רשות החדשנות, האגף לחיילים משוחררים ומילואים במשרד הביטחון ומשרד העבודה הכריזו על הגופים שיפעילו תוכניות ייעודיות להכשרת משרתי מילואים וחיילים משוחררים להובלת אימוץ והטמעה של כלי בינה מלאכותית בהייטק. היקף ההשקעה במהלך עומד על למעלה מ־10 מיליון שקל, וכ־750 משתתפים צפויים לקחת חלק במסלולים השונים, הכוללים הכשרה מקצועית והתנסות מעשית במסגרת תפקידי מחקר, פיתוח והובלת פרויקטים בארגונים טכנולוגיים.
במסלול המרכזי להכשרת מובילי AI בארגונים נבחרו שישה גופים שיפעילו תוכניות עומק למילואימניקים ועובדי מו"פ: עמותת Made in JLM תפעיל מסלול להכשרת “AI Champions” להובלת תהליכי הטמעה בתוך חברות, בשיתוף קהילת Machine & Deep Learning Israel ושרייבר לב־טק; הזירה ההנדסית־טכנולוגית תכשיר משתתפים לניתוח נתונים גיאו־מרחביים מבוססי AI ולפיתוח יכולות יישומיות לשוק האזרחי והביטחוני; חברת Neat Applied תפעיל תוכנית Embedded AI מותאמת לצורכי מחקר ופיתוח בתעשייה; לוגטל תקשורת מחשבים תתמקד בפיתוח ויישום סוכני AI לאוטומציה של תהליכים עסקיים; Jump In Impact תכשיר מובילי שינוי להטמעת AI בסטארט־אפים ובבתי תוכנה; ו־18xImpact תפעיל תוכנית להאצת שימוש בכלי AI בקרב מפתחים, כהמשך לפעילות ההאצה שלה בתחום היזמות.
בנוסף, במסגרת מודל "הזנק להייטק" נבחרו חמש תוכניות נוספות שמטרתן לאפשר כניסה למשרה ראשונה בענף לכ־250 חיילים משוחררים ואנשי מילואים בוגרי אקדמיה והכשרות מקצועיות, שטרם צברו ניסיון מעשי. בין הגופים שנבחרו: Jump In Impact עם תוכנית TechJump לשילוב בוגרים בתפקידי כניסה טכנולוגיים; Place-IL עם מסלול התמחות והכשרה יישומית בנגב המערבי; ITQ עם הכשרות לתפקידי רשת, אינטגרציה ואבטחת מידע; עמותת קמ"ח עם תוכנית ייעודית לבני החברה החרדית הכוללת הכשרה, התמחות והשמה; וחברת קמביום עם מסלולי חניכה למפתחים צעירים המשלבים עבודה עם כלי AI בסביבת פיתוח ארגונית.
המהלך נועד להתמודד עם פערי ידע שנוצרו בעקבות שירות מילואים ממושך, אך גם עם השינוי המהיר באופי עבודת הפיתוח וההנדסה בעידן הבינה המלאכותית. לפי נתוני רשות החדשנות, אימוץ נרחב של כלי AI כבר מוביל לעלייה בפריון ולקיצור זמני פיתוח, והמסלולים החדשים מכוונים להכשיר עובדים שיכולים להוביל את השינוי בתוך הארגונים, ולא רק להשתמש בכלים ברמת הפרט.
חברת הפינטק נאייקס (Nayax), הנסחרת בתל אביב ובנאסד"ק, הודיעה כי תשתתף בתערוכת NRF 2026 שתתקיים בניו יורק בין 11 ל-13 בינואר, ותציג בה פתרונות ייעודיים לרשתות קמעונאות, אופנה ומסחר. במסגרת האירוע צפויה החברה להציג יכולות לניהול מרכזי של פעילות רשתית, הכוללות שילוב של תשלומים, מערכות קופה, ניהול מלאי ומועדוני לקוחות תחת פלטפורמה אחת.
בתחילת השבוע דיווחה נאייקס גם על הרחבת שיתוף הפעולה עם קבוצת גולף לחמש שנים נוספות, בעסקה בהיקף מוערך של כ-10 מיליון שקל. במסגרת ההסכם תטמיע נאייקס בכלל רשתות הקבוצה מערכת ERP מבוססת SAP Business One, שתחליף את מערכות הליבה הקיימות ותתחבר למערכות קופות, ניהול מלאי וניהול מחזור חיי מוצר. לפי הודעת החברות, במהלך 2025 הובילה מערכת בקרת אובדנים שפיתחה נאייקס עבור גולף לצמצום של יותר מ-60% באובדני הכנסה הקשורים להחזרות, החלפות ועסקאות לא מבוקרות.
לפי הודעת החברה, הפתרונות שיוצגו ב-NRF מיועדים לרשתות הפועלות במספר סניפים ובמספר ערוצי מכירה, ומאפשרים ניהול אחיד של פעילות החנויות הפיזיות והדיגיטליות ממערכת אחת. בין היכולות שיוצגו: ניתוח התנהגות צרכנית, חיבור בין פעילות אונליין לרכישות בחנויות, וכן שימוש בכלי חיפוש חזותי והמלצות מבוססות נתונים.
נאייקס החלה את דרכה כספקית פתרונות תשלום למכונות אוטומטיות, ובהדרגה הרחיבה את פעילותה לעולמות הקמעונאות והמסחר הרב-ערוצי. כיום החברה פועלת בעשרות מדינות, מעסיקה כ-1,200 עובדים, ומחוברת לעשרות מוסדות פיננסיים ברחבי העולם.
מנכ״ל אנבידיה, ג’נסן הואנג, אמר במהלך מושב שאלות ותשובות ב-Keynote של החברה בתערוכת CES 2026 כי הוא מתכנן להגיע לישראל בקרוב: “אני הולך להגיע לישראל די בקרוב, ואני ממש מצפה לזה”. ביקורו הפיזי האחרון בישראל היה ב-2019, לאחר רכישת מלאנוקס, וב-2023 תוכנן ביקור נוסף לרגל כנס NVIDIA AI Summit בתל אביב, אך הוא בוטל בעקבות המצב הביטחוני.
בדבריו שיבח הואנג בהרחבה את צוותי אנבידיה בישראל ואמר: “קודם כול, הצוות שלנו בישראל הוא פשוט מדהים. הם חרוצים, הם חכמים, הם מסורים, אכפת להם מהחברה, אכפת להם מהאנשים, ואכפת להם מהמדינה”. הוא הוסיף כי “ההקרבה שהם עושים זה למען זה ולמען המדינה היא פשוט מדהימה”, וציין כי מתוך שישה שבבים מרכזיים שהציגה החברה כחלק מפלטפורמת Rubin — הדור הבא של תשתיות ה-AI של אנבידיה — ארבעה פותחו בישראל: ConnectX-9, NVLink Switch 6, Spectrum-X עם CPO ו-BlueField-4. “אז ארבעה מתוך שישה שבבים הגיעו מישראל. די מדהים. ואולי בפעם הבאה — שישה מתוך שישה”, התבדח. בנוסף, גם מעבד ה-CPU החדש של החברה, Vera, פותח בחלקו בישראל ומהווה חלק מארכיטקטורת Rubin.
הואנג הדגיש גם את תרבות השימור של העובדים בישראל: “שיעור התחלופה אצלנו בישראל נמוך בצורה קיצונית — בערך אחוז או שניים”, וציין כי יש עובדים במרכז הישראלי שנמצאים בחברה כבר “20 ו-25 שנה”. לדבריו, היכולת של אנבידיה למשוך ולשמר טאלנטים היא “ברמה עולמית”, והשילוב בין איכות האנשים, תרבות החברה ואופי הפרויקטים יוצר לדבריו משהו מיוחד: “האיכות של העבודה, הייעוד של החברה — הכול מתחבר, וזה יוצר משהו די קסום בישראל”.
בתמונה למעלה: הפתרון המשולב InnovizSMARTer בזמן אמת. קרדיט: אינוויז
במסגרת תערוכת CES בלאס וגאס חושפת חברת אינוויז (Innoviz) את InnovizSMARTer, שהוא פתרון LiDAR חדש לערים חכמות ותשתיות, המשלב את החיישן InnovizSMART של החברה עם פלטפורמת העיבוד Jetson Orin Nano, כעדי לקבל יכולות עיבוד קצה מלאות. הפעם לא מדובר בחיישן בלבד, אלא ביחידת קצה אינטגרטיבית הכוללת חישה, מחשוב, קישוריות וניהול במוצר אחד שמיועד לפריסה ישירה בשטח.
בליבת הפתרון עומד עיבוד מקומי של נתוני ה-LiDAR, המאפשר לנתח את הסביבה בזמן אמת ולהפיק אירועים ותובנות תפעוליות מבלי לשדר זרמי נתונים גולמיים כבדים לענן או לשרתים מרכזיים. השילוב עם Jetson Orin Nano מאפשר להריץ אלגוריתמי תפיסה מבוססי AI בקצה הרשת, תוך עמידה בזמני תגובה קבועים וצמצום משמעותי של נפחי התקשורת. לפי אינוויז, המערכת מפחיתה פי 10 את דרישות רוחב הפס ומאפשרת שימוש בקישוריות אלחוטית כמו סלולר ו-Wi-Fi גם באתרים ללא תשתית סיבים.
אסטרטגיית שיווק חדשה
השילוב של חיישן ומחשב במארז מאוחד משקף מעבר של החברה משיווק מרכיב חומרה לאספקת פתרון מלא (Plug-and-Play). בשווקים כמו ערים חכמות, תחבורה עירונית ואבטחה היקפית, הלקוחות אינם מחפשים פרויקט אינטגרציה מורכב, אלא מערכת שניתן להתקין, לחבר לרשת ולהפעיל. ההתאמה לפלטפורמת אנבידיה אינה טריוויאלית ונחשבת לאתגר הנדסי משמעותי. חיישן LiDAR מייצר זרמי נתונים תלת־ממדיים רציפים, והפעלה שלהם על פלטפורמות GPU דורשת מיפוי מדויק של אלגוריתמים לעיבוד מקבילי, ניהול זיכרון וארכיטקטורה דטרמיניסטית.
אינטגרטורים ולקוחות תשתית מחפשים פתרונות המפחיתים סיכונים ומפשטים את תהליכי ההטמעה. פתרון המותאם רשמית לאקוסיסטם של NVIDIA מבטיח את היתרונות האלה. ההכרזה ב-CES משתלבת ברצף מהלכים שביצעה Innoviz בשנים האחרונות מחוץ לשוק הרכב האוטונומי. לאחר שהציגה את InnovizSMART כחיישן ייעודי לאבטחה היקפית ולתחבורה חכמה, אינוויז מרכזת כעת את הידע שנצבר למוצר אינטגרטיבי אחד.
שיתוף פעולה עם Vueron הקוריאנית
מנכ"ל אינוויז עומר כילף, וסמנכ"ל הפיתוח העסקי של Vueron, נוח יאנג
הכרזה נוספת של אינוויז ב-CES עוסקת בשיתוף פעולה עם חברת Vueron הקוריאנית, המתמחה בפלטפורמות תוכנה לפיתוח מערכות תפיסה מבוססות בינה מלאכותית לרכב ולתשתיות חכמות. במסגרת ההסכם, נתוני LiDAR מחיישני אינוויז, בהם InnovizTwo ליישומי רכב ו-InnovizSMART ליישומי תשתית, ישולבו בפלטפורמת הפיתוח של Vueron לצורך אוטומציה של תהליכי סימון נתונים, אימון מודלים ובדיקות של אלגוריתמי תפיסה.
המהלך נועד לקצר את זמני הפיתוח של מערכות AI, להפחית תלות בסימון ידני ולהאיץ מעבר מפיילוטים לפתרונות מבצעיים. עבור אינוויז, שיתוף הפעולה משתלב במהלך הרחב של הרחבת פעילותה מעבר לחיישנים עצמם אל סביבת פיתוח מלאה ללקוחות, ומחזק את הקישור בין טכנולוגיית ה-LiDAR שלה לבין תהליכי פיתוח תוכנה ליישומי תחבורה ותשתיות חכמות.
בתמונה: מנכ"ל לייטריקס ד"ר זאב פרבמן. קרדיט צילום: ריקי רחמן. *תמונה ערוכה]
חברת לייטריקס (Lightricks) הכריזה בתערוכת CES על שחרור מודל הווידאו והאודיו הגנרטיבי LTX-2 בקוד פתוח מלא, כולל משקולות וקוד אימון. מדובר במהלך חריג בשוק שבו מודלי וידאו מתקדמים נשלטים כמעט לחלוטין בידי פלטפורמות ענן סגורות. ההכרזה, שנעשתה בשיתוף עם אנבידיה, מציבה אלטרנטיבה לגישה שמובילות חברות כמו OpenAI וגוגל, ומאותתת על שינוי כיוון אפשרי בתחום הווידאו מבוסס הבינה המלאכותית.
LTX-2 הוא מודל המסוגל לייצר וידאו ואודיו מסונכרנים באיכות של עד 4K, באורך של עד 20 שניות ובקצבי פריימים גבוהים. המודל מותאם להרצה מקומית על מחשבי RTX וכן על מערכות DGX ארגוניות, ומוגדר כמוכן לפרודקשן. בניגוד למודלים סגורים דוגמת Sora או Veo, לייטריקס מאפשרת למפתחים ולארגונים לא רק להשתמש במודל אלא גם לאמן, להתאים ולהטמיע אותו כחלק ממוצרים ותהליכים פנימיים.
המהלך של לייטריקס אינו ניסיון להתחרות בקנה המידה או בעומק הקוגניטיבי של מודלי היסוד הגדולים של ענקיות הטכנולוגיה. LTX-2 אינו מוצג כמודל שמבקש להבין את העולם כולו, אלא כבסיס הנדסי גמיש שנבנה מראש לשימוש תעשייתי. הדגש הוא על שליטה, התאמה ויכולת שילוב.
בעוד שכבר קיימים מודלי וידאו פתוחים, רובם סובלים ממגבלות משמעותיות כמו היעדר אודיו, איכות נמוכה או חוסר התאמה לשימוש מסחרי. LTX-2 הוא הראשון שמנסה לשלב פתיחות מלאה עם יכולות שמיועדות לעבודה בפועל, מה שממקם אותו כגשר בין עולם הקוד הפתוח לבין צורכי הפרודקשן של תעשיית המדיה.
לייטריקס היא חברה ישראלית שמוכרת בעיקר בזכות אפליקציות יצירה ועריכת תוכן פופולריות, ובהן כלים לעריכת תמונה ווידאו שמשמשים מיליוני משתמשים ברחבי העולם. בשנים האחרונות החברה הרחיבה את פעילותה מפיתוח אפליקציות לצרכנים לפיתוח מודלי בינה מלאכותית ותשתיות יצירה לשוק המקצועי.
מאחורי שחרור הקוד עומדת אסטרטגיה עסקית ברורה. לייטריקס מוותרת על שליטה מלאה במודל עצמו כדי להפוך אותו לסטנדרט שעליו אחרים יבנו. המודל אינו מיועד להימכר לפי שימוש, אלא לשמש בסיס לפיתוח כלים, פלטפורמות ושירותים בתשלום. הגישה הזו מזכירה מודלים מוכרים מעולם התוכנה הפתוחה, שבהם הערך הכלכלי נבנה סביב הקוד ולא בתוכו.
אנבידיה אינה שותפה לפיתוח המודל, אך ממלאת תפקיד מרכזי בהצבתו כעומס עבודה טבעי לחומרת RTX ולמערכות DGX. השותפות מדגישה תפיסה שלפיה וידאו גנרטיבי מתקדם יכול וצריך לרוץ מחוץ לענן, על תחנות עבודה מקומיות ובסביבות ארגוניות.
השקת LTX-2 מסמנת מגמה רחבה יותר בשוק: מעבר ממודלים סגורים שמכוונים בעיקר להצגת יכולות ולשימוש כשירותי ענן מצומצמים, לעבר תשתיות פתוחות שמאפשרות אימוץ עמוק ובניית מוצרים בקנה מידה. לייטריקס אינה מתמקדת בהדגמות ראווה, אלא בבניית הבסיס שעליו ייבנו כלי הווידאו של הדור הבא.
בתמונה למעלה: הרובוט MenteeBot מתאמן בהחלפת הסוללה של רובוט אחר. צילום: Mentee Robotics
חברת מובילאיי (Mobileye) חתמה על הסכם מחייב לרכישת Mentee Robotics מהרצליה תמורת כ-900 מיליון דולר במזומן ובמניות. במסגרת העיסקה היא תשלם כ-612 מיליון דולר במזומן, ותעניק לבעלי המניות של מנטי עוד 26.2 מיליון מניות רגילות (Class A) של מובילאיי. הסכום הסופי של העיסקה ייקבע בהתאם להבשלת אופציות Mentee טרם השלמת העסקה ולתנאים מתלים נוספים. החברה צופה שהעיסקה תושלם ברבעון הראשון 2026. בעקבות ההודעה הלילה במסיבת עיתונאים בתערוכת CES 2026 זינקה מניית מובילאיי בנסד"ק בכ-12% והיא נסחרת כעת לפי שווי חברה של כ-9.9 מיליארד דולר.
חברת Mentee נוסדה בתחילת שנת 2022 על-ידי מייסד ומנכ"ל מובילאיי, פרופ' אמנון שעשוע, פרופ' שי שלב-שוורץ המשמש כטכנולוג הראשי (CTO) של חברת מובילאיי, ופרופ' ליאור וולף מאוניברסיטת תל אביב המשמש כמנכ"ל החברה. עד היום היא גייסה כ-40 מיליון דולר. החברה פיתחה את הרובוט MenteeBot, שהוא רובוט הומנואידי (דמוי-אדם) בגודל מלא, שתוכנן לביצוע משימות מורכבות בסביבות ביתיות ותעשייתיות. גובהו כ־1.75 מטר והוא מסוגל לשאת מטען של עד 25 ק״ג. הרובוט משלב בינה מלאכותית בתחומי הבנת שפה טבעית, ראייה תלת־ממדית, ניווט דינמי ומניפולציה של עצמים.
חברה אנכית: מפתחת בעצמה את החומרה ואת התוכנה
הרובוט MenteeBot נעזר באימון מבוסס סימולציה (Simulator-to-Reality) לצורך פיתוח יכולות הליכה ושמירה על שיווי משקל בסביבות וירטואליות, לפני הטמעתן בביצועים בעולם האמיתי. הוא בונה מפות קוגניטיביות תלת־ממדיות בזמן אמת, מפרש הוראות קוליות באמצעות מודלים לשוניים גדולים, ומבצע רצפי פעולה אוטונומיים מקצה־לקצה ללא שימוש בשגרות מקודדות מראש. בניגוד למערכות הנשענות על איסוף נתונים נרחב מהעולם האמיתי, הגישה של Mentee מאפשרת לרובוטים לרכוש מיומנויות חדשות לאורך זמן מתוך הדגמות טבעיות ורמזי כוונה, תוך הבטחת אינטראקציות צפויות ובטוחות עם בני אדם וחפצים.
הרובוט MenteeBot מדגים ביצוע פעולה מורכבת לאחר קבלת הוראה קולית
החברה פועלת במתכונת אנכית, ומפתחת בעצמה את כל מרכיבי החומרה והתוכנה הקריטיים. בהם: אקטואטורים קנייניים בעלי צפיפות מומנט גבוהה הממירים אותות פיקוד חשמליים לפעולה פיסית, דרייברים מדוייקים למנועים החשמליים, ידיים רובוטיות הנחשבות להישג מיוחד מכיוון שהחברה הצליחה לספק להן יכולת חישת מגע ושליטה בתנועות במערכת פשוטה וזולה מהמקובל בתעשייה, סוללות נשלפות (מאפשרות לכל רובוט להחליף את הסוללה של רובוט אחר) ועוד. הדבר מאפשר לה לצמצם את הפער בין אימון וירטואלי להפעלה בעולם האמיתי (Sim2Real).
הרובוטים יגיעו לשוק התעשייתי ב-2028
על-פי מפת הדרכים של החברה, בשנת 2026 היא תבצע פרוייקטי הוכחת היתכנות עם לקוחות פוטנציאליים ראשונים. בשנת 2027 יתחיל הייצור הראשוני של רובוטים המיועדים לתעשייה. בשנת 2028 תתבצע ההשקה המסחרית של רובוטים לסביבה תעשייתית, ובשנת 2030 תתחיל ההשקה המסחרית של רובוטים לשימוש ביתי. "אני מעריך שבתוך כ-10 שנים יהיו בשימוש מיליוני רובוטים הומנואידים. הם דרושים לצורך פתרון בעיות ייצור במפעלים ולנוכח המחסור באנשי שירות ומטפלים אישיים".
החברה מתחילה בשוק התעשייתי מסיבה טכנולוגית מוגדרת: הסביבה התעשיית היא מובנית יותר (Structured) מסביבה ביתית. המפעל הוא אתר מוגדר המחולק לאגפים שבכל אחד מהם מתבצעת פעילות מוגדרת. לכן קל יותר לבצע בו תהליך של רובוטיזציה. התהליך הזה גם יסייע בהבשלת האימון של הרובוטים הגמישים שיגיעו לשוק הביתי. שעשוע: "העיסקה מאחדת יכולות AI מתקדמות לצורך הרחבת הפעילות בכלי-רכב אוטונומיים וברובוטים הומנואידיים. היא לא רק מכניסה את מובילאיי לתחום חדש וצומח, אלא שיש סינרגיה טכנולוגית בין שתי החברות: הידע של Mentee יעזור לנו, והידע שלנו יעזור להם".
[בתמונה: מנכ"לית GotFriends שירי וקס. צילו:ם עדו לביא[
השכר הממוצע בהייטק הישראלי ממשיך לעלות ומתקרב ל־40 אלף שקל בחודש – כך עולה מניתוח שוק התעסוקה של חברת ההשמה GotFriends לקראת 2026. לפי הנתונים, השכר הממוצע עמד ב־2025 על 39,810 שקל, עלייה של 7.4% לעומת השנה הקודמת, וזאת למרות חוסר הוודאות והטלטלות שעבר הענף בשנה החולפת.
הנתונים מבוססים על ראיונות עם יותר מ־15 אלף מועמדים וניתוח של כ־1,500 השמות שבוצעו במהלך 2025, ומשקפים שוק שמצליח לשמור על יציבות ואף לצמוח, בעיקר סביב תפקידים בעלי ערך טכנולוגי מובהק.
אחד הממצאים הבולטים בדוח הוא מה שמכונה "פרמיית ה־AI". עובדים עם התמחות בעולמות הבינה המלאכותית – בהם LLMs, RAG ו־NLP – נהנו משכר ממוצע של 43,212 שקל, כ־9% יותר מהשכר הממוצע בשאר התפקידים הטכנולוגיים.
לדברי שירי וקס, מנכ"לית GotFriends, מדובר בשינוי מבני בשוק: עובדים עם ידע עמוק ב־AI או בסייבר התקפי לא רק מוצאים עבודה מהר יותר, אלא גם נהנים מחזרה של מענקי חתימה, בונוסים מובטחים בחוזים ותנאים שלא נראו מאז 2021.
זינוק בצמרת: שכר מנהלים עלה ב-21%
בעוד העלייה בשכר רוחבית, הנתונים מצביעים על זינוק חד במיוחד בשכר תפקידי ניהול. שכרם של מנהלי פיתוח, ראשי צוותים ומנהלי קבוצות פיתוח עלה ב־21% בתוך שנה, ועומד כיום על ממוצע של 56,646 שקל.
ב־GotFriends מסבירים את המגמה בשני גורמים מרכזיים: גל הקמה של סטארטאפים חדשים שמגייסים דור חדש של מנהלים, לצד כניסה מואצת של כלי AI לחברות גדולות – מה שמייצר ביקוש למנהלים שמכירים לעומק את הטכנולוגיות החדשות ויודעים להטמיע אותן בארגון.
יוצאי יחידות טכנולוגיות: כניסה מהירה ושכר גבוה
גם יוצאי היחידות הטכנולוגיות נהנים מביקוש גובר. לאחר הארכות שירות בתקופת המלחמה, נרשמה ב־2025 מגמת שחרור מהיחידות, והשכר של מי שמשתחררים עם כשש שנות ניסיון בפיתוח עלה ב־15% ועומד על כ־40,400 שקל בממוצע.
לפי הנתונים, חברות מוכנות להשקיע בדור הבא של הטאלנטים גם ללא ניסיון אזרחי קודם, בתנאי שמדובר במועמדים עם הישגים יוצאי דופן מהשירות הצבאי.
מיומנויות קריטיות: RAG, דאטה ו-Airflow
בבחינת המיומנויות המבוקשות ביותר ב־2025 בולטים תחומי ה־RAG והמודלים הגנרטיביים, שמקפיצים את השכר לרמות של 45–46 אלף שקל. גם מומחי דאטה עם שליטה ב־Airflow נהנו מביקוש שיא ושכר ממוצע של כ־44,500 שקל.
הבשורה החיובית של 2025 היא המשך מגמת צמצום פערי השכר בין גברים לנשים. הפער ירד מ־11% ב־2024 ל־7.4% בלבד, שהם כ־2,600 שקל בממוצע. השכר הממוצע לגברים עמד על 40,657 שקל, ולנשים על 37,647 שקל.
עם זאת, בתפקידי AI ו־LLM נשים עדיין מהוות אחוז קטן מאוד מהעוסקים בתחום, זאת למרות זינוק של פי שניים בביקוש לתפקידים אלה בשוק כולו.
עבודה היברידית ופערים גיאוגרפיים מצטמצמים
השכר הממוצע בתל אביב עמד על 40,256 שקל – גבוה רק ב־3.3% מהשכר מחוץ לעיר, פער שנחשב זניח ביחס ליוקר המחיה. במקביל, העבודה ההיברידית נותרה הסטנדרט, כאשר כ־56% מהמשרות מציעות יומיים עבודה מהבית – ללא שינוי מהותי לעומת 2024.
תחום הסייבר ממשיך להוביל את היקף הגיוסים, בין היתר על רקע העלייה בתקיפות בין מדינות וההיערכות לאתגרי אבטחת המידע שמביאה איתה מהפכת ה־AI. בין החוזים הגבוהים שנחתמו השנה נמנים חוקר חולשות עם שכר של כ־120 אלף שקל ומנהל פיתוח עם חבילת שכר של כ־100 אלף שקל.
למרות שהיקף הגיוסים הכולל דומה לשנים קודמות, המיקוד נותר במועמדים סניורים עם חמש שנות ניסיון לפחות – ופרמיה ברורה למי ששולט לעומק בכלי AI.
חברת סולרום (Solrom) הודיעה כי קיבלה שתי הזמנות ראשונות מכוחות הביטחון, בהמשך לניסוי מוצלח שבוצע בסוף אוקטובר 2025 לבחינת מסמן מטרות ארוכות טווח המבוסס על לייזר מפל קוונטי (QCL). ההתקשרות כוללת הזמנת מסגרת בהיקף של כ־1.24 מיליון שקל לשני מוצרים – מסמן מטרות לטווח ארוך ומסמן לייזר עצמי – וכן הזמנה מחייבת נוספת לאספקה מיידית של יחידות ראשונות בהיקף של כ־76 אלף שקל, שכבר סופקה במלואה. מניית החברה מטפסת במסחר היום (ג') בתל אביב ביותר מ-7%.
באוקטובר דיווחה החברה כי היא מצויה במשא ומתן עם צה״ל לאחר השלמת ניסוי משותף מוצלח. טכנולוגיית ה־QCL, שהגיעה לידי סולרום במסגרת המיזוג עם 3DM בשנת 2024 והותאמה ליישומים ביטחוניים, מאפשרת הספק גבוה, עבודה בתנאי סביבה קשים ושליטה מדויקת באורכי גל – יתרונות המיועדים ליישומים כמו סימון מטרות, הנחיית חימוש מדויק ויכולות הגנה אקטיבית. הזמנת המסגרת הנוכחית מהווה אופציה שטרם מומשה במלואה, אך בין הצדדים מתנהל שיח להרחבת ההתקשרות ולהזמנות נוספות, כחלק ממאמצי סולרום להפוך את טכנולוגיית ה־QCL למנוע צמיחה מרכזי בשוק הביטחוני.
השבוע נפתחת בלאס וגאס תערוכת CES 2026, וגם השנה הנוכחות הישראלית לא נמדדת במספר החברות – אלא בכיוונים שהן מייצגות. בין אם מדובר ב-LiDAR העובר אל מאחורי שמשת הרכב, שבבים נוירומורפיים המכניסים AI אל תוך החיישן, סוכני בינה מלאכותית המחייבים שכבות ניהול ובקרה, או רובוטים ומערכות חישה ובריאות דיגיטלית – המגמה ברורה. עבור החברות הישראליות, תערוכת CES היא פחות זירת הדגמות ויותר במה להצגת טכנולוגיות חדשניות אבל בשלות. הבינה המלאכותית כבר איננה כותרת ראשית, אלא מרכיב במוצר או תהליך. הרשימה הבאה של 10 מהחברות הישראליות המציגות ב-CES משקפת את המעבר מהבטחה טכנולוגית לפתרון ישים.
Innoviz: משנה מיקום משנה מזל? הליידאר נכנס לתוך הרכב
חברת אינוויז (Innoviz) מגיעה ל־CES עם חשיפה פומבית ראשונה של InnovizThree (בתמונה), חיישן LiDAR שמנסה לשנות לא רק את הביצועים אלא את עצם מקומו של הליידאר במערכות החישה של הרכב. החידוש המרכזי אינו עוד שיפור הדרגתי בטווח או ברזולוציה, אלא היכולת לשלב את החיישן מאחורי השמשה הקדמית בתוך תא הנוסעים. זהו מיקום שנתפס בעיני יצרניות הרכב כיעד אסטרטגי, משום שהוא מאפשר הגנה טובה יותר על החיישן, פישוט ההתקנה והתחזוקה ושילוב נקי בארכיטקטורת הרכב.
המהלך הזה נוגע בלב הוויכוח רב השנים סביב הליידאר, ומציב אותו לא כתוספת חיצונית שנויה במחלוקת, אלא כרכיב אינטגרלי לצד המצלמות והמכ"ם. אינוויז מאותתת ש- InnovizThree מיועד גם לשווקים נוספים כמו רובוטים אנושיים, רחפנים ומערכות AI פיזי, שבהם נדרש חיישן תלת־ממדי קטן, אמין וחסכוני. הבחירה לחשוף את החיישן דווקא ב־CES אינה מקרית: התערוכה הפכה בשנים האחרונות לבמה מרכזית להצגת חידושים בעולם הרכב, ולנקודת מפגש בין ספקי טכנולוגיה ליצרניות רכב.
Carteav: אוטונומיה צנועה שעובדת היום
חברת Carteav מראשון לציון פועלת בתחום הנהיגה האוטונומית מזווית מיוחדת: היא מביאה ל-CES פתרון מוגדר ויישומי לתחבורה אוטונומית של כלים איטיים (low-speed vehicle) המשמשים במגרשי גולף, פארקים, שדות תעופה וכדומה. פלטפורמת התחבורה שלה מבוססת על כלי-רכב חשמליים אוטונומיים קטנים וניהול חכם של הצי הפועל בקמפוסים, אתרי נופש, פארקים ויישובים סגורים. במקום לנסות לפתור את כל אתגרי הנהיגה האוטונומית בכבישים פתוחים, Carteav מתמקדת במרחבים שבהם ניתן ליישם אוטונומיה כבר היום, עם רמות סיכון ורגולציה נמוכות יותר. הגישה הזו ממקמת את החברה כחלק ממגמה רחבה של אוטונומיה פרגמטית המעדיפה פתרונות תחבורה מדויקים ובשלים לשימוש, על-פני הדגמות מרשימות אך רחוקות מיישום. היא מראה כיצד בינה מלאכותית וניהול צי יכולים מיידית לייצר ערך תפעולי אמיתי.
POLYN Technology: עיבוד נוירומורפי חכם על-גבי החיישן
בהופעת הבכורה של חברת POLYN Technology בתערוכת CES, היא מציגה את שבב עיבוד הרשתות הנוירוניות האנלוגי הראשון בתעשייה. החברה הוקמה בשנת 2019 ופיתחה את טכנולוגיית NASP (Neuromorphic Analog Signal Processing). הטכנולוגיה מבוססת על פתרון מתימטי לבעיית הרשתות הנוירוניות, אשר מאפשר לממש את רוב מרכיבי העיבוד באמצעות מגברי שרת (Op Amps). הדבר מאפשר לבצע הסקות של רשתות נוירוניות באמצעות מעגל אנלוגי שאינו זקוק לתשתיות תמיכה דיגיטליות, כמו שעונים וממירי ADC/DAC, ולמקם אותם ישירות על-גבי החיישן.
שבב העיבוד הקולי המבוסס על טכנולוגיית NASP. בעל צריכת הספק של 34µW בלבד
החברה הביאה לתערוכה את NeuroVoice, שהוא השבב הראשון שהיא מייצרת בכמויות גדולות. הוא מיועד לבצע זיהוי פעילות קולית במצב "פועל תמיד" (Always-on) ומצליח לעבוד בצריכת הספק של 34 מיקרו-ואט בלבד. "יכולת זיהוי קולי היא תכונה מבוקשת מאוד", אמר מנכ"ל POLYN, אלכסנדר טימופייב, "אבל רק אם היא יכולה לפעול ברציפות מבלי לרוקן את הסוללה. זה בדיוק מה שעיבוד נוירומורפי אנלוגי מאפשר לקבל". הבחירה לחשוף את הטכנולוגיה ב־CES, ולא במסגרת כנס מחקרי מלמדת שמדובר בשלב של הבשלה מסחרית ולא רק בהוכחת היתכנות. היא ממקמת את פולין כמי שמציעה אלטרנטיבה למודל הרווח של עיבוד מבוסס מאיצים דיגיטליים עתירי הספק, בתקופה שבה השוק מחפש פתרונות יעילים וחסכוניים ליישומי AI פיזי.
Avon AI: ניהול סוכני AI כבעיה ארגונית ולא רק טכנולוגית
חברת Avon AI היא צעירה מאוד והחלה לפעול רק לאחרונה. החברה מפתחת פלטפורמה לניהול, בקרה והטמעת סוכני בינה מלאכותית (AI Agents) בסביבות ייצור, במיוחד במגזרים רגולטוריים או רגישים כגון פיננסים, ביטוח ובריאות. זהו אחד מהתחומים החמים ביותר בעולם הבינה המלאכותית. היא מגיעה ל-CES בשלב שבו ארגונים רבים עוברים מהתנסות במודלים ובצ׳אטבוטים לשימוש תפעולי אמיתי במערכות AI המבצעות פעולות, מקבלות החלטות ופועלות מול נתונים רגישים.
החברה לא עוסקת בפיתוח מודל או ממשק שיחה, אלא בשכבת השליטה: מי מפעיל את הסוכן, לאילו מערכות הוא ניגש, מה מותר לו לעשות בפועל, ואיך ניתן לנטר ולצמצם התנהגות לא צפויה לאורך זמן. הפלטפורמה מציעה מסגרת המאפשרת לארגונים להפעיל סוכני AI כמעין עובדים דיגיטליים ולבצע מדידה ושיפור מתמשך של ביצועיהם. הבחירה לחשוף את הפתרון ב-CES משתלבת בהערכה שתחום הסוכנים החכמים יהיה אחד המוטיבים המרכזיים ביריד כולו, במסגרת מעבר הבינה המלאכותית לשלב הפרודקשן הארגוני, שבו אמינות, בקרה וציות רגולטורי נחשבים לדרישות סף.
bananaz AI: בינה מלאכותית למהנדסי מכונות
חברת bananaz AI מביאה ל-CES את הפתרון Design Agent, שהוא סוכן בינה מלאכותית ייעודי לתהליכי תכנון הנדסי. הוא קורא קבצי CAD ושרטוטים, ומסייע לזהות בעיות תכנון, עמידה בתקנים ואתגרי ייצור כבר בשלבים מוקדמים של הפיתוח. בניגוד לכלי AI כלליים, הסוכן של bananaz מבוסס על הכרה עמוקה של תחום הנדסת המכונות והבנת הקשר בין גיאומטריה, חומרים, דרישות ייצור ושיקולי בטיחות. הבחירה להציג את הפתרון דווקא ב-CES, יריד שמזוהה אמנם כצרכני אך הפך בשנים האחרונות לבמה מרכזית של שרשרת הפיתוח כולה. עבור bananaz זו חשיפה ראשונה בזירה גלובלית. הפתרון ממחיש את החדירה העמוקה של סוכני AI לליבת תהליכי הפיתוח התעשייתיים – השלב שבו מוצרים פיזיים מתחילים לקרום עור וגידים.
iRomaScents: חוויות דיגיטליות עם חוש הריח
מפיץ הריחות ביחד עם מערכת עריכת ריח לסרטי וידאו
חברת iRomaScents פיתחה מערכת דיגיטלית להפצת ריחות המוסיפה ממד חושי נוסף לתוכן דיגיטלי ולחוויות צרכניות. ב-CES תציג החברה גרסה מתקדמת של הפתרון, לאחר שכבר הופיעה ביריד בשנים קודמות. שהחידוש השנה מתמקד בהעמקת האינטגרציה בין הריח לבין התוכן הדיגיטלי וחוויות אינטראקטיביות. המערכת מבוססת על קפסולות ריח הנשלטות דיגיטלית, ומאפשרת לשלוט במדוייק בתזמון, בעוצמה ובהתאמה האישית של הריחות. המטרה היא למקם את חוש הריח כשכבה פונקציונלית נוספת בממשק שבין אדם לטכנולוגיה, לצד המסך והקול. השנה היא מביאה ל-CES מיקוד ביישומים מסחריים ובשלות מוצרית. המהלך משקף מגמת מעבר מחוויות ניסיוניות לחיפוש אחר יישומים מעשיים ורחבי היקף בטכנולוגיות רב־חושיות.
Validit AI: אימות זהות וכוונה בזמן אמת
חברת Validit AI פועלת בצומת שבין אבטחת מידע, בינה מלאכותית וניתוח התנהגות. היא מתמקדת בפיתוח פתרון לאימות זהות והבנת כוונות בזמן אמת. ב-CES תציג החברה את הפלטפורמה שלה המיועדת להרחיב את מושג האימות מעבר לנקודת הכניסה החד-פעמית אל המערכת. במקום להסתמך על סיסמאות, קודים או בדיקות ביומטריות בודדות, הטכנולוגיה של Validit AI מנתחת דפוסי שימוש והתנהגות רציפים כדי לזהות חריגות ולמנוע פעולות לא רצויות בשלבים המוקדמים.
עבור ארגונים שמכניסים AI לפרודקשן ומפעילים מערכות חכמות מול נתונים ותהליכים רגישים, מדובר בבעיה שהופכת לקריטית יותר ככל שהאוטונומיה גדלה. הבחירה להציג את הפתרון ב-CES משקפת את מעמדו של היריד כבמה מרכזית לא רק למוצרים צרכניים, אלא גם לטכנולוגיות ליבה של אבטחה ואמון.
Smart Sensum: מטא-חומרים כחיישנים של הדור הבא
חברת Smart Sensum מתמקדת בפיתוח מערכות מכ"ם ואנטנות חכמות המבוססות על שימוש במטא־חומרים ומטא־משטחים. ב-CES היא מציגה טכנולוגייה למערכות מכ"ם קומפקטיות בתדרי mmWave ואנטנות מתוכנתות, המאפשרות חישה ותקשורת מדויקות במארזים קטנים ובצריכת אנרגיה נמוכה. החברה מציעה להתגבר על צווארי בקבוק מוכרים דוגמת גודל, מורכבות ועלות המערכות, באמצעות מבנים אלקטרומגנטיים המחליפים מעגלים אלקטרוניים מורכבים בפתרון פיזיקלי חכם. הפתרונות מיועדים ליישומים כמו רובוטיקה, רחפנים, IoT תעשייתי ומערכות מוביליות, שבהם חישה אמינה ותקשורת יציבה הן תנאי בסיס להפעלת מערכות אוטונומיות.
Motion Informatics: שיקום נוירולוגי עם AI ו-AR
חברת Motion Informatics מביאה ל-CES פתרונות לשיקום נוירולוגי המבוססים על שילוב של AI עם משוב ביולוגי וממשקי מציאות רבודה. החברה פעילה בתחום השיקום התנועתי ומפתחת פלטפורמות לניתוח בזמן אמת של פעולות שרירים באמצעות EMG. הן מתאימות פרוטוקולי גירוי חשמלי ותרגול אישי למצב המטופל – ועל ידי כך מספקות טיפול אינטראקטיבי ומותאם אישית. הפתרון מאפשר למטופלים לבצע תרגולים מונחים בבית או בהשגחה קלינית. המערכת נעזרת במודלי AI כדי לייעל את תהליך השיפור הנוירולוגי. ההצגה של החברה ב-CES משייכת את החברה למגמה חדשה שבה פתרונות טכנולוגיים חוצי תעשיות משלבים בין בינה מלאכותית, חישה מתקדמת וחוויית משתמש חדשה.
Temi: רובוטיקה כשירות ולא כגימיק
חברת temi היא אחת החברות הישראליות הוותיקות והמוכרות בזירת הרובוטיקה השירותית, וב-CES היא מגיעה לא כדי להציג קונספט עתידני אלא כדי להדגים את השלב הבא באבולוציה של הרובוט שלה כמוצר שימושי ובשל. השנה תציג החברה גרסה מעודכנת של פלטפורמת temi עם דגש על הרחבת יכולות, מודולריות ואינטגרציה עמוקה יותר עם מערכות ארגוניות ויישומי AI. הרובוט, שכבר פועל במלונות, בתי אבות, לוביים ומרחבי שירות שונים, מוצג ככלי עבודה שמבצע משימות מוגדרות כמו קבלת אורחים, ליווי מבקרים, מתן מידע וחיבור למערכות ניהול קיימות, ולא רק כמכשיר אינטראקטיבי.
ההצגה ב-CES מדגישה מגמה רחבה ברובוטיקה, מעבר מרובוטים כלליים שמדגימים יכולות בסיסיות לפלטפורמות שירות שמספקות ערך תפעולי ברור ומותאמות לסביבות אמיתיות. במקרה של temi, הדגש הוא על הפיכת הרובוט לחלק אינטגרלי מתהליכי שירות ותקשורת, תוך שילוב בינה מלאכותית בצורה פרקטית ולא ראוותנית, מה שממצב אותה כשחקן בוגר בשוק שרק עכשיו מתחיל להתרחב בקנה מידה גדול. .
בתמונה למעלה: מהנדסי אינטל ישראל עם מעבד פנתר לייק שפותח בארץ. צילום: אמנון סטניסלבסקי
חברת אינטל (Intel) השיקה בתערוכת CES 2026 את מעבדי Intel Core Ultra Series 3 אשר פותחו בהובלת מרכזי הפיתוח של אינטל ישראל. המעבדים כונו בעבר Panther Lake. הם מיועדים להריץ את הדור החדש של מחשבי AI. הם השיגו יכולת עבודה חסכונית באנרגיה ברמה המאפשרת להם להגיע ל-27 שעות של חיי סוללה. במקרים מסויימים, כמו בעת ביצוע משימות משרדיות, ניגון וידאו, גלישה ומצב המתנה (Standby), הם מגיעים לאורך חיי סוללה של מספר ימים. המעבדים כוללים הארכיטקטורה הגרפית החדשה Xe3, ומעבד בינה מלאכותית (NPU) חדש לגמרי שתוכנן מהתחלה.
סגן נשיא בכיר בקבוצת המחשוב של אינטל, איציק סייליס, סיפר: "זהו המעבד הראשון שהובלנו את פיתוחו בטכנולוגיית ייצור של 2 ננומטר, תוך כדי לקיחת סיכונים מחושבים כדי לעמוד בלוחות הזמנים האגרסיבים של המוצר". אינטל העריכה שהמעבדים החדשים מספקים ביצועים עדיפים בהשוואה לשתי המתחרות המרכזיות: ביצועי גיימינג הגבוהים ב-73% בהשוואה למעבד Strix Point של AMD, ופי 2.6 בהשוואה למעבד X Elite של קואלקום.
התכונות החדשות של מעבדי Core Ultra Series 3
אינטל מסרה שהמעבדים יותקנו ביותר מ-200 דגמי מחשבים ניידים. הדגמים הראשונים יגיעו לשוק בסוף החודש הזה והשאר יגיעו בהדרגה במהלך המחצית הראשונה של השנה. בנוסף, הם יותקנו בקונסולות משחקים וברובוטים דמויי אדם (יומנואידים) שיגיעו לשוק במהלך 2026. מעניין לציין שההשקה הזו מקדמת את האימוץ הנרחב של פרוטוקול התקשורת Wi-Fi 7, הנמצאת עדיין רק בשלבי ההתחלה שלו. הטכנולוגיה הזו מעניקה יכולת עבודה של מספר ערוצים במקביל במהירות של עד 320MHz.
הקוד החדש X9
המעבד החזק ביותר במשפחה החדשה הוא Core Ultra X9 388H. שמו כולל את הקוד החדש X9, שיתווסף מעתה לכל המעבדים המיועדים למחשבי הקצה הגבוה של השוק. המעבד הזה מכיל 23 מיליארד טרנזיסטורים ומיוצר בתהליך 18A, כלומר 2 ננומטר. הוא כולל 16 ליבות בתצורה היברידית (4 ליבות ביצועים ו-12 ליבות יעילות) ומגיע לתדר שעון מירבי של 5.1GHz. אינטל הטמיעה בו את מעבד הבינה המלאכותית NPU5, אשר מספק עוצמת עיבוד AI של 50TOPS.
המרכיב החשוב ביותר במעבד הזה הוא שילוב בין גרפיקה ועיבוד: המעבד כולל מאיץ גרפי פנימי (Arc B390) בעל 12 ליבות המספק ביצועים של כרטיס מסך נפרד. ליכולת הזו יש חשיבות רבה בתחום הרובוטיקה. רובוטים מתקדמים נזקקים בדרך-כלל לשני מעבדים נפרדים, אחד לבקרת התנועה והשני לבינה מלאכותית וראייה ממוחשבת. אינטל מעריכה שמעבדי Core Ultra Series 3 מאחדים את שתי היכולות האלה על שבב יחיד.
חברת אנבידיה (NVIDIA) חשפה בתערוכת CES 2026 בלאס וגאס את פלטפורמת Rubin, שאותה היא מגדירה "הדור הבא של תשתיות בינה מלאכותית". עצם קיומה של Rubin והעובדה שתגיע לשוק במחצית השנייה של 2026 כבר היו ידועות. אלא שבהכרזה הנוכחית נחשף לראשונה הרעיון העומד מאחוריה: לא עוד דור של מעבדים גרפיים, אלא שינוי תפיסתי עמוק באופן שבו נבנות ומופעלות מערכות AI בקנה מידה גדול. במקום רכיב GPU גדול העומד במרכז ומקבל תמיכה ממערכות אחרות – אנבידיה הציגה ארכיטקטורה שלמה הפועלת כיחידה אחת באמצעות שילוב של חישוב, זיכרון, רשת ואבטחה.
המסר החוזר הוא שרובין איננה שבב אלא מערכת מחשוב שלמה בקנה מידה של ארון שרתים. היא מיועדת לסביבה שבה הבינה מלאכותית אינה צ’אטבוט בודד או משימה חד־פעמי, אלא סביבה מרובת-סוכנים הפועלים לאורך זמן, שומרים הקשר, משתפים זיכרון ומסיקים מסקנות בסביבה משתנה. במובן הזה, Rubin מסמנת מעבר של אנבידיה משיווק של עוצמת חישוב לשיווק של תשתית קוגניטיבית.
Extreme Codesign כעיקרון
אנבידיה משתמשת כבר שנים במונח full stack, אך ברוב המקרים המשמעות הייתה ערימה של רכיבים שנבנו סביב ה־GPU. בהקשר של Rubin היא הגדירה מחדש המונח Codesign. מסורתית, המונח הזה מתייחס לחתימה דיגיטלית על קוד תוכנה. אנבידיה מתארת את הגישה שלה כ-Extreme Codesign ומתכוונת לדבר שונה לחלוטין: תכנון משותף מראש של כל חלקי המערכת במטרה להביא אותם לפעול כיחידה אחת המותאמת לעומסי עבודה גדולים מאוד.
אחת המשמעויות של Extreme Codesign היא שה־GPU הפסיק להיות נקודת המוצא של הארכיטקטורה. אומנם הוא רכיב מרכזי חשוב, אולם איבד את מעמדו כלב המערכת. התכנון של Rubin מבוסס על ההנחה שצוואר הבקבוק (bottleneck) של מערכות ה-AI אינו בכוח החישוב הגולמי, אלא ביעילות המערכתית הכוללת: ניהול הקשר, זיכרון מתמשך ותזמון בין תהליכים וסוכנים. בעיות כאלה אינן ניתנות לפתרון באמצעות מעבד GPU חזק יותר, אלא באמצעות חלוקה מחדש של תפקידים בין רכיבי המערכת. מדובר בנקודת מפנה עבור אנבידיה. היא נוטשת את תפיסת GPU-first שאפיינה אותה מאז ימי CUDA, ומאמצת תפיסה מערכתית שבה החישוב הוא רק מרכיב אחד של המערכת.
תפקידו החדש של ה־CPU
מערכת Rubin כוללת את המעבד Vera CPU של אנבידיה. בניגוד ל-CPU מסורתי במרכזי AI שתפקידו בעיקר לארח ולתזמן את עבודת ה-GPU, כאן מדובר במעבד שתוכנן מראש כחלק אינטגרלי של מערך ההסקה והחשיבה אשר תפקידו המרכזי הוא לתאם בין סוכנים, לנהל זרימות עבודה מרובות שלבים ולהפעיל לוגיקה שאינה מתאימה לביצוע ב-GPU. ייתכן שמדובר שינוי עמוק בתפקידי ה־CPU בעידן ה-AI. הוא חוזר להיות רכיב חישובי משמעותי הפועל בסימביוזה עם המאיץ הגרפי ולא מעליו או מתחתיו. הדבר מלמד שאנבידיה שואפת לשלוט גם בשכבת התזמור והשליטה, ולא רק בחישוב עצמו.
הבחירה בארכיטקטורת Arm עבור המעבד Vera משקפת את הצורך של אנבידיה לשלוט במבנה ה־CPU עצמו. בניגוד למעבדים כלליים שמיועדים להריץ מגוון רחב של עומסי עבודה, Arm מאפשרת לאנבידיה לעצב מעבד המותאם בדיוק למשימה, תוך ויתור על שכבות לוגיקה שאינן רלוונטיות להסקה ולתזמור סוכנים. כלומר מודל מרכזי הנתונים הקלאסי, המבוסס על CPU בארכיטקטורת x86 כנקודת מוצא, אינו עוד הבחירה המובנת מאליה במערכות שנבנות מראש כ־AI-first.
זיכרון, אחסון והולדת שכבת ההקשר
ככל הנראההחידוש הארכיטקטוני המשמעותי ביותר בהכרזה הנוכחית נוגע לאופן שבו מנוהל הזיכרון של תהליכי inference. אנבידיה מציגה גישה חדשה לניהול זיכרון ההקשר של מודלים גדולים, ובפרט של KV Cache הנוצר במהלך הסקה מרובת שלבים. בארכיטקטורה הקלאסית, שתוכננה סביב עומסי עבודה קצרים ומבודדים, זיכרון כזה נדרש להישאר ב-HBM של ה־GPU כדי לשמור על ביצועים, מה שהפך אותו למשאב יקר ומוגבל והקשה על עבודה מתמשכת ורב־סוכנית.
ב־Rubin הועבר חלק ניכר מזיכרון ההקשר אל מחוץ ל-GPU, לשכבה ייעודית המתנהגת כמו זיכרון ולא כמו אחסון מסורתי. כאן משתנה גם תפקידו של BlueField-4, שהוא מעבד DPU שמקורו בטכנולוגיית הרשת של מלאנוקס. הוא כרכיב להסטת עומסים (offload) והופך לחלק פעיל בניהול זיכרון ההקשר ובתיאום הגישה אליו. השינוי הזה נובע מהפער בין ארכיטקטורות שנבנו עבור אימון או inference חד-פעמי, לבין הצרכים של מערכות סוכנים שפועלות לאורך זמן, שומרות מצב ומשתפות הקשר בין רכיבים. ניהול הזיכרון הפך לחלק מנתיב הביצועים של inference, ולא לשכבת I/O חיצונית.
קישוריות כרכיב חישובי ומעבר לעולם הסוכנים
גם תחום הקישוריות משנה את ייעודו ב-Rubin. ה-NVLink ממשיך לשמש כחיבור פנימי מהיר בין GPUs, אך שכבת ה־Ethernet, בדמות Spectrum-6 ו-Spectrum-X, מקבלת תפקיד שונה מזה שהייתה לה במרכזי נתונים מסורתיים. במקום לשמש רק להעברת נתונים בין שרתים, הרשת הופכת לחלק מהאופן שבו המערכת כולה מנהלת חישוב וזיכרון. הקישוריות מאפשרת לרכיבים השונים (GPUs, מעבדים ויחידות DPU) לגשת לזיכרון משותף, לשתף מצב בין תהליכים, ולפעול כאילו היו חלק ממערכת אחת רציפה, גם כשהם מותקנים בשרתים או מסדים נפרדים. טכנולוגיות כמו RDMA (גישה ישירה לזיכרון דרך הרשת) מאפשרות גישה ישירה לזיכרון דרך הרשת, ללא מעורבות ה־CPU. כלומר הרשת אינה רק מעבירה נתונים אלא משתתפת בפועל בזרימת ההסקה.
למעשה המערכת מעבירה את הדגש מאימון כמרכז הכובד, להסקה מתמשכת ומרובת סוכנים. Rubin מיועדת לעולם שבו רוב עלות ה־AI והערך העסקי שלו נמצאים בשלב ההפעלה ולא בשלב האימון. בעולם כזה, מה שקובע הוא לא רק כמה מהר ניתן לחשב, אלא כמה טוב ניתן לזכור, לשתף ולהגיב. זהו ניסיון מעניין של אנבידיה להגדיר מחדש את מבנה תשתיות ה-AI. לא עוד מרוץ אחר TFLOPS, אלא תחרות על מי שולט בארכיטקטורה כולה. אם המהלך יצליח, אנבידיה לא תהיה רק ספקית של מאיצים, אלא ספקית של תשתית מחשבתית מלאה.
בתמונה למעלה: סטודנטים במעבדה החדשהץ צילום: שרון צור, דוברות הטכניון
הטכניון בחיפה חנך את מעבדת ה-VLSIהמחודשת בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש ויטרבי. בשדרוג המעבדה הושקעו כמיליון דולרים שהגיעו מתרומה של החברות Apple, Intel ו-NVIDIA. בטקס חנוכת המעבדה המחודשת השתתפו מנהלים בכירים משלושת החברות, כולם בוגרי הטכניון: תמיר עזרזר, סגן נשיא בכיר לפיתוח שבבים באנבידיה תמיר עזרזר, מנכ"לית אינטל ישראל וסגנית נשיא אינטל העולמית, קרין אייבשיץ סגל ומנכ"ל אפל ישראל וסגן נשיא אל העולמית רוני פרידמן.
מעבדת ה-Very Large Scale Integration – VLSI מתמקדת בפיתוח ארכיטקטורות מחשוב מתקדמות ומערכות משולבות בקנה מידה נרחב. בהן: עיבוד נתונים בזיכרון (In-Memory Computing) האצת בינה מלאכותית בחומרה, אבטחת חומרה ומערכות עתירות יעילות אנרגטית. השותפות הזו בין האקדמיה לתעשייה נועדה להעניק לסטודנטים ידע מעשי בחזית הטכנולוגיה ולהבטיח לשנים הבאות את עתודת המהנדסים לפיתוח שבבים. מנהל המעבדה הוא פרופ' רן גינוסר, אשר ייסד לפני כ-13 שנה את חברת Ramon Space.
מעבדת ה-VLSI של הטכניון נפתחה לראשונה בשנת 1984. לצד הכשרה מעשית של סטודנטים, המעבדה עוסקת כיום בחקר סוגיות מרכזיות בתעשיית השבבים, בהם: ארכיטקטורות עיבוד חדשות, ארכיטקטורות עיבוד חסכוניות בהספק, חיישנים תרמיים מסוגים חדשים (TMOS Imager), שבבי RF דיגיטליים (mmWave ו-60GHz), אימות תכנוני VLSI, רכיבי אותות מעורבים (אנלוג/דיגיטל) ועוד.
חברת נקסט ויז’ן (Next Vision) הודיעה היום (ב') כי דירקטוריון החברה הציב להנהלה יעד מכירות של כ־275 מיליון דולר לשנת 2026, יעד המשקף צמיחה של כ־64% ביחס להכנסות שנת 2025. לפי הנתונים הראשוניים, הכנסות נקסט ויז’ן בשנת 2025 הסתכמו בכ־168 מיליון דולר, עלייה של יותר מ־46% לעומת שנת 2024, כאשר לאורך השנה דיווחה החברה על הזמנות בהיקף מצטבר של כ־223 מיליון דולר.
לדברי יו״ר הדירקטוריון חן גולן, היעד לשנת 2026 נשען על המשך הגידול בביקושים לפתרונות הצילום המיוצבים של החברה, הרחבת בסיס הלקוחות והעמקת הפעילות מול לקוחות קיימים, כפי שמשתקף גם בהזמנות משמעותיות שנכנסו לצבר ההזמנות לשנה הקרובה. לדבריו, נקסט ויז’ן ממשיכה להתמקד בצמיחה רווחית ואחראית, תוך הרחבת יכולות הייצור והאספקה בהתאם לתוכנית העסקית ושמירה על סטנדרטים מחמירים ולוחות זמנים.
נקסט ויז’ן פועלת בתחום מערכות הצילום המיוצבות לכלים אוויריים וקרקעיים, עם דגש על פתרונות יום ולילה למיקרו ומיני מל״טים, רחפנים ופלטפורמות נוספות. מוצרי החברה מבוססים על טכנולוגיית ייצוב תמונה שפיתחה ואשר מאפשרת שילוב של משקל וגודל נמוכים לצד ביצועים גבוהים, תכונות שהפכו את פתרונותיה לאטרקטיביים בשווקים ביטחוניים, תעשייתיים ואבטחתיים ברחבי העולם. החברה משווקת את מוצריה ללקוחות בינלאומיים ופועלת להרחבה עקבית של נוכחותה בשווקי היעד המרכזיים.
במהלך 2025 הציגה החברה רמות רווחיות גבוהות, עם רווח גולמי של כ־71% בתשעת החודשים הראשונים של השנה. ברבעון השלישי של 2025 רשמה נקסט ויז’ן הכנסות שיא של כ־47 מיליון דולר, צמיחה של כ־62% לעומת התקופה המקבילה, ורווח נקי של כ־28.3 מיליון דולר. ההון העצמי של החברה עמד בסוף הרבעון על כ־582 מיליון דולר, המהווים כ־95% מהמאזן.
בחודשים האחרונים דיווחה נקסט ויז’ן על שלוש הזמנות משמעותיות בהיקף כולל של כ־108.5 מיליון דולר, שכולן מיועדות לאספקה במהלך 2026. בנוסף, במהלך שנת 2025 דיווחה החברה על 25 עסקאות שמעל שני מיליון דולר כל אחת, נתון הממחיש את העמקת הפעילות והביקושים למוצריה.
בתמונה למעלה: הדמיית מערכת Mobileye Surround ADAS. מקור: מובילאיי
חברת מובילאיי (Mobileye) דיווחה היום (ב') על זכיית תכנון גדולה מאוד למערכות עזר לנהג המבוססות על המעבד החדש שלה, EyeQ6H. החברה מסרה שיצרנית רכב אמריקאית הנחשבת לאחת מ-10 יצרניות הרכב הגדולות בעולם, בחרה בפלטפורמת העזר לנהג Surround ADAS של מובילאיי, המבוססת על שבב EyeQ6H. היצרנית החליטה שהפלטפורמה תשמש כבסיס לדור הבא של מערכות הסיוע המתקדמות לנהג. היא תעניק יכולות נהיגה hands-free בפיקוח הנהג בכבישים מהירים נבחרים.
המערכת תשולב כציוד סטנדרטי במגוון רחב של דגמים, משוק המיינסטרים ועד רכבי פרימיום. מובילאיי צופה שהלקוח החדש יזמין ממנה כ-9 מיליון יחידות. בכך מגיעה תחזית ההתקנות של המערכות מבוססות EyeQ6H ליותר מ-19 מיליון יחידות, בין השאר בזכות החלטת קבוצת פולקסווגן מחודש מרץ 2025 להתקין את המערכת במכוניותיה.
החברה מייחסת חשיבות אסטרטגית ולא רק מסחרית לזכיית התכנון, מכיוון שהיא ממקמת את הפלטפורמה שלה בלב ארכיטקטורת ה־ADAS של הלקוח לשנים רבות קדימה. מייד לאחר הדיווח זינקה מניית מובילאיי בנסד"ק בכ-4.2%, וכעת היא נסחרת לפי שווי חברה של כ-9.5 מיליארד דולר.
פלטפורמת ADAS מבוססת תוכנה
פלטפורמת Surround ADAS היא מערכת ADAS אינטגרטיבית הממזגת יכולות נהיגה ובטיחות מתקדמות תחת ארכיטקטורה מחשובית אחת. במקום פיזור פונקציות בין מספר יחידות מחשוב ייעודיות, היא מאחדת בשבב אחד ובבקר יחיד (ECU) את כל היכולות הנדרשות, דוגמת ראייה ממוחשבת, היתוך המידע המגיע מחיישנים היקפיים, ניטור מצב הנהג ופונקציות נהיגה מתקדמות. הגישה הזו תואמת למעבר של תעשיית הרכב לארכיטקטורות רכב מבוססות תוכנה, שבהן מחשוב מרכזי מחליף מערך מבוזר של בקרים ומאפשר גמישות תפעולית רחבה יותר.
בלב המערכת ניצב השבב EyeQ6H של מובילאיי המשמש כמעבד המרכזי של כל מערך ה־ADAS. מובילאיי מאמינה שריכוז כל היכולות בשבב יחיד מאפשר להפחית עלויות חומרה, לפשט את הארכיטקטורה ולספק פונקציות נוספות לאורך מחזור חיי הרכב באמצעות עדכוני תוכנה מרחוק. פלטפורמת Surround ADAS היא מערכת שלמה הכוללת מצלמה קדמית ברזולוציה גבוהה, ארבע מצלמות פינה ומספר חיישני מכ"ם מתוצרת מובילאיי. לכן השבב EyeQ6H תוכנן באופן המאפשר לו לעבד במקביל את המידע המגיע מ-11 חיישנים שונים. הוא מתיך את המידע הזה ומייצר תמונת מצב היקפית מאוחדת.
מכ"ם ומצלמות בלבד, ללא LiDAR
המערכת מאפשרת נהיגת hands-free בכבישים מהירים מוגדרים במהירות של עד 130 קמ״ש. היא גם כוללת יכולות החלפת נתיבים אוטומטית, סיוע בפקקי תנועה והגנה מפני חדירת רכב לנתיב. בתחום הבטיחות, המערכת מזהה שטחים מתים, מסייעת לבצע תמרוני הימנעות, משפרת את הזיהוי של הולכי רגל ומנטת ברציפות את מצב הנהג. מעניין לציין שהפלטפורמה אינה כוללת חיישני LiDAR. מובילאיי מאמינה שכדי להגיע לפריסה רחבה בשוק ההמוני, מספיק להסתך על מצלמות ומכשירי מכ"ם, וניתן לוותר על חיישן ה-LiDAR המורכב והיקר.
הפלטפורמה תומכת בטכנולוגיית המיפוי REM של מובילאיי, המבוססת על מידע המגיע ממיליוני מכוניות שיש בהן מערכות החברה. כלי-הרכב המצוידים בטכנולוגיה אוספים ומשדרים נתוני דרך באופן אנונימי. המידע הזה משמש כשכבת מיפוי דינמית המסייעת לפלטפורמת Surround ADAS להבין טוב יותר את תוואי הדרך, השילוט ותנאי נהיגה. החברה העריכה ש־REM הגיעה לכיסוי נרחב של כבישים מהירים ועורקיים בארצות הברית ובאירופה, וליותר מ־90% מהכבישים בשווקים מרכזיים באסיה.
זכיית פלטפורמה ולא רק זכיית תכנון
מעבר להיקף הכמותי, ההכרזה משקפת שינוי באופי הזכיות של מובילאיי. לא מדובר בבחירה של רכיב או מודול בודד, אלא בהחלטה ארכיטקטונית רחבה להציב את Mobileye כ”המוח המרכזי” של מערך ה־ADAS. עבור מובילאיי, זו זכיית פלטפורמה שמעמיקה את האחיזה שלה בליבת הרכב וממצבת את Surround ADAS כמתמודד על מעמד הדור הבא של ADAS מיינסטרים.
חברת AllTest מהרצליה פיתוח רכשה השבוע את פעילויות הפצת כלי הפיתוח וציוד הבדיקה התעשייתי של חברת ITEC מרמת החייל, תל אביב. בעלים משותף ומנכ"לית אולטסט, שירי זילברמן, מסרה ל-Techtime שהעיסקה מרחיבה את תחומי הפעילות של אולטסט אל מעבר לציוד הבדיקה האלקטרוני המסורתי ומכניסה אותה אל סוג חדש של מוצרים, דוגמת פיתוח תוכנה, סייבר ורשיונות. זילברמן: "הבנו שאנחנו צריכים להגדיל את הפורטפוליו. אנחנו מאמינים במותג קיסייט ולא מתכוונים למכור מוצרים של חברה אחרת אשר מתחרה בקיסייט. התחלנו לחשוב על שווקים משלימים וראינו שיש פניות רבות מאוד מצד הלקוחות שלנו אשר מבקשים מאיתנו כלי פיתוח וציוד תעשייתי".
תוכנה ומערכות מעבדה
חטיבת כלי הפיתוח (Development Tools) כוללת פתרונות חומרה ותוכנה לפיתוח מערכות משובצות ויישומים בעלי מרכיב בטיחות קריטי, כולל עמידה בדרישות DO178. הכלים מכסים שלבים שונים בפיתוח, החל משלב ההגדרות הארכיטקטוניות וכלה בבדיקות מעגלים: Real Time Operating Systems, JTAG Debuggers, Model Based design tools, Automatic Code generators, verification and validation tools ועוד. חטיבת הצב"ד התעשייתי שנירכשה כוללת פתרונות מדידה ובדיקה למעבדות, צוותי פיתוח ובקרת איכות: ציוד לבדיקת חומרים אלסטיים, מתכות, גומי, פלסטיק, חומרים רפואיים חומרים בילוגיים, ציוד לבדיקה תרמית עד לטמפרטורות של 2300ºC ועוד.
חברת אולטסט משמשת כמפיצה הבלעדית בישראל של כל מוצרי חברת Keysight, שהיא אחת מהיצרניות הגדולות בעולם של צב"ד מהקצה הגבוה של השוק. החברה מבצעת גם עסקאות טרייד-אין ומספקת ציוד חדש, ציוד יד-שנייה, ציוד מחודש וציוד בהשכרה. במסגרת פרוייקט ההתרחבות שלה, היא החלה לספק ללקוחות בארץ גם שירותי תיקון וכיול של צב"ד אלקטרוני. חברת אולטסט קיבלה מקיסייט תעודת הוקרה מיוחדת, לאחר שבשנת 2024 היא הייתה המפיצה הגדולה ביותר של מוצרי קיסייט בכל אזור EMEA. מכירותיה בישראל היו גדולות ממכירות קיסייט בצרפת ובגרמניה. להערכת זילברמן, לאור הנתונים שבידיה, גם השנה היא צפויה לקבל את תעודת הוקרה הזו.
הארגונים משקיעים היום יותר מאי-פעם באבטחת מידע. אלא שלמרות הגידול בתקציבי הסייבר ובמספר כלי ההגנה המותקנים בארגון, אירועי סייבר ממשיכים להתרחש בקצב גבוה ובמקרים לא מעטים הפגיעה העסקית רק מעמיקה. המנהלים חשים תסכול אמיתי נוכח האמונה כי הם "עשו את כל מה שצריך", ועדיין תחושת הסיכון לא באמת ירדה. הפער הזה אינו מקרי, ואינו נובע מחוסר השקעה, אלא מהאופן שבו רוב הארגונים מגדירים הצלחה באבטחת סייבר.
בארגונים רבים הצלחה נמדדת דרך פעילות, כלומר כמה חולשות טופלו, כמה התראות נסגרו, כמה מערכות נוספו למשטח התקיפה בתשתית הארגונית. אבל המדדים אלו אינם משקפים בהכרח הפחתה בסיכון עסקי. אפשר להשקיע מאמץ רב באזורים שוליים ולהשאיר נקודות תורפה המאפשרות פגיעה תפעולית משמעותית. אפשר להיות עסוקים מאוד, ועדיין לא להיות מוכנים לרגע שבו תרחיש קיצון מתממש. חוסן סייבר אינו נבחן בימי שגרה, אלא ברגע של כשל.
אבטחת סייבר אינה רק סוגיה טכנולוגית
התגובה הנפוצה לאירוע או לחשש מאירוע פוטנציאלי – היא הוספת שכבת הגנה. אולם ריבוי מערכות מייצר לעיתים את ההיפך ממה שהתכוונו אליו – עומס, רעש, וחוסר יכולת לראות את התמונה השלמה. ככל שהמערך מורכב יותר, קשה יותר להבין מה באמת מסכן את הארגון, וצוותי הסייבר מגיבים למה שדחוף ולא למה שקריטי. החיבורים בין מערכות, תהליכים ושותפויות עסקיות מתגלים לא פעם רק בדיעבד וזו אינה בעיה של מקצועיות, אלא של תכנון.
גם העמידה ההכרחית ברגולציה ותקנים לא מבטיחה חוסן. רגולציה בוחנת קיום תהליכים ואילו אירוע סייבר בוחן יכולת קבלת החלטות תחת לחץ, ניהול בתנאי אי-ודאות, והמשכיות עסקית בזמן פגיעה. ארגונים המכוונים את עיקר השקעתם לעמידה בביקורת, מגלים לא פעם שבאירוע אמיתי, השאלות הקריטיות כלל לא נשאלו מראש. חוסן אינו נבנה בצ’ק-ליסטים.
אחת מהטעויות השכיחות היא להתייחס לסייבר כאל בעיה טכנולוגית בלבד, כאשר בפועל מדובר באתגר ניהולי מובהק. פערים בחוסן נוצרים בהחלטות הנהלה: מה מתעדפים, מה דוחים, אילו תרחישים מתורגלים, ומי מקבל החלטות בזמן אמת. בארגונים רבים יש מידע, אך אין מוכנות לאירוע והנהלות שלא התנסו בסימולציה ריאלית של אירוע, מתקשות להבין את המשמעויות שלו כאשר הוא מתרחש בפועל.
חשיבה התקפית משפרת את ההגנה
עם השנים מתחדדת ההבנה שחוסן אמיתי נבנה כאשר ארגון מפסיק לשאול רק "איך נגן על מה שיש", ומתחיל לשאול "איך באמת ניתן לפגוע בנו". התשובה לשאלה הזאת נמצאת בגישת הסייבר ההתקפי. לא מדובר באקט אגרסיבי, אלא במתודולוגיה, בכלי המפעיל חשיבה ביקורתית ועוסק בזיהוי נתיבי פגיעה ריאליים, בדיקת תרחישים אמיתיים, ואתגור הנחות יסוד. המבט ההתקפי מאלץ את הארגון להתמודד עם שאלות לא נוחות אך חיוניות כמו, מה ניתן להשבית? איפה קיימת תלות קריטית? אילו הנחות יקרסו ראשונות תחת לחץ? דווקא מתוך בחינה זו ניתן לבנות הגנה ממוקדת יותר, פשוטה יותר, ומחוברת למציאות העסקית.
הארגונים שמצליחים להפחית סיכון לאורך זמן, אינם בהכרח אלו עם התקציב הגבוה להשקעה בפתרונות הגנה – אלא הארגונים שפיתחו הבנה ברורה לגבי מה חשוב עבורם, מה מסוכן ואיזה פגיעה תכאב באמת. חוסן סייבר אינו יעד חד־פעמי, אלא תהליך מתמשך של בחינה, למידה ותרגול, אשר מתחיל במענה לשאלה אחת בסיסית: אם מישהו באמת ירצה לפגוע בארגון כיצד הוא יעשה זאת? במלים אחרות: ארגון שרוצה לעשות שינוי אמיתי בגישת הסייבר שלו, צריך להתחיל בשינוי נקודת המבט. במקום לשאול "אילו מערכות חסרות לנו", צריך לשאול "אילו תרחישים עלולים לפגוע ביכולת שלנו לפעול כעסק".
תוכנית ארבעת השלבים
הצעד הראשון ליישום תוכנית הגנה הוא לבצע מיפוי מצומצם של תרחישי קצה, די בשניים־שלושה תרחישים ריאליים שבאמת יכאב לארגון אם יתממשו. השאלה אינה עד כמה סביר שיתרחשו, אלא עד כמה השפעתם תהיה משמעותית. הצעד הבא הוא תרגול ניהולי. לא תרגיל טכני לצוותים בלבד, אלא סימולציה המערבת את ההנהלה ומחלקות כמו משפט, תפעול ותקשורת. תרגול כזה חושף פערים שלא מופיעים בדו"חות, בעיקר סביב נושאי קבלת החלטות, חלוקת אחריות וסדרי עדיפויות.
במקביל, כדאי לבחון את רמת המורכבות הקיימת: אילו מערכות באמת תורמות להפחתת סיכון, ואילו רק מוסיפות רעש. לעיתים הפחתת סיכון מתחילה דווקא בצמצום. לבסוף, יש לאמץ חשיבה ביקורתית מתמשכת, לא כהצהרה, אלא כהרגל. כלומר, לבחון הנחות, לאתגר תרחישים, ולהסתכל על הארגון מדי פעם דרך עיניו של התוקף. חוסן סייבר לא נבנה ביום אחד – אבל מתחיל בהחלטה ניהולית אחת ברורה.
בתמונה למעלה: שער קוונטי המבוסס על לכידת יונים שנבנה במכון וייצמן למדע עבור מחשב קוונטי. צילום: מכון וייצמן למדע
חברת Viewbix התל אביבית וחברת Quantum X Labs הודיעו על חתימת הסכם סופי שבמסגרתו תרכוש Viewbix לפחות 85% ממניות Quantum X Labs בעסקת מניות. לצורך השלמת המהלך תנפיק Viewbix עד 800 אלף מניות רגילות או כתבי אופציה מסוג pre-funded לפי מחיר של 1.75 דולר למניה, וכתבי אופציה רגילים לרכישת עד 640 אלף מניות נוספות. ניירות הערך ישמשו כתמורה לבעלי המניות של Quantum וכאמצעי לשילוב פעילותה בתוך החברה הציבורית. מניית Viewbix נסחרת בנסד״ק במחיר של כ-1.67 דולר למניה המעניק לה שווי שוק של כ-17.5 מיליון דולר.
ההסכם הנוכחי הוא סיומו של משא ומתן שנמשך כחודשיים. בנובמבר 2025 נחתם מזכר הבנות למיזוג בין שתי החברות, במסגרתו היו אמורים בעלי Quantum X Labs להיות בעלי השליטה בחברה הממוזגת ולהחזיק בכ־65% מהונה של Viewbix לאחר המיזוג. בהסכם הסופי חלו שינויים במתווה העיסקה: במבנה הנוכחי רוכשת Viewbix לפחות 85% ממניות Quantum, ובעלי Quantum מקבלים נתח מיעוט בחברה הציבורית (במקום שליטה). השינויים לוו בהתאמות בתנאי ההנפקה הפרטית של Viewbix, ומשקפים מעבר למבנה עסקה זהיר ומדורג יותר, הנשען על איזון הדילול של בעלי המניות הקיימים. בשורה התחתונה: Viewbix משמשת כרוכשת ולא כשלד בורסאי למיזוג הופכי.
החברה הקוונטית מגיעה לנסד"ק
חברת עוסקת בתחום הפירסום הדיגיטלי ופעילה באמצעות החברות הבנות Gix Media ו-Cortex Media Group. בשנים האחרונות חיפשה החברה כיווני פעילות חדשים, וב-2025 חזרה להיסחר ברשימה הראשית של נסד״ק לאחר תקופת המתנה ב-OTC. חברת Quantum X Labs מתמקדת בפיתוח אלגוריתמים ליישומים עתידיים של מחשוב קוונטי. לאחרונה דיווחה החברה על הגשת בקשת פטנט בארצות הברית בתחום ניתוח ניסויים קליניים, המבוסס על אלגוריתם דגימה סטטיסטית היברידי המשלב חישוב קלאסי עם מאיצים קוונטיים. האלגוריתם פותח ביחד עם החברה הבת CliniQuantum, ומאפשר לשפר את הדיוק והיעילות של ניתוח נתונים ביולוגיים וקליניים מורכבים לצורך זיהוי תתי-אוכלוסיות ודפוסי תגובה לטיפול.
בנוסף, היא פועלת באמצעות חברות בנות נוספות בתחומי ניווט ללא GPS, תחזוקה חזויה, והגנת סייבר קוונטית. מנכ"ל החברה הוא פרופ' ניר שרון. במהות, מדובר בעסקת מניות, שבמסגרתה בעלי המניות של Quantum צפויים לקבל מניות וכתבי אופציה של Viewbix, כחלק מהכנסת פעילות הקוונטום אל תוך החברה הציבורית – והבאתה לנסד"ק. העסקה עם Quantum X Labs מסמנת שינוי אסטרטגי מהותי במוקדי העניין של חברת Viewbix: היא נכנסת לתחום המחשוב הקוונטי, הנתפס בעיני משקיעים רבים כגל הטכנולוגי הבא לאחר הבינה המלאכותית.
חברת Concentrix הודיעה על השקת חבילה חדשה של סוכני בינה מלאכותית שיחתית בעלי מודעות רגשית, המיועדים לשימוש ארגוני מיידי. מדובר בסוכנים בנויים מראש, שנועדו לאפשר לחברות להטמיע רכיבי AI בפעילות השירות, המכירה והתפעול – מבלי להידרש לתהליכי פיתוח פנימיים ארוכים ומורכבים.
לפי החברה, החבילה הבסיסית כוללת ארבעה סוכנים ייעודיים: תמיכת מוצר, סטטוס הזמנות, קביעת פגישות וגבייה. הסוכנים מתוכננים לתת מענה לאתגרים נפוצים באינטראקציה עם לקוחות, תוך התאמה לקול המותג של הארגון ולשפות ותרבויות שונות. אחד המאפיינים המרכזיים של הפתרון הוא היכולת לזהות שינויים בטון השיחה ולהגיב באופן אמפתי, כחלק משאיפה לשלב יעילות אוטומטית עם חוויית שירות אנושית יותר.
המהלך משתלב באסטרטגיה הרחבה של Concentrix בתחום חוויית הלקוח וה־AI היישומי. כל אחד מהסוכנים מבוסס על מסגרת Agentic Operating Framework של החברה, ונבנה באמצעות פלטפורמת iXHello, כחלק מחבילת Intelligent Experience (iX). לדברי Concentrix, הפתרונות עומדים בסטנדרטים מחמירים של אבטחת מידע ואמינות, לרבות תקני ISO רלוונטיים.
כחלק מהיישום הראשוני, Nespresso שיתפה פעולה עם Concentrix בהטמעת טכנולוגיות שיחה מבוססות AI, במטרה לשפר את חוויית המותג והקשר עם לקוחות. לפי שתי החברות, הפתרון נועד לייעל את המענה ללקוחות לצד חיזוק עבודת נציגי השירות האנושיים.
עינת בנימיני, מייסדת ומנהלת הפעילות של Concentrix בישראל, מסרה כי ההשקה משקפת מעבר מתפיסת AI כניסוי טכנולוגי לכלי עסקי יישומי. לדבריה, בשוק הישראלי – המאופיין בציפייה לחדשנות ובדרישות גבוהות לחוויית לקוח – הפתרונות מאפשרים שילוב מהיר ואחראי של בינה מלאכותית, מבלי לפגוע בזהות המותג או באיכות האינטראקציה.
Concentrix היא חברה גלובלית בתחום חוויית הלקוח והטכנולוגיה, המשרתת יותר מ־2,000 לקוחות ברחבי העולם. החברה מעסיקה כ־440 אלף עובדים ביותר מ־70 מדינות, ופועלת ביותר מ־150 שפות. בשנת הכספים 2024 דיווחה על הכנסות של כ־9.6 מיליארד דולר. הפעילות בישראל, שהחלה ב־2023, מתמקדת בין היתר בעיצוב חוויות מותג, פתרונות AI מאובטחים ושירותים דיגיטליים המותאמים לשוק המקומי.
שנת 2025 הייתה שנת תפנית בעולם הסייבר: התוקפים הצליחו לנצל חולשות אבטחה מוכרות, לעיתים בתוך שעות מרגע פרסומן, וליזום תקיפות מיידיות. נתונים שנאספו לאורך השנה מראים שפרק הזמן שבין פרסום חולשת One Day לבין הופעת פעילות תקיפה ממשית, התקצר מ-30 יום ב-2022 לכ-5 ימים בלבד ב־2025. בכשליש מהמקרים הניצול התרחש בתוך פחות מ-24 שעות. התופעה הזו אינה מקרית, וקשורה ישירות לשימוש בכלי בינה מלאכותית (AI) בתוך שרשרת התקיפה.
שני מושגי המפתח בתחום הזה הם "חולשות One Day" ו"חולשות Zero Day". חולשת One Day היא חולשה שפורסמה באופן רשמי על-ידי יצרנית התוכנה, ברוב המקרים ביחד עם שחרור תיקון אבטחה (Patch) עבורה. הכינוי נולד מכך שהניצול שלה מגיע "יום אחרי" חשיפתה. מרגע שהיצרנית מדווחת עליה, ההאקרים מתחילים לנתח את העדכון כדי להבין כיצד החולשה עבדה. חולשת Zero Day מפחידה בהרבה: היא לא הייתה ידועה קודם לכן ליצרנית התוכנה או לציבור. היו להם "אפס ימים" להתכונן אליה או לתקן אותה מרגע שהתגלתה. עדיין אין עדכון אבטחה, המשתמשים חשופים לחלוטין ואין דרך סטנדרטית להתגונן מפניה.
למרות זאת, רוב התוקפים מתמקדים כיום בניצול חולשות One Day ולא בחולשות Zero Day. ה-CTO של חברת קלארוטי (Claroty) המתמחה בהגנה על רשתות תפעוליות ותעשייתיות, אמיר פרמינגר, הסביר ל-Techtime: "בעוד שחולשות Zero Day יקרות וקשות לפיתוח, רוב התוקפים היום מכוונים לחולשות One Day כי זה פשוט משתלם יותר. כלי הבינה המלאכותית (AI) האיצו גם את פיתוח הקוד וגם את חקירת החולשות עצמן. התוקפים מבינים שזה הגביע הקדוש – מרגע שהחולשה מתגלה – כולם מנסים להיות הראשונים למצוא את הדרך פנימה. זהו משחק חתול ועכבר שבו אין לתוקפים שום סיבה לשנות אסטרטגיה".
ה-AI מקצר את הזמן שבין פרסום לפריצה
מדובר בשינוי מבני עמוק. מחקרים אקדמיים שפורסמו בשנים 2023-2025 הראו כי מודלי שפה מתקדמים (LLM) מסוגלים לייצר בתוך מספר דקות קוד המנצל חולשות אבטחה, על-פי התיאור שלהן שהיצרן מספק. המחקר הבולט ביותר בתחום, שפורסם ב-2024 ובחן את ביצועי GPT-4, הראה שהמודל הצליח לייצר Exploit פונקציונלי ביותר מ-80% מהמקרים שנבדקו, כולל עבור חולשות One Day לא טריוויאליות, ובזמני פיתוח קצרים מאוד בהשוואה לעבר. מדוע פרק הזמן הזה כל-כך חשוב? מכיוון שהמידע שבידי חברות האבטחה מראה שיותר מ-55% מהחולשות ב-2025, נוצלו בפועל לפני שהארגון הספיק להטמיע את התיקון הזמין.
פרמינגר: "אנחנו רואים האצה ברורה בזמן שבין פרסום החולשה לבין ניצולה בפועל. מהרגע שחולשה מתפרסמת מתחיל שעון חול, ובפועל היום הרבה יותר פשוט גם להשמיש את החולשה וגם לזהות מי פגיע. הזמן שלוקח לספקים לפתח ולהפיץ עדכונים לא התקצר באותו קצב, והפער הזה הוא בדיוק המקום שבו מתרחשות התקיפות”.
מדוע האקרים מעדיפים One Day?
חולשות One Day הן חולשות שכבר פורסמו לציבור, בדרך כלל לאחר שהתגלו על ידי חוקרי אבטחה, ספקי תוכנה, צוותי Bug Bounty או גופי מחקר עצמאיים. עם גילויין מוקצה להן מזהה CVE, שהוא מספר תקני המאפשר לעקוב אחר החולשה ולתאם את הטיפול בין ספקים, ארגונים וחברות אבטחה. עצם פרסום ה-CVE אינו אומר שהמערכת מתוקנת, אלא רק שהמידע זמין ושקיים בסיס לפעולה. בניגוד ל-Zero Day, החולשות הללו אינן סודיות והמידע עליהן נגיש לכל. אלא שחלון הזמן שבין פרסום החולשה לבין תיקונה בפועל במערכות ארגוניות הפך לנקודת התורפה המרכזית. חציון חלון החשיפה לחולשות קריטיות עומד כיום על כ-70 יום (כמעט כמו ב-2022), אך בתוך החלון הזה מתרחשת היום הרבה יותר פעילות זדונית, והרבה יותר מוקדם.
ההבדל המהותי בין העבר להווה אינו בקצב התגובה של הארגונים, אלא בקצב הפעולה של התוקפים. תוקפים משתמשים במודלי שפה וכלי AI כדי לנתח פרסומי חולשות, להבין במהירות את מנגנון הפגיעה ולהמיר תיאורים טכניים לקוד ניצול פעיל. תהליך שבעבר דרש מומחיות גבוהה וזמן עבודה ממושך הפך לתהליך חצי־אוטומטי, שבו אדם מנחה את המערכת והמערכת מבצעת את עיקר העבודה. מרגע שחולשת One Day מתפרסמת, מתחיל המירוץ: ספקים מפרסמים עדכונים וצוותי אבטחה מנסים להעריך סיכון ולתכנן הטמעה, במקביל התוקפים מריצים סריקות רחבות היקף, מאתרים מערכות שלא עודכנו ומזהים גרסאות פגיעות.
נתיב התקיפה של העשור
הבינה המלאכותית מאפשרת להם לעשות זאת במהירות ובקנה מידה גדול מאוד, ולכן חולשות One Day הפכו לווקטור תקיפה מרכזי. היא מספקת שילוב של אמינות והיקף, במיוחד במוצרי קצה כמו VPN Gateways, שרתי Web, מערכות ניהול ופלטפורמות ענן, שעדיין קיימות בהיקף נרחב בסביבות לא מעודכנות. בתעשייה מעריכים שב-2025 רק 30% מהארגונים התקינו תיקון קריטי בתוך 30 יום (בהשוואה ל־45% ב־2022), וכ-50% מהחולשות שנכנסו ב־2025 לרשימות ניצול מאומת היו חולשות One Day, כאשר הזמן החציוני בין פרסום CVE לזיהוי ניצול ירד לפחות מ־20 יום.
מדובר בצורך לבצע שינוי תפיסתי עמוק. One Day כבר אינה מעניקה מרווח נשימה. הימים הראשונים שלאחר פרסום החולשה הם המסוכנים ביותר, ובשלב הזה נדרשת תגובה מהירה ואמצעי מיגון זמניים, גם אם הטמעה מלאה של ה-Patch תתבצע מאוחר יותר. בעידן שבו התוקפים פועלים במהירות ה-AI, ההגנה אינה יכולה להישען על תהליכים ידניים ולוחות זמנים נוחים. חולשות One Day הפכו לאחד מנתיבי התקיפה המרכזיים של העשור, לא משום שהן חדשות, אלא משום שהאופן שבו מנצלים אותן השתנה. הבינה המלאכותית לא יצרה את הפרצות, אך היא קיצרה את הזמן עד שהן הופכות למסוכנות באמת, ובמרוץ הזה מי שמאחר בימים הראשונים עלול לגלות שההתקפה כבר החלה – ובמקרה הגרוע יותר – כבר הסתיימה.
פירמת הייעוץ והחשבונאות BDO הודיעה על רכישת פעילותה של Inferow, שותפת יישום של Salesforce, ועל השקת זרוע יישום חדשה תחת השם BDO Inferow. פעילות Inferow תשולב במלואה בחטיבת הייעוץ הטכנולוגי של BDO.
לפי הודעת החברה, המהלך נועד לחזק את יכולות היישום של BDO במערכות CRM, דאטה ובינה מלאכותית, ולהרחיב את סל השירותים שהיא מציעה ללקוחות בישראל – משלב הייעוץ האסטרטגי ועד ליישום ותפעול מערכות Salesforce. הזרוע החדשה תפעל במודל המשלב צוות יישום ייעודי עם מעטפת הייעוץ הרחבה של הפירמה.
ב-BDO מציינים כי הרכישה מתבצעת על רקע גידול בביקוש לפתרונות Salesforce מתקדמים, לרבות בתחומי AI, דאטה וחוויית לקוח. פעילות BDO Inferow תתמקד, בין היתר, ביישום פתרונות כגון Sales Cloud, Service Cloud, Data Cloud, Agentforce, Field Service וכלי אנליטיקה מתקדמים.
ניר מלצר, מנכ"ל Inferow, מסר כי הצטרפות הפעילות ל-BDO צפויה לאפשר פנייה רחבה יותר ללקוחות אנטרפרייז והעמקת הפעילות בשוק המקומי, תוך שימוש בתשתית הגלובלית של הפירמה.
גם ב-Salesforce בירכו על המהלך וציינו כי הוא צפוי לחזק את השותפות ארוכת השנים עם Inferow, ולהרחיב את היקף הפעילות המשותפת בישראל, בעיקר בעולמות הדאטה והבינה המלאכותית.
חברת הייפר גלובל (HIPER Global) מראש העין רוכשת חברה אירופית העוסקת באספקת ופיתוח מערכות מחשב, תמורת סכום של כ-20 מיליון דולר במזומן. העיסקה בוצעה באמצעות חברה בת שהקמה באירופה לצורך הרכישה. החברה הנרכשת מעסיקה כ-40 עובדים ומבצעת את כל פעילותה במרכז אירופה. הרכישה מיועדת לתמוך בצמיחה עסקית באירופה, ותמומן באמצעות המקורות העצמיים של החברה והלוואה בנקאית של כ-16 מיליון אירו שתיפרע על-פני תקופה של עד 8 שנים.
מנכ"ל הייפר גלובל, שחף שרגר, אמר: "העיסקה תשפר משמעותית ובאופן מיידי את יכולות האספקה והשירות שלנו ללקוחות גלובליים הפעילים בשוק האירופאי, ולתרום לצמיחת הקבוצה בטריטוריות נוספות". בתשעת החודשים הראשונים של 2025 הסתכמו מכירותיה של חברת המטרה בכ-24.9 מיליון דולר. לחברה ריווחיות גלומית של 24.9%. בקופתה קיימים כ-10 מיליון דולר. סכום הרכישה הסופי ייקבע בחודשים הקרובים. החברה צופה שיהיו תשלומים נוספים בהיקף של כ-2-3 מיליון דולר. הייפר לא מסרה פרטים על זהות החברה הנרכשת, אולם מהמצגת למשקיעים שהיא פירסמה היום ניתן להבין שהחברה פועלת מגרמניה.
בעקבות ההודעה על עסקת הרכישה באירופה, עלתה מניית החברה בבורסה בתל אביב בכ-2.5%, והיא נסחרת לפי שווי שוק של כמיליארד שקל. חברת הייפר גלובל עוסקת באיפיון, תכנון והרכבת מערכות ממוחשבות מותאמות לצורכי המזמין. בין השאר היא סיפקה את שרתים ואת תשתיות התקשורת בין השרתים עבור מחשב העל Israel-1 שהוקם על-ידי חברת אנבידיה (NVIDIA). כיום החברה מעסיקה כ-350 עובדים בישראל ובמשרדים בגרמניה, בריטניה וארה"ב (אטלנטה ובוסטון). בתשעת החודשים הראשונים של 2025 הסתכמו מכירותיה בכ-209.5 מיליון דולר. לפני שבוע היא דיווחה על קבלת הזמנה נוספת בהיקף של כ-24 מיליון דולר מלקוח שהזמין אצלה באוקטובר 2025 מחשבים בהיקף של כ-11 מיליון דולר עבור לקוח משנה בארה"ב.
מניית רייזור לאבס (Razor Labs) זינקה היום (ד') בכ-48% במסחר בבורסה בתל אביב (נכון לשעה 14:30) לאחר שהחברה דיווחה על קבלת הזמנת מסגרת בהיקף של עד כ-78 מיליון דולר לרכישת רישיונות לתוכנת DataMind AI לתחזוקה חזויה של צי משאיות כבדות וכלי צמ"ה של לקוח רב־לאומי. אף שהחברה לא ציינה את זהות הלקוח בדיווח, מהנתונים ומההיסטוריה העסקית ניתן להעריך שמדובר בענקית הכרייה השוויצרית-בריטית גלנקור (Glencore), שאיתה חתמה על הסכם מסגרת בשנת 2023.
על-פי הדיווח, ההזמנה מיועדת לפריסת מערכת DataMind בעד 1,418 משאיות כבדות וכלי ציוד מכני הנדסי לתקופה של עד 8 שנים. עיקר התמורה, בהיקף של כ-74 מיליון דולר, מיוחס לרישוי התוכנה במודל מנוי שנתי קבוע, עם הכנסה שנתית חוזרת של כ-9.3 מיליון דולר, לצד רכיבי חומרה נלווים ושירותי הטמעה. ההתקשרות כוללת מנגנוני גמישות המאפשרים ללקוח לצמצם את היקף הפריסה או את משך ההסכם, אך בהיקפה המלא מדובר באחת מהעסקאות הגדולות שהחברה דיווחה עליהן מאז הקמתה.
כריית נתונים בתעשיית המכרות
ההזמנה הגדולה נתפסת בשוק כהמשך ישיר לשיתוף הפעולה האסטרטגי בין רייזור לאבס לגלנקור, שהחל לפני מספר שנים בפריסה ראשונית של פתרונות בינה מלאכותית לאחזקה חזויה של ציוד תעשייתי באתרי כרייה. בהמשך הורחב השימוש במערכת גם לציי משאיות כבדות, שהן מהנכסים היקרים והקריטיים ביותר בתפעול מכרות, הן מבחינת עלויות אחזקה והן מבחינת זמינות תפעולית. המעבר מהטמעה מדורגת להזמנת מסגרת רחבת היקף משקף שביעות רצון של הלקוח מתוצאות הפיילוטים ומהערך הכלכלי שהמערכת מייצרת בפועל.
DataMind היא פלטפורמת בינה מלאכותית לניתוח רציף של נתונים תפעוליים המוזרמים מכלי הרכב בזמן אמת, בהם נתוני מנוע, דלק, טמפרטורה, לחצים ורעידות. באמצעות מודלים של למידת מכונה, המערכת מזהה דפוסי שחיקה וחריגות המעידים על התפתחות תקלות זמן רב לפני הופעת כשל מלא. זהו מעבר מתחזוקה תגובתית לתחזוקה חזויה. הדיווח על העסקה מגיע כ-10 ימים בלבד לאחר שרייזור לאבס הודיעה על חתימה על הסכמי פיילוט נוספים בתחום המשאיות הכבדות עם חברות כרייה באוסטרליה ובספרד. בחברה רואים בתחום זה מנוע צמיחה מרכזי, הנשען על ניסיון מצטבר מהשטח, ועל מעבר של לקוחות משלב ניסוי לפריסות מסחריות רחבות היקף.
באתר החברה פורסם מקרה מבחן המדגים את יכולות הפתרון בפועל, שבו מערכת DataMind AI זיהתה הידרדרות מוקדמת במזרקי דלק של משאית כרייה כבדה מדגם CAT 793D (בתמונה למעלה). לפי התיאור, המערכת הצליחה לאתר שינוי עדין בדפוסי הפעולה של המנוע ולהתריע על כשל מתפתח זמן רב לפני שמערכות היצרן או הבקרה הסטנדרטיות הצביעו על תקלה. הזיהוי המוקדם איפשר לצוותי התחזוקה לבצע טיפול יזום, למנוע השבתה יקרה של המשאית ולהפחית נזק מצטבר למערכות נוספות. החברה הסבירה שהמקרה זה מוכיח את יכולתה להתמודד עם המורכבות התפעולית של משאיות כבדות.
אוניברסיטת חיפה רשמה בשבוע האחרון רצף של שלוש זכיות במכרזי רשות החדשנות, במסגרתם תקבל כ־3 מיליון שקל לטובת הקמת והפעלת תוכניות הכשרה והנבטת מיזמים בתחום ההייטק. יחד עם מימון משלים של האוניברסיטה, עומד היקף ההשקעה הכולל על כ־6 מיליון שקל, כאשר חלק משמעותי מהפעילות מיועד לקידום ושילוב החברה הערבית בתעשיית ההייטק.
התוכנית הראשונה מתמקדת בהנבטת מיזמים בתחום הביו־קונברג'נס – שילוב בין ביולוגיה, חקלאות ימית וטכנולוגיה – ותובל בשיתוף בית הספר למדעי הים, מרכז החדשנות HIL והפקולטה למדעי המחשב והמידע. התוכנית, בהיקף תקציבי כולל של כ־700 אלף שקל ולמשך שנה, מיועדת להנבטת שמונה מיזמים חדשים בשיתוף גורמים מהתעשייה.
התוכנית השנייה, BridgeTech, מיועדת להכשרה ושילוב בתעסוקה בהייטק של סטודנטים מהפקולטה למדעי המחשב והמידע, בדגש על סטודנטים מהחברה הערבית. התוכנית תובל על ידי לשכת רקטור האוניברסיטה, תיפרס על פני שלוש שנים, ותקציבה עומד על קרוב ל־3 מיליון שקל.
התוכנית השלישית, "אתגר ליזמות", מתמקדת בהכשרה והנבטת מיזמים בתחום הבריאות, בהובלת מרכז החדשנות HIL ובשיתוף קופת חולים כללית. התוכנית מיועדת לסטודנטים לתארים מתקדמים מכלל החוגים ולעובדי מערכת הבריאות, ותקציבה עומד על כ־1.8 מיליון שקל לשלוש שנים, במטרה לפתח פתרונות חדשניים לאתגרים המרכזיים של מערכת הבריאות בישראל.
פרופ' עופר ארזי, מנהל החדשנות באוניברסיטת חיפה, אמר כי "רצף הזכיות והבעת האמון מצד רשות החדשנות מדגישים את מעמדה של אוניברסיטת חיפה כמוסד אקדמי מוביל בתחום החדשנות, ובפרט בהכשרות ייעודיות לתעשייה עתירת הידע".
בתמונה למעלה: מכוניות המירוץ החשמליות של קבוצת אנדרטי במסלול ריקרדו טורמו בוולנסיה, ספרד. צילום: Andretti
ברבעון השני של 2026 צפויה להסתיים עסקת ה-SPAC שבאמצעותה נכנסת חברת סטורדוט (StoreDot) מהרצליה למסחר בנסד"ק. בתחילת החודש חתמה סטורדוט על הסכם למיזוג עסקי עם חברת Andretti Acquisition Corp שהיא חברת מדף הנסחרת בנסד"ק אשר הוקמה על-ידי קבוצת הרכב והמירוצים Andretti Global, שמרכזה באינדיאנפוליס, אינדיאנה, ארה"ב. על-פי ההסכם, המיזוג ייעשה באמצעות הקמת חברת אחזקות חדשה בשם XFC Battery שתיסחר בנסד"ק.
במסגרת העיסקה, קיבלה סטורדוט הערכת שווי של כ-800 מיליון דולר לפני הכסף. במהלכה ימירו בעלי המניות והאופציות את כל אחזקותיהם בסטורדוט למניות של החברה החדשה, לפי שווי של 10.00 דולר למניה. שווי החברה לאחר הכסף, כולל ההון שיגיע מאנדרטי, נאמד בכ-882 מיליון דולר. העיסקה אושרה על-ידי הדירקטוריונים של שתי החברות. השלמתה כפופה לאישור בעלי המניות של שתי החברות וקבלת האישורים הרגולטוריים.
טעינה ל-100 מייל ב-3 דקות
חברת סטורדוט פיתחה את טכנולוגיית FlashBattery המאיצה את זמני הטעינה של סוללות ליתיום-יון ברכב. הטכנולוגיה מבוססת על תגלית מדעית של פרופ’ אהוד גזית וצוות המחקר שלו מאוניברסיטת תל-אביב, אשר פיתחו גבישים חדשים בשם Nanodots בגודל של 2 ננומטר כל אחד, שיש להם תכונות מיוחדות דוגמת קיבוליות גבוהה. החלפת הנוזל האלקטרוליטי בסוללה בנוזל של החברה המכיל Nanodots מאפשר להגדיל את קיבולת האנרגיה של הסוללה ולקצר את זמני הטעינה.
סוללות eXtreme Fast Charging של חברת סטורדוט
על הבסיס הזה היא פיתחה את טכנולוגיית סוללות הטעינה המהירה (eXtreme Fast Charging – XFC) עבור כלי-רכב חשמליים. הטכנולוגיה רשומה כפטנט של החברה ומאפשרת לספק כושר טעינה לנסיעה של 100 מייל (כ-160 ק"מ) ב-5 דקות בלבד. מפת הדרכים של החברה היא להגיע לטעינה של 100 מייל ב-3 דקות. בניגוד להרבה עסקאות SPAC בתעשייה, הפעם מדובר בשותפות יוצאת דופן. קבוצת אנדרטי גלובל היא מותג רכב יוקרתי מאוד, אשר נבנה סביב נהג המירוצים מריו אנדרטי שהיה הנהג היחיד בעולם שניצח גם במירוץ פורמולה 1 (אלוף עולם), אינדי 500 ודייטונה 500.
גם בנו, מייקל אנדרטי, נחשב לנהג מירוצים מצליח ומוביל כיום את הפעילות העסקית. אנדרטי מפעילה קבוצות מרוצים בסדרת IndyCar בארה"ב, פורמולה E למרוצי מכוניות חשמליות ו-Extreme E למירוצי שטח חשמליים. כיום היא נמצאת בתהליכי הקמת קבוצה חדשה עבור מרוצי פורמולה 1 בשיתוף עם ג'נרל מוטורס (מותג קאדילק), אשר תתחיל להתחרות החל משנת 2026. מייקל אנדרטי הוא גם יועץ מיוחד בחברת ה-SPAC, אשר הוקמה לצורך איתור והשקעה בטכנולוגיות מיוחדות לתחום הרכב החשמלי.
עוגן שיווקי ופיננסי
בעקבות העיסקה עם סטורדוט הוא אמר שהמיזוג העסקי הזה, "הוא רגע מכונן בעתיד הניידות החשמלית. השם אנדרטי הוא שם נרדף למהירות, חדשנות וניצחון, ואנו רואים את כל אלה בטכנולוגיית ה-XFC של StoreDot. הם ביססו מומנטום מדהים, והבטיחו שותפויות אסטרטגיות והשקעות מענקיות רכב וטכנולוגיה עולמיות. השותפות שלנו היא יותר מסתם הון; מדובר בהאצת הפריסה של טכנולוגיה קריטית זו לצרכנים ברחבי העולם וביסוס החברה הממוזגת כמובילת שוק".
המהלך הזה מכניס את סטורדוט ללב היוקרתי של תעשיית הרכב והמירוצים האמריקאית: המטה של אנדרטי הוא לא רק משרד, אלא גם מעבדת ניסויים שבה טכנולוגיית הטעינה המהירה של StoreDot יכולה להיבחן ולהיות מוצגת ליצרניות רכב גדולות, דוגמת הונדה, GM ופורד, הנמצאות בקשר רציף עם הארגון. העיסקה הזו גם מעניקה ביטחון פיננסי לטווח ארוך: בחברת ה-SPAC שאנדרטי הקימה לצורך העיסקה, מושקעים גם גופים פיננסיים גדולים שהזרימו לחברה הון בהיקף של כ-242 מיליון דולר שהוחזקו עד היום בקרן נאמנות.
חברת נוקליאוס הודיעה על השלמת רכישת חברת תלתן הישראלית, הפועלת בתחומי הסימולציה מבוססת בינה מלאכותית, נתונים סינתטיים ופתרונות ניווט בסביבות חסרות GPS, בעסקה בהיקף של כ־48 מיליון שקל, שהם כ־14 מיליון דולר. עם השלמת העסקה הופכת תלתן לחברה־בת בבעלות מלאה של נוקליאוס, הנסחרת בנאסד״ק תחת הסימול NUKK. התמורה תשולם בשיעור של 75 אחוזים במזומן, בפריסה של שישה תשלומים עד יוני 2026, ו־25 אחוזים במניות נוקליאוס, שישוחררו ממנגנון נאמנות במועד הסגירה.
תלתן היא אחת החברות הוותיקות והמוכרות בישראל בתחום ה-AI הביטחוני. החברה פועלת למעלה משלושה עשורים, והטכנולוגיות שפיתחה משולבות בכמה מתוכניות הביטחון המתקדמות בעולם. מערכות הסימולציה של תלתן משמשות להכשרת טייסים ומפעילים עבור התעשייה האווירית, פתרונות הנתונים הסינתטיים שלה תומכים בפיתוח מערכות למידה חישובית באלביט מערכות, ופתרונות הניווט שפיתחה מאפשרים לפלטפורמות של רפאל לפעול גם בתנאים של שיבוש אלקטרומגנטי והיעדר GPS. לאורך השנים זכתה החברה בפרסי חדשנות ומצוינות ממשרד הביטחון, ונחשבת לשחקנית מפתח בתחומי סימולציה, GIS ו-AI מבצעי.
בין הפתרונות המרכזיים שלה נמצאת TOPS, מערכת סימולציה מבוססת פיזיקה היוצרת סביבות תלת־ממד מפורטות לצורכי אימון, ניסוי ואימות מערכות, כולל הדמיה של חיישנים אופטיים, תרמיים ורדאריים. Majestic.ai היא פלטפורמה ליצירת נתונים סינתטיים וויזואליים באמצעות בינה מלאכותית, המשמשת לאימון מערכות למידה חישובית בתרחישים שבהם נתוני אמת מוגבלים או חסרים. פתרון נוסף, T-SAR, מאפשר הדמיה מדויקת של תמונות מכ״ם מסוג SAR בתלת־ממד, לצורך בדיקות וניתוח סביבות מבצעיות. T-BAT הוא מנוע לפיתוח יכולות אוטונומיות של כלי טיס ופלטפורמות בלתי מאוישות, עם דגש על ניווט ופעולה בסביבות מורכבות ומאתגרות. לצד זאת, AGM מספק יכולות מיפוי גיאוגרפי מתקדמות והפקת מסדי נתונים מרחביים מתצלומי אוויר, ו-T-VERSE משמש ליצירת תוכן תלת־ממדי איכותי ומדויק לצורכי סימולציה, אימון ומיפוי. את המעטפת משלימה T-AWARE, מערכת לניהול מבצעי וריבוי חיישנים, שמספקת תמונת מצב בזמן אמת ותומכת בתהליכי קבלת החלטות.
לדברי מני שלום, מנכ״ל נוקליאוס, מדובר ברכישה בעלת חשיבות אסטרטגית מובהקת. “כאשר קבלני הביטחון המובילים בישראל נזקקו לסימולציות אמינות, לנתונים סינתטיים מדויקים או למערכות ניווט שמתפקדות גם ללא GPS – תלתן הייתה הכתובת”, אמר שלום. “זו מורשת יוצאת דופן, ואנו גאים לצרף אותה למשפחת נוקליאוס”.
נוקליאוס עצמה מצויה בעיצומו של שינוי אסטרטגי מואץ. החברה, שנוסדה ב-2013 בניו יורק ופעלה בעבר כקבוצת אחזקות רב־תחומית, ממקדת בשנה האחרונה את פעילותה בעולמות הביטחון והאווירונאוטיקה. לאחרונה חתמה על מסגרת הון גמישה בהיקף של עד 250 מיליון דולר עם קרן השקעות אמריקאית קיימת, מהלך שנועד לאפשר לה לנצל במהירות הזדמנויות רכישה נוספות. במקביל רכשה שליטה בחברת Star 26 Capital, המחזיקה בבעלות על רימון הישראלית, ספקית רכיבי אנרגיה ומערכות היברידיות המשולבות בין היתר במערכות הגנה מתקדמות.
רכישת תלתן משתלבת במהלך רחב לבניית פורטפוליו ביטחוני משולב, הכולל יכולות AI, סימולציה, ניווט, אנרגיה ופלטפורמות בלתי מאוישות, וממצבת את נוקליאוס כשחקנית מתפתחת בזירת הביטחון הגלובלית.
כשבוע לאחר שהכריזה על שינוי אסטרטגי ומעבר לפעילות ביטחונית, חברת אקוואריוס מנועים (Aquarius) מדווחת על מהלך קונקרטי ראשון במסגרת המפנה: התקשרות לרכישת שליטה בחברה ביטחונית רווחית הפועלת בתחום הרחפנים, בעסקה בהיקף כולל של כ־35 מיליון שקל. אקוואריוס טרם חשפה את זהות החברה, וגם לא אם מדובר בחברה ישראלית או זרה. על-פי הדיווח, אקוואריוס צפויה לרכוש לפחות 70% ממניות החברה הביטחונית, באמצעות שילוב של רכישת מניות מבעלי מניות קיימים והשקעה ישירה בהון החברה. היקף התמורה הכולל עומד על 26 מיליון שקל עבור מניות רגילות, לצד השקעה נוספת של 9 מיליון שקל שתבוצע כנגד הקצאת מניות בכורה עם זכויות קדימות.
לאחר השלמת המהלך תהפוך אקוואריוס לבעלת השליטה בחברה הנרכשת. המהלך משתלב בתפנית האסטרטגית שעליה הכריזה החברה בשבוע שעבר, במסגרתה הודיעה על מיקוד הפעילות בתחומי ההגנה והביטחון, בדגש על פתרונות להגנה על גבולות, ביטחון פנים והגנת מתחמים. במסגרת האסטרטגיה החדשה, אקוואריוס בוחנת בנייה של פעילות ביטחונית מבוססת רכישות, שבה כל חברה תפעל כמרכז רווח עצמאי, תוך שילוב טכנולוגיות ליצירת פתרון מודולרי רחב.
יציאה מתחום המנועים המקורי
המעבר לשוק הביטחוני מגיע לאחר תקופה ממושכת של טלטלות ניהוליות ועסקיות. לפני כחודש מינתה אקוואריוס את רועי בר־גיל, לשעבר בכיר בתעשייה האווירית, למנכ"ל החברה, במקומו של עמית בירק, והודיעה כי בכוונתה לשנות את שמה ולצאת בהדרגה מתחום מנועי הבעירה והגנרטורים – תחום הליבה ההיסטורי של החברה. במקביל, נמסר כי אקוואריוס בוחנת מסחור של פעילות המנועים הקיימת לגורם חיצוני, במודל של תמלוגים ארוכי טווח.
גנרטורים מדגם AQ150 של אקוואריוס
אקוואריוס הוקמה בשנת 2014 ופיתחה מנועי בעירה פנימית יעילים לגנרטורים ולמערכות גיבוי, אולם לאורך השנים התקשתה להגיע להיקפי מכירות משמעותיים. בשנים האחרונות רשמה החברה הפסדים כבדים, ביצעה תוכניות התייעלות ומספר חילופי הנהלה, וביצעה ניסיונות גיוס הון שלא כולם הבשילו. על רקע זה, המעבר לפעילות ביטחונית נתפס כמהלך עומק שנועד לייצר לחברה פעילות רווחית ויציבה יותר. העסקה הנוכחית מסמנת את הצעד הראשון ביישום האסטרטגיה החדשה. היא ממחישה את כוונת החברה להפוך בתוך זמן קצר מחברת פיתוח בתחום האנרגיה לחברת אחזקות טכנולוגית הפועלת בשוק הביטחוני.
חברת אקסון ויז'ן (Axon Vision) הישראלית הודיעה היום כי קיבלה הזמנה חדשה מחברה ביטחונית מובילה לפיתוח פתרונות מתקדמים מבוססי בינה מלאכותית לגילוי וזיהוי מטרות בזירת הלוחמה הימית. בעקבות ההודעה מזנקת מניית החברה היום בכ-28% (נכון לשעה 13:00), על רקע הגידול החד בצבר ההזמנות והתרחבות פעילותה לתחום ימי ייעודי.
במסגרת ההתקשרות מפתחת אקסון ויז’ן פתרון AI מתקדם שנועד לתמוך בפריסה והפעלה של מערכות מבצעיות בזירה הימית, ומספק יכולות התרעה מוקדמת, זיהוי, סיווג והערכת מרחק לאיומים, עצמים ומכשולים, גם בתנאי סביבה מורכבים כמו ים גלי, ראות מוגבלת וריבוי מטרות. ההזמנה, בהיקף של כ־מיליון דולר, מצטרפת למומנטום עסקי משמעותי שבו נמצאת החברה בשנה האחרונה.
על פי נתוני החברה, במהלך 2025 התקבלו אצלה התקשרויות מחייבות בהיקף מצרפי של כ־29 מיליון שקל, לעומת כ־8 מיליון שקל בלבד בשנת 2024, גידול של כ־263% בצבר ההזמנות. החברה מעריכה כי עיקר ההשפעה החשבונאית של הזמנות אלו תבוא לידי ביטוי בשנת 2026, וכי הגידול תומך בהעמקת החדירה לשווקים בינלאומיים ובהרחבת פעילותה מול לקוחות ביטחוניים מובילים בישראל ובעולם.
המהלך הנוכחי משקף גם הרחבה אסטרטגית של סל הפתרונות של אקסון ויז’ן אל הזירה הימית, לצד פעילות קיימת ביבשה ובאוויר. בשנים האחרונות פועלת החברה לשילוב יכולות ראייה ממוחשבת, מיזוג חיישנים ובינה מלאכותית בפלטפורמות צבאיות מאוישות ובלתי מאוישות, במטרה לשפר מודעות מצבית, לקצר זמני תגובה ולאפשר קבלת החלטות מהירה ומדויקת יותר בשדה הקרב. פתרונות החברה מוטמעים על גבי פלטפורמות קיימות, ומאפשרים שדרוג משמעותי של יכולות מבצעיות ללא צורך בהחלפת מערכות שלמות.
אקסון ויז'ן מפתחת יכולות AI מבוססות אופטיקה לשוק הבטחוני ופועלת בשיתוף פעולה עם צה"ל ועם מפא"ת, שהוא גוף הפיתוח של משרד הביטחון. פתרונות החברה מוטמעים בפלטפורמות רבות של צה"ל, לרבות רק"מ. בשנת 2022 דווח כי תוכנת ה-AI של החברה שולבה במערכות הווידאו של נגמש"י איתן ונמ"ר של צה"ל. באתר החברה קיימת עדות של מפקד פרוייקט ברק (מרכבה סימן 4) על שימוש במוצרי החברה, הרומזת שמערכת ההתמצאות הסביבתית שלה, SmartScopes, מותקנת ככל הנראה בטנק המתקדם ביותר של צה"ל (ברק).
תא"ל במילואים רועי ריפטין, מנכ"ל החברה, מסר כי ההזמנה החדשה מהווה הבעת אמון נוספת ביכולות הייחודיות של אקסון ויז’ן ובערך שהיא מביאה לפלטפורמות צבאיות קיימות וחדשות. לדבריו, הביקוש לפתרונות AI מבצעיים ממשיך לגדול, במיוחד על רקע אתגרי שדה הקרב המודרני והצורך בשילוב הדוק יותר בין אדם למכונה.
תערוכת הביטחון והצבא המקצועית של אירופה, Enforce Tac 2026, תתקיים במרכז הירידים בנירנברג, גרמניה ב-23-25 בפברואר 2026. היא נחשבת לאחת מהתערוכות המקצועיות והמתמחות ביותר באירופה בתחומי הביטחון, ההגנה ואכיפת החוק. בניגוד לאירועי הטכנולוגיה הפתוחים ורחבי־היקף, Enforce Tac פועלת במתכונת סגורה ומדויקת: היא מיועדת לגורמי מקצוע בלבד, ומאפשרת שיח ממוקד בין תעשייה, טכנולוגיה וצרכים מבצעיים. השנה יציגו בתערוכה כ-1,200 חברות מכ-50 מדינות בעולם. המארגנים צופים להגעת כ-20,000 מבקרים מקצועיים.
הכניסה לתערוכה מוגבלת לגורמים מוסמכים בלבד: כוחות משטרה, צבא, רשויות ביטחון, משרדי ממשלה ונציגי התעשייה הרלוונטיים. המודל הזה מייצר סביבה יוצאת דופן, המאפשרת דיון פתוח ומקצועי, בחינה מעמיקה של פתרונות, ושיחות שאינן מתאפשרות תמיד בזירות פתוחות. עבור רבים מהמשתתפים, הערך המרכזי של התערוכה אינו טמון רק במה שמוצג בדוכנים, אלא במפגשים עצמם: שיחות המסדרון, דיונים והיכולת לבחון טכנולוגיה בהקשר רחב של מדיניות, תפעול ואתיקה.
במסגרת התערוכה, מוצג מגוון רחב של פתרונות וטכנולוגיות, החל מציוד טקטי והגנה אישית, דרך מערכות תקשורת, חישה, אופטיקה ורובוטיקה, ועד לפלטפורמות דיגיטליות לניהול מידע, תיאום בין רשויות ותגובה בזמן אמת. לצד התצוגות מתקיימות הדגמות חיות, הרצאות מקצועיות ופאנלים סגורים לבירור נושאים טכנולוגיים, סוגיות אינטגרציה, רגולציה ושיתוף פעולה בין גופים שונים. הכותרת המובילה של התערוכה, Networked Security, מדגישה את המעבר מתפיסה של מערכות נפרדות לחשיבה מערכתית רחבה, שבה ביטחון נשען על חיבור חכם בין טכנולוגיות ואנשים.
הנוכחות הישראלית והעניין האירופי
לקראת תערוכת Enforce Tac נרשמת נוכחות ישראלית רחבה יחסית בהשוואה לשנים קודמות, עם השתתפות של יותר מ־30 חברות ישראליות שיציגו בתערוכה. עבור השוק הגרמני והמדינות הסובבות אותו, מדובר בהזדמנות להיחשף מקרוב ליכולות ולפתרונות שפותחו בישראל מתוך מציאות מורכבת ועתירת אתגרים. העניין בפיתוחים ישראלים אינו רק טכנולוגי, אלא גם בחיבור ההדוק שבין צורך מבצעי, קצב פיתוח מהיר ויכולת התאמה למצבים משתנים. גרמניה ומדינות אירופה מחפשות כיום פתרונות המחברים בין חדשנות טכנולוגית לבין יציבות רגולטורית ותפעולית – שהיא נקודת חיבור טבעית לידע ולניסיון שנצבר בישראל.
נושאי המיקוד של Enforce Tac 2026 משקפים מגמה רחבה בעולם הביטחון: מעבר ממערכות בודדות לפתרונות משולבים, משיח היררכי לדיאלוג בין-תחומי, ומפיתוח מנותק מהקשר למציאותי.
למידע נוסף ופרטים ניתן לפנות לנציגות התערוכה בישראל:
[בתמונה למעלה: מכ"ם רכב המבוסס על ערכת השבבים של ארבה]
חברת ארבה רובוטיקס (Arbe Robotics) הודיעה היום (ב') כי יצרנית רכב ממשלתית בסין בחרה בטכנולוגיית המכ"םברזולוציה גבוהה של החברה עבור תוכנית רכב אוטונומי בדרגה 4. את המערכת תספק חברת Hirain Technologies, שותפתה הסינית של ארבה, כאשר תחילת הייצור הסדרתי מתוכננת לדצמבר 2026.
על פי ההודעה, במהלך שנת 2027 צפויות להימסר לשוק אלפי מכוניות שיצוידו במכ"ם LRR610 של Hirain, המבוסס על ערכת השבבים של ארבה. הרדאר ישולב כחיישן קדמי בכלי הרכב ויהווה רכיב מרכזי במערך החישה של מערכת הנהיגה האוטונומית.
ערכת השבבים של ארבה כוללת מערך של 48 משדרים ו-48 מקלטים, מעבד ייעודי ועיבוד מבוסס בינה מלאכותית, ומאפשרת יצירת תמונת מכ"ם מפורטת במיוחד עם עשרות אלפי זיהויים בכל פריים. לטענת החברה, הטכנולוגיה מספקת רזולוציה גבוהה, מדידה מדויקת של מרחק ומהירות, ומעקב אמין אחר מספר רב של עצמים – גם בתנאי ראות קשים כגון גשם, ערפל או שלג.
צ׳נגג'יאן פאן, סמנכ"ל הטכנולוגיות של Hirain, מסר כי רכב אוטונומי בדרגה 4 מחייב סטנדרטים גבוהים במיוחד של דיוק ואמינות, במיוחד בסביבות עירוניות צפופות ובנסיעה במהירויות גבוהות. לדבריו, השילוב עם ערכת השבבים של ארבה מאפשר מענה לתרחישים מורכבים ולמקרי קצה, תוך שמירה על רמת בטיחות גבוהה.
קובי מרנקו, מנכ"ל ומייסד-שותף של ארבה רובוטיקס, אמר כי הבחירה בטכנולוגיית החברה משקפת התקדמות משמעותית בפעילותה בסין, המוגדרת כשוק אסטרטגי עבור תחום הנהיגה האוטונומית. הוא הוסיף כי Hirain מהווה שותפה חדשנית וזריזה, עם הבנה עמוקה של צורכי יצרניות הרכב המקומיות.
חברת Hirain Technologies היא ספקית Tier-1 סינית למערכות אלקטרוניקה מתקדמות לרכב, הפועלת מאז 2003 ומתמחה בפיתוח מערכות ADAS, חיישנים, יחידות בקרה, תוכנה ופתרונות לנהיגה חכמה ואוטונומית. החברה מהווה שחקן מרכזי בשרשרת האספקה של תעשיית הרכב בסין, ופועלת בצמידות ליצרניות רכב מקומיות ובינלאומיות בפרויקטים ארוכי טווח. שיתוף הפעולה עם ארבה מתמקד בפיתוח, התאמה וייצור סדרתי של מערכות רדאר ברזולוציה גבוהה המבוססות על ערכות השבבים של ארבה, כאשר Hirain משמשת כאינטגרטור ומספקת את המערכת המלאה ליצרניות הרכב. במסגרת הקשר, המערכות המשותפות מיועדות ליישומי ADAS מתקדמים ולתוכניות נהיגה אוטונומית בדרגה 4, ומשקפות מעבר משלב פיתוח לניסויים ולמסחור בהיקף תעשייתי.
קרן ההון-סיכון אלרון ונצ'רס (Elron) נכנסה כמשקיעה אסטרטגית בחברת אדיוניקס (Addionics), במסגרת סבב טרום-C, כחלק מהיערכותה לקראת סבב גיוס משמעותי בהמשך. היקף ההשקעה לא נמסר. המהלך נועד לתמוך בהאצת פעילותה של אדיוניקס, אשר פיתחה טכנולוגיה חדשה של סוללות ליתיום-יון יעילות, ובמיקוד גובר בשוקי הביטחון והחלל שבהם יש לסוללות חשיבות קריטית. גיוס טרום־C הוא שלב ביניים אופייני בחברות טכנולוגיה עמוקה שעברו את שלב האימוץ הראשוני של הטכנולוגיה בשוק, ונערכות לגיוס הון גדול המיועד לממן את הגדלת קיבולת הייצור וחדירה לשוק רחב. עבור אדיוניקס, משמעות ההשקעה של אלרון היא מעבר ממיקוד ביישומים אזרחיים ותשתיתיים, לשווקים שבהם אנרגיה היא רכיב מבצעי קריטי, דוגמת מערכות ביטחון וחלל.
עד כה גייסה אדיוניקס התל אביבית כ-80 מיליון דולר ממשקיעים אסטרטגיים ותעשייתיים, בהם GM Ventures ו-Deep Insight, לצד שותפים גלובליים מתחומי הרכב, החומרים והתעשייה ובהם Avery Dennison, Scania, Magna, Novelis ו-JX Nippon. כניסתה של אלרון עשויה לחזק את נגישותה של אדיוניקס למשקיעים ולשותפים אסטרטגיים מעולמות הדיפנס.
התאמה טבעית לשוק הביטחוני
ליבת הטכנולוגיה של אדיוניקס מבוססת על שיפור הביצועים של סוללות ליתיום-יון נטענות באמצעות מבנה פיסיקלי שונה של הסוללה. הסוללות של החברה מבוססות על פיתוח מתכות חכמות ואוספי זרם תלת־ממדיים (3D Current Collector) המשפרים את הולכת הזרם בתוך התא, את יעילות פיזור החום, מאריכים את חיי הסוללה ותומכים בטעינה ופריקה בהספק גבוה. כל זאת מבלי לשנות את הכימיה של הסוללה. הגישה האגנוסטית לכימיה נחשבת ליתרון משמעותי בשווקים שמרניים כמו ביטחון וחלל, שבהם מחזורי הסמכה ארוכים מקשים על אימוץ טכנולוגיות חדשות.
בשוק הביטחון הסוללות צריכות לעמוד בדרישות מחמירות במיוחד. כלים בלתי מאוישים ורחפנים צבאיים נדרשים ליחס אנרגיה־משקל קיצוני, ליכולת פריקה בעוצמות גבוהות ולפעולה אמינה בתנאי חום, קור, רטט ועומסים משתנים. סוללה אינה רק מקור אנרגיה, אלא גורם שמשפיע ישירות על טווח, זמן שהייה באוויר, יכולות חישה ושרידות מבצעית. היכולת של אדיוניקס להעניק הספק גבוה מבלי לפגוע ביציבות ובאורך החיים של התא, מהווה יתרון בתחום הפלטפורמות הצבאיות. לוויינים, במיוחד במסלול נמוך (LEO), פועלים במחזורי טעינה ופריקה חדים לאורך שנים, תחת קרינה ובלי אפשרות לתחזוקה. כשל בסוללה עלול להביא לאובדן משימה. השילוב בין יציבות תרמית, עמידות מכנית והתנהגות צפויה לאורך אלפי מחזורים הופך את הגישה המבנית של אדיוניקס לאטרקטיבית עבור יישומי חלל.
ליסיה בכר מנוח הצטרפה לדירקטוריון אדיוניקס
מבחינת אלרון, אדיוניקס מייצגת את ההתמקדות בדיפ־טק ובטכנולוגיות בעלות חשיבות ביטחונית ותעשייתית ארוכת טווח. במסגרת העיסקה מצטרפת יו"ר אלרון ונצ'רס, ליסיה בכר מנוח, לדירקטוריון אדיוניקס. לדבריה, "הפתרון של אדיוניקס מבוסס על גישה פיזיקלית אגנוסטית לכימיית הסוללה, שאינה מחייבת שינוי בתהליכי ייצור קיימים. הדבר מציב את הטכנולוגיה הזו כבעלת פוטנציאל אימוץ מהיר בשווקים כמו חלל וביטחון. מייסד משותף ומנכ"ל אדיוניקס, ד"ר מושיאל ביטון, אמר שהחברה נכנסת כעת לשלב הצמיחה הבא. לדבריו, היא יכולה לקבוע סטנדרט חדש לסוללות עתירות ביצועים עבור יישומי ביטחון וחלל.
גם בשוק האזרחי החברה שינתה את מוקד העניין למוצרים בעלי חשיבות קריטית. לאחרונה היא הכריזה על שיתוף פעולה עם חברת PNT Materials מדרום קוריאה בפיתוח תאי LFP פריזמטיים עבור מרכזי נתונים ומערכות אגירת אנרגיה בקנה מידה תעשייתי. תאי Lithium Ferro Phosphate – LFP מבוססים על כימיית ליתיום־ברזל־פוספט ומגיעים במארז קשיח ומלבני המותאם לפריסה צפופה במערכות אגירה גדולות. תאים מהסוג הזה מיועדים לעבוד זמן רב מאוד, לעבור אלפי מחזורי טעינה ופריקה ולספק רמת בטיחות גבוהה.
אנו עושים שימוש בקבצי עוגיות לצרכים שיווקיים ושיפור חוויית השימוש באתר. איסוף המידע באתר נעשה באופן אנונימי, למעט בטפסי יצירת קשר והרשמה לניוזלטר בהם אתם מתבקשים למלא פרטים אישיים. אנו עושים שימוש במגוון תוכנות לאיסוף וניתוח אנליטי של הנתונים באופן אנונימי לרבות: גוגל אנליטיקס, פייסבוק פיקסל ועוד.
What personal data we collect and why we collect it
We collect anonymous data on visitors in this website for business purposes such as enhancing user experience, digital marketing and search engine optimization.
We collect personal data such as email address and names on various forms – all forms present in this website include consent checkboxes and clear reason for collecting the data: general inquiries on our products, newsletter subscription, professional inquiries job applications. All forms are designed in accordance with GDPR requirements.
Comments
When visitors leave comments on the site we collect the data shown in the comments form, and also the visitor’s IP address and browser user agent string to help spam detection.
An anonymized string created from your email address (also called a hash) may be provided to the Gravatar service to see if you are using it. The Gravatar service privacy policy is available here: https://automattic.com/privacy/. After approval of your comment, your profile picture is visible to the public in the context of your comment.
Media
If you upload images to the website, you should avoid uploading images with embedded location data (EXIF GPS) included. Visitors to the website can download and extract any location data from images on the website.
Contact forms and newsletter
We use Gravity Forms as our platform of choice for all forms present in this website. Forms present in this website have been modified to fit GDPR requirements.
Unless specifically specified and approved by visitor, we do not use the collected data for marketing purposes.
We use Mailchimp to collect email addresses and send periodical marketing materials to our customers.
Handling and management of all email addresses and mailing operations is conducted under GDPR terms and guidelines provided by Mailchimp.
All subscribers are able to change their subscriptions preferences or unsubscribe at any given time.
Techtime has accepted the Data Processing Addendum agreement provided by Mailchimp for all its Mailchimp accounts.
All our lead collection forms have been altered in accordance with GDPR requirements and now include unchecked checkboxes in order to accept the explicit consent of the user prior to form submission.
Cookies
If you leave a comment on our site you may opt-in to saving your name, email address and website in cookies. These are for your convenience so that you do not have to fill in your details again when you leave another comment. These cookies will last for one year.
If you have an account and you log in to this site, we will set a temporary cookie to determine if your browser accepts cookies. This cookie contains no personal data and is discarded when you close your browser.
When you log in, we will also set up several cookies to save your login information and your screen display choices. Login cookies last for two days, and screen options cookies last for a year. If you select “Remember Me”, your login will persist for two weeks. If you log out of your account, the login cookies will be removed.
If you edit or publish an article, an additional cookie will be saved in your browser. This cookie includes no personal data and simply indicates the post ID of the article you just edited. It expires after 1 day.
Embedded content from other websites
Articles on this site may include embedded content (e.g. videos, images, articles, etc.). Embedded content from other websites behaves in the exact same way as if the visitor has visited the other website.
These websites may collect data about you, use cookies, embed additional third-party tracking, and monitor your interaction with that embedded content, including tracing your interaction with the embedded content if you have an account and are logged in to that website.
Analytics
We use Google Analytics regularly for monitoring user behavior and traffic sources and utilize the gathered information for enhancing user experience and for business purposes.
The use of Google Analytics in done according to GDPR terms and guidelines provided by Google.
Legal Entity: Techtime.
Primary Contact (a.k.a. “Notification Email Address”): [email protected] – this email is designated for receiving notices under the Google Ads Data Processing Terms.
Who we share your data with
We use various cloud platforms and third party providers for the purpose of operating this website.
We do not share or sell your data for any commercial purpose other than specified above.
We use the following processors for the operating this website and executing related digital marketing campaigns:
WP Engine – Hosting Provider
Cloudflare – Cloud based security and web performance processor.
Google Cloud Platform – data centers provider for WP Engine
Sucuri – Website security provider
Mailchimp – Newsletter service provider
Google Analytics, Adwords, Webmasters
Facebook – We use Facebook for advertising and place tracking code on our website for enhancing digital marketing campaigns (i.e – Facebook Pixel).
Planwize Ltd – Digital Marketing Agency.
How long we retain your data
If you leave a comment, the comment and its metadata are retained indefinitely. This is so we can recognize and approve any follow-up comments automatically instead of holding them in a moderation queue.
For users that register on our website (if any), we also store the personal information they provide in their user profile. All users can see, edit, or delete their personal information at any time (except they cannot change their username). Website administrators can also see and edit that information.
What rights you have over your data
If you have an account on this site, or have left comments, you can request to receive an exported file of the personal data we hold about you, including any data you have provided to us. You can also request that we anonymize or erase any personal data we hold about you. This does not include any data we are obliged to keep for administrative, legal, or security purposes.
Request for Receiving Data Associated with One’s Email Address
Users may request to receive access to all related information submitted to this website for their review.
In accordance with GDPR compliance, user may further request the anonymization of such data.
In order to request access for all data associated with a given email address, users may submit the request here. Users then receive an email with a link to a page with all related information.
The link is valid for 24 hours. Users may submit additional request for the same email address once in every 24 hours.
A request for anonymization should be sent separately: User may select the data he or she wishes the site owner to anonymize so it cannot be linked to his or her email address any longer. An email confirmation will be sent once linked data has been successfully anonymized.
Where we send your data
Visitor comments may be checked through an automated spam detection service. All our processors and third party providers comply with GDPR requirements and apply privacy by design and necessary measure to ensure that personal data is being processed and handled in accordance with requirements. The list of our third party service providers and processors is listed above.
Contact information
For all privacy-specific concerns inquiries, you may contact us at [email protected]
How we protect your data
We use rigorous practices in order to protect our website and data collected, as well as world class cloud and hosting providers.
Communication between visitor and the server is encrypted using SSL.
The site is protected with web application firewall and is undergoing daily security scans, regular software updates by a dedicated team in order to minimize the risk of data breach.
What data breach procedures we have in place
Once a data breach is detected, our providers execute a dedicated standard operational procedure in order to assess the scope and potential damage, provide immediate remedy, patch any potential security holes and notify users who may be affected by the breach.
We may contact affected users with one or more form of communication within 72 hours and provide the needed information as to the scope of the data breach and actions taken.
What third parties we receive data from
We do not receive data from third parties for our marketing campaigns.
What automated decision making and/or profiling we do with user data
We may apply remarketing/retargeting methods while conducting online advertising using Google Facebook and the likes.
The above is conducted by applying various tracking codes into our website in order to track and retarget users based on
By visiting and using this website you are hereby provide your consent for the use of the above means and methods.