חברת InfiniDome מקיסריה, שפיתחה פיתרון אבטחה למשדרי GPS מפני מתקפות סייבר, חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם חברה אמריקנית אשר מספקת פתרונות לניהול ציי רכב באמריקה הלטינית ובארצות הברית. במסגרת שיתוף הפעולה, החברה, ששמה לא נחשף, תשלב את פיתרון האבטחה של אינפינידום במערכות לניהול ציי רכב שהיא מספקת.
מנהלי ציי רכב כמו חברות משאיות תובלה עושות שימוש בתקשורת GPS כדי לעקוב בזמן אמת אחר מיקומם של כלי הרכב בצי. משאיות אלה מובילות לעתים סחורות בעלות ערך ומשמות מטרה למעשי שוד שנועדו לגנוב את הסחורה. במקסיקו, למשל, הפכה התופעה למגיפה של ממש, כאשר נתונים מהתעשייה מלמדים שבשנה שעברה נחטפה משאית תובלה כל שלוש וחצי שעות, כשהשווי הכולל של הסחורה הגנובה ב-30 מיליארד דולר בשנת 2017. גם בארצות הברית התופעה הולכת וגוברת: בשנת 2017 אירעו כ-900 ארועי חטיפת משאיות, שבהם נגנבה סחורה בהיקף של חצי מיליארד דולר.
במהלך מעשה השוד, עושים החוטפים שימוש במשבש אותות מיקום לווייניים (GPS Jammer). המכשיר התוקף משבש את אותות המיקום שהמשאית שולחת למרכז הבקרה. המשבש גורם להפסקת האותות או לשידור אותות דגויים, ומרכז הבקרה לא מודע לכך שמשאית נמצאת תחת התקפה, שהיא הוסטה ממסלולה ונשדדה ומהו נתיב המילוט של משאית שנחטפה. חברת אינפינידום מסרה שלמרות שהשימוש במכשירי שיבוש נחשב לא חוקי, ניתן להשיגם באינטרנט בקלות במחיר של כמה עשרות דולרים.
סרטון וידאו המתאר הגנה על משאית במהלך ארוע חטיפה:
כדי לתת מענה לצורת השוד הזו, פיתחה InfiniDome את אבזר ההגנה GPSdome, המאפשר למשדר ה-GPS שבכלי הרכב להמשיך ולשדר את מיקומו המדויק למרכז הבקרה, גם כשהו נמצא תחת מתקפת שיבוש. המכשיר יודע לזהות מתקפה כזו, ולשדר אות מצוקה מיוחד המתריע על החטיפה ומאפשר למרכז הבקרה להגיב לשוד בזמן אמת ולהמשיך לעקוב אחר המשאית הגנובה.
הפיתרון של אינפינידום מתבסס על טכנולוגיית NULL Steering, המשמשת להגנה מפני לוחמה אלקטרומגנטית. ניתוב ביטולים היא טכניקה של עיבוד אות לניקוי הפרעות בתקשורת אלחוטית, שבה סוכמים ומשקללים את האות המתקבל ממערך האנטנות כדי לחזק את האות המשודר ולהחליש את יכולתו של ההאקר לשבש ולחסום את האות.
מנכ"ל החברה עומר שרר ציין כי הוספת שכבת ההגנה שמציעה החברה עשוי לסייע למגר את תופעת חטיפת המשאיות. "אנחנו מציעים את את פיתרון אבטחת הסייבר שלנו למערכות ניהול ציי רכב ועיקוב במחיר משתלם, ואנחנו נמשיך לפתח את הטכנולוגיה שלנו כדי לתת מענה למתקפות שיבוש אות."
כיום, יש פיתרונות דומים, המונעים שיבוב אותות GPS, רק בתחום הצבאי, והם על פי רוב יקרים מאוד, גדולים ומסובכים לשימוש. אינפינידום מציעה פיתרון זול, קטן ופשוט להתקנה ושימוש המיועד לשוק האזרחי. הפיתרון של אינפינידום יכול לשמש כמערך הגנה במגוון תחומים שבהם נעשה שימוש בתקשורת GPS, כגון רכבים אוטונומיים, רחפנים, ביטחון מולדת, צבא וערים חכמות. על פי החברה, היא כבר החלה בייצור של כמה אלפי יחידות של המוצר ולשווקו ברחבי העולם.
חברת אינפינדום הוקמה במסגרת חממת פוקוס טלקום על ידי מו מיידר, משה שרר, עומר שרר ומשה קפלן.
יצרנית הרכב הסינית Great Wall Motors הודיעה בסוף השבוע כי בחרה בטכנולוגיית ה-OTA (Over-the-air programming) של חברת הארמן (Harman), המאפשרת לבצע עדכוני תוכנה במערכות המדיה והמחשוב של כלי הרכב באופן אלחוטי, אפילו בזמן שהרכב נמצא במהלך נסיעה. Great Wall Motors תתקין את הפיתרון במכוניות המקושרות של החברה שיירדו מפס הייצור החל משנת 2019. טכנולוגיית ה-OTA של הארמן פותחה במרכז הפיתוח של החברה הישראל.
OTA הוא פתרון שמאפשר ליצרני הרכב לבצע מרחוק, באופן אלחוטי, הפצת תוכנה חדשה ועדכוני תוכנה למערכות התוכנה ברכב, בין אם מדובר במערכות השמע, או ברכיבי ניהול המנוע, וזאת מבלי שיהיה צורך להביא את הרכב למרכזי שירות וללא סכנה שעדכון התוכנה יגרום לשיבושים בתפעול הרכב או לנטרולו במהלך הנסיעה. המערכת מסוגלת לצמצם את חבילת העדכון בעד כ-99 אחוז, וכך לחסוך בעלויות ליצרניות הרכב.
הפתרון, המבוסס על טכנולוגיית Smart Delta של הארמן, פותח במרכז הפיתוח של הארמן בישראל. אורן בצלאלי, מנכ״ל HARMAN ישראל: ״פתרון ה-OTA של HARMAN לכלי רכב הוא הפתרון המסחרי היחיד כיום שמיושם בשטח כשהוא מאפשר ניהול יעיל של המכונית ושתוכנן לטפל בכשלי מערכת דוגמת בעיות רשת, התקפות סייבר, או ניסיונות חבלה חיצוניים." ות ועושים זאת ביעילות ובאבטחה מקסימלית״.לצד Great Wall Motors, גם טסלה, קרייזר וג'נרל מוטורס עושות שימוש בטכנולוגיית ה-OTA של הארמן.
Great Wall Motors היא יצרנית רכבי ה-SUV והטנדרים הגדולה בסין. ב-2016 מכרה החברה מספר שיא של מעל מיליון כלי רכב ברחבי העולם, עלייה של 26% לעומת 2015. סין מהווה כיום את אחד השווקים הגדולים והנלהבים ביותר באימוץ מכוניות מקושרות. על פי מחקר JD Power, קרוב ל-80 אחוז מהצרכנים הסינים יהיו מוכנים לבטוח במכונית אוטונומית. דו"ח IDC מעריך כי היקף השוק למכוניות מקושרות וחשמליות בסין יצמח מהיקף של 4.87 מיליארד דולר בשנת 2016 להיקף של 10.5 מיליארד דולר עד שנת 2021.
HARMAN מתכננת ומייצרת מוצרים מקושרים ופתרונות עבור יצרני מכוניות, צרכנים וארגונים ברחבי העולם. ב-2016 נרכשה הארמן על ידי סמסונג תמורת 8 מיליארד דולר. הארמן רכשה בעבר בישראל ושילבה בפעילותה שלוש חברות סטארט-אפ: iOnRoad , מתחום ההתרעות בדרך שממוקמת כיום ברמת גן, Red Bend, שמאפשרת לחבר את המכוניות של היום לענן וחברת הגנת הסייבר לרכב וממוקמת בהוד השרון, TowerSec. משרדיה של הארמן ממוקמים כיום בכפר סבא. אך מהחברה נמסר כי בקרוב מאוד שלוש החברות יעברו למיקום מרכזי אחד. בחברה יש קרוב ל-400 עובדים. אחד הפיתוחים המרכזיים הוא ה-OTA.
חברת נובה (Nova) מרחובות, ספקית של פתרונות מדידה לייצור שבבים, הודיעה כי קיבלה לאחרונה מספר הזמנות מיצרן שבבים מוביל בסין, עבור פתרונות החברה למדידת חומרים ומימדים גיאומטריים שנועדו לתמוך בתהליך הפיתוח והייצור של קווי המוצרים המתקדמים ביותר.
יצרן השבבים הסיני ירכוש מנובה מערכות XPS משולבות למדידת חומרים, ומערכות Optical CD למדידת מימדים גיאומטריים, בשילוב תוכנות מתקדמות למידול. פתרונות מדידה אלה ישמשו את הלקוח, הן בקווי הפיתוח והן בקווי הייצור, ויתנו מענה ליישומי FEOL ו-BEOL בתהליכי ה-CMP, Etch ו-Deposition.
נובה צופה היקף עסקים של למעלה מ-20 מיליון דולר מלקוח זה במהלך 12 החודשים הקרובים, כאשר תחילת הספקות צפויה במהלך הרבעון השני של שנת 2018.
עסקה זו מסמנת את המשך ההתרחבות העסקית של נובה בסין, המהווה אחד מהשווקים האסטרטגיים כיום לנוכח הצמיחה הגדולה של תעשיית השבבים הסינית, שצפויה להימשך בשנים הקרובות הודות להשקעה הממשלתית האדירה בביסוס התעשייה המקומית. גבי ויסמן, סמנכ"ל העסקים של נובה, ציין כי "אנו ממשיכים בהרחבת הפעילות בסין, המלווה במספר זכיות במהלך החודשים האחרונים אצל לקוחות חדשים הן בתחום ה-Memory והן בתחום ה-Foundry. בחירה חשובה זו מחזקת את הערך שסל המוצרים הסינרגטי שלנו, המשלב טכנולוגיות חומרה מגוונות עם תוכנות מידול מתקדמות, מספק ללקוחותינו."
נובה הציגה ב-2017 הכנסות של 222 מיליון דולר, עלייה של 35% לעומת 2016. ההכנסות של נובה נמצאות במגמת גידול עקבית בשנים האחרונות, וזו השנה החמישית שבה היא מסיימת את השנה עם מכירות גבוהות בהשוואה לשנה הקודמת.
שוק המטרולוגיה העולמי נאמד בכ-600-700 מיליון דולר ב-2017. כלומר, נובה מחזיקה בערך בכשליש מנתח השוק העולמי כולו. מתחרותיה העיקריות של נובה הן KLA-Tenchor האמריקנית, הנסחרת בנסד"ק לפי שווי של 16 מיליארד דולר וננומטריקס (Nano Metrics) הקנדית, שנסחרת בנאסד"ק לפי שווי של 650 מיליון דולר. נובה עצמה נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-745 מיליון דולר. שוק המטרולוגיה צפוי להמשיך ולצמוח בשנים הקרובות ולהגיע בשנת 2027 להיקף של 1.2 מיליארד דולר, כך על פי חברת המחקר Markets&Markets.
תחום הלמידה העמוקה (Deep Learning) מאפשר לפתח יישומים חדשים ומורכבים שלא היו אפשריים בכלי התכנות הקלאסיים. עם זאת, תהליך פיתוח של מוצר מבוסס למידה עמוקה עדיין כרוך בעבודה ידנית רבה שהופכת את התהליך לממושך ויקר. חברת Allegro.AI הישראלית פיתחה פלטפורמה המאפשרת לנהל באופן אוטומטי את כל תהליך הפיתוח והמסחור של יישומי ראייה ממוחשבת המתבססים על למידה עמוקה. החברה, שהוקמה ב-2016 אך פעלה עד כה באופן חשאי, חשפה היום את הפלטפורמה שלה והודיעה גם כי השלימה גיוס סבב ראשון, המביא את כלל גיוסי החברה לכ-11 מיליון דולר. הגיוס נערך בהובלת מיזמה ונצ'רס ובהשתתפות רוברט בוש ונצ'ר קפיטל, סמסונג קטליסט פאנד ודיינמיק לופ קפיטל.
בניגוד לתכנות הקלאסי, המחייב כתיבה ידנית של קוד המפרט לפרטי פרטים את ביצוע המשימה, למידה עמוקה מאפשרת לפתח יישומים באמצעות אימון המחשב (Training) על סמך מאגר גדול של דוגמאות (Dataset). בראיון ל-Techtime הסביר מנכ"ל ומייסד משותף של החברה, ניר בר-לב (בתמונה למעלה), שכיום אין כמעט אוטומציה בתחום הבינה המלאכותית המבוססת על למידה עמוקה. "זה בדיוק מה שהפלטפורמה שלנו מספקת, ומאפשרת לפתח יישומי בינה מלאכותית בקנה מידה גדול".
הפלטפרומה של Allegro.AI מספקת לחברות פתרון ניהולי מקצה לקצה לכל מחזור החיים של פיתוח מבוסס למידה עמוקה ליישומי ראייה ממוחשבת בתחומים כמו נהיגה אוטונומית, רחפנים, אבטחה, לוגיסטיקה ועוד. הפלטפורמה מאפשרת לארגונים לנהל באופן אוטומטי את כל תהליך הפיתוח, החל מתיוג אוטומטי של תמונות וסרטי וידאו, למידה רציפה ומתמשכת של מודלים ועד למעבר לייצור בהיקפים גדולים של מוצר בינה מלאכותית. האוטומציה של התהליך מאפשרת להאיץ ולהוזיל את כל תהליך הפיתוח.
להמשיך ללמוד גם לאחר שהמוצר יוצא לשוק
הפלטפורמה של Allegro.AI מתמודדת עם אתגר נוסף המטריד את התעשייה: כיום מגמת השוק היא ליישם פתרונות בינה מלאכותית באבזרי הקצה (Edge Devices), דוגמת סמארטפונים ומצלמות, ולא בתשתיות הענן. הבעיה הנעוצה כאן היא שמרגע שהסתיים תהליך האמון של הרשת הנוירונית, ומקבץ ההסקות (Inferences) מוטמע באבזר הקצה – הוא מפסיק ללמוד. בר-לב: "כאשר המערכת מפסיקה ללמוד, זה הפסד גדול לתיפקוד שלה. יישומי ראייה ממוחשבת, כמו מצלמות בעיר חכמה, יכולים לעשות שימוש במידע שהם אוספים כדי להמשיך ולאמן ולשכלל את מערכת הלמידה העמוקה, גם לאחר שהמוצר יצא לשוק.
"הפלטפורמה שלנו מאפשרת להמשיך את לימוד המכונה גם אחרי שהמוצר יצא לשטח". החברה מסרה שהפלטפורמה שלה כבר נמצאת בשימוש בקרב מספר לקוחות בתחומי הרכב, מצלמות אבטחה, תעשיית הבנייה, מכשור רפואי ובקרת איכות. החברה מתכוונת להתשתמש בכספי הגיוס להמשך הפיתוח ולהשגת לקוחות נוספים. חברת Allegro.AI הוקמה על-ידי ניר בר-לב, משה גוטמן, וגיל וסטרייך. כיום החברה פועלת מרמת-גן ומעסיקה כ-20 עובדים, בהם חוקרי אקדמיה בתחום הלמידה העמוקה, יוצאי גוגל וחברות בינה מלאכותית אחרות.
המנייה של חברת צ'ק-קאפ (Check-Cap) זינקה ביותר מ-100% בשני ימי המסחר האחרונים בנסד"ק ועלתה למחיר של 8.31 דולר. בעקבות כך צמח שווי השוק של החברה ל-13.2 מיליון דולר. הזינוק בערך המנייה התרחש לאחר שהחברה קיבלה בסוף שבוע המסחר הקודם הודעה מהנסד"ק כי מניית החברה עומדת שוב בדרישת מחיר המינימום להמשך המסחר בנסד"ק, מה שנתן אור ירוק למשקיעים לשוב ולהשקיע במניה. עם זאת, המנייה עדיין רחוקה ממחיר השיא שלה ב-12 החודשים האחרונים, שעמד על 26 דולר.
החברה מעיספיא התמודדה עם איום של הבורסה להסירה מהמסחר עקב מחירה הנמוך. כדי להעלות את מחיר המניה ולעמוד בדרישת בורסת נסד"ק שהמחיר המינמילי של המניה לא יהיה נמוך מ-1.00 דולר, ביצעה צ'ק-קאפ בתחילת החודש איחוד מניות ביחס של 1 ל-12 שהביא אותה למחיר מניה של 4.05 דולרים. ייתכן כי הסנטימנט החיובי המחודש כלפי המניה נובע גם מכך שצ'ק-קאפ עומדת לעבור משלב הפיתוח לשלב המסחור. צ'ק-קאפ, שפיתחה גלולה הניתנת לבליעה (ingestible capsule-based system) לביצוע בדיקות לאיתור לסרטן המעי, קיבלה לפני כחודש אישור CE מהאיחוד האירופי ונמצאת כעת בשלבי מסחור המוצר באירופה ומתכוננת להתחיל ולבצע ניסויים קליניים בארצות הברית במטרה לקבל אישור מה-FDA.
הגלולה של צ'ק-קאפ כוללת בתוכה מקור קרינת רנטגן באנרגיה נמוכה. לאחר בליעתה היא חולפת דרך המעיים ומשדרת את המידע באופן אלחוטי אל אבזר הנישא על-ידי הנבדק. התמונות נאספות באמצעות תוכנת העיבוד של החברה, אשר משחזרת הדמאה תלת-מימדית של המעיים, המאפשרת לרופא "לטייל" בהם ולבדוק אותם מקרוב. בנוסף, התוכנה מבצעת עיבוד של נתוני פני השטח, כדי לזהות באופן אוטומטי את האתרים שבהם קיים חשד להתפתחות הפוליפים. בניגוד לבדיקות הנעשות כיום (CRC) המשמשות לאבחון הסרטן, בליעת הגלולה אינה מצריכה פעולות הכנה מצד הנבדק כגון ריקון ואינה כרוכה בכאבים ובאי-נוחות המלווים את התהליך המקובל של קולונוסקופיה.
חברת LeaderMES מחיפה, שפיתחה פיתרון שמאפשר למפעילי ייצור לחבר קווי ייצור מיושנים לפלטפורמת מעקב וניתוח מבוססת ענן, השלימה גיוס של 5 מיליון דולר בהובלת קרן ההון סיכון הישראלית פירסטיים (Firstime). החברה, שמרבית לקוחותיה כיום הינם בעיקר בישראל, מתכוונת להשתמש בכסף כדי להתרחב לשווקים בינלאומיים ולהאיץ פיתוח של טכנולוגיות חדשות.
LeaderMES פיתחה פלטפורמה שמסייעת למפעילי ייצור קטנים ובינוניים לשדרג את קווי הייצור המיושנים שלהם, שאינם מחוברים לרשתות תקשורת, לגשר על הפער הטכנולוגי ולהתאים את קווי הייצור שלהם לעידן הדיגיטלי, המכונה בעולם התעשייה גם Industry 4.0. המערכת של LeaderMES אוספת בזמן אמת באמצעות התקני IoT נתונים מציוד הייצור במפעל ומעבירה את הנתונים לפלטפרומת ענן שמאפשרת למנהלי המפעלים לנתח באמצעות אפליקציות חכמות מגמות ולקבל החלטות מושכלות שיסייעו להם לייעל את מערך הייצור, לשפר את הפריון, למקסם את השימוש בחומרי הגלם, לזהות תקלות ועוד.
הפלטפורמה ניתנת להתקנה פשוטה ומהירה תוך שעות ספורות בשיטת Plug and Play, ומאפשרת למפעלי תעשייה התאמות לשינויים בקווי הייצור. על פי החברה, הפלטפורמה שלה מסייעת למפעילי ייצור להפחית ב-10% את צריכת האנרגיה, להגדיל ב-20% את תפוקת הציוד ולצמצם ב-3% את בזבוז חומרי הגלם.
LeaderMES הוקמה ב-2015 על ידי אמיר אלוני, המשמש כמנכ"ל. אלוני ציין כי הפיתרון של החברה מסייע ליצרנים לזהות בעיות בייצור ולתקן אותן במהרה, מה שמוביל לחיסכון משמעותי בעלויות האנרגיה והציוד. "הפלטפורמה יכולה למלא תפקיד משמעותי בתהליך ההתאמה של המפעל לכלכל הגלובלית התחרותית ולעמוד בדרישות של התעשייה, וזאת מבלי לשנות את מצבת כוח האדם שלהם ולשמור על המשרות המקומיות."
איתן בן אליהו הודיע אמש על התפטרותו מתפקידו כיו"ר יצרנית המל"טים מיבנה אירונאוטיקס (Aeronautics), וזאת לאחר כשש שנים בתפקיד. מועצת המנהלים של החברה מינתה במקומו את אלוף במילואים ידידיה יערי לתפקיד יו"ר דירקטוריון החברה. יערי, לשעבר מפקד חיל הים אשר כיהן כמנכ"ל עם פרישתו מצה"ל כמנכ"ל חברת רפאל, ייכנס לתפקידו באופן מיידי.
אליהו מונה לתפקיד יו"ר אירונאוטיקס בתחילת 2012, כשהחברה היתה נתונה במשבר עמוק שהוביל את החברה לבצע תהליך ממושך של הבראה ורה-ארגון, שבסופו של דבר הביא לשיפור משמעותי בתוצאותיה הכספיות. בהודעת החברה נאמר כי "הדירקטוריון הודה לבן אליהו על השנים המאומצות שהקדיש לחברה, ועל הובלתה ממשבר עמוק לשיאים של הכנסות ורווחים". בן אליהו, מפקד חיל האוויר לשעבר, מסר בהודעה לעיתונות: "לאחר שש שנים בהן אני מכהן כיו"ר החברה, אני פורש מתפקידי כיו"ר אירונאוטיקס ויוצא לשלב חדש בעיסוקי".
במהלך 2017 רשמה אירונאוטיקס עלייה של 8.5% בהכנסות, שהסתכמו ב-149 מיליון דולר. ואולם, הרווח התפעולי של החברה צנח מ-15.2 מיליון דולר ב-2016 ל-4.1 מיליון דולר בלבד ב-2017, והרווח הנקי ירד ב-74% ל-5.5 מיליון דולר. אירונאוטיקס החלה להיסחר בבורסה של תל אביב בחודש יוני 2017, ומאז מנייתה צללה בכמעט 40% והיא נסחרת כיום לפי שווי שוק של 574 מיליון שקל.
אחד מהאירועים המרכזיים שהעיבו על מניית החברה בשנה האחרונה היתה הפרשה הנוגעת לחשד כי החברה ביצעה הדגמה חיה במל"ט חמוש ללקוח מהותי של החברה, ככל הנראה באזרבייג'ן. בעקבות הפרשה השהה משרד הביטחון את רישיון השיווק של אותו מל"ט ללקוח האמור, ובמקביל פתחה המשטרה בחקירה פלילית כנגד החברה.
התפטרותו של אליהו מצטרפת לעזיבתם של שני בכירים נוספים, שהודיעו בחודש שעבר על פרישתם מהחברה: חיים היבשר, ששימש כסמנכ"ל הנדסה ומנכ"ל החברה הבת קומטקט שי פלטי. אירונאוטיקס מינתה את שחר קור במקומו של היבשר ואת אריאל קנדל במקומו של פלטי.
חברת אירונאוטיקס מפתחת ומייצרת מערכות בלתי מאוישות ליישומי מודיעין, מערכות אלקטרו-אופטיות, ומערכות תקשורת ומנועים. הפעילות העיקרית של החברה מתמקדת בתחום המל"טים הטקטיים, שבו היא פיתחה 6 קטגוריות שונות של משפחות מוצרים. בימים אלה מפתחת החברה דגם מל"ט חדש בשם אורביטר, שאמור להוות את אחד ממוצרי העתיד של החברה. בשבוע שעבר הודיעה החברה כי תפתח בשיתוף החברה הבטחונית ההודית Mahindra Defence כלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מים) לשיגור מכלי שיט צבאיים, שיתבססו על המל"ט אורביטר 4 של אירונאוטיקס.
האם העסקה למכירת חטיבת השבבים של טושיבה נמצאת על סף ביטול? על-פי דיווח הלילה בעיתון היפני Mainichi, טושיבה מתכוונת לבטל את העסקה למכירת חטיבת השבבים שלה אם הרשות להגבלים עסקיים בסין לא תאשר את העסקה עד חודש מאי, כך על פי מקור אנונימי בחברה.
כזכור, בחודש ספטמבר האחרון סיכמה טושיבה על מכירת חטיבת השבבים של טושיבה (Toshiba) לקבוצת רכישה בהובלת קרן ההשקעות ביין קפיטל (Bain Capital), תמורת סכום של 18 מיליארד דולר, וזאת לאחר חודשים רבים של משא ומתן רצוף מהמורות עם מספר רוכשים פוטנציאליים שנאבקו על חטיבת השבבים היוקרתית, ובהם ווסטרן דיגיטל, פוקסקון ועוד.
טושיבה נאלצה להעמיד למכירה את חטיבת הזיכרונות שלה – שנחשבת ליצרנית הזיכרונות השנייה בגודלה בעולם ומהווה מקור ההכנסה העיקרי של טושיבה – על מנת לכסות את הפסדי ההעתק בהיקף של 6.4 מיליארד דולר שנגרמו לחברה בעקבות פשיטת הרגל של חטיבת הכורים הגרעיניים של החברה בארצות הברית, Westinghouse.
טושיבה היתה מעוניינת להשלים את העסקה עד סוף חודש מרץ, וזאת כדי להימנע מלסיים את השנה הפיסקאלית של 2018 עם הון שלילי, וזאת לאחר שחתמה את שנת 2017 עם הון שלילי. על פי חוקי הבורסה של טוקיו, חברה המסיימת שנתיים ברציפות עם הון שלילי מסולקת מהמשך המסחר בבורסה.
עם זאת, במקביל למאמצים להשיג את כל האישורים הרגולטוריים עד מועד היעד, טושיבה גייסה כ-5.4 מיליארד דולר ממשקיעים זרים, ובכך הצליחה להימנע מסיום השנה עם הון שלילי גם ללא מכירת חטיבת השבבים. כעת, על פי הדיווח בעיתון, לטושיבה אין תמריץ למכור את חטיבת השבבים וייתכן כי תנצל את העיכוב באישור העסקה בסין כדי להתנער מההסכם.
עם זאת, בריאיון ל-Japan Times בתחילת החודש הדגיש המנכ"ל החדש של טושיבה נובואקי קורומטני כי החברה אינה מתכוונת לסגת מהעסקה. "יש לי ניסיון רב במיזוגים ורכישות וזה ברור מאליו כי בעלי המניות צריכים לפעול לקראת השלמת העסקה מרגע שחתמו על החוזה."
חברת מלאנוקס (Mellanox) דיווחה היום על הכנסות שיא ברבעון הראשון של 2018 ושיפור ניכר בריווחיות. בנוסף, היא העלתה את תחזית הצמיחה לשנת 2018, ובכך זכתה בנקרודות זכות יקרות ערך במאבק השליטה שהנהלת החברה מנהלת מול קרן ההשקעות האקטיביסטית סטארבורד (Starboard Value), שמנסה להדיח את דירקטוריון החברה. מלאנוקס פתחה את 2018 עם הכנסות שיא של 251 מיליון דולר ברבעון הראשון, בהשוואה לכ-188.7 מיליון דולר אשתקד: צמיחה של 33%. בכך היא עקפה את תחזיות האנליסטים, שציםו למכירות של 244 מיליון דולר.
אחד הנתונים המשמעותיים בדו"ח היה השיפור הניכר בריווחיות. לאחר שברבעון המקביל אשתקד היא רשמה הפסד תפעולי של 12.6 מיליון דולר, השנה עברה מלאנוקס לרווח תפעולי של 12 מיליון דולר. הרווח התפעולי במתכונת Non-GAAP הסתכם ב-52.1 מיליון דולר (20.8% מההכנסות), וזאת בהשוואה ל-15.7 מיליון דולר, או 8.3% מההכנסות ברבעון הראשון 2017. בשורה התחתונה רשמה מלאנוקס רווח הנקי של 51.4 מיליון דולר, פי 3.5 מהרווח הנקי ברבעון המקביל ב-2016, שעמד על 14.7 מיליון דולר.
וולדמן שולח עקיצה עדינה
המפנה המשמעותי בשורת הרווח, ובמיוחד המעבר מהפסד תפעולי לרווח תפעולי, שומט את הקרקע מתחת לאחד מהטיעונים המרכזיים של קרן סטארבורד. כזכור, סטארבורד מחזיקה בכ-10.7% ממניות מלאנוקס, ומנהלת בשנה האחרונה מאבק עיקש שנועד להחליף את דירקטוריון מלאנוקס כדי להכתיב לה אסטרטגיה חדשה. בין השאר, היא ביקרה בחריפות הנהלת החברה בגלל שיעור הריווחיות הנמוך ויעדי הצמיחה הצנועים. הדו"ח האחרון מספק מענה לשתי הטענות: לאור הפתיחה הטובה של השנה, העלתה מלאנוקס את תחזית הצמיחה ל-2018 וצופה שהיא תסיים את השנה עם מכירות בהיקף של 1.03-1.05 מיליארד דולר וריווחיות תפעולית של 21%-22%.
מייסד ומנכ"ל החברה, איל וולדמן ייחס את התוצאות לאסטרטגיה של החברה, ובכך רמז שהנסיון של סטארבורד לבצע שינוניים באסטרטגיה הזו, יפגע הן בחברה והן בבעלי המניות. וולדמן:"תחזית המכירות המעודכנת היא עדות נוספת לכוחה של האסטרטגיה, החדשנות ותיעדוף ההשקעות שלנו. אנחנו מחוייבים לספק צמיחה משמעותית בהכנסות והקטנת עלויות, כדי להגדיל את היעילות התפעולית וכדי להשיג ריווחיות תפעולית non-GAAP בשנת 2018".
מנוע הצמיחה: איתרנט
חברת מלאנוקס מספקת שבבי תקשורת ופתרונות תקשורת מלאים להעברת נתונים בקצב במרכזי נתונים, במערכות אחסון ובמערכי מיחשוב-על. מנוע הצמיחה העיקרי של הרבעון הראשון היה הגידול של 12% בהכנסות ממכירות מוצרי האיתרנט של החברה. וולדמן: "טכנולוגיית האיתרנט במהירויות 25 גיגהביט הופכת במהירות לסטנדרט של התעשייה ברחבי העולם. המכירות של מתאמי האיתרנט 25 גיגהביט שחנו נמצאות בצמיחה גדולה בקרב לקוחות ה-Hyperscale, יצרני הציוד (OEM) וחברות אחסון, שירותי ענן, השירותים פיננסיים ובינה מלאכותית". כלומר מלאנוקס שייכת לקבוצת חברות הטכנולוגיה הנהנות באופן ישיר מצמיחת שוק הענן.
מאבק השליטה ריווחי לכל הצדדים
כיום נסחרת מניית מלאנוקס בנסד"ק במחיר של כ-77.3 דולר המעניק לה שווי שוק של קצת יותר מ-4 מיליארד דולר. מדובר בצמיחה מרשימה מאוד בהשוואה למחיר של 50 דולרים שבו היא סנחרה בחודש נובמבר 2017, שבו הודיעה סטארבוקס שהיא בעלת המניות הגדולה ביותר בחברה. יכול להיות שכולם הרוויחו ממאבק השליטה שנפתח בעקבות ההודעה…
חברת אוגמדיקס (Augmedics) מיקנעם, המפתחת מערכות המחשה כירורגיות המבוססות על מציאות רבודה (AR), הודיעה כי השלימה ניסוי מוצלח במערכת ההמחשה הראשונה שפיתחה, XVS, המיועדת לניתוחי גב. במהלך הניסוי, שהתבצע על ידי שני מנתחים מבית החולים ג'ון הופקינס בארצות הברית ושני מנתחים ישראלים מתל השומר ואסף הרופא, הצליחו המנתחים להבריג כ-120 ברגים פדיקולריים בחוליות עמוד השדרה של חמש גופות ברמת דיוק גבוהה של 96.7%. זהו הניסוי הקליני השני שמבצעת החברה במערכת ה-XVS.
אוגמדיקס מפתחת את מערכות המחשה כירורגית הפועלות בטכנולוגיית מציאות רבודה (AR) ונועדו לספק למנתחים "תמונת רנטגן" במהלך פרוצדורות מורכבות. בעזרת המערכת, המנתחים יכולים לראות דרך המבנה האנטומי של המנותח, לרבות דרך העור והרקמות, ובאופן זה לנתח ביתר קלות, מהירות ובטיחות.
במערכת ניתן להשתמש בפרוצדורות רבות, אך היישום הראשון שלה הוא עבור ניתוחים זעיר פולשניים של עמוד השדרה. ה-XVS עושה שימוש במנגנון אופטי של מציאות רבודה "שקופה" המאפשר להקרין תמונה תלת-ממדית של עמוד השדרה של המטופל על רשתית העין של המנתח בזמן אמת וכל זאת בדיוק כירורגי והמחשת עומק – ומבלי שהמנתח יצטרך להסתכל תוך כדי הניתוח במסכים נפרדים. הטכנולוגיה נועדה לחסוך זמן במהלך הניתוח, לצמצם את החשיפה לקרינה של מכשירי ההדמאה להגביר את הדיוק של השתלת הברגים ולהפחית את מספר הניתוחים והאשפוזים החוזרים שלעיתים נדרשים במקרים של ניתוחי גב.
מידע חזותי רב-מימדי
ד"ר טימותי ויטהאם מג'ון הופקינס הדגיש את יתרונותיה של המערכת על פני השיטות הנהוגות כיום. "בדרך כלל במהלך ניתוחי עמוד שדרה זעיר פולשניים המנתח צריך להסיט את מבטו מהאזור המנותח. ואולם מערכת ה-XVS מציבה את כל המידע החזותי הנחוץ לצורך הנחיה מול עיניו של המנתח על גבי משקפי הראייה הרבודה בזמן שהוא מבצע את התקנת הברגים."
מטרת הניסוי היתה להדגים את רמת הדיוק המשופרת המתאפשרת באמצעות שימוש במערכת ולבחון את נוחות השימוש בהתקן. ואכן, צילומי CT שנערכו לגופות לאחר ביצוע הפרוצדורה העלו כי רמת הדיוק של הברגת הברגים פדיקולריים עמדה על 96.7%, רמת דיוק גבוהה בהשוואה לנתונים המקובלים. כמו כן, המנתחים העידו כי המערכת היתה נוחה לשימוש וסייעה להם לבצע את הפרוצדורה ביתר קלות ודיוק. מנכ"ל אוגמדיקס, ניסן אלימלך, ציין כי הניסוי הוכיח שלמערכת יש הפוטנציאל להגביר את רמות הדיוק בניתוחי עמוד שדרה. "אנחנו מאמינים כי הניסוי הזה מעניק מהימנות חסרת תקדים ליכולת של המערכת לסייע למנתחים לנווט בבטחה בניתוח בזמן שמבטם ממוקד כל העת במנותח."
חברת אוגמדיקס הוקמה ב-2014 על ידי ניסים אלימלך, מנהדס ביו-רפואי בהכשרתו שעבד בעבר בחברת המכשור הרפואי מדטרוניק, וד"ר רפאל לוטן, מנתח עמוד שדרה, אשר משמש בוועדה המייעצת של החברה. החברה קיבלה מימון סיד מ-Terralab Ventures מיקנעם, שהינה חממה בבעלות Terra Venture Partners. אוגמדיקס זכתה באותות ופרסים רבים, לרבות פרס BizTEC 2014 מהטכניון, MedTech Innovator 2016 ו-MEDinISRAEL 2017. החברה מעסיקה כ-14 עובדים.
למרות שהגל הענק של מיזוגים ורכישות בתעשיית השבבים הגיע לשיאה בשלוש השנים האחרונות, מחקר חדש מלמד כי מגמת הריכוזיות בתעשייה נמשכת למעשה כבר עשור שלם. במחקר שבוצע על-ידי חברת IC Insights, נבדק נתח השוק של חברות השבבים המובילות לאורך העשור האחרון. התוצאה מגלה שחמש ספקיות השבבים המובילות בעולם החזיקו בשנת 2017 בכ-43% מכל שוק השבבים העולמי. מדובר בעלייה של כ-10% בהשוואה ליחסי הכוחות בשוק רק לפני כעשור.
בסך הכל, 50 החברות המובילות מחזיקות כיום בנתח של כ-88% מהשוק, שהיקפו הכולל מסתכם בכ-444.7 מיליארד דולר. מבחינת נתח שוק, מדובר בגידול של 12% בהשוואה ל-2007, אז עמד נתח השוק של 50 החברות המובילות על 76%. כפי שניתן לראות בתרשים למעלה, בעשור האחרון חל גידול של בין 10%-12% בנתח השוק של 5 החברות המובילות, של 10 החברות המובילות ושל 25 החברות המובילות.
מגמת המיזוגים והרכישות צפויה להימשך
תופעת המיזוגים והרכישות היוותה ככל הנראה המגמה העיקרית שעיצבה את השוק בשנים האחרונות, כשחברות הענק "בולעות" חברות קטנות יותר במטרה להגדיל את נתח השוק שלהן. ב-2015 עמד היקף המיזוגים והרכישות בשוק השבבים על 107.3 מיליארד דולר וב-2016 על 99.8 מיליארד דולר. ב-2017 אמנם היינו עדים לבלימה מסוימת בהיקף המיזוגים והרכישות, להיקף של כ-27.7 מיליארד דולר, ואולם יש לזכור כי נתון זה אינו כולל את עסקת המיזוג בין קואלקום ל-NXP בהיקף של 39 מיליארד דולר, הנמצאת על סף סגירה ועדיין ממתינה לאישורים רגולטוריים אחרונים.
בחודשים האחרונים היינו עדים לאחד ממאבקי הכוח הסוערים ביותר בתולדות התעשייה, כאשר שברודקום ניסתה להשתלט על קואלקום באמצעות רכישה עוינת בסכום חסר תקדים של 150 מיליארד דולר. הנסיון נכשל בסופו של דבר בעקבות ההתערבות של הנשיא טראמפ, שאסר על ביצועה. אך הצעת הרכש לימדה על התיאבון הנמשך של חברות הענק לבצע מיזוגים אסטרטגיים. חברת המחקר IC Insights צופה שמגמת המיזוגים תימשך גם בשנים הבאות. כלומר הריכוזיות בשוק השבבים תמשיך להתגבר.
שווקים חדשים וכלכלת גודל
קדחת המיזוגים והרכישות של השנים האחרונות היא תוצאה של מספר תופעות שהתפתחו בו-זמנית. המניע הראשון היה ירידה בקצב הצמיחה ובריווחיות של יצרניות שבבים. הן ניסו להתמודד עם האתגר באמצעות רכישת קווי מוצר חדשים ובאמצעות רכישת לקוחות על-ידי רכישת חברות מתחרות, כדי לייצר יתרונות של כלכלת גודל.
הגורם השני היה התפתחות שווקים חדשים בתעשייה, שדרשו מענה טכנולוגי מהיר ביותר. שווקים צומחים חדשים כמו האינטרנט של הדברים (IoT), אבזרים לבישים, הופעת סמארטפונים וטאבלטים חזקים, ההתפתחות של מערכות משובצות חכמות, כמו למשל רכיבים המיישמים רשתות נוירוניות בעלות יכולת בינה מלאכותית, דחפו חברות לרכוש מתחרות שיש להן את הטכנולוגיות החדשות.
גורם נוסף הוא התפתחות בתעשיית הרכב. הגידול בתוכן הסיליקוני בתוך כלי-רכב, הופעת מערכות בטיחות חדשות כמו מצלמות, חיישנים ומערכות עזר לנהג (ADAS) יצרו צורך בטכנולוגיות חדשות שהיו חסרות ליצרניות רבות בתעשייה. מעל לכל ניצבת ההבטחה של רכב אוטונומי מלא, אשר צפוי להתחיל להגיע לכבישים בתוך כשנתיים, ושמוגדר על-ידי רבים כ"מחשב על-גבי גלגלים". הרכב האוטונומי דורש חבילה רחבה מאוד של טכנולוגיות חדשות, וכמעט כל יצרנית גדולה חיפשה אותן בשוק, ורכשה אותן.
יפן יורדת מהבמה
המחקר העדכני של IC Insights גם מלמד על שינויים מהותיים בכוחן של המדינות השונות בתעשיית השבבים. יפן, למשל, היתה אחת מהמדינות המובילות בתעשיית השבבים עם נתח שוק של 49% ב-1990, באמצעות חברות מובילות כמו Hitachi, NEC, Mitsubishi ו- Matsushita. כיום היא איבדה כמעט לחלוטין את מעמדה המוביל בתעשייה ובשנת 2017 החזיקו חברות שבבים יפניות בנתח כמעט שולי של 7% מכלל המכירות בתעשיית השבבים.
חוקרי IC Insights מציינים שאחד מהגורמים המרכזיים לירידה בכוחן של החברות היפניות הוא התחרות מצד החברות הדרום קוריאניות, בעיקר בשוק הזיכרונות: בתקופה הזו עלה נתח השוק של חברות מאזור דרום מזרח אסיה מ-4% ל-38%. בשנה שעברה איבדה יפן נתח נוסף כאשר עקב משבר פיננסי נאלצה חברת טושיבה למכור את חטיבת הזיכרונות שלה – שנחשבת לספקית הזיכרונות השנייה בגודלה בעולם אחרי סמסונג.
הירידה בכוחן של החברות היפניות קשורה גם לירידה חדה בהיקף ההשקעות של חברות שבבים יפניות. אם ב-1990 היקף ההשקעות של החברות היפניות תפס כ-51% מכלל ההשקעות של חברות השבבים בעולם, ב-2017 הצטמק היקפו לכדי 5% בלבד מסך ההשקעות בתעשייה. זהו ביטוי נוסף לשקיעה של הכלכלה היפנית בעשורים האחרונים, על רקע ירידה מתמשכת בצמיחה הכלכלית והיקף הצריכה.
יצרנית המל"טים הישראלית אירונאוטיקס (Aeronautics) והחברה הבטחונית ההודית Mahindra Defence חתמו על מזכר הבנות לשיתוף פעולה בייצור כלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מים) לשיגור מכלי שיט צבאיים, שיתבססו על המל"ט אורביטר 4 של אירונאוטיקס. מהינדרה היא הקבלנית הביטחונית הפרטית הגדולה ביותר לממשלת הודו, והיא מייצרת כלי רכב משוריינים, מערכות ימיות ויבשתיות ומערכות הגנה אלקטרונית ומערכות תקשורת. שותפות זו תאפשר לאירונאוטיקס ולמהינדרה להציע מערכת כטב"מים הניתנים לשיגור ולאיסוף מספינות קרב הודיות. ייצור הכטב"מים החדשים יתבצע בהודו.
במסגרת שיתוף הפעולה, אירונאוטיקס ומהינדרה יפתחו שתי החברות גרסה ימית של הכטב"ם של אירונאוטיקס, אורביטר 4, בעבור חיל הים ההודי. הכטב"ם יישא חיישנים מתקדמים ואפשר יהיה לשגרו ולאסוף אותו מספינות קרב קטנות שאין להן סיפון למסוקים, בכללן ספינות קרב שאורכן כ- 50 מטר. אורביטר 4 של אירונאוטיקס הינה פלטפורמה מתקדמת רב משימתית המסוגלת לשאת ולתפעל שני מטענים ייעודיים שונים במקביל. המערכת מבוססת על ארכיטקטורה פתוחה המאפשרת התאמה מיוחדת לצורכי כל משימה.
האורביטר 4 יכול לשאת מטענים ייעודיים כגון מכ"ם סיור ימי, חיישן תקשורת סלולר, מערכת זיהוי אוטומטית ומטען ייעודי אלקטרו אופטי מתקדם. האורביטר 4 מסוגל לרחף לגובה של עד 18,000 רגל ושהות באוויר למשך זמן של עד 24 שעות ולשאת משקל המראה מקסימלי של 50 ק"ג. עמוס מתן, מנכ"ל אירונאוטיקס ציין כי במסגרת שיתוף הפעולה אירונאוטיקס תעבור לייצר כטב"מי אורביטר בהודו ולשם כך תעביר טכנולוגיה וקו הייצור להודו. "העברת הפתרונות האוויריים החדשים והמתקדמים ביותר לתפעולן על ידי חיל הים ההודי – אחד מחילות הים הטובים ביותר בעולם – מהווה סימן למחויבותה של אירונאוטיקס כלפי הודו".
חברת מגל (Magal Security Systems) מיהוד, המפתחת מערכות להגנה משולבת על אתרים רגישים, הודיעה היום על מינויו של דרור שרון (בתמונה למעלה) לתפקיד מנכ"ל החברה במקומו של סער קורש, שכיהן כמנכ"ל החברה משנת 2015. המנכ"ל החדש צפוי להתחיל בתפקידו ב-24 ביוני 2018.
בחמש השנים האחרונות מכהן שרון כמנכ"ל חברת קונטרופ פרסיז'ן (Controp Precision), הנמצאת בבעלות רפאל ואירונאוטיקס ומתמחה בפיתוח מערכות אבטחה ותצפית אלקטרו-אופטיות לשווקי ההגנה וביטחון הפנים ברחבי העולם. במהלך כהותנו של שרון צמחו הכנסותיה של קונטרופ באופן משמעותי תוך שמירה על שיעורי רווחיות גבוהים. קודם לכן מילא שרון במשך 9 שנים במגוון תפקידים בחברת אופגל (Opgal), המפתחת מערכות הדמיה ומצלמות תרמיות, מתוכן כ-4 שנים בתפקיד המנכ"ל.
מגל, אחת מהחברות הוותיקות בישראל בתחום פתרונות האבטחה, מפתחת ומייצרת מערכות אבטחת וידאו, חדרי בקרה, גדרות חכמות והגנת סייבר. באחרונה השלימה מגל את רכישת השליטה בחברת AZ הישראלית, המייצרת מצלמות ומערכות מעקב לטווחים בינוניים וארוכים. מטרת הרכישה היא להרחיב את מגוון הפתרונות שלה בתחום הצומח של הגנה היקפית (Perimeter Security), הכולל מערכות תצפית, מעקב והתראה מפני חדירה למתקנים רגישים כגון בסיסים צבאיים ושדות תעופה.
ב-2017 ירדו הכנסותיה של מגל ב-5% ל-64.3 מיליון דולר, והחברה עברה מרווח תפעולי של 1.5 מיליון דולר ב-2016 להפסד תפעולי של 1.2 מיליון דולר. החברה נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של 134.8 מיליון דולר.
חברת הסייבר קרמבה סקיוריטי (Karamba Security), המפתחת פתרונות אבטחת סייבר לכלי רכב מקושרים ולמכוניות אוטונומיות, השלימה גיוס של 10 מיליון דולר מקרן ההשקעות Western Technology Investment מעמק הסיליקון. החברה הדגישה כי היא מתכוונת להשתמש בכספי הגיוס לצורך צמיחה "לא אורגנית", וזאת באמצעות רכישת חברות וטכנולוגיות שיסייעו לה להאיץ את הפעילות שלה בתחום הרכב האוטונומי, כמו גם לענות על הדרישה הגוברת לפתרונות שלה מצד יצרניות רכבים אוטונומיים וחברות IoT.
חברת Karamba Security פיתחה פתרון אבטחה מפני פריצות סייבר לכלי רכב אשר חוסם ניסיונות החדירה העוינים לרכיבי מחשב בקרת המנוע (ECU) המקושרים לרשת החיצונית. הפיתרון של קרמבה מבטיח שרק מה שהוא חלק מקוד הגדרות היצרן יוכל להפעיל את מערכות הרכב. כאשר מערכת ההגנה מזהה קוד זר, או ניסיון למתקפת in memory, היא מונעת את התקיפה כבר בשלב ניסיון החדירה לרכב, עוד לפני שעשויה להיגרם פגיעה בבטיחות הנוסעים והנהג.
על פי הודעת קרמבה, בשנתיים שחלפו מאז השקת מוצר האבטחה שלה, החברה עובדת עם כ-17 יצרניות רכב וספקיות גדולות (Tier-1). עוד הוסיפו בקרמבה כי במסגרת שיתופי הפעולה הללו, הפיתרון של החברה הוכיח את יכולות המניעה שלו, ללא התראות שווא ותוך פגיעה זניחה בביצועי מערכות הרכב. הגיוס הנוכחי מעמיד את סך גיוסי החברה על 27 מיליון דולר.
קרמבה נוסדה ב-2015 על-ידי המנכ"ל עמי דותן, היו"ר דודי ברזילי, סגן נשיא למו"פ טל בן-דוד והטכנולוג הראשי אסף הראל.החברה מעסיקה כ-40 עובדים במשרדים בישראל, ארצות הברית ואירופה.
לפי הערכת חברת המחקר GSMA, השוק העולמי של תחום אבטחת הסייבר לכלי רכב צפוי לצמוח בשנים הקרובות בקצב שנתי של 102% ולהגיע להיקף של 1.1 מיליארד דולר בשנת 2020.
חברת המכשור הרפואי הישראלית ויז'ן-סנס (Visionsense), שפיתחה אנדוסקופ לניתוחי מוח זעיר פולשניים המספק למנתחים תמונה תלת מימדית, נרכשת על-ידי ענקית המכשור הרפואי מדטרוניק (Medtronic), כך דיווח אתמול העיתון "גלובס". מהדיווח עולה שמדטרוניק תשלם כ-40 מיליון דולר במזומן וסכום נוסף של כ-25 מיליון דולר המותנה בעמידה ביעדים. מדטרוניק, המתמחה בין היתר גם בפתרונות הדמאה, צפויה לשלב את הפיתרון של ויז'ן-סנס בסל המוצרים שלה. מדטרוניק נסחרת בנסד"ק לפי שווי של 105 מיליארד דולר, וביצעה השקעה אסטרטגית גם בחברת מזור הישראלית, שפיתחה מכשיר הנחיה רובוטי לניתוחי גב.
חברת ויז'ן-סנס פיתחה מצלמה תלת מימדית זעירה המותקנת על-גבי אנדוסקופ בקוטר של 4 מילימטרים, המוחדר למוח ומאפשר למנתח לקבל תמונה תלת מימדית דינמית המאפשרת לו לתכנן ולבצע ניתוחי מוח זעיר פולשניים בדיוק רב. בניגוד לפתרונות קיימים בשוק, המספקים תמונה דו מימדית ומגבילים את התמצאותו של המנתח, האנדוסקופ של ויז'ן-סנס כולל מצלמה סטריאוסקופית הדומה לעיניהם של חרקים, ומספקת תמונה תלת מימדית ברזולוציה גבוהה. המוצר של החברה קיבל אישור שיווק בארה"ב (FDA) ובאירופה (CE) ונמצא כיום בשימוש בבתי חולים ברחבי העולם.
החברה הוקמה בשנת 1999 על-ידי אבי ירון, שהחל לפתח את המוצר לאחר שנתגלה במוחו גידול שחייב ניתוח מורכב. ירון, שהוא מהנדס חשמל במקצועו, החליט לפתח פיתרון הדמאה ייחודי שיאפשר למנתחים לבצע ניתוחי מוח מורכבים תוך הפחתת הסיכון לפגיעה בלתי הפיכה בחולה. לפני כמה שנים עזב ירון את החברה, וכרגע היא מנוהלת על ידי המנכ"ל אלקס חנין. החברה גייסה עד כה כ-21 מיליון דולר, כלומר סכום הרכישה משקף החזר של פי 3 למשקיעים.
הגיוס המשמעותי האחרון של ויז'ן-סנס התבצע בשנת 2009 ובמהלכו היא גייסה כ-8 מיליון דולר. העובדה כי הגיוס האחרון התבצע לפני זמן כה רב מעידה שייתכן והחברה מצליחה למכור את המוצר שלה ולייצר הכנסות. מרכז הפיתוח של החברה נמצא בישראל, אך משרדיה הראשיים ופעילות המכירות שלה עברה לפני כמה שנים לארצות הברית, שהיא שוק היעד המרכזי שלה.
חברת הפאבלס הטאיוואנית Himax Technologies החליטה לממש את האופציה שלה לרכישת כל מניותיה של חברת Emza Visual Sense מכפר-סבא, המפתחת טכנולוגיה של חיישני תמונה הפועלים בהספק נמוך מאוד. לפני כשנה חתמה היימקס על הסכם לרכישת כ-45% ממניותיה של אמזה, שבמסגרתו ניתנה לה אופציה לרכישת יתרת מניות החברה. כעת היא משלימה את המהלך. סכום העסקה לא נמסר, אולם היימקס הודיעה שאמזה תמשיך לפעול כחברה עצמאית ותשמור על המותג שלה ועל המותג WiseEye שלה. אמזה מפתחת חיישני תמונה זעירים הכוללים אלגוריתמים של ראייה ממוחשבת. השבבים של אמזה פועלים בהספק מאוד נמוך ועל כן מתאימים לשוק המתפתח של חיישנים פעילים תמיד (AoS – Always on Sensors).
חברת היימקס היא חברת Fabless המייצרת חיישנים, מעבדי תצוגה, כוננים ובקרי תזמון לטלוויזיות, מחשבים נישאים, מוניטורים, סמארטפונים, טאבלטים, תצוגת ניווט לכלי-רכב ומוצרי אלקטרוניקה צרכניים נוספים. החברה מעסיקה כ-2,100 עובדים ברחבי העולם ונסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-1.1 מיליארד דולר. היימקס מעוניינת בטכנולוגיה של אמזה כדי להתאים את חיישני עיבוד התמונה שלה לשוק ה-AoS, בעיקר עבור יישומי IoT, יישומי אבטחה, יישומי הבית החכם ואבזרים לבישים.
מהשוק הביטחוני לשוק ה-IoT
חברת Emza Visual Sense הוקמה בשנת 2003 על-ידי ד"ר זאב סמילנסקי ששימש בעבר בתפקידים טכנולוגיים בכירים בחברות הייטק ישראליות כמו אורבוטק, Scietex ו-Compugen, ועל-ידי איתן רמתי, שעבד שנים רבות באמדוקס ושימש כחבר הנהלה באינטל, ועל-ידי יוסי גבעתי. החברה מעסיקה כ-15 עובדים, מרביתם מתמטיקאים ומהנדסים.
בתחילת דרכה התמקדה החברה בעיקר בשוק הבטחוני ופיתחה חיישני אבטחה חזותיים עבור ארגונים לצרכי הגנה היקפית או הגנה על נכסים בזמן אמת. אולם בשנה האחרונה ביצעה החברה תפנית אסטרטגית ושינתה את המיקוד שלה: היא עברה מהשוק הבטחוני לשווקים אזרחיים מתפתחים, ובייחוד לשוק ה-IoT והאביזרים הלבישים. עבור אמזה, מיזוג עם יצרנית שבבים בסדר גודל כמו היימקס יסייע לה לשכלל את טכנולוגיית ראיית המכונה שלה ולבצע פריצת דרך מסחרית.
מדובר בשתי חברות המכירות אחת את השנייה: אמזה והיימקס פיתחו בשיתוף CEVA מהרצליה, חיישן תמונה ליישומי IoT בשם WiseEye IoT. הוא תוכנן לשימוש במערכות IoT הנדרשים להיות פעילים באופן תמידי, ופועל ברמת אנרגיה חסכונית במיוחד של עד 1mW. החיישן מבוסס על טכנולוגיית CMOS Imager Sensor של Himax, מעבד DSP של CEVA המבצע את עיבוד התמונה ואלגוריתמים לראיית מכונה שפותחו על-ידי אמזה.
התוצאה היא אבזר IoT בגודל של מטבעהבודק את סביבתו תמיד, מנתח את המידע הוויזואלי ומעביר לרשת רק את הנתונים הרלוונטיים. מנכ"ל אמזה, יורם זילברברג, אמר כי הסינרגיה בין שתי החברות תאיץ את הפיתוח של פתרונות ראייה ממוחשבת לתחום האינטרנט של הדברים. "המיזוג יסייע לנו לקחת יישומי ראיית מחשב מבוססי למידת מכונה לרמה חדשה לגמרי של ביצועים, מחיר ואוטונומיות", אמר.
למרות שטכנולוגיות בינה מלאכותית (AI) צפויות לשנות בשנים הבאות את אופן פעולתם של עסקים וארגונים, כבר היום הן משולבות בקצב גובר במערכות עסקיות דוגמת מימון, בנקאות, תחבורה, לוגיסטיקה, בריאות, ואבטחת סייבר. מערכות אלה אוגרות נתונים, מנתחות אותם ומסייעות להפיק תובנות יעילות בדרכים שבהן גם המחשב המסורתי וגם האדם לא יכולים לבצע.
סקר של חברת המחקר Forrester Research מצא לאחרונה כי 38% מהארגונים משתמשים כיום בטכנולוגיות AI, ובשנת 2018 השימוש צפוי לגדול לכ-62% מכלל הארגונים. חברת הייעוץ הישראלית-בינלאומית תפן (Tefen) מסייעת לארגונים וחברות בארץ ובעולם בתהליכי הטמעה של של מערכות בינה מלאכותית. בריאיון ל-Techtime, הסבירה מנכ"לית תפן, מלי ביצור פרנס (בתמונה למעלה) שכיום כל החברות המטפלות בביג-דטה צריכות לשלב מערכות AI: "בכל ארגון שיש בו ריבוי ואגירת נתונים בכמות שהמוח האנושי אינו יכול להתמודד איתה בכלים מסורתיים, הבינה המלאכותית היא כלי שהזירה העסקית אינה יכולה להתקיים בלעדיו.
"מחוללי בינה מלאכותית מסייעים להפיק תובנות שהמוח האנושי לא יכול להסיק. מעל רף מסוים של דטה, השימוש בבינה מלאכותית הוא הכרח וחברות לא יוכלו לשרוד בלעדיה. כבד היום עסקים משלבים טכנולוגיות בינה מלאכותית כדי להבין טוב יותר את הלקוחות שלהם, ועד מערכות לזיהוי דיבור וסוכנים וירטואליים. לעיתים רבות, הארגונים כלל לא יודעים שהם עושים שימוש בבינה מלאכותית. ניתן לראות את זה בכל מקום, בעיקר בעולמות השירות, מניתוח דפוסי הלקוחות ועד בוטים ובקרת איכות בקווי תפעול".
חיסכון של מיליוני דולרים בשנה
תפן כיום מעורבת במספר פרויקטים של הטמעת בינה מלאכותית בארגונים גדולים בישראל. היא סייעה למשרד התרבות להשתמש במחוללי בינה מלאכותית כדי לרכז את כל הנתונים ממוסדות התרבות בישראל למאגר מידע מאוחד המנתח את דפוסי צריכת התרבות בערים השונות, כדי לייעל את מדיניות הקצאת התקציבים. כיום תפן מסייעת לברכבת ישראל לנתח את מאגר הנתונים שלה כדי לשפר את זמינות הרכבות לנוסעים. על-פי הערכות שונות, בינה מלאכותית יכולה לחסוך לארגונים כ-8% בעלויות תפעול ו-15% בתחום בקרת איכות. "היתרונות הכלכליים ברורים – אבל בינה מלאכותית מציעה לא רק חיסכון עצום כתוצאה מהתייעלות – אלא גם משחררת פוטנציאל עסקי שלא היינו עדים לו מעולם".
את חושבת שהבינה המלאכותית תביא לצמצום נרחב בתעסוקה?
ביצור פרנס: "הרבה אנשים חושבים שבינה מלאכותית מחליפה עובדים, אך ברוב המקרים זה לא מדויק. מטרת הבינה המלאכותית היא לחסוך לארגון הוצאות מיותרות. במקרים רבים, מערכות הבינה המלאכותית דווקא מסייעות לעובדים להתמקד בהיבטים החשובים יותר בעבודתם ולהסתייע במערכות הבינה המלאכותית כדי לקבל תובנות והכוונה שיסייעו להם לבצע את עבודתם טוב יותר. הדבר לא רק תורם לפעולותיו של העסק אלא גם מאפשר לו להתמקד בחדשנות, הודות למיכון תהליכים שגרתיים".
"כל ארגון צריך למנות מומחה לבינה מלאכותית"
לדבריה, אחד מהקשיים בתחום הוא בכך שארגונים רבים לא יודעים כיצד להטמיע את המערכות החדשות. "הארגון צריך להבין מה זו בינה מלאכותית, מכיוון שהמונח הזה מתייחס להרבה דברים שונים, מניתוח ביג דטה ועד סייבר וייעול מוקדי שירות. כל ארגון צריך להגדיר במדויק את הצורך שלו ולא לאמץ טכנולוגיות ללא אבחנה. חשוב למנות מומחה לחדשנות בארגון, שיבין מהי בינה מלאכותית. "מה שברור הוא, שעסקים צריכים להכין את ארגונם לבינה מלאכותית כבר עכשיו.
"שדרוג הכישורים של העובדים, ביצוע ההשקעות הכספיות ועבודה עם מומחים טכנולוגיים הן הדרכים היחידות להצלחה. חשוב להבין איך, היכן ומתי ליישם פתרונות בינה מלאכותית בעסקים, מכיוון שבינה מלאכותית אינה פתרון ארוז שהעסק לוקח מהמדף. היא מצריכה כישורי מומחים, הן בטכנולוגיה והן בעסקים".
החברות הישראליות אוטוטוקס (Autotalks) ו-Griiip הדגימו את יישום ה- V2V – Vehicle to Vehicle (תקשורת בין כלי רכב) הראשון בעולם למרוצי מכוניות. כחלק מההדגמה, שהתקיימה בפארק הספורט המוטורי החדש בבאר שבע, Griiip, חברה ישראלית המתכננת ומפתחת מכוניות מירוץ, ציידה את כל מכוניות המרוץ שלה מדגם G1, הדגם הראשון מתוצרתה, על מסלול המרוצים עם פתרון ה-V2V המלא של אוטוטוקס, הכולל את מערך השבבים CRATON2. לדברי החברות, פתרון ה-V2V לספורט מוטורי אותו הן הדגימו צפוי למנוע חלק ניכר מהתאונות ומהנפגעים במרוצי מכוניות למקצוענים ולחובבים.
פתרון ה-V2V לספורט המוטורי של אוטוטוקס ו-Griiip מסוגל להבין מתי מכונית מרוץ מסכנת באופן חמור את הבטיחות של נהגים אחרים – לדוגמא, כשנהג מאבד שליטה על המכונית ועוצר במיקום מסוכן על מסלול המרוצים או כשמכונית מרוץ מאטה באופן לא צפוי. בתסריטים מסוג זה, המערכת שולחת באופן מיידי התראה לכל הנהגים המתקרבים לסכנה בכדי למנוע התנגשות. ההתראה מוצגת כאורות צהובים מהבהבים וכצליל של זמזם שמתעצמים ככל שהמכונית מתקרבת לאזור הסכנה. היכולת לספק אזהרה מיידית וברורה במקום להמתין לדגל צהוב כמקובל במסלולי מרוצים תאפשר למנוע תאונות קטלניות על מסלולי מרוץ, שעלולות לעיתים קרובות להפוך לתאונות שרשרת בשל המהירויות הגבוהות.
"העובדה שאוטוטוקס ו-Griiip היו הראשונות שהדגימו בהצלחה פתרון V2V למסלול מרוצים היא לא מקרית", אמר חגי זיס, מנכ"ל אוטוטוקס. "ההדגמה לא רק מעידה על המחויבות שלנו להציל חיים באמצעות טכנולוגיית V2V אפקטיבית, אלא גם מראה שהטכנולוגיה שלנו מספיק עמידה בכדי לעמוד בסביבה תובענית שנעה במהירות שיא כמו סביבת מרוצי המכוניות, שבה תאונות מתרחשות לעיתים כה קרובות. בכוונתנו להמשיך להדגים מימושי V2V מצילי חיים בכמה שיותר סביבות".
בתמונה למעלה: מודל תלת מימדי יחיד של בקבוק משקה מייצר תמונות רבות לאימון מערכת בינה מלאכותית
למרות הכניסה המאסיבית של הבינה המלאכותית אל כל תחומי הפיתוח הטכנולוגי, המימוש של מערכות בינה מלאכותית הוא עדיין יקר וממושך. חברת הסטראט-אפ הסלובנית נוירומיישן (Neuromation) שהחלה לפעול לאחרונה בישראל, מציעה לשחרר את צוואר הבקבוק המעיק באמצעות מודל חדש המבוסס על מידע סינתטי ועל שימוש בטכנולוגיה לכריית מטבעות וירטואליים.
החברה שהוקמה ב-2015 על-ידי המנכ"ל מקסים פרסולוב ועל-ידי דניס פופוב, פיתחה פלטפורמה שמאפשרת למפתחי בינה מלאכותית ליצור ולקנות מאגרי מידע סינתטיים לצורך אימון רשתות נוירונים, ולהשתמש בעוצמת המחשוב של רשת הבלוקצ'יין. במקביל, היא מפתחת יישומים בינה מלאכותית ללקוחות מתחומי הקמעונאות, החקלאות ותעשיית התרופות. בשנת 2017 גייסה החברה כ-50 מיליון דולר באמצעות הנפקת מטבע וירטואלי (ICO) שנקרא נוירו-טוקן (Neuro-Token) ומשמש גם למסחר בפלטפורמה שלה.
בשנה שעברה הצטרף לחברה הישראלי איוואן כץ, יזם מתחום הבינה המלאכותית שהקים לפני כן את Multiverse, פלטפורמה מבוססת בינה מלאכותית לקנייה ומכירה של שטחי פרסום באינטרנט. כץ שכנע את מייסדי החברה לפתוח מרכז פעילות בישראל ומשמש כיום כמנהל הפיתוח העסקי של החברה וכמנהל את משרדיה בישראל. בפגישה עם Techtime הוא הסביר מה הם החסמים הקיימים בשוק הבינה המלאכותית, ומה מיוחד בפיתרון של נוירומיישן.
בית הספר היקר של מערכות לומדות
כדי ללמד ילד כיצד להבחין האם פרי מסויים הוא בשל או לא, מספיק להראות לו מספר קטן של דוגמאות לפרי בשל ולפרי לא בשל, והוא ידע לבצע בעצמו את ההסקות כאשר ייתקל בעתיד באותו פרי. כדי לממש יישום כזה באופן ממוחשב, יש צורך להתמודד עם בעיות מורכבות מאוד, המבוססות על טכנולוגיית רשתות נוירוניות מלאכותיות (Artificial neural networks). הטכנולוגיה הזו קיבלה את השראתה מאופן החיבור של הנוירונים במוח, ומורכבת ממספר רב של יחידות עיבוד המקושרות ביניהם.
כאשר המערכת נחשפת לתמונה מסויימת, המפעיל מעניק ערכים לנוירונים, המאפשרים להם לזהות תמונה דומה בעתיד. תהליך זה נקרא אימון (Training). כדי להגיע לביצועים טובים יותר, פתוחו רשתות המורכבות ממספר שכבות וכוללות צמיתים בעלי קישורי עומק, לא רק קישורי רוחב. אלה נקראות רשתות עומק (Deep Neural Networks) והתהליך הלימוד לשהן נקרא לימוד עומק (Deep Learning).
איוואן כץ במשרדי נוירומיישן בישראל
בניגוד לילד שבדוגמא, רשת נוירונים מלאכותית זקוקה לעבד כמות עצומה של דוגמאות לפני שהיא יכולה לבצע הסקות. לכן כדי לפתח מוצר המבוסס על בינה מלאכותית יש צורך בשלושה מרכיבים מרכזיים: בסיס נתונים (דטה) גדול מאוד, טכנולוגיית לימוד עומק (Deep Learning) והרבה כוח מחשוב הדרוש לאימון המערכת. בדוגמא שלפנינו, כדי להבחין למשל בין בננה בשלה לבננה לא בשלה, צריך להזין את המערכת במיליוני תמונות (ולעתים מיליארדי תמונות) של בננות בגדלים, בצבעים, בזוויות ובהקשרים ויזואליים שונים, עד שרשת הנוירונים תלמד להביא בחשבון את כל הפרמטרים האפשריים המבחינים בין שני סוגי הבננות.
ואולם, כדי שהמערכת תדע לפענח את הנתונים האלה, צריך קודם כל לתייג כל פרט ופרט בכל אחת מהתמונות. תהליך התיוג (Labeling) מבוצע כיום באופן ידני לחלוטין, בין אם באמצעות מיקור המונים (Crowd-Sourcing), המתבצע בדרך כלל על-ידי עובדים במדינות מתפתחות, ובין אם באמצעות חברות מקצועיות המתמחות בתיוג מידע לצורך בינה מלאכותית. התיוג עשוי להימשך זמן רב ולהיות כרוך בעלויות עצומות. זהו אחד החסמים הגדולים המקשים על פיתוח יישומי בינה מלאכותית.
מחולל תמונות אוטומטי
"נוירומיישן גילתה שיש פקק משמעותי בשלב איסוף ותיוג הנתונים עבור מערכות בינה מלאכותית", הסביר איוואן כץ. "יש מחסור בבסיסי נתונים לשלבי האימון והלימוד של מערכות הבינה המלאכותית, במיוחד נתונים ויזואליים. מקסים פרסולוב הגיע מעולם האנימציה וטכנולוגיית CGI לסרטים, והוא הבין שניתן לעשות שימוש בכלים הללו כדי לייצר דטה סינתטי, כלומר לייצר באמצעות ראייה ממוחשבת מודלים של אובייקטים בעולם וירטואלי". למעשה, נוירומיישן פיתחה מחולל מידע וירטואלי, המבוסס על טכנולוגיות של אנימציה וראייה ממוחשבת, המאפשר לייצר באופן מלאכותי מודלים תלת-ממדיים פוטו-ריאליסטיים של אובייקטים שונים.
ניתן להזיז בקלות את האובייקט הווירטואלי בזוויות שונות, לשנות בו פרמטרים שונים כמו גודל וצבע, ואף להציב אותו ברקעים שונים. "כלומר, באמצעות מודל בסיסי אחד של האובייקט, אנחנו יכולים לגזור בקלות מיליוני ואף מיליארדי תמונות. מאחר שמדובר במודל ממוחשב, התמונות השונות שיצרנו מתויגות כבר באופן אוטומטי". אם נחזור לדוגמה למעלה, כדי ליצור מאגר גדול של תמונות של בננות בשלות ובוסריות, כל שעלינו לעשות הוא ליצור מודל וירטואלי של בננה בשלה ומודל של בננה בוסרית ולגזור מהן אינספור תמונות מתויגות שישמשו לאימון את הבינה המלאכותית שבפיתוח.
"הפיתרון שלנו מקצר את התהליך ב-70% ומפחית משמעותית את העלויות". מחולל התמונות של נוירומיישן מאפשר ליצור גם מודלים של מערכות מופשטות. כך למשל, נוירומיישן יצרה באמצעותו מודל של מסחר וירטואלי עבור לקוח בתחום הפיננסי, ומודל המאפשר למפתחי תרופות לבצע ניסויים בהרכבים שונים של מולקולות כימיות של תרופות.
הרשת הנוירונית מתחברת למערכות כריית מטבעות
אולם כדי לאמן רשת נוירונים מלאכותית יש כאמור צורך בכוח מחשוב עצום. גם הבעיה הזו קיבלה בנוירומיישן פיתרון ייחודי: "כשבנינו את מחוללי התמונות, התברר לנו שאנחנו משלמים הרבה כסף על עוצמת מחשוב, ולכן במקום לרכוש את כוח המחשוב הזה, הגינו רעיון חדש: חיבור הפלטפורמה שלנו לרשת הבלוקצ'יין". רשת בלוקצ'יין היא רשת מבוזרת של מחשבים בכל העולם המשמשים לצורך אימות והצפנת עסקאות של מטבעות וירטואליים כגון ביטקוין ואיתריום.
בתמורה לאימות העסקה בבלוקצ'יין, המשתמש שסיפק את כוח המחשוב מקבל מטבע וירטואלי. זה מה שקרוי "כריית מטבעות". בעקבות האינפלציה בשנים האחרונות של תחום המטבעות הווירטואליים, כוח המחשוב הנדרש לצורך אימות כל העסקאות בבלוקצ'יין הוא אדיר. כקולקטיב, רשת הבלוקצ'יין מחזיקה בכוח מחשוב בקנה מידה עצום, שעל פי חלק מההערכות שקול בצריכת החשמל הכוללת שלו לצריכה של מדינה בינונית כמו מקסיקו לדוגמה.
במובן מסוים, החישובים המתמטיים הנדרשים לצורך אימות עסקה בבלוקצ'יין דומה לחישובים המתמטיים הנדרשים לצורך אימון רשת נוירונים. הפלטפורמה של נוירומיישן למעשה משמשת כזירת שוק שבה החברה מתווכת בין כורי מטבעות המוכנים להציע את כוח המחשוב שלהם, לבין מפתחי בינה מלאכותית הזקוקים לכוח מחשוב לצורך פיתוח פרוייקטי בינה מלאכותית.
הרעיון פשוט: החברה תשלם לכורי המטבעות סכום שהוא גבוה יותר מהסכום שהם מרוויחים כשהם כורים מטבעות וירטואליים, ותגבה מלקוחותיה סכום נמוך יותר מהמחיר שהיו משלמים תמורת עוצמת מחשוב בענן (מחברות כמו גוגל ואמזון). איוואן: "נוירומיישן מספקת זירת שוק הכוללת מחולל תמונות ומודלים של רשתות עצביות מלאכותיות, המחוברים למערכות הכרייה של בלוקצ'יין. כבר עכשיו יש לנו שיתוף פעולה עם ג'יגה-וואט האמריקנית, שהיא אחת מחברות הכרייה הגדולות בעולם".
מהיר, יותר מהיר, והרבה יותר מהיר
צווארי הבקבוק שנוירומיישן מנסה להסיר מעיקים גם על התעשייה בישראל. כאן פועלות שורה של חברות מובילות כמו מיקרוסופט, אינטל ואנבידיה, שהקימו בארץ מחלקות פיתוח בתחום הבינה המלאכותית. אולם הנהירה שלהן לישראל יצרה מחסור במפתחים בתחום הבינה המלאכותית: החברות הגדולות מתקשות לאייש את כל המשרות החדשות שהן פותחות, וחברות הסטארט-אפ המקומיות מתקשות להתחרות בהן ולגייס מפתחים. איוואן: "זיהיתי את המחסור שקיים בארץ במהנדסי בינה מלאכותית ובגלל זה דחפתי את נוירומיישן תיכנס לישראל. הפיתרון שלנו יכול לסגור את הפער הזה, ולאפשר לחברות המקומיות להשתמש בפלטפורמה שלנו כדי להביא את המוצרים שלהן מהר יותר אל השוק".
במקביל לפלטפורמה הפתוחה שלה, נוירומיישן מפתחת באופן עצמאי יישומי בינה מלאכותית במעבדות פיתוח שהקימה בסנט פטרסבורג ובסאן פרנסיסקו. החברה מכוונת בשלב זה בעיקר לשוקי הקמעונאות, החקלאות ובריאות הציבור. היא פיתחה אפליקציה לסריקת מוצרים במרכולים המשמשת גם את רשתות הסופרמרקטים לצורך ניהול לוגיסטי וגם יכולה לשמש את הצרכן כדי לדעת את הערכים התזונתיים של המוצרים שבכוונתו לרכוש. כמו כן, בתחום החקלאות פיתחה החבה פלטפורמה לזיהוי וניטור חיות משק, אשר יודעת לזהות את סוג החיה ולעקוב אחר צריכת המזון שלה, משקלה ותנועותיה.
חברת פורסייט (ForeSight) מתקדמת לקראת מימוש תוכנית הפיצול שלה, אשר תביא להקמת שתי חברות בורסאיות הפועלות בשני מגזרים שונים של התחבורה החכמה: חברה אחת המספקת פלטפורמת בטיחות מבוססת מצלמות עבור מערכות עזר ביטחותיות (ADAS) ועבור מערכות נהיגה אוטונומית, וחברה אחרת המספקת פתרונות תקשורת מסוג V2X (קישוריות בין הרכב, תשתיות הכביש והולכי רגל) הפועלות באמצעות הרשת הסלולרית.
בתחילת החודש הזה (מרץ 2018) היא חתמה על מזכר הבנות עם חברת השלד הבורסאי תמדא (Tamda) הרשומה בבורסה בתל-אביב, שלפיו פורסייט תעביר לתמדא את הטכנולוגיות, הידע וזכויות הקניין הרוחני של מערכת Eye-Net לתקשורת סלולרית בין כלי רכב לבין משתמשים אחרים, תמורת כ-74.5% ממניות השלד. מניית תמדא נמצאת בשליטת חברת החיתום איפקס הנפקות, ומופיעה ברשימת השימור של הבורסה בתל אביב מכיוון ששווי שלה הוא כ-8 מיליון שקל בלבד. פורסייט מתכוונת לאחר השלמת ההסכם להחזיר את תמדא לתוך הרשימה הראשית של הבורסה, בין היתר באמצעות גיוס הון.
ניסוי המוני במכשירי iOS ואנדרואיד
היום החברה דיווחה על הצלחת ניסוי רב-משתתתפים של מערכת ה-V2X החדשה Eye-Net, שעילה תתבסס החברה החדשה שתוקם. מערכת Eye-Net היא מערכת V2X -Vehicle-to-everything המבוססת על אפליקציה המותקנת באבזרים המקושרים באמצעות הרשת הסלולרית. האפליקציה מיועדת לספק התרעות בזמן אמת להולכי רגל ולנהגים בפני מצבים שעלולים להביא לתאונת דרכים.
המערכת נחשפה רק בחודש שעבר, כאשר החברה דיווחה על השלמת הפיתוח של גרסת ביטא. בניסוי שהתקיים לאחרונה, השתתפו כ-120 משתמשים שהפעילות מכשירי אנדרואיד ומכשירי iOS מכל רחבי הארץ.
חלק מהניסוי כלל בחינה מבוקרת ובטיחותית של תרחישים המדמים התנגשות בשני מוקדים שונים בארץ. התרחישים דימו התנגשות בין שני כלי רכב ללא קשר עין ביניהם, וכן תרחיש נוסף המדמה תאונה בין כלי רכב להולך רגל. החברה מסרה היום שבכל התרחישים הצליחה אפליקציית ה-Eye-Net להתריע באופן שאיפשר לכל המשתמשים לנקוט בפעולות שמנעו תאונה. פורסייט הודיעה שבכוונתה להשיק את גרסת אלפא בחודשים הקרובים.
הפיצול מתוכנן לסוף מאי 2018
תאריך היעד משתלב היטב בתוכנית הפיצול: על-פי ההסכמה בין פורסייט ובין תמדא, יתבצע תהליך גילוי נאות עד לאמצע חודש אפריל, ועם סיומו ייחתם בתוך 30 יום ההסכם הסופי. כלומר, העיסקה צפויה להסתיים עד לסוף חודש מאי 2018. חברת פורסייט הוקמה בשנת 2015 כחברה המתמחה בפיתוח מצלמות וטכנולוגיות עזר בטיחותיות לנהג, ונסחרת כיום בבורסה בתל-אביב לפי שווי שוק של כ-287 מיליון שקל. בנוסף, היא מחזיקה בכ-32% מהמניות של חברת Rail Vision, המפתחת מערכות התראה לקטרים.
החברה עדיין לא נמצאת בשלב המכירות, ועיקר הפעילות שלה מתבצע בתחומי המחקר והפיתוח וביצוע פרוייקטי פיילוט עם שותפים פוטנציאליים. בשנת 2017 היא השקיעה כ-4 מיליון דולר במחקר ופיתוח, וקופתה כוללת כ-21.8 מיליון דולר. לאחרונה מסר המנכ"ל חיים סיבוני שמערכת הראייה הממוחשבת וההתראה של החברה, ביצעה מספר פרוייקטי ניסוי מוצלחים עם כמה יצרניות רכב בסין.
מערכת QuadSight חדשה
במהלך חודש ינואר 2018 הכריזה החברה על גירסא משופרת של מערכת QuadSight. המערכת החדשה משלבת 4 מצלמות אשר מוצבות בקדמת הרכב: שתי 2 מצלמות אינפרא-אדום ושתי מצלמות אור נראה מיועדות לספק יכולת ראייה סטריאוסקופית (תלת מימדית), המדמות את אופן הראייה של העין האנושית.
המערכת משתמשת באלגוריתמים המבצעים היתוך של המידע הנקלט מארבע המצלמות לכדי תמונה תלת-מימדית דינמית של הסביבה החיצונית. לשם השוואה, המערכת הקודמת, Eyes-On, המיועדת למערכות סיוע לנהג (ADAS), כוללת רק שתי מצלמות וידאו. החברה דיווחה שמערכת QuadSight החדשה מספקת תמונה מהימנה ומדויקת בכל תנאי מזג אוויר או תאורה, לרבות בחשיכה מוחלטת, גשם, ערפל וסינוור. המערכת הינה בעלת טווח של עד 150 מטר ומסוגלת לזהות אובייקטים קטנים בגודל של 35X25 ס"מ ממרחק של עד 100 מטר.
דילמת שוק היעד של פורסייט
החברה לא הסבירה מהי מטרת הפיצול, אולם ככל הנראה עומדים מאחוריו שני גורמים מרכזיים: תחום מערכות ה-ADAS ותחום פתרונות ה-V2X נחשבים לשני שווקים ומאופיינים במודלים עסקיים שונים. בעוד שמערכת Eye-Net הינה אפליקציה שהצרכנים (נהגים והולכי רגל) יכולים להוריד ולהתקין באופן עצמאי, מערכות ההתראה מבוססות צילום מיועדות להתקנה בכלי-הרכב על ידי היצרניות עצמן. למעשה, מערכת אחת היא צרכנית ומערכת שנייה היא תת-מערכת בשוק התעשייתי.
בנוסף, פיצול המוצרים לשתי חברות שונות מאפשר שיתוף פעולה בין עצמאי: חברת ה-V2X תוכל לשתף פעולה עם חברות המתחרות בחברת ה-ADAS והרכב האוטונומי. ראוי גם לציין ששיטות השיווק, המכירה והמתיוג בתחום הצרכני של הורדת אפליקציות, שונה מאוד מתחום מכירת הפתרונות ללקוחות תעשייתיים, וקשה מאוד לשלב את שני התחומים בחברה אחת – מבלי לבלבל את הלקוחות.
העגורן הוא אחד הכלים החשובים ביותר במהלך העבודות באתר הבנייה, ותפקידו הוא לשנע משאות כבדים במהירות בין נקודות שונות באתר הבנייה. עם זאת, כיום, העגורנים מופעלים על ידי מנופאים באופן ידני לחלוטין, ללא שום שימוש במערכת עזר ממוחשבת כלשהי שמסייעת למנופאי לנווט את הכלי הכבד באתר הבנייה הצפוף, מה שמגביר את הסיכון לתאונות. חברת הסטארט-אפ IntSite מחיפה פיתחה מערכת עזר למנופאים, המבוססת על ראייה ממוחשבת ולמידה עמוקה, שמאפשרת להפעיל את העגורן באתר הבנייה בצורה יעילה ובטוחה יותר.
ל-TechTime נודע כי החברה סיימה לפתח את גרסת הבטא של המערכת וערוכה להתחיל בביצוע פיילוטים באתרי בנייה כבר בחודשים הקרובים. עוד נודע ל-TechTime כי החברה, שהוקמה רק בשנה שעברה, מצויה כעת בהשלמת סבב גיוס סיד בהיקף של 1.5 מיליון דולר עם מספר משקיעים אסטרטגיים. בתוך כך, הודיעה אתמול החברה על חתימת הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי עם חברת שיכון בינוי-סולל בונה לצורך השלמת פיתוח ובדיקת המערכת. במסגרת הסכם, תקצה שיכון בינוי-סולל בונה בשנים הקרובות משאבים לטובת הפיתוח, זאת על מנת לשמור על היתרון התחרותי בשוק המקומי ואף להגדיל את הפעילות האסטרטגית-גלובאלית של הקבוצה.
מובילאיי לעגורנים
IntSite הוקמה בשנת 2017 על-ידי צח רם-און, מהנדס בניין, ומור רם-און, מהנדס אווירונאוטיקה, שניהם בוגרי הטכניון. בדומה למערכות סיוע לנהג (ADAS) בעולם הרכב, כמו מובילאיי, המערכת של אינסייט מתבססת על חיישנים ומצלמות המותקנים על העגורן ואלגוריתמים של למידת מכונה, והיא מספקת למפעיל העגורן התראות בטיחותיות ותפעוליות שמסייעות לו להפעיל את העגורן בצורה בטוחה ויעילה יותר. כך למשל, המערכת יודעת להתריע בפני המנופאי כי המטען עומד להתנגש בקיר או להישמט מהוו ולמנוע תאונות באתר הבנייה.
צח רם-און, מנכ"ל אינטסייט
ואולם, היתרון המשמעותי ביותר של המערכת לענף הבנייה היא יכולתה לשפר את יעילות השימוש בעגורן ולהגביר את קצב הבנייה כולו. העגורן הינו אחד הכלים היקרים ביותר באתר הבנייה והשפעתו על קצב הבנייה היא דרמטית. ואולם, בניגוד לקווי ייצור במפעל, הפעלת העגורן באתר הבנייה אינה מתבססת על מתודולוגיה קבועה וברורה אלא על סמך ההחלטות וההנחיות העצמאיות של המנופאים ומנהלי העבודה שמתקבלות בזמן אמת בשטח בסביבה הדינמית והבלתי צפויה של אתר בנייה, מה שפעמים רבות יוצר צווארי בקבוק וחוסר יעילות בעבודות הבנייה. השימוש הבלתי יעיל בעגורן הינה אחד הגורמים לעיכובים בהשלמת מיזמי בנייה ולהגדלה משמעותית של תקורות העבודה.
בריאיון ל-TechTime מספר צח רם-און, מנכ"ל IntSite ומהנדס בניין בהכשרתו, כי "אחד הקשיים הגדולים ביותר בעבודות באתרי בנייה הוא שעבודת העגורן אינה מתבצעת על פי דפוסים חוזרים, מה שפוגע מאוד בפריון ובקצב הבנייה. העין האנושית של הפועלים ומפעילי העגורנים אינה יכולה להבחין בדפוסים חוזרים ולשחזר אותם, אבל ניתן לעשות זאת באמצעות טכנולוגיה של למידה עמוקה, שיכולה לאפיין את הדפוסים הללו ולהנחות את מפעילי העגורנים כדי שיוכלו לבצע את עבודתם ביעילות גבוהה יותר."
על פי אינטסייט, השימוש במערכת עשוי להפחית את זמן השימוש בעגורן בכ-20% ובכך לתרום להאצת קצב הבנייה, למנוע עיכובים וחריגות תקציביות ולהגדיל את התשואות עבור הקבלנים וחברות הבנייה.
"עבורנו, הבטיחות היא מעל הכול, אבל המערכת שלנו מוסיפה גם מימד של יעילות, שהוא מאוד חשוב לענף הבנייה. הפעלת כלים אוטונומיים באתרי בנייה הוא חזון בר מימוש, ואנו שואפים להיות החברה המובילה בעולם שתחדיר טכנולוגיה זו לתעשיית הבנייה והציוד".
חברת איתמר מדיקל (Itamar Medical), המספקת פיתרון לאבחון בלתי פולשני וטיפול בהפרעות נשימה בשינה, נערכת לרישום מניות החברה בנסד"ק והודיעה היום לבורסה בתל אביב על הסכם לגיוס כ-6 מיליון דולר מהמשקיעים הקיימים בחברה תמורת הקצאת מניות פרטית
במסגרת העסקה, איתמר מדיקל תקצה כ-22 מיליון מניות בשווי כולל של כ-6 מיליון דולר, לפי מחיר של 0.947 שקל למניה, המהווה הנחה של 7% בהשוואה למחיר המנייה ממוצע ב-15 ימי המסחר האחרונים. העסקה מתבצעת מול המשקיעים האסטרטגיים בחברה: קרן ויולה, ענקית המכשור הרפואי מדטרוניק, המשמשת גם כמפיצה של מוצרי החברה בארצות הברית, ד"ר גיורא ירון, המכהן כיו"ר החברה, ובתי ההשקעות ילין לפידות ומיטב דש וחברת הביטוח הפניקס.
במקביל, הודיעה החברה כי הדירקטוריון בוחן את האפשרות לרשום את מניות החברה למסחר בנסד"ק באמצעות תעודות ADR, המייצגות כל אחת מספר מניות של החברה. נראה כי גיוס ההון נועד לאפשר לחברה לעמוד בדרישות הרשות לניירות ערך בארצות הברית (SEC) להנפקה בנסד"'ק. השוק האמריקני הוא שוק היעד העיקרי של איתמר מדיקל והנפקה בנסד"ק תסייע לחברה להרחיב את החשיפה שלה למשקיעים בארצות הברית.
אבחון בלתי פולשני של דום נשימה בשינה
איתמר מדיקל פיתחה מכשיר בשם Watch-PAT המשמש לאבחון בלתי פולשני של דום נשימה בשינה. המכשיר, המולבש על כף ידו של המטופל כמו שעון, מודד באמצעות חיישן רגיש המורכב על אצבעו של המטופל את השינויים במהלך השינה בנפח זרימת הדם בקצה האצבע, ובכך מאפשר לנטר בעקיפין את השינויים בפעילותה של מערכת העצבים הסימפתטית שעשויים להעיד על הפרעות בשינה..
המכשיר מודד את מספר הפסקות השינה ביחס לזמן השינה האמיתי ובכך מסייע לאבחן בצורה מדויקת יותר תסמונת של דום נשימה בשינה. על פי החברה, המכשיר הוכיח 90% דיוק באבחנת דום נשימה בשינה. דום נשימה בשינה עשוי להעיד על תופעות שונות כגון התפתחות טרשת עורקים, הפרעות בשינה, מצבי לחץ, בעיות אין-אונות, סיבוכים בהריון ועוד.
הודות לפשטותה של הבדיקה, ניתן לבצע אותה לא רק במעבדת שינה אלא באופן ביתי על ידי המטופל. כיום כשני שלישים מסך הבדיקות מתבצעות במעבדות שינה, והמטרה של איתמר מדיקל היא להפוך את בדיקות השינה הביתיות לסטנדרט מקובל בקרב הרופאים, המטופלים והמבטחים בארצות הברית.
המודל העסקי החדש: פיתרון מלא לקרדיולוגים
בשנה האחרונה ביצעה החברה שינוי במודל העסקי שלה בצפון אמריקה, שהוא שוק היעד הראשי של החברה. במתכונת הקודמת, המכירות של החברה התבססו על מכירת מערכת ה-WatchPAT בלבד. אלא שבמהלך הרבעונים האחרונים הרחיבה החברה את מודל המכירה באופן שמאפשר לה לספק כיום מענה מלא לקרדיולוגיה. במודל החדש, הקרוי על ידי החברה TSS, מספקת איתמר מדיקל לקרדיולוגים פיתרון משולב הכולל גם אבחון – באמצעות ה-Watch-PAT – וגם פתרון טיפולי, המתבסס על מסכות נשימה להזרמת אוויר בלחץ קבוע (PAP) שמסופקות לחברה על ידי חברת Phillips.
הכניסה לתחום הטיפול והפצת מכשירי ה-PAP מייצרים לחברה אפיק הכנסות חשוב נוסף ומאפשרת לחברה לקבל הכנסות מכל שלב ושלב בתהליך האבחון והטיפול.
עלייה בהכנסות ב-2017
השינוי במודל העסקי של החברה הוכיח את עצמו ב-2017. על פי הדו"ח השנתי שפרסמה החברה לפני כ-10 ימים, גדלו הכנסות החברה ב-12% מ-18.4 מיליון דולר ב-2016 ל-20.7 מיליון דולר ב-2017, כאשר מתוכם כ-60% הינם בשוק בארצות הברית ובקנדה. הרווח הגולמי של החברה עלה מ-13.6 מיליון דולר ל-15.8 מיליון דולר, ובשורה התחתונה, הצליחה החברה לצמצם את ההפסד הנקי מ-11.1 מיליון דולר ל-6.9 מיליון דולר.
בדו"ח השנתי מפרסמת החברה הערכה לגבי פוטנציאל שוק בדיקות השינה. להערכת איתמר מדיקל, השוק הקיים של בדיקות שינה ביתיות בארצות הברית ההינו בהיקף של כ-300 מיליון דולר בשנה, אך עשוי לגדול עד כדי 2 מיליארד דולר בשנה. הצפי לגידול השוק מתבסס על העובדה כי קיימים כ-84 מיליון חולים קרדיולוגיים בארצות הברית, כאשר 80% לא עברו אבחון לדום שינה בשינה. החדרת המוצר של איתמר מדיקל, המקל על ביצוע פשוט של בדיקת שינה בבית ולא במעבדת שינה, עשוי להגדיל את היקף בדיקות האבחון. ביפן, שוק היעד השני בחשיבותו של החברה, מוערך שוק בדיקות השינה בכ-100 מיליון דולר. עם זאת, ביפן משווקת איתמר מדיקל את ה-Watch-PAT בנפרד, ללא פיתרון טיפולי משולב.
חברת Terafence מחיפה, המפתחת פיתרונות מבוססי חומרה לאבטחת רשתות תקשורת תעשייתיות ומכשור רפואי, חתמה על הסכם לשיתוף פעולה עסקי עם חברת CRI Middleware היפנית, העוסקת בטכנולוגיה לדחיסת וידאו. במסגרת ההסכם, תשקיע CRI כ-2 מיליון דולר בחברת בטרה-פנס עבור פרוייקט שבו שתי החברות יפתחו פיתרון אבטחה ייעודי לתחום מצלמות הרשת. ל-TechTime נמסר כי השבב של החברה מוצע כעת כרכיב מיתכנת (FPGA), אך בחברה עוסקים כיום בפיתוח שבבי ייעודי (ASIC).
חברת טרה-פנס הוקמה ב-2015 על ידי חזי ארז, פרופסור ירון פלטי ועידו חקלאי. החברה מעסיקה כ-8 עובדים. החברה מציעה גישה שונה לאבטחת התקני IoT ביתיים ותעשייתיים (IIoT). בעוד מרבית פתרונות האבטחה הקיימים בשוק הינם מבוססי תוכנה ומצריכים עדכונים רבים כדי לתת מענה לאיומי הסייבר המשתכללים, טרה-פנס פיתחה שבב חומרה בדמות זעיר וחסכוני מאוד בהספק, שתפקידו לסנן ושלוט באופן מלא בכיוון העברת הנתונים בשכבות התקשורת השונות של היישומים שבהם הוא משולב.
הגנה על מיכשור רפואי ועל ציוד תעשייתי
השבב של טרה-פנס, המיועד להגנה על רשתות תקשורת תעשייתיות ומכשור רפואי, משמש למעשה כחסם חד-סטרי, המאפשר תנועה החוצה של מידע מן ההתקן או הרשת, אך מונע כניסה של מידע פנימה, ובכלל זה ניסיונות חדירה ומתקפה. בכך הוא מספק הגנה מוחלטת על המכשיר המקושר ומונע מהאקרים להשתמש בהתקן המחובר כבאבזר בוטנט (Botnet), כלומר לנצל באופן פרזיטי את משאביו כדי לבצע מתקפות מניעת שירות נרחבות (DDoS) כנגד הרשת.
השבב של טרה-פנס מותאם למרבית האיפיונים והפרוטוקולים של התקני IoT, ומספק עוצמת עיבוד וגודל זיכרון חסכוניים, וכמעט שאינו מצריך עדכוני תוכנה מקוונים. הוא מאפשר להטמיע ברשתות תעשייתיות מרכיב הגנת חומרה למניעת חדירת איומים דרך החיבור לאינטרנט. כמו כן, ניתן להתקין אותו בשורה של מערכות מיכשור רפואי, החל ממכשירי EKG ומדי לחץ דם ועד מכשירי הדמאה כגון CT ו-MRI ואפילו מכשירים המושתלים בגופו של המטופל, כגון קוצבי לב וחיישני לחץ דם.
מצלמות רשת הן נקודת תורפה
חברת CRI Midware היפנית מספקת חומרת ביניים (MiddleWare) לתעשיית המחשבים, הווידאו ומשחקי המחשב. היא מתמחה בעיקר בפיתוח של טכנולוגיה לדחיסת וידאו לשוק מצלמות הרשת למעקב ובקרה ללא פגיעה באיכות התמונה. החברה נסחרת בבורסה של טוקיו לפי שווי שוק של כ-95 מיליון דולר. במסגרת שיתוף הפעולה בין שתי החברות, הן מתכנננות לשלב את הטכנולוגיות שלהן לכדי פיתרון אבטחה בתחום מצלמות הרשת, שמהוות כיום אחת מנקודות התורפה הגדולות ביותר למתקפות סייבר בתחום האינטרנט של הדברים. בטרה-פנס מאמינים כי שיתוף הפעולה הזה יסייע לחברה לחדור בצורה קלה יותר לשוק היפני.
מחקר שוק שבוצע על-ידי חסרת סיסקו מעריך שבשנת 2020 יגיע מספר ההתקנים המחוברים לכ-50 מיליארד. פתרונות ה-IoT אמנם הופכים את חיינו לנוחים ואיכותיים, אבל במקביל הם גם חושפים אותנו לאיומים רבים יותר. פעמים רבות מתבצעות תקיפות סייבר תוך ניצול מצלמות רשת, אשר השימוש בהם הולך וגדל.
המצלמות שהשביתו את החוף המערבי
בחודש אוקטובר 2016 התבצעה מתקפת סייבר נרחבת בחוף המערבי של ארצות הברית שהביאה לנפילת רשת האינטרנט באזורים נרחבים ולהשבתת אתרים מרכזיים כגון טוויטר, נטפליקס, CNN, ועוד למשך יום שלם. המתקפה הזו היתה ייחודית מכיוון שנעשה בה שימוש נרחב במצלמות רשת כדי לפגוע במטרות רבות: ההאקרים השתמשו במספר רב של מצלמות רשת כבוטנטים כדי להוציא לפועל מתקפה מסוג מניעת שירות מבוזרת (DDoS) שגרמה לנזק רב.
החברות טרה-פנס ו-CRI מתכוונות להתקין את שבב האבטחה העתידי בתוך מצלמות הרשת, כדע לספק להן הגנה בלא פגיעה באיכות הווידיאו. מנכ"ל CRI, מאסאו אושימי, אמר ששיתוף הפעולה עם טרה-פנס, "יאפשר להוסיף לטכנולוגיית דחיסת הווידאו גם שכבה חזקה של אבטח, סייבר במשקל קל ורזולוציה גבוהה".
חטיבת המודיעין והסייבר של קבוצת מר, שהחלה להוות נדבך מרכזי בפעילות החברה בשנתיים האחרונות, זכתה בהסכם משמעותי לביצוע פרויקט בתחום בטחון המולדת, המודיעין והגנת סייבר בהיקף של כ-102.5 מיליון שקל במדינה במערב אפריקה. משכו הצפוי של הפרויקט הינו כשנתיים.
קבוצת מר פועלת בשלושה תחומי ליבה: תשתיות תקשורת, מערכות חקירה ומודיעין מבוססות ביג-דאטה ופתרונות תקשורת טקטית, ושירותי מודיעין סייבר. בתחילת השנה ביצעה החברה רה-ארגון שבמסגרתו הקימה חברת תוכנה המתמקדת בתחום המודיעין והסייבר, וזאת במטרה לתת מענה לצרכי הסייבר של לקוחות מתחום המודיעין שקבוצת מר משרתת. זהו החוזה המשמעותי הראשון שעליו מדווחת החטיבה מאז שהחלה לפעול כחברת בת נפרדת.
במסגרת המהלך רכשה מר שתי חברות סייבר ישראליות: חברת אתנה, שפיתחה טכנולוגיה שסורקת רשתות חברתיות ואת ה-Dark Net כדי לייצר מודיעיני מקדים והתראות לקראת תקיפת סייבר, ואת חברת פרומיסק, שפיתחה פלטפורמת אבטחה לאיסוף מידע מתחנות הקצה ברשת הארגונית. שתי הרכישות סייעו למר להרחיב את הפורטפוליו של חטיבת המודיעין והסייבר של מר וכן לזכות במאגר הלקוחות של שתי החברות.
מר מחפשת רכישות נוספות בתחום הסייבר
ניר למפרט, מנכ"ל קבוצת מר (בתמונה למעלה), ציין כי הזכייה בהסכם המשמעותי נובעת בין השאר על רקע השינוי הארגוני ומיקוד הפעילות שביצעה הקבוצה.. "זכיה זו, בהמשך להצלחות באפריקה ואמריקה הלטינית, מהווה תשתית חשובה לפרויקטים משמעותיים נוספים עליהם אנו מתמודדים. בהסתכלות קדימה, אנו ממשיכים בפעילות אינטנסיבית בתחומי HLS, סייבר ומודיעין תוך מתן מענה מלא לצרכי לקוחותינו במטרה לייצר ערך לבעלי המניות שלנו."
בריאיון ל-Techtime שנערך בחודש שעבר סיפר סמנכ"ל חטיבת המודיעין והסייבר בקבוצה, אריאל לבנון, כי החברה מחפשת לחזק את החטיבה באמצעות רכישות נוספות. "שוק הסייבר העולמי צומח בצורה דרמטית בשנים האחרונות וככל הנראה גם בשנים הקרובות". לדבריו, "תחום הסייבר מוגדר כמנוע צמיחה בקבוצה ומאפשר לה להציע מוצרים נוספים ללקוחות הקיימים, ולהגיע גם ללקוחות חדשים".
אלביט מערכות (Elbit), שחתמה בשבוע שעבר על הסכם לרכישת תעש מערכות תמורת 1.8 מיליארד שקל, פרסמה היום את תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי ולשנת 2017 כולה.
לראשונה בתולדות החברה חצתה אלביט ברבעון הרביעי את רף מיליארד דולר בהכנסות. ההכנסות של אלביט ברבעון הרביעי עלו ב-5% בהשוואה לרבעון המקביל והסתמכו ב-1.009 מיליארד דולר. למרות העלייה בהכנסות, הרווח הגולמי במונחי Non-GAAP ברבעון הרביעי נשאר כמעט ללא שינוי ברמה של 288.7 מיליון דולר, וזאת בשל ירידה בשולי הרווח מ-30.3% ברבעון הרביעי של 2016 ל-28.6% ברבעון הרביעי של 2017. הרווח התפעולי במונחי Non-GAAP ברבעון הרביעי של 2017 עלה מ-97.3 מיליון דולר ל-110.5 מיליון דולר.
בשנת 2017 כולה הסתכמו הכנסות אלביט ב-3.377 מיליארד דולר, עלייה של 3% בהשוואה ל-2016. הרווח הגולמ במונחי Non-GAAPבשנת 2017 הסתכם ב-1.02 מיליארד דולר (30.2% מסך ההכנסות), לעומת רווח גולמי של 990.8 מיליון דולר (30.4% מסך ההכנסות) אשתקד. הרווח הגולמי במונחי GAAP-US לשנת 2017 הסתכם ב- 997.9 מיליון דולר (29.5% מסך ההכנסות) בהשוואה ל- 959.6 מיליון דולר (29.4% מסך ההכנסות) אשתקד.
צבר ההזמנות של החברה ליום 31 בדצמבר 2017 הסתכם ב- 7.647 מיליארד דולר, לעומת צבר של 6.909 מיליארד דולר ליום 31 בדצמבר 2016. כ- 73% מצבר ההזמנות של החברה נובע מהזמנות מלקוחות מחוץ לישראל, וכ-65% מצבר ההזמנות מתוכנן לביצוע במהלך השנים 2018 ו- 2019.
המערכות המוטסות ממשיכות להוביל את מכירות אלביט
שני התחומים העיקריים שתרמו להכנסות החברה היו תחום המערכות המוטסות ותחום מערכות התקשו"ב. בתחום המערכות המוטסות עלו הכנסות אלביט מ-1.24 מיליארד דולר ל-1.27 מיליארד דולר, כ-33.7% מכלל ההכנסות. בתחום מערכות תקשו"ב ירדו ההכנסות מ-1.22 מיליארד דולר ב-2016 ל-1.14 מיליארד דולר ב-2017 (33.9% מכלל ההכנסות). באלביט מציינים כי הקיטון בהכנסות החטיבה נבע בעיקר כתוצאה מירידה במכירת מערכות תקשו"ב לא מאוישות (UAS) ללקוחות באמריקה הלטינית.
העלייה המשמעותית ביותר נרשמה בתחום מערכות היבשה. הכנסות החטיבה עלו ב-2017 ב-23% והסתכמו ב-503 מיליון דולר, וזאת בעקבות גידול במכירת מערכות לוחמה אלקטרונית ומערכות לטנקים באירופה. מכירות מערכות אלקטרו-אופטיות גדל מ-276 מיליון דולר ל-341 מיליון דולר בעיקר כתוצאה מגידול במכירת מערכות מודיעין אווירי ומערכות ראיית לילה באסיה-פסיפיק ומערכות הגנת מטוסים באזורים גאוגרפיים אחרים.
בהתפלגות לפי אזורים גיאוגרפיים, צפון אמריקה המשיכה להוות שוק היעד העיקרי של אלביט, והיוותה כ-24.5% מכלל ההכנסות. הגידול המשמעותי ביותר נרשם בשוק האירופי, שבו הסתכמו הכנסות אלביט ב-764 מיליון דולר, בהשוואה ל-640 מיליון דולר בשנה שעברה. באלביט מציינים כי הגידול במכירות באירופה נבע בעיקר כתוצאה מגידול במכירות מערכות לרכב משורין ומערכות רדיו. האזורים היחידים שבהם נרשמה ירידה במכירות הם אסיה-פסיפיק ואמריקה הלטינית. הירידה במכירות באסיה פסיפיק נבעה בעיקר מירידה במכירות מערכות בקרת אש לטנקים ו-UAS. הירידה במכירות באמריקה הלטינית נבעה בעיקר ממכירות נמוכות יותר של מערכות שליטה ובקרה לטנקים.
בצלאל (בוצי) מכליס, נשיא ומנכ״ל אלביט מערכות, ציין כי החברה פועלת בסביבה עסקית איתנה. "אנו רואים גידול בשורה של תקציבי ביטחון בעולם ועלייה בעדיפות שמקבלים תחומי המיקוד שלנו. הפעילות העסקית שלנו מגוונת מבחינה גיאוגרפית ומתפלגת בצורה כמעט שווה בין צפון אמריקה, אירופה, ישראל ואסיה פאסיפיק, דבר המקנה מימד נוסף של יציבות לעסקינו."
מכליס הוסיף: "בייחוד אנו מרוצים מהגידול המתמשך בצבר ההזמנות שלנו שגדל השנה ב-11% וכולל מרכיב גדול יותר של פרויקטים לטווח ארוך, בהשוואה לשנים האחרונות. הגידול המתמשך בצבר ההזמנות לו היינו עדים ברבעונים האחרונים היתרגם לצמיחה במכירות של 6% ברבעון הרביעי, בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. כל אלו שיפרו את מיצובה של אלביט מערכות כספק בינלאומי מוביל של פתרונות טכנולוגיים מתקדמים לשוק הבטחוני וביטחון הפנים."
חברת אורביט (Orbit) מנתניה, שבבעלות קרן פימי, העוסקת בתקשורת לוויינים, מערכות עקיבה ומערכות לניהול תקשורת ושמע במטוסים, מדווחת הבוקר על המשך צמיחה עקבית במכירות זה 5 רבעונים ברציפות ועל הכנסות שיא בשנת 2017 כולה, בעיקר כתוצאה מגידול בפעילות ביבשת אמריקה ובישראל. בעקבות התוצאות החיוביות מזנקת מניית החברה בבורסה של תל אביב ביותר מ-6% והיא נסחרת לפי שווי שוק של 180 מיליון שקל.
הכנסות אורביט הסתכמו ברבעון הרביעי של 2017 ב-12.1 מיליון דולר, עלייה של 94% בהשוואה להכנסות החברה ברבעון המקביל אשתקד שהסתכמו בכ-6.2 מיליון דולר. בחברה מציינים כי העלייה במכירות נובעת בעיקרה מגידול במכירות מערכות ניהול תקשורת ושמע במטוסים וממערכות תקשורת לוויינים לפלטפורמות ניידות. בנוסף, מדווחת החברה על צבר הזמנות ליום ה-31 בדצמבר 2017 הנאמד בכ-56.4 מיליון דולר, גבוה ב-43.4% בהשוואה לצבר הזמנות של כ-39.3 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. הגידול בצבר ההזמנות עשוי להתבטא בהמשך הצמיחה של החברה גם ב-2018.
אורביט קוטעת שנתיים רצופות של ירידה בהכנסות
הכנסות אורביט בשנת 2017 הסתכמו ב-39.0 מיליון דולר, גידול של 30.8% בהשוואה להכנסות החברה בשנת 2016 שהסתכמו בכ-29.9 מיליון דולר. בכך למעשה קוטעת אורביט שנתיים רצופות של ירידה בהכנסות, וזאת לאחר שב-2015 רשמה ירידה של 10% במכירות וב-2015 רשמה ירידה של 33%. באוגוסט 2017 רכשה קרן פימי את השליטה באורביט, במטרה לסייע לחברה לתרגם את יתרונותיה הטכנולוגיים לצמיחה בהכנסות וברווחיות.
הרווח הגולמי של אורביט ברבעון הרביעי של 2017 הסתכם בכ-3.6 מיליון דולר (29.7% מסך ההכנסות), זינוק של 140.7% בהשוואה לרווח גולמי של כ-1.5 מיליון דולר (23.9% מסך ההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הגולמי של אורביט בשנת של 2017 הסתכם בכ-11.5 מיליון דולר (29.5% מסך ההכנסות), צמיחה של 26.1% בהשוואה לרווח גולמי של כ-9.1 מיליון דולר (30.6% מסך ההכנסות) בשנת 2016.
מהפסד תפעולי – לרווח תפעולי
בנתונים התפעוליים עברה אורביט מהפסד לרווח. ברבעון הרביעי של 2017 הסתכם בכ-212 אלף דולר, בהשוואה להפסד תפעולי של כ-1.8 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. המעבר לרווח תפעולי נובע בעיקרו מגידול בהיקף המכירות. ההפסד התפעולי בשנת 2017 הצטמצם והסתכם בכ-2.9 מיליון דולר, בהשוואה להפסד תפעולי של כ-3.8 מיליון דולר בשנת 2016. איתן ליבנה, מנכ"ל אורביט, ציין כי התוצאות הכספיות לשנת 2017 משקפות את תהליכי הצמיחה והשיפור שעוברת החברה. "אורביט הצליחה ב-2017 לחזק את קשריה האסטרטגיים עם לקוחותיה הגדולים, ובכללם יצרני מטוסים מהגדולים בעולם, וחברות מיזמי לוויין מהגדולות בעולם, כפי שבא לידי ביטוי בגידול המשמעותי בצבר ההזמנות".
ליבנה הוסיף כי בשנה האחרונה מתמקדת החברה בפרויקטים משמעותיים ובטריטוריות ושווקים בהם שיעורי הרווחיות גבוהים יותר. "היתרון הטכנולוגי הקיים במערכות אורביט, הניסיון הרב והמיצוב העסקי, מאפשרים לנו לחתום על הסכמים עם AIRBUS, ענקית התעופה הרוסית Irkut, חיל האוויר האמריקאי ואחרים המייצרים עבורנו אופק עסקי משמעותי וארוך טווח. אנו ממשיכים להשקיע במערכות ניהול שמע ותקשורת מתקדמות, בעיקר לפלטפורמות מוטסות. בנוסף, העניין הגובר בלווייני תקשורת מנמיכי טוס לשימושי תקשורת בתדר Ka צפוי אף הוא להוות מנוע צמיחה חשוב עבור אורביט ככל שיגבר הצורך בתחנות קרקע ייעודיות. אורביט ערוכה כיום עם מגוון רחב של מוצרים ופתרונות הפונים לשווקים פוטנציאליים של מאות מיליוני דולרים ופועלת כדי למנף את קשריה העסקיים ואת הסינרגיה שבין פעילויותיה לטובת המשך צמיחה".
"כניסתה של קרן פימי כבעלת השליטה בחברה מהווה ציון דרך, תסייע מאוד ותאיץ את יישום המהלך האסטרטגי שאנו מבצעים ואנו מעריכים כי נוכל להמשיך ולהציג צמיחה בהכנסות ושיפור ברווחיות ב-2018 ובשנים הקרובות".
חברת אורביט מנתניה מספקת מערכות תקשורת עתירות טכנולוגיה למשימות חיוניות (Mission-Critical) ומסחריות עבור יישומים בים, ביבשה, באוויר ובחלל, ובכלל זה מערכות תקשורת לוויינית ניידות, פתרונות עקיבה וטלמטריה, מערכות לניהול תקשורת פנים במטוסים ומערכות לתצפיות מהחלל. לקוחות החברה כוללים למעלה מ- 20 ציים ימיים מובילים ברחבי העולם, אינטגרטורים גדולים כגון איירבוס, בואינג, לוקהיד מרטין, נורת'רופ גרומן ורוקוול קולינס, ספקי שירותי תקשורת כגון סלקס, טלספאציו, יוטלסאט, ניוסאט, גילת והאריס קאפרוק, ארגונים העוסקים בתצפית מהחלל כגון אימאג'סאט וסוכנויות חלל אירופאיות וארגונים ביטחוניים וממשלתיים.
מלאנוקס (Mellanox) תתמוך בשדרוג רשת התקשורת של הבורסה בתל אביב. החברה מיקנעם, המתמחה בפתרונות קישוריות חכמים עבור שרתים של מרכזי נתונים ומערכות אחסון, הודיעה היום כי זכתה במכרז של הבורסה לניירות ערך בתל אביב לאספקת פתרונות האית'רנט של החברה במסגרת פרויקט שדרוג תשתית התקשורת של הבורסה.
במסגרת ההסכם, תספק מלאנוקס לבורס פתרונות הכוללים את מתגי ה-Spectrum, כרטיסי הרשת ConnectX-5 וכבלי חיבור מסדרת LinkX, עבור כל תשתיות התקשורת של הבורסה, החל מרשת המסחר ועד לרשת הפנים ארגונית. מתגי ה-Spectrum תומכים בכל מהירויות הרשת הקיימות בשוק (קצבים של 25, 50 ו-100 גיגהביט לשנייה), כל זאת עם השיהוי הנמוך ביותר הקיים למהירויות אלה (300 ננו שניות) ותוך יכולת מתן שירותי תקשורת שוויוניים לכל משתמשי המערכת.
כל מילי-שנייה קובעת
עם התפתחות תחום המסחר בתדירות גבוהה (High Frequency Trading) בשוק הפיננסי בשנים האחרונות, קיים צורך הולך וגובר ברשתות תקשורת אולטרה מהירות שיאפשרו לבתי השקעות ולסוחרים לשדר ולבצע את הוראות הקנייה והמכירה שלהם במהירויות גבוהות. מאחר שהמחירים בשוק הפיננסי נעים כיום במהירות כה גבוה, כל עיכוב של מילישניה בשידור ההוראה עשוי לגרום לסוחר לאבד את המחיר המבוקש לטובת סוחר מתחרה מהיר יותר. כדי לקצר עד כמה שניתן את זמן תשדורת ההוראה וביצועה בבורסה, הגופים פיננסיים משקיעים משאבים עצומים בשדרוג תשתיות התקשורת.
שיטה נוספת שבאמצעותה מקצרים הגופים הפיננסיים את זמן ביצוע ההוראה הוא למקם את מחשביהם, המכילים את האלגוריתמים האוטומטיים של המסחר, בסמוך למנועי הביצוע של הבורסה, מה שקרוי Co-Location, וזאת במטרה לקצר את מרחק התקשורת. לדוגמה, אם המחשב של הסוחר מרוחק כ-100 קילומטר מהבורסה, הדבר עשוי להוביל לעיכוב של מילישנייה בביצוע ההוראה.
שדרוג רשת התקשורת של הבורסה נועדה בין היתר כדי לספק לפעילים בשוק ההון שירותי Colocation. במלאנוקס ציינו כי כרטיסי הרשת ConnectX-5 של החברה יאפשרו את גישת התקשורת המיטבית לשרתי הבורסה וכי השימוש בטכנולוגית האצת הנתונים המובנית בכרטיסי התקשורת תאפשר את התשואה המרבית להשקעה עבור מרכזי הנתונים של הבורסה.
מנכ"ל הבורסה לניירות ערך של תל אביב, מר איתי בן זאב, ציין כי הפתרונות של מלאנוקס יאפשרו לבורסה להשיג את ביצועי התקשורת הטובים ביותר עבור תשתיות התקשורת שלה ולתת מענה להתפתחויות בשוק ההון ולאתגרים הטכנולוגיים הצפויים בשנים הקרובות. "התשתית החדשה תאפשר לבורסה מתן שירותים מתקדמים לפעילי שוק ההון המקומיים והזרים כמו שירותי colocation בדומה לסטנדרטים הבינלאומיים".
חברות הטכנולוגיה הישראליות הציבוריות הציגו ב-2017 צמיחה מרשימה. מניותיהן של חברות כמו טאואר-ג'אז, צ'ק-פוינט, נובה, אורבוטק, סולאראדג' ועוד השיגו בשנה החולפת תשואות דו-ספרתיות, וחלקן אף תלת-ספרתיות. ואולם, כשמשקיע, ישראלי או זר, מעוניין ליהנות מהצמיחה הזו ולהשקיע באופן רוחבי בהייטק הישראלי הוא נתקל בבעיה: חברות הטכנולוגיה הישראליות נסחרות בבורסות שונות ברחבי העולם, מתל אביב וניו יורק ועד לונדון, מלבורן ואפילו סינגפור, ואין בשוק ההון שום מוצר פיננסי או מדד אשר עוקב באופן גלובלי אחר ביצועי מניותיהן של חברות הטכנולוגיה הישראליות.
האופציות בשוק הן חלקיות בלבד. מדד ת"א בלו-טק, למשל, המאגד את 50 חברות הטכנולוגיה המובילות הרשומות בבורסת תל אביב, כולל רק חלק מחברות הטכנולוגיה הישראליות הציבוריות, ונעדרות ממנו חברות דגל כמו צ'ק-פוינט, ויקס ואמדוקס. יתרה מכך, בהשוואה למדדים טכנולוגיים אחרים בעולם, מדד ת"א בלו-טק מציג תשואות נמוכות למדי (ב-2017 עלה הבלו-טק ב-8.3% בלבד, בעוד הנאסד"ק-100 זינק ב-33%) ובטח שאינו משקף את הצמיחה בסקטור הטכנולוגי הישראלי בשנים האחרונות. כמו כן, מדדי טכנולוגיה בינלאומיים, כמו Nasdaq-100 או MSCI Technology מכילים רכיב זניח של חברות ישראליות, אם בכלל.
"נסד"ק-100" של הטכנולוגיה הישראלית
כדי לתת מענה לכשל השוק הזה, פיתחה חברת BlueStar Indexes מניו יורק מדד גלובלי העוקב אחר מגוון רחב של חברות טכנולוגיה ישראליות מרחבי העולם. מדד ה-BIGITech של החברה כולל 77 חברות טכנולוגיה ישראליות, ללא קשר למקום רישומן למסחר, בשווי שוק כולל של 93 מיליארד דולר הנסחרות בבורסת תל אביב, בבורסה של ניו יורק (NYSE) ובנאסד"ק ובבורסות של לונדון, סינגפור ואוסטרליה. המדד נועד להוות בסיס למוצרים פיננסיים סחירים כגון ETF (תעודת סל) ולאפשר למשקיעים לקבל חשיפה שתשקף את ביצועי סקטור הטכנולוגי הישראלי הגלובלי. מבין 77 החברות במדד, 56 נסחרות בנסד"ק וב-NYSE, שלוש חברות נסחרות בתל אביב, 6 בלונדון, סינגפור ואוסטרליה ו-35 חברות הן דואליות. מאז היווסדו ב-2004, טיפס מדד BIGITech בכ-160% ובשנת 2017 הוא זינק ב-28.7%.
ג'ושוע קפלן
בריאיון ל-Techtime, הסביר מנהל המחקר של Blue Star Indexes, ג'ושוע קפלן, שהרעיון נולד מתוך ביקוש בקרב משקיעים אמריקנים, בייחוד בקרב מוסדות יהודיים ואוהדי ישראל: "ערכנו מחקר שבדק מדוע הם לא השקיעו במניות ישראליות. וגילינו שאופציות ההשקעה במניות ישראליות היו מסובכות ולא אטרקטיביות. אפילו בישראל זיהינו תנועה של השקעות במדדי מניות בחו"ל, ככל הנראה משום שמדדי המניות המקומיים סבלו ממשקל עודף של מניות פארמה (נושא שטופל ברפורמת המדדים של הבורסה) וייתכן שגם בגלל שהמדדים המקומיים אינם כוללים חברות ישראליות שלא נסחרות בישראל, כמו מלאנוקס למשל (שנמחקה ב-2013 מהמסחר בבורסת תל אביב).
"לכן היינו צריכים ליצור מסגרת שתאפשר למשקיעים למדוד באופן מייצג את שוק הטכנולוגיה הישראלי בכללותו: לבטא כל חברה הנחשבת לישראלית, ללא קשר לבורסה שבה היא נסחרת. הגדרנו כללי מסגרת שקובעים איזו חברה הינה ישראלית, במטרה להיות הבנצ'מרק המוביל של שוק הטכנולוגיה הישראלי ולאפשר לגופים מוסדיים לבסס את המוצרים שלהם על המדדים שלנו. בעינינו, BIGITech הוא הוא מעיון נסד"ק-100 של ישראל. כולם בארצות הברית יודעים שישראל היא מובילה בהייטק, ושחברות כמו אינטל ומיקרוסופט ועשרות חברות בינלאומיות נמצאות כאן. ישראל היא מותג בכל הנוגע לטכנולוגיה, והמטרה שלנו היא לאפשר למשקיעים לבטא את המוניטין הזה גם בפורטפוליו שלהם".
צ'ק-פוינט ואמדוקס לצד אלביט ואורבוטק
מדד BIGITech כולל חברות ממגוון רחב של תחומים: תוכנה, שבבים, תעופה וביטחון, ביוטכנולוגיה, מיכשור רפואי, ציוד אלקטרוני ועוד. ארבעת המגזרים בעלי המשקל הגדול ביותר במדד הם תוכנה (27.7%), סמיקונדוקטור (14.5%), טכנולוגיות מידע (10.1%) וביוטכנולוגיה (7.5%). הרף התחתון לכניסה למדד הוא שווי שוק של 60 מיליון דולר, ולכן לצד חברות גדולות ומבוססות כמו נייס, צ'ק-פוינט וטאואר-ג'אז, ניתן למצוא גם חברות כמו Sky And Space Global, המפתחת ננו-לוויינים ונסחרת ב-ASX בשווי של 76 מיליון דולר, או חברות כמו CEVA ו-DSPG, הנסחרות בנסד"ק.
ב-2014 הושק בארה"ב ה-ITEQ ETF שעוקב אחר ה-BIGITech, ומושקעים בו כרגע כ-40 מיליון דולר. "הגופים היהודים, כגון הפדרציות היהודיות בארצות הברית, השקיעו בתחילה בצורה משמעותית במוצרים שלנו, אבל כיום חלק משמעותי מההון מגיע מיועצים פיננסיים ומנהלי השקעות".
מדד BIGITech מאז היווסדו
מהי חברה ישראלית?
בעולם שבו חברות טכנולוגיות מנהלות פעילויות גלובליות, לא תמיד פשוט לקבוע מי נחשבת חברה ישראלית ומי לא. חברת BlueStar הגדירה מספר קריטריונים המסייעים לקבוע האם חברה נחשבת ישראלית: אם היא משלמת מס בישראל, אם היא מפעילה מרכז מו"פ משמעותי בישראל, אם 20% מהעובדים והנכסים שלה נמצאים בישראל ואם היא נסחרת בישראל. חברה צריכה לעמוד בשני קריטריונים לפחות כדי להיכנס למדד.
"רצינו לוודא שאין לנו הטייה. כך למשל, סנדיסק (SanDisk) לא נכללה במדד גם לאחר שרכשה את M-Systems הישראלית, למרות שחלק ממוצריה התבססו על מו"פ של חברה ישראלית. מנגד, וריפון (Veriphone), שרכשה את "ליפמן אלקטרוניקה" הישראלית ב-2006, נכללה במדד שלנו למשך תקופה מסוימת. אך בשלב מסוים ההנהלה שלה הסיטה חלק מהנכסים מחוץ לישראל, אל מתחת לרף ה-20% שהצבנו, והוצאנו אותה מהמדד. אנחנו מעדכנים את המדד פעמיים בשנה, ביוני ובדצמבר, ובודקים אם חברות ביצעו רכישות בישראל או יצאו מישראל. המטרה היא לייצג בצורה הטהורה ביותר את סקטור הטכנולוגיה הישראלי".
BIGITech מגיע לישראל
למרות שמדד BIGITech פותח לעבור המשקיעים בארצות הברית, הוא מתחיל להשפיע גם על המשקיעים בישראל. כיום קיימים גם בישראל שני מוצרי מדד העוקבים אחריו: תעודת סל וקרן מחקה (Tracking Fund) של קסם מבית ההשקעות אקסלנס, המאפשרים גם למשקיעים ישראלים להשקיע בצורה רחבה בסקטור הטכנולוגיה הישראלי. נציגת BlueStar Indexes בישראל, צליל קרן-בלום, סיפרה שכאשר החברה בדקה את השוק המקומי, היא גילתה להפתעתה שגם ישראלים לא משקיעים בהייטק הישראלי. "המדדים של הבורסה הישראלית כוללים רק חברות הרשומות למסחר בתל אביב. למרות מאמצי הנהלת הבורסה ומשרד האוצר, המשקיעים ישראלים במוצרי מדדים בוחרים להשקיע במוצרים שעוקבים אחרי מדדי חו"ל, לעתים כי התשואות שם גבוהות יותר. יש כאן לקונה. המדד שלנו הוא מדד מקומי בגישה גלובלית, ולכן הוא מתאים למי שמעונין להשקיע בהייטק הישראלי בצורה נוחה וקלה".
עסקת מובילאיי היתה קריאת השכמה
אם ישנו רגע שיא שמגלם את השנה המצוינת שחווה ההייטק הישראלי ב-2017 זה ללא ספק רכישת מובילאיי על ידי אינטל תמורת 15.6 מיליארד דולר. אולם האקזיט המהדהד שימש גם כקריאת השכמה עבור הממסד הפיננסי בישראל: המשקיע הישראלי כמעט ולא הרוויח מהעסקה. מרבית המשקיעים במובילאיי היו זרים, ורק גוף מוסדי ישראלי אחד, מנורה מבטחים, גזר קופון של 120 מיליון שקל מהעסקה. שאר הגופים המוסדיים פשוט לא השקיעו במובילאיי, למרות מעמדה העולמי המוביל לאורך השנים.
הדבר חשף בעיה גדולה: נתק בין סקטור הטכנולוגיה המצליח לבין הממסד הפיננסי השמרני. כיום, מרבית ההון המושקע בחברות סטארט-אפ ישראליות בשלבים המוקדמים הוא הון זר, וכאשר הן נמכרות, שוק ההון הישראלי כמעט ולא נהנה מפירות האקזיט. לאור ביצועי החסר של מדדי הבורסה והבריחה של הון ישראלי החוצה, יזם משרד האוצר הקמה של ארבע קרנות השקעה היברידיות בגובה של 400 מיליון שקל כל אחת, להשקעה בחברות טכנולוגיה ישראליות שייסחרו בבורסה הישראלית. הקרנות אמורות לשלב השקעות בחברות ציבוריות עם השקעות בחברות סטראט-אפ ובכך לאפשר לגופים מוסדיים ולמשקיעים ישראלים ליהנות מפוטנציאל התשואה של תעשיית החדשנות הישראלית.
צליל קרן בלום
משרד האוצר פרסם את המכרז להנפקת הקרנות ביולי 2017, אך לפי שעה לא נראה שאף בית השקעות מצליח לגייס את ההון המינימלי עד לסגירת המכרז בעוד מספר חודשים. בין היתר בעקבות החלטת הבנקים בישראל להכריז על הקרנות הללו כמוצר בסיכון גבוה המיועד ללקוחות כשירים בלבד. בנקודה הזאת המוצר של BlueStar Indexes מציע אלטרנטיבה למשקיע הישראלי. צליל: "עסקת מובילאיי היתה קריאת השכמה לגופים המוסדיים: לפני העסקה, הנכסים שעקבו אחר מדד BIGITech שאפו לאפס. כיום מנוהלים בהם כ-160 מיליון שקל של משקיעים ישראלים ועוד היד נטויה. הפיתרון שלנו פשוט: מדוע להשקיע בהרפתקה, כאשר מוצרי מדדים הינם מוצר שקוף עם דמי ניהול נמוכים"?
גל המיזוגים והרכישות בדרך לישראל
האם המומנטום הישראלי של 2017 יימשך גם בשנת 2018? להערכת ג'ושוע קפלן, הדבר תלוי בשורת הרווח של החברות. "2017 היתה השנה הטובה ביותר עבור סקטור הטכנולוגיה הישראלי. ב-2018 החברות הללו צריכות להוכיח עצמן במונחי רווחיות, אם לא כן, מכפילי הרווח על המניות יקרסו. כאשר מדובר בחברות בקנה המידה של החברות הישראליות, מניותיהן יעלו בשיעור גבוה כשהן יספקו את הסחורה, אבל יקרסו אם המשקיעים יתאכזבו. בהסתמך על התוצאות של הרבעון הראשון, פתיחת 2018 היתה טובה מאוד".
ג'וש מצביע על מגמות התורמות לצמיחת חלק מהחברות הישראליות. "לישראל יש יתרון בציוד תקשורת וב-Quantum Computing, וישנה מגמה לעבר תחום הביג-דאטה, ובכלל זה להעברה וניתוח מהירים של ביג-דאטה. ב-2017 השוק הבין את החשיבות של הדברים הללו בכל הנוגע לבינה מלאכותית ולתחום ה-IoT, וישראל, ובעיקר חברות כמו מלאנוקס וסיליקום, מתמחות בטכנולוגיה להעברת מידע במהירות אדירה".
הייחוד של CEVA ו-DSPG
ג'ושוע גם מסמן שתי חברות ישראליות שמגלמות לדעתו פוטנציאל צמיחה גדול: "CEVA ו-DSPG מייצגות תחום אחר לחלוטין בהייטק הישראלי. במובן מסוים, הן גרסה ישראלית של קואלקום, אם כי בקנה מידה אחר לחלוטין. מדובר בחברות שמאוד מעניינות משקיעים זרים, מאחר שהן מייצגות את העתיד הטכנולוגי. אני מאמין שיש להן פוטנציאל לצמוח פי כמה בשנים הקרובות".
מי יקנה את מלאנוקס?
להערכתו, גל המיזוגים והרכישות שזעזע את תעשיית השבבים בשנתיים האחרונות, עשוי לטלטל גם את פני ההייטק הישראלי. "בשלב מסוים המיזוגים והרכישות בשוק הסמיקונדוקטור בארצות הברית ימצאו את דרכם לשוק הישראלי, וחברות גלובליות גדולות עשויות לרכוש חברות ישראליות. אחת מהנרכשות הפוטנציאליות עשויה להיות מלאנוקס, שכדי לעשות את קפיצת המדרגה ולהתחרות עם הענקיות בתחום, היא עשויה להתמזג עם חברה גלובלית".
חברת הסטראט-אפ ContinUse Biometrics מתל אביב, שמפתחת חיישן המאפשר ניטור מרחוק של מדדים פיסיולוגיים, השלימה סבב גיוס B בהיקף של 20 מיליון דולר בהובלת בית ההשקעות הסינגפורי Chartered Group, שיזכה בעקבות ההשקעה למושב בדירקטוריון. בסבב הגיוס הקודם, שנערך ביוני 2016, השקיעו בחברה ענקית מוצרי האבטחה האלקטרוניים Tyco, זרוע ההשקעות של חברת Lenovo וקרן Olive Tree Ventures. סך גיוסיה של החברה מאז הקמתה עומד על 47 מיליון דולר. החברה מתכוונת להשתמש בכספי הגיוס כדי לבצע בדיקות קליניות במוצר על מנת לקבל את האישורים הרגולטוריים שיאפשרו להתחיל בשיווקו המסחרי.
ContinUse Biometrics, שהוקמה ב-2015 על ידי אשר פולני ופרופסור זאב זלבסקי, פיתחה חיישן המורכב ממצלמה ולייזר ומסוגל לאבחן באמצעים אופטיים תנודות של איברים פנימיים בגוף הנבדק ותנועות של מולקולות וכימיקליים בדם ברמה הננו-מטרית, ובאמצעות אלגוריתמים של בינה מלאכותית להפיק מן המידע הזה יותר מעשרים יותר מ-20 מדדים גופניים שונים כגון דופק, לחץ דם, רמות קלוגוז ואלכוהול, ואפילו פעילות שרירים, וכל זאת ממרחק של כמה מטרים וללא צורך במגע עם הנבדק. החיישן מסוגל לנטר את הוויבראציות הננו-מטריות גם מבעד לבושו של הנבדק ועל כן אינו מצריך חשיפה ישירה לעורו.
החיישן, שניתן להתקינו במכשיר הסמרטפון, יכול לשמש למגוון של שימושים, כגון ניטור רציף של מדדים גופניים של חולים הסובלים ממחלות כרוניות, ולהתריע בפני חולי סכרת, למשל, על חריגה ברמות הגלוקוז, או להתריע בפני חולים במחלות לב על חריגה בפעילות הלבבית המצריכה ייעוץ רפואי. בכך המכשיר יכול לאפשר לנטר את מצבם הרפואי של מטופלים גם בבית ולהקל את העומס על מערכת הבריאות. החברה מתמקדת במספר שווקים עיקריים: הבריאות, הבית החכם והרכב. כך למשל, בתחום הרכב, המכשיר של החברה, שניתן להתקינו בלוח המחוונים של הרכב, יכול לאבחן האם הנהג העולה על הרכב הינו שתוי או עייף מכדי לנהוג ולהתריע בפניו כי אינו כשיר לנהיגה.
חברת הסייבר BioCatch, שפיתחה טכנולוגיה לאימות זהות משתמשים ברשת על פי דפוסי ביומטריה התנהגותית, הודיעה היום על השלמת גיוס של 30 מיליון דולר. את סבב הגיוס הובילה קרן Maverick Ventures לצד משקיעים נוספים ובכללם זרוע ההשקעות של ענקית התשלומים אמריקן אקספרס, פלטפורמת השקעות ההמונים OurCrowd וגופים נוספים. BioCatch, שגייסה מאז הקמתה כ-47 מיליון דולר, מתכוונת להתשתמש בכספי הגיוס כדי להרחיב את צמיחת החברה בשווקים השונים.
בשנים האחרונות צמח היקף הסחר המקוון באופן משמעותי, וכיום רכישת מוצרים אונליין הפכה להיות חלק טבעי מהרגלי הצריכה שלנו. ואולם, ככל שהיקף הרכישות באינטרט ובשירותי בנקאות דיגיטליים עולה, כך גם גדל היקף מעשי ההונאה ברשת. על פי מחקר של Javelin Strategy & Research, ב-2016 התבצעו כ-15.4 מיליון מעשי הונאה באמצעות גניבת פרטי האשראי ופרטי הכניסה של צרכנים לחשבונות הדיגיטליים האישיים שלהם. מדובר עלייה של 16% בהשוואה ל-2015, ובסך הכול, הובילו מעשי ההונאה הללו לנזק כספי כולל של 16 מיליארד דולר.
בניית פרופיל ביומטרי דיגיטלי
במקום להוסיף שכבות הגנת סייבר נוספות באתרי הקצה, BioCatch מציגה גישה שונה בניסיון למגר את התופעה על ידי התמקדות בניתוח דפוסי ההתנהגות (ביומטריה) של המשתמש בזמן שהוא נכנס לחשבונו ומבצע עסקה כלשהי. הפלטפורמה של החברה אוספת ומנתחת בכלים של ביג-דאטה יותר מ-2,000 פרמטרים שונים ובונה באמצעותם פרופיל התנהגותי דיגיטלי של המשתמש, וכך להבחין בין משתמש מורשה לבין נוכל המנסה לחדור לחשבונו. כך למשל, המערכת עוקבת אחרי קצב ההקלדה של פרטי המשתמש, אופן אחיזת מכשיר המובייל בידו של המשתמש ואפילו גודל היד שלו.
כשהמערכת מזהה דפוס חריג שעשוי להצביע על חדירה בלתי מורשית לחשבון המשתמש, היא שולחת מיידית התראה על התנהגות חריגה כדי שניתן יהיה לעצור את הפעילות הבלתי מורשית בחשבון בזמן אמת. המערכת מסייעת לאתר התנהגות זדונית, פעילות רובוטית, הנדסה חברתית (כגון פישינג) ואיומי סייבר אחרים. על פי החברה, הפלטפורמה שלה עוקבת מדי חודש אחר למעלה מ-5 מיליארד עסקאות ומספקת התראות בזמן אמת על כל התנהגותית חריגה ברשת. למעשה, הטכנולוגיה של החברה מסייעת לאתר את ניסיון ההונאה בנקודת המוצא, כלומר במסוף של המשתמש, וכך חוסכת את העלויות האבטחה בנקודות הקצה כגון אתרי סחר מקוון ואתרי בנקאות דיגיטלית.
מי אתה באמת?
"BioCatch מסייעת לענות על השאלה 'מי אתה?' בעולם הדיגיטלי שבו יותר ויותר נוכלים עושים שימוש בפרטים הלגיטימיים של משתמשים אחרים, מה שמקשה על ההבחנה בינם לבין המשתמשים האמיתיים," כך אומר מנכ"ל החברה הוארד אדלשטיין. אנו גאים בתפקיד שאנו ממלאים כחלק בלתי נפרד מאסטרטגיית אימות הזהות של לקוחותינו. אסטרטגיה זו רלוונטית לכל חלקי האקוסיסטם הדיגיטלי, החל מבלימת הונאות בזמן אמת ועד מניעת פתיחה של חשבונות מזויפים. כל זאת תוך הענקת חוויית משתמש חלקה.”
BioCatch הוקמה ב-2011 על ידי אבי תורג’מן ובני רוזנבאום ז”ל. מטה החברה נמצא בניו יורק ובישראל מפעילה החברה מרכז פיתוח שבו היא מעסיקה כ-50 עובדים. בין לקוחותיה המרכזיים, הבנק "רויאל בנק אוף סקוטלנד" וחברת אמריקן אקספרס, ולחברה שיתופי פעולה עם חברות כמו Experian, LexisNexis ו-Samsung SDS.
אנו עושים שימוש בקבצי עוגיות לצרכים שיווקיים ושיפור חוויית השימוש באתר. איסוף המידע באתר נעשה באופן אנונימי, למעט בטפסי יצירת קשר והרשמה לניוזלטר בהם אתם מתבקשים למלא פרטים אישיים. אנו עושים שימוש במגוון תוכנות לאיסוף וניתוח אנליטי של הנתונים באופן אנונימי לרבות: גוגל אנליטיקס, פייסבוק פיקסל ועוד.
What personal data we collect and why we collect it
We collect anonymous data on visitors in this website for business purposes such as enhancing user experience, digital marketing and search engine optimization.
We collect personal data such as email address and names on various forms – all forms present in this website include consent checkboxes and clear reason for collecting the data: general inquiries on our products, newsletter subscription, professional inquiries job applications. All forms are designed in accordance with GDPR requirements.
Comments
When visitors leave comments on the site we collect the data shown in the comments form, and also the visitor’s IP address and browser user agent string to help spam detection.
An anonymized string created from your email address (also called a hash) may be provided to the Gravatar service to see if you are using it. The Gravatar service privacy policy is available here: https://automattic.com/privacy/. After approval of your comment, your profile picture is visible to the public in the context of your comment.
Media
If you upload images to the website, you should avoid uploading images with embedded location data (EXIF GPS) included. Visitors to the website can download and extract any location data from images on the website.
Contact forms and newsletter
We use Gravity Forms as our platform of choice for all forms present in this website. Forms present in this website have been modified to fit GDPR requirements.
Unless specifically specified and approved by visitor, we do not use the collected data for marketing purposes.
We use Mailchimp to collect email addresses and send periodical marketing materials to our customers.
Handling and management of all email addresses and mailing operations is conducted under GDPR terms and guidelines provided by Mailchimp.
All subscribers are able to change their subscriptions preferences or unsubscribe at any given time.
Techtime has accepted the Data Processing Addendum agreement provided by Mailchimp for all its Mailchimp accounts.
All our lead collection forms have been altered in accordance with GDPR requirements and now include unchecked checkboxes in order to accept the explicit consent of the user prior to form submission.
Cookies
If you leave a comment on our site you may opt-in to saving your name, email address and website in cookies. These are for your convenience so that you do not have to fill in your details again when you leave another comment. These cookies will last for one year.
If you have an account and you log in to this site, we will set a temporary cookie to determine if your browser accepts cookies. This cookie contains no personal data and is discarded when you close your browser.
When you log in, we will also set up several cookies to save your login information and your screen display choices. Login cookies last for two days, and screen options cookies last for a year. If you select “Remember Me”, your login will persist for two weeks. If you log out of your account, the login cookies will be removed.
If you edit or publish an article, an additional cookie will be saved in your browser. This cookie includes no personal data and simply indicates the post ID of the article you just edited. It expires after 1 day.
Embedded content from other websites
Articles on this site may include embedded content (e.g. videos, images, articles, etc.). Embedded content from other websites behaves in the exact same way as if the visitor has visited the other website.
These websites may collect data about you, use cookies, embed additional third-party tracking, and monitor your interaction with that embedded content, including tracing your interaction with the embedded content if you have an account and are logged in to that website.
Analytics
We use Google Analytics regularly for monitoring user behavior and traffic sources and utilize the gathered information for enhancing user experience and for business purposes.
The use of Google Analytics in done according to GDPR terms and guidelines provided by Google.
Legal Entity: Techtime.
Primary Contact (a.k.a. “Notification Email Address”): [email protected] – this email is designated for receiving notices under the Google Ads Data Processing Terms.
Who we share your data with
We use various cloud platforms and third party providers for the purpose of operating this website.
We do not share or sell your data for any commercial purpose other than specified above.
We use the following processors for the operating this website and executing related digital marketing campaigns:
WP Engine – Hosting Provider
Cloudflare – Cloud based security and web performance processor.
Google Cloud Platform – data centers provider for WP Engine
Sucuri – Website security provider
Mailchimp – Newsletter service provider
Google Analytics, Adwords, Webmasters
Facebook – We use Facebook for advertising and place tracking code on our website for enhancing digital marketing campaigns (i.e – Facebook Pixel).
Planwize Ltd – Digital Marketing Agency.
How long we retain your data
If you leave a comment, the comment and its metadata are retained indefinitely. This is so we can recognize and approve any follow-up comments automatically instead of holding them in a moderation queue.
For users that register on our website (if any), we also store the personal information they provide in their user profile. All users can see, edit, or delete their personal information at any time (except they cannot change their username). Website administrators can also see and edit that information.
What rights you have over your data
If you have an account on this site, or have left comments, you can request to receive an exported file of the personal data we hold about you, including any data you have provided to us. You can also request that we anonymize or erase any personal data we hold about you. This does not include any data we are obliged to keep for administrative, legal, or security purposes.
Request for Receiving Data Associated with One’s Email Address
Users may request to receive access to all related information submitted to this website for their review.
In accordance with GDPR compliance, user may further request the anonymization of such data.
In order to request access for all data associated with a given email address, users may submit the request here. Users then receive an email with a link to a page with all related information.
The link is valid for 24 hours. Users may submit additional request for the same email address once in every 24 hours.
A request for anonymization should be sent separately: User may select the data he or she wishes the site owner to anonymize so it cannot be linked to his or her email address any longer. An email confirmation will be sent once linked data has been successfully anonymized.
Where we send your data
Visitor comments may be checked through an automated spam detection service. All our processors and third party providers comply with GDPR requirements and apply privacy by design and necessary measure to ensure that personal data is being processed and handled in accordance with requirements. The list of our third party service providers and processors is listed above.
Contact information
For all privacy-specific concerns inquiries, you may contact us at [email protected]
How we protect your data
We use rigorous practices in order to protect our website and data collected, as well as world class cloud and hosting providers.
Communication between visitor and the server is encrypted using SSL.
The site is protected with web application firewall and is undergoing daily security scans, regular software updates by a dedicated team in order to minimize the risk of data breach.
What data breach procedures we have in place
Once a data breach is detected, our providers execute a dedicated standard operational procedure in order to assess the scope and potential damage, provide immediate remedy, patch any potential security holes and notify users who may be affected by the breach.
We may contact affected users with one or more form of communication within 72 hours and provide the needed information as to the scope of the data breach and actions taken.
What third parties we receive data from
We do not receive data from third parties for our marketing campaigns.
What automated decision making and/or profiling we do with user data
We may apply remarketing/retargeting methods while conducting online advertising using Google Facebook and the likes.
The above is conducted by applying various tracking codes into our website in order to track and retarget users based on
By visiting and using this website you are hereby provide your consent for the use of the above means and methods.
הגיוס המשמעותי האחרון של ויז'ן-סנס התבצע בשנת 2009 ובמהלכו היא גייסה כ-8 מיליון דולר. העובדה כי הגיוס האחרון התבצע לפני זמן כה רב מעידה שייתכן והחברה מצליחה למכור את המוצר שלה ולייצר הכנסות. מרכז הפיתוח של החברה נמצא בישראל, אך משרדיה הראשיים ופעילות המכירות שלה עברה לפני כמה שנים לארצות הברית, שהיא שוק היעד המרכזי שלה.
בתחילת החודש הזה (מרץ 2018) היא חתמה על מזכר הבנות עם חברת השלד הבורסאי תמדא (Tamda) הרשומה בבורסה בתל-אביב, שלפיו פורסייט תעביר לתמדא את הטכנולוגיות, הידע וזכויות הקניין הרוחני של מערכת Eye-Net לתקשורת סלולרית בין כלי רכב לבין משתמשים אחרים, תמורת כ-74.5% ממניות השלד. מניית תמדא נמצאת בשליטת חברת החיתום איפקס הנפקות, ומופיעה ברשימת השימור של הבורסה בתל אביב מכיוון ששווי שלה הוא כ-8 מיליון שקל בלבד. פורסייט מתכוונת לאחר השלמת ההסכם להחזיר את תמדא לתוך הרשימה הראשית של הבורסה, בין היתר באמצעות גיוס הון.
