תוצאות שיא לפי.סי.בי: גידול של 21% במכירות

בתמונה למעלה: הצגת מגוון טכנולוגיות המיזעור של פי.סי.בי טכנולוגיות. מקור: פי.סי.בי

ברבעון הראשון של 2025 צמחו המכירות של חברת פי.סי.בי טכנולוגיות (PCB) בכ-21% בהשוואה לרבעון מקביל אשתקד, והסתכמו בכ-40.9 מיליון דולר. החברה מסרה שהשיפור הושג הודות לגידול בהיקף הייצור ושינוי חיובי בתמהיל המכירות. "החברה נהנית מהמשך ביקושים מצד לקוחות אסטרטגיים, לרבות בתחומי הביטחון, הרפואה והתקשורת. הכנסות מגזר המעגלים המודפסים (PCBs) גדלו בכ-18% ביחס לרבעון המקביל אשתקד, ההכנסות בתחום הרכבת הכרטיסים וזיווד אלקטרוני גדלו בכ-43%, והכנסות מגזר המיזעור צמחו בכ-40% בהשוואה לרבעון מקביל אשתקד, להיקף כ-1.4 מיליון דולר. החברה ממשיכה להשקיע במגזר המזעור, המוגדר על-ידה כמנוע צמיחה מרכזי לשנים הקרובות.

שיעור הרווח הגולמי ברבעון הגיע ל-21.5% מההכנסות והסתכם בכ-8.8 מיליון דולר, המייצגים צמיחה של 66% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. השיפור ברווח הגולמי נובע בעיקר משיפור בתמהיל הלקוחות ובהתייעלות תפעוליתהרווח הנקי ברבעון הראשון של 2025 הסתכם בכ-4.6 מיליון דולר, גידול של כ-185% לעומת הרבעון המקביל אשתקדצבר ההזמנות של הקבוצה מסתכם בכ-174 מיליון דולר, ומעיד על המשך ביקושים חזקים בכלל מגזרי הפעילות. מגזר ההרכבות האלקטרוניות מהווה את המרכיב המרכזי בצבר, בהיקף של כ-105 מיליון דולר. מגזר המעגלים המודפסים תורם 75 מיליון דולר, ומגזר המזעור כ-8 מיליון דולר. החברה מסרה שהיא נערכת לעמידה בביקושים באמצעות הרחבת תשתיות הייצור והצטיידות בחומרי גלם.

פי.סי.בי טכנולוגיות ממגדל העמק נמצאת בשליטת קרן פימי (כ-48%). בעקבות פרסום הד"ו זינקה מנייתה בבורסה בתל אביב בכ-10% והיא נסחרת לפי שווי שוק של כ-635 מיליון שקל. לחברה שלושה תחומי פעילות עיקריים: ייצור ושיווק מעגלים מודפסים (PCB), הרכבות אלקטרוניות וחטיבת מיזעור (באמצעות iNPACK). בין הטכנולוגיות שהיא מספקת: ייצור מעגלי PCB גמישים וקשיחים בצפיפות גבוהה, הרכבות אלקטרוניות מרמת הכרטיס ועד לרמת תתי מכלולים ומערכות שלמות, פיתוח וייצור מצעים אורגניים, פתרונות מיקרואלקטרוניקה מלאים דוגמת Wire Bonding , Die Attach וכדומה, פיתוח וייצור מארזי System In Package, פתרונות מיזעור ברמת הפאנל (Panel Level), פיתוח פתרונות לרכיבים חשופים דוגמת LiDAR לתעשיית הרכב, ועוד.

כנס פי.סי.בי בנושא "מודל שירותים כולל"

לקראת סוף חודש מאי (יום ג' ה-27 לחודש), תקיים חברת פי.סי.בי במלון וורט לגון בנתניה, את כנס הלקוחות השנתי שלה, שאליו יוזמנו הפעם מפתחים וחברות שלא נחשפו אליה, כדי להציג בפניהם את מודל הפעילות החדש שהחברה מתמקדת בו: שירות כולל לחברות אלקטרוניקה משלב הפיתוח ותכנון המוצר, התאמת טכנולוגיית ייצור אופטימלית, והשלמת כל התהליך בנקודה אחת. המודל מבוסס על שורה של טכנולוגיות ייצור שחלקן פותח בחברה, המאפשרות לייצר חומרה אלקטרונית מכל הסוגים, כולל מתן שירותי מיזעור, מצעים מתקדמים, מעגלים מודפסים צפופים, הטמעת רכיבים קבורים בין השכבות ועוד.

מנכ"ל החברה, עובד שפירא, הסביר ל-Techtime: "בכנס נציג פתרון כולל, שבו אנחנו שותפים משלב התכנון ועד לשלב הייצור של כל צורכי החומרה. פי.סי.בי יודעת לייצר מעגלים, מצעים, מארזי שבבים, ולהרכיב כרטיסים ומערכות שלמות עד לרמת המוצר המלא. יש מעט מאוד חברות בעולם שיכולות להציע פתרון כזה מקצה לקצה. הרעיון הוא שיש לנו את כל היכולות האלה תחת קורת גג אחת: כ-17% מכל עובדי החברה הם עובדי מו"פ המתמחים בהנדסת תהליך והנדסת תכנון.

"מדובר ב-100 עובדים היושבים ביחד בחדר אחד, עם נוף מהמם לעמק יזרעאל, ומדברים אחד עם השני על כל תכנון שמגיע לחברה. העובדים האלה אחראים על כל השלבים ההנדסיים הקשורים לתכנון האלקטרוני של המוצר. הדבר מאפשר ללקוחות לגשת אל מקום אחד שפותר לו את כל בעיות התכנון ומתמודד עם כל מגבלות התכנון".

למידע נוסף ורישום לארוע: ממעגל למערכת – כנס לקוחות ומפתחים

ייצור רכיבי EOL כמענה לבעיית הרכיבים המזוייפים

הכתבה מאת Rochester Electronics

תעשיית הרכיבים המזוייפים נמצאת בעלייה עצומה ומגיעה להיקפים חסרי תקדים. מחקר שפורסם במגזים של אוניברסיטת צפון קרוליינה בשנת 2021 העריך שתעשיית זיוף הרכיבים צמחה מהיקף של כ-30 מיליארד דולר בשנות ה-80, להיקף של כ-600 מיליארד דולר בעשור השני של שנות האלפיים. חברת המחקר ERAI, המתמקדת במעקב אחר שרשרת האספקה של תעשיית האלקטרוניקה, מסרה בדו"ח הרכיבים המזוייפים 2024, על עלייה של 25% בהיקף הדיווחים שקיבלה על רכיבים מזוייפים, בהשוואה לשנת 2023. ראוי לציין שהדיווחים נעשים ביוזמת המדווח ולכן מהווים דגימה של המצב בשוק.

פרופיל הרכיבים המזוייפים לא השתנה הרבה בשנים אחרונות: רוב הזיופים הם של מיקרו-מעבדים, רכיבי זיכרון, רכיבים מיתכנתים ורכיבים אנלוגיים. החברות המובילות שרכיביהן מזוייפים בשיעורים הגבוהים ביותר הן טקסס אינסטרומנטס, אנלוג דיווייסז, זיילינקס, אלטרה, ST, NXP ואינטל. אולם בניגוד לשנים קודמות, ב-2024 נכנסו למעגל הזה הרבה מאוד חברות חדשות. למעשה, 29.4% מכל הרכיבים שדווחו באותה שנה, היו מתוצרת חברות שזו הפעם הראשונה שהן מופיעות ברשימה. להערכת ERAI, "הדבר מלמד שתעשיית הזיופים נעשית מתוחכמת יותר ופיתחה יכולת תגובה מהירה מאוד למגמות הדרישה בשוק".

ערוצי ההפצה של מוליכים למחצה הם: מפיצים מורשים, מפיצים לא-מורשים וסוחרים לא-מורשים. המפיצים המורשים מקבלים את הרכיבים ישירות מהיצרן ועושים זאת בהרשאתו המלאה. הם ברי-עקיבות ובעלי אישורי איכות. המפיצים לא-מורשים/עצמאיים לא מחזיקים בהרשאה ישירה ולא יכולים להבטיח שרשרת אספקה אמינה. חלקם מציע שירותי בדיקת רכיבים, אולם אין ביטחון שהרכיבים מקוריים. הסוחרים הלא-מורשים רוכשים רכיבים ממגוון מקורות ומוכרים אותם מחדש. הם מהווים את האופציה הכי פחות בטוחה ללקוחותיהם בשל היעדר מוחלט של הבטחת איכות, וחושפים את הלקוחות לסיכון רכישת רכיבים מזוייפים.

מפיצים לא-מורשים ומהשוק האפור פועלים ללא הסכמות רשמיות של יצרני הרכיב המקוריים (OCM). לעתים קרובות הם ישיגו את המוצרים באמצעות מגוון ערוצים, כמו עודפים, מלאי מיושן, או זיופים. להערכת רוצ'סטר, המפיצים המורשים היו אחראים ל-25%-29% מהמכירות של מוליכים למחצה בשנת 2022 – כלומר רוב הרכישות מתבצעות בערוצים לא-מורשים.

האם חייבים להגיע לשוק האפור?

לקוחות רבים מניחים כי לאחר שהופסק הייצור של רכיב מסוים על-ידי היצרן המקורי, אין ברירה אלא לפנות למקורות לא מורשים ובשוק האפור, אך הנחה זו שגויה. קיימים בשוק ספקים, כמו Rochester Electronics, שהם בעלי תהליך מעבר מבוסס ומוכן עבור מוצרי סוף-חיים. הם מורשים על-ידי היצרן המקורי לספק מוצרים מובטחים וברי-עקיבות ולא נדרשים לבדיקות איכות או אמינות משום שמקור הרכיבים הוא היצרן המקורי בעצמו. ספקי ויצרני שוק-המשך מורשים אלה (כפי שמוגדרים ב-US-DoD DFARS), מחזיקים באישור AS6496. תקן AS6496 פותח על-ידי איגוד מהנדסי התעופה והחלל (SAE) כאמצעי אמין נגד זיוף, ומגדיר קווים מנחים למלחמה במוצרים מזויפים בתוך שרשרת ההפצה המורשית.

לכן השימוש בפתרון ללא-סיכון בדמות ספקית מורשית AS6496 לשוק-ההמשך (aftermarket) – צריך להיות פתרון הקו הראשון. חברת Rochester Electronics מהווה מקור מורשה ורציף של אספקה עם יותר מ-‏15 מיליארד רכיבים במלאי הכולל מעל ל-200,000 חלקים ייחודיים שונים, ומספקת את את המגוון הגדול ביותר בעולם של מוליכים למחצה שייצורם הופסק (EOL), ומגוון רחב של מוליכים למחצה המיוצרים כעת.  יותר מ-10 מיליארד רכיבים המוחזקים במלאי של Rochester מסווגים כמוצרים שהגיעו לסוף מחזור חייהם (EOL) על-ידי היצרנים המקוריים. המוצרים של Rochester מגיעים ישירות מהיצרן, ולכן מתבטל הצורך בתכנון, הסמכה או התעדה מחדש. כל הרכיבים הינם מורשים, ברי-עקיבות, ומובטחים על-ידי היצרן המקורי.

ייצור מחודש באמצעות הציוד המקורי

אנחנו עושים שימוש בתהליכי הייצור ובסיליקון של היצרן המקורי, באופן שתואם לחלוטין לתכן, להרכבה, ולפרוטוקולי הבדיקה שלהם. המוצר הסופי תמיד יהיה מוסמך, מורשה, ומובטח ב-100%, וימכר לפי מספר-החלק המקורי בהסכמתו ואישורו המלא של היצרן המקורי. הפתרונות המסופקים על-ידי שירותי הייצור ברישיון של Rochester הם בעלי קודי ייצור עדכניים ותואמים ב-100% למפרטים כפי שמופיעים בגיליון הנתונים המקורי. Rochester ייצרה יותר מ-‏20,000 סוגי רכיבים, ועם יותר מ-‏12 מיליארד פיסות סיליקון במלאי, היא מסוגלת לייצר יותר מ‏-70,000 סוגי רכיבים.

ראוי לציין שיש ספקים שאינם-מורשים, המשווקים את עצמם כעומדים בתקן AS6171/4. ניתן ללמוד מכך שהם מבצעים פרוצדורות בדיקה סטנדרטיות. אם מקיימים בדיקות AS6171, הרי שהמוצר לא נבדק על-ידי תוכניות הבדיקה המקוריות של יצרני הרכיב המקוריים (OCM). תוכניות הבדיקה של ה-OCM הן מקיפות ובודקות הרבה מעבר לפרמטרים המצוינים בגיליון הנתונים, ומטרתן לסנן מוצרים באופן שמבטיח שלא יחמקו מעיניהם כשלים גם כאשר נמכרות מיליוני יחידות של המוצר. בדיקות שעומדות בתקן AS6171 אינן שוות ערך לבדיקות OCM.

ארה"ב תבטל את הגבלות הייצוא של ביידן, שפגעו גם בישראל

ממשל טראמפ צפוי לבטל את הגבלות הייצוא המחמירות של ממשל ביידן, שהיו אמורות להיכנס לתוקף בימים הקרובים – כך לפי הודעה רשמית אתמול (ד') של משרד המסחר האמריקאי. "התקנות של ביידן היו מסורבלות ובירוקרטיות והיו פוגעות בחדשנות האמריקאית. נחליף את התקנות בחוקים פשוטים יותר שיעודדו את החדשנות האמריקאית וישמרו על העליונות האמריקאית", נאמר מטעם משרד המסחר, שלא ציין מתי צפויות להתפרסם התקנות החלופיות. ממשל טראמפ צפוי לגבש מסגרת חדשה.

תקנות ביידן עוררו בעת פרסומן ביקורת מקיר לקיר בתעשיית השבבים, ואפילו חברת אנבידיה הוציאה הודעה רשמית חריפה, שכינתה אותן "לוקות ביסודן". כזכור, ימים ספורים לפני סיום כהונתו, פרסם ממשל ביידן הגבלות מחמירות של ייצוא טכנולוגי, אשר נועדו למנוע זליגה של טכנולוגיות מתקדמות לסין. התקנות הגבילו את היכולת של חברות טכנולוגיה אמריקאיות למכור מערכות מתקדמות לא רק לסין, כי אם למדינות רבות נוספות בעולם. התקנות חילקו את העולם לבנות ברית, שעימן הסחר הטכנולוגי יהיה חופשי, ומדינות שעליהן יחולו מגבלות. ישראל נכללה ברשימה של המדינות בסיכון, וההודעה בזמנו עוררה ביקורת בישראל וחשש כי התקנות יפגעו בהייטק הישראלי.

 

לאטיקה פיתחה הצפנה הומומורפית

[בתמונה: צוות לאטיקה. מקור: לאטיקה]

חברת הקריפטוגרפיה Lattica נחשפת לראשונה לאחר שהשלימה גיוס פרה-סיד של 3.25 מיליון דולר, בהובלת קרן Fund Cyber של קונסטנטין לומשוק. לאטיקה, אשר פועלת מתחת לרדאר מזה כשנה וחצי, הוקמה על ידי המנכ"לית ד"ר רותם צברי, בעלת דוקטורט בקריפטוגרפיה ממכון ויצמן.

החברה פיתחה פלטפורמת ענן המאפשרת להריץ מודלי AI על גבי מידע מוצפן, ללא צורך בפענוח מקדים של המידע וללא פגיעה בתהליך ההסקה (inference) של המודל. . באופן זה, משתמשים וארגונים יוכלו להשתמש בכלי AI, כדוגמת צ'אטבוטים, באופן ששומר על פרטיות מוחלטת של המידע האישי והארגוני, היבט שהוא בעל חשיבות רבה בעולמות הבריאות, הפיננסים, הממשל והביטחון. לאטיקה מקדמת בימים אלה גיוס נוסף, נרחב יותר, להאצת הפעילות בשוק הענן. לאטיקה מציעה דרך אתר הבית שלה הדגמה חינמית של הפלטפורמה שלה.

לבצע כל פעולה מתמטית על מידע מוצפן

אחד מהחסמים הגדולים ביותר המעכבים את המשך הצמיחה של תעשיית הענן הוא חולשות אבטחת המידע ובעיית הפרטיות, המאפיינות את מרחב הענן הציבורי. זו הסיבה העיקרית המעכבת ארגונים ממגזרים כמו פיננסים, ביטוח, בריאות, ממשל וצבא מביצוע נדידה רחבת-היקף לענן. התחום המתפתח של יישומי AI רק מחריף את הדילמה, מאחר שיישומים אלה זמינים לרוב כשירותי SaaS דרך הענן.

הפלטפורמה של לאטיקה מספקת לכך פיתרון באמצעות שימוש בהצפנה הומומורפית. בשונה מהצפנה רגילה, המטשטשת לחלוטין כל קורלציה בין המידע המקורי למידע המוצפן, הצפנה הומומורפית (Homomorphic Encryption) היא הצפנה שבה הקשרים היחסיים בין איברי המידע נשמרים גם תחת מעטה ההצפנה. הדבר מאפשר לבצע, על גבי המידע המוצפן, פעולות מתמטיות – כדוגמת הרצת מודל AI – אשר למעשה יניבו תוצאות זהות מבחינה יחסית, וזאת מבלי לחשוף את המידע המקורי.

הצפנה זו מתאימה במיוחד לעולמות הענן, מאחר שהיא מאפשרת לספק שירותי עיבוד מידע כמו אנליטיקה, בינה מלאכותית ולמידת מכונה מבלי להסיר את ההצפנה, ולאחר מכן לפענח מחדש את התובנות בשרת פרטי מוגן.

במשך שנים רבות עצם ההיתכנות המתמטית של הצפנה הומומורפית מלאה (FHE) – כלומר כזו המאפשרת לבצע על המידע המוצפן כל פעולה מתמטית – נחשבה לאתגר טעון הוכחה. ב-2009 הציג קרייג ג'נטרי מאוניברסיטת סטנפורד אלגוריתם ראשון, Gentry's Scheme, אשר הציע שיטת הצפנה המאפשרת לבצע כל פעולה מתמטית על המידע המוצפן. האלגוריתם של ג'נטרי מתבסס על סדרה של "הצפנה בתוך הצפנה", ואף שנחשב לפריצת דרך תיאורטית, בפועל מדובר היה באלגוריתם איטי מאוד ובלתי ישים. מאז פותחו אלגוריתמים יעילים יותר, אך לא באופן שאיפשר לעשות בהם שימוש בתעבורת המידע המהירה של העולם הדיגיטלי.

ההצפנות של מידע ברשת, כדוגמת RSA, נכתבו עבור – ומתבצעות באמצעות – מעבדים מרכזיים (CPU). גם האלגוריתמים של FHE נכתבו עבור CPU, אך בשל מורכבותם המתמטית, המעבדים הללו אינם מסוגלים לבצע את משימות החישוב בזמן סביר. אחד הניסיונות לפתור זאת הוא באמצעות פיתוח מעבדי CPU ייעודיים להרצת FHE.

לכתוב מחדש את האלגוריתמים עבור GPU

לאטיקה נוקטת גישה שונה. ברמה המתמטית, אלגוריתמים אלה דווקא מתאימים יותר לביצוע על גבי מעבדים גרפיים (GPU), וזאת בשל יכולתם של מעבדים אלה לבצע חישוב מקבילי. למעשה, לאטיקה "כתבה" את האלגוריתמים הללו מחדש באופן ייעודי כך שניתן יהיה להריצם באופן מקבילי על גבי מעבדים גרפיים, בפרט אלה של אנבידיה.

בשיחה עם Techtime הסבירה ד"ר צברי: "המעבדים של אנבידיה הביאו עימם מהפכה חישובית. היכולות החישוביות הללו הביאו להתקדמות העצומה בתחום למידת המכונה וה-AI. ההבנה שהיכולות הללו יכולות גם לפתור את אתגר ההצפנה ההומומורפית הביאה אותי להקים את לאטיקה. אנבידיה מציעה המון כלי תוכנה שמאפשרים למקסם את החומרה, ואנחנו משתמשים בכלים הללו כדי להאיץ הצפנה הומומורפית. כדי להשתמש במאיצים בצורה נכונה, צריך לכתוב את האלגוריתמים כך שיוכלו לרוץ במקביל. בנינו פיתרון המותאם למעבדים של אנבידיה – אין צורך עוד בחומרה ייעודית".

צבר הזמנות גבוה לסרגון בהודו ובארה"ב

חברת סרגון (Ceragon) דיווחה אתמול (ד') על הכנסות של 88.7 מיליון דולר, ללא שינוי בהשוואה לרבעון המקביל ב-2024. בשורה התחתונה, החברה רשמה הפסד נקי של 1.0 מיליון דולר (GAAP) ורווח נקי של 2.6 מיליון דולר (Non-GAAP).

סרגון מדווחת על צבר ההזמנות הגבוה ביותר מאז הרבעון הראשון של 2024, בזכות עלייה בהזמנות בשני שווקי המפתח של הודו וארצות הברית, כמו גם התאוששות בפעילות העסקית באפריקה, בעיקר מצד מפעילות של רשתות תקשורת פרטיות. הודו היוותה את שוק היעד הגדול ביותר, והיתה אחראית ל-48% מההכנסות ברבעון, ואילו צפון אמריקה תרמה כ-20%. ב-2025 צופה  החברה הכנסות של 390-430 מיליון דולר.

ברבעון האחרון השלימה סרגון את הרכישה של חברת E2E ממיניאפוליס, המתמחה בשירותי התקנה ותפעול של רשתות תקשורת פרטיות, ויש לה דריסת רגל חזקה בשוק האנרגיה. החברה הנרכשת חתמה בסוף אפריל עם חברת אמריקאית להפקת גז ונפט, על הסכם בהיקף של 4.1 מיליון דולר עבור תכנון והקמה של תשתית לרשת תקשורת תפעולית (OT) ביותר מ-100 אתרים תפעוליים. בסרגון מדווחים כי צבר ההזמנות של E2E עבור 2025 גבוה מהמצופה.

ואלנס עקפה את התחזיות

בתמונה למעלה: ה-ID Buzz האוטונומי של VW, המופעל על ידי מערכת Drive של מובילאיי והשבבים של ואלנס. קרדיט: VW

חברת ואלנס (Valens) דיווחה היום (ד') על הכנסות של 16.8 מיליון דולר, מעט מעל תחזית החברה ומעל הכנסות הרבעון הקודם, שעמדו על 16.7 מיליון דולר. ברבעון השני צופה החברה הכנסות דומות, בהיקף של 16.5-16.8 מיליון דולר. למרות הגידול בהכנסות, ההפסד הנקי (במונחי GAAP) ברבעון האחרון עמד על 8.3 מיליון דולר, לעומת הפסד של 7.3 מיליון דולר ברבעון הקודם. הכנסות חטיבת הרכב ברבעון הראשון היו אחראיות לכ-30% מתוך כלל הכנסות החברה והסתכמו בכ-5.1 מיליון דולר.

לאחרונה דיווחה ואלנס על שיתוף פעולה עם מובילאיי, שבמסגרתו ישולבו שבבי ואלנס במערכות הנהיגה המתקדמות של מובילאיי, כמו Chaufeur ו-Drive. לא מדובר באינטגרציה מובנית, אלא בשיתוף פעולה מסחרי בפרויקטים מוגדרים המתבצעים מול יצרניות רכב. שתי החברות אף החלו בפרויקט משותף ראשון. ל-Techtime נודע שמדובר בפרויקט המסחרית האוטונומית של פולקסווגן, ID Buzz, שתתבסס על מערכת הנהיגה ללא נהג של מובילאיי מסוג Drive. מדובר בפרויקט שעשוי להוביל לייצור של עשרות אלפי כלי-רכב. מבחינת ואלנס ומובילאיי חשיבותו עצומה, מכיוון שהוא ישמש חלון ראווה גדול מאוד המפגין את יכולותיהן בשוק הרובו-טקסי העתידי.

Orca AI התל אביבית גייסה 72.5 מיליון דולר

חברת Orca AI השלימה גיוס הון בהיקף של 72.5 מיליון דולר, אשר הובל על-ידי Brighton Park Capital בהשתתפות המשקיעים הקיימים, Ankona Capital, ו-Hyperlink Ventures. מאז הקמתה בשנת 2018, החברה גייסה כ-111 מיליון דולר (כולל הגיוס הנוכחי). החברה מתמחה בפתרונות ניווט חכמים לתעשיית הספנות, המבוססים על מערכת מידע בענן ופוד חיישנים המצוי על-גבי הספינה. המטרה המרכזית שלה היא לספק מענה המאפשר לספינות לנוע באזורים צפופים ולהימנע מתאונות ומכשולים באמצעות תימרונים מינימליים המבטיחים גם חיסכון בהוצאות, דוגמת דלק ותחזוקה.

בעקבות הגיוס האחרון, החברה מתכננת להרחיב את יכולות הפלטפורמה שלה לניהוג אוטונומי של ספינות ולהיכנס לשוק הביטחוני. כיום ממוקם המטה הראשי של החברה בתל אביב, ויש לה משרדים בלונדון ובאתונה. החברה מסר שבבדיקת הנתונים המגיעים מהספינות שבהם הותקנה המערכת, עולה שבשנת 2024, חלה ירידה של 54% באירועים של קירבה מסוכנת בין הספינות בעלות המערכת לבין ספינות ומכשלולים ימיים. הדבר שיפר את בטיחות ההפלגה והפחית משמעותית הצורך בביצוע תמרונים. משמעות הדבר היא חיסכון ממוצע של 100,000 דולר בהוצאות דלק לכל ספינה.

המערכת של החברה כבר נמצאת בשימוש אצל חברות ספנות גדולות, בהן: MSC, NYK, Scorpio ו-Seaspan. המערכות בספינות מקושרות אל מרכז נתונים גלובלי באמצעות שירותי תקשורת לוויינית דוגמת Starlink, המעניק להן גם יכולת ראייה של כל התנועה המתנהלת מסביבן.

מייסדי החברה, המנכ"ל ירדן גרוס והטכנולוג הראשי דור רביב, הם יוצאי חיל הים הישראלי, שבמסגרת שירותם רכשו ניסיון מעשי בטכנולוגיות ניווט מתקדמות וגם הבחינו בפער הטכנולוגי שבין מערכות הניווט הצבאיות לבין המערכות הנמצאות בשימוש בתעשיית הספנות המסחרית. חברת Orca AI הוקמה במטרה לגשר על הפער הזה. לפני הקמת החברה, גרוס שימש כמנכ"ל ומייסד סטארט-אפ הרכב Engie. רביב הוא מהנדס תוכנה עם התמחות בתחום הבינה המלאכותית, מדריך ניווט ימי וסקיפר מנוסה. בעבר הוביל פרויקטים של ספינות אוטונומיות.

קיידנס תספק כלי-פיתוח לתהליכי N2P ו-A16 של TSMC

חברת קיידנס (Cadence) וחברת TSMC הטאיוואנית הודיעו על הרחבת שיתוף הפעולה ביניהן והתאמת כלי הפיתוח והקניין הרוחני (IP) של קיידנס לתהליכים החדשים של TSMC: תהליך ה-2 ננומטר ׁN2P, תהליך ה-1.6 ננומטר A16 והתהליך העתידי של 1.4 ננומטר (A14). החברה הודיעה שרכיב טרום-סיליקון DDR5 12.8G אושר במסגרת תוכנית TSMC9000 עבור N2P. בנוסף, פתרונות התכנון הדיגיטלי, האנלוגי והניתוח התרמי, כולל אספקת החשמל לצד האחורי של השבב (BS PDN), עברו הסמכה מלאה לתהליכי N2P ו-A16שתי החברות משתפות פעולה בפיתוח פתרונות מבוססי-AI ומודלים מסוג LLM (מודל שפה גדול) עבור N2P, שלהערכתן יהיו חשובים גם לטכנולוגיית A14.

שתי החברות הדויעו השבוע שבמסגרת הרחבת שיתוף הפעולה ביניהן, קיידנס תספק את פתרונות התכנון, האריזה וניתוח מערכות השלמים היחידים עבור מארזי 3DFabric של TSMC. הייצע כולל IP מאושר (TSMC9000) לתכנון 3D-IC, כולל HBM3E 9.6G בטכנולוגיות N5/N4P ו-HBM3E 10.4G בטכנולוגיית N3P, לצד פתרונות Universal Chiplet Express (UCIe) 16G N3P/64G/32G. כמו כן, שבב הבדיקה HBM4 של קיידנס הוא טרום-סיליקון המוכן לשלב ה-tapeout (מעבר מקבצי התכנון הסופיים לייצור בפועל). פלטפורמת Cadence IntegrityTM 3D-IC כוללת כעת תמיכה משופרת באיכות התוצאה (QoR), תזרימי בקרת איכות (QC) מלאים עבור 3D-IC עם תזרימי ייחוס ל-3Dblox. התמיכה החדשה כוללת יצירת מעבר אות בין צ'יפלטים בתכנון רב-שבבי וכלים מבוססי-AI לתכנון, חלוקה ואופטימיזציית 3D-IC מקצה-לקצה.

בנוסף, פתרון Cadence EMX Planar 3D Solver הוא כבר מוסמך עבור N3, וכעת מצוי בתהליכי הסמכה ל-N2Pהחברה מסרה שבתחום הקניין הרוחני לתעשיית הרכב, היא קיבלה הסמכה של תכנונים ותזרימי תכנון מאושרים לתהליכי N5A ו-N3A של TSMC. בין המודולים שקיבלו את ההסמכה:  LPDDR5X-9600, PCI Express® , UCIe, (PCIe®) 5.0, CXL 2.0, 25G-KR ו-SerDes מרובה-פרוטוקולים בקצב של 112G.

כנס ChipEx2025 יתקיים ב-13 במאי 2025

הכנס השנתי של תעשיית השבבים, ChipEx2025, יתקיים ביום ג', ה-13 במאי 2025 במרכז הכנסים אקספו תל אביב שבגני התערוכה. בכנס ישתתפו עשרות מציגים מהעולם וכ-50 מרצים ומנחים. בין בכירי תעשיית השבבים שישתתפו בכנס: נשיא TSMC EMEA ד"ר פול דה בוט, מנכ"ל סמסונג אירופה ד"ר רימון אגייבי, נשיא ומנכ"ל חברת Real Intent ד"ר פרקש נראין, וסגן נשיא לניהול מוצרים בחברת Arteris אנדי נייטינגייל. לצידם ישתתפו בכירים מחברות טכנולוגיה מובילות, בהן: אנבידיה, אמזון, אינטל, אלטרה ואפלטקס הנעילה החגיגי של הכנס יתקיים בחסות רשות החדשנות ובהשתתפות ד"ר אלון סטופל, המדען הראשי של משרד המדע והטכנולוגיה ויו"ר הרשות לחדשנות.

עשרות ההרצאות בכנס יעסקו בנושאים החמים בתעשייה, בהם: בינה מלאכותית, מיחשוב במרכזי נתונים, אבטחת נתונים בחומרה, אתגרי הפיתוח בטכנולוגיות 3-5 ננומטר, ארכיטקטורת RISC-V, שיטות מתקדמות לתכנון וייצור שבבים בטכנולוגיות Silicon Photonics ,3D Packaging ,Chiplets ועוד. יוזם הארוע ויו"ר הכנס, שלמה גרדמן, אמר שהוא הופתע מהתמיכה הגלובלית שהארוע קיבל. "זו הוכחה נוספת לחשיבות תעשיית השבבים הישראלית בעיני חברות הטכנולוגיה המובילות בעולם. שמירה על הפעילות תאפשר לנו להתאושש מהמלחמה בצורה מהירה, תסייע בשימור כוח אדם מיומן וידע מקצועי, ותאפשר להמשיך ולבנות את תעשיית ההייטק הישראלית".

תערוכה מקצועית בינלאומית

הכנס ייפתח במושב מליאת בוקר, ולאחריו יתפצל לארבעה מסלולים מקבילים בשני סבבי הרצאות. בסה"כ יכלול הכנס 10 מושבים מקצועים וישתתפו בו כ-50 מרצים ומנחיםהכנס יסתיים במושב נעילה חגיגי ב-14 במאי 2025 במרכז פרס לשלום וחדשנות. במושב הזה ישתתפו מאות מבכירי התעשיה מהארץ והעולם ויוענקו אותות Global Industry Leader לאישים שתרמו תרומה מהותית להתפתחות תעשיית השבבים בארץ ובעולם.

בתערוכה הנלווית לכנס, יציגו עשרות ספקי כלי פיתוח, רכיבים ושירותים, מארה"ב, גרמניה, איטליה, צרפת, בריטניה, הולנד, בלגיה, הודו וטיוואן, כלים ושירותים המוצעים לתעשיית המיקרואלקטרוניקה המקומית. במסגרת שיתוף פעולה ייחודי עם IESA – איגוד חברות האלקטרוניקה והשבבים של הודו – יארח הכנס משלחת של חברות שבבים הודיות במתחם מיוחד בו יוצגו מוצריהן. בכנס צפויים להשתתף כ-1,500 מאנשי התעשייה בהם מהנדסים, מנהלי פיתוח, סמנכ"לים, מנכ"לי חברות בתחום השבבים וה-AI, משקיעי הון סיכון ומומחים מקצועיים.

כנס ChipEx2025 מאורגן ע"י חברת איי אס ג'י בע"מ בשיתוף עם SIA – איגוד התעשיה בארה"ב ורשות החדשנות בישראל.

לצפייה בתוכנית הכנס הקליקו כאן.

למידע נוסף: אוראל לרון, 09-7454007, [email protected]

גישה לאתר הכנס: www.chipex.co.il

סולאראדג' הפתיעה בדו"ח טוב מהצפוי

לאחר רצף של רבעונים מאכזבים, חברת סולאראדג' (SolarEdge) הצליחה היום (ג') להציג תוצאות כספיות טובות מהצפוי. החברה דיווחה שמכירותיה ברבעון הראשון של 2025 עלו ב-12% בהשוואה לרבעון הקודם והסתכמו בכ-219.5 מיליון דולר. החברה צופה התאוששות נוספות ברבעון השני, שתתבטא בהיקף מכירות של 265-285 מיליון דולר, ושולי רווח של 8%-12%. החברה מערכיה כי המכסים חדשים של הנשיא טראמפ יגרעו כ-2% משיעור הרווח שלה.

בעקבות הדו"ח המפתיע, זינקה מניית סולאראדג' בנסד"ק ביותר מ-11%, וכעת החברה נסחרת לפי שווי שוק של כ-848 מיליון דולר. ברבעון החברה דיווחה על שולי רווח שליליים של 57.2%-. ברבעון הראשון 2025 היא עברה לשולי רווח חיוביים של 8%. בעקבות כך, ההפסד הנקי הרבעוני הצטמצם ל-98.5 מיליון דולר, בהשוואה להפסד נקי של כ-287.4 מיליון דולר ברבעון הקודם.

מנכ"ל החברה, שוקי ניר, הסביר שתוכנית ההתאוששות של החברה מבוססת על ארבע עקרונות: חיזוק פיננסי, הגדלה מחודשת של נתח השוק, הצגת טכנולוגיות חדשות והגדלת היקף הייצור בארה"ב. ניר סיפר שמפעל הייצור בארה"ב הורחב במהלך הרבעון הראשון וכעת הוא מעסיק כ-2,000 עובדים. בעקבות ההרחבה, הוא השיג קיבולת ייצור של 70,000 ממירים ברבעון.

הפגיעה הגוברת של מלחמת הסחר

לדבריו, מהלכי ההתייעלות והצמצום בהוצאות עדיין לא הסתיימו. בחודש הקודם מכרנו את אחד ממתקני ייצור הסוללות בקוריאה לחברת Enovix". לדבריו, החברה רואה התאוששות במכירות בארה"ב ותגובה חיובית לקמפיין השדרוג שלה בהולנד, שלצד גרמניה היא מהווה שוק מרכזי ביבשת. במסגרת הקמפיין, היא מציעה ללקוחות להחליף מערכות סולאריות ביתיות המבוססות על תאים סולאריים בלבד, במערכות הכוללות סוללת גיבוי ביתית.

בנוגע לתעריפים החדשים של ממשל טראמפ: "עבודה בסביבה שבה מוטלים מכסים של 145% על מוצרים המגיעים מסין ומכסים בגובה של 10% על מוצרים ממקומות אחרים, תשפיע לרעה על המאזן שלנו. ברבעון השני אנחנו מעריכים שהם יפחיתו את הרווח הגולמי בכ-2% בלבד, מכיוון שכבר יש לנו מלאים בארה"ב. במחצית השנייה של 2025, בהנחה שהתעריפים האלה יישארו בתוקפם, הפגיעה תהיה בהיקף של 4%-6% ברוווח".

אינטל מפעילה רובוטי-כלב לניטור ותחזוקת קווי הייצור

במהלך כנס Intel Foundry Direct Connect שהתקיים לפני כשבוע בסן חוזה, קליפורניה, חשפה אינטל (Intel) רובוטכלב בשם Chip אשר מהווה חבר ב"להקה" של רובוטי-כלב המסיירים במפעלי הייצור של החברה ברחבי העולם, ומבצעים משימות ניטור ותחזוקה מונעת. הרובוטים פותחו בשיתוף עם חברת Boston Dynamics אשר מייצרת את הפלטפורמה הבסיסית. במהלך הדגמה חיה בכנס, "הכלב" השתמש במצלמת הדמיה תרמית לזיהוי התחממות-יתר של מנוע המאפיינת תקלה תעשייתית נפוצה.

ג'ו רוביסון, ארכיטקט תוכנת מערכות באינטל, הסביר לקהל שרובוטי צ'יפ מסייעים לבצע איסוף עקבי של נתונים, המוזרמים לפלטפורמת ניתוח מבוססת בינה מלאכותית. "כאשר מזוהה חריגה, המערכת יוצרת באופן אוטומטי קריאה לטיפול תחזוקתי, לפני שהתקלה גורמת להשבתת מערכות". ג'סיקה אנווין, מהנדסת שילוב תוכנה באינטל, הסבירה שהרובוטים מאפשרים ניצול טוב יותר של המשאבים: "אנחנו מפנים את המשאבים החיוניים שלנו למשימות קריטיות, בעוד הרובוטים מטפלים בבדיקות שגרתיות".

עקיפת מכשולים בלתי צפויים

אינטל משתמשת ברובוט ממשפחת Spot אשר יכול לשאת מטעד במשקל של עד 14 ק"ג, ומיועד לפעול במתכונת של רובוט יחיד או במתכונת של קבוצת רובוטים הפועלת בצוותא. הוא מבצע משימות באופן אוטונומי, כולל גישה אוטונומית לעמדת טעינת הסוללה ועקיפת מכשולים בלתי צפויים. עד היום החברה סיפקה כ-1,500 רובוטים ללקוחות. בין השאר, הם הותקנו במפעל האריזות של יצרנית מזון הכלבים Nestlé Purina Petcare, באתר תנורי ההתכה של חברת הפלדה הקוריאנית POSCO, ובמפעל ייצור השבבים של GlobalFoundries בוורמונט, ארה"ב.

המפעל מייצר שבבים בפרוסות סיליקון של 200 מ"מ. השימוש ברובוטי-כלב מאפשר להוזיל את הניטור של אלפי נקודות בדיקה במפעל, מכיוון שהרובוט מגיע עם החיישנים אל הנקודות הדרושות, ופוטר את הצורך להתקי אותן מראש ולקשר אותן למערכת המידע. בין השאר, הוא מסייר בחדר הנקי ובודק באופן רציף את הטמפרטורה ולחץ האוויר כדי לוודא תנאי ייצור אופטימליים ושמירה רציפה על תנאים האמוספריים החיוניים לפעילותו התקינה של החדר הנקי.

סרטון וידאו המציג עבודת הרובוט Spot במפעל ייצור של אינטל:

המפעל בקריית גת עובד בנצילות מלאה

במהלך הארוע גילה מנהל טכנולוגיות הייצור באינטל פאונדרי, Naga Chandrasekaran, שקו הייצור של טכנולוגיית 7 ננומטר ו-10 ננומטר של אינטל בקרית גת, עובד במלוא התפוקה. "אנחנו בניצולת של 100% בשטח המפעל שאינו EUV, והשגנו בשלות תפוקה (mature yield) בטכנולוגיה זו. אני גאה מאוד בצוות בישראל: הם ממשיכים להגדיל את טווחי הביצועים (performance bins) וגם מביאים חשיבה של שיפור מתמיד בתפוקה ובהפחתת העלויות.

"חלק גדול מהתרומה של ישראל הוא היכולת לצפות מראש (predictability). זהו אחד משינויי התרבות המרכזיים שאנו מובילים. למרות כל האתגרים הניצבים בפניהם, הצוות בישראל מעולם לא החמיץ אף אבן דרך (milestone). אנחנו גם ממנפים את הצוות הזה כדי לתרום לכל קווי הייצור האחרים שלנו ברחבי המפעלים. בנוסף, אנחנו מאפשרים לצוות בישראל לתמוך בנו כמרכז מצוינות לבינה מלאכותית (AI center of excellence) כדי להניע אוטומציה תעשייתית בכל מפעלי אינטל".

דויד בן דויד מונה למנכ"ל רייל ויז'ן

בתמונה למעלה מימין לשמאל: שחר חניה ודויד בן דויד. מקור: לינקדאין

חברת רייל ויז'ן (Rail Vision), המפתחת מערכות התראה מפני התנגשות לעולם הרכבות, הודיעה על מינויו של דויד בן דויד למנכ"ל החברה. הוא יחליף את שחר חניה, אחד ממייסדי החברה, אשר משמש כמנכ"ל בחמש השנים האחרונות והחליט לעזוב לאלתר את החברה. הוא ימשיך לכהן כדירקטור.

זוהי הקדנציה השנייה של בן דויד ברייל ויז'ן, לאחר ששימש בין 2018-2019 כ-CTO של החברה. בשנים האחרונות היה שותף לייסוד וניהל כמנכ"ל את חברת TensorLeap, שפיתחה פלטפורמה לפיתוח מודלי AI. בעברו גם היה שותף להקמה וניהל את חברת Augment, המספקת פתרונות AR למגזר הקמעונאי.

הכנסותיה ב-2024 של רייל ויז'ן הסתכמו ב-1.3 מיליון דולר, בהשוואה ל-142 אלף דולר ב-2023. החברה רשמה הפסד נקי GAAP בגובה של 30 מיליון דולר. ב-2024 השלימה מספר התקנות בחברת תובלה אמריקאית בשם Loram, כמו גם בחברת מכרות הפועלת בדרום אמריקה. החברה ביצעה גם מספר התקנות ראשונות ב"רכבת ישראל", כחלק מהזמנה של 10 מערכות בסך 1.4 מיליון דולר. החברה נסחרת בנסד"ק בשווי של 21.4 מיליון דולר.

מערכת ההתראה של רייל ויז'ן, Main Line, המותקנת בחזית הקטר, מבוססת על שלוש מצלמות אופטיות: מצלמה ממוקדת לטווח רחוק, מצלמה רחבת זווית לאיתור סכנות בצידי המסילה, ומצלמה תרמית לזיהוי מכשולים בלילה ובתנאי סביבה קשים. מחשב המערכת מקבל את כל המידע מהמצלמות, מתיך את המידע מהחיישנים, ומזהה את המכשולים ומייצר התראות ויזואליות וקוליות עבור מפעילי הרכבת.

המערכת השנייה של החברה היא Shunting Yard והיא מיועדת לטווח עבודה קצר יותר של עד 200 מטר, ומבוססת על שתי מצלמות יום רחבות זווית מצומדות ומצלמה תרמית. גם המערכת הזו מבוססת על היתוך המידע ועיבוד באמצעות מחשב ה-AI. היא משמשת בעיקר באזורי תפעול רכבות – אתרי עבודה שיש בהן קרונות מטען כבדים ובמרכזים לוגיסטיים בהם משנעים את הקרונות והרכבות בין המסילות, מפרידים קרונות מרכבות ומחברים אותם.

DBH תייצר שבבים הכוללים זיכרון ReRAM של וויביט ננו

חברת DB HiTek (DBH) הקוריאנית תדגים החודש את השבב הראשון שלה המיוצר בטכנולוגיית Bipolar-CMOS-DMOS –  BCD, אשר כולל גם שימוש בטכנולוגיית הזיכרון ההתנגדותי (ReRAM) של חברת וויביט ננו (Weebit Nano) מהוד השרון. השבב יוצג השבוע בתערוכת PCIM 2025 בנירנברג, גרמניה. חברת DBH מספקת בשבבים אנלוגיים ורכיבי ניהול צריכת הספק, חיישני הדמיה, ואותות מעורבים. באוקטובר 2023 היא חתמה על הסכם לשילוב הטכנולוגיה של וויביט בתהליך ייצור של 130 ננומטר, המתאים לייצור שבבים אנלוגיים, רכיבי אותות מעורבים וניהול צריכת הספק (PMIC).

על-פי ההסכם, DBH תוכל ליישם את הטכנולוגיה של וויביט גם בתהליכי ייצור נוספים, תמורת רישיון שימוש נוסף. השבב המודגם בתערוכה כולל גם זיהוי מחוות מבוסס בינה מלאכותית, אשר פותח בשיתוף פעולה עם חברת Nanoveu האוסטרלית. בהמשך השנה, DBH מתכננת לבצע את שלב ההסמכה (qualification), ולאחר השלמתו לעבור לייצור המוני של שבבים בטכנולוגיית BCD. מנכ״ל DBH, קי סאוג צ׳ו, אמר שהזיכרון ההתנגדותי של וויביט מספק פתרון זול ובעל עמידות גבוהה לזיכרון בלתי נדיף בשבבי BCD. "הצגת הטכנולוגיה הזו בתערוכת PCIM מהווה חלק מהרחבת נוכחותנו בשוק האירופי״.

מוויביט נמסר שלקוחות DBH יכולים כבר עתה לתכנן שבבים המבוססים על טכנולוגיית הזיכרון שפיתחה. הזיכרון של החברה, מסוג ReRAM – Resistive Random Access Memory, מבוסס על חומרים המשנים את התנגדותם החשמלית בתגובה למתח חשמלי, ועל-ידי כך "זוכרים" את רמת המתח גם לאחר ניתוקם ממקור הכוח. מדובר בזיכרון בלתי-נדיף דוגמת זיכרון פלאש, הפועל בהספק נמוך ובעל מחזור חיים ארוך כמו זיכרון DRAM. להערכת החברה, הפתרון הזסה חסכוני פי 1,000 ומהיר פי 1,000 מזיכרון פלאש. הוא מיועד בעיקר ליישומי IoT, בינה מלאכותית, מרכזי מידע ועוד.

מדובר בשיתוף הפעולה השלישי של החברה עם יצרניות שבבים: הסכם הרישוי הראשון שלה היה עם SkyWater האמריקאית. בחודש מרץ 2025 קיבלה SkyWater הסמכה לתקן תעשיית הרכב AEC-Q100 עבור רכיב זיכרון המיוצר על-ידה בתהליך של 100 ננומטר. בינואר 2025 היא חתמה על הסכם רישוי עם onsemi אשר מתכננת לשלב את הטכנולוגיה בקו מוצרי Treo, שהיא פלטפורמה מודולרית של רכיבי ניהול הספק, חיישנים ותקשורת המבוססת על תהליך BCD של 65 ננומטר. במקביל היא פועלת בשיתוף פעולה עם חברת EMASS הנמצאת בבעלות Nanoveu.

Rohde & Schwarz מרחיבה פעילותה בישראל

בתמונה למעלה: המשרדים החדשים של רודה ושוורץ ישראל. צילום: עוזי פורת

חברת רודה ושוורץ ישראל (Rohde & Schwarz) עברה למשרדים חדשים במגדלי מילניה בראשון לציון. המשרדים החדשים משתרעים על-פני שטח של 800 מ"ר וכוללים מעבדה מתקדמת. המעבר למבנה החדש מיועד לסייע בהגדלת מעבדת השירות והתמיכה של מערכות צב"ד (Test & Measurement) מתוצרת החברה, לתמוך בהתרחבות הפעילות של רודה ושוורץ ישראל ובתהליך גיוס העובדים להרחבת צוות שירות והתמיכה המקומי. מתחם מילניה תוכנן בסגנון אדריכלי מתקדם וכולל שני מגדלים אנכיים ומבנה אופקי. הוא מציע סביבת עבודה חדשנית לחברות בינלאומיות, מוסדות פיננסיים, ומתחמי מסחר ושירותים.

רודה ושוורץ ישראל היא אחת מהחברות הבנות של חברת Rohde & Schwarz שבסיסה במינכן, גרמניה. החברה פועלת ביותר מ-70 מדינות ומעסיקה כיום כ-15,000 עובדים ברחבי העולם"אנו רואים בישראל יעד אסטרטגי לצמיחה, הן ברמה הגלובלית והן ברמה המקומית", אמר פרנק אוילר, ראש תחום מכירות בדיקות ומדידות באירופה. "החברה פונה למגוון שווקים, בהם תחום התעופה והביטחון (A&D), שוק הרכב, סטארטאפ, סמיקונדקטר ופיתוח שבבים, מכוני מחקר, תקשורת אלחוטית ועוד".

חברת רודה ושוורץ היא מהספקיות המובילות של ציוד בדיקה ומדידה עבור תעשיית האלקטרוניקה. בשנת הכספים האחרונה שהסתיימה ביוני 2024, צמחו מכירותיה בכ-5.3% והסתכמו בכ-2.93 מיליארד אירו. כיום היא מפתחת שורה של טכנולוגיות חדשות בתחומים כמו בינה מלאכותית (AI), תקשורת דור 6 (6G), טכנולוגיות ענן ומחשוב קוונטימנכ"ל רודה ושוורץ ישראל, יריב ניב, אמר שלחברה "יש היסטוריה עשירה של חדשנות ופורטפוליו רחב של פתרונות מובילים בתחומים מגוונים, מה שהופך אותה לאטרקטיבית במיוחד עבור השוק הישראלי".

למידע נוסף ויצירת קשר:

Rohde & Schwarz

אביב דהרי, מנהל מכירות: 054-56223750, [email protected]

וובינר סינופסיס לאתגרי In-Field RAS יתקיים ב-6 במאי 2025

ביום ג', ה-6 במאי 2025, תקיים חברת  סינופסיס (Synopsys) וובינר בנושא תיכנון מארזים חדשים והתמודדות עם אתגרי תכנון רכיבי SoC בעידן שבו תשתיות העיבוד צריכות לעמוד בדרישות אתגרי אמינות, שירות וזמינות (Reliability, Availability and Serviceability- RAS) שאיפיינו בעבר רק מערכות עתירות עיבוד (HPC). ההדרכה המקוונת תשודר בשעה 20:00 לפי שעון ישראל ותימשך 60 דקות. היא תתקיים תחת הכותרת: In-Field RAS Challenges with Chiplets and AI-based Systems.

AI-based components introduce new risks concerning data center availability and automotive functional safety. To address these growing challenges, there has been a significant effort in developing new standards for dependable computing. This webinar will also discuss the latest topics being addressed in recent international standardization efforts related to silicon health across key application domains.

Speakers:

Jyotika Athavale (left), Director of Engineering Architecture at Synopsys, specializing in dependable technologies. With prior roles at Intel and NVIDIA, she has received multiple awards for her contributions to women in tech and leadership in functional safety standards. Additionally, she has authored patents and technical publications, and chairs the IEEE P2851 standards on functional safety interoperability.

Yervant Zorian (rtight), Chief Architect & Fellow at Synopsys, with a distinguished background including roles at AT&T Bell Laboratories and Virage Logic. He holds multiple degrees, including a PhD in Electrical Engineering and an MBA, and currently serves as President of the IEEE Test Technology Technical Council. A prolific inventor with 45 US patents and over 400 published papers, he has received numerous awards, including the IEEE Lifetime Contribution Medal in 2022.

למידע נוסף ורישום:

In-Field RAS Challenges with Chiplets and AI-based Systems

ננו דיימנשן סגרה את ננו-פבריקה ודיפקיוב

בתמונה למעלה: עובדי דסקטופ מטאל בקו ייצור המדפסות התעשייתיות במסצ'וסטס, ארה"ב. מקור: דסקטופ מטאל

מאת: יוחאי שויגר

האם ננו דיימנשן (Nano Dimension) תאפשר לחברת דסקטופ מטאל (Desktop Metal), שאת רכישתה השלימה אך לפני מספר שבועות, להגיע לחדלות פירעון? נראה כי התרחיש הזה בהחלט עומד על הפרק. כך מתברר לאור דבריהם של מנהלי החברה בשיחת הוועידה שהתקיימה בסוף השבוע שעבר לאחר פרסום הדו"ח הכספי של 2024. במהלך השיחה הם רמזו כי ננו דיימנשן עשויה שלא לספק לדסקטופ מטאל את המימון הפיננסי הדרוש כדי לפרוע את חובותיה, ובכך למעשה לגזור את גורלה.

כזכור, ננו דיימנשן השלימה בחודש שעבר – באי-רצון רב – את רכישת חברת דסקטופ מטאל בהוראת בית משפט בדלאוור, ארצות הברית, תמורת 180 מיליון דולר. דסקטופ מטאל מצטרפת לננו דיימנשן עם "קופת שרצים" פיננסית לא מבוטלת. מלבד הפסד תפעולי שוטף, על המאזן הפיננסי שלה מכביד חוב בהיקף של כ-150 מיליון דולר בדמות שטרי חוב ברי-המרה. דסקטופ מטאל מחויבת לפרוע את החוב הזה למחזיקי השטרות ב-11 ביוני 2025, בתוספת תשלום ריבית. נכון לספטמבר 2024, בקופתה של דסקטופ מטאל היו בסך הכול 30 מיליון דולר במזומן.

מתנערת מדסקטופ מטאל, מחבקת את מרקפורג'ד

בשיחת הוועידה התייחס סמנכ"ל הכספים החדש של ננו דיימנשן, אסף ציפורי, לסוגיה הזו: "צריך לדבר על 'הפיל שבחדר'. ברור לכל מי שבוחן את דסקטופ מטאל כי מדובר בחברה עם נזילות מוגבלת וחובות גדולים. לדסקטופ מטאל אין את הנזילות הנדרשת כדי לפרוע את החוב הזה וכן התחייבויות מהותיות נוספות – שהן התחייבויות של דסקטופ מטאל ולא של ננו דיימנשן. בעוד שסיפקנו מימון מוגבל עבור דסקטופ מטאל לצרכיה בטווח הקצר, איננו יכולים להתחייב כי נספק לה מימון נוסף", אמר.

כעת נראה שננו דיימנשן מנסה לבדל את עצמה עד כמה שניתן מדסקטופ מטאל. חברת דסקטופ מטאל מצויה כעת בתהליך עצמאי מול שתי פירמות ייעוץ שאמורות לגבש עבורה תוכניות פעולה אפשריות להתמודדות עם המשבר הפיננסי שלה. איתות נוסף לכך שננו דיימנשן אינה מתכוונת ליטול על עצמה את פירעון שטרות החוב, עולה מאמירה נוספת של ציפורי: "נפעל באופן עקבי לפי הקווים המנחים שלנו: שמירה על האיתנות הפיננסית שלנו והשקעה אך ורק באפיקים הנושאים צמיחה ורווחיות".

במידה ודסקטופ מטאל תגיע לחדלות פירעון, נשאלת השאלה מה יהיו ההשלכות המשפטיות והפיננסיות של כך על ננו דיימנשן. כמן-כן, עדיין לא ברור מה תהיה תגובת השוק והמשקיעים, שכן מדובר במידה רבה בהתנערות מהתחייבות שהחברה לקחה על עצמה, גם אם מדובר בהתחייבות שבוצעה על-ידי הנהלה הקודמת. הרכישה האסטרטגית השנייה שננו דיימנשן השלימה באחרונה היא של חברת Markforged האמריקאית, תמורת 115 מיליון דולר. בניגוד לעמדתה כלפי רכישת דסקטופ מטאל, הפעם נראה כי ההנהלה החדשה מחבקת בחום את הרכישה הזו.

ראשית, סמנכ"ל הכספים של מרקפורג'ד, אסף ציפורי, מונה לסמנכ"ל הכספים של החברה כולה. שנית, הטכנולוגיה של מרקפורג'ד משתלבת בחזון הטכנולוגי של ננו דיימנשן, המדגיש את חשיבות מרכיב התוכנה. "למרקפורג'ד יש פלטפורמת תוכנה מצוינת. ידענו זאת לפני הרכישה, ואנחנו יודעים זאת ביתר שאת כיום", אמר בשיחת הוועידה ג'וליאן לדרמן, ששימש כמנכ"ל הזמני של ננו דיימנשן, לאחר הדחת המנכ"ל הקודם, יואב שטרן.

רכישות שלא התאימו – נסגרו

דסקטופ מטאל אינה הירושה הבעייתית היחידה שהותיר מסע הרכש שהוביל המנכ"ל הקודם שטרן. תחת הנהלתו ביצעה ננו-דיימנשן לא פחות מ-10 רכישות בסכום כולל של כמעט 450 מיליון דולר. ריבוי הרכישות הללו הוביל ליצירה של מעין אגד חברות בתחום ההדפסה בתלת-מימד והמעגלים המודפסים, כאשר מידת הסינרגיה הטכנולוגית והעסקית בין חלק מהחברות הללו עמדה תמיד בסימן שאלה גדול.

נראה שההנהלה החדשה מבינה זאת, ומנסה לזקק מסר טכנולוגי ועסקי ברור יותר. לשם כך היא מתכננת לזנוח קווי מוצר פחות רווחיים, ולהתמקד אך ורק בפתרונות מתקדמים לייצור תוספתי (Additive Manufacturing) והרכבת חלקים עתירי ביצועים וערך. זוהי למעשה הגישה המקורית של ננו דיימנשן, שפיתחה בתחילת דרכה מדפסת תלת מימד להדפסת מעגלי PCB ורכיבי אלקטרוניקה. "בעלי המניות דרשו שינוי – ואנחנו מספקים אותו. אנחנו מיישמים אסטרטגיה ממושמעת השמה דגש על סינרגיות. לא עוד רכישות אקראיות. לכל קו פעילות חייב להיות יתרון טכנולוגי אשר יגן עליו מפני תחרות זולה מהמזרח הרחוק".

סמנכ"ל הכספים הבהיר למה הכוונה: "במהלך הרבעון הראשון שלנו בתפקיד, פעלנו בשקיפות תוך דבקות בחזון שלנו. יצאנו מאדמנטק, דיפקיוב, ננו-פבריקה ופורמטק". שתיים מארבע החברות הללו – ננו-פבריקה ודיפקיוב – הן חברות ישראליות. ננו-פבריקה פיתחה מדפסת להדפסת חלקים מזעריים, ונרכשה על-ידי ננו דיימנשן בשנת 2021 תמורת 55 מיליון דולר. חברת דיפקיוב, המפתחת אלגוריתמים של בינה מלאכותית, נרכשה גם היא באותה תקופה תמורת 70 מיליון דולר.

הרכישה עוררה לא מעט תהיות, הן באשר לסכום ששולם והן באשר לזיקה הטכנולוגית של החברה לננו דיימנשן. לכך יש להוסיף את העובדה כי מייסד דיפקיוב כיהן באותה עת כדירקטור בננו דיימנשן, דבר שהעלה חששות לניגוד עניינים. סמנכ"ל הכספים לא ביאר את משמעות המילה "יצאנו", אך מננו דיימנשן נמסר ל-Techtime כי החברה הפסיקה את פעילותן של ארבע החברות הללו, ושפירוט מלא של המהלך יימסר בדו"ח השנתי שיוגש ל-SEC.

מלחמת הסחר עשויה להיטיב עם החברה

בשנת 2024 הסתכמו הכנסותיה של ננו דיימנשן בכ-57.8 מיליון דולר, המייצגות עלייה של 2.6% בהשוואה לשנת 2023. ההפסד הנקי במונחי EBITDA הסתכם ב-65.3 מיליון דולר, שיפור של 35% לעומת 2023. ההכנסות ברבעון הראשון של 2025 – לפי תוצאות מקדמיות – הסתכמו ב-14.4 מיליון דולר, עלייה של 8% בהשוואה שנתית. בחברה מאמינים כי מדיניות מכסי המגן של נשיא ארצות הברית טראמפ עשויה דווקא להועיל לחברה. "מדיניות הסחר הגלובלית מחייבת חברות לבחון את שרשרת האספקה שלהן, ואנחנו רוצים לסייע להן בכך", אמר מנכ"ל החברה, אופיר בהרב. יש לציין כי תקווה דומה היתה כי משבר הקורונה יוביל לתנופה עסקית, לאור הצורך של חברות לשלוט בצורה טובה יותר בשרשרת האספקה – אך הדבר לא קרה.

TSMC חשפה תהליך ייצור ב-1.4 ננומטר

קבלנית הייצור הטאיוונית TSMC חשפה השבוע תהליך ייצור חדש ב-1.4 ננומטר, שיזכה לשם "A14". מדובר בדור הבא במפת הדרכים הטכנולוגית של TSMC, אחרי ייצור ב-2 ננומטר (A2), שצפוי להיכנס לשלב הייצור ההמוני בהמשך 2025. אחד היישומים המרכזים שאליהם מכוונת TSMC את התהליך הוא ייצור מעבדי AI לסמרטפונים. לדברי החברה, שבבים שייוצרו בתהליך החדש יוכלו להריץ, באופן מקומי על גבי הסמרטפונים, מודלי AI חזקים יותר ויותר. הייצור בתהליך החדש צפוי להתחיל ב-2028.

השבבים ב-A14 ייוצרו גם כן במתכונת של GAA, שבה השער מקיף את תעלת הזרם בטרנזיסטור מכל הכיוונים, דבר שמאפשר שליטה טובה יותר בזרם החשמלי. המבנה הזה מקטין את זליגת החשמל ובכך גם משפר את יעילות צריכת ההספק. טכנולוגיית GAA היא נדבך משמעותי ביכולת להמשיך ולמזער את הטרנזיסטורים מתחת ל-3 ננומטר. ב-GAA תעלת הזרם הינה שטוחה מאוד ועל כן גם נקראית Nano Sheet.

בהשוואה ל-N2, ה-A14 יאפשר דחיסות טרנזיסטורים גבוהה ב-20%. ברמת הביצועים, התהליך יציע שיפור של 15% במהירות עבור אותו הספק, או חיסכון של 30% בהספק עבור אותה מהירות. בגרסה הראשונה של A14, ב-2028, אספקת החשמל תהיה "מלמעלה", וב-2029 תצא גרסה נוספת של התהליך, שבה אספקת החשמל תהיה מחלקו התחתון של השבב (Backside Power Delievery) – דבר  אשר מפשט את ארכיטקטורת השבב.

בזק בינלאומי נכנסת לשוק אבטחת כלי הרכב

בתמונה למעלה: התקנת מודול הניטור והתקשורת של אניגמטוס בתוך כלי-רכב. מקור: סרטון הדגמה של החברה

חברת בזק בינלאומי תטמיע את פלטפורמת אבטחת הרכב של חברת Enigmatos מיבנה בתוך מוקד האבטחה המקוונת שלה (Security Operations Center – SOC), במטרה לספק שירותי אבטחת ציי רכב. הפתרון כולל זיהוי פריצות לרשתות התקשורת הפנימיות של מערכות הרכב (Controller Area Network – CANׂ). חברת אניגמטוס מתמקדת באספקת פתרונות הגנת סייבר לכלי-רכב מקושרים. המערכת של החברה מנתחת מידע המגיע ממערכות הרכב ומזהה חדירות לא מורשות בזמן אמת.

חברת בזק בינלאומי נכנסת לשוק החדש בעקבות הגידול המאסיבי בהיקף כלי הרכב המקושרים והמגמה המתחזקת שלפיה המכונית היא עוד אבזר מיחשוב מקושר (OT) ברשת האינטרנט. התופעה הזו לא רק מבטאת שוק חדש וסיכונים חדשים המאיימים על ציי הרכב, אלא גם למקור חולשה של מערכות המידע והתקשורת הארגוניות עצמן: המכוניות המקושרות הפכו לנקודת כניסה נוספת, וחלשה, שבאמצעותה ניתן לפרוץ אל תוך הרשתות הארגוניות הגדולות.

המוצר של החברה, EnigmaOne Data Engine, מנתח את כל התשדורות המגיעות מהרכב. הוא מייצר פרופיל מבוסס AI של כל רכב בצי, ומזהה חריגות, הוספה בלתי מורשית של חומרה, פעילות עויינת ברשת הפנימית ברכב ומספק שכבת הגנה למניעת התקפות עתידיות והתרעות על התפתחות מתקפות. המערכת מתמקדת בהגנת רשת התקשורת הפנימית (CAN Bus) ולא בהגנת המיקרו-בקר (ECU) הבודד. החברה מאפשרת ללקוחות להתקין ברכב את מודול התחברות ואיסוף המידע, EnigmaOne Box, או להטמיע את ההגנה באמצעות תשתיות הקישוריות והאנליטיקס הקיימות של צי הרכב.

עקיפת התהליכים המסורבלים של יצרניות הרכב

מנכ"ל החברה, נטע למפרט, סיפר לאחרונה ל-Techtime שמרבית חברות הסייבר פונות ליצרניות הרכב (OEM) לצורך שיווק מערכות ההגנה שלהן. "אנחנו הבנו שהצורך בהגנת סייבר בעולם ציי הרכב הוא מיידי יותר. גם התהליכים העסקיים ותהליכי האינטגרציה הם מהירים ופשוטים יותר בשוק הגנת הסייבר בהשוואה לתהליכים המאפיינים את העבודה מול יצרניות רכב, אשר עשויים להימשך מספר שנים". מהסיבה הזו החברה פיתחה פיתרון הגנה שניתן להתקין בכלי רכב לאחר הייצור (After Market).

גם ההתמקדות ברשת CAN Bus, המקשרת בין יחידות הבקרה (ECU) לבין המחשב המרכזי ברכב, אשר פותחה על-ידי חברת בוש בשנות ה-90, אינה מקרית. "זוהי תשתית תקשורת מאוד יעילה, ואולם היא לא השתנתה במהלך השנים. כשהגדירו את הפרוטוקול במקור לא הביאו בחשבון את היבטי הסייבר, וכל המידע עובר דרך רשת התקשורת הפנימית ללא הצפנה וללא הגנה".

הפלטפורמה של אניגמטוס פועלת בענן ולכן יש חשיבות רבה לכושר דחיסת הנתונים שהחברה פיתחה. להערכת אניגמטוס, היא מצליחה לדחוס את נתוני הרכב בשיעור של 99%, המאפשר תקשורת מהירה בין הרכב והענן. שיתוף הפעולה המרכזי של אניגמטוס הוא עם חברת "דן תחבורה", שגם השקיעה בה כ-5 מיליון שקל. דן חיברה את צי האוטובוסים שלה, המונה כיום כ-1,200 אוטובוסים, לפיתרון ההגנה של אניגמטוס.

אורה אייר חוזרת לפעילות, ומגייסת 5.5 מ' שקל

בתמונה למעלה: מנכ"ל אורה אייר, אבי חזקייב

חברת אורה סמארט אייר מתל אביב (Aura Air) מתחילה לצאת משלבי ההקפאה ופשיטת הרגל, בחזרה אל פעילות עסקית ובתקווה גם להתאוששות. בעוד כחודש, ב-6 ליוני 2025, תכונס אסיפת בעלי המניות של החברה כדי לאשר עסקת השקעה בחברה בגובה של כ-5.5 מיליון שקל. על הפרק עומדת עיסקה שלפיה חברת בד פיתוח טכנולוגי 1 הנמצאת בבעלות יזם הנדל"ן אליהו קנפלר, תזרים לחברה את ההון בתמורה לכ-40% ממניותיה.

ההשקעה תבוצע בשתי פעימות: הראשונה, בהיקף של 4 מיליון שקל במזומן תתבצע לאחר קבלת אישור אסיפת בעלי המניות ועמידה בתנאים מתלים, והשנייה, בגובה של 1.5 מיליון שקל, תבוצע בתוך 12 חודשים. בנוסף, אורה אייר תחתום על הסכם שכירות בבניין הנמצאת בבעלות בד פיתוח טכנולוגי ותקבל ממנה שירותי הנהלת חשובונות והכנת דוחות כספיים. מנכ"ל אורה אייר, אבי חזקייב, מחזיק כיום בכ-26.3% ממניות החברה. לדבריו, מדובר במשקיע אסטרטגי בעל יכולות וקשרים עסקיים ענפים ברחבי העולם ובפרט בארה"ב. "אני מאמין כי השלמת ההשקעה תקדם אותנו כחברה מובילה בעולמות טיהור וניטור האוויר".

למעשה, עוד טרם עסקת ההשקעה אורה אייר ביצעה פעולות להחייאת הפעילות העסקית, ובכלל זה חיבור מחדש של לקוחותיה לשירות הענן (לאחר ששירות זה נותק בשל חוב כספי לספק), חידוש יחסים עם ספקים בשרשרת האספקה, ופעולות נוספות של התייעלות ארגונית. החברה גם חתמה על חמישה הסכמי הפצה חדשים בארצות הברית ובאירופה וכן הגישה בקשה ל-FDA לאישור שיווק המערכת בארצות הברית.

חברת אורה אייר הוקמה בשנת 2018 על-ידי שני האחים אביעד ואלדר שניידרמן, לאחר שהשתחררו משירות ארוך בצבא. החברה פיתחה אבזר ביתי בגודל של 38 ס"מ על 38 ס"מ אשר מבוסס על מערך של חיישנים אשר בודקים את כל החלקיקים המצויים באוויר, מזהים תופעות יוצאות דופן או עלייה מסוכנת בזיהום, מטהרים את האוויר ומחזירים אותו אל החדר. אולם מה שהתחיל כהבטחה גדולה, במיוחד על רקע הקורונה והנפקת החברה ב-2021 בבורסה לפי שווי של 132 מיליון שקל, הפך לסיוט.

התמוטטות והסדר נושים

החברה לא עמדה ביעדים העסקיים, נקלעה לסכסוך עם קבלנית הייצור הראשית שלה תעשיות בית-אל מזכרון יעקב, ניסתה למכור עצמה לחברת מולקול האמריקאית ולבסוף פשטה רגל, ונכנסה להליך הקפאת הליכים. המכירות שהסתכמו ב-2022 בכ-5.6 מיליון דולר, התכווצו ב-2023 לכ-1.3 מיליון דולר וב-2024 הן הסתכמו ב-98,000 דולר בלבד. ניהול החברה עבר לידיו של נאמן שמונה על-ידי בית המשפט. הוא הגיע להסדרי נושים ופיטר את כל עובדיה מלבד 5 עובדים העוסקים בשימור ידע וטיפול בלקוחות.

בדצמבר 2023 אישר בית המשפט, במסגרת הסכם הנושים, את מכירת השלד ופעילות החברה לאבי חזקייב ואל רואי לוי תמורת 4.35 מיליון שקל. חזקייב העניק לחברה הלוואות אישיות בגובה של 1.5 מיליון שקל, ולקראת סוף 2024 החברה יצאה מתהליך הקפאת ההליכים. כיום החברה נסחרת בבורסה של תל אביב לפי שווי שוק של כ-17.1 מיליון שקל בלבד. לאחר השלמת העיסקה, תרד האחזקה של חזקייב לכ-14.8% מהמניות. הוא ימשיך לשמש כמנכ"ל החברה.

כנס איסטרוניקס לתעשייה הביטחונית יתקיים ב-25 במאי 2025

ביום א', ה-25 במאי 2025 תקיים חברת איסטרוניקס יום עיון טכני המוקדש לתחום פתרונות טכנולוגיים לתעשייה הביטחונית. הכנס יתקיים במלון דניאל, הרצליה, בין השעות 08:00-13:30. הכנס מיועד למובילים טכנולוגיים בתעשיות הביטחוניות, סמנכ"לי ומנהלי פיתוח, CTO's, מנהלי פרויקטים, מהנדסי מערכת, מהנדסי פיתוח ומהנדסי רכיבים.

במהלכו יוצגו פתרונות מתקדמים בתחומים מגוונים ליישומים ביטחוניים: אבני בניין בפיתוח ובייצור מערכות חכמות, פתרונות אבטחת סייבר וציוד בדיקה. יום העיון ישמש במה להצגת פתרונות חדשניים המוצעים על ידי חברות הייטק בולטות ויכלול תצוגת פתרונות בתחומים מגוונים, של חברות המובילות בתחומן בעולם.

ההשתפות הינה ללא תשלום, אך מחייבת רישום מראש וקבלת אישור

מספר המקומות מוגבל – נא הקדימו הרשמתכם.

למידע נוסף ורישום: פתרונות טכנולוגיים לתעשייה הביטחונית

לפרטים: איציק פרנס | 050-5511-686 |   [email protected]

אנבידיה ישראל פיתחה טכנולוגיית אבטחה ל"מפעלי AI"

חברת אנבידיה תכריז מחר על מערכת אבטחה אשר פותחה במרכז הפיתוח של החברה בישראל, המיועדת לספק הגנה על תשתיות בינה מלאכותית מאסיביות, שקיבלו את הכינוי AI Factories. הכוונה למרכזי נתונים במימדים עצומים, המנתחים כמויות גדולות של מידע במטרה להפיק ממנו תובנות בעלות ערך. מערכת האבטחה החדשה, NVIDIA DOCA Argus, רצה על-גבי מעבד הסטת העומסים הישראלי NVIDIA BlueField וסביבת התוכנה DOCA, ומזהה איומים בזמן אמת, במהירות גבוהה פי 1,000 מהמקובל כיום בשוק.

מעבדי ההאצה האלה הם מרכיב מרכזי בתשתיות AI Factories ומסייעים לספק להם יכולות תקשורת מהירות. מכיוון שמערכת ההגנה רצה על מעבדי ההסטה, פעילותה אינה תלויה בסוג השרת, במשאבי השרת או בכים המותקנים בשרת המארח. כלומר, היא מערכת אבטחה שיכולה לפעול בכל סביבה של מחשוב בינה מלאכותית. חברת אנבידיה מסרה שהיא מקימה בימים אלה מפעל AI עבור חברת סיסקו, אשר יתבסס על הארכיטקטורה שלה ועל מערכת האבטחה החדשה.

שיקולים בבחירת שרת ליישומי בינה מלאכותית

מאת: סער בליץ, CVP of Technology בחברת הייפר גלובל

בעידן שבו טכנולוגיות בינה מלאכותית (AI) צוברות תאוצה, חברות טכנולוגיה בתעשיות כמו תעשיות המכשור הרפואי, הביטחון, המוליכים למחצה ועוד, נדרשות להחליט בין שימוש בשרתים ייעודיים המותאמים ליישומי בינה מלאכותית, לבין שרתים כלליים המתאימים למגוון רחב של יישומים, כולל בינה מלאכותית. כיום, זו אחת מהשאלות המרכזיות בהן נתקלים כאשר צריך לבחור את סוג השרת עבור היישום הספציפי, מכיוון שלכל החלטה כזו יתרונות וחסרונות. חשוב לזכור: איפיון ובחירת הפתרון הטכנולוגי האופטימלי בשלב מוקדם ככל שניתן, עשויים להיות מרכיב קריטי בפיתוח מוצר מצליח, ועמידה בתקציב ובלוחות הזמנים.

שרת ייעודיי ליישומי בינה מלאכותית:

שרתי AI ייעודיים הם שרתים שתוכננו במיוחד במטרה להריץ יישומי בינה מלאכותית לדוגמא: מודלים של ML, עיבוד נתונים כבדים ולמידת עומק. בניגוד לשרתים כלליים המריצים משימות נוספות כגון אתרי אינטרנט, מסדי נתונים וכדומה, שרתי AI ייעודיים בנויים מראש עם חומרה ומערכות קירור ייעודיות המותאמות לעבודה עם כמויות עצומות של מידע וחישובים כבדים.

הם מיועדים לתמוך בעומסים גבוהים ובצרכים טכנולוגיים מדויקים. בדרך-כלל הם כוללים מעבדי GPU חזקים, RAM בנפח גדול, התקני אחסון מהיר, תוכנה מותאמת וקירור מוגבר. ההבדל בין שרתי AI ייעודיים לבין שרתים כלליים הוא בעיקר בצורת ההתאמה של החומרה ובמבנה השרתים.

היתרונות של שרתי AI ייעודיים:

  • מדובר בהשקעה שמחזירה את עצמה כאשר AI הוא ליבת הפעילות.
  • ביצועים אופטימליים והספק עיבוד: שרתים אלו מספקים ביצועים גבוהים במיוחד לעיבוד מקבילי ומותאמים למשימות אינטנסיביות של עיבוד נתונים ותרגום אלגוריתמים מורכבים למציאות יומיומית. הם בדרך כלל כוללים חומרה מתקדמת יותר ועובדים בצורה אופטימלית בחישובי בינה מלאכותית. החומרה של השרתים האלו מותאמת למשימות AI ספציפיות כמו עיבוד תמונה, שפה, וידאו בזמן אמת, או עבודה עם מודלים גנרטיביים כמו GPT ו-Stable Diffusion.
  • חיסכון בזמן ושליטה מלאה על המידע ועל השרת: זיכרון ורוחב פס המיועדים לעמוד בעומסי עבודה עם מודלים מורכבים. מתאימים למטלות אשר צפויות להתרחב, למשל כשמפתחים פלטפורמה שתשרת בעתיד מאות אלפי משתמשים. מתאימים לארגונים שבהם הבינה המלאכותית נמצאת בליבת הפעילות.
  • מהירות ויעילות: מהירים משמעותית משרתים כלליים, וכוללים גמישות מובנית להתמודדות עם עומסים גדלים.
  • כשמשתמשים בשרתים ייעודיים יש לשים לב שהם דורשים השקעה ראשונית גבוהה בשל הצורך ברכיבים מתקדמים וגם בשל התמיכה והתחזוקה השוטפת שמצריכה עדכונים תכופים, קירור וגיבויים. ראוי לזכור שהם פחות מתאימים למשימות שאינן קשורות לבינה מלאכותית, ולא תמיד גמישים דיים ליישומים מגוונים או לצורכי פיתוח כללי.

שרת כללי (General-Purpose Server):

שרתים כלליים מציעים גמישות רבה יותר בהשוואה לשרתי AI ומתאימים לביצוע מגוון משימות בנוסף לבינה מלאכותית. השרת הכללי מבוסס על חומרת מחשבים סטנדרטית, כמו מעבדים מרכזיים (CPU), מעבדים גרפיים (GPU) וזכרונות RAM רגילים. הם מתאימים לעבודה ברוב הארגונים, במיוחד במשימות שאינן מתמקדות ב-AI וזקוקות לתשתית יציבה ונוחה. כלומר הם מתאימים לארגונים העובדים עם מודלים פשוטים של למידת מכונה ועיבוד נתונים פחות אינטנסיבי.

היתרונות של שרתים כלליים:

  • גמישות מובנית: מבצע מגוון רחב של משימות דוגמת אירוח, אחסון, ניהול מסדי נתונים ועוד, על-גבי על אותה תשתית, ומספק גמישות בהתרחבות ושימוש במחלקות ותחומים שונים בארגון.
  • עלות נמוכה: החומרה הכללית זולה יותר כיוון שאינה זקוקה להתאמה מיוחדת לתמיכה במעבדי GPU יעודיים. מתאים לארגונים המחפשים פתרונות חסכוניים ומאפשר להם לשלוט בעלויות בצורה טובה יותר.
  • תחזוקה פשוטה: אין צורך במומחיות מיוחדת וניתן להסתמך על התמיכה הקיימת.
  • קלות התקנה ושימוש: מדובר במערכות מוכרות ונפוצות, ולכן לעיתים קל יותר להטמיע ולהפעיל אותן.

סיכום

סער בליץ, CVP of Technology, הייפר גלובל
סער בליץ, CVP of Technology, הייפר גלובל

למרות ששרתים כלליים יכולים לבצע משימות רבות, הם לא תמיד מספקים את היעילות הנדרשת למשימות בינה מלאכותית אינטנסיביות, מכיוון שאין בהם חומרה המותאמת לעיבוד רשתות לימוד עומק (Neural Networks), הם מתקשים לבצע עיבוד מקבילי מאסיבי. השרת הכללי מתאים לפרויקטים הנמצאים בשלבים ראשוניים, כשעדיין בוחנים את יכולות ה-AI ואין צורך בהשקעה מאסיבית או כשיש תקציב מוגבל ואין הצדקה כלכלית להקצות שרת ייעודי. לכן ניתן למקד את השרת הכללי לחברות שהן בתחילת הדרך, חברות המעוניינות להריץ ניסויים, לעבוד בעומס משתנה או כאלו המעוניינות להשתמש ביכולות AI בסיסיות מבלי לבנות תשתית מיוחדת עבורן.

הבחירה בשרת המתאים תלויה בצרכים וביעדים של כל ארגון. התאמת השרת לצרכים וליעדים הארגוניים היא קריטית, וחשוב להיעזר בשותף טכנולוגי דוגמת חברת הייפר גלובל ׁׂ(HIPER Global), המסייע לארגון באיפיון הצרכים הטכנולוגיים והעסקיים, תכנון פתרון מותאם דוגמת בחירה בשרת ייעודי או כללי, או אולי פתרון היברידי מסוג שונה, בחירה ואופטימיזציה של רכיבים מתקדמים כמו התאמת GPU זיכרון, אחסון, רשת ועוד ומתן שירותי ליווי ותחזוקה לאורך זמן.

עשרת הסטארט-אפים הראשונים ב-Ignite DeepTech נחשפים

[בתמונה, מימין לשמאל: צחי וייספלד, אבי תל-אור, עמית גורין, עמרי נויברגר, אלון ליבוביץ׳ ויוסף שממה. קרדיט: רותי מנדיל חלבי]

האקסלרטור Ignite DeepTech פותח את מחזור האביב של תוכנית ההאצה לסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה העמוקה. לתוכנית, שתימשך לאורך שלושה חודשים, נבחרו עשרה סטארטאפים בתחומי הסייבר, אפליקציות ותשתיות AI, תשתיות דאטה וענן, ביוטכנולוגיה, רחפנים ורובוטיקה, מאיצי חלקיקים, קוואנטום, כלים למפתחים, כלי למדידת כמות אלכוהול בדם ועוד. תוכנית זו היא גלגול של תוכנית ההאצה של אינטל, Intel Ignite, שנסגרה בשנה שעברה במסגרת רה-ארגון באינטל, ונפתחת כעת מחדש במתכונת עצמאית, אך עדיין בהשתתפות אינטל כשותפה אסטרטגית.

הסטארטאפים נבחרו מתוך 258 שהגישו את מועמדותם. צוות השיפוט כלל 145 מעריכים, כמחצית מהם מקרנות השקעה והשאר מתאגידים טכנולוגיים, בוגרי התוכנית ומהאקוסיסטם בישראל. החברות הנבחרות השלימו גיוס סיד בסכום ממוצע של 7.2 מיליון דולר.

עשרת הסטארטאפים שנבחרו לתוכנית הם:

DataFlint, המפתחת קופיילוט לאפאצ׳י ספארק שעוזר לפתור בעיות ביצועים בעבודה עם ביג דאטה, Impala.ai, המפתחת כוח מחשוב מבוזר בסקייל עבור בינה מלאכותית, Troup AI, המפתחת פלטפורמה להרצה מקבילית של מודלי שפה (LLM), המאפשרת להגיע לאיכות וביצועים חסרי תקדים, ו-Twine Security, המפתחת סוכני AI לתעשיית הסייבר אשר מסוגלים לבצע משימות מקצה לקצה במגוון תחומים.

חברות נוספות הן Jazz, חברת סייבר ב-stealth, DYM sense, המפתחת טכנולוגיה מהפכנית למדידה לא פולשנית של אלכוהול בדם ולמניעת נהיגה בשכרות, MNDL Bio המפתחת פתרונות מבוססי AI לאופטימיזציה של ביטוי גנים והגדלה משמעותית של תפוקת ייצור חלבונים עבור חברות המשתמשות בטכנולוגיות DNA רקומביננטי, וכן Huskeys, המביאה חדשנות לעולם הגנת הווב המסורתית על ידי שילוב של כלל כלי התקשורת והתשתיות לפלטפורמה אחת שנותנת מענה הוליסטי ומותאם לכל אתר או שירות, SkyPulse Technologies, המפתחת רחפן מהיר וחזק עם יכולות תעופה מתקדמות וגמישות מלאה למשימות שונות מתוצרת הארץ, ו-Particle Lab – בנייה והובלת שוק מאיצי החלקיקים העולמי עם ארכיטקטורת האצה חדשה.

אלון ליבוביץ', מנכ"ל איגנייט דיפטק: "איגנייט במודל החדש טומנת בחובה הזדמנויות – אפשרות להגדיל את מעגל ההשפעה על ידי חשיפה לעוד חברות רב-לאומיות בישראל, ניצול החוזקה היחסית של המדינה בהון אנושי שמתמחה בטכנולוגיה עמוקה וביזור ההימור הטכנולוגי המקומי. תחום ה-Deep Tech עומד להערכתנו לחוות בשנים הקרובות צמיחה מטורפת, עם פתרון של אתגרים גדולים בעולם האמיתי, כולל חלליות, רובוטים, אנרגיה ועוד. אנחנו נרגשים לתמוך בסטארטאפים פורצי הדרך שנבחרו לתוכנית. התמיכה הזאת, לצד התוכניות שהוספנו השנה לסטארטאפים טרום גיוס סיד ולהכשרת מנהלים לחברות דיפטק, מקדמים אותנו למימוש החזון לפתח פלטפורמה מלאה לתמיכה בתעשיית הדיפטק כחול לבן."

צחי וייספלד, סמנכ"ל אינטל העולמית ויו"ר איגנייט דיפטק: "אחרי ארבע עשרה שנים של בניית תוכנית ההאצה התאגידית הטובה בעולם, אנחנו פותחים פרק חדש – חזק, שאפתני וממלכתי – בשיתוף המדינה ותאגידים גלובליים מובילים. זו לא עוד תוכנית – זו תשתית לאומית לחדשנות עמוקה. הזדמנות חסרת תקדים ליזמים ישראלים בדיפטק ולחברות הרב-לאומיות שפועלות בישראל לפגוש את 'המשבשים' הגדולים של הדור הבא, לייצר ערך אמיתי, ולשנות תרבות. Ignite לא רק משתתפת במשחק – היא מגדירה אותו מחדש."

מלחמת הסחר מאלצת את TI לארגן מחדש את כל קווי הייצור

בתמונה למעלה: חביב אילן, מנכ"ל טקסס אינסטרומנטס. צילום: TI

מנכ"ל חברת טקסס אינסטרומנטס (Texas Instruments), הישראלי חביב אילן, מאמין כי שוק השבבים העולמי הגיע לסיומו של מחזור השפל, ולמרות המתיחות הגיאופליטית ומלחמות הסחר – הוא מתחיל במחזור צמיחה חדש. בשיחת הוועידה שלאחר פרסום הדו"ח הראשון של 2025, גילה אילן שהחברה ביצעה מחקר כלכלי מעמיק של משברים תקופתייים דוגמת משבר Y2K (באג התוכנה של שנת אלפיים), המשבר הפיננסי של שנת 2008 ומשבר הקורונה. מבדיקת המאפיינים של המשברים האלה, ומבדיקת נתוני המאקרו של תעשיית השבבים בהתאם למודל הפעילות המחזורית, היא הגיעה למסקנה שהשוק נמצא כעת בנקודה הנמוכה ביותר של המחזור הנוכחי. מכאן ואילך צפוי להתחיל מחזור צמיחה חדש.

המכירות של TI ברבעון הראשון של 2025 צמחו בכ-11% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בכ-4.1 מיליארד דולר. לדבריו, חברת TI תישאלה בשבועות האחרונות הרבה מאוד לקוחות, ואצל רובם רמות המלאי קטנו מאוד. אילן: "אנחנו מאמינים שבכל מגזרי השוק, רמות המלאי שאצל הלקוחות הן כיום נמוכות. לכן כאשר משווים היכן השוק נמצא כעת וכיצד הוא התנהג בשנים קודמות, המסקנה היא שזהו הזמן להגדיל את כושר הייצור ולצבור מלאי, וזה מה שאנחנו עושים".

השוק התעשייתי חוזר לצמיחה

הוא מעריך שהמחזור החדש בשוק השבבים לא יורגש ברבעון הקרוב, אולי במחצית השנייה של 2025 ובמהלך 2026. לכן החברה צופה שברבעון השני יסתכמו מכירותיה בכ-4.2-4.5 מיליארד דולר. מעניין לציין שלמגמת הצמיחה מצטרף שוק חדש שסבל משפל בשנים האחרונות: "בסוף 2024 התחלנו לראות סימנים ראשונים להתאוששות של השוק התעשייתי. הנתונים שהצטברו אצלנו ברבעון הראשון, מראים שזו כבר  מגמת התאוששות ממשית. השוק התעשייתי חוזר להיות מנוע צמיחה".

אילן מאוד נזהר בהתייחסות שלו אל מה שהוא מכנה "חוסר-ודאות גיאו-פוליטית", כלומר תעריפי הסחר של טראמפ ומלחמת הסחר מול סין. לדבריו, רמת החשיפה של TI לשוק הסיני היתה 20% ברבעון הראשון 2025 (כלומר השוק הסיני אחראי לכחמישית מהמכירות). "זהו שוק חשוב. יש לנו קשרים ארוכי טווח עם הלקוחות שלנו שם. הם מעריכים את המוצרים שלנו ואת השירות שאנחנו מספקים להם". יחד עם זאת, הוא מאמין שחוסר היציבות הזאת תורמת להתאוששות של השוק התעשייתי: "כאשר יצרנית ציוד תעשייתי המייצרת בכמויות נמוכות מסתכלת על חוסר היציבות הזאת, מובן מאליו שהיא תרצה לצבור מלאי רכיבים".

היערכות למשבר גיאו-פוליטי

במהלך השיחה הוא גילה ש-TI מארגנת מחדש את כל קווי הייצור שלה בארה"ב, באירופה ובאסיה (יפן וסין) באופן המאפשר לה לנייד את הייצור מאתר לאתר, כדי להיות ערוכה לשינויים בלתי צפויים במצב הגיאו-פוליטי. בתהליך הזה היא מתבססת על הנסיון שצברה לאחר רעידת האדמה ביפן לפני 10 שנים, שבעקבותיו בנתה תוכנית מקיפה להתאוששות מאסון. "הלקוחות מצפים מאיתנו לכושר ייצור שניתן לסמוך עליו. התעריפים יכולים להשתנות עוד שלוש פעמים בשבועיים הקרובים, אולם זה לא משהו שאנחנו או הלקוחות שלנו יכולים לחזות אותו. לכן הדבר החשוב ביותר הוא לבנות יכולת העברה מהירה של קווי הייצור. זהו דבר שאנחנו עובדים עליו עכשיו  24/7. בסין יש לנו מפעל ייצור ומתקן בדיקות ואריזות, והם יספקו מענה טוב לכל הצרכים של הלקוחות שלנו בסין. זוהי יכולת שגם הלקוחות שלנו במקומות אחרים בעולם זקוקים לה".

תחזית מובילאיי: מאות אלפי רובו טקסי מתוצרתה

בתמונה למעלה: מונית מבוססת ID Buzz האוטונומי של VW, המופעל על ידי מערכת Drive של מובילאיי. קרדיט: VW

חברת מובילאיי (Mobileye) הציגה שיפור ניכר בתוצאותיה הכספיות ברבעון הראשון של 2025, ונראה כי היא מתאוששת מ"משבר המלאים", שחתך את הכנסותיה ברבעונים האחרונים. המכירות ברבעון הראשון 2025 הסתכמו בכ-438 מיליון דולר, צמיחה של 83% בהשוואה להרבעון המקביל אשתקד. בשורה התחתונה, החברה רשמה הפסד נקי של 102 מיליון דולר, בהשוואה להפסד נקי של 71 מיליון דולר ברבעון הקודם והפסד נקי של 218 מיליון דולר לפני כשנה. ברבעון הבא היא צופה צמיחה שנתית של 7%, לההכנסות בהיקף של כ-470 מיליון דולר.

מובילאיי מדווחת על מגמת צמיחה בשוק ה-ADAS, זכיות תכנון מרובות, וסימני התאוששות בשוק הרכב הסיני, שחולשתו ברבעונים הקודמים פגעה בחברה. זכיות התכנון שהושגו ברבעון הראשון לבדו משקפות צבר הזמנות עתידי השקול לכ-85% מזכיות התכנון שהושגו ב-2024. החברה צופה גידול בהכנסות לכל מערכת, בזכות המעבר למערכות ADAS מרובות מצלמות ומערכות המאפשרות נהיגה ללא ידיים בכבישים בין-עירוניים.

החברה אינה מזהה השפעות שליליות של מדיניות המכסים של טראמפ על קצב ההזמנות ולוחות הזמנים, אך מזהירה כי אם המכסים יובילו להפסקת ייבוא של דגמים לא רווחיים, הדבר עשוי להתבטא בפגיעה של כ-3%-7% בהיקף המכירות השנתי. אולם בשל העובדה כי מלכתחילה היא בחרה לפרסם תחזית שמרנית ל-2025, לפי שעה היא בוחרת שלא לשנותה בעקבות המכסים.

הרובו-טקסי של פולקסווגן ומובילאיי צובר תאוצה

בשבוע שעבר הכריזו אובר ופולקסווגן על שיתוף פעולה שבמסגרתו רכב ההיסעים האוטונומי של פולקסוואגן, ID Buzz, עם מקום ל-7 נוסעים וללא נהג, ייפרס בערים נבחרות בארצות הברית, וניתן יהיה להזמין נסיעה ברכב באמצעות האפליקציה של אובר. העיר הראשונה שבה השירות הזה יושק תהיה לוס אנג'לס. לאחר מכן הוא יתרחב לערים נוספות. לפולקסווגן יש שיתוף פעולה דומה עם ליפט. ה-ID Buzz האוטונומי מופעל על-ידי מערכת הנהיגה ללא נהג של מובילאי, Drive. מכאן ששיתוף הפעולה הזה ירחיב את הפריסה של רובו-טקסי המתופעלים על-ידי הטכנולוגיה של מובילאיי.

מנכ"ל החברה, פרופ' אמנון שעשוע, סיפר שהמודל העסקי של מערכות Drive לשירותי רובו-טקסי כולל תשלום חד-פעמי על התקנת החומרה והתוכנה, ותמלוגים בהתאם להיקף הנסיעות שמבצע הרכב, על בסיס ההיגיון שהמערכת למעשה משמשת כ"נהג" ועל כן מדובר גם בשירות. כך שככל ששירות ההיסעים יצליח יותר, זרם ההכנסות השוטף של מובילאיי מהפרויקט יגדל. שעשוע: "אנחנו מזהים גידול בהתעניינות ובביקוש גוברים. קיימת הכרה בתעשיה שהרובו-טקסי כבר כאן. אנחנו שותף מאוד אטרקטיבי, מאחר שהמערכת שלנו סקאלבילית ומשתלמת וניתן לפרוס אותה בכל מקום בעולם.

"פולקסווגן היא השותפה האסטרטגית שלנו, אשר יכולה לייצר רובו-טקסי לפי דרישה. שיתופי הפעולה עם אובר וליפט, שני ספקי שירותי התחבורה המובילים בארצות הברית, הם מאוד חשובים ביכולת להגיע למיליוני צרכנים. אנחנו עובדים על שיתופי פעולה דומים עם יצרניות רכב נוספות. זו האסטרטגיה שלנו – היא תאפשר לנו להגיע לפריסה של מאות אלפי רובו-טקסי. אנחנו מצפים לעשרות אלפי או מאות אלפי מוניות רובו-טקסי עד סוף העשור. זה ייצר עבורנו הכנסות משמעותיות החל מ-2027".

מעניין עוד להוסיף כי בתשובה לשאלת אחד האנליסטים שעשוע רמז כי החברה בוחנת יישומים נוספים בעולם הרובוטיקה. "אנו בוחנים אפשרויות נוספות למנועי צמיחה בתחום ה-AI הפיזי. אך זה עדיין בשלב הבחינה".

על מערכות הנהיגה האוטונומיות של וויימו, טסלה ומובילאי>>>

HiRain חשפה מכ"ם-רכב מבוסס שבבי ארבה

בתמונה למעלה: מכ"ם רכב המבוסס על ערכת השבבים של ארבה

חברת ארבה רובוטיקס (Arbe) מתל אביב הודיעה כי שותפתה הסינית HiRain Technologies השיקה את מערכת המכ"ם LRR615, המבוססת על שבבי ארבה. הייריין השלימה את תהליך ההטמעה, הכיול והאימות של המערכת, ומתחילה להעביר אותה לבחינה אצל יצרניות רכב סיניות. במידה והן יאשרו אותה, HiRain צופה שהיא תייצר אותה בהיקף של כמה עשרות אלפי יחידות בשנה. המכ"ם החדש, LRR615, מוצג השבוע בתערוכת Auto Shanghai.

שיתוף הפעולה בין החברות החל ב-2020, בעקבות הסכם פיתוח משותף ומתן רישיון להייריין למכור את המערכות ליצרני רכב בסין ובאסיה. בשנת 2022 שתי החברות הודיעו על פיתוח מכ"ם המבוסס על שבבי ארבה ועל שיתוף פעולה בפרוייקט מבוסס מכ"ם לשיפור התפעול הלוגיסטי של נמלי ים בסין. בינואר 2024 הן הציגו בתערוכת CES 2024 את המכ"ם LRR610, ובמאי 2024 חשפה הייריין אלגוריתם עיבוד אותות שהיא פיתחה עבורו.

בספטמבר 2024 הודיעה הייריין שהיא תפתח מערכת ADAS המבוססת על LRR610 ושילבה אותו בפרוייקט איסוף מידע שנועד לשפר את האלגוריתם שלה באמצעות מידע המגיע מצי רכב שיתעד נסיעה בטווח כולל של מיליון ק"מ. חברת ארבה הודיעה בדו"ח השנתי של 2024, ההחלטה הסופית של יצרניות הרכב צפויה להתקבל במהלך 2025 ו-2026. קבלנית ייצור השבבים של ארבה, חברת GlobalFoundries, הודיעה לה שהיא ערוכה לקבל הזמנת ייצור המונית.

מדיניות הנשיא טראמפ מעוררת חששות

חברת ארבה פיתחה ערכת שבבי מכ”ם לרכב המבוססים על טכנולוגיית Frequency Modulated Continuous Wave, שבה מתבצע שידור רציף של אותות בתדר משתנה (Chirp signal), והמרחק של האובייקטים מחושב בהתאם להפרשי התדר והמופע (פאזה) בין האותות המשודרים והאותות הנקלטים. השבבים מספקים 48 ערוצי שידור (Tx) ו-48 ערוצי קליטה (Rx). מנכ"ל ארבה, קובי מרנקו, אמר שהשקת מכ"ם LRR615, "מוכיחה את חשיבות המכ"ם כטכנולוגיית מפתח בשוק הנהיגה האוטונומית".

בין השאר, הייריין הודיעה שהיא תשתמש במכ"ם הזה לצורך פיתוח מערכת הנהיגה החצי אוטונומית שלה, לרמת L2+ ו-L3. חברת ארבה עדיין נמצאת בשלבי המחקר והפיתוח, ומכירותיה בשנת 2024 הסתכמו בכ-768 אלף דולר. הוא עובדת מול ארבעה ספקים ראשיים (טיר-1) לפיתוח 7 דגמים של מערכות מכ"ם לרכב. הספקים הם הייריין, מאגנה, Weifu ו-Sensrad.

הפעם נוסף לדו"ח השנתי סעיף מיוחד, הדן במלחמת הסחר, ובמיוחד בתעריפים החדשים של הנשיא טראמפ. ארבה מזהירה שכל פגיעה בתעשיית הרכב צפויה להשפיע על מכירותיה. נושא מיוחד במלחמת הסחר הוא ההגבלות על ייצוא שבבי בינה מלאכותית לסין. מכיוון שהייריין היא חברה סינית וגלובלפאונדריז היא חברה אמריקאית – עדיין לא ברור האם וכיצד התעריפים החדשים עשויים להשפיע על המעבר של ארבה לייצור המוני.

המנכ"ל החדש מכווץ את אינטל

בתמונה למעלה: ליפ-בו טאן. מוביל תוכנית הבראה רחבת-היקף

ארבעה ימים לאחר שאינטל הודיעה על מכירת השליטה בחברת אלטרה, דיווחה בלומברג שאינטל צפויה להודיע בקרוב על מהלך התייעלות חדש שאותו מוביל המנכ"ל הנכנס ליפ-בו טאן: סוכנות בלומברג דיווחה שאינטל מתכננת לפטר 21,000 עובדים ברחבי העולם, המהווים כ-20% מכוח העבודה שלה. לפי הידיעה, אינטל צפויה לדווח על המהלך בימים הקרובים. מתחילת השנה איבדה מניית אינטל כ-34% ממחירה בבורסת נסד"ק, וכיום היא נסחרת לפי שווי חברה של כ-89.8 מיליארד דולר.

מספר ימים לאחר מינויו למנכ"ל החברה במרץ 2025, הודיע טאן שהמטרות העיקריות שלו הן לשפר את מאזן ההכנסות וההוצאות של אינטל, ולהחזיר אותה להיות "חברה ממוקדת-הנדסה". מהלך הפיטורים המתוכנן מגיע לאחר גל הפיטורים שהוכרז באוגוסט 2024, שבמסגרתו החברה פיטרה כ-15,000 עובדים. בסוף 2024 היא העסיקה כ-109,000 עובדים. מכיוון שעדיין אין התייחסות של החברה לידיעה, ניתן לשער שחלק מהפיטורים יפגעו בעובדי אינטל בישראל, שבה היא מעסיקה יותר מ-10,000 עובדים.

אלטרה נמכרת בכמחצית ממחיר קנייתה

בתוך כך, אינטל גם נפרדת מעסקת הרכישה הגדולה ביותר בתולדותיה, ומוכרת את השליטה בחברת אלטרה (Altera), שאותה היא רכשה בשנת 2015 תמורת 16.7 מיליארד דולר במזומן. החברה דיווחה על חתימת הסכם למכירת 51% ממניות אלטרה לחברת ההשקעות Silver Lake תמורת כ-4.4 מיליארד דולר. סכום המעניק לחברה שווי שוק של כ-8.75 מיליארד דולר בלבד. שאר 49% מהמניות יישארו בידי אינטל. במקביל, יתבצעו שינויים בהנהלת החברה: בדירקטוריון החברה המשותפת יהיו 6 חברים: שני נציגי אינטל, שלושה נציגי סילבר לייק, ומנכ"ל החברה. ב-5 למאי ייכנס ראג'יב חוסיין לתפקיד מנכ"ל החברה במקומה של סנדרה ריוורה. חוסיין מגיע מחברת מארוול, שבה הוא שימש כנשיא קבוצת המוצרים והטכנולוגיות.

העיסקה צפויה להיסגר במחצית השנייה של 2025. לאחר השלמתה תפסיק אינטל לשלב את התוצאות של אלטרה בדו"חות הכספיים שלה. בשנת 2024 הסתכמו מכירות אלטרה בכ-1.54 מיליארד דולר. המנכ"ל הנכנס של אינטל, ליפ-בו טאן, אמר שהעיסקה מבטאת את מחוייבותה של אינטל למקד את פעילותה בתחומי ליבה מרכזיים ולהפחית עלויות. יו"ר סילבר לייק, קנת האו, אמר שהקרן תכוון את אלטרה לשוקי AI צומחים, דוגמת רובוטיקה ואבזרי הקצה מבוססי AI. סילבר לייק היא חברה שמרכזה בארה"ב, אשר ביצעה השקעות בהיקף של כ-104 מיליארד דולר בחברות טכנולוגיות המעסיקות כ-433,000 עובדים ובעלות מכירות משותפות של כ-252 מיליארד דולר.

אלטרה תמשיך את הייצור באינטל

העיסקה כוללת המשך הסכם הייצור בין אינטל לבין אלטרה, שנחתם בחודש דצמבר 2024, שבמסגרתו התחייבה אינטל לייצר את השבבים המיתכנתים (FPGA) של אלטרה במתקני הייצור של אינטל בארה"ב עד לשנת 2040. ההסכם כולל ייצור בטכנולוגיית 10 ננומטר ושמירת מלאי של כ-65,000 פרוסות סיליקון שעליהם מצויים רכיבי אלטרה. במידה ואינטל תפסיק את הייצור של תהליכי 10 ננומטר או תהליך אחר שהחייבה אליו, היא תפצה את אלטרה בסכום של עד 2.25 מיליארד דולר (תלוי בסוג הנזק שייגרם לאלטרה). מהבחינה הזאת, אינטל מבטיחה לעצמה עבודת ייצור רחבת היקף לפחות עד שנת 2040.

סנטריקס תשלב את רחפני המשימה של Xtend במערכת הגנה מפני רחפנים

שתי חברות ישראליות הכריזו על שיתוף פעולה בתחום ההגנה מפני רחפנים. חברת סנטריקס (Sentrycs) תשלב במערכת ההגנה מפני רחפנים שלה את רחפני המשימה של חברת Xtend, המופעלים באמצעות ממשק אדם-מכונה אינטואיטיבי.

במערכת המשולבת, רחפני המשימה של Xtend ישמשו כפיתרון משלים המרחיב את סל אפשרויות הפעולה העומדות לרשות המפעיל במקרה של זיהוי רחפן זר. כלומר, לאחר שמערכת ההגנה של סנטריקס זיהתה בשמיים רחפן עוין או בלתי מורשה, ניתן יהיה להזניק רחפן משימה של Xtend לצורך איסוף של מודיעין נוסף בסביבת הרחפן הזר, או לחילופין להשתמש ברחפן של Xtend כאמצעי יירוט קינטי, כלומר ליירט את האחפן הזר באמצעות התנגשות אווירית. בכך למעשה המערכת של סנטריקס תהיה מצוידת באפשרות יירוט נוספת, לצד יירוט אלקטרוני, המובנה במערכת.

חברת Xtend מספקת מספר דגמים של רחפנים מתוצרתה ליישומים מבצעיים מיוחדים: אף ששתי החברות לא חשפו איזה דגם של Xtend ישולב במערכת ההגנה האווירית, ייתכן מאוד כי מדובר ברחפן Griffon, המיועד ליירט רחפנים עויינים מהירים, הוא מגיע למהירות טיסה של כ-130 קמ"ש ופועל במרחק של עד 5 ק"מ מהמפעיל. אחד מיתרונותיה הטכנולוגיים של Xtend טמון דווקא בהיבט התוכנה. היא פיתחה מערכת הפעלה לרחפנים, XOS, הכוללת טכנולוגיות AR/VR ובינה מלאכותית, והיא מאפשרת גם למשתמשים בלתי מנוסים להפעיל את המערכות בצורה קלה ואינטואיטיבית באמצעות מחוות גוף וידיים.

ביקוש גובר על רקע המלחמה באוקראינה ובישראל

מערכת הדגל של סנטריקס עושה שימוש בטכנולוגיית Protocol Analysis הלקוחה מעולמות רשתות התקשורת והסייבר. טכנולוגיה זו מאפשרת ליירט ולפענח את תשדורות ה-RF בין המפעיל לרחפן ובבקר הטיסה של הרחפן – וכך ללמוד במדויק, על סמך התקשורת הפנימית של הרחפן, על מיקומו ומהירותו וכן את המספר הסידורי שלו.

במידה ומדובר ברחפן שאינו מורשה לטוס במרחב, המערכת מנתקת את התקשורת בין הרחפן למפעיל ו"משכנעת" את בקר הטיסה כי היא המפעיל האמיתי, מה שמאפשר לה לנווט את הרחפן ולהנחיתו בבטחה באזור ייעודי. באחרונה הכריזה על מערכת חדשה, Horizon, לזיהוי ויירוט רחפנים שמסוגלת לזהות ולעקוב בשמיים אחר כל סוג של רחפן, גם רחפנים שנבנו בהרכבה-עצמית (DIY) או רחפנים חדשים שרק יצאו לשוק.

שתי החברות מצויות בימים אלה במומנטום עסקי משמעותי על רקע הסיכונים הגיאו-פוליטיים העולמיים, לרבות מלחמת אוקראינה-רוסיה והמלחמה בישראל, וכן על רקע ההכרה הגוברת בחשיבותם של רחפנים בשדה הקרב מחד, וחשיבותה של הגנה אווירית מפני רחפני אויב. סנטריקס דיווחה בשנה החולפת על שורה של הסכמים לפריסת מערכותיה במדינות נאט"ו, ובפרט באירופה, וגם Xtend הגבירה משמעותית את פעילותה העסקית מול צה"ל ומשרד ההגנה האמריקאי.

[תמונה ראשית באדיבות סנטריקס]

אינוויז תייצר אצל קבלנית הייצור פברינט

[בתמונה למעלה: קו SMT במפעל פברינט ביקנעם. קרדיט: פברינט ישראל]

חברת אינוויז (Innoviz) חתמה על הסכם ייצור עם קבלנית הייצור הבינלאומית פברינט (Fabrinet), המתמחה בייצור רכיבים אופטיים מורכבים, בפרט בשוק הרכב. אינוויז תייצר בפברינט את חיישנן ה-InnovizTwo ואת חיישני החברה לטווח קצר ולטווח בינוני. לפברינט יש מפעל גם בישראל, בעיר יקנעם. חיישן InnovizTwo, המיועד למערכות נהיגה אוטונומית ברמות שונות, מציע רזולוציה זוויתית מקסימלית של 0.05°x0.05°, קצב פריימים בשנייה (FPS) של 10-20, וטווח של 0.3-300 מטר, ומימדיו הם 46x137x132 מ"מ. הוא עומד בתקנים המחמירים של תעשיית הרכב וצפוי להשתלב בשורה של דגמים בשנים הקרובות. בין היתר, מכלול חיישניה יוטמעו במיני-ואן האוטונומי ID Buzz של פולקסוואגן, המצויד במערכת הנהיגה ללא נהג Drive של מובילאיי, וצפוי להתחיל בנסיעות מסחריות ב-2026 במסגרת שירות היסעים אוטונומי במינכן ובאוסטין, טקסס.

חברת פברינט הוקמה בשנת 2000 על-ידי יו”ר החברה, תום מיטשל שהיה ממייסדי חברת Seagate, באמצעות רכישת מפעל ייצור של סיגייט בעמק הסיליקון. לאורך השנים החברה בנתה תשתית של שירותי ייצור אלקטרוניים בארה”ב, בבריטניה ובתאילנד, שבה גם נמצא מפעל הייצור הגדול ביותר שלה. החברה מתמחה בייצור רכיבים למערכות תקשורת אופטית, לייזרים תעשייתיים וחיישנים. החברה מציעה מודל של "מפעל בתוך מפעל", שמאפשר ללקוחות להטמיע בקווי היייצור הייעודיים שלהם ציוד משלהם, באופן מאובטח.

החברה מעסיקה כ-14,000 עובדים, רובם עובדי ייצור בתאילנד. הכנסותיה ב-2024 הסתכמו ב-2.9 מיליארד דולר, והיא נסחרת בבורסה של ניו-יורק בשווי של 6.3 מיליארד דולר.

מפעל פברינט ביקנעם מתמחה בייצור והרכבת מעגלים וייצור אופטיקה ומיקרו-אלקטרוניקה בישראל. בשנים האחרונות הושקעו מיליוני דולרים בהצטיידות במפעל. המפעל מצוייד ביכולות ייצור בקנה מידה בינוני, והיעד המרכזי שלו, בדומה למפעל מקביל בעמק הסיליקון, הוא הבאת מוצרים חדשים אל שלב הייצור (NPI) כדי להעביר את הייצור ההמוני אל מפעלי החברה בתאילנד.

חיישן InnovizTwo

 

 

Phytech משיקה "יועץ השקיה" מבוסס AI עבור חקלאים ברחבי העולם

חברת האג-טק הישראלית פיטק (Phytech), מובילה בתחום הפתרונות לחקלאות דיגיטלית, הודיעה על השקת "יועץ השקיה" מבוסס AI שהוא פתרון פורץ דרך בתחום החקלאות המדייקת. מערכת Phytech AI Advisor מאומנת על נתוני אמת מהשטח המבוססים על חיישני IoT השואבים מידע מעצים במטעים, מפירות, מהאדמה החקלאית וכן מחיישני אקלים. ניתוח נתונים אלה בשילוב עם החלטות ההשקיה הקודמות של החקלאי מאפשר למערכת לספק המלצות מדויקות לכל חלקה שמסייעות לחקלאי לקבל החלטות איכותיות יותר, לבצע אופטימיזציה של השימוש במים ולשפר את הקיימות.

על רקע העובדה שהחקלאות צורכת 70% ממשאבי המים המתוקים בעולם, אופטימיזציה של השקיה הפכה לכורח חיוני כלכלי וסביבתי. יועץ ההשקיה מבוסס AI של פיטק הוא צעד גדול קדימה בקבלת החלטות בתחום החקלאות.

יועץ ההשקיה מבוסס ה-AI משנה את כללי המשחק על ידי שילוב נתוני זמן אמת מהחלקות שמספקים המלצות השקיה חכמות, מדויקות ומוכוונות פעולה ומותאמות לשגרת העבודה היומית של החקלאי. למעשה, המערכת סוגרת את הפער בין ניטור השקיה לבין ביצוע השקיה בעולם האמיתי. יועץ ההשקיה מבצע התאמות רציפות לתנאי החלקה בזמן אמת ויכולת זו הופכת אותו לפתרון ההשקיה מבוסס AI המתקדם ביותר בשוק כיום. ההמלצות המדויקות בזמן אמת מניבות שיפור מיידי ביעילות המים, השימוש בדשנים, צריכת האנרגיה והיקף היבולים.

אורן קינד, מנכ"ל פיטק: "אנו מספקים עתה לחקלאים מידע איכותי שצומח יחד עם הגידולים שלהם. חקלאות היא עסק של אנשים בודדים שבו בעלי חוות ומנהלי השקיה מתמודדים עם עשרות בעיות קריטיות וצריכים לפתור אותן לבדם. אנו ממשיכים כל העת לפתח את המוצר שלנו כדי לספק לחקלאים עיניים נוספות – או מערכת עצבים – בשדה. יועץ ה-AI של פיטק להשקיה מפיק תקציר בהיר בשפה טבעית המבוסס על נתונים מהעצים, הפירות ומערכת ההשקיה והוא מוסיף שכבת תובנות חקלאיות סופר חכמות, למעשה צבא של יועצים בשטח. הם מסייעים לחקלאים להתמודד עם האתגרים הקשים שעמם הם מתמודדים ומבטיחים שלעולם לא יצטרכו לגדל לבד את הגידולים".

אורן קינד הוסיף: "זו רק ההתחלה וקצב הצמיחה שלנו עלה על ציפיותינו הגבוהות ביותר. AI משנה את פני העולם כפי שהכרנו אותו ועתה אנו רותמים את עוצמתו כדי לשנות את עולם החקלאות. ככל שאימוץ המערכת שלנו מתרחב, אנו צופים עתיד שבו כל חווה, ללא תלות בגודלה, תפעל על בסיס בינה מהשטח – שתגדיל את היבולים, תצמצם בזבוז משאבים ותשפר את בריאות הגידולים".

פיטק פיתחה פלטפורמה קניינית שמבצעת אופטימיזציה של שרשרת הערך של הייצור החקלאי תוך שימוש בחיישנים מתקדמים המותקנים בגידולים ובחלקות. הפלטפורמה מספקת תובנות והמלצות אגרונומיות מבוססות נתונים המיושמות באופן אוטומטי בשטח.

פיטק, שמעסיקה כ-200 עובדים, מחציתם בכפר סבא, פיתחה פלטפורמה ידידותית למכשירים ניידים המשלבת אלגוריתמים ניבויים וכלים לניתוח דאטה בחלקות גידול. חיישן המוצמד לכל עץ במטע או גבעול של צמח בגידולי שדה מנטר באופן רציף את "הצמא" של הצמח למים ולדשן ומשלב אותו עם מידע סביבתי תומך. באופן זה הפלטפורמה מספקת המלצות השקיה ודישון מדויקות בזמן אמת. מכשירי IoT מספקים נראות מקצה לקצה של מיכלי מים, משאבות, מסננים ושסתומים ועל ידי כך מזהים בעיות בזמן אמת, מאפשרים תחזוקה מונעת מבוססת ניבויים ותגובה מהירה לכל בעיה. ללא "העיניים" הללו בחלקות הגידול, החקלאים נאלצים להתבסס על בדיקות ידניות של פונקציות מרכזיות אלה ובמקרים רבים הם מגלים בעיה אחרי שכבר גרמה לנזק.

הפלטפורמה של פיטק פרוסה כיום על פני 1.6 מיליון דונם (402,426 אקרים) והיא מנטרת 43 מיליון עצים ב-18,000 חוות חקלאיות ברחבי העולם, נתונים הממחישים את היקף השימוש בה ואת אמינותה. הגישה של פיטק שמה דגש על טכנולוגיה נגישה שמבטיחה שמיתרונותיה יוכלו ליהנות חוות חקלאיות בגדלים שונים והיא תורמת בכך לחקלאות שוויונית יותר ובת קיימא