ארדואינו מתרחבת אל השוק התעשייתי והארגוני

חברת ארדואינו האיטלקית (Arduino) אשר ביססה מעמדה כאחת המחברות החשובות בעולם בתחום כרטיסי פיתוח מיקרו-בקרים לשוק החובברים (DIY) והחינוך, הגדירה אסטרטגיית צמיחה המבוססת על כניסה אל תחום המערכות המשובצות המקצועיות ליישומי IoT. במסגרת הזאת היא הודיעה השבוע על השלנמת גיוס הון בהיקף של 32 מיליון דולר שהובל על ידי קרן ההשקעות של תאגיד בוש הגרמני, ובוצע בין השאר בהשתתפות חברת ARM וחברת רנסאס היפנית (Renesas), אשר הצטרפה לסבב הגיוס באמצעות השקעה שהיקף של כ-10 מיליון דולר.

פלטפורמת ארדואינו היא כרטיס פיתוח שהתבסס בגרסאות הראשונות שלו על מיקרו-בקר מתוצרת Microchip (במקור Atmel). הכרטיס מספק למשתמשים כניסות ויציאות מסוגים שונים, סביבת פיתוח תוכנה קלה ללימוד, וספריית ענק הכוללת אלפי יישומים וחבילות תוכנה. החברה מפרסמת את תכנון הכרטיסים במתוכנת של חומרת קוד פתוח, וכיום יש עשרות יצרנים המייצרים כרטיסים תואמי ארדואינו, ואקו-סיסטם ענק של יצרנים המספקים מודולים, חיישנים ותוספים המתחברים אל כרטיסי ארדואינו.

מייסד משותף ויו”ר החברה, מאסימו באנצי, אמר שדורות של מהנדסים קיבלו הכשרה בבתי ספר מקצועיים ובאקדמיה באמצעות התנסות על-גבי כרטיסי ארדואינו, וכעת הם מגיעים אל התעשייה עצמה. “הם התרגלו לקלות השימוש ולזמינות של הפלפטרומות הפתוחות והם מביאים את הדרישה הזאת אל מקומות העבודה”. הכניסה של ארדואינו אל השוק המקצועי תתבצע באמצעות מספר מהלכים: שירותי ענן ליישומי IoT העומדים בדרישות ארגוניות ותעשייתיות, הוספת יכולות בינה מלאכותית לפלטפורמה כדי לתמוך בתכנון אבזרי קצה חכמים והרחבת תוכנית השותפים המאפשרת לעבוד עם ספקי מודולים ופתרונות ארדואינו.

כאן גם נכנסת לתמונה חברת רנסאס היפנית, אשר הסבירה את השקעתה כאחד מהמהלכים באסטרטגיה חדשה שנועדה להגדיל את משקלה בשוק הצרכני. רנסאס: “ההשקעה תעניק לארדואינו גישה אל פורטפוטליו המעבדים והמיקרו-בקרים, הרכיבים האנלוגיים, ופתרונות ניהול ההספק והקישוריות שלנו. לרנסאס היא מעניקה גישה אל הקהילה הענקית של 30 מיליון מפתחי ארדואינו”.

 

רנסאס השלימה את רכישת סלנו מרעננה

יצרנית השבבים היפנית רנסאס (Renesas) הכריזה על השלמת עיסקת הרכישה של חברת סלנו מרעננה (Celeno), תמורת 315 מיליון דולר במזומן. חלק מהסכום ישולם בהתאם לעמידה באבני דרך. בעקבות השלמת העיסקה הפכה סלנו לחברה בת הנמצאת בבעלותה המלאה של רנסאס, ולמרכז פיתוח אשר ממלא תפקיד מרכזי באסטרטגיית הקישוריות של רנסאס, אשר תתבסס על טכנולוגיית Wi-Fi 6/6E של סלנו. בעקבות השלמת העיסקה הודיעה רנסאס שהיא השלימה את תהליך בניית הפורטפוליו החדש שלה, הכולל את כל טכנולוגיות הקישוריות.

“הטכנולוגיות של סלנו, ביחד עם מעבדי MCU/MPU/SoC, פתרונות ניהול הספק, חיישנים ורכישי תקשורת, מספקים פתרונות מלאים לבניית פתרונות תקשורת בתחומי ה-IoT, תשתיות, מוצרים תעשייתיים ותעשיית הרכב”. מדובר בהשלמתו של מהלך רחב-היקף שרנסאס ביצעה, ושבמהלכו היא הגדירה את תחום הקישוריות האלחוטית וה-IoT כתחום אסטרטגי. בעקבות זאת היא גם רכשה בפברואר 2021 את חברת Dialog הבריטית תמורת 5.9 מיליארד דולר.

סלנו פותחת את השער אל שוק ה-IIoT

במצגת למשקיעים ואנליסטים שהעניק בתחילת החודש מנהל תחום ה-IoT בחברת רנסאס, סיילס צ’יפיטדי, הוא הסביר שעד היום התקשתה תקשורת ה-Wi-Fi הסטנדרטית להיכנס אל רצפת הייצור מכיוון שהיא יצרה הפרעות אלקטרומגנטיות שהפריעו למכונות בקו הייצור. “אולם טכנולוגיית Wi-Fi 6/6E, ביחד עם טכנולוגיות 5G, צפויה לשנות את המצב הזה ולהביא את התקשורת האלחוטית אל קווי הייצור ולאפשר חיבור קל של מכונות הייצור אל הענן. התכונות העיקריות של Wi-Fi 6/6E המאפשרות את השינוי הזה הן Massive MIMO המאפשרת לחבר הרבה מאוד מכשירים בו זמנית, כיווניות, טווח גדול יותר ותכונות מיוחדות כמו אפנון 1024QAM, יכולת שידור וקליטה בו-זמנית עם מספר רב של יחידות המאפשרת לאסוף מידע מהרבה מאוד חיישנים”.

מייסד ומנכ”ל סלנו, גלעד רוזן. צילום: Techtime
מייסד ומנכ”ל סלנו, גלעד רוזן. צילום: Techtime

בנוסף, לטכנולוגיית הדופלר של סלנו יש משקל מיוחד: טכנולוגיית Wi-Fi Doppler Imaging שפותחה על-ידי סלנו מאפשרת לנצל את טכנולוגיית ה-Wi-Fi הקיימת לצורך איתור אובייקטים ומעקב אחר תנועתם. למעשה, היא מספקת ביצועי מכ”ם המיושמים בתדרי הרשת האלחוטית. צ’יפיטדי: “הטכנולוגיה הזאת מאפשרת לספק מגוון חדש של יישומים לרצפת הייצור, כמו למשל יכולת לכוון את מיזוג האוויר למקומות שבהם נמצאים בני אדם או לבצע מעקב אחר נכסים ברצפת הייצור. הטכנולוגיה של סלנו מגדילה את קיבולת הרשת האלחוטית במפעל וצפויה להיות מרכיב מרכזי ברשת התפעול”.

להערכתו, הדבר יביא להגדלת שוק היעד המפעלי של החברה מהיקף של כ-4.9 מיליארד דולר בשנת 2020 להיקף של כ-8.4 מיליארד דולר בשנת 2025. חברת סלנו הוקמה על-ידי המנכ”ל גלעד רוזן בשנת 2005 וכיום היא מעסיקה כ-170 עובדים, מתוכם 110 בישראל והשאר במשרדיה בהודו, סין, טאיוואן, אירופה וארה”ב. מאז הקמתה היא גייסה כ-140 מיליון דולר. סלנו מספקת שבבי תקשורת אלחוטית ומתחרה בענקיות כמו קואלקום, ברודקום ומדיהטק. בשנת 2020 הסתכמו מכירותיה בכ-37 מיליון דולר.

פתרונות קישוריות לתעשיית הרכב

חברת רנסאס הוקמה בשנת 2002 באמצעות מיזוג חטיבות השבבים של NEC, היטאצ’י, ומיצובישי, ומעסיקה כיום כ-20,000 עובדים. החברה נחשבת לאחת מיצרניות השבבים הגדולות בעולם של מיקרו-בקרים ורכיבים אנלוגיים ודיגיטליים לתעשיית הרכב, ונסחרת בבורסה של טוקיו לפי שווי שוק של כ-23.6 מיליארד דולר. בתשעת החודשים הראשונים של 2021 הסתכמו מכירותיה בכ-4.6 מיליארד דולר. בעקבות השלמת העיסקה תשמש סלנו כמרכז פיתוח של רנסאס בישראל אשר ייכנס גם לתחום חדש של פתרונות קישוריות לתעשיית הרכב. החברה מתכננת לגייס בקרוב בגיוס 50-100 עובדים חדשים.

Renesas נכנסת לשוק ה-FPGA

ספקית גלובלית חדשה נכנסת לתחום הרכיבים המיתכנתים (Field-Programmable Gate Array): יצרנית השבבים היפנית רנסאס (Renesas) הכריזה בסוף השבוע שהיא נכנסת לשוק הזה באמצעות משפחת רכיבי ForgeFPGA, אשר תתחרה בפלח השוק של רכיבים דלי-ספק וזולים מאוד. למעשה, החברה הגדירה יעד מחיר של 0.5 דולר ליחידה בהזמנות המוניות, כדי להכניס אותו לשימוש ביישומים רגישים למחיר כמו אבזרי IoT, ומוצרים שעד היום לא השתמשו בטכנולוגיות מיתכנתות בגלל מחירן.

כלי הפיתוח יינתנו בחינם וללא תנאים מגבילים

מכאן שהוא צפוי להתחרות ברכיבים קיימים שאינם מבוססי FPGA. הרכיבים הראשונים שייצאו לשוק כוללים 1,00LUT-2,000LUT, ובעלי צריכת זרם המתנה (Standby) נמוך מ-20 מיקרו-אמפר. במקביל, רנסאס תספק את תוכנת הפיתוח בחינם וללא דרישות רישוי כלשהן. התוכנה מספקת שני ממשקים שונים לפיתוח: ממשק גרפי בשם macrocell mode המיועד לאנשים שרק מתחילים את דרכם בתחום הרכיבים המיתכנתים, וממשק מבוסס HDL למפתחים בעלי רקע ונסיון אשר רגילים לעבוד ב-Verilog.

למעשה, מדובר במהלך צפוי. המשפחה החדשה פותחה על-ידי הצוות שפיתח את רכיבי משפחת רכיבי האותות המעורבים המיתכנתים GreenPAK של חברת Silego מעמק הסיליקון, ותתבסס על התשתיות של GreenPAK. מדובר ברכיב קטן ופשוט, אשר יכול להכיל מספר מוגבל מאוד של פונקציות אנלוגיות ודיגיטליות, שהלקוח יכול להתאים לצרכיו. זה היה רכיב מיתכנת שקל מאוד לתכנת אותו, אולם הוא מוגבל בביצועים. בשנת 2017 נמכרה Silego ל-Dialog Semiconductor הבריטית-אמריקאית, ובחודש פברואר 2021 רכשה רנסאס את דיאלוג תמורת כ-5.9 מיליארד דולר.

מסע הרכישות של רנסאס הגיע לישראל

עיסקת דיאלוג נועדה לחזק את מעמדה של רנסאס בתחומים צומחים כמו IoT, מערכות רפואיות, מחשוב ביתי, מערכות תעשייתיות ושוק הרכב. היא הושלמה לפני חודשיים. רנסאס הודיעה שהיא תפתח סדרה של פתרונות שבהם מופיעים הרכיבים המיתכנתים החדשים ביחד עם רכיבים משלימים מתוצרתה, כמו מיקרו-בקרים, רכיבים אנלוגיים, רכיבי הספק ועוד. התוכנה והדוגמאות ההנדסיות הראשונות זמינים כבר כעת. הייצור ההמוני של הרכיבים הראשונים (1K LUT) מתוכנן לרבעון השני 2022.

חברת רנסאס היא מיצרניות השבבים הגדולות בעולם. היא הוקמה בשנת 2002 באמצעות מיזוג חטיבות השבבים של NEC, היטאצ’י, ומיצובישי, ומעסיקה כיום כ-20,000 עובדים. בשנים האחרונות היא ביצעה מספר עסקאות רכש גדולות כדי לרענן את קווי המוצר שלה. בנוסף לדיאלוג, בשנת 2019 היא רכשה את יצרנית השבבים הקליפורנית IDT, תמורת 6.7 מילארד דולר.

לפני קצת יותר מחודש (אוקטובר 2021) חתמה רנסאס על הסכם לרכישת חברת סלנו מרעננה (Celeno) תמורת 315 מיליון דולר במזומן. העיסקה מרחיבה את פורטפוליו הקישוריות של Renesas לתחום פתרונות ה-Wi-Fi. העיסקה אושרה על-ידי הדירקטוריונים של שתי החברות, וצפויה להסתיים עד סוף 2021.

רנסאס רוכשת את סלנו תמורת 315 מיליון דולר

בתמונה למעלה: גלעד רוזן. “סלנו מתחרה בהצלחה בקואלקום, ברודקום ומדיהטק”. צילום: Techtime

יצרנית השבבים היפנית רנסאס (Renesas) חתמה על הסכם לרכישת חברת סלנו מרעננה (Celeno) תמורת 315 מיליון דולר במזומן. חלק מהסכום ישולם בהתאם לעמידה באבני דרך. העיסקה מרחיבה את פורטפוליו פתרונות הקישוריות של Renesas באמצעות פתרונות ה-Wi-Fi של Celeno. העיסקה אושרה על-ידי הדירקטוריונים של שתי החברות, וצפויה להסתיים עד סוף 2021. לאחר העיסקה תמשיך סלנו לפעול במתכונת חצי עצמאית כמרכז רווח של רנסאס בתחום הקישוריות. במקביל, היא תשמש כמרכז פיתוח של רנסאס בישראל אשר יפתח פתרונות קישוריות לתעשיית הרכב ויתחיל בקרוב בגיוס 50-100 עובדים חדשים.

15 מיליון שבבים בשנה

חברת סלנו הוקמה על-ידי המנכ”ל גלעד רוזן בשנת 2005 וכיום היא מעסיקה כ-170 עובדים, מתוכם 110 בישראל והשאר במשרדיה בהודו, סין, טאיוואן, אירופה וארה”ב. מאז הקמתה היא גייסה כ-140 מיליון דולר, וכיום היא נחשבת לחברת שבבים מבוססת, המספקת ללקוחות כ-15 מיליון שבבים בשנה. רוזן גילה בשיחה עם עיתונאים היום (ה’) שבשנת 2020 הסתכמו מכירות החברה בכ-37 מיליון דולר, ובשנת 2021 היא צפויה להציג תוצאות טובות יותר “בצורה משמעותית”.

חברת רנסאס היא מיצרניות השבבים הגדולות בעולם. היא הוקמה בשנת 2002 באמצעות מיזוג חטיבות השבבים של NEC, היטאצ’י, ומיצובישי, ומעסיקה כיום כ-20,000 עובדים. החברה נחשבת לאחת מיצרניות השבבים הגדולות בעולם של מיקרו-בקרים ורכיבים אנלוגיים ודיגיטליים לתעשיית הרכב, ונסחרת בבורסה של טוקיו לפי שווי שוק של כ-23.8 מיליארד דולר.

עובדי חברת סלנו. צילום: אסנת קרסננסקי
עובדי חברת סלנו. צילום: אסנת קרסננסקי

עיסקת סלנו היא מרכיב במהלך כפול שהחברה מבצעת. המהלך הגדול הוא הגדרת תחום הקישוריות האלחוטית וה-IoT כתחום אסטרטגי, שבעקבותיה היא רכשה בפברואר 2021 את חברת Dialog הבריטית תמורת 5.9 מיליארד דולר. נשיא ומנכ”ל Renesas, היידטושי היבאטה, אמר שבעקבות עיסקת דיאלוג ועיסקת סלנו, “Renesas נמצאת בעמדה חזקה לניצול ההזדמנויות הנובעות מהצמיחה המהירה של תחום הקישוריות בעולם”.

מרכז פיתוח חדש בישראל

המהלך השני, הוא הרצון להקים מרכז מחקר ופיתוח בישראל בתחומי הקישוריות האלחוטית עבור תעשיית הרכב, כולל פיתוח פתרון V2X. רוזן סיפר שבשנה וחצי האחרונות שתי החברות למדו להכיר מקרוב אחת את השנייה באמצעות פרוייקט פיתוח משותף. “היה הליך תחרותי וקיבלנו מספר הצעות לרכישת החברה, אולם החלטנו שהחבירה לרנסאס היא מהלך הנכון ביותר”.

חברת סלנו פועלת במתכונת של חברה ללא מפעל ייצור (Fabless) ושבביה מיוצרים במפעלים של TSMC, סמסונג וגלובל פאונדריז. רוזן העריך שבעידן מחסור בקיבולת ייצור שבבים, העיסקה תשפר את מצבה בתחום. “חווינו את המחסור בצורה משמעותית והקשיים שהתמודדנו איתם היו יותר גדולים מאשר החברות הגדולות שאנחנו מתחרים בהן. אני מניח שבזכות כושר המיקוח שלהם כחברה גדולה, נקבל כעת קדימות אצל קבלני הייצור, כמו חברת TSMC והפאבים האחרים”.

מה הם הנכסים של סלנו שעניינו את רנסאס?

“אנחנו חברת דיפ-טק בעלת טכנולוגיה מתקדמת, המאפשרת לנו להתחרות בהצלחה עם חברות כמו קואלקום, ברודקום ומדיהטק. הקישוריות האלחוטית הפכה לתחום מאוד מרכזי כאשר שיטת הקישוריות המובילה היא וויי-פיי. לסלנו יש את הפתרון הקומפקטי ביותר בשוק לרשתות הדור החדש, Wi-Fi 6  ו-Wi-Fi 6E. יש לנו גם את טכנולוגיית Wi-Fi Doppler Imaging המנצלת את טכנולוגיית ה-Wi-Fi הקיימת לקבלת ביצועי מכ”ם בבית ובתעשייה. פיתוח Wi-Fi 6 הוא מאוד מורכב ומעט מאוד חברות מצליחות לעשות זאת. לכן הם החליטו ללכת על המהלך. הטכנולוגיה שלנו מתאימה לאסטרטגיית הווי-פיי והקישוריות שהם גיבשו”.

למידע נוסף: סיפורה המופלא של סלנו

רנסאס: במאי יושלם שיפוץ החדר הנקי שנשרף

בתמונה למעלה: החדר הנקי לפני השריפה. צילום: Renesas

חברת רנסאס (Renesas) היפנית דיווחה שהיא הצליחה להחזיר את תפוקת הייצור במפעל N3 של חברת Renesas Semiconductor Manufacturing הנמצאת בבעלות מלאה של רנסאס. המפעל נמצא בעיר היטאצ’ינאקה, יפן, ומייצר שבבים לתעשיית הרכב בפרוסות סיליקון בקוטר של 300 מ”מ, שאותם הוא מספק לחברות כמו פורד, טויוטה וניסאן. המפעל הושבת מפעילות לאחר שריפה שפרצה בחדר הנקי בליל ה-19 במרץ 2021, ואשר כובתה כעבור שש שעות. שני המפעלים הסמוכים בקמפוס, מפעל N2 לייצור בפרוסות של 200 מ”מ, ומפעל בדיקות פרוסות הסיליקון, לא נפגעו והעבודה בהם לא הופסקה.

עדיין לא התגלה הגורם לדליקה

השריפה כילתה שטח של כ-600 מ”ר (5% משטח החדר הנקי של המפעל). היא פרצה בעקבות זרם-יתר במערכת ציפויי הנחושת, אשר גם להתחממות מיכל הנחושת וכתוצאה מכך להתפרצות הדליקה. החברה מסרה שעדיין לא התבררה הסיבה לפרץ הזרם החשמלי שגרם לשריפה. מיד לאחר האירוע העריכה רנסאס שהנזק שנגרם לה צפוי להסתכם בכ-160 מיליון דולר בחודש. כלומר הוא עשוי להגיע להיקף של קרוב לחצי מיליארד דולר.

בעידכון האחרון שלה השבוע, רנסאס העריכה שקיימת אפשרות שהמפעל יחזור לייצור מלא עד סוף מאי 2021. מכל מקום, היא צופה שביוני השנה הוא יחזור לייצור סדרתי מלא. השריפה השמידה 23 מערכות ייצור. “הצלחנו להבטיח אספקת 17 מערכות ייצור חדשות עד תחילת אפריל. יחידה נוספת תגיע בחודש מאי וכעת אנחנו מנהלים מגעים לרכישת יחידת ייצור נוספת. לא יהיה צורך ברכישת 4 יחידות הייצור החסרות, מכיוון שליחידות החדשות יש תפוקה גבוה מהיחידות הישנות שאבדו בשריפה”.

מכה נוספת לתעשיית הרכב

כעת החברה נמצאת בתהליך התקנת מערכת אוטומטית לכיבוי שריפות. היא תתבסס על חיישני עשן וחום אשר יפעילו באופן אוטומטי מתקנים לפיזור פחמן דו-חמצני באזורים החשודים, כדי לחנוק את האש בעודה באיבה. המפעל הושבת במועד אומלל במיוחד: תקופה שבה תעשיית הרכב מתמודדם עם מחסור חמור בשבבים שכבר פוגע בתוכניות הייצור של כלי רכב חדשים.

לאירוע לא הייתה השפעה על המסחר במניית החברה, אשר נסחרת בבורסה של טוקיו לפי שווי שוק של כ-20.2 מיליארד דולר. בתוך כך, לפני כשבוע אישרה אסיפת בעלי המניות של חברת דיאלוג הבריטית-אמריקאית (Dialog Semiconductor) תמורת 4.9 מיליארד אירו במזומן (5.9 מיליארד דולר). במידה ויתקבלו האישורים הרגולטוריים, העיסקה צפויה להסתיים לפני סוף 2021.

רנסאס רוכשת את דיאלוג ב-5.9 מיליארד דולר

חברת רנסאס היפנית (Renesas) חתמה על הסכם לרכישת חברת דיאלוג הבריטית-אמריקאית (Dialog Semiconductor) תמורת 4.9 מיליארד אירו במזומן (5.9 מיליארד דולר). העיסקה תתבצע לפי מחיר מניה של 67.5 אירו. עד לפרסום ההודעה נסחרה דיאלוג במחיר של כ-55 אירו. בעקבות ההודעה זינקה מנייתה למחיר של כ-65 אירו והיא נסחרת לפי שווי שוק של כ-4.73 מיליארד אירו. חברת דיאלוג מתמחה ברכיבי אותות מעורבים ומספקת רכיבים לניהול הספק (PMIC), ממירי AC-DC, רכיבי טעינה אלחוטית ורכיבים לתקשורת אלחוטית קצרת טווח מסוג Wi-Fi ו-Bluetooth. היא ספקית רכיבי ה-PMIC של חברת אפל (Apple).

העיסקה אושרה על-ידי הדירקטוריונים של שתי החברות וצפויה להסתיים עד לסוף 2021. כדי להשלים אותה היא זקוקה לקבלת אישור אסיפת בעלי המניות של דיאלוג (ברוב של 75% לפחות) ולקבלת אישורים רגולטוריים, בין השאר גם בארה”ב, בסין ובגרמניה. דיאלוג תמשיך לפעול כחברה עצמאית הנמצאת בבעלותה המלאה של רנסאס. העיסקה נועדה לחזק את מעמדה של רנסאס בתחומים צומחים כמו IoT, מערכות רפואיות, מחשוב ביתי, מערכות תעשייתיות ושוק הרכב.

אנלוג, הספק ועיבוד משובץ

דיאלוג חזקה במיוחד בתחום רכיבי הקישוריות דלי-הספק, ואילו רנסאס ממוקדת בעיקר בתחום המיקרו-בקרים (MCU) ופתרונות מבוססי MCU. בשנת 2019 רכשה רנסאס את חברת IDT האמריקאית תמורת 6.3 מיליארד דולר. מטרת שתי העסקאות האלה היא לגוון את סל המוצרים של החברה ולאפשר לה לספק פתרונות המבוססים על שלוש רגליים מרכזיות: אנלוג, הספק ועיבוד משובץ.

החברה רמזה שבשוק הרכב היא תשלב בין המעבדים שלה לבין פתרונות הקישוריות של דיאלוג. חברת דיאלוג מעסיקה כ-2,000 עובדים, מחציתם באירופה והשאר באסיה, יפן וארה”ב (29%). כ-77% מהעובדים הם מהנדסים. בשנת 2019 הסתכמו מכירותיה בכ-1.42 מיליארד דולר, כאשר המכירות לחברת אפל היו אחראיות לכמעט רבע ממכירותיה. רנסאס נסחרת לפי שווי שוק של כ-20.6 מיליארד דולר. בשנת 2019 הסתכמו מכירותיה בכ-6.8 מיליארד דולר.

רנסאס סוגרת את פעילות הדיודות-לייזר ודיודות אופטיות

בתמונה למעלה: שבב בקרה ודרייבר של רנסאס עבור דיודות לייזר

חברת רנסאס היפנית (Renesas Electronics) מפסיקה את כל פעילויות הפיתוח והייצור של דיודות לייזר (LD) ושל דיודות חישת אור (photo diode/detector). בעקבות ההחלטה היא סוגרת את מפעל הייצור בעיר שיגה ביפן, הנמצא בבעלות החברה הבת שלה, Renesas Semiconductor Manufacturing Co. באמצע 2018 החברה הודיעה שהיא שוקלת את סגירת הפעילות, אולם רק כעת התקבלה ההחלטה, והחברה החלה בתהליך סגירת הפעילות.

החברה הסבירה שבתחילה היתה סבורה כי תוכל להצמיח את עסקיה בתחום ה-LD/PD באמצעות ייעול תהליכי הייצור במפעל בעיר שיגה. “אולם ההתעצמות של התחרות הן בטכנולוגיה והן במחיר גרמה לירידה בנתח השוק של המוצרים הקיימים ולעיכוב בפיתוח רכיבים חדשים עבור מערכות תקשורת נתונים של הדור הבא. לכן רנסאס הגיעה למסקנה שיהיה מאוד קשה לשמור על ריווחיות הפעילות, גם אם תתבצע התייעלות במפעל הייצור”.

החדברה דיווחה שהיא בחנה את האפשרות להעביר את הייצור של מפעלים אחרים של הקבוצה או של שותפיה העסקיים ביפן או מחוצה לה, אולם לאור “האופי של תעשיית השבבים והקושי בביצוע המעבר בזמן סביר, הוחלט לבטל כליל את הפעילות העסקית הזאת”. החברה ביקשה מהלקוחות המשתמשים ברכיבי ה-LD/PD שלה, לפנות אל נציגי המכירות כדי לקבל עידכון מדוייק על תאריכי הסגירה והפסקת הפעילות.

ברבעון הראשון של שנת 2020 הסתכמו מכירותיה בכ-1.67 מיליארד דולר. בשנת 2019 הסתכמו המכירות בכ-6.69 מיליארד דולר.

רנסאס תטמיע את פתרון ניטור הנהג של ג’נגו

מערכות העזר הבטיחותיות ברכב (ADAS), המספקות לנהג התראות מפני סכנות שונות בכביש, שיפרו מאוד את הבטיחות בדרכים. ואולם, הן לא נותנות מענה לגורם המרכזי לתאונות הדרכים: חוסר תשומת לב של הנהג. על כן, לצד מערכות ה-ADAS, בעולם הרכב  הולך ומתפתח תחום משלים של מערכות, הפונות פנימה אל תוך תא המכונית ועוקבות אחר מצבים של הירדמות, שכרות, שימוש בסמרטפון והסחות דעת אחרות מצד הנהג.

גם הרגולטור הכיר בכך שיש צורך במערכות משלימות למערכות ה-ADAS. באוגוסט 2018 החליטה הוועדה האירופית (CE) כי יצרניות רכב יהיו מחויבות להתקין בדגמים החדשים מערכות ניטור נהג (Driver Monitoring System) כדי לזכות בדירוג הבטיחות הגבוה של NCAP, מה שכמובן צפוי לדחוף את השוק הזה קדימה בשנים הקרובות. להערכת חברת המחקר Strategy Analytics, מספר המערכות לניטור נהג בתעשיית הרכב יגדל מ-13 מיליון ב-2019 ל-42 מיליון ב-2025.

הפוקוס עובר מהחיישן לתוכנה

ישנן לא מעט חברות סטארט-אפ רבות המפתחות עבור היישומים הללו מערכות מתקדמות המתבססות על חיישנים כמו אינפרה-אדום ומכ”ם.  חברת ג’נגו (Jungo) מנתניה מציעה ליצרניות הרכב חלופה זולה ונגישה יותר. החברה פיתחה תוכנה בשם CoDriver, המתבססת על אלגוריתמים של ראייה ממוחשבת ולמידת עומק ומאפשרת להוציא לפועל את היישומים הללו באמצעות מצלמות וידיאו סטנדרטיות, ללא צורך בהתקנת חיישנים מתקדמים ויקרים יותר.

האלגוריתמים של ג’נגו מאפשרים לזהות, באמצעות מצלמות בתוך הרכב הפונות פנימה, את זווית הראש והגוף, כיוון המבט וקצב מצמוץ העיניים, ועל ידי הפרמטרים הללו להסיק אם הנהג נרדם או מגלה סימני עייפות, אם הוא מרוכז בדרך שלפניו או משתמש בטלפון הנייד ואפילו אם הוא חגור כהלכה. בנוסף, האלגוריתמים של החברה גם מספקים פתרונות לניטור פרמטרים נוספים בחלל המכונית כמו מספר נוסעים ומניעת שכחת ילדים.

בשיחה עם Techtime מסביר מנכ”ל החברה, אופיר הרבסט: “הרגולציה במקומות שונים בעולם מתחילה לדרוש מיצרניות הרכב להתקין מערכות שמזהות הסחות דעות אצל הנהג כמו עייפות וכדומה, ויצרניות הרכב מחפשות את הדרך החסכונית ביותר לעמוד בדרישות הללו. מצלמה היא סנסור זול אשר מספק הרבה אינפורמציה. עבור היישומים הללו אין צורך בחיישנים מתקדמים יותר, אלא באלגוריתמים הנכונים. על כן, הפוקוס עובר מהחיישן אל התוכנה.”

לא מכבר הודיעה ג’נגו על שיתוף פעולה משמעותי עם ספקית המערכות לרכב רנסאס (Renesas), שבמסגרתו תציע החברה היפנית ליצרניות רכב להטמיע את התוכנה של ג’נגו כחלק מפלטפורמות המחשוב שלה לרכב, R-Car. כך, יצרניות רכב שמטמיעות את המערכות-על-שבב של רנסאס יוכלו לקבל באופן מובנה פתרון לניטור הנהג שיאפשר להן לעמוד ברגולציה.

שיתופי פעולה גם עם קואלקום ואנבידיה

חברת ג’נגו, המעסיקה כיום כ-50 עובדים בישראל ובארצות הברית, הוקמה עוד ב-1998. בשנת 2006 היא נרכשה על ידי NDS הישראלית, שעסקה בניהול זכויות דיגיטליות והגנה על תכני וידיאו ונמכרה ב-2012 בעסקת ענק של 5 מיליארד דולר לסיסקו. ב-2013, כשנה לאחר המיזוג, התפצלה ג’נגו מסיסקו וחזרה להיות חברה עצמאית. בעשור האחרון עסקה החברה בפיתוח תוכנות לניהול המולטימדיה ומערכות המידע ברכב, ולפי החברה הן מותקנות בעשרות מיליוני מכוניות. בשנים האחרונות עברה החברה להתמקד גם בתוכנות לניטור מצלמות בתוך הרכב.

לצד רנסאס, לג’נגו יש שיתופי פעולה דומים עם ענקיות שבבים כמו קואלקום ואנבידה, המפתחות מעבדים למכוניות. לדברי אופיר, ניתן לזהות בתעשיית הרכב מגמה נוספת של ניהול יעיל וחסכוני יותר של משאבי העיבוד ברכב.

“ככל שמכניסים לכלי הרכב יותר יישומים ויכולות, העלות של כוח העיבוד הופכת להיות משמעותיות יותר. על כן, חברות השבבים הגדולות, וחברות הרכב, רוצות להטמיע כמה שיותר יכולת ויישומים במעבדים הקיימים, כדי לחסוך כסף. בזה מתמקד שיתוף הפעולה שלנו עם רנסאס וחברות אחרות. הוא מאפשר ליצרניות הרכב, המשתמשות במערכות של רנסאס, לקבל באופן מובנה גם את היישומים שלנו, מבלי להוסיף כוח עיבוד נוסף. כדי להשיג זאת, עשינו אופטימיזציה שמאפשרת להריץ את התוכנה שלנו גם על השבבים הזולים יותר שלהם.”

קורטיקה פיתחה AI אוטונומי לרכב אוטונומי

מקובל להמשיל טכנולוגיות בינה מלאכותית כמו למידה עמוקה ורשתות נוירונים לאופן פעולתו של המוח האנושי. ואולם, בעוד המוח האנושי לומד על העולם באופן עצמאי מתוך התבוננות חופשית במציאות, מערכות של בינה מלאכותית בתחום החישה הממוחשבת אינן לומדות כי אם מאומנות, באופן מונחה ושיטתי, לזהות אך ורק אובייקטים שהוגדרו מראש, מה שמגביל מאוד את כמות התובנות שהן מצליחות להפיק מהסביבה.

חברת קורטיקה (Cortica) מתל אביב פיתחה פלטפורמת בינה מלאכותית “אוטונומית”, אשר מסוגלת ללמוד באופן עצמאי ובלתי מונחה על אוביקטים במרחב, ללא צורך להסתמך על מאגרי ענק של תמונות מתויגות. לדברי החברה, הטכנולוגיה שלה מאפשרת יכולות זיהוי מדויקות ומורכבות יותר בהשוואה למערכות הקיימות, וכל זאת תוך שימוש בכוח מחשוב נמוך לאין שיעור. בשבוע שעבר דיווחה החברה על שיתוף פעולה ראשון בתחום הרכב החכם עם ענקית השבבים היפנית Renesas.

קורטיקה הוקמה ב-2007 על ידי שלושה חוקרים מהטכניון – יגאל רייחלגאוז, קרינה אודינייב וג’וש זאבי – אשר ייסדו את קורטיקה על בסיס מחקר משותף ששילב בין מדעי המוח, הנדסת חשמל ובינה מלאכותית. מטרתם של השלושה היתה לבנות פלטפורמה של בינה מלאכותית שתחקה בצורה דיגיטלית את האופן שבו הקורטקס (מכאן השם “קורטיקה”) של יונקים לומד על המציאות. כך פיתחה קורטיקה אלגוריתמים של בינה מלאכותית שמסוגלים ללמוד על המציאות ולייצר תובנות ללא הכוונה מראש.

בשיחה עם TechTime מספר מנכ”ל קורטיקה יגאל רייחלגאוז על התשתית התיאורטית של הטכנולוגיה שפיתחה החברה. “המטרה שלנו היתה לקחת את מערכות ה-AI, שכיום הן מאוד שונות מהמוח האנושי, ולקרב אותן לאיך שהקורטקס פועל. אנשים לומדים בצורה לא מפוקחת, מתוך התבוננות בסביבה והיכולת שלנו לזהות אלמנטים משותפים וליצור ייצוגים שמאפשרים לנו לשייך אובייקטים דומים לתוך קטגוריות כלליות “.

ללמוד ללא מאמן

כדי לאמן מערכות של למידה עמוקה או רשתות נוירונים לזהות קטגוריה מסוימת של אובייקטים בעולם – למשל הולכי רגל או תמרורי דרך – יש צורך להזין את המערכת במיליוני, ולעיתים מיליארדי, דוגמאות של תמונות המציגות את אובייקט המטרה באינספור הקשרים ויזואלים שונים (זווית, תאורה, גודל, צבע וכדומה). כדי שהמחשב יוכל להבין מה מוצג בתמונות ולבנות מודל שיאפשר לו לזהות את אותו אובייקט לאחר תהליך האימון, יש צורך לתייג את האובייקטים המופיעים בכל תמונה ותמונה. תהליך התיוג נעשה בדרך כלל באופן ידני על ידי בני אדם. כך למעשה פועלים, למשל, האלגוריתמים של מובילאיי בתחום הראייה הממוחשבת לרכב.

שיטה זו לוקה במספר חסרונות: תהליך האימון הינו ממושך ויקר, ופעמים רבות רמת הדיוק של המערכת אינה מושלמת והיא מתקשה לזהות מקרי קיצון. מעל הכול, החיסרון המשמעותי ביותר, ומה שמבדיל בין הטכנולוגיות הללו למוח האנושי, הוא בכך שהמערכת לומדת אך ורק על האובייקט שהוגדר מראש, מבלי לאפיין דפוסים והקשרים על אובייקטים אחרים המופיעים בסביבה.

לעומת זאת, בלמידה בלתי מונחית (Unsupervized), המערכת לומדת על המציאות ללא תיוגים או הגדרות מראש. למעשה, האלגוריתמים הללו מנתחים את האינפורמציה הגולמית ומחפשים נקודות דמיון ושוני, תבניות חוזרות ויחסים בין אובייקטים במרחב, וכך ביכולתם להפיק הרבה יותר תובנות על המציאות שלא הוגדרו מראש על ידי המאמן האנושי.

רכב אוטונומי צריך בינה מלאכותית אוטונומית

מנכ”ל קורטיקה יגאל רייכלגהוז

קורטיקה הוקמה כבר לפני למעלה ועשור, הרבה לפני הבאז הנוכחי בתחום הבינה המלאכותית והחדירה של הטכנולוגיות הללו כמעט לכל תעשייה. בתחילת דרכה, התמקדה החברה בפיתוח יישומי בינה מלאוכתית למגזר הטחוני, כמו למשל פענוח תצלומי וידיאו ואוויר ואותות מכ”ם ו-LiDAR, ובהמשך התרחבה לתחום המובייל והאינטרנט. הטכנולוגיה שלה שולבה ביישום זיהוי תמונות בדפדפן מוביל בבריטניה, עם מאות מיליוני משתמשים, וכן ביישום Info-eye בסמרטפון Xperia Z3 של סוני, שאיפשר למשתמש, למשל, לצלם מנת אוכל ולקבל את מספר הקלוריות או לצלם בניין ולקבל עליו באופן אוטומטי אינפורמציה מוויקיפדיה.

בשנה וחצי האחרונות, ביחד עם המגמות בתעשייה כולה, החלה החברה לכוון לתחומים חדשים כמו עיר חכמה, IoT, ובעיקר תעשיית הרכב. לדברי רייכלגהוז, לבינה מלאכותית בלתי מונחית יש בתחום הרכב יתרונות משמעותיים על פני בינה מלאכותית מונחית.  “הקורטקס האנושי מורכב מ-6 שכבות והוא מתאפיין בחשיבה מקבילית ושטוחה. בתגובה לאות ויזואלי כלשהו, הקורטקס מפעיל רק חלק קטן מהשכבות. לעומת זאת, במערכות ממוחשבות של למידה עמוקה, למשל כמו זו של מובילאיי, משתמשים ברשתות נוירונים של מאות שכבות והדבר מצריך כוח חישובי רב.”

“המערכת שלנו לומדת לזהות ללא הנחיה וללא תיוג, פשוט מתוך ניתוח של תמונות אקראיות וזיהוי הכללות ואלמנטים משותפים שיוצרים קטגוריות. זה ההבדדל בין קורטיקה למה שקורה בשוק. כמו המוח האנושי, האלגוריתמים שלנו מייצרים ‘חתימה דיגיטלית’ לכל סוג אובייקט, ואת החתימה הדיגיטלית הזו ניתן לשתף בקלות עם כלי רכב אחרים. הודות לכך, האלגוריתמים שלנו מסוגלים ללמוד על העולם הרבה יותר אינפורמציה – ולא רק מה שהוגדר מראש – ותוך שימוש בכוח מחשוב קטן הרבה יותר.” כך למשל, רייחלגאוז מספר כי בניסוי שערכה החברה ברחובות תל אביב, האלגוריתמים ידעו ליצור באופן עצמאי לא רק קטגוריות מתבקשות כמו מכוניות, הולכי רגל ותמרורים, אלא גם אובייקטים ברקע כמו מזגנים למשל.

בשבוע שעבר הודיעה קורטיקה על שיתוף פעולה אסטרטגי ראשון בתחום הרכב, עם Renesas היפנית, אחת מחברות השבבים הגדולות בעולם בתחום הרכב. בסמגרת שיתוף הפעולה, רנסאס תשלב את האלגוריתמים הייעודים שפיתחה קורטיקה למצלמות רכב במערכת-על-שבב R-Car V3H של רנסאס, המספקת יכולות ראייה ממוחשבת למערכות ADAS ונהיגה אוטונומית.

“רנסאס היא החברה המובילה בעולם מבחינת כמות השבבים לעולם הרכב. עבורנו, זהו שיתוף פעולה ראשון עם חברת שבבים. אנחנו במגעים עם עוד כמה חברות, גם Tier-1 וגם יצרניות רכב, ובהמשך נודיע על שיתופי פעולה נוספים.”