום (ה') כי השלימו סדרת ניסויים במערכת יירוט קרקעית בלייזר כנגד איומים תלולי מסלול. המדגים פותח בשיתוף פעולה בין מפא"ת לחברת רפאל. הוא ביצע יירוט של פצמ"רים, רקטות, טילי נ"ט וכלי טיס בלתי מאוישים. ראש מו"פ במפא"ת אשר הוביל את הפרוייקט, תא"ל יניב רותם, אמר כי השימוש בלייזר הוא "שובר שיוויון. הטכנולוגיה פשוטה לתפעול ומוכיחה כדאיות כלכלית".

שר הביטחון, בני גנץ, אמר שישראל תבצע "הזמנת ענק לפיתוח וייצור מערכת הגנה בלייזר". המטרה היא להציב בתוך 10 שנים סוללות של משדרי לייזר לאורך גבולות המדינה. בחודש יוני 2021 השלימו חברת אלביט מערכות, חיל האוויר ומפא”ת סדרת ניסויים מוצלחים שבמהלכם הם יירטו כטב”מים בטווחים ובגובהי טיסה שונים, באמצעות מערכת הלייזר הישראלית כשהיא מופעלת בתצורה האווירית שלה. אלביט משתתפת גם בפיתוח הלייזר הקרקעי, אם כי במקרה הזה הקבלנית הראשית היא חברת רפאל.

ישראל מפתחת שלוש מערכות הגנה שונות

טכנולוגיית לייזר החשמלי הישראלית פותחה בעשור האחרון במסגרת מחקר טכנולוגי שבוצע בשיתוף רפאל, אלביט וחוקרים מהאקדמיה בארץ. היא נחשבת לפריצת דרך טכנולוגית בתחום הלייזר הרב-עוצמה. בינואר 2020 דיווחה מפא"ת שהטכנולוגיה החדשה מאפשרת למקד ולייצב את האלומה על מטרה בטווחים ארוכים ואפילו להתגבר על הפרעות באטמוספירה. בעקבות פריצת הדרך, היא התניעה שלוש תוכניות לפיתוח מדגימי לייזר בשיתוף רפאל ואלביט: מדגים למערכת לייזר קרקעית שתשלים את מערכת כיפת ברזל; מדגים לייזר מתמרן שיותקן על כלי-רכב ומדגים לייזר אווירי המבצע יירוט מפלטפורמה אווירית, דוגמת מטוס או מל"ט.

מנוע צמיחה חדש של התעשייה הביטחונית

ביולי 2021 חתמו רפאל ולוקהיד מרטין על הסכם עקרונות לשיתוף פעולה בפיתוח, ייצור ושיווק מערכת הגנה מבוססת-לייזר אשר תוכל ליירט רקטות ומל”טים. בשלב הראשון הן יפתחו את המערכת עד לשלב השימוש המבצעי שלה בישראל ובמקביל יבחנו את האפשרות לשווק אותה גם בארצות הברית. בתחילת 2021 העריך מנכ”ל אלביט, בצלאל מכליס, שהמערכת האווירית של אלביט תהיה מבצעית בתוך כשלוש שנים, ובחודש שעבר הוא אמר שהלייזר צפוי להיות מנוע צמיחה של החברה.

מכליס: “הלייזר יביא לשינוי פרדיגמה, מכיוון שהוא מאפשר להתמודד בו-זמנית עם הרבה מאוד איומים שונים, במהירות ובעלויות נמוכות. השנה מטוס הוריד מל”ט – וזו רק ההתחלה. בתחום הזה אנחנו המובילים בעולם, ולדעתי הוא יביא לנו פרוייקטי-על בעתיד הקרוב. כבר היום יש בו עניין משמעותי”.

סרטון ההדגמה של מיירט הלייזר הישראלי (מקור: משהב”ט):

 

כנס SpaceTech יתקיים ב-12 במאי 2022 בביתן 10, אקספו ת-א

כנס SpaceTech Summit International יתקיים בפעם הראשונה ביום ה', ה-12 במאי 2022, בביתן 10 במתחם אקספו בתל אביב. הכנס יוקדש למגמות עסקיות וטכנולוגיות בתחום החלל ומיועד למקבלי החלטות, קרנות הון סיכון, חברות סטארט-אפ ויזמים ואנשי טכנולוגיה המעורבים בתעשיית החלל בישראל.

בין נושאי ההרצאות: פלטפורמות מחשוב קוונטי, רובוטיקה בחלל, השפעות החלל על טכנולוגיות רפואיות, החלל ועתיד התחבורה והאינטרנט, החלל וטכנולוגיות חקלאיות, השפעת החלל על התפתחות ה-MetaVerse, תוכניות ארטמיס של נאס"א ליישוב הירח שאליהן הצטרפו ישראל ועשרות מדינות בעולם, ועוד.

במהלך הארוע ניתן יהיה לשמוע באופן אישי מצוות ממשימות החלל של איתן סטיבה ואקס יום-1 של ספייס איקס, וללמוד על מאחורי הקלעים של האסטרונאוט הישראלי השני בחלל. כנס ספייס-טק, בהנחיית דני קושמרו, הוא הכנס הראשון העוסק בעידן היזמות הפרטית בחלל, וישמש להארת מקומה של ישראל בקפיצה הטכנולוגית הבאה.

הכנס מתקיים בהובלת קרן ההון סיכון של תעשיית האירוספייס TYPE5 VC המובילה גם את קהילת SpaceTech Nation.

למידע נוסף ורישום: SpaceTech Summit International

סלווייז נכנסת לשוק הטלקום בטאיוואן

שיתוף פעולה לחברת סלווייז (Cellwize) הישראלית בשוק הטאיוואני, עם חברת e-Formula המקומית, המספקת פתרונות חומרה ותוכנה לתעשיית הטלקום. שתי החברות השיקו בטאיוואן את פתרונות האוטומציה של סלווייז לרשתות דור חמישי בטכנולוגיית ORAN. בין לקוחותיה של אי-פורמולה נמנות וואווי, נוקיה, Elixin ו-ZTE, ומפעילי טלקום מקומיים דוגמת Globe, PLDT, Smart ו-DITO בפליפינים. החברה מספקת למפעילות הטלקום שירותי בניית רשתות 4G ו-5G, מגדלי תקשורת, ציוד אספקת חשמל ו תכנון והקמה של חדרי תקשורת ודטה-סנטר.

סלווייז פיתחה את פלטפורמת Cellwize Chime, שהיא תוכנת בינה מלאכותית ולימוד מכונה מבוססת ענן, אשר לומדת את הרשת הסלולרית ומסייעת למפעילים לנהל את הרשת, לפרוס רשתות חדשות, ולבצע אופטימיזציה של השירותים באופן אוטומטי. הצורך בפתרון כזה נובע מהסיבוכיות של רשתות הדור החמישי, אשר כוללות כמות עצומה של תאים סלולריים ושל ציוד אלחוטי מתוצרת יצרנים שונים. משימת הפריסה, המעקב והאופטימיזציה של רשת כזאת היא כמעט בלתי אפשרית ללא אוטומציה. הפלטפורמה של החברה נמצאת כיום בשימוש של יותר מ-30 לקוחות ב-16 מדינות, ובכלל זה ורייזון, דויטשה טלקום וטלפוניקה.

שרון אללוף, סמנכ"לית הפיתוח העסקי של אסיה בסלווייז אמרה: "שוק הטלקום הטאיווני מאופיין בתשתית מצוינת ובתחרות בין שלושת המפעילים המובילים. השוק נמצא במומנטום לאימוץ והרחבת פריסה של רשתות 5G ו ORAN – עם היקף השקעה מאסיבי, אקוסיסטם פעיל בעידוד ממשלתי . ההשקה של הפלטפורמה לראשונה בטייוואן מאפשרת לנו לקחת חלק משמעותי באקוסיסטם המקומי".

הסכם בין סלווייז לאי-פורמולה נחתם במסגרת תכניות IP² להאצת הכניסה של חברות סטארטאפ ישראליות לשוקי המזרח הרחוק ולפעילות באקו-סיסטם של טאיוואן. התוכניות פועלות במרכז החדשנות Startup Terrace, אשר נתמך על-ידי מינהל החברות הקטנות והבינוניות של משרד הכלכלה בטייוואן. רני שיפרון, מנכ"ל חברת הייעוץ הישראלית Healthier Globe מנהל התכנית בישראל ונציג חברת i2i הטייוואנית, שהקימה ומנהלת אקו-סיסטם טכנולוגי התומך ומקשר בין בעלי עניין בתחום החדשנות בטייוואן. 

בשנה וחצי האחרונות התקיימו בישראל שני מחזורים של תכניות IP² בהם השתתפו קרוב ל-50 חברות, התקיימו יותר מ-300 פגישות וירטואליות ופיזיות ונחתמו כ-25 הסכמי שיתופי פעולה. בימים אלו מתקיימת ההרשמה למחזור השלישי שיתמקד בתחומי הבריאות, אנרגיה מתחדשת וסייבר סקיוריטי.

קיידנס השיקה משפחת בקרי איתרנט התומכת ב-800Gbps

חברת קיידנס (Cadence) הכריזה על משפחת בקרים חדשה לממשקי איתרנט בשם High-Speed Ethernet Controller IP, המאפשרת ליישם מערכות המגיעות לקצב העברת מידע של עד 800Gbps. הבקרים כוללים את הקניין הרוחני של Cadence SerDes PHY ומותאמים לייצור בתהליכים המתקדמים של 7/5/3 ננומטר. משפחת הבקרים החדשה תומכת ברוחבי פס שונים: 100G, 200G, 400G ו-800G Ethernet.

היא מציעה את היכולות הבאות:

    • תמיכה בפתרונות ערוץ Ethernet יחיד או רב-ערוצי, ועמידה בדרישות התקנים של IEEE 802.3 ו- Ethernet Technology Consortium.
  • ה-IP מספק בקר (MAC), שכבת משנה לקידוד פיזי (PCS), תיקון שגיאות קדימה (FEC) והצמדת מדיום פיזי (PMA) עבור ארכיטקטורה מלאה.
  • תמיכה אינטגרטיבית ב-FEC, הכוללת RS(528,514), RS(544,514), Firecode ו-Low Latency RS FEC של Ethernet Technology Consortium, מעניקה ללקוחות את הגמישות לבחור את האפשרות הטובה ביותר עבור דרישות היישומים שלהם.

החברה מסרה שתת-המערכות המשולבות מספקות PPA משופר (Power, Performance and Area), לאחר שנבדקו בהצלחה ביישומים של לקוחות AI/ML. "הביקוש העצום לרוחב פס עבור יישומי ענן, AI/ML ו-5G הניע את ההתפתחות של פרוטוקולי Ethernet והאיץ את  קצב האימוץ של 800G", אמר רישי צ'ו, סגן נשיא בחטיבת ה-IP בקיידנס.

למידע נוסף: www.cadence.com/go/hsethernetcontroller

KLA הכריזה על שירות חדש המאפשר לבצע אופטימיזציה של תכנוני PCB באמצעות הענן

חברת KLA, המספקת פתרונות בדיקה ומדידה לתעשיית השבבים, השיקה שירות ענן חדש לביצוע אנליזה ואופטימיזציה של תכנוני PCB והכנתם לייצור המוני אצל קבלן הייצור. לדברי החברה, מדובר בשירות הראשון בתעשיית המעגלים המודפסים אשר מבצע את תהליך האופטימיזציה DFM – Design For Manufacturing, דרך הענן. באמצעות יכולות העיבוד בענן, ניתן לקצר מאוד את זמני הבדיקה ואת הבאת התכנון לייצור. הפתרון, והעברתו לענן, פותחו בישראל, בחטיבת התוכנה פרונטליין של KLA.

DFM Analysis הינו סט אלגוריתמים אשר באמצעותם בודק קבלן הייצור את תכנון המעגל המודפס שנשלח אליו מהלקוח ומוודא כי הוא מתאים לייצור, ובפרט לתהליכי הייצור של אותו קבלן. האלגוריתמים הללו בודקים היבטים בתכנון ה-PCB כמו ההולכה החשמלית בין השכבות, הארכיטקטורה המבנית וההתאמה של החומרים. התהליך גם נועד לבצע אופטימיזציה של התכנון, כך שיהיה קומפקטי, חסכוני וקטן כמה שניתן.

בשיחה עם Techtime, הסביר מנהל חטיבת פרונטליין וסגן נשיא ב-KLA, ערן לזר (בתמונה למעלה), כי המורכבות הגוברת של שבבים כיום הופכת את תהליכי ה-DFM לממושכים יותר. "המעגלים המודפסים נהיים יותר ויותר מורכבים וצריכים לתמוך בפונקציונליות גדולה יותר, עבור יישומים כגון 5G ואוטומוטיב. כל זה הופך את תהליך ה-DFM לממושך יותר. הוא עשוי לקחת שעות רבות ולעיתים מספר ימים. כיום, כל יצרן מבצע את התהליך באמצעות שרת מקומי, עם משאבי עיבוד מוגבלים. מאחר שמדובר בתהליך טורי, נוצר 'פקק' שמעכב את ההכנה לייצור".

ניצול היכולות של עיבוד מקבילי

המעבר לענן מאפשר לרתום לתהליך את משאבי העיבוד הכמעט בלתי מוגבלים של הענן (AWS במקרה הזה). כחלק מהעברת השירות לענן, ביצעו בחטיבת פרונטליין ביזור ופריסה של הקוד, כך שניתן יהיה להריץ את התהליך על מספר רב של ליבות במקביל. חברת KLA מסרה שלקוחות החברה אשר הספיקו להתנסות בשירות החדש דיווחו על האצת התהליך בשיעור של עד 90%.  לדוגמא, לקוח המייצר מעגלים מודפסים מסוג HDI – High Density Interconnects קיצר את זמן האנליזה מ-75 שעות ל-30 דקות. לקוח נוסף המייצר מעגלים מודפסים לתחום ה-MiniLED קיצר את משך האנליזה מ-9 שעות ל-20 דקות. 

לזר: "עם העברת המערכת לענן, אנחנו מאפשרים ללקוחות שלנו להריץ את האלגוריתמים על מספר רב של מעבדים במקביל, ולקצר משמעותית את תהליך ההרצה. יתרון זה מוביל לקיצור ניכר בזמן ההגעה אל השוק ולחיסכון משמעותי בעלויות. זה יספק יתרון תחרותי לקבלני ייצור."

סיגייט מרחיבה את מרכז הפיתוח בישראל

בתמונה למעלה: ראבי נאיק במרכז הפיתוח בתל אביב. צילום: שני סדיקאריו

חברת סיגייט (Seagate Technology) העבירה למרכז הפיתוח הישראלי את האחריות הטכנולוגית על פרוייקט האיחסון בענן Lyve Cloud, שאותו היא השיקה בחודש מרץ 2021. במסגרת הזאת החברה שכרה לאחרונה קומה נוספת במתחם עזריאלי-שרונה, ומתכננת לגייס עובדים נוספים מעבר ל-24 העובדים הקיימים היום במרכז. המטרה היא לשלש את מספר מהנדסי התוכנה באתר.

סגן נשיא סיגייט ומנהל פרוייקט Lyve Cloud, ראבי נאיק (Ravi Naik), סיפר ל-Techtime שבסך הכל מועסקים בפרוייקט כ-120 עובדים בכל העולם. נאיק: "המערכת הראשונית פותחה בארה"ב ובסינגפור, כאשר האחריות הטכנולוגית על תחזוקת ליבת המערכת ועל המשך הפיתוח הועברו לישראל. אנחנו מאמינים שצריך לפתח את הטכנולוגיה במקום שבו יש את המהנדסים הטובים בעולם".

הענן הציבורי יעיל בעיבוד, וגרוע באיחסון

חברת סיגייט היא מיצרניות כונני האחסון הוותיקות בעולם והמתחרה המרכזית של ווסטרן דיגיטל. החברה נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-18.2 מיליארד דולר. בשנת 2021 הסתכמו מכירותיה בכ-10.67 מיליארד דולר. במחצית הראשונה של 2022 הסתכמו מכירותיה בכ-6.2 מיליארד דולר. בחודש מרץ 2021 היא השיקה יוזמה יוצאת דופן: שירות ענן המספק פתרון איחסון בלבד עבור המידע הארגוני. השירות ניתן בשיתוף פעולה עם חברת תשתיות האירוח Equinix, המפעילה 240 דטה-סנטרים ב-27 מדינות. היא מארחת חלק מהתשתיות של ענקיות ענן כמו AWS, גוגל קלאוד, אז'ור של מיקרוסופט, אורקל ועוד.

מדוע בכלל צריך ענן לאיחסון בלבד?

נאיק: "איחסון הוא נושא מיוחד מכיוון שנפח המידע נמצא כל הזמן בצמיחה, והדבר מעיק על המאזן הפיננסי. הענן יעיל מאוד בביצוע פעולות עיבוד, אבל כאשר צריך לשמור כמויות מידע עצומות כדי לעמוד בדרישות כמו התאוששות מאסון או דטה אנליטיקס, הארגונים משלמים מיליוני דולרים בשנה. באמצעות Lyve Cloud ביטלנו מרכיבי הוצאה רבים והוזלנו פי 5-7 את עלות האיחסון".

"בחמש עשרה השנים האחרונות העננים צמחו ויצרו כלכלת גודל, במטרה לפשט ולהוזיל את תשתיות המידע, אבל במידה רבה זה לא מה שקרה. הענן מורכב לניהול ומחירו עולה. צריך גישה חדשה אל התשתיות. אנחנו מעריכים שהשוק שיתפתח יהיה מורכב מעננים גדולים ומאוחדים, ומפתרונות ענן לצרכים מיוחדים, ושהמעבר ביניהם יהיה קל. אנחנו קוראים למגמה הזאת בשם 'חירות מרובת-עננים' (Multi-cloud Freedom). בתוך המגמה הזאת, אנחנו ענן האיחסון הגדול הראשון בעולם".

חיפוש רעיונות חדשים בישראל

"כיום יש לנו שני דטה סנטרים בארה"ב בנפח איחסון של 270 פטה בייט. לאחרונה פתחנו דטה סנטר בסינגפור. השותפות שלנו עם אקוויניקס מבוססת על כך שיש להם תקשורת ישירה ומהירה מאוד עם כל העננים הגדולים. כאשר אנחנו פותחים דטה סנטר אנחנו למעשה מביאים את ציוד האיחסון שלנו (מתוצרת סיגייט) אל אתר שלהם, ומתחילים לפעול ממנו. במהלך 2022 נפתח עוד ארבעה אתרים: לונדון, פרנקפורט, מומבאי וטוקיו".

מהי הפעילות שלכם בישראל, לאיזה מטרה אתה מבקר בארץ?

"בשנת 2019 הקמנו מעבדה בתל אביב במטרה להתוודע אל קהיליית הסטרט-אפים הישראלית. יש לנו לקוחות בישראל המציעים ללקוחות גלובליים שירותים כמו דטה אנליטיקס ובינה מלאכותית (AI) למשל, והדבר מעניין אותנו.כעת אנחנו צומחים והצוות בישראל מוסיף יכולות חדשות לפלפטורמת הענן. הגעתי לישראל כדי לפגוש חברות שיוכלו להציע שירותים חדשים ומיוחדים על הפלטפורמה שלנו. זו אחת מהסיבות שישראל היא מקום חשוב".

 

מפא"ת הזמינה מבירד מערכת הגנה אקטיבית ניידת

חברת בירד אירוסיסטמס (Bird Aerosystems) מהרצליה מפתחת עבור מפא"ת במשרד הביטחון אב-טיפוס של מערכת הגנה אקטיבית (APS) עבור כוחות קרקעיים הפרוסים בשטח, מפני איומים מונחי-חום כדוגמת טילי נ"ט, טילי כתף ו-RPG. בשונה ממערכות הגנה אקטיביות קיימות של חברות ביטחוניות ישראליות, המיועדות בעיקר לכלי-רכב משוריינים וטנקים, המערכת של בירד מיועדת לספק הגנה לכוחות צבא היבשה המצויים במתחמים דוגמת שטחי התכנסות, חמ"לים, בסיסים וכדומה.

המערכת החדשה תספק פתרון הגנה מלא, מזיהוי ואימות האיום, עקיבה אחר מסלולו לצורך הכוונת המיירט – ויירוט. הפיתוח נמצא בשלבים מתקדמים ובירד צפויה להציג בפני משרד הביטחון את אב-טיפוס ולבצע הוכחת היתכנות עוד השנה. מפא"ת תישא בחלק מהוצאות מימון הפרויקט. כיום בירד פועלת בתחום ההגנה על כלי-טיס. הפרוייקט החדש מכניס אותה לשוק חדש לגמרי מבחינתה.

בירד "מקרקעת" את המערכת האווירית

המערכת מבוססת על מוצר הדגל של בירד אירוסיסטמס – מערכת ההגנה האקטיבית SPREOS – אשר מגינה על כלי-טיס מפני טילים מונחי-חום (DIRCM). המערכת נחשפה לראשונה בחודש פברואר 2019 (ראו דיווח ב-Techtime) ומאופיינת בשיעור נמוך מאוד של התראות שווא. היא כוללת מכ”ם דופלר ומכשיר לייזר שהחברה ההצליחה לשלב במארז מאוחד במשקל נמוך במיוחד. המכ”ם פועל בו-זמנית בשני תדרים: תדר L-band (1–2 GHz) ותדר Ka-band (26–40 GHz).

המכ"ם עוקב אחר המטרה, ובאמצעות תופעת דופלר מזהה בוודאות שמדובר בטיל, בכיוונו ובמהירות התקדמותו. המידע הזה מאפשר לתכנן את אסטרטגיית התגובה של המערכת ולהפעיל שבש  לייזר הבנוי בטכנולוגיית QCL, אשר משגר את קרן הלייזר מתוך נקב המצוי במרכז אנטנת המכ”ם – שבמילא כבר מכוונת אל המטרה. הקרן מייצרת קרינה ממוקדת בתדרי Band I ו-Band IV, אשר משבשת את חיישן הביות של הטיל וגורמת לו לסטות מהמסלול.

מערכת SPREOS בתצורה אווירית: מכ”ם דופלר ושבש-לייזר ביחידה אחת
מערכת SPREOS בתצורה אווירית: מכ”ם דופלר ושבש-לייזר ביחידה אחת

המערכת הקרקעית תתבסס על מערכת SPREOS האווירית, אולם תעשה שימוש באמצעי יירוט אחר הנשמר בשלב זה בסוד, של חברה אחרת, במקום בשבש-הלייזר של בירד. בירד תהיה אחראית על האינטגרציה של כל חלקי המערכת. סמנכ"ל השיווק של החברה, שאול מזור, סיפר ל-Techtime, שמדובר בקונספט חדשני בעולמות ההגנה האקטיבית.

מזור: "המערכת שלנו מספקת מענה לאיום שכיום אין לו מענה הולם. היא מאוד קלת-משקל ושונה בתפיסה המבצעית ממערכות הגנה אקטיביות קיימות השוקלות מאות קילוגרמים ומגינות על כלי-רכב. המערכת החדשה תספק כיפת הגנה קרקעית לכוחות המתמרנים. אנחנו מוכרים בעולמות האוויריים, ובפרויקט הזה אנחנו מוכיחים את יכולותינו בעולמות הקרקעיים".

האזינו לשיחה עם סמנכ"ל השיווק והפיתוח העסקי של בירד, שאול מזור, מתוך תוכנית מס' 4 בפודקאסט שלנו, שעלתה באוקטובר 2019:


‭‮

שני קווי הפעילות של בירד

חברת BIRD Aerosystems מהרצליה היא חברה ביטחונית פרטית המתמחה בשני קווי מוצרים עיקריים. קו המוצרים הראשון מתמקד בפיתוח מערכות אוויריות להגנה מפני טילים (AMPS), המותקנות בעיקר במטוסים קטנים כגון מטוסי מנהלים פרטיים, מטוסים ומסוקים צבאיים. בנוסף, החברה מפתחת פתרונות מערכתיים לכוחות משימה המורכבים מכלים אוויריים, ספינות, כלים יבשתיים ועמדות בקרה קרקעיות. פתרונות אלה מיועדים לגופי אכיפת חוק כגון משטרה, הגנת גבולות, משמר חופים וכדומה. פעילות החברה בקו עסקים זה מתמקדת במדינות אפריקה, אסיה ודרום אמריקה.

מובילאיי הגישה תשקיף סודי לקראת הנפקה בוול סטריט

בתמונה למעלה: רכב אוטונומי של מובילאיי המצוייד במערכת החישה החדשה, True Redundancy

תהליך ההפרדה בין חברת מובילאיי (Mobileye) לבין חברת אינטל מתחיל לצבור תאוצה. בסוף השבוע הגישה אינטל לרשות ניירות הערך בארה"ב (SEC), טיוטה חסויה של התשקיף שהיא מתכננת לפרסם (Form S-1), ערב הנפקת מניותיה של מובילאיי למסחר בוול סטריט. אינטל מסרה שעדיין לא נקבע כמה מניות יימכרו ומה יהיה היקף ההון שהחברה מתכננת לגייס. פרסום המסמך וקביעת מועד ההנפקה ייעשו בהתאם לשיקולים עסקיים ורק לאחר שרשות ניירות הערך תסיים לבדוק את ההצעה ותאשר אותה. 

חברת מובילאיי מהר חוצבים, ירושלים, הונפקה לציבור בשנת 2014 ובשנת 2017 היא נרכשה על-ידי אינטל תמורת 15.3 מיליארד דולר. בדצמבר 2021 הודיעה אינטל שהיא מתכננת להנפיק את מובילאיי באמצע 2022, באמצעות מכירת מניות לציבור (IPO) בהיקף שישאיר אותה כבעלת מניות הרוב בחברה, כאשר שתי החברות ימשיכו לשתף פעולה בתחום טכנולוגיות הרכב. סוכנות רויטרס מסרה בעבר שלהערכת אינטל, השווי של מובילאיי בהנפקה יהיה יותר מ-50 מיליארד דולר.

התשקיף יספק מענה לתעלומת Moovit

חברת מובילאיי מעסיקה כ-2,500 עובדים בישראל ומתכננת לגייס עוד כ-1,000 עובדים. היא פועלת בשוק הנמצא בתהליך צמיחה מואצת, למרות המחסור העולמי בשבבים ומשבר שרשרת האספקה בתעשיית הרכב. יחד עם זאת, מדובר בשוק שנעשה תחרותי מאוד מכיוון שכל יצרניות השבבים נכנסו אליו בשנים האחרונות. יחד עם זאת, מובילאיי נמצאת בצמיחה, ומנתוני הדו"ח השנתי האחרון של חברת אינטל מתברר שמכירותיה בשנת 2021 צמחו בכ-43% והגיעו להיקף של כ-1.4 מיליארד דולר.

פרסום התשקיף ייתן תשובה לאחת מהתעלומות של אסטרטגיית אינטל בשנים האחרונות: מה יהיה גורלה של חברת Moovit הישראלית שאותה רכשה אינטל במאי 2020 תמורת כ-900 מיליון דולר. החברה הוקמה ב-2012 בתל אביב וממשיכה לפעול כחברה עצמאית, אולם הטכנולוגיה שלה משולבת במובילאיי. לקראת האסיפה השנתית של בעלי המניות, אינטל פירסמה לפני פחות משבועיים מכתב למשקיעים, שבו היא הסבירה שחברת Moovit נירכשה כדי לסייע למובילאיי להביא את שירותי המוביליטי שלה אל השוק. האם גם Moovit תונפק במסגרת הנפקת מובילאיי? האם היא תישאר בבעלות אינטל? ואם אינטל נפרדת ממובילאיי – האם היא תעמיד גם את Moovit למכירה או להנפקה?

מובילאיי חשפה ערכת נהיגה אוטונומית חדשה

מנכ"ל מובילאי, פרופ' אמנון שעשוע, עם חיישן ה-LiDAR של אינטל-מובילאיי
מנכ"ל מובילאי, פרופ' אמנון שעשוע, עם חיישן ה-LiDAR של אינטל-מובילאיי

בתוך כך, חברת מובילאיי חשפה היום את מערכת החישה החדשה, True Redundancy, שאותה היא מפתחת בשנה וחצי האחרונות עבור כלי-רכב אוטונומיים. בניגוד לעבר, שבו החברה היתה ממוקדת בנהיגה אוטונומית מבוססת מצלמות בלבד, המערכת החדשה כוללת חיישנים נוספים: מכ"ם ול-LiDAR. החברה מסרה שזו תהיה התצורה המלאה של כלי-הרכב אשר יספקו את שירותי הרובו-טקסי שהיא מתכננת להשיק בישראל ובגרמניה.

החברה מסרה שהמערכת מספקת ייתירות גבוהה מאוד, מכיוון שהיא מבוססת על שתי מערכות ניהוג אוטונומי מלאות ועצמאיות: ערכת מצלמות וידאו וערכה של חיישני מכ"ם ול-LiDAR, אשר יכולות, כל אחת בנפרד, לספק את המודלים המרחביים המלאים וליישם את מדיניות הנהיגה האוטונומית – ללא תלות אחת בשנייה. מערכת True Redundancy המלאה כוללת מצלמות לכיסוי של 360°, מכ"ם לכיסוי של 360° ו-LiDAR קדמי בחזית הרכב.

לפני קצת יותר משנה גילה נשיא ומנכ”ל מובילאיי, פרופ’ אמנון שעשוע, שחברת מובילאיי מפתחת ביחד עם חברת אינטל חיישן LiDAR אשר מיוצר בטכנולוגיית סיליקון פוטוניקס של אינטל, ומכ”ם בעל 2,304 ערוצים וירטואליים המבוסס על מערך של 48X48 מקמ”שים. חיישן ה-LiDAR מבוסס על טכנולוגיית FMCW – Frequency-Modulated Continuous Wave המאפשרת לייצר נקודות מרחב באמצעות מדידת מהירות יחסית (בדומה לאפקט דופלר) ולא באמצעות מדידת זמנים (Time of Flight).

החיישן יבצע מדידות עד לטווח של 300 מטר, וקיבל את השם Visual LiDAR – ViDAR. מובילאיי מעריכה שהחיישנים מתוצרתה יגיעו לשוק בשנת 2025. בינתיים היא משתמשת במערכות מכ"ם זמינות בשוק ובחיישני LiDAR מתוצרת חברת Luminar.

Sanolla קיבלה אישור FDA לסטטוסקופ הקולט גלי תת-שמע

חברת הסטארט-אפ סנולה (Sanolla) מנשר הודיעה שה-FDA נתן אישור 510(k) לשימוש קליני בסטטוסקופ החכם שפיתחה, אשר מסוגל לזהות צלילי תת-שמע (אינפרה-סאונד), שהם גלי קול בתדר שהאוזן האנושית אינה מסוגלת לשמוע. אישור ה-FDA ניתן אחרי שהחברה קיבלה גם אישור אמ"ר של משרד הבריאות בישראל. האישורים הללו מאפשרים התחלת מכירות של המכשיר לשימוש קליני בארצות הברית ובישראל. במסגרת ההתוויה הנוכחית , הסטטוסקופ מיועד לשמש ככלי תומך החלטה באבחון מחלות לב-ריאה, אך החברה מצהירה כי היעד שלה הוא להחליף את כל הסטטוסקופים המבוססים על טכנולוגיה מיושנת בסטטוסקופים החכמים החדשים.

גוף האדם מפיק קולות גם בספקטרום תת-השמע, בין 3 ל-40 הרץ, אשר נוצרים כתוצאה מתהליכים פיזיולוגיים כדוגמת זרימת הדם בכלי הדם והלב או תנועת האוויר בריאות. התנודות המכניות הזעירות הללו מייצרות גלי קול  בתחום תת-השמע אשר חודרים בקלות את הרקמות בגוף, ועל כן ניתן לקלוט אותם בחיישן חיצוני. לפי מחקרים שונים שפורסמו בספרות המדעית, קולות אלה טומנים בחובם מידע קליני רב על תפקוד הלב, הריאות, וכלי דם, וממצאים חריגים בתדרי התת-שמע עשויים להצביע על תסמונות שונות. כך למשל, בהיצרות עורקים נוצר לחץ אשר מייצר עם שחרורו מערבולות, שאותן ניתן "לשמוע" בתדרי תת-השמע.

ואולם, קולות אלה לא היו נגישים עד עכשיו לאוזנו של הרופא בקליניקה. הסטטוסקופ של סנולה כולל מד תאוצה ומיקרופון, אשר ביחד מסוגלים לקלוט את טווח המלא של הקול, מתת-השמע ועד לתדר הנשמע. בנוסף, באמצעות עיבוד אותות ואלגוריתמים ייעודיים להסטת תדרים, המכשיר מתרגם בזמן אמת את הקולות הנקלטים בתדרי תת-השמע לתדרים שהאוזן האנושית יכולה לשמוע.

הסטטוסקופ של סנולה, VoqX, מסייע לסווג מחלות לב-ריאה לרבות מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD), דלקת ריאות, אסתמה ומחלות לב. לדברי החברה, המוצר אף פותח פתח לאבחון מחלות לב-ריאה שלא ניתן היה, עד היום, לאבחן אותם באמצעות האזנה. החברה הגישה 20 בקשות לפטנטים ש-8 מהן כבר אושרו.

סנולה נוסדה בשנת 2016 על ידי ד"ר דורון אדלר (המנכ"ל) ועל ידי דוד לינהרד (COO). עד היום החברה גייסה 16 מיליון דולר: מהמייסדים, ממשקיעים פרטיים, מקרן NextLeap Ventures,  מתוכנית Horizon 2020 של האיחוד האירופי ומרשות החדשנות. החברה מתעתדת לצאת בחודשים הקרובים לסבב גיוס A על מנת להאיץ את מאמצי השיווק, המכירות, הרגולציה, והמשך הפיתוח.

קוגניפייבר מפתחת מחשב בינה מלאכותית אופטי

הדמיית קונספט של מחשב-העל האופטי העתידי של חברת CogniFiber

חברת CogniFiber מראש העין מפתחת מחשב מסוג חדש המיועד לבצע עיבוד מהיר מאוד של פעולות חישוב נוירוניות באמצעות רכיב אופטי, ולא באמצעות מעגלים אלקטרוניים. המחשב החדש ייקרא DeepLight ויתבסס על תגלית מדעית של פרופ' זאב זלבסקי מאוניברסיטת בר אילן ושל ד"ר אייל כהן. השניים גילו דרך חדשה לבנות רשתות נוירוניות באמצעות מארג של סיבים אופטיים מותכים (Multicore Fiber). המחשב מזריק אותות אל תוך המארג, והאינטראקציה בין האותות השונים בתוך אגד הסיבים מייצרת תופעה של רשת נוירונים עם משקלים הניתנים לשליטה באמצעות מערכת בקרת אותות חיצונית.

הטכנולוגיה נמצאת עדיין בשלבי מחקר ופיתוח בסיסייים, אולם להערכת החברה, בתוך מספר שנים היא תוכל לייצר מסד הכולל 1,800 מעבדים אופטיים העובדים במקביל, כאשר שילוב של מספר מסדים (תמונה למעלה) יאפשר לייצר מחשב-על ליישומי בינה מלאכותית מבוססת רשתות נוירוניות – הצורך אנרגיה של כ-10 קילו-ואט בלבד – פחות מ-1% בהשוואה למחשבי-על בקטגוריה מקבילה הקיימים היום בשוק. "רשתות נוירוניות הן יישום טבעי לעיבוד אופטי", הסביר כהן ל-Techtime. "מכיוון שהן מבוססות על סיווג ועיבוד סטטסטי. נוכל להזריק למחשב כמויות נתונים אדירות, ולקרוא במהירות את התוצאה בלא הפסדי הספק וללא חימום".

הסיב הוא הרשת

חברת CogniFiber הוקמה בשנת 2018 על-ידי זלבסקי (טכנולוג ראשי) וכהן (מנכ"ל), על בסיס תגלית מדעית. אייל כהן הוא מהנדס אלקטרוניקה שעבד במלאנוקס ובסייפאן, ולאחר מכן קיבל תארי מאסטר ודוקטורט ממכון וייצמן למדע בתחום חקר המוח. בשנת 2013 הוא החל במחקר הפוסט דוקטורט בהנחיית זלבסקי, שהתמקד בדרכים שבהן ניתן לממש רשתות נוירוניות באמצעים אופטיים. במסגרת המחקר הם גילו את הפוטנציאל הטמון במערכי Multicore Fiber ורשמו שני פטנטים (הנמצאים בבעלות האוניברסיטה).

מייסדי החברה (מימין לשמאל): פרופ' זאב זלבסקי וד"ר אייל כהן
מייסדי החברה (מימין לשמאל): פרופ' זאב זלבסקי וד"ר אייל כהן

למעשה, מדובר ברכיב המוכר מתחום התקשורת: סיבים מותכים מרובי-ליבות משמשים בכבלים תת-ימיים למרחקים גדולים. אלא שבניגוד לנהוג בתעשיית התקשורת, המערכת של החברה לא מבוססת על הרחקת הליבות אחת מהשנייה, אלא על קירוב הליבות במערך, כדי שניתן יהיה לקבל מעבר מבוקר של אור בין הליבות. כיום החברה מעסיקה 18 עובדים. מאז הקמתה ב-2018 היא גייסה כ-8.5 מיליון דולר ונכנסה לשלב הוכחת ההיתכנות, אשר הניב עד היום פטנט רשום שלישי ועוד 22 פטנטים בתהליך אישור.

המוצר הראשון ייצא לשוק בתוך כחודשיים

כהן: "בשלב הראשון יישמנו שכבת נוירונים אחת המבוססת על מערך של סיבים עם 7 כניסות ו-7 יציאות, אשר קיבל אותות באורך גל של 1550 ננומטר, עירבבב אותם וסיפק תוצאה חישובית. על-הבסיס הזה בנינו מודל וירטואלי של מערכת גדולה יותר הכוללת רשת נוירונים מלאה בעלת 50 שכבות (ResNet50), אשר הראתה יכולת להגיע לרמת הדיוק של כרטיס גרפי של אנבידיה, אבל עם ביצועים גבוהים בהרבה: עיבוד של 3700 תמונות לכל ואט, בהשוואה ל-47 תמונות אצל אנבידיה".

כעת החברה נערכת להשקת המוצר הראשון שלה, אשר מתוכנן לצאת בעוד כחודשיים לשוק, אשר מיישם רשת נוירונים לומדת מסוג מקודד אוטומטי (Autoencoder). זהו סוג של רשת לומדת בקטגוריה של Generative Adversarial Network, אשר יודעת להעתיק את הפלט לקלט ועל-ידי כך לשפר את הביצועים. "הוא יהיה בגודל של ארון תקשורת סטנדרטי (40U) במרכזי נתונים, וכולל מעבדים אלקטרונייים, ממשקי תקשורת ומודול אופטי. הוא צורך הספק של 500 ואט בלבד, ויאפשר לספק מהענן שירותי עיבוד מטלות בינה מלאכותית. כיום יש לנו מספר לקוחות פוטנציאליים הממתינים למוצר כדי לבדוק אותו. להערכתנו, המקודד האוטומטי שלנו צפוי להיות מהיר יותר לפחות פי 100 מאשר המקודד המקביל של אנבידיה, כאשר הוא רץ על-גבי מחשב Nvidia DGX-A100".

נועם זילברשטיין מונה למנכ"ל HP Indigo במקומו של חיים לויט

בתמונה למעלה מימין לשמאל: חיים לויט (צילום: שחר גרבר) ונועם זילברשטיין (צילום: ענת פנחס)

חברת HP אינדיגו הודיעה על מינויו של נועם זילברשטיין למנכ"ל החברה במקומו של חיים לויט, אשר קודם לתפקיד של סגן נשיא עולמי בכיר ומנכ"ל חטיבת הדפוס התעשייתי של חברת HP העולמית. חטיבת HP Indigo שמרכזה בישראל מפתחת ומייצרת מערכות דפוס דיגיטלי, ומעסיקה כיום כ-2,500 עובדים במרכז המו"פ ברחובות ובמפעל הייצור בקרית גת.

מדובר בהיערכות חדשה של החברה, לאחר ש-HP הגדירה לאחרונה את תחום הדפוס התעשייתי כמנוע צמיחה. במסגרת המהלך החדש, יאוחדו כל פעולות הדפוס התעשייתי תחת ניהולו של חיים לויט אשר יוביל אותו ב-HP העולמית ויהיה אחראי על אסטרטגיית החברה בתחום. הדבר כולל גם את חטיבת HP Indigo. כלומר זילברשטיין ידווח לחיים לויט.

תחום הדפוס והמדפסות אחראי לכשליש ממכירות HP

בשנת 2021 הסתכמו המכירות של HP העולמית בכ-63.5 מיליארד דולר (צמיחה של 12% בהשוואה לשנת 2020), כאשר מכירותיה בתחום המדפסות הסתכמו בכ-20.1 מיליארד דולר (צמיחה של 17% בהשוואה לשנת 2020). מתוך זה, מרכיב המדפסות הצרכניות לשוק המחשבים הסתכם בכ-3.2 מיליארד דולר, מרכיב המדפסות התעשייתיות (מערכות דפוס דיגיטלי, הדפסת אריזות ומדפסות תלת מימד), הסתכם בכ-4.5 מיליארד דולר. מרכיב החומרים המתכלים (לכל המגזרים) הסתכם בכ-12.7 מיליארד דולר.

חיים לויט התחיל את דרכו בחברה לפני כ-27 שנה, כאשר הצטרף לחטיבת הרכש של אינדיגו בשנת 1994. לאחר מכירת אינדיגו ל-HP בשנת 2001, הוא המשיך למלא תפקידים בחברה עד למינויו כמנכ"ל החברה בשנת 2020, לאחר 16 שנה בארה"ב שבהן הוביל את פעילות המכירות החברה בעולם. זילברשטיין הצטרף ל-HP לפני כשנה וחצי לאחר כ-20 שנות פעילות ב-GE Healthcare, שם כיהן כמנכ"ל יחידת הגלאים הגלובלית (רפואה גרעינית), עם אחריות על תחום מחקר, פיתוח וייצור בחמישה אתרים של החברה בעולם. בשנה וחצי האחרונות הוא שימש כסמנכ"ל התפעול של חטיבת Indigo ב-HP, והוביל את הפעילות הגלובלית של חטיבות תפעול מכונות הדפוס והמוצרים המתכלים (Supplies), כולל מפעלי הייצור, גופי ההנדסה ושרשרת האספקה.

EWP תקים בספרד תחנה להפקת חשמל מהגלים

חברת אקו ווייב פאוור (Eco Wave Power) חתמה עם נמל אדריאנו (בתמונה למעלה) שבספרד על חוזה הקמת תחנה להפקת חשמל מגלי הים בתפוקה של 2 מגה-וואט, כאשר בשלב הראשון תיפרס תשתית להפקת חשמל בתפוקה של כ-1 מגה-וואט. במסגרת ההסכם נמל אדריאנו, הממוקם לחופו של האי מיורקה, תחכיר לידי EWP קרקע מתאימה לתקופה של 20 שנה.

בהיותה חברה באיחוד האירופי, ספרד מחויבת ליעדים של מדינות האיחוד להפחתת התלות בהפקת אנרגיה ממקורות מזהמים. ספרד הציבה יעד לפיו ב-2030 כ-74% מתצרוכת החשמל של המדינה תתבסס על מקורות מתחדשים. קו החוף של ספרד מתפרס על פני 8,000 קילומטר. לדברי מייסדת ומנכ"לית של חברת EWP, אינה ברוורמן, "השילוב של היעדים השאפתניים של ספרד להפקת אנרגיה ממקורות מתחדשים, וקו החוף הנרחב, הופכים את המדינה לשוק יעד אופטימאלי עבור החברה."

אקו ווייב, שהוקמה ב-2011, פיתחה מודל טכנולוגי של תחנות זולות ופשוטות לאורך החוף (On-Shore) המשתמשות בתנועת הגלים לצורך הפקת חשמל. המערכות של אקו ווייב מבוססות על מצופים המוצבים בצמוד למזח או אל קו החוף. הגלים מייצרים תנועת עלייה וירידה של המצופים המומרת לתנועה של נוזל הידראולי בבוכנה, המפעילה גנרטור הנמצא על החוף מחוץ למים. המערכת כוללת גם מנגנון להגנה מפני סופות, אשר נועל את המצופים ומצמידם למזח כשהגלים חזקים מדי ועלולים לפגוע בציוד.

ב-2017 הקימה החברה בגיברלטר את תחנת הכוח המסחרית הראשונה המחוברת לרשת החשמל המקומית. אחד הפרויקטים החשובים ביותר של החברה הוא הקמת תחנת גלי-הים הראשונה בישראל שתחובר לרשת החשמל. תחנת הכוח, המוקמת בימים אלה בנמל יפו, תספק קיבולת של 100 קילו-וואט, לרשת החשמל של העיר תל אביב-יפו. באקו ווייב מתכננים להרחיב בסופו של דבר את התחנה לכל אורך שוברי-הגלים של עיריית תל-אביב-יפו ולהגיע לקיבולת של 20 מגה-וואט. קיבולת כזו יכולה לספק כמחצית מתצרוכת החשמל של העירייה. החברה מעורבת בשורה של מיזמים להקמת תחנות כוח על בסיס הטכנולוגיה שלה בפורטוגל, איטליה, מקסיקו, בריטניה, סין ועוד. בחודש יולי הונפקה החברה בנסד”ק והיא נסחרת לפי שווי שוק נוכחי של 300 מיליון דולר.

האזינו לשיחה עם אינה ברוורמן מתוך תוכנית הפודקאסט שלנו ששודרה בספטמבר 2019:

רשות החדשנות אישרה 57 מיליון שקל לשני מאגדים רובוטיים

ועדת המחקר של רשות החדשנות אישרה את תוכניות העבודה ואת התקציבים של שני מאגדי מגנ"ט רובוטיים, בהיקף של 57 מיליון שקל. התוכניות שאושרו הן של מאג"ד HRI – Human Robot Interaction המתחיל לפעול החודש, ושל מאגד Andromeda (שליטה ובקרה על ציים אוטונומיים) אשר נכנס החודש לתקופת פעילותו השנייה. מאגד HRI מתמקד בפיתוח טכנולוגיות המקנות לרובוטים "יכולות חברתיות" שיאפשרו ביצוע משימות משותפות בשיתוף עם משתמשים מסוגים שונים.

הטכנולוגיות ייושמו במסגרת Tool Kit המבוססת על מערכת ההפעלה ROS, המיועדת לרובוטים. במאגד שותפות החברות הישראליות: Deep Learning Robotics (DLR), Robotican, ReWalk, Intuition Robotics, Cogniteam, Seamless Vision וחברת אלביט מערכות (חטיבת תקשוב וסייבר). המאגד מלווה על-ידי חוקרים מאוניברסיטאות בן גוריון, בר אילן, תל אביב, הטכניון ורייכמן. מכון התקנים האמריקאי (NIST) וחברת סמסונג הביעו רצון להשתתף במאגד כמשקיפים.

מאגד אנדרומדה מתחיל את תקופת הפעילות השנייה

מאגד Andromeda לשליטה ובקרה בציים אוטונומיים מסיים החודש את תקופת הפעילות הראשונה שלו (18 חודשים) ומתחיל את תקופת הפעילות השנייה (18 חודשים). הוא מתמקד בפיתוח טכנולוגיות הפעלה ושליטה מרחוק בציים אוטונומיים, עם דגש מיוחד על כלי-רכב אוטונומיים, ביחס של מפעיל אנושי אחד לכל 1,000 כלים מנוטרים. הפרוייקט כולל התמודדות עם אתגרים טכנולוגיים כמו מגבלות תקשורת (רוחב פס), אבטחת סייבר, מגוון פלטפורמות ניידות, ממשק אדם מכונה ועוד.

במאגד שותפות החברות הישראליות DriveU, Mprest, Cognata, R-GO, וחטיבות התקשוב והתעופה של אלביט מערכות. המאגד מלווה על-ידי חוקרים מאוניברסיטאות בן גוריון, חיפה, הטכניון ואריאל. נתיבי ישראל ומספר יצרניות רכב משתתפות בו במעמד של משקיפות. סמנכ"ל תשתית טכנולוגית ברשות החדשנות, ד"ר אביב זאבי, אמר שמעמד אנדרומדה יפתח בפני חברות ישראליות שווקיםנ נוספים מעבר למכוניות, בהם ציי רחפנים, רובוטים לחלוקה, כלים חקלאים ועוד.

"מאגד HRI מהווה דוגמא לשיתוף פעולה נכון בין חברות מדיסציפלינות שונות, שעשוי להניב תוצאות בעלות אימפקט כלכלי משמעותי". מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, אמר שהרשות רואה חשיבות רבה בקידום תחום הרובוטיקה, אשר עשויים להקנות לחברות הישראליות יתרון תחרותי משמעותי בשוק העולמי".

מ.ס.ה נכנסת לפיתוח ול-Full Turnkey

"הקורונה והמלחמה באוקראינה טפחו על פניהם של כל אלה שהאמינו שאין עתיד לייצור המקומי", אמר מנכ"ל חברת מ.ס.ה ירכא (MAS Electronics), דוד מור יוסף, במהלך ביקור של Techtime במפעל הייצור של החברה. "הייצור בסין הפך לבעייתי גם משיקולים כלכליים וגם משיקולים אסטרטגיים, ובשנה וחצי האחרונות אנחנו רואים הרבה מאוד חברות גדולות חוזרות לייצר בארץ".

בשנה האחרונה מבצע המפעל מכפר ירכא שינוי אסטרטגי הכולל הרחבת מערך השירותים, הצטיידות בקצב גובר וכניסה לתחומי הפיתוח והייצור. הוגי הרעיון הם איש העסקים אמין רמאל, בעל השליטה בחברה והמנכ"ל והבעלים של קבוצת נארשא לבניין והשקעות בתחום היזמות והנדל"ן, וסמנכ"ל משאבי אנוש מהדי אבו יוסף, יוצא חיל האוויר לאחר 18 שנות שירות במערך הטכני, ורפי בן אשר, לשעבר סמנכ"ל תפעול בחברת אי. סי. איי.

מהדי: "הרעיון המקורי היה לייצר מענה תעסוקתי לנשים במקום. עד סוף שנות ה-90 רוב הנשים עבדו במתפרות עבור תעשיית הטקסטיל, אולם הוצאת הייצור לאסיה ולירדן בשנות ה-90  יצרה בעיית אבטלה בקרב נשים המגיעה כיום ליותר מ-50% – למרות שיש כאן נשים רבות בעלות השכלה גבוהה. הרבה מאוד גברים עובדים במערכת הביטחון, ולכן הנשים צריכות להיות קרובות לילדים. אנחנו מציעים להן עבודה מעניינת, המאפשרת להן טיפול במשפחה ועבודה מאתגרת עד 16:00".

מימין לשמאל: סמנכ"ל משאבי אנוש מהדי אבו יוסף, המנכ"ל דוד מור יוסף ובעל השליטה אמין רמאל
מימין לשמאל: סמנכ"ל משאבי אנוש מהדי אבו יוסף, המנכ"ל דוד מור יוסף ובעל השליטה אמין רמאל

הפרוייקט יצא לדרך בסוף שנת 2013, ולאחר מספר חודשים קשים גוייס המנכ"ל דוד מור יוסף בתחילת 2014, כדי להביא אליו ידע מקצועי שאותו רכש כאשר ניהל במשך שלוש שנים את חברת PCB טכנולוגיות ולפני-כן שימש כסמנכ"ל תפעול בחברת זיכון (היום בבעלות באיה). מור יוסף: "התחלנו עם 20 עובדים ובאמצע 2014 כבר התחלנו להביא את עבודות הייצור הראשונות. כיום אנחנו מעסיקים כ-150 עובדים ומבצעים עבודות ייצור והרכבה עבור לקוחות כמו אלביט, אינטל, התעשייה האווירית ולקוחות מתחומי הרפואה. גם היקף ההזמנות מאיתנו נמצא בצמיחה, והשנה זכינו בחוזים בהיקפים של 1-5 מיליון דולר לחוזה".

מפעל הייצור ממוקם בבניין בן שלוש קומות באזור התעשייה והמסחר של ירכא. תשתית הייצור כוללת 3 קווי SMT (כולם מתוצרת סמסונג) אשר מאפשרים לייצר רכיבים בכל הגדלים, בהם רכיבי 01005 זעירים. כל הקווים מצויידים במערכות AOI 3D הבודקות את מיקום הרכיב ואיכות ההלחמה ובממערכות X-ray לבדיקת איכות ההלחמה הפנימית ברכיבי גחון (BGA). לאחרונה החברה רכשה מערכת SPi 3D הבודקת את איכות מריחת משחת ההלחמה כדי למנוע תקלות בייצור. להערכת החברה, המערכת הפחיתה את שיעור התקלות בייצור בכ-90%.

אסטרטגיית הצמיחה: פרוייקטי Turnkey

החברה נמצאת בתהליך השקעות לצורך הרחבת קיבולת הייצור. בשנת 2021 היא השקיעה 3.8 מיליון שקל והשנה היא מתכננת להשקיע סכום של כ-4.5 מיליון שקל. בין השאר, היא נמצאת כעת בשלבי התמחור לצורך רכישת קו SMT רביעי. מור יוסף: "השנה אנחנו חווים צמיחה של 40%-50% במכירות בעקבות שינוי אסטרטגי שביצענו המאפשר לנו לספק שירותי Turnkey מלאים.

קו הרכבות SMT במפעל מ.ס.ה ירכא
קו הרכבות SMT במפעל מ.ס.ה ירכא. צילום: Techtime

"בנינו מחלקת רכש גדולה מאוד, אנחנו עובדים רק עם ספקים המורשים על-ידי הלקוח ועם מעבדת בדיקה המספקת לנו דו"ח תקינות של כל הרכיבים שאנו רוכשים. מלבד ייצור הכרטיס האלקטרוני, אנחנו מספקים כיום מוצר מוגמר: זיווד מכני, אריזה ומשלוח אל הלקוח הסופי בכל מקום בעולם. הגענו למחזור מכירות של כמה עשרות מיליוני שקלים בשנה, כאשר מרכיב פרוייקטי ה-Turnkey המלאים במכירות שלנו צמח מכ-20% לפני שנה לכ-70% כיום (במונחים כספיים)".

מהו השלב הבא בהתפתחות מ.ס.ה?

"יש לנו אתר נוסף בירכא שבו אנחנו אנחנו נערכים לפיתוח מוצר חדש שיהיה כולו פרי פיתוח עצמי. במקביל, אנחנו מתכננים להקים חממה טכנולוגית מקומית בשטח של 200 מ"ר בקומה השלישית של המבנה שלנו. היא תעסיק בשלב הראשון 15-20 מהנדסים דרוזים, אשר יפתחו מוצרים שאנחנו נייצר. בירכא עומדים לרשותנו שטחים נוספים המאפשרים לנו התרחבות מהירה בהתאם לצרך.

"גם בתחום כוח האדם יש לנו יתרונות רבים. רוב העובדים שלנו צעירים ובעלי מוטיבציה גבוהה מאוד. באזור למדו להכיר אותנו, והרבה מאוד צעירים מעוניינים להשתלב בחברה בכל התפקידים, ומאפשרים להגדיל את הייצור בהתראה קצרה מאוד. העלויות נמוכות יחסית ואנחנו גם עובדים בתקופות שבהן המפעלים האחרים בחופש – כמו למשל בסוכות ובפסח".

עובדות במחסן הרכיבים של מ.סה.
עובדות במחסן הרכיבים של מ.סה.

עידו אילון מונה למנכ"ל 3DM מראש העין

בתמונה למעלה: ראש האלומה של 3DM, המאפשר לבצע חיבור אופטי של עד 6 מקורות לייזר במדפסות SLS

דירקטוריון חברת 3DM מראש העין אישר את מינויו של עידו אילון לתפקיד מנכ"ל החברה במקומו של המנכ"ל היוצא אורי פלדמן, אשר ימונה לתפקיד יו"ר פעיל של החברה. שני המינויים ייכנסו לתוקף בשבועות הקרובים, לאחר שיקבלו את אישור האסיפה הכללית של בעלי המניות. אילון הוא בעל ניסיון רב בתעשיית מדפסות התלת מימד. הוא מגיע מחברת מאסיבית, שבה שימש כסגן נשיא לשיווק ומכירות, ולפני-כן שימש כמנהל שיווק מוצר בחברת אורבוטק. בשנים 2012-2018 מילא תפקידי ניהול בחברת סטרטסיס, בהם מנהל אזור דרום-מזרח אסיה ויפן, ומנהל כללי של אזור דרום-מזרח אסיה בחברה.

חברת 3DM הוקמה בשנת 2016 על-ידי ד”ר דניאל מאיר, לשעבר ממייסדי קיארו ו-Terabit router וסמנכ”ל המו”פ של אופטיגו (שנמכרה לתעשייה האווירית). החברה פיתחה ראש הדפסה המבוסס על לייזר מצב מוצק פרי פיתוח עצמי, המאפשר לשלוט בפליטת אורכי גל בטווח Mid IR (יכולת תכנון לקרינה בכל אורך גל בטווח 4-15 מיקרון).  הדבר מאפשר ייצור מוזל של חלקים בטכנולוגיית “המסת לייזר סלקטיבית” (Selective Laser Sintering – SLS), שבה מתיכים באופן מבוקר שכבות של אבקת פלסטיק. ראש ההדפסה של החברה מאפשר להתאים את קרן הלייזר לחומרים ולעומק ההתכה הנדרשים, וכולל עד 16 מקורות לייזר שונים המבצעים התכה בו-זמנית של שכבת האבקה.

בנוסף למקור הלייזר, החברה פיתחה ראש אלומה המאפשר לבצע חיבור אופטי של עד 6 מקורות ליצירת אלומה בעלת הספק גבוה עם מספר אורכי גל, ועל-ידי כך להגיע למהירות הדפסה של כ-1 שנייה לשכבה, בהשוואה ל-20-10 שניות במדפסות המובילות כיום בשוק. ראש ההדפסה מכיל מטריצה מקבילית של ראשי אלומות לייזר, בהתאם לדרישות יצרן המדפסות, כדי להתאים את הביצועים לכל שולחן הדפסה ולכל מדפסת בהתאם לפרמטרים של גודל שולחן הדפסה, מהירות הדפסה, רזולוציית הדפסה, מחיר יעד וכדומה.

פרוייקטי פיילוט עם היצרניות הגדולות

לפני כשבועיים היא חתמה על הסכם לשיתוף פעולה עם חברת 3D Systems האמריקאית (מיצרניות המדפסות הגדולות בעולם), לביצוע פיילוט שבו ישולב ראש ההדפסה של 3DM במדפסת תעשייתית של 3D Systems. במידה והניסוי שיתבצע ב-2022 יוגדר כהצלחה, שתי החברות ייכנסו למשא ומתן במטרה לשלב את ראש הלייזר של 3DM בקו מדפסות תעשייתיות של 3D Systems. מדובר בהסכם דומה לזה שהיא חתמה עם חברת Voxelsint הסינית ועם חברת EOS הגרמנית.

למרות שמדובר בחברה נמצאת עדיין בשלבי הפיתוח, חברת 3DM גייסה 32 מיליון שקל ממשקיעים באמצעות כניסה למסחר בבורסה בתל אביב, שנעשתה בחודש יוני 2021. כיום החברה נסחרת לפי שווי שוק של כ-85 מיליון שקל. ההסכמים מייצגים את המודל העסקי של החברה: מכירת ראשי הדפסה בטכנולוגיית SLS עבור יצרניות המדפסות. החברה מאמינה שלקוחות היעד המרכזיים למדפסות האלה הם בתחומי הרכב, מוצרי צריכה, תעופה, רפואה ומרכזי שירות. במצגת למשקיעים היא העריכה שהיא צפויה להתחיל במכירות מסחריות במהלך 2023.

נפטר יואל גת, ממייסדי גילת, רייסאט וסטיקספיי

יואל גת, אחד מהיזמים הסדרתיים המרשימים בישראל, נפטר בסוף השבוע ממחלה קשה, והובא ביום א' למנוחות בבית העלמין של מושב רמת רזיאל. יואל גת היה ממייסדי חברת גילת רשתות לוויין, חברת רייסאט וחברת סטיקספיי, שאותה הוא ניהל עד לימים האחרונים. גת הוא בוגר הטכניון בתחום הנדסת אלקטרוניקה. לאחר הלימודים שירת ביחידה הטכנולוגית של אגף המודיעין בצה"ל ובמסגרת פעילותו ביחידה קיבל פעמיים את פרס ביטחון ישראל. בשנת 1987 הוא היה מיוזמי וממייסדי חברת גילת רשתות לוויין שאותה הוא ניהל במשך 16 שנים. החברה נכנסה לשוק מסופי התקשורת הלווייניים הזעירים ונסחרת כיום בנסד"ק ובבורסה של תל אביב לפי שווי שוק של כ-1.6 מיליארד שקל.

בשנת 2003 הוא פרש מגילת והקים את חברת RaySat אשר התמקדה בפיתוח אנטנות בעלות פרופיל נמוך עבור מערכות תקשורת לוויינית ניידות. חברת רייסאט נירכשה על-ידי גילת בשנת 2010. בשיחה עם Techtime לאחר הפרישה, הוא סיפר שלדעתו עומדת להתחולל מהפיכה בתעשיית התקשורת הלוויינית, אשר החברות הגדולות עדיין לא מודעות לה. הוא האמין שהכיוון יהיה של לוויינים דיגיטליים זעירים וזולים, ולכן יש צורך בפיתוח שבבים גדולים ורבי-עוצמה עבור התקשורת הלוויינית. בשנת 2012 הוא ייסד ביחד עם יואב ליבוביץ את חברת סטיקספיי (SatixFy), אשר מתמקדת בפתרונות תקשורת לווייניים המבוססים על שבבי ASIC ומסופי תקשורת שהיא מפתחת ומייצרת, בעיקר עבור השוק הצומח של לוויינים מנמיכי-רום (LEO).

"בצער רב אנו מודיעים על פטירתו של יואל, אדם בעל חזון עמוק והכוח המניע מאחורי הקמת והצלחת סטיקספיי״, אמר יואב ליבוביץ, יו״ר משותף וסמנכ״ל הכספים של סטיקספיי. ״יואל היה שותפי יותר משלושים שנה, ויחסר לי כחבר אישי וכשותף מקצועי ועסקי. יואל היה יזם אמיתי, הקים והרים חברות חדשות, טכנולוגיות ושווקים. נמשיך לקיים את חזונו ולהוביל את החברה להמשך הצמיחה. אנו שולחים את תנחומינו הכנים לאישתו סימונה, ילדיהם, ומשפחותיהם. מחשבותינו ותפילותינו איתם בשעת צער זו".

סטיקספיי החלה לפני מספר חודשים בתהליך שינוי בדרג הניהולי, והודיעה על כניסת מנכ״ל חדש ב-26 ביוני 2022. החברה מסרה, כי היא צפויה להודיע על זהות המנכ״ל החדש בתוך כמה שבועות, עם סיום מחויבותו בתפקידו הנוכחי. עד אז ישמש ליבוביץ כמנכ״ל זמני. יואל גת השתתף בתהליך בחירת המנכ"ל החדש. "מאז שהקמנו את החברה הגענו להישגים רבים מאוד, אולם בקושי מגרדים את פני השטח של ההזדמנות העומדת בפנינו", מסר גת רק לפני כשבוע. חברת סטיקספיי נמצאת בפני הנפקה בנסד"ק. בחודש היא חתמה על הסכם מיזוג עם חברת ה-SPAC האמריקאית Endurance Acquisition לפי שווי חברה של 632 מיליון דולר.

ההסבר של החברה למניע שמאחורי עסקת המיזוג, עולה בקנה אחד עם ההערכות של יואל גת מלפני עשור. רבים מעובדיו ושותפיו העסקיים של יואל גת זוכרים אותו בזכות חביבותו, חוכמתו והאופטימיות וההתלהבות הרבים שהוא ידע לנסוך בהם. יהי זכרו ברוך.

איסטרוניקס נכנסת לשוק הרשתות הארגוניות

חברת איסטרוניקס (Eastronics) נכנסת לתחום פרוייקטי ההקמה והאינטגרציה של רשתות תקשורת ארגוניות מבוססות ענן (SD-WAN). החברה דיווחה על חתימת הסכם לשיתוף פעולה עם חברת "בי טכנולוגיות פס-רחב" הישראלית (BBT.live), לאספקת פתרונות תקשורת מאובטחת מבוססת ענן, אשר יתבססו על טכנולוגיית התוכנה (SaaS) של בי טכנולוגיות, ועל יחידות קצה ושירותי אינטגרציה שאיסטרוניקס תספק. במסגרת ההסכם, שתי החברות ישווקו ביחד את הפתרון, יטמיעו אותו ויספקו תמיכה בלקוחות.

חברת איסטרוניקס מייצגת ומפיצה מוצרים ופתרונות של חברות טכנולוגיות גדולות, בהן: Microsoft Embedded, Advantech ,Lenovo , Kontron, Micron, Western Digital ואינטל. בנוסף, היא מספקת שירותי ייעודץ אינטגרציה במתכונת Turn Key הכוללים סיוע בהגדרת ארכיטקטורה ובחירת אבני הבניין המתאימות, ברמת המעבד, התקשורת, הממשקים, מתודולוגיות האחסון, מערכות הפעלה, היבטי תוכנה ועוד. מנהל תחום רכיבים ומערכות משובצות באיסטרוניקס, דורון איתן, אמר שהפתרון החדש ישלב את הטכנולוגיה של BBT ביחד עם מוצרי Intel, Lenovo ו-Advantech.

מייסד ומנכ"ל BBT, משה לוינסון, אמר שהסינגרגיה בין שתי החברות תאפשר להן לפתח שוק חדש בארץ. חברת BBT פיתחה פלטפורמת תוכנה מבוססת ענן המאפשרת לספק קישוריות רחבת פס בין משרדים, סניפים, ומשרדי בית מרוחקים. היא מבוססת על טכנולוגיה שמאפשרת יצירת רשת פרטית מוצפנת בצורה אוטומטית על-גבי תשתיות שונות, דוגמת אינטרנט, סלולר וקווים ייעודיים. מודול בינה מלאכותית בפלטפורמה מסייע לרשת לקבל החלטות חכמות בצורה דינמית בנוגע לניתוב המידע, ניצול הרשת ועוד. המערכת מנוהלת מהענן, וכוללת קביעת מדיניות ניתוב והפצת מידע בהתאם למדיניות הארגון.

Viz.ai גייסה 100 מיליון דולר לפי שווי של 1.2 מיליארד דולר

בתמונה למעלה: עובדי Viz.ai בתל אביב. צילום: יעלי תותים

חברת Viz.ai התל אביבית השלימה גיוס הון רביעי בהיקף של 100 מיליון דור לפי שווי חברה של כ-1.2 מיליארד דולר. החברה פיתחה פלטפורמה מבוססת בינה מלאכותית אשר מקבלת מידע מאמצעי דימות ונתונים רפואיים, מנחת אותו ומסייעת לבצע אבחון מהיר של מחלות. הפלטפורמה מקבלת נתוני א.ק.ג, אמצעי דימות דוגמת אולטרא-סאונד, CT, CTA, MRI, X-Ray וכדומה ומספקת אבחון התומך בזיהוי אוטומטי של מקרי שבץ, דימומים מוחיים, תסחיפי ריאה, קרעים באבי העורקים ומפרצות מוחיות.

המערכת של החברה קיבלה אישור FDA לתוכנות AI המזהות מקרי חירום רפואיים והותקנה גם ברשת בתי החולים הגדולה בארה״ב (HCA), בית החולים הר סיני בניו יורק, ובבית החולים האוניברסיטאי של פיטסבורג (UPMC). היא מפענחת את הסריקות של חולה בזמן של כ-32 שניות בממוצע וכבר נמצאת בשימוש בכ-1,000 בתי חולים בעולם.

הגיוס הובל על-ידי קרנות ההון סיכון Tiger Global ו-Insight Partners ונעשה בהשתתפות חלק מהמשקיעים בחברה, בהם: Scale Ventures, Kleiner Perkins, Threshold, Google Ventures, Sozo Ventures, CRV ו-Susa. ההון שגוייס ישמש לתמוך בצמיחת החברה ולהרחבת פלטפורמת Viz, לאיתור וטיפול במחלות נוספות. כיום החברה מעסיקה 350 עובדים, מתוכם 150 במרכז הפיתוח שלה בישראל. בכוונתה לגייס בשנה הקרובה 200 עובדים חדשים: בהם 100 עובדים למרכז הפיתוח ועוד 100 עובדים בחו"ל כדי לתמוך בלקוחות. נוספים בשנה הקרובה.

החברה הוקמה בשנת 2016 על-ידי המנכ"ל ד"ר כריס מאנסי, הטכנולוג הראשי דוד גולן ופרופ' מאנוז' רמצ'נדרן. מאז הקמתה היא גייסה כ-250 מיליון דולר. לחברה יש משרדים בתל אביב, סן פרנסיסקו, פורטוגל ואמסטרדם.

בקרוב ייצא מדריך עסקים ישראל-הודו 2022

הכתבה בחסות פפריקה הפקות

הקשרים העסקיים בין חברות ישראליות לבין חברות טכנולוגיה הודיות והשוק ההודי נמצאים בצמיחה גדולה. כדי להגביר את החשיפה ההדדית, ולציין את יובל ה-30 לכינון הקשרים הדיפלומטיים והמסחריים בין הודו וישראל, ייצא בקרוב "מדריך עסקים ישראל-הודו 2022", אשר יופץ בגרסה דיגיטלית ומודפסת גם בהודו וגם בישראל. המדריך יוצא בשיתוף פעולה עם שגרירות ישראל בניו דלהי, הקונסוליות במומביי ובבנגלור, והקונפדרציה של התעשייה ההודית CII.

המדיך מופק בסיוע מכון היצוא, התאחדות התעשיינים ולשכת המסחר ישראל-אסיה, ויופץ בקרב מאות אלפי חברות הודיות ואלפי חברות ישראליות. בהודו הוא יופץ על-ידי הקונפדרציה של התעשייה ההודית (CII), על-ידי השגרירות הישראלית והקונסוליות בהודו, וכן על-ידי ארגונים מקומיים נוספים. בישראל הוא יופץ לחברי מכון הייצוא, התאחדות התעשיינים, לשכת המסחר ישראל-אסיה ועוד.

הפרוייקט מתבצע ביוזמת חברת פפריקה הפקות הישראלית. לדברי ענבל פלג, מנכ”ל חברת פפריקה הפקות, למרות ההיכרות ארוכת השנים, ההתעניינות ההדדית בין שני השווקים האלה היא עצומה. "במדריך ישתתפו גם חברות רבות מהודו המחפשות שיתוף פעולה עם חברות ישראליות”. ממכון היצוא נמסר שיש חשיבות רבה בהפקת המדריך, "שיסייע בפיתוח ובהגברת היחסים העסקיים בין שתי המדינות. אנחנו ממליצים לתעשייה להשתתף בו".

לצפייה במהדורה קודמת של מדריך עסקים ישראל-הודו, לחצו כאן.

עלייה של 20% בייצוא של ציוד אלקטרוני

בשנת 2021 הסתכם ייצוא הסחורות והשירותים של ישראל בכ-143 מיליארד דולר. זהו שיא של כל הזמנים וגידול של כ-25% בהשוואה לשנת 2020. כך דיווח היום (ה') מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה. היקף הייצוא של ציוד רפואי ואופטי צמח ב-31% והיקף הייצוא של מיכון וציוד אלקטרוני צמח ביותר מ-20%. מרכיב ייצוא השירותים צמח בכ-34% ולראשונה הוא עבר את ייצוא הסחורות והיווה כ-52% מהייצוא הישראלי. הדבר מייצג חיזוק במשקל ההייטק, אשר כולל מרכיב גדול מאוד של שירותי תוכנה.

ייצוא התוכנה, המהווה את המרכיב המשמעותי ביותר בייצוא ההייטק של ישראל, צמח בשנת 2021 בשיעור של 26% ומהווה את הענף המוביל ביצוא הישראלי עם נתח של 27% מכלל הייצוא – כלומר כ-38.6 מיליארד דולר. השוק הגדול ביותר של ישראל הוא אירופה (40%), ולאחריו אמריקה (32%) ואסיה (25%). השאר (3%) מופנה לאפריקה ואוקיאניה. בחלוקה לפי מדינות, ארה"ב היא שוק היעד הגדול ביותר של ישראל (12% מהייצוא), ולאחריה מדורגות סין (4.3%) והולנד (2.2%).

אלא שלצד העלייה בייצוא ההייטק והתוכנה, מורגשת ירידה מתמשכת במספר חברות הסטארט-אפ החדשות המוקמות בישראל (בגרפים למטה). מחקר שבוצע על-ידי רשות החדשנות ו-Start-Up Nation Policy Institute, מגלה שמאז שנת 2014 חלה ירידה עקבית במספר חברות הסטראט-אפ החדשות, המגיע לשיעור ירידה של כ-14% בשנה. במקרה הזה מדובר בתופעה גלובלית: מאז 2017 חלה ירידה שנתית של 17% במספר חברות הסטארט-אפ בעולם, כאשר בלונדון הירידה היא כ-15% ובעמק הסיליקון כ-5%.

מהדו"ח עולה שאחת מהבעיות המרכזיות של סביבת היזמות הטכנולוגית בישראל היא התחרות מול מרכזי הפיתוח הגדולים של חברות גלובליות. בעשור האחרון בלבד, נפתחו בישראל יותר מ-200 מרכזי פיתוח זרים המתחרים בחברות הסטארט-אפ על משאבי כוח האדם המוגבלים. במקביל, חלה עלייה גדולה מאוד (11% ב-2020) בהיקף ההון שהחברות מגייסות בסבבי הגיוס הראשוניים (השקעות סיד וגיוסים בשלב A), והדבר מלמד על קושי גובר בהקמת חברות סטארט-אפ.

קלארוטי חשפה חולשת אבטחה דמויית Stuxnet בבקרי ה-PLC של Rockwell

בתמונה למעלה: הבקר התעשייתי CompactLogix 5480. שייך לקבוצת הבקרים אשר נפגעים מהחולשה שזוהתה

חברת קלארוטי (Claroty) מתל אביב איתרה שתי חולשות אבטחה חמורות מהסוג של תולעת Stuxnet בבקרים התעשייתיים המיתכנתים (PLC) של חברת רוקוול אוטומציה (Rockwell Automation). החולשות שנחשפו עלולות לאפשר לתוקפי סייבר להריץ קוד זדוני על הבקרים, לשנות הלוגיקה שלהם ולשבש תהליכים קריטיים – מבלי שהמהנדסים העובדים על הפלטפורמה יידעו זאת.

תולעת Stuxnet היא תוכנת תקיפה נגד בקרי SCADA אשר התגלתה בשנת 2010 כאשר הותקפו הסרקזות האירניות ששימשו לייצור אורניום מועשר, ויצאו מכלל פעולה ללא ידיעת מפעיליהן. ראש צוות מחקר ב-Team82, שהיא קבוצת מחקרי הסייבר של קלארוטי, שרון בריזינוב, אמר שתוקף המצליח לשנות את הלוגיקה של בקרי ה-PLC יכול לגרום נזק ממשי למפעלי ייצור ומתקני תשתית קריטית. "הוא יכול לפגוע בפעילות קווי הייצור ובהתקנים הרובוטיים המבוקרים".

החולשות שהתגלו קשורות לשני מרכיבים שונים במערך הבקרה, ההפעלה והתיכנות: חולשת אבטחה אחת פוגעת בבקרים ממשפחת Logix של רוקוול אוטומציה, וקיבלה את דרגת הסיכון 10 (כלומר "מסוכנת ביותר"). החולשה השנייה התגלתה בסביבת הפיתוח (IDE) של רוקוול, Studio 5000 Logix Designer, שהיא התוכנה שהחברה מספקת כדי לתכנת את הבקרים. דרגת הסיכון של החולשה הזאת קיבלה את הציון 7.7 ("חומרה גבוהה").

קלארוטי דיווחה על החולשות לחברת רוקוול אוטומציה, אשר עידכנה את לקוחותיה, ופיתחה כלי ייעודי לניתוח הקוד בבקרים, אשר מאפשר לזהות ניסיונות להריץ בהם קוד נסתר. בנוסף, רוקוול אוטומציה פנתה ללקוחות במזכר מיוחד המפרט כיצד עליהם לפעול בהקדם, לצמצום הסיכון הנשקף מחולשות האבטחה החדשות שחשפו חוקרי Team82 של קלארוטי.

 

לקריאת התיאור של קלארוטי על החולשות שנחשפו:

Hiding Code on Rockwell Automation PLCs

 

“חברות חשמל מזהות את הפוטנציאל של הטכנולוגיה שלנו”

חצי שנה לאחר שהכריזו על פיילוט משותף, חברת החשמל הודיעה כי ביצעה השקעה אסטרטגית בחברת פריזמה פוטוניקס (Prisma Photonics) מתל-אביב, המפתחת פתרונות ניטור תשתית המתבססים על שימוש בסיבים אופטיים. לא נמסרו פרטים על היקף ההשקעה, אך לפי ההערכה מדובר במיליוני דולרים.

הטכנולוגיה של פריזמה פוטוניקס משתמשת בתשתית הסיבים האופטיים הקיימת כמעין חיישן, ובאמצעות ניתוח שינויים זעירים במאפייני האות האופטי, הנובעים מהסביבה החיצונית, מסיקה על אירועים חיצוניים המתרחשים בקרבת הסיב. הפתרון שבו משתמשת חברת החשמל מסוגל לזהות אירועים בטיחותיים ותחזוקתיים לאורך קווי החשמל כדוגמת ניסיונות חבלה בציוד, אנשים שמטפסים על עמודי חשמל, שיבושים נקודתיים באספקת החשמל, מעגלים מקצרים ואפילו תנאי מזג אוויר המסכנים את קווי המתח כמו רוח חזקה או פגיעות ברק בקרבת מקום.

עד כה, במסגרת הפיילוט, שהוכרז רשמית לפני כחצי שנה אך מתקיים בפועל יותר משנה, חברת החשמל מנטרת באמצעות הפתרון של פריזמה קווי מתח בכמה חלקים של רשת החשמל, באורך כולל של יותר מ-100 קילומטר. מלבד ההיבט הכספי, משמעות ההשקעה היא הרחבת שיתוף הפעולה בין שתי החברות.

מנהל השיווק של פריזמה פוטוניקס, איתן אלקין, סיפר בשיחה עם Techtime כי במהלך תקופת הפיילוט ידעה המערכת של החברה לזהות בזמן-אמת רכיבים תקולים ובעיות שקשורות לבידוד בין קווי מתח גבוה, ולאתר את העמוד המדויק שבו ממוקמת התקלה.

“מדובר בחיסכון גדול, בזמן, בכוח אדם ובמשאבים. האיתור המיידי מסייע גם למנוע תקלות באספקת החשמל ונזק נוסף. כעת הכוונה היא להרחיב את היקף הכיסוי. חברת החשמל של ישראל מאוד מתקדמת ברמה הטכנולוגית, ורוב קווי המתח כוללים גם סיבים אופטיים, שעבור הפתרון שלנו זה אופטימאלי.”

"כשלקוח אסטרטגי הופך גם לשותף אסטרטגי, מדובר בהבעת אמון עצומה בפתרון שלנו", הוסיף מנכ"ל החברה ד"ר ערן ענבר. "חברת החשמל, כגוף חדשני, יצא לשיתוף פעולה אתנו לפני חצי שנה. ההשקעה הנוכחית מעידה על המחויבות של חח"י לקידום משק החשמל בישראל, בהחדרת חדשנות לשוק זה. כבר היום, המערכת שלנו הפכה את תשתית הסיבים האופטיים הפרוסה ברשת העילית של חברת חשמל לרצף חיישנים רגישים במיוחד המסוגלים לזהות תקלות ולהתריע על מיקומן המדויק עד רמת עמוד החשמל הקרוב בזמן אמת וזאת ללא התקנות חיישנים נוספים על קווי ההולכה".

שיתוף הפעולה עם חברת החשמל הישראלית מצטרף לשיתוף פעולה דומה עם חברת החשמל של מדינת ניו יורק, שגם כן משתמשת בפתרון של פריזמה, ולהשקעה שביצעה בחברה חברת החשמל הגרמנית E.ON, שמפעילה את רשת החשמל הגדולה באירופה. “חברות חשמל מזהות את הפוטנציאל והערך המוסף של הטכנולוגיה שלנו,” הוסיף אלקין.

להקשיב” לסיב האופטי

פריזמה פוטוניקס פיתחה את טכנולוגיית Hyper-Scan Fiber Sensing, אשר מבוססת על מקור לייזר המשגר פולסים קצרים ומהירים אל תוך הסיב האופטי.. הם מנצלים את אפקט Rayleigh אשר מייצר החזרים, בהתאם לזעזועים מכניים המתחוללים לאורך הסיב. במקום להתקין אלפי חיישנים לאורך הקו המוגן, החברה משתמשת בסיב תקשורת אופטית סטנדרטי שברוב המקרים כבר קיים לאורך הקו או במתקן, לצורכי תקשורת.

הטכנולוגיה של פריזמה פוטוניקס מתבססת על תופעה פיזיקלית, שבה, כתוצאה מזיהומים זעירים בסיב, חלק קטן מהפוטונים המרכיבים את קרן האור העוברת בתוך הסיב מתפזרים, וחלק זעיר מהם חוזר לאחור. הודות לכך, ניתן להשתמש בסיב כמעין חיישן אקטיבי וגלאי. מניתוח החזר האור ניתן ללמוד, ברמה התיאורטית, על מה שקורה מחוץ לסיב, במובן מסוים בדומה לאופן שבו פועל מכ”ם. הבעיה היא שעוצמת ההחזר הינה קלושה, לא יותר ממאית המיליארדית מעוצמת אות המקור, ועל כן מאוד קשה להבדיל בין רעש לאות ולבנות על סמך המידע הזה תמונה ברורה של הנעשה בחוץ.

כאשר החברה מנטרת קו גז או נפט או קווי מתח גבוה, בכל 100 ק”מ של סיב אופטי, היא מתקינה מערכת שידור וגילוי (Optical Interrogator Unit), המקושרת אל מחשב המצוי בחדר התקשורת הקיים של הלקוח, שם המידע מנותח באמצעות תוכנת עיבוד המבוססת על אלגוריתמים מתמטיים ועל בינה מלאכותית. ההתראות מועברות משם אל ממשק ניהול הנמצא בדרך-כלל בחדר הבקרה המרכזי של הלקוח. המערכת מזהה ארוע (למשל דליפת נפט) ואת מיקומו לאורך צינור הנפט ברזולוציה של מטרים. המערכת גם מזהה פעילויות הנמצאות בסביבת הסיב, כמו תנועת כלי-רכב, חפירה ועוד.

בהרצאה של המנכ”ל, ד”ר ערן ענבר בכנס TOGC 2020, הוא הסביר שאחד מהאתגרים המרכזיים הוא לא הגילוי אלא הסיווג של הארועים, כדי לספק למשתמש חיוויים רק על האותות הרלוונטיים. חברת פריזמה פוטוניקס הוקמה על-ידי המנכ”ל ד”ר ערן ענבר, שניהל לפני-כן את חברת מערכות הלייזר V-Gen, אשר נמכרה ל-Newport Corporation בשנת 2014 ונמצאת כיום בבעלות MKS Instruments האמריקאית.

 

מכירות IMI צמחו ב-15%; דורגה קבלנית הייצור ה-19 בעולם

בשנת 2021 צמחו המכירות של קבלנית הייצור הפיליפינית  Integrated Micro-Electronics – IMI בכ-15% והסתכמו בכ-1.3 מיליארד דולר. החברה עקפה את קצב הצמיחה העולמי של תעשיית הייצור בקבלנות משנה (EMS), אשר צמחה ב-2021 בכ-9.9% להיקף מכירות גלובלי של כ-416 מיליארד דולר. בעקבות הצמיחה הזאת החברה דורגה על-ידי מדד 50 היצרניות המובילות של Manufacturing Market Insider כקבלנית הייצור ה-19 בגודלה בעולם.

השוק הצומח ביותר של IMI היה בתחום הרכב, שבו מכירות החברה צמחו בכ-24% והסתכמו בכ-648 מיליון דולר. החברה דיווחה למשקיעים שבמהלך 2021 היא זכתה בפרוייקטי ייצור חדשים לתעשיית הרכב, בעיקר לשוק הרכב החשמלי, בהיקף של כ-218 מיליון דולר – צמיחה של 68% בהשוואה לשנת 2020. מנכ"ל החברה, ארתור טאן, מסר שבמהלך 2021 התקבלו הזמנות חדשות בהיקף כולל של 356 מיליון דולר, ב-52% יותר מאשר ב-2020.

חברת IMI מעסיקה קרוב ל-16,000 עובדים בארה”ב ,בריטניה, גרמניה, יפן, מקסיקו, סין, סרביה, בולגריה, צ’כיה ובפיליפינים. היא מחזיקה בבעלותה המלאה שתי חברות בנות שהיא רכשה באירופה: חברת STI Limited הבריטית המייצרת פתרונות RF, וחברת VIA optronics הגרמנית המייצרת פתרונות תצוגה, כולל לתעשיית הרכב.

לאתר החברה: www.global-imi.com

מנהל משרד IMI בישראל: דוד מהל, [email protected]

עסקת סינופסיס-ג'וניפר מחזקת את טאואר

חברת סינופסיס (Synopsys) וחברת ג'וניפר (Juniper Networks) מקימות חברה משותפת אשר תספק פלטפורמת תכנון פתוחה של רכיבי סיליקון פוטוניקס (SiPho) הנדרשים כיום בשווקים כמו טלקום, מרכזי נתונים וענן, חיישנים, מחשוב עתיר ביצועים ועוד. פלטפורמת הסיליקון פוטוניקס של החברה החדשה תכיל לייזרים, מגברים אופטיים ורכיבים נוספים שביחד מאפשרים לפתח פתרונות מלאים (Photonic Integrated Circuits – PICs), באמצעות חבילת הפיתוח (Process Design Kit) שהחברה תספק.

לא נמסרו פרטים פיננסיים על החברה, מלבד זה שרוב המניות יהיו בידי סינופסיס ושהתוצאות הכספיות של החברה החדשה ישולבו בדו"חות של סינופסיס. גם שמה של החברה עדיין לא ידוע, והוא יתפרסם בעתיד. בהודעה של סינופסיס נמסר שמרכיב מרכזי בקניין הרוחני של החברה החדשה הוא מאגר של 200 פטנטים רשומים של ג'וניפר בתחום הסיליקון פוטוניקס. החברה החדשה תמשיך את שיתוף הפעולה עם חברת טאואר סמיקונדקטור הישראלית (Tower), שהחל על-ידי ג'וניפר. בחודש דצמבר 2021 הכריזו טאואר וג’וניפר על השלמת פרוייקט משותף לפיתוח פלטפורמת סיליקון פוטוניקס ראשונה מסוגה בעולם המשלבת לייזר III-V המיוצר מ-InGaAsP, מגברים אופטיים, מאפננים אופטיים (modulators) וגלאים – בשבב יחיד.

תכנוני הייחוס הראשונים ייצאו בשבועות הקרובים

“תהליך הפיתוח המשותף עם טאואר היה מוצלח במיוחד והניב טכנולוגיה ייחודית ופורצת דרך בתחום הסיליקון פוטוניקס", אמר אז מנכ”ל ג’וניפר נטוורקס, רמי רחים. טאואר הודיעה שברבעון השני של 2022 היא תפרסם תכנוני ייחוס ראשונים של רכיבים מוכללים הכוללים סיליקון פוטוניקס ולייזר, המספקים יכולת העברת מידע בקצבים של 400Gb/s ו-800Gb/s. המערכות מיוצרות בתהליך PH18DA של טאואר, שפותח במיוחד עבורן. להערכת ג'וניפר, זהו התהליך הראשון בעולם המאפשר לשלב לייזר בתוך שבב מוכלל.

למעשה, הרושם מההודעה הוא שהתהליך הזה הוא אחד מהמרכיבים המרכזיים בפלטפורמה של החברה. כך למשל, מנהל התפעול של סינופסיס, סאסין גאזי, אמר שהפלטפורמה הפתוחה של החברה החדשה ופתרונות התכנון של סינופסיס בתחום האופטיקה, יעצבו מחדש את פני התעשייה, "ויאפשרו לחברות לעבור לפתרונות הכוללים לייזר משולב (Laser-on-a-Chip), ועל-ידי כך להאיץ את הפיתוח של רכיבי סיליקון פוטוניקס". מנכ"ל טאואר, ראסל אלוונגר, אמר שהפלטפורמה הפתוחה של החברה החדשה, הכוללת לייזרים הניתנים לייצור בחברת טאואר, "תסייע להאיץ את האימוץ של פלטפורמות סיליקון פוטוניקס".

שתי החברות של דדי פרלמוטר המתכננות מהפיכה בתעשיית השבבים

דדי פרלמוטר,  לשעבר סגן נשיא בכיר באינטל העולמית ואחד מדמויות המפתח בתעשיית השבבים הישראלית, מעורב גם כיום במספר חברות סטארט-אפ שמפתחות טכנולוגיות שעשויות לחולל מהפכה בתחומים שונים בתעשיית הסמיקונדקטורס. שתיים מהן הן חברת Weebit Nano מהוד-השרון ו-Teramount מירושלים, שמפתחות טכנולוגיות "משבשות" לתחומי הזיכרונות והסיבים האופטיים. בשתיהן פרלמוטר מכהן כיו"ר הדירקטוריון. "רוב החברות שבהן אני מעורב, בין אם כמשקיע ובן אם בתפקיד פעיל יותר, פועלות בתחומים שקרובים לליבי, כדוגמת שבבים, מערכות, Deep Tech וחומרים מתקדמים," מספר פרלמוטר בשיחה עם Techtime.

וויביט ננו, שהוקמה ב-2015, מפתחת זיכרון מסוג חדש הקרוי ReRAM אשר מיועד להיות אחת החלופות המרכזיות לזיכרון הפלאש הרווח כיום במגוון יישומי אחסון. פרלמוטר: "עולם הסמיקונדקטורס משקיע רבות באתגר שמציב 'חוק מור'. בעולם הזיכרונות, השאלה המרכזית היא מתי תקום חלופה אמיתית לזיכרון הפלאש, שהוא טכנולוגיית הזיכרון העיקרית לצרכי אחסון. הבעיה בפלאש היא שהוא אינו מתאים לעולם הזיכרונות המשובצים ולאביזרי IoT הפועלים בתנאי שטח כמו שדה למשל. לא ניתן לייצר פלאש בגיאומטריה מתחת ל-40 ננומטר, ובתעשייה מחפשים טכנולוגיה שתהיה ניתנת לייצור המוני וגם שלא תחייב טכנולוגיית ייצור שונה."

השבב של וויביט מתבסס על שימוש בחומרים המשנים את התנגדותם החשמלית בתגובה למתח חשמלי, ועל-ידי כך “זוכרים” את רמת המתח גם לאחר ניתוקם ממקור הכוח. מדובר בזיכרון בלתי-נדיף (כמו הפלאש), אשר פועל בהספק נמוך ובעל מחזור חיים ארוך כמו זיכרון DRAM. להערכת החברה, שנמצאת בשלב מתקדם בפיתוח ונערכת למסחור הטכנולוגיה, המוצר שלה עשוי להיות חסכוני פי 1,000 ומהיר פי 1,000 מזיכרון פלאש, ומיועד בעיקר ליישומי IoT, בינה מלאכותית, מרכזי מידע ועוד.

לצד פרלמוטר, מכהנים בדירקטוריון של וויביט עוד כמה אושיות מתעשיית השבבים העולמית, ובהן אטיק ראזה (Atiq Raza), שכיהן בין 1996 ל-1999 כנשיא ו-COO של AMD וד”ר יואב ניסן-כהן, ממייסדי טאואר סמיקונדטור, שלא מכבר נמכרה לאינטל. 

"היתרון הגדול בטכנולוגיה של וויביט, היא שאפשר לייצר אותה בפאב רגיל של CMOS ובגיאומטריות מתחת ל-40 ננומטר. יש לחברה הזו המון פוטנציאל. אנחנו מתקדמים בקצב יפה ובאחרונה אף חתמנו על הסכם עם יצרנית שבבים אמריקאית."

האתגר של שבבי הסיליקון פוטוניקס

חברת טרמאונט, שגם בה כאמור משמש פרלמוטר כיו"ר, מנסה גם כן לפתור בעיה מוהתית בתעשיית השבבים, ובפרט בעולם הטלקום, אשר קשורה לקושי לחבר בין סיבים אופטיים לשבבי סיליקון מבלי לאבד מעוצמת האות.

"ישנו קושי כיום לייצר התאמה אופטימאלית בין סיבים אופטיים לבין שבבי תקשורת. התאמה שאינה אופטימאלית מביאה לפגיעה בעוצמת האור הנכנס והיוצא מהשבב, והדבר פוגם בקצב התעבורה של השבב. הטכנולוגיה שבה משתמשים כיום לבצע את ההתאמה הזו נקרית active alignment, אבל במקמ"שים של מהירויות גבוהות, נאמר 800Gbps ומעלה, יש צורך לחבר עשרות ומאות סיבים לשבב, וזה בלתי אפשרי לבצע זאת באופן אופטימאלי בטכנולוגיות הקיימות."

הטכנולוגיה של טרמאונט מאפשרת לכל קבלן ייצור מארזים (OSAT) לחבר את הסיבים האופטיים אל שבב הסילקון פוטוניקס בלא בשימוש בציוד ייעודי (Active Alignment) יקר ומורכב. הדבר מתבצע באמצעות מבנה המקשר בין מוליכי האור אל נקודות התחברות (photonic bumps) אופטיות שממדיהן דומים לנקודות ההתחברות הסטנדרטיות של שבבי CMOS.

"זו טכנולוגיה מאוד מתוחכמת, שיש בה הרבה פיזיקה, שבה ההתאמה בין הסיב לשבב מתבצעת באופן עצמאי, self alignment, והסיב לא מאבד מעוצמת האור. זה קריטי ליישומי תקשורת מהירה. יש הרבה התלהבות. אנחנו עובדים מול כמה מהחברות המובילות בעולם. המטרה היא להיכנס לשוק בשנים הקרובות."