"חברות ישראליות מצליחות רק בשוקי נישה"

שנת 2017 היתה שנה מצוינת עבור מניותיהן של חברות הטכנולוגיה הישראליות הנסחרות בנסד"ק. חברות כמו טאואר-ג'אז, נובה, סולאר-אדג', קמטק, אורבוטק, נייס, צ'ק פוינט ועוד, הציגו תשואות דו-ספרתיות וחלקן אף תלת-ספרתיות. בבית ההשקעות "אופנהיימר ישראל" (Oppenheimer Israel), המסקר את חברות הטכנולוגיה הישראליות הנסחרות בנאסד"ק, מציינים כי "השנה שחלפה מצטיינת בתור השנה הטובה ביותר עבור הישראליות בנסד"ק מאז שנת בועת הטכנולוגיה של 2000".

עם זאת, בבית ההשקעות מוסיפים כי להבדיל מהתקופה שקדמה להתפוצצות בועת הדוט-קום, שבה מרבית החברות רשמו הפסדים וחלקן אף פשטו רגל, בתקופה הנוכחית כמעט לא ניתן למצוא חברות טכנולוגיה ישראליות ללא מודל עסקי המבוסס על רווחיות, ומרביתן הציגו קפיצת מדרגה הן בצמיחה והן ברווחיות.

שבע המצליחות של 2018

העליות החדות של הישראליות בנאסד"ק בשנה שעברה מציבות אתגר בפני המשקיעים המחפשים רעיונות השקעה שעדיין מתומחרים בצורה אטרקטיבית יחסית לקצב הצמיחה. בסקירה של אופנהיימר ישראל בתחילת השנה, סימן בית ההשקעות 7 מניות של חברות טכנולוגיה ישראליות שעשויות להמשיך את מגמת העלייה גם ב-2018: אורבוטק, מלאנוקס, טאואר-ג'אז, נייס, סולאר-אדג', קמטק ופוינטר. האנליזות של אופנמהיימר ישראל בוחנות את הנתונים הפיננסיים של החברה לצד ההיבטים הטכנולוגיים, ובכך מספקות זווית מעניינת על מעמדן של חברות הטכנולוגיה הישראליות בשוק העולמי. שוחחנו עם סרגיי וסצ'ונוק (בתמונה למעלה), אנליסט בכיר באופנהיימר ישראל, כדי ללמוד מה הופך מניה טכנולוגית ליעד להשקעה, ומה סוד ההצלחה של חברות הטכנולוגיה הישראליות בשנים האחרונות.

לפי איזה פרמטרים אתה בוחן מניה של חברה טכנולוגית?

וסצ'ונוק: "שני הפרמטרים החשובים ביותר הם שיעור הצמיחה ושיעור הרווחיות, וחשוב שתהיה התאמה ביניהם. חברה שצומחת בהכנסות צריכה לצמוח גם ברווח, וכשהצמיחה של החברה גבוהה מצמיחת השוק, הדבר מעיד שיש לחברה יתרון טכנולוגי בתחום שלה. אם החברה מציגה רווחיות גבוהה – זה אומר שהיא שומרת על היתרון הטכנולוגי והמעמד התחרותי שלה. משקיעים נזהרים כשהם רואים פגיעה ברווחיות, גם אם יש צמיחה בהכנסות. אם אתה צומח בעקבות הורדת מחירים, זה לא מודל עסקי טוב. חברה מובילה טכנולוגית לא צריכה להוריד מחירים – להיפך".

מה מייחד את חברות טכנולוגיה ישראליות?

"בשל גודלן, חברות ישראליות לא יכולות להיות מובילות שוק. לכן, ככלל, חברות הטכנולוגיה הישראליות שהצליחו בגדול הן חברות נישה, במובן החיובי של המילה: חברות שהתמקדו בנישה ספציפית משלהן בתוך השוק הגדול, כמו מובילאיי, נובה או טאואר-ג'אז. מדובר בחברות שהתחילו בקטן ונבנו לאורך זמן, והן מספקות ללקוחותיהן ערך מוסף רב שמאפשר להם להציג רווחיות גבוהה.

"ישנן דוגמאות ספורות של חברות ישראליות שלמעשה המציאו את השוק של עצמן, כמו צ'ק פוינט, שהיתה הראשונה שפיתחה פיירוול יעיל לארגונים, ובכך הצליחה לבסס לעצמה מעמד של מובילת שוק עולמית".

הדיסק-און-קי לא הספיק ל-M-Systems

כדוגמה הפוכה, מזכיר סרגיי את חברת M-Systems הישראלית, שאומנם חוללה מהפיכה בשוק פתרונות האחסון עם פיתוח הדיסק-און-קי בתחילת שנות האלפיים, אך לא הצליחה לצמוח לכדי חברה בינלאומית גדולה ולבסוף נמכרה ב-2006 למתחרה סנדיסק. "M-System רצתה להיות חברה מובילה בשוק גדול מאוד, שוק הזיכרונות, ובמבחן הזמן היא נכשלה. למרות מוצר פורץ הדרך שלה, היא לא הצליחה להציג רווחיות לאורך זמן.

"בשוק הזיכרונות קשה מאוד ליצור יתרון טכנולוגי לאורך זמן. המתחרות הגדולות של החברה, ובעיקר החברות הסיניות, החלו לחקות את המוצר ולנגוס משמעותית בשווי השוק של M-Systems, ולכן היא נמכרה ונבלעה בתוך סנדיסק. בשורה התחתונה, אם אתה לא חברת נישה, רוב הסיכויים שלא תצליח. לחברה ישראלית חשוב לאתר נישה שבה יהיה לה יתרון תחרותי והיא תוכל לספק ערך מוסף ללקוחות שחברות אחרות לא מספקות".

מודל השבבים זולג לעולם הסייבר

סרגיי סבור שזהו גם סוד ההצלחה של חברות הסייבר הישראליות. "אפשר לראות את שוק הסייבר כתחום נישה בתוך שוק התוכנה הגדול, וחברות ישראליות כמו פאלו אלטו, סייבר-ארק ועוד, הצליחו לתפוס בו מעמד מוביל. יש כמה מגמות שתורמות להתרחבות של חברות הסייבר הישראליות. מגמה בולטת אחת היא הרגולציה והקומפליינס, שמחייבים ארגונים וחברות להשקיע במערך הגנת הסייבר. ההשקעה בסייבר הפכה מרשות לחובה. כמו כן, ברור שגם העלייה באופי ובהיקף האיומים תורמת לצמיחה של חברות הסייבר".

מניותיהן של טאואר-ג'אז, סולאר-אדג', פוינטר, מלאנוקס, נייס, צ'קפוינט, אורבוטק וקמטק בנאסד"ק

חברות הסמיקונדוקטור הישראליות צמחו יותר מהשוק

שנת 2017 היתה שנה מצוינת לחברות הסמיקונדוקטור הישראליות. חברות כמו נובה, אורבוטק, טאואר-ג'אז וקמטק הציגו הכנסות שיא וצופות את המשך הצמיחה גם ב-2018. רבות מחברות הסמיקונדוקטור בעולם נהנו בשנה החולפת מהצמיחה האדירה בשוק הזיכרונות, אך סרגיי סבור כי הצמיחה של החברות הישראליות לא היתה תלויה בשגשוג בשוק הזיכרונות. "בשנת 2017 נרשמה צמיחה חריגה בשוק הסמיקונדוקטור, בעיקר הודות לשוק הזיכרונות. אבל אם מוציאים מהתמונה את שוק הזיכרונות, שוק הסמיקונדוקטור ב-2017 צמח בשיעורים חד-ספרתיים בלבד, בדומה לממוצע שנים האחרונות.

"שוק הזיכרונות השפיע במידה פחותה על חברות הסמיקונדקטור הישראליות, שלמרביתן יש נתח קטן בשוק הזיכרונות. החברות הישראליות הצליחו לצמוח משום שהן מספקות ללקוחות יכולת לשפר תהליכי ייצור ואת הרווחיות, בשוק שאינו צומח. אין בהכרח קשר בין הצמיחה של החברה לבין הצמיחה של הלקוחות ושל שוק היעד. כחברת נישה אתה פחות תלוי במגמות המקרו. הישראליות הציגו צמיחה גבוהה יותר מהצמיחה של השוק".

האם אינטל תרדים את מובילאיי?

נישה צומחת נוספת שבו החברות הישראליות מתבלטות היא תחום החיישנים לכלי-רכב אוטונומיים. לצד חברות ציבוריות כמו פורסייט ומובילאיי (שיצאה מהבורסה לאחר עיסקת אינטל), ישנן חברות סטארט-אפ רבות המפתחות טכנולוגיות חישה לכלי-רכב אוטונומיים, כמו אינוביז, אוטוטוקס, Vayyar, ארבה רובוטיקס ועוד. "יש בישראל הרבה מאוד סטראט-אפים בתחום הרכב, והמון משקיעים והון סיכון. בשוק הרכב האוטונומי, מי שיצליח לפתח ראשון את הטכנולוגיה יכבוש את השוק. לאלה שיבואו אחריו יהיו סיכויים פחותים בהרבה. השוק עדיין מחפש את עצמו. אין סטנדרט אחד אלא מספר טכנולוגיות שרצות במקביל, וכרגע אי-אפשר לחזות איזו טכנולוגיה תנצח. סביר להניח שחברות רבות ייעלמו או שיעשו אקזיטים צנועים".

סרגיי מעלה סימני שאלה לגבי עתידה של מובילאיי בתוך אינטל. "מובילאיי היא סיפור הצלחה מדהים, שכמו חברות ישראליות אחרות, אופיינה בהתמקדות בנישה. היא הציגה טכנולוגיה שחוללה מהפיכה בשוק, וידעה לבסס קשרים עם יצרניות הרכב. אולם עכשיו, לאחר שנרכשה על-ידי אינטל, היא נמצאת בסכנה: אינטל היא חברה שבבים ותחום הרכב אינו ליבת הפעילות שלה. להערכתי, ישנה סכנה שהפעילות של מובילאיי תדעך לאורך זמן בתוך אינטל".

קאדו וספקית המטענים של סמסונג יפתחו מטען דק למחשבים ניידים

KADO SMALL CHARGER

שיתוף פעולה בינלאומי ראשון לחברת הסטארט אפ הישראלית קאדו (Kado), שמפתחת טכנולוגיית טעינה חדשנית בתצורה דקה ביותר. החברה הודיעה היום כי חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם חברת Dongyang E&P הדרום קוריאנית כדי להשלים את הפיתוח של המטען הדק ביותר עבור מחשבים ניידים.

בפרויקט הפיתוח יושקעו כ-2 מיליון דולר, מתוכם כמיליון דולר יגיעו מקרן KORIL-RDF, קרן דו-לאומית שהוקמה ב-2001 על ידי ממשלות ישראל ודרום קוריאה במטרה לתמוך במחקר ופיתוח משותף של חברות ישראליות ודרום קוריאניות. הפיתוח המשותף יתבצע במרכזי הפיתוח של שתי החברות בלוד ובסיאול. החברות מעריכות כי הפיתוח יושלם תוך 14 חודשים.

Dongyang E&P מייצרת מטענים ורכיבי הספק נוספים לטלוויזיות, מסכי פלזמה, LCD ו-LED ופאנלים סולאריים. בין הלקוחות המרכזיים של החברה נמנית ענקית האלקטרוניקה הדרום קוריאנית סמסונג. החברה נסחרת בבורסה של דרום קוריאה (KOSDAQ) ומעסיקה כ-2,285 אובדים. בשנת 2016 עמדו הכנסותיה של החברה על 392 מיליון דולר.

המטען שייפתחו שתי החברות יהיה המטען המתקפל הראשון בעולם המיועד למחשבים ניידים, והוא צפוי להיות מותאם למרבית הדגים בשוק. עוביו של המטען יהיה כ-8 מילימטר, כעוביו של סמרטפון ממוצע, וההספק שלו יהיה 65 וואט. הוא יכלול שתי יציאות USB המאפשרות טעינה בו זמנית של מחשב נייד ומכשיר קטן נוסף כגון סמארטפון או מחשב טאבלט. Kado מפתחת מוצרים נלווים כגון כבלים נגללים ייעודיים, כיסויים ויחידות מודולריות אחרות, כדי להשלים את חוויית הטעינה הייחודית.

קאדו הוקמה במאי 2016 על ידי היזמים איתי חסיד, דניאל עסיס ושותפים נוספים. חסיד ועסיס, שנמצאים בסוף שנות ה-20 לחייהם, כבר רשמו אקזיט מוצלח בשנה שעברה של חברת הסטארט אפ הקודם שהקימו, Mobeeg, שפיתחה מטען חד פעמי למכשירי סלולר. בפברואר השנה כייסה החברה כ-1.2 מיליון דולר בהשתתפות קרן ההון AltaIR Capital.

Kado פיתחה טכנולוגיה להמרת מתח בעלת רמות גבוהות של צפיפות הספק ונצילות המאפשרת לייצר מטענים ושנאים קומפקטיים ודקים במיוחד, המתאימים לסגנון החיים הנייד של ימינו. קאדו השיקה השנה את המטען המילימטרי הדק ביותר בעולם למכשירי סמארטפון. עוביו של המטען, הכולל כבל נגלל, הוא כ-5 מלימטר (כעוביים של 3 כרטיסי אשראי), כלומר ניתן בקלות לשאת אותו בארנק ומכאן שמו –  Kado Wallet. משקלו של המטען הוא 21 גרם וההספק שלו הוא 10 וואט והוא אף מתאים לטעינת מכשירים ניידים נוספים וביניהם טאבלטים, מצלמות, רמקולים, אוזניות אלחוטיות ועוד.

מנכ"ל החברה, דניאל עסיס, אמר "אנחנו מתכוונים לגייס הון נוסף ב-2018 ולקדם שיתופי פעולה עם חברות נוספות במטרה להביא את המטענים הדקים והנוחים ביותר שיוצרו אי פעם לשוק הגלובלי".

חברת NSLComm מלוד פיתחה ננו-לוויינים לתקשורת רחבת פס

חברת הסטארט-אפ הישראלית  NSLComm פיתחה טכנולוגיה המשפרת את קצב העברת הנתונים של ננו-לוויינים פי 100, וזאת באמצעות אנטנות מתקפלות אשר נפתחות לגודל מלא בזמן הפעלתן בחלל. השיפור בנפח המהירות יאפשר להשתמש במערכים של ננו-לוויינים לצורך יישמוים חדשים כגון תמיכה ברשתות IoT גלובליות ואספקת תקשורת אלחוטית למטוסים בזמן התעופה. החברה נמצאת כעת בשלבי סגירה של גיוס הון בהיקף של 8.25 מיליון דולר, ומתכננת לשגר לווין ראשון לחלל לקראת סוף השנה.

NSLComm פועלת בתחום הלוויינים הזעירים (ננו-לוויינים). בטכנולוגיה הקיימת כיום, ננו-לוויינים מציעים קצב תקשורת של פחות מ-10Mbps (מגהבייט לשנייה) במסלול נמוך, ומשמשים בעיקר לתצפיות, ניסויים מדעיים, או שימושים אחרים שלא בתחום התקשורת. הטכנולוגיה שפיתחה NSLComm מאפשרת לננו-לוויינים שלה להעביר נתונים בקצב של עד 1Gbps (ג'יגהבייט לשנייה), כלומר פי 100 מהיכולת הנוכחית בשוק.

אנטנות מתקפלות שמתקנות באופן אוטומטי את הזווית שלהן

עד כה, הלוויינים הקיימים חולקו ל-2 קבוצות עיקריות: לוויינים גדולים (Geo) המשייטים בגובה רב, אשר מציעים פריסת נתונים רחבה וקצב תקשורת מהיר, אך עלות בנייתם, שיגורם ותפעולם גבוה ביותר; ומולם, לוויינים קטנים וזעירים המשייטים בגובה נמוך (Leo), אשר עלותם קטנה יותר, אך פריסת הנתונים וקצב התקשורת שהם מציעים מוגבל מאוד, ועל כן אינם יכולים לשמש לצורך אספקת תקשורת רחבה.

הטכנולוגיה של NSLComm מצליחה לפרוץ את מחסום המהירות המוגבלת של לוויינים זעירים, וזאת בזכות תכנון ובנייה של אנטנות גמישות מיוחדות, אשר מקופלות ותופסות נפח קטן מאוד בשלב השיגור לחלל, ומתוכנתות להיפתח לגודל מלא עם הפעלתן בחלל. קיפול האנטנות מאפשר העמסה של יותר ננו-לוויינים על לווין-אב אחד, ולפיכך לפזר בשיגור אחד מספר לווינים שיתנו חשיפת תקשורת רחבה, דבר שמוזיל מאוד את העלויות.

בנוסף, האנטנות כוללות רכיב משני הקרוי Sub-reflector, אשר מוצב על בסיס האנטנה. באמצעות מערכת אוטומטית לתיקון שגיאות, ה-Sub-reflector יודע לתקן כל שגיאה בזווית המשטח של האנטנה הראשית, וכך למקסם את ביצועי האנטנות. פריצת מחסום המהירות מאפשרת להשתמש בלווינים הזעירים של החברה כדי לספק שירותי תקשורת לוויינית מהירה בעלויות נמוכות למגוון שימושים כגון רשתות IoT במערך לווינים גלובלי, תקשורת למטוסים בזמן תעופה (in flight connectivity), ומגוון שימושים ממשלתיים, מסחריים, ופרטיים נוספים.

שיגור ראשון לחלל – עוד השנה

NSLComm נוסדה בשנת 2015 על-ידי ד"ר רז יצחקי, דניאל רוקברגר, ודני ספירטוס, שלושתם בעלי ניסיון רב בתחום הננו-לוויינים. יצחקי, המשמש כמנכ"ל, הקים ב-2006 את מחלקת הלוויינים הזעירים בתעשייה האווירית. רוקברגר, המשמש כמהנדס הראשי, הוא גם כן יוצא התעשייה האווירית, שם עסק בתכנון חלקים ומערכות לוויין ובנוסף עבד בנאס"א במשימת חקר ירח. ספירטוס, המשמש בחברה כ-CTO, כיהן בעבר בתפקיד דומה בחברת RaySat Broadcasting Corp אשר התמחתה בטכנולוגיות של אנטנות, וכן שימש כראש צוות מו"פ אנטנות ותחנות האדמה של גילת רשתות לוויין. משרדי החברה ממוקמים באירפורט-סיטי, והיא מעסיקה כ-18 עובדים, וכעת בכוונתה להעסיק כ-5 עובדים נוספים.

החברה נמצאת בימים אלו בסגירה של סבב גיוס מתוכו גייסה כ-6.25 מיליון דולר, בהובלת משקיעים אסטרטגיים כגון קרנות JVP, ליברטי, OurCrowd, GF Hawk, וקרן קוקפיט מבית אל על, אשר רק לאחרונה הכריזה על שיתוף פעולה בתחומי התעופה והחלל לתמיכה בסטארטאפים ובטכנולוגיות חדשניות בתחום יחד עם לופטהנזה ובואינג. הגיוס יאפשר לחברה לפתח ולבנות 2 לוויינים לשיגור עתידי, החברה מתכוונת לשגר את הלווין הראשון שלה, NSLSat1, בחודש נובמבר 2018 באמצעות טיל השיגור PSLV בהודו.

רז יצחקי, מנכ"ל ומייסד NSLComm, אומר כי שוק הלוויינים משווע לטכנולוגיה מתוחכמת היכולה להציע לוויני תקשורת מהירה גם בגדלים זעירים. "טכנולוגיית האנטנות שלנו תאפשר מהפכה באופן שבו ניתן להעביר נתונים מהירים למגוון שימושים- ממשלתיים, אזרחיים, ומסחריים. לדוגמא, אם חברה מסחרית גלובלית נאלצה לסמוך על רשתות תקשורת חיצוניות עד כה, בשל העלות האסטרונומית הכרוכה בשיגור לווין 'משלה', הפתרונות שמציעה NSLComm תאפשר לחברה זו לשגר קבוצה של ננו-לוויינים בפריסה רחבה, אשר תספק קצב העברת נתונים מהירה ביותר, וכל זאת בעלות אשר עד כה היתה מחוץ להישג ידה".

על פי חברת המחקר Markets&Markets שוק הננו-לוויינים צפוי לצמוח מ-1.21 מיליארד דולר ב-2017 ל-3.49 מיליארד דולר ב-2022, קצב גידול שנתי של 23.7%.

דו"ח: סיום שיתוף הפעולה עם מובילאיי פגע קשות במכונית האוטונומית של טסלה

[בתמונה למעלה: המכונית האוטונומית של ג'נרל מוטורס]

המירוץ אל הרכב האוטונומי מתקרב לישורת האחרונה. בשנתיים האחרונות הצהירו כמעט כל יצרניות הרכב המובילות, וגם מספר חברות טכנולוגיה, על כוונתן להוציא לשוק בתחילת העשור הבא מכונית אוטונומית מלאה מתוצרתן. אך כעת, כשתחום הרכב האוטונומי עובר במהירות משלבי הפיתוח אל שלב הייצור ההמוני וההפצה, נשאלת השאלה מי הן היצרניות הערוכות בצורה הטובה ביותר לכבוש את השוק החדש?

מחקר שוק חדש של חברת Navigant Research, מנסה לענות על השאלה.  החברה מעריכה שמבין 19 החברות המפתחות כיום מכונית אוטונומיות, ג'נרל מוטורס (GM) החברה ערוכה בצורה הטובה ביותר לממש את תוכניותיה: הן מההיבט הטכנולוגי והן מבחינת אסטרטגיית היציאה אל השוק. כאן ראוי לציין שג'נרל מוטורס נהנית מטכנולוגיות רכב ישראליות, המפותחות במרכז הפיתוח שלה בהרצליה המעסיק כיום כ-300 עובדים.

מעט מאחוריה, במקום השני, ניצבת Waymo של גוגל. החוקרים סבורים ששתי החברות נמצאות בשלב דומה מבחינת הפיתוח הטכנולוגי, אך ל-GM, בהיותה יצרנית רכב גדולה, יש יכולות ייצור והפצה גדולות יותר מאשר ל-Waymo. זאת מכיוון שוויימו היא חברת טכנולוגיה ולא יצרנית רכב, ואין לה יכולות ייצור עצמאיות.

ההפתעה הגדולה ביותר ממתינה בתחתית הרשימה: חברת טסלה (Tesla), שבעבר נחשבה למובילה בתחום הרכב האוטונומי והחצי-אוטונומי, מדורגת אחרונה. חברת המחקר Navigant מייחסת את ההתדרדרות הדרמטית והנסיגה הגדולה במיזם הרכב האוטונומי של טסלה, בניתוק שיתוף הפעולה עם חברת מובילאיי הישראלית, לאחר שהיא ניסתה להטיל על מובילאיי את האחריות לתאונת דרכים שבה היתה מעורבת מכונית חצי אוטונומית שלה.

טסלה מתקשה להתקדם ללא מובילאיי

במקום האחרון, כאמור, מדורגת חברת טסלה של אלון מאסק. יצרנית המכוניות החשמליות הנחשבת לאחת מהחברות המרכזיות שהביאו לשוק את חזון הרכב האוטונומי, איבדה את המומנטום בשנה האחרונה ופרויקט הרכב האוטונומי שלה מדשדש בבוץ. כבר בשנת 2015 טסלה שילבה במכוניותיה את טכנולוגיית AutoPilot, המספקת רמה חלקית של נהיגה אוטונומית בכבישים בינעירוניים. לאחרונה הכריז מייסד החברה אלון מאסק שכבר בשנה הקרובה טסלה תשיק מכונית אוטונומית מלאה שתוכל לנסוע מקליפורניה לניו יורק ללא עזרת נהג. אולם לא בטוח שהוא יעמוד בהבטחה.

מסך ה-AutoPilot

Navigant מסמנת את סיום ההתקשרות העסקית עם מובילאיי הישראלית, באוגוסט 2016, כאירוע המפתח שגרם לנסיגה בתוכנית המכונית האוטונומית של טסלה. שתי החברות שיתפו פעולה במשך שנים רבות ושבבי ראיית המכונה של מובילאיי שולבו בגרסה הראשונה של AutoPilot שיצאה לשוק בסוף 2015. ואולם, שתי החברות החליטו לסיים את שיתוף הפעולה ביניהן על רקע תאונת דרכים קטלנית שבה היה מעורב רכב של טסלה, שהובילה לחילופי האשמות בין טסלה למובילאיי. סיבה נוספת היתה קשורה לשיתוף הפעולה האסטרטגי של מובילאיי, אינטל ו-BMW בפיתוח רכב אוטונומי.

AutoPilot לא מתפקדת היטב בלי מובילאיי

מאז סיום ההתקשרות, טסלה הפסיקה לעשות שימוש בשבבים של מובילאיי. הגרסה השנייה של AutoPilot שהושקה ב-2017, לא כללה את שבבי מובילאיי והיתה יקרה פי שניים מקודמתה. טסלה טענה שהדבר נובע משימוש בחיישני מצלמה ובמכ"ם מתקדמים יותר, וביכולות משודרגות של נהיגה אוטונומית.

אלא שהגרסה הזאת גם זכתה לביקורות שליליות מאוד. המחקר מגדיר אותה כ"מפוקפקת במקרה הטוב. המערכת לא הציגה התקדמות ביחס לדור הקודם ואפילו נסוגה לאחור לעומת הגרסה שהושקה בסוף 2015". החוקרים הוסיפו: "יותר משנה לאחר השקת הגרסה השנייה של AutoPilot, המערכת עדיין לוקה בחסר מבחינה פונקציונלית בהשוואה הגרסה הראשונה, ויש לא מעט דיווחים מצד לקוחות על התנהגות בלתי צפויה של המערכת".

גם בסקירה של בלומברג  מחודש יוני 2017, ניטען שהגרסה השנייה נחותה מהגרסה הראשונה: "למרות שיש שיפור בכמה היבטים של ה-AutoPilot, החוויה הכוללת נופלת מהגרסה הראשונה שכללה את השבבים של מובילאיי", נכתב. חוקרי Navigan מציינים טעויות נוספות, כמו החלטתה של טסלה שלא להכליל חיישן LiDAR בפלטפורמה שלה, ולהסתפק במכ"ם ובמצלמות בלבד, מה שמקשה על תפקוד המערכת בתנאי ראות ומזג אוויר ירודים. הסיכום של הדו"ח: "טסלה מדורגת גבוה מבחינת החזון, אך היא לא הציגה את היכולות הנדרשות כדי להוציא אותו אל הפועל".

ג'נרל מוטורס מוכנה לייצור המוני

את השישייה המובילה ברשימה משלימות דיימלר-בוש (Daimler-Bosch), פורד, קבוצת וולקסוואגן והשותפות בין BMW, אינטל ומובילאיי. העיסוק התקשורתי הנרחב במיזמים השונים לפיתוח מכונית אוטונומית מתמקד בדרך כלל בצד הטכנולוגי. ואולם, רמת הפיתוח הטכנולוגי הינה רק היבט אחד מתוך מכלול הגורמים שבהם תלויה הצלחת הפרויקט. המחקר של Navigant דירג את 19 החברות על פי שקלול של 10 קריטריונים: חזון, אסטרטגיית יציאה אל השוק, שותפים, אסטרטגיית ייצור, טכנולוגיה, מכירות, שיווק והפצה, איכות מוצר ומהימנות, פורטופוליו מוצרים וכוח שימור.

מעניין לציין כי בדו"ח הקודם של Navigant, שפורסם באוגוסט 2017, פורד היתה זו שהובילה את הרשימה ואילו GM היתה ממוקמת במקום השני. חברת המחקר הסבירה: "הירידה של פורד מהמקום הראשון למקום רביעי היתה קשורה יותר בההתקדמות שביצעו GM, Waymo ודיימלר, ולא בטעויות שביצעה פורד".

חברת ג'נרל מוטורוס היא אחת משלוש יצרניות הרכב הגדולות בארצות הברית, ובשנה האחרונה היא ביצעה מספר צעדים משמעותיים לקראת הייצור ההמוני של מכונית אוטונומית. לפני כחודשיים היא הודיעה על כוונה להתחיל בייצור המוני של מכונית אוטונומית ללא הגה או דוושות כבר בשנת 2019. המכונית המיועדת תהיה מכונית הדור הרביעי של מכוניות חשמליות ללא נהג מדגם Chevy Bolts של GM, והיא נבדקת בימים אלה בנסיעות מבחן בכבישים ציבוריים בסן פרנסיסקו ובפיניקס, אריזונה.

בלי דוושות וללא הגה

ג'נרל מוטורס מתכננת בשלב ראשון לפרוס את המכוניות האוטונומיות מתוצרתה במספר שירותי שיתוף נסיעה והשכרת רכב כמו Lyft ו-Maven במספר ערים. החברה כבר הגישה בקשה לרשות לבטיחות בדרכים בארצות הברית לקבל אישור להשתמש במכוניות שעל פניו אינן עומדות בתקנות הבטיחות הפדרליות, מאחר שאינן כוללות הגה ודוושות.

מנכ"ל חטיבת Cruise Automation ב-GM, קייל פוגט, כתב בבלוג של החברה כי הצוות שלו פיתח את המכונית האוטונומית הראשונה שמוכנה לייצור המוני. לוח הזמנים השאפתני שהציבה GM מציב אותה בעמדת יתרון למול יתר המתחרות. פורד, למשל, הצהירה כי תשיק רכב אוטונומי מלא (ללא הגה ודוושות) רק ב-2021.

הדירוג של Navigant

טכנולוגיה בשלה, ללא יכולות ייצור

חברת Waymo, אשר מדורגת במקום השני, הציגה בנובמבר האחרון מכונית אוטונומית מדגם Fiat Chrysler Pacifica אשר בשלב ראשון תוצע לשימוש במסגרת שירות שיתוף נסיעה לעובדי החברה בלבד. היא גם חתמה על הסכמים עם Lyft, Avis ו-Autonation לקראת פריסה רחבה יותר לציבור הרחב. החברה כבר ביצעה נסיעות מבחן בהיקף כולל של כ-4.8 מיליון קילומטרים, יותר מכל חברה אחרת, וגם חשפה לאחרונה שיתוף פעולה עם אינטל, שבמסגרתו יותקנו מעבדי אינטל במכוניות האוטונומיות של החברה.

מרות כל ההצלחות האלה, הדו"ח של Navigant מצביע על בעיה גדולה בתוכנית הפעולה של Waymo: "נכון לסוף 2017, ל-Waymo אין הסכם ייצור נרחב וארוך טווח עם חברת OEM שיאפשר לה לייצר את הפלטפורמה שלה באופן המוני ומתמשך. זוהי נקודת התורפה המשמעותית ביותר בדרכה של החברה להצלחה".

המכונית האוטונומית של Waymo

 

טויוטה מקימה חברת תוכנה לניהול רכב אוטונומי

חברת טiיוטה מעלה הילוך בתחום הרכב האוטונומי. יצרנית הרכב הגדולה ביפן הודיעה שהיא תשקיע כ-2.8 מיליארד דולר בפרוייקטי מחקר ופיתוח של רכב אוטונומי, ביחד עם החברות היפניות Aisin Seiki ו-Denso, המתמחות בפיתוח תת-מערכות ורכיבים לכלי-רכב, ומהוות ספקיות ראשיות של טויוטה. כספי ההשקעה יוזרמו לחברה חדשה שתוקם עוד החודש בשם TRI-AD – Toyota Research Institute-Advanced Development, שתתמקד בפיתוח תוכנה מסחרית לנהיגה אוטונומית, שתתבסס בין היתר על מאגר הנתונים של פלטפורמת הרכב החכם של טויוטה, Toyota Connected.

מטה החברה יהיה בטוקיו והיא תעסיק בשלב הראשון כ-300 עובדים. בהמשך היא תורחב להיקף של כ-1,000 עובדים. במסגרת שיתוף הפעולה, טויוטה תשקיע את מירב הסכום ותחזיק בכ-90% ממניות החברה החדשה, בעוד ש-Denso ו-Aisin יחזיקו כל אחת ב-5% ממנה. מנהל החברה יהיה ג'יימס קופנר, המשמש כיום כמנהל הטכנולוגיות הראשי במכון המחקר של טויוטה Toyota Research Institute – TRI הפועל בעמק הסיליקון. המכון הוקם בשנת 2016 כדי לעסוק במחקר ופיתוח בתחומי הבינה המלאוכתית, הנהיגה האוטונומית והרובוטיקה.

טויוטה השיקה דגם של רכב אוטונומי

זו אינה ההשקעה הראשונה של טויוטה בתחום הרכב האוטונומי. החברה שמה לה למטרה להיות אחת מיצרניות הרכב הראשונות שיוציאו לשוק רכב אוטונומי מלא ברמה 5, כלומר נהיגה ללא שום התערבות של נהג אנושי בניווט. בשנת 2015 היא היקצתה כמיליארד דולר לחברת המחקר שלה, TRI, לצורך פיתוח רכב אוטונומי. לפני כשנה חשף TRI דגם של הרכב האוטונומי הראשון של החברה, Lexus LS 600HL. ערכת הנהיגה האוטונומית ברכב מתבססת על ראיית מכונה ולמידת מכונה, והיא מצוידת במערך של חיישני לייזר מסוג LiDAR, מכ"ם ומצלמות, המיועדים להעניק כיסוי מלא של השטח מסביב למכונית כדי ולהפחית את התלות במפות מפורטות.

Elsight פיתחה מערכת וידאו היקפית לכלי-רכב

חברת אלסייט (Elsight) מאור-יהודה, המפתחת מערכות תקשורת להעברת וידאו בזמן אמת על-גבי רשתות סלולריות, השיקה פתרון בטיחותי מפתיע לעולם הרכב המסחרי והאזרחי. מערכת Omnisight החדשה מספקת לנהג תמונה היקפית עילית בזמן אמת, המציגה את המתחולל מסביב לרכב (360 מעלות). המערכת גם משדרת וידאו בזמן אמת למרכזי בקרה כדי לספק למנהלי ציי רכב מידע מצולם על כלי-רכב ומשאיות באזורים רגישים או כלי-רכב המעבירים מטען רגיש.

מערכת Omnisight כוללת ארבע מצלמות הממוקמות בנקודות אסטרטגיות בארבע הפאות של הרכב. המיקום המדויק של המצלמות תלוי בסוג הרכב, בין אם מדובר ברכב פרטי או באוטובוס. התמונות המגיעות מכל המצלמות ממוזגות באמצעות אלגוריתם שפיתחה אלסיט, המאחד את כולן לתמונה אחת המציגה באופן שוטף לנהג או למרכז הבקרה את הרכב וסביבתו תוך כדי תנועה. בניגוד לפתרונות הקיימים היום בשוק, כגון מצלמת נהיגה לאחור או מצלמות בטיחות של מערכות ADAS, המספקות לנהג זווית ראייה מאוד מצומצמת, המערכת של אלסייט מציגה לנהג תמונה עילית המתגברת על כל הנקודות המתות בשדה הראייה של הנהג. ככל שכלי הרכב גבוה יותר, כך רדיוס התמונה שמציגה המערכת הינו גדול יותר.

לראות את סביבת הרכב ממעוף הציפור

בריאיון ל-Techtime אמר סמנכ"ל התפעול של אלסייט, אלכס אולנובסקי, כי היתרון של המערכת הוא בהצגת תמונה היקפית. "יכולת ההיתוך של המידע המגיע ממספר מצלמות לכדי תמונה היקפית מאוחדת, מאפשרת לנהג להבין מה קורה מסביב לרכב. הדבר חשוב במיוחד בכלי-רכב גדולים, כמו אוטובוסים או משאיות שבהם השטחים המתים שהנהג אינו יכול לראות הינם משמעותיים מאוד". מערכת Omnisight ניתנת לשילוב גם בתוך במערכת המולטימדיה הקיימת בתוך הרכב, כאשר הנהג יכול לבחור האם לצפות בווידאו ממצלמה ספציפית בלבד, או לקבל תמונה מאוחדת 360 מעלות, ועל-ידי כך לבטל את בעיית השטחים המתים.

למערכת יתרונות רבים ביישומים דוגמת הסעת המונים: המערכת של אלסייט, למשל, מאפשרת לנהג המסיע ילדים לוודא לפני תחילת הנסיעה שאין ילד הנמצא בסביבת כלי הרכב, ונהג אוטובוס יכול לראות בצורה טובה יותר את מיקום המדרכה ביחס לאוטובוס. עבור כלי-רכבים פרטיים, המערכת מפשטת את תהליך ההחנייה ויכולה לחסוך את הצורך להסתייע לעתים בהכוונה של אדם מחוץ לכלי הרכב. המערכת גם מתממשקת גם עם מגוון פתרונות ADAS, וניתנת להטמעה בכל כלי הרכב הקיימים היום בשוק.

מהשוק הביטחוני לשוק האזרחי

חברת אלסייט מתמחה בפיתוח מערכות תקשורת היברידיות להעברת וידאו ונתונים בזמן אמת על גבי רשתות סלולריות בקצבים גבוהים, ובפס רחב. המערכות של החברה משמשות בעיקר גופי צבא וביטחון, שירותי חירום, רחפנים וכלי טיס לא מאויישים, וכן גופי שידור. בפיתרון החדש שלה היא עושה שימוש בטכנולוגיית שידור הווידיאו שלה כדי להעביר את נתוני הווידיאו למרכזי בקרה ולאפשר למנהלי ציי רכב וגופים אחרים להסתייע בנתונים השוטפים המתקבלים מכלי הרכב.

אולנובסקי: "ליבת הטכנולוגיה שלנו מתבססת על יכולת העברת נתונים על-גבי תווך סלולרי. המערכת החדשה מאפשרת להבין את כל ההתראות שהתקבלו ולתחקר קטעי וידיאו. היא מספקת תשתית התחברות אל חיישני ולשדר למרכז בקרה את המידע המגיע מהם. ההתמקדות העיקרית של החברה כיום היא בתחום הביטחוני, אך אנחנו מנסים לגוון את ההתמחות שלנו בשידור בתווך סלולרי ולהיכנס לעולם הרכב גם בשוק המסחרי והאזרחי".

לדבריו, החברה ביצעה מספר פיילוטים מוצלחים שבעקבותיהם החלה בשיווק Omnisight. המערכת מוצאת למכירה דרך שותפויות עסקיות ואינטגרציה עם חברות גדולות ומובילות של ניהול ציי רכב (FMS) בארצות הברית, ישראל ואזורים נוספים. חברת אלסייט הוקמה בשנת 2009 על-ידי המנכ"ל ניר גבאי. בשנת 2017 היא הונפקה בבורסה של אוסטרליה (ASX) שבה היא נסחרת כיום לפי שווי שוק של 72 מיליון דולר אוסטרלי.

חברת האגטק סטוראס גייסה 4 מיליון דולר

חברת האגטק הישראלי Saturas, המפתחת טכנולוגיה לתכנון וייעול השקיה של גידולים חקלאיים, השלימה סבב גיוס הון של 4 מיליון דולר. בסבב הגיוס השתתפו המשקיעים הקיימים בחברה, ובהם גפן קפיטל, קבוצת טרנדליינס, שלמה נחמה והתאחדות האיכרים והחקלאים, ואליהם הצטרפו מספר משקיעים חדשים בעלי זיקה לתחום, כמו חברת הדשנים הסינית Hubei Forbon, המושב החקלאי רמת מגשימים ו-Miguel Torres, אחד מיקבי היין הגדולים בספרד.

סטוראס מפתחת פלטפורמה הכוללת חיישנים זעירים המודדים את פוטנציאל המים בגזע לצורך ביצוע השקיה מדויקת. החיישן הזעיר, המותקן בתוך גזע העץ, מספק לחקלאים מידע מדויק באמצעות מערכת תקשורת אינטרנטית המעבירה את הנתונים למכשיר טאבלט או סמרטפון.

על סמך הנתונים המתקבלים מהחיישנים יכול החקלאי לתכנן בצורה מדויקת יותר את כמויות המים שנועדו לצורך השקיית המטעים והכרמים, ולהימנע ממצב של השקיית יתר או השקיית חסר שעשויים לפגוע באיכות היבולים. יש לציין כי אין צורך להתקין חיישן בכל עץ ועץ. בשל השונות הנמוכה בין עצים הגדלים בסמיכות, מספיק להתקין חיישן בעץ אחד בכל 10 דונמים.

המוצר מבוסס על רעיון של ד"ר משה מירון, אשר הגדיר פרמטר בשם פוטנציאל המים בגזע, אשר נחשב למדד מייצג ואמין למצב המים בעצים. עם זאת, בשיטות הקיימות ניתן למדוד את פוטנציאל המים בעצים רק באופן שנתי ובאמצעות בדיקות מעבדה מורכבות. החיישנים של סטוראס מצליחים למדוד באופן אוטומטי את פוטנציאל המים בזמן אמת, מה שמסייע לבצע אופטימיזציה לתוכנית ההשקיה.

החברה השלימה כבר ניסויי שדה לאורך תקופה של שנה במטעים של פירות הדר, תפוחים ושקדים בתשע חוות בספרד ובישראל, שבהן הותקנו כ-300 חיישנים. הניסויים התבצעו בשיתוף עם חברות ההשקיה נטפים ונען-דן ג'יין, שעימן חתמה סטוראס שיתופי פעולה אסטרטגיים בשנה שעברה. כמו כן, בחברה גם פיתחו חיישנים המותאמים לשימוש ביקבי יין, שכבר נוסו בהצלחה ביקב בגליל העליון.

סטוראס, המשתייכת לחממת טרנדליינס אגטק, הוקמה ב-2013 על ידי ענת הלגוע סולומון וד”ר משה מירון. משרדי החברה נמצאים בגן התעשייה תל חי והיא מעסיקה כ-10 עובדים.

למידע נוסף: http://trendlines.com/portfolio/saturas/

 

 

אלכס עובדיה מונה למנכ"ל צ'ק-קאפ במקומו של ויליאם דנזל

Check-cap CEO Ovadia

חברת צ'ק-קאפ (Check-Cap) הודיעה היום על מינויו של אלכס עובדיה (בתמונה למעלה) למנכ"ל החדש של החברה. עובדיה, שייכנס לתפקידו מיידית, מחליף בתפקידו את וויליאם (ביל) דנזל, ששימש כמנכ"ל החברה מאז הנפקתה בנסד"ק ב-2015. ל-TechTine נודע כי מועצת המנהלים של החברה החליטה לסיים את תפקידו של דנזל ולמנות במקומו את עובדיה לאור הניסיון שצבר בתחום פיתוח המוצר ומומחיותו בתחום הרגולטורי.

צ'ק-קאפ, שפיתחה גלולה הניתנת לבליעה לביצוע בדיקות לאיתור לסרטן המעי, קיבלה לפני כחודש אישור CE מהאיחוד האירופי ונמצאת כעת בשלבי מסחור המוצר באירופה ומתכוננת להתחיל ולבצע ניסויים קליניים בארצות הברית במטרה לקבל אישור מה-FDA. מועצת המנהלים של החברה החליטה כי עובדיה, שהיה מעורב הן בפיתוח המוצר והן במגעים מול הגופים הרגולטורים, הוא האיש המתאים להוביל את החברה לקראת היעדים הבאים.

עובדיה, שהצטרף לצ'ק-קאפ ב-2013, כיהן לפני המינוי הנוכחי כסמנכ"ל התפעול, המחקר והפיתוח של החברה וכן כמנהל אתר הפיתוח של החברה בעוספיה. לפני כן, שימש עובדיה כמנהל פיתוח בחטיבת ה-CT של בחברת Philips Healthcare, כיהן כחבר הנהלה ב-Philips Medical בישראל וכן עבד בעברו גם באלביט מערכות.

הגלולה שתחליף את הקולונוסקופיה

הקפסולה של חברת צ'ק-קאפ

הגלולה של צ'ק-קאפ כוללת בתוכה מקור קרינת רנטגן באנרגיה נמוכה. לאחר בליעתה היא חולפת דרך המעיים ומשדרת את המידע באופן אלחוטי אל אבזר הנישא על-ידי הנבדק. התמונות נאספות באמצעות תוכנת העיבוד של החברה, אשר משחזרת הדמאה תלת-מימדית של המעיים, המאפשרת לרופא "לטייל" בהם ולבדוק אותם מקרוב. בנוסף, התוכנה מבצעת עיבוד של נתוני פני השטח, כדי לזהות באופן אוטומטי את האתרים שבהם קיים חשד להתפתחות הפוליפים. בניגוד לבדיקות הנעשות כיום (CRC) המשמשות לאבחון הסרטן, בליעת הגלולה אינה מצריכה פעולות הכנה מצד הנבדק כגון ריקון ואינה כרוכה בכאבים ובאי-נוחות המלווים את התהליך המקובל של קולונוסקופיה.

סטיבן הנלי, יו"ר הדירקטוריון של צ'ק-קאפ, מסר כי עובדיה הוא בעל יכולות מנהיגות מוכחות, ראייה אסטרטגית גלובלית ורקע רחב ביותר בתחום המו"פ. "אנו מאמינים כי כל אלה יאפשרו לחברה להתמקד ולקדם את מסחור מערכת ה- C-Scan שלנו. עם קבלת אישור ה- CE לאחרונה, המהווה ולידציה מהותית של המערכת פורצת הדרך שלנו, אנו מצפים להובלת החברה על ידי אלכס למימוש החזון להוות חלופה לזיהוי ואבחון של סרטן המעי הגס."

אלכס עובדיה, מנכ"ל צ'ק-קאפ הנכנס, מסר: "עם קבלת אישור ה-CE  לשיווק באירופה בינואר האחרון, אנו ממשיכים בביסוס סט רחב של מידע קליני תוך שאנו ממוקדים בהתקדמות לקראת מסחור המערכת. אנו מצפים למימוש אבני הדרך שלנו ואני גאה להמשיך ולפעול יחד עם הצוות המוכשר והמסור בצ'ק-קאפ".

אריקסון תטמיע את הפתרון של ארגוס בשירות הענן לרכב מקושר

חברת ארגוס (Argus), המפתחת פתרונות אבטחה לתעשיית הרכב, הודיעה על שיתוף פעולה עם חברת אריקסון (Ericsson), שבמסגרתו תטמיע אריקסון את פתרונות האבטחה הרב-שכבתיים של ארגוס בשירותי הענן שלה לרכבים מקושרים. שתי החברות יציגו את הפיתרון המשותף בקונגרס המובייל העולמי שיחל בתחילת חודש מרץ בברצלונה.

על פי ההערכות, עד סוף העשור הנוכחי כמעט כל רכב חדש שיעלה על הכביש יהיה מחובר לאינטרנט באמצעות שירות כלשהו של רכב מקושר. על פי חברת Gartner, ב-2020 יהיו על הכביש כ-250 מיליון רכבים מקושרים. טכנולוגיות הקישוריות של הרכב החכם מספקים לנוסעים שירותי נסיעה ובידור מתקדמים, אבל גם חושפות את הרכב והנהג לסכנה של מתקפות סייבר שעלולות להוביל לגניבת מידע ואף להשתלטות על מערכות הרכב.

השתלטות מרחוק על כלי רכב מקושרים

ביוני 2017 הדגימו קבוצה של מומחי סייבר סיניים כיצד הצליחו להשתלט מרחוק באמצעות רשת ה-Wi-Fi על מכונית של טסלה מדגם X ולבצע פעולות שעשויות לסכן את חייו של הנוסע כמו לשתק את הבלמים, לנעול את הדלתות, להפעיל את אורות ההבהוב ואפילו לשנות תחנות ברדיו.  חברת ארגוס עצמה חשפה לפני מספר חודשים פירצת אבטחה בשירות Drivelog Connect של חברת בוש (Bosch) הגרמנית, שאיפשרה לה לפרוץ מרחוק למערכות הקריטיות של רכב נוסע, ואף להשבית את המנוע.

נקודות התורפה הללו של שירותי הרכב המקושר מחייבות את יצרניות הרכב וספקיות שירותי הקישוריות לכלול פתרונות אבטחה מתקדמים בשירותים המקושרים על מנת להבטיח את בטחונו ופרטיותו של הנוסע.

במסגרת שיתוף הפעולה בין שתי החברות, אריקסון תטמיע את פתרון האבטחה הרב-שכבתי של ארגוס, Security Operation Center, בשירות הענן לרכבים מקושרים שאריקסון מציעה ליצרניות רכב וציי רכב. הפיתרון של ארגוס נותן מענה אבטחתי רב-שכבתי לשני המישורים שחושפים את כלי הרכב למתקפת סייבר: שירות הענן ומערכות המחשוב הפנימיות של הרכב.

ברמת הענן, הפלטפורמה של ארגוס עושה שימוש בכלים של ניתוח ביג-דאטה כדי לנטר את הפעילות של כל כלי הרכב המחוברים בשירותי הענן ולזהות סימנים חריגים אשר עשויים להעיד על מתקפת סייבר שמתבצעת כנגד שירות הענן וחושפת את כלי הרכב המחוברים לשירות, ובולמת את המתקפה תוך שעות ספורות. ברמת הרכב עצמו, הפיתרון של ארגוס מגן על רשת התקשורת הפנים-רכבית, ומחפש פעילות חשודה בתוך הרשת, שינויים בלתי מוסברים בהתנהגות הטיפוסית של הרשת ובלימת כל ניסיון של השתלטות מרחוק על המערכות הקריטיות של הרכב.

שיתופי פעולה גם עם Renesas ו-STMicroelectronics

יוני הלברון, מנהל השיווק של ארגוס, מסביר כי כיום יצרניות הרכב מבינות כי יש צורך בפיתרון אבטחה הוליסטי שיספק מעטפת על כל האקוסיסטם של הרכב. "ביחד עם אריקסון אנחנו מסייעים ליצרניות להבטיח את ביטחונם ופרטיותם של לקוחותיהן באמצעות פתרונות אבטחה מקיפים וכך גם מחזקים את ביטחונו של הצרכן במותג."

חברת ארגוס סייבר הוקמה בשנת 2013 על-ידי שלושה יוצאי יחידה 8200: המנכ"ל עופר בן-נון, סגן נשיא למו"פ אורון לביא והטכנולוגי הראשי ירון גלולה, ביחד עם היו"ר זהר זיסאפל. בנובמבר האחרון נרכשה ארגוס על ידי חברת קונטיננטל תמורת 450 מיליון דולר.

באחרונה דיווחה ארגוס על שני שיתופים משמעותיים נוספים עם שתי חברות שבבים מובילות, Renesas ו-,STMicroelectronics אשר יטמיעו את פתרונות האבטחה של ארגוס במערכות המחשוב והטלמטיקה שהן מפתחות לשירותי רכב מקושר.

סמסונג תייצר המודם 5G של קואלקום ב-7 ננומטר

[בתמונה: המפעל החדש של סמסונג לייצור שבבי 7 ננומטר]

החברות קואלקום (Qualcomm) וסמסונג (Samsung) מרחיבות את שיתוף הפעולה ביניהן אל הדור הבא של התקשורת הסלולרית ומזעור השבבים. שתי החברות המשתפות פעולה כבר למעלה מעשור, הודיעו כי שבבי Snapdragon החדשים של קואלקום אשר יתמכו בתקשורת סלולרית מהדור החמישי (5G), ייוצרו באופן המוני באמצעות שירותי הייצור (Foundry) של חברת סמסונג. השבבים של קואלקום ייוצרו בתהליך של 7 ננומטר שסמסונג השיקה לאחרונה, תוך שימוש בטכנולוגיה של ליטוגרפיה המבוססת על קרינת אולטרה-סגול קיצוני (EUV), המאפשרת למזער את גודל הצומת (node) של הטרנזיסטור ל-7 ננומטר וכך לדחוס יותר טרנזיסטורים על גבי פרוסת סיליקון. מזעור שבבי ה-5G של קואלקום ל-7 ננומטר יאפשר ליצרניות סמארטפונים להשתמש בשטח הפנוי כדי להוסיף יישומים חדשים או להגדיל את הסוללה, או לחילופין לפתח דגמים דקים וקטנים יותר.

הדור החמישי כבר כאן

בתוך כך, בשבוע שעבר הודיעה קואלקום כי השלימה ניסוי מוצל שבוצע בשיתוף סמסונג וחברת הטלקום הדרום קוריאנית SK, אשר בדק את היישום בפועל של תקשורת סלולרית 5G בין מספר ספקיות תקשורת. על-פי ההצהרה של קואלקום, במבדקים נעשה שימוש ברוחב פס בתדרים של 3.5 ג'יגה-הרץ ו-28 ג'יגה הרץ בהתאם לתקן הגלובלי לתקשורת 5G שקבע ארגון 3GPP. במבדקים שנערכו נמדדו מהירויות של מספר ג'יגה-בייט לשנייה בצד ההורדה וזמן שיהוי (Latency) של 1 מילי שניה בלבד.

בחודש דצמבר הודיע ארגון 3GPP, שתפקידו לקבוע תקינה גלובלית לתקשורת סלולרית ובו שותפות חברות טלקום ויצרניות שבבי תקשורת בינלאומיות, כי סיים לגבש את המאפיינים שיהוו את הסטנדרט העולמי עבור רשת ה-5G. התקינה החדשה למעשה מאפשרת לחברות סלולר להתחיל בפרישה רחבה של טכנולוגיית דור חמישי, שתחליף את טכנולוגיית ה-4G LTE. לפי ההערכות, כבר בתחילת 2019 יתחילו ספקיות התקשורת המובילות להציע שירותי דור חמישי נרחבים.

תקשורת הדור החמישי תציע למשתמשים מהירויות תקשורת של עד 5 ג'יגה-ביט לשנייה, בהשוואה למהירות ממוצעת של 150 מגה-ביט לשנייה עד 300 מגה-ביט לשנייה במערכות הדור הרביעי. קפיצת המדרגה הזו תאפשר תמיכה בתכנים שמחייבים העברת נפחי מידע גדולים בקצב מהיר כמו צפייה בווידאו ב-4K, תכני מציאות מדומה ומציאות מוגברת, משחקים ויישומים למוצרי IoT ויישומי תקשורת למערכות ראיית מכונה בכלי-רכב אוטונומיים.

המירוץ למזעור השבבים

מדובר בהישג עצום של סמסונג, אשר רק היא ורק חברת TSMC הטאיוואנית מציעות יכולת יציור המוני של שבבים בתהליך של 7 ננומטר. המתחרה העיקרית שלה, חברת אינטל, טרם הצליחה לבצע את קפיצת המדרגה הזו ועדיין מייצרת את השבבים למעבדים שלה בתהליך של 10 ננומטר בטכנולוגיית FinFET.

למרות ההערכות שונות בתעשייה כי קצב מזעור השבבים כבר אינו יכול לעמוד בחוק מור אשר מעריך שבכל 18-24 חודשים תוכפל צפיפות הטרנזיסטורים במעגל משולב באותה עלות, השימוש בטכנולוגיית EUV עשוי לשמר לזמן מה את המשך תהליך מיזעור השבבים. סמסונג הודיעה שליטוגרפיית EUV מאפשרת לשפר ב-40% את ניצול שטח המעגל ובה בעת להפחית את צריכת האנרגיה בשיעור של עד 55% בהשוואה לשבבי FinFET בתהליך של 10 ננומטר.

מוקדם יותר החודש חנכה סמסונג בעיר ווהסיאונג  (Hwaseong) שבדרום קוריאה מפעל חדש בהשקעה של 5.5 מיליארד דולר, לייצור המוני של שבבים בטכנולוגיית EUV. ההשקעה האדירה של סמסונג בטכנולוגיה החדשנית נועדה לסייע לחברה להקדים את מתחרותיה כמו GlobalFoundries ו-UME ולהגדיל את פעילות ה-Foundry שלה. סמסונג מחזיקה כעת בנתח של 7% בלבד משוק קבלנות הייצור העולמי, בעוד TSMC, שמתכננת גם כן להציע השנה יכולות ייצור המוני בתהליך 7 ננומטר, חולשת על 55% מהשוק. סמסונג צופה כי טכנולוגיית EUV תאפשר לה להשיק תהליכים מתקדמים יותר של 6 ננומטר, 5 ננומטר ו-4 ננומטר עד 2020.

טאואר-ג'אז 2017: הכנסות שיא של 1.39 מיליארד דולר

חברת טאואר-ג'אז (TowerJazz), שהפכה בשנים האחרונות לאחת מקבלניות ייצור השבבים הגדולות בעולם, סוגרת את השנה הטובה בתולדותיה עם נתוני שיא בכל המדדים, החל ממכירות ורווח נקי ועד לתזרים מזומנים. עם זאת, תחזית מאכזבת לירידה בהכנסות ברבעון הראשון של 2018 מובילה את מניית החברה לירידה של 6% במסחר הבוקר (ה') בתל אביב.

החברה ממגדל העמק, שהציגה מכירות שיא בכל אחד מהרבעונים השנה, המשיכה במגמה גם ברבעון הרביעי עם הכנסות שיא של 358 מיליון דולר, עלייה של 5.2% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. הרבעון הרביעי החיובי חתם שנת שיא בתולדות החברה, עם הכנסות של 1.39 מיליארד דולר, המייצגות צמיחה של 11% לעומת 2016. אחד הנתונים המעודדים ביותר הוא העובדה כי במהלך תקופה זו רשמה החברה צמיחה אורגנית במכירות של 23%. כלומר בנטרול המכירות במסגרת החוזים ארוכי הטווח הקיימים שלה עם החברות Panasonic ו-Maxim Integrated.

הרווח הגולמי של החברה עלה בשנת 2017 ב-17% לרמת שיא של 354 מיליון דולר, ואילו הרווח הנקי, שכלל הכנסה חד-פעמית בסך 95 מיליון בשל התאמות מס, עלה ב-48% ל-298 מיליון דולר. ההון העצמי נכון ליום 31 בדצמבר 2017 גדל מ-683 מיליון דולר ל-1.03 מיליארד דולר.

תחזית מאכזבת הפילה את המניה

עם זאת, מה שהעיב על הדו"ח החיובי היה תחזית מאכזבת לרבעון הראשון של 2018. טאואר-ג'אז צופה שברבעון הראשון יירדו ההכנסות ל-325 מיליון דולר, מתחת לממוצע תחזיות האנליסטים לרבעון הראשון, שעומד על 346 מיליון דולר. יש לציין כי בשוק השבבים, הרבעון הראשון נחשב לרבעון חלש יחסית, ואכן בטאואר-ג'אז מייחסים את התחזית הנמוכה לעונתיות בתעשייה וצופים כי בשנת 2018 כולה החברה תמשיך לצמוח.

מנכ"ל טאואר-ג'אז, ראסל אלוואנגר, ציין כי לצד נתוני השיא הדבר החשוב ביותר השנה מבחינתה של טאואר-ג'אז היה מימוש מספר מיזמי מפתח אסטרטגיים אשר מספקים בסיס להמשך הצמיחה אל תוך העשור הבא. "אנו מלאי בטחון כי נקודות החוזקה והיכולות של החברה, יחד עם ההיצע הטכנולוגי שלה, היחסים ארוכי הטווח עם לקוחותיה ושותפיה, ובסיס העובדים המסור שלה, ימשיכו להניע ולהוביל אותנו לגבהים חדשים".

תחזית להכנסות של 3.5 מיליארד דולר

הצמיחה של טאואר-ג'אז בשנים האחרונות היא לא פחות ממטאורית. החברה, שבתחילת שנות האלפיים עוד רשמה הפסדים שנתיים, צמחה בשנים האחרות בשיעורים דו-ספרתיים ועל פי חברת IC Insights, טאואר-ג'אז היא כיום קבלנית הייצור השישית בגודלה בעולם.

בהשוואה לענקיות הייצור כמו TSMC, GlobalFoundries ו-UMC, החולשות על רוב השוק העולמי, טאואר-ג'אז היא חברה בסדר גודל בינוני עם נתח של 2-3% בלבד מהשוק, אולם, בנישה שלה של רכיבים אנלוגיים, היא נחשבת לקבלנית הייצור המובילה בעולם, עם טכנולוגיות ייחודיות לייצור מעגלים אנלוגיים, מעגלי RF, מעגלי הספק גבוה וחיישני תמונה (CMOS Image Sensors).

בשנה החולפת המשיכה החברה ביישום אסטרטגיית צמיחה המבוססת על הגדלת קיבולת הייצור והתרחבות לתחומים ולשווקים חדשים. טאואר-ג'אז מכוונת כעת לשני שווקי מפתח חדשים: השוק הסיני ושוק תעשיית הרכב. תעשיית השבבים הסינית נמצאת במגמת התרחבות בזכות עידוד ממשלתי מאסיבי. טאואר-ג'אז השיגה השנה דריסת רגל בשוק הסיני לאחר שחתמה בחודש אוגוסט על הסכם להקמת פאב בעיר Nanjing ביחד עם Tacoma Semiconductor הסינית, שבמסגרתו היא תהיה זכאית לנצל 50% מכושר הייצור של המפעל. כמו כן, היא הודיעה על שיתוף פעולה עם חברת YCM הסינית לייצור המוני של חיישנים בטכנולוגיית BSI (הארה אחורית).

בתחום הרכב, היא דיווחה על הסכם לייצור חיישן מכ"ם הרכב של תאגיד DENSO היפני, הנחשב לאחד מהספקים המובילים של תת-מערכות לשוק הרכב. בנוסף, היא הודיעה על פיתוח תהליכי ייצור ייעודים המותאמים לייצור חיישנים לשוק הרכב. במבט קדימה, טאואר-ג'אז צופה את המשך הצמיחה גם בשנים הקרובות. במצגת שפרסמה למשקיעים בחודש נובמבר, הציגה טאואר-ג'אז יעד הכנסות שיגיע בתוך מספר שנים להיקף של כ-3.5 מיליארד דולר מכירות בשנה, ורווח של 520 מיליון דולר, כמעט פי 2.5 מההכנסות ב-2017.

פוג'יטסו תפיץ בצפון אמריקה את רשתות התמסורת של סרגון

חברת סרגון (Ceragon), המספקת רשתות תמסורת אלחוטית (Wireless Backhaul), חתמה על הסכם הפצה עם חברת פוג'יטסו נטוורקס (Fujitsu Networks), שבמסגרתו תמכור פוג'יטסו את פתרונות רשתות התמסורת האלחוטית של סרגון ללקוחותיה בצפון אמריקה. במסגרת ההסכם בין שתי החברות, פוג'יטסו נטוורקס תכליל בפורטפוליו הפתרונות המקיפים שהיא מציעה לספקיות רשתות אלחוטיות בצפון אמריקה את פלטפורמת התמסורת האלחוטית  FibeAir IP-20 של סרגון, המאפשרת למפעילות תקשורת להרחיב את קיבולת הרשת שלהן על ידי ניצול יעיל יותר של ספקטרום התדרים ולשדרג אותו לתשתית הדור הבא.

המטרה של פוג'יטסו היא להציע לספקיות תקשורת בצפון אמריקה פתרונות turnkey מקיפים הכוללים תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. בפוג'יטסו ציינו כי פלטפורמת ה-FibeAir IP-20 של סרגון משתלבת מבחינה אסטרטגית בתוכנית NetMod של החברה, שבמסגרתה היא מציעה לחברות תקשורת סל פתרונות במטרה לסייע להן להחליף ציוד מיושן ולשפר את אמינות הרשת, הקיבולת והביצועים, ולהכשיר את הרשת לשירותי הדור הבא.

כרטיס כניסה לשוק בצפון אמריקה

עבור סרגון, שנסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של 215 מיליון דולר, מדובר בהסכם הפצה אסטרטגי אשר עשוי לסלול לה דרך לשוק בצפון אמריקה, שמהווה נתח מצומצם יחסית בהכנסות של סרגון. פוג'יטסו נטוורקס, חברת בת של תאגיד הטכנולוגיה היפני פוג'יטסו, היא יצרנית ציוד רשת הפועלת בארצות הברית ומציעה פתרונות בתחום הטכנולוגיה הקווית, האלחוטית והתוכנה ומתמחה בתחום השירותים הרב-ערוציים ואספקת פתרונות אינטגרציה ורשת ניהול מותאמים אישית מקצה לקצה.

עירא פלטי, נשיא ומנכ"ל סרגון. אמר שמדובר בשיתוף פעולה אסטרטגי לסרגון, אשר יאפשר לוחברה להמשיך ולהרחיב את נוכחותה בצפון אמריקה ולפנות למגוון רחב יותר של לקוחות. "בשילוב פלטפורמת פתרונות ה-IP-20 שלנו בפורטפוליו הפתרונות שלהם, יכולה כעת פוג'יטסו לספק פתרונות רשת תמסורת אלחוטית כך שיפתרו בצורה הטובה ביותר את האתגרים של הספקיות בצפון אמריקה, וייתנו מענה לאתגרי קיבולת, גישה, זמינות והרכשת אתרי ממסר".

בשנת 2017 הסתכמו הכנסות של סרגון ב-332 מיליון דולר, גידול של 13.1% לעומת 2016. הרווח הנקי גדל ב-36.1% ל-15.6 מיליון דולר. שוקי המפתח העיקריים של החברה הם הודו, שהיוותה ב-2017 כ-39% מהמכירות, ואמריקה הלטינית, שהיתה אחראית לכ-18% מהמכירות.

עשרות חברות יציגו את הטכנולוגיה שלהן בביתן הישראלי בתערוכת MWC בברצלונה

65 סטארטאפים וחברות טכנולוגיה ישראליות יציגו בביתן ישראל בתערוכת הסלולר 2018 MWC שתיפתח בסוף החודש (26/2) בברצלונה.

בתערוכה, הנחשבת לגדולה ולחשובה בעולם בתחום המובייל, צפויים להשתתף למעלה מ- 100,000 מבקרים וכ-2,000 חברות שיציגו את הטכנולוגיות, המוצרים והאפליקציות החדשניים ביותר בתחום. התערוכה, המושכת אליה מדי שנה חברות ענק מתחום התקשורת, ביניהן מפעילים סלולריים, ספקיות אינטרנט, יצרניות מכשירים ובנקים וחברות ביטוח, תהווה השנה מוקד משיכה לחברות המחפשות פתרונות ממגוון תחומים כגון רכב חכם, ערים חכמות, IOT, אינטליגנציה מלאכותית, AR/VR, טכנולוגיות רפואיות, סייבר ועוד.

ביתן ישראל בתערוכה מוקם על ידי מכון היצוא ומינהל סחר חוץ במשרד התעשייה והכלכלה, שטחו מתפרס על פני 550 מ"ר, והוא נמצא במיקום מרכזי לצד חברות התקשורת המובילות בעולם.

במהלך התערוכה צפויים להתקיים בביתן הישראלי למעלה מ-3000 מפגשים עסקיים שנקבעו מראש בזכות המאמצים של מערך הנספחים המסחריים של משרד הכלכלה ומכון היצוא. בין היתר עם נציגים בכירים מהחברות כדוגמת Netflix, Google, Huawei, Ericsson, VERIZON, Skype, ZTE ועוד.

בין הטכנולוגיות שיוצגו בביתן הישראלי: מערכת ממחושבת לזיהוי ריחות (חברת Nanoscent), פלטפורמות ליצירה פשוטה של חווית מציאות מדומה ורבודה (חברת ByondVR), אפליקציה המאפשרת סריקה תלת-ממדית של חפצים באמצעות מצלמת האייפון או האייפד (חברת Qlone), שידורי לייב ב-VR (חברת TexelVR), אפליקציית מוזיקה חברתית (חברת Mugo), זיהוי והנגשת מידע באמצעות מציאות רבודה על גבי שמשות הרכב (חברת White Raven) ועוד. לצד חברות הסטארטאפ מציגות בביתן הישראלי גם כמה מספינות הדגל בעולם התקשורת כגון צ'קפוינט וראד.

שוק המובייל הישראלי כולל מעל 1,000 חברות מובייל כאשר בשנת 2017 גויסו למעלה מ-550 מיליון דולר על ידי החברות ב-72 עסקאות שונות. בשנה האחרונה היינו עדים למספר סיפורי הצלחה מרשימים של החברות הישראליות, כדוגמת חברת Eyesight שנבחרה על ידי הענקית הקוריאנית LG כספקית מערכות שליטה מבוססות מחווה למערכות הבידור לרכב, חברת SQream שחתמה על שיתוף פעולה עם עליבאבא הסינית וחברת Lumus שזכתה להשקעות של עשרות מיליוני דולרים מהענקיות הבינלאומיות Quanta ו- HTC.

הביתן הלאומי בברצלונה מייצר לחברות הישראליות מידי שנה אלפי מפגשים עסקיים המספקים  הזדמנויות יוצאות דופן להיפגש עם גורמי מפתח בחברות בינלאומיות מובילות מתחומים שונים: מפעילי סלולר, יצרניות מכשירים, חברות אינטגרציה, בנקים וחברות ביטוח, Ecommerce, יצרניות רכב ועוד. לקראת המפגשים צוות מכון היצוא מכין את החברות, מסייע בגיבוש צרכים ומטרות ממוקדות, מספק מידע עסקי ותחרותי ומסייע באימון הצגת הטכנולוגיה.

שי רינסקי, מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה: "בשוק התקשורת קיים שימוש רב בטכנולוגיה עילית ועתירת ידע, תחום שבו יתרונה של מדינת ישראל בולט בו וששמה הולך לפניה ובהתאמה, היצוא הישראלי של טכנולוגיות לתחום המובייל עולה בהתמדה מדי שנה."

 

 

קורפוטוניקס נכנסת לשוק הסמארטפונים הסיני

חברת קורפוטוניקס (Corephotonics), שעלתה לכותרות לפני מספר חודשים לאחר שתבעה את חברת אפל על שימוש בלתי מורשה בטכנולוגיית הצילום שלה, הודיעה על הסכם אסטרטגי שעשוי לסלול את דרכה לשוק הסמרטפונים הצומח בסין ולשוק הגלובלי כולו. החברה מעתידים חתמה על הסכם הפצה עם יצרנית הרכיבים האופטיים הסינית Sunny Optical  להפצת טכנולוגיית המצלמה הכפולה שלה בקרב יצרניות הסמרטפונים בסין. במסגרת ההסכם, סאני אופטיקל כבר הפיצה כמיליון פתרונות המבוססים על טכנולוגיית המצלמה הכפולה של קורפוטוניקס ליצרניות סמרטפונים מובילות בסין, ובהן שיומי (Xiaomi) ואופו (OPPO).

קורפוטוניקס פיתחה טכנולוגיה המבוססת על שילוב של שתי מצלמות (Dual Camera) במודול יחיד, המאפשר צילום עם זום אופטי של עד פי 3 בתמונות ועד פי 8 בווידאו, גם בתנאי תאורה חלשים. קורפוטוניקס היא חברת Fabless שאינה מייצרת את מוצריה אלא מספקת רישיונות שימוש (IP) לטכנולוגיה שפיתחה. בהסכם זה היא משתפת פעולה עם אחת מיצרניות הרכיבים האופטיים הגדולות בסין אשר מחזיקה ביכולות ייצור מתקדמות. סאני אופטיקל מייצרת רכיבים אופטיים כגון עדשות ומצלמות לתחומי המובייל, הצילום, התעשייה והמחקר המדעי. החברה נסחרת בבורסה של הונג קונג לפי שווי שוק של 14.6 מיליארד דולר ובשנת 2017 הפיסקאלית עמדו הכנסותיה על 1.6 מיליארד דולר.

המוצר החדש שקורפוטוניקס מפיצה בשיתוף סאני אופטיקל כולל מודול של מצלמה כפולה, אלגוריתמים של עיבוד תמונה ותוכנת ראיית מכונה, והוא מיועד לשורה של יישומים, החל ממכשירי סמרטפון מתקדמים הכוללים מצלמה כפולה ועד מצלמות דיגיטליות לצלמים בשוק הביניים. יצרניות הסמרטפונים הסינית, כגון שיומי, וואווי, Vivo ו-OPOO פרצו בשנים האחרונות מהשוק הסיני והפכו למותגים מובילים בשוק הסמרטפונים העולמי כולו. על פי דו"ח של חברת המחקר Counterpoint, היצרניות הסיניות החזיקו במהלך 2017 בנתח של 48% משוק הסמרטפונים העולמי כולו, כאשר שבעה מבין עשרת המותגים המובילים בעולם הם חברות סיניות.

סרברטס וו, מנהל שיווק בכיר בסאני אופטיקל, ציין כי חברתו בחנה כמעט כל טכנולוגיית צילום חדשה שפותחה בשנים האחרונות ומצאה כי הטכנולוגיה של קורפוטוניקס תורמת במידה הרבה ביותר לביצועי המצלמה, והוסיף כי "ארכיטקטורת המצלמה הכפולה של קורפוטוניקס גם עומדת בדרישות של ייצור המוני". ערן ברימן, סמנכ"ל השיווק של קורפוטוניקס, ציין כי "התרשמנו מאוד מטכנולוגיית הייצור של סאני אופטיקל, שללא ספק מציבות רף חדש בתעשיית המצלמות הדקות. המצלמות הכפולות שמיוצרות במסגרת שיתוף הפעולה הזה יאפשרו ליצרניות הסמרטפונים להתבדל ממתחרותיהן ולספק יכולות צילום משופרות ויעניקו להן גמישות ויכולת התאמה לצרכיהן".

אורקם גייסה 30.4 מיליון דולר לפי שווי של מיליארד דולר

חברת אורקם (Orcam), שפיתחה משקפי עזר לעיוורים המבוססים על ראיית מכונה, גייסה 30.4 מיליון דולר מגופי השקעה ישראליים בסבב גיוס הון נוסף שמעריך את שוויה של החברה במיליארד דולר. כך מסרה אתמול בערב (ב') סוכנות רויטרס. ההון ישמש את החברה שהוקמה על-ידי מייסדי מובילאיי, פרופ' אמנון שעשוע וזיו אבירם, להשלמת פיתוח המוצרים והיערכות לקראת הנפקה עתידית בנסד"ק. בסבב הגיוס הנוכחי מכרה אורקם כ-3% ממניותיה לחברת הביטוח כלל ולבית ההשקעות מיטב דש. בסך הכל, עד היום גייסה החברה כ-130.4 מיליון דולר, כולל הגיוס הנוכחי.

חברת אורקם הוקמה בשנת 2010 ופיתחה משקפי עזר שנועדו לסייע לעיוורים להתנהל ביתר קלות בחיי היומיום. המכשיר מכיל מצלמה זעירה המותקנת על-גבי משקפיים, מעבד זעיר ואוזנייה. באמצעות אלגוריתמים של ראיית מכונה, המכשיר מקריא באוזנו של המשתמש את הטקסט שאליו הוא מצביע או מפנה את מבטו. בתערוכת CES האחרונה, שהתקיימה בחודש דצמבר בלאס וגאס, השיקה אורקם את הגרסה החדשה של משקפי העזר, My Eye 2.0, שהינה אלחוטית לחלוטין, קלה וקטנה יותר. הגרסה החדשה גם כוללת תאורת LED אשר מאפשרת לזהות טוב יותר את האובייקטים בתאורת נמוכה.

"הפוטנציאל של הטכנולוגיה הינו אינסופי"

מנכ"ל החברה, זיו אבירם, שהחליט לפרוש ממובילאיי לאחר רכישתה על-ידי אינטל כדי להתמקד בניהול אורקם, אמר בריאיון לרויטרס שכיום יש לחברה מספיק הון כדי להשלים את פיתוח המוצר, וכי המטרה הנוספת של הגיוס הנוכחי היא להכין את החברה לקראת הנפקה בנסד"ק. "בתוך שנה החברה מתכוונת לגייס כ-100 מיליון דולר נוספים מקרנות השקעה גדולות בעולם, לקראת ההנפקה בבורסה בארצות הברית". להערכת אבירם, החברה תונפק לפי שווי שוק של כ-1.5-2.0 מיליארד דולר.

ORCAM

אבירם צופה לאורקם אף עתיד מבטיח יותר מאשר למובילאיי, שנמכרה בשנה שעברה לאינטל תמורת 15.6 מיליארד דולר. "אני חושב שהפוטנציאל של אורקם גדול יותר. הפוטנציאל של הטכנולוגיה שלה הוא אינסופי. אנחנו רק מתחילים לגעת בקצה הקרחון של מה שהיא מסוגלת לעשות". כעת מתכוונת החברה להרחיב את קהל היעד השלה גם לאנשים שלוקים בדיסלקציה או פשוט סובלים מעייפות בקריאה. בעתיד צופה אבירם שהמכשיר ישמש כמעין עוזר אישי המבוסס על אינטליגנציה מלאכותית.

העלייה החדה בהוצאות האפילה על הצמיחה בהכנסות סייבר-ארק

סייבר-ארק (CyberArk), אחת מחברות אבטחת הסייבר הישראליות הגדולות ביותר, הנסחרת בנסד"ק לפי שווי של 1.6 מיליארד דולר, סיימה את הרבעון הרביעי של 2017 ואת שנת 2017 כולה עם עלייה דו-ספרתית בהכנסות. עם זאת, זינוק חד יותר הוצאות הוביל לירידה חדה בשורה התחתונה.

על פי הנתונים, החברה רשמה ברבעון הרביעי הכנסות של 80.4 מיליון דולר, צמיחה של כמעט 25% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. הכנסות החברה בשנת 2017 כולה עמדו על 262 מיליון דולר, עלייה של 20.6% לעומת 2016. החברה גם פרסמה תחזיות חיוביות לגבי המשך הדרך. על פי התחזית, ברבעון הראשון ההכנסות צפויות להגיע ל-68.3-69.8 מיליון דולר, צמיחה של כ-17% ביחס לרבעון המקביל, ואילו בשנת 2018 ההכנסות צפויות לצמוח בשיעור של 19% ל-312-316 מיליון דולר.

מניית החברה זינקה בעקבות הדו"חות בכמעט 8% בנסד"ק. עם זאת, נראה כי המשקיעים התמקדו יותר בהכנסות ובתחזיות ולא בשורת הרווח, שהציגה תמונה הפוכה לגמרי. מהדו"ח עולה כי לצד העלייה המרשימה בהכנסות רשמה החברה בשנה החולפת עלייה גבוהה הרבה יותר בהוצאות, מה שבא לידי ביטוי בפגיעה חדה ברווחיות. סך ההוצאות של החברה ב-2017 עלו ב-33% והסתכמו 241, כשהנתח הגדול מתוכן, כ-126 מיליון דולר, מופנה לשיווק ומכירות. כתוצאה מכך, ירד הרווח התפעולי ב-2017 ב-42% ל-20.3 מיליון דולר, והרווח הנקי קוצץ ב-43% ל-16 מיליון דולר. העלייה הניכרת ביותר . מגמה דומה נרשמה ברבעון הרביעי, שבמהלכו צנח הרווח הנקי ב-65.3% ל-3.55 מיליון דולר בלבד.

סייברארק מספקת פתרונות אבטחה המתמקדים בניטור חשבונות מועדפים ברשתות ארגוניות. הפתרונות של החברה מאפשרים לזהות ולהתריע על פעילות חשודה בחשבונות מועדפים, אשר עשויה להעיד על חדירה של איומי סייבר לתוך הרשת הארגונית. הטכנולוגיה של החברה משמשת בעיקר חברות בתחום הפיננסיים, האנרגיה, הקמעונאות ובריאות הציבור. נכון לסוף הרבעון השלישי של 2017 מספר הלקוחות של סייבר-ארק עמד על כ-3,450, כאשר יותר ממחצית הלקוחות נמנים ברשימת פורצ'ן 100.

החברה הוקמה ב-1999 בידי אלון כהן ואודי מוקדי, המשמש כיו"ר וכמנכ"ל החברה. במטרה להתרחב לשוק הבינלאומי, ובעיקר האמריקני, העתיקה סייבר-ארק את מטה החברה בשנת 2000 למסצ'וסט, ובעשור האחרון הצליחה להפוך למובילה עולמית בתחומים של שיתוף מידע מאובטח בין ארגונים, שליטה ובקרה על פעילותם של משתמשים רגישים בארגון והגנה על ארגונים מפני התקפות סייבר. בשנת 2016 ביצעה החברה הנפקה בנסד"ק.

המנכ"ל מוקדי ציין כי התוצאות ממחישות את הביקוש הגבוה לפתרונות החברה בקרב חברות מכל הגדלים ובמגוון רחב של מגזרים. "במהלך הרבעון הרביעי הצגנו שיפורים לפתרון אבטחת החשבונות המועדפים, אשר סייעו לחזק את מעמדנו כספקית הפתרון המקיף ביותר בסביבות ארגוניות, היברידיות ובענן."

 

 

יוניטרוניקס תקים שני חניונים אוטומטיים בניו יורק ב-6.9 מ' ד'

חברת יוניטרוניקס ), המייצרת מחסנים אוטומטיים וחניונים אוטונומיים ונמצאת בשליטת קרן פימי, דיווחה היום כי זכתה בשני חוזים להקמת שני חניונים אוטומטיים בעיר ניו יורק, בהיקף של 6.9 מיליון דולר. יוניטרוניקס צופה כי תשלים את הקמת החניונים ב-2020.

יוניטרוניקס פיתחה טכנולוגיית חניה אוטומטית הכוללת מערך יחידות רובוטיות המנוהלת באמצעות תוכנות ייעודיות שנועדו לאפשר אחסון אוטומטי יעיל של רכבים בחניון ושליפתם במהירות בתום החניה. טכנולוגיית בחניון אוטומטי מהווה שכלול של הטכנולוגיה המשמשת במחסנים אוטומטיים, ולמעשה תהליך החניה בחניון אוטומטי דומה לאחסון ושליפה של סחורה: נהג הרכב מחנה את המכונית בתא חניה הנמצא מחוץ לחניון והמערכת האוטומטית משנעת את הרכב אל מקום חניה פנוי בתוך החניון. בתום החניה, נהג הרכב יכול לשלוף חזרה את התא החיצוני את רכבו. הטכנולוגיה שעליה מתבססים החניונים תאפשר בעתיד אינטגרציה עם רכבים אוטונומיים כך שיוכלו להחנות באופן עצמאי בחניונים אלו.

החניון האוטומטי של יוניטרוניקס מאפשר לאחסן פי שניים עד שלושה מקומות חניה בהשוואה לחניון קונבנציונלי. כמו כן, הוא חסכוני יותר בשימוש בחומרי בנייה ובעלויות תפעול ומקצר משמעותית את זמן החניה עבור בעל הרכב.

צפון אמריקה הינה שוק היעד העיקרי של החברה בתחום החניונים האוטונומיים. שני החוזים החדשים מצטרפים ל-11 החוזים לאספקת חניוניים אוטונומיים ללקוחות בצפון אמריקה בערים כמו טקסט, קליפורניה וניו יורק, כשמתוכם כבר השלימה החברה את ההתקנה של 6 חניונים המכילים ביחד כ-1,400 מקומות חנייה

יוניטרוניקס, שהוקמה ב-1989, פועלת בשני תחומי עיקריים: מוצרי אוטומציה תעשייתית, ובעיקר בקרים מתוכנתים, ותכנון והקמה של חניונים רובוטיים אוטונומיים ומערכות לוגיסטיות אוטומטיות כגון מחסנים אוטומטיים. תחום הפתרונות האוטומטיות, ובעיקר חניונים, מהווה כעת את מנוע הצמיחה העיקרי של החברה. ההכנסות של יוניטרוניקס בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2017 הסתכמו בכ-132.8 מיליון שקל, גידול של כ-17% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

עלייה של 70% במכירות סולאר-אדג'

חברת סולאר-אדג' (SolarEdge) מהוד השרון, המייצרת מערכות למיצוי הספק מפאנלים סולאריים, סיימה שנה מצוינת עם עלייה של 70% בהכנסות ברבעון הרביעי בהשוואה לשנה שעברה, וזאת הודות לגידול במכירות בשוק האמריקני והמשך התרחבות הפעילות בשווקים נוספים בעולם כגון אירופה, הודו ויפן. בעקבות הדו"חות החיוביים, שהצביעו גם על עלייה משמעותי בשולי הרווח והתחזית החזקה לרבעון הבא, זינקה מנייתה של החברה ב-24.2% במסחר בנסד"ק והיא נסחרת לפי שווי שוק של כמעט 2 מיליארד דולר.

הכנסותיה של סולאראדג' ברבעון הרביעי הסתכמו ב-189.3 מיליון דולר, עלייה של 14% בהשוואה לרבעון הקודם ועלייה של 70% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. בכך, חותמת סולאראדג' רבעון שלישי ברציפות של עלייה בהכנסות. הרווח התפעולי של החברה זינק לעומת הרבעון המקביל אשתקד בכ-128% ועמד על 34.9 מיליון דולר. העלייה ברווח התפעולי נבעה במידה רבה משולי הרווח הגבוהים יותר, שזינקו בחרבעון האחרון מ-35% בשנה שעברה ל-37.5% ברבעון האחרון. בחברה מייחסים את העלייה בשולי הרווח ליציבות המחירים ולעלויות הייצור המופחתות.

ברבעון הרביעי של 2017 מכרה החברה ממירים סולאריים בהספק שיא כולל של 776 מגה-וואט, מתוכם 274 מגה-וואט נמכרו לשוק בצפון אמריקה. בסך הכול, מכרה החברה ברבעון האחרון 2.1 מיליון בקרים ומספר שיא של 95 אלף ממירים סולאריים.

מכירות שיא בשוק האמריקני

המפתח לצמיחה של החברה ברבעונים האחרונים היתה החדירה שלה לשווקים נוספים בעולם והפחתת התלות בשוק האמריקני, שחווה בשנה האחרונה ירידה במחירים ובביקושים, בעיקר בשוק המגורים. עם זאת, מה שמפתיע בתוצאות של הרבעון הרביעי היה הזינוק המשמעותי דווקא בשוק האמריקני. סולאראדג' רשמה מכירות שיא של 120 מיליון דולר בארצות הברית, כ-63.6% מכלל ההכנסות. באירופה עמדו ההכנסות על 47 מיליון דולר, כ-24.8% מככל ההכנסות. יתר ההכנסות הגיעו משווקי מפתח נוספים כמו אוסטרליה, יפן והודו, ושווקים קטנים יותר כמו ישראל.

למרות זאת, בשיחת הוועידה עם המשקיעים לאחר פרסום התוצאות אמר מייסד ומנכ"ל החברה גיא סלע כי המטרה של החברה היא להמשיך ולגוון את הפרישה הגלובלית שלה ולהגיע ב-2019 למצב מאוזן שבו השוק האמריקני, השוק האירופי והשוק האסייתי מהווים כל אחד כשליש מכלל ההכנסות.

בשנת 2017 כולה עמדו הכנסותיה של החברה על 607 מיליון דולר, עלייה של 24% בהשוואה ל-2016, כאשר הרווח התפעולי עולה מ-71 מיליון דולר ל-91.1 מיליון דולר. ברבעון הבא צופה החברה המשך גידול במכירות, שצפויות להערכתה לחצות לראשונה את רף 200 מיליון דולר לרבעון. שולי הרווח צפויים לשמור על הרמות הנוכחיות בין 36%-38%.

תוצאותיה של סולאראדג' ב-2017 מרשימות במיוחד על רקע נקודת הפתיחה של השנה. הירידה בשוק המגורים האמריקני, שמהווה את שוק היעד המרכזי של החברה, שהחלה עוד במחצית השנייה של 2016 ונמשכה ב-2017 היתה צפויה להכביד על ההכנסות של החברה. עם זאת, נראה כי המוצרים החדשים שהשיקה החברה,, ובעיקר ממירי ה-HDWave, המציעים הפחתה ניכרת בגודל ובמשקל והגדלת יכולת מיצוי ההספק, היוו יתרון תחרותי על פני המתחרות ואיפשרו לחברה לרשום רווחיות גבוהה גם בשוק האמריקני המדשדש ולהתפרש לשווקים נוספים בעולם. תוצאותיה של סולאראדג' מתבלטות לטובה בהשוואה לביצועים הירודים יחסית שהציגו בשנה האחרונה מתחרותיה העיקריות כגון Enphase, SolarWorld ו-SunPower, שנפגעו משמעותי מהתנאים בשוק האמריקני. כמו כן, נראה כי החשש מפני כניסה לשוק של מתחרות סיניות לשוק, ובעיקר של חברת Huawei הסינית, לא פגע בנתח השוק של סולאראדג'. בשיחת הוועידה התייחס סלע למתחרות הסיניות וציין כי המוצרים שלהן נחותים מבחינה טכנולוגית ולא מציעים את כל היתרונות של מוצרי סולאראדג' ועל כן לא אומצו עדיין במידה נרחבת בשוק האמריקני.

מניית סולאר-אדג' בשנה האחרונה

האם המכס של טראמפ יפגע בהכנסות סולאראדג'?

בחודש ינואר הטיל ממשל טראמפ מכס של כ-30% על ייבוא פאנלים סולאריים מחוץ לארצות הברית. מטרת המהלך הינה בעיקר לבלום את החדירה לשוק האמריקני של יצרניות הפאנלים הסולאריים הסיניות, שבשנים האחרונות החלו לשלוט בשוק העולמי, ולהגן על היצרניות האמריקניות. המכס החדש מעורר דאגה בקרב חברות האנרגיה האמריקניות המספקות ממירים ורכיבים לפאנלים סולאריים, וזאת מאחר שהוא צפוי להוביל לעליית מחירים בשוק האמריקני ולפגוע בגידול של שוק הפאנלי הסולאריים. כמה חברות אנרגיה סולארית אף הגישו לממשל בקשה לשקול מחדש את המכס. עם זאת, ההערכה היא כי המכס החדש יפגע בעיקר בשוק התשתיות, שבו העלות של הפאנלים היא גבוהה יותר, ופחות בשוק המגורים ובשוק המסחרי, שבהם למעשה מתמקדת סולאר-אדג'.

אינומייז מרחיבה את שיתוף הפעולה עם TSMC

חברת אינומייז (Inomize) מנתניה, מפתחת ויצרנית של רכיבים אלקטרוניים המתמחה במעגלים משולבים תלויי יישום (ASIC) הודיעה כי חברת TSMC הטייוונית, קבלנית ייצור השבבים הגדולה בעולם, בחרה בה כשותפה עסקית למתן שירותים המבוססים על טכנולוגיות הייצור של TSMC.

אינומייז תיכלל בתוכנית VCA (Value Chain Aggregator) של TSMC, ותוכל, כשותפה עסקית, לספק ללקוחותיה פתרונות מלאים, מתחילת שלבי התכנון ועד לייצור המוני של שבבים, המבוססים על טכנולוגיות הסיליקון המתקדמות של TSMC. בכך אינומייז מצטרפת למספר מצומצם של חברות ברחבי העולם המורשות לספק פתרונות המבוססים על טכנולוגיות אלו.

בתוכנית ה-VCA של TSMC נכללות חברות תכנון שבבים עצמאיות הפועלות בצמוד עם TSMC במטרה לסייע לספק ללקוחותיהן שירותי תכנון וייצור תוך שימוש בטכנולוגיות החדשניות של TSMC. שותפי VCA משלבים את יכולותיהם ההנדסיות עם פלטפורמת החדשנות הפתוחה של TSMC ומציעים שירותים שונים לאורך שרשרת הייצור כמו פיתוח קניין רוחני, תכנון פיזי, ייצור, אריזה ובדיקה.

מריה מרסד, נשיאת TSMC אירופה, ציינה כי במסגרת תוכנית ה-VCA שלTSMC אינומייז תוכל למנף את יכולותיה ההנדסיות ונוכחותה העסקית על מנת לשרת חברות סטארט-אפ וחברות גדולות בתעשיית השבבים. "חברות סטארט-אפ יוכלו להינות מיכולותיה של אינומייז ולהאיץ את זמני הפיתוח בזכות שיתוף הפעולה בין אינומייז ל-TSMC".

אינומייז מצויה בשיתוף פעולה עם TSMC כבר מספר שנים, ובאפריל 2015 הצטרפה לתוכנית DCA של TSMC, שבמסגרתה יכלה לספק שירותי עיצוב ותכנון שבבים ללקוחותיה באמצעות הטכנולוגיה של TSMC. "יש לנו נסיון ממושך ומוצלח של שיתוף פעולה עם אינומייז הן בשלבי התכנון והן בשלבי הייצור. החיבור בין הטכנולוגיות של TSMC והידע של אינומייז יסייעו לבעלי מיזמים חדשים להוציא לפועל ולחשוף את החדשנות הטכנולוגית שלהם לעולם״

מנכ"ל אינומייז אודי שקד ציין כי שיתוף הפעולה עם TSMC יאפשר לאינומייז ירחיב את יכולותיה לספק ללקוחותיה פתרונות בתחומים רבים כגון מחשוב רב עוצמה, רשתות עצביות, למידת מכונה, אינטרנט הדברים, מציאות רבודה ועוד.

אינומייז מספקת בפתרונות מלאים (Turn-Key) עבור פיתוח שבבים ומערכות משולבות ומתמחה בניהול פרויקטים מורכבים. הפתרונות שמציעה אינומייז משלבים הגדרת מערכת, ארכיטקטורה, אלגוריתמיקה, פיתוח דיגיטלי, ווריפיקציה, אותות משולבים אנלוגיים, תדרי רדיו, סינתזה, תכנון פיזי, ייצור ואימות של סיליקון.

בין היתר, אינומייז מעצבת את רכיב ה-ASIC לחיישן ראיית המכונה של חברת Oryx Vision, המיועד לרכבים אוטונומיים, ואת רכיב ה-ASIC לדור החדש של שבב הראייה הממוחשבת של חברת Inuitive, המיועד ליישומים של מציאות מדומה/רבודה. שני תהליכי הפיתוח הללו מתבצעים תוך שימוש בטכנולוגיות של TSMC, שלאינומייז יש גישה אליהן במסגרת שיתוף הפעולה שלה עמה.

 

אינטל הכריזה על שורה של מינויים באינטל ישראל

אינטל העולמית (Intel) הודיעה היום (שלישי) על מינויים של אורי פרנק, אבנר גורן ושי רובין לסגני נשיא באינטל ישראל. בנוסף, ענקית הטכנולוגיה הכריזה כי דוד לוי, עדי יועז ועופרי וקסלר יקבלו מעמד של עמית (Fellow), הדרגה הבכירה ביותר של מהנדסים ואנשי פיתוח בחברה – דרגה המקבילה לסגני נשיא.

אורי פרנק

פרנק הוא סגן נשיא ומנהל בקבוצת תכנון ופיתוח של שבבי העתיד של אינטל. הוא מנהל כיום את משפחת מעבדי הדור הבא של אינטל למחשבים אישיים ולפתרונות בינה מלאכותית. הוא הצטרף לאינטל לפני 20 שנה, מילא תפקידי ניהול בכירים בארץ ובחו"ל ובעל תואר ראשון ושני בהנדסת חשמל מהטכניון.

רובין הוא סגן נשיא ומנהל אתר הייצור באריזונה. הוא הצטרף לאינטל לפני 21 שנה, מילא תפקידי ניהול במפעלים בישראל, באריזונה ובניו-מקסיקו. רובין הוא בעל תואר ד"ר לכימיה מהאוניברסיטה העברית ופוסט דוקטורט מהמעבדות הלאומיות בלוס אלמוס שבניו-מקסיקו.

גורן מונה לסגן נשיא ומנהל קבוצת הארכיטקטורות למעבדי ה-PC ומעבדי ה-IOT באינטל העולמית. קבוצת הארכיטקטורות שאבנר מוביל מגדירה שבבים לתחום המחשוב השולחני, למחשבים ניידים ונישאים, לשוק הרכב, לשוק התעשייתי ולשוק האינטרנט של הדברים. בעברו גורן ביצע תפקידים בכירים בחברת טקסס אינסטרומנטס והיה אחראי על פיתוח מעבדי הסלולר של החברה.

אבנר גורן

העמיתים הטכניים החדשים מצטרפים לקבוצה ייחודית, המונה כמה עשרות בודדות של עובדים באינטל העולמית, ומהווה את חוד החנית הטכנולוגי למגוון הטכנולוגיות של אינטל ועוזרים לחברה לעצב את העתיד התחומי מחשוב, בינה מלאכותית, תקשורת ועוד.

דוד לוי הוא מנהל קבוצת הטכנולוגיה בארגון הפיתוח של המחשבים האישיים. הוא אחראי על התיאום בין הגדרת יעדי המוצר, מאפייני תהליך היצור, ויכולות התכנון.

עדי יועז הוא הארכיטקט הראשי של ליבת העיבוד המרכזית של אינטל, ה-CPU Core. הוא מוביל את ההגדרה של ליבות מעבדי העתיד המשמשים בקשת רחבה של מוצרים.

שי רובין

וקסלר הא המוביל הישראלי של ארכיטקטורת החומרה של אינטל בנושא בינה מלאכותית. בשנה שעברה הקימה אינטל בישראל מרכז פעילות בנושא בינה מלאכותית במסגרתה פועלות קבוצות חומרה ותוכנה להקים קו מוצרים חדש ויעודי בנושא.

 

 

 

 

נובה שברה ב-2017 את שיא המכירות שנה חמישית ברציפות

השגשוג האדיה בשוק השבבים העולמי, שהגיע בשנת 2017 להיקף שיא של מעל 400 מיליארד, דחף גם את ההכנסות של חברת נובה (Nova) לשיאים חדשים. החברה מרחובות, המייצרת מכשירי בדיקה לתעשיית השבבים, דיווחה אתמול על הכנסות שיא ברבעון הרביעי ובשנת 2017 כולה. הגידול בהכנסות החברה נבעו במידה רבה מהעלייה החדה בביקושים בשוק הזיכרונ, אלא גם מצמיחה של תחומים חדשים כגון רכב אוטונומי, אינטרנט של הדברים וכריית מטבעות דיגיטליים, תחומים שמצריכים כוח מחשוב עוצמתי.

נובה רשמה ברבעון הרביעי הכנסות שיא של 57.4 מיליון דולר, עלייה של 14% בהשוואה לרבעון המקביל בשנה שעברה. ב-2017 כולה הציגה החברה הכנסות של 222 מיליון דולר, עלייה של 35% לעומת 2016. ההכנסות של נובה נמצאות במגמת גידול עקבית בשנים האחרונות, וזו השנה החמישית שבה היא מסיימת את השנה עם מכירות גבוהות בהשוואה לשנה הקודמת.

בחברה מציינים כי קצב הגידול בהכנסות של החברה הינו גבוה מקצב הצמיחה של שוק המטרולוגיה. אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של נובה היה שוק זיכרונות ה-NAND וה-DRAM, שהיווה כ-40% מהכנסות החברה. בשורה התחתונה, הרווח הנקי במונחי GAAP עמד על 46.5 מיליון דולר, עלייה של לא פחות מ-365% לעומת הרווח הנקי בשנה שעברה. נובה צופה כי ההכנסות ברבעון הבא יישמרו על רמות השיא הללו וינועו בין 54-60 מיליון דולר.

שוק המטרולוגיה העולמי נאמד בכ-600-700 מיליון דולר ב-2017. כלומר, נובה מחזיקה בערך בכשליש מנתח השוק העולמי כולו. מתחרותיה העיקריות של נובה הן KLA-Tenchor האמריקנית, הנסחרת בנסד"ק לפי שווי של 16 מיליארד דולר וננומטריקס (Nano Metrics) הקנדית, שנסחרת  בנאסד"ק לפי שווי של 650 מיליון דולר. נובה עצמה נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-696 מיליון דולר. שוק המטרולוגיה צפוי להמשיך ולצמוח בשנים הקרובות ולהגיע בשנת 2027 להיקף של 1.2 מיליארד דולר, כך על פי חברת המחקר Markets&Markets.

שוק הזיכרונות ידחוף את נובה לשנת שיא נוספת ב-2018

אחד היתרונות של נובה בשוק היא תמהיל המוצרים שלה והעובדה כי היא מספקת פיתרון הוליסטי לבדיקת שבבים, המשמש הן לצורך בדיקת הרכב החומרים באמצעות טכנולוגיית X-Ray, שנובה הוסיפה לרשותה בעקבות רכישת חברת Revrea ב-2015, והן לצורך מדידת המימדים הגיאומטריים של הטרנזיסטורים.

איתן אופנהיים, נשיא ומנכ"ל נובה ציין כי ההכנסות של החברה ממוצרים צמחו ב-42% ועקפו את קצב צמיחת השוק. "אנו מאמינים כי הביצועים העקביים שלנו, בשילוב עם השקת הפתרונות החדשים, יובילו אותנו להמשך צמיחה גם ב-2018." אופנהיים ציין כי בכוונת החברה להמשיך ולהשקיע במחקר ופיתוח של פתרונות טכנולוגיים מתקדמים, במטרה להעמיק את נוכחות החברה בשוקי המדידה המתפתחים.

בעקבות הדו"חות החיוביים העלה בתי ההשקעות נידהאם וסטיפל את המלצות הקנייה שלהם על מניית נובה. בית ההשקעות נידהאם העלה את מחיר יעד של מניית נובה, הנסחרת כיום במחיר של 25.3 דולר, ל-34 דולר למניה. בנידהאם צופים כי הכנסות נובה ישברו שיא גם ב-2018 ויעמדו על 248 מיליון דולר. בבית ההשקעות מציינים כי הצמיחה בשוק הזיכרונות תניע את הכנסות נובה גם ב-2018. "אנו מאמינים כי החברה ממוצבת היטב ליהנות מפוטנציאל עתידי של מעבר לשבבי 3D, כמו גם ב-DRAM. הנוכחות הגוברת בתחום הזיכרונות תומכת בליבת העסקים החזקה בתחום ה- Foundries, בה לנובה נתח שוק משמעותי עם לקוחות כגון TSMC ו-GlobalFoundries (שניהם לקוחות המהווים כ- 10% מההכנסות כ"א). אנו מאמינים כי ההתרחבות המתמשכת תהיה מניע מרכזי לצמיחה מעבר לממוצע גם בשנת 2018."

 

מגל רוכשת את השליטה ב-ESC BAZ

 

חברת מגל מיהוד (Magal Security Systems) חתמה על הסכם לרכישת השליטה בחברת ECS BAZ הישראלית, המתמחה בפיתוח וייצור מערכות וידאו ותצפית חכמות. במסגרת ההסכם, מגל תרכוש כ-55% ממניותיה של BAZ, בסכום שלא נמסר, ותקבל אופציה לרכוש בעתיד את יתרת המניות הרגילות ממחזיקי המניות של BAZ וממנכ"ל החברה, בני צבירן. צבירן ימשיך לכהן כמנכ"ל BAZ לאחר הרכישה.

BAZ, שהוקמה ב-1994 ונמצאת בלוד, מפתחת ומייצרת  מגוון של מצלמות ומערכות תצפית ואבטחה המיועדים לתעשייה הצבאית ולתחום ביטחון המולדת. הפורטפוליו של החברה, המונה כ-1,000 מערכות שונות, כולל מצלמות תרמיות חכמות המתאפיינות בטווחים בינוניים וארוכים הנעים בין 500 מטרים ל-25 קילומטרים. המערכות של החברה משמשות למגוון שימושים, מהגנה היקפית ובקרת גבולות ועד מצלמות לכלי רכב משוריינים ומצלמות נישאות לפעולות מבצעיות. בין לקוחות החברה נמנים צה"ל, המשטרה, שירותי הביטחון, ומספר רב של לקוחות ממשלתיים ואזרחיים ברחבי העולם.

מגל, אחת מהחברות הוותיקות בישראל בתחום פתרונות האבטחה, מפתחת ומייצרת מערכות אבטחת וידאו, חדרי בקרה, גדרות חכמות והגנת סייבר. המטרה העיקרית של מגל היא להרחיב באמצעות הרכישה את מגוון הפתרונות שלה בתחום הצומח של הגנה היקפית (Perimeter Security), הכולל מערכות תצפית, מעקב והתראה מפני חדירה למתקנים רגישים כגון בסיסים צבאיים ושדות תעופה. על פי חברת המחקר Markets&Markets, שוק המערכות להגנה היקפית בעולם צפוי לגדול בשנים הקרובות מ-110 מיליארד דולר ב-2017 ל-196 מיליארד דולר ב-2022, קצב גידול שנתי של 12.2%.

סער קורש, מנכ"ל מגל, ציין כי הרכישת BAZ תאפשר לחברה להציע מצלמות תרמיות חכמות עם יכולת ניתוח וידאו מובנית. "הרכישה תחזק ותרחיב את היצע המוצרים שלנו הכולל מערכות מתקדמות לניהול וידאו ומערכות לניתוח וידאו."

 

פורסייט פיתחה פיתרון V2X משלים למערכת ה-ADAS שלה

חברת פורסייט (ForeSight) מנס ציונה פיתחה מערכת בטיחות חדשה המתבססת על טכנולוגיית V2X, המאפשרת להעביר מידע בזמן אמת באמצעות תקשורת סלולארית בין כלי רכב ובין כלי רכב להולכי רגל. החברה הודיעה כי כבר ביצעה סדרה של ניסויים מוצלחים בגרסת הבטא של המערכת החדשה, הקרויה Eye-Net, וכי היא צפויה להשיק גרסת אלפא של המערכת כבר ברבעון הקרוב. בכך תהיה פורסייט אחת החברות היחידות בעולם הרכב שמציעות פיתרון בטיחות משולב, הכולל גם חיישני מצלמות וגם תקשורת V2X.

טכנולוגיית V2X – Vehicles-to-Everything מאפשרת תקשורת אלחוטית בין כלי רכב לכלי רכב אחרים ובין כלי רכב לבין הולכי רגל ותשתיות דרך שונות. היא מיועדת לסייע במניעת תאונות באמצעות אספקת מידע קריטי בזמן אמת, המשלים מידע שמתקבל מחיישני הרכב האחרים, בפרט במצבים בהם אין קו ראייה ישיר, במזג אוויר קשה או בתנאי תאורה גרועים, ולכן נחשבת לטכנולוגיה מרכזית במניעת תאונות.

ה-Eye-Net של פורסייט נועדה לספק שכבה משלימה למערכת ה-Eyes-On של החברה, המורכבת מזוג מצלמות וידאו אשר מותקנות בקדמת הרכב ומספקות יכולת ראייה סטריאוסקופית (תלת-מימדית). המערכת החדשה מאפשרת, באמצעות תקשורת בין כלי רכב והולכי רגל, לספק למערכת למניעת תאונות מידע מבעוד מועד על התנגשות פוטנציאלית כאשר אין קו ראייה ישיר, למשל לקראת פנייה חדה, במצבים שבהם חיישני המצלמות אינם מסוגלים להבחין בסכנה. ה-Eye-Net של פורסייט מתבססת על התקשורת הסלולארית של הטלפון החכם, ועל כן אינה מצריכה התקנה של חומרה נוספת.

להשתמש בסמרטפון כדי להגביר את הבטיחות בכבישים

על פי ההערכות, כדי להגביר את רמת הבטיחות של מערכות ה-ADAS הקיימות, המתבססות על מערכות חישה כגון מצלמות, מכ"מים או לידאר, יש צורך לעשות שימוש משלים בטכנולוגיית V2X. טכנולוגיית ה-V2X צפויה גם להוות מרכיב משמעותי במערכות השליטה של רכבים אוטונומיים, הן כדי להגביר את הבטיחות והן כדי לשפר את יעילות הנסיעה. תעשיית מערכות הבטיחות לכלי רכב מתחלקת באופן כללי לחברות המפתחות טכנולוגיות חישה המבוססות על חיישנים כגון מצלמות, מכ"מים או לידאר, כגון מוביאליי ואינוביז הישראליות, וחברות המפתחות פלטפורמות V2X כגון אוטוטוקס או נקסאר הישראליות. הפיתוח החדש של פורסייט מלמד כי החברה מעוניינת להציע פיתרון בטיחות משולב לכלי רכב, הכולל גם מערכת בטיחות מבוססת מצלמות וגם מערכת משלימה המתבססת על V2X.

פורסייט הודיעה כי כבר ביצעה למעלה מ-15 הדגמות מוצלחות בגרסת הבטא של המערכת החדשה, אשר במהלכן הציגה המערכת יכולות גילוי מוקדם ומניעת התנגשות בתרחיש בו שני כלי רכב נעים אחד לכיוון השני בזווית של 90 מעלות, ללא קשר עין ישיר ביניהם, וכן בתרחיש נוסף של מניעת תאונה בין כלי רכב להולך רגל המתפרץ לכביש. בפורסייט ציינו כי בכל ההדגמות הצליחה המערכת להתריע בזמן אמת על הסכנה באופן שאיפשר לכל המשתמשים לבלום בזמן ובבטחה. בפורסייט מעריכים כי החברה תשלים את פיתוח גרסת האלפא של המערכת עד סוף הרבעון הראשון של 2018 ומתכננת לערוך ניסוי רב משתתפים ראשון מסוגו בו צפויים להשתמש במערכת עשרות רכבים בו זמנית, באופן שיאפשר להוכיח את יעילותה במגוון תרחישים בזמן אמת.

חיים סיבוני, מנכ"ל חברת פורסייט, ציין המטרה של החברה היא להשתמש במכשירי הטלפון הסלולריים, הנמצאים כיום ברשותם של כל אדם וכל נהג, על מנת להגביר את הבטיחות בדרכים. "המערכת שלנו, המותאמת לשימוש במכשירים ניידים מבוססי מערכות הפעלה אנדרואיד ו-iOS, הציגה תוצאות מרשימות ובכוונותנו להמשיך את תהליך הפיתוח ולבצע פיילוט עירוני גדול בהמשך. המערכת מיועדת להטמעה, שילוב ושיתוף פעולה עם ספקי הטכנולוגיה הגדולים, מפעילי הרשתות הסלולריות וכן יצרני המכשירים, על מנת להשיג חשיפה רחבה של טכנולוגיה מצילת חיים".

יצרניות השבבים נערכות להגדיל משמעותית את תפוקת הייצור

הזינוק בביקושים בתעשיית השבבים בשנה החולפת, בעיקר בשוק הזיכרונות, תפסה את יצרניות השבבים מעט בהפתעה, ופסי הייצור שלהן התקשו לעמוד בקצב ההזמנות, מה שהוביל למחסור בהיצע ולעלייה ניכרת במחירים. כעת, לאור הצפי להמשך הביקושים הגבוהים גם בשנתיים הקרובות, יצרניות השבבים צפויות להשקיע משאבים בהגדלת תפוקת הייצור שלהן.

המגמה הזו ניכרת במיוחד בשוק הזיכרונות, שצמח ב-2017 בשיעורים דו-ספרתיים והיה מנוע הצמיחה המוביל של תעשיית השבבים כולה. כעת, יצרניות זיכרונות כמו סמסונג, מיקרון, אינטל, SK Hynix ו-XMC מתכננות להגדיל בשיעור ניכר את תפוקת הייצור של זיכרונות ה-NAND וה-DRAM. על פי מחקר עדכני של חברת המחקר IC Insights, ההיערכות הזו של יצרניות השבבים צפויה להתבטא בעלייה בתפוקת הייצור בשיעור של 8% ב-2018 (תוספת של 17.3 מיליון פרוסות) וב-8% ב-2019 (תוספת של 18.1 מיליון פרוסות). בין 2017-2022  צפויה התפוקה בתעשיית השבבים לגדול בשיעור שנתי של 6%, וזאת לעומת קצב גידול שנתי של 4.8% בין 2012-2017.

בדרך כלל, יצרניות השבבים מגדילות או מקטינות את תפוקת הייצור שלהן בהתאם לצפי הביקושים העתידי. משום כך, תפוקת הייצור של יצרניות השבבים מתאפיינת פעמים רבות בתנודתיות גבוהה בהתאם לסנטימנט בשוק ולכיקושים בשוקי הקצה. המחקר שלIC Insights  מצביע על כך שהתנודות בתפוקת הייצור של יצרניות השבבים התמתנה באופן ניכר בשנים האחרונות, וזו עדות למצב המשופר של יצרניות השבבים והביטחון שלהן במצב העסקי. על פי המחקר, מאז 2010 התמתן שיעור השינוי השנתי בתפוקת הייצור של יצרניות השבבים לטווח של 2%-8% בלבד.

הקמת הפאבים החדשים בסין איטית מהמתוכנן

חברות רבות, בעיקר בשוק ה-NAND ושוק ה-DRAM, משקיעות משאבים גדולים יותר בהקמת פאבים חדשים או הרחבת קווי הייצור בפאבים קיימים. העלייה הזו בהשקעה מצד יצרניות השבבים מגיעה לאחר שב-2012 וב-2013 תפוקת הייצור בתעשייה צנחה לרמות שפל, מה שהוביל לכך שבין 2014-2017 הגידול בתפוקה לא עמד בקצב עליית הביקושים. על פי החישוב של IC Insights, אם העלייה הצפויה בתפוקת הפאבים בשנתיים הקרובות אכן תתגשם, התפוקה ב-2019 תהיה קרובה לרמות השיא שנקבעו ב-2007.

מעניין לציין כי האנליסטים של IC Insights מצביעים על כך שדווקא בסין – שמשקיעה בשנים האחרונות משאבי עתק כדי להרחיב את יכולת הייצור של תעשיית השבבים המקומית – קצב עבודות ההקמה של פאבים חדשים הינו איטי מכפי שתוכנן ועל כן יצרניות השבבים האחרות סופגות את העודפים בביקושים.

 

דן ענבר מחליף את ארנה ברי כמנהל מרכזי הפיתוח של Dell-EMC

Orna Beri
דן ענבר DELL EMC
דן ענבר

חברת Dell EMC המפעילה בישראל ארבעה מרכזי פיתוח, הודיעה היום על פרישתה של ד"ר ארנה ברי (בתמונה למעלה) מתפקידה כסגנית נשיא בחברה וכמנכ"לית מרכזי הפיתוח והחדשנות בישראל. כדי למלא את מקומה הוחלט בחברת דל להרחיב את תפקידו של דן ענבר, סגן נשיא בכיר בחברה ומנכ"ל XtremIO, והוא יכהן מעתה גם כמנכ"ל מרכזי הפיתוח בישראל.

ארנה ברי הצטרפה ל-EMC בדצמבר 2010. במהלך כהונתה הורחבה פעילות המו"פ של EMC בישראל והוקמו שני אתרי פיתוח חדשים בבאר שבע ובחיפה, לצד אתרי הפיתוח בהרצליה ובגליל-ים. ב-2014 הורחב תפקידה בחברה והיא מונתה לסגנית נשיא לחדשנות וצמיחה, והיתה אחראית על מרכזי המצוינות של החברה באירופה, המזרח התיכון ואפריקה, אמריקה הצפונית ואמריקה הדרומית. לאחר המיזוג בין EMC ל-Dell בשנת 2016, המשיכה ד"ר ברי לשמש כמנכ"לית מרכז המצוינות של החברה הממוזגת בישראל.

ד"ר ברי מילאה שורה של פקידים בתחום הטכנולוגיה והניהול: היא היתה שותפה להקמת חברת אורנת שנמכרה לסימנס, שימשה כמדען הראשי במשרד התמ"ת, יו"ר איגוד קרנות ההון סיכון הישראלי (IVA), יו"ר קרן בירד ישראל-ארה"ב, ושותפה עצמאית בקרן ג'מיני. לפני הצטרפותה ל-EMC שימשה כיו"ר במספר חברות טכנולוגיה ובהן PrimeSense, שנרכשה ב-2013 על ידי אפל, למבדה קרוסינג (Lambada Crossing), ריברהד (Riverhead) ורדוור (Radware).

ענבר, שיחליף את ד"ר ברי בתפקידה, מונה ביולי 2016 למנכ"ל חברת פתרונות האיחסון הישראלית XtremIO, שנרכשה בשנת 2012 על-ידי EMC תמורת חצי מיליארד דולר. לפני שהצטרף ל-Dell EMC ענבר שימש בין 2012-2015 כמנכ"ל N-trig, המפתחת מסכי מגע, עד שנרכשה על ידי מיקרוסופט. לפני כן כיהן כ-10 שנים במספר עמדות מפתח בסנדיסק (SanDisk) ובאם-סיסטמס (M-Systems), כולל כמנכ"ל סנדיסק ישראל. ענבר הוא בעל תואר ראשון בהנדסת חשמל מהטכניון ותואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת INSEAD.

נשיא חטיבת האחסון ב-Dell EMC, ג'ף בודרו, אמר שארנה ברי רשמה במהלך הקריירה הארוכה שלה הישגים רבים ומרשימים וזכתה לפרסי הוקרה על פועלה המקצועי והאישי. "תמיכתה הבלתי נלאית בקידום הדור הבא של הטכנולוגיה וההון האנושי בתעשייה, כמו גם מחויבותה לקהילה בסביבה בה פועלת החברה, משקפת רק מעט מהתרומה של ארנה להצלחת החברה. אנו נרגיש בחסרונה של ארנה ומאחלים לה הצלחה רבה בפרק הבא של חייה". בודרו הוסיף: "אנו מברכים את דן על הרחבת מחויבותו לחדשנות טכנולוגית ולפיתוח ההון האנושי בחברה, במסגרת תפקידו כמנכ"ל מרכזי הפיתוח בישראל".

קרן פימי רוכשת את חברת Aitech ב-30 מיליון דולר

רכישה נוספת לקרן פימי (FIMI) בתחום הביטחון והחלל. קרן ההשקעות של ישי דוידי רוכשת את הבעלות המלאה בחברה Aitech Defense Systems האמריקנית תמורת 30 מיליון דולר. כך מסר העיתון דמרקר. אייטק, שמפעילה מתקן ייצור בהרצליה פיתוח, מספקת מערכות אלקטרוניות מוקשחות בעלות עמידות גבוהה המיועדות לתעשייה הביטחונית ולתעשיות התעופה והחלל.

אייטק מייצרת מערכות מחשב, ספקי כוח, כרטיסי תקשורת ומוצרים מוקשחים (Rugged) שמתוכננים לעמוד בפני תנאי טמפרטורה, לחץ וקרינה קיצוניים. המערכות של החברה מסוגלות לפעול גם בטמפרטורות בין 45 מעלות מתחת לאפס ל-85 מעלות מעל האפס, שהייה בגבהים של עד 70,000 רגל, לחות של 100% ורמות קרינה. המערכות המוקשחות משמשות להפעלת מערכות קריטיות במערכות צבאיות, מוטסות ומערכות הפועלות בחלל. בין לקוחותיה של החברה ניתן למצוא את בואינג, לוקהיד מרטין, רפאל והתעשייה האווירית.

חלק מסכום העסקה ישמש לרכישת מלוא מניות החברה מידי קבוצת משקיעים הולנדיים, המחזיקים כעת בבעלות החברה, וסכום נוסף יוזרם לקופת החברה לצורך האצת הצמיחה העסקית.  מנוע הצמיחה המרכזי של החברה הוא הפעילות בתחום החלל. הרכישה הזו מהווה חלק מהאסטרטגיה של פימי לרכוש חברות זרות שיש להן פעילות בישראל. הרכישה הזו מהווה חלק מהאסטרטגיה של פימי לרכוש חברות זרות שיש להן פעילות בישראל, והקרן מתכוונת לאחד את מטות החברה ולרכז את פעילותה בישראל.

אייטק, אשר נוסדה ב-1983, מנוהלת על ידי משה טל, ישראלי לשעבר. החברה מפעילה שני אתרי ייצור, בקליפורניה ובהרצליה, ומעסיקה כ-170 עובדים, מתוכם  מ-100 בארצות הברית והיתר בישראל. מדובר בחברה רווחית, אשר מחזור הכנסותיה השנתי נאמד בכ-30-40 מיליון דולר עם רווח תפעולי של כ-4 מיליון דולר. עבור פימי מדובר ברכישה נוספת של חברה בתחום התעופה והחלל, וזאת לאחר שרכשה בחודש אוגוסט את השליטה בחברת אורביט (Orbit) תמורת 38 מיליון דולר.

את הרכישה הוביל גילון בק, שותף בכיר בקרן פימי, שציין כי אייטק היא חברה בעלת ידע ייחודי בתחום הצומח משמעותית. "החברה פועלת עשרות שנים בתחום המצריך ידע ויכולות מוכחות, מכיוון שמוצרי החברה אחראים להפעלת מערכות קריטיות. החברה הוכיחה יכולת חדשנות בפיתוח מוצרים חדשים שצפויים לפרוץ לשוק כבר ב-2018". עוד הוסיף בק כי "החברה חווה גידול משמעותי בצבר ההזמנות לשנים הקרובות, ואף נאלצת לדחות פרויקטים בגלל הביקושים הגבוהים למוצריה. בכוונת פימי לתמוך בחברה הן בהיבט הכספי והן במשאבים ניהוליים על מנת למצות את פוטנציאל הצמיחה המשמעותי שעומד בפניה".

חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון הבריחו מידע חסוי מבעד לכלוב פאראדיי

חוקרים ממעבדות  הסייבר של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב פיתחו שיטה מתוחכמת לחדור באמצעות "ערוצים חבויים" למחשבים מבודדים המנותקים מרשת תקשורת, גם כאלה הנעולים בתוך כלובי פארדיי, שאמורים להיות בלתי חדירים מפני זליגה של כל סוג של קרינה אלקטרומגנטית. המחקר התבצע בראשותו של ד"ר מרדכי גורי, מנהל המחקר והפיתוח במעבדות הסייבר באוניברסיטת בן גוריון, וראש המעבדה למחקרי סייבר התקפי. "שוב הוכח כי גם הגנות שנחשבו בעבר כהרמטיות, ניתנות לעקיפה באמצעות מתקפות סייבר מתוחכמות," ציינו החוקרים.

החוקרים פיתחו נוזקה המושתלת במחשב המבודד וביכולתו להבריח מידע מתוך מחשבים או מערכות מבודדות (air-gap) המנותקות מכל חיבור לרשת תקשורת חיצונית. ההישג המשמעותי שלהם הוא שהצילחו להוציא מידע ממחשבים המבודדים בתוך כלובי פאראדיי. כלוב פאראדיי הוא מבנה מתכתי החוסם שדות אלקטרומגנטיים, ובכך מיועד למנוע כל ניסיון של הברחת מידע החוצה מתוך המחשב המצוי בתוכו. כלובי פאראדיי משמשים לצורך הגנה על מחשבים המשמשים למשימות קריטיות.

ואמנם, עד היום כל שיטה להזליג מידע מתוך מחשב הכלוא בכלוב פאראדיי נחסמה בהצלחה על-ידי הדפנות האטומים לקרינה אלקטרומגנטית. עם זאת, הנוזקה שפיתחו החוקרים באוניברסיטת בן גוריון מייצרת שדות מגנטיים בתדרים נמוכים מאוד אשר מצליחים לפרוץ דרך "ערוצים חבויים" אל מחוץ למעטה האטום של הכלוב, ובכך הצליחה להזליג החוצה מתוך המחשב סיסמאות, מפתחות הצפנה, נתוני הקלדה ומידע טקסטואלי למרחק קצר.

להשתמש בשדה המגנטי של המעבד

הנוזקה מנצלת למעשה את השדה המגנטי הנמוך שפולט מעבד המחשב. הקוד של התוכנה רץ על גבי המחשב המבודד ובאמצעות שימוש בקוד המבוצע בליבות המעבד, מצליח לייצר שדות מגנטיים בתדרים נמוכים. המחקר הוכיח כי בשונה משיטות הזלגה שהוצגו בעבר, אשר כולן נחסמות בהצלחה על ידי כלובי פאראדיי, שדות מגנטיים בתדר נמוך אכן מצליחים לקפוץ מעל הפרדת ה-air-gap, ולחדור אל מחוץ לכלוב הפאראדיי. ד"ר גורי מסביר: "ההתקפה שלנו היא הראשונה שמצליחה 'לברוח' מחוץ להגנת הפאראדיי. אנו מקודדים מידע על גבי שדות מגנטים בתדרים נמוכים במיוחד, שהודות למאפיינים הפיסיקליים שלהם, עוברים מחסומי מתכת וקירות בטון, כולל כלובי פאראדיי. השיטה עובדת ממחשב רגיל ללא חומרה מיוחדת, ובאמצעותה ניתן להזליג סיסמאות, מפתחות הצפנה, נתוני הקלדה ומידע טקסטואלי למרחק קצר".

החוקרים פיתחו שתי גרסאות של ההתקפה. האחת נקראת "הודיני"  והשנייה נקראת "מגנטו". בשיטה השנייה, החוקרים מדגימים כיצד ניתן להזליג מידע ממחשב מבודד לסמארטפון סמוך בעזרת החיישן המגנטי שיש לכל טלפון. ההזלגה עובדת גם אם הסמארטון שמור בתוך כיסוי מתכת מיוחד המונע תקשורת (כיס פאראדיי), ואפילו אם הסמארטפון מצוי ב"מצב טיסה". המחקר של החוקרים יחייב את המומחים לחדד את אופני ההפעלה של מחשבים מבודדים ולתת מענה לנקודת התורפה שנחשפה. במחקר השתתפו החוקרים בוריס זאדוב מהמחלקה להנדסת חשמל, אנדריי דיידקולוב, ופרופסור יובל אלוביץ', ראש מעבדות הסייבר באוניברסיטת בן-גוריון מנהל מעבדות דויטשה טלקום באוניברסיטה.

למאמר המתאר את שיטת הפריצה: Odini

סירטון וידאו המתאר את הניסוי שבוצע באוניברסיטת בן גוריון:

VisIC ו-TSMC ייצרו מודולי הספק חזקים מבוססי GaN

חברת VisIC מנס ציונה, המפתחת מודולים מבוססי GaN (גליום ניטריד) למערכות הספק, משיקה מודולים חדשים מבוססי GaN המספקים לראשונה בתעשייה, הספק גבוה ועבודה במתחים של עד 1200 וולט. החברה הודיעה שחתמה על הסכם אסטרטגי לשיתוף פעולה עם TSMC הטויוואנית אשר תייצר את המודולים, קבלנית הייצור הגדולה בעולם, וכבר סיפקה ללקוחות דוגמיות ראשונות של המוצר.

המודולים החדשים של VisIC ייוצרו באמצעות תהליך GaN על סיליקון 6500 של TSMC, שעליה היא הכריזה בשנה שעברה. ההליך הזה מספק התנגדות טיפוסית של 40 מילי-אוהם (mΩ) וזמן מיתוג של פחות מ-10 ננו-שניות בלבד. המודולים החדשים של VisIC מיועדים לממירי כוח למנועי רכב חשמליים והיברידיים, מערכות כוח בעלות שלוש פאזות וליישומים אחרים המחייבים למתג זרמים של עד כ-50 האמפר. מודול ה-1200V GaN מתבסס על טכנולוגיית Advanced Low Loss Switch של VisIC, אשר מבוססת על מבנה צפוף וייחודי של המתג. מנהל הטכנולוגיות הראשי של VisIC ומייסד החברה אמר כי ל-GaN יש תכונות פיזיקליות טובות יותר בהשוואה לרכיבים המיוצרים מסיליקום. "שיתוף הפעולה עם TSMS יאפשר לנו להגדיל את התפוקה מהר מאוד".

רכיבי GaN מחליפים את רכיבי הסיליקון

GaN (גליום ניטריד) הוא חומר מוליך למחצה בינארי המורכב מהיסודות גליום וחנקן. בשל פער האנרגיה הגבוה שלו, GaN משמש בתעשיית הסמיקונדקטור בעיקר ביישומים אלקטרו-אופטיים כגון דיודות פולטות אור (LED). ואולם, בשנים האחרונות הולך ומתרחב השימוש בחומר הזה גם בתחום הרכיבים להספק גבוה, שזה תחום ההתמחות של VisIC: מודולים מבוססי GaN למערכות הספק גבוה. רבים בתעשייה מעריכים שבשנים הבאות יחליף ה-GaN את הסיליקון במערכות הספק רבות. להערכת חברת המחקר Yole Développement, שוק רכיבי ההספק מבוססי GaN צפוי לגדול בעקביות בשנים הקרובות ולהגיע להיקף של 332 מיליון דולר בשנת 2022.

המחקר התבסס בעיקר על מוצרים בעלי כושר חסימת מתח של 650 וולט ומטה. המודולים של VisIC מאפשרים לספק חסימת מתח גבוהה יותר של עד 1200 וולט, שכיום מתבססים על רכיבי MOSFET מבוססי סיליקון חמצני וסיליקון IGBT. המתגים המהירים של VisIC מסייעים להגביר את הביצועים של סוללות של כלי-רכב חשמליים וספקי כוח מסוג אל-פסק (UPS). הם גם מיועדים לשמש במגוון רחב של ממירי כוח, הדורשים זרם גבוה של מאות אמפרים.

חברת VisIC הוקמה בשנת 2010 על-ידי גרגורי באנין, שניהל את מרכזי הסמיקונדוקטור MIET ו-PULSAR במוסקבה. בישראל, באנין עבד במכון ויצמן, באלתא מערכות (ELTA) ובאולטרם טכנולוגיות (MMIC). לגרגורי יש ניסיון של למעלה מ-30 שנה בפיתוח טכנולוגיות מרוכבות לתעשיית הסמיקונדוקטור. ההישג הטכנולוגי האחרון שלו לפני הקמת VisIC היה פיתוח מגבר RF מבוסס GaN בעל הספק גבוה.

קבוצת מר מקימה את תשתית הסיבים האופטיים עבור רשת התקשורת העירונית של עיריית חולון

קבוצת מר הודיעה כי זכתה בפרויקט בהיקף של 13 מיליון שקל מטעם חברת ה-IT מל"מ-תים להנחת תשתית הסיבים האופטיים עבור רשת התקשורת העירונית החדשה שמקימה עיריית חולון. הפרויקט, שיסתיים ב-2019, יאפשר לחבר את מתקני העיר לרשת עירונית אחת.

התשתית שמקימה כעת מר תשמש את פרויקט ההקמה של שני אתרים בחולון על ידי מל"מ-תים, בהם יותקנו מתגים של סיסקו שיספקו את הליבה עבור רשת המטרו החדשה שתכלול כ-350 אתרי קצה. הרשת תאפשר לחבר את כל אתרי העיר לרשת תקשורת אחת ותחסוך לעירייה מאות אלפי שקלים בשנה בתשלומים לספקי התקשורת השונים שכיום מחברים את האתרים. אתרי העירייה השונים שיחוברו כוללים מוסדות חינוך, משרדי עירייה ושירותים לציבור, מצלמות אבטחה, בקרת רמזורים ובקרת תאורה.

הנחת התשתית באמצעות מיקרו-טרנצ'ינג

במסגרת הפרויקט, שהחל ב-2017 וצפוי להסתיים במהלך 2019, מבצעת קבוצת מר חריצה מדויקת והנחת סיבים אופטיים על פני כ-25 ק"מ באמצעות טכנולוגיית המיקרו-טרנצ'ינג. טכנולוגיית המיקרו-טרנצ'ינג מאפשרת לבצע חריצה אחת מהירה ונקייה, ברוחב צר במיוחד של כ-3 ס"מ בלבד, בתוואי אספלט עירוני או בינעירוני, בה ניתן להטמיע תשתיות תקשורת רחבות פס למטרות מוניציפליות. רוחבו הצר של החריץ מצמצם את הסכנה הבטיחותית וההפרעה למהלך חיי העיר ולתנועת כלי הרכב בזמן העבודה ולאחריה. ראש העיר חולון, מוטי ששון, אמר כי "חולון נמצאת בתהליך של כניסה ל'עיר חכמה', והקמת התשתית תשפר באופן משמעותי את השירות הניתן לתושבי העיר".

קבוצת מר, שמשרדי ההנהלה שלה נמצאים בחולון, פועלת בשלושה תחומי ליבה: תשתיות תקשורת, מערכות חקירה ומודיעין מבוססות ביג-דאטה ופתרונות תקשורת טקטית, ושירותי מודיעין סייבר. לקוחות הקבוצה כוללים גם גופים ממשלתיים, מוניציפליים, ביטחוניים, בנקים ומפעילי תקשורת. הקבוצה מעסיקה כ-1,100 עובדים בעיקר באמריקה הלטינית, ארצות הברית, אפריקה וישראל. משרדי ההנהלה נמצאים בחולון. קבוצת מר גם מקימה את מערך תקשורת במנהרות ובגשרי תוואי הרכבת החשמלית המהירה בין תל אביב לירושלים.

פיתרון האבטחה של SAM הישראלית יוטמע בשבבים של אינטל

חברת הסייבר הישראלית SAM, שפיתחה פתרון אבטחה לרשתות ביתיות ומכשירי IoT, הודיעה על שיתוף פעולה עם חברת השבבים אינטל (Intel). ל-TechTime  נמסר כי במסגרת שיתוף הפעולה יוטמע פיתרון האבטחה של SAM בשבבי ה-WI-Fi של אינטל המיועדים לראוטרים וממירים שונים. במקביל, הודיעה החברה כי השלימה גיוס של 3.5 מיליון דולר בסבב סיד, בהובלת קרן בלומברג קפיטל.

כיום, עם התפתחות תחום האינטרט של הדבים, ישנם יותר ויותר מכשירים חכמים המחוברים לרשת הביתית, כגון תרמוסטטים חכמים, נתבים, מכשירי ניטור לתינוקות, צמידי כושר, מצלמות, טלוויזיות ואפילו צעצועים לילדים. עם זאת, מכשירים חכמים רבים אינם כוללים אמצעי אבטחה מספקים וחשופים מאוד למתקפות סייבר. SAM פיתחה פיתרון אבטחה המספק מעטפת הגנה אוניברסאלית לרשתות ביתיות ולכל המכשירים החכמים המחוברים אליה.

המערכת של SAM מעניקה למשתמשים שליטה מלאה על כל ההתקנים החכמים המקושרים לרשת הביתית. היא מסמנת ומזהה את כל המכשיר החכמים המקושרים לרשת הביתית ובעזרת טכנולוגיית בינה מלאכותית, מיישמת את מדיניות אבטחה מתאימה לכל מכשיר, מאתרת אירועים חריגים ומטפלת בהם באופן מיידי.

במקביל, המערכת מדווחת למפעילי האינטרנט על אירועים חריגים גם ומאפשרת להם להתקין עדכוני אבטחה בסמוך לגילוי הפרצות. כך לדוגמה, עדכוני תוכנה למתקפות מסוג Krack ו-Mirai הותקנו הודות למערכת של SAM תוך 48 שעות בלבד במאות אלפי נתבים שפועלים על 15 פלטפורמות שונות.

חברת SAM, אשר הוקמה ב-2016, מוכרת את הפתרונות שלה לספקיות טלקום מצד אחד וליצרני נתבים ויצרני רכיבים לנתבים. במאי 2017 חתמה SAM על הסכם שיתוף פעולה עם בזק, שבמסגרתו מוצעת המערכת שלה ביחד עם אפליקציית מובייל לשליטה במכשירי רשת ביתיים. על פי הודעת החברה, הפיתרון שלה מוטמע בלמעלה מ-200 אלף נתבים בישראל.