סמיקונדקטורס

סיוה מוכרת לקיידנס את חברת אינטרינסיקס

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת סיוה (CEVA) מהרצליה מוכרת את החברה הבת האמריקאית שלה, אינטרינסיקס (Intrinsix Corporation), לחברת קיידנס (Cadence) תמורת 35 מיליון דולר במזומן. חברת סיוה רכשה אותה ביוני 2021 תמורת כ-33 מיליון דולר. שתי החברות הסכימו שהעיסקה צריכה להסתיים עד ל-4 בדצמבר 2023. אם היא תתעכב, כל אחד מהצדדים מורשה לסגת ממנה. עסקת מכירת החברה מהווה הכרה של סיוה כי הנסיון שלה לגוון את המודל העסקי אינו מצליח להתרומם, והיא חוזרת לעבודה במתכונת המסורתית של ספקית קניין רוחני (IP). 

סיוה היא חברת קניין רוחני המוכרת רשיונות שימוש בטכנולוגיה שלה, ואילו אינטרינסיקס מתמחה במתן שירותי תכנון שבבים (SoC ,ASIC ו-FPGA) לשוקי החלל, התעופה והביטחון. עד היום היא תכננה יותר מ-1,500 שבבים עבור לקוחות כמו אינטל, IBM, Leidos, ולוקהיד מרטין. בין השאר, היא משתתפת חשובה במספר פרוייקטים של הסוכנות האמריקאית למחקרי ביטחון מתקדמים (DARPA). בהם תוכנית SSITH – System Security Interface Through Hardware and Firmware שבמסגרתו ההיא מעורבת בפיתוח ארכיטקטורות אבטחה חדשות ברמת החומרה וכלי פיתוח.

סיוה קיוותה שהיא תוכל לשלב בין שני המודלים. מנכ"ל סיוה דאז, גדעון ורטהייזר, הסביר את ההגיון מאחורי הרכישה: "אסטרטגיית הצמיחה שלנו בתחום הזה מבוססת על גישה אל הלקוחות הביטחוניים של אינטרינסיקס, והיכולת לשלב קניין רוחני של סיוה עם יכולות תכנון השבבים של אינטרינסיקס – כדי להשיג הסכמים אסטרטגיים". יכול להיות שבמציאות התברר לה שמדובר במהלך קשה המסבך אותה בבעיות של ניגוד אינטרסים מול לקוחות וספקים.

העיסקה תזרים לקופתה מזומנים שהיא זקוקה להם בעקבות הירידה במכירות מתחילת 2023. ברבעון הראשון ירדו המכירות בכ-16% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בכ-28.7 מיליון דולר. ברבעון השני 2023 ירדו המכירות בכ-21% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בכ-26.2 מיליון דולר. בששת החודשים האחרונים איבדה מניית החברה כ-30% מערכה בנסד"ק, היא נסחרת לפי שווי שוק של כ-495 מיליון דולר.

סיוה ממנה את אירי טרשנסקי למנהל אסטרטגיה ראשי 

בתוך כך הודיעה סיוה על מינויו של הכיר לשעבר מחברת GlobalFoundries , אירי טרשנסקי, לתפקיד לתפקיד מנהל אסטרטגיה ראשי (CSO) של החברה. טרשנסקי אמור להוביל את אסטרטגיית הצמיחה, הפיתוח הארגוני והשיווק של סיוהץ הוא ידווח למנכ״ל החברה, אמיר פנוש. בתפקידו האחרון, שימש טרשנסקי כסגן–נשיא ומנהל פעילות מרכז הנתונים בחברת GlobalFoundries האמריקאית, שהיא מיצרניות השבבים הגדולות בעולם. הוא גם הוביל את תהליך גיבוש האסטרטגיה של GlobalFoundries ואת צוות הפיתוח הארגוני. לפני כן, שימש כסגן–נשיא בכיר לפיתוח מוצרים ב-Hitachi Vantara, ומילא תפקידים בכירים בסמסונג סמיקונדקטור, מארוול וסנדיסק. מנכ״ל סיוה, אמיר פנוש, אמרשהניסיון המרשים והידע שצבר ב-20 שנה בתעשיית השבבים, "יהיו חיוניים בהגדרת האסטרטגיה העתידית של החברה ויסייעו במימוש צמיחה ארוכת טווח״.

אינטל שילבה מעבדי AI במשפחת Core Ultra

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: רן ברנסון עם מעבד Core Ultra. צילום: Techtime

חברת אינטל הכריזה על מעבדי ה-PC הראשונים שלה אשר כוללים מנוע פנימי ייעודי ליישומי בינה מלאכותית.  במסיבת עיתונאים שנערכה בתל אביב במקביל לכנס המפתחים בארה"ב, היא הציגה את מעבדי Core Ultra החדשים, המוכרים גם בשם הקוד Meteor Lake, והודיעה שהם צפויים להגיע לשוק ב-14 בדצמבר 2023. "אנחנו פותחים עידן חדש של מחשוב הבינה המלאכותית", אמר מנכ"ל אינטל, פט גלסינגר. חלק גדול מאוד מהפרוייקט בוצע במכרז הפיתוח הישראלי של אינטל.

מנהל הפיתוח של מעבדי קליינט בחברת אינטל, הישראלי רן ברנסון, סיפר שהארכיטקטורה של מטאור לייק מבוססת על מארז מרובה שבבים (chiplets) שמחוברים באמצעות טכנולוגיית הקישוריות Foveros. המעבדים החדשים מיועדים למחשבים ניידים ומיוצרים בתהליך Intel 4. לדברי ברנסון, זו הפעם הראשונה שאינטל מבצעת שימוש מאסיבי בליתוגרפיית EUV בתהליך ייצור המעבדים. המעבדים תומכים ביישומי בינה מלאכותית באמצעות שלושה מודולים נפרדים המצויים בתוך הרכיב: המעבד הראשי (CPU), מעבד גרפי (GPU) ומעבד נוירוני ייעודי (NPU).

בשיחה עם Techtime הוא הסביר שהתצורה הזאת מאפשרת לתוכנה לבחור בתצורת העיבוד היעילה ביותר לכל יישום ספציפי. "הבחירה באיזה מודול ירוץ אלגוריתם הבינה המלאכותית תלויה בשיקולים שונים: היכן ניתן לקבל צריכת הספק יעילה יותר, האם משימת העיבוד היא גדולה מאוד או אינה גדולה מאוד, האם היישום הספציפי דורש תנועה של הרבה מאוד נתונים במעבד או לא. מכיוון שלכל אחת מהאפרויות האלה יש יתרונות שונים, המעבד יכול לבחור בקונפיגורציה הטובה ביותר בכל מקרה לגופו".

אילן ברסלר, סגן נשיא ומנכ"ל קבוצת התקשורת האלחוטית בקבוצת המחשוב סיפר במסיבת העיתונאים כי מטאור לייק תומך ב-Wi-Fi 7 המבטיחה מהירויות גלישה אלחוטית של עד 5.8 ג'יגה–ביט לשנייה, ב-Bluetooth 5.4 כולל אודיו LE, המספק איכות שמע גבוהה יותר בצריכת חשמל נמוכה והדגימה בין היתר, תמיכה ב-Auracast מאפשרת שיתוף אודיו בין מספר אוזניות בלוטות'.

הזמנת-ענק של מעבדי גאודי 2

בתוך כך, אינטל מסרה שהיא תבנה ביחד עם חברת Stability AI הבריטית את אחד ממחשבי העל החזקים באירופה, אשר יתבסס על מעבדי Intel Xeon ועל 4,000 מעבדי Gaudi 2 של חברת הבאנה לאבס הישראלית (הנמצאת בבעלות אינטל), אשר ישמשו כמאיצים ליישומי בינה מלאכותית. חברת Stability AI הוקמה בשנת 2021 על-ידי קבוצת מדענים ומפתחים מאוניברסיטאות בבריטניה וגייסה עד היום כ-100 מיליון דולר. היא מתמחה בתחום העיבוד של שפה טבעית (NLP). בין המוצרים שהחברה פיתחה: כלי ליצירת תמונות מתוך טקסט, Stable Diffusion ומודל לעיבוד שפה טבעית StableLM.

גלסינגר דיווח על עיסת גאודי נוספת: חברת Dell Technologies החליטה לשלב את מעבדי Gaudi בתוך שרתי PowerEdge שלה. לדבריו, מעבד הבינה המלאכותית Gaudi 3 יושק בשנה הבאה ובשנת 2025 יגיעו אל השוק מעבדי Falcon Shores, אשר משלבים את טכנולוגיות Gaudi ואת ה–GPU של חברת אינטל. "10 השנים האחרונות של בינה מלאכותית היו מדהימות. אינטל משתתפת במלואה ברנסנס הבינה המלאכותית הזה. מעבד Gaudi שלנו מפגין יכולות ביצועים שמתחרות עם המובילה בשוק, אנבידיה, אפילו אל מול עומסי העבודה המאתגרים ביותר".

אינטל פיתחה מצעי זכוכית למארזים מרובי שבבים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל אינטל, פט גלסינגר, מחזיק פרוסת שבבים עם מצע זכוכית החדש

חברת אינטל ׁׂהכריזה על פיתוח טכנולוגיית מצעים חדשה, Glass Panel, אשר מבוססת על שימוש בזכוכית כחומר המצע ומיועדת לשימוש בייצור רכיבים מרובי שבבים. מצעי Glass Panel נועדו לשמש כתחליף למצעים האורגניים המצויים כיום בשימוש בתעשייה. מנהל קבוצת ההרכבה והמדידות באינטל, באבאק סאבי, אמר שהפיתוח התבצע באינטל במשך 10 השנים האחרונות, שבמהלכן אינטל השקיעה מיליארד דולר בטכנולוגיה ורשמה 600 פטנטים שונים.

מצעי זכוכית מספקים תכונות מכניות טובות יותר מאשר מצעים אורגניים, ומאפשרים להקטין את את מימדי מארזי השבבים. הם דקים יותר, עמידים בטמפרטורות גבוהות, בעלי תכונות אופטיות יעילות ומאפשרים צפיפות מוליכים חשמליים גבוהה פי 10 מאשר במצעים אורגניים, ועל-ידי כך צפיפות גבוהה יותר של אריחי סיליקון. בנוסף הם עמידים יותר בפני עיוותים כמו כיפוף ומתיחה, ולכן מאפשרים בניית מארזים גדולים המכילים הרבה יותר אריחים (Chiplets) מאשר נעשה כיום.

צד מגעי ה-BGA של רכיב מבחן לבדיקת מצעי הזכוכית, אשר יוצר במפעל החברה בצ'נדלר, אריזונה
צד מגעי ה-BGA של רכיב מבחן לבדיקת מצעי הזכוכית, אשר יוצר במפעל החברה בצ'נדלר, אריזונה

להערכת אינטל, עד סוף העשור הנוכחי התעשייה תגיע לגבול יכולת המיזעור של טרנזיסטורים. היא מתכננת להוציא את המצעים החדשים לשוק במחצית השנייה של העשור, ולאפשר בניית רכיבים מרובי אריחים יעילים וצפופים יותר. אינטל מסרה שניתן להטמיע במצעים קבלים, סלילים וממשקי תקשורת אופטיים. הטכנולוגיה החדשה מגדילה ב-50% את צפיפות הסיליקון בשטח מצע נתון, ומאפשרת לייצר רכיבים במארזי-ענק של עד 240X240 מ"מ. להערכתה, בשלב הראשון ישמשו מצעי הזכוכית לייצור מעבדים עבור יישומים עתירי עיבוד, כמו שרתים חזקים ומחשבי בינה מלאכותית. החברה מסרה שמעבדים המיוצרים בתהליכי Intel 18A ומורכבים על מצעי זכוכית, יאפשרו לה לספק טריליון טרנזיסטורים במארז עד לשנת 2030.

שוק השבבים מתחיל להתאושש, אולם עדיין רחוק מהשיא של 2021

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מכירות שוק השבבים העולמי לפי רבעונים. מקור: Omdia

שוק הסמיקונדקטורס העולמי מתחיל להתאושש לאחר חמישה רבעונים רצופים של ירידות. סקר שוק חדש של חברת המחקר Omdia מגלה שברבעון השני 2023 צמחו המכירות בכ-3.8% והסתכמו בכ-124.3 מיליארד דולר. אומנם הנתונים ההיסטוריים מראים שבאופן מסורתי המכירות ברבעון השני גבוהות בכ-3.4% בהשוואה לרבעון הראשון, אולם המגמות במגזרי משנה בתוך השוק, חורגים מהתבנית ההיסטורית. לכן החברה מעריכה שהנתונים מרמזים על תחילתה של תפנית.

כך למשל, שוק ה-DRAM זינק בכ-15% ברבעון השני, בשעה שהצמיחה המסורתית שלו ברבעון השנהי היא של כ-7.5%. יחד עם זאת, צריך לזכור שהרבעונים האחרונים כיווצו את השוק בהיקף ניכר: היקפו ברבעון השני 2023 היה רק 79% מהיקפו ברבעון המקביל 2022. "יעבור זמן עד שהשוק יגיע לרמת המכירות של סוף 2021". חברת אנבידיה הובילה את התפנית של הרבעון השני, בזכות מעמדה המוביל בתחום הבינה המלאכותית היוצרת (Generative AI): מתוך צמיחה גלובלית של 4.6 מיליארד דולר במכירות – 2.5 מיליארד דולר היו צמיחה במכירות של אנבידיה.

מגזר המעבדים, הכולל את כל המגוון שבין מעבדי AI למעבדי שרתים, צמח בכ-15% והגיע ושיעור של כמעט שליש מכל מכירות השבבים בעולם (31% ברבעון השני). מכירות השבבים לשוק הסמארטפונים, שהוא המגזר השני בגדלו, ירדו בכ-3% עקב הירידה המתמשכת בשוק מכשירי הסמארטפון. המכירות לשוק הרכב צמחו ברבעון השני בכ-3.2%.

מכירות 10 החברות המובילות את השוק (באלפי דולרים):

 

בוש רכשה את יצרנית השבבים האמריקאית TSI

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מפעל השבבים STI ברוזוויל, קליפורניה

חברת בוש הגרמנית (Bosch) מתחילה ליישם את תוכנית השבבים האסטרטגית שאותה היא הגדירה בסוף 2022, המיועדת לבנות תשתית ייצור שבבים עצמית בתחומי הליבה שלה, במיוחד שבבי הספק ורכיבים בטכנולוגיית סיליקון קרביד (SiC) הנדרשים בתעשיית הרכב החשמלי. בסוף השבוע החברה הודיעה על השלמת עסקת הרכישה של חברת TSI Semiconductors מרוזוויל, קליפורניה. החברה מעסיקה כיום כ-250 עובדים ומתמחה בפיתוח וייצור רכיבי ASIC לתעשיית הרכב.

לא נמסרו פרטים על העיסקה, אולם בוש דיווחה שהיא תשקיע 1.5 מיליארד דולר בהחלפת ציוד הייצור של החברה, במטרה לייצר כבר ב-2026 רכיבי SiC בפרוסות סיליקון של 200 מ"מ, לשימוש במכוניות חשמליות. נשיא חטיבת האלקטרוניקה ממונעת בתאגיד בוש, מיכאל באד, אמר שהחברה מגדילה בצורה מסודרת ושיטתית את היצע רכיבי ה-SiC שהיא מייצרת. "הם חסכוניים מאוד באנרגיה ומעניקים לרכב החשמלי טווח נסיעה משופר וטעינת סוללה טובה יותר".

ראוי לציין שהיקף ההשקעה ב-STI יהיה מותנה בהיקף התמיכה שבוש תקבל מהממשל האמריקאי. מדינת קליפורניה העניקה לה פטור ממסים בשווי של 25 מיליון דולר. החברה מסרה שהיקף ההשקעה הכוללת יהיה תלוי בתקציבים פדרליים. "החברה מתכננת להגיש בקשת תמיכה במסגרת חוק השבבים בארה"ב (CHIPS and Science Act), כדי לסייע בפיתוח האתר ברוזוויל". עד היום היתה פעילות השבבים של בוש מאוד מוגבלת. מסורתית, היא החזיקה במפעל קטן בעיר רוטלינגן שהתמקד בעיקר בייצור רכיבי MEMS, חיישנים מסויימים ורכיבי ASIC מעטים לצרכיה.

לקחים ממשבר שרשרת האספקה של 2020-2022

בשנת 2019 היא החלה בהקמת מפעל ייצור שבבי רכב בדרזדן, שהחל לפעול במחצית 2021. הזעזוע שנגרם לתעשייה העולמית בעקבות המחסור בשבבים בתקופת הקורונה גרם ככל הנראה לשינוי מהותי בתפישת החברה, וגרם להגדרת תחום השבבים כמרכיב ליבה שהחברה צריכה לשלוט בו. בחודש יולי 2022 החברה הכריזה על תוכנית אסטרטגית לבניית תשתית שבבים עצמית, בהשקעה כוללת של כ-3 מיליון אירו עד לשנת 2026. התוכנית מתמקדת בטכנולוגיות למערכות תעשייתיות ומערכות רכב, ולכן מתמקדת בבניית יכולת פיתוח וייצור בתהליכי 40-200 ננומטר.

התוכנית האסטרטגית גם כוללת בניית שני מרכזי פיתוח ברוטלינגן ובדרזדן, גרמניה, בהשקעה של כ-170 מיליון אירו. במקביל היא תתחיל בבניית חדר נקי חדש בדרזדן בשטח של 3,000 מ"ר ובהשקעה של כ-250 מיליון אירו, ובניית חדר נקי חדש ברוטלינגר בשטח של 3,600 מ"ר ובהשקעה של כ-400 מיליון אירו. כיום היא נמצאת בשלבים הסופיים של בניית מתקן בדיקות בפנאנג, מאלזיה, אשר יספק שירותי בדיקה לכל השבבים והחיישנים שהיא מייצרת.

המשבר המתפתח באסיה מאיים על תעשיית השבבים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

תעשיית האלקטרוניקה באסיה מתחילה להראות סימני מצוקה והליכה לקראת משבר שיהיו לו השלכות גלובליות. השילוב של מלחמת הסחר בין סין וארה"ב, הצטברות מלאים שנרכשו בתקופת המשבר ותחושת המיתון הגלובלי והעלייה ברבית, פוגעים בתעשיית הייצור האסיאתית ובעיקר בסין, אשר מבוססות על ייצור של מוצרים צרכניים. המגמה הזאת נמצאת עדיין בתחילת דרכה, אולם כבר מורגשת היטב בתוצאות הכספיות של החברות המרכזיות בשוק.

כך למשל, בשנת הכספים 2023 שהסתיימה ביוני השנה, הסתכמו המכירות של מפיצת הרכיבים הגלובלית אבנט (Avnet) בכ-26.5 מיליארד דולר, בהשוואה ל-24.3 מיליארד דולר אשתקד. בחלוקה לפי אזורים גיאוגרפיים, עולה תמונה מעניינת: המכירות באירופה ובארה"ב נמצאות בצמיחה, ואילו המכירות באסיה שהיתה אחראית לכ-40% מהמכירות, הן בקיפאון או בירידה. במונחים שנתיים, המכירות באמריקה צמחו בכ-15%, המכירות באזור EMEA צמחו בכ-18% והמכירות באסיה ירדו בכ-0.1%. כאשר משווים את הרבעון האחרון של 2023 עם הרבעון האחרון של 2022, המשבר באסיה מקבל מימדים גדולים: ירידה של 11.9% במכירות.

ארו: ירידה של 22% במכירות באסיה

גם מפיצת הענק Arrow מציגה נתונים דומים: מכירות חטיבת הרכיבים הסתכמו ברבעון השני של 2023 בכ-6.68 מיליארד דולר. אלא שבעוד שהמכירות באירופה צמחו ב-19% בהשוואה לרבעון המקביל והסתכמו בכ-2.2 מיליארד דולר, המכירות באמריקה צנחו ב-17% והסתכמו בכ-2.1 מיליארד דולר והמכירות באסיה ירדו בשיעור עצום של 22%, לכ-2.5 מיליארד דולר. החברה מעריכה שמכירות הרכיבים ברבעון השלישי יסתכמו בכ-6.0-6.4 מיליארד דולר, כלומר צפויה המשך הירידה באסיה ובאמריקה.

הנתונים של יצרנית השבבים טקסס אינסטרומנטס (Texas Instruments) מציגים תמונה דומה. ברבעון השני של 2023 החברה דיווחה על ירידה של 13% במכירות להיקף של 4.53 מיליארד דולר. בדיקה גיאוגרפית מגלה שהמכירות בארה"ב צמחו בכ-24% להיקף של 715 מיליון דולר, המכירות באזור EMEA צמחו ב-16% להיקף של 918 מיליון דולר. אפילו ביפן נרשמה עלייה של 26% (להיקף של 349 מיליון דולר). אבל מכת הגרזן ניחתה בסין: המכירות התמוטטו בכ-44% והסתכמו בכ-1.82 מיליארד דולר – בהשוואה ל-2.75 מיליארד דולר ברבעון המקביל 2022 (ראו בגרף).

המשבר הכפול של Texas Instruments

בסך הכל, המחצית הראשונה של 2023 ירדו המכירות בסין בשיעור כולל של כ-31%, ושינו לחלוטין את המאזן של החברה, שכן סין אחראית לכ-40% ממכירותיה. המשבר נוגע גם לשאר מדינות דרום מזרח אסיה, שבהן ירדו המכירות בכ-17% ברבעון השני 2023, וב-16% מתחילת השנה, והסתכמו בהיקף של כ-1.1 מיליארד דולר (כ-12% ממכירות החברה). פירוש הדבר ש-TI מתמודדת גם עם ירידה כללית באסיה וגם עם הירידה בסין, אשר קשורה לעיצומים המוטלים על-ידי הממשל האמריקאי.

המשבר האסיאתי מורגש היטב גם בחברת אנלוג דיווייסז (Analog Devices – ADI). היום (ה') החברה דיווחה על ירידה של 1% בהיקף המכירות של הרבעון השלישי 2023, לקצת פחות מ-3.1 מיליארד דולר. אנלוג לא מספקת פילוח גיאוגרפי של המכירות, אבל משיחת הוועידה שהיא קיימה לאחר פרסום דו"ח הרבעון השני, ניתן להבין מה מתרחש באסיה. המנכ"ל וינסנט רוש, אמר שלאחר שלוש שנים של צבירת מלאים, הלקוחות מתחילים לווסת את הרכישות: "באירופה ובארה"ב המגמה הזו מתונה, אבל באסיה היא חזקה מאוד. אנחנו צופים שהמגמה הזו תימשך לאורך כל המחצית השנייה של 2023".

אנלוג דיווייסז חוששת מסין

סמנכ"ל הכספים של ADI, פאשאנט מהידרה ראג'ה, סיפר: "הדרישה באסיה מתכווצת במהירות ולכן ברבעון השלישי נצמצם את המלאי עבור השוק האסיאתי. היו לנו גם שלושה רבעונים רצופים של ירידה במכירות בסין, ואנחנו צופים המשך הירידה גם ברבעון הבא". הלחץ האסיאתי מורגש בכל מגזרי שוק הרכיבים האלקטרוניים. חברת Arm פירסמה השבוע תשקיף לקראת הנפקה בנסד"ק, שבו מופיע תיאור פעילותה בסין בסעיף "סיכונים עסקיים", ובשיחת הוועידה אתמול של חברת אנבידיה, רמזו מנהלי החברה שהיא נפגעה מהעיצומים על סין, וביקשו מהממשל האמריקאי שלא להחמיר אותם בעתיד.

בוטלה עסקת המיזוג בין טאואר וחברת אינטל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אינטל (Intel) הודיעה היום בבוקר על ביטול עסקת המיזוג עם חברת טאואר סמיקונדקטור (Tower) הישראלית, לאחר שאתמול פג התאריך האחרון להשלמת העיסקה, ולא התקבל האישור הרגולטורי של הרשויות בסין, אשר היו הגורם האחרון שנדרש לקיומה. בעקבות ההודעה ירדה מניית טאואר בנסד"ק בכ-8% והיא נסחרת בשווי שוק של כ-3.5 מיליארד דולר בלבד. בהתאם להסכם המיזוג, אינטל תשלם לטאואר קנס ביטול עסקה בגובה של 353 מיליון דולר במזומן. בכך הסתיימה המתנה מורטת עצבים, לאחר שבפברואר 2022 חתמו שתי החברות על הסכם שלפיו אינטל תרכוש את טאואר הישראלית תמורת 5.4 מיליארד דולר במזומן ותמזג אותה בחטיבת שירותי הייצור החדשה שלה (IFS).

אינטל הצליחה להשיג את כל האישורים הרגולטורים הנדרשים, מלבד זה של רשות התחרות הסינית, ובלעדיו לא ניתן היה להשלים את העסקה. בניסיון לנטרל את המוקש, לפני מספר חודשים אף נפגש מנכ"ל אינטל פאט גלסינגר בסין עם נציגי רשות התחרות כדי לדון בסוגיית האישור לעיסקה. לפי הדיווחים, הוא הציע פיצוי בצורה של השקעות שאינטל תבצע בסין בתמורה לקבלת האישור הרגולטורי. בשנה האחרונה העריך שוק ההון שאבדה התקווה להשלמת העיסקה, מניית טאואר ירדה בשנה האחרונה ב-20%. כיום היא נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-3.8 מיליארד דולר – רחוק מאוד משווייה לפני חתימת ההסכם עם אינטל.

יתרונות המיזוג עבור אינטל

ראוי לציין שטאואר גם הציגה ירידה במכירות בשנה האחרונה. מנכ"ל אינטל, פט גלסינגר, אמר שבשנתיים האחרונות התקרבו שתי החברות, והקירבה הזו אף הגבירה את ההערכה של אינטל לחברה. גלסינגר: "נמשיך לחפש הדמנויות לעבוד ביחד עם טאואר". מנכ"ל טאואר, ראסל אלוונגר, אמר שלמרות שהחברה שמחה להזדמנות להצטרף לאינטל, היא המשיכה לבנות את האסטרטגיה העצמאית שלה ב-18 החודשים האחרונים, "שנועדה להבטיח צמיחה בטווח הקצר ובטווח הארוך".

כאשר הדירקטוריונים של שתי החברות אישרו את העיסקה, הם העריכו שהיא תושלם בתוך פחות משנה. אינטל תכננה לשלב את טאואר בתוך חטיבת שירותי הייצור Intel Foundry Services – IFS, וליהנות מהיכולת וכושר הייצור שלה בתחומי ליבה ייחודיים כמו למשל חיישני תמונה (CMOS Image Sensor), סיליקון פוטוניקס, טכנולוגיות SiGe BiCMOS לרכיבי תקשורת מהירים ועוד. היא גם חיפשה את הידע העסקי של טאואר בתחום שירותי ייצור השבבים ואת הקשרים העמוקים שלה עם הלקוחות. בתעשייה נפוצו גם שמועות שהיא הציעה למנכ"ל טאואר לקבל עליו את תפקיד מנהל חטיבת שירותי הייצור.

קורבן מלחמת הסחר סין-ארה"ב

אלא שבעוד שבכל העולם התקבלו אישורים רגולטוריים במהירות, סין גררה רגליים ולא נתנה לה אישור. קשה להפריד בין ביטול העיסקה לבין המתח הגואה בין ארצות הברית וסין. למעשה, ניתן לעקוב אחר מלחמת הסחר בין סין וארה"ב באמצעות מניית טאואר בתקופת ההמתנה הזאת: בחודשים הראשונים שלאחר החתימה על העיסקה עלתה וירדה מניית טאואר במתינות, עד לאוקטובר 2022, שבה הרחיב ממשל ביידן את העיצומים על תעשיית השבבים הסינית. בשוק העריכו שעיסקת אינטל-טאואר תהיה הקורבן הראשון של המהלך, ומנייתה צנחה מ-44.8 דולרים למחיר של כ-40.1 דולרים.

במרץ 2023 אינטל פירסמה הודעה אופטימית ביחס לאפשרות השלמת העיסקה, ומניית טאואר עלתה למחיר של כ-45 דולר. אלא שבחודש מאי 2023 דווח על מפגש מיוחד בין מנכ"ל אינטל לבין הרגולטורים בסין כדי לזרז את העיסקה. הדיוווח הצביע על בעיות – והמנייה התמוטטה שוב ביותר מ-10%. התגובה הראשונית היום להודעה על ביטול העיסקה היתה עלייה קלה במניית טאואר, ורק בהמשך היום המגמה התהפכה בחדות. ככל הנראה, שוק ההון כבר תימחר את טאואר מתוך הנחה שלא יהיה מיזוג: כאשר חברה נסחרת מתחת למחיר שבו מציעים לרכוש אותה – סימן שהמשקיעים לא מאמינים שהעיסקה תתבצע.

TSMC מקימה חברת ייצור שבבים אירופית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: קו ייצור שבבים בחברת NXP

מפעל ייצור השבבים שחברת TSMC תכננה בעבר להקים באירופה יפעל במסגרת של חברה עצמאית חדשה בשם European Semiconductor Manufacturing Company – ESMC, אשר תספק שירותי ייצור שבבים (Foundry) מהעיר דרזדן, גרמניה. בשלב הראשון תתמקד חברת ESMC בהקמת מפעל לייצור שבבים. השבוע הודיעו TSMC, NXP, אינפיניאון ובוש על הסכם הקמת החברה החדשה, שבה תחזיק TSMC ב-70% מהמניות, ושאר השותפות יחזיקו ב-10% כל אחת.

תקציב ההקמה של המפעל נאמד בכ-10 מיליארד דולר. דירקטוריון TSMC אישר השבוע השקעה של כ-3.9 בחברת ESMC, כאשר שאר התקציב יגיע מהשותפות האחרות, מממשלת גרמניה, מהאיחוד האירופי ומהלוואות בנקאיות. בשלב הראשון יוקם קו ייצור בעל קיבולת של 40,000 פרוסות סיליקון בקוטר של 300 מ"מ (12 אינטש). הוא ייצר רכיבים בטכנולוגיית CMOS פלנארית בגודל של 22/28 ננומטר ורכיבים מתקדמים יותר המבוססים על טרנזיסטורי CMOS FinFET בגודל של 12/16 ננומטר.

הגנה על שרשרת האספקה של תעשיית הרכב הגרמנית

המפעל צפוי להעסיק כ-2,000 עובדים. חברת ESMC מתכננת להתחיל בהקמת המפעל במחצית השנייה של 2024 במטרה להגיע לייצור המוני לפני סוף 2027. יו"ר חיברת בוש, ד"ר סטיפן הרטונג, הסביר שהקמת החברה גם מסייעת בחיזוק תעשיית השבבים האירופית, וגם מבטיחה את שרשרת האספקה של תעשיית הרכב הגרמנית בתחום השבבים.

מדובר בקואליציה חזקה במיוחד: TSMC הטאיוואנית היא יצרנית השבבים הגדולה בעולם ובשנת 2022 הסתכמו מכירותיה בכ-91 מיליארד דולר. תאגיד התעשייה הגרמני בוש מעסיק 421,000 עובדים והגיע למכירות של 88 מיליארד דולר ב-2022. יצרנית השבבים הגרמנית איפניניאון מעסיקה 56,200 עובדים ומכירותיה בשנה שעברה הסתכמו בכ-14.2 מיליארד אירו. יצרנית השבבים ההולנדית NXP מעסיקה כ-34,500 עובדים. בשנת 2022 הסתכמו מכירותיה בכ-13.2 מיליארדדולר.

 

אינפיניאון וקואלקום יפתחו מעבדי RISC-V לתחום הרכב

פורסם בתאריך ע"י Techtime

קואליציה חדשה ורחבת היקף של חברות תעשייתיות מקימה חברה חדשה בגרמניה אשר תתמקד בפיתוח ואספקת פתרונות חומרה ותוכנה המבוססים על מעבדי RISC-V. קבוצת החברות אשר מקימה את החברה החדשה הן קואלקום (Qualcomm), אינפיניאון (Infineon), נורדיק סמיקונדקטור (Nordic Semiconductor), חברת NXP ותאגיד התעשייה הגרמני Bosch. עדיין אין פרטים מלאים על מוצרי החברה, מלבד הצהרה משותפת שלפיה היא תספק פתרונות, ותכנוני ייחוס עבור מערכות מבוססות RISC-V, בתחילה עבור שוק הרכב ולאחר מכן ליישומי IoT ותקשורת ניידת. יחד עם זאת, מכיוון שמדובר בקבוצה של יצרניות שבבים, ניתן להניח שמטרתה לפתח ולייצר מעבדים מסוגים שונים מבוססי RISC-V.

הקבוצה החלה בשלבי הקמת החברה, אשר תפעל מגרמניה. סגן נשיא לפתרונות אלקטרוניקה ממונעים בחברת בוש, ג'נס פאברוסקי, אמר שהחברה החדשה תחזק את תעשיית השבבים האירופית. פטר שיפר, מנהל חטיבת הרכב באינפיניטאון, אמר שהחברה החדשה תפתח ותייצר מעבדי RISC-V עובר כלי רכב, "אשר יבטיחו תאימות הדדית ותקנים אחידים בכל מערכות המחשוב ברכב". חברת קואלקום הודיעה שלפני חמש שנים היא החלה לחקור את הארכיטקטורה החדשה וכבר שילבה מיקרו-בקרים מבוססי RISC-V במספר מערכות.

בפוסט שהעלה באתר החברה, הסביר מנהל הטכנולוגיות הראשי של NXP, לארס רגר, שתעשיית השבבים הזדעזעה בספטמבר 2020 כאשר סו פטבנק הודיעה על כוונתה למכור את Arm לחברת אנבידיה. "בסופו של דבר העסקה לא קיבלה אישורים רגולטוריים ובוטלה, אולם זו היתה קריאת השקמה עבור כולנו. הארכיטקטורה של Arm נמצאת בליבת המוצרים של רוב יצרניות השבבים הגדולות. מה היה קורה אם חברת אנבידיה, המתחרה בהרבה מאוד יצרניות שבבים, היתה מקבלת שליטה על העברת טכנולוגיות ותעריפי השימוש בהן על-ידי מתחרותיה?"

לדבריו, ארכיטקטורת RISC-V הפתוחה מגינה על התעשייה מפני אפשרות כזו בעתיד: "בניגוד ל-Arm, כל אחד יכול להשתמש או לבצע שינויים בערכת הפקודות של RISC-V, והדבר מבטיח מחסום כניסה נמוך יותר והגנה על שרשרת האספקה".

SCD פיתחה גלאי SWIR דואלי, הכולל Standard Imaging ו-Event Imaging

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: המנכ"ל הנכנס של SCD, קובי זאושניצר

חברת SCD הנמצאת בבעלות משותפת של אלביט ורפאל החלה לייצר חיישן Infrared חדש, אשר משלב גם יכולות חדשניות של Event Base Imaging בתחום ה-SWIR וגם יכולת Imaging מהיר בו-זמנית בשבב יחיד. בשיחה עם Techtime העריך מנכ""ל החברה, קובי זאושניצר, שזהו החיישן הראשון מסוגו בעולם אשר מאפשר יכולת הדמאה של Events ב-SWIR ויותר מכך, זהו החיישן הראשון מסוגו בעולם אשר מאפשר גם חישה רגילה וגם חישת Events בו-זמנית באותו גלאי. החיישן, מדגם SWIFT-640 EI, הוא בעל פיקסלים בגודל של 10 מיקרון (כל צלע) אשר מייצרים תמונות בקצב של עד 50KHz. הוא מספק שני ערוצי וידאו בו-זמנית: ערוץ SWIR סטנדרטי וערוץ SWIR מבוסס אירועים (Event-based Imaging – EBI).

זאושניצר: "להערכתנו זהו חיישן ה-SWIR הראשון בעולם שיש לו יכולות EBI. זהו מכפיל כוח. הוא מאפשר למערכות עם בינה מלאכותית לקבל החלטות בצורה טובה ויעילה יותר, תוך חיסכון בהספק ובזמן, מכיוון שהמערכת מאתרת אירועים ברמת ה-FPA, יכולת שכיום דורשת כח עיבוד רב ומשאבי מחשב משמעותיים על-מנת לגלות את אותם אירועים. הגלאי הוא בעל מערך של 640 על 512 פיקסלים מסוג InGaAs אשר כולל גם יכולות Asynchronous Laser Pulse Detection (ALPD). כלומר יכולות לזהות מספר אירועי לייזר בו-זמנית.

"היכולות האלה חשובות למערכות המבצעות פעולות כמו הכוונת חימוש מדויק, איתור מקורות ירי עויין, מיון וסיווג מהירים, יישומי צילום היפר-ספקטרלי, התמצאות סביבתית, רובוטיקה וכדומה". חברת SCD פועלת במתכונת של חברה אנכית, אשר מפתחת ומייצרת את המוצרים שלה מרמת השבב ועד רמת מודול הווידאו אשר מוכן לאינטגרציה על-ידי בתי המערכות. "אנחנו מוציאים מהפאב שלנו מוצר שלם: מודול וידאו IR הכולל חיישן ארוז, אשר מבוסס על שבב IR שאנחנו מייצרים במפעל שלנו בכרמיאל ורכיב ASIC שפיתחנו בעצמנו. הם מחוברים אחד אל השני בטכנולוגיית Flip Chip וארוזים במפעל שלנו למוצר מוגמר".

200 מיליון דולר מכירות

חברת SCD פועלת מפארק התעשיות לשם שבגוש משגב בגליל (השם הוא קיצור של Semi Conductor Devices), ומעסיקה כ-600 עובדים, רובם במטה החברה בישראל אשר כולל גם את מרכז הפיתוח ואת מפעל ייצור השבבים של החברה. בשנת 2022 הסתכמו מכירותיה בכ-190 מיליון דולר. זאושניצר נכנס לתפקיד מנכ"ל החברה בחודש אפריל 2023, לאחר ששימש במשך 9 שנים כסמנכ"ל שיווק ופיתוח עסקי של החברה. הוא החליף בתפקיד את דני סלסקי, שעבר לתפקיד מנכ"ל חברת אירונאוטיקס, הנמצאת בבעלות חלקית של רפאל.

בדיקת פרוסה שיצאה מקו הייצור של SCD. משמאל: גלאי SWIFT 640 EI החדש
בדיקת פרוסה שיצאה מקו הייצור של SCD. משמאל: גלאי SWIFT 640 EI החדש

"אנחנו נחשבים לאחת מהחברות המובילות בעולם בתחום חיישני ה-IR בכל אורכי הגל של אינפרה אדום. אנחנו מוציאים מהפאב שלנו מוצר אשר מוכן לשילוב במערכות ה-EOIR של הלקוחות שלנו: מודול Video ל-IR הכולל חיישן ארוז, עם כרטיסי עיבוד צמודים ואשר מותאמים למגוון רחב של צרכים ואפליקציות בשוק הביטחוני ובשוק האזרחי".

מה הם שוקי היעד המרכזיים שלכם?

"הפעילות המרכזית שלנו היא ייצור חיישנים עבור תעשיית התעופה והביטחון, אם כי אנחנו גם מספקים מוצרים לחברות אזרחיות הזקוקות לטכנולוגיות הצבאיות, כמו למשל חיישנים להתקנה במכונות בדיקה בתעשיית ייצור השבבים (Image Inspection) או מערכות איתור דליפות גז (Optical Gas Imaging). בשנים האחרונות התחום הזה נמצא בצמיחה גדולה מאוד, עקב רגולציה מחמירה שנועדה להתמודד עם בעיית הפליטה של גזי חממה. בתחום הזה יש לנו צמיחה במכירות באירופה, במזרח הרחוק ובצפון אמריקה. תחום צומח נוסף הוא New Space, שבמסגרתו שולבו פתרונות ה-SWIR שלנו בהרבה מאוד לוויינים זעירים".

מהלומה לחלום השבבים ההודי: פוקסקון פורשת משותפות Vedanta

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מפעל ייצור אלקטרוני של חברת פוקסקון בצ'כיה

חברת פוקסקון (Foxconn) ביטלה את השתתפותה בפרוייקט הקמת מפעל ייצור שבבים וצגים ביחד עם חברת Vedanta Limited ההודית. מדובר היה בפרוייקט דגל בהשקעה של כ-19.5 מיליארד דולר, שהיה אמור לקום במדינת גוג'אראט, ממנה הגיע ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי. חברת פוקסקון הינה קבלנית הייצור האלקטרוני הגדולה בעולם, וההסכם שנחתם בפברואר 2022 עם ודנטה היה מרכיב חשוב בהחלטתה להיכנס גם לתחום ייצור השבבים. ההחלטה הזו מהווה מהלומה לחלומה של הודו להקים תעשיית שבבים אשר תתחרה בסין ותגיע להיקף של כ-64 מיליארד דולר עד סוף העשור.

הפרוייקט יצא לדרך במסגרת תוכנית עידוד ייעודית לתעשיית השבבים, בהיקף כולל של כ-10 מיליארד דולר (השקעה ממשלתית). ראוי לציין שגם חברת טאואר הישראלית (Tower Semiconductor) הגישה הצעה לתוכנית הזאת, בתור השותף הטכנולוגי במסגרת קונסורציום ISMC שהיה אמור לבצע השקעה כוללת של כ-3 מיליארד דולר. אולם גם התוכנית הזאת נמצאת כעת בעצירה, לאור הצעת הרכש של חברת אינטל אשר תלויה ועומדת עד לקבלת אישור של הרגולטור הסיני, אם הוא בכלל יתקבל.

בתגובה, פירסמה חברת ונדטה הודעה שהיא מאמינה בעתיד תעשיית השבבים ההודית, ולכן חתמה על מזכר הבנות לרכישת יצרנית השבבים והצגים ההודית Twin Star Technologies בסכום שהיקפו לא נמסר. החברה נמצאת בבעלות Volcan Investments, שהיא גם בעלת השליטה בתאגיד ודנטה. מעבר לזה, היא התעלמה לחלוטין מההודעה של פוקסקון. סוכנות רויטרס מסרה שפוקסקון לא הסבירה מדוע החליטה לפרוש מהשותפות. היא גם דיווחה שהחברה החדשה היתה אמורה להתבסס על טכנולוגיות שיועברו אליה מחברת STMicroelectronics האירופית, אלא שגם בחזית הזאת הדיונים נקלעו למבוי סתום.

העיתון טיימס אוף אינדיה דיווח שככל הנראה פוקסקון פרשה מהפרוייקט לאחר שלא הושגו הבנות עם חברת ST על מתן החסות הטכנולוגית למפעל החדש. סוכנות הידיעות הטאיוואנית דיג'יטיימס דיווחה הבוקר שפוקסקון לא ויתרה על הרעיון להקים מפעל שבבים בהודו, ולמרות כשלון השותפות עם ודנטה, היא מחפשת כעת שותף אחר.

ASML ו-imec יקימו קו ייצור משותף

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: כיוונון מערכת ליתוגרפית במפעל ההרכבות של ASML. צילום: ASML

שני גופי המחקר הגדולים באירופה ומהחשובים בעולם בפיתוח טכנולוגיות ייצור שבבים, ASML ו-imec, חתמו על הסכם הבנות להרחבת הפעילות המשותפת, במסגרת מאמצי האיחוד האירופי לחזק את מעמדה של תעשיית השבבים המקומית. ההסכם ממוקד בהקמת קו ייצור לביצוע פרוייקטי פיילוט של חברות שבבים אירופיות, אשר יאפשר להן לבדוק אבות טיפוס של מוצרים חדשים המיוצרים בטכנולוגיות מתקדמות.

קו הייצור ייבנה במתקני imec בעיר לובן שבבלגיה. הוא יכולול את כל חבילת ציוד הייצור והמטרולוגיה של ASML לתהליכים מתקדמים, כולל מערכות High-NA EUV שחברת ASML ׁהיא היצרנית היחידה שלהן. שתי החברות לא מסרו מה היקף ההשקעה בפרוייקט, אולם דיווחו שהוא מקבל את תמיכת האיחוד האירופי במסגרת תוכנית IPCEI.

מכון imec מעסיק כ-5,500 עובדי מחקר ומשמש כמעבדת מחקר ופיתוח של תהליכים וטכנולוגיות לייצור שבבים. המרכז פועל בבלגיה, אולם יש למכון מעבדות מחקר גם בהולנד ובארה"ב. בשנת 2022 הסתכמו מכירותיו בכ-846 מיליון אירו. חברת ASML מהעיר (איינדהובן שבהולנד, נחשבת ליצרנית המתקדמת בעולם של ציוד לייצור שבבים מתקדמים. היא מעסיקה יותר מ-40,000 עובדים. בשנת 2022 הסתכמו מכירותיה בכ-21.2 מיליארד אירו.

תוכנית IPCEI משותפת לכל מדינות האיחוד וממוקדת בבניית שיתופי פעלוה רחבי היקף בתחומי ליבה טכנולוגיים. בתחילת יוני 2023 אושרה תוכנית IPCEI לקידום תחום המיקרואלקטרוניקה, שבמסגרתה נחתם הסכם שיתוף הפעולה בין ASML ו-imec. התוכנית גובשה בעקבות החלטת האיחוד האירופי מדצמבר 2020 לקדם את תעשיית הסמיקונדקטור של היבשת. בתוכנית המיקרואלקטרוניקה משתתפות 14 מדינות ו-56 חברות טכנולוגיות מהאיחוד האירופי. תקציב התוכנית יסתכם בכ-21.8 מיליארד אירו, שמתוכם כ-8.1 מיליארד אירו יגיעו באמצעות מימון ממשלתי והשאר מהשתתפות התעשייה.

אינטל תעבור למודל הפאונדרי הפנימי ברבעון הראשון 2024

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אינטל (Intel) מתכננת ליישם את מודל הפעילות החדש שלה, IDM 2.0, החל מהרבעון הראשון של שנת 2024. כך מסר אתמול (ד') סמנכ"ל הכספים של החברה, דייויד זינסנר, במהלך שיחת תדרוך עם אנליסטים. מודל הפעילות החדש מבוסס על מתכונת של חברת שירותי ייצור (Foundry) עצמאית פנימית. בשיטה הזאת, כל חטיבות המוצר של אינטל יפעלו כמו חברות ללא מפעל ייצור (Fabless) ויתחרו על קבלת שירותי יצור מחטיבת הפאונדרי אשר תפעל במתכונת של מוקד רווח עצמאי.

לדברי זינסנר, השינוי המבני הזה יהיה מרכיב מרכזי בתהליך הפחתת עלויות בהיקף של כ-8-10 מיליון דולר בשנה, החל משנת 2025. במתכונת הזאת, תיווצר קבוצה חדשה באינטל בשם Manufacturing Group אשר כוללת את שירותי מפעלי הייצור, חטיבת הייצור ללקוחות חיצוניים (IFS) וחטיבות פיתוח טכנולוגיות הייצור. היא תתקיים לצד הקבוצות הקיימות היום, דוגמת Client Computing, Data Center and AI, Network and Edge ואחרות.

תחרות מול TSMC

הפעילות של הפאונדרי הפנימי תתבצע במתכונת של תמחור מסחרי, שבמסגרתה החטיבות של אינטל יקבלו שירות ברמה דומה לזאת של הלקוחות החיצוניים, כולל קבלה הדרגתית של החופש לאתר קבלני ייצור חיצוניים עבור המוצרים שלהן. ראוי לציין שכבר היום מתבצעים כ-20% מהייצור של אינטל באמצעות קבלני ייצור חיצוניים. היעד ארוך הטווח של אינטל הוא להגיע לרווח גולמי של כ-60% ולרווח תפעולי של כ-40%. במקביל, היא מטפחת את חטיבת שירותי הייצור במטרה שתהיה הקבלנית השנייה בגודלה בעולם (אחרי TSMC הטאיוואנית), ותגיע למכירות בהיקף של יותר מ-20 מיליארד דולר בשנה.

מנהל חטיבת התכנון האסטרטגי באינטל, ג'ייסון גרבה, אמר שהחברה איתרה מספר תחומים שבהם המודל החדש ישפר את היעילות התפעולית של החברה: "כך למשל, צמצום במספר פרוסות הסיליקון המועברות בין המפעלים של אינטל יחסוך 0.5-1 מיליארד דולר בשנה. כיום זמני הבדיקה של מוצרים חדשים ארוך יותר באינטל מאשר אצל המתחרות. העברת החטיבות לעבודה על בסיס רווח יקטין את הזמנים האלה ויחסוך בסביברות 500 מיליון דולר בשנה".

מודל מרכזי הרווח הפנימיים מעורר שאלות מטרידות

החברה מצפה שהמודל החדש יסייע לבסס את מעמדה כסקפית שירותי ייצור ללקוחות חיצוניים, מכיוון שהוא מנתק בין הייצור לבין הפיתוח ועל-ידי כך מעניק ללקוחות את הביטחון שהנתונים, הקניין הרוחני והאינטרסים העסקיים שלהם – מנותקים מאלה של חברת אינטל הגדולה. מדובר במודל מהפכני אשר מעורר שאלות רבות. הראשונה היא מדוע אינטל לא חוששת שמודל התחרות יצמצם את עומק שיתוף הפעולה הפנימי ועל-ידי כך את יתרון הגודל שלה עצמה.

האם היא לא מבצעת הימור חסר-אחריות מתוך שאיפה לתמוך בחטיבת שירותי הייצור, שהריווחיות שלה היא תמיד נמוכה יותר מאשר של יצרנית שבבים מקוריים (IDM)? ושאלה אחרונה נוגעת להיבט אחר לחלוטין: האם אינטל מתכננת להתפצל למספר חברות נפרדות – וכיום אנחנו רואים רק את המהלך הראשון בתוכנית ארוכת הטווח הזו? המשקיעים בבורסה, מכל מקום, לא מאמינים באסטרטגיית IDM 2.0: לאחר המפגש ירדה מניית אינטל בנסד"ק ממחיר של 36.7 דולר למחיר של 32.9 דולר היום, המעניק לחברה שווי שוק של כ-137 מיליארד דולר.

אינטל הכריזה על טכנולוגיית ההולכה החשמלית PowerVia

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אינטל (Intel) פיתחה תהליך ייצור חדש המאפשר להפריד בין קווי אספקת המתח עבור הטרנזיסטורים ובין קווי הולכת המידע, באופן המאפשר לשפר את ביצועי השבב ולהגדיל את מספר הטרנזיסטורים בשטח נתון. הממצאים על ביצועי הטכנולוגיה החדשה, בשם PowerVia, יוצגו בכנס VLSI שייערך בקיוטו, יפן, ב-11-16 ביוני 2023. טכנולוגיית PowerVia מתמודדת עם אחד מהאתגרים הקשים בייצור שבבים גדולים: כיצד לקשר בין כל הטרנזיסטורים בשבב ולהביא אליהם מתח חשמלי.

הריבוי במספר הטרנזיסטורים דורש להביא הרבה מקורות מתח אל השבב, ולעתים השטח שקווי הכוח מכסים מגיע לכ-20% משטח השבב כולו. במקביל, המורכבות של הרכיבים דורשת לייצר מארג מסובך של קישורים בין הטרנזיסטורים, אשר צריך לתמרן בין קווי המתח גם באופן שימנע הפרעות אלקטרומגנטיות. שיטת הייצור המסורתית היא הדרגתית: מייצרים שכבות של מוליכים חשמליים, מעליהן מייצרים את שכבת טרנזיסטורי הסיליקון, ובשלב הסופי הופכים את השבב ומקשרים את הטרנזיסטורים הרלוונטיים אל ממשקי הכניסה, היציאה ואספקת המתח של השבב.

בתמונה למעלה: ארבעת השלבים המרכזיים בייצור שבבי PowerVia

טכנולוגיית PowerVia מבוססת על הפרדת שתי שכבות המוליכים החשמליים, ובניית מעין סנדוויץ', שבצידו האחד יש מוליכים להובלת האותות החשמליים, במרכזו שכבת הסיליקון של הטרנזיסטורים, ובצידו השני שכבת מוליכי מקורות הכוח לשבב. אינטל הודיעה שהטכנולוגיה מגדילה ביותר מ-5% את תדר העבודה של המעבד, ביותר מ-90% את צפיפותו הכוללת ובכ-30% את צריכת האנרגיה שלו. בנוסף, מתקבל שיפור באיכות המידע (Signal Integrity) עקב הפחתה בתופעות ההפרעות האלקטרומגנטיות, היכולת לפרוס את קווי ההולכה בצורה טובה יותר ושימוש בקווי מתח עבים יותר ולכן בעלי איכות הפצת אנרגיה טובה יותר.

האתגר הקשה ביותר: בדיקת תקינות השבב

החברה הודיעה שהיא הצליחה להתגבר על הקושי הגדול ביותר בתהליך ייצור "הסנדוויץ'": כיצד לבדוק את השבב לאחר הייצור. אומנם לא נמסרו פרטים על שיטת הבדיקה, אולם אינטל דיווחה שהיא ייצרה שבב בדיקה בשם Blue Sky Creek הכולל את מעבד Meteor Lake בגרסת Efficient-core אשר ייצא בקרוב לשוק. בשבב הזה הוטמעו תקלות סמויות שצוות הבדיקה לא ידע על קיומן, אבל הוא הצליח לאתן את כולן.

אינטל מתכננת לייצר את מעבדי Arrow Lake החדשים בטכנולוגיית PowerVia. המעבדים האלה מיועדים למחשבי PC ומתוכננים לצאת לשוק במהלך 2024. הם ייוצרו בתהליך Intel 20A, אשר כולל את טרנזיסטורי RibbonFET של אינטל, שהם טרנזיסטורים תלת-מימדיים הבנויים במתכונת של Gate All Around. במקביל, הטכנולוגיה תשולב במערך הטכנולוגיות שיינתנו ללקוחות על-ידי חטיבת שירותי הייצור של אינטל (IFS). במהלך 2024, הטכנולוגיה תשולב בפורטפוליו הפתרונות של IFS גם עבור התהליך המתקדם יותר, Intel 18A.

בין ייאוש לתקווה: אי-הוודאות בעסקת טאואר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

ברבעון הראשון של שנת 2023 ירדו המכירות של חברת טאואר סמיקונדקטור (Tower) ממגדל העמק בקצת יותר מ-15% והסתכמו בכ-421 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של כ-356 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. למרות זאת הריווחיות הגולמית של החברה השתפרה וצמחה מ-63 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד לכ-89 מיליון דולר ברבעון האחרון. חלק מהשיפור נובע מהכנסות שנוצרו בעקבות ארגון מחדש של פעילותה ביפן: בחודש יולי 2022 היא סגרה את המפעל בעיר Arai ביפן, מכיוון שהוא ייצר רכיבים אך ורק לצורכי Nuvoton, ולא תרם לחברה או לנובוטון, וקיבלה תקבולים ממכירת הציוד שהיה במפעל.

אלא שהנושא המרכזי היום אינו היקף המכירות או הריווחיות של החברה, אלא סימן השאלה הענק המרחף מעל תוכנית המיזוג עם חברת אינטל: בפברואר 2022 נחתם הסכם מיזוג בין טאואר לבין חברת אינטל תמורת כ-5.4 מיליארד דולר במזומן. העיסקה אושרה על-ידי שני הדירטוריונים וההערכות היו שהיא תושלם בתוך פחות משנה. אינטל מעוניינת לשלב את טאואר בתוך חטיבת שירותי הייצור החדשה Intel Foundry Services – IFS, וליהנות מהיכולת וכושר הייצור שלה בתחומי ליבה ייחודיים כמו למשל חיישני תמונה (CMOS Image Sensor), סיליקון פוטוניקס, טכנולוגיות SiGe BiCMOS לרכיבי תקשורת מהירים ועוד. לטאואר גם ידע עסקי עמוק בתחום שירותי ייצור השבבים וקשרים עמוקים עם הלקוחות.

רכבת הרים חסרת-מנוח

מאז החתימה על ההסכם, נראה שהעיסקה תקועה. כל האישורים הרגולטוריים התקבלו, מלבד האישור של הרגולטור הסיני, וכעת לא ניתן להעריך מתי ואם בכלל הוא יעניק את אישורו לעיסקה, או שסין החליטה לטרפד אותה כחלק ממלחמת הסחר עם ארצות הברית. התקוות והחששות האלה באים לידי ביטוי ברור במחיר המנייה של החברה בנסד"ק. בחודשים הראשונים שלאחר החתימה על העיסקה, עלתה וירדה מניית טאואר במתינות, עד לאוקטובר 2022, שבה הרחיב ממשל ביידן את העיצומים על תעשיית השבבים הסינית. בשוק תהו כיצד סין תגיב, והעריכו שעיסקת אינטל-טאואר תהיה הקורבן הראשון.

בתגובה לחששות התמוטטה מניית טאואר מ-44.8 דולרים לכ-40.1 דולרים למנייה. לקראת סוף השנה פירסמה טאואר תוצאות טובות מאוד של הרבעון השני והשוק המתין לדו"ח השנתי של אינטל, והמנייה החלה להתאושש בהדרגה למחיר של 45.8 דולר. אולם הדו"ח של אינטל היה קטסטרופלי: מכירותיה ברבעון הרביעי של 2022 ירדו בכ-32% להיקף של כ-14 מיליארד דולר בלבד. בנוגע למיזוג עם טאואר, גלסינגר פרסם התבטאות לא ברורה: "אנחנו עובדים קשה בהשלמת תהליך המיזוג עם חברת טאואר סמיקונדקטור". השוק החל לפקפק בעיסקה ומניית טאואר התדרדרה בהדרגה למחיר של כ-40 דולרים.

בסוף מרץ התחוללה תפנית נוספת: אינטל מינתה את סטיוארט פאן למנהל חטיבת שירותי הייצור (IFS), וניצלה את ההזדמנות כדי לפרסם תחזית אופטימית: "בעוד אנו ממשיכים לפעול לסגירת עסקת טאואר במהלך הרבעון הראשון של 2023, ייתכן שהיא תגיע לכדי סגירה במחצית הראשונה של 2023". בעקבות ההודעה עלתה מניית טאואר מכ-40 דולר לקצת יותר מ-45 דולר.

האם המשקיעים התייאשו?

אלא שלפני כשבוע וחצי פרסם שירות המידע למשקיעים Dealreporter, ידיעה שלפיה נפגש מנכ"ל אינטל פאט גלסינגר עם נציגי המקבילה הסינית של רשות החברות כדי לדון בסוגיית האישור לעיסקה. ככל הנראה הוא הציע פיצוי בצורה של השקעות שאינטל תבצע בסין בתמורה לקבלת האישור הרגולטורי. אבל השקעות של אינטל בסין הן עניין רגיש ולא בטוח שגלסינגר יוכל לעמוד בהבטחותיו, בעידן שבו תעשיית השבבים היא אחת מהחזיתות המרכזיות של מלחמת הסחר. גם המשקיעים כנראה סברו כך, ומניית החברה איבדה כ-10% ממחירה והפילה את שווי השוק של טאואר לכ-4.6 מיליארד דולר.

כעת השוק נותר עם סימן השאלה הגדול המתנוסס מעל העיסקה כבר מהרגע שבו היא הוכרזה: האם סין תאשר אותה, או שהיא תנצל את ההזדמנות כדי להתנקם? כלומר האם אינטל וטאואר הן הקורבנות הנוכחיים של מלחמת הסחר? בעקבות הדו"ח של טאואר היום עלתה מניית החברה בכ-1%, אולם העובדה הקשיחה נותרה בעינה וללא שינוי: כאשר חברה נסחרת מתחת למחיר שבו מציעים לרכוש אותה – סימן שהמשקיעים לא מאמינים שהרכישה תתבצע.

התמוטטות של 57% במכירות מייקרון; המניה זינקה בכ-7.2%

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: נשיא ומנכ"ל מייקרון, סנג'אי מרוטרה. השוק הגיע לתחתית – מעתה הוא רק יתאושש

המכירות של חברת מייקרון (Micron) נחתכו ביותר ממחצית: החברה דיווחה על מכירות של 3.69 מיליארד דולרברבעון השני של 2023 (שהסתיים במרץ 2023), בהשוואה למכירות בההיקף של 7.79 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד. במחצית הראשונה של השנה הסתכמו מכירותיה בכ-7.78 מיליארד דולר, בהשוואה למכירות של כ-15.47 מיליארד דולר במחצית הראשונה אשתקד. החברה לא צופה שינוי ברבעון הבא: תחזית המכירות לרבעון השלישי היא כ-3.7 מיליארד דולר.

בעקבות התוצאות האלה, וההערכה כי תעשיית השבבים מתחילה להגיע למצב של עודף קיבולת ייצור בהשוואה לצריכה, החליטה מייקרון לקצץ בתוכניות ההשקעה שלה, ולבצע השקעות בהיקף של כ-7 מיליארד דולר בלבד ב-2023, בהשוואה להשקעות של כ-15 מיליארד דולר בציוד ותשתיות ייצור שהיא ביצעה בשנת 2022. במקביל, החברה קיצצה בהיקף הייצור הקיים ביותר מ-25%, ומתכננת להשלים קיצוץ של 15% בהיקף כוח האדם. בשנת 2022 החברה העסיקה כ-48,000 עובדים בכל העולם.

שפל היסטורי של 13 שנים

חברת מייקרון מייצרת שני סוגים מרכזיים של רכיבי זיכרון: רכיבי DRAM האחראים לכ-74% ממכירותיה, ורכיבי NAND Flash האחראים לכ-24% מהמכירות. טכנולוגיית DRAM מאפשרת לייצר זכרונות נדיפים זקוקים לאספקת כוח כדי לשמור את המידע האגור בהם, ולכן נכנסים פעולה רק כשהמערכת עובדת. זכרונות מבוססי NAND Flash הם בלתי נדיפים ושומרים את המידע האגור בהם גם בלא חיבור אל מקור מתח. לכן הם משמשים לצורך אגירת מידע ולייצור כוננים קשיחים מבוססי סיליקון (SSD).

אלא שלמרות התוצאות הקשות (אנליסטים כינוי את הדו"ח בשם "הרבעון המחריד של מייקרון"), מניית החברה הגיבה הפוך מהמצופה: היא זינקה בכ-7.19% והביאה את החברה לשווי שוק של כ-74.3 מיליארד דולר. כיצד ניתן להסביר את התופעה הזאת? יכול להיות שהתשובה טמונה בהערות שהכין מנכ"ל החברה, סנג'אי מרוטרה, אשר מנתח את מצב החברה במהלך "המשבר הקשה ביותר בתעשיית הזכרונות ב-13 השנים האחרונות". להערכתו, תהליך התיקון הסתיים, ובחודשים הקרובים השוק יתחיל לתייצב לקראת התאוששות הדרגתית.

מרוטרה: "אנחנו מאמינים שלאחר המשבר הנוכחי, שוק היעד הכולל יצמח לשיא חדש בשנת 2025 ומהשנה הזאת ואילך שיעור הצמיחה שלו יהיה גבוה משיעור הצמיחה של תעשיית השבבים כולה. תעשיית הבינה המלאכותית הצומחת, והשימוש הגובר במודלי AI מבוססי שפה כמו ChatGPT, דורשים כמויות גדולות מאוד של זכרונות אפמצעי איחסון כדי לתפקד. אנחנו נמצאים רק בתחילתו של של התהליך הזה. הטמעת הטכנולוגיות האלה במרכזי הנתונים ובאבזרי הקצה ידחוף את שוק הזכרונות בשנים הבאות".

יצרניות שבבי AI נאלצות להימלט אל אקזיט מהיר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברות סטארט-אפ המפתחות שבבי בינה מלאכותית (AI), נכנסות לעידן של אי-ודאות וקושי בהגעה אל השוק. כתוצאה מכך הן ייאלצו להציג בקרוב אלטרנטיבה עסקית, כאשר הנפוצה ביותר תהיה אקזיט באמצעות מכירתן לחברות הענק. כך מעריכה חברת המחקר Omdia בדו"ח חדש על תעשיית השבבים. להערכת החברה, בין השנים 2018-2022 השקיעו קרנות ההון סיכון בעולם כ-6 מיליארד דולר בחברות חדשות המתמקדות בייצור שבבי בינה מלאכותית, אולם העידן הזה הסתיים.

"המעבר משוק הסובל ממחסור ברכיבים אל שוק הסובל מעודף רכיבים, השינויים במדיניות המוניטרית בעולם והמשבר הכלכלי שהחל להתפתח ב-2022, שינו את האווירה הכלכלית ומקשים על גיוס הון סיכון". אומנם אלה בעיות שעימן מתמודדות כל חברות הסטארט-אפ, אולם בתחום הבינה המלאכותית קיים קושי נוסף. אנליסט בכיר ב-Omdia, אלכסנדר הרוול, הסביר: "אפילו חברות AI הנהנות מהגיבוי הפיננסי הטוב ביותר, נדרשות כיום לספק תמיכת תוכנה ברמה הגבוהה שהשוק התרגל לקבל מחברת אנבידיה. זהו מחסום כניסה גדול מאוד המקשה על החברות להגיע אל השוק".

ההון של התעשייה נמצא בחברות הענן

בעקבות זאת צופה חברת המחקר שחברות מובילות בתחום שבבי ה-AI יחליטו השנה לבצע אקזיט, ככל הנראה באמצעות מכירתן לאחת מענקיות הענן או אחת מיצרניות השבבים הגדולות: "לאפל יש הון זמין בהיקף של 23 מיליארד דולר ולאמזון יש 35 מיליארד דולר, בעוד שליצרניות שבבים כמו אניבידיה, אינטל ו-AMD יש כ-10 מיליארד דולר לזמינים להשקעות – כל אחת. חברות ענן הגדולות (hyperscalers) כבר הראו שהן מעוניינות לשלב רכיבי AI ייעודיים, ושהן יכולות להרשות לעצמן לרכוש את היכולות האלה".

המלכודת הטכנולוגית של CGRA

מעניין לציין שכמחצית מכל ההון שגוייס (6 מיליארד דולר) נותב אל טכנולוגיה אחת בלבד: רכיבי האצה מסוג Coarse Grained Reconfigurable Array – CGRA. מדובר במאיצים הפועלים לצד יחידת העיבוד המרכזית (CPU), אשר מבוססים על מערכים גדולים של יחידות עיבוד מקביליות (Processing Elements), המזכירות בתפישתן את רעיון ה-ALU ברכיבי FPGA מיתכנתים.

ברוב המקרים הם נבנים במטרה להטעין ברכיב את מודל הבינה המלאכותית במלואו – אולם כיום מתעוררים ספיקות ביחס ליעילות של האסטרטגיה הזאת – במיוחד לאור הגידול המתמשך בהיקפם של המודלים האלה. הרוול: "בשנים 2018-2019 היה הגיון בנסיון להטעין מודל שלם על שבב יחיד, מכיוון שהם עבדו במהירות גדולה מאוד ופתרו בעיות קלט/פלט של המודלים". אולם הצמיחה הדרמטית בגודל המודלים מייצרת בעיות ביכולת ההתרחבות (scalability). המודלים החדשים יותר מתובנתים ומורכבים, ולכן דורשים הרבה מאוד יכולות תכנות עבור מרכיבי ה-CPU שלהם. "יכול להיות שעתיד שבבי הבינה המלאכותית נמצא במקום אחר".

 

TI מקימה מפעל 300 מ"מ ב-11 מיליארד דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת טקסס אינסטרומנטס (Texas Instruments) הכריזה על תוכנית לבניית מפעל ייצור נוסף בעיר Lehi שבמדינת יוטה, ארה"ב, בהשקעה של כ-11 מיליארד דולר. המפעל ייצר רכיבים אנלוגיים ורכיבי אותות מעורבים ליישומים משובצים בפרוסות סיליקון בקוטר של 300 מ"מ. המפעל החדש ייבנה צמוד למפעל הקיים של החברה ב-Lehi, אשר נירכש מחברת מייקרון בשנת 2021 תמורת כ-900 מיליון דולר. מאז עיסקת הרכישה, שידרגה TI את המפעל והתאימה אותו לייצור בפרוסות סיליקון של 300 מ"מ.

בחודש דצמבר 2022 הושלם תהליך השדרוג והמפעל החל בייצור סדרתי. בניית המפעל השני צפויה להתחיל במחצית השנייה של 2023, במטרה להחתיל סייצור סדרתי כבר ב-2026. עם השלמת בנייתו, הוא ימוזג עם המפעל הקיים ושני המפעלים יעבדו ביחד במתכונת של מתקן ייצור מאוחד. מנהל התיפעול והמנכ"ל המיועד של טקסס אינסטרומנטס, הישראלי חביב אילן, אמר שהפרוייקט הוא מרכיב באסטרטגיה ארוכת טווח של החברה, לייצר תשתית ייצור 300 מ"מ שתתאים לצורכי החברה בעשורים הקרובים.

אילן: "עם תחזית צמיחה של שוק השבבים, במיוחד בתעשיית הרכב ובשוק התעשייתי, וקבלת חוק השבבים והחוק לתמיכה במחקר ופיתוח, זהו הזמן הטוב ביותר להשקיע בהגדלת כושר הייצור שלנו". חביב אילן הצטרף לטקסס אינסטרומנטס בשנת 1999 בעקבות רכישת חברת Butterfly הישראלית. בחודש שעבר בחר בו דירקטוריון החברה כנשיא והמנכ”ל הבא של החברה, במקומו של הנשיא והמנכ”ל הנוכחי ריק טמפלטון, אשר ניהל את TI במשך 18 שנה. חביב ייכנס לתפקיד ב-1 באפריל 2023.

אסטרטגיית ה-300 מ"מ של TI

פרוסת סיליקון בקוטר של 300 מ"מ. הוזלת עלות הייצור
פרוסת סיליקון בקוטר של 300 מ"מ. הוזלת עלות הייצור

המפעל החדש נבנה במסגרת תוכנית אסטרטגית להתבסס על תשתית ייצור 300 מ"מ הפועלת מארצות הברית. תוכנית ההשקעות מיועדת לספק לחברה יכולת עמידה בדרישה הצפויה ב-10-15 השנים הבאות, ולהגדיל את משקל הייצור העצמי כדי להפחית את עלות הייצור. להערכת החברה, המעבר לייצור בפרוסות סיליקון של 300 מ"מ הוא חיוני למימוש האסטרטגיה הזאת, מכיוון שהתפוקה שלהן גבוהה פי 2.3 מאשר הייצור המקובל היום בפרוסות סיליקון בקוטר של 200 מ”מ.

כיום מפעילה TI שני מפעלי 300 מ"מ כאלה בערים ריצ'רדסון ודאלאס שבטקסס, וכמובן המפעל הנוכחי בעיר Lehi. בנוסף, היא מקימה כעת מפעל 300 מ"מ נוסף בעיר שרמן שבטקסס. חברת TI נחשבת ליצרנית הרכיבים האנלוגיים הגדולה בעולם ומבצעת כ-80% מהייצור של החברה במפעלים שלה עצמה, וכ-20% אצל קבלני ייצור חיצוניים (Foundries).

בשנת 2022 הסתכמו מכירותיה בכ-20 מיליארד דולר, בהשוואה לכ-18.3 מיליארד דולר בשנת 2021. משקלו של השוק האנלוגי במכירותיה נמצא בצמיחה והגיע לכ-76% מהמכירות (15.36 מיליארד דולר). משקלם של הרכיבים הדיגיטליים והמעבדים הסתכם בכ-16% מהמכירות (3.26 מיליארד דולר). החברה נסחרת בנסד”ק לפי שווי שוק של כ-159 מיליארד דולר.

 

TSMC מגדילה את ההשקעה באריזונה ב-3.5 מיליארד דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

הדירקטוריון של חברת TSMC הטאיוואנית החליט השבוע (יום ג') להגדיל את תקציב ההשקעה במתחם מפעלי הייצור בפניקס, אריזונה, בכ-3.5 מיליארד נוספים. בכך מגיעה ההשקעה בתשתית הייצור בארה"ב להיקף של כ-43.5 מיליארד דולר. במקביל, הדירקטוריון החליט להשקיע 7 מיליארד דולר נוספים בהגדלת קיבולת הייצור של תהליכים מתקדמים (פחות מ-7 ננומטר), פיתוח טכנולוגיות מיוחדות והשקעה נוספת בבינוי תשתיות ייצור. בסך הכל, מדובר בהשקעות חדשות בהיקף של כ-10.5 מיליארד דולר.

ההחלטה להקים מפעל ייצור בארה"ב התקבלה בעקבות קבלת חוק השבבים האמריקאי, אשר מיועד לעודד ייצור מקומי. החברה חתמה על הסכם עם הממשל האמריקאי להקמת מפעל ייצור שבבי 4 ננומטר (N4) אשר מיועד להתחיל בייצור המוני בשנת 2024. מיד לאחר מכן היא הרחיבה את הפרוייקט, ובדצמבר 2022 החלה בעבודות ההקמה של מפעל לייצור שבבי 3 ננומטר שיתחיל לעבוד במהלך 2026. שני המפעלים צפויים להעסיק כ-10,000 עובדים.

החברות אפל ו-AMD, שהן מלקוחותיה הבולטים של TSMC, כבר הודיעו כי ירכשו רכיבים אשר ייוצרו במפעלים החדשים באריזונה. להערכת TSMC, תפוקת הייצור של שני המפעלים ביחד תעמוד על כ-600 אלף פרוסות סיליקון בשנה. חברת TSMC היא מיצרניות השבבים הגדולות בעולם. החברה נסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי שוק של כ-455 מיליארד דולר, וברבעון האחרון של 2022 הסתכמו מכירותיה בכ-19.9 מיליארד דולר.

חוק השבבים (CHIPS Act) שאושר על-ידי הממשל האמריקאי בחודש אוגוסט 2022, מעניק תמיכה ממשלתית בהיקף של כ-52.7 מיליארד דולר לבניית תשתיות ייצור שבבים בארה”ב, ועוד 24 מיליארד דולר נוספים במתכונת של תמריצי מיסוי להקמת תשתית ייצור במדינה בעשר השנים הבאות. במקביל, אושר גם חוק המדע (Science Act) המעניק תקציב תמיכה של 170 מיליארד דולר למיזמי מחקר ופיתוח בתחום השבבים.

המשבר באינטל: ירידה של 32% במכירות הרבעוניות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל אינטל פט גלסינגר, שם את יהבו על טכנולוגיות חדשות ועל בנייה מחדש של התרבות הארגונית

הדו"ח השנתי של חברת אינטל (Intel) היכה את האנליסטים בתדהמה: מכירותיה ברבעון האחרון של 2022 ירדו בכ-32% להיקף של כ-14 מיליארד דולר בלבד. המכירות בשנת 2022 כולה הסתכמו בכ-63.1 מיליארד דולר, בהשוואה למכירות של 74.7 מיליארד דולר בשנת 2021. גרוע יותר: הרווח הגולמי ירד מ-55.4% בשנת 2021 לכ-42.3% בשנת 2022. מניית החברה בנסד"ק הגיבה מיידית בירידה חדה של כ-6.4%, ובמהלך סוף השבוע היא התאוששה והתייצבה במחיר של קצת יותר מ-28 דולר (בהשוואה לכ-30 דולר ערב פרסום הדו"ח), המעניק לה שווי שוק של כ-116 מיליארד דולר.

הדו"ח מגלה שאינטל מאבדת מכירות בשני השווקים החשובים ביותר שלה: תחום המעבדים למחשבים אישיים שבו המכירות ירדו מ-41 מיליארד דולר ב-2021 לכ-31.7 מיליארד דולר ב-2022, ותחום המעבדים למרכזי נתונים ושרתים שבו ירדו המכירות מ-22.7 מיליארד דולר לכ-19.2 מיליארד דולר. אולם הבשורה הקשה ביותר היא תחזית החברה לרבעון הראשון 2023: אינטל צופה שמכירותיה ברבעון הראשון 2023 יסתכמו בכ-10.5-11.5 מיליארד דולר – בהשוואה ל-18.5 מיליארד דולר ברבעון הראשון 2021.

המשבר ייגרר ל-2023

"אנחנו נכנסים לשנה החדשה בהנחה שחוסר-הוודאות הכלכלי יימשך גם ב-2023, במיוחד במחצית הראשונה של השנה", הסביר המנכ"ל פט גלסינגר בשיחת הוועידה. "ברבעון השלישי הערכנו ששוק המחשבים האישיים ב-2023 יסתכם בכ-270-295 מיליון יחידות. כעת אנחנו מאמינים שהוא יהיה בקצה הנמוך של התחזית. בשוק השרתים אנחנו צופים ירידה במהלך המחצית הראשונה של 2023, ולאחר מכן חזרה לצמיחה במחצית השנייה של השנה. בשווקים האחרים, כמו השוק התעשייתי, שוק הרכב ושוק האבזרים המקושרים, אנחנו צופים את המשך הצמיחה שראינו ב-2022, אם כי גם הם אינם חסינים בפני משברים מאקרו-כלכליים".

יציאה מתחומי פעילות: השלב הבא

מאז שגלסינגר נכנס לתפקד המנכ"ל בינואר 2021 הוא הוציא את אינטל משבעה תחומי פעילות שונים, מהלך שלהערכתו הביא לחיסכון בהוצאות בהיקף של 1.5 מיליארד דולר בשנה. כעת הוא מתכנן קיצוץ נוסף: "נפסיק לבצע השקעות בקו פתרונות מיתוג הרשתות שלנו, אולם נמשיך לתמוך במוצרים הקיימים". המהלך הגדול ביותר היה מכירת חטיבת הזכרונות הבלתי-נדיפים בסוף 2021 לחברת SK hynix הקוריאנית, תמורת 7 מיליארד דולר במזומן.

הדבר בא לידי ביטוי בדו"ח בירידה הגדולה במכירות בתחומים המשלימים (Other), ממכירות של 6.4 מיליארד דולר ב-2021 לכ-2.1 מיליארד דולר ב-2022. מכירות החטיבה הזאת הסתכמו בשנת 2021 בכ-4.3 מיליארד דולר, שכבר לא מופיעים בדו"ח של 2022. הנקודה הזוהרת של הסעיף הזה היא מובילאיי, אשר מכירותיה צמחו מכ-1.4 מיליארד דולר ב-2021 לכ-1.9 מיליארד דולר ב-2022.

תוכנית ההצלה תגיע לשיאה ב-2025

תוכנית ההתאוששות של גלסינגר מבוססת על שני מהלכים מרכזיים: ארגון מחדש של החברה סביב קבוצת הייצור כקבלן פנימי חיצוני, והחזרת אינטל למעמדה ההיסטורי כיצרנית השבבים הטובה בעולם. כאן הוא מבטיח להפוך את הקערה על פיה: "עלינו על המסלול שיביא אותנו להשיג מחדש את ההובלה בביצועי הטרנזיסטורים עד לשנת 2025: נוציא לשוק חמש טכנולוגיות ייצור חדשות במהלך חמש השנים הקרובות, כאשר בשנת 2024 נגיע לשיוויון בבביצועים ובשנה 2025 נחזור להובלה חד-משמעית בטכנולוגיה שלנו עם הצגת תהליך הייצור Intel Lake 1A".

מהפיכה ארגונית בהשראת חטיבת הייצור

חטיבת שירותי הייצור (IFS), הוא סיפר, צוברת תאוצה וכבר יש לה צבר הזמנות מצטבר של כ-4 מיליארד דולר, בהן של ספק מרכזי של שירותי ענן ושל יצרנית השבבים MediaTek. "יש לנו דיונים מתקדמים עם 7 מתוך 10 הלקוחות הגדולים ביותר של ספקיות שירותי ייצור, ואנחנו עובדים קשה בהשלמת תהליך המיזוג עם חברת טאואר סמיקונדקטור (הישראלית), אשר תעצים את התנופה של החטיבה הזו". זהו המוקד המרכזי בשינוי הארגוני שאינטל מבצעת: בשלב הראשון היא בנתה את חטיבת שירותי הייצור, וכעת, בשלב השני (IDM 2.0), היא מארגנת את כל החברה סביב הקונספט של שירותי ייצור.

זוהי מהפיכה בתרבות הארגונית של החברה. גלסינגר: "כל היחידות העסקיות יעבדו מול קבוצת הייצור באותו האופן שבו הלקוחות החיצוניים עובדים מול IFS. הגישה הזאת תעניק גמישות ויעילות עסקית גם לקבוצת הייצור וגם לחטיבות העסקיות". כמה יעילות? בחברה מעריכים שהמהלך הזה הוא הסעיף הגדול ביותר בתהליך שיביא אותה להפחתה של 8-10 מיליארד דולר בשנה בהוצאות – אשר יושלם עד לשנת 2025. אלא שכדי להגיע אל היעד הזה אינטל צריכה לשמור על אמון המשקיעים והלקוחות – ועם כאלה תוצאות וכאלה תחזיות – זוהי משימה לא קלה.

TSMC החלה בייצור המוני של שבבי 3 ננומטר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: חזית פאב 18, שבו ייוצרו שבבי 3 ננומטר

חברת TSMC הטאיוואנית חנכה בסוף השבוע את קו הייצור החדש של שבבים בגיאומטריה של 3 ננומטר. קו הייצור פועל במפעל Fab 18 בדרום טאיוואן, אשר מתפקד כמפעל-על (GIGAFAB) וכולל קווי ייצור של שבבי 5 ננומטר ו-3 ננומטר. בסוף השבוע היא הודיעה שקו ייצור השבבים החדש נכנס בהצלחה לשלב הייצור ההמוני, והשיג את רמת התפוקה הנדרשת לפעילות מסחרית. להערכת החברה, בחמש השנים הקרובות ייוצרו מוצרי אלקטרוניקה בשווי כולל של 1.5 טריליון דולר באמצעות טכנלוגיית 3 ננומטר.

החדרים הנקיים בטכנולוגיה החדשה כפולים בשטחם בהשוואה לטכנולוגיה הקודמת. המתקן כולל 8 חדרים נקיים בשטח של 58,000 מ"ר כל אחד. להערכת החברה, היא ביצעה במתקן השקעה כוללת בהיקף של כ-60.5 מיליארד דולר. בהקמת המפעל הועסקו 23,500 פועלי בניין. התפעול השוטף דורש 11,300 עובדים.

בימים אלה החברה בונה מפעל ייצור נוסף לשבבי 3 ננומטר, הפעם באריזונה, ארה"ב. במקור, המפעל נועד לייצר שבבי 4 ננומטר החל מ-2024, אולם בתחילת דצמבר החליטה TSMC להרחיב את תכולת המפעל האמריקאי, ולהוסיף לו את טכנולוגיית 3 ננומטר החדשה. הקו הנוסף צפוי להתחיל בייצור המוני במהלך 2026. בסך הכל, ההשקעה בהקמת המפעכל באריזונה צפויה להסתכם בכ-40 מיליארד דולר – ההשקעה הזרה הגדולה בתולדות אריזונה ואחת מההשקעות הזרות הגדולות ביותר בתולדות ארה"ב.

כעת נערכת TSMC לשלב הבא: הקמת מפעל לשבבי 2 ננומטר בפארק המדע סינצ'ו שבמרכז טאיוואן. בשלב הזה היא גם מקימה באתר מרכז מחקר ופיתוח עבור הטכנולוגיה הזו, אשר יעסיק כ-8,000 חוקרים ואנשי פיתוח.

אינטל מתכננת פיטורים רחבי-היקף

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אינטל העולמית (Intel) מתכננת לבצע הפחתה משמעותית בכוח האדם וככל הנראה צפויה לפטר אלפי עובדים כדי לקצץ בהוצאות. בחלק מהמחלקות, דוגמת מחלקות השיווק והמכירות, הקיצוצים עשויים להגיע לשיעור של עד 20% מהעובדים. כך דיווחה הלילה סוכנות בלומברג (Bloomberg) אשר ציטטה גורמים שמסרו את המידע בעילום שם. הם העריכו שההודעה על הפיטורים תיעשה לקראת סוף החודש הזה (אוקטובר), ביחד עם פרסום דו"ח הרבעון השלישי 2022. כיום מעסיקה אינטל כ-113,700 עובדים ברחבי העולם, מתוכם כ-12,000 עובדים בישראל.

אנליסט Bloomberg Intelligence, מנדיפ סינג, העריך שהפיטורים נועדו לצמצם את העלויות הקבועות של אינטל בכ-10%-15%, כלומר ב-25-30 מיליארד דולר. עדיין קשה להעריך האם וכיצד ישפיעו הפיטורים על אינטל ישראל. הפעילות המרכזית של אינטל בישראל היא פיתוח מוצרים מרכזיים, כמו מעבדים למחשבים אישיים ושרתים, ומפעל בקריית גת המייצר את מעבדי הדור האחרון. אלה פעילויות ליבה שקשה לפגוע בהן. כך למשל, גל הפיטורים הגדול הקודם באינטל התבצע בשנת 2016 ובמהלכו פוטרו כ-12,000 עובדים (11% מכוח האדם הכולל). בישראל הוא הורגש הרבה פחות מאשר בחו"ל.

החשש מפיטורים מסביר מדוע בתקשורת ייחסו את הפיטורים בהבאנה לאבס לידיעה בבלומברג. אלא שהפיטורים של 10% מעובדי הבאנה לאבס (מתוך 900 עובדיה בישראל ובעולם) בוצעו לפני חודשיים, ולא בימים האחרונים.  הרקע למהלך של אינטל הוא ירידה בשוק המחשבים האישיים והתחזקות מתחרות חזקות בתחומי ליבה, דוגמת AMD ואנבידיה. בחודש אוגוסט 2022 אינטל דיווחה על ירידה של 22% במכירות וירידה של 80% ברווח הנקי במהלך הרבעון השני. שתי המכות הקשות ביותר היו ירידה של 25% במכירת מעבדים למחשבים אישיים (ל-7.7 מיליארד דולר), וירידה של 15% במכירת מעבדים למרכזי נתונים (להיקף של 4.6 מיליארד דולר).

אינטל נערכת להפעלת מודל תפעולי חדש

למעשה, אינטל כבר החלה בתהליכי התייעלות: בדצמבר 2021 היא מכרה לחברת SK hynix הקוריאנית את מפעל הייצור של זכרונות NAND בסין תמורת 7 מיליארד דולר, ובסוף יולי 2022 היא סגרה את פרוייקט הזכרונות Optane. במקביל, היא מנסה להנפיק את חברת מובילאיי הישראלית ולהופכה לחברה עצמאית, אלא שהמהלך הזה מתעכב בגלל הירידות בבורסות בעולם. אתמול (ג') הודיע מנכ"ל אינטל העולמית, פט גלסינגר, על אימוץ אסטרטגיה ארגונית חדשה בשם Internal Foundry Model.

במסגרת התוכנית הזאת יגובשו נהלי עבודה לכל חטיבות אינטל אשר יאפשרו להן לפעול במתכונת של מרכזי רווח. גם הפעילויות הפנים-ארגוניות יתוחמרו באופן שיאפשר למנהלים לבצע הערכה מדוייקת של העלויות, ולהתאים את תחומי העדיפות בהתאם לחישוב ההוצאות וההכנסות של כל פרוייקט בנפרד. יכול להיות שעל הרקע הזה נפוצו ידיעות שלפיהן מנהלי מחלקות באינטל ישראל התבקשו להיערך לגל הפיטורים באמצעות הגדרת עדיפויות מרכזיות של המחלקות שלהם.

מייקרון תבנה את הפאב הגדול בארה"ב

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת מייקרון (Micron Technology) הכריזה על פרוייקט בניית מגה-פאב במחוז Onondaga בניו יורק, אשר יהיה מתקן ייצור השבבים הגדול ביותר בארצות הברית. החברה מתכננת להשקיע בפרוייקט 100 מיליארד דולר במהלך שני העשורים הקרובים, מתוכם 20 מיליארד דולר עד סוף העשור הנוכחי. המתקן החדש ייצר 50,000 מקומות עבודה. מדובר בהשקעה הפרטית הגדולה ביותר בהיסטוריה של ניו יורק. הפרוייקט יצא לדרך בזכות קבלת חוק השבבים (CHIPS Act) בארה"ב, המעניק לחברה את הגיבוי הפיננסי ליישום אסטרטגיה שנועדה להביא לכך שבתוך עשור היא תייצר בארה"ב 40% מכל רכיבי ה-DRAM שהחברה מייצרת.

מדינת ניו יורק העניקה לחברה תמריצים בשווי כולל של 5.5 מיליארד דולר. החברה דיווחה שעבודות הכנת הקרקע יתחילו בשנת 2023, הבנייה תתחיל ב-2024 והייצור עצמו יתחיל להתבצע לאחר 2025. הקמת המפעל החדש תתבצע במקביל לפרוייקט הרחבת קיבולת הייצור במפעל המרכזי באיידהו, ארה"ב, בהיקף של כ-15 מיליארד דולר. לפני חודש דיווחה החברה על תוכנית להשקיע כ-150 מיליארד דולר בהגדלת כושר הייצור בארה"ב, אולם לא מסרה פרטים על האופן שבו היא תבצע את ההשקעה.

כניסת מייקרון למחוז צפויה להיות בעלת השלכות רבות מאוד, שכן המחוז סובל שנים רבות מבעייה של סגירת מפעלים ואובדן משרות בתחום הייצור. כיום ההכנסה החציונית לבית אב באזור היא כמעט מחצית מהממוצע הלאומי. מבחינת מייקרון, האתר מצוי קרוב למרכזים אקדמיים ונהנה משטחים נרחבים ואספקה שופעת של מים ואנרגיה. מנהיג הרוב הדמוקרטי בסנאט האמריקאי, צ'רלס שומר, אמר שהפרוייקט של מייקרון יחזק את "מסדרון הסיליקון", הכולל כיום את מרכזי ההייטק בעמק ההדסון, אלבני, רוצ'סטר ובפאלו, "ויסייע להפוך את מדינת ניו יורק למרכז עולמי בתחום ייצור השבבים".

בשבוע שעבר הכריזה מייקרון על התוצאות הכספיות של שנת הכספים 2022 שהסתיימה בספטמבר. המכירות צמחו בכ-10% להיקף של 30.8 מיליארד דולר. בשיחת הוועידה עם אנליסטים לאחר פרסום הדו"ח, אמר נשיא ומנכ”ל מייקרון, סנג’אי מרוטרה, שהחברה חיזקה בשנה האחרונה את מעמדה בשוקי המפתח החשובים ביותר עבורה: מכירת רכיבי זיכרון למרכזי נתונים ויישומי גרפיקה צמחו בכ-35%, והמכירות לשוק הרכב, התעשייה והתקשורת צמחו בכ-40%. משקלם של השווקים המרכזיים האלה צמח מ-45% ב-2021 לכ-52% ב-2022. "המטרה שלנו היא להגיע למצב שבו הם מהווים 62% מהמכירות עד שנת 2025", אמר.

מעבדי Raptor Lake של אינטל מיוצרים בישראל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: פרוסת סיליקון בקוטר 300 מ"מ שיוצרה בפאב-28 עם מעבדי Raptor Lake החדשים. צילום: Techtime

מפעל הייצור של אינטל בקרית גת (FAB28) הפיק את השבבים הראשונים של מעבדי הדור הבא של אינטל (Intel) ממשפחת Raptor Lake, אשר פותחו בחלקם הגדול במרכז הפיתוח של החברה בחיפה. כך התברר במסגרת ארוע Intel Technology Tour השבוע, שבמהלכו החברה אירחה בארץ כ-90 עיתונאים ואנליסטים מכל העולם. דניאל בן עטר, מנהל ייצור שבבי העתיד בכל מפעלי אינטל בעולם, הציג היום (ד) בפני האורחים את אחת מפרוסות הסיליקון הראשונות של המעבד, אשר יצאו מקו הייצור במפעל.

פרטים נוספים על המעבד החדש יתפרסמו בסוף החודש, במהלך ההכרזה הרשמית. יחד עם זאת, בתדרוך לאורחים נמסר שהוא מיוצר בתהליך Intel 7, כלומר בנוי מטרנזיסטורי FinFET ברוחב צומת של 10 ננומטר. המעבד החדש פותח בזמן קצר מאוד מכיוון שהוא תואם לאחור למעבדי Alder Lake שהושקו באוקטובר 2021. שניהם מבוססים על תפישה חדשה שפותחה בישראל בשם “עיבוד היברידי”: השבב המרכזי כולל ליבות חזקות למטלות כבדות (Performance) ולצידן ליבות “רזות” (Efficiency) עבור משימות הדורשות עיבוד מהיר וחסכוני. בינואר 2022 העריך איציק סאלס, אחראי על פיתוח המעבדים בקבוצת הקליינט (מחשבי PC) בחברת אינטל, שהארכיטקטורה ההיברידית תהיה הארכיטקטורה של אינטל בעשר השנים הבאות – "והיא הגיעה מחיפה”.

אינטל מקימה את פאב-38 בהשקעה של 10 מיליארד דולר

בימים אלה משנה הקמפוס של אינטל בקרית גת את פניו. אינטל החלה בפרוייקט הקמת מפעל הייצור החדש, פאב-38 (FAB38) אשר מתוכנן לייצר שבבים בטכנולוגיות העתידיות של אינטל. המפעל מוקם בהשקעה של כ-10 מיליארד דולר, ויהיה גדול בהרבה ממפעל פאב-28 הנוכחי. על-פי התוכניות, ההקמה תושלם בתוך 3-5 שנים (תלוי בשינויים טכנולוגיים). הייצור במפעל החדש יתבסס על שימוש בליתוגרפיית EUV, ולכן היה צורך לבצע תכנון מחדש של המבנה במטרה לאפשר התקנת חדר נקי בקומת ביניים, כאשר מעליו ומתחתיו מצויות קומות השירותים המספקות לחדר הנקי את תשתיות האיוורור, הסינון והחלפת האוויר, אספקת ופינוי חומרים כמו גזים ונוזלים ומתקן אספקת אנרגיה עבור הציוד בחדר הנקי.

הכניסה המרכזית לקמפוס של אינטל בקרית גת. צילום: Techtime
הכניסה המרכזית לקמפוס של אינטל בקרית גת. צילום: Techtime

המחשה לגודלו של המפעל החדש ניתן ללמוד מהעובדה שהגג שלו יתבסס על 36 יחידות מבנה עיליות (Trusses) במשקל כולל של יותר מ-100 טון. לצורך הקמת המבנה, הזמינה אינטל את המנוף השני בגודלו בעולם, הנמצא בעת בתהליכי הרכבה באתר. אינטל לא יכלה לקבל את המנוף הגדול ביותר בעולם, מכיוון שהוא תפוס למשך השנתיים הקרובות לצורכי פרוייקט בנייה בבריטניה. המפעל החדש מתוכנן לייצר בשלב הראשון שבבים בתהליך Intel 4 (שווה-ערך לרוחב צומת של 7 ננומטר), אולם הוא בנוי בתפישה גמישה, שנועדה לאפשר לו מעבר מהיר לטכנולוגיות ייצור עתידיות אחרות.

בין השאר, הוא יקושר באמצעות גשר סגור אל המפעל הקיים פאב-28, מתוך מטרה ששני המפעלים יספקו תמיכה הדדית זה בזה, וינצלו ביחד משאבים משותפים. חברת אינטל העולמית נמצאת בימים אלה בתנופת הקמה חסרת תקדים של תשתיות ייצור. בשבוע שעבר היא הניחה את אבן הפינה למפעל ייצור באוהיו בהשקעה של 20 מיליארד דולר, היא מקימה מפעל באריזונה בהשקעה של 20 מיליארד דולר, באפריל היא חנכה מפעל באורגון בהשקעה של 4 מיליארד דולר, ולפני כחצי שנה היא הכריזה על הקמת מפעל בגרמניה בהשקעה של כ-17 מיליארד אירו.

שוק הזכרונות מתמוטט; "כאילו מישהו סגר את המתג"

פורסם בתאריך ע"י Techtime

המשבר הכלכלי הגלובלי מתחיל לתת את אותותיו בשוק השבבים. חברת המחקר IC Insights הפחיתה השבוע את תחזית הצמיחה של שוק ה-IC (כל סוגי השבבים למעט מעבדים למחשבים) לשנת 2022, מ-11% לכ-7% בלבד. הסיבה המרכזית לעידכון המפתיע היא התמוטטות שוק הזכרונות במחצית השנייה של 2022. החברה תיארה את השינוי הדרמטי בדימוי ציורי: "זה היה כאילו שמישהו העביר את מתג שוק הזכרונות בתחילת חודש יוני 2022 ממצב פתוח (On) למצב סגור (Off)".

החברות המעטות שהתייחסו בדו"חות הרבעוניים שלהן לשינויים בשוק, הסבירו את התופעה בתיקוני מלאי מאסיביים שהלקוחות מבצעים. יכול להיות שהדבר גם נובע מביטול הזמנות כפולות המאפיינת התאוששות מסויימת בקצב האספקה לאחר מחסור ממושך. רוב החברות גם העריכו שהמצב הזה יימשך לפחות עד תחילת 2023. בדו"ח הרבעון השלישי שהסתיים במאי 2022, הזהירה חברת מייקרון (Micron) מהתפתחות משבר בשוק ופירסמה תחזית ירידה של 17% במכירות ברבעון האחרון של השנה (המסתיים באוגוסט 2022). מאוחר יותר עידכנה את התחזית כלפי מטה – לירידה של 21% במכירות.

חברת ווסטרן דיג'יטל (Western Digital), שהיא גם ספקית מרכזית של זכרונות NAND, צירפה הערה לדו"ח הרבעון השני, שלפיה "תיקוני המלאי המתבצעים כעת הם מאוד חדים". החברה העריכה שהמכירות ברבעון השלישי יירדו בכ-18%. מכיוון שכמחצית ממכירות החברה הם של כונני זכרונות שהשוק שלהם כמעט ולא נפגע, הערכת IC Insights היא שהירידה במכירות רכיבי NAND ברבעון תהיה לכל הפחות כ-20%. גם סמסונג הזהירה מהמצב בשוק. המנכ"ל המשותף ומנהל חטיבת השבבים בסמסונג, קיאנג-קי יונג, אמר בשבוע שעבר שהמחצית השנייה של 2022, "נראית רע. אנחנו לא רואים סימנים שהשנה הבאה תהיה טובה יותר".

בגרף למעלה: המכירות החודשיות של נאניה הטאיוואנית מראות את הקצב המהיר שבו השוק משתנה

יצרנית הזכרונות הטאיוואנית Nanya נחשבת לשחקן קטן בשוק ה-DRAM העולמי, אולם נתוני המכירות החודשיים שלה מספקים חלון הצצה אל הקצב המהיר שבו עובר משיא לשפל: מכירותיה באוגוסט 2022 היו רק 39% ממכירותיה באוגוסט 2021, ובכ-53% פחות ממכירותיה במרץ 2022. ראוי לציין שהנפילה המהירה של שוק הזכרונות משפיעה על הדירוג היחסי של יצרניות השבבים הגדולות ביותר. ברבעון השלישי של 2022 תאבד סמסונג את מקומה בראש הטבלה לטובת חברת TSMC הטאיוואנית, כאשר חברת אינטל צפויה לסגת למקום השלישי בלבד – אחרי סמסונג.

מייקרון משיקה תוכנית-ענק לבניית מפעלים בהיקף של 150 מיליארד דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה, מפעל השבבים שיוקם בעיר Boise, איידהו, בהשקעה של 15 מיליארד דולר

חברת מייקרון (Micron) מקימה מפעל ייצור זכרונות חדש באיידהו, ארה"ב , בהשקעה של כ-15 מיליארד דולר. זה יהיה מפעל ייצור הזכרונות הראשון מזה 20 שנה אשר נבנה בארה"ב. לפני מספר שבועות הודיעה מייקרון שהיא מתכננת לבצע סדרה של השקעות בארה"ב מרגע שיתקבל חוק השבבים (CHIPS Act). ההכרזה על המפעל החדש היא המהלך הראשון שהחברה מבצעת בעקבות החתימה על החוק בחודש שעבר. להערכת החברה, המפעל יעסיק כ-2,000 עובדים ישירות, ועוד כ-17,000 עובדים בעקיפין (קבלני משנה ונותני שירותים).

המפעל יוקם בעיר Boise, שבה שוכן מטה החברה ויש בו מפעל ייצור, המעסיקים ביחד כ-6,000 עובדים. הקמת המפעל היא שלב ראשון בתוכנית ענק של החברה, הכוללת השקעות בהיקף של כ-150 מיליארד דולר עד סוף העשור הבא. בשלב הראשון יושקעו 40 מיליארד דולר עד 2030 בהקמת תשתיות ייצור בארה"ב אשר יעסיקו כ-40,000 עובדים, בהם כ-5,000 עובדים ישירות על-ידי מייקרון. נשיא מנכ"ל מייקרון, סנג'אי מרוטרה, אמר שהחוק "יאפשר להגדיל את משקל ייצור רכיבי הזכרון בארה"ב, "מכ-2% מהתצרוכת העולמית כיום, לכ-10% מהתצרוכת העולמית עד סוף 2040".

ברבעון השלישי של 2022 צמחו מכירות מייקרון בכ-16% בהשוואה רבעון המקביל, והסתכמו בכ-8.6 מיליארד דולר. מתוכן, 73% היו מכירות של רכיבי DRAM ו-26% של זכרונות NAND. השווקים המרכזיים של החברה הם מחשבים ורשתות תקשורת (45%), אבזרים ניידים (22%), איחסון (16%) ומערכות משובצות (17%). החברה סיימה את הרבעון ברווח נקי של 2.9 מיליארד דולר. מכירותיה בשנת 2021 הסתכמו בכ-27.7 מיליארד דולר. מייקרון נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-62.1 מיליארד דולר.

אפלייד מטיריאלס ישראל צופה גידול של 40% במכירות ב-2022

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל אפלייד מטיריאלס ישראל (PDC) רפי בן עמי

חברת אפלייד מטיריאלס גייסה בשנתיים האחרונים 600 עובדים חדשים עבור הפעילות שלה בישראל, וכיום היא מעסיקה כ-2,200 עובדים. כך היא דיווחה היום (א") במסגרת הדו"ח הרבעוני של החברה העולמית. אפלייד מטיריאלס פועלת בישראל תחת חטיבת Process and Diagnostic Control – PDC אשר עוסקת בפיתוח וייצור ציוד לאבחון ולבקרת תהליכים במפעלי ייצור שבבים. החטיבה הזו היא מרכז המו"פ והייצור הגדול ביותר של החברה מחוץ לארה"ב, ומנוהלת על-ידי רפי בן עמי.

נשיא ומנכ"ל אפלייד מטיריאלס העולמית, גארי דיקרסון, אמר ביחס ל-PDC: "היכולת שלנו לבצע אופטימיזציה באמצעות פתרונות מעולמות הנדסת חומרים לצד מערכות בדיקה ומטרולוגיה חדישות דוחפת קדימה ביצועי שיא בעסקי האבחון ובקרת התהליכים של אפלייד. אנו מצפים שהכנסות החטיבה יעלו בכ-40% בשנת הכספים 2022, הודות לאימוץ נרחב של מטרולוגיית eBeam ושל פלטפורמות אופטיות חדשות לבדיקת פרוסות סיליקון".

ברבעון השלישי לשנת הכספים של אפלייד, צמחו מכירותיה בכ-5% והסתכמו בכ-6.52 מיליארד דולר. ברבעון הרביעי של שנת הכספים 2022, אפלייד מצפה להפיק מכירות נטו של כ-6.65 מיליארד דולר, בטווח של פלוס/מינוס 400 מיליון דולר. סכום זה כולל את ההשפעה הצפויה של הקשיים המתמשכים בשרשרת האספקה. דיקרסון: "הצגנו הכנסות שיא רבעוניות, עם זאת, האילוצים המתמשכים בשרשרת האספקה מגבילים את יכולתנו לעמוד במלוא הביקוש. אנו בטוחים ביכולת שלנו לנווט גם בתקופה מאקרו-כלכלית מאתגרת ומאמינים בחוסנו של שוק המוליכים למחצה בטווח הרחוק ובהזדמנויות הצמיחה העומדות בפנינו".

טאיוואן מנסה לבלום השקעה של פוקסקון בסין

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: חתימת הסכם שיתוף הפעולה בין פוקסקון לבין NXP

גורמים במערכת הביטחון של טאיוואן פנו לאחרונה לחברת פוקסקון ותבעו ממנה לסגת מתוכניתה לבצע השקעה של 798 מיליון דולר בתעשיית השבבים הסינית, שעליה היא הכריזה בחודש שעבר. כך דיווח אתמול העיתון פייננשל טיימס, אשר ציטט מקור המקורב לעיסקה. המקור העריך כי "מרגע שהנושא קיבל מעמד של סוגיה הקשורה לביטחון הלאומי, קטנים מאוד הסיכויים שההשקעה הזאת תתבצע". פוקסקון הטאיוואנית היא קבלנית הייצור האלקטרוני הגדולה בעולם, ומייצרת את רוב המוצרים של אפל. החברה מעסיקה קרוב למיליון עובדים בסין. בשבעת החודשים הראשונים של 2022 הסתכמו מכירותיה בכ-112 מיליארד דולר.

פוקסקון (Foxconn) תכננה להשקיע את הכסף בקבוצת השבבים הסינית Tsinghua Unigroup, אשר הוקמה על-ידי אוניברסיטת סין באמצעות קרן Tsinghua הממשלתית. הקבוצה מחזיקה בחמש יצרניות שבבים בסין. בשנת 2020 היא נקלעה למשבר פיננסי, כמעט הכריזה על פשיטת רגל וביטלה בתחילת 2022 תוכנית להקמת שני מפעלי ייצור חדשים. לפני כשנה היא יצאה מהמשבר לאחר השקעה מאסיבית של שתי קרנות ההשקעה הסיניות, Wise Road Capital ו-Beijing Jianguang Asset Management. ייתכן שכיום הן הבעלים של קבוצת צינגואה.

במידה וההשקעה תתבצע, היא תעניק לפוקסקון 10% מהבעלות על הקבוצה. ההשקעה היא מרכיב באסטרטגיית התרחבות של החברה, שבה היא מקימה פעילויות ייצור של מערכות שלמות שעבורן שרשרת האספקה של שבבים היא קריטית. כך למשל, ביולי 2022 היא חתמה על הסכם הבנות עם NXP Semiconductors לפיתוח משותף של ערכת שבבים מלאה לפלטפורמת הרכב החשמלי שפוקסקון מפתחת. שתי החברות הגדירו בשלב הראשון 10 תת-מערכות נפרדות אשר יפותחו באמצעות שבבים של NXP: החל ממערכות תקשורת וניהול חוויית הנהיגה, וכלה במערכות ADAS ויישום חיישנים.

ההסכם מיועד לתמוך באסטרטגיית הכניסה של פוקסקון אל שוק הרכב החשמלי: אתמול (ג') היא הכריזה על הסכם לייצור טרקטורים חקלאיים חשמליים מתוצרת Monarch Tractor האמריקאית, במפעל הייצור החדש שהיא מקימה באוהיו, ארה"ב. המפעל יתבסס על קו הייצור של חברת Lordstown Motors האמריקאית שנמכר לפוקסקון בנובמבר 2021 תמורת כ-230 מיליון דולר. במקביל, שתי החברות יקימו חברה משותפת אשר תייצר את הטנדרים החשמליים שלורדסטאון פיתחה.

מעבר ללחצים הבלתי רשמיים, פוקסקון צריכה להתמודד עם סדרה של יוזמות חקיקה חדשות אשר נועדו להגן על תעשיית השבבים הטאיוואנית מפני ריגול טכנולוגי סיני. בפברואר 2022 החלו הדיונים בפרלמנט בחוק חדש האוסר העברת טכנולוגיות שבבים קריטיות לידיים סיניות. העברה לא מורישת של מידע עשויה לגרור עונש מאסר של עד 12 שנים. בין השאר, עובדים מחברות טכנולוגיה טאיוואניות המקבלות סיוע ממשלתי כלשהוא, ייאלצו לקבל אישור רשמי לפני כל נסיעה לסין. במידה ולא יקבלו אישור, הם צפויים לקבל קנסות גבוהים מאוד (עד כ-360 אלף דולר).

 

ירידה מפתיעה במכירות השבבים בחודש יוני

פורסם בתאריך ע"י Techtime

יכול להיות שתעשיית השבבים מתחילה להגיב אל תחושת המיתון בכלכלה העולמית. חברת המחקר IC Insights דיווחה שלאחר שהיא בדקה את נתוני המכירות שסופקו על-ידי WEMA ,SIA ו-WSTS, שהיא גילתה ירידה במכירות רכיבי סמיקונדקטור (כל הרכיבים מלבד מעבדי מחשבים) בחודש יוני 2022. מדובר בתוצאה יוצאת דופן: יוני הוא חודש ארוך המסיים רבעון, והדבר הזה מספיק כדי לייצר תוצאות טובות יותר מרוב החודשים האחרים בשנה. בנוסף, יוני נחשב לאחר מהחודשים החזקים עבור התעשייה, מכיוון שהיצרנים מבצעים במהלכו רכישות רכיבים גדולות עבור מוצרים שיימכרו במבצעי החזרה ללימודים לאחר חופשת הקיץ ובמבצעי המכירות של סוף השנה. אפילו בשנה ההיסטורית הקשה ביותר בתעשייה, 1985, המכירות ביוני צמחו בכ-1%.

החברה עדיין לא מסרה הערכה של היקף הירידה, אולם מנסה להסביר את התופעה שהיא זיהתה: "הסיבה המרכזית לירידה במכירות היא צניחה דרמטית בהיקף המכירות של רכיבי זיכרון. הירידה הזאת אינה בולטת בדו"חות הרבעון 2022 של סמסונג, מייקרון ו-SK Hynix מפני שהיא מוסתרת מאחורי הצמיחה במכירותיהן בחודשים אפריל ומאי 2022. אבל מייקרון כבר סיפקה תחזית לירידה של 17% במכירות לרבעון הבא. סמסונג ו-SK Hynix לא סיפקו תחזית מכירות, אבל סביר להניח שהציפיות שלהן מהרבעון השלישי לא רחוקות מהתחזית של מייקרון".

תחזית קודרת לרבעונים הבאים

עונתית, הרבעונים השני והשלישי הם הרבעונים החזקים ביותר עבור מכירות שבבים. מאז שנת 1984, המכירות ברבעון השני צמחו בכ-4.2% בממוצע והמכירות ברבעון השלישי צמחו בכ-6.1% בממוצע. אולם בשנת 2022 שוק השבבים עדיין אינו מראה צמיחה חריגה, ובהתאם לנתונים החדשים, חברת IC Insights מעריכה שגם בשני הרבעונים הבאים (השלישי והרביעי) הוא יראה חולשה.

"חלק ניכר מהתופעה נובע מחששות המלווים את עליית האינפלציה, המשך השיבושים בשרשרת האספקה והמאמץ של הלקוחות להקטין את המלאי. מספר יצרניות שבבים דיווחו במהלך שיחות הוועידה שהן קיימו לאחר פרסום דו"חות הרבעון השני, שהאינפלציה בולמת את היקף הרכישות של הצרכנים. החולשה הזאת באה לידי ביטוי מיוחד בתחומים כמו מחשבים אישיים צרכניים, סמארטפונים ברמת ביניים וברמת המחירים הנמוכה, מכשירי טלוויזיה, קונסולות משחקים ואבזרי אלקטרוניקה צרכניים".

 

היעד החדש של נובה: מיליארד דולר מכירות בשנה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת נובה (Nova) מרחובות מכינה אסטרטגיית צמיחה אשר תביא אותה להיקף מכירות של כמיליארד דולר בשנה, כך גילה בסוף השבוע מנכ"ל החברה, איתן אופנהיים, במהלך שיחת הוועידה עם אנליסטים לאחר פרסום תוצאות הרבעון השני 2022. החברה תפרסם את עיקרי התוכנית במהלך חודש ספטמבר 2022. התוכנית החדשה תצא לדרך בעקבות השלמת תוכנית הצמיחה הקודמת שלה: להגיע להיקף מכירות של 500 מיליון דולר. במחצית הראשונה של 2022 הסתכמו מכירות החברה בכ-276 מיליון דולר (צמיחה של 50% בהשוואה למחצית 2021), ובארבעת הרבעונים האחרונים הסתכמו המכירות בכ-510 מיליון דולר.

אחרי Nova 500 תגיע תוכנית Nova 1000

החברה מעריכה שמכירותיה ברבעון השלישי יסתכמו בכ-137-147 מיליון דולר. הנתונים האלה איפשרו למנכ"ל להכריז על הצלחת תוכנית הצמיחה Nova 500 ולספר שהחברה מכינה תוכנית שאפתנית יותר של מכירות בהיקף של מיליארד דולר, אשר מבוססת על צבר ההזמנות ותחזית הצמיחה לשנים הבאות. מדובר בהצלחה כפולה, מכיוון שהחברה השיגה את היעד במקביל להגדלת קופת המזומנים להיקף של כ-500 מיליון דולר, המעניק לה יכולת לבצע רכישה גדולה ולהשקיע בתוכנית Nova 1000 העתידית.

חברת נובה מעסיקה כ-1,100 עובדים ונסחרת בתל אביב ובנסד”ק לפי שווי שוק של כ-3.1 מיליארד דולר. החברה מספקת מכונות לבקרת תהליכים בתעשיית השבבים בשלושה תחומים מרכזיים: מדידת מימדים של המבנים בשבב (Critical Dimensions), בדיקת תכונות החומרים בשבב (Materials Properties) וניתוח כימי של החומרים המשמשים בייצור השבב (Chemical Analytic). בינואר 2022 היא רכשה את חברת ancosys GmbH הגרמנית תמורת כ-100 מיליון דולר, המספקת פתרונות ניטור וניתוח כימיקלים עבור תעשיית השבבים. למעשה, הרבעון האחרון הוא גם הרבעון הראשון שבו מכירותיה כלולות בדו"ח של נובה.

מדוע שוק המטרולוגיה צומח מהר יותר משוק השבבים

אופנהיים: "צבר ההזמנות שלנו נמצא בשיא ומעניק לנו יכולת חיזוי הכנסות למחצית השנייה של 2022 ולרבעון הראשון של 2023. המאמץ שלנו לגוון את הפורטפוליו בא לידי ביטוי בכך שהפעם יש לנו 10 לקוחות שונים האחראים לכ-80% מהמכירות, בהשוואה ל-5 לקוחות לפני שנה. אנחנו רואים צמיחה במשקל בקרת התהליכים במפעלי הייצור החדשים הנמצאים בהקמה, מכיוון שתהליכי הייצור מורכבים יותר. הצמיחה של תעשיית בקרת התהליכים גדולה יותר מהצמיחה של תעשיית ציוד ייצור השבבים. עם כל מעבר לתהליך ייצור מתקדם יותר, הצפיפות של ציוד מטרולוגיה בקו הייצור גדלה ב-50% בתעשיית הזכרונות וב-80%-100% בקווי ייצור של רכיבים לוגיים. במקביל, יש גם שינויים במבנה השער הלוגי, למשל מעבר משער שטוח לשער תלת מימדי, אשר דורשים לבצע יותר בדיקות במהלך הייצור".

נובה כמעט שאינה מושפעת מהעיצומים על סין

"בעקבות אישור חוק השבבים (CHIPS Act) אנחנו צופים צמיחה משמעותית בשוק האמריקאי. כבר התחלנו לראות התפתחות של השוק עבור המפעלים החדשים הנמצאים בהקמה באריזונה, בטקסס ובקרוב גם במזרח ארה"ב". לדבריו, נובה כחברה ישראלית אינה מוגבלת עקב מלחמת הסחר בין ישראל לבין ארה"ב: "אנחנו ממשיכים לבצע אספקות לסין. ההשפעה היחידה היא על מערכות הרנגטגן שלנו (XPS) אשר משולחות מארה"ב. יש לנו רשיון לספק שירותים למערכות שנמכרו, וכרגע אנחנו מנסים להשיג אישור ייצוא למוצרים חדשים, אבל בכל מקרה מדובר בכמות לא גדולה של עסקים עם חברת SMIC משנגחאי".