תאגיד סימנס העולמי (Siemens) השיק היום בישראל תוכנית לקידום החדשנות. במסגרת התוכנית הוקמה מעבדת חדשנות במתחם העבודה SOSA בתל אביב, תחת השם SIEMENS Dynamo, אשר תאפשר לסטרטאפים ישראליים בתחום התעשייה לנסות את המוצרים שלהם בזמן תהליך העבודה ולהיחשף לטכנולוגיות של סימנס. כמו כן, סימנס תשתף פעולה עם חברות תעשייה ישראליות גדולות ובהן כגון כתר פלסטיק ושטראוס, שיאפשרו לסטרטאפים להתנסות עם מוצריהם בקווי היצור של החברות הללו.
התוכנית של סימנס תעניק לסטרטאפים תמיכה טכנית, עבודה שוטפת עם מומחי סימנס בארץ ובעולם, חשיפה לאתגרים תעשייתיים ולפתרונות בתחום, התנסות במפעלי ייצור קיימים של חברות ידועות ועוד.
בין הסטרטאפים הישראליים שיחלו את פעילותם במעבדה ניתן למצוא את: CoreTigo, המפתח מערכות תקשורת אלחוטית לשליטה ובקרה של סנסורים תעשייתיים, QualityLine, המפתח טכנולוגיה חדשנית לבקרה על איכות תהליך הייצור, Halo Digital, המפתח פלטפורמה דיגיטלית עבור תעשייה חכמה (industry 4.0) ועוד.
לדברי ד"ר שמואל פלדל, מנכ"ל סימנס ישראל אמר כי המטרה של המעבדה החדשה היא ללוות סטארטאפים בשלבים שונים של פיתוח תחת קורת גג אחת, עד לשלב המסחור. "הסטארטאפים הנבחרים ישולבו בתוך האקוסיסטם של סימנס, השותפים העסקיים ולקוחותיה. כמו כן, במידה והטכנולוגיות של הסטרטאפים יתאימו לפורטפוליו המוצרים והפתרונות של סימנס, ייתכן והדבר יוביל להליך רכישה של אותן טכנולוגיות".
סימנס משקיעה בלמעלה מ-20 חברות סטארטאפ מדי שנה, והשקיעה עד כה כ-800 מיליון אירו ב- 180 חברות סטארטאפ ברחבי העולם. המטרה של החברה היא להרחיב באופן משמעותי את ההשקעות והפעילויות שלה בשנים הקרובות בתחומי הליבה של החברה, ביניהם תחום התעשייה.
קרב השחמט בניסיון ההשתלטות הגדול ביותר בתולדות תעשיית השבבים נמשך. חברת ברודקום (Broadcom) הודיעה אמש כי היא מעלה באופן משמעותי את הצעת המחיר שלה לרכישת קואלקום (Qualcomm). בחודש נובמבר היא הגישה הצעה לרכישת קואלקום לפי מחיר של 70 דולר למניה, וכעת ברודקום מעלה את הצעתה ל-82 דולר למניה, אשר מעניקה לקואלקום שווי שוק של כ-150 מיליארד דולר.
ההצעה החדשה של ברודקום אושרה פה אחד על-ידי דירקטוריון החברה. למעשה, היא מעניקה לבעלי המניות פרמיה של כ-50% בהשוואה למחיר המניה של קואלקום בבנובמבר (לפני הגשת ההצעה הראשונה), וגבוהה בכ-33% ממחיר הנעילה של מניית קואלקום אמש במסחר בנסד"ק (61.6 דולר). כדי להגביר את הלחץ על בעלי המניות, ברודקום הודיעה שזו הצעה "סופית ומוחלטת": היא הציבה אולטימטום בפני בעלי המניות של קואלקום שלפיו אם הם לא יאשרו את ההצעה באסיפת המניות הכללית הקרובה של קואלקום – היא תסיר את ההצעה מהשולחן ותחדל מניסיונותיה לרכוש את החברה.
לפי ההצעה של ברודקום, מתוך 82 הדולר שהיא מציעה לכל מניה, היא תשלם לבעלי המניות 60 דולר במזומן ו-10 דולרים באמצעות מניות של ברודקום. הנהלת קואלקום טרם פרסמה תגובה רשמית להצעה המעודכנת של ברודקום. בתעשייה מעריכים שהנהלת קואלקום תדחה על הסף גם את ההצעה הזו, אלא שההכרעה לא נמצאת בידה אלא בידי בעלי המניות, אשר צפויים להכריע על גורל המיזוג בתחילת חודש מרץ.
דרישת ברודקום: החלפת הדירקטוריון ומכירת קואלקום
בסיבוב הקודם של המאבק על השליטה בקואלקום שהתקיים בחודש שעבר, הציעה ברודקום לבעלי המניות להחליף את כל חברי הדירקטוריון הנוכחי של קואלקום ב-11 מועמדים מטעמה, במטרה להשתלט על מועצת המנהלים של החברה ולקדם את אישור העסקה. מכאן שבאסיפת בעלי המניות של קואלקום יועלו להצבעה שתי הצעות שונות של ברודקום: להחליף את חברי הדירקטוריון ולמכור את החברה לפי הצעת המחיר החדשה.
במכתב ששלח למשקיעים, הציב מנכ"ל ברודקום, הוק טאן, אולטימטום חד-משמעי: "אנחנו נחדל לאלתר מניסיוננו לרכוש את קואלקום לאחר אסיפת המניות הקרובה של קואלקום במידה ולא ניכנס להסכם סופי ובמידה ורשימת חברי הדירקטוריון שאנו מציעים למנות לא תאושר". כלומר, גורל המיזוג שעשוי ליצור ענק חסר-תקדים בתחום שבבי התקשורת, יוכרע בשבועות הקרובים.
אי-הוודאות בקשר למיזוג כבר פגעה בקואלקום, ואתמול איבדה מנייתה בנסד"ק כ-6.5% ממחירה. גורם נוסף שהוביל לירידה החדה נעוץ בדיווחים שלפיהם אפל צפויה להפסיק לחלוטין את השימוש במודמים של קואלקום בדגם הבא של אייפון ולהשתמש במקומם במודמים של אינטל. אפל היא הלקוחה העיקרית של קואלקום, אך שתי החברות מצויות בסכסוך משפטי מר סביב גובה התמלוגים שגובה קואלקום עבור השימוש בטכנולוגיה שלה במכשירי אפל.
בשבוע שעבר דיווחה קואלקום על הכנסות ורווחים גבוהים מהמצופה ברבעון הרביעי של 2017, אך רשמה הפסד תפעולי של כ-6 מיליארד דולר, בעקבות רפורמת המס שביצע הממשל בארצות הברית וכן בשל קנסות העתק שספגה בשנה החולפת מהרשויות הרגולטוריות באיחוד האירופי, בדרום קוריאה ובטאיוואן.
במקרי חירום רפואיים יש לעיתים צורך לבצע הליך הקרוי אינטובציה, שבו מחדירים צינור פלסטיק לתוך קנה הנשימה של המטופל במטרה להבטיח את נתיב האוויר. למרות שמדובר בפרוצדורה שכיחה וחיונית, איתור קנה הנשימה הינו לעיתים פעולה לא פשוטה, בייחוד במהלך טיפול בנפגעים בטיפול נמרץ או בתנאי שטח. חברת הסטארט-אפ הישראלית גייד אין מדיקל (Guide In Medical), הפועלת במסגרת חממת NGT3 מנצרת, פיתחה מכשיר בלתי פולשני המאיר באמצעות מקור אופטי חיצוני את קנה הנשימה של המטופל ובכך מסייע לרופאים, פרמדיקים, רופאים צבאיים וצוותי טיפול נמרץ אחרים לבצע את פרוצדורת האינטובציה בצורה פשוטה ובטוחה יותר, גם בתנאים קשים. היום הודיעה החברה כי המכשיר שפיתחה קיבל את אישור ה-FDA וכי היא נערכת להתחיל בשיווק המוצר באירופה.
מדי שנה מבוצעות בעולם מעל למאה מיליון אינטובציות. לרוב ההליך מבוצע כהכנה לניתוח ותחת הרדמה מלאה. ואולם, פעמים רבות יש צורך לבצע אינטובציה גם בנפגעי טראומה המובהלים לטיפול נמרץ או במהלך טיפול בפצועים בשטח או בשדה הקרב, כאשר המטופל אינו מסוגל לנשום בכוחות עצמו. תהליך החדרת הצינור לקנה הנשימה דורש מהרופא או הפרמדיק רמת מיומנות גבוהה, דיוק מקסימאלי וכן מהירות, וזאת מאחר שהמטופל אינו נושם תוך כדי ביצוע הפרוצדורה.
לאתר את קנה הנשימה
כדי להחדיר במדויק את הצינור התוך-קני הרופא נדרש לאתר את קנה הנשימה ולהבחין בינו לבין הוושט, מיתרי הקול והאיברים הפנימיים האחרים. לעיתים, בשל מורכבות הפציעה או תנאי הסביבה, ולעיתים בשל חוסר ניסיון של הרופא או הפרמדיק, ההליך עשוי להתבצע באופן לקוי ולגרום לפציעה של המטופל להאריך את זמן האשפוז שלו.
כיום נעזרים הרופאים וצוותי החירום במהלך האינטובציה במצלמת וידיאו (לרינגוסקופ) המוחדרת באופן פולשני לתוך הלוע של המטופל. עם זאת, המערכת אינה מספקת הנחיה ברורה לרופא על מיקומו של קנה הנשימה, ולעיתים, הפרשות בלוע או דימומים עשויים לערפל את עדשת המצלמה ולהקשות על הרופא את הניווט.
להאיר את המנהרה הנכונה
אריאל שרם, המשמש כמנכ"ל גייד אין מדיקל, למד מניסיון אישי על הקושי המיוחד שבביצוע אינטובציה בתנאי שטח במהלך שירותו ביחידת החילוץ 669 של צה"ל. בריאיון ל-TechTime הוא מספר: "אינטובציה היא אחת הפעולות הבסיסיות שמבצעים בשטח כדי להבטיח את נתיב הנשימה של המטופל. אך ברמת השטח מדובר בפעולה לא פשוטה ועשויה פעמים רבות להסתבך, מכל מיני סיבות, בין אם בשל מצבו של המטופל ובין אם בשל העובדה כי בדרך כלל רופאים צבאיים אינם בהכרח מתורגלים בפרוצדורה הזו כמו שרופא בבית חולים מתורגל בה. החוויה הזו המחישה לי את למצוא מענה שיפשט את הפרוצדורה הזו עבור מי שאינו בהכרח מתורגל בה באופן קבוע."
אריאל שרם. צילום: יונתן כהן
ביחד עם איתי חיות ומנהל מחלקת טיפול נמרץ בבית החולים הדסה ד"ר אלחנן פריד, הקימו השלושה ב-2015 את גייד אין מדיקל ופיתחו פיתרון אופטי בלתי פולשני אשר מקל באופן משמעותי על הרופא או הפרמדיק לאתר את קנה הנשימה של המטופל. ההתקן של החברה, הקרוי IRRIS, מוצמד באופן חיצוני כמדבקה על צוואר המטופל ומקרין פנימה לתוך הרקמות אור באורך גל בלתי נראה. בשל ההבדלים האנטומיים בין הוושט לבין קנה הנשימה והמיקום השונה שלהם, קרני האור הנפלטת מן המכשיר נבלעים לחלוטין בוושט וברקמות הסובבות אך מוחזרים חזרה מקנה הנשימה ומאירה אותו על גבי מסך הווידיאו. התאורה המיוחדת, אשר מהבהבת בצורה ברורה, מאפשרת לרופא להחדיר במדויק את צינור הפלסטיק לתוך קנה הנשימה.
"אם נחשוב על הוושט וקנה הנשימה כשתי מנהרות, המכשיר שפיתחנו עוזר להאיר את המנהרה הנכונה. בניסויים שערכנו, גילינו שאורך הגל המסוים של המכשיר יודע לחדור את הגרון ולבקוע אך ורק מקנה השימה. הוושט עמוקה יותר והיא דחוסה וסגורה ועל כן הקרינה נבלעת בה. הקנה הוא חלול וסחוסי, מה שמאפשר לקרינה לחדור דרכו ולהאיר חזרה," מסביר שרם.
ה-IRRIS, אשר קיבל את אישור אמ"ר ממשרד הבריאות בישראל ואת אישור CE באיחוד האירופי, נמצא כעת בבדיקה במחלקת טיפול נמרץ של בית חולים הדסה וכן בבתי חולים במדינות שונות באירופה כגון ספרד, דנמרק, שווייץ והולנד. "אנחנו מקבלים פידבקים מאוד חיוביים מהמרדימים והרופאים שמאוד אוהבים את הקונספט הפשוט והמועיל של המכשיר ואת השימוש באופטיקה בלתי פולשנית."
גייד-אין מדיקל נמצאת כעת בסבב גיוס שני, בהיקף של שני מיליון דולר, ונערכת להקמת מערכי הפצה באירופה. עד היום גייסה החברה כ-5 מיליון שקל מחברת התרופות הציוד הרפואי והוטרינרי כצט, אשר הצטרפה כשותפה אסטרטגית לחברה, וכן מ- NGT3 וממשקיעים פרטיים. "אישור ה-FDA מהווה צעד חשוב בהגעה לשוק הגלובלי וביכולת לגייס שותפים להפצה וכמובן משקיעים נוספים כחלק מתכנית הצמיחה שלנו. אני מאמין שבשנים הקרובות המוצר יהיה בשימוש בכל אמבולנס, חדר ניתוח ותאג"ד," הוסיף שרם.
חברת אורביט מערכות (Orbit), העוסקת בתקשורת לוויינים, מערכות עקיבה ומערכות לניהול תקשורת ושמע במטוסים, הודיעה היום כי קיבלה מארגון בטחוני של אחת ממדינות אסיה הזמנה למערכות טלמטריה אוויריות בכ-16 מיליון שקל. אספקת המערכת צפויה ב-2019. הפתרון המלא, המיועד ליישומים לבדיקת טווחים, כולל אנטנה בגודל 5 מטר בתדר S-band ותחנה קרקעית עם יכולות שרשרת נתונים מלאות. באורביט מציינים כי ההזמנה זו באה בעקבות הזמנה דומה קודמת מחודש אפריל האחרון מאותו לקוח, אשר כללה מערכת S-band בגודל 1.8 מטר.
חברת אורביט מנתניה מספקת מערכות תקשורת עתירות טכנולוגיה למשימות חיוניות (Mission-Critical) ומסחריות עבור יישומים בים, ביבשה, באוויר ובחלל, ובכלל זה מערכות תקשורת לוויינית ניידות, פתרונות עקיבה וטלמטריה, מערכות לניהול תקשורת פנים במטוסים ומערכות לתצפיות מהחלל. פתרונות הטלמטריה האווירית של אורביט משמשים ליישומים הגנתיים ואזרחיים כגון בחינת טיסות, משימות חלל וטילים, ומאפשרים ניטור בזמן אמת של תנאי הסביבה באובייקט המוטס.
חברת סאטקום מערכות (Satcom), שבשליטת קבוצת יורוקום, השלימה בשבוע שעבר גיוס הון של 44.5 מיליון שקל באמצעות הנפקת אג"ח ב' וכתבי אופציות סדרה 2 למגזר המוסדי ולציבור. ל-TechTime נודע שמטרת הגיוס היא לבצע פעילות רכש של חברות ופעילויות בתחומה של החברה. עד כה לא ביצעה החברה רכישות של חברות אחרות בתחום, ונראה כי השלמת הגיוס מסמנת שלב חדש באסטרטגיית ההתרחבות של החברה. דן זייצ'ק מנכ"ל החברה אמר לאחר השלמת הגיוס, "הצלחת הגיוס מהווה אבן דרך משמעותית במימוש אסטרטגיית הצמיחה של סאטקום מערכות".
גיוס ההון התבצע בשני שלבים: מכרז למגזר המוסדי ומכרז לציבור. בשלב המכרז הציבורי גייסה סאטקום 35 מיליון שקל ואילו במכרז הציבורי גייסה החברה כ-9.5 מיליון שקל נוספים. שני הסבבים נענו בביקושים שהיו גבוהים ממספר יחידות האג"ח וכתבי האופציות שהציעה החברה לשני המגזרים. הנפקת אגרות חוב מוצלחת לסאטקום מערכות: במכרז המוסדי זכתה החברה לביקושים גבוהים במיוחד בהיקף של כ-100 מיליון שקל, כמעט פי שלושה מכפי שביקשה החברה לגייס.
סאטקום פועלת בשני תחומים עיקריים: מתן שירותי תקשורת נתונים ושירותי תקשורת לוויינית ניידת. הכנסות החברה בתשעת החודשים הראשונים של 2017 עלו ב-27% ל-31.7 מיליון דולר, כאשר תחום תקשורת הנתונים מהווה כ-80% מהכנסות החברה ואילו תחום התקשורת הלוויינית מהווה כ-18% מכלל ההכנסות. מנוע הצמיחה המרכזי של החברה הוא שוק האינטרנט והסלולר באפריקה, הנמצא בצמיחה מהירה בשנים האחרונות, והיה אחראי לכ-90% מהכנסותיה. סאטקום מספקת עבור השוק הזה תחנות קליטה ושידור לווייניות זעירות (VSAT-Very Small Aperture Terminal) המשמשות מפעילים סלולריים וספקי אינטרנט לאספקת תשתית תקשורת באתרים מרוחקים, מכיוון שהן מאפשרות לספק את השירות באמצעות לוויין, ולא באמצעות תחנות ממסר סלולריות או כבלי תקשורת פיסיים, דוגמת סיבים אופטיים.
חברת סאטקום היא חלק מקבוצת יורוקום הנמצאת בשליטת שאול אלוביץ'. בעקבות המשבר הפיננסי שאליו נקלעה הקבוצה, נמצאות כעת מניות סאטקום בידי בנק הפועלים ובנק דיסקונט. שני הבנקים מנהלים מגעים למכירת הקבוצה לאיש העסקים נתי סיידוף. בחודש שעבר דיווח העיתון "כלכליסט", שאלוביץ' הציע לבנקים לרכוש בעצמו את מניות השליטה בסאטקום תמורת 40 מיליון שקלץ סאטקום היא החברה הציבורית הקטנה ביותר בקבוצת יורוקום. עם זאת, לאור שווי השוק של החברה בבורסה, העומד כעת על 46 מיליון שקל, הבנקים מנסים לאתר קונה אחר שיציע סכום גבוה יותר.
נמשכת מגמת הירידה בתוצאות הכספיות של חברת DSPG שהשתקפה לאורך הרבעונים הקודמים. החברה מהרצליה, המפתחת שבבים המבוססים על טכנולוגיית DSP, דיווחה היום על ירידה של 11% במכירות האחרון של שנת 2017 בהשוואה לרבעון המקביל 2016, וירידה של כ-10% במכירות בשנת 2017 כולה. הנתון המדאיג ביותר בדו"ח של DSPG הוא הירידה במכירות בשווקים החדשים שאליהם מנסה החברה לפרוץ.
לאורך מרבית שנות פעילותה של DSPG שהוקמה ב-1987, תחום הפעילות העיקרי שלה היה בפיתוח וייצור שבבים לטלפונים אלחוטיים בתקן DECT, ותחום זה עדיין אחראי למרבית הכנסותיה של החברה. עם זאת, לאור הירידה בביקושים בתחום הטלפונים האלחוטיים עם התיישנות הטכנולוגיה, החברה החלה בשנים האחרונות לגוון את תמהיל המוצרים כדיל היכנס לתחומים חדשים כמו VoIP, סלולר, ו-IoT. בשנת 2016 שינוי הכיוון העסקי הזה נחל הצלחה גדולה, והחברה דיווחה על עלייה של 48% בהיקף המכירות של מוצרים חדשים שהפחיתו את תלותה בשוק המסורתי.
אולם הדו"ח האחרון מרמז שהמומנטום נבלם: בשנת 2017 הסתכמו מכירות המוצרים החדשים ב-57.3 מיליון דולר, ירידה של 3% בהשוואה ל-2016. כלל מכירותיה של DSPG ב-2017 הסתכמו ב-124.8 מיליון דולר, בהשוואה ל-137.9 מיליון דולר ב-2016. בשורה התחתונה, החברה רשמה הפסד תפעולי שנתי של 4.2 מיליון דולר, וזאת בהשוואה לרווח תפעולי שנתי של 4.8 מיליון דולר ב-2016. הירידה החדה ביותר במכירות מוצרים חדשים היתה של מוצרי SmartVoice, שהם שבבים לעיבוד קולי, אשר הסתכמה בשיעור חד של 69%. בתחום ה-IoT החברה דיווחה על ירידה של 9%.
מנגד, החברה נהנתה מעלייה של 31% בתחום השבבים ליישומי קול ברשת (VoIP) עבור המגזר העסקי. החברה הסבירה שבתחום הזה היא מתחילה לבסס לעצמה מעמד של מובילה עולמית וזכתה בלקוחות חדשים רבים. מנכ"ל החברה, עופר אליקים, הסביר את הירידה בתוצאות הכספיות בהמשך ההיחלשות ארוכת הטווח בתחום הטלפונים האלחוטיים, אך ציין כי המגמות בתעשייה והזכיות האחרונות של החברה מחזקות את התחזית לצמיחה ארוכת טווח: "הדו"ח מראה ש-DSPG הגיעה לנקודת מפנה. המוצרים החדשים שהשקענו בהם בשנים האחרונות צוברים מומנטום. אנחנו צופים כי הגידול במכירות המוצרים החדשים ב-2018 יהיה גבוה מהירידה בתחום הטלפונים האלחוטיים".
שיתוף פעולה עם Harman
בתחילת החודש הודיעה DSPG על שיתוף פעולה יוקרתי עם חברת Harman, שנרכשה בשנה שעברה על-ידי סמסונג תמורת כ-8 מיליארד דולר. הרמן מתמחה בתחום טכנולוגיות קישוריות בכלי-רכב חכמים, במערכות בידור ומידע ממונעות ובשוק האלקטרוניקה הצרכני. היא החליטה לשלב את שבבי SmartVoice של DSPG בפלטפורמת Sonique שלה לזיהוי קולי. הפלטפורמה כוללת מערך של מיקרופונים ואלגוריתמים המיועדים לזיהוי מדויק של פקודות קוליות, מיועדת בעיקר לשוק המוצרים הביתיים כגון נגני מוזיקה ומכשירי טלוויזיה חכמים. השבבים של DSPG יסייעו לחדד את איכות זיהוי הקול גם בסביבות רועשות.
ענקית האלקטרוניקה הדרום קוריאנית סמסונג (Samsung), שעקפה השנה את אינטל והפכה ליצרנית השבבים, נתנה הלילה חותמת נוספת לשנה המוצלחת שלה כאשר דיווחה על זינוק בהכנסות וברווחים ברבעון הרביעי של 2017 ובשנה כולה, במידה רבה הודות לצמיחה החדה בשוק הזיכרונות בעולם.
החברה מדווחת על עלייה של 23.7% בהכנסות ברבעון הרביעי של 2017 לכדי 62.02 מיליארד דולר, וזינוק של 72.9% ברווח הנקי, שהסתכם ב-11.48 מיליארד דולר. בסיכומה של 2017 כולה, הכנסותיה של סמסונג עמדו על 224.27 מיליארד דולר, עלייה של 18.7% לעומת 2016. ברווח נקי השנתי נרשם זינוק אדיר של 85% ל-39.5 מיליארד דולר.
כמו ברבעונים הקודמים, מי שהובילה את הצמיחה העסקית ברבעון הרביעי היתה חטיבת הרכיבים של סמסונג, שהכנסותיה זינקו ב-44% והגיעו ל-30.13 מיליארד דולר. ב-2017 עמדו הכנסותיה של החטיבה על 101.27 מיליארד דולר, עלייה של 38% לעומת 2016. בסמסונג ציינו כי המנוע המרכזי לעלייה בהכנסות החטיבה היה מכירות זיכרונות ה-DRAM וה-NAND. סמסונג היא יצרנית הזיכרונות השנייה בגודלה בעולם ונהנתה מהעלייה הדו-ספרתית בהיקף הביקושים ובמחירים בשוק הזיכרונות העולמי ב-2017, בעיקר בתחום המובייל והשרתים.
בסמסונג צופים כי המגמות הנוכחיות בשוק הזיכרונות יימשכו גם ברבעון הבא, וזאת למרות דפוסים עונתיים שאמורים היו להכביד על הביקושים בשוק. בתחום זיכרונות ה-NAND, החברה צופה ביקושים גבוהים לשרתי SSD מחברות גדולות המספקות שירותי ענן, וכן ביקושים גבוהים לשבבי DRAM לשוק הסמרטפונים. בקטגוריית ה-NAND, בסמסונג צופים עלייה בביקושים לרכיבים עבור מרכזי מידע. עם זאת, הביקושים לזיכרונות NAND לתחום המובייל צפוי לרדת, בעיקר בשל סיבות עונתיות, כך על פי החברה. יש לציין בהקשר זה את הדיווחים האחרונים בתקשורת כי אפל חתכה בחצי את היקף ההזמנות למכשירי אייפון X. סמסונג היא אחת מהספקיות המרכזיות של רכיבי זיכרונות למכשיריה של אפל. עם זאת, בסמסונג ציינו כי העלייה במכירות הזיכרונות סייעה לפצות על היחלשות מסוימת שנרשמה בעסקי ה-Foundry של החברה ברבעון הרביעי.
קבוצת פתרונות הסייבר של Dell EMC וחברת TSG הישראלית, אשר בבעלות משותפת של התעשייה האווירית ופורמולה מערכות, השיקו שירות משותף לניהול וניטור אירועי סייבר לארגונים, אשר יתבסס על היכולות המשולבות של שני הגופים בתחום הסייבר. השירות החדש יפעל ממרכז הסייבר של Dell EMC בבאר שבע, המעסיק כיום מאות עובדים.
מטרת השירות היא לסייע לארגונים להפחית את היקף ועוצמת התקפות הסייבר כנגדם, וזאת על ידי טיפול בנקודות התורפה בתשתיות ה-IT מצד אחד, והגברת המודעות בקרב עובדים ומנהלים בארגון לסכנות הסייבר ומתן כלי מניעה טכנולוגיים ותפעוליים מצד שני. השירות יכלול ניטור רשת, ניהול אירועים, מודיעין סייבר, יעוץ , צוות תגובה, הדרכות ותרגולים. השירות מיועד הן לארגונים שאין להם גוף סייבר פנימי והן לארגונים שמפעילים גוף סייבר פנימי אך מעוניינים להעביר חלק מפעילותם לגורם חיצוני
ד"ר יניב הראל, מנכ"ל קבוצת פתרונות הסייבר של Dell EMC, אמר כי השירות החדש מביא את הידע של שתי החברות במסגרת מודל שירות רציף המתמודד עם תופעות סייבר מולם מתמודדים ארגונים.
קבוצת פתרונות הסייבר של Dell EMC הוקמה בשנת 2014 בפארק הסייבר בבאר שבע. הקבוצה מתמחה בפיתוח פתרונות אבטחה מותאמים אישית אשר מבוססים על מוצריה והטכנולוגיות של חברת דל. מנכ"ל קבוצת פתרונות הסייבר של Dell EMC הוא ד"ר יניב הראל.
חברת TSG, שנמכרה בינואר 2016 תמורת 50 מיליון דולר לתעשייה האווירית וחברת פורמולה מערכות, פעילה בתחומי המערכות השליטה והבקרה, מודיעין והגנת המולדת ליחידות צבאיות, רשויות ממשלתיות ותאגידים ברחבי העולם. TSG מפתחת מערכות מודיעין לאיסוף וניתוח מידע, מערכות לניהול פעולות מיוחדות וכוחות הצלה, מערכות העיר החכמה, וכן פתרונות אבטחת סייבר.
חברת סיקוונס (Sequans Communications) מפתח תקווה, המייצרת שבבי תקשורת LTE לספקיות סלולאר, חתמה על הסכם עם Softbank Corp לשימוש בפלטפורמה של סיקוונס כדי לאפשר חיבור של מכשירי IoT לרשתות תקשורת מהדור הרביעי (LTE). Softbank Corp, המשתייכת לענקית הטלקומוניקציה היפינית סופטבנק, היא ספקית שירותי הסלולאר הגדולה ביפן. יפן היא אחד משווקי ה-IoT הגדולים והמתפתחים בעולם.
במסגרת שיתוף הפעולה סופטבנק תעשה שימוש בפלטפורמת Monarch של סיקוונס. מונארך הינו מערכת-על-שבב המיועדת לספק קישוריות בתקניLTE-M ו- NB-IoTלמכשירי IoT הפועלים בפס צר (Narrowband) ובהספק ובקצב העברת מידע נמוכים, כגון מדי תשתית, חיישנים תעשייתיים, רצועות מדידה בריאות וספורט ואביזרים לבישים ויישומים נוספים לתחומי הבית החכם והעיר החכמה. מונרך היא פיתרון קישוריות LTE הכולל פס רחב, מקמ"ש RF, יחידת הספק וזיכרון RAM על גבי שבב זעיר בגודל של 6.5 ס"מ על 8.5 ס"מ. השבב מתאפיין בהספק נמוך מאוד, הן במצב פעיל והן במצב רדום,
שתי החברות עורכות כעת מבדקים בפלטפורמת מונארך של סיקוונס באמצעות ציוד התקשורת של סופטבנק ביפן, ומפתחות טכנולוגיה בדיקה ייעודית הפועלת בפרוטוקול LwM2M (lightweight M2M), פרוטוקול הקובע את התקשורת בין תוכנת המשתמש במכשיר IoT לבין השרת של ספק השירות. פיתוח הטכנולוגיה נועד להעביר בזמן אמת ובאופן רציף את נתוני מבדקי התקשורת ברמת המכשיר ובכך לסייע להאיץ את חיבור מכשירי IoT חדשים לרשת ה-LTE של סופטבנק.
סמנכ"ל חטיבת ה-IoT בסיקוונס דני קיידר אמר כי סופטבנק שמה לעצמה למטרה לקדם ביפן קישוריות LTE למכשירי IoT מכל הסוגים. "אנחנו שמחים לשתף פעולה סופטבנק ולהעשיר את האקוסיסטם עם קישורית LTE למשתמשי IoT ברשת של סופטבנק."
סיקוונס קומיוניקיישנס נוסדה ב-2003 על ידי ג'ורג' קרם. החברה מייצרת שבבים המספקים תקשורת אלחוטית בתקן LTE לדור הרביעי ליצרניות סלולאר. החברה פיתחה שני משפחות של מוצרים: שבבי StreamrichLTE, המיועדים לתקשורת בפס רחב עבור מכשירי סלולאר, ושבבי ,StreamliteLTEהמיועדים לתקשורת למכשירי IoT הפועלים בפס צר. לחברה יש משרדים נוספים ברחבי העולם הכוללים את ארה"ב, בריטניה, ישראל, סינגפור וטייוואן. החברה נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של 140 מיליון דולר.
חברות הטכנולוגיה הישראליות גילו את אוסטרליה, וזו כבר מגמה. במקום לגייס הון באמצעות קרנות הון סיכון או להנפיק בבורסה בתל אביב או בנסד"ק, חברות טכנולוגיה ישראליות צעירות בוחרות לנדוד אל אוסטרליה הרחוקה ולבצע בה את ההנפקה הציבורית שלהן. לפחות 13 חברות הייטק ישראליות הצטרפו לבורסה האוסטרלית בשנתיים האחרונות, והן נסחרות כיום בשווי כולל של יותר ממיליארד דולר. "בארץ מעדיפים נדל"ן במקום הייטק", מתלוננות חברות טכנולוגיה ישראליות.
בתעשייה מעריכים שהמגמה הזו רק תלך ותגבר. Techtime החליט לבדוק מה קורה באוסטרליה וגילה שייתכן כי אנחנו מצויים רק בתחילתו של גל הנפקות ישראליות באוסטרליה. בשגרירות אוסטרליה מדברים על מבול של בקשות מידע. מאחורי המגמה המפתיעה מסתתרים של שלדים של חברות כרייה ישנות, ומדיניות חדשה המבוססת על דרישות סף נמוכות, מקצועיות גבוהה, שקיפות של הבורסה האוסטרלית, הון זמין המחפש ערוצי השקעה וקהילת משקיעים עממית ותוססת. אוסטרליה הפכה כתובת לחברות סטארט-אפ ישראליות ובינוניות, וההפסד כולו שלנו.
הישראליות שוות יותר ממיליארד דולר
בשנתיים האחרונות החברות הישראליות גילו את אוסטרליה. בשנים 2015-2017 הצטרפו לבורסה האוסטרלית 13 חברות ישראליות שהגיעו אליה מתחומים מגוונים: תקשורת אלחוטית, אבטחה וסייבר, מערכות ממוחשבות, ציוד רפואי, רשתות חברתיות, אפילו מתחומים כמו טיהור מי-שפכים וקנביס רפואי. מבחינת מספר חברות הטכנולוגיה הנסחרות בבורסה האוסטרלית (ASX), ישראל נמצאת במקום השלישי מבין המדינות הזרות. בסך הכול, נסחרות כעת ב-ASX כ-15 חברות ישראליות ששווי השוק המשותף שלהן הוא מעט מעל מיליארד דולר אמריקאי.
בדיקת Techtime מגלה שמדובר בחברות קטנות-בינוניות, שחלקן עדיין נמצא בשלב הפיתוח וטרום ההכנסות וחלקן מייצר הכנסות שאינן עולות על 50-100 מיליון דולר בשנה. לכן הצטרפות לנסד"ק אינה כדאית עבורן. עבור חלק מהחברות האלו, אוסטרליה היא גם שוק יעד למוצריהן, כדוגמת חברות הקנביס הרפואי.
אולם, עבור מרבית החברות הישראליות, ההנפקה בבורסה האוסטרלית איפשרה להן בראש ובראשונה לגייס הון משמעותי מהמשקיע האוסטרלי. במקרים רבים מדובר בהון שאולי הן לא היו מצליחות לגייס מקרנות ההון-סיכון. הבורסה האוסטרלית גם מעניקה להן חשיפה לשוק הגלובלי, בזכות מעמדה הטכנולוגי המתבסס של בורסת ASX.
Weebit Nano גילתה את השלד של Radar Iron
קובי חנוך
דוגמא טיפוסית לאסטרטגיה הזו היא חברת Weebit Nano, שעדיין נמצאת בשלבי הפיתוח ועדיין לא מייצרת הכנסות. חברת Weebit Nano מפתחת רכיבי זיכרון מסוג ReRam, טכנולוגיית זיכרון חדשנית שעשויה בשנים הקרובות להחליף את זיכרון הפלאש הנפוץ ולתת מענה לצורך הגובר לזיכרונות בלתי נדיפים, בעלי נפח גדול ומהירות גבוהה, בתחומים כגון בינה מלאכותית, רכב אוטונומי ומרכזי מידע.
החברה הוקמה ב-2015 על-ידי שני משקיעים ישראלים שרכשו את הזכויות על הפטנטים בתחום ה-ReRam של מפרופ' ג'יימס טור מאוניברסיטת רייס בארצות הברית. הם חיפשו מימון דרך קרנות ההון סיכון שפועלות בארץ, אך משלא הצליחו בכך, פנו לאופציה האוסטרלי. חברת Weebit נכנסה לבורסה האוסטרלית באמצעות מיזוג לתוך שלד בורסאי (Reverse Merger) של חברת הכרייה Radar Iron שפשטה את הרגל.
בהנפקת המניות הראשונה גייסה החברה כ-5 מיליון דולר אוסטרלי (כ-4 מיליון דולר אמריקני) ובהנפקת המניות השנייה גייסה כ-2.5 מיליון דולר אוסטרלי. כיום היא נסחרת לפי שווי שוק של כ-50 מיליון דולר. ההון שגייסה משמש אותה למימון השוטף של פעילות הפיתוח המתבצעת במכון המחקר Leti בצרפת. מבין הישראליות באוסטרליה, Weebit היא דוגמה מובהקת ביותר לחברת סטראט-אפ שההשקעה בה משלבת סיכון רב עם פוטנציאל עתידי לתשואה גבוה (High Risk-High Gain). כאמור, טכנולוגיית הזיכרון שלה צפויה, אם בכלל, להגיע לשוק רק בעוד כמה שנים. אולם זהו מוצר שאם יצליח, עשוי לחולל מהפיכה בשוק הזיכרונות.
"המשקיעים הם Moms and Paps"
מבחינת המשקיע האוסטרלי, מדובר בסוג של הימור טכנולוגי. במובנים רבים, ההשקעה הזו דומה במאפייניה להשקעה בחברות כרייה שבהן מורגל המשקיע האוסטרלי: אלה חברות שעשויות לגלות מאגר גדול של גז או נחושת – או לסיים את החיפושים באדמה בלא כלום. בעקבות Weebit Nano, הצטרפו לבורסה האוסטרלית ב-2016 באמצעות מיזוג לשלדים בורסאיים גם Ultra Charge, המפתחת טכנולוגיה להטענת סוללות, וגם Dot Nano המייצרת חומרי graphene quantum dot לתעשיית האופטיקה והאלקטרוניקה.
מנכ"ל Weebit Nano, קובי חנוך, הסביר ל-Techtime על ההחלטה האוסטרלית: "הבורסה באוסטרליה ידידותית מאוד לחברות פיתוח כמונו. דרישות הסף לכניסה ל-ASX הן יותר נמוכות והראש של המשקיעים הרבה יותר פתוח לחברות סטרטאפ. בנסד"ק או בבורסה של תל אביב, אף אחד לא מסתכל על חברה כמו שלנו". הוא מספר על אופיים ההרפתקני של האוסטרליים. "המשקיעים האוסטרליים שמשקיעים בנו באים מהציבור הרחב. אלה אנשים שמאמינים בחברה גם אם אינם בהכרח מבינים את הטכנולוגיה לעומקה. כשנכנסתי לאסיפת בעלי מניות לא נתקלתי באנשי עסקים מעונבים אלא ממש בפשוטי עם, או כפי שקוראים להם באוסטרליה Moms and Paps. מנגד, יש גם הרבה ספקולנטים וסוחרי יום שמשקיעים בחברה, מה שמייצר תנודתיות במניה".
רווח לאוסטרליה, הפסד לישראל
הנדידה של חברות הייטק ישראליות לשוק האוסטרלי היא הפסד נקי לשוק ההון בארץ, ולמעשה לציבור הישראלי כולו. "קרנות ההון סיכון בארץ הן במרביתן זרות, וכשיש אקזיט מי שמקבל את הכסף זה לרוב קרנות אמריקניות. הגופים המוסדיים בארץ, ובעיקר קרנות הפנסיה, לא משקיעים בהייטק. זה אבסורד לאור היותנו 'סטארט-אפ ניישן'. בסופו של דבר, מי שמרוויח הם בעלי הפנסיות בארצות הברית ולא בעלי הפנסיות בארץ". חנוך מבקר גם את הבורסה בישראל. "היא לא ידידותית לסטארט-אפים. אין מסלול שמאפשר לחברות כמונו להיכנס לבורסה הישראלית. הם מחפשים חברות גדולות עם רמת הכנסות ופעילות מינימלית. עבור סטארט-אפ ישראלי ללא הכנסות המעוניין לממן את פעילות המחקר והפיתוח – הבורסה הישראלית אינה אופציה, וזה עצוב".
מוביליקום מצטרפת אל "הגל השני"
אורן אלקיים
אם בגל הראשון של פלישת החברות הישראליות לבורסה האוסטרלית בשנת 2016, מרבית החברות נכנסו ל-ASX בדלת האחורית דרך מיזוג הפוך, בשנת 2017 המגמה החלה להשתנות, וחברות ישראליות החלו להיכנס לבורסה האוסטרלית בדלת הראשית באמצעות הנפקת מניות ראשונית לציבור (IPO). אחת מהחברות הראשונות שעשו זאת היתה Mobilicom, מהעיר אזור, המפתחת מערכות תקשורת אלחוטיות ניידות ללא צורך בתשתית. החברה ביצעה הנפקה ב-ASX ב-1 במאי 2017 וגייסה כ-7 מיליון דולר אוסטרלי. "התחלנו טרנד שהוביל חברות ישראליות נוספות להצטרף לבורסה האוסטרלית בדרך של הנפקה ולא מיזוג הפוך", אמר ל-Techtime מנכ"ל מוביליקום, אורן אלקיים. כיום נסחרת המנייה לפי שווי שוק של כ-21.3 מיליון דולר אוסטרלי.
בדומה לחנוך מ-Weebit, גם אלקיים מדבר על היתרונות של הבורסה האוסטרלית עבור חברות קטנוות ובינוניות. "עבור חברות עם הכנסותיה מצומצמות או בשלב טרום מכירות, מה שקרוי Small and Mid Size Cap, אין הצדקה ללכת לנסד"ק, שמותאמת לחברות הייטק גדולות יותר. עם הכנסות של פחות מ-100 מיליון דולר, אתה תיחשב בנסד"ק לחברה קטנה, ואז הפעילות סביב המניה תהיה קטנה. העלות והמורכבות שבהצטרפות לנסד"ק פשוט אינה כדאית עבור חברות כאלה".
חברות מסדר הגודל הזה, שאינן עומדות בסטנדרטיים של הבורסות הראשיות בלונדון ובוול-סטריט, לרוב נדחקות לבורסות המשנה כגון ה-OTC בארצות הברית או ה-AIM בלונדון. בבורסות אלה רמת החשיפה לציבור נמוכה, ולמרבית גופי ההשקעה כלל אין מנדט להשקיע בחברות הללו, ועל כן מאוד קשה לבצע משם קפיצת מדרגה ולטפס אל הבורסות הראשיות.
הגופים הישראלים מעדיפים נדל"ן ולא הייטק
מסתבר שהמחסומים הללו נכונים גם לשוק המקומי. אלקיים מסביר מדוע החליטה מוביליקום שלא לבצע הנפקה בישראל. "שקלנו זאת. אך לאחר התייעצויות עם גורמים בארץ כגון חתמים ומשרדי רואי חשבון, הבנתי שגופי ההשקעה בארץ מעדיפים להשקיע בנדל"ן ולא בהייטק, ומשום כך מרבית ההנפקות בשנים האחרונות של חברות טכנולוגיה בארץ נכשלו. גם הבורסה הישראלית לא מקדמת השקעות בחברות הייטק קטנות ובינוניות. יש בארץ כשל שוק, שלא מאפשר לחברות קטנות ובינוניות לצמוח כאן".
כאשר ישראל והבורסות המרכזיות במערב סגורות בפניה, מוביליקום פנתה אל אסיה ובדקה את הבורסה הסינגפורית והבורסה האוסטרלית. "בסינגפור ובאוסטרליה מקבלים חברות כמונו, רוצים בהן ומשקיעים בהן. בסוף בחרנו בבורסה האוסטרלית מכיוון שהיא מאוד מתקדמת, מאוד מקצועית מבחינת החוקים ומאוד שקופה. המסחר מתנהל באופן מלא בצורה אלקטרונית, ללא רצפת מסחר והתהליכים מאוד ברורים ומסודרים. יתרון נוסף הוא שהכול מתנהל באנגלית, וזה מפשט את התהליכים עבור חברות זרות.
"בניגוד לישראל, באוסטרליה מחפשים להגדיל את נתח ההייטק ומוכנים להשקיע בחברות בשלבים הראשונים יותר. יש באוסטרליה המון הון זמין בהשוואה לגודל האוכלוסייה. אתה נרשם למדדים הראשיים ואתה זוכה לחשיפה של כל גופי ההשקעה המרכזיים. אוסטרליה היא הבורסה האידיאלית". אלקיים תולה את התיאבון לסיכון בשוק האוסטרלי גם במבנה של שוק הפנסיות המקומי. "בישראל הפנסיות מנוהלות על-ידי מספר קטן של גופי השקעה גדולים. באוסטרליה השוק הרבה יותר מבוזר. יש גם גופי השקעה קטנים וחלק מהאנשים מנהלים את הפנסיות שלהם בעצמם. ההון הזה מחפש השקעות, ומקובל להשקיע בחברות קטנות ומסוכנות יחסית. בישראל, קרנות הפנסיה מעדיפות השקעות בטחות כמו נדל"ן".
המהפיכה האוסטרלית: טכנולוגיה וחדשנות במקום משאבי טבע
אפשר לומר שיותר משהחברות הישראליות חיפשו את אוסטרליה, אוסטרליה חיפשה את חברות הטכנולוגיה הישראליות. אוסטרליה היא הכלכלה ה-14 בגודלה בעולם מבחינת תוצר מקומי, אך שנייה לשווייץ בלבד מבחינת עושר לתושב. זו אחת המדינות העשירות ביותר בעולם במשאבים טבעיים. היא משופעת באוצרות טבע כגון פחם, ברזל, זהב, גז, נחושת, אלומניות ועוד, ויש לזה השפעה ישירה על ההייטק. מגזר הסחורות היה עד לאחרונה מנוע הצמיחה העיקרי של אוסטרליה, בעיקר הודות לביקושים האדירים של סין לחומרי גלם. פריחת מגזר הסחורות סייעה לכלכלה האוסטרלית לצמוח בשיעורים גבוהים גם כאשר כלכלות מערביות מרכזיות, כגון ארצות הברית, יפן והגוש האירופי, שקעו במשבר פיננסי וכלכלי חמור בעקבות התפוצצות בועת המשכנתאות בארצות הברית.
אולם זו היתה פריחה זמנית: בלימת הצמיחה בסין ובשווקים מתפתחים אחרים הורידה את מחיר חומרי הגלם שאוסטרליה מוכרת והמדינה החלה לפתח דפוסים של בועה מתנפצת. מולדת הקנגרו הבינה שתלותה במכירת חומרי גלם עומדת בעוכריה. מקבלי ההחלטות חיפשו מנועי צמיחה חדשים והחלו לגבש מדיניות לעידוד החדשנות והטכנולוגיה, מגזר שכמעט ולא היה קיים באוסטרליה עד כה. הנספח הכלכלי של אוסטרליה בישראל, פול ישראל, הסביר ל-Techtime שבעקבות רעידת האדמה הכלכלית שהמדינה חוותה בשנים האחרונות, "אוסטרליה גילתה את החשיבות של החדשנות. עד אז לא התייחסו לתחומים הללו ברצינות במובנים של מדיניות, אקדמיה ותעשייה, משום שלא באמת היו צריכים".
חיים טכנולוגיים בתוך שלדים של חברות הכרייה
התפוצצות בועת החומרי הגלם השפיעה באורח דרמטי על שוק המניות האוסטרלי: חברות כרייה שפרחו בתקופת השגשוג, פשטו את הרגל ונפח המסחר בבורסה האוסטרלית המרכזית (ASX) הלך והתדלדל. הבורסה החליטה למלא את הוואקום שנוצר במגזרים חדשים ומתפתחים, ובראשם מגזר הטכנולוגיה. בשנת 2013 היא גיבשה מדיניות עידוד ששנועדה למשוך אליה חברות טכנולוגיה, במטרה ליהפך לבורסה הטכנולוגית המובילה של בדרום מזרח אסיה. מכיוון שנסד"ק בניו יורק מהווה המוקד העיקרי של חברות הייטק גדולות ומבוססות, ASX החילטה להתמקד בחברות סטרט-אפ צעירות או בחברות הייטק קטנות ובינוניות.
היא הגדירה סדרת דרישות כניסה נמוכות יחסית, הבטיחה שקיפות, ומקצועיות ASX ובנתה תשתית של מסחר אלקטרוני מתקדם. זה, לצד הון רב וזמין במדינה, שרק חיפש כתובת חדשה להשקעות, הפכו את הבורסה האוסטרלית לאבן שואבת לחברות הייטק מרחבי העולם. בשנת 2016 בלבד הצטרפו ל-ASX כ-57 חברות טכנולוגיה חדשות, יותר מאשר מספר החברות הטכנולוגיות שהצטרפו לנסד"ק באותה שנה. מתוכן, 27 חברות נכנסו ל-ASX באנצעות הנפקה לציבור (IPO), והשאר באמצעות מיזוג לתוך אחד מהשלדים הבורסאיים הרבים של חברות כרייה שהותירה התפוצצות בועת חומרי הגלם.
קמפיין אוסטרלי בישראל
כל עוד הבורסה הישראלית לא תגבש מדיניות לעידוד הנפקה של חברות הייטק ישראליות וכל עוד גופי ההשקעה הישראליים ימשיכו להימנע מהשקעה בחברות טכנולוגיה מקומיות, ההערכה היא כי הנדידה הזו של חברות טכנולוגיה ישראליות לבורסות זרות, ובעיקר האוסטרלית, תימשך ואף תגבר. הנספח הכלכלי של אוסטרליה בישראל סיפר ל-Techtime שהוא מעורב במגעים רבים שמנהלות חברות ישראליות עם בורסת ASX. "בשנתיים האחרונות הגיעו לארץ כ-6 פעמים נציגים מהבורסה האוסטרלית, כדי לפגוש ברוקרים, רואי חשבון וחברות טכנולוגיה. אני מאמין שהמגמה הזו צפויה להתגבר. במקביל יגדל מספר החברות הישראליות המבצעות הנפקה ישירה לציבור במקום מיזוג הפוך (כניסה לשלד בורסאי). בזמן האחרון אנחנו מתחילים לראות חברות גדולות הבוחנות כניסה לבורסה האוסטרלית. גם המגמה הזאת צפויה להתגבר".
חברת Nexar מתל אביב, שפיתחה טכנולוגיה מבוססת סמארטפונים המתריעה בפני נהגים מפני סכנות בכביש, השלימה גיוס הון בהיקף של 30 מיליון דולר בהובלת קרן ההון סיכון Ibex. בגיוס השתתפו גם ענקית המסחר האלקטרוני הסינית עליבאבא, חברת ביטוח הרכב האמריקאית Nationwide, קרן GE והמשקיעים הקיימים בחברה. בסך הכל, עד היום גייסה נקסאר 48 מיליון דולר. חברת נקסאר פיתחה אפליקציה המאפשרת לנצל את החיישנים ויכולות העיבוד של מכשירי סמארטפון, כדי לספק התראות בטיחותיות לנהג כמו סטייה מנתיב הנסיעה או סכנת התנגדות. בנוסף, האפליקציה משדרת את המידע לענן, ובאמצעותו החברה מקימה רשת תקשורת בין כלי-רכב (V2V).
מנכ"ל נקסאר ערן שיר
הרשת הזאת מספקת התראות לנהגים אחרים המצויים בסביבת הרכב ועל-ידי כך מזהירה אותם בפני סכנות שמחוץ לטווח הראייה שלהם. כך למשל, כאשר מכונית נאלצת לבצע עצירת חירום, המידע מועבר ישירות לכל המכוניות שמאחוריה (שיש להן את האפליקציה) עד לטווח של 30 מטר.
המערכת של החברה מסוגלת לחבר לרשת גם מצלמות רכב עצמאיות ולנתח את המידע המגיע ממכשירי הסמארטפון. כך למשל, היא אוספת את המידע מכל החיישנים בסמארטפון, ומנתחת את הארוע (בלימת פתע, התנגשות וכדומה), ומספקת דו"ח ארוע מלא שניתן להגיש גם לחברת הביטוח.
חברות ביטוח מהוות כיום את מקור ההכנסות העיקרי של החברה. היא מספקת להן מידע על דפוסי הנהיגה של הנהג, כגון נתונים על בלימות פתע, פניות חדות ונהיגה במהירות גבוהה והתראות בזמן אמת על הזמן והמיקום של תאונות דרכים, כדי לזרז את הטיפול בתביעות, ולמנוע תביעות שווא. מסיבה זו חברות ביטוח רבות מעודדות שימוש באפליקציה, ומעניקות הנחה בפוליסה למבוטחים אשר התקינו אותה.
סטטוסקופ עירוני
החברה מכוונת את האפליקציה גם לשימוש הרשויות: המידע שהמערכת מפיקה יכול לסייע בניהול התחבורה בעיר ולזהות בורות בכביש ומפגעי דרך אחרים שעשויים לסכן את הנהגים. החברה מגדירה את האופציה הזאת בכינוי: MRI דיגיטלי של העיר. המטרה המרכזית של גיוס ההון שהושלם היא הרחבת רשת ה-V2V של הנהגים באמצעות שיתופי פעולה עם חברות ביטוח, שירותי שיתוף נסיעות כמו אובר וליפט, רשויות עירוניות ויצרניות רכב.
בתוך כך, נקסאר הודיעה על מינוי שני בכירים חדשים להנהלת החברה: יועד שרייבורן, ששימש בעבר כסמנכ"ל הכספים בחברת דיסני בישראל, טורקיה ויוון, יכנס לתפקיד סמנכ"ל הכספים של החברה. מרק גפן, המייסד של חברת Incapsula שנרכשה ב-2014 על-ידי Imperva, ימונה לתפקיד מנהל הפיתוח העסקי. מייסד משותף ומנכ"ל החברה, ערן שיר, מסר שהמינויים האלה יסייעו לחברה להרחיב את פעילותה העסקית בעולם. בנוסף, יצטרף אילן זיווטופסקי מקרן Ibex למועצת המנהלים של החברה.
רשת ה-V2V הגדולה בעולם
האפליקציה של נקסאר הושקה ב-2016, ומאז נכנסה לשימוש על-ידי נהגים ב-740 ערים בעולם שנסעו יותר מ-160 מיליון קילומטרים תוך שימוש באפליקציה שלה. מאז השקת האפליקציה בניו-יורק בסוף 2016, ירד מספר ההתנגשויות בקרב משתמשיה בכ-30%. השווקים המרכזיים של החברה נמצאים בניו-יורק שבה כ-10% מהנהגים המשתמשים בשירותי שיתוף נסיעות משתמשים באפליקציה שלה, סן פרנסיסקו, לאס וגאס ותל אביב. לדברי החברה, רשת ה-V2V שלה היא הגדולה בעולם. ההשקעה של עליבאבא בחברה עשויה לפתוח עבורה גם את השוק הסיני הענק. לטענת החברה, רשת ה-V2V שלה היא הגדולה בעולם, אשר מייצרת את כמות הדאטה הגדולה ביותר.
חברת נקסאר מציבה תחרות ישירה למערכת ה-ADAS של חברת מובילאיי הישראלית, שנרכשה על ידי אינטל בשנה שעברה תמורת 15.2 מיליון דולר. עם זאת, בניגוד למובילאיי, אין צורך בהתקנת חומרה ייעודית מכיוון שהפתרון מבוסס על הסמארטפון, אשר משמש כמצלמת דרך וכמחשב המצוייד בחיישני מצב נוספים כמו מהירות, תאוצה, מיקום ועוד. הפקת תובנות באמצעות רשת ה-V2V המקיפה נהגים רבים, מאפשרת לחברה לקבל מידע נרחב יותר על על הנהגים ותנאי הדרך ולפתח מגוון רחב יותר של מוצרים לחברות ביטוח, ציי רכב וערים. למעשה, מבחינת המשתמשים מדובר במעין שילוב מפתיע של ווייז עם מובילאיי.
חברת PV Nano Cell ממגדל העמק סיפקה לחברת CPC Solutions מיקנעם פיתרון משולב המאפשר לה לייצר מעגלים מודפסים (PCB) בייצור המוני באמצעות שימוש במדפסת הזרקת דיו. שתי החברות הודיעו היום כי לאחר שנתיים של פיתוח וניסויי ביטא, מתחילה CPC בייצור ההמוני של מעגלים מודפסים באמצעות הדיו המתכתי המוליך של ננו-סל ובמדפסת הזרקת דיו מיוחדת שננו-סל סיפקה לה. מדובר בפעם הראשונה בתעשייה שבה נעשה שימוש בייצור מעגלים מודפסים באמצעות מדפסות עבור ייצור המוני ולא עבור מחלקות פיתוח או לקווי ייצור קטנים ומיוחדים.
המדפסת של ננו-סל שהותקנה אצל CPC במהלך 2017, פותחה עבור ננו-סל על-ידי חברה חיצונית ששמה לא נמסר. עם זאת, החברה מסרה ל-TechTime שבניגוד למדפסת הזרקת הדיו הקיימות, הכוללות מגשים קטנים, המדפסת שהיא סיפקה ל-CPC כוללת מגש חומרים גדול המיועד לצורכי הייצור ההמוני. נודע ש-CPC כבר סיפקה ללקוחות את המוצרים הראשונים שיוצרו במדפסת. לאור המשוב החיובי שהן קיבלו מהלקוחות, הן החלו בתהליך נוסף של שדרוג המערכת.
חלופה לייצור המוני
מפעל הייצור של CPC ביקנעם
חברת CPC הנמצאת בבעלות משפחת הרפז, היא קבלנית ייצור אלקטרוני המתמחה בתכנון, הנדסה וייצור של ממשקי אדם-מכונה (HMI) ומערכות בקרה לפי הזמנה עבור מוצרים מסחריים, אזרחיים וצבאיים וציוד רפואי. בהם: מסכים מוארים, סוגים שונים של מקלדות, פנלים לפיקוד ובקרה ויריעות חימום. החברה מעסיקה יותר מ-100 עובדים ומפעילה 4 קווי SMT, הרכבות מכניות ומספקת שירותי Turnkey מלאים. השימוש בפיתרון המשולב של ננו-סל מאפשר לה לקצר את זמן ההגעה לשוק של המוצרים שהיא מתכננת עבור לקוחותיה. חלק גדול מהמוצרים של החברה כולל מעגלים מודפסים חד-שכבתיים, ולכן הפיתרון של ננו-סל, שאינו מיועדל לייצור מעגלים מודפסים רב-שכבתיים, מתאים לצרכים שלה.
סמנכ"ל השיווק והמכירות של חברת CPC, שי כהן, אמר שהחברה החליטה להתמקד בהדפסה דיגיטלית כדי לשפר את יכולות הייצור האלקטרוניקי עבור מוצרי HMI. "התחלנו כבר בייצור של מספר מוצרים שבעבר יוצרו באמצעות טכנולוגיות יקרות, ואנחנו מקבלים משוב חיובי מהלקוחות. שיתוף הפעולה עם ננו-סל מעניק לנו חלופות חדשות לייצור בכמות גדולה של מכשירים אלקטרוניים באמצעות הדיו המוליך שלה".
אסטרטגיה חדשה של ננו-סל
פרננדו דה לה וגה
חברת ננו-סל פיתחה דיו מתכתי מוליך (בתמונה העליונה) שהיא מוכרת ליצרני PCB לצורך הדפסת המוליכים במעגלים מודפסים. מבחינתה, שיתוף הפעולה עם CPC מהווה תפנית אסטרטגית: אם עד כה היא מכרה ללקוחות רק את הדיו המוליך, כעת היא מעוניינת לספק פתרונות מלאים הכוללים גם מדפסת הזרקת הדיו. החברה מתכננת ליישם כעת מודל עסקי שהיר מכנה בשם "ידית הסכין והלהבים": היא מספקת את המדפסת בחינם או במחיר הפסד נמוך במיוחד, ומתכננת להרוויח מאספקה שוטפת של הדיו המוליך שלה.
עסקת DigiFlex
מנהל העסקים הראשי של PV Nano Cell, פרננדו דה לה וגה, אמר שהתגובה הטובה ששתי החברות קיבלו מהלקוחות הראשונים, מוכיחה את היעילות של הדפסה דיגיטלית גם בתהליכי ייצור המוניים. "אנחנו מאמינים שהמהלך יוביל אותנו להשיג את היעד שלנו לשנת 2018, שהוא הגדלת המסחור. הפתרון השלם שלנו מותאם במיוחד להדפסה דיגיטלית של מעגלים אלקטרוניים, ואנחנו ממוצבים היטב לנצל מספר גדל של הזדמנויות בשוק, ביחד עם שותפים כמו CPC Solutions".
ראוי לציין שבמסגרת האסטרטגיה הזו, ננו-סל רכשה בחודש דצמבר 2017 את חברת DigiFlex מכפר-סבא תמורת כ-10 מיליון דולר. דיג'יפלקס מייצרת מדפסת הזרקת דיו פלקסוגרפית. באמצעות המיזוג, ננו-סל מתכוונת לפתח מדפסת תלת-מימד לייצור אבות טיפוס של מעגלים מודפסים.
חברת הסטראט-אפ APG מנתניה, נמצאת בתהליכים סופיים של ייצור מל"ט סולארי (בתמונה למעלה) המפותח בשיתוף חברת Light & Strong מכנות. כך מסר ל-Techtime מנכ"ל APG, יאיר דובסטר. מדובר בפלטפורמה אווירית ייחודית אשר מונעת באופן מלא באמצעות אנרגיית באמצעות פנלים סולאריים המותקנים על הכנפיים. בשנת 2017 החברה ביצעה ניסויי טיסה ראשונים באבטיפוס של המל"ט הסולארי, שהוגדרו כמוצלחים. ראוי לציין שחברות ענק כמו פייסבוק, גוגל ואיירבאס מנסות לפתח מל"טים סולאריים, אולם לפי שעה בהצלחה חלקית בלבד.
מנכ"ל APG, יאיר דובסטר
כעת החברה מתמקדת בהגדלת מידות המל"ט הסולארי, ומתכננת להשיק את המודל המלא כבר בחודשים הקרובים. דובסטר: "מוטת הכנפיים של המל"ט הסולארי הסופי צפויה להיות 52 מטר והוא יוכל לרחף בגבהים של 70-80 אלף רגל. בגובה הזה אין עננים ולכן המל"ט ייהנה מקינת שמש רצופה. לדבריו, "האתגר בפרויקט כזה הוא לפתח כנף שתהיה קלה מאוד מצד אחד וחזקה מאוד מצד שני, ואנחנו הצלחנו בכך". בין השאר, ההצלחה הזו נובעת מהשיפור שהתעשייה השיגה בשנים האחרונות בנצילות של תאים סולאריים. המטרה העיקרית של המל"ט הסולארי תהיה לספק שירותי תקשורת אינטרנט במקומות מרוחקים, כמו אתרים נידחים באפריקה. מדובר למעשה חלופה זולה ופשוטה יותר לשירותים הניתנים כיום על-ידי לווייני תקשורת.
חברת APG הוקמה בשנת 2013 על-ידי ערן גרוס ושלמה צח, הנחשב למהנדס אווירונאוטי בעל שם עולמי שעבד בתעשייה אווירית יותר מ-40 שנה והיה מעורב בתכנון מרבית כלי הטיס המאוישים והבלתי מאוישים של החברה, כולל מטוס ה"לביא" בשנות ה-80. בשנת 2015 הצטרף לחברה המנכ"ל יאיר דובסטר, לשעבר מנכ"ל מפעל מל"ט של התעשייה האווירית. כיום החברה מעסיקה 15 עובדים, מרביתם יוצאי התעשייה האווירית ובוגרים מצטיינים של הטכניון ואוניברסיטת תל אביב.
בימים האחרונים החברה השלימה גיוס הון בהיקף של 3 מיליון דולר ממשקיעים פרטיים, ומתכננת לחשוף בשבועות הקרובים מל"ט מסוג חדש לגמרי, שהיא מגדירה אותו "פורץ דרך מבחינה טכנולוגית, מבצעית ולוגיסטית. שוק המל"טים והרחפנים התפתח מאוד בשנים האחרונות. בתחום הצבאי הם משמשים לביצוע משימות מודיעין, תצפית ותקיפת מטרות. בתחום האזרחי רחפנים משמשים כיום בין היתר לצורך צילום אירועים מן האוויר ולצרכי ספורט ופנאי. עם זאת, הרחפנים והמל"טים עדיין מוגבלנים מאוד בשני מישורים: הם מסוגלים לשהות זמן קצר יחסית באוויר ואינם מסוגלים לשאת מטענים ייעודיים כבדים.
מל"ט מסוג חדש שיתגבר על בעיית משקל המטע"ד
תמונת המל"ט החדש של APG באתר החברה
החברה לא מוסרת פרטים על המל"ט החדש, אולם מתמונתו המופיעה האתר APG, עולה במדובר בפלטפורמה בעלת ארבעה מנועים המשנים את צירם, ומסוגלים לתפקד הן כרחפן והן כמטוס. דובסטר אמר כי החדשנות של המל"ט החדש קשורה ליכולתו לשהות זמן רב באוויר ולשאת מטענים כבדים מאוד בהשוואה למל"טים הקיימים כיום בשוק. "יש כיום שוק גדול מאוד של רחפנים, הן למגזר הצבאי והאזרחי. אך הרחפנים כיום אינם מסוגלים לשהות יותר משעה באוויר ומסוגלים לשאת משקל של מאות גרמים בלבד. החסרונות הללו מאוד מגבילים את השימושים שלהם.
משפחה של מל"טים בגדלים שונים
"כך למשל, אמזון מעוניינת להשתמש ברחפנים לצורך שילוח חבילות, אך בטכנולוגיה הקיימת היא לא תהיה מסוגלת לשלח חבילות גדולות למרחקים ארוכים. גם בתחום הצבאי הרחפנים והמל"טים מוגבלים בביצועים שלהם. המל"ט שלנו ישלב בין כל העולמות: הוא יוכל להמריא ולנחות ללא מסלול, לטוס זמן רב ולשאת מטענים ייעודיים גדולים. הוא יוכל לשמש גם לתחום הצבאי וגם לתחום האזרחי. זו הבשורה שלנו". החברה מתכוונת להשיק למעשה משפחה של מל"טים בגדלים שונים, שיוכלו לשמש למגוון רחב של שימושים בתחום הצבאי ובתחום האזרחי. דובסטר מציין כי חברות אחרות יתקשו לחקות את המל"ט של החברה, מאחר שהוא כולל שורה של מערכות חבויות המקנות לו את היכולות הייחודיות שלו.
ככל שאיומי הטרור הגלובלי הולכים וגוברים וככל שהמחבלים נעשים מתוחכמים יותר יותר, מעמיקה ההבנה בקרב גופי הביטחון כי חדשנות טכנולוגית הופכת למרכיב קריטי יותר במאמץ לגילוי המחבלים והבסתם. על רקע התפיסה כי סטארט-אפים יכולים למלא תפקיד מרכזי במלחמה בטרור, הכריזו היום משרד ההגנה האמריקאי (CTTSO), יחד עם משרד הביטחון הישראלי ועם פורום MIT ליזמות, הכריזו היום על השקת תחרות המוקדשת כולה לטכנולוגיות לוחמה בטרור – CTTSC3. התחרות מיועדת לסטארטאפים עם טכנולוגיות שיכולות לסייע במיגור הטרור. הסטארטאפים המבטיחים ביותר יקבלו פרסים בהיקף כולל של מעל 200 אלף דולר.
זו הפעם השלישית שמשרד ההגנה האמריקאי מקיים את התחרות בישראל, וזאת בזכות "המוניטין של האקוסיסטם הישראלי והמיומנויות של יזמים ישראלים בתחומי אבטחה ולוחמה בטרור", כך לפי ההודעה.
התחרות תתקיים השנה בשני מסלולים: המסלול הראשון הוא מסלול טכנולוגיות כללי, הפונה לסטארטאפים במגוון תחומי טכנולוגיה. טכנולוגיות חדשניות במסלול זה כוללות בין היתר טכנולוגיות מעקב, ניטור רשתות חברתיות, פענוח וידאו ותמונות, אבטחת סייבר, רחפנים, רובוטיקה, ביטחון אישי, איסוף מידע, וגילוי חומרי נפץ, זיהום מים ואיומים נסתרים.
המסלול השני מוקדש לטכנולוגיות ניווט עירוני, ומתמקד בטכנולוגיות חדשניות לניווט בסביבה עירונית, ללא GPS, נושא שחשיבותו גוברת עבור כוחות מיוחדים, גופי אכיפה ומקצוענים אחרים בתחום לוחמה בטרור שצריכים לפעול בתוך מבנים או בסביבות אחרות בהם GPS אינו זמין.
"ממשלות פונות יותר ויותר לאקו-סיסטם של הסטארטאפים"
הזוכה בתחרות הקודמת, שהתקיימה ב-2016, היה הסטארטאפ הישראלי Duke Robotics, שפיתח פלטפורמת רחפן בשם "החייל העתידי" המסוגלת לשאת מערכות נשק רובוטיות. (קראו את הכתבה שפורסמה ב-TechTime על Duke Robotics). ב-2015 הפרס הראשון הוענק ל-InSoundz, שפיתח הטכנולוגיה היודעת לאתר ולבודד כל צליל שבוחרים, גם בסביבה רועשת והומה במיוחד. סטארט-אפים ישראליים נוספים שזכו בתחרות היו InnerEye, שפיתח שטכנולוגיית ממשק מוח-מכונה המסייעת לאנליסטים לסקור במהירות כמויות עצומות של מידע, Imagry, שפיתח טכנולוגיה פורצת דרך לעיבוד תמונות וקטעי וידאו בבינה מלאכותית, ו-Lirhot, שפיתח טכנולוגיה לאיתור אובייקטים מוסתרים מבוססת על חלקים בספקטרום האור שטרם נחקרו.
אדם טארסי, מנהל התוכנית הבינלאומית במשרד ההגנה האמריקאי אמר כי ישראל נבחרה כמקום התחרות בשל הרוחב, העומק והיצירתיות של האקוסיסטם המקומי "החלק הטוב ביותר ביחסים שלי עם ישראל, הוא היכולת למצוא פתרונות שלא הייתי מוצא במדינה שלי," הוסיף.
גדעון מילר, יו"ר תחרות CTTSC: "התחרות מדגימה כיצד ממשלות פונות יותר ויותר לאקו-סיסטם של הסטארטאפים, שמסוגל לפתח וליישם חדשנות באופן מהיר ומשתלם הרבה יותר מכפי שיכולים לספק קבלני הביטחון הגדולים איתן עבדו הממשלות באופן מסורתי. היא גם משקפת את המגמה של ממשלות לעבור לאימוץ טכנולוגיות מהעולם המסחרי, במקום לפתח פתרונות חדשים מאפס".
המועד האחרון להגשת מועמדות בשני המסלולים הוא 9 במרץ, 2018. הסטארטאפ המנצח יזכה בפרס של 100 אלף דולר במזומן. כל המשתתפים יזכו לחשיפה משמעותית מול לקוחות וגופי מימון רלוונטיים בממשלות ארצות הברית וישראל, וכן מול משקיעים, לקוחות ושותפים בינלאומיים.
למידע נוסף על התחרות והרשמה ניתן להיכנס ללינק הבא: http://cttsc-x.com/
קואלקום (Qualcomm) החלה במסע שכנוע נמרץ של בעלי המניות לקראת אסיפת בעלי המניות המכרעת שתתקיים בחודש מרץ, כדי שידחו את ניסיון ההשתלטות העוינת של ברודקום (Broadcom). במכתב ארוך מפורט שהיא שלחה השבוע לבעלי המניות, היא קראה להם לדחות על הסף את הצעת הרכש של ברודקום, בטענה כי הצעת המחיר של ברודקום אינה משקפת את ערכה האמיתי ואת פוטנציאל הצמיחה של קואלקום. ההנהלה תקפה בחריפות את המהלך של ברודקום והציגה לבעלי המניות שורה של הבטחות בתחום הצמיחה במכירות ועליית מחיר המנייה.
"האישור הרגולטורי יהיה בלתי אפשרי"
המכתב נשלח לקראת האסיפה הכללית של בעלי המניות של קואלקום, שתתכנס ב-6 במרץ, ובו צפויה לעלות להצבעה הצעת ברודקום להחליף את כל חברי הדירקטוריון של קואלקום, שדחו את הצעת הרכש של ברודקום בשווי של 130 מיליארד דולר, ולמנות 11 דירקטורים חיצוניים מטעמה של ברודקום. המהלך נועד להשתלט על מועצת המנהלים כדי לאשר את עיסקת המיזוג. במכתב קואלקום תוקפת: "ברודקום מבקשת מבעלי המניות של קואלקום להיעתר מרצון לניסיון השתלטות עוינת ולוותר על יצירת הערך למשקיעים בטווח הקרוב ובטווח הרחוק. ברודקום מנסה לרכוש את קואלקום תוך הצנחת מועמדים בעלי ניגוד עניינים וללא ניסיון רלוונטי למועצת המנהלים של קואלקום.
החברה קראה לבעלי המניות להתנגד להצעה: "מועצת המנהלים של קואלקום מפצירה בך [בעל המניות] לדחות את ניסיון השידול ולהצביע בעד בחירה מחדש של חברי הדירקטוריון הקיימים". קואלקום הזהירה שהמיזוג עשוי להתקל במכשול רגולטורי: "הליך כזה עשוי להימשך כ-18 חודשים לפחות, ועשוי לחייב את החברה לבצע שינויים מרחיקי לכת במבנה התפעולי שלה במטרה להכשיר את המיזוג. האישור הרגולטורי יהיה קשה, אם לא בלתי אפשרי".
התייעלות והובלה של הדור החמישי
עם זאת, המכתב של קואלקום כולל לא רק איומים אלא גם פיתויים: החברה התחייבה לספק למשקיעים בשנה הפיסקאלית של 2019 רווח למניה (EPS) של 6.75-7.50 דולר (המשקף הכנסות של 35-37 מיליארד דולר) – כמעט פי שניים מתחזיות האנליסטים. קואלקום אומנם חוותה בשנה האחרונה ירידה בהכנסות מתחום המובייל, בעיקר בשל הסכסוך המשפטי מול אפל סביב גובה התמלוגים, אולם ההנהלה הציגה תחזית מאוד אופטימית, הנשענת על פוטנציאל הצמיחה המשמעותי של המעבר לדור החמישי (5G) בתחום המובייל ב-2019.
קואלקום היא אחת מספקיות שבבי התקשורת למובייל המובילות בעולם, וצפויה להערכתה להוביל את מהפיכת ה-5G. "בהיותה כוח מוביל מאחורי המהפכה הטכנולוגית הבאה, המעבר לדור החמישי ימנף את הטכנולוגיה של קואלקום כדי לייצר עולם מחובר יותר מתמיד". קואלקום טענה במכתב שהיא מקדימה את המתחרות בתחום ב-12-24 חודשים, וכבר נמצאת בשיתופי פעולה עם ספקיות סלולר מובילות כמו AT&T, Vorizon ומפעילות סלולר גלובליות נוספות.
במקביל, היא מבטיחה למשקיעים להוציא אל הפועל תוכנית התייעלות בהיקף של 1.5 מיליארד דולר, והביעה אופטימיות לגבי השלמה קרובה של המיזוג עם NXP, יישוב הסכסוך המשפטי עם אפל ופיתרון הבעיות של החברה מול הרגולטור בסין. המכתב מסכם: "העניין פשוט. על בסיס הערך של החברה בטווח הקרוב בלבד, הצעתה של ברודקום ממעיטה באופן דרמטי בערך של קואלקום, וזאת בלי להביא בחשבון את פוטנציאל הצמיחה בטווח הארוך של מתחום ה-5G. לא משנה איך תסתכל [בעל המניות] על זה – הצעתה של ברודקום אפילו לא ראויה לדיון".
בעלי המניות הגיבו באדישות, האנליסטים בספקנות, ברודקום בזלזול
עם זאת, לא בטוח שהמשקיעים התרשמו מההבטחות של קואלקום. בימים האחרונים רשמה מניית החברה עלייה מתונה בלבד והיא נסחרת במחיר של 68 דולר למנייה, עדיין מתחת להצעת המחיר של ברודקום (70 דולר למניה). גם האנליסטים הביעו ספקות לגבי הנחות המוצא שבבסיס תחזיותיה של קואלקום. ראשית, לא נראה לפי שעה שחברת אפל מתכוונת להתפשר. לאחרונה היא אף החלה להתקשר עם ספקיות חלופיות לרכיבי תקשורת למכשיריה, ובהן אינטל ו-MediaTek.
בנוסף, נראה שהיא מתכוונת להפחית כבר השנה את היקף ההזמנות מקואלקום בכמחצית. גם השלמת העסקה עם NXP עדיין מתעכבת ולא ברור מתי תושלם. ולבסוף, האנליסטים מציינים כי הערכתה של קואלקום לגבי קצב המעבר של תעשיית המובייל לדור החמישי הינה אופטימית למדי וכי המעבר לדור החמישי עשוי להיארך זמן רב יותר.
חברת ברודקום, מצידה, פרסמה תגובה משפילה למכתב של קואלקום. "הנהלת קואלקום הפריזה בעבר פעם אחר פעם בהבטחותיה ולא קיימה. הגישה של קואלקום הינה ניסיון שקוף של מועצת המנהלים וטקטיקה למנוע מבעלי המניות של החברה את ההזדמנות לקבל פרמיה כדאית למניותיהם ויתרון פוטנציאלי הגלום בשילוב בין שתי החברות".
האיחוד האירופי אישר את המיזוג עם NXP
ובצל ההתכתשות מול ברודקום, בשורה חיובית לקואלקום. קואלקום הודיעה הערב כי הוועדה בנציבות האירופית האחראית על שמירה על תחרותיות אישרה את המיזוג של החברה עם NXP תמורת 38 מיליארד דולר, וזאת בכפוף לשורה של צעדים שקואלקום התחייבה לבצע במטרה להבטיח כי המיזוג לא יפגע בתחרותיות בשוק שבבי התקשורת למובייל באיחוד האירופי. קואלקום הודיעה כי גם הרשות הרגולטורית בדרום קוריאה אישרה את המיזוג, וכעת ממתינים רק לאישור מהרשות הרגולטורית בסין. יש לציין כי בהצעת הרכש שהגישה ברודקום, היא ציינה כי הצעת המחיר מביאה בחשבון גם את האפשרות להשלמת המיזוג בין קואלקום ל-NXP, ועל כן החברה אינה צפויה כעת לשנות את הצעת המחיר. עם זאת, האישור צפוי לתת רוח גבית לקואלקום ולשפר את סנטימנט המשקיעים כלפי המניה, מה שעשוי לחזק את עמדתה העיקשת כנגד המיזוג עם ברודקום.
טכנולוגיית הבלוקצ'יין (Blockchain) פותחה במקור עבור תיעוד ורישום מבוזר של עסקאות ביטקוין ומטבעות דיגיטליים אחרים. ואולם, בעולם הטכנולוגיה מנסים באחרונה לפתח יישומים המבוססים על בלוקצ'יין עבור תעשיות נוספות כדי לייעל את האופן שבו מתעדים ורושמים עסקאות. כעת, מודיעות IBM וענקית הלוגיסטיקה והספנות הדנית Maersk כי יקימו במשותף חברה-בת שתפתח פלטפורמות מבוססות בלוקצ'יין עבור תעשיית הספנות, וזאת על מנת ליעל ולהוזיל את הסחר הימי. הפלטפורמה צפויה לצאת לשוק באמצע 2018.
מדי שנה מועברות סחורות בשווי של יותר מארבעה טריליון דולר בערוצי התובלה הימית העולמית, ויותר מ- 80% מהמוצרים שבהם משתמשים צרכנים ברחבי העולם מדי יום מובלים בתעשיית הספנות. למורכבות הרבה של ניהול ותיעוד שרשרת האספקה יש עלויות גדלות והולכות. עלויות הטיפול בניירת ובתיעוד הנלווים לעסקי התובלה הימית מגיעות לעתים עד לחמישית ממחיר התובלה.
החברה המשותפת של IBM ו- Maerskתפתח פלטפורמה מבוססת בלוקצ'יין הבנויה על בסיס תקנים פתוחים שתאפשר דיגיטציה וייעול של שרשרת האספקה ומיועדת לשימוש בתעשיית הספנות העולמית כולה ובכל הגופים הקשורים אליה – יצרנים, משלחי מטענים, נמלים, מפעילי מסופי מטען ורשויות מכס. הפלטפורמה תוביל לשקיפות גדולה יותר ותפשט את תנועת הסחורות בין מדינות ואזורים.
סוג חדש של סחר ימי
הפלטפורמה תציע יומן רישום תנועות מבוזר, ותאפשר לבסס רשומות משותפות, בלתי ניתנות לשינויים, של כל התנועות העסקיות המתבצעות במסגרת שרשרת האספקה. באמצעות מתכונת הבלוקצ'יין הנתונים יהיו חשופים בזמן אמת רק למי שמחזיקים בהרשאות המתאימות, וכך הפלטפורמה יכולה לאפשר סוג חדש של מערכת שליטה ותיעוד ההסכמות בין צדדים בעסקה, מבלי לפגוע בפרטיות או בסודיות העסקית.
בשלב ראשון תציע החברה החדשה שני פתרונות קצה: מערכת Shipping Information Pipeline דיגיטלית שתציע תמונה מקצה לקצה של שרשרת האספקה ותאפשר לכל השותפים לתהליך להחליף ביניהם מידע מאובטח בזמן אמת. וכן מערכת "מסחר ללא ניירת" שתבצע דיגיטציה ואוטומציה של עבודת הניירת, התיוק והגשת המסמכים לגופים שונים, ותאפשר לאמת ולאשר מסמכים בתהליכים חוצי גבולות.
בין החברות שכבר הביעו עניין בבחינת דרכים לשימוש בפלטפורמה נמצאות גם ג'נרל מוטורס ופרוקטור אנד גמבל, המעוניינות לייעל את שרשרות האספקה המורכבות אותן הן מפעילות. חברת השילוח Agility Logistics מתכוונת להשתמש בפלטפורמה החדשה על מנת לספק שירות משופר ללקוחותיה כולל טיפול בשחרור ממכס. את החברה ינהל מייקל ווייט, לשעבר ראש מערך צפון אמריקה ב-Maersk.
Maersk היא חברת התובלה הימית הגדולה ביותר בעולם וב-2016 עמדו הכנסותיה על 35 מיליארד דולר. בחודש יוני שנה שעברה מתקפת סייבר נרחבת גרמה לשיבושים קשים בתנועת הסחר הימית וחשפה את את הפגיעות של מערכות התקשורת המיושנות שמיושמות בתעשיית הספנות. המתקפה גרמה לשיבושים קשים גם במערכות ה-IT של Maersk למשך מספר שבועות והסבה לחברה נזק של כ-200-300 מיליון דולר, לפי דיווחה של החברה. מלבד ייעול שרשרת האספקה, טכנולוגיית הבלוקצ'יין עשויה להציע גם הגנה טובה יותר מפני מתקפות סייבר.
חברת Aero-T הנמצאת בבעלות יצרנית בלוני התצפית הישראלית RT LTA, השלימה בהצלחה את פיתוח בלון התצפית הגדול הראשון מתוצרתה, מדגם SkyGuard1. מערכת הבלון עברה בהצלחה סדרה של בדיקות וצפויה לבצע הפרח בשבועות הקרובים. במסגר הניסוי היא תופעל באופן מלא. הבלון SkyGuard1 מיוצר במפעל החברה בקצרין.
בלון SkyGuard1 הוא בלון תצפית גדול בצורת BLIMP המסוגל לשאת מטע"דים (מטען ייעודי) במשקל של עד 90 ק"ג ולפעול ברציפות במשך 14 ימים בגובה של עד 1,000 מטרים. העובדה כי הבלון מרחף בגובה רב מאוד ויכול לשהות זמן רב באוויר, מאפשרת לספק תצפית רציפה על-פני שטח גדול מאוד. החברה מסרה שהיכולת לשאת משקל רב מאפשרת לשלב בו ולהפעיל מערכות תקשורת, אבטחה ומודיעין מורכבות יותר מאשר בבלוני תצפית קטנים. הבלון מותאם לתנאי מזג אוויר שונים, ומסוגל לפעול בכל שטח, החל ממדבריות חמים ועד להרים גבוהים. פיתוח הבלון כלל גם פיתוח מערכת קרקעית להפרחת ולעגינת הבלון, אשר פותחה ויוצרה בחברת Aero-T.
החברת-הבת מתמחה בבלוני ענק
חברת RT LTA נמצאת בבעלות יצרנית המל"טים אירונאוטיקס (Aeronautics), ונחשבת לאחת מהחברות המתקדמות בעולם בפיתוח, תכנון וייצור מערכות בלון טקטיות למטרות מודיעין, אבטחה ותקשורת. החברה פיתחה את משפחת בלוני Skystar, המשמשים למשימות טקטיות והינם קלים מאוד לשינוע ולפריסה מהירה ומסוגלים לפעול בתנאי מזג אוויר קשים.
בלון תצפית ממשפחת SkyStar של RT LTA
כיום פועלות ברחבי העולם כ-40 מערכות בלוני תצפית מתוצרת החברה ב-10 מדינות, אשר צברו יותר ממיליון שעות הפעלה מבצעיות. בין היתר, שימשו הבלונים של RT לאבטחת ביקורים של האפיפיור במדינות שונות בעולם וכן למשימות תצפית בגבול עזה במבצע "צוק איתן". בשנת 2016 הוגדרה החברה כאחת מחמש החברות המשפיעות ביותר בעולם בתחום המערכות המרחפות על ידי הסקר הרשמי של חברת המחקר Markets and Markets.
ב-2016 הקימה RT את Aero-T, חברת בת המתמחה בפיתוח בלוני תצפית גדולים יותר. בלוני התצפית הקטנים יחסית של RT, פותחו למשימות טקטיות ולכן מסוגלים לשאת מטען במשקל נמוך ולשהות באוויר בגובה של כמה מאות מטרים למשך ימים ספורים בלבד. בלוני התצפית של Aero-T הינם גדולים יותר ומסוגלים לשאת מטענים כבדים. הם מיועדים למשימות מודיעין מורכבות וממושכות יותר. הבלונים הללו מבוססים על טכנולוגיית Lighter Than Air שפותחה בחברת RT LTA. החברה מסרה שהיא מתכננת לפתח בעתיד בלונים גדולים יותר מבלוני משפחת SkyGuard. שתי החברות מנוהלות על-ידי המנכ"ל רמי שמואלי.
שיתוף פעולה בינלאומי ראשון לחברת הסטארט אפ הישראלית קאדו (Kado), שמפתחת טכנולוגיית טעינה חדשנית בתצורה דקה ביותר. החברה הודיעה היום כי חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם חברת Dongyang E&P הדרום קוריאנית כדי להשלים את הפיתוח של המטען הדק ביותר עבור מחשבים ניידים.
בפרויקט הפיתוח יושקעו כ-2 מיליון דולר, מתוכם כמיליון דולר יגיעו מקרן KORIL-RDF, קרן דו-לאומית שהוקמה ב-2001 על ידי ממשלות ישראל ודרום קוריאה במטרה לתמוך במחקר ופיתוח משותף של חברות ישראליות ודרום קוריאניות. הפיתוח המשותף יתבצע במרכזי הפיתוח של שתי החברות בלוד ובסיאול. החברות מעריכות כי הפיתוח יושלם תוך 14 חודשים.
Dongyang E&P מייצרת מטענים ורכיבי הספק נוספים לטלוויזיות, מסכי פלזמה, LCD ו-LED ופאנלים סולאריים. בין הלקוחות המרכזיים של החברה נמנית ענקית האלקטרוניקה הדרום קוריאנית סמסונג. החברה נסחרת בבורסה של דרום קוריאה (KOSDAQ) ומעסיקה כ-2,285 אובדים. בשנת 2016 עמדו הכנסותיה של החברה על 392 מיליון דולר.
המטען שייפתחו שתי החברות יהיה המטען המתקפל הראשון בעולם המיועד למחשבים ניידים, והוא צפוי להיות מותאם למרבית הדגים בשוק. עוביו של המטען יהיה כ-8 מילימטר, כעוביו של סמרטפון ממוצע, וההספק שלו יהיה 65 וואט. הוא יכלול שתי יציאות USB המאפשרות טעינה בו זמנית של מחשב נייד ומכשיר קטן נוסף כגון סמארטפון או מחשב טאבלט. Kado מפתחת מוצרים נלווים כגון כבלים נגללים ייעודיים, כיסויים ויחידות מודולריות אחרות, כדי להשלים את חוויית הטעינה הייחודית.
קאדו הוקמה במאי 2016 על ידי היזמים איתי חסיד, דניאל עסיס ושותפים נוספים. חסיד ועסיס, שנמצאים בסוף שנות ה-20 לחייהם, כבר רשמו אקזיט מוצלח בשנה שעברה של חברת הסטארט אפ הקודם שהקימו, Mobeeg, שפיתחה מטען חד פעמי למכשירי סלולר. בפברואר השנה כייסה החברה כ-1.2 מיליון דולר בהשתתפות קרן ההון AltaIR Capital.
Kado פיתחה טכנולוגיה להמרת מתח בעלת רמות גבוהות של צפיפות הספק ונצילות המאפשרת לייצר מטענים ושנאים קומפקטיים ודקים במיוחד, המתאימים לסגנון החיים הנייד של ימינו.
קאדו השיקה השנה את המטען המילימטרי הדק ביותר בעולם למכשירי סמארטפון. עוביו של המטען, הכולל כבל נגלל, הוא כ-5 מלימטר (כעוביים של 3 כרטיסי אשראי), כלומר ניתן בקלות לשאת אותו בארנק ומכאן שמו – Kado Wallet. משקלו של המטען הוא 21 גרם וההספק שלו הוא 10 וואט והוא אף מתאים לטעינת מכשירים ניידים נוספים וביניהם טאבלטים, מצלמות, רמקולים, אוזניות אלחוטיות ועוד.
מנכ"ל החברה, דניאל עסיס, אמר "אנחנו מתכוונים לגייס הון נוסף ב-2018 ולקדם שיתופי פעולה עם חברות נוספות במטרה להביא את המטענים הדקים והנוחים ביותר שיוצרו אי פעם לשוק הגלובלי."
חברת גלובל דטה סנטר (Global Data Center) מכפילה את שטח מתקן הדטה סנטר המתקדם שאותו היא מפעילה בהרצליה פיתוח מ-2,250 מ"ר ל-4,500 מ"ר. החברה הודיעה כי תשקיע עשרות מיליוני שקלים, כדי להשלים את ההכפלה במחצית הראשונה של 2018.
החברה מפעילה מרכז נתונים תת קרקעי ממוגן בהרצליה פיתוח, ומספקת שירותי אירוח ליחידות מחשב תפעוליות, המשכיות עסקית מלאה (Business Continuity Program), התאוששות מאסון (Disaster Recovery Plan), שירותי גיבוי באתר וגיבוי מרחוק, שירותי מחשוב ענן, שירותי בקרה ותפעול לפי דרישה ושירותי אצבע. הדטה סנטר של החברה משרת חברות במגוון תחומים, תוך התמחות בפתרונות לחברות בתחומי ביטוח, פיננסים והיי-טק. בין החברות שמשתמשות בשירותי המתקן של גלובל דטה סנטר נמנות קבוצת הראל ביטוח ופיננסים, כלל ביטוח, בית ההשקעות IBI, קונצרן כי"ל, FMR וכן חברות היי טק דוגמת ECI, אינפינידאט, ורוניס וזרטו, SolarEdge וחברות רבות אחרות.
המתקן המורחב של גלובל דטה סנטר יספק את כל הסטנדרטים, השירותים ורמות השירות הקיימים בשטחים המקוריים של המתקן. הכפלת שטח הדטה סנטר מצטרפת למהלכים נוספים שהובילה החברה בשנה האחרונה כגון שילוש מרחבי ההמשכיות העסקית בדטה סנטר, שמאפשר ללקוחות החברה לעבור במהירות לעבודה במתקן בהרצליה במקרה חירום.
גלובל דטה סנטר הוקמה ב-2013 על ידי משה לסמן, שכיהן כמנהל חטיבת ה-Outsourcing ב-IBM ישראל וכמנהל HP Global Services בישראל, בשיתוף ובגיבוי פיננסי של קבוצת ויולה וחברת ההשקעות גלנרוק של ליאון רקנאטי.
לסמן ציין כי הדטה סנטר הנוכחי קרוב כעת למיצוי פוטנציאל השטח במלואו. "הקצב הדרמטי בו גדל היקף המידע יוצר צמא למרחבים פיזיים לאירוח תשתיות IT מצד חברות בעלות מסה קריטית של נתונים, שחלקן כבר הזמינו שטחים בחלק החדש של המתקן, אשר ייפתח בחודשים הקרובים."
לסמן המשיך: "אנחנו מזהים מגמה של מנהלי IT שמעדיפים לשכור אתר חיצוני וליהנות מסקלביליות, שיפור תזרים המזומנים בעקבות הפיכת הוצאה הונית להוצאה תפעולית ונגישות גבוהה של המידע, זאת, לצד אבטחה פיזית ודיגיטלית, התייעלות אנרגטית, פתרונות מקיפים להמשכיות עסקית ולהתאוששות מאסון ויתרונות נוספים. אין זה מקרה שעל פי ה-Global Cloud Index של סיסקו מ-2017, כלל תעבורת הנתונים בדטה סנטרים בעולם תגיע ל-15.3 זטה-בייט בשנה שנת 2020, ובנוסף, כל שירות ענן צריך לארח את החומרה שעומדת בבסיסו במרחב פיזי מסוים ומכאן הדרך לשגשוג בדטה סנטרים קצרה".
לאחר שבחודש אוקטובר נחשפה פרצת אבטחה חמורה בפרוטוקול אבטחת ה-Wi-Fi, שחשפה בפועל מאות מיליוני מכשירים ברחבי העולם לסכנת פריצה, איגוד ה-WiFi העולמי ניצל את ההתכנסות המשותפת של חברות הטכנולוגיה בתערוכת CES, שנערכה בשבוע שעבר בלאס וגאס, כדי להודיע על פרוטוקול Wi-Fi חדש, WPA3, שאמור להציע בטיחות משופרת למשתמשים ברשתות Wi-Fi
WPA3 יחליף את תקן האבטחה הנוכחי של הרשת האלחוטית, WPA2, שקיים כבר לפחות 15 שנים, ונמצא בשימוש נרחב על ידי מיליארדי מכשירים אלחוטיים בכל יום, כולל טלפונים חכמים, מחשבים ניידים ומכשירי IoT.
תקן WPA2 נחשב לבעייתי זה זמן רב, אך נראה כי הסיבה המרכזית לשינוי הפרוטוקול כעת הוא פרצת האבטחה שנחשפה באוקטובר האחרון על ידי החוקר הבלגי מתי ואן-הוף (Mathy Vanhoef) מקבוצת המחקר imec-DistriNet. הפרצה מאפשרת לתוקפים ליירט ולפענח תעבורת ה-Wi-Fi העוברת בין מחשבים ונקודות גישה. ואן-הוף דיווח כי פרוטוקול WPA2, המאבטח את כל רשתות ה-Wi-Fi המודרניות, מכיל פירצה המאפשרת לכל האקר בקרבת מקום לפרוץ למכשיר המשתמש באמצעות שיטת הפריצה Key Reinstallation Attacks (או בקיצור KRACKs) שהוא פיתח. מלבד היכולת לגנוב את כל המידע המצוי במכשיר אשר מועבר לרשת במהלך ההתחברות, השיטה גם מאפשרת להשתיל תוכנות זדוניות במכשירים, דוגמת כופרה (ransomeware) ונוזקות אחרות.
ביטחון משופר לרשתות פתוחות, מכשירי IoT ורשתות בעלות דרישות בטיחות גבוהות
לטענת איגוד ה-WiFi, פרוטוקול האבטחה החדש, אשר יהיה זמין עבור רשתות אלחוטיות פרטיות וארגוניות בהמשך השנה, מציע אבטחה משופרת והגנה טובה יותר על הפרטיות שלנו. הפרוטוקול החדש מחזק את פרטיות המשתמש ברשתות פתוחות באמצעות הצפנת נתונים מותאמת אישית, ומונע מהאקרים לעשות ניסיונות התחברות מרובים באמצעות סיסמאות נפוצות. כמו כן, הפרוטקול החדש משפר, לטענת האיגוד, את האבטחה עבור מכשירים שלרוב אין להם תצוגת הגדרות אבטחה, כלומר, מכשירי IoT. הפרוטוקול גם יאפשר חבילת אבטחה להגנה על הרשתות של משתמשי ה- WiFi עם דרישות אבטחה גבוהות יותר, כגון ממשלות, גופים ביטחוניים וארגונים תעשייתיים.
מאחר שהתקני החומרה חייבים לקבל הסמכה על ידי איגוד ה- Wi-Fi העולמי בכדי להשתמש בפרוטוקול אבטחה מסוג WPA3, צפויים לחלוף עוד חודשים רבים עד שיצרני המכשירים יוציא לשוק מכשירים שיתמכו בתקן האבטחה האלחוטי החדש.
אמיר כרמי, מנהל טכנולוגיות בחברת אבטחת המידע ESET בישראל, מציין כי "כמו תקני אבטחה רבים שהופכים למיושנים ולא רלוונטיים, פרוטוקול WPA2 כבר דורש עדכון זה זמן רב. ההודעה על תקן אבטחה חדש מעודדת כי גם ללא פרצת KRACK שהתפרסמה באוקטובר, קיימים כלים רבים ופשוטים לפריצה של WPA2."
שותפות הרכב רנו-ניסאן-מיצובישי משיקה את קרן Alliance Ventures, קרן הון סיכון תאגידית חדשה, המתכננת להשקיע עד 1 מיליארד דולר במהלך תקופה של 5 שנים בסטארט-אפים ויזמים בתחומי הניידות החדשה, ובכלל זה רכב חשמלי, מערכות אוטונומיות, חיבוריות ובינה מלאכותית.
בשנה הראשונה, בכוונת הקרן להשקיע עד 200 מליון דולר. ייחודיות הקרן בכך, שהיא מציעה לשותפים פוטנציאליים גישה למערך הגלובלי של שותפות רנו-ניסאן-מיצובישי, שמכרה בשנת 2017 מעל 10 מליון רכבים באמצעות 10 מותגים נפרדים, עם נוכחות בכל שווקי הרכב המרכזיים. עם השלמת השקעות נוספות, Alliance Ventures מתכוונת להפוך לקרן ההון סיכון התאגידית הגדולה ביותר בתעשיית הרכב. הקרן תשקיע בסטארטאפים כדי לצרף טכנולוגיות ועסקים חדשים לשותפות, תוך הבטחת תמורה כספית הולמת. הקרן תבצע השקעות אסטרטגיות בסטארטאפים בשלבים שונים, תטפח יזמי אוטומוטיב חדשים ושותפויות חדשות.
הקרן תפעל במקביל בסיליקון ואלי, פריס, יוקוהמה, בייג'ינג וגם בתל-אביב, קרוב למרכזי הטכנולוגיה והמחקר של החברות בשותפות, שהינם גם מקומות בהם פועל אקו-סיסטם חזק וחדשני.
"יוזמת ההשקעות הזו מכוונת למשוך אל השותפות שלנו את הסטארטאפים המבטיחים ביותר בתחום טכנולוגיות האוטומוטיב", אמר קרלוס גוסן, יו"ר ומנכ"ל שותפות רנו-ניסאן-מיצובישי.
העסקה הראשונה של הקרן תהיה השקעה אסטרטגית ב-Ionic Materials, חברה אמריקאית שמפתחת חומרי סוללות solid state (מצב מוצק) שאינן מכילים קובלט ומוליכים יונים בטמפרטורת החדר. החברה, היושבת במסצ'וסטס, היא החלוצה בפיתוח אלקטרוליט חדשני על בסיס פולימר מוצק, המאפשר ביצועים משופרים ויחס עלות-תועלת גבוה של סוללות בעלות צפיפות אנרגיה גבוהה, עבור תעשיית הרכב וליישומים רבים נוספים.
חברת Wi-Charge מרחובות זכתה בתואר החדשנות בקטגוריית "אנרגיה חכמה" בתערוכת CES 2018 היוקרתית הנערכת בימים אלה בלאס וגאס. החברה פיתחה טכנולוגיה המאפשרת לטעון מרחוק, ללא שימוש בכבלים או בחיבורים, את הסוללה של אבזרים ניידים ממרחק של עד 10 מטרים, תוך שימוש במקור תאורה בתדרי אינפרא-אדום (IR). הטכנולוגיה של החברה קיבלה השנה אישור בטיחות של ה-FDA והמוצר שלה מותר כעת לשיווק מסחרי בארצות הברית. לדברי החברה, זו טכנולוגיית הטעינה מרחוק היחידה שזכתה לאישור על ידי ה-FDA.
הטכנולוגיה של החברה מאפשרת לטעון את הסוללה של אבזרים ניידים ממרחק של עד 10 מטרים, תוך שימוש במקור תאורה בתדרי IR, שהם בעלי אורך גל גדול מזה של אור נראה, ולכן נושאים מעט אנרגיה ואינם מסוכנים. הטכנולוגיה מאפשרת להתקין נקודות חמות בתקרה במקומות כמו חדר הישיבות במשרד, בבית הקפה או בבית. נקודת הטעינה דומה למקור תאורה המאיר את סביבתו: היא מטעינה בצורה חלקה את כל המכשירים הנמצאים באזור הכיסוי ומסוגלת להטעין מספר סמארטפונים בו-זמנית. במקביל, נקודת הטעינה יכולה לשמש גם כמקור התאורה של החלל, מה שמקנה לפיתוח עיצוב אסתטי המשתלב בצורה אורגנית עם חלל החדר.
המערכת של וויי-צ'ארג' בנויה ממשדר ומקלט. המשדר הוא הנקודה החכמה המחוברת אל רשת החשמל ומשדרת קרן ממוקדת של אור אינפרא אדום אל כל אבזר ניטען. המקלט הוא אבזר נייד אשר קולט את האור וממיר אותו לאנרגיה לטעינת הסוללה, באמצעות תא פוטו-וולטאי, בדומה לפעולה של פנלים סולאריים. במהלך הטעינה, מתבצעת תקשורת בין הטוען למכשיר הנטען, כדי להגדיר את צורכי הטעינה ולקבוע פרופיל טעינה.
חברת Wi-Charge הוקמה בשנת 2009 על-ידי הטכנולוגי הראשי אורטל אלפרט, המנכ"ל ויקטור וייסלייב וסגן נשיא למחקר ופיתוח אורי מור. בשנת 2010 קיבלה השקעה מקרן Terra Venture Partners ומקרן U-Start. וייסלייב היה ממייסדי חברת פסעבה שנמכרה ל-PMC בשנת 2006 תמורת 305 מיליון דולר.
החברה לא מעמידה את המוצרים שלה למכירה, אלא מאפשרת ליצרניות גדולות לקבל דוגמאות וערכת פיתוח כדי ללמוד אותה ולבצע עליה ניסויים. הדבר תואם לחזון שלה החברה, לספק טכנולוגיית ליבה שתהיה בעתיד חלק בלתי נפרד במוצרים שונים. בין השאר, הכוונה שיצרני סמארטפונים ואבזרים ניידים ישלבו מודול קצירת אנרגיה בתוך המכשירים שלהם, בעוד שיצרני ציוד לבתים ולמשרדים יתקינו משדרי אנרגיה בתוך המבנים – אולי אפילו בתוך מנורות חשמל סטנדרטיות.
החברה ביצעה בתערוכת CES הדגמה ראשונה של טכנולוגיית הטעינה מרחוק שלה במרחב פתוח. מנכ"ל ומייסד-שותף של החברה, ויקטור וייסלייב אמר כי "אנחנו מצפים בקוצר רוח לתת מענה לביקוש הגובה לפיתרון שלנו ברגע שנצא אל השוק."
חברה ישראלית צעירה מהוד השרון שואפת לחולל מהפיכה בתעשיית הזיכרונות באמצעות טכנולוגיית זיכרון התנגדותי (Resistive Random Access Memory) שהיא מפתחת. חברת Weebit Nano מפתחת זיכרון מסוג ReRAM אשר מיועד להערכתה להחליף את זיכרון הפלאש הנפוץ, שרבים סבורים כי לא יוכל לתת מענה לצרכים הגוברים של תחומים חדשים כמו למשל תחום הבינה המלאכותית. זיכרון ה-ReRAM של Weebit המיוצר באמצעות שימוש בסיליקון אוקסידי (SiOx) ומגיע למהירות הגבוהה פי 1000 ולהספק נמוך פי 1000 בהשוואה לזיכרון פלאש. בחברה מאמינים שהשלמת הפיתוח והכשרת הטכנולוגיה לייצור המוני עשויים להפוך את הטכנולוגיה שלה לטכנולוגיית הדור הבא של תעשיית רכיבי הזיכרון, שהיקפה נאמד כיום בכ-40 מיליארד דולר בשנה.
הבינה המלאכותית מייצרת בעיית זיכרון
כיום קיימים שני סוגי זיכרון מרכזיים בתעשייה: טכנולוגיית Flash NAND וטכנולוגיית DRAM. הפלאש הינו זיכרון "בלתי נדיף", כלומר הוא משמר את המידע המאוחסן גם כאשר זרם החשמל נפסק והמכשיר כבה. משום כך הוא משמש באבזרים מבוססי סוללה וביישומים המעלים ומוחקים כמויות גדולות של מידע, כגון מכשירי מובייל, נגנים, כונני SSD, התקני USB ועוד. עם זאת, החיסרון המרכזי של הפלאש הוא בקצב איטי מאוד יחסית של כתיבת וקריאת מידע. לכן ביישומים שבהם נדרשת הרצת מידע מהירה נעשה שימוש בזיכרון מסוג DRAM, למשל במעבדי מחשב ובזכרונות מטמון שבאמצעותם מריצים את תוכנות ההפעלה וניגשדים לקבצים הדורשים פעולה מהירה. בניגוד לפלאש, ה-DRAM הינו זיכרון נדיף: ברגע שהמכשיר כבה – המידע נמחק לחלוטין.
מהסיבות הללו, רכיבי פלאש נחשבים לסוג הזיכרון המוביל בתעשייה לאחסון כמויות מידע גדולות. בשנה האחרונה מחירי הפלאש ב-2017 האמירו בשיעור של עשרות אחוזים, והיו ממנעי הצמיחה המרכזיים של תעשיית השבבים העולמית. עם זאת, הביקוש הגואה בשוק הזיכרונות, שצפוי רק להמשיך ולעלות בשנים הקרובות, מבשר על קצה גבול היכולת העתידית של הטכנולוגיה הזו: תחומים מתפתחים כמו בינה מלאכותית, רכב אוטונומי, מרכזי מידע, תשתיות IoT ועוד, מצריכים מהירויות כתיבה וקריאה גבוהות מאוד, קיבולת נתונים (נפח זיכרון) גבוהה מאוד – והספק עבודה נמוך.
ה-NAND מתגייס למשימה, אבל היא כבדה מדי
בשלב הראשון ניסתה התעשייה להתמודד עם צוואר הבקבוק החדש באמצעות שיפורים בטכנולוגיות הקיימות. בשנת 2013 הושקה טכנולוגיית 3D NAND, המאפשרת להציב תאי זיכרון אחד על גבי השני באופן רב-שכבתי (תצורת מגדל), ועל-ידי כך לדחוס יותר קיבולת זיכרון בשבב יחיד. רכיבי 3D NAND נתנו מענה חלקי למחנק שהתפתח בשוק הזיכרונות, אולם תהליכי הייצור של הרכיבים החדשים הינם מורכבים ויקרים מאוד. בנוסף, ההערכות הן שרכיבי 3D NAND לא יצליחו לעמוד בדרישות המהירות וצריכת ההספק שהמוצרים החדשים דורשים.
מנכ"ל Weebit Nano קובי חנוך
כאן נכנסת לתמונה חברת Weebit Nano. בריאיון ל-Techtime אמר המנכ"ל קובי חנוך, שאנחנו נמצאים במצב שבו "האנושות צורכת זיכרון בכמויות מטורפות. בכל שנה או שנה וחצי אנחנו מכפילים את צורכי הזיכרון שלנו, והתעשייה מחפשת פיתרונות זיכרון יותר יעילים. ה-DRAM הוא יקר ונדיף, והפלאש שהוא זול ולא נדיף, אבל הוא איטי מאוד ובעל צריכת הספק גבוהה. יש צורך מאוד חזק בזיכרון שיהיה בלתי נדיף, מהיר ובעל צריכת הספק נמוכה".
הבשורה של ReRAM
אחד מסוגי הזיכרון החדשים שנבחן בתעשייה הוא זיכרון ReRAM – Resistive Random Access Memory, אשר משלב בין היתרונות של הפלאש ושל ה-DRAM: בלתי נדיף, מהיר, פועל בהספק נמוך ובעל מחזור חיים ארוך. ה-ReRAM מבוסס על שימוש בחומרים המשנים את ההתנגדות החשמלית שלהם בתגובה למתח חשמלי, ועל-ידי כך "זוכרים" את רמת המתח גם לאחר ניתוק ממקור הכוח והמידע אינו הולך לאיבוד.
טכנולוגיית ReRAM עדיין נמצאת בתהליכי פיתוח, אך שורה של יצרניות זיכרונות מובילות, כגון פנאסוניק, HP ו-Dell כבר הצהירו על כוונתן להתחיל בייצור המוני של שבבי ReRAM בשנים הקרובות. גם Weebit מפתחת זיכרון ReRAM, אולם היא מסתמכת על טכנולוגיה ייחודית: השבב שלה מתבסס על חסיליקון אוקסידי (SiOx), שהוא אחד החומרים הנפוצים ביותר בתעשיית השבבים ומשמש לייצור פרוסות סיליקון (Wafers). בניגוד למתחרים, המתבססים על חומרים אקזוטיים ויקרים יותר, החומר של Weebit מיועד לאפשר ייצור של הזיכרונות החדשים בקווי הייצור הסטנדרטיים הפועלים כיום בתעשיית השבבים, ללא התאמות מיוחדות ובעלות נמוכה.
קובי חנוך: "הצלחנו לייצר זיכרון ReRAM באמצעות החומרים הסטנדרטיים והפרוצדורות הקיימות כבר היום בפאבים. מאחר שהעולם ערוך לסיליקון, נוכל להגיע לתשואה גבוהה יותר עם השבב שלנו. השימוש בחומרים סטנדרטיים גם מאפשר לנו להתקדם במהירות גדולה יותר מהמתחרים. ה-ReRAM יאפשר לספק יישומים שהיום הם בלתי אפשריים משום שאין זיכרון מתאים".
הרעיון של פרופ' טור, ההון של האוסטרלים
פרופ' ג'יימס טור
טכנולוגיית הזיכרון של Weebit מתבססת על פיתוח של פרופ' ג'יימס טור מאוניברסיטת רייס בארצות הברית, המתמחה בתחום הנדסת החומרים, הנדסת ננו ומדעי המחשב. החברה הוקמה ב-2015 לאחר ששני מייסדיה הישראלים פגשו את פרופ' טור אשר סיפר להם אודות המחקר שלו. הם זיהו את הפוטנציאל של הרעיון וחתמו איתוו על הסכם זיכיון לפטנטים שלו.
מייסדי החברה ניסו למצוא מימון לחברת הסטראט-אפ שלהם בארץ, אך משלא הצליחו פנו לאפיק מימון אחר והחליטו להקים חברה באוסטרליה ולהנפיק מניות לציבור באמצעות הבורסה המרכזית באוסטרליה (ASX) בגיוס בהיקף של 4.5 מיליון דולר. חברת Weebit נסחרת כיום ב-ASX לפי שווי שוק של 50 מיליון דולר. חנוך, שמונה לתפקידו כמנכ"ל החברה לפני מספר חודשים, הינו בעל ניסיון עשיר בתעשיית הסמיקונדוקטור וההייטק. הוא היה אחד ממייסדי חברת Verisity בשנת 1995 שנמכרה לחברת Cadence תמורת כ-315 מיליון דולר. לאחר מכן שימש כסמנכ"ל המכירות הבינלאומיות של Jasper. בעשור האחרון הוא שימש כיועץ לחברות סטארט-אפ.
חברת Weebit עובדת בשיתוף פעולה עם מכון המחקר הצרפתי Leti, שבמעבדותיו נערכים הניסויים ושם נמצא צוות המחקר והפיתוח שלה. לאחרונה היא הכריזה על הצלחה בניסוי לייצור שבב ReRAM בתהליך של 40 ננומטר. החברה מצפה לייצר עד אמצע השנה שבב זיכרון בנפח של 1 מ"ב. זוהי נקודת ציון חשובה, מאחר ש-40 ננומטר הוא הסטנדרט בתעשייה עבור התקנים כגון USB וכונני SSD. "כעת, משהגענו לנקודת הציון הזו, התחלנו בשיחות עם חברות שעשויות להיות לקוחות ושותפים, ובהתאם נחליט על האסטרטגיה".
חברת אוטוטוקס (Autotalks) מכפר נטר, המפתחת רכיבי תקשורת בין כלי-רכב לבין כלי-רכב אחרים ותשתיות דרך (V2X) וענקית הסמיקונדוקטורים הצרפתית-איטלקית STMicroelectronics יציגו בתערוכת CES השבוע בלאס וגאס את הדור השני של פתרון ה-V2X DSRC של אוטוטוקס, שהוא הראשון מסוגו המוכן לייצור המוני. בתערוכה יציגו שתי החברות תסריטי שימוש של תקשורת בין כלי רכב (Vehicle-to-Vehicle – V2V) ותסריטי שימוש של תקשורת בין כלי רכב לתשתיות (V2I – Vehicle-to-Infrastructure).
הפתרון כולל את מערך השבבים CRATON2 של אוטוטוקס ואת פלטפורמת הטלמטיקה החדשנית Telemaco של STMicroelectronics. ההדגמה תראה כיצד טכנולוגיה זו, שמוכנה כעת לייצור סדרתי, יכולה למנוע התנגשויות, לאפיין תנאי כביש ולזהות תשתיות חשובות, כמו תחנות להטענת רכב חשמלי. באוטוטוקס ציינו כי השבב החדש עומד בדרישות של משרד התחבורה האמריקני.
השבב של אוטוטוקס מבוסס על פרוטוקול התקשורת DSRC (Dedicated Short Range Communications), ומאפשר למכוניות להעביר ביניהם באמצעות תקשורת אלחוטית נתונים בטיחותיים כגון מהירות, כיוון נסיעה, מיקום ומצב הבלימה, ולספק לנהגים התרעה על סכנת התנגשות.
אוטוטוקס מתכוננת להתחיל בייצור המוני שיחל ב-2019, לאחר שזכתה בכמה פרויקטים אצל לקוחות משמעותיים. בספטמבר 2016 היא הודיעה שיצרנית מערכות האלקטרוניקה לרכב מיפן, דנסו (DENSO), תשלב בפלטפורמת ה-V2X שלה את מערך השבבים ל-V2X של אוטוטוקס. בתחילת יוני השיקה אוטוטוקס טכנולוגיה למניעת תאונות אופנועים באמצעות תקשורת בין כלי רכב לבין אופנועים (B2V – Bike-to-Vehicle) המיושמת במערך השבבים שלה. במקביל, היא החלה בפרויקט פיתוח משותף עם Bosch הגרמנית, הנחשבת ליצרנית המכלולים לרכב הגדולה בעולם, ועם Ducati ו-Cohda Wireless, המשלב את טכנולוגיית B2V שלה.
החקיקה בארה"ב דוחפת את השוק
מנכ"ל אוטוטוקס חגי זיס
אוטוטוקס היא שחקנית מובילה בתחום שבבי התקשורת הממונעת V2X – Vehicle to Everything. אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים בשוק זה הוא ההתקדמות המהירה של חברות OEM ו-Tier1 בתחום הרכב לעבר כניסה של מערכות V2X מבוססות DSRC לשוק הרכב. הצמיחה הזו קיבלה דחיפה מהצעת החקיקה (NPRM – Notice of Proposed Rule Making) שניתנה לאחרונה על-ידי משרד התחבורה של ארצות הברית (USDOT), אשר צפויה להיתרגם לחוק המחייב התקנת מערכות V2V מבוססות DSRC בכל כלי הרכב הקלים בארצות הברית. כתוצאה מכך, מערכות אלו יותקנו ברכבים מייצור סדרתי החל משנת 2019 וחברות הרכב והטכנולוגיה ממקדות מאמצים להקדים את הרגולציה.
מנכ"ל אוטוטוקס חגי זיס ציין כי טכנולוגיית ה-DSRC מוכנה כעת להתקנה המונית, הן עבור כלי רכב מאוישים והן עבור כלי רכב אוטונומיים. "ההדגמה שאנו מבצעים עם ST היא עדות נוספת לשיתופי הפעולה העסקיים החזקים בתחום ה-V2X שאוטוטוקס גיבשה באמצעות פתרונות רכב של הדור הבא עבור כלי רכב מקושרים ואוטונומיים," הוסיף זיס.
פאביו מארצ'יו, מנכ"ל חטיבת המיקרו-בקרים ויישומי הבידור והמידע שבחטיבת הרכב ב-STMicroelectronics. "המאמצים של ST תרמו להבטחת השילוב של מודול ה-V2X מבוסס ה-CRATON2 עם הטכנולוגיות המתקדמות של ST לרכבים מקושרים, ובכלל זה מעבדים מאובטחים לרכב, מקלטי GNSS וחיישנים".
חברת DSPG מהרצליה והסטארט-אפ הישראלי HearMeOut, שפיתח רשת חברתית המבוססת על פוסטים קוליים, משתפות פעולה בתחום יישומי הבידור לרכב מחובר. שתי החברות הודיעו על השקת מוצר חדש בשם HOOP, המאפשר לנהגים לשלוט ברשת HearMeOut במהלך הנסיעה, להעלות פוסטים קוליים ולשמוע תכנים מהפיד האישי באמצעות חיווי קולי וללא מגע יד. שתי החברות יציגו את הפיתוח המשותף בכנס CES בלאס וגאס, אחד הכנסים הגדולים בתעשיית האלקטרוניקה, שיתקיים השבוע, ובו צפויות לא מעט חברות ישראליות בתחומים שונים להציג את פיתוחיהן.
בניגוד לטוויטר, המבוססת על סטטוסים טקסטואליים, ואינסטגרם, המבוססת על שיתוף תמונות, HearMeOut היא רשת חברתית המבוססת על פוסטים קוליים. הרשת מאפשרת למשתמש לשתף חוויות מחייו באמצעות סטטוסים קוליים באורך של 42 שניות. באחרונה נכנסה הרשת לרשימת 50 הרשתות החברתיות המובילות ביותר בחנות האפליקציות של אפל. HearMeOut הוקמה ב-2014 והיא נסחרת בבורסה של אוסטרליה לפי שווי שוק של 6 מיליון דולר.
המיקוד הקולי של הרשת החברתית עשוי להפוך אותה למתאימה במיוחד לתחום הרכב הבידורי. המגמה בתחום הרכב הבידורי היא לשלב טכנולוגיות שיאפשרו לנהג להפעיל את היישומים ללא מגע יד, בין אם באמצעות חיווי קולי ובין אם באמצעות מחוות יד פשוטות. המוצר המשותף, HOOP, מתבסס על המעבד הקולי SmartVoice DBMD4 של DSPG, שמתאפיין בהספק נמוך המאפשר לו לפעול באופן תמידי. השבב של DSPG, שמיועד במיוחד ליישומי קול-נהג, כולל אלגוריתמים מתקדמים המסייעים להפחית את רעשי הרקע ולקלוט את קולו של הנהג באופן ברור גם בזמן נסיעה רועשת.
עבור DSPG, המוצר המשותף נועד להמחיש לתעשייה את יתרונות המעבדים הקוליים שלה ליישומי קול-נהג, שהולכים וצוברים תאוצה בתחום הרכב הבידורי. "בתעשיית הרכב מזהים כי קול הוא הממשק הידידותי ביותר למשתמש, ועם השקת HOOP אנחנו שמחים לשתף פעולה עם HMO כדי להמחיש כיצד השבב SmartVoice מסוגל לתת מענה לסביבה המאתגרת הזו," אמר עופר אליקים, מנכ"ל DSPG.
חברת פורסייט (ForeSight), המפתחת מערכות ראייה ממוחשבות לרכב, חושפת לראשונה את מערכת הראייה הממוחשבת החדשה שלה, QuadSight, המכוונת לשוק הרכב החצי-אוטונומי והאוטונומי. החברה תציג לראשונה את המערכת בתערוכת CES 2018 שתתקיים בלאס וגאס בשבוע הבא.
המערכת החדשה משלבת 4 מצלמות אשר מוצבות בקדמת הרכב – 2 מצלמות אינפרא-אדום ו-2 מצלמות אור נראה – ונועדו לספק יכולת ראייה סטריאוסקופית (תלת-מימדית), המדמות את אופן הראייה של העין האנושית. המערכת משתמשת באלגוריתמים מתקדמים המבצעים היתוך של המידע הנקלט באמצעות ארבע המצלמות לכדי תמונה תלת-מימדית דינמית של הסביבה החיצונית. לשם השוואה, המערכת הנוכחית של פורסייט, ה-Eyes-On, המיועדת למערכות סיוע לנהג (ADAS), כוללת רק שתי מצלמות וידאו.
על פי החברה, ה-QuadSight נועדה לאפשר יכולת גילוי מכשולים המתקרבת ל-100%, תוך מזעור התרעות שווא. היתרון המשמעותי של המערכת על פני מערכות קיימות היא יכולתה לספק תמונה מהימנה ומדויקת בכל תנאי מזג אוויר או תאורה, לרבות תנאים ירודים של חשיכה מוחלטת, גשם, ערפל וסינוור. המערכת הינה בעלת טווח של עד 150 מטר ומסוגלת לזהות אובייקטים קטנים בגודל של 35X25 ס"מ עד מרחק של 100 מטר. בפורסייט מאמינים כי מערכת ה-QuadSight הינה מערכת הראייה הממוחשבת המדויקת ביותר בתעשייה עבור כלי רכב חצי-אוטונומיים ואוטונומיים.
לדברי מנכ"ל פורסייט חיים סיבוני, מערכת הראייה היא הבסיס החיוני לבטיחות הנוסעים. "ראייה מושלמת בכל תנאי מזג אוויר ותאורה היא בבירור פריצת הדרך שיצרני הרכבים האוטונומיים צריכים על מנת לחזק את אמון הצרכנים ולהאיץ את תהליכי אימוץ הרכב האוטונומי".
"ראייה מושלמת היא אותה יכולת חמקמקה שיצרני כלי הרכב האוטונומיים מחפשים מזה זמן רב, ועל כן, המערכת של פורסייט טומנת בחובה השפעה פוטנציאלית רבה על השוק", אמר אנליסט השוק המוביל ג'אן כריסטוף אלוי, נשיא, מנכ"ל ומייסד Yole Développement. "ה-QuadSight מתעלה על כל כך הרבה גישות אחרות אשר אינן מסוגלות לתת מענה לצורך האמיתי של נהיגה בכל תנאי מזג אוויר, מה שהופך את QuadSightTM לפתרון הרלוונטי עבור תעשיית הרכב".
הכנסות אפסיות, הפסדים תפעוליים מאמירים, בעיות גבייה, הוצאות משפטיות כבדות בצל מספר תביעות ייצוגיות, קשיים בהחדרת המוצר החדש של החברה ואזהרת עסק חי – כל אלה עמדו היום במוקד דוחותיה הכספיים העגומים של חברת אביליטי (Ability), ציוד מודיעין אלקטרוני לסוכנויות ממשלתיות וכוחות צבא.
אביליטי כיכבה השנה בכותרות לאחר שבחודש אפריל מועצת המנהלים של החברה, ובכלל זה היו"ר אמנון דיק, התפטרו כאיש אחד בחודש על רקע חילוקי דעות קשים עם בעלי החברה, אנטולי חורגין ואלכסנדר האור ובסקי, שסירבו לבקשת הדירקטוריון להזרים כספים לחברה שנקלעה לקשיים כספיים. פחות מחודשיים לאחר מכן, התפטרו על רקע דומה גם חברי הדירקטוריון החדשים שמונו במקום חברי הדירקטוריון שפרשו.
בעיות בהחדרת המוצר החדש ואזהרת עסק חי
דוחותיה הכספיים של אביליטי שפורסמו היום מציירים תמונת מצב מדאיגה במיוחד בכל ההיבטים העסקיים והתנהגותיים של החברה. הכנסותיה של אביליטי ברבעון השלישי הסתכמו ב-200,000 דולר בלבד, וזאת בהשוואה ל-6.5 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. ההפסד הנקי ברבעון זה עמדו על כ-3 מיליון דולר, ואילו ההפסד התפעולי טיפס ל-3.0 מיליון דולר, בהשוואה להפסד תפעולי של 0.9 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.
באביליטי מסבירים כי הירידה בהכנסות נבעה בעיקרה עקב אימוץ איטי מן הצפוי בקרב הלקוחות של מערכת הדור החדש שהשיקה החברה. ההתמקדות בשיווק המערכת החדשה הוביל במקביל לירידה ניכרת במכירות של מוצרי דורות קודמים של החברה. כמו כן, החברה דחתה את ההכרה החשבונאית בהכנסות מאחד מלקוחותיה עקב בעיות גבייה, שגרמו להכנסות נמוכות יותר מהצפוי. בתשעת החודשים מתחילת השנה הסתכמו הכנסותיה של אביליטי במיליון דולר בלבד, בהשוואה ל-14 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.
ההון העצמי של אביליטי נכון לסוף הרבעון השלישי עומד על 0.6 מיליון דולר בלבד, ובחברה מסרו כי עקב הירידה המשמעותית בהכנסות והעלייה בהוצאות על שירותים משפטיים ומקצועיים, ישנו "ספק מהותי ביכולתה להמשיך לפעול כעסק חי." החברה פרסמה אזהרה דומה גם בדוחותיה הקודמים לרבעון השני.
מניית אביליטי בנסד"ק בשנה האחרונה
מבול של תביעות ייצוגיות
אחד הגורמים המרכזיים שהובילו לעלייה בהפסד התפעולי של אביליטי היה עלייה בהוצאות המשפטיות של החברה. אביליטי הודיעה כי ב-21 בדצמבר, 2017, חתמה החברה על הסכם פשרה ליישוב התביעה הייצוגית שהוגשה כנגדה בבית משפט בניו יורק בשם בעלי מניות של החברה בנסד"ק. במסגרת הסכם הפשרה, תשלם אביליטי לתובעים כ-3 מיליון דולר וזאת בתמורה לביטול כל התביעות כנגד החברה. הסכום כולל את כל שכר הטרחה לעורכי הדין וההוצאות המשפטיות של התובעים.
התביעות הייצוגיות כנגד החברה הוגשה בשנה שעברה לאחר שבמאי 2016, כאשר פרסמה החברה את דוחותיה, היא דיווחה במקביל על "שגיאות מהותיות" בדוחות הכספיים שהתייחסו להכנסות של 2013-2014. הדוחות המתוקנים שיקפו הקטנה ניכרת בהכנסות וברווחים לתקופה זו והגדלת הוצאות השיווק. בתביעה הייצוגית שהוגשה בבית המשפט הפדראלי בניו יורק, שחלה על משקיעים שרכשו את מניות החברה בנסד"ק בין ספטמבר 2015 לאפריל 2016, נטען כי מצבה הכספי שהוצג לציבור בדוחות אלה היה מוטעה ומופרז. על פי כתב התביעה, החברה הפריזה בהיקף התוצאות התפעוליות שלה על ידי כך שהכירה מספר פעמים בהכנסותיה משורה של עסקאות, מה שהביא לניפוח התוצאות הכספיות, ובכך הפרה את תקנות הרישום החשבונאי. ביום פרסום הדוחות המתוקנים נפלה מניית החבר ב־33% במסחר בנסד"ק, והתובעים למעשה תבעו פיצוי בגין הנזק שנגרם לבעלי המניות.
עם זאת, בכך לא תמו הבעיות המשפטיות של אביליטי. מלבד התביעה הייצוגית בניו יורק, שכאמור הגיעה להסדר, כנגד החברה עדיין עומדות ותלויות תביעה ייצוגית נוספת בניו יורק, 2 תביעות ייצוגיות בפלורידה ותביעה נוספת בבית המשפט המחוזי בתל אביב. כמו כן, כנגד החברה מתנהלת חקירה של הרשיות לניירות ערך בארצות הברית סביב הדו"חות השגויים, שגם כן עשויה להוביל לסנקציות כספיות. באביליטי מסרו כי הגיעו להסכם עם חברת הביטוח, המשחרר את חברת הביטוח מכל מחויבות כלפי יתר התביעות המתנהלות כנגד החברה בארצות הברית, מה שמותיר את החברה ללא כיסוי ביטוחי להליכים המשפטיים של החברה. לאור הונה העצמי המתדלדל של החברה, ההתפתחויות בזירה עלולות לסכן את המשך קיומה של אביליטי.
בשנה האחרונה איבדה מניית אביליטי בנסד"ק כ-87% מערכה והיא נסחרת לפי שווי שוק של 11.7 מיליון דולר בלבד.
קבוצת מר (Mer Group) מחולון מחזקת את מערך אבטחת הסייבר של החברה. הקבוצה העוסקת במתן פתרונות בתחומי הביטחון, המודיעין, הסייבר והתקשורת, רכשה את הפעילות של חברת הסייבר הישראלית פרומיסק (Promisec) מאירפורט סיטי. הפעילות של פרומיסק תצטרף לחטיבת הסייבר והמודיעין המספקת פתרונות ושירותי מודיעין על איומי סייבר, כולל איסוף מודיעין מקיף על האיומים מה-DarkNet, מרשתות חברתיות וממקורות גלויים נוספים. סכום הרכישה לא צויין אולם בשוק הסייבר מעריכים את היקפה בכמה מיליוני שקלים בודדים.
פרומיסק מראשון לציון פיתחה פלטפורמת אבטחה לאיסוף מידע מתחנות הקצה ברשת הארגונית, המספקת יכולת מקיפה לאתר, לנתח ולטפל בחולשות המצויות בעמדות הקצה ולטפל באיומים הפנימיים המסכנים את הרשת הארגונית, ללא צורך בהתקנת תוכנה (Clientless) על-גבי הרכיב הנבדק. הפלטפורמה מאפשרת אכיפה יעילה של מדיניות אבטחת מידע בארגון ומונעים גניבת מידע חיוני לארגון. חברת פרומיסק הוקמה על-ידי אביב קוטלר ושותפים בשנת 2004. לחברה יש כיום כ-500 לקוחות ארגוניים בעולם, חלקם ברשימת פורצ'ן 100 (Fortune 100), ובכלל זה Sony, Allianz, AIG ועוד, וחברות בארץ, בהם טבע. מטה החברה נמצא בבוסטון ויש לה סניפי פיתוח ומכירות מרכזיים בישראל, בהודו ובאיטליה.
נדבך נוסף לחטיבת הסייבר החדשה של מר
הפעילות של פרומיסק תשולב בחטיבת המודיעין והסייבר שהקימה מר בתחילת השנה לאחר רכישת חברת אתנה. בקבוצת מר הסבירו שרכישת פרומיסק תוסיף לפעילות הסייבר והמודיעין כמה עשרות לקוחות. הפתרון של פרומיסק יאפשר למר לספק מענה אבטחתי לאיומי הסייבר ברשת הארגונית ולבצע פעולות נקודתיות לחסימת הפרצות בזמן אמת. מנכ"ל קבוצת מר ניר למפרט (בתמונה למעלה), אמר שהלקוחות הראשונים שלהם יוצע הפתרון החדש, "הם לקוחותינו ברחבי העולם הנחשבים למובילים במגזר הפיננסי ובמגזר התקשורת, ולכן מצויים תחת איומי אבטחה רבים".
קבוצת מר פועלת בשלושה תחומי ליבה: תשתיות תקשורת, מערכות חקירה ומודיעין מבוססות ביג-דאטה ופתרונות תקשורת טקטית, ושירותי מודיעין סייבר. בתחילת השנה ביצעה החברה רה-ארגון שבמסגרתו הקימה חברת תוכנה המתמקדת בתחום המודיעין והסייבר. במסגרת המהלך רכשה מר את חברת אתנה שנוסדה על ידי ראש המוסד לשעבר שבתאי שביט. אתנה פיתחה מוצר בשם Threat Actionable Intelligence, אשר סורק רשתות חברתיות ואת ה-Dark Net, כדי לייצר מודיעיני מקדים והתראות לקראת תקיפת סייבר. הקמת חטיבת הסייר נועדה לתת מענה לצרכי הסייבר של לקוחות מתחום המודיעין שקבוצת מר משרתת.
לקוחות הקבוצה כוללים גם גופים ממשלתיים, מוניציפליים, ביטחוניים, בנקים ומפעילי תקשורת. הקבוצה מעסיקה כ-1,100 עובדים בעיקר באמריקה הלטינית, ארצות הברית, אפריקה וישראל. משרדי ההנהלה נמצאים בחולון.
להק של שלושה ננו-לוויינים שיטוסו בטיסת מבנה מבוקרת בפעם הראשונה בעולם, ישוגר בסוף שנת 2018 לחלל – כך הודיעו אתמול (ב') הטכניון וסוכנות החלל הישראלית במשרד המדע. להק הלוויינים ישוגר באמצעות חברת Innovative Solutions In Space ההולנדית, המתמחה בשיגור ננו-לוויינים, על גבי המשגר ההודי PSLV.
פרויקט "אדליס-סמסון" פותח בשנים האחרונות על ידי צוות חוקרים בראשות פרופ' פיני גורפיל, ראש מכון "אשר" לחקר החלל וחבר סגל בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון, בתמיכת קרן אדליס וסוכנות החלל הישראלית במשרד המדע. הפרויקט נועד להוכיח שלהק לוויינים יכול להחזיק במבנה מבוקר במשך שנה במסלול בגובה של כ-600 ק"מ.
הלוויינים ישמשו לקליטת אותות מכדור הארץ ולחישוב מיקום מקור השידור למטרות של חילוץ והצלה, איתור וזיהוי, חישה מרחוק וניטור סביבתי. גודלו של כל אחד מהלוויינים הוא 10X20X30 ס"מ, בערך כגודלה של קופסת נעליים, ומשקלם הכולל כ-8 ק"ג. על גבי הלווינים יורכבו מכשירי מדידה, אנטנות, מערכות מחשב, מערכות בקרה ומכשירי ניווט. התוכנה והאלגוריתמים שינהלו את הטיסה פותחו במעבדה למערכות חלל מבוזרות בטכניון.
"המזעור בתחום הלוויינים, יחד עם טכנולוגיה ישראלית מתקדמת, מאפשרים לנו להצעיד את ישראל צעד חשוב קדימה בלוויינות זעירה," מסביר פרופ' גורפיל. "אפשר להשוות את מידת החדשנות של ננו-לוויינים למעבר ממחשב אישי דרך מחשב נייד לטלפון סלולרי, שמציע הרבה יותר יכולות מקודמיו."
"תחום הננו-לוויינים מצוי בתנופה משמעותית בשנים האחרונות ומספר השיגורים מכפיל את עצמו מדי שנה," אומר מנהל סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע אבי בלסברגר. "עלויות הפיתוח והשיגור של לוויינים כאלו, המסוגלים למלא מגוון שימושים, נמוכות משמעותית מאלה של לוויינים רגילים. בעתיד הקרוב צפויות להופיע רשתות שיכללו אלפי ננו-לוויינים שיכסו את כדור הארץ ויאפשרו תקשורת אינטרנט מהירה בעלות נמוכה משמעותית מהמקובל כיום."
פיתוח כחול לבן
הפיתוחים הייחודיים של הלוויינים כולם תוצרת כחול-לבן: מערכת הנעה של רפאל, המבוססת על גז קריפטון, תהיה הראשונה מסוגה בעולם שתטיס לוויין זעיר. המקלט הדיגיטלי פותח על ידי אלתא ומערכת בקרת ההכוון פותחה במפעל מב"ת של התעשייה האווירית בשיתוף חוקרי הטכניון.
נוסף למערכת ההנעה יצברו הלוויינים אנרגיה דרך פאנלים סולריים שייפרשו לצדי כל לווין וישמשו ככנפיים שיוכלו לבקר את טיסת המבנה ללא שימוש בדלק, באמצעות התנגדות האוויר באטמוספירה. על גבי כל אחד מהננו-לוויינים יורכב מקלט דיגיטלי לקליטת אותות, שיהיה אחד המקלטים המורכבים ביותר שתוכננו אי פעם בננו-לוויין. המערכת לעיבוד המידע על הלוויין והאלגוריתמים שישמרו על המבנה יהיו ראשונים מסוגם בעולם ויתמכו בהפעלה אוטונומית של כמה לוויינים יחד. מערכת התקשורת והניווט תכלול שני מקלטיGPS שישמשו לניווט אוטונומי ומערכות תקשורת שבאמצעותן יתקשרו שלושת הננו-לוויינים זה עם זה ועם תחנת הקרקע – אתגר משמעותי שנפתר בפרויקט הנוכחי. תדר ייעודי ישמש להעברת מידע לכדור הארץ בפס רחב.
הצלחת הניסוי תעניק דחיפה לתחום הננו-לוויינים
"אם נצליח להוכיח בניסוי בחלל שטיסת המבנה אפשרית," אומר פרופ' גורפיל, "זאת תהיה דחיפה משמעותית לפיתוח לוויינים קטנים וטכנולוגיות שקשורות למזעור רכיבים אלקטרוניים, לעיבוד יעיל בחלל ולמערכות הנעה בחלל. הטכנולוגיות המפותחות על גבי הננו-לוויינים יתרמו למגוון יישומים אזרחיים ולקידום תעשיית החלל בישראל."
"תכנית הננו-לווינים התאפשרה הודות לתמיכה של תורמים מהארץ ומהעולם המבינים את חשיבות חקר החלל לביטחונה של מדינת ישראל ולשגשוגה," אומר פרופ' בועז גולני, סגן נשיא הטכניון לקשרי חוץ ופיתוח משאבים. "הטכניון מודה לתומכיו, ובראשם קרן אדליס, על הסיוע החשוב בהגשמת תוכנית זו, וגאה בשותפות האמיצה שלו עם תעשיית החלל בישראל. ללא עזרתם הפעילה של גורמי התעשיה הרלוונטיים לא היה אפשר להגיע להישגים הטכנולוגיים המרשימים אותם השיגה תוכנית אדליס-סמסון."
חברת LG הדרום קוריאנית בחרה במערכת השליטה מבוססת מחווה שלEyeSight הישראלית לשילוב במערכות הבידור לרכב שלה, כך מפרסמת אייסייט. במסגרת ההסכם עם LG, המערכת של EyeSight תשולב כברירת מחדל במערכות הבידור לרכב שמשווקת LG ליצרניות הרכב. עם זאת, יצרניות הרכב יוכלו לוותר על מערכת החישה של EyeSight או לבחור במערכת של יצרנית אחרת, ועל כן אין בהסכם הבטחה למספר המערכות שיימכרו בפועל. עם זאת, שיתוף הפעולה עם יצרנית גדולה כמו LG, שנכנסה באחרונה לתחום מערכות הבידור החכמות לרכב, עשוי להניב ל-EyeSight חדירה לשוק הרכב ולהניב הכנסות גבוהות. שתי החברות יציגו את הפיתרון המשותף בתערכות CES 2018 שתיערך בהמשך החודש.
EyeSight פיתחה טכנולוגיית זיהוי מחוות המאפשרת למשתמש לשלוט באמצעות שפת גוף אינטואיטיבית וללא מגע יד במכשירים דיגיטליים כגון סמארטפון, מחשב נייד, טלוויזיה, ועוד שורה של מוצרים. החברה מפתחת יישומים המתבססים על הטכנולוגיה הזו למגוון של תחומים כגון בית חכ, רובוטיקה, והאינטרנט של הדברים.
בפברואר 2017 השיקה החברה מערכת חישה ושליטה המיועדת לפנים הרכב ומשמשת בראש ובראשונה למעקב אחר רמת העירנות של הנהג וזאת באמצעות ניתוח פרמטרים כמו הטיית הראש, היציבה הכללית ותנועות העפעפיים. המערכת, המבוססת על ראיית מכונה ובינה מלאכותית, יודעת לזהות הסחת דעת של הנהג מהדרך באמצעות מעקב אחר האישונים, האופן שבו הוא בוהה ועוד, ומתריעה בפניו בכל פעם שרמת עירנותו יורדת.
בנוסף, המערכת גם ניתנת לשילוב במערכות המידע והבידור (Infotaiment) האלקטרוניות ובמערכות מיזוג האוויר, ומאפשרות לנהג להפעיל את יישומי המערכות הללו באמצעות מחוות יד פשוטות. כך למשל, הנהג יכול לענות לשיחות טלפון נכנסות ולשלוט במסך התצוגה ברכב באמצעות מחוות יד פשוטות כגון סימון בשתי אצבעות, מבלי לגעת במסך השליטה או להסיט את מבטו מהנסיעה.
ב-EyeSight ציינו כי LG כבר חתמה על חוזה עם יצרנית רכב גדולה אחת שבמסגרתו תשולב מערכת השליטה של החברה ברכביה, והיא נמצאת במגעים להתקנת מערכות בידור ברכבים עם מספר יצרניות רכב אחרות, שגם בהן צפויה להיות משולבת המערכת של EyeSight.
חברת eyeSight מהרצליה הוקמה בשנת 2005 על-ידי הטכנולוג הראשי איתי כץ, לשעבר מנהל פרוייקטי שילוב יכולות וידאו בתוך מעבדי DSP של חברת פריסקייל. החברה גם פיתחה מוצר ייעודי עבור תחום הבית החכם בשם Singlecue. מוצר זה מאפשר לשלב את טכנולוגיית זיהוי מחוות בבית החכם ולשלוט במכשירים דיגיטליים שונים ברחבי הבית באופן אלחוטי באמצעות מחוות גוף בלבד. המכשיר מתבסס על חיישן CMOS וטכנולוגיית הראייה הממוחשבת של EyeSight.
אנו עושים שימוש בקבצי עוגיות לצרכים שיווקיים ושיפור חוויית השימוש באתר. איסוף המידע באתר נעשה באופן אנונימי, למעט בטפסי יצירת קשר והרשמה לניוזלטר בהם אתם מתבקשים למלא פרטים אישיים. אנו עושים שימוש במגוון תוכנות לאיסוף וניתוח אנליטי של הנתונים באופן אנונימי לרבות: גוגל אנליטיקס, פייסבוק פיקסל ועוד.
What personal data we collect and why we collect it
We collect anonymous data on visitors in this website for business purposes such as enhancing user experience, digital marketing and search engine optimization.
We collect personal data such as email address and names on various forms – all forms present in this website include consent checkboxes and clear reason for collecting the data: general inquiries on our products, newsletter subscription, professional inquiries job applications. All forms are designed in accordance with GDPR requirements.
Comments
When visitors leave comments on the site we collect the data shown in the comments form, and also the visitor’s IP address and browser user agent string to help spam detection.
An anonymized string created from your email address (also called a hash) may be provided to the Gravatar service to see if you are using it. The Gravatar service privacy policy is available here: https://automattic.com/privacy/. After approval of your comment, your profile picture is visible to the public in the context of your comment.
Media
If you upload images to the website, you should avoid uploading images with embedded location data (EXIF GPS) included. Visitors to the website can download and extract any location data from images on the website.
Contact forms and newsletter
We use Gravity Forms as our platform of choice for all forms present in this website. Forms present in this website have been modified to fit GDPR requirements.
Unless specifically specified and approved by visitor, we do not use the collected data for marketing purposes.
We use Mailchimp to collect email addresses and send periodical marketing materials to our customers.
Handling and management of all email addresses and mailing operations is conducted under GDPR terms and guidelines provided by Mailchimp.
All subscribers are able to change their subscriptions preferences or unsubscribe at any given time.
Techtime has accepted the Data Processing Addendum agreement provided by Mailchimp for all its Mailchimp accounts.
All our lead collection forms have been altered in accordance with GDPR requirements and now include unchecked checkboxes in order to accept the explicit consent of the user prior to form submission.
Cookies
If you leave a comment on our site you may opt-in to saving your name, email address and website in cookies. These are for your convenience so that you do not have to fill in your details again when you leave another comment. These cookies will last for one year.
If you have an account and you log in to this site, we will set a temporary cookie to determine if your browser accepts cookies. This cookie contains no personal data and is discarded when you close your browser.
When you log in, we will also set up several cookies to save your login information and your screen display choices. Login cookies last for two days, and screen options cookies last for a year. If you select “Remember Me”, your login will persist for two weeks. If you log out of your account, the login cookies will be removed.
If you edit or publish an article, an additional cookie will be saved in your browser. This cookie includes no personal data and simply indicates the post ID of the article you just edited. It expires after 1 day.
Embedded content from other websites
Articles on this site may include embedded content (e.g. videos, images, articles, etc.). Embedded content from other websites behaves in the exact same way as if the visitor has visited the other website.
These websites may collect data about you, use cookies, embed additional third-party tracking, and monitor your interaction with that embedded content, including tracing your interaction with the embedded content if you have an account and are logged in to that website.
Analytics
We use Google Analytics regularly for monitoring user behavior and traffic sources and utilize the gathered information for enhancing user experience and for business purposes.
The use of Google Analytics in done according to GDPR terms and guidelines provided by Google.
Legal Entity: Techtime.
Primary Contact (a.k.a. “Notification Email Address”): [email protected] – this email is designated for receiving notices under the Google Ads Data Processing Terms.
Who we share your data with
We use various cloud platforms and third party providers for the purpose of operating this website.
We do not share or sell your data for any commercial purpose other than specified above.
We use the following processors for the operating this website and executing related digital marketing campaigns:
WP Engine – Hosting Provider
Cloudflare – Cloud based security and web performance processor.
Google Cloud Platform – data centers provider for WP Engine
Sucuri – Website security provider
Mailchimp – Newsletter service provider
Google Analytics, Adwords, Webmasters
Facebook – We use Facebook for advertising and place tracking code on our website for enhancing digital marketing campaigns (i.e – Facebook Pixel).
Planwize Ltd – Digital Marketing Agency.
How long we retain your data
If you leave a comment, the comment and its metadata are retained indefinitely. This is so we can recognize and approve any follow-up comments automatically instead of holding them in a moderation queue.
For users that register on our website (if any), we also store the personal information they provide in their user profile. All users can see, edit, or delete their personal information at any time (except they cannot change their username). Website administrators can also see and edit that information.
What rights you have over your data
If you have an account on this site, or have left comments, you can request to receive an exported file of the personal data we hold about you, including any data you have provided to us. You can also request that we anonymize or erase any personal data we hold about you. This does not include any data we are obliged to keep for administrative, legal, or security purposes.
Request for Receiving Data Associated with One’s Email Address
Users may request to receive access to all related information submitted to this website for their review.
In accordance with GDPR compliance, user may further request the anonymization of such data.
In order to request access for all data associated with a given email address, users may submit the request here. Users then receive an email with a link to a page with all related information.
The link is valid for 24 hours. Users may submit additional request for the same email address once in every 24 hours.
A request for anonymization should be sent separately: User may select the data he or she wishes the site owner to anonymize so it cannot be linked to his or her email address any longer. An email confirmation will be sent once linked data has been successfully anonymized.
Where we send your data
Visitor comments may be checked through an automated spam detection service. All our processors and third party providers comply with GDPR requirements and apply privacy by design and necessary measure to ensure that personal data is being processed and handled in accordance with requirements. The list of our third party service providers and processors is listed above.
Contact information
For all privacy-specific concerns inquiries, you may contact us at [email protected]
How we protect your data
We use rigorous practices in order to protect our website and data collected, as well as world class cloud and hosting providers.
Communication between visitor and the server is encrypted using SSL.
The site is protected with web application firewall and is undergoing daily security scans, regular software updates by a dedicated team in order to minimize the risk of data breach.
What data breach procedures we have in place
Once a data breach is detected, our providers execute a dedicated standard operational procedure in order to assess the scope and potential damage, provide immediate remedy, patch any potential security holes and notify users who may be affected by the breach.
We may contact affected users with one or more form of communication within 72 hours and provide the needed information as to the scope of the data breach and actions taken.
What third parties we receive data from
We do not receive data from third parties for our marketing campaigns.
What automated decision making and/or profiling we do with user data
We may apply remarketing/retargeting methods while conducting online advertising using Google Facebook and the likes.
The above is conducted by applying various tracking codes into our website in order to track and retarget users based on
By visiting and using this website you are hereby provide your consent for the use of the above means and methods.
אפשר לומר שיותר משהחברות הישראליות חיפשו את אוסטרליה, אוסטרליה חיפשה את חברות הטכנולוגיה הישראליות. אוסטרליה היא הכלכלה ה-14 בגודלה בעולם מבחינת תוצר מקומי, אך שנייה לשווייץ בלבד מבחינת עושר לתושב. זו אחת המדינות העשירות ביותר בעולם במשאבים טבעיים. היא משופעת באוצרות טבע כגון פחם, ברזל, זהב, גז, נחושת, אלומניות ועוד, ויש לזה השפעה ישירה על ההייטק. מגזר הסחורות היה עד לאחרונה מנוע הצמיחה העיקרי של אוסטרליה, בעיקר הודות לביקושים האדירים של סין לחומרי גלם. פריחת מגזר הסחורות סייעה לכלכלה האוסטרלית לצמוח בשיעורים גבוהים גם כאשר כלכלות מערביות מרכזיות, כגון ארצות הברית, יפן והגוש האירופי, שקעו במשבר פיננסי וכלכלי חמור בעקבות התפוצצות בועת המשכנתאות בארצות הברית.
