פליופס השיקה מעבד אחסון למרכזי נתונים

חברת Pliops הכריזה על ההשקה המסחרית של המעבד שלה, XDP, המאיץ את הגישה של מרכזי הנתונים לזיכרון ומסייע למרכזי הנתונים להתמודד עם הגידול המעריכי בעומסי העיבוד והאחסון ולחסוך בצריכת הספק, בשטח ובעלויות תחזוקה. המעבד, המיוצר ב-TSMC במתכונת של כרטיס PCIe, יהיה כעת זמין לרכישה ישירה על ידי לקוחות. ל-Techtime נודע כי לפליופס יש כבר שני לקוחות מרכזיים מעולמות הענן והדאטה-סנטר עם הזמנות בהיקף של עשרות מיליוני דולרים.

החברה פיתחה מעבד וכרטיסי האצה המאפשרים למרכזי הנתונים הגדולים להאיץ פי 100 את מהירות הגישה לזיכרון, בלא צורך להחליף את תשתית כונני ה-SSD הקיימת. בארכיטקטורה של מרכזי נתונים, המעבד שפיתחה פליופס יושב בין המעבדים הראשיים של מרכז הנתונים, המבצעים את משימות העיבוד, לבין כונני ה-SSD המאחסנים את המידע שעובר לעיבוד.

למעשה, למעבדי ה-GPU יש כיום עוצמות עיבוד גבוהות מאוד, אך צוואר הבקבוק נמצא בחוליה המקשרת שבין כונני האחסון לבין המעבד, כלומר בשליפת המידע והעברתו לעיבוד. המעבד של פליופס, שפותח באופן ייעודי למשימה,  מבטל את הצורך בשכבות תוכנה המתווכות בין הכוננים לבין בסיס הנתונים, ומאחסן את המידע בפורמט ייחודי שהחברה פיתחה. היתרון של המעבד בכך שהוא מארגן את המידע בכונני האחסון באופן יעיל יותר ובכך מגדיל את שטח האחסון האפקטיבי של הכוננים. לדברי החברה, המעבד שלה מוביל לשיפור של פי 10 ברמת הביצועים של האפליקציות, חיסכון של 80% בהוצאות וצמצום של פי 6 בשטח האחסון.

בשיחה עם Techtime הסביר מנכ"ל ואחד ממייסדי החברה, אורי בייטלר: "צוואר הבקבוק נמצא בין המעבד לכונני האחסון. מעבדי ה-GPU יודע לעבד במהירות כמויות גדולות של דאטה, אבל צריך להזין את המעבדים הללו בדאטה בקצב גבוה ועקבי. זה התפקיד של המעבדים שלנו, שנמצאים בין ה-GPU לכונני ה-SSD. כמות המידע שמאוחסנת במרכזי נתונים צפויה לגדול בעשור הקרוב פי עשרות מונים. ברור שלא ניתן יהיה להרחיב באותו סדר גודל את שטחי האחסון. הפתרון שלנו מאפשר לשמור פחות מידע פיזי ויותר מידע לוגי ולעבד אותו יותר מהר."

הדור הנוכחי של מעבדי החברה מיועד למרכזי נתונים, אך לדברי בייטלר הדורות הבאים יתנו מענה לצווארי בקבוק שצפויים להיווצר קרוב יותר לקצה. "הדור הבא יכוון למיקרו מרכזי נתונים. בעתיד ייתכן שנפתח פתרונות גם עבור מכשירי קצה כמו סמרטפונים. כיום, לאור כמויות המידע במכשירים הללו, אין בכך עדיין צורך."

אנבידיה תשתמש בפתרונות ההאצה של פליופס

פליופס הוקמה ב-2017 על-ידי מומחי אחסון שהגיעו מ-M-Systems ,XtremIO וסמסונג. המנכ"ל אורי בייטלר ניהל את מרכז פיתוח בקרי ה-SSD של סמסונג בישראל, הטכנולוג הראשי משה טוויטו שימש כטכנולוג הראשי במרכז הפיתוח של סמסונג והיו"ר אריה מרגי היה ממייסדי M-Systems, XtremIO ו-ActivePath. מאז הקמתה החברה גייסה כ-115 מיליון דולר מגופים דוגמת Xilinx, אינטל קפיטל, אנבידיה, ווסטרן דיגיטל וסופטבנק.

הגיוס האחרון, בהיקף של 65 מיליון דולר, הושלם בסוף פברואר 2021 בהובלת תאגיד Koch הגרמני. במסגרתו הרחיבה אנבידיה את השקעתה בחברה, והפכה למעשה למשקיעה אסטרטגית אשר מתכננת להשתמש במוצרים של החברה.

בייטלר: "אנבידיה היא שותפה ומשקיעה. החזון שלהם הוא לפתח דאטה-סנטר על שבב, שיבצע את העיבוד, הרישות והאחסון על גבי כרטיס אחד. הסינרגיה בינם לבינינו היא טבעית וברורה. הם יודעים לספק את העיבוד והנטוורקינג ואנחנו משלימים את נושא האחסון."

שנה מרכישת מלאנוקס: "התעלתה על תחזיותינו"

[בתמונה למעלה: שבב BlueField 3 DPU שפותח בישראל, עם 22 מיליארד טרנזיסטורים]

חברת אנבידיה (Nvidia) דיווחה אתמול (ד') על המשך הצמיחה בכל תחומי פעילותה, ובייחוד בעולמות הגיימינג ומרכזי הנתונים. בסך הכול, הכנסותיה של אימפריית השבבים העולה ברבעון הראשון של 2021 הסתכמו ב-5.66 מיליארד דולר, עלייה של 16% בהשוואה לרבעון הקודם ועלייה של 84% בהשוואה לרבעון לפני שנה. ברבעון הבא צופה החברה את המשך צמיחת ההכנסות לכ-6 מיליארד דולר.

הדו"ח הנוכחי מסמן שנה מאז שהשלימה אנבידיה את רכישת מלאנוקס (Mellanox) הישראלית תמורת כ-7 מיליארד דולר. בניגוד לרבעונים הקודמים, הפעם אנבידיה לא דיווחה על הכנסות מלאנוקס בנפרד, אלא כחלק מתחום פעילות מרכזי הנתונים.  ב-12 החודשים האחרונים צמחו הכנסותיה של אנבידה בתחום מרכזי הנתונים, שכאמור כולל את מלאנוקס, ב-78% ל-2.06 מיליארד דולר.

מנכ"ל ומייסד אנבידיה ג'נסן הואנג התייחס בהרחבה בשיחת הוועידה לאחר פרסום הדו"ח לחלקה של מלאנוקס בצמיחת החברה בשנה האחרונה. "אם לסכם שנה מאז רכישת מלאנוקס, אנחנו מאוד מרוצים מהביצועים העסקיים. לא רק שפעילותה של מלאנוקס התעלתה מעל לתחזיותינו הכספיות, אלא היא גם היוותה נדבך חשוב בכמה מהפלטפורמות החדשות שלנו, ואפשרה לנו לממש את האסטרטגיה שלנו בתחום המחשוב הסקאלבילי למרכזי נתונים. מלאנוקס היא חלק חשוב בפעילות שלנו בתחום מרכזי הנתונים, והיא כבר נטמעה למדי במכלול המוצרים שלנו. אנחנו צופים כי פעילותה תצמח גם ברבעון השני."

הדאטה-סנטר הופך ליחידת המחשוב הבסיסית

שבבי התקשורת של מלאנוקס הם מרכיב קריטי באסטרטגיה של אנבידיה להציע תשתית סקאלבילית למרכזי נתונים ולתת מענה למורכבות ולעומס הגוברים של יישומי בינה מלאכותית המתבצעים בענן. הסינרגיה בין המעבדים של אנבידיה לבין שבבי התקשורת של מלאנוקס בתוך הארכיטוקטורה של מרכזי הנתונים של ימינו, באה לידי ביטוי בהכרזה בחודש שעבר של המעבד NVIDIA Grace, מעבד ה-CPU הראשון שפיתחה אנבידיה עבור מרכזי נתונים, אשר מיועד לשימוש במחשבים המבצעים חישובי בינה מלאכותית מורכבים ולמחשבי על (High Performance Computing).

במקביל לאותה הכרזה השיקה אנבידיה גם את הדור הבא של שבב התקשורת מבית מלאנוקס, BlueField 3 DPU, שנועד להאיץ את התקשורת בתוך מרכזי הנתונים ובין המעבדים במרכז המחשוב. תפקידו של השבב הענק, המכיל 22 מיליארד טרנזיסטורים ומספק קצב העברת נתונים של 400Gbp/s, הוא לשחרר את המעבדים העיקריים במרכז הנתונים מטיפול במטלות כגון אבטחה, קריפטוגרפיה, אחסון, ניהול ותקשורת.

באחת משיחות הוועידה הקודמות של אנבידיה, אמרה סמנכ"לית הכספים של החברה, קולט קרס, שהתפתחות הבינה המלאכותית בשרתי נתונים דוחפת את הביקוש לקישוריות עתירת ביצועים. "המורכבות של יישומי בינה מלאכותית מחייבים רשתות מהירות וחכמות. הדטה סנטר הופך להיות יחידת המחשוב הבסיסית, ושבבי התקשורת של מלאנוקס הם מרכיב חיוני בארכיטקטורה של רשתות מודרניות".

מסע אל לב הדאטה סנטר [פודקאסט]

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

האורח בתוכנית הוא משה לסמן, מייסד ומנכ"ל חברת גלובל דאטה סנטר (Global Data Center), שמפעילה בלב הארץ מרכז נתונים תת-קרקעי מתקדם שהוקם בהשקעה של יותר מ-100 מיליון ש"ח ומשתרע על פני 4,500 מ"ר.

מרכזי נתונים הללו הם כיום עמודי התווך של האינטרנט. ככל שתהליכי הדיגיטציה וההסתמכות על הענן ילכו ויתרחבו כך גם יגדל מספרם ושטחם של מרכזי הנתונים.

בשיחה, מדבר משה על החשיבות הגוברת של מרכזי נתונים חיצוניים, על האתגרי הקירור והאבטחה של מתקן כזה, ולמה הוא מעריך שבעתיד יהיה מיני דאטה סנטר בכל צומת ובכל בניין.

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify

וגם ב-Apple Podcasts

 

 

 

 

השבב של מלאנוקס הפך לאסטרטגיית מרכזי הנתונים של אנבידיה

בתמונה למעלה: כרטיס מיחשוב מבוסס BlueField-2 DPU של אנבידיה

הטכנולוגיה של חברת מלאנוקס קיבלה מעמד מיוחד בכנס המפתחים השנתי (GTC  2020) של חברת אנבידיה המתקיים השבוע, בעקבות ההכרזה על משפחה חדשה של שבבי BlueField, אשר מוגדרים מחדש על-ידי אנבידיה כמעבדים מסוג חדש, ייעודיים למרכזי נתונים, בשם DPU – Data Processing Unit. אנבידיה שילבה את השבבים ביחד עם תוכנת DOCA, וביחד היא מגדירה את השילוב כפתרון הראשון בעולם המבוסס אל ארכיטקטורת מרכז נתונים בשבב (Data Center Infrastructure On a Chip).

"ה-Data Center הפך ליחידת המחשוב החדשה", מייסד ומנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג. "וה-DPU הוא מרכיב קריטי במרכזי נתונים מודרניים". טכנולוגיית בלופילד פותחה במלאנוקס לפני כשנתיים במטרה להריץ כרטיסי רשת מהירים (SmartNIC). השבב מהווה מערכת שלמה על-גבי שבב הכוללת את שבב בקרת התקשורת ConnectX, מעבדי ARM מרובי-ליבות, ממשקי תקשורת ל-PCIe ,Ethernet ו-InfiniBand בקצבים של עד 200Gbps, ויכולת גישה מהירה מרוחקת לזיכרון (Remote Direct Memory Access) המקצרת את זמני ההשהייה במרכזי נתונים, ומאפשרת ניהול של מערכי זיכרון מבוססי מוליכים למחצה (NVMe).

במסגרת המהלך, אנבידיה הכריזה על משפחת BlueField 2, הכוללת בינתיים שני מעבדים: מעבד BlueField-2 DPU הכולל את שבב הקישוריות החדש של מלאנוקס, ConnectX-6 Dx, ומעבד BlueField-2X DPU, הכולל מעבדי GPU של אנבידיה בארכיטקטורת Ampere, לצורך ביצוע מטלות אנליטיקה ומעקב של בסיס הנתונים, המבוססות על בינה מלאכותית (AI).

מבחן השוק צפוי ב-2021

פלטפורמת DOCA מספקת פתרון לבניית יישומי תקשורת, אבטחה, אחסון וניהול של מרכז הנתונים, באמצעות DPU ממשפחת BlueField. כלומר השילוב של תוכנת DOCA מאפשר להשתמש בכרטיסים מבוסס בלופילד לפתח יישומי מרכז נתונים מלאים. להערכת אנבידיה, יחידת BlueField 2 DPU אחת בלבד מסוגלת לספק את שירותי תשתית הניתנים היום ממרכז נתונים מלא הכולל עד 125 ליבות CPU, ועל-ידי כך לשחרר את ליבות ה-CPU הקריטיות להרצת יישומים ארגוניים אחרים.

למעשה, אנבידיה לוקחת את הרעיון המקורי של מלאנוקס של הרחבת הפונקציות המנוהלות על-ידי מעבדי-עזר, צעד אחד קדימה, ומכריזה עליו כעל ארכיטקטורה חדשה של מרכזי נתונים. בהכרזה אתמול היא דיווחה שמספר יצרניות גדולות כבר התחייבו לשלב את המעבדים החדשים בשרתים הארגוניים שלהן, בהן: דל, ASUS, פוג'יטסו, Atos, לנובו, GIGABYTE, Supermicro, Quanta ו-H3C. במקביל, יצרניות תוכנה גדולות הכריזו על תמיכה בשבב. בהן: VMWare, RedHat, Canonical ו-Check Point.

ה-NVIDIA BlueField 2 DPU זמינים להדגמה כבר כעת, וצפויים להגיע במערכות החדשות של יצרניות שרתים מובילות החל משנת 2021. מערך ה-NVIDIA BlueFIeld 2X DPU נמצא בפיתוח מתמשך כיום, וצפוי להפוך זמין החל משנת 2021.

לייטביטס-לאבס של אביגדור וילנץ גייסה 50 מ' ד'

חברת Lightbits Labs מכפר-סבא יצאה היום משלב הפעילות החשאית ודיווחה שמאז הקמתה לפני כשנתיים היא גייסה 50 מיליון דולר משותפות אסטרטגיות גדולות, ובהן DellEMC, סיסקו ו-Micron. מדובר ביוזמה החדשה של אביגדור וילנץ, מייסד גלילאו ואנפורנה שנמכרו למארוול ולאמזון, המשמש כיו"ר החברה. המייסדים הנוספים של לייטביטס-לאבס הם המנכ"ל ערן קירצנר לשעבר ראש תחום פתרונות האחסון של PMC-Sierra שנימכרה למיקרוסמי בתחילת 2016, והטכנולוגי הראשי מולי בן יהודה, לשעבר המדען הראשי של Stratoscale.

החברה פיתחה רעיון מהפכני לשיפור זמני התקשורת בין מערכי הזכרון הבלתי נדיפים מסוג SSD במרכזי הנתונים, לבין המעבדים, אשר מקצר משמעותית (50%) את זמני ההשהייה. הרעיון הביא לניסוח התקן החדש NVMe/TCP באמצעות קבוצת העבודה התעשייתית NVM Express, כאשר לייטביטס מובילה את ניסוח התקן שאושר בסוף 2018. למעשה, ארכיטקט התוכנה הראשי של החברה, שגיא גרימברג, נחשב למנסח הראשי של תקן NVME/TCP.

באמצעות יצירת פרוטוקול תקשורת חדש, התקן מאפשר קישור מהיר בין התקני הזיכרון לבין השרתים והמעבדים במרכז הנתונים, על-גבי תשתית תקשורת ה-IP הקיימת. הפרוטוקול חוסך השקעות עצומות הדרושות לצורך בניית קווי תקשורת ייעודיים בין הזיכרונות לבין המעבדים. כעת לייטביטס-לאבס היא גם החברה הראשונה המספקת לו פתרונות.

היום (ג') היא הכריזה על המוצרים הראשונים שלה עבור התקן החדש: כרטיס PCIe להאצת הביצועים מדגם LightField (בתמונה למעלה) ותוכנת LightOS המתחברת אל תשתיות מרכז הנתונים ומנהלת את התקשורת עם התקני האחסון. הכרטיס מותאם לעבודה מול תוכנת LightOS ומבטיח קצב העברת נתונים של עד 200Gbps. הוא מבצע חלק מפעולות החישוב הנעשות כיום בשרת האחסון, ועל-ידי כך מסיט ממנו עומסים, וכולל אמבצעי אבטחה דוגמת איסוף נתונים בזמן אמת המאפשרים להתגבר על תקלות בזכרון (SSD failures) בלא שהמשתמש מרגיש בכך, ובלא צורך להעביר את המידע הזה אל המעבד.

הפרדת המעבדים מהזכרונות

המטרה העיקרית של הטכנולוגיה היא להפריד בין הפעילות של המעבדים לפעילות של מערכי הזיכרון. על-ידי כך ניתן לשדרג בנוחיות כל אחד מהם בנפרד בלא תלות בשני, בהתאם לצורך, ולבצע שינויים בחומרה בכל אחד מהצדדים האלה של מרכז הנתונים, בהתאם לשינויים טכנולוגיים וצרכים עסקיים בלתי צפויים. למעשה, הפתרון החדש מיועד להתחרות בטכנולוגיית הקישוריות RDMA הוותיקה יותר (Remote Direct Memory Access).

טכנולוגיית RDMA נועדה להתמודד עם צוואר הבקבוק של התקשורת בין המעבדים ומערכי הזיכרון באמצעות מתן גישה ישירה למחשב אל הזיכרון של מחשב אחר, בלא מעורבות של מערכת ההפעלה. להערכת חברת לייטביטס-לאבס, הפתרון הזה נכשל ולא מספק מענה הולם, מכיוון שגם הוא דורש התקנת חומרה בהיקף רחב שתנהל אותו. מעניין לציין, שהמשקיעות האסטרטגיות בחברה הן גם חברות בפורום RDMA, המגדיר ומקדם את התקן המתחרה.

החברות המהפכניות של אביגדור וילנץ: Habana Labs, Annapurna