מחבר: Techtime

Maris-Tech ו-Quantum Gyro יפתחו ג'ירוסקופ קוונטי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: פתרונות התמצאות ועיבוד וידאו בקצה של חברת Maris-Tech

חברת Maris-Tech מרחובות וחברת Quantum Gyro הנמצאת בבעלות Quantum X Labs התל אביבית, חתמו על הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי לפיתוח משותף של ג'ירוסקופ קוונטי, שיאפשר לבצע ניווט ארוך טווח שאינו תלוי ברשת לווייני GPS. שתי החברות יקימו חברה משותפת ש-51% ממניותיה יהיו בידי Maris-Tech ו-49% בבעלות Quantum Gyro. החברה תפתח טכנולוגיית ניווט קוונטית חדשה בשם ME-Nav, אשר תהיה חסינה בפני השיבושים המאפיינים כיום מערכות ניווט מבוססות GPS.

המערכת תתבסס על מודולי הבינה המלאכותית בקצה שאותן מייצרת Maris-Tech ועל טכנולוגיית הג'ירוסקופ הקוונטי של Quantum Gyro. שתי החברות העריכו שהן ישלימו את הפיתוח בתוך כ-24 חודשים, בתקציב כולל של כ-1 מיליון דולר שיוזרם על-ידי שתיהן לחברה הבת החדשה. חברת Quantum Gyro פיתחה ג'ירוסקופ תהודה מגנטית גרעינית, אשר מבוסס על האופן שבו גרעינים של אטומים מסוימים (כמו למשל איזוטופים של גזים אצילים דוגמת קסנון או קריפטון) מגיבים לשדות מגנטיים ולסיבוב במרחב. גרעיני האטומים מתנהגים כמו מגנטים זעירים עם "ספין" (תנע זוויתי). כאשר מניחים אותם בתוך שדה מגנטי קבוע הם מתחילים "להתנודד" סביבו בתנועה מעגלית, בדומה לסביבון שנוטה על צדו, בקצב הנקרא תדר לארמור (Larmor frequenc).

הספינים של הגרעינים נוטים לשמור על כיוון התנועה שלהם ביחס למרחב האינרציאלי (המרחב המוחלט), ולאו דווקא ביחס למכשיר המדידה עצמו. לכן, כאשר יש שינוי בתנועה הזוויתית של המערכת כולה, הדבר נראה כמו שינוי בתדר התנודה של הגרעינים: כלומר, הסיבוב של המכשיר משנה את תדר לארמור הטבעי, אשר עולה או יורד בהתאם לכיוון הסיבוב של המערכת כולה. בדומה לג'ירוסקופ המכני ששנכנס לשימוש כבר בזמן מלחמת העולם השנייה ועדיין משמש במערכות צבאיות רבות כולל טילים בליסטיים, מדובר במערכת פאסיבית שאיננה מייצרת קרינה ואינה תלויה במידע חיצוני.

ניווט קוונטי מדוייק בכלי-טיס זעירים

הטכנולוגיה של Quantum Gyro מאפשרת למדוד את השינויים האלה באמצעות מגנטומטריה של אטומי מתכת אלקלית (Alkali-atom magnetometry), שהיא טכנולוגיית מדידה מדוייקת של שדת מגנטיים באמצעות קרן לייזר, המבוססת על האינטראקציה בין אור לבין לבין אטומים של מתכות אלקליות (למשל צזיום, רובידיום או אשלגן). החברה מסרה שלפי מפת הדרכים שלה, האופטימיזציה של המערכת תושלם עד סוף 2026. מנכ"ל Maris-Tech, ישראל בר, הסביר שניווט עמיד בפני שיבושי GPS נעשה צורך מרכזי במערכות הנמצאות בתנועה, במיוחד במערכות אוויריות וקרקעיות לא מאויישות.

בר: "כדי להביא את היכולת הזו למערכות קטנות דוגמת רחפנים, יש צורך במערכות קלות משקל, חסכוניות באנרגיה ושאינן תלויות בתקשורת אלחוטית. אנחנו מאמינים שהשילבו בין פלטפורמות המחשוב שלנו לבין טכנולוגיית הג'ירוסקופ הקוונטי של Quantum Gyro, תאפשר להביא לאבזרי הקצה יכולות ניווט, AI ועיבוד אותות וידאו". חברת Maris-Tech מפתחת פתרונות וידאו מוקשחים מבוססי Edge AI (בינה מלאכותית בקצה) למשימות קריטיות (Mission-Critical), אשר מותקנים בכטב"מים, כלי-רכב משוריינים ובמערכות טקטיות ומערכות תצפית. בין לקוחותיה: אלביט, התעשייה האווירית, אירובוטיקס, רפאל ועוד.

כניסה לנגמ"ש לחימה אמריקאי

החברה הוקמה בשנת 2008 והחלה להיסחר בנסד"ק בשנת 2022. בשבוע שעבר היא דיווחה על קבלת "הזמנה משמעותית" לאספקת מערכות עיבוד אותות וידאו מדגם  Jupiter Drone עבור לקוח חדש, שהוא יצרן מוביל של מערכות חימוש משוטט. ההזמנה הגיעה לאחר ביצוע מספר פרוייקטי פיילוט עם הלקוח, ומסמנת את המעבר של המערכו משלב הפיתוח לפריסה מבצעית.

בחודש שעבר היא דיווחה על כניסה לפרוייקט פיילוט עם יצרן נגמ"שי לחימה מארה"ב, המבצע תוכנית שדרוג של הכלים. במסגרת הפיילוט, תותקן מערכת התמצאות סביבתית של החברה המאפשרת למפעיל הרכב לקבל מידע מלא של מצב הסביבה והאיומים שמסביב לכלי. החברה מבצעת דיווחים פיננסיים לעתים רחובות. בדו"ח האחרון שלה היא מסרה שבשנת 2024 הסתכמו מכירותיה בכ-6 מיליון דולר. חברת Maris-Tech נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-14.5 מיליון דולר.

רעיון ישראלי, פיתוח איראני – והעתק אמריקאי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

כטב"מי LUCAS של צבא ארה"ב. אימצה את תורת הלחימה האיראנית. מקור: US Army

אחד מכלי הנשק המפתיעים ביותר במלחמה הנוכחית באיראן הוא הכטב"ם המתאבד LUCAS של צבא ארצות הברית, אשר נכנס לשירות רק בחודש ספטמבר 2025, וכבר משפיע על מהלך המלחמה. הכטב"ם הזה הוא יוצא דופן: מדובר בעצם בהעתק האמריקאי של הכטב"ם האיראני שאהיד (Shahed 136), אשר איראן חשפה בשנת 2021 ומיד לאחר מכן סיפקה אותו לרוסים בכמויות גדולות כדי לסייע למאמץ המלחמתי שלהם באוקראינה. כיום הרוסים מייצרים אותו בעצמם תחת השם Geran-2.

בחודש יוני 2025 חשפה ארצות הברית את הכטב"ם החדש  Low-Cost Uncrewed Combat Attack System) LUCAS). ביולי 2025 החליט שר ההגנה על הצטיידות מואצת, וכבר בדצמבר 2025 הודיע פיקוד מרכז של צבא ארצות הברית (CENTCOM) על הקמת כוח משימה ייעודי להפעלתו (Task Force Scorpion Strike – TFSS), ופריסת גדוד מבצעי ראשון במזרח התיכון. לפני 10 ימים, עם תחילת המתקפה הישראלית אמריקאית על איראן, פירסם CENTCOM הודעה מיוחדת: "לראשונה בהיסטוריה הפעיל TFSS כטב"מי תקיפה מתאבדים. כלים זולים אלה פותחו על-פי השאהיד האיראני ומיוצרים בארצות הברית".

מטרת האימונים הפכה לכלי נשק

כיצד קרה שארצות הברית מעתיקה תכנון איראני ומייצרת אותו? והאם התכנון הוא בככלל איראני או ישראלי? נתחיל בארה"ב. מאחורי כטב"מי התקיפה הזולים האלה עומדת חברת Spektreworks מפניקס, אריזונה. הפנטגון ביקש ממנה לפתח פלטפורמת אימונים שתאפשר לצוותי נ"מ להתאמן על הפלת כטב"מי תקיפה. כדי לסייע לה בפיתוח הפלטפורמה, החברה קיבלה לידיה כטב"ם שאהיד איראני שנתפש באחת מזירות הלחימה במזרח התיכון. החברה ביצעה בדיקה מקיפה של התכנון האיראני. כדי לספק חוויית אימון אותנטית, היא ביצעה הנדסה לאחור (Reverse-engineering) וייצרה גרסה אמריקאית של הכטב"ם האיראני. לא במקרה היא העניקה לו את השם FLM-136, כדי לרמוז על מקורו האיראני (Shahed 136).

כטב"ם האימונים FLM-136 (מימין, באדיבות Spektreworks), וכטב"ם המקור שאהיד 136 האיראני (ויקיפדיה)

מדובר בפלטפורמה קטנה במשקל של כ-80 ק"ג המצויידת במנוע בעירה פנימית אחורי קטן וזול המעניק לה טווח טיסה של קצת יותר מ-800 ק"מ במהירות של 130-140 קמ"ש. היא נושאת חימוש במשקל של עד 20 ק"ג ויכולה לגמוע את המרחק המכסימלי שלה בתוך 6 שעות טיסה. הדגם הזה השיג את אחת מהמטרות החשובות ביותר שלו: מחיר זול מאוד. המודל היה כל-כך מוצלח, שצבא ארה"ב החליט להצטייד בו כאמצעי לחימה, ולא רק כפלטפורמת אימונים. למחיר היה משקל מכריע בהחלטה הזו, שכן הוא מאפשר שיגור מאות ואלפי כלי טיס אשר מייצרים אפקט של הטעייה בלבול והלם, ועל-ידי כך לשבור את מחסום הא-סימטריה המאפיין את העימות בין צבאות מתוחכמים כמו צה"ל וצבא ארצות הברית, לבין יריביהם.

המודל של ספינות ליברטי

בראיון לבטאון צבא ארה"ב, הסביר מנהל תחום הניסויים במשרד המלחמה, קולונל ניקולס לאו, שבהשראת מודל הייצור ספינות ליברטי (Liberty Ship) שאיפשר לייצר במהירות אלפי ספינות מטען במהלך מלחמת העולם השנייה, הכוונה היא ש-LUCAS ימלא תפקיד דומה בעידן הלחימה החדש. “יש נקודת מחיר שבה אנחנו רוצים לייצר מספר גדול של מערכות כאלה בקצב מהיר. לא מדובר ביצרן יחיד: המערכת מתוכננת לעבור למספר יצרנים שונים כדי שתיבנה בכמויות גדולות".הגרסה הקרבית שונה במעט מגרסת האימון: היא נושאת ראש נפץ במשקל של 18 ק"ג ומגיעה לטווח של 650-800 ק"מ. הגרסה האמריקאית כוללת יכולת יכולת ניווט וניהול מבוססי AI המאפשרים הפעלה במתכונת של נחיל (Swarm). הפרט החשוב ביותר הוא המחיר: כ-35,000 דולר בלבד (בהשוואה לכ-20,000 דולר שעולה הגרסה האיראנית).

רעיון של התעשייה האווירית

מבקרים חדי עין הבחינו בדמיון הרב שבין השאהיד האיראני לבין מל"ט התקיפה הישראלי הארפי (Harpy) שפותח לפני יותר מ-30 שנה בתעשייה האווירית. כמו מקבילו האיראני, גם הארפי הוא חימוש משוטט בעל כנף דלתא רחבה ומנוע שריפה פנימי אחורי קטן מאוד. שניהם משוגרים באמצעות רקטת האצה הנשמטת ממנו לאחר השיגור ומבצעים טיסה עצמאית לפי נתוני מסלול שהוזנו אליהם מראש, ושניהם ניתנים לשיגור מממשאיות וספינות. אלא שהארפי היה מתוחכם ויקר יותר, מכיוון שמטרתו המרכזית היתה זיהוי קרינה אלקטרומגנטית לצרוך השמדת מערכות מכ"ם.

הצגת הכטב"ם הארפי של התעשייה האווירית בסלון האווירי בפאריס, 2007. מקור: ויקיפדיה

חשוב להדגיש שאין אישור רשמי לההערכות הנפוצות בתעשייה שהשאהיד הוא העתק זול של ההארפי. יחד עם זאת, ההיסטוריה שלו מספקת הרבה מאוד נקודות ממשק שבהן יכלו האיראנים לבצע סוג מסויים של הנדסה לאחור. נתחיל בעיסקה הסינית:  בשנת 1994 ישראל מכרה מל"טי Harpy לסין בעיסקה שיצרה משבר עם ארצות הברית שהביא בהמשך להתפטרות מנכ"ל משרד הביטחון, עמוס ירון. בלחץ ארצות הברית המל"טים הסיניים לא שודרגו ב-2004 (לפי תנאי החוזה). מאוחר יותר התפרסמו ידיעות שלפיהן סין ביצעה להם "הנדסה לאחור" ופיתחה גרסה משלה בשם ASN-301.

ההארפי נמצא בשימוש בצבאות שונים, בהם צבאות הודו, מרוקו, טורקיה ואזרבייג'ן (הגובלת באיראן), שהשתמשה בו בקרבות בינה לבין ארמניה. במהלך הלחימה התפרסמו דיווחים שונים על מל"טים שסטו מהמסלול או הופלו. הקשרים הצבאיים ההדוקים בין סין לאיראן ואובדן כלים באזרבייג'ן יכולים להסביר כיצד עבר ידע תכנוני מהמל"ט הישראלי שהיה אז ראשון מסוגו בעולם, אל המל"ט האיראני. יחד עם זאת, כדי להעתיק את הקונספט הישראלי, לא צריך לבצע הנדסה מלאה לאחור: המאפיינים המרכזיים שלו, כמו כנף דלתא רחבה, טיסה איטית לטווח גדול, מנוע דוחף אחורי קטן ושיגור ממכולות באמצעות רקטת האצה – ניתנים להעתקה גם ללא הנדסה לאחור.

תורת לחימה ישראלית ותורת לחימה איראנית

קיימים גם הבדלים בולטים בין שתי הפלטפורמות: ההארפי הישראלי משתמש במנוע וונקל מתוצרת אלביט שהוא יעיל מאוד ושקט מאוד, אבל יקר לייצור. השאהיד האיראני מבוסס על מנוע בוכנה קטן, זול ורועש. הוא כל כך זמין שניתן לרכוש אותו בכל העולם בחנויות מקוונות של חלקי טיסנים. כללית, שאהיד האיראני מבוסס על רכיבים אזרחיים זולים וקלים להשגה, בעוד שהכטב"ם הישראלי מבוסס על רכיבים איכותיים העומדים בתקנים צבאיים.

ההבדל הגדול ביותר הוא במערכות האוויוניקה: בעוד שהארפי הישראלי מחפש מקורות קרינה ספציפיים ויודע לנווט אליהם (במידה והוא לא מאתר את המכ"ם הוא מסוגל לבטל את המשימה), השאהיד האיראני מצוייד במערכת "אוויוניקה לעניים": מזינים אליו נקודת ציון, והוא טס אליה באמצעות מערכת GPS. בשורה התחתונה: ההבדלים בין השניים הם יותר בתורת הלחימה מאשר בטכנולוגיה. במובן הזה, LUCAS האמריקאי אימץ כמעט במלואה את תורת הלחימה האיראנית.

צמיחה של 11% במכירות אלטק ב-2025, לכ-51.8 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: בדיקת מעגלים גמישים-קשיחים לאחר הייצור. צילום: אלטק

בשנת 2025 צמחו ההכנסות של חברת אלטק (Eltek) מפתח תקווה בכ-11% והסתכמו בכ-51.8 מיליון דולר. יחד עם זאת, הרווח הנקי של החברה ירד מכ-4.2 מיליון דולר ב-2024 לכ-800 אלף דולר בלבד ב-2025. ברבהעון האחרון של 2025 הסתכמו המכירות בכ-13.2 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של כ-10.8 מיליון דולר ברבעון האחרון של 2024. חברת אלטק מתמקדת בייצור מעגלים מודפסים בעלי ביצועים גבוהים בעיקר ליישומים ביטחוניים, תעשייתיים ורפואיים. בתחילת פברואר היא דיווחה על קבלת הזמנה בהיקף של 12.2 מיליון דולר מלקוח ביטחוני בארה"ב, לאספקה בשנים 2026 ו-2027.

החברה דיווחה שבמהלך שנת 2025 היא ביצעה טרנספורמציה בתשתית הייצור שלה, במסגרת היערכות לשילוב קווי הציפוי (plating) החדשים שלה. "השינויים התפעוליים האלה הם בעלי חשיבות אסטרטגית לצמיחה ארוכת הטווח של החברה, אולם הובילו לעיתים לאתגרים תפעוליים שהתבטאו בירידה בריווחיות במהלך השנה. החברה חוותה אתגרים הקשורים לגיוס והכשרת עובדים לצורך הפעלת הציוד החדש, ושימור עובדים מיומנים בעלי מומחיות קריטית. ההיחלשות החדה של הדולר האמריקאי מול השקל, מרמה של 3.65 ל-3.19 שקלים לדולר, השפיעה באופן מהותי על תוצאות הפעילות של החברה. היא הגדילה את הוצאות החברה בשקלים וגרמה לעלייה של כ-2.2 מיליון דולר בהוצאות התפעול".

המנכ"ל אלי יפה מסר שתוכנית ההשקעות משקפת אמונה בצמיחה ארוכת הטווח של שוק המעגלים המודפסים בעלי ביצועים גבוהים, במיוחד במגזרי הביטחון, הרפואה והתעשייה המתקדמת. "הרחבת תשתיות הייצור שלנו ומודרניזציה שלהן נועדו לא רק להגדיל את הקיבולת, אלא גם לתמוך במשפחות מוצרים מורכבות ובעלות ערך גבוה יותר. אף שתקופת המעבר מציבה אתגרים תפעוליים, אנו רואים בהשקעות האלה בסיס לשלב הצמיחה הבא של החברה". אלטק נמצאת בבעלות קבוצת ניסטק ונסחרת בנסד"ק בשווי שוק של כ-61.8 מיליון דולר.

חברת FGD תחל השנה בשיווק גלאי גז חדשני

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: מערכת גילוי הלהבה של החברה. קרדיט: FGD]

חברת טכנולוגיות גילוי אש וגזים (FGD) צפויה להתחיל בשיווק מסחרי של גלאי גז חדש במהלך שנת 2026, לאחר השלמת תהליכי תקינה. כך עולה מהדוח השנתי לשנת 2025 שפרסמה החברה היום (ב') לבורסה. לפי הדוח, החברה מתכננת להעביר את המוצר תהליך הסמכה במהלך השנה, כך שלקראת סוף 2026 ניתן יהיה להתחיל בייצור סדרתי ובמכירות.

הגלאי החדש נמצא בפיתוח מאז שנת 2021, ובסוף 2025 השלימה החברה פיתוח של אב-טיפוס חצי-מסחרי. כעת מתכננת החברה לבצע התאמות שיאפשרו להפוך אותו למוצר מסחרי מלא, לצד פיתוח תהליכי ייצור וציוד בדיקה. במסגרת זו גם התקבל אישור מרשות החדשנות להשלמת תוכנית הפיתוח של משפחת גלאי הגז.

המערכת החדשה מבוססת על טכנולוגיית Open Path Gas Detection (OPGD), המשמשת לזיהוי דליפות של גזים נפיצים או רעילים. בניגוד לגלאים נקודתיים, הטכנולוגיה מבוססת על שתי יחידות נפרדות – יחידת שידור ויחידת קליטה – שביניהן נשלחת קרן קרינה אופטית. כאשר ענן גז חולף במסלול הקרן, משתנים המאפיינים הספקטרליים של הקרינה, והמערכת מזהה את הדליפה. אחד האתגרים המרכזיים בפיתוח גלאים מסוג זה הוא פיתוח אלגוריתמים המסוגלים לזהות דליפה תוך סינון השפעות סביבתיות כמו גשם, ערפל, רוח וקרינות רקע, וכן צמצום התרעות שווא.

הכניסה לשוק גלאי הגז מהווה הרחבה טבעית לפעילות החברה, אשר מתמקדת כיום בפיתוח ובשיווק גלאי להבה אופטיים לתעשיות עתירות סיכון, כגון נפט וגז, פטרוכימיה, בתי זיקוק ומתקני אנרגיה. מוצרי החברה הקיימים מבוססים על חיישנים אופטיים ואלגוריתמים לזיהוי להבות, ולעיתים כוללים גם מצלמות HD משולבות לצורך ניתוח חזותי של האירוע. לפי החברה, שוק גלאי הגז גדול משמעותית משוק גלאי הלהבה, והוא נאמד בכ-2.2 מיליארד דולר עבור גלאי גז נייחים. בין השחקניות הבולטות בתחום נמנות חברות בינלאומיות כגון Honeywell, MSA Safety ו-Dräger.

בדוח השנתי דיווחה החברה על המשך צמיחה בפעילותה. בשנת 2025 הסתכמו הכנסותיה בכ-13.25 מיליון דולר, עלייה של כ-28% לעומת הכנסות של כ-10.32 מיליון דולר בשנת 2024. הרווח הגולמי הסתכם בכ-5 מיליון דולר, אך החברה רשמה הפסד תפעולי של כ-2.4 מיליון דולר, בעיקר בעקבות הגדלת ההשקעות במערכי ייצור, מכירות ושיווק. בשורה התחתונה הסתכם ההפסד הנקי בכ-1.27 מיליון דולר – שיפור משמעותי לעומת הפסד של כ-4.5 מיליון דולר בשנת 2024.

החברה ציינה כי בשנת 2025 המשיכה להרחיב את פעילות הפיתוח, הייצור והשיווק שלה, ובמקביל השקיעה בהגדלת כושר הייצור ובהרחבת מערך המכירות הגלובלי. בנוסף, בחודשים הראשונים של 2026 התקבלו הזמנות בהיקף של כ-3.4 מיליון דולר, נתון המשקף עלייה של כ-66% לעומת התקופה המקבילה בשנה הקודמת.

לדברי החברה, פיתוח גלאי הגז החדש נועד לאפשר לה להרחיב את פעילותה לשוק רחב יותר ולשלב את מוצרי גילוי הגז לצד פתרונות גילוי הלהבה שהיא משווקת כיום לתעשיות האנרגיה והתשתיות ברחבי העולם.

טלטלה בשוק הסייבר: האם כניסתו של Claude Code לעולם הסייבר היא סופו של עידן?

פורסם בתאריך ע"י Techtime

רון פלד, מייסד שותף, Sola Security

באחרונה געשה ורעשה תעשיית הסייבר העולמית — ולשם שינוי לא בגלל האקרים, פריצות או דלף מידע. חברת אנטרופיק (Anthropic) שחררה עדכון דרמטי שגרם לרעידת אדמה של ממש בשוק ההון האמריקאי. החברה הציגה את "Claude Code Security" — כלי מבוסס AI שסורק את קוד המקור שכותבים מהנדסי תוכנה, מאתר פרצות אבטחה ומציע תיקונים ממוקדים באופן אוטומטי.

התגובה של וול סטריט הייתה מיידית ואכזרית: מניות של ענקיות סייבר כמו קראודסטרייק, קלאודפלייר, Zscaler, JFrog ואוקטה צנחו בחדות, וקרנות הסל של תחום הסייבר רשמו שפל שלא נראה מזה זמן רב.

אבל מה שקרה הוא למעשה הרבה יותר מעוד יום אדום בבורסה. זוהי כנראה יריית הפתיחה של רעידת אדמה משמעותית בשוק הסייבר — תהליך דומה למה שכבר ראינו מתרחש בתעשיות אחרות.

דמוקרטיזציה של ידע ויכולות, בקצב מסחרר בחסות ה-AI

בשנים האחרונות ראינו כיצד חברות משנות לחלוטין שווקים שלמים באמצעות "דמוקרטיזציה" של כלים. Canva הפכה כמעט כל אדם למעצב גרפי סביר, Monday הפכה ניהול פרויקטים מורכבים לנגיש וידידותי, ו-Stripe הצליחה לפשט את עולם התשלומים אונליין כך שכמעט כל אדם יכול לסלוק כרטיסי אשראי מבלי להיות מומחה ומבלי להיקלע לפרויקטים סבוכים וארוכים.

כעת, ענקיות ה-AI כמו OpenAI, Google, Microsoft וכמובן Anthropic מובילות מהלך דומה של הנגשת יכולות וידע טכנולוגי מתקדם לכל אדם.

איך זה משפיע על שוק הסייבר?

גודל שוק אבטחת הסייבר העולמי מוערך בכ-250 מיליארד דולר בשנת 2026. עד היום, פתרונות סייבר היו שם נרדף למערכות יקרות מאוד ומסובכות להטמעה, אשר לרוב גם דורשות שילוב של כוח אדם בעל מומחיות גבוהה לצד משאבים אדירים לתחזוקה ולתפעול.

אבל עם "המפץ הגדול" בתחום ה-AI ועליית עולם ה"סוכנים" (Agents), השוק מתחיל להתעצב אחרת. כבר היום רואים יותר צוותי אבטחת מידע מאמצים פתרונות מהדור החדש — כאלה שבהם הכוח יוצא מידי הספקים הגדולים והכבדים ועובר לידי חברות ה-AI והמשתמשים עצמם.

העדכון של Claude וכניסתו לשוק הסייבר מסמנים את תחילת סופו של העידן הקודם.

האם מדובר בתגובה מוגזמת?

קצב ועוצמת השינויים בעולם ה-AI אדירים וקשים לעיכול. בשבועות האחרונים כל פיצ'ר או כלי חדש גורר הספדים וכותרות המבשרות על מותה של חברה מסוימת, מודל ה-SaaS כולו או תעשייה שלמה אחרת.

אפשר בהחלט להבין את מי שמתקשה לעקוב — המוח האנושי לא בנוי לעכל שינויים בסדרי גודל כה משמעותיים ובתדירות כה גבוהה. יחד עם זאת, לצד רעידת האדמה ותחילתו של עידן חדש, שוק ההון הגיב בצורה מוגזמת כאשר הפיל גם מניות של חברות סייבר שאין להן שום קשר להכרזה.

ייתכן שזה גם משקף את התסכול מהפתרונות שהיו נהוגים בשוק עד כה — ואת הרצון לראות פתרונות אחרים.

כן, אנחנו ללא ספק בעיצומו של שינוי דרמטי ביותר. חברות שלא יתאימו את עצמן ייפגעו — בין אם מדובר בחברות שמציעות פתרונות סייבר ובין אם בחברות שמנסות להתגונן מפני איומי סייבר אך אינן מתקדמות מהר מספיק לשילוב AI שימושי בחיי היום-יום של מערך אבטחת המידע הארגוני.

בניגוד לעבר — אנחנו נראה את התוצאות הרבה יותר מהר ממה שהיינו רגילים, גם אם לא ביום אחד.

[קרדיט צילום: עומר הכהן. *תמונה ערוכה] 

לייטריקס חושפת את מודל האודיו-וידיאו LTX-2.3, הפועל מקומית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת לייטריקס (Lightricks) משיקה את LTX-2.3, גרסה חדשה למודל הבינה המלאכותית שלה ליצירת וידאו ואודיו. המודל כולל כ-20.9 מיליארד פרמטרים ומסוגל לייצר סרטונים באיכות הפקה של עד 4K — כאשר כל תהליך היצירה מתבצע באופן מקומי על כרטיסי GPU במחשב האישי, ללא צורך בתשתיות ענן.

משקולות המודל משוחררות בקוד פתוח וזמינות לשימוש חופשי, בעוד שחברות עם הכנסות שנתיות של מעל 10 מיליון דולר יידרשו לרישיון מסחרי. במקביל, החברה משיקה גם את LTX Desktop, אפליקציית יצירה ועריכת וידאו מקצועית המבוססת על מנוע ה-AI של LTX וזמינה גם היא בקוד פתוח.

לדברי החברה, המהלך משקף שינוי רחב יותר בתעשיית התוכנה היצירתית: מרכז הערך עובר מכלי התוכנה עצמם אל מנועי ה-AI שמפעילים אותם. במקום שתוכנות העריכה יהיו המוצר המרכזי, הן הופכות למעטפת סביב מודלים המספקים את יכולות היצירה, הסנכרון והשדרוג.

השקת LTX-2.3 מגיעה על רקע ההתפתחות המואצת בתחום יצירת הווידאו מבוסס AI. עד כה, רוב המערכות דרשו שימוש בתשתיות ענן יקרות, תשלום לפי שימוש ולעיתים גם העברת נכסי תוכן וקניין רוחני לשרתים של ספקים חיצוניים. עבור יוצרים עצמאיים מדובר היה לעיתים בחסם כלכלי, ועבור ארגונים – גם בסיכון מבחינת פרטיות ושליטה על נתונים.

היכולת להריץ את המודל באופן מקומי משנה את המצב הזה. LTX-2.3 פועל על חומרה שכבר קיימת אצל יוצרים ואולפנים רבים, ללא קריאות API וללא תשלום לפי שימוש. המשמעות עבור סטודיו שמפתח עשרות רעיונות ויזואליים בסשן עבודה אחד היא מעבר מעלות לכל יצירה לעלות שולית נמוכה מאוד — מה שמאפשר חופש יצירתי רחב יותר וניסוי מהיר של רעיונות.

במישור הארגוני, הפעלה מקומית של המודל מאפשרת להפחית חלק ניכר מעלויות תשתיות הענן ולצמצם תלות בספק יחיד. מאחר שמדובר במודל עם משקולות פתוחות, ניתן גם לבצע התאמה אישית ולכוון אותו לצרכים ארגוניים שונים. לפי החברה, עלות החישוב של LTX-2.3 עומדת על כ-10%–20% בלבד לעומת מודלים מתחרים, מה שהופך אותו מתאים גם לסביבות ייצור בקנה מידה גדול.

המודל כולל מספר שיפורים טכנולוגיים, בהם מנגנון חדש המשפר את הדיוק ביחס לפרומפטים טקסטואליים ו-VAE חדש המסייע לשמור על פרטים ויזואליים עדינים בתהליך היצירה. בנוסף נוספה תמיכה מובנית בפורמט וידאו אנכי ושופרו יכולות image-to-video. גם רכיב האודיו שודרג, והמודל מסוגל להפיק פס קול כחלק אינטגרלי מהווידאו.

הארכיטקטורה של LTX-2.3 היא מולטימודלית: המודל מטפל בטקסט, תמונה, אודיו ווידאו הן כקלט והן כפלט, במקום להסתמך על שילוב של מספר מערכות נפרדות.

משקולות המודל זמינות כבר כעת בפלטפורמת Hugging Face, ובהמשך צפוי לצאת גם כלי CLI שיאפשר למפתחים להריץ את המודל באופן מקומי ולבנות עליו יישומים נוספים. גם אפליקציית LTX Desktop מבוססת על אותו מנוע פתוח ומלווה במפת דרכים ציבורית לפיתוח עתידי בשיתוף הקהילה.

גרסת LTX-2 הקודמת זכתה לאימוץ מהיר בקהילת המפתחים והיוצרים: בתוך חודש מהשקתה היא הורדה יותר מ-3 מיליון פעמים מ-Hugging Face, וכיום מספר ההורדות מתקרב ל-5 מיליון.

לדברי החברה, אימון המודל הקודם דרש השקעה של כ-150 מיליון דולר בלבד וצוות פיתוח של כ-40 מהנדסים — נתונים נמוכים משמעותית מההשקעות שמבצעות חברות מודלים גדולות — אך הצליח להגיע לרמת ביצועים דומה.

Vay תשלב את מודל חיזוי התאונות של נקסאר בצי רכבים הנשלטים מרחוק

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: נהיגה מרחוק באמצעות מערכת שליטה בדמות הגה. מקור: Vey]

חברת הראייה הממוחשבת הישראלית Nexar הודיעה על שיתוף פעולה עם חברת המוביליטי Vay, במסגרתו ישולב מודל הבינה המלאכותית שלה לחיזוי תאונות בצי הרכבים הנשלטים מרחוק של Vay. המודל, BADAS (Beyond ADAS), נועד לזהות סכנות בכביש שניות לפני התרחשותן ולהתריע על מצבים מסוכנים בזמן אמת. לפי החברות, שילוב הטכנולוגיה יאפשר להוסיף שכבת בטיחות חיזויית למערכת הנהיגה מרחוק של Vay – שירות שנחשב לצי המסחרי הראשון בעולם של כלי-רכב הננהגים מרחוק בכבישים ציבוריים.

נקסאר השיקה את המודל לפני מספר חודשים, וזוהי ההטמעה המסחרית הראשונה שעליה מכריזה החברה. במסגרת השותפות, מודל ה-AI של Nexar ינותח את הווידאו והנתונים מהמצלמות המותקנות על כלי הרכב של Vay, במטרה לזהות מצבי סיכון פוטנציאליים ולהתריע בפני הנהגים המרוחקים במרכזי השליטה. המטרה היא להוסיף יכולת חיזוי שמקדימה את תגובת הנהג, ולספק התרעות על תרחישים כמו סטייה אפשרית של רכב סמוך, הולך רגל שעומד להיכנס לכביש או שינוי חריג בתנועת הצומת.

הרכב מגיע עד אליך ללא נהג

Vay היא סטארט-אפ מוביליטי שהוקם ב-2018 בברלין ומפתח מודל חדש לשירותי תחבורה עירוניים: רכב שמגיע אל הלקוח ללא נהג – אך אינו אוטונומי לחלוטין. במקום זאת, הרכב מובא אל הלקוח על-ידי נהג אנושי היושב במרכז שליטה ומפעיל אותו מרחוק באמצעות מערכת טליאופרציה (Tele-driving).

כאשר המשתמש מזמין רכב דרך האפליקציה של החברה, נהג מרחוק מוביל את הרכב לכתובת המבוקשת. לאחר ההגעה, הנהג המרוחק מתנתק מהשליטה והלקוח נוהג בעצמו ליעדו. בסיום הנסיעה הנהג המרוחק מתחבר שוב למערכת, מחנה את הרכב או מעביר אותו ללקוח הבא.

המודל משלב אלמנטים של השכרת רכב ושל שירותי ride-hailing, אך שונה משניהם: אין נהג בתוך הרכב, אך גם אין אוטונומיה מלאה. הרעיון הוא לאפשר שירות תחבורה גמיש וזול יותר ממונית, תוך הימנעות מהמורכבות והעלויות הגבוהות של פיתוח רכב אוטונומי מלא.

המערכת של Vay מבוססת על צי רכבים חשמליים המצוידים במצלמות היקפיות, מערכות תקשורת נתונים בזמן אמת ומנגנוני בטיחות המאפשרים שליטה מרחוק עם זמן תגובה נמוך. הנהג המרוחק יושב בעמדת נהיגה המדמה תא נהג מלא – עם הגה, דוושות ומסכים המציגים את שדה הראייה של הרכב.

החברה החלה להפעיל שירות מסחרי בלאס וגאס, והיא גייסה לאורך השנים מעל 200 מיליון דולר ממשקיעים בהם Kinnevik, Coatue ו-Atomico. המודל העסקי שלה מבוסס על שימוש בצי רכבים משותף, כאשר הנהגים המרוחקים מביאים את הרכב למשתמשים ומנהלים את הלוגיסטיקה של הצי בין נסיעות.

לא מודל נהיגה – מודל חיזוי תאונות

הטכנולוגיה שמשלבת Nexar בשירות מבוססת על מודל הבינה המלאכותית BADAS, שנועד לחזות תאונות וסיכונים בכביש לפני שהם מתרחשים. המודל אומן על מאגר עצום של נתוני נהיגה אמיתיים שנאספו לאורך שנים מרשת גלובלית של מצלמות דרך המותקנות בכלי-רכב פרטיים, בציים מסחריים ובמערכות ניטור עירוניות.

בניגוד למערכות ADAS מסורתיות המגיבות לאירועים כאשר הם כבר מתרחשים, BADAS מנסה לזהות דפוסי התנהגות מוקדמים המצביעים על סכנה אפשרית. מאגר הנתונים של החברה כולל אלפי “כמעט-אירועים” – מצבים שבהם נוצר סיכון אך לא התרחשה תאונה בפועל – המאפשרים למודל ללמוד כיצד נראית התנהגות חריגה בכביש.

לפי החברה, המודל הצליח בניסויים לנבא תאונות בממוצע כ-4.9 שניות לפני התרחשותן. Nexar אינה מפתחת רכבים אוטונומיים משלה, אלא מציעה את המודל כתשתית שניתן לשלב במערכות של יצרני רכב, חברות ביטוח, ציים מסחריים ויישומי עיר חכמה.

החיבור בין שתי החברות משלב שתי שכבות טכנולוגיות משלימות: מערכת נהיגה מרחוק שמאפשרת להפעיל רכבים ללא נהג בתוך הרכב, ומודל AI שמנתח בזמן אמת את הסביבה ומספק התרעות מוקדמות על סיכונים.

במערכת של Vay הנהג המרוחק מסתמך על זרם וידאו מהמצלמות של הרכב כדי להבין את מצב הדרך. מודל החיזוי של Nexar יכול להוסיף שכבת ניתוח נוספת מעל הווידאו – מעין “עוזר נהג” מבוסס AI שמזהה דפוסים מסוכנים ומתריע עליהם לפני שהנהג מבחין בהם בעצמו.

מעבר להיבט הבטיחותי, שילוב כזה עשוי לשפר גם את היעילות התפעולית של השירות. מערכת חיזוי שמנטרת את הסביבה ומספקת התרעות יכולה להפחית עומס קוגניטיבי על הנהגים המרוחקים, ולאפשר לחברה להרחיב את פעילות הצי תוך שמירה על רמת בטיחות גבוהה.

מבחינת Nexar, שיתוף הפעולה מציג את המודל שלה כמרכיב תשתיתי שניתן לשלב במערכות מוביליטי שונות – לא רק ברכב פרטי או במערכות ADAS, אלא גם בציים מחוברים ובשירותי תחבורה חדשים.

המהלך משקף מגמה רחבה יותר בתעשיית התחבורה: מעבר ממערכות תגובתיות המזהות סכנה לאחר הופעתה, למערכות חיזוי המבוססות על נתוני נהיגה אמיתיים. אם מודלים מסוג זה יוכיחו את עצמם בקנה מידה גדול, הם עשויים להפוך לשכבת תוכנה מרכזית במערכות בטיחות של הדור הבא של שירותי התחבורה – בין אם מדובר ברכב אוטונומי, בציים מחוברים או בשירותי נהיגה מרחוק.

תוכנית entryCODE: מסלול התמחות חדש למילואימניקים בדרך לתפקיד הראשון בתעשייה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: אילוסטרציה]

תוכנית חדשה בשם entryCODE מבקשת לסייע למשרתי מילואים אקדמאיים להשתלב בתעשייה באמצעות מסלול התמחות מעשי בתוך חברות. היוזמה הוקמה על ידי מירב גל-שושן בשיתוף חברת שירותי הפיתוח CodeValue, ומטרתה להתמודד עם הפער המקצועי שנוצר עבור רבים מהמילואימניקים בעקבות שירות ממושך.

הרעיון המרכזי של התוכנית הוא להעניק למשתתפים ניסיון תעסוקתי אמיתי – מרכיב קריטי שמעסיקים רבים דורשים כבר בשלבי הכניסה לשוק העבודה. ג’וניורים רבים מתקשים ממילא להשיג את המשרה הראשונה, אך עבור מילואימניקים שחזרו משירות ארוך האתגר מורכב אף יותר, משום שבתקופה זו הלימודים והקריירה הוקפאו ונוצר פער בקורות החיים.

במסגרת entryCODE מוזמנות חברות לפתוח מסלולי סטאז׳ או On-the-Job Training, שבהם משתתפי התוכנית משתלבים בתוך צוותים קיימים בארגון למשך כחצי שנה. במהלך התקופה הם עובדים כחלק מהצוות, צוברים ניסיון מקצועי ולומדים את העבודה תוך כדי עשייה.

ההתנסות יכולה להתקיים במגוון תחומים בארגון, בהם פיתוח תוכנה, ניהול מוצר, דאטה, סייבר, שיווק, מכירות ומשאבי אנוש. המודל נועד לאפשר למשתתפים לרכוש ניסיון רלוונטי, ליצור קשרים מקצועיים בתעשייה ולשפר את סיכוייהם להשתלב בהמשך בתפקיד קבוע.

התוכנית פונה לשני קהלים עיקריים: מצד אחד סטודנטים ובוגרים אקדמאיים שמשרתים במילואים ומבקשים להשתלב בשוק העבודה, ומהצד השני חברות וארגונים המעוניינים לפתוח תקני התמחות ולהעניק הזדמנות למועמדים בתחילת דרכם. לפי יוזמי היוזמה, גם הזדמנות אחת בתוך חברה יכולה לעשות הבדל משמעותי עבור מועמד שמחפש את דרכו לתעשייה.

ההרשמה לתוכנית מתבצעת דרך האתר הייעודי, שבו יכולים מילואימניקים להגיש מועמדות וחברות להשאיר פרטים לצורך פתיחת מסלולי התמחות. היוזמה שואפת ליצור חיבור ישיר בין המועמדים לבין חברות בתעשייה, ולספק למשרתי מילואים מסלול כניסה מעשי לעולם העבודה לאחר שירותם.

אירודרום מגייסת 50 מיליון שקל באמצעות מכירת מניות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל אירודרום, תת אלוף במיל. מישל בן ברוך

חברת אירודרום (Aerodrome) נכנסה לתהליך של גיוס הון בהיקף של כ-41 מיליון שקל באמצעות מכירת מניות בדרך של הקצאה פרטית חריגה. החברה דיווחה על חתימת הסכם השקעה עם מספר משקיעים לצורך ביצוע ההשקעה תמורת כ-33.48% ממניות החברה לאחר ההשקעה. העיסקה תתבצע במחיר של 80 אגורות למניה, המעניק להם פרמיה של 14% על שער הסגירה של מניית החברה. אחד מהמשקיעים צפוי להיות בעל השליטה בחברה, שכן הוא התחייב להשקיע בחברה 37.8 מיליון שקל תמורת כ-32% מהמניות. כעת הסכם ההשקעה הזה ממתין לאישור אסיפת בעלי המניות של החברה.

במקביל להסכם הזה, החברה תחמה על הסכם להשקעה בהיקף של כ-9.2 מיליון שקל (3 מיליון דולר) עם משקיע זר בארצות הברית, תמורת 10.77% ממניות החברה (לאחר ההשקעה). מיד לאחר ההשקעה ייכנסו הצדדים למשא ומתן להקמת חברה בת בארה"ב שתוחזק בשיעור של 51% על-ידי המשקיע ו-49% על ידי החברה. היא תשמש כזרוע השיווק וההפצה הבלעדית של מוצרים מסוימים של החברה בארה"ב ובקנדה. ההסכם הזה יהיה מותנה בקבלת כל האישורים הרגולטוריים הנדרשים למכירת המוצרים בקנדה ובארה"ב. בעקבות שתי ההודעות זינקה מניית החברה בבורסה בתל אביב ב-21% והיא נסחרת כעת לפי שווי של כ-89.5 מיליון שקל.

חברת אירודרום עוסקת בפיתוח,ייצור ואינטגרציה של מערכות וכטב"מים, וכן במתן שירותי איסוף מודיעין וניתוח ועיבוד מידע לשוק הביטחוני והאזרחי. החברה התמודדה עם משבר קשה במהלך שנת 2025, לאחר שבוטלה זכייתה במכרז לאספקת רחפנים לממשלת ישראל בהיקף כולל של כ-73.6 מיליון שקל. בחודש אפריל 2025 התפטר המייסד והמנכ"ל רועי דגני ובמקומו מונה תת אלוף במיל. מישל בן ברוך, למנכ"ל החדש של החברה. הוא הגיע לחברה לאחר שסיים למלא את תפקיד ראש משלחת הרכש של משרד הביטחון בארצות הברית, בשנים 2019-2024.

הזעזועים באו לידי ביטוי גם במכירות החברההנמצאות בירידה מתמדת: בשנת 2024 הסתכמו מכירותיה בכ-14.4 מיליון שקל, בהשוואה למכירות בהיקף של 33.8 מיליון שקל בשנת 2023. במחצית הראשונה של 2025 הסתכמו המכירות בכ-6 מיליון שקל בלבד, בהשוואה למכירות של כ-6.6 מיליון שקל במחצית הראשונה 2024. החברה הסבירה את הקיטון בצימצום יזום של אספקת שיראותים ובמעבר למכירת מוצרים ומערכות. בסוף ינואר קיבלה הגישה הזו מעמד של החלטת דירקטוריון שעיקרה מיקוד החברה בתכנון, פיתוח, ייצור ואינטגרציה של כלי טיס בלתי מאוישים.

מכירות אלסייט זינקו פי 15; בונה מערך שיווק גלובלי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מודול התקשורת Halo של חברת אלסייט

לאחר הצמיחה הדרמטית במכירותיה בשנת 2025, החליטה חברת Elsight מרמת-גן להקים מערך גלובלי של מכירות ופיתוח עסקי הממוקד בעיקר בשוק הביטחוני של טכנולוגיות רחפנים ומערכות בלתי-מאוישות. במסגרת הזאת היא הכריזה על מינוי חמישה בכירים בעלי ניסיון מבצעי וניהול תוכניות רכש ביטחוני מול משרד המלחמה האמריקאי, מערכת הביטחון הישראלית ומדינות ברית נאט"ו. מנכ״ל החברה, יואב עמית, אמר שהרחבת מערך המכירות משקפת את ההיקף והבשלות של הזדמנויות חדשות שנוצרו עבור החברה בשוק הביטחוני. “המערכות הבלתי-מאוישות הופכות לרכיב מרכזי בפעילות צבאית מודרנית, ולכן קישוריות אמינה היא מרכיב קריטי ביכולת לבצע משימה".

חברת אלסייט פיתחה מערכת תקשורת לרחפנים, אולם זמן רב דישדשו מכירותיה. התפנית הדרמטית התחוללה בשנה האחרונה: מכירותיה בשנת 2025 צמחו ביותר מפי 15 בהשוואה לשנת 2023 וביותר מפי 11 בהשוואה לשנת 2024. בשנת 2025 הסתכמו המכירות בכ-23 מיליון דולר, בהשוואה לכ-2 מיליון דולר ב-2024 וכ-1.5 מיליון דולר ב-2023. לראשונה בתולדותיה החברה עברה לריווחיות. מחיר המנייה שלה בבורסה האוסטרלית זינק בכ-1500% ב-12 החודשים האחרונים וכיום היא נסחרת לפי שווי שוק של כ-1.1 מיליארד דולר אוסטרלי (770 מיליון דולר אמריקאי).

התובנה שייצרה את התפנית

כדי להבין מה קרה באלסייט, צריך חזור לאחור. החברה הוקמה בשנת 2009 על-ידי יוצאי קהילת המודיעין של צה״ל, ניר גבאי ורועי קשי. בתחילת דרכה היא פיתחה מערכות להעברת וידאו ונתונים בזמן אמת עבור גופי ביטחון וביטחון פנים. הטכנולוגיה שלה אפשרה להעביר זרמי וידאו יציבים מהשטח באמצעות שילוב של כמה רשתות תקשורת במקביל, למשל מספר רשתות סלולריות שונות, ועל-ידי כך להתגבר על בעיות קליטה בשטח. בשנת 2017 היא הונפקה בבורסה האוסטרלית (ASX).

בסוף העשור הקודם החברה זיהתה הזדמנות: התברר שקישוריות אמינה למערכות ניידות היא אחת מהבעיות המרכזיות בהפעלת רחפנים. רחפנים מודרניים נדרשים להעביר בזמן אמת אותות וידאו, נתוני טיסה ופקודות שליטה, לעיתים למרחקים גדולים ובאזורים שבהם הכיסוי הסלולרי אינו יציב. כדי להתמודד עם האתגר הזה היא פיתחה את מערכת HALO, מודול תקשורת קטן המותקן על רחפנים ומאפשר לשלב כמה רשתות תקשורת במקביל – סלולר, רדיו ולעיתים גם לוויין – ולספק קישוריות יציבה. המודול מאפשר להעביר נתוני וידאו, נתוני טלמטריה ופקודות שליטה, גם כאשר אחת מהרשתות נחלשת או מתנתקת.

המעבר לשוק הרחפנים הגיע במקביל לזינוק בביקוש למערכות צבאיות בלתי-מאוישות. החברה החלה לראות מעבר מפרוייקטי פיילוט והדגמות טכנולוגיות להזמנות ממשיות מצד יצרני רחפנים. בחודש דצמבר 2025 היא דיווחה על החוזה הגדול בתולדותיה: הזמנה בהיקף של כ-21 מיליון דולר שהגיעה מיצרן אירופי של רחפנים ביטחוניים. במקביל, היא חתמה על סדרת חוזים נוספים עם יצרני מערכות בלתי-מאוישות באירופה ונבחרה להשתתף בתוכנית Project G.I של יחידת החדשנות של הפנטגון, במסגרתה נבחנת הטכנולוגיה שלה עבור מערכות בלתי-מאוישות של צבא ארה״ב.

בניית תשתית גלובלית לשיווק ומכירות

על רקע הזה ניתן להבין את המהלך האחרון: Elsight מבקשת למצב את עצמה כספקית תשתיות קישוריות של תוכניות רחפנים צבאיות ותעשייתיות, והחליטה לבנות נוכחות בשווקים המרכזיים של מדינות נאט״ו ובמדינות יעד נוספות. במסגרת הזו היא מינתה את ראיין גאריי, ששירת כלוחם בכוחות המיוחדים של צבא ארה״ב (Green Berets) והתמחה בתקשורת טקטית ליחידות מיוחדות, כמוביל הפעילות מול הממשל האמריקאי ותוכניות מיוחדות בארה״ב. רועי לופו, ששירת כשני עשורים בכוחות המיוחדים של חיל האוויר הישראלי ובהמשך עסק בפיתוח עסקי בתחום הביטחוני בארה״ב, מונה למנהל פיתוח עסקי בצפון אמריקה.

רון קיסלב, שכיהן בעבר כמנכ״ל UAV Tactical Systems ומילא תפקידי ניהול באלביט מערכות, יוביל את הפעילות מול בריטניה ומדינות ברית נאט״ו. טוביאס וילהון, ששימש כמנהל תחום ISTAR ולוחמה אלקטרונית באלביט מערכות גרמניה, יוביל את פעילות החברה בגרמניה, האיחוד האירופי ובנאט״ו. שי דביר, ששימש בתפקידי פיתוח עסקי בחברות הרובוטיקה והרחפנים הביטחוניות XTEND ו-Roboteam, מונה להוביל את פעילות החברה בישראל ובדרום מזרח אסיה.

אם בשנים הראשונות הייתה Elsight חברה שפיתחה טכנולוגיית תקשורת לנישות ביטחוניות, הרי שכיום היא מנסה להפוך את מערכת HALO שלה לרכיב סטנדרטי בפלטפורמות רחפנים. שורת המינויים האחרונה מעידה כי החברה מעריכה שהביקוש לטכנולוגיה שלה צפוי להתרחב משמעותית בשנים הקרובות, ושהיא החליטה להיות בעמדה שתאפשר לה לנצל את הגל הזה.

שוק ה-CPU דוהר על גב "מחזור ה-AI הענק"

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מעבד Xeon 6 של אינטל במפעל האריזה בקוסטה ריקה. צילום: Intel

אינטל מחליפה את יו"ר הדירקטוריון. החברה דיווחה אתמול (ד') שהיו"ר הנוכחי פרנק יארי (Frank Yeary) הממלא את התפקיד מאז 2023, פורש מהדירקטוריון ובמקומו ייכנס לתפקדי ד"ר קרייג באראט (Craig Barratt) שהצטרף לדירקטוריון החברה בנובמבר 2025. יארי הוביל את המהלכים שהביאו להחלפת מנכ"ל ולמינויו של ליפ-בו טאן למנכ"ל החברה בחודש מרץ 2025, לאחר מספר חודשי מעבר שהחברה התמודדה עימם, בעקבות פיטורי המנכ"ל פט גלסינגר בסוף 2024.

ביום שבו הודיעה אינטל על המינוי, עלתה מניית החברה ביותר מ-6% והגיעה לשווי של 229.4 מיליארד דולר. אלא שהעלייה הזו אינה נובעת מהמינוי, מכיוון שגם מניית חברת AMD, המספקת כמו אינטל מעבדי CPU בארכיטקטורת x86, עלתה בכ-5% והעניקה לחברה שווי שוק של כ-328 מיליארד דולר. ככל הנראה התופעה הזו קשורה לניתוח שוק של חברת Creative Strategies שהתפרסם בחודש דצמבר 2025 תחת הכותרת The Semiconductor Gigacycle.

זכרונות מעידן ה-PC

הדו"ח הזה לא עורר הדים רבים, אולם לאחר שצוטט בהרחבה בשיחות הוועידה האחרונות גם של אינטל וגם של AMD, הוא הגיע לעיתונות הכלכלית אשר גילתה בו מסקנות מפתיעות: צמיחת שוק ה-AI לא רק מייצרת מנוע מכירות עוצמתי של מעבדים נוירוניים ומעבדי GPU – אלא מהווה מנוע צמיחה חזק מאין כמוהו של מעבדי ה-CPU המסורתיים אשר נמצאים בליבת כל תשתיות המחשוב, גם אם לא בכותרות העיתונים. הסיבה לכך נעוצה אופי הגל הנוכחי של שינוי בתעשיית השבבים.

תעשיית השבבים חוותה מספר מהפכים גדולים, שלכל אחד מהם היתה השפעה של משפחת רכיבים שונה: עידן המחשב האישי (PC) יצר צורך במעבדי CPU וזיכרונות סטנדרטיים (Commodity Memory). מוקד הצמיחה במהלך מהפיכת הטלפונים הניידים התמקדה במעבדי יישומים (AP) ובזכרונות NAND. גל ההקמה של תשתיות ענן ייצר שוק חזק מאוד של מעבדי שרתים, מעבדי תקשורת ומאיצי קישוריות. הגל הנוכחי של בניית תשתיות AI שונה מהותית מכל קודמיו, מכיוון שהוא ממוקד בכל מרכיבי התשתית: מחשוב, זיכרון, רשת ואחסון.

במהלך יום האנליסטים של AMD בנובמבר 2025, העריכה מנכ"לית החברה, ליסה סו, כי השוק הכולל של בינה מלאכותית: מעבדי CPU, GPU, מעבדי תקשורת ורכיבי ASIC, יגיע להיקף של יותר מטריליון דולר עד 2030. “השוק גדל בקצב שפשוט שלא הבנו עד לאחרונה. מרכזי הנתונים הם הזדמנות הצמיחה הגדולה ביותר הקיימת בתעשייה". במונחים כספיים, שוק מעבדי ה-GPU הוא הגדול ביותר ומשלוחי ה-GPU של אנבידיה צפויים לצמוח בכ-85% בשנת 2025, ובעוד 50%–60% בשנת 2026.

הגל הנוכחי מרים את כולם

אלא שהצמיחה לא נעצרת שם. היא מחזירה את שוק מעבדי ה-CPU אל תהליכי צמיחה מואצים שהחברות העיקריות שייהנו ממנו הן אינטל, AMD ו-ARM. להערכת Creative Strategies, שוק היעד הכולל (TAM) של מעבדי שרתים צפוי לצמוח בקצב שנתי של כ-18% עד לשנת 2030, ולהגיע בה להיקף של כ-60 מיליארד דולר (בהשוואה לכ-26 מיליארד דולר בשנת 2025). "ההתרחבות הזו נדחפת על-ידי ביקוש גובר ל-Agentic AI הפועל על שרתים כלליים, ועל-ידי המבנה המיוחד המאפיין את מסדי ה-AI ייעודיים.

"כך למשל, מסד NVIDIA NVL72 משתמש כיום ב-36 מעבדי CPU מארחים (Rack) בכל מסד, בהשוואה למעבד אחד או שניים בלבד בשרתים סטנדרטיים". החברה מעריכה שהמגמה הזו תתעצם כאשר מספר המאיצים (Accelerators) בכל Rack יגדל ל-144 ומעבר לכך, וכאשר יתווספו יותר יחידות Data Processing Unit ‏(DPU) לכל Rack של מאיצים.

להערכת החברה, הביקוש לכוח מחשוב הוא אמיתי וחסר תקדים. "ההשקעה בציוד של ארבע ספקיות שירותי הענן הגדולות, Amazon, Google, Microsoft ו-Meta, הוכפלה בתוך שנתיים בלבד ותגיע ב-2025 להיקף של כ־600 מיליארד דולר". התוצאה היא גל צמיחה עצום שיקיף את כל מגזרי התעשייה. "בניגוד לעידני ה-PC והטלפון הנייד שמהם נהנו מספר קטן של חברות, מחזור ה-AI הענק (AI Gigacycle) דוחף את כל מרחב השבבים: החל בלוגיקה, דרך זיכרונות, רשתות תקשורת ואריזה מתקדמת, ועד לכל שרשרת האספקה של ציוד ייצור השבבים. כולם נהנים מהתרחבות השוק הגדולה ביותר בתולדות תעשיית השבבים".

הושלמה עסקת אורביט קראטוס

פורסם בתאריך ע"י Techtime

הושלמה עסקת המכירת של חברת אורביט (Orbit) מנתניה לחברת קראטוס (Kratos Defense & Security Solutions) האמריקאית. החל ממחר (ה') החברה יוצאת ממסחר בבורסה בתל אביב והופכת לחברה פרטית הנמצאת בבעלותה המלאה של קראטוס. אורביט היא מחברות הטכנולוגיה הוותיקות בישראל. היא הוקמה בשנת 1950 וכיום עוסקת בפיתוח ואספקת מערכות תקשורת למשימות חיוניות  (Mission-Critical) ומסחריות ליישומים בים, ביבשה, באוויר ובחלל. היא נחשבת לאחת מהחברות המתקדמות בעולם בתחום מסופי התקשורת הלוויינית הניידים, פתרונות עקיבה וטלמטריה ומערכות לניהול תקשורת פנים במטוסים.

חברת קראטוס היא תאגיד ביטחוני שמרכזו בסן דייגו, קליפורניה. החברה מפתחת ומייצרת מגוון גדול מאוד של מערכות צבאיות, החל מטילים, כלי-טיס הייפרסוניים, כטב"מים ומל"טי תקיפה אסטרטגיים, מערכות מכ"ם, חדרי מבצעים ניידים, מערכות הגנת לייזר, פתרונות לחלל ולוויינים, מערכות לוחמה אלקטרונית ומערכות תקשורת לווייניות. החברה נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-16.6 מיליארד דולר. קראטוס שילמה קצת יותר מ-356 מיליון דולר במזומן כדי לרכוש את אורביט. המרוויחה הכגדולה ביותר מהעיסקה היא קבוצת פימי, אשר החזיקה בכ-22.5% ממניות אורביט.

לאחר החתימה על עסקת הרכישה, בחודש נובמבר 2025, הסביר מנכ"ל אורביט, דניאל אשחר, ששתי החברות משלימות אחת את השנייה בצורה מושלמת. "לקוחות רבים של אורביט הם גם הלקוחות של קראטוס. השילוב בין הטכנולוגיות של שתי החברות פותח אפשרויות צמיחה שאינן זמינות עבור חברה יחידנית כמונו. לדבריו, "העיסקה גובשה באמצעות משא ומתן קפדני שנועד למנוע הפרעות לפעילויות של שתי החברות ולהתחייבויות שלהן בתחום הביטחון הלאומי".

בשנת 2025 הסתכמו המכירות של אורביט בכ-83 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של 70 מיליון דולר ב-2024 ו-63 מיליון דולר ב-2023. כ-95% מהמכירות היו לשוק הממשלתי-הביטחוני, ורק כ-5% היו לשוק האזרחי. אורביט היא ספקית חשובה של מערכת הביטחון הישראלית. למלחמה המתמשכת התנהלת בארץ מאז מתקפת ה-7 באוקטובר יש השפעה עמוקה על פרופיל המכירות של החברה: בשנת 2025 היה השוק המקומי אחראי לכ-47% ממכירותיה, בהשוואה ל-25% בשנת 2022. יחד עם זאת, זהו מידע חלקי בלבד, מכיוון שחלק מהמכירות בשוק הישראלי הן עבור מערכות שהמשתמש הסופי שלהן הוא לקוח בחו"ל. כ-53% ממכירותיה ב-2025 היו לייצוא, כאשר השוק האירופה הוא השוק הזר הגדול ביותר שלה (24% מהמכירות), ולאחריו באות מזרח אסיה (17%) ויבשת אמריקה (12%).

 

חיישני אינוויז ישולבו בפלטפורמות הרכב האוטונומי של Dataspeed

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: מערכת הרכב של Dataspeed. מקור: Dataspeed]

חברת אינוויז (Innoviz) הודיעה על הרחבת שיתוף הפעולה עם חברת Dataspeed האמריקאית, במסגרתו ישולב חיישן ה-LiDAR שלה, InnovizSMART, בפלטפורמות ה-Drive-by-Wire של Dataspeed המשמשות לפיתוח ובחינה של כלי רכב אוטונומיים.

לפי ההודעה, החיישן של אינוויז ישולב כחלק אינטגרלי מפלטפורמות הרכב של Dataspeed, המאפשרות שליטה ממוחשבת מלאה במערכות הרכב — כולל ההיגוי, הבלימה והמצערת — ומיועדות לחברות ולארגונים המפתחים מערכות אוטונומיות. במסגרת שיתוף הפעולה, Dataspeed תציע את חיישני InnovizSMART כחלק מהמערכות שהיא מספקת ללקוחותיה, בעיקר בצפון אמריקה.

הפתרון המשותף מיועד למגוון יישומים בתחומי האוטונומיה, בהם כלי רכב לשימוש ביטחוני, חקלאות, כרייה, תעשייה ורובוטיקה קרקעית — תחומים שבהם פועלים כלי רכב אוטונומיים בסביבות קשות יחסית, כמו שטחי חקלאות, מכרות פתוחים או אזורי מדבר.

Dataspeed, שממוקמת במדינת מישיגן בארה״ב, מתמחה בפיתוח פלטפורמות רכב המיועדות לניסויים ופיתוח של מערכות נהיגה אוטונומית. החברה מספקת מערכות Drive-by-Wire המאפשרות למחשבים לשלוט ברכב באמצעות ממשקים אלקטרוניים, ובכך להפוך כלי רכב סדרתיים לפלטפורמות ניסוי עבור חברות רכב, סטארט-אפים, אוניברסיטאות ומעבדות מחקר. הפלטפורמות של החברה משמשות מגוון ארגונים בתעשיית האוטונומיה ומאפשרות להם להטמיע חיישנים, מחשבי AI ואלגוריתמים לצורך פיתוח מערכות נהיגה אוטונומית. לפי החברה, הטכנולוגיה שלה הוטמעה ביותר מ-500 כלי רכב ברחבי העולם. בין הדגמים שהוסבו באמצעות הפלטפורמה ניתן למצוא בין היתר את Ford Fusion, Lincoln MKZ, Chrysler Pacifica, Jeep Grand Cherokee ו-Ford Ranger. לצד יישומים אזרחיים, הפלטפורמות של Dataspeed משמשות גם לפרויקטים בתחומי הביטחון והרובוטיקה הקרקעית, כולל עבודות פיתוח עבור גופים ממשלתיים ופרויקטים הקשורים לצבא ארה״ב בתחום כלי הרכב האוטונומיים.

החיישן InnovizSMART, שישולב בפלטפורמות של Dataspeed, הוא מערכת LiDAR תלת-ממדית המיועדת בעיקר ליישומים תעשייתיים ואוטונומיים מחוץ לשוק הרכב הפרטי. בניגוד לחיישני הדגל של החברה, כמו InnovizOne ו-InnovizTwo, שמיועדים להשתלבות בכלי רכב סדרתיים של יצרניות רכב, InnovizSMART פותח במיוחד עבור שווקים כמו רובוטיקה, חקלאות, כרייה וביטחון — שבהם דרישות העמידות והתפעול שונות ולעיתים פחות תלויות בתקינה האוטומוטיבית המחמירה. החיישן מספק מיפוי תלת-ממדי של הסביבה ברזולוציה גבוהה ובטווחים ארוכים, והוא מותאם במיוחד לתנאי שטח קשים — כולל מצבים שבהם חלון החיישן מכוסה בבוץ, מים או אבק. יכולות אלה הופכות אותו למתאים במיוחד לכלי רכב אוטונומיים הפועלים בסביבות מאתגרות כמו אתרי כרייה, שטחים חקלאיים או אזורים בלתי סלולים, וגם מאפשרות לאינוויז לפנות לשוק רחב יותר של יישומי אוטונומיה ו-Physical AI מעבר לתעשיית הרכב המסורתית.

מבעד לחיישן של אינוויז. מקור: אינוויז

האקרים איראניים זייפו את אתר פיקוד העורף

פורסם בתאריך ע"י Techtime

יחידת המחקר של חברת פאלו אלטו נטוורקס, Unit 42, זיהתה קמפיין פישינג איראני שעלה עם פרוץ מלחמת "שאגת הארי" אשר פועל באמצעות התחזות לאפליקציית "צבע אדום" של פיקוד העורף. הקמפיין מבוסס על עמוד מזוייף המתחזה לפורטך החירום הלאומי של פיקוד העורף. כאשר נכנסים אליו מקבלים הודעה שיש תקלה באפליקציית צבע אדום, ולכן המשתמשים מתבקשים לבצע עידכון שלה. לאחר שהמשתמש מבצע את העידכון הנדרש, הוא מקבל הודעה שהתקלה נפתרה והוא יכול לחזור ולהשתמש באפליקציה. אלא שבפועל תהליך "העידכון" לא כלל שום עידכון – במהלכו הורד לנייד קובץ אנדרואיד APK הנראה לגיטימי במבט ראשון, אולם לאחר שהוא הותקן בנייד של המשתמש, הוא מפעיל ומפיץ נוזקה מסוג Data-exfiltrating malware, אשר משמשת לגניבת מידע ולמעקב אחר המשתמש.

חוקרי  Unit 42 מזהים עלייה חדה בפעילות של קבוצות האקרים פרו-המשטר האיראני הפועלות מחוץ לאיראן. הם מעריכים שכ-60 קבוצות שונות פעילות כעת בזירה, ובהן גם קבוצות פרו-רוסיות. מספר האקרים וקבוצות האקרים המזוהים עם איראן נטלו אחריות לשורה של פעולות שיבוש נגד ישראל. חלקן שותפות בפרוייקט "חדר המבצעים האלקטרוני" (Electronic Operations Room) שהוקם ב-28 בפברואר 2026 במטרה ליזום ולתאם פעילות נגד ישראל. ניתן לקרוא את הדו"ח בכתובת: Threat Brief: March 2026 Escalation of Cyber Risk Related to Iran.

היעדים המרכזיים של איומים מדינתיים המזוהים עם איראן הם לרוב ריגול ושיבוש. הטכניקות שלהם כוללות שימוש בקמפייני spear-phishing ממוקדים המוגברים באמצעות בינה מלאכותית, ניצול חולשות אבטחה ידועות, ושימוש בתשתיות חשאיות לצורכי ריגול. יחד עם זאת, סגן נשיא פאלו אלטו וחוקר בכיר ב-Unit 42, סם רובין, אמר שמבצעים מדינתיים גדולים נגד ישראל שמקורם באיראן, צפויים להיות מוגבלים בהיקפם בגלל הפגיעה בתעבורת האינטרנט בתוך איראן עצמה.

האקרים פרו-רוסים מצטרפים למערכה

קבוצת ההאקטיביסטים הפרו-רוסית Cardinal טענה כי תקפה מערכות של צה"ל באמצעות ערוץ הטלגרם הציבורי שלה. ההערכה היא שהקבוצה מיושרת עם אינטרסים מדינתיים, אך ככל הנראה פועלת ללא מימון ישיר מהמדינה. הקבוצה טענה כי חדרה לרשתות צה"ל והפנתה למסמך לכאורה מסווג הקשור למבצע "מגן צפוני" משנת 2019, שבמהלכו נחשפו מנהרות טרור חוצות גדר בגבול לבנון. המסמך שפורסם כולל פרטי תנועות מבצעיות, אישורי פיקוד ופרטי קשר.

קבוצת ההאקרים הפרו-רוסית NoName057, טענה כי תקפה מספר יעדים ישראליים, וביצעה פעולות שיבוש נגד מגוון גופים מוניציפליים, פוליטיים, תקשורתיים וביטחוניים בישראל. קולקטיב ההאקטיביסטים הפרו-רוסי Russian Legion טען שהשיג גישה אל מערכת ההגנה האווירית "כיפת ברזל" של ישראל. בפרסום שלהם נטען כי הם שולטים במערכות מכ"ם, במיירטים ומבצעים ניטור בזמן אמת של פעילות המערכת. לטענתם, הם הצליחו להביא לשיתוק המערכת ולאובדן שליטה על יכולות היירוט שלה. הקבוצה אף טענה למבצע סייבר חדש שלדבריה פגע בשרתים סגורים של צה"ל.

doubleAI: שיפרנו פי 3.6 את קוד ה-GPU של אנבידיה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מאת: יוחאי שויגר

חברת הסטארט-אפ doubleAI, שהוקמה על-ידי המנכ"ל פרופ' אמנון שעשוע וה-CTO פרופ' שי שלו-שוורץ, הודיעה כי מערכת הבינה המלאכותית שלה, WarpSpeed, הצליחה לשכתב ולאופטם מחדש את קרנלי ה-CUDA של ספריית cuGraph — חלק מחבילת RAPIDS, אקוסיסטם התוכנה של אנבידיה לעיבוד נתונים על גבי GPU, ולהשיג שיפור מהירות ממוצע של פי 3.6 לעומת גרסאות שפותחו ושופרו במשך עשור על ידי מהנדסי CUDA של אנבידיה במסגרת אותו פרויקט. לדברי החברה, כל אחד מהקרנלים שנבדקו הציג שיפור כלשהו, ויותר ממחציתם השתפרו ביותר מפי שניים. הקוד פורסם ב-GitHub, כך שמשתמשים יכולים, לטענתה, להתקין את הגרסה המואצת ללא שינוי בקוד הקיים, וההכרזה לוותה בפוסט פומבי של שעשוע ברשת X ובבלוג טכני מפורט.

cuGraph היא חלק מחבילת RAPIDS של NVIDIA ונחשבת לאחת הספריות המרכזיות בעולם לעיבוד גרפים על גבי GPU, תחום קריטי לניתוח רשתות, מנועי המלצה, סייבר, ביואינפורמטיקה ומערכות פיננסיות. הקרנלים שבה נכתבו לאורך שנים בידי מהנדסים המתמחים באופטימיזציית ביצועים ברמת חומרה, תחום שבו כל החלטה הנוגעת לפריסת זיכרון, תזמון threads, מבנה warps והתנהגות cache משפיעה באופן דרמטי על התוצאה. בניגוד לכתיבת קוד יישומי רגיל, כאן מדובר במרחב החלטות עמוק ותלוי-הקשר שבו אין "פתרון נכון" אחד, אלא איזון עדין בין אילוצים פיזיים וחישוביים.

האם מדליות הזהב של ה-LLM היו מצג שווא?

אלא שמעבר להישג ההנדסי עצמו, שעשוע מציג את המהלך כחלק מדיון רחב יותר על גבולות הבינה המלאכותית המודרנית, ובעיקר על השאלה האם מודלי שפה מבוססי סקיילינג אכן מסוגלים להתמודד עם בעיות עומק מורכבות שבהן הדאטה מצומצם, האימות קשה, ושרשרת קבלת ההחלטות ארוכה ותלוית-הקשר. בהקשר הזה הוא מבקר גם את הדרך שבה נמדדים כיום הישגי AI. בפוסט שפרסם, מחדד שעשוע כי אף ש־AI כבר “זכה במדליות זהב ב-IMO” ו“התעלה על מתכנתים מובילים ב-CodeForces”, מדובר בהצלחות הנשענות על תנאים נוחים במיוחד. הוא כותב כי לניצחונות הללו יש “שלושה קביים סמויים: שפע נתוני אימון, אימות טריוויאלי, ושרשראות נימוק קצרות”. לדבריו, “כאשר שלושתם מתקיימים, ה-AI של היום מצטיין. הסר אפילו אחד מהם, והוא קורס”.

מכאן הוא עובר להסביר מדוע הנדסת ביצועים ל-GPU היא מקרה מבחן שבו אותם תנאים אינם מתקיימים. “הדאטה נדיר. קשה לאמת נכונות. והביצועים נובעים משרשרת ארוכה של החלטות תלויות – פריסת זיכרון, התנהגות warp, קאשינג, תזמון, מבנה הגרף”. במילים אחרות, אין כאן בעיה סינתטית עם תשובה ברורה, אלא מרחב חיפוש עמוק שבו כל בחירה משפיעה על רבות אחרות. בהקשר זה טוען שעשוע כי גם סוכנים מתקדמים בשוק מתקשים בתחום: “אפילו סוכנים מתקדמים כמו Claude Code, Codex ו-Gemini CLI נכשלים כאן באופן דרמטי, ולעיתים קרובות מייצרים מימושים שגויים גם כאשר הם מקבלים את חבילת הבדיקות של cuGraph”. לדבריו, “Scaling לבדו לא יכול לשבור את המחסום הזה”, ונדרשו רעיונות אלגוריתמיים חדשים כדי להתמודד עם מורכבות מסוג זה.

AEI במקום AGI

doubleAI נוסדה בסוף 2023 על ידי שעשוע ושלו-שוורץ וגייסה מאז מאות מיליוני דולרים לפי שווי המוערך בכמיליארד דולר. היא מפתחת מערכות AI ייעודיות לפתרון בעיות הנדסיות ומדעיות מורכבות במיוחד, שבהן לטענתה ניתן להגיע לרמת מומחיות — ואף מעבר לה — באמצעות אלגוריתמיקה וחיפוש עמוק ולא רק סקיילינג של מודלי שפה.doubleAI מציגה את ההישג הנוכחי כחלק מתפיסה רחבה יותר שהיא מכנה Artificial Expert Intelligence, או AEI, כלומר מערכות שמצליחות להתעלות באופן עקבי על מומחים אנושיים בתחומים צרים אך קריטיים, שבהם המומחיות נדירה ויקרה. במקום חתירה ל-AGI כללי, החברה מתמקדת בפתרון בעיות עומק בתחומי אופטימיזציה מורכבים, ומשלבת לדבריה למידה מדאטה מצומצם, מתודולוגיית אימות הסתברותית ומבני חיפוש סוכניים המנווטים במרחבי החלטה עמוקים. הגישה הזו קרובה יותר למערכת חיפוש אלגוריתמית מתקדמת מאשר למודל שפה קלאסי שמייצר תשובה בפעם אחת.

תקיפה איראנית פגעה במרכזי הנתונים של AWS באיחוד האמירויות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מרכז הנתונים של AWS בדובאי. מקור: Datacenters.com

במהלך מתקפת רחפנים איראנית שבוצעה שלשום כנגד איחוד האמירויות (UAE) נפגעו ישירות שני מרכזי נתונים של AWS, כאשר מתקן שלישי הנמצא בבחריין נפגע במהלך תקיפה של אתר אחר הסמוך אליו. חברת AWS מסרה את המידע בעמוד העידכונים השוטפים שלה, והזהירה את הלקוחות מפני פגיעה ברמת השירות. בין השאר היא המליצה להם להעביר את השירות לאיזורים אחרים של הענן שלה. מרכזי הנתונים באיחוד האמירויות אחראים על הפעלת שני אזורי הפעילות (Regions) של החברה במזרח התיכון: מרכז אחד הוקם בבחריין (ME-SOUTH-1) בשנת 2019, והמרכז השני ׁׂ(ME-CENTRAL-1) הוקם באבו-דאבי בשנת 2022. ראוי לציין שגם ישראל מוגדרת כאזור עצמאי, אולם היא משוייכת לאזור אירופה (EMEA) ופועלת תחת השם IL-CENTRAL-1.

החברה השתמשה בניסוח מאוד נייטרלי ודיווחה ש"אובייקטים פגעו במרכז הנתונים ME-CENTRAL-1, וכתוצאה מכך פרצה שריפה באתר". במקביל, התקיפה השביתה את אספקת הכוח לאתר ME-SOUTH-1, ואמול החברה דיווחה שהיא עדיין מנסה להחזיר אתוו לפעולה. בסך הכל, נפגעו יותר מ-100 שירותים שונים שהמרכזים מספקים ללקוחות. מתוכם 25 שירותים נפגעו קשה ואפילו הופסקו, בהם: AWS Backup,  Elastic File System, AWS License Manager, Amazon Elastic Compute Cloud ועוד. החברה דיווחה שבמקביל לטיפול בפגיעה הפיסית בתשתיות, היא מבצעת כעת עבודות העברת שירותים לאזורים אחרים, ביצוע פעולות התאוששות, ובדיקה של כל השירותים שהלקוחות מקבלים.

מעבר לפגיעה הישירה במרכזי ה-AI של AWS, עשויות להיות לארוע הזה משמעויות רחבות היקף. אזור המזרח התיכון הפך בשנים האחרון לאזור מועדף להקמת מרכזי נתונים גדולים מכיוון שהוא נמצא על צומת תקשורת בין אסיה לבין אירופה ואמריקה. גם הזמינות של אנרגיה זולה והשקעות עתק שבוצעו על-ידי ממשלות סעודיה ואיחוד האמירויות, במטרה לבנות תשתית כלכלית מודרנית, הפכו אותו לאטרקטיבי. לכן מוקמים בשנים האחרונות מרכזי נתונים גדולים על-ידי חברות רבות, דוגמת Google Cloud, Microsoft Azure, אורקל ועוד.

מרכזי AI הם אפילו רגישים יותר מהמרכזים המסורתיים, מכיוון שהם זקוקים לאספקת אנרגיה גדולה מאוד ורגישים מאוד לשיבושים בפעילות באספקת האנרגיה ובמערכות הקירור. הם גם יקרים מאוד והופכים למרכיב קריטי בתשתית הכלכלית. יכול להיות שאחת מהתוצאות של המלחמה הזו תהיה שינוי אסטרטגי בהיערכות חברות הענן, ופיזור המרכזים שלהם בין מדינות שונות בעלות רמות סיכון פחותות. ייתכן שגם דרישות המיגון עליהם יעודכנו, ואולי בעתיד הקרוב הם יידרשו להצטייד במערכות הגנה סמי-צבאיות, למשל גילוי ואיתור ויירוט רחפנים.

 

אנבידיה משקיעה 4 מיליארד דולר בלומנטום וקוהרנט

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מאת: יוחאי שויגר

חברת אנבידיה (NVIDIA) הכריזה השבוע על חתימת הסכמי שיתוף פעולה אסטרטגיים וביצוע השקעה כוללת בהיקף של כ-4 מיליארד דולר בשתי חברות הפוטוניקה האמריקאיות Coherent ו-Lumentum. במסגרת ההסכם, אנבידיה מבצעת השקעה של כ-2 מיליארד דולר בחברת קוהרנט כדי לסייע לה להגביר את המחקר והפיתוח של טכנולוגיות תקשורת אופטית, ולהגדיל את קיבולת הייצור בארצות הברית. ההסכם כולל גם התחייבות רכש של אנבידיה בהיקף של כמה מיליארדי דולרים, הבטחת קיבולת ייצור עתידית של קוהרנט לצורכי אנבידיה, וקבלת גישה אל טכנולוגיות לייזר וקישוריות אופטית שיפותחו בחברת קוהרנט.

ההסכם עם לומנטום כולל גם הוא השקעה בחברה בהיקף של כ-2 מיליארד דולר, התחייבות לבצע רכש בהיקף של כמה מיליארדי דולר וקבלת זכויות גישה של אנבידיה לטכנולוגיות לייזר עתידיות של לומנטום. אנבידיה הסבירה את העסקאות בכך שקישורים אופטיים ואינטגרציה מתקדמת ברמת המארז (Advanced Packaging) מהווים יסוד לשלב הבא של תשתיות בינה מלאכותית, מכיוון שהם מאפשרים קישוריות ברוחב-פס גבוה מאוד לשיפור היעילות האנרגטית של מרכזי בינה מלאכותית (AI factories).

בעקבות ההודעה זינקה מניית אנבידיה בנסד"ק ביותר מ-5% והיא נסחרת כעת לפי שווי שוק של כ-4.43 טריליון דולר. מניית קוהרנט זינקה בבורסה של ניו יורק (NYSE) בכ-20% ומעניקה לחברה שוווי שוק של כ-56 מיליארד דולר, ומניית לומנטום עלתה בכ-12% במסחר בנסד"ק, ומעניקה גם לה שווי חברה של כ-56 מיליארד דולר.

חוליות קריטיות בשרשרת האספקה האופטית

חברת Coherent, שבסיסה בפנסילבניה, היא אחת מהחברות הוותיקות בעולם הלייזרים והחומרים הפוטוניים. החברה מתמחה בפיתוח וייצור מקורות לייזר מבוססי חומרים מסוג III-V, רכיבי סיליקון פוטוניקס, מנועי אופטיקה מתקדמים ואריזות שבב ברמת דיוק גבוהה. החברה מספקת רכיבי לייזר ואופטיקה ליצרני ציוד רשת, חברות שבבים וספקיות ענן גדולות, וכן לחברות תעשייה, ביטחון וחלל הזקוקות למערכות לייזר מתקדמות. קוהרנט מפעילה מתקני ייצור מתקדמים, שהרחבתם במסגרת ההסכם עם אנבידיה משתלבת גם במדיניות האמריקאית לחיזוק ייצור מקומי של תשתיות קריטיות.

תפקיד הלייזר במרכזי הנתונים הגדולים הוא מרכזי, מכיוון שהוא אחראי על שידור מהיר של האותות האופטיים. הוא משולב במודולי תקשורת אופטיים המותקנים בכרטיסי רשת ובמתגי InfiniBand ו-Ethernet, ומייצר את האותות האופטיים המשמשים להעברת מידע בין שרתים, מסדים ואשכולות עיבוד (ו-GPU). כיום מדובר במהירויות של כ-800Gbps, כאשר המערכות המתקדמות ביותר מתחילות לספק מהירויות העברת נתונים של 1.6Tbps ו-3.2Tbps.

חברת לומנטום הוקמה בשנת 2015 בעקבות יציאתה מ־JDSU, שהייתה אחת החברות הגדולות בעולם בתחום רכיבי התקשורת האופטית בשנות ה־90 וה־2000. היא מתמקדת בפיתוח מודולי תקשורת אופטיים ורכיבי לייזר למרכזי נתונים ולרשתות מהירות. החברה מפתחת מקמ"שים (Transceivers) מהירים, לייזרי VCSEL ורכיבי מודולציה המשולבים בתוך כרטיסי רשת ומתגים למרכזי נתונים. שתי החברות בעלות טכנולוגיות משלימות: קוהרנט מספקת את מקורות האור ושכבת היסוד הפוטונית, ואילו לומנטום מספקת את המודולים המשולבים בתשתיות מרכזי הנתונים.

החטיבה הצומחת ביותר באנבידיה

חברת אנבידיה השיקה בשנים האחרונות פתרונות Silicon Photonics במתגי InfiniBand ו־Ethernet, ומובילה פיתוח טכנולוגיות Co-packaged Optics. שתי ההשקעות החדשות מבטיחות לה גישה מועדפת לקיבולת ייצור, לטכנולוגיות חדשות ויכולת השפעה על מפת הדרכים הטכנולוגית. למהלך תהיה השפעה גדולה מאוד על חטיבת הקישוריות של אנבידיה שמרכזה בישראל, אשר הוקמה בעקבות רכישת מלאנוקס בשנת 2019.

החטיבה הזו אחראית על פיתוח וייצור שבבי InfiniBand, Spectrum Ethernet, BlueField DPU ופתרונות קישוריות המאפשרים לעשרות אלפי מעבדי GPU לתפקד במתכונת של אשכול מחשוב אחד. בדו"ח הרבעון האחרון של 2026, דיווחה אנבידיה שמכירות תחום הקישוריות הגיעו לשיא כ-31 מיליארד דולר – בערף פי 10 מהיקף המכירות של מלאנוקס. הדבר הופך את החטיבה לאחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של אנבידיה.

המהלך האחרון מחזק את זרוע הקישוריות של אנבידיה. הדורות הבאים של מתגי ה־InfiniBand וה־Ethernet, שפותחו ומפותחים כאן, צפויים להישען יותר ויותר על פתרונות פוטוניקה משולבים. הרחבת קיבולת הייצור והעמקת שיתופי הפעולה עם ספקי הלייזר והמודולים האופטיים תומכות ישירות ביכולת של החטיבה להמשיך ולצמוח בקצב הנוכחי, לעמוד בביקושים ולפתח מוצרים מתקדמים יותר. האסטרטגיה של אנבידיה מבוססת על התפישה שמי ששולט ב־GPU, בזיכרון, במתג, ובשכבת האור המחברת את כולם – שולט בארכיטקטורת מרכזי הנתונים של העתיד.

סמארט שוטר הונפקה בתל אביב בשווי של 900 מיליון שקל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת סמארט שוטר (Smart Shooter), המפתחת מערכות בקרת אש אלקטרו־אופטיות לנשק קל, הונפקה היום בבורסה בתל אביב לפי שווי של כ־900 מיליון שקל לאחר הכסף. במסגרת ההנפקה גייסה החברה כ־200 מיליון שקל.

סמארט שוטר מפתחת את משפחת מוצרי SMASH – כוונות חכמות המותקנות על רובים ומקנות יכולת פגיעה מדויקת במטרות קרקעיות ואוויריות, כולל רחפנים. המערכת משלבת חיישנים אלקטרו־אופטיים, עיבוד תמונה ובינה מלאכותית לצורך נעילה על מטרה ועקיבה אחריה בזמן אמת, כאשר שחרור הירי מתבצע רק ברגע שבו מזוהה הסתברות פגיעה גבוהה. מוצרי החברה מיועדים לכוחות חי"ר, לפלטפורמות נשלטות מרחוק ולמערכות הגנה היקפיות.

מהתשקיף עולה כי הכנסות החברה הסתכמו בשנת 2023 בכ־20.9 מיליון דולר ועלו בשנת 2024 לכ־24.5 מיליון דולר – צמיחה של כ־17%. ב-2025 חלה ירידה משמעותית בקצב ההכנסות, כאשר החברה מדווחת על הכנסות של כ־12.3 מיליון דולר בתשעת החודשים הראשונים של 2025.

בשורת הרווח הנקי רשמה החברה הפסד של כ־332 אלף דולר ב־2023, רווח של כ־580 אלף דולר ב־2024, אך חזרה להפסד של כ־6.3 מיליון דולר בתשעת החודשים הראשונים של 2025. תחזית ההשקעה לשנת 2026 עומדת על כ־4 מיליון דולר.

צבר ההזמנות של החברה בפברואר 2026 על כ־39.3 מיליון דולר. כ־87% מהצבר מורכב ממערכות בקרת אש נישאות לחייל בודד. חלק משמעותי מהצבר צפוי להיות מוכר במהלך 2026.

מבחינת ריכוז לקוחות, הלקוח המרכזי הוא משרד הביטחון באמצעות מפא"ת, שהיווה כ־42% מההכנסות ב־2023, כ־47% ב־2024 וכ־35% בתשעת החודשים הראשונים של 2025. לצד זאת פועלת החברה מול לקוחות באירופה ובארה"ב, ובהם Viking Arms בבריטניה, IEA MIL-OPTICS בגרמניה ו־W.S. Darley בארה"ב. הפילוח הגיאוגרפי מצביע על שילוב בין פעילות מקומית משמעותית לבין חדירה לשוקי נאט"ו.

בשנים האחרונות הרחיבה סמארט שוטר את פעילותה מול צבאות מערביים, על רקע העלייה באיומי רחפנים בשדה הקרב המודרני. מוצרי החברה נמצאים בשימוש מבצעי בצה"ל ובכוחות ביטחון נוספים, ובשנים האחרונות דווח על חוזים והרחבות פעילות מול צבא ארה"ב, מדינות אירופה ולקוחות נוספים בנאט"ו.

המלחמה באוקראינה והלקחים ממנה בכל הנוגע ללוחמת רחפנים תרמו להאצת הביקוש למערכות המאפשרות יירוט קינטי מדויק באמצעות נשק קל. בהתאם לכך, החברה פועלת להרחבת פעילותה בארה"ב, לרבות הקמת נוכחות תפעולית מקומית.

הקמת פעילות בארצות הברית

החברה מכוונת לשוק הביטחוני האמריקאי כחלק מאסטרטגיית ההתרחבות הבינלאומית שלה, ובתשקיף ציינה כי היא פועלת להקמת נוכחות תפעולית בארה״ב. לפי המסמכים, סמארט שוטר מצויה בתהליך לשכירת משרדים באזור וירג׳יניה ומתכננת לבסס פעילות מקומית שתכלול תמיכה טכנית, שיווק ותפעול מול לקוחות אמריקאיים. המהלך נועד לחזק את הקשרים עם גופי ביטחון בארה״ב, לשפר זמינות ושירות, ולעמוד בדרישות רגולטוריות ולוגיסטיות הנהוגות בפרויקטים ביטחוניים אמריקאיים.

לחברה יש כבר פעילות ענפה בשוק האמריקאי, בין היתר באמצעות התקשרויות עם גורמים צבאיים ודרך המפיץ האמריקאי W.S. Darley, שהיווה כ־16% מהכנסותיה בתשעת החודשים הראשונים של 2025. לצד זאת, החברה פועלת לביסוס נוכחות תפעולית בארה״ב כחלק מהעמקת הפעילות והרחבת שיתופי הפעולה הביטחוניים במדינה.

ה-AI מגיע לאנטנה ומשנה את פני הרשת

פורסם בתאריך ע"י Techtime

אחד מהנושאים המרכזיים בכנס MWC 2026 שנפתח היום (ב') בברצלונה, הוא ארכיטקטורת רשת חדשה המבוססת על בינה מלאכותית קרוב לאנטנות, אשר נתפשת כצורך חיוני בדרך לבניית רשתות הדור השישי. ההתפתחות המהירה של תשתיות הבינה המלאכותית מתחילה לשנות את המבנה של הרשתות הסלולריות, והשחקניות המרכזיות בתחום מתחילות לדחוף הההגדרה והאימוץ של ארכיטקטורת AI-RAN, המבוססת על הרעיון של ניהול רשת גמיש באמצעות בינה מלאכותית ולא באמצעות אלגוריתמים וחוקים שנקבעו מראש.

הפעם מדובר בשילוב של הבינה המלאכותית בתוך מרכיב התקשורת האלחוטית עצמה (Artificial Intelligence Radio Access Network), ולא בניהול שירותים מרחוק, המתבצע כבר היום בענן (רשת וירטואלית) או במרכזי המחשוב של הרשת הסלולרית. לפי התפישה החדשה, האופטימיזציה והניהול המקומי של תחנות השיגור והקליטה יבוצעו באמצעות תוכנות בינה מלאכותית מסתגלות אשר יידעו לחזות או להגיב במהירות לשינויים בתנאי השידור והקליטה, העומסים, הפרעות וכדומה, וביצוע אופטימיזציה מיידית של המשדרים והמקלטים לתנאים המשתנים. מבחינת תשתיות הרשת, הדבר כרוך בשילוב מאיצי AI ומעבדי GPU בתחנות הבסיס של הרשת ובהרצת חישובי הסקה בנקודות רבות בקצות הרשת (Edge AI).

השוק הצומח הבא, שאחרי מרכזי נתונים

מבחינת ספקיות חומרת ותוכנת AI, זהו שוק חדש וגדול, מעבר לשוק מרכזי הנתונים העומד במרכז פרוייקט תשתיות ה-AI. מבחינת ספקיות התקשורת, מדובר ברעיון שיוכל להוזיל בהרבה את העלויות מכיוון שהוא יביא לאוטומטיזציה של תחזוקת הרשת גם ברמת התקשורת האלחוטית הבסיסית ביותר. מבחינה טכנולוגית, ארכיטקטורת AI-RAN מאפשרת להתמודד עם המורכבות העצומה של רשתות הדור השישי (6G), אשר דורשות התמודדות שימוש בטכנולוגיות עיצוב אלומה, Massive MIMO, חלוקת דינמית של תדרים, וזמני תגובה סופר-קצרים הנדרשים ליישומי רכב אוטונומי ורובוטיקה צרכנית ותעשייתית. אלה מטלות שקשה לנהל באופן ידני, ולכן הן דורשות להביא את ה-AI קרוב מאוד לאנטנה.

על הרקע הזה הוקם ב-2024 ארגון AI-RAN Alliance על-ידי אנבידיה, מיקרוסופט, נוקיה, אריקסון, סמסונג, סופטבנק, Arm, AWS ו-T-Mobile. המטרה: לשפר את פריסת רשתות הדור החמישי ולהיערך לדור השישי באמצעות בניית רשתות סלולריות מבוססות בינה מלאכותית (AI-native). ערב פתיחת ארועי MWC 2026 מסרה ברית AI-RAN שמאז השקתה הצטרפו אליה 132 חברות, בהן ענקיות כמו קואלקום, וודאפון ו-SK Telecom, אשר יבצעו 33 הדגמות מעשיות המראות כיצד שילוב בינה מלאכותית ברשת הגישה האלחוטית (RAN) משפרת את ביצועי הרשת, מייעלת עומסי עבודה ומייצרת שירותי Edge-AI חדשים.

חברת אינטל דיווחה שהרעיון כבר נמצא בשימוש מעשי, והודיעה לקראת התערוכה שיש לה 6 לקוחות שהן חברות הטלקום הגדולות בעולם, אשר משתמשות במעבדי Intel Xeon 6 כדי לבצע אופטימיזציה מבוססת בינה מלאכותית של הרשתות האלחוטיות, הן בשכבת ה-RAN והן בליבת הרשת. פרוייקט משותף של אינטל ואריקסון השיג שיפור של 20% בתפוקת רשת של AT&T באמצעות AI מובנה. התוצאה: AT&T מתכננת להעביר 70% מתעבורת האלחוט שלה לפלטפורמות פתוחות עד סוף 2026. במקביל, המערכות נמצאות בתהליכי התקנה ברשתות של Vodafone, Rakuten Mobile ,SK Telecom, NTT DOCOMO ו-Bharti Airtel.

תחנת הבסיס האלחוטית של הכלכלה

חברת אנבידיה הודיעה לקראת התערוכה שהיא מתחייבת לבנות את הדור הבא של רשתות האלחוט (6G) בגישת AI-native, ועל-גבי פלטפורמות פתוחות. הפרוייקט מתבצע בשיתוף פעולה עם קבוצה של מפעילי תקשורת וספקי תשתיות הכוללת חברות כמו Booz Allen, ‏BT Group, ‏Cisco, ‏Deutsche Telekom, ‏Ericsson, ‏MITRE, ‏Nokia, ‏ODC, ‏SK Telecom, ‏SoftBank Corp. ו-T-Mobile. "רשתות 6G ייהפכו לתשתית ה-Physical AI, ויאפשרו להפעיל מיליארדי מכונות אוטונומיות, כלי-רכב, חיישנים ורובוטים". מייסד ומנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, הגדיר את המהלך כ"צעד הבא" בתהלך בניית התשתיות הגדול ביותר בהיסטוריה.

הואנג: "ביחד עם קואליציה של מובילי התעשייה בעולם, אנחנו בונים AI-RAN כדי להפוך את רשתות הטלקום לתשתית AI בכל מקום". מנכ״ל T-Mobile, סריני גופאלן, הגדיר את הכיוון החדש של תעשיית התקשורת כרגע מכריע: "כאשר 6G יהפוך לעמוד השדרה של עידן ה-AI, הטלקום ישמש כמערכת העצבים של הכלכלה הדיגיטלית".

רם מכנס מונה למנכ"ל הבא של ארבה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: המנכ"ל הנכנס, רם מכנס. צילום: ארבה

חברת ארבה (Arbe Robotics) מינתה את סמנכ"ל העסקים רם מכנס לתפקיד מנכ״ל החברה במקומו של קובי מרנקו שישמש כנשיא החברה. המינוי ייכנס לתוקף ב-1 באפריל 2026. מכנס שימש כסמנכ״ל העסקים של החברה במשך שמונה השנים האחרונות. לפני-כן מילא במשך 12 שנים תפקידי ניהול עסקי בכירים ב-Texas Instruments, שבה הוביל קווי מוצר בתחום הקישוריות האלחוטית עבור שוקי הרכב, המובייל וה-IoT. החברה מסרה שהמינוי מיועד לתמוך באסטרטגיה החדשה של החברה, המבוססת על התרחבות מעבר לשוק היעד המקורי של יצרני רכב (OEM), אל שווקים משלימים כמו מוניות אוטונומיות, משאיות וציוד מכני כבד, רכבי-שטח ובעיקר השוק הביטחוני.

חברת ארבה פיתחה ערכת שבבי מכ”ם לרכב המבוססים על טכנולוגיית Frequency Modulated Continuous Wave, שבה מתבצע שידור רציף של אותות בתדר משתנה (Chirp signal), והמרחק של האובייקטים מחושב בהתאם להפרשי התדר והמופע (פאזה) בין האותות המשודרים והאותות הנקלטים. בשנים האחרונות החברה ביצעה מאמצים רבים לשלב את המכ"ם שלה בשוק הרכב ביישומים דוגמת מערכות ADAS, אולם לא הגיעה למכירות משמעותיות. בשנת 2025 הסתכמו המכירות של החברה בכ-1.0 מיליון דולר, לעומת 0.8 מיליון דולר בשנת 2024.

הרווח הגולמי לשנת 2025 היה שלילי והסתכם ב-(0.8) מיליון דולר (בדומה לרמתו ב-2024). הוצאות התפעול ב-2025 הסתכמו בכ-47.1 מיליון דולר, בהשוואה לכ-48.9 מיליון דולר בשנת 2024. ההפסד התפעולי בשנת 2025 הסתכם בכ-47.9 מיליון דולר, וההפסד הנקי הסתכם ב-45.2 מיליון דולר, לעומת הפסד נקי של 49.3 מיליון דולר בשנת 2024. החברה פרסמה תחזית מכירות של 4-6 מיליון דולר לשנת 2026. מאז פרסום הדו"ח הכספי בסוף השבוע, ירדה מניית ארבה בנסד"ק בכ-11%, וכעת היא נסחרת לפי שווי חברה של כ-100 מיליון דולר.

הפנטגון מאיים על עתיד כוכבת ה-AI הזוהרת ביותר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מאת: יוחאי שויגר

ביום שישי האחרון, יממה אחת בלבד לפני פתיחת המתקפה הישראלית אמריקאית נגד איראן, הכריז הפנטגון שהמוצרים של חברת אנתרופיק (Anthropic) האמריקאית שפיתחה את סדרת המודלים הלשוניים הגדולים (LLM) ממשפחת Claude, מהווים “סיכון בשרשרת האספקה”. זוהי הכרזה דרמטית בעולם כלכלת הביטחון האמריקאית, אשר מסוגלת למוטט חברות כמעט ברגע, והפעם מדובר באחת מפלטפורמות ה-AI החשובות בעולם. העיתון וול סטריט ג'ורנל דיווח היום (א'), שהפיקודים האזוריים של צבא ארצות הברית, כולל פיקוד מרכז במזרח התיכון (Centcom) האחראי על המבצע באיראן, משתמשים ב-Claude לצורך ביצוע הערכות מודיעיניות, זיהוי מטרות וסימולציה של תרחישי קרב. בין השאר, גורמים המקורבים לנושא מסרו לוול סטריט ג'ורנל שהכלים האלה שימשו בתכנון וביצוע מבצע לכידת נשיא ונצואלה לשעבר, ניקולאס מדורו.

חברת אנתרופיק (Anthropic) האמריקאית, אשר פיתחה סדרת המודלים הלשוניים הגדולים (LLM) ממשפחת Claude (על-שם קלוד שאנון ממציא תורת התקשורת), נקלעה לסכסוך בעצימות יוצאת דופן בעוצמתה עם הפנטגון, שעשוי אפילו לסכן את קיומה. בחודשים האחרונים תפסו המודלים והצ'אטבוט שלה ממונטום חזק מאוד בשוק. מודל פיתוח התוכנה Claude נתפס ככלי המוביל בשוק הארגוני וכבחירה מועדפת בקרב מתכנתים וצוותי פיתוח. בשבועות האחרונים השיקה החברה שורה של יכולות מתקדמות, החל מאוטומציה בכתיבת קוד, ניתוח מסמכים פיננסיים וכלה ביכולת עבודה מול מאגרי מידע ארגוניים וכלי אבטחה – אשר חיזקו את מעמדה כגורם מרכזי במהפיכת ה-AI הארגוני.

גם המספרים שיקפו את ההתלהבות: לפני מספר שבועות החברה השלימה גיוס הון בהיקף של כ-30 מיליארד דולר לפי שווי חברה של כ-380 מיליארד דולר. כמעט פי שניים מהשווי בסבב הקודם שנערך כשישה חודשים קודם לכן. לכל היה נראה שהחברה עלתה על הנתיב הבטוח לבסס את מעמדה כאחת משחקניות ה-AI החשובות בעולם. אלא שאנתקופיק איננה רק חברת בינה מלאכותית, אלא גם חברה עם אידיאולוגיה. המודלים שלה מבוססים על פיקוח הדוק של בני אדם וכוללים מודול שהחברה פיתחה בשם "בינה מלאכותית חוקתית (Constitutional AI): זוהי גישה שפותחה על-ידי Anthropic לצורך אימון Claude ומערכות בינה מלאכותית אחרות, במטרה להבטיח שהן יהיו בלתי מזיקות ומועילות, גם כאשר הן אינן מסתמכות על משוב אנושי נרחב. ה"חוקה" הזו היא אוסף של עקרונות המנוסחים בשפה מילולית המובנת לבני אדם, שלפיהם המודל מנסה להתאים את תשובותיו לפקודות (prompts) כדי לעמוד בהם. החברה אפילו הצהירה שבכוונתה להביא לכך שהחוקה של Claude תשמש מודל לחיקוי עבור חברות אחרות בתעשייה.

בנקודה הזו החל הסכסוך עם מערכת הביטחון האמריקאית: לפני מספר שבועות ביקש הפנטגון לחתום על הסכם שימוש רחב-היקף בטכנולוגיה של אנתרופיק ונכנס איתה למשא ומתן אינטנסיבי. אלא שאנתרופיק דרשה לכלול בהסכם שני סעיפי החרגה מיוחדים: איסור שימוש בכלים שלה לצורך מעקב המוני אחר אזרחים בתוך ארצות הברית, ואיסור שימוש בטכנולוגיה שלה במערכות נשק קטלניות הפועלות באופן אוטונומי לחלוטין ללא פיקוח אנושי. הממשל סירב לוותר על הדרישה, אנתרופיק סירבה לוותר על העקרונות, והפנטגון הוציא את הסכסוך לאור היום כאשר הודיע בפומבי שהציב לחברה אולטימטום: לסגת מהדרישות עם יום שישי האחרון בשעה 17:00, או להסתכן בהגדרתה כ“סיכון בשרשרת האספקה”. אנתרופיק לא נסוגה מעמדותיה, ובשעה הנקובה לחץ הפנטגון על ההדק.

סנקציה השמורה לגורמים עוינים

זהו צעד דרמטי. ההכרזה הזו איננה עוד ביטול נקודתי של חוזה, אלא סימון החברה כגורם שעלול לסכן את שרשרת האספקה הביטחונית של ארצות הברית. מדובר במהלך חסר תקדים כלפי חברה אמריקאית מובילה. כלים מסוג זה הופעלו בעבר בעיקר כלפי חברות זרות שנתפסו כאיום ביטחוני, דוגמת וואווי ו-ZTE הסיניות. הוא גם מטיל צל כבד על יכולתה של אנתרופיק להמשיך ולהתרחב בקרב חברות המספקות שירותי צד שלישי למנגנוני המדינה ולמגזר הארגוני האזרחי בכללו שעשוי לאבד את אמונו בחברה. מה שנראה בתחילה כמערכת יחסים שתביא את החברה אל מסלול צמיחה מהיר, הפך למבחן הישרדות קשה במיוחד.

המושג “שרשרת אספקה” של משרד ההגנה הוא בעל עומק כלכלי עצום. לא מדובר ברשימה מצומצמת של קבלניות ביטחוניות כמו לוקהיד מרטין או בואינג, אלא במערך גדול מאוד של חברות פרטיות וקבלני משנה: אינטגרטורים, ספקיות ענן, חברות סייבר, תוכנה, לוגיסטיקה, ייעוץ וייצור. בחמש השנים האחרונות בלבד, יותר משני טריליון דולר מתקציבו הועברו לחברות פרטיות דרך חוזים שונים. המשמעות היא ששרשרת האספקה חודרת עמוק לתוך המגזר העסקי האמריקאי.

כאן עולה השאלה: עד לאן מגיעה ההכרזה ובאיזה מידה הפנטגון יאכוף אותה. האם מדובר באיסור להשתמש בטכנולוגיה של אנתרופיק בפרויקטים ביטחוניים בלבד, או שכל חברה שיש לה חוזה עם משרד ההגנה, אפילו אם מדובר בשירות תומך או במוצר שולי, תצטרך להימנע מכל התקשרות עמה? בפרשנות מקסימליסטית, חברות רבות במגזר הארגוני האמריקאי עלולות למצוא עצמן נדרשות לבחור בין עבודה עם הפנטגון לבין שימוש בכלים של אנתרופיק.

וזו נקודת הפגיעה הרגישה ביותר עבור החברה. אנתרופיק ביססה לעצמה נתח שוק משמעותי דווקא במגזר הארגוני, עם מומנטום מהיר בהטמעת AI בתהליכי פיתוח, אוטומציה ותפעול. אם ארגונים יחששו שהמשך עבודה עמה יסכן את יחסיהם עם הממשל האמריקאי, ייתכן שנראה הקפאת התקשרויות, מעבר למתחרות או האטה בחתימת חוזים חדשים. מעבר לכך, ארגונים שכבר הטמיעו את Claude במערכות ליבה עלולים להידרש לבחון מחדש תשתיות קיימות – מה שעלול ליצור דיסרפשן תפעולי רחב. אנתרופיק הודיעה שבכוונתה לפנות להליך משפטי ולערער על ההחלטה. אם בית משפט יבחן את שאלת הסמכות ואת היקף ההכרזה, ייתכן שהמהלך יצומצם או אפילו יבוטל. אולם עד שתתקבל הכרעה, עצם התיוג כ”סיכון בשרשרת אספקה” מרחף מעל החברה כמו ענן מאיים וכבד.

מלחמת התרבות

אנתרופיק ידועה כחברה שנושאת את דגל ה“בטיחות” והשימוש האתי ב-AI. הזהות שלה נבנתה סביב מגבלות, אחריות ופיקוח — קו שמלכתחילה לא משתלב באופן טבעי עם תפיסת ההפעלה של משרד ההגנה האמריקאי. ייתכן שבחברה קיוו שהעימות יסתיים בפשטות בכך שלא יעבדו עם הפנטגון. בפועל, המחלוקת גלשה במהירות ממחלוקת חוזית למלחמת תרבות -ולמבחן כוח עבור משרד ההגנה והממשל. שר ההגנה האמריקאי, פיט הגסת', הוביל מאז כניסתו לתפקיד קו מוצהר של מאבק ברעיונות ליברליים המוגדרים כ-Wok ומניעת כניסתם לצבא. הדבר משתקף גם בתפיסתו לגבי השימוש בבינה מלאכותית: "הפנטגון לא מפתח צ’אטבוטים לסטודנטים באוניברסיטאות עילית, אלא מכונות מלחמה”, הוא הצהיר. מבחינתו, AI צבאי מיועד לשרת עליונות מבצעית, ולא לשקף רגישויות חברתיות. בתוך ההקשר הזה, ההתעקשות של אנתרופיק על מגבלות אתיות נתפסה לא כעמדה טכנית – אלא כמאבק אידיאולוגי.

מאז בחירתו של טראמפ, רבות מחברות הטכנולוגיה התיישרו עם הרוח שנושבת בוושינגטון — הקטינו דגש פומבי על גיוון והכלה, ריככו מדיניות פיקוח תוכן ונמנעו מעימותים ערכיים עם הממשל. אנתרופיק מצאה את עצמה כמעט לבד בעימות חזיתי. טראמפ עצמו תקף את החברה וכינה אותה כ"שמאל קיצוני" וכ"חברת ווק". הצהרותיו התקיפות של טראמפ עשויות לאותת כי אין דרך חזרה מהמהלכים הנוכחיים. כך הפך סכסוך על תנאי שימוש בתוכנה למאבק רחב יותר על השאלה מי מגדיר את גבולות ה-AI האמריקאי: חברות המציבות תנאים אתיים, או ממשל המעניק קדימות עליונה ליכולת המבצעית.

המנצחים האמיתיים, או מי נהנה מהסכסוך?

מהעימות בין אנתרופיק לפנטגון יש גם מרוויחות ברורות, ובראשן חברות AI מתחרות הנמצאות בעצמן במגעים עם משרד ההגנה. הפנטגון הוא לקוח יוקרתי, עתיר תקציבים והשפעה, וחוזה עמו אינו רק מקור הכנסה משמעותי אלא גם חותמת איכות אסטרטגית. הוצאת אנתרופיק מהתמונה מותירה יותר מרחב, יותר חוזים ויותר נתח שוק למתחרות. בראש הרשימה ניצבת OpenAI, שהודיעה בסוף השבוע על הסכם עם משרד ההגנה לפריסת מודלים שלה גם בסביבות רגישות. באופן מחושב למדי, OpenAI הצליחה גם להשיג חוזה עם הפנטגון וגם להציג את ההסכם ככזה ששומר על “קווים אדומים”, עם הדגשה של מנגנוני בטיחות, פיקוח אנושי ומגבלות על שימושים שנויים במחלוקת.

בכך היא ממצבת את עצמה כשותפה ביטחונית אחראית, אך לא כמי שמציבה תנאים אידיאולוגיים פומביים שעלולים להיתפס כהתנגשות עם הממשל. מרוויחה פוטנציאלית נוספת היא חברת xAI של אילון מאסק. מאסק לא הסתיר את עמדתו בסכסוך, ואף טען כי באנתרופיק “שונאים את הציוויליזציה המערבית”. גם אם xAI אינה מחזיקה כיום באותו נתח שוק ארגוני כמו אנתרופיק או OpenAI, המצב החדש עשוי לפתוח לה דלתות רחבות בזירה הביטחונית.

מכירות ולנס ב-2025 צמחו ב-22%

פורסם בתאריך ע"י Techtime

ברבעון האחרון של 2025 הסתכמו המכירות של חברת ולנס סמיקונדקטור (Valens) מהוד השרון בכ-19.4 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של 16.7 מיליון דולר ברבעון המקביל 2024. היקף המכירות ב-2025 כולה צמח בכ-22% והסתכם בכ- 70.6 מיליון דולר. החברה פירסמה תחזית להמשך הצמיחה. להערכתה המכירות ב-2026 צפויות לצמוח בכ-8% ולהסתכם בכ-75-77 מיליון דולר. מדובר בתהליך התאוששות הדרגתי לאחר שההתמוטטות בשנת 2023, שבה הסתכמו מכירותיה בכ-57.9 מיליון דולר – בהשוואה למכירות של כ-90.7 מיליון דולר בשנת 2022).

בסך הכל, החברה דיווחה על הפסד תפעולי של 16.9 מיליון דולר, בהשוואה להפסד תפעולי של 21.1 מיליון דולר בשנת 2024. בקופת החברה יש מזומנים, שווי מזומנים ופיקדונות בשווי של 92.6 מיליון דולר. בתחילת ינואר 2026 החברה הכריזה על תוכנית התייעלות אשר כללה קיצוץ רוחבי של כ-10% מתוך כ-250 עובדי החברה, אשר מיועד להביא לחיסכון של כחמישה מיליון דולר בשנה בהוצאות תפעוליות. ולנס היא ספקית שבבים לתקשורת מהירה בתחומי האודיו־וידאו והרכב, המבוססים על טכנולוגיית HDBaseT, המאפשרת להפיץ שידורי תקשורת ומולטימדיה באיכות גבוהה (HD) באמצעות כבלי תקשורת זולים. על בסיס הטכנולוגיה הזו הוגדר MIPI A-PHY הבינלאומי, המשמש גם בתחום התקשורת המהירה בין חיישנים בתוך הרכב.

תמהיל ההכנסות של החברה מתחלק בין שתי תחומים מרכזיים: החטיבה רב תחומית (שרוב מכירותיה הן לשוק האודיו-וידאו) היתה אחראית לכ-73% מהמכירות, כאשר חטיבת הרכב היתה אחראית לכ-26.9% מתוך כלל הכנסות החברה, בהשוואה לכ-37.3% בשנת 2024. החברה הסבירה את הירידה בשחיקת מחירים הדרגתית ובירידה במספר היחידות שנמכרו לקבוצת מרצדס–בנץ.  המנכ"ל יורם זלינגר (שנכנס לתפקיד בנובמבר 2025), אמר בשיחת הוועידה שאסטרטגיית ההתאוששות והצמיחה של החברה תתבסס על התמקדות בשני שוקי הליבה של החברה: תעשיית האודיו-וידאו ותעשיית הרכב".

לדבריו, החברה זכתה לאחרונה בארבעה נצחונות תכנון חשובים בתחום ה-ADAS, שאחד מהם הוא עם יצרנית סינית. במקביל היא בנתה שתי שותפיות טכנולוגיות חזקות עבור שוק הרכב, עבור סוני ועבור מובילאיי, אשר החליטה לשלב את שבב התקשורת של החברה במערכת ה-ADAS המתקדמת ביותר שלה. יחד עם זאת, חשוב לזכור שהצמיחה בתעשיית הרכב היא הדרגתית מאוד. זלינגר: "אנחנו לא יכולים לחשוף עדיין את זהות החברות שישתמשו בשבבי התקשורת שלנו בתחום ה-ADAS, אולם ההכנסות הראשונות צפויות להיות במחצית השנייה של 2027".

הוא הסביר שהם יצמחו בהתאם לקצב הגידול בייצור דגמי הרכב החדשים, "שזהו תהליך הנמשך מספר שנים בתעשיית הרכב". חברת ואלנס נסחרת בבורסת נסד"ק לפי שווי שוק של כ-158.7 מיליון דולר. בחודש ינואר, כאשר החברה הודיעה על תוכנית ההתייעלות, זינקה המנייה שלה בכ-66%, ולאחר מכן היא חזרה בהדרגה למחיר הנוכחי, שהוא גם מחיר המנייה ערב ההכרזה על תוכנית ההתייעלות.

Brain.Q משיקה בישראל שירות שיקום מוחי ביתי מבוסס AI, לאחר אישור משרד הבריאות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת Brain.Q הישראלית הודיעה על השקת שירות חדשני להעצמת השיקום המוחי והעצמאות התפקודית — ישירות בבית המטופל. השירות מבוסס על מערכת טיפולית לא-פולשנית מונחית בינה מלאכותית, שקיבלה לאחרונה אישור אמ"ר ממשרד הבריאות כטיפול להפחתת נכות לאחר שבץ מוחי (בכפוף למרשם רופא), וכן תו CE באירופה.

ליבת הפתרון היא קסדה המייצרת טיפול אלקטרומגנטי בעוצמה נמוכה ובתדרים משתנים, שנועדו לחקות דפוסי פעילות חשמלית של רשתות עצביות שנפגעו. הטיפול מסונכרן עם תוכנית שיקום אינטנסיבית מותאמת אישית לתרגול עצמאי, ומנוהל בזמן אמת מהענן באמצעות מודל AI שאומן על מאגרי נתונים הממפים פעילות מוחית. המערכת כוללת ניטור שוטף וליווי מרחוק של קלינאי, המעדכן את הפרוטוקול בהתאם לקצב ההתקדמות.

ההשקה מגיעה על רקע הצגת נתונים קליניים חדשים בכנס השבץ העולמי של איגוד הלב והשבץ האמריקאי (AHA). לפי החברה, 34% מהמטופלים שהחלו את הטיפול עם נכות בינונית עד קשה הגיעו לעצמאות תפקודית מלאה בתוך חודשים — לעומת 12% בלבד בקבוצת הביקורת, הבדל מובהק סטטיסטית. עוד דווח כי כ-85% מהמטופלים הציגו שיפור משמעותי במדדי עצמאות תפקודית. בחברה מציינים כי עד כה בוצעו למעלה מ-8,000 סשנים טיפוליים, עם פרופיל בטיחות גבוה וללא אירועים חריגים.

התוכנית בישראל מבוססת על מודל שנוסה בניסויים קליניים מבוקרים ב-15 מרכזים רפואיים מובילים בעולם, בהם מוסדות אקדמיים כדוגמת הרווארד, קורנל, קולומביה ו-UCLA. הפתרון הוגדר בעבר כ"פורץ דרך" על ידי ה-FDA בארה"ב וכן על ידי הפורום הכלכלי העולמי והאיחוד האירופי.

קליניקת Brain.Q פועלת כעת במתכונת הרצה ומשתפת פעולה עם קליניקות נוירולוגיות ומטפלים בישראל שעוברים הכשרה ייעודית. המודל המסחרי מבוסס מנוי חודשי (מינימום שישה חודשים): לאחר קבלת מרשם, מתקיים מפגש התאמה עם קלינאי מלווה, המערכת נמסרת למטופל והוא עובר הדרכה לשימוש עצמאי בבית, לצד בקרה קלינית שוטפת מרחוק.

במקביל להשקה הודיעה החברה על מינויו של פרופ’ ג’פרי ל. סייבר (Jeffrey L. Saver, MD) למנהל הרפואי. סייבר, ראש מרכז השבץ של UCLA ואחד החוקרים הבולטים בתחום הנוירולוגיה עם למעלה מ-1,000 פרסומים מדעיים, יוביל את האסטרטגיה הקלינית והפיקוח על פעילות הקליניקות.

לדברי פרופ’ סייבר, "לאחר שנים של התקדמות דרמטית בטיפול האקוטי בשבץ, שלב השיקום ארוך הטווח נותר החוליה החסרה. המודל שמפתחת Brain.Q מבוסס ראיות ומכוון לפלסטיות מוחית, תוך הצבת המטופל במרכז התהליך."

יותם דרקסלר, מייסד משותף ומנכ"ל Brain.Q, הוסיף כי "השקת השירות היא צעד משמעותי בחזון לספק טיפול משנה מציאות, המקדם ומשמר את בריאות המוח לטווח ארוך."

Brain.Q

שבץ מוחי הוא גורם הנכות המרכזי בקרב מבוגרים בישראל וסיבת המוות השלישית בשכיחותה. לפי דוח מבקר המדינה מ-2024, מדי שנה מתרחשים כ-18,400 מקרי שבץ חדשים, וכ-100 אלף ישראלים חיים עם נכות לאחר שבץ — נתון שמחדד את הצורך בפתרונות שיקום ארוכי טווח ונגישים.

Brain.Q פועלת במספר מדינות ונתמכת על ידי קרנות הון סיכון וגופים אסטרטגיים, בהם Hanaco Ventures, Peregrine Ventures, OurCrowd ו-Dexcel Pharma.

אלכס שקבסקי מונה למנכ"ל PTC ישראל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

אלכס שקבסקי נכנס לתפקיד מנכ"ל חברת PTC ישראל, במקומו של זיו בלפר שניהל אותה ב-20 השנים האחרונות. בלפר פרש מהחברה אולם ימשיך ללות אותה כיועץ עצמאי. שקבסקי עובד כבר 33 שנים בחברה ומשמש כסגן נשיא בכיר למחקר ופיתוח. מעתה הוא את שני מרכזי המחקר והפיתוח של החברה בישראל, הממוקמים בהרצליה ובקמפוס הטכניון בחיפה. לצד הניהול של PTC ישראל, הוא ישמש כמנהל מערך הפיתוח של תוכנת התיב"ם Creo, אשר מפותחת ברובה בישראל ומשמשת כמוצר הדגל של החברה.

חברת PTC האמריקאית פועלת מבוסטון ונסחרת בנסד"ק לפי שווי של של כ-18.4 מיליארד דולר. הטכנולוגיה שלה מסייעת לחברות לנהל את מחזור חיי המוצר שלהן, לרבות תכנון, סימולציה, ייצור, תפעול ותחזוקת המוצרים בסביבה מקושרת. בין לקוחותיה, ענקיות ייצור וטכנולוגיה דוגמת וולוו, פרארי, וולוו, פולקסווגן, נאס"א, אינטל, פיליפס, מיצובישי, טושיבה מוטורולה ועוד.

החברה מעסיקה כמה מאות עובדים בישראל. מרכז הפיתוח הישראלי הוא השני בגודלו בעולם, מחוץ לארה"ב, ואחראי לפיתוח המוצרים המובילים של החברה. תוכנת Creo מאפשרת לתכנן מוצרים באופן דיגיטלי, לצפות בהם בתלת–ממד, לבחון כיצד כל המרכיבים משתלבים ביחד, לאפשר ללקוחות ולספקים לבחון אותו בשלבי התכנון; ולעדכן אותו בטרם הגיע לשלבי הייצור. 

לפני כחצי שנה החברה הכריזה על השקת Creo 12, שהיא הגרסה החדשה של תוכנת התיב"ם (CAD) שלה. בין השדרוגים המרכזיים בגרסה החדשה: תכנון חומרים מרוכבים (Composite Materials), תכנון גנרטיבי מבוסס AI עם פיזיקת חום, כולל הדמיות מעבר חום. היא מספקת תמיכה מלאה בתכנון רתמות חשמליות (Harness Design) גם ברמת המערכות השלמות, קישוריות ל‑PLM Windchill ויכולת מעקב סביבתי המאפשרות לקבל החלטות טובות יותר בבחירת חומרים, כולל ניתוח טביעת פחמן והשפעותיהם הסביבתיות.

HiCenter Ventures השקיעה ב-2025 ב-24 סטארטאפים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: ליאור חנוכה, מנכ'"ל HiCenter Ventures. צילום: מיכה בריקמן]

קרן ההשקעות HiCenter Ventures, הפועלת להאצת האקו־סיסטם היזמי בחיפה, מדווחת על שנת שיא בפעילותה: במהלך 2025 השקיעה הקרן ב־24 חברות סטארט־אפ, מהן 19 חברות חדשות שהצטרפו לפורטפוליו ו־5 השקעות המשך בחברות קיימות. במקביל, חברות הפורטפוליו של הקרן השלימו סבבי גיוס המשך בהיקף מצטבר של כ־90 מיליון דולר.

מאז הקמתה במתכונתה הנוכחית בשנת 2021, תמכה הקרן ב־104 חברות סטארט־אפ, שגייסו יחדיו מעל 300 מיליון דולר. פעילותה נשענת בין היתר על מועדון המשקיעים HiFund, הכולל כיום כ־1,200 משקיעים, וכן על קשרים עם קרנות הון סיכון וגופי השקעה מהארץ ומהעולם.

מיקוד ב־AI, אנרגיה וכלכלה כחולה

השקעות הקרן בשנת 2025 התמקדו בתחומי הכלכלה הכחולה, אנרגיה, בינה מלאכותית, פודטק ובריאות דיגיטלית. בין החברות שגייסו נמנות ClaroAI, Biostream, Borderless OS, Hydrosight, Ceal, Brainvivo, Opsima, Yeap, Ocean Spectra, A.zimut, Deep Signals, Meala Food, CarbonBlue, BarAlgae, Octopus AI, WATCHIT, Evpower, Enqode, THERMAGIX, NewLight, Cydome, DisperseBio, THETIS AI ו־Quonomaly.

בתחום הסייבר והגנת המידע בולטת חברת Cydome, המפתחת פתרונות להגנה על מערכות ממוחשבות של כלי שיט מפני השתלטות עוינת. לצידה פועלת Enqode, שפיתחה פלטפורמת Quantum Security Posture Management (QSPM) להגנת מידע בעידן הקוונטי, בגישה היברידית מבוססת Zero-Trust, תוך שילוב בתהליכי ETL/ELT ו־CI/CD והפחתת עלויות חישוב של עד 70%.

בתחום הכלכלה הכחולה בולטת NewLight Blue, שפיתחה טכנולוגיית "פלאג־אין" להמרת מנועי דיזל באוניות למערכת היברידית מימן־דיזל, עם חיסכון של עד 30% בצריכת הדלק והפחתת פליטות מזהמים בשיעור של עד 60%. בנוסף, THETIS AI מיישמת מערכות בינה מלאכותית לתכנון משלוחים בזמן אמת ואופטימיזציית מסלולי אוניות לצמצום פליטות במרחב הימי.

ליאור חנוכה, מנכ"ל HiCenter Ventures, מסר כי "המודל שלנו, המשלב השקעות Early Stage עם שירותי ערך מוסף ליזמים, ממשיך להוכיח את עצמו. השנה סיפקנו תשתית צמיחה ל־24 סטארט־אפים, ובמקביל חברות בוגרות בפורטפוליו השלימו סבבי השקעה משמעותיים וחתמו על הסכמים גלובליים רחבי היקף". לדבריו, תחומי הבינה המלאכותית והכלכלה הכחולה מהווים מנועי צמיחה מרכזיים, כאשר שוק הכלכלה הכחולה מוערך בכ־2.5 טריליון דולר בשנה. עוד ציין כי משרד האנרגיה בחר במרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל תחת הקרן, להכין סקר אסטרטגי לבחינת טכנולוגיות אנרגיה ואקלים במרחב הימי של ישראל.

אודי גרף, יו"ר HiCenter Ventures, הוסיף כי הקרן נוסדה ביוזמת החברה הכלכלית לחיפה ועיריית חיפה במטרה לחזק את האקו־סיסטם הטכנולוגי בעיר. לדבריו, בשנת 2026 בכוונת הקרן להרחיב את תחומי הפעילות ולעודד יזמים מתחום הדיפנס־טק להצטרף לתוכנית, תוך רתימת שותפים מהתעשיות הביטחוניות בצפון, מהאקדמיה ומההיי־טק.

גמביט גייסה 61 מיליון דולר לפיתוח פלטפורמת חוסן סייבר בזמן אמת

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: מייסדי גמביט. קרדיט: נתנאל טוביאס]

חברת גמביט (Gambit Security), המפתחת פלטפורמת חוסן עסקי בעולמות הסייבר, הודיעה על גיוס של 61 מיליון דולר. את הסבב הובילו הקרנות Kleiner Perkins, Spark Capital ו-Cyberstarts. מתוך הסכום, 5 מיליון דולר גויסו בסבב Seed מוקדם יותר.

החברה, שהוקמה בשנת 2024, מפתחת פלטפורמת Cyber Resilience מבוססת בינה מלאכותית, המודדת באופן רציף את רמת החוסן של הארגון אל מול איומים משתנים. הפתרון של גמביט מתחבר לסביבות העבודה, לפתרונות האבטחה ולמערכי הגיבוי בארגון, וממפה באופן אוטונומי את התשתית ואת נתוני הגיבוי – במטרה לחשוף פערים שעלולים להכשיל תוכניות התאוששות מסורתיות ולסכן את ההמשכיות העסקית.

לפי נתוני החברה, אף שרוב הארגונים מחזיקים בגיבויים, רק כ-5% מהמערכות ערוכות להתמודד בפועל עם מתקפות כופרה. שיבושים מסוג זה גורמים לנזקים כספיים משמעותיים ופוגעים בפעילות השוטפת. הפלטפורמה של גמביט נועדה לגשר על הפער בין תכנון ההתאוששות למציאות בשטח, באמצעות מדידה רציפה של מוכנות הארגון, זיהוי פערי חוסן ואימות נתיבי שחזור בזמן אמת.

מעבר להתמודדות עם מתקפות סייבר, המערכת מיועדת לתת מענה גם לכשלי מערכת קריטיים ולשיבושים טכניים. בחברה מציינים כי השימוש בפלטפורמה מאפשר לייעל את ניהול הגיבויים, לחסוך בממוצע כ-10% מעלויות אחסון ענן, להפחית פרמיות ביטוח סייבר ולהקטין עלויות רגולציה ובדיקות.

גמביט הוקמה על ידי אלון גרומקוב, מנכ"ל החברה, סער אליאס, סמנכ"ל מוצר, ומאי קוגן, סמנכ"ל טכנולוגיות – שלושתם יוצאי יחידה 8200, ששירתו בקבע וזכו במהלך שירותם בפרסי ביטחון ישראל. לאחר שירותם היו בין העובדים הראשונים בסטארט-אפ Sentra. כיום מעסיקה החברה כ-60 עובדים, מתוכם כ-50 בישראל וכ-10 בארה"ב. הגיוס הנוכחי ישמש להאצת פיתוח המוצר, להרחבת שיתופי פעולה עם ארגונים גלובליים ולגיוס עובדים בתחומי מחקר, פיתוח ומכירות.

הפלטפורמה כבר נמצאת בשימוש של ארגונים מובילים במגוון תעשיות, ובהן הייטק, קמעונאות, פיננסים ובריאות. לדבריה, ניתוחי סיכונים שבוצעו באמצעותה חשפו פערים משמעותיים בתשתיות והובילו למניעת השבתות קריטיות.

אלון גרומקוב, מייסד-שותף ומנכ"ל גמביט, אמר: "מתקפות סייבר וכשלי תשתית הפכו לשגרה שיוצרת שיבושים קשים והפסדים פיננסיים. הזרמת עוד ועוד תקציבים לכלי אבטחה וכלי גיבוי הפכה למרוץ שאי אפשר לנצח בו. יכולות ההתאוששות נותרו עשורים מאחור; מה שהיה ניתן לשחזור אתמול עלול להיכשל היום, וזה משאיר ארגונים חשופים להשבתה הרסנית. גמביט משנה את המשוואה – אנחנו מבטלים את 'תאריך התפוגה' של אסטרטגיות החוסן ומספקים יכולות בזמן אמת שעוזרות לצוותים להבטיח שהסביבות שלהם יישארו עמידות מול שינויים ותוקפים, ולא רק על בסיס תקופתי".

תחזית אינוויז: המכירות בתחומי הביטחון והאבטחה יוכפלו פי 10

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: מנכ"ל החברה, עומר כילף. קרדיט: יח"צ]

חברת אינוויז (Innoviz) מעריכה כי פעילותה בשוקי האבטחה והביטחון תזנק השנה יותר מפי עשרה ב-2026, כך עולה משיחת הוועידה אתמול (ד') לאחר פרסום הדוח השנתי. מנכ"ל החברה, עומר כילף, אף אמר כי מדובר ב"הערכה צנועה" ביחס לפוטנציאל בשוק. הכנסותיה של אינוויז בתחומים מחוץ לשוק הרכב עדיין שוליים למדי, והיוו ב-2025 כ-1% מסך הכנסותיה. עם זאת, בחברה מעריכים כי ב-2026 תחומים אלה יהוו נתח של כ-10% מהכנסות החברה ועשויות להסתכם במיליוני דולרים.

כילף קשר את ההערכה לעלייה חדה בהיקף הפניות מהשוק הביטחוני. לדבריו, החברה ערכה לאחרונה אירוע במשרדיה בישראל שאליו הוזמנו כ-80 יועצי אבטחה מתחומי שדות התעופה, הנמלים והרכבות. "יצאנו מהאירוע הזה עם עשרות הזדמנויות". שבוע לאחר מכן השתתפה אינוויז בכנס ביטחוני נוסף, וגם ממנו יצאה, לדבריו, עם "כמה עשרות לידים".

המהלך נשען על השקת מוצר ייעודי לשוק – InnovizSMART – חיישן LiDAR המבוסס על פלטפורמת הרכב של החברה אך מותאם ליישומי אבטחה היקפית, תשתיות קריטיות, ערים חכמות ורובוטיקה. בחברה מציינים כי החיישן מציע טווח ארוך ורזולוציה גבוהה המאפשרים זיהוי וסיווג מדויק של עצמים, גם בתנאי סביבה מורכבים ובאזורים מוסתרים חלקית. לאחרונה דיווחה החברה על פריסות ראשונות של המערכת באתרי תשתית קריטיים בישראל.

הגברת הייצור: פי 3–4 ב-2026

במקביל להתרחבות לשוקי האבטחה, אינוויז נערכת להגדלה משמעותית של הייצור. כילף ציין כי החברה ממשיכה להרחיב קיבולת אצל קבלנית הייצור Fabrinet, וכי ב-2026 צפוי היקף הייצור להיות גבוה פי 3-4 לעומת השנה שעברה.

ההיערכות הזו נועדה לתמוך הן בתוכניות הרכב האוטונומי – בהן שיתופי פעולה עם יצרניות רכב ומשאיות – והן בגידול בפעילות הלא-אוטומוטיבית. שיתוף הפעולה עם Fabrinet נועד לאפשר מעבר מייצור בהיקפים מוגבלים לייצור סדרתי בקנה מידה רחב.

הומנואידים ו"מודלי עולם": למה צריך LiDAR בעידן ה-AI

נושא נוסף שבלט בשיחה הוא המיקוד ב-Physical AI – תחום הכולל רובוטים, הומנואידים ותשתיות חכמות. אינוויז פרסמה לאחרונה חלק ראשון של מסמך עמדה (White Paper) בנושא תפקידה של תפיסה תלת־ממדית ביצירת "מודלי עולם" (World Models), ומתכננת לערוך בקרוב וובינר ייעודי בנושא – מהלכים שיווקיים שמעידים כי החברה מסמנת את תחום ההומנואידים כמנוע צמיחה חשוב.

במהלך השאלות והתשובות נשאל כילף האם בעידן שבו AI מתקדם במהירות, יש בכלל צורך ב-LiDAR. לדבריו, "כאשר AI מאומן על דאטה שנוצר גם הוא על ידי AI, נוצרת הטיה ושגיאה שמתרחבת", ולכן יש צורך בנתוני אמת מהעולם הפיזי. הוא הסביר כי LiDAR ברזולוציה גבוהה מאפשר "לחבר את המודלים האלה לחיים" ולספק שכבת תפיסה מדויקת בזמן אמת.

לדבריו, אין צורך בהשקת מוצר חדש ייעודי לתחום ההומנואידים: החיישנים הנוכחיים של החברה, שפותחו תחת הדרישות המחמירות של תעשיית הרכב, כבר עומדים בדרישות אמינות, בטיחות ותפקוד של שווקים כמו תעשייה וביטחון.

אינוויז סיכמה את 2025 עם הכנסות שיא של 55.1 מיליון דולר – יותר מכפול לעומת השנה הקודמת. שיעור הרווח הגולמי עמד על 23%, לעומת שיעור שלילי בשנה שקדמה לה. ההוצאות התפעוליות ירדו ל-80.6 מיליון דולר, לעומת 100.8 מיליון דולר ב-2024 – ירידה של כ-20%. החברה צופה צמיחה של כ-27% בהכנסות ב-2026 – לטווח שבין 67-73 מיליון דולר.

רועי ריפטין עבר מאקסון ויז'ן לאוטונומוס גארד

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה (מימין לשמאל): המנכ"ל הפורש ברוך דיליאן והמנכ"ל הנכנס רועי ריפטין

קבוצת אוטונומוס גארד (Autonomous Guard) מכפר סבא, אשר הוקמה באמצע 2025 באמצעות המיזוג בין סקיילוק (SkyLock) וביסנס (BeeSense) מחליפה מנכ"ל. באמצע חודש מרץ יפרוש המנכ"ל הנוכחי ברוך דיליאון, ובמקומו ייכנס תא"ל (במיל') רועי ריפטין, לשעבר קצין תותחנים ראשי, לתפקיד המנכ"ל. דיליאון ניהל את חברת ביסנס במשך 3 שנים ונכנס לתפקיד מנכ"ל אוטונומוס באוגוסט 2025. לאורך התקופה הזו הוא גם המשיך לנהל את ביסנס. רועי ריפטין ניהל בשלוש השנים האחרונות את חברת אקסון ויז'ן (Axon Vision), הנסחרת בתל אביב החל מאוגוסט 2025. באוטונומוס ביקשו להבהיר כי דיליון עוזב את תפקידו "מסיבות אישיות".

אקסון מפתחת טכנולוגיות AI מבוססות אופטיקה לשוק הבטחוני ופועלת בשיתוף פעולה עם צה"ל ועם מפא"ת, שהוא גוף הפיתוח של משרד הביטחון. לפני כשבוע הוא פרש מניהול אקסון ויז'ן ובמקומו מונה לתפקיד המנהל הכללי צין נרי, שניהל במשך 8 שנים את חברת סייברביט שהוקמה על-ידי אלביט מערכות. חברת אקסון ויז'ן נסחרת בבורסה של תל אביב לפי שווי שוק של כ-180 מיליון שקל. חברת אוטונומוס נסחרת לפי שווי שוק של כ-78 מיליון שקל.

מיזוג מלווה בקשיים

המיזוג של ביסנס וסקיילוק לקבוצה אחת הנסחרת באמצעות היישות הבורסאית טכנופלסט ונצ'רז לשעבר, היה אמור להגדיל את המכירות הכוללות: סקיילוק מתמחה בפיתוח ואספקת מערכות איתור רחפנים ושיבוש פעולתם וביסנס מתמחה בפיתוח ואספקת מערכות תצפית וחישה. הרעיון היה להציע לשוק מערכת המספקת מעטפת הגנה רב־שכבתית מאוחדת המסוגלת לאתר, לזהות ולנטרל איומים בזמן אמת. בתפישה הזו, המוצרים של סקיילוק מטפלים בשכבה האווירית (איתור ונטרול רחפנים), והמוצרים של ביסנס סוגרים את המעגל הקרקעי עם מערכות חישה ותצפית רחבות־טווח.

סקיילוק רשמה ב-2024 הכנסות של 12.4 מיליון דולר ורווח נקי של כ-3 מיליון דולר. עם זאת במחצית הראשונה של 2025 נרשמה ירידה חדה במכירות, שהוסברה על-ידי החברה בעיקר בעיכובים ובאספקה, ובירידה ברווחיות שנבעה, בין היתר, מעלויות המיזוג. החברה לא דיווחה עאל המכירות של ביסנס, אולם במצגת למשקיעים מספטמבר 2025 היא מסרה שהחברה עבר מהפסד משמעותי ב-2022 לתזרים חיובי וריווחיות ב-2024. במחצית הראשונה של 2025 החברה נקלעה למשבר בעקבות ירידה במכירות (מכ-9.6 מיליון דולר ב-2024 לכ-9.1 מיליון דולר ב-2025).  הקושי הגדול לא היה בירידה של כ-5% במכירות, אלא מהפסד תפעולי של 7.4 מיליון דולר, בהשוואה לרווח תפעולי של כ-1.5 מיליון דולר במחצית הראשונה 2024.

אינטל וסמבה-נובה בונות דטה סנטר ל-Agentic AI

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: שבב SN50 של סמבנובה. מקור: SambaNova

חברת אינטל הצטרפה לגיוס ההון החמישי של חברת סמבה-נובה (SambaNova Systems) מפאלו אלטו, קליפורניה, אשר הושלם בהובלת Vista ו-Cambium והגיע להיקף כולל של כ-350 מיליון דולר. ההשקעה של אינטל בוצעה באמצעות זרוע ההשקעות המרכזית שלה, Intel Capital. ביחד עם השלמת הגיוס, הכריזה סמבה-נובה על שבב ההסקות מהדור החמישי שלה, SN50, ועל שיתוף פעולה אסטרטגי ארוך-טווח עם חברת אינטל בפיתוח ואספקת פתרונות הסקת בינה מלאכותית (AI Inference) עתירי ביצועים. שיתוף הפעולה יתבסס על שילוב מעבדי Xeon של אינטל ביחד עם שבבי Reconfigurable DataFlow Units – RDU, ליצירת פתרון חומרה ותוכנה מלא ליישומי AI מבוססי סוכנים (Agentic AI).

המהלך המשותף מיועד לספק חלופה לפתרונות מבוססי מעבדים גרפיים (GPU-centric) שהמתחרה אנבידיה מובילה. במקביל לפיתוח ופריסת המערכות החדשות, אינטל הודיעה שהיא מתכננת לבצע השקעה אסטרטגית ב-SambaNova כדי להאיץ את הפריסה של ענני AI מבוססי טכנולוגיות אינטל. שתי החברות מסרו ששיתוף הפעולה יתמקד בשלושה תחומים מרכזיים: הרחבת שירות הענן של סמבה-נובה המבוסס על הטכנולוגיה שלה; פיתוח תשתית AI משולבת הכוללת את המערכות, התוכנות והשבבים של SambaNova ביחד עם המעבדים, המאיצים וטכנולוגיות הרשת של אינטל; ושיתוף פעולה בשיווק ומכירות באמצעות ערוצי המכירה הגלובליים של אינטל לארגונים ולשותפים עסקיים.

מאיץ ייעודי לסוכני AI

חברת SambaNova הוקמה בשנת 2017 בקליפורניה על-ידי צוות חוקרים ומהנדסים מאוניברסיטת סטאנפורד, ובהם רודריגו ליאנג, קונלה אולוקוטון וכריסטופר רה. מאז הקמתה היא גייסה יותר ממיליארד דולר ממשקיעים, ובחלק מהסבבים הגיעה להערכת שווי שוק של יותר מ-5 מיליארד דולר. החברה פיתחה את ארכיטקטורת RDU במטרה להתגבר על בעייה ספציפית. להערכת החברה הבעיה המרכזית כיום במעבדי הסקה היא לא עוצמת העיבוד, אלא קצב העברת המידע בתוך המעבד. ביישומים מבוססי סוכנים, הבעיה מחמירה, מכיוון שלא ניתן לדעת מתי ואיזה יישום יזדקקו להאיץ את קצב העברת המידע. הארכיטקטורה החדשה מבוססת על עקרון של העברת נתונים מהירה וגמישה, המאפשרת להאיץ את התפוקה הכוללת של עיבוד מרובה סוכנים. להערכת החברה, הפתרון שלה מהיר פי חמישה מכל פתרון אחר הקיים היום בשוק.

בתחילה החברה גיבשה אסטרטגיית מוצר: היא פיתחה מסדי שרתים המהווים פתרון שלם הכולל חומרה, תוכנה ושבבים פרי פיתוחה, שאותם מכרה ללקוחות. הדבר מעניק להם יכולת עיבוד במתכונת של On-prem. כלומר, השרתים יושבים בתוך החברה והיא לא צריכה להוציא את המידע לענן חיצוני, דוגמת OpenAI, Google או אחרים. לאחרונה החברה הגמישה את המודל העסקי והחלה גם בהקמת הענן SambaNova Cloud, אשר מספק שירותי עיבוד במתכונת של Inference as a Service. כלומר, החברה גובה תשלום על-פי תוכניות מנויים או לפי מספר הטוקנים שהלקוחות משתמשים בהם בענן שלה.

התוכנית לבלימת אנבידיה

שיתוף הפעולה האסטרטגי מהווה גם מענה עקיף לשיתופי הפעולה שמובילה אנבידיה אשר מיועדים לקדם את השימוש בתשתיות מבוססות GPU מקצה לקצה, ואף משתפת פעולה עם חברות דוגמת Groq באקוסיסטם הענן שלה. במודל של אנבידיה המאיץ (GPU או שבב ייעודי) הוא לב המערכת, כאשר ה-CPU משמש בעיקר כרכיב מארח ותומך. הדטה סנטר נבנה סביב המאיץ והתקשורת בין מאיצים, כאשר והתוכנות ממוקדות באופטימיזציה של החומרה הזו.

האסטרטגיה של אינטל הפוכה: שיתוף הפעולה עם סמבה-נובה מאפשר לה לספק תשתית הטרוגנית מהירה שבה מעבדי ה-Xeon שומרים על מעמדם בשכבת השליטה והניהול המרכזית. המאיץ – במקרה הזה SN50 – הוא רכיב ייעודי להרצת המודלים עצמם, כאשר עומק והיקף פעילותם מנוהל על-ידי המעבד בהתאם לסוג העומס. במקביל, אינטל ממשיכה לקדם יוזמות AI פנימיות, כולל פיתוח GPU למרכזי נתונים והשקעה בארכיטקטורות האצה.

האם ההשקעה ב-SambaNova משקפת גידור סיכונים מול התחרות ב-GPU, או הכרה בכך שעומסי הסקה –  ובפרט Agentic AI – דורשים גישה ארכיטקטונית שונה? אינטל הבהירה בהודעתה ששיתוף הפעולה “אינו משנה את מפת הדרכים של החברה בתחום ה-GPU ואינו פוגע במחוייבותה להתחרות בשוק ה-AI”, אלא מהווה הרחבה של היצע הפתרונות של החברה. כך או אחרת, המהלך ממקם את אינטל מחדש כשחקנית מרכזית שתשפיע על עתיד תשתיות הבינה המלאכותית.

Astelia מגייסת 35 מיליון דולר: פלטפורמה שמזהה את החולשות המסוכנות באמת

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: מייסדי אסטליה, מימין נדב אוסטרובסקי, אלון נוי, ורועי רג'ואן. קרדיט צילום: נתנאל טוביאס]

חברת הסייבר הישראלית Astelia יוצאת השבוע מהצללים עם גיוס כולל של 35 מיליון דולר ופלטפורמת ניהול חשיפות (Exposure Management) מבוססת AI, שמטרתה לשנות את האופן שבו ארגונים מתמודדים עם מתקפות סייבר בעידן הבינה המלאכותית.

החברה הוקמה בסוף 2024 על ידי אלון נוי (נויהאוז), נדב אוסטרובסקי ורועי רג'ואן – בוגרי תלפיות, יוצאי יחידות 8200 ומצו"ב, וזוכי פרס ביטחון ישראל. השלושה הובילו את פעילות הצוות האדום הלאומי וביצעו תקיפות יזומות לבחינת עמידות מערכות צה"ל ותשתיות קריטיות, בשיתוף פיקוד הסייבר האמריקאי.

סבב ה-Seed בהיקף של 10 מיליון דולר הובל על ידי Team8, במסגרת מודל ה-Venture Creation שלה, לצד Holly Ventures. סבב A, בהיקף של 25 מיליון דולר, הובל על ידי Index Ventures בהשתתפות Team8 ו-Holly Ventures. כיום מעסיקה החברה מעל 30 עובדים בישראל ובארה"ב ומשרתת עשרות לקוחות, בהם תאגידי ענק וחברות Fortune 500 בתחומי הפיננסים, הבריאות, הקמעונאות והטלקום בארה"ב ואירופה.

שוק ניהול החשיפות, שבו פועלת Astelia, נאמד בכ-4.1 מיליארד דולר ב-2025 וצפוי לצמוח לכ-27 מיליארד דולר עד 2034, על רקע העלייה בהיקף ובתחכום מתקפות הסייבר. לפי נתוני Fortinet, כ-86% מהארגונים חוו לפחות פרצת סייבר אחת ב-2024, וכמעט שליש דיווחו על חמש פרצות או יותר – נתונים שממחישים את עומס החולשות וההתראות המוטל על צוותי האבטחה.

הפלטפורמה של Astelia נועדה להתמודד עם עומס זה. במקום להציג לארגון מיליוני חולשות ולתעדף אותן על בסיס ציון סטטיסטי כללי, המערכת ממפה לעומק את טופולוגיית הרשת ומנגנוני האבטחה הקיימים, ומפעילה סוכני AI שמנתחים אילו חולשות ניתנות לניצול בפועל בסביבה הספציפית של הארגון. התוצאה, לפי החברה: זיקוק של כ-2% מהחולשות – אלו שמייצגות סיכון ממשי ומיידי.

בארגונים מסוימים הצליחה החברה לצמצם את רשימת החולשות מכ-3 מיליון לכ-30 בלבד שדרשו טיפול מיידי. לאחר הזיהוי, מספקת המערכת תוכניות פעולה ממוקדות המותאמות להקשר הארגוני, במטרה לחסוך זמן ומשאבים ולמקד את צוותי ה-IT והסייבר באיומים בעלי פוטנציאל ניצול אמיתי.

לדברי אלון נוי, מנכ"ל ומייסד-שותף, "רוב החולשות שצוותי האבטחה חוששים מהן אינן רלוונטיות לאופן שבו מתקפות מתבצעות בפועל. צוותי אבטחה צריכים להסתכל על הסביבה שלהם דרך העיניים של התוקף, ולא דרך רשימת סריקה אינסופית".

החברה מתכוונת להשתמש בכספי הגיוס להרחבת היכולות הטכנולוגיות, גיוס עובדים – בעיקר למחקר, פיתוח ומכירות – והאצת החדירה לשוק האמריקאי, שאותו היא מזהה כיעד מרכזי לצמיחה.