מחבר: Techtime

סטרטסיס נבחרה לשותפה הבלעדית של ענקית הספורט המוטורי NASCAR

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[מכונית נאסקאר עם חלקים מודפסים בתלת מימד. צילום סטרטסיס]

יצרנית מדפסות התלת-מימד סטרטסיס (Stratasys) הכריזה על שותפות ארוכת טווח עם ענקית הספורט המוטורי נאסקאר (NASCAR), אשר במסגרתה תהפוך סטרטסיס באופן רשמי לשותפה הבלעדית של נאסקאר להדפסה בתלת מימד בחמש השנים הקרובות.

פירוש הדבר כי ענקית המרוצים תשתמש באופן בלעדי בטכנולוגיית ההדפסה בתלת מימד של סטרטסיס לטובת עיצוב וייצור של חלקים תומכי ייצור עבור מכוניות המרוץ שלה.

בין שתי החברות ישנו שיתוף פעולה כבר שנים רבות. הפעם הראשונה שבה מכוניות נאסקאר כללו חלקים סופיים (ולא רק אבות-טיפוס) שהודפסו באמצעות מדפסות סטרטסיס היתה בדגם Next Gen, שעשה את הבכורה שלו בעונת המירוצים של 2022. הדפסה בתלת-מימד היא טכנולוגיה נפוצה בעולם הספורט המוטורי, מאחר שהיא מאפשרת לתכנן חלקים שיהיו אופטימליים מבחינת משקל ואווירודינמיות ולמקסם את הביצועים של המכונית בניסיון להשיג יתרון על פני המתחרים.

בסבב המירוצים של NASCAR מתחרות כ-17 קבוצות, ולכל אחת מהן צי של ארבע מכוניות מירוץ. הקבוצות יכולות לבחור בין שלושה דגמים, שברולט קאמרו, פורד מוסטנג וטויוטה קאמרי, ובאפשרותן לערוך שינויים מבניים קלים המטרה למקסם את הביצועים של המכונית בהתאם לאסטרטגיית הנהיגה שלהן.

המדפסות של סטרטסיס עומדות לרשות מהנדסי הרכב של הקבוצות השונות במעבדת הדפסה תלת-ממדית במרכז המחקר והפיתוח של נאסקאר בקונקורד, קרוליינה הצפונית. המתקן כולל בין היתר מדפסות מדגם F370, F900, Fneo800 ו-450mc.

במסגרת השותפות המורחבת, סטרטסיס תגדיל את יכולות טכנולוגיית הדפסת ה-FDM (שיטת הדפסה המבוססת פילאמנט ומבוססת סיבפולימרי) במרכז המחקר והפיתוח של נאסקאר, מה שיאפשר ייצור חלקים בקנה מידה גדול יותר. בנוסף לטכנולוגיית FDM, נאסקאר תשלב כעת גם את פתרונות הסטריאוליטוגרפיה (SLA) של סטרטסיס (שיטת הדפסה ליצירת מודלים וחלקים מדויקים מאוד באמצעות אור). טכנולוגיות אלו יתמכו במגוון של יישומים, החל מבדיקות אווירודינמיות והכנת דגמים, ועד ייצור כלים מדויקים, מה שיחזק עוד יותר את הגמישות הבלתי נגמרת של העיצוב והייצור שמספקת ההדפסה התלת-ממדית לספורט.

מהנדס בודק צינור המספק אוויר קר לנהג, חלק מודפס בתלת מימד המצוי בכל מכוניות נאסקאר. צילום Stratasys

ה-AI דוחף את תעשיית השבבים להיקף של טריליון דולר בשנה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מאמר אורח מאת: ערן מייסטר (בתמונה למעלה), מנהל מרכז המכירות של סינופסיס (Synopsys) בישראל

נידרשו לתעשיית השבבים כ-60 שנה כדי להגיע להיקף של כ-500 מיליארד דולר, אך עתה יידרשו שנים ספורות בלבד כדי להכפיל את תפוקת התעשייה, ולהגיע להיקף של כ-1 טריליון דולר עד 2030. כך מעריכה חברת המחקר מקינזי. אחת הסיבות לכך היא הביקוש האדיר לשבבי בינה מלאכותית המריצים יישומי AI בכל התחומים במגזר הבין עסקי (B2B) ובמגזר הצרכני (B2C), החל ממרכזי נתונים גדולים וכלה במחשבים ניידים וסמארטפונים. האימוץ המהיר של Generative AI (בינה מלאכותית יוצרת) ממחיש את המגמה: בתוך מספר חודשים מאז יציאתו לשוק, השיג ChatGPT יותר מ-100 מיליון משתמשים, והפך לאחת מהאפליקציות בעלות קצב הגידול המהיר ביותר שהושג אי-פעם.

כוח העיבוד הנדרש כדי לטפל במערכי הנתונים העצומים ובמודלים המורכבים שעומדים בבסיס ה-GenAI הוא גדול יותר מכל אפליקציה בעבר. כשמיליארדי משתמשים פרטיים שולחים שאילתות ל-ChatGPT, הם מעמיסים משימות על מעבדי הבינה המלאכותית עד לקצה ביצועיהם. מציאות זו דוחפת את המירוץ אחרי שבבי AI שעברו אופטימיזציה כדי לתמוך בדרישות חסרות התקדים לעוצמות מחשוב, ולהשגת יעילות אנרגטית ביישומי בינה מלאכותית.

כדי לעמוד בביקוש הזה, נכנסה תעשיית השבבים נכנסה למירוץ ביצועים מהנמרצים ביותר בתולדותיה. היצרניות ממשיכות למזער את השבבים כדי לשלב טריליוני טרנזיסטורים בפיסת סיליקון אחת. בתוך שנים ספורות התעשייה עוברת משבבי 10 ננומטר, ל-7 ננומטר, 5 ננומטר ו-2 ננומטר ונכנסת לעידן של תהליכי ייצור הנמדדים באנגסטרם. אבל חוק מור לבדו לא יספק את הביצועים ושיפורי ההספק עבור יישומי AI בעלי עוצמה הולכת וגדלה וחובקי כל.

כעת מתפתחות גישות אחרות לתכנון שבבים ומופיעים שחקנים חדשים בשוק. ענקיות ענן ואפילו יצרניות רכב מפתחות את השבבים שלהן בעצמן כדי להרוויח מהביקוש, לבצע מיטוב למוצרים שלהן או להשיג יותר שליטה על העלות ושרשרת האספקה. למעשה כל ספקיות הענן הגדולות – מיקרוסופט, אמזון וגוגל – מפתחות בעצמן שבבי AI ייעודיים וקנייניים עבור התשתיות שלהן. ככל שיש התפתחות בזירת הארכיטקטורות החדשות והשחקנים החדשים בשוק, קצב החדשנות מואץ גם הוא.

תעשיית ההיי-טק הישראלית נמצאת בצומת של הדינמיקה הזו. יש חברות סטארט-אפ וחברות צמיחה ישראליות שפועלות בתחום הזה ומפתחות בין היתר ארכיטקטורות ממוקדות AI. ישראל התגלתה כמוקד חשוב הן עבור חברות סמיקונדקטור מבוססות והן עבור חברות סטארט-אפ המפתחות טכנולוגיות שבבים חדשניות. המומחיות והידע שנצברו בתעשיית השבבים בישראל מהווים נכס לאומי בעל ערך. הנכס זה כולל ידע רב בתחום ייצור השבבים, במידה רבה בזכות הנוכחות של אינטל בישראל, וידע בהרצת חוות הענן של מיקרוסופט, AWS, גוגל, אורקל ו-IBM בישראל.

הקהילה הטכנולוגית בישראל יכולה לפתח פתרונות שיסייעו לחברות השבבים לפתור בעיות של מורכבות הסיליקון וצווארי בקבוק, ולשפר את אבטחת המידע והיעילות האנרגטית של שבבי הדור הבא. המשך השקעות ותמיכה חזקה מצד הממשלה, ובכלל זאת תמיכת רשות החדשנות בתוכניות מו"פ ובמימון, הוא חיוני בכדי לשמר את תחרותיות ענף ההייטק בישראל.

שתי חברות ישראליות במשבר מחליפות מנכ"ל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: גל פרידמן, המנכ"ל הנכנס של אקוואריוס

בלייד ריינג'ר (BladeRanger), המפתחת רחפנים אוטונומיים לניקוי פאנלים סולאריים, וחברת אקוואריוס (Aquarius), אשר פיתחה מנוע בעירה פנימית מהפכני ויעיל מאוד לצורך הפעלת גנרטורים, הודיעו בימים האחרונים על החלפת המנכ"לים שלהן. שתי החברות נסחרות בבורסה של תל אביב ופועלות בחודשים האחרונים תחת העננה של אזהרת "עסק חי". הן מקוות שהמינויים החדשים ייסייעו להן להיחלץ מהמצוקה. מדובר בשתי חברות שעדיין לא מייצרות הכנסות ו"פתיל המזומנים" שלהן הולך ומתקצר. למעשה, והמשך קיומן תלוי בגיוס הון מהיר.

חברת אקוואריוס פיתחה מנוע בעירה פנימי יעיל מאוד. הוא מבוסס על מבנה ייחודי שבו ציר יחיד נע קדימה ואחורה ביחד עם תאי הבעירה. המנוע מיישם את כל מחזורי הפעילות של מנוע שריפה פנימית ללא שימוש במערכת המורכבת של בוכנות, צירים וממסרים המאפיינת מנועי שריפה פנימית סטנדרטיים. הוא מיועד להניע גנרטורים חסכוניים באנרגיה. החברה מייעדת את הפתרון לעמדות טעינה לכלי-רכב חשמליים ולמערכות גיבוי בשוק הטלקום. בשבוע שעבר הודיעה על מינויו של גל פרידמן לתפקיד מנכ"ל החברה, במקומו של אריאל גורפונג, אחד ממייסדיה.

גל פרידמן הוא ממייסדי החברה ושימש עד כה כיו"ר הדירקטוריון וכסמנכ"ל השיווק. משימתו המיידית היא לקדם גיוס הון שיאפשר לחברה להמשיך לפעול. למרות שבחברה העריכו בזמנו כי הכנסות ראשונות ייכנסו לחברה במהלך 2021, אקוואריוס טרם מייצרת הכנסות בשני השווקים שהיא פועלת: שוק הרכב החשמלי ושוק הטלקום. היעד המינימלי שהציבה החברה הוא גיוס הון בהיקף של כ-6 מיליון דולר. דירקטוריון החברה אף אישר חבילת אופציות מדורגת לפרידמן בהתאם לעמידה ביעדי גיוס ההון.

אחד מהמשקיעים בחברה, אלכסנדר צ'רנילובסקי, איש עסקים ממוצא רוסי, הזרים לחברה כמיליון דולר. צ'רנילובסקי נכנס לחברה לפני כחצי שנה ביחד עם איש הנדל"ן אלי פולטוב, כאשר השניים הצהירו כי מטרתם היא לקדם את הנפקת החברה בנסד"ק. ואומנם בחודש ספטמבר אישר דירקטוריון החברה לקדם את המהלך. בדו"ח לרבעון השני של 2024 דיווחה אקוואריוס על הון עצמי של 11 מיליון דולר, לעומת 22.3 מיליון דולר בשנה הקודמת. ההפסד הנקי במחצית הראשונה של 2024 הסתכם בכ-6.2 מיליון דולר, המייצג התמתנות בקצב שריפת המזומנים בהשוואה לתקופה המקבילה 2023, שבה ההפסד הנקי הסתכם בכ-8.4 מיליון דולר. החברה נסחרת בבורסת תל אביב לפי שווי של 51 מיליון שקל – אובדן ערך של כ-96.5% בהשוואה למחיר הנפקתה ב-2021.

שכר מקוצץ עד להשלמת גיוס

גם בלייד ריינג'ר החליפה מנכ"ל, ומינתה לתפקיד את רונן ציוני במקומו של עודד פרוכטמן, שישמש כסמנכ"ל הפיתוח העסקי. משימתו הבוערת ביותר של ציוני היא להוביל גיוס הון, כדי לאפשר לחברה (הפועלת תחת אזהרת "עסק חי") להמשיך ולהתקיים. גם תנאי העסקתו של ציוני תלויים בעמידה במשימה הזו: הדירקטוריון אישר לו שכר חודשי ברוטו של כ-60 אלף שקל, אם יצליח להוביל גיוס הון בהיקף של 20 מיליון שקל לפי שווי חברה של 100 מיליון שקל. כיום החברה נסחרת בבורסה של תל אביב עומד לפי שווי שוק של כ-27.1 מיליון שקל.

עם זאת, עד שיושלם סבב גיוס כזה שכרו של ציוני יעמוד רק על 45 אלף שקל. לאמיתו של דבר, עם היכנסו לתפקיד יהנה ציוני ממשכורת נמוכה אף יותר, בסך 22.5 אלף שקל, וזאת עד שהחברה תרשום הכנסות של יותר מ-3.6 מיליון שקל מרגע היכנסו לתפקיד. בסוף הרבעון השני 2024 דיווחה החברה על הון עצמי שלילי של 4.4 מיליון שקל והפסד נקי של 10.9 מיליון שקל. החברה לא רשמה במחצית הראשונה של השנה כל הכנסות, וגם לדו"ח שלה צירף רואה החשבון המבקר אזהרת "עסק חי".

שוקי ניר מונה למנכ"ל סולאראדג'

פורסם בתאריך ע"י Techtime

כשלושה חודשים לאחר התפטרות המנכ"ל צבי לנדו, הודיעה חברת סולאראדג' (SolarEdge Technologies) על מינויו של שוקי ניר לתפקיד המנכ"ל. ניר הגיע לחברה בחודש אוגוסט האחרון, ונכנס לתפקיד סמנכ"ל השיווק במקומו של יוגב ברק שמילא את התפקיד ב-3.5 השנים האחרונות. בשלושת החודשים האחרונים שימש סמנכ"ל הכספים לשעבר, רונן פייר, בתפקיד המנכ"ל הזמני של החברה. פייר שימש כסמנכ"ל הכספים של סולאראדג' במשך כ-13.5 שנים, וניהל את הנפקתה בבורסת נסד"ק לפני כ-9 שנים. הוא פרש ביוני 2024 על רקע המשבר שאליו החברה נקלעה, והוחזר זמנית עם פרישתו של לנדו מתפקיד המנכ"ל.

המנכ"ל הנכנס שוקי ניר יקבל גם את מושבו של צבי לנדו בדירקטוריון. הוא מגיע מתעשיית השבבים: בין השנים 2006-2016 הוא מילא שורה של תפקידים בכירים בתחומי השיווק והפיתוח העסקי בחברת ב-Sandisk. בתפקידו האחרון בסאנדיסק עמד בראש חטיבת מוצרי הצריכה במעמד סמנכ"ל בכיר. ניר הגיע לסאנדיסק מתוך M-Systens הישראלית, שנרכשה על ידה ב-2006. בשנים האחרונות הוא שימש כדירקטור ויועץ אסטרטגי בחברות כמו Kornit Digital , IronSource ו-EarlySense.

ניר נכנס לתפקיד בתקופה של שינויים דרמטיים בחברה: לאחר שבמחצית הראשונה של 2023 היא השיגה הכנסות שיא בהיקף של 1.9 מיליארד דולר, במחצית השנייה של השנה התמונה התהפכה מהקצה אל הקצה: החברה דיווחה על הפסדים גדולים ובלתי צפויים ומנייתה איבדה קרוב ל-90% ממחירה. גם ב-2024 המשבר נמשך ומכירות החברה בתשעת החודשים הראשונים של 2024 הסתכמו בכ-731 מיליון דולר, בהשוואה לכ-2.66 מיליארד דולר בתקופה המקבילה 2023.

במסגרת תפקידו הוא יצטרך להחזיר את החברה אל מגמת צמיחה ולמתג אותה מחדש כמובילה בשוק מיטוב ההפקה של אנרגיה סולארית. במובנים רבים, קודמיו הכינו עבורו את החברה וכבר ביצעו את המהלכים הקשים ביותר: סגירת פעילויות, פיטורי עובדים וניקוי המאזן. מתחלית השנה סגרה סולאראדג' שתי פעילויות נלוות המצויות מחוץ לשוק הליבה: חטיבת הנעת הרכב שהתבססה על מפעל באיטליה לייצור מערכות התמסורת לכלי רכב חשמליים, וסגירת חטיבת הסוללות שהתבססה על מפעל ייצור הסוללות קוקאם בקוריאה, שבו הושקעו כספים רבים בהקמת קו ייצור חדש.

בחודש נובמבר 2024 החברה ביצעה מחיקת ענק של שווי נכסיה בהיקף של כ-1.02 מיליארד דולר. ההחלטה התקבלה בעקבות הערכה מחודשת של שווי הנכסים שהוביל סמנכ"ל הכספים החדש של החברה, אריאל פורת. במסגרת הזו מחקה סולאראדג' גם 612 מיליון דולר משווי המלאי שלה. המחיקה הזו גרמה לה לדווח על הפסד של כ-1.2 מיליארד דולר ברבעון השלישי 2024, אולם היא הציבה אותה בעמדה פיננסית טובה יותר לקראת צמיחה עתידית אפשרית. במקביל, במחצית הראשונה של 2024 הושלם תהליך התייעלות רחב-היקף, אשר כלל פיטורי כ-1,300 עובדים, המהווים כ-20% מעובדיה נכון לסוף 2023.

אינסייטק קיבלה אישורי FDA ו-CE למערכת החדשה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אינסייטק (Insightec) מחיפה הודיעה כי קיבלה אישור שיווק מה-FDA בארצות הברית ואישור שיווק באירופה (CE Mark) למערכת החדשה שהחברה השיקה בתחילת השנה, Exablate Prime, המשמשת לטיפול תסמונת רעד ראשוני ובתסמינים של פרקינסון, ואשר פועלת בשילוב עם מערכות MRI נבחרות של חברת פיליפס.

לדברי החברה, המערכת החדשה מתבססת על עשור של מחקר ופיתוח והיא מספקת מספר שיפורים משמעותיים בהשוואה למערכת הקיימת, Exablate Neuro, אשר תורמים לדיוק וליעילות של הפרוצדורה. המערכת החדשה נוסתה בבית חולים רמב"ם בישראל ובאוניברסיטה לבריאות ומדע של אורגון, ארצות הברית.

הרעיון מבוסס על העובדה שקרינת אולטרה-סאונד בריכוז נמוך יכולה לעבור דרך רקמות הגוף בלא לפגוע בהן, אולם כאשר היא ממוקדת בנקודה מסויימת, היא גורמת לחימום התאים ולהריסתם, בדומה למיקוד קרני השמש באמצעות עדשה. המערכת משמידה את הרקמות במוח הגורמות להפרעת התנועה ולהפחית את מידת הרעד ולשפר את היכולת המוטורית של המטופל.

השיפורים של הגרסה החדשה מתמקדים גם ברמת החומרה וגם ברמת התוכנה, והם כוללים ממשק משתמש ידידותי יותר, אלגוריתמיקה שנועדה לסייע לרופא לבצע את הפרוצדורה בצורה מדויקת יותר, שילוב של בקר טמפרטורה המתבסס על אלגוריתמים חיזויים כדי לשפר את יעילות מתן הטיפול, וכן שיפורים בתחומי אבטחת המידע, התכנון המקדים, פתרון בעיות ויזואליזציה וניהול הסריקות.

חודש הסכם המיליונים של רשף לייצור מרעומים לצבא הודו

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת רשף טכנולוגיות (Reshef Technologies) מאור יהודה ושדרות קיבלה הזמנה בהיקף של כ-39 מיליון דולר לייצור ואספקת מרעומי ארטיליה עבור צבא הודו. ההזמנה התקבלה מחברת Baharat Electronics – BEL ההודית, אשר זכתה במכרז צבא הודו לאספקת 5 מיליון מרעומי ארטילריה המבוססים על הטכנולוגיה של רשף, במשך 10 שנים (500,000 מרעומים בשנה). מדובר בתחילת היישום של הסכם מסגרת משנת 2015, כאשר חברת BEL התמודדה על המכרז של צבא הודו. בדצמבר 2023 חתמה BEL על הסכם האספקה לצבא הודו, והשבוע היא חידשה את ההסכם עם חברת רשף הישראלית, אשר תספק לה את הטכנולוגיה וחלק מהרכיבים עבור ייצור המרעומים.

בהתאם להסכם ההזמנה של צבא הודו, חלקה של רשף עשוי להגיע עד להיקף של כ-200 מיליון דולר, הכוללים אספקת רכיבים קריטיים למרעומים בהיקף של כ-141 מיליון דולר למשך 10 שנים, וסכום נוסף בהיקף של כ-58 מיליון דולר, הכפוף לעמידה בדרישות הייצור בהודו של חלק ממרכיבי המרעום. שיתוף הפעולה בין שתי החברות הוא ארוך שנים: BEL מייצרת בעצמה את המרעומים, למעט רכיב קריטי במרעומים המסופק לה על-ידי רשף. רשף גם סייעה לה להקים מפעל הרכבת מרעומים אלקטרוניים עבור תחמושת קרקעית, ומעניקה סיוע טכני בייצור והרכבת המרעומים. היא גם רשאית לייצר את המרעומים בעצמה או לרכוש רכיבים מגורמים שלישיים, למעט רכיב קריטי במרעום המסופק על-ידי רשף.

חברת רשף טכנולוגיות עוסקת בפיתוח וייצור מרעומים אלקטרוניים עבור ארטילריה, מרגמות, טנקים, רקטות ארטילריות וחימוש משוטט מדויק (חמ”מ). היא נמצאת בבעלות ארית תעשיות, ומהווה את הפעילות העיקרית שלה. ארית נסחרת בבורסה בתל אביב לפי שווי שוק של כ-628 מיליון שקל. רשף מושפעת ישירות מהמלחמה במזרח התיכון ומהמתיחות הגלובלית באירופה ובאסיה. בשנת 2022 הסתכמו מכירות החברה ממכירת מרעומים בכ-7.7 מיליון שקל, בשנת 2022 המכירות צמחו לכ-36.3 מיליון שקל ובשנת 2023 הן הסתכמו בכ-57.9 מיליון שקל.

במהלך השנה האחרונה היא קיבלה הזמנות לייצור מרעומים עבור צה"ל בהיקף של כ-380 מיליון שקל, ובחודש שעבר קיבלה הזמנה מלקוח בצפון אמריקה לייצור מרעומים בהיקף של 310 מיליון שקל, אשר יסופקו לו במהלך 2025. זוהי הזמנה יוצאת דופן מבחינת החברה, אשר מכניסה אותה אל שוק גיאוגרפי שהוא חדש עבורה. צבר ההזמנות של החברה זניק לסכום של כ-1.4 מיליארד שקל, בהשוואה לצבר הזמנות של כ-245 מיליון שקל בסוף שנת 2023. לאור זאת החברה החלה בפרוייקט הגדלת קו הייצור במפעלה בשדרות: היא שכרה מבנים נוספים, מתקינה בהם ציוד ייצור חדש ומגייסת עובדים.

מערכת ההגנה של D-Fend מותקנת ב-30 מדינות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת D-Fend, שפיתחה מערכת הגנה מפני רחפנים שאינה מתבססת על שיבוש והטעיה אלא על טכנולוגיות מעולם הסייבר, השלימה סבב גיוס הון בהיקף של 34 מיליון דולר, בהובלת קרן Israel Growth Partners (IGP) ובהשתתפות קרן Vertex Ventures, שכבר השקיעה בחברה. חברת D-Fend חווה גידול עסקי משמעותי, המתבטא בצמיחה של 60% בהכנסות השנתיות והתרחבות לטריטוריות, מגזרים ויישומים חדשים. לדברי החברה, המערכות שלה מותקנות כבר ב-30 מדינות, ביניהן כאלה החברות בברית "5 העיניים" (ארה"ב, קנדה, אוסטרליה, בריטניה וניו-זילנד), מדינות G8 ומדינות מפתח בנאט"ו.

ההון שגויס יסייע להמשיך בפריסה הגלובלית. בעקבות ההשקעה, מנהל שותף ב-IGP, אורי ארדה, יצטרף לדירקטוריון החברה. IGP היתה המשקיעה המוסדית היחידה בסלברייט (Celebrite) לפני הנפקתה. בהודעה נמסר כי IGP רואה ב-D-Fend דוגמה של "חברה משבשת". "היא מייצרת קטגוריה חדשה משל עצמה, בזכות טכנולוגיה עמוקה הנותנת מענה לאיום הרחפנים. היא ביססה מוניטין של חברה היודעת לעמוד בדרישות גופי צבא, ביטחון מולדת ואכיפת חוק, הממצב אותה כמובילת שוק".

יכולות מעולם הסייבר

מערכת ההגנה EnforceAir2 של D-Fend מאפשרת להשתלט על רחפנים עויינים באמצעות טכניקות שהובוא מעולם הגנת הסייבר. הגישה של חברת D-Fend מבוססת על האזנה פאסיבית לתשדורות באמצעות מקלטי RF, וניתוח האותות בטכניקות עיבוד שהובאו מעולם הגנת הסייבר. מרגע שהמערכת קולטת את האותות, היא מפענחת את פרוטוקול התקשורת ואת נתוני הטלמטריה של הרחפן. מהמידע הזה היא מחלצת פרטים חיוניים כמו זהות הרחפן, הסיווג שלו, ואפילו מקבלת מידע מדוייק על מיקום הרחפן ועל מיקומו של המפעיל. למערכת EnforceAir קיים גם אופן פעולה אקטיבי, המבוסס גם הוא על טכנולוגיות שהובאו מתחום פריצות הסייבר, ומאפשר להשתלט על הרחפן ולנטרל אותו באמצעים מקוונים, בלא שימוש באמצעים פיזיים.

החברה הוקמה בשנת 2017 על-ידי המנכ"ל זהר הלחמי, הטכנולוג הראשי אסף מונסה ומנהל המוצר יניב בנבנישתי. היא פועלת בקטגוריית Counter small Unmanned Aircraft Systems – C-UAS. הגישה שלה הוכרה על-ידי משרד ההגנה האמריקאי, ובשנת 2022 היא זכתה בהזמנה בהיקף של כ-3 מיליון דולר לספק את מערכות ההגנה מהדור הראשון ליחידות של הצבא האמריקאי. מערכת EnforceAir2 גם משמשת כמטריית הגנה על האפיפיור בכל סיוריו בעולם.

לאחרונה הציגה גרסה משודרגת של המערכת, המספקת הגנה על כלי-שיט. החברה הרחיבה את פעילותה בארה"ב (באמצעות המשרד הפועל מווירג'יניה) ומינתה שני בכירים מהתעשייה הביטחונית כדי לפתח את עסקיה במדינה: סמנכ"ל מכירות לארה"ב גורדון קסטינג, ומנהל פיתוח עסקי גלן מק'ארתור. בתפקידו האחרון שימש קסטינג כמנהל מכירות אלביט בתחום הגנת המולדת בארה"ב. מק'ארתור מגיע מהצד של הלקוח – לאחר שירות של 25 שנים במשמר החופים של ארה"ב.

ארו ואנבידיה פיתחו מערכת ניהוג חצי-אוטונומית מבוססת מחוות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: נהג המירוצים המשותק, סאם שמידט, עם המכונית שהחזירה אותו אל המסלולץ צילום: Arrow

חברת ההפצה, הייעוץ והאינטגרציה Arrow, חשפה בחודש שעבר מכונית מירוץ אשר מבוססת על ניהוג מבוסס מחוות, אשר מתמודדת במירוצי אינדי ׁׂ(IndyCar Series) בארה"ב שבהם היא נוסעת במהירויות גבוהות מ-200 קמ"ש. המערכת פותחה בשיתוף עם חברת אנבידיה ומבוססת על שימוש במחשב הבינה המלאכותית Jetson AGX Orin של אנבידיה. הפיתוח בוצע במסגרת פרוייקט שהחל בשנת 2014, שבמסגרתו ארו מדגימה טכנולוגיות חדשניות באמצעות מכונית המירוץ McLaren 720S Spyder, אשר מתמודדת בתחרויות אינדי.

הפרוייקט, בשם SAM Car (קיצור של Semi Autonomous Motorcar), החל בעקבות תאונה: במהלך ההכנות לעונת מירוצי IndyCar של שנת 2000, התרסקה מכוניתו של אלוף עונת 1999, סאם שמידט, אשר נפצע קשה והפך למשותק מהכתפייים ומטה. חברת ארו נכנסה לפרוייקט ארוך טווח שבמסגרתו הותקנו ברכב המירוצים שלו מערכות חצי אוטונומיות שאיפשרו לו להמשיך ולנהוג במסלול המירוצים למרות פציעתו הקשה. בשנת 2016 הוא אפילו קיבל אישור נהיגה בכביש באמצעות SAM Car.

אסטרטגיית Five Years Out

למעשה, השינויים והחידושים המשולבים לאורך השנים בטכנולוגיות המותקנות במכונית SAM, מייצגים את התקדמות הטכנולוגיה והעיבוד, ולכן זה יהיה טבעי שהגרסה החדשה ביותר של מערכת הניהוג תתבסס על מערכות בינה מלאכותית. מנהל חטיבת הרכיבים האלקטרוניים בארו ישראל, אלדד יסעור, אמר שפרוייקט מכונית SAM ממחיש את עומק ההשקעה של ארו באסטרטגיית Five Years Out. "במסגרת התוכנית הזאת אנחנו מפתחים פתרונות מידע וטכנולוגיה חדשים, אשר ממחישים ללקוחות את המגמות, הצרכים והיכולות של התעשייה מץוך ראייה של לפחות חמש שנים קדימה".

מערכת הניהוג מיועדת לשלוט במכונית באמצעות תנועות ראש זעירות של הנהג. מערכת הניהוג המקורית התבססה על שימוש טכנולוגיית זיהוי תנועה באמצעות עיבוד תמונות הנהג שצולמו במקביל באמצעות ארבע מצלמות IR שונות. המערכת הזו דרשה מהנהג לחבוש קסדה שהותקנו עליה סמנים מיוחדים, ומשקפי שמש ייעודיים שצורתם נקלטה במצלמות.

מנהל חטיבת הרכיבים בארו ישראל, אלדד יסעור, לצד SAM Car בתערוכת electronica 2024. צילום: Techtime
מנהל חטיבת הרכיבים בארו ישראל, אלדד יסעור, לצד SAM Car בתערוכת electronica 2024. צילום: Techtime

המעבר לשימוש בעיבוד מבוסס רשת נוירונים, חסך את הצורך בכל הסמנים האלה והפחית את מספר המצלמות שיש להתקין ברכב. לב המערכת הוא מעבד Orin הבנוי מ-17 מיליארד טרנזיסטורים וכולל מעבדי GPU, מאיץ לרשת נוירונים, מעבדי CPU מסוג Arm Hercules ומאיצי עיבוד תמונה. ביחד, ה-SoC מגיע לעוצמה של 200 טריליון פעולות עיבוד בשנייה. האלגוריתם נבנה באמצעות מודל תלת מימדי של ראשו של סאם שמידט, אשר יוצר באמצעות מומחים לאפקטים מיוחדים מתעשיית הסרטים בארה"ב, אשר הכינו יציקה של ראשו ויצרו דגם מדוייק לצורך אימון המערכת. במהלך הנהיגה, המערכת עוקבת אחר תנועות ראשו של שמידט ימנה ושמאלה ומתרגמת אותן לפקודות ניהוג בתוך מספר אלפיות שנייה. התהליך הזה חוזר על עצמו 60 פעם בשנייה.

FireDome פיתחה מערכת אוטומטית לכיבוי שריפות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת הסטארט-אפ פיירדום (FireDome), המפתחת מערכת הגנה חכמה ואטומטית לכיבוי מהיר של שריפות יער נרחבות, נחשפת לראשונה ומודיעה כי גייסה 4.5 מיליון דולר. החברה השלימה סבב גיוס Pre Seed של 3 מיליון דולר בהובלת קרנות האקלים-טק Gravity הישראלית ו-Third Sphere האמריקאית. בנוסף, השתתפו בסבב קרן Caesar הגרמנית, המשקיעה לראשונה בסטארט-אפ ישראלי, והקרנות Atooro ו-Vertex. כמו כן, החברה קיבלה מענק של 1.5 מיליון דולר מרשות החדשנות.

מערכת החברה פותחה בהשראת מערכת "כיפת ברזל", כלומר יש להציבה באזורים המועדים לשריפות, כדוגמת ישובים הסמוכים לחורש טבעי בעונות היובש. בפעולתה, המערכת מבצעת באופן אוטומטי את טקטיקת הפעולה של כבאי אש, כלומר בידוד ותיחום השריפה ולאחר מכן כיבוי מוקדי משנה. הפתרון של פיירדום, המוגן בפטנטים, מתבסס על חומרה ייעודית, מערכת ראייה ממוחשבת ואלגוריתמיקה המספקת תובנות המפעילות באופן אוטומטי את מערכת הכיבוי.

תפיסת הגנה רב-שכבתית

המערכת מספקת שתי שכבות הגנה על נכסים הנמצאים באזורים בעלי סיכון גבוה להינזק משריפות. פעולת ההגנה הראשונה נועדה ליצור מחסום היקפי עמיד בפני האש באמצעות חומר מעכב בעירה. את החומר משגרת המערכת בתוך קפסולות ממשגר מכאני הממוקם בסמוך לנכס. המטרה היא למנוע חדירה של להבות האש והסבת נזק אדיר לנכס ולסביבתו.

הפעולה השנייה היא זיהוי וכיבוי, בתוך שניות, של "שריפות חדשות" (Spot Fires) שנוצרות במהלך השריפה כתוצאה מגיצים המתעופפים ברוח למרחק של קילומטרים. זאת, על בסיס ראייה ממוחשבת מבוססת חיישנים שמזהה את מוקדי הבעירה ואלגוריתמיקה המכוונת את המשגר לירי קפסולה לכיוון השריפה בכדי לכבותה.

פיירדום נוסדה בשנת 2024 על-ידי המנכ"ל גדי בנימיני ומנהלת הפיתוח ד"ר עדי נאור פומרנץ. בנימיני מילא במשך 14 שנים תפקידי פיקוד בכירים בחטיבת המחקר וביחידה הטכנולוגית 81 באמ"ן, והוביל פרויקטים אסטרטגיים. עבור אחד מהם זכה בפרס ביטחון ישראל והיה מעורב בפרויקט נוסף שזכה בפרס בטחון ישראל. גם נאור פומרנץ שרתה ביחידה 81. היא בעלת תואר דוקטור בהנדסת חומרים ואלקטרוכימיה מאוניברסיטת תל אביב.

לפני פיירדום עבדה נאור פומרנץ במשך כ-10 שנים בחברת סולאראדג' ובתפקידה האחרון שימשה כמנהלת מחלקת המו"פ לפיתוח חומרים. אחד מיועציה הבכירים של החברה הוא תא"ל במיל. פנחס יונגמן, מאבות מערכות "כיפת ברזל" ו"קלע דוד", שתרם רבות לגיבוש תפיסת ההגנה הרב-שכבתית נגד שריפות של פיירדום. החברה מעסיקה 7 עובדים במשרדיה בתל אביב.

מייסדי החברה. קרדיט צילום: עומר הכהן

מעגל הקסמים של משבר האקלים

בשנת 2023 עלות הנזקים הישירים וההיקפיים בארה"ב כתוצאה משריפות נאמדה על ידי הסנאט האמריקאי בכ-400 עד 900 מיליארד דולר. שריפות שכילו בשנת 2023 כמיליארד אקרים של יערות, פלטו כ-1.8 ג'יגה טון של פחמן דו חמצני לאטמוספירה, תופעה שמעצימה את ההתחממות הגלובלית וגורמת לכך שאסונות אקלימיים וביניהם שריפות יער, הצפות והוריקנים, יתעצמו.

גדי בנימיני, מייסד משותף ומנכ"ל פיירדום, מסר: "ההתחממות הגלובלית בשנים האחרונות העצימה את תופעת שריפות היער הן מבחינת היקף השריפות והן מבחינת הקטלניות שלהן. לפיכך, לצד הפחתת פליטות גזי חממה, נדרש לפתח פתרונות טכנולוגיים שיסייעו לאנושות להסתגל לשינויי האקלים. קהלי היעד לפתרון הם מגוונים – החל מבעלי נכסים במגזרי החקלאות, הנופש והתשתיות דוגמת מים וחשמל וכלה בתחנות כיבוי אש ובחברות הביטוח הנאלצות לשלם פיצויים בסכומי עתק".

בנימיני הוסיף: "מערכות כיבוי אש מסורתיות מתקשות להתמודד כיום עם שריפות יער לאור היקפן ועוצמתן הגדלים כל העת. פיירדום משתייכת לוורטיקל טכנולוגי חדש, פייר-טק (Fire Tech), שהוא תת ורטיקל של תחום האקלים-טק הרותם את הטכנולוגיות המתקדמות ביותר כדי לפתור בעיה קיומית של האנושות".

צפריר יואלי, מייסד משותף של Gravity Climate: "ההיקף הגדל של שריפות יער וחומרתן המחריפה גורמים לנסיקה במחיריהן של פוליסות הביטוח, הן של נכסים מסחריים והן של פרטיים. הדבר יוצר ביקוש גדול לפתרונות הגנה ייעודיים מפני שריפות והטכנולוגיה פורצת הדרך של פיירדום מתאימה בדיוק לצורך זה".

פיירדום משתתפת ביוזמת Next October להנצחת זכרם של חללים ממלחמת "חרבות ברזל", ובמסגרת זו היא מנציחה את זכרה של עדן בן רובי ז"ל, שנרצחה במסיבת הנובה ב-7 באוקטובר 2023.

פי.סי.בי קיבלה הזמנת ייצור ביטחונית ב-12.5 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת פי.סי.בי טכנולוגיות (PCB Technologies) ממגדל העמק קיבלה הזמנת ייצור כרטיסים ומוצרים אלקטרוניים עבור חברה ביטחונית ישראלית גדולה בהיקף של כ-12.5 מיליון דולר, המיועדים לשני פרוייקטים ביטחוניים גדולים. הלקוח הוא חברה ביטחונית ישראלית גדולה. פי.סי.בי מסרה שלאחרונה היא קיבלה מהלקוח הזמנה דומה בהיקף של כ-3.5 מיליון דולר, ובכך מגיע השווי המצרפי של ההזמנות לכ-16 מיליון דולר. המוצרים שהוזמנו יסופקו מיידית החל מסוף 2024 ולאורך שנת 2025.

לאחרונה החברה דיווחה על גידול חד בהזמנות לביצוע פרויקטים ביטחוניים. מנכ"ל החברה, עובד שפירא, העריך שהגידול בביקוש מצד התעשיות הביטחוניות והצבאיות יימשך גם ב-2025 ובשנים הקרובות. ברבעון השלישי של 2024 צמחו מכירות פי.סי.בי בכ-22% והסתכמו בכ-42.6 מיליון דולר. המרכיב הגדול ביותר במכירות הרבעון השלישי היה הרכבת כרטיסים ומוצרים אלקטרוניים, שהסתכם בכ-24 מיליון דולר.

מדובר בגידול של כ-23.5% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, אשר הושג בעקבות גידול בהיקף ההזמנות ובתמהיל המוצרים. כ-4 מיליון דולר מתוך הגידול הזה מיוחסים לגידול חריג בהיקף הפעילות של אחד מלקוחות החברה. באוגוסט 2024 החברה קיבלה הזמנת-ענק ביטחונית אחרת, הפעם לייצור מעגלים מודפסים למערכת הביטחון, בהיקף של כ-5.6 מיליון דולר. המעגלים הוזמנו לצורך פרוייקט ביטחוני אסטרטגי, ויסופקו החל מהרבעון האחרון 2024 ועד הרבעון השלישי בשנת 2026.

לפני כחצי שנה החליט הדירקטוריון לבצע השקעה של כ-6 מיליון דולר בהרחבת תשתיות הייצור של החברה, אשר תמומן מהון עצמי והלוואות. הפרוייקט צפוי להתבצע במשך 18-24 חודשים. בששת החודשים האחרונים הכפילה מניית פי.סי.בי בבורסה בתל אביב את מחירה, וכעת החברה נסחרת בשווי שוק של כ-513.4 מיליון שקל.

סין אוסרת על ייצוא לארה"ב של מינרלים לייצור שבבים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

סין מגיבה במהלומה נגדית לעיצומים החדשים שעליהם הכריז השבוע הממשל האמריקאי. אתמול (ג') הודיע משרד המסחר הסיני כי הוחלט להטיל לאלתר איסור על ייצוא לארצות הברית של שורה של מינרלים החיונים מאוד בייצור שבבים ואלקטרוניקה, ובכלל זה גאליום, גרמניוום, ואנטימון. בדומה לרטוריקה האמריקאית הנלווית למדיניות הגבלת הסחר, בממשל הסיני ציינו כי ההחלטה נבעה "מטעמי ביטחון לאומי". הממשל יגביל גם את ייצוא הגרפיט.

גאליום וגרמניום הם חומרים נפוצים מאוד עבור סוגים שונים של שבבים, ואילו גרמניום משמש גם לצורך ייצור חיישני IR, כבלים אופטיים ותאים סולאריים. אנטימון הוא חומר שמשמש בתעשיית הנשק, למשל לייצור קליעים, ואילו גרפיט משמש בייצור סוללות. לפי חברת המחקר Project Blue, סין אחראית לכ-59% מתפוקת הגרמניום העולמית ו-98% מתפוקת הגאליום.

בתחילת השבוע הכריז הממשל האמריקאי על סבב נוסף של סנקציות על תעשיית הסמיקונדקטור של סין. במסגרת העיצומים החדשים, יוטלו הגבלות על ייצוא לכ-140 חברות סיניות נוספות בתעשיית השבבים, ובכלל זה יותר מ-20 יצרניות שבבים, כ-100 חברות המייצרות ציוד לתעשיית השבבים ועוד שני גופי השקעה.

העיצומים יאסרו על משלוח של זכרונות וציוד מתקדמים לסין, וזאת במטרה להצר את התפתחות תעשיית השבבים המקומית, ובעיקר להגביל את יכולתה לייצר שבבים לתחום ה-AI. כך למשל, ייאסר ייצוא של זכרונות רחבי-פס (HBM), החיוניים לתהליכי אימון מודלי AI, והגבלות על עוד 24 סוגים שונים של ציוד לייצור שבבים ו-3 תוכנות.

 

אינטל החלה לבחון מועמדים מחוץ לחברה לתפקיד המנכ"ל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: ליפ בו טאן, מנהל Welden Investments. מקור: אתר Welden]

יומיים לאחר ההודעה על פרישתו של פט גלסינגר מתפקיד מנכ"ל אינטל, החלה בורסת השמות של מחליפים אפשריים לקחת לידיהם את המושכות לניהול החברה. לפי דיווח הבוקר (ד') ברויטרס, אינטל כבר החלה לגשש מול כמה מועמדים לתפקיד, בעיקר מחוץ לחברה.

אחד המועמדים שהוזכרו בדיווח הוא ליפ בו טאן (Lip Bu Tan), בו טאן הוא אחד הדמויות המוכרות בעולם הסמיקונדקטור, ועמק הסיליקון בכלל. תפקידו הבולט ביותר בקריירה ארוכת השנים היה תפקיד מנכ"ל חברת קיידנס (Cadence), בין 2008 ל-2021. לאחר עזיבתו את קיידנס, בו טאן ייסד ומנהל עד היום את קרן ההשקעות Welden Investments. בעברו גם היה חבר בדירקטוריון אינטל. 

מועמד נוסף שעלה בבורסת השמות הוא המנכ"ל הנוכחי של חברת מארוול (Marvell) מאט מארפי. מארפי מנהל בהצלחה גדולה את מארוול מאז 2015 ונחשב לאחד המנהלים המוערכים בעמק הסיליקון. המקורות באינטל שעליהם נסמך הדיווח הדגישו כי מדובר בשלבי גישוש ראשוניים וכי תהליך איתור מנכ"ל חדש לחברה עשוי להיארך חודשים. בינתיים, סמנכ"ל הכספים דיוויד זינגר ומנכ"לית חטיבת המוצר מישל ג'ונסטון ינהלו במשותף את החברה, עד למציאת מועמד של קבע.

לפי דיווח נוסף אתמול ברויטרס, הנהלת אינטל כפתה על גלסינגר לעזוב את תפקידו, וזאת על רקע חוסר שביעות רצון מהאסטרטגיה שהוביל המנכ"ל, שהיתה כרוכה בהוצאות גדולות לבניית מפעלים ולא הניבה תוצאות בקצב הרצוי. לפי הדיווח, לגלסינגר ניתנה אפשרות לפרוש מרצון או שיודח מתפקידו על ידי הדירקטוריון.

מטריקס רוכשת את אורטק שיווק מרעננה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: משה אורט וליאת טננהולץ מחברת מטריקס

חברת מטריקס (Matrix) חתמה על הסכם לרכישת חברת אורטק שיווק (Ortec) מרעננה, אשר משמשת כנציגה בישראל של מספר ספקיות ציוד ומערכות לייצור והרכבות אלקטרוניות. הרכישה בהיקף של כמה עשרות מיליוני שקלים, תתבצע בהדרגה ותושלם בתוך שלוש שנים. במהלך התקופה הזו תנוהל אורטק על-ידי משה אורט, אשר הקים את החברה לפני 38 שנים. אורטק משווקת מערכתו ייצור כמו מכונות אוטומטיות להשמות SMT, מכונות למריחת משחת הלחמה ודבקים, מכונות הלחמת גל, מכונות אוטומטיות לניקוי מעגלים לאחר ההלחמה, מערכות בדיקה ויזואלית של מעגלים לאחר ההרכבה ועוד. בין השאר היא מפתחת יישומים ותהליכי ייצור ייעודיים ללקוחות בשיתוף עם יצרני הציוד.

העיסקה מצטרפת לשורה של רכישות שביצעה מטריקס בשנים האחרונות בתחום הציוד והשירותים לתעשיית האלקטרוניקה. מטריקס פועלת בעיקר בתחום שירותי ה-IT בארץ ובחו"ל, ומעסיקה כ-11,200 עובדים. החברה נסחרת בבורסה של תל אביב לפי שווי שוק של כ-5.3 מיליארד שקל. מגזר תשתיות ענן ומחשוב של מטרקס מספק פתרונות מחשוב, תקשורת, הקמת חדרי שרתים, מכירה ושיווק של ציוד בדיקה ומדידה, אינטגרציה בתחום האוטומציה, שירותי כיול מתן פתרונות וידאו תעשייתי ועיבוד תמונה.

ביוני 2022 היא נכנסה לתחום הפרוייקטים ופתרונות אוטומציה מבוססי בקרים וחיישנים (כולל מצלמות) ומתן שירותי תיקון וכיול במעבדות החברה ובמתקני הלקוח. השירותים האלה ניתנים באמצעות החברות הבנות רדט ציוד ומערכות, אסיו ויז'ן ואר.אס.אי מערכות בדיקה, שהיו בעבר קבוצת רדט. שנירכשה ביוני 2022 תמורת כ-44 מיליון שקל. אורטק צפויה להשתלב באשכול סחר ופתרונות טכנולוגיים מתקדמים במטריקס, הכולל גם את פעילות החברות רדט, אסיו ויז'ן, גסטטנר וקליבר הנדסה ומחשבים. 

סמנכ"לית מיזוגים ורכישות, ומנהלת אשכול סחר ופתרונות טכנולוגיים מתקדמים במטריקס, ליאת טננהולץ, אמרה שרכישת אורטק מרחיבה את סל הפתרונות של מטריקס בעולם המכונות והציוד לקווי ייצור. "לשתי החברות יש לקוחות משותפים רבים\ והרכישהתרחיב את היצע הפתרונות ללקוחותינו המפעילים קווי ייצור".

מכונות לקווי הרכבות אלקטרוניות שאורטק משווקת בישראל
מכונות לקווי הרכבות אלקטרוניות שאורטק משווקת בישראל

פורסייט ושותפות מקוריאה יפתחו מערכות התמצאות לחקלאות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: נסיעת מבחן עם מערכת תפיסת מרחב של פורסייט

חברת פורסייט (Foresight) מנס ציונה חתמה על הסכם לשיתוף פעולה עם החברות Gint ו-Konek הקוריאניות, לפיתוח משותף של פתרונות תפיסת מרחב תלת-מימדיים עבור טרקטורים אוטונומיים וציוד בנייה. בשלב הראשון של שיתוף הפעולה, שלושת השותפות יפתחו מערכות טרקטור אוטונומיות אשר יתבססו על מערכת תפיסת המרחב של פורסייט, הכוללת שימוש במצלמות אור נראה ובמצלמות תרמיות הפועלות באורכי גל של אינפרא אדום.

חברת Gint מפתחת פתרונות ייעודיים עבור מכונות חקלאיות, טרקטורים, ציוד מכני כבד וכלי-רכב. הפתרונות של החברה כוללים ציוד טלמטריה, יחידות קרה אלקטרוניות, ומערכות לניהול ציי רכב חקלאיים. בין השאר, היא מספקת את ערכת Pluva Auto, המעניקה לטרקטורים יכולת ניהוג אוטונומית. חברת Konek היא ספקית טיר-1 של תעשיית הרכב הקוריאנית ומייצרת חלקי מתכת, שילדות וחלקי מרכב לכלי רכב של טסלה, יונדאי וקיה.

מטרת ההסכם היא לפתח פתרונות עבור הציוד של Gint, שאותם תשווק Konek בשוק החקלאי, שוק הציוד המכני הכבד ושוק הרכב בקוריאה. פורסייט דיווחה שהצדדים שואפים לחתום על הסכם מסחרי במהלך הרבעון הראשון 2025. חברת פורסייט נסחרת בברוסה בתל אביב לפי שווי שוק של כ-43 מיליון שקל. החברה עדיין נמצאת בשלבי המחקר והפיתוח: תקציב המו"פ שלה ברבעון השלישי 2023 הסתכם בכ-2.4 מיליון דולר, כאשר המכירות הסתכמו בכ-111 אלף דולר בלבד, וגם זה בעיקר בזכות הכנסות מהסכם המיסחור עם חברת אלביט מערכות שנחתם ביולי 2023. החברה סיימה את הרבעון בהפסד של כ-3 מיליון דולר.

 

מנכ"ל אינטל סיים את תפקידו

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אינטל (Intel) הודיעה לפני זמן קצר על סיום תפקידו לאלתר של מנכ"ל החברה פט גלסינגר, שגם יפרוש ממושבו בדירקטוריון החברה. את גלסינגר יחליפו, באופן זמני, סמנכ"ל הכספים דיוויד זינגר ומישל ג'ונסטון הולטהאוס, המשמשת כמנכ"לית חטיבת המוצר בחברה. שניהם יכהנו כמנכ"לים משותפים זמניים עד למינויו של מנכ"ל קבע. דירקטוריון החברה הקים ועדת איתור למציאת מועמדים לתפקיד מנכ"ל החברה.

גלסינגר מונה לתפקיד מנכ"ל אינטל בדצמבר 2021 במקומו של בוב סוואן. כניסתו של גלסינגר, "בשר מבשרה" של אינטל שעבד בחברה כמעט 40 שנה, סימנה שינוי כיוון לעומת הקדנציה של סוואן, ששאף להוביל את אינטל לתחומי פעילות חדשים, כמו למשל שוק האוטומוטיב והענן. גלסינגר גיבש אסטרטגיה חדשה הממוקדת בשני נושאים מרכזיים: מצד אחד התכנסות אל תחום הליבה של ייצור ופיתוח מעבדים ויציאה מתחומים נלווים כמו ענן ורכב, ומנגד בניית פעילות של מתן שירותי ייצור לחברות אחרות באמצעות החטיבה החדשה Intel Foundry, שנועדה להתחרות בענקית שירותי הייצור TSMC.

הדירקטוריון הופך את אסטרטגיית IDM 2.0

אלא שהאסטרטגיה הזו, שקיבלה את השם IDM 2.0, נחלה כישלון: אינטל השקיעה עשרות מיליארדי דולרים בהקמת תשתיות ייצור וארגון פנימי, אולם לא הצליחה להפוך את שירותי הייצור לעסק צומח. מנגד, המאמצים האלה פגעו ככל הנראה ביכולתה לפתח תהליכי ייצור חדשים ולייצר טכנולוגיות עיבוד חדשות. התוצאה היתה שמבחינת תהליכי ייצור היא עדיין נמצאת בפיגור אחרי TSMC וסמסונג, וגם לא מצליחה להדביק את AMD ואנבידיה בתחום מעבד הבינה המלאכותית. זהו אחד מהנושאים הכואבים ביותר: הצלחת אנבידיה להפוך את ה-AI למנוע צמיחה חזק, ממחישה את עומק הכישלון של אינטל בשוק הבינה המלאכותית.

ביצועיה הכספיים של אינטל המשיכו להתדרדר: מנייתה ירדה מתחת לשווי של 100 מיליארד דולר, וברבעונים האחרונים היא רשמה שורה תחתונה שלילית. בחודש אוגוסט היא אף הודיעה על מהלך נרחב של קיצוצים והכריזה על פיטורי כ-15,000 עובדים. יו"ר אינטל, פרנק ירי (נכנס לתפקיד בינואר 2023), הודה לגלסינגר על שירותו, אולם רמז שהדירקטוריון אינו מרוצה מהכיוון האסטרטגי שהוא הוביל: "אומנם התקדמנו מאוד בשיפור תשתיות הייצור שלנו, אולם קבוצת המוצרים היא זו שצריכה לעמוד במוקד הפעילות של החברה. הלקוחות דורשים את זה מאיתנו.

לדבריו, "מינויה של מישל ג'ונסטון למנכ"לית משותפת מבטיח שקבוצת המוצרים תקבל את כל המשאבים הדרושים לה כדי לספק את המוצרים ללקוחות. הובלה בתחום טכנולוגיות התהליך הכרחית לצורך אספקת מוצרים מובילים, ואנחנו נישאר ממוקדים במטרה הזאת. תחומי העדיפות הנוכחיים שלנו הם חיזוק הפורטפוליו של המוצרים, פיתוח טכנולוגיות ייצור מתקדמות ומיטוב הפעילות לצורך בניית ארגון רזה וגמיש". השוק קיבל בחיוב את ההודעה, ומניית אינטל עלתה לאורך יום המסחר בנסד"ק בכ-5% והגיעה בסיומו לשווי שוק של כ-108 מיליארד דולר.

זיו בלפר הישראלי התמנה לחבר בהנהלת PTC

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת PTC הודיעה כי זיו בלפר יוביל את מערך ה-IT הבינלאומי כחבר בהנהלה הבכירה (Executive Leadership Team) של חברת התוכנה הבינלאומית PTC. זיו, שמשמש כמנהל מרכז הפיתוח של  PTC בישראל וסגן נשיא עולמי למחקר ופיתוח של החברה נמנה מעתה עם שמונת המנהלים הבכירים של החברה וידווח ישירות לנשיא החברה. 

זיו, בעל תואר שני בהנדסה מהטכניון, ימשיך לנהל את  PTC ישראל בנוסף לניהול מערך הפיתוח של כל קווי מוצרי החברה המפותחים במרכזי הפיתוח של החברה ברחבי העולם וניהול מערך ה-IT של החברה.

PTC היא חברה אמריקאית שבסיסה בבוסטון, היא נסחרת בנאסדק ונכללת באינדקס S&P 500 . הטכנולוגיה שלה מסייעת לחברות בכל העולם לנהל את מחזור חיי המוצר שלהן לרבות תכנון, סימולציה, ייצור, תפעול ותחזוקה של המוצרים בעולם חכם ומחובר. עם לקוחותיה של PTC נמנות חברות ייצור וטכנולוגיה מהגדולות בעולם ובהן פרארי, וולוו, פולקסווגן, נאס"א, אינטל, פיליפס, מיצובישי, טושיבה ומוטורולה. 

עיצומים חדשים של ממשל ביידן על סין יפגעו בחברות ישראליות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

סוכנות רויטרס מדווחת הבוקר (ב') כי הממשל האמריקאי צפוי להטיל סבב נוסף של סנקציות על תעשיית הסמיקונדקטור של סין. במסגרת העיצומים החדשים, יוטלו הגבלות על ייצוא לכ-140 חברות סיניות נוספות בתעשיית השבבים, ובכלל זה יותר מ-20 יצרניות שבבים, כ-100 חברות המייצרות ציוד לתעשיית השבבים ועוד שני גופי השקעה.

בין החברות שיעמדו במוקד העיצומים החדשים מוזכרות בדיווח חברת Naura, שהיא היצרנית הגדולה ביותר בסין של ציוד לייצור שבבים, ונמצאת בבעלות ממשלתית חלקית, וכן Piotech ו-SiCarrier, גם כן יצרניות של ציוד לתעשיית השבבים. העיצומים יאסרו על משלוח של זכרונות וציוד מתקדמים לסין, וזאת במטרה להצר את התפתחות תעשיית השבבים המקומית, ובעיקר להגביל את יכולתה לייצר שבבים לתחום ה-AI. כך למשל, ייאסר ייצוא של זכרונות רחבי-פס (HBM), החיוניים לתהליכי אימון מודלי AI, והגבלות על עוד 24 סוגים שונים של ציוד לייצור שבבים ו-3 תוכנות.

בדיווח ברויטרס מצוין כי בין החברות שצפויות להיפגע מהחרפת העיצומים נמנות Lam Research, אפלייד מטיריאלס, KLA ו-ASML ההולנדית. ייתכן כי ניתן להוסיף לרשימה גם חברות ישראליות כמו נובה וקמטק, שגם כן מספקות מערכות בדיקה לשוק הסיני.

לפי הדיווח, גם SMIC, קבלנית ייצור השבבים הגדולה בסין, תעמוד בפני הגבלות נוספות במסגרת חבילת העיצומים החדשה. לראשונה, ארצות הברית תטיל הגבלות גם על שני גופים פיננסיים, המשקיעים בתעשיית השבבים הסינית.

בדיווח ברויטרס מצוין כי החבילה החדשה גם תרחיב את המנדט של החוק המפקח על סחר ישיר בין חברות זרות לבין סין (Foreign Direct Product Rule). זהו חוק שבמסגרתו משרד הסחר האמריקאי מגביל את יכולתן של חברות מחוץ לארצות הברית לייצא חומרים וטכנולוגיות לסין. לפי הדיווח ברויטרס, במסגרת העיצומים יורחב החוק על מנת להגביל ביתר שאת את המוצרים שחברות זרות יכולות למכור לרשימה הכוללת 16 חברות סיניות, הנחשבות לעמוד התווך של התעשייה המקומית. יפן והולנד צפויות לזכות לפטור מהרחבת החוק, אך לא ישראל. במסגרת הקשחת החוק, כל עסקה, ללא תלות בגודלה, מול החברות הסיניות תהיה כפופה לפיקוח אמריקאי.

מכת המלאי: ירידה של 23% במכירות ADI

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: עובדים המפעל הייצור של ADI באורגון, עם סיום תוכנית השדרוג של הקו ביולי 2023

בשנת 2024 כולה הסתכמו המכירות של חברת אנלוג דיווייסז (Analog Devices – ADI) בכ-9.4 מיליארד דולר, המייצגים ירידה של כ-23% בהשוואה למכירות בהיקף של כ-12.3 מיליארד דולר בשנת 2023. גם ברבעון האחרון של השנה הורגשה ירידה במכירות, אם כי היא התמתנה לכ-10% והמכירות הסתכמו בכ-2.44 מיליארד דולר. סמנכ"ל הכספים של ADI, ריצ'רד פוצ'יו, אמר שברבעון הפיננסי האחרון (שהסתיים בנובמבר 2024) החלה מגמת עלייה בהיקף ההזמנות, במיוחד במגזר תעשיית הרכב.

"למרות חוסר-הוודאות ברמת כלכלת המאקרו, אנחנו צופים צמיחה חזקה ב-2025". יו"ר ומנכ"ל ADI, וינסנט רושה, הסביר את התוצאות בכך ש"עודפי-מלאי בהיקף חסר תקדים אצל הלקוחות גרמו לירידה היסטורית בהיקף המכירות ב-2024. למרות זאת הצלחנו לשמור על שולי רווח גבוהים מ-40%". שולי הרווח של החברה הסתכמו בכ-40.9% בשנת 2024, בהשוואה לשולי רווח של כ-48.9% בשנת 2023. שוק היעד המרכזי של החברה הוא השוק התעשייתי, אשר היה אחראי לכ-46% מהמכירות ב-2024. המכירות במגזר הזה ירדו בכ-35% בהשוואה לשנת 2023, שבה המגזר התעשייתי היה אחרי לכ-54% מהמכירות.

המגזר השני בחשיבותו עבר החברה הוא של תעשיית הרכב, שהייתה אחראית לכ-30% מהמכירות בשנת 2024. הפגיעה כאן הייתה קטנה במיוחד והסתכמה בכ-2% בלבד. ירידה גדולה היתה בשוק התקשורת: המכירות השנתיות ירדו בכ-33% בהשוואה לשנת 2023, והסתכמו בכ-1.1 מיליארד דולר. חברת אנלוג דיווייסז היא מיצרניות הרכיבים האנלוגיים הגדולות בעולם, ומוכרת כ-75,000 רכיבים שונים. החברה מעסיקה כ-24,000 עובדים ומתפעלת ארבעה מתקני ייצור שבבים (בעיקר של טרנזיסטורי CMOS ו-BJT): שלושה מפעלים ממוקמים בארה"ב ואחד באירלנד.

למרות זאת, כמחצית מקיבולת הייצור שלה מתבצעת באמצעות קבלני משנה, שהעיקרית בהם היא TSMC הטאיוואנית. בשנים האחרונות היא הולכת בעקבות חברת TI, ומחזקת את מודל המכירות הישיר באמצעות אתר האינטרנט של החברה. למרות זאת היא עדיין נשענת על פעילות באמצעות חברות הפצה, שפעילותן היתה אחראית לכ-58% ממכירות ADI בשנת 2024 (בהשוואה ל-61% בשנת 2023). מעניין לציין ששלושה מפיצים גדולים היו אחראים לכ-48% מכלל המכירות של החברה.

שיבושי ה-GPS פוגעים גם בחברות אזרחיות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: רכיב ההגנה של אינפינידום. באדיבות אינפינידום]

חברת אינפינידום (Infinidome) מקיסריה חשפה כי חברות צילום ומיפוי אווירי אזרחיות בישראל החלו לעשות שימוש ברכיב ההגנה שלה מפני שיבושי GPS, וזאת כדי להתמודד עם הפרעות ה-GPS המורגשות בצפון הארץ, שמקשות על פעילותן המסחרית.

לדברי אינפינידום, שתי חברות צילום אווירי, המספקות שירותי מיפוי ומידול תלת-ממדיים באמצעות מטוסים מאוישים, התקשו מאז פרוץ המלחמה לפעול באזורים רבים בישראל המתאפיינים בשיבושי GPS – והדבר אף הוביל לאובדן הזדמנויות עסקיות והכנסות ישירות. לאחר שהתקינו בצי הרחפנים שלהן את רכיב ההגנה מהדור השני של החברה, GPSdome2, שתי החברות חזרו לבצע את רוב הפעילות שלהן בצורה חלקה למרות ההפרעות. באינפינידום מוסיפים כי גם חברות לחקר ימי עמדו מול אתגר דומה, וחלקן התקינו את רכיב ההגנה של החברה. 

מערכות ניווט לווייניות גלובליות (GNSS), כדוגמת GPS, ממלאות תפקיד חשוב במגוון תחומים, כמו ניווט ימי, צילום אווירי, חקלאות, תחבורה ותקשורת, תעשיות אלה מסתמכות על GNSS לצורך ניווט מדויק, מיקום מדויק, ותיאום זמנים. האיום הגובר של הפרעות GNSS במיוחד באזורי עימות הפך לאתגר משמעותי, המשבש פעילויות יומיומיות ובעל השלכות כלכליות ובטיחותיות משמעותיות.

השיבושים האחרונים בישראל הדגישו את נקודת התורפה הזו, כאשר פלטפורמות במגוון תעשיות סבלו משיבושים משמעותיים, תפקודן צומצם באופן ניכר ואף נעצר לחלוטין, מה שגרם להפסדים כספיים ניכרים..

המודול של אינפינידום מזהה את אותות השיבוש ואת הכיוון ממנו הגיעו, ויודע להחליש אותם ועל-ידי כך מונע את ההפרעה במקלט ה-GNSS. לדברי אינפינידום, הדור השני של רכיב ההגנה שלה, GPSdome2, מספק הגנה עוצמתית פי 10 מהדור הקודם של החברה, ויש לכך חשיבות גדולה בגבהים ובמיקומים בהם פלטפורמות אלו פועלות.

איי-נט תערוך פיילוט בכבישי בורדו

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת Eye-Net, שבבעלות חברת פורסייט (ForeSight), הכריזה על שיתוף פעולה עם חברת Software République הצרפתית, המפתחת פתרונות תוכנה בתחום התחבורה החכמה, לצורך בחינת אפליקציית הבטיחות בדרכים של איי-נט, המבוססת על תקשורת V2X בין מכוניות ומשתמשי-דרך.

בפיילוט ישתתפו גם חברת הביטוח Allianz IARD, אוניברסיטת בורדו ורשות התחבורה של בורדו. בשנים האחרונות דיווחה איי-נט על שורה של פיילוטים ביפן, הודו וישראל. במסגרת שיתוף הפעולה, האפליקציה של איי-נט תוטמע בשורה של אפליקציות תחבורה, ותיבחן יעילותה בשיפור הבטיחות בדרכים, בתחילה באזורים מוגדרים ולחאר מכן בסביבות נרחבות יותר.

לדברי איי-נט, שיתוף הפעולה הזה הוא חלק מתוכנית אסטרטגית לפרוס את אפליקציית החברה בעשרות ערים אירופיות, וזאת באמצעות שיתופי פעולה עם אפליקציות של תחבורה חכמה.

האפליקציה של איי-נט מספקת התראה בזמן אמת לכל נהג ולכל משתמש אחר בסמארטפון, אם זה נהג אחר, הולך רכב או רוכב אופניים, על סכנת התנגשות ביניהם.  היא מבוססת על קבלת דגימות GPS ממכשירי הקצה. כדי להשיג תגובה בזמן אמת ושמירה על עלות שימוש נמוכה ויכולת תמיכה במיליוני משתמשים, החברה בנתה  ארכיטקטורה שבה העיבוד נעשה רק באופן חלקי בענן, כאשר מרכיב מרכזי ממנו מתבצע במכשירי הקצה עצמם. כל סמארטפון משמש למעשה כיחידת עיבוד המחשבת את ההסתברות בכל רגע, ורק אם יש הסתברות לתאונה – נוצרת התראה.

נובה רוכשת את סנטרוניקס ב-60 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מערכת SemDex M2 של סנטרוניקס, לביצוע מדידות אופטיות של פרוסות סיליקון בקוטר 100-330 מ"מ

חברת נובה (Nova) מרחובות חתמה על הסכם לרכישת חברת סנטרוניקס (Sentronics) ממנהיים, גרמניה, תמורת כ-60 מיליון דולר במזומן. השלמת העיסקה כרוכה באישורים רגולטוריים, והיא צפויה להסתיים ברבעון הראשון 2025. חברת סנטרוניקס מספקת מכשירי מדידה לקווי ייצור שבבים, ומתמקדת בשכבת החיבורים החשמליים בין הטרנזיסטורים בשבב (Backend). החיישנים של החברה מודדים פרמטרים כמו מבנה, עובי וחוזק השכבות. חברת נובה מסרה שהפלטפורמה המודולרית של סנטרוניקס מחזקת את מעמדה בתחום בדיקות הייצור של מארזי שבבים מתקדמים (Advanced Wafer Level Packaging).

ביחד עם המערכות האופטיות הקיימות של החברה למדידת מימדים קרטיים (Optical CD), העיסקה מספקת לנובה פתרונות CD הן לתהליכי Backend והן לתהליכי Frontend (בניית הטרנזיסטורים על-גבי פרוסות הסיליקון, שהוא השלב הראשון בייצור ומתבצע לפני בניית שכבת החיבורים החשמליים בשבב). להערכת החברה מדובר בתחום חדש של יישומים עבורה, המייצגים שוק יעד בהיקף של כ-200 מיליון דולר בשנה. נשיא ומנכ"ל נובה, גבי ווייסמן, אמר שהעיסקה, היא מרכיב באסטרטגיה שנועדה להרחיב את פורטפוליו המוצרים של החברה, כדי שתוכל לספק פתרונות ליישומי בקרת תהליך רבים יותר. "העיסקה הזאת מגדילה את הנוכחות שלנו בשוק בעל צמיחה מהירה".

המכירות של נובה ברבעון השלישי 2024 צמחו בכ-39% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד והסתכמו בשיא של כ-179 מיליון דולר. החברה פירסמה תחזית מכירות של 181-191 מיליון דולר ברבעון האחרון של 2024, כלומר מכירותיה ב-2024 יסתכמו ביותר מ-660 מיליון דולר – בכ-25% יותר מאשר ב-2023. נובה צופה שהיא תמשיך לצמוח גם ב-2025, לאור העובדה שהן נדחפות על-ידי הצמיחה של תשתיות הבינה המלאכותית. ווייסמן: "השימוש הגובר ב-AI במגוון תעשיות מגדיל את ההשקעה בייצור מתקדם של מעבדים, זכרונות ושל השימוש במארזים מתקדמים".

 

אפולו פאוור בהתייעלות של 25-30 מיליון שקל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: משאיות פורד מצויידות ביריעות סולאריות של אפולו פאוור. צילום: אפולו פאוור]

חברת אפולו פאוור (Apollo Power) דיווהח היום (ד') על צמיחה של פי 2.3 בהכנסות בתשעת החודשים הראשונים של 2024, כ-11.2 מיליון שקל לעומת 4.8 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2023. עם זאת, הוצאותיה התפעוליות של החברה דווקא תפחו, ובעקבות כך ההפסד הנקי במהלך התקופה עלה ל-53.7 מיליון שקל לעומת הפסד נקי של 40.3 מיליון דולר לפני כשנה.

בעקבות כך, דירקטוריון החברה החליט בתחילת החודש על תוכנית התייעלות שמטרתה להתאים את מבנה ההוצאות של החברה לפעילות המסחרית. במסגרת התוכנית, אפולו פאוור תקצץ את כוח העבודה ב-50 עובדים ותאחד את שני מפעלי הייצור שלה למפעל אחד מאוחד. כמו כן, החברה תבצע פעולות לייעול וטיוב תהליכי הייצור במפעל הראשי "אפולו כרמל", כאשר היעד הוא להוזיל את חומרי הגלם, לשפר את איכות המוצר ולהטמיע יותר אוטומציה במטרה להאיץ את קצב הייצור.

ברמה העסקית, בכוונת החברה להתמקד בשלב זה בלקוחות האסטרטגיים הקיימים. להערכת החברה, תוכנית זו תניב חיסכון של 25-30 מיליון שקל כבר ב-2025.

בחודש אוקטובר ספגה החברה מכה לאחר שפולקסווגן ביטלה את הזמנת הענק לאספקת יריעות סולאריות גמישות עבור דגמי רכב עתידיים שלה. מדובר במה שהיה ההסכם המסחרי הראשון בשוק הרכב של חברת אפולו פאוור. במאי 2022 היא חתמה על הסכם ארוך טווח עם קבוצת פולקסווגן לאספקת יריעות סולאריות אשר ישולבו בדגמי רכב לאחר גמר הייצור (after market). מדובר היה בתוכנית לספק עשרות אלפי יריעות במשך 10 שנים בהיקף כולל של כ-33 מיליון דולר. לאחר חתימת ההסכם הודיעה אפולו שהיא מתכננת להקים קו ייצור ייעודי לצורך יישום ההסכם.

חברת אפולו פאוור הוקמה בשנת 2014 על-בסיס טכנולוגיית יריעות סולאריות גמישות שפותחה בחברת אינוונטק. הודות לאלסטיות הגבוהה (יכולת כיפוף עד לקוטר של 1 ס"מ) ולמשקלן הנמוך של היריעות (3-4 ק"ג למ"ר), ניתן לפרוס אותן בקלות גם על-גבי משטחים בלתי שטוחים, ולנצל מבנים ושטחים שלא ניתן להתקין בהם פאנלים קשיחים וכבדים. כיום הנצילות שלהן היא כ-17.5%, שהיא נמוכה מהיעילות של פנלים קשיחים (21%-24%), ולכן הן מתאימות לשוקי נישה ייחודיים.

נסיון סולאראדג' לפרוץ מעבר לשוק הסולארי הסתיים בכישלון

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מפעל ייצור הסוללות Sella 2 בקוריאה

חברת סולאראדג' (SolarEdge) הודיעה היום (ד') כי בכוונתה לסגור את חטיבת פתרונות אחסון האנרגיה של החברה. פעילותה בתחום הזה מתבססת על חברת קוקאם (Kokam) מדרום קוריאה, המייצרת סוללות ליתיום-יון גדולות מאוד לאיחסון אנרגיה. סולאראדג' רכשה אותה בשנת 2018 תמורת כ-105 מיליון דולר, אך לא הצליחה מאז להגיע לריווחיות בתחום זה. סגירת החטיבה תוביל לקיצוץ של 500 עובדים מכוח העבודה העולמי של החברה, מרביתם בדרום קוריאה

להערכת סולאראדג', סגירת החטיבה תוביל לחיסכון של 7.5 מיליון דולר בהוצאות התפעוליות הרבעוניות. סולאראדג' ביצעה השקעות גדולות במפעל בקוריאה: בשנת 2022 היא חנכה את מפעל הייצור Sella 2 שהיא הקימה בנוסף לקו הייצור המקורי שרכשה. מדובר בתפנית חדה באסטרטגיה של החברה: בשנת 2023 היא הגדילה את קיבולת הייצור שלו, ועוד בחודש פברואר 2024 היא מסרה בדו"ח השנתי שלה, שבכוונתה להמשיך ולבצע השקעות במפעל Sella 2 גם במהלך שנת 2024, ולממן אותן באמצעות המזומנים שהיו בקופת החברה.

אסטרטגיית ההתרחבות הסתיימה בכישלון צורב

עם סגירת חטיבת הסוללות, סולאראדג' למעשה גונזת את כל פעילותיה מחוץ לשוק הסולארי. זו היתה תוכנית עסקית אסטרטגית שהחלה בשנת 2018, שבמסגרתה התרחבה סולאראדג' לשלושה תחומים מחוץ לשוק הסולארי: ייצור סוללות, מערכות אל-פסק (UPS) ומערכות הנעה לרכב חשמלי. לאחר כניסתה לתחומים הללו, החלה סולאראדג' לדווח בנפרד על ביצועיה הכספיים בתחומים הלא-סולאריים (non-solar) – אך בארבע שנות פעילותה בתחומים האלה היא לא הצליחה להתקרב לריווחיות, אולם הפעילויות החיצוניות האלה הכבידו על החברה מבחינת הוצאות תפעוליות.

כחלק מכניסתה לתחום האל-פסק היא רכשה ב-2018 את חברת גמאטרוניק הירושלמית תמורת כ-41 מיליון שקל. מאז לא דיווחה סולאראדג' על הכנסות או עסקאות משמעותיות בתחום, ובאוגוסט 2022 הודיעה על חיסול הפעילות. בתחום הרכב החשמלי, היא רכשה בשנת 2019 את חברת S.M.R.E האיטלקית אשר ייצרה מערכות הינע ותמסורת לכלי רכב חשמליים קטנים. בפברואר 2021 היא דיווחה על זכיית תכנון קטנה עם יצרנית הרכב הצרפתית פיאט (Fiat) לאספקת מערכות הנעת כוח עבור דגם המסחרית e-Ducato. גם הפעילות הזו הפסידה כסף ולא יצרה מומנטום עסקי משמעותי, ובאוקטובר 2023 הוחלט על סגירתה.

פחות מ-10% מכלל המכירות

למעשה, הפעילות היחידה שהניבה הכנסות היתה בתחום הסוללות, אולם גם כאן סולאראדג' לא הצליחה להגיע לריווחיות. המיזוגים והרכישות של שלושת תחומי הפעילות האלה גזלו הרבה מאוד משאבי הנהלה והון, מכיוון שבכל אחת מהפעילויות האלה היא ביצעה סולאראדג' השקעות ניכרות בבניית תהליכי ייצור משופרים. למרות זאת, היקף הפעילות החוץ-סולארית מעולם לא חצה את גבול ה-10% מכלל מכירות החברה.

בשנת 2023, כאשר סולאראדג' דיווחה על מכירות בהיקף של כשלושה מיליארד דולר, מכירות הפעילות הלא-סולארית הסתכמו בהיקף צנוע של כ-200 מיליון דולר. בשלושת הרבעונים הראשונים של 2024 הסתכמו המכירות של קוקאם בכ-51.9 מיליון דולר בלבד. ברבעון השלישי של 2024, כאשר מכירות החברה כולה הסתכמו בכ-260.9 מיליון דולר, המכירות של קוקאם הסתכמו בכ-13.4 מיליון דולר בלבד. על הרקע הזה ניתן להבין מדוע המשקיעים הגיבו בחיוב להחלטת החברה: לאחר פרסום ההודעה עלתה מניית סולאראדג' בנסד"ק בכ-8.5% וכעת היא נסחרת לפי שווי שוק של כ-861 מיליון דולר.

50 מיליון דולר הזמנות ראשוניות למערכת החדשה של קמטק

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מערכת Eagle G5. הוכרזה לפני כחודשיים ותסופק ללקוחות הראשונים ב-2025

חברת קמטק (Camtek) ממגדל העמק קיבלה הזמנות בהיקף של יותר מ-50 מיליון דולר עבור מערכת הבדיקה החדשה Hawk, אשר תושק רשמית רק בחודש פברואר 2025. החברה מסר שמדובר בהזמנות ראשוניות שהגיעו מלקוחותיה הקיימים, ושצפויות להגיע מהם הזמנות נוספות. כל המערכות שהוזמנו יסופקו ללקוחות במהלך 2025. מערכת Hawk מבצעת בדיקות בתהליך הייצור של מארזי שבבים מתקדמים (Advanced Packaging) עבור הקצה הגבוה של השוק. הן מבצעות בדיקה ומדידות של פרמטרים קריטיים בפרוסות סיליקון תלת מימדיות הכוללות 500 מיליון מגעים זעירים (micro bumps) וחיבורים זעירים של אריחי סיליקון (Hybrid Bonding) במארז.

מדובר בגישה חדשה המספקת יכולות בדיקה ומדידה מעבר ליכולות של מערכות Eagle הקיימות. היא מיועדת לתת מענה טכנולוגיות מארזים מתקדמים עתידיות, שיאופיינו בצפיפות גבוהה מאוד של מגעים (Bumps) ובחיבוריות מסוג Hybrid Bonding. בטכניקות האלה ניתן לחבר את אריחי הסיליקון באמצעות הערמה (Stacking) ועל-ידי כך להגדיל את רמת האינטגרציה. בייצור חיישן CMOS, למשל, ניתן להצמיד אל חלקו התחתון של מערך החישה את המעגלים האנלוגיים ואת מעבד ה-DSP של החיישן. התוצאה: חיישן תלת-מימדי בתצורת מגדל (Stack), שבו מערך החישה מצוי בחזית והמעגלים האלקטרוניים מצויים בעורף (תחתית השבב).

החברה מסרה שהמערכות החדשות מיועדות לשימוש ביישומים התובעניים ביותר בתעשייה, דוגמת מערכי זכרון צפופים ומהירים מאוד (High Bandwidth Memory – HBM), מארזים מרובי אריחים (Chiplets) ומוצרים חדשים שהמערכות הקיימות לא נותנות להם מענה. מנכ"ל החברה, רפי עמית, שביחד עם מערכת Eagle G5 שהוכרזה לפני כחודשיים בלבד, קמטק לא רק מגדיל את המכירות, אלא גם מרחיבה את שוק היעד שלה. מערכת Eagle G5 מצליחה לבדוק את איכות המצע והמגעים בין אריחי הסיליקון גם כשהם קבורים בתוך Stack ומיועדת לשימוש רכיבי הדור הבא, שבהן ה-Bumps יהיו ברוחב של 5μm. החברה מסרה שהתקבלו עבורה הזמנות ראשונות בהיקף של כ-20 מיליון דולר, אשר יסופקו ללקוחות במהלך 2025.

שני המוצרים החדשים מותאמים לשוק שוק המחשוב עתיר-ביצועים (HPC), המשמש במרכזי נתונים המריצים עומסי AI, המהווה מנוע הצמיחה המרכזי של החברה. להערכתה, התרומה הכוללת של מערכות לקווי ייצור של רכיבי HPC יגיע השנה לכ-50% מכל מכירותיה. ברבעון השלישי 2024 צמחו מכירות קמטק בכ-40% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בכ-112.3 מיליון דולר. החברה צופה שהיא תגיע השנה למכירות שיא של כ-427 מיליון דולר, המשקפות צמיחה שנתית של 35%.

חברת קמטק נסחרת בבורסת נסד"ק ובבורסה של תל אביב. בעקבות ההודעה על ההזמנות עבור Hawk, זינקה מניית החברה במסחר המקדים בכ-7% והיא נסחרת לפי שווי שוק של כ-3.2 מיליארד דולר.

דרוש/ה מנהל/ת תיקי לקוחות לחברת שיווק רכיבים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

לחברת יורוצ'יפ טכנולוגיות (Eurochip) מנתניה, שהיא חברה ותיקה ועצמאית בתחום הפצת רכיבי אלקטרוניקה' דרוש Account Manager בעל/ת תודעת שרות גבוה/ה, חרוץ/ה וניסיון במכירות הפצה/נציגות. התפקיד כולל איתור ופיתוח קשרים עם לקוחות חדשים, פגישות עם קניינים ומנהלי רכש, מתן הצעות מחיר, ניהול מו"מ וסגירת עסקאות להסכמים שנתיים ופרויקטים.

דרישות המשרה:

ניסיון קודם במכירות רכיבים אלקטרונים (שנה לפחות)- חובה!

היכרות וניסיון במכירות לתחום הבטחוני- חובה!

יכולת ניהול מו"מ עם לקוחות והובלת תהליכי מכירה מורכבים- חובה!

אנגלית ברמה גבוהה- יתרון!

השכלה אקדמאית- יתרון!

עמידה ביעדי מכירות והגדלת נתח שוק החברה.

תנאי שכר מעולים.

המשרה מיועדת לנשים ולגברים כאחד.

חברת יורוצ'יפ עוסקת בפתרונות שרשרת אספקה וכן בשיווק והפצה של רכיבי אלקטרוניקה אקטיביים, פסיביים ואלקטרו-מכניים. החברה מספקת את הרכיבים ממלאי מקומי בזמינות מיידית, וכן רוכשת אותם ממרכז מלאי באירופה ובארה"ב. החברה גם מספקת פתרונות רכש של קיט מלא עד לקבלת מוצר מוגמר, כאשר ההרכבה מתבצעת אצל קבלני המשנה עימם היא משתפת פעולה.

למשלוח קורות חיים: [email protected]

תקציבי "חוק השבבים" מתחילים להגיע אל התעשייה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: עבודות הקמת מפעל הייצור החדש של אינטל באוהיו, ארה"ב. צילום: אינטל

חברת אינטל הודיעה שהממשל האמריקאי אישר לה קבלת מענק בגובה של 7.86 מיליארד דולר במסגרת חוק השבבים (CHIP Act) שנועד לעודד בניית תעשיית ייצור שבבים בארצות הברית. המענק יושקע בהקמת מפעלי ייצור ואריזה באריזונה, בניו מקסיקו, באוהיו ובאורגון. אינטל הודיעה שבמסגרת שהיא תבקש גם הנחות מס בשיעור של 25%, מכיוון שהיא מתכננת להשקיע יותר מ-100 מיליארד דולר בהקמת תשתיות ייצור בארה"ב. כיום אינטל מעסיקה כ-45,000 עובדים בארצות הברית, ולהערכתה ההשקעות החדשות ייצרו יותר מ-10,000 משרות חדשות באינטל ארה"ב.

למרות שהחוק התקבל לפני כשנתיים, בשבועות האחרונות מתחילים להגיע האישורים למתן התמיכות הנדרשות לחברות: בשבוע שעבר הודיע משרד המסחר על מתן מעניק בגובה 1.5 מיליארד דולר לחברת GlobalFoundries, שנועד לתמוך בתוכנית השקעות בייצור של החברה, בהיקף של 13 מיליארד דולר שתתבצע ב-10 השנים הקרובות. במקביל, נמסר שהמשרד נכנס למשא ומתן עם Absolics מג'ורגיה ו-Applied Materials מקליפורינה להענקת 300 מיליון דולר לפיתוח טכנולוגיות מארזים חדשות.

125,000 משרות שבבים חדשות

לפני כשבועיים אושר מגה-מענק נוסף: חברת TSMC Arizona הנמצאת בבעלות TSMC הטאיוואנית, קיבלה אישור למענק בגובה של כ-6.6 מיליארד דולר. המענק נועד לסייע לה לממש את תוכנית ההקמה של שלושה מפעלי ייצור שבבים בפניקס, אריזונה, בהשקעה כוללת של כ-65 מיליארד דולר. העבודות באתר כבר החלו, והמפעל הראשון צפוי להתחיל בייצור במהלך 2025. בתוך כך, הממשל הודיע שבמסגרת המאמץ הזה נבחרו שני אתרים לשמש כמרכזי מחקר לאומיים לפיתוח טכנולוגיית ליתוגרפיה מתקדמות מסוג EUV. מדובר בתקציב בגובה כולל של כ-825 מיליון דולר שנועדו לשחרר את ארה"ב מהתלות ב-ASML ההולנדית.

משרד המסחר מסר שביחד עם המימון לאינטל, אושרו מענקי תמיכה בגובה של כ-19 מיליארד דולר, מתוך תקציב התוכנית כולה המסתכם בכ-36 מיליארד דולר. ביחד עם השותפים הפרטיים, ההשקעות האלה עודדו ריכוז תוכניות השקעה בהיקף כולל של כ-450 מיליארד דולר, שלהערכת המשרד יביאו ליצירת כ-125,000 משרות חדשות בתעשיית השבבים בארה"ב.

אייסקיור מדווחת על מומנטום עסקי ורגולטורי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אייסקיור (IceCure) מדווחת על שיפור מסוים בתוצאותיה הכספיות ברבעונים האחרונים, שמצביע לדברי החברה על אימוץ גובר, ושימוש גובר, במערכת שפיתחה להקפאה והשמדה ממוקדת של גידולים סרטניים בשלבים מוקדמים. הכנסותיה של החברה בתשעת החודשים הראשונים של 2024 הסתכמו ב-2.41 מיליון דולר, גידול של 22% בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2023. בחברה מציינים כי התקופה התאפיינה בגידול בביקושים בשווקים של ארצות הברית, יפן ואירופה, ומנגד, בחולשה בשוק הסיני. ההפסד הנקי בתקופה עמד על 10.8 מיליון דולר, בהשוואה להפסד נקי של 11.6 מיליון דולר בתקופה המקבילה ב-2023.

בחברה מציינים מספר התפתחויות שעשויות לתרום בטווח הקרוב למומנטום העסקי, ובכלל זה תהליך בחינה של ה-FDA שעשוי להוביל להרחבת התויית השימוש במערכת בטיפול במקרים של סרטן שד, וכן כוונתה של מפיצת החברה ביפן, חברת המכשור הרפואי Terumo, להגיש בקשה לרגולטור המקומי במטרה לאשר את השימוש במערכת עבור מקרים של סרטן שד. כמו כן, החברה צפויה לפרסם תוצאות ביניים של מחקר קליני מקיף בחודש הבא באשר ליעילות המכשיר בטיפול בגידולים בכליות.

אייסקיור, שהוקמה ב-2006, פיתחה מערכת הפועלת בשיטה הקרויה Cryoablation, שבה משמידים את הגידול באמצעות הקפאה. המערכת של אייסקיור מאפשרת לבצע את ההליך באופן זעיר-פולשני, וזאת באמצעות החדרה של מחט דקיקה (המוגנת ב-11 פטנטים) שאותה מנווט הרופא אל הגידול באמצעות הנחיה של אולטרה-סאונד (או CT אם מדובר בגידולים בכבד, בריאות ובעצמות). לאחר הגעת המחט אל הגידול היא מקפיאה אותו באמצעות הזרמה של חנקן נוזלי אל קצה המחט שבו נמצא הגידול, וזאת מבלי לפגוע ברקמות הבריאות שמסביב.

הטיפול אורך כ–20-40 דקות לערך בהרדמה חלקית וגם אינו חייב להתבצע בחדר ניתוח. מרבית הטיפולים המתחרים מתבססים על גזים אחרים כמו ארגון והליום, שהם יקרים יותר ורדיוס הפעולה שלהם קטן יותר, ועל כן הם מצריכים שימוש במחטים רבות יותר, מה שמסבך את הניווט וגם מייקר את ההליך. יש להדגיש כי השמדת גידולים סרטניים בהקפאה יעילה בעיקר בגידולים בשלבים מוקדמים, ועל כן אבחון מוקדם הוא קריטי להצלחת הטיפול.

אייסקיור מתמקדת בשנים האחרונות, ברמה העסקית והקלינית, בייעוד המכשיר לטיפול בסרטן השד בשלבים מוקדמים, מאחר שלהערכתה למכשיר שלה יש את היתרונות היחסיים הגדולים ביותר בסוג זה של סרטן, הן בשל שיעורי ההחלמה הגבוהים, כפי שעולה ממחקרים קליניים שהחברה עורכת, והן בשל העובדה כי הסרת הגידול אינה כרוכה בכריתה חלקית של השד ובפגיעה אסתטית.

ב.מ.וו השיקה נהיגה אוטונומית בתוך קו הייצור

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מכונית מיני יוצאת מקו ההרכבה בלייפציג באופן אוטונומי

חברת ב.מ.וו (BMW) קיבלה את אישור CE להפעלת נהיגה אוטונומית בתוך קו הייצור (Automated Driving In-Plant – AFW), אשר מאפשרת לכלי הרכב לעבור באופן עצמוני בין שני אולמות ההרכבה המרכזיים, לנסוע אל מסלול בדיקה קצר וממנו אל אולם ההרכבה הסופי. מדובר במסלול נסיעה באורך של יותר מקילומטר. בשלב הראשון, המערכת הותקנה במפעל הייצור הגדול ביותר של החברה בעיר דינגולפינג בבוואריה, אשר מייצר את מכוניות ב.מ.וו סדרה 5 וסדרה 7.

הנסיעה האוטונומית בתוך קו הייצור אינה מוגבלת למכוניות בעלות יכולות ניהוג אוטונומיות, שכן היא נישלטת באמצעות מערכות שליטה ובקרה הנמצאות בעיקר מחוץ לרכב. חברת ב.מ.וו התקינה לאורך המסלול מערך של חיישנים, הכולל גם את תשתית ה-LIDAR הגדולה ביותר באירופה. הנהיגה מתבצעת באמצעות שליטה אלחוטית מרחוק ברכב, כאשר מערכת בקרה בענן מקבלת מידע מהחיישנים על מיקומו ותנועתו של כל רכב בשטח. המערכת גם מזהה סיכונים אפשריים, למשל כניסת בני אדם אל מסלול הנסיעה. היא מנתחת את כל סוגי המידע על-גבי מודל תלת מימדי מפורט של מתקן הייצור, ומעבירה את הפקודות אל בקרי ברכב.

התקנת מערכי ההסעה האוטונומיים מתבצעת במסגרת פרוייקט BMW iFACTORY שעליו הכריזה החברה בשנת 2022. מטרת הפרוייקט היא לבצע דיגיטליזציה ואוטומציה של כל קווי הייצור. חברת ב.מ.וו מייצרת יותר מ-2.5 מיליון כלי-רכב בשנה, ולכל התקדמות בפרוייקט iFACTORY יש משמעות פיננסית גדולה מאוד. "לכן", אמר דירקטור הייצור של קבוצת ב.מ.וו, מילאן נדלוביץ', "נפרוש את הטכנולוגיה הזו בכל קווי הייצור של הקבוצה". כעת הטכנולוגיה נמצאת בתהליכי התקנה במפעל הרכבת המכוניות בלייפציג, אשר אחראי בין השאר על ייצור דגמי MINI. במהלך 2025 היא תותקן במפעלים ברגנסבורק ובאוקספורד, ולאחר מכן במפעל ייצור חדש הנמצא בתהליכי הקמה בהונגריה.

חברת ב.מ.וו הודיעה שהיא תרחיב בהדרגה את השימוש בטכנולוגיית הניהוג הזאת גם ביישומי ייצור נוספים, כמו למשל הסעת המכוניות אל אתרי הבדיקות ואל מגרשי החנייה שבהם הן ממתינות למשלוח. ראוי לזכור שהטכנולוגיה מבוססת על ניהוג אוטונומי "חיצוני", ואינה מבוססת על יכולות נהיגה אוטונומית של הרכב עצמו. אולם זהו השלב הבא: הפיתוח הטכנולוגי כיום מתמקד בניצול היכולות האוטונומיות הקיימות בתוך הרכב עצמו, אשר יאפשרו להפחית את התשתית החיצונית הנדרשת ולהרחיב את השימוש בניהוג אוטונומי On Board במסגרת תהליך הייצור, ההרכבה, הבדיקות והאספקה.

 

לודן טק רוכשת את השליטה ביצרנית בלוני התצפית RT

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: רמי שמואלי ליד תחנת הפרחת בלונים ניידת. צילום: Techtime

חברת לודן הנדסה הנמצאת בשליטת קבוצת ברנד, הודיעה אתמול (ב') לבורסה בתל-אביב שבכוונתה לפצל מתוכה את החברה-הבת לודן טק ולרשום את החברה המפוצלת למסחר בבורסה. מטרת הפיצול הינה לבדל בין החברות בקבוצה הפעילות בתחום ההנדסה ובין תחומי הפעילות של חברת לודן טק. לאחר הפיצול תפעל לודן טק בשלושה מגזרים שוק מרכזיים: ביטחון, תחבורה ציבורית וטכנולוגיה. 

גידול בדרישה לבלוני תצפית

בתחום הביטחוני תתמקד לודן טק בתכנון וייצור מערכות בדיקה לתעשייה ביטחונית, המתבססת על פעילותה של החברה-הבת שימקוטק, שלודן טק מחזיקה בכ-81% מהונה. לצד זאת, לודן טק תתרחב לסגמנט חדש בשוק הביטחוני: בלוני תצפית למטרות מודיעין, אבטחה ותקשורת. בלודן מעריכים כי לאור התפתחויות גיאו-פוליטיות בארץ ובעולם, ומשבר הפליטים באירופה וארצות הברית, הביקוש לפתרונות הללו יגדל.

כחלק מכניסתה לתחום בלוני התצפית, לודן טק חתמה על הסכם לרכישת השליטה, כ-51% מהון המניות, ביצרנית בלוני התצפית הישראלית RT LTA מיבנה, המפתחת ומייצרת בלוני תצפית. רכישת המניות נעשית באמצעות רכישת החזקות ישירה מבעלי המניות, המנכ"ל רמי שמואלי והמשנה למנכ"ל טלי קוסברג-שמואלי, שייסדו ומנהלים יחדיו את החברה. השניים מחזיקים במלוא מניות RT, לאחר שרכשו ביולי 2022 את אחזקותיה של אירונאוטיקס בחברה. מרכיב נוסף ברכישת השליטה יתבצע בדרך של הזרמת הון ל-RT כנגד הקצאת מניות.

חברת RT השיגה בשנים האחרונות ממוצע הכנסות של כ-20 מיליון שקל בשנה ורווח נקי של כ-1.7-2.5 מיליון שקל. להערכת לודן טק, היא עשויה להניב מחזור שנתי של כמה עשרות מיליוני שקלים ברווח נקי של כ-8%-12%. חברת RT פיתחה משפחה של 6 מערכות בלון, בשם Skystar, המתאימות למגוון משימות, החל ממשימות מודיעין ואבטחה מבצעיות, דרך הגנת גבולות, בטחון פנים, משימות משטרתיות ואבטחת אירועים אזרחיים. הן מגיעות בגדלים שונים ויכולות לשאת מגוון מטעדים, בהם: מצלמות, ציוד תקשורת, מודיעין ועוד. בלוני RT עובדים בתנאי מזג אוויר ורוח קשים, ויכולים לשהות באוויר עד 72 שעות ברצף. 

פעילות בתחום התחבורה הציבורית

בתחום התחבורה הציבורית תעסוק לודן טק בפיתוח, תכנון, אספקה, התקנה ותחזוקה בחוזים ארוכי טווח של מערכות נלוות כדוגמת מערכות תשלום, מערכות כירטוס חכם ומערכות נוספות התומכות בתפעול ציי תחבורה ציבורית: רכבות, רכבות קלות ואוטובוסים. בתחום הטכנולוגיה היא תעסוק לודן טק בפיתוח, אספקה ותחזוקה מערכות תמיכה בתפעול ציי רכב פרטיים וציבוריים, מערכות לניהול טעינה ובקרת סוללות של ציי רכב, ופיתוח ויישום אמצעי סליקה.

הכנסות לודן ברבעון השלישי של 2024 הסתכמו בכ-160.6 מיליון שקל, בהשוואה לכ-148.8 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2023. הגידול מיוחס בעיקר לפעילות התוכנה והבקרה, לצד המשך גידול בפעילות ההנדסה בחו"ל. בתשעת החודשים הראשונים של 2024 הסתכמו ההכנסות בכ-473 מיליון שקל, בדומה לתקופה המקבילה בשנת 2023. הרווח הנקי הסתכם ברבעון השלישי של 2024 בכ-6.8 מיליון שקל (4.2% מההכנסות), בהשוואה לרווח נקי של כ-6.2 מיליון שקל (4.2% מההכנסות) ברבעון המקביל ב-2023. בתשעת החודשים הראשונים של 2024 הסתכם הרווח הנקי בכ-20.7 מיליון שקל, בדומה לתקופה המקבילה אשתקד.

ירידה של 37% במכירות טלסיס; המנייה צנחה ב-18%

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: רצפת הייצור של החברה הבת ואריסייט בקרית גת. צילום: Techtime

מאז הרבעון השני של 2024 מתמודדת חברת טלסיס (Telsys) עם ירידה גדולה במכירות, הן במגזר הפצת הרכיבים והן במכירות של החברה הבת ואריסייט (Variscite), המופיעה בדו"חות תחת ההגדרה "מגזר ה-SOM".  מהדו"ח הרבעוני של החברה שהתפרסם השבוע, מתברר שהמשבר נמשך גם ברבעון השלישי: המכירות ברבעון הסתכמו בכ-87.1 מיליון שקל, בהשוואה לכ-138.7 מיליון שקל אשתקד – ירידה של כ-37%. מכירות מגזר ה-SOM קטנו בכ-34% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד והסתכמו בכ-64.3 מיליון שקל, ומכירות מגזר ההפצה קטנו בכ-44% והסתכמו בכ-22.8 מיליון שקל.

בשורה התחתונה הירידה חריפה יותר: הרווח ברבעון השלישי הסתכם בכ-17.8 מיליון שקל, בהשוואה לרווח של 43 מיליון שקל ברבעון המקביל 2023. בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2024 הסתכמו המכירות בכ-295 מיליון שקל, בהשוואה למכירות של כ-422 מיליון בתקופה המקבילה אשתקד. מכירות ואריסייט קטנו בכ-30% להיקף של כ-211 מיליון שקל, ומכירות מגזר ההפצה קטנו בכ-27% להיקף של כ-83 מיליון שקל. החברה הסבירה שהירידה בהכנסות נבעה מקיטון במכירות כרטיסוני מחשב (SOM) ובמכירות מגזר ההפצה, עקב עודפי-מלאי שהצטברו אצל הלקוחות לאחר הצטיידות-יתר בשנים 2020-2022.

ראוי לציין שהתופעה הזו דווחה לאחרונה גם על-ידי יצרניות רכיבים בינלאומיות. הבעיה היא שהקבוצה אינה יכולה להעריך את היקף המלאים אצל הלקוחות, ולכן גם קשה לה לחזות מתי הצמיחה תתחדש. מיד לאחר פרסום התוצאות הרבעוניות, התמוטטה מניית טלסיס בכ-18% ובסיום יום המסחר היא נסחרה בבורסה בתל אביב לפי שווי שוק של כ-1.64 מיליארד שקל. טלסיס נמצאת בשליטת קבוצת ארלדן המחזיקה בכ-40% ממניותיה.