ייצור אלקטרוני

"המלחמה ממחישה את חשיבות הייצור המקומי של PCBs"

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל אלטק, אלי יפה. 60% מהייצור הוא ביטחוני

חברת אלטק (Eltek) מפתח תקווה, המתמחה בייצור מעגלים מודפסים (PCBs) מיוחדים, נכנסה מאז פרוץ המלחמה לשגרת ייצור מוגברת אשר התוצאות העסקיות הראשונות שלה יורגשו רק ברבעון הבא. "התעשיות הביטחוניות בישראל מתחילות לבצע הזמנות, ובכלל זה של מעגלים מודפסים", אמר המנכ"ל אלי יפה. "אומנם אנחנו ממשיכים לשרת גם תעשיות אחרות שאינן ביטחוניות, אבל הזמנות דחופות המגיעות מגורמים ממשלתיים מקבלות עדיפות עליונה".

יפה: "המצב ממחיש את חשיבותה של תעשיית ייצור מקומית של מעגלים מודפסים המבטיחה פתרונות טכנולוגיים מתקדמים והתאמת מעגלים מיוחדים לצרכים צבאיים מוגדרים. תעשיית ייצור מקומית מאפשרת לספק מענה מהיר לדרישות החירום של התעשייה הביטחונית". רוחות המלחמה בעולם והעלייה בהיקף ההצטיידות הביטחונית בעולם הורגשו היטב כבר בתוצאות הרבעון השלישי של החברה, הרבה לפני מתקפת החמאס. המכירות ברבעון צמחו בכ-15% והסתכמו בכ-11.9 מיליון דולר.

בסך הכל, בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכמו מכירות אלטק בכ-34.4 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של כ-29.2 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. באופן יוצא דופן, שולי הרווח של החברה הגיעו לכ-31%, בהשוואה לכ-27% ברבעון ממוצע. בסיום הרבעון כללה קופת החברה מזומנים ושווי מזומנים בהיקף של כ-11.3 מיליון דולר, שחלקם ישמש להמשך תוכנית ההתרחבות האסטרטגית, אשר נועדה להביא אותה להיקף מכירות של כ-55 מיליון דולר עד לשנת 2025.

המלחמה עשויה להשפיע על תוכנית ההתרחבות האסטרטגית

בשיחת הוועידה שלאחר פרסום הדו"ח, הבהיר יפה שהייצור הדחוף לצורכי צה"ל אינו מעכב את המשלוחים של הלקוחות אחרים. "אנחנו לא מבדילים בין צה"ל לבין לקוחות אחרים. כדי להפיג חשש כזה אצל הלקוחות שלנו, קיצרנו את זמני האספקה ללקוחות בחו"ל כדי להבטיח שהם יהיו מרוצים". לדבריו, יש לאלטק מעמד של מפעל חיוני המאפשר לה לעבוד מסביב לשעון במשך 365 ימים בשנה. "המעמד של מפעל חיוני מעניק למדינה זכות לחייב אותנו להעניק עדיפות וקדימות לייצור מוצרים מסויימים, אבל זה מוגבל רק לכ-2%-3% מקיבולת הייצור שלנו, ולכן לא משפיע על שאר העסקים".

לדבריו, החברה נקטה במספר פעולות שנועדו להבטיח עמידה בדרישות הלקוחות בזמן המלחמה, בהן אבטחת אספקה מהספקים במטרה שלא לעצור את הגעת חומרי הגלם אל קווי הייצור, הגדלת המלאי של חומרי גלם מסוגים שונים והאצת האספקה של משאבים חיוניים. למלחמה גם עשויה להיות השפעה על תוכנית ההתרחבות האסטרטגית: "היא עשויה להאט במידת מה את קצב ההשלמה של קו הייצור החדש. התוכנית ההתרחבות זו כוללת בניית צוות הנדסה בתחום התוכנה במטרה לפתח ולייצר מעגלים מיוחדים. בחודשים האחרונים חלו שינויים בשוק ובעקבות זאת קיבלנו הרבה פניות של אנשים מהתעשייה המבקשים ראיונות קבלה לעבודה. אנחנו מקווים שהמגמה הזו תסייע לנו לאייש את המשרות הפתוחות בתחום ההנדסה והייצור".

אלא שלרוחות המלחמה המנשבות בעולם, ולא רק בישראל, צפויה להיות השפעה ארוכת טווח על יצרנית המעגלים המודפסים הישראלית. אלטק מתמחה בייצור מעגלים גמישים קשיחים ומעגלים מודפסים מורכבים עבור תעשיות הביטחון, התעופה, הרפואה והרכב. החברה מעסיקה כ-400 עובדים ונמצאת בשליטת קבוצת ניסטק (Nistec). כיום כ-60% ממכירותיה הן לתעשייה הביטחונית, ולהערכת החברה התמהיל הזה יישמר: "העלייה בביקוש מהשוק הביטחוני בעולם צפויה להימשך מספר שנים".

התעשייה נערכת למלחמה ממושכת

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: ציוד צבאי מגיע בתובלת חירום מארה"ב. צילום: משרד הביטחון

תעשיית האלקטרוניקה בישראל, ובמיוחד התעשיות הביטחוניות עוברות למתכונת עבודה קדחתנית כדי לעמוד בצורכי הצבא. החברות הביטחוניות נכנסו למעין מצב מלחמה: עבודה מסביב לשעון ובסופ"ש, גיוס בזק של עובדים זמניים והקדמת אספקות. לפי חלק מהערכות, החברות הבטחוניות הצליחו לגייס במאמץ הבזק של הימים האחרונים קרוב ל-20 אלף עובדים. הצרכים החדשים של התעשיות הביטחוניות באים לאחר שנה של מכירות חסרות תקדים בגלל המלחמה באוקראינה.

מדובר בהצטיידות דחופה. כך למשל, היום (ד') דיווח משרד הביטחון על רכש מהיר של אלפי כלי נשק ארוכים מסוג M4 לכיתות הכוננות, המיוצרים בישראל על-ידי וחברת אמתן וחברת IWI ועל הקצאת תקציב של כ-13 מיליון שקל לפריסת מרכיבי ביטחון חיוניים ומצילי חיים בישובים מאוימים. החברות מתמודדות עם אתגר כפול: מצד אחד, הצורך להגביר את תפוקת הייצור כדי לתמוך במאמץ המלחמתי של ישראל, ומנגד למצוא מענה למחסור בכוח אדם, שנוצר בין היתר בשל גיוס עובדים רבים בצו 8. זו בעיה המטרידה גם חברות סטארט-אפ רבות, שבחלק מהמקרים רבע או שליש מעובדיהן גוייס לצבא.

הזמנות דחופות של מערכות ביטחוניות

בסוף השבוע פרסמו חלק מהחברות הבטחוניות מודעות לגיוס עובדים זמניים שימלאו את השורות. כך למשל, אלביט פרסמה בפייסבוק מודעה לגיוס עובדים לקו הייצור למשך תקופה של חודשיים, והתעשייה האווירית הודיעה שהיא מספקת "מענה מיידי לצורכי הלחימה. כל עובדי החברה כאיש אחד מגוייסים לטובת המערכה". מנכ"ל קבוצת אימקו המספקת מערכות מהותיות לרק"מ של צה"ל דוגמת נגמ"שים וטנקים, אריאל קנדל, סיפר ל-Techtime שכל החברות בקבוצה נרתמו למאמץ המלחמתי.

"חלק מהעובדים גוייס למילואים. אנחנו עובדים מסביב השעון כדי להגביר את תפוקת הייצור ולספק את כל הדרוש לכוחות הבטחון. חלק ממפעלי החברה עובדים כמפעל חיוני, במשמרות ובסופי שבוע על-מנת לעמוד בצורכי משרד הביטחון". יצרנית שביקשה להשאר בעילום שם דיווחה על הזמנה דחופה של עשרות אלפי מרעומים, חברת PM קיבלה דרישות לעבור לייצור מיידי של מערכות ביטחוניות, ואחת מהיצרניות הפרטיות הגדולות בארץ דיווחה שהיא החלה בייצור דחוף של מערכות ביטחוניות.

חברת נקסט ויז’ן (Next Vision), המפתחת מצלמות מיוצבות לרחפנים וכלי-רכב צבאיים, דיווחה על הזמנה דחופה בהיקף של 2 מיליון דולר לאספקה מיידית כבר מהחודש הזה. אומנם החברה לא ציינה מי הוא הלקוח, אולם מכיוון שהיא מסרה ששווי העיסקה אינו כולל מע"מ, ניתן להניח שמדובר במשרד הביטחון. גם חברת סמארט שוטר (Smart Shooter) מקיבוץ יגור, המפתחת מערכות בקרת אש המשפרות את כושר הדיוק של נק"ל, הגבירה את קצב הפעילות. "החברה מבצעת מאמצים ממוקדים לאספקת חירום של כל המערכות הדרושות ומתן מענה מבצעי ולוגיסטי מיידי. מערכות Smash מתוצרת החברה משמשות את צה"ל מזה שנים רבות. החברה עובדת מסביב לשעון בתיאום מלא עם צה"ל, על-מנת לוודא שהצבא מקבל את כל הדרוש לו".

היערכות למלחמה ארוכת טווח

אולם לא רק הייצור הביטחוני משנה את סדרי העדיפויות בתעשיית האלקטרוניקה. חשש הלקוחות ממלחמה ארוכה וקשה, מאלץ את היצרנים להיערך מחדש. מנכ"ל קבלנית הייצור PM, מיקי אדלר, סיפר ל-Techtime שהחברה האריכה משמרות כדי לחפות על גיוס חלק מהעובדים. "יש לקוחות אשר מנסים להקדים אספקות כדי להגדיל את מלאי החירום שלהם. התארגנו באופן מסודר ואנחנו נותנים בינתיים שירות מלא. יש לנו מפעל במרכז ומפעל בצפון, ואנחנו מפזרים את המלאים שלנו במספר אתרים".

גם מנכ"ל RH, יעקב לוי, מספר על תופעה דומה: "לקוחות מתחום הציוד לתעשיית השבבים ביקשו לקדם אספקות כדי להיערך למצב שבו המלחמה תתמשך או תתפשט, אולם זו לא תופעה מרכזית. אנחנו פועלים במתכונת מלאה. כמה עשרות עובדים גוייסו. אנחנו מעסיקים 900 עובדים והדבר אינו משפיע על כושר העבודה שלנו. האתגר המרכזי שלנו הוא תמיכה בעובדים וניתוח ספקים וחומרי גלם כדי לוודא שלא ניתקע בלי חומרי גלם בגלל מיעוט הטיסות. כמעט בכל יום יוצאת מכאן משאית עם ציוד שאנחנו תורמים ליחידות בצפון או בדרום הארץ. אנחנו לא מכירים היערכות ספציפית באזור שלנו לקראת אפשרות של מלחמה בצפון".

טיל פגע במחסן של לנדא

חברת לנדא דיגיטל פרינטינג (Landa) מתמודדת עם הבעיה הזו כבר מהיום הראשון של המלחמה, לאחר שטיל פגע במחסן חברת שילוח בדרום הארץ, שבו אוחסנו חלקים למכונות דפוס דיגיטליות מתוצרתה. החברה מסרה שמלאי החלקים מפוזר במספר מחסנים ולכן הפגיעה לא תורגש באספקות בטווח הקרוב. יחד עם זאת, נודע שהחברה ביקשה ממספר ספקים לזרז את הייצור כדי לשמור על מדיניות אחזקת מלאים לצריכה של כחצי שנה קדימה.

לאחד כוחות בין מפעלים

מלי ביצור-פרנס, מנכ"לית קבוצת Tefen ויו"ר המכון לייצור מתקדם, סבורה כי התפקוד התקין של התעשייה הישראלית יהיה נדבך קריטי בניהול המערכה. "אנחנו עדיין תחת 'ערפל קרב', אך ברור שלמצב המלחמתי עשוי להיות השפעה משמעותית על הפיריון בתעשייה. האנשים שגויסו הם עמודי התווך של התעשייה, העובדים המיומנים ביותר. לכך יש להוסיף את הצפי לפגיעה במערכת החינוך ואת ביטול היתרי העבודה לעובדים פלסטינים. בחלק מהמפעלים יש כעת תפוסת כוח אדם של 20%-40%."

אחת מהמלצותיה היא לקדם שיתופי פעולה בין מפעלים. "ישנם מפעלים שחווים או יחוו ירידה בביקושים, וייתכן שיהיה נכון להסיט עובדים ממפעלים אלה למפעלים שדווקא חווים עלייה בביקושים על רקע המצב, כמו למשל ייצור בטחוני, אך סובלים ממחסור בידיים עובדות. אפשר לגבש מנגנוני גיוס עובדים, שיאפשרו לגייס עובדים מיומנים למשרות מפתח שכעת נוצר בהן חסר בשל הגיוס למילואים. חשוב גם שהממשלה תעודד פרויקטים ותקצה משאבים לעידוד התעשייה והייצור".

ביצור-פרנס מפנה את תשומת הלב לפעילות ברשתות החברתיות בעולם שנועדה לפגוע בתעשייה הישראלית. "יש קמפיין סייבר ופייק ניוז, שמטרתו לפגוע באמון בתעשייה הישראלית. מופצות ידיעות שקריות על כך שיכולות הייצור של ישראל נפגעו קשות, כאשר המטרה היא להביא לביטול הזמנות. חשוב לצאת במסע תקשורתי שיזים זאת".

"שמירה על המשך הייצור היא הצו 8 שלנו"

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: איתן חמרי. "ייצור הוא חלק מהתשובה שלנו למרצחים האלה". צילום: דוד גארב

למרות המלחמה, הייצור האלקטרוני בישראל ממשיך כמעט כסדרו. סמנכ"ל התפעול של חברת רד, איתן חמרי, סיפר שהתחושה העולה מקבוצת הקשר הפנימית של פורום סמנכ"לי התפעול בהייטק, היא שהתעשייה ממשיכה לפעול במלוא המרץ. "זוהי קבוצת התארגנות לא רשמית. אנחנו משתפים בינינו בעיות וצרכים, וכשמישהו נתקל בקשיים הוא פונה אל הקבוצה בבקשות עזרה. כרגע יש שקט מוחלט בקבוצה, מה שאומר שמבחינת הייצור אני לא רואה סימני מצוקה".

התקשרנו אל חמרי כדי לשמוע על מצוקת שרשרת האספקה המתפתחת עקב המלחמה, וקיבלנו תגובה אחרת לגמרי: "ליבנו עם תושבי הדרום, עם משפחות החטופים, הנרצחים ועם משפחות הלוחמים שנפלו בגבורה רבה. המשך הייצור הוא חלק מהתשובה שלנו למרצחים האלה. מאוד שמחתי שבית הדפוס של בארי חוזר מיד לפעילות. זוהי הרוח הנכונה". חברת רד מפתחת מייצרת פתרונות תקשורת. החברה מעסיקה כיום כמה מאות עובדים, כאשר תשתית הייצור העצמית שלה כוללת מפעל ייצור בשטח של 8,000 מ"ר בהר חוצבים בירושלים הכולל מספר קווי SMT, וחטיבת זיווד, בדיקות סופיות, אריזה ומשלוחים הפועלת מתל אביב.

בתעשייה מדווחים על התפתחות משבר בשרשרת האספקה עקב הפחתת מספר הטיסות לישראל. אתם ערוכים לכך?

"בינתיים אנחנו עובדים כרגיל ומספקים מוצרים, ועדיין לא מרגישים בעיה של משלוחים או הגעת רכיבים. תקופת המחסור ברכיבים עקב הקורונה הביאה אותנו להצטייד במלאי גדול מראש ולהיות ערוכים למשבר אפשרי ברכיבים. זה איפשר לנו להיכנס לארוע הזה כשאנחנו עם מספיק חומרי גלם. אני בטוח שאם תתעורר בעיה, הטיסות יגיעו ליעדים לידינו כמו קפריסין או אתונה, ומשם חברות תעופה ישראליות יבצעו טיסות קצרות טווח. כיום לאחר המשבר העולמי ברכיבים, היצרנים מחפשים כל דרך לדחוף רכיבים. ולכן גם אם המשלוח יתארך לשבועיים במקום שבוע, הדבר לא ייצר משבר מדאיג".

כיצד בנויה שרשרת האספקה שלכם?

"אנחנו שולטים על שרשרת האספקה באופן בלעדי, והרכש של כל חומרי הגלם נעשה על-ידינו בלבד. חלק מהייצור שלנו נעשה באיוניקס בפיליפינים. אנחנו עובדים במודל משולב. מייצרים בבית וקודם כל ממלאים את המפעל המקומי. רק אחר כך מבצעים ייצור משלים בקבלנות משנה (EMS). כשיש תנודות, הזעזועים נספגים על-ידי קבלן המשנה. לכן המפעל תמיד מלא בעבודה ומצליח לפעול בצורה יעילה ותחרותית. אנחנו מנהלים את הרכש, גם עבור המוצרים המיוצרים באיוניקס.

"צריך לזכור שהקבלנים לוקחים 5-10 אחוז על הרכש. השליטה ברכש גם עוזרת לנו להפחית עלויות בזכות היתרון לגודל. לכן המחוייבות של הספקים אלינו מאוד גבוהה, והם נענים לבקשותינו לקבל עדיפות. לכן גם אם יש איחורים בטיסות, היצרן נותן לך עדיפות ומקצר את זמני האספקה. זה מתקזז עם בעיית הפחתת מספר הטיסות".

כיצד שומרים היום על המשכיות הייצור?

"אנחנו למודי נסיון. אני כמעט 35 שנים ברד, וכל חיי עסקתי בתפעול וייצור. עברנו תקופות מאתגרות כמו מלחמת המפרץ ב-1991, הקורונה ועוד. הפעם יש היבט נוסף שלא נתקלתי בו בעבר – הצורך לחזק ולהעלות את מורל העובדים. אין אף עובד, אין אף ישראלי, שלא נגע באסון הזה. גם הלב של העובדים שלנו נקרע מהדברים שאנחנו רואים. זהו משהו שאנחנו נותנים עליו את הדעת, וזה אומר שראשי הצוותים מקבלים עידכונים על כל מי שבני משפחתם נפגעו או קיבלו צו 8, ונמצאים בקשר יומיומי עם כולם. החברה שולחת חבילת הזדהות לכל משפחה שיש אצלה צו 8 ואנחנו מנהלים שיחות משותפות במפעל.

"הצוות הניהולי שלנו צמח מתוך המערכת, והעובדים זה הנכס העיקרי שלנו. האנשים הרגישו צורך לבוא ולתת כתף. ביום ראשון לאחר השבת השחורה הגיעו 50% מהעובדים, ומייד אחרי זה חזרנו לתפוסה מלאה. אני מרגיש שהם ראו בעבודה מעין צו 8. זו הרוח של האנשים שאני רואה בזווית של הייצור. אנחנו לא מתכוונים לוותר. נעשה הכל כדי להמשיך ולייצר כרגיל". חשוב לחמרי להדגיש ששימור הייצור הוא חלק מהמאמץ המלחמתי הלאומי: "הוא מבטא את הרצון הזה לומר שהם לא ישבשו את חיינו. אם כל אחד יעשה את המלחמה הקטנה הזאת, אז אנחנו כמדינה נוכיח שאנחנו פה בשביל להישאר ולא יוציאו אותנו מכאן".

לאחד כוחות בין מפעלים

מלי ביצור-פרנס, מנכ"לית קבוצת Tefen ויו"ר המכון לייצור מתקדם, סבורה כי התפקוד התקין של התעשייה הישראלית יהיה נדבך קריטי בניהול המערכה. "אנחנו עדיין תחת 'ערפל קרב', אך ברור שלמצב המלחמתי עשוי להיות השפעה משמעותית על הפיריון בתעשייה. האנשים שגויסו הם עמודי התווך של התעשייה, העובדים המיומנים ביותר. לכך יש להוסיף את הצפי לפגיעה במערכת החינוך ואת ביטול היתרי העבודה לעובדים פלסטינים. בחלק מהמפעלים יש כעת תפוסת כוח אדם של 20%-40%."

מלי ביצור-פרנס

אחת מהמלצותיה היא לקדם שיתופי פעולה בין מפעלים. "ישנם מפעלים שחווים או יחוו ירידה בביקושים, וייתכן שיהיה נכון להסיט עובדים ממפעלים אלה למפעלים שדווקא חווים עלייה בביקושים על רקע המצב, כמו למשל ייצור בטחוני, אך סובלים ממחסור בידיים עובדות. אפשר לגבש מנגנוני גיוס עובדים, שיאפשרו לגייס עובדים מיומנים למשרות מפתח שכעת נוצר בהן חסר בשל הגיוס למילואים. חשוב גם שהממשלה תעודד פרויקטים ותקצה משאבים לעידוד התעשייה והייצור".

ביצור-פרנס מפנה את תשומת הלב לפעילות ברשתות החברתיות בעולם שנועדה לפגוע בתעשייה הישראלית. "יש קמפיין סייבר ופייק ניוז, שמטרתו לפגוע באמון בתעשייה הישראלית. מופצות ידיעות שקריות על כך שיכולות הייצור של ישראל נפגעו קשות, כאשר המטרה היא להביא לביטול הזמנות. חשוב לצאת במסע תקשורתי שיזים זאת".

אלטק מחפשת חברה לרכישה בארה"ב

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל אלטק, אלי יפה. שיפור בכל המדדים המרכזיים

יצרנית המעגלים המודפסים (PCB) מפתח תקווה, חברת אלטק (Eltek), החליטה להגדיל את היקף פעילותה בשוק האמריקאי ומחפשת חברה לרכישה בארה"ב, כך מסר סמנכ"ל הכספים של החברה, רון פרוינד, בשיחה עם אנליסטים בעקבות פרסום דו"ח הרבעון השני 2023. "עדיין לא איתרנו את החברה המתאימה", הוא אמר. "כיום אנחנו נמצאים בשלב שבו אנחנו מחפשים חברת מטרה שמתאים לנו לרכוש אותה". מהמידע לא ברור אם אלטק מחפשת נציגות בארה"ב או חברה בעלת תשתית ייצור בארה"ב.

במהלך הרבעון השני של 2023 צמחו מכירות החברה בכ-21% והרווח התפעולי השתפר בכ-300%. היקף המכירות ברבעון הסתכם בכ-11 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של כ-9 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. במחצית הראשונה של 2023 הסתכמו המכירות בכ-22.5 מיליון דולר – בהשוואה לכ-18.8 מיליון דולר אשתקד. החברה שיפרה את ביצועיה בכל המדדים החשובים: הרווח הגולמי ברבעון האחרון צמח ל-27% מהמכירות ולהיקף של 3 מיליון דולר – בהשוואה ל-18% מהמכירות והיקף של 1.8 מיליון דולר אשתקד. הרווח הנקי צמח בכ-74% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכם בכ-1.3 מיליון דולר.

בסיום הרבעון הצטברו בקופת החברה 8.3 מיליון דולרים לאחר תשלומי כל החובות עבור הלוואה בנקאית בהיקף של 1.7 מיליון דולר, ולאחר תשלום קנס בהיקף של 350 אלף דולר, שהושת על-ידי המשרד לאיכות הסביבה בגין חריגות מתקנות חוק אוויר נקי בשנים 2019-2020. מנכ"ל אלטק, אלי יפה, אמר בשיחת הוועידה, שהחברה הגיעה להישג הזה למרות שהרבעון השני מאופיין במספר קטן יחסית של ימי עבודה. יפה: "ראינו דרישה גוברת למוצרים ברמת איכות ואמינות גבוהה (high-end, high-reliability). שוק המעגלים המתקדמים צפוי לצמוח בשנים הבאות בעיקר בזכות הגידול בשוקי הביטחון, התעופה והציוד הרפואי".

"המגמות המרכזיות בשווקים אלה הן דרישה למעגלים בעלי ביצועים גבוהים יותר, מיזעור מעגלים מודפסים וצורך במעגלים העומדים בדרישות בטיחות מחמירות". כדי להתמודד עם הביקוש, החברה הגדילה את מצבת העובדים ב-24% מאז תחילת 2022, וביצעה השקעות בחידוש ובהרחבת תשתית הייצור. ראוי לציין שכיום תשתית הייצור שלה מאפשרת להגיע להיקף מכירות של 11-13 מיליון דולר ברבעון. לכן כדי לצמוח היא זקוקה להגדיל את תשתיות הייצור. יפה סיפר שהחברה ביצעה הזמנות של ציוד נוסף לייצור מעגלים מודפסים, אשר יותקן במפעלה בשנים 2024-2025.

ראוי לציין שגם ברבעון הראשון דיווחה אלטק על שיפור בתוצאות: צמיחה של 18% במכירות וגידול של 144% ברווח התפעולי. בעקבות הדו"ח ההוא זינקה המניה בנסד"ק ביותר מפי שניים, והגיעה ביוני 2023 לשיא של 10.98 דולר. מאז המנייה ביצעה תיקון חלקי כלפי מטה, וכיום היא נסחרת במחיר של 8.7 דולר, המעניק לחברה שווי שוק של כ-51.4 מיליון דולר.

חדש: מעגל מודפס מחומר אורגני מתכלה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: כרטיס הדגמה של רכיבי הספק על מצע Soluboard. מקור: אינפיניאון

חברת Jiva Materials הבריטית מתכננת לבצע מהפיכה בתחום הייצור האלקטרוני באמצעות חומר חדש לייצור מעגלים מודפסים בשם Soluboard, אשר מבוסס על דבק המתפורר במים ועל סיבים אורגניים מתכלים. החומר החדש מתוכנן להחליף את החומר הקיים היום בתעשייה (FR-4 PCB). החברה פיתחה את החומר ב-6 השנים האחרונות ולפני כחודש השלימה גיוס הון בהיקף של כמיליון ליש"ט, כדי להביא את המצעים החדשים אל השוק.

אחת מהלקוחות הראשונות של ג'יבה היא חברת אינפיניאון הגרמנית, אשר חשפה לפני שבוע שלושה כרטיסי הדגמה של רכיבי הספק חדשים, אשר מבוססים על מעגל PCB מתכלה. החברה מסרה שהיא ייצרה 500 יחידות אשר נמצאות כיום בשימוש לצורך בדיקת החומר החדש, כולל מעגל הספק לבקרת מקררים. החברה דיווחה שבהתאם לתוצאות מבחני השימוש והמאמץ של המעגלים, היא תספק המלצות כיצד להשתמש בהם. בין השאר היא הסבירה שהחומר החדש מאפשר לפרק בקלות מעגלים ישנים ולמחזר רכיבי הספק משומשים בתהליך הפרדה שאינו פוגע בהם.

"זה יהיה צעד חשוב ליצירת כלכלה מעגלית בתעשיית האלקטרוניקה, אשר מבוססת על שימוש חוזר", הסביר אנרדיאס קופ, מנהל תחום רכיבים דיסקרטיים בחברה. מייסד משותף ומנכ"ל ג'יבה, ג'ונתן סוונסטון, אמר שתעשיית האלקטרוניקה העולמית מייצרת כיום כ-18 מיליארד מ"ר של מעגלים מודפסים שאינם ניתנים למחזור ואינם מתכלים. "המעבר לתהליכי מחזור מבוססי מים בתעשיית האלקטרוניקה מקל על השימוש החוזר במתכות וברכיבים. החלפת כרטיסי FR-4 PCB בכרטיסי Soluboard , תביא להפחתה של 60% בפליטת הפחמן של תעשיית המעגלים המודפסים".

כרטיס ארדואינו אשר יוצר באמצעות החומר האורגני המתכלה
כרטיס ארדואינו אשר יוצר באמצעות החומר האורגני המתכלה

במלים אחרות: השימוש ב-Soluboard במקום בחומרים המסורתיים, מאפשר להערכת החברה לחסוך 10.5 ק"ג פחמן דו חמצני ו-620 גרם פלסטיק בכל מ"ר של מעגל מודפס. חברת אינפיניאון הסבירה שלבדיקות שהיא מבצעת כיום תהיה השפעה גדולה על האסטרטגיה שלה: "בינתיים החומר החדש נמצא בשימוש מוגבל במספר כרטיסי הדגמה, אולם אינפיניאון שוקלת מעבר מלא לחומר החדש, במטרה להגיע למצב שבו כל הכרטיסים האלקטרוניים שהיא מייצרת יתבססו על חומרי PCB מתכלים".

 

מפעל ניסטק קצרין ייכנס לייצור בספטמבר 2023

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מפעל ניסטק החדש בקצרין

קבוצת ניסטק (Nistec) השלימה את הקמת מפעל הייצור החדש באזור התעשייה בקצרין, ומתכננת לאכלס אותו ולהתחיל בייצור החל מחודש ספטמבר 2023. המפעל הוקם בשנתיים האחרונות בהשקעה של כ-45 מיליון שקל ומשתרע על שטח של כ-8,000 מ"ר. בתחילת ספטמבר יתחיל תהליך העברת המחלקות מהמבנה הזמני השכור שנמצא מולו, ובתוך מספר ימים המפעל יתחיל בייצור סדרתי שוטף. המנכ"ל והבעלים של קבוצת ניסטק, יצחק ניסן: "המבנה ישרת את כל פעילות מפעל ניסטק גולן וישמש בית לשלוחת ניסטק דיזיין בצפון. זהו ניצן ראשון לחזון של 'רמת הסיליקון' הישראלית שתוקם ב"ה ברמת הגולן".

בשלב הנוכחי, המפעל מעסיק כ-150 עובדים וכבר היום נחשב למעסיק הגדול ביותר בגולן. בספטמבר יועברו אליו 3 קווי SMT המותאמים לייצור כרטיסים ברכיבים הקטנים ביותר המקובלים בתעשייה. לצד קווי ההשמה, הוא ישמש אתר עבור לשכת תכנון מעגלים, מחלקת הרכבות מכניות, מחלקת בדיקות סופיות כולל בדיקות חשמליות, ויכולת להגיע לרמת האריזה של המוצר הסופי המוגמר. למפעל החדש יש הסמכות תקן גם לציוד רפואי וגם למערכות תעופה וחלל.

קבוצת ייצור ישראלית עם 900 עובדים

ל-Techtime נודע שהמבנה תוכנן ל-5 קווי SMT. להערכת החברה, בתוך כשלוש שנים היא תשלים הוספת שני קווים נוספים, מתוך כוונה להעסיק במפעל כ-250 עובדים. המבנה כולל גם קומת מעבדות עבור חברות סטארט–אפ, אשר יוכלו לקבל במקום את כל השירותים הנדרשים לפיתוח וייצור מהיר של מוצרים חדשים, החל משלב תכנון המעגל וכלה בייצור. בקומת הגלריה הוקם מרכז מבקרים לקהל הרחב. המבנה תוכנן כמפעל ירוק, כאשר יותר ממחצית מצריכת החשמל שלו תבוא ממקורות אנרגיה מתחדשת.

ראש מועצת קצרין, דמיטרי אפרצב, אמר שההשקעה החלוצה הזו, "תמשוך חברות הייטק נוספות שירצו להנות מאיכות העובדים ומרקם החיים המושלם שיש לגולן להציע". קבוצת ניסטק היא אחת מקבוצות הייצור האלקטרוני הגדולות בישראל ומעסיקה כיום כ-900 עובדים. תשתיות הייצור של הקבוצה כוללות את מפעל ייצור המעגלים המודפסים של החברה הבת אלטק (Eltek), מפעל ייצור והרכבות בפתח תקווה, לשכת עריכת מעגלים בפתח תקווה, ומפעל הייצור ניסטק צפון אשר נמצא במעלות.

סייבורד איתרה רכיבים פגומים בקו ייצור של טיר-1

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: רכיבים הסובלים מקורוזיה שאותרו במערכת בקרת הייצור של סייבורד

חברת סייבורד מתל אביב (Cybord) הצליחה לאתר רכיבים פגומים בתהליך הייצור של כרטיס אלקטרוני בקו הייצור של יצרן מערכות רכב ברמת טיר-1. החברה דיווחה לאחרונה שהגילוי נעשה בשלב הרכבת ה-SMT, והצליח למנוע ייצור מספר גדול של מערכות פגומות, או לחייב את יצרן הרכב לבצע החזרות יקרות (ריקול) לצורך תיקונים. טכנולוגיית בקרת הייצור של החברה מבוססת על שימוש במצלמות המיקום המוטמעות בכל מערכות ההרכבה האוטומטיות (SMT).

התפקיד המרכזי של המצלמות המהירות האלה הוא לוודא שהשמת הרכיב מתבצעת באופן מדוייק, כדי להבטיח שהמגעים יושבים בדיוק על-גבי משטחי המוליכים במעגל המודפס (פדים). אולם החברה מצאה להן שימוש נוסף: היא פיתחה אלגוריתם מבוסס בינה מלאכותית אשר מקבל את התמונות ממכונת ה-SMT, מנתח אל רכיב לפני השמתו, ומתרגיע בזמן אמת על בעיות או חשד לבעיות – החל מחשש לרכיבים מזוייפים וכלה ברכיבים תקולים.

במקרה הנוכחי, החברה דיווחה שיצרנית המערכת האלקטרונית איתרה גליל רכיבים שהיו בו רכיבים פגומים, והצליחה לעצור את הייצור לפני השמת הרכיבים. מערכת הבקרה של סייבורד הפיקה התראה שלפיה קיים חשש שיהיו בעיות בהלחמת רכיב ספציפי. הקבלן הפסיק את היציור ושלח את הגליל אל מעבדה מוסמכת אשר בדקה את הרכיבים באמצעות ניתוח SEM-EDX. בשיטה הזאת מיקרוסקופ אלקטרונים סורק את הרכיב באמצעות קרן אלקטרונים וקרינת X, ובודק את מאפייני החזרת הקרינה.

משמאל למעלה: ההתראה של סייבורד. שאר התמונות הן תוצאות בדיקות המעבדה שאיששו את ההתראה
משמאל למעלה: ההתראה של סייבורד. שאר התמונות הן תוצאות בדיקות המעבדה שאיששו את ההתראה

ניתוח האותות החוזרים מאפשר ללמוד מהו הרכב החומרים שעל פני שטח הרכיב. הבדיקה המבעבדתית גילתה שהרכיבים סבלו גם מבעיית קורוזיה וגם מפגמים בציפוי הבדיל על המגעים, שנועד לשפר את איכות ההלחמה. בעקבות הממצאים האלה פסל היצרן פסל את גליל הרכיבים ואת כל שאר הגלילים של הספק שהגיעו מאותה אצווה. הטכנולוג הראשי ומייסד משותף של החברה, ד"ר אייל וייס, הסביר שקרוזיה היא אחד מגורמי התקלה הנפוצים ביותר בתהליך הייצור האלקטרוני וגורמת לתופעות שונות, החל בתיפקוד לקוי של המערכת וכלה בקיצור אורך החיים שלה.

התופעה הזאת נגרמת בעיקר עקב תנאי סביבה לא הולמים, כמו לחות גבוהה, חשיפה לטמפרטורה לא תקנית, סביבה חומצית וכדומה. מודל הבינה המלאכותית של החברה מתבסס על העובדה שקיימת קורלציה בין רמת הקורוזיה לבין מראה הרכיב המתקבל במצלמת מכונות ה-SMT. החברה דיווחה שמחקר שדה שהיא ביצעה שכלל בדיקות של 2.5 מיליארד רכיבים, הראה שהמודל שלה מגיע לרמת דיוק של 99.5% באיתור רכיבים הסובלים מפגמים קורוזיביים.

בקרמוס הקימה קו ייצור לתגי ה-IoT של נקסייט

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: אורן בקרמוס (מימין) ורביב כהן מחברת נקסייט בקו הייצור הנמצא בהקמה. צילום: Techtime

חברת בקרמוס טכנולוגיות (Beckermus Technologies) מקיסריה הקימה קו ייצור תגים חדש, בנוסף לקו ייצור התגים של Williot. הקו החדש אשר ייכנס לעבודה סדרתית בשבועות הקרובים, מיועד לייצר מיליוני תגי NanoBT חכמים של חברת נקסייט (Nexite) התל אביבית. קו הייצור הוקם בהשקעה של יותר מ-1.5 מיליון דולר ונמצא כעת בשלבי התקנה סופיים, בתוך מבנה שנירכש על-ידי בקרמוס לפני כשנתיים במטרה לשמש אתר לקווי ייצור ייעודיים של הלקוחות.

חברת נקסייט הוקמה לפני 4 שנים על-ידי המנכ"לית ענת שקד והטכנולוג הראשי ליאור שקד, ופיתחה פלטפורמת חומרה ותוכנה המאפשרת חיבר של מוצרים פיסיים לענן לצורך ניהול חכם של נכסים ומדיניות מכירות בחנויות וברשתות שיווק. כיום נקסייט מעסיקה כ-80 עובדים, ומאז הקמתה היא גייסה כ-100 מיליון דולר. בביקור של Techtime בקו הייצור החדש באתר בקרמוס, סיפר מנהל תחום החומרה בחברת נקסייט, רביב כהן, שהתגים המיוחדים מעניקי יכולת עקיבה מדוייקת של מיקום המוצרים על-גבי המדפים, המאפשרת ניהול חכם של נכסים וחנויות על-בסיס מידע שניתן להפיק מהם. מידע שלא היה זמין עד כה בידי המנהלים.

תג שהוא GPS מקומי

הטכנולוגיה מבוססת על שילוב של תג אקטיבי ושל תחנות קליטה מקומיות היודעות לעקוב אחר תנועתו ולזהות את מיקומו במרחב. כהן: “האיתור מתבצע באמצעות זיהוי האות המשודר מהתג (Angle of Arrival) ונקלט במספר מקלטים באתר, בשילוב אלגוריתמי בינה מלאכותית (AI) המספקים דיוק המיקום בסדר גודל מעבר ליכולות הקיימות. זהו מעין GPS מקומי. תחנת הבקרה המקומית מספקת אנרגיית רדיו לתג, שבתורו אוגר את האנרגיה ומשדר אותות Bluetooth סטנדרטיים היכולים להיקלט על-ידי כל מכשיר".

התג החכם של נקסייט. מקבל אנרגיה בשידור אלחוטי ומשדר מידע ברשת בלוטות'
התג החכם של נקסייט. מקבל אנרגיה בשידור אלחוטי ומשדר מידע ברשת בלוטות'

לכל תג יש מספר זיהוי חד-חד ערכי המאפשר למערכות החברה לאסוף נתונים על התגים, לזהות את התייחסות הלקוח למוצר שעליו נמצא התג, ואיזה מוצרים נמצאים על המדף, נלקחים על-ידי הלקוחות או נמדדים בחדרי ההלבשה. בהתאם למידע הזה, נקסייט מספקת המלצות לצוות החנות אשר מגדילות את המכירות. חברת נקסייט ביצעה מכירות ראשונות בשנת 2022, וכבר הוכיחה את הצלחת ההמלצות בהגדלת המכר בחנות, ונערכת להרחבת מערך הלקוחות בשנת 2023, עם רשתות מותג גדולות בארץ ובחו”ל.

פריצת מגבלות הייצור הסטנדרטיות

כהן: "במודל העסקי שלנו עלות התג היא מרכיב קריטי. אנחנו נמצאים בשוק המוני בקנה מידה של מאות מיליוני פריטים. שיתוף הפעולה עם בקרמוס מאפשר לנו לפתח את קו הייצור המתאים למגבלות הללו, ולהבטיח מענה ייצורי לשנים הקרובות. לפני כשנתיים פנינו לבקרמוס והעלינו את הצורך בהקמת קו ייצור ישראלי, שבחלק מהזמן יוקדש גם לפיתוח ולא רק לייצור סדרתי".

מנהל משותף בחברת בקרמוס, עודד בקרמוס, סיפר שבשלב הראשון ייצר הקו החדש את התגים בהספק של 5,000-6,000 תגים בשעה. "תגי NanoBT כוללים שלושה רכיבים שונים, כולל שבב שפותח בנקסייט ומיוצר ב-TSMC. הספקים שפנינו אליהם בחו"ל הביעו חששות בנוגע למורכבות הייצור. נכנסנו לתהליך למידה ופיתחנו קו מותאם, המבוסס על מערכות שרכשנו לפני כשנה וחצי. המכונות הגיעו לארץ ממש לפני מספר ימים וכרגע הקו נמצא בשלבי התקנה".

מבט אל קרבי המכונה: פיסות סיליקון עירומות מוצאות מהווייפר ומודבקות אל התג
מבט אל קרבי המכונה: פיסות סיליקון עירומות מוצאות מהווייפר ומודבקות אל התג

אורן בקרמוס (מנהל משותף) סיפר שקו הייצור שניתפר לצורכי נקסייט בנוי בתצורת Reel to Reel – R2R וכולל 6 מכונות שונות באורך כולל של כ-15 מטרים. מדובר בתהליך ייצור יוצא-דופן ואוטומטי לגמרי: הייצור מתחיל בגליל פלסטי גמיש שעליו מודפסות האנטנות המיוחדות. הגליל הזה מוזן לתוך מכונה שבתוכה מצויים השבבים הייעודיים בתצורה של פרוסת סיליקון מנוסרת.

המכונה מרימה כל שבב (פיסת סיליקון מנוסרת) מתוך הווייפר, בהתאם לפרופיל היעילות של ייצור הפרוסה שהתקבל מיצרנית השבבים, ומדביקה אותו אל אנטנת התג. בהמשך, התג עובר דרך מכונת SMT אשר מרכיבה עליו את רכיבי ה-SMD הנוספים, ותהליך ההרכבה מסתיים בעמדת בדיקה פונקציונלית אשר בודקת כל תג בנפרד על-מנת למפות את ביצועי התגים. בשלב האחרון מודבקת על התג שכבה פלסטית נוספת אשר מגינה עליו. המערכת מתוכננת להיכנס לייצור סדרתי כבר בחודש מרץ 2023.

כיצד הצלחתם להקים קו ייצור כל-כך מאתגר?

אורן: "אנחנו חברה המרכיבה שבבים מיום הקמתה, וזו המומחיות שלנו. אנחנו יודעים להתנהל עם ווייפרים, לזווד שבבים ולשלב אותם במוצר הסופי במגוון טכנולוגיות. השתמשנו ביידע הזה על-מנת להתאים את קו הייצור של Muehlbauer לפרוייקט של נקסייט. ביסודם, קווי ייצור ל-RFID הם פשוטים, אולם אנחנו נדרשנו לשלב בתגים שלושה רכיבים נוספים וזהו אתגר שלא בוצע עד היום".

בנוסף, בקרמוס ונקסייט פיתחו תהליך ייצור המבוסס על שימוש בדבק מוליך חשמלי במקום בהלחמה. דבק זה מכיל ננו-חלקיקי ניקל אשר מעניקים תכונת הולכה חשמלית רק בנקודת הלחץ – תופעה המבטלת את הצורך להתשמש במסיכות כמו שנעשה בתהליך ההלחמה. אולם חשוב מאוד לבצע את ההנחה של הרכיבים על-גבי המשטח ברמת דיוק מיקרונית, על-מנת להשיג הולכה חשמלית.

אורן: "שיתוף הפעולה עם נקסייט החל לאחר שזיהינו את ה-IoT כתחום פורץ המתפתח במהירות, והחלטנו להשקיע בו. מכיוון שמדובר בתהליך ייצור אוטומטי לחלוטין, יש לקו הזה יש גם ערך מוסף מיוחד של יכולת ייצור המוני תחרותי בישראלי – בלא תלות בעלויות כוח האדם".

RH עוברת למתכונת פעילות של קבוצה בינלאומית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: ההנהלה ומתקן הייצור המרכזי של RH בנוף הגליל. צילום: Techtime

חברת RH מנוף הגליל (לשעבר נצרת עלית), הנחשבת לקבלנית הייצור האלקטרוני העצמאית הגדולה בישראל, נמצאת בתהליך מתקדם של מעבר לעבודה במתכונת של קבוצה, שבה כל החברות הבנות פועלות תחת הנהלה אחת, וכל פעולותיהן מתואמות. המהלך נחשף בכנס לקוחות שהחברה קיימה היום (א') במתחם ה-VIP באצטדיון בלומפילד ובהשתתפות כ-300 לקוחות וספקים.

הקבוצה החדשה מעסיקה כ-1,000 עובדים, מהם כ-900 בישראל, והשאר ברומניה ובארה"ב. בישראל נמצאת תשתית הייצור וההנדסה המרכזית, כולל מפעל עבודות מתכת, קווי SMT המספקים תפוקה של כ-300 מיליון רכיבים בשנה, ומחלקות ההרכבה, ייצור כבלים, בקרת מוצר ומחלקת הנדסה המעסיקה כ-60 מהנדסים והנדסאים ושדרכה עובר כל מוצר לפני כניסתו לייצור.

מנכ"ל החברה, יעקב לוי, סיפר שהחברה השלימה את שילוב מפעל המתכת בפעילות הקבוצה ונמצאת בשלב מתקדם מאוד של שילוב המפעלים בארה"ב וברומניה בפעילות השוטפת היומיומית, למרות שמשפטית הם ימשיכו להיות רשומים כחברות בנות. בימים אלה היא מקימה באזור התעשייה ציפורית מפעל ייצור אלקטרוני נוסף, במסגרת תוכנית אסטרטגית שנועדה להכפיל את המכירות עד שנת 2023. המפעל החדש יתמקד באינטגרציה, כבילה, פיתוח, והבאת מוצרים חדשים לשוק (NPI). המפעל יוקם בתוך כ-3 שנים בשטח שהחברה רכשה לאחרונה ויכלול רצפת ייצור בשטח של כ-5,500 מ”ר.

בחודש אוגוסט 2022 היא חנכה מפעל חדש בשטח של כ-2,000 מ"ר אשר הוקם בתוך מתחם RH בנוף הגליל, אשר מוקדש אך ורק לייצור מערכות של חברת לומניס (Lumenis). למעשה, עם השלמת הקמתו, תפסיק לומניס לייצר את מערכות האסתטיקה הרפואית שלה ותעביר אליו את כל הייצור. לוי סיפר ל-Techtime שהמתחם החדש "מהווה למעשה מפעל בתוך מפעל”. מייסד ויו"ר החברה, יעקב רוזנברג, סיפר לאורחים שלחברה יש אסטרטגיה ארוכת טווח. "יש לנו לקוחות ועובדים הנמצאים איתנו יותר מ-35 שנה", אמר.

חווה חקלאית הנראית כחוות שרתים

במסגרת הארוע הוצג פרוייקט יוצא דופן בתחום החקלאות החכמה: חברת RH פיתחה עבור חברת הסטארט-אפ GreenOnyx מתקן לגידול מבוקר של הירק האסיאתי עדשת המים. המתקן בנוי בתצורה של מסד, ומאפשר העמדת עשרות מתקנים בחדרים אורבניים, בדומה לארונות מחשוב במרכזי נתונים. הירק מופיע בצורת זרעונים ירקרקים, ומספק תזונה עשירה בהרבה מאשר ירקות עלים הנמצאים כיום בשוק וסובלים משלל בעיות עקב גידול חקלאי מתועש. מנכ"לית ומייסדת משותפת של החברה, ד"ר ציפי שוהם, סיפרה לנוכחים שלאחרונה הוקמה בבניין פנורמה בתל אביב החווה הראשונה בעולם מהסוג הזה – המספקת תפוקה גדולה פי 100 בהשוואה לגידול שדה סטנדרטי. "אנחנו מייצרים מערכות גידול מודולריות שיכולות לפעול בכל אתר ובכל מזג אוויר", אמרה.

הדמייה של GreenOnyx לחוות העתיד, המבוססת על מכונות המיוצרות כיום ב-RH
הדמייה של GreenOnyx לחוות העתיד, המבוססת על מכונות המיוצרות כיום ב-RH

משפחת אדלר רכשה את מניות א.י אלקטרוניקה ו-STG בחברת PM

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מיקי אדלר, מנכ"ל Partner Manufacturing. צילום: Techtime

קבלנית הייצור פי.אם (Partner Manufacturing) מפתח תקווה רכשה את כל המניות של שותפותיה הוותיקות, קבוצת אס.טי.ג'י (STG International) וקבוצת א.י אלקטרוניקה (AY Electronics), תמורת כמה עשרות מיליוני שקלים. כל אחת מהן החזיקה בכ-25% ממניות החברה. בעקבות העיסקה חזרה פי.אם להיות חברה בבעלות מלאה של משפחת אדלר. החברה הוקמה בשנת 1998 על-ידי זיגי אדלר ובנו מיקי אדלר. בשנת 2004 נכנסה חברת א.י. אלקטרוניקה שבבעלות משפחת רוד כשותפה בחברת PM, ובשנת 2008 נכנסה אליה כשותפה גם חברת STG הנמצאת בשליטת המנכ"ל שלמה בר.

במשך השנים שימש מיקי אדלר בתפקידי ניהול הפיתוח העסקי, כאשר זיגי אדלר שימש כמנכ"ל ויניב רוד, מבעלי השליטה בא.י אלקטרוניקה, שימש בתפקיד המנהל הפיננסי של PM. בעקבות העיסקה האחרונה מונה מיקי אדלר למנכ"ל פי.אם. חברת STG דיווחה לבורסה תמורת 25% מהמניות שהיא החזיקה ב-PM, היא קיבלה 12 מיליון שקל ועוד כ-1.2 מיליון שקל עבור החזר הלוואת בעלים ודיבידנים. יניב רוד אישר ל-Techtime שגם א.י מכרה את חלקה בחברה למשפחת אדלר, וכעת היא נמצאת בבעלותם המלאה. "אני מאחל להם הצלחה רבה", הוא אמר. "פי.אם וא.י אלקטרוניקה ימשיכו לעבוד בשיתוף פעולה פורה".

מפעל הייצור של PM בפארק התעשיות בר לב
מפעל הייצור של PM בפארק התעשיות בר לב

חברת פי.אם מעסיקה כ-350 עובדים ומספקת שירותי ייצור אלקטרוני משני מפעלים: מפעל הנמצא בפתח תקווה ומפעל הנמצא בפארק התעשיות בר לב, שליד צומת אחיהוד בצפון. החברה מתמחה בייצור אלקטרוני לתעשיות הטלקום, מכשור רפואי, תעשיית הרכב ותעשיית התעופה והביטחון. בין לקוחותיה: איתמר מדיקל, G4S, אינטל, קואלקום, פוינטר, טראפילוג ו-MKS.

תגובת משפחת אדלר: "חברת PM פועלת לאורך השנים להרחבת בסיס פעילותה תוך שימת דגש רב לתפיסת שירות ואיכות מרבית. מהלך הרכישה הינו חלק מאסטרטגיית המיקוד של החברה בשווקים בהם היא פועלת, כמו גם טיוב הגמישות הניהולית והתייחסות מהירה ומושכלת של ההנהלה למצבי השוק המשתנים, כפי שנדרש בימים אלו".

Zigi Adler Partner Manufacturing
זיגי אדלר, מייסד משותף חברת PM

 

USR מגייסת עובדים ורוכשת ציוד ייצור חדש

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל קבלנית הייצור USR, אדי גז

חברת USR שמרכזה בכרמיאל השלימה סדרת עסקאות משמעותיות בהיקף של מיליוני דולרים לשדרוג והרחבת קווי הייצור ושטח הייצור הזמין, ונכנסה לתהליך של גיוס עובדים חדשים. מאחורי המהלך נמצאת דרישה גוברת לקבלת שירותי ייצור בישראל, תוצאה של המצב הגיאופוליטי בעולם, המאופיין במלחמת סחר בין סין וארה"ב, בחיפוש של חברות אירופיות אחר אתרי ייצור שאינם במזרח ובעלייה חדה בהיקף תקציבי הביטחון ובהצטיידות הביטחונית בעולם.

מנכ"ל USR, אדי גז, סיפר ל-Techtime שהחברה המעסיקה כיום כ-600 עובדים, התחילה בקמפיין לגיוס יותר מ-100 עובדים נוספים, לצורך העסקה לטווח ארוך. "אנחנו מחפשים עובדים בעלי ידע, יכולת ורצון עבור קשר ארוך שנים לתעסוקה בשלושת האתרים שלנו: כרמיאל, ירושלים ונתניה". גם שטח הייצור של החברה נמצא כיום בתהליכי בדיקה: "כיום שטח הייצור של המפעל הוא מעל 20,000 מ"ר. המטרה שלנו היא לצמוח בשיעור דו-ספרתי. אנחנו זקוקים לכמה אלפי מ"ר נוספים".

ציוד ייצור מתוצרת Siemens ו-ITW EAE

במסגרת תוכנית הההצטיידות החדשה, רכשה USR מספר קווי SMT ממשפחת Siplace SX1 של חברת ASM (Siemens), מערכות למריחת משחת הלחמה MPM העובדות בטכנולוגיית הזרקה, תנורים מתוצרת חברת Heller וציוד הינע וטעינה ופריקה אוטומטיים של חברת ASYS. המערכות האלה נכנסות כעת לשלבי ההתקנה וההטמעה באתר הייצור בכרמיאל. החברה מתכננת להשלים בקרוב עסקת הצטיידות נוספת, הפעם עבור שידרוג והרחבת קו הייצור האלקטרוני במפעל בירושלים.

מערכות Siplace SX1 מספקות מהירות השמה גבוהה של עד 43,000 רכיבים בשעה (CPH) ברמת דיוק של 22 מיקרון, על-גבי כרטיסים בגדלים שונים (50/50 מ”מ ועד 1,525/560 מ”מ). הן מגיעות עם חיישנים ותוכנת ניהול ייצור ועם תשתית מוכנה להטמעה במפעל חכם (Industry 4.0) ומאפשרות ייצור של רכיבים בגדלים שונים, כולל רכיבים זעירים ברמת 0201/01005.

מערכות המריחה מסוג  MPM Momentum II של חברת ITW EAE האמריקאית כוללות יכולות של הזרקת משחת הלחמה ולא רק מריחה, ברמות דיוק של עד 20 מיקרון הנדרשות היום בהרבה מאוד מערכות קריטיות ומערכות אמינות גבוהה. הן כוללות מערכת לייזר למדידת גובה המשחה, יכולת השמת שני חומרים שונים (כמו למשל משחת הלחמה ודבק) ואפילו השמה אוטומטית של פיני תמיכה והסרתם בסיום מריחת כל המעגלים. מיקום הפינים מתועד במצלמה המותקנת במכונה, לצורך יישום אוטומטי ומדוייק שלהם גם בטעינה הבאה של המכונה.

רונית שלו

לקוחות חדשים באירופה

אדי גז: "תעשיית הייצור הישראלית נהנית מהחיפוש של הלקוחות באירופה אחר אפיקים חדשים והעלייה בהיקף הייצור האמין השוק האירופי". הדבר מתבטא בכך שהחברה קיבלה לאחרונה מספר לקוחות חדשים מאירופה. "היכולת של חברות הייצור בישראל לתת ללקוח נגישות גבוהה, שירות אמין ומוצרים איכותיים, מהווה יתד שהערך שלו גדל בהשוואה ליתרונות הקלאסיים של הייצור במזרח. אנחנו גם רואים שהשוק והלקוחות בישראל מעניקים עוגנים הרבה יותר מוצקים ממה שחשבו בעבר".

סמנכ"ל שיווק וקשרי לקוחות בחברת USR, רונית שלו, אמרה שהחברה ממשיכה "באיתור סולמות פיתוח עסקי בעירנות, מול ההזדמנויות והאיומים במשוואת המציאות הקיימת. נמשיך בתהליך ההצטיידות, בהחלפת מערכות תומכות כמו מכונות, כלים ותוכנות, ובהתמקדות בשירות ובתועלות לרווחת כל השותפים".

 

מכירות IMI צמחו ב-7% בתשעת החודשים הראשונים של 2022

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתשעת החודשים הראשונים של 2022 צמחו המכירות של קבלנית הייצור הפיליפינית  Integrated Micro-Electronics – IMI בכ-7% והסתכמו בכ-1.04 מיליארד דולר. החברה מסרה שהתנאים בשרשרת האספקה מתחילים להשתפר, והלחץ של המחסור ברכיבי נמצא בירידה. למרות זאת, החברה נקטה ברבעון השלישי במספר תהליכי התייעלות אשר שיפרו את הרווחיות שלה. המכירות ברבען הסתכמו בכ-351 מיליון דולר – צמיחה של 7% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.

נשיא IMI, ג'רום טאן, אמר שמנועי הצמיחה המרכזיים היו שוק הרכב ושוק הציוד התעשייתי, אשר צמחו ב-13% וב-16% בהתאמה. "אנחנו מתמקדים בהרחבת היקף הייצור של מערכות מתחום הרכב החשמלי שזכינו בהן לאחרונה, ואשר צפויות לסייע בהצמחת המכירות בעתיד הקרוב". החברה מספקת שירותי ייצור אלקטרוני בקבלנות משנה (EMS).

על-פי נתוני 2021, היא מדורגת להערכתה במקום ה-22 בעולם ברשימת ספקיות שירותי ה-EMS המובילות, ובמקום השמיני בתחום שירותי הייצור עבור תעשיית הרכב. כיום החברה מעסיקה קרוב ל-16,000 עובדים בארה”ב ,בריטניה, גרמניה, יפן, מקסיקו, סין, סרביה, בולגריה, צ’כיה ובפיליפינים. היא מחזיקה בבעלותה המלאה שתי חברות בנות שהיא רכשה באירופה: חברת STI Limited הבריטית המייצרת פתרונות RF, וחברת VIA optronics הגרמנית המייצרת פתרונות תצוגה, כולל תצוגות לתעשיית הרכב.

לאתר החברה: www.global-imi.com

הסגרים בסין האטו את צמיחת פייטון ב-2022

פורסם בתאריך ע"י Techtime

ההתפרצות המחודשת של הקורונה בסין והסגרים שהוטלו על המדינה, פגעו בחברת פייטון פלנאר מנס ציונה, דווקא כאשר היא הרגישה שהיא יוצאת ממשבר הקורונה אל שלב חדש של צמיחה. החברה דיווחה שמאז פרוץ המגפה היא סבלה מקשיי אספקת חומרי גלם ורכיבים עבור השנאים המגנטיים שהיא מייצרת. בתחילת השנה החברה החלה להגדיל בהדרגה את תקציבי השיווק שהוקפאו בשנתיים האחרונות, ואז הוטלו הסגרים בסין. התוצאה: המכירות ברבעון הראשון של 2022 הסתכמו בכ-10.8 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של כ-10.1 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

החברה מסרה שהגידול הזעיר נובע מכך שהסגרים בסין ובהונג קונג גרמו לעיכוב בהגעת משלוחים, ולכן התמורה עבורם תירשם בתוצאות הרבעון השני. פייטון תעשיות נסחרת בבורסה בתל אביב לפי שווי שוק של 347 מיליון שקל. היא פועלת כחברת אחזקות שבה הפעילות העיקרית מתבצעת על-ידי החברה הבת פייטון פלנאר מגנטיקס (Payton Planar), הנסחרת בבורסה של בריסל (Euronext) לפי שווי שוק של כ-154 מיליון אירו. החברה עוסקת בפיתוח וייצור שנאים מגנטיים מסוגים שונים, ולהערכתה היא נחשבת לאחת מהחברות המובילות בעולם בתחום השנאים השטוחים (פלאנריים).

ייצור סופי בישראל, בבריטניה ובארה"ב

לחברה יש תלות רבה בסין, מכיוון שעיקר ההזמנות שלה מקבלניות משנה הן של שתי קבלניות סיניות: אחת אחראית לכ-22% מסך הקניות של הקבוצה. הקבלנית השנייה פועלת מדונגואן, סין, ונמצאת בבעלות מלאה של חברת האחזקות PCT Industries מהונג קונג, אשר פלנאר מחזיקה בכ-20% ממניותיה. הקבלנית הזאת אחראית לכ-47% מהרכישות של פלנאר. כלומר, 69% מהרכישות נעשות בסין. לצד הקבלניות בסין, היא עובדת עם עוד 3 קבלני משנה העובדים איתה לאחר שעברו הכשרה מיוחדת של החברה.

יחד עם זאת, הספקיות בסין מספקות לה תת-מערכות ורכיבים, כאשר הייצור של המוצרים המוגמרים נעשה בישראל, ובחברות בנות בארה"ב ובבריטניה. כיום החברה מעסיקה כ-180 עובדים, מתוכם כ-120 הם עובדי ייצור. במצגת למשקיעים החברה מדווחת על סימני צמיחה: צבר ההזמנות צמח מכ-31.5 מיליון דולר בסוף דצמבר 2021, לכ-46.6 מיליון דולר בסוף מרץ 2022.

RH אלקטרוניקה מקימה מפעל ייצור בציפורית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל RH, יעקב לוי. "אספנו צוות שניתח את צורכי הלקוחות בעידן הקורונה. התוצאה: הרחבנו את עסקינו"

חברת RH מנוף הגליל (לשעבר נצרת עלית) מקימה באזור התעשייה ציפורית מפעל ייצור אלקטרוני נוסף למפעל הקיים שלה, במסגרת תוכנית אסטרטגית שנועדה להכפיל את המכירות עד שנת 2023. המפעל החדש יתמקד באינטגרציה, כבילה, פיתוח, והבאת מוצרים חדשים לשוק (NPI). המפעל יוקם בתוך כ-3 שנים בשטח שהחברה רכשה בשנה האחרונה ויכלול רצפת ייצור בשטח של כ-5,500 מ"ר. מנכ"ל RH, יעקב לוי, גילה ל-Techtime שהקמת המפעל החדש היא אחת מסדרת פעולות בארץ ובחו"ל המתבצעות כעת במקביל במסגרת אסטרטגיית צמיחה חדשה שהחברה גיבשה לאחרונה.

לוי: "המפעל החדש בציפורית יעסיק מאות עובדים ויעמוד בתקני תעשיות הרפואה, פודטק, סמיקונדקטור, רובוטיקה ועוד. החדרים הנקיים ישמשו לייצור אלמנטים אופטיים. כבר היום אנחנו מייצרים ראשים אופטיים עבור מערכות אסתטיקה". המפעל גם ירחיב את היקף הפעילות בתחום הכבלים. כיום RH מייצרת בעצמה את הכבלים עבור המערכות שהיא מרכיבה, במחלקת כבילה המעסיקה כ-45 עובדים. "אנחנו מתכוונים להקצות שטח נרחב לתחום הפיתוח שבו אנו מרחיבים את היקף פעילותנו, ואת פעילות ה-NPI.

המיקוד: High Level Assembly

"המפעל בציפורית יבצע פיתוח מוצרים עבור הלקוחות ויעניק תמיכה לחברות מתחילות, כולל הקצאת שטחי עבודה, במסגרת אסטרטגיית תמיכה בחברות סטארט-אפ שבעתיד עשויות להיות להיות לקוחות של החברה. המהלך יתמוך בשירותי הפתרון המלאים שלנו. כיום החברה מפתחת מודולים, עמדות בדיקה של לקוחות ועוד. אנחנו מתמקדים בהרכבת מערכות שלמות (High Level Assembly) ומייצרים כיום מכונות שלמות ותת מערכות גדולות לתעשיית הסמיקונדקטור, הדפוס הדיגיטלי, הרפואה ועוד. במקרים רבים אנחנו שולחים את המוצר ללקוח של הלקוח".

חברת RH מעסיקה כ-800 עובדים ונחשבת לקבלנית הייצור השנייה בגודלה בישראל. רצפת הייצור שלה בישראל משתרעת על-פני שטח של 35,000 מ”ר וכוללת תשתיות השמת רכיבי SMT והרכבת כרטיסים, מחלקות אינטגרציה וזיווד, עיבוד שבבי וזיווד, מחלקת כבלים, מחלקת פיתוח, מחלקת תכנון וייצור התקני בדיקה ועוד. במקביל, נמצאים בבעלותה שני אתרי ייצור בחו”ל, ברומניה ובארה”ב, המעסיקים ביחד כ-100 עובדים. רצפת הייצור בעיר בראשוב ברומניה משתרעת על שטח של 3,500 מ"ר וכוללת שטחי התרחבות עתידיים.

מפעל RH בעיר בראשוב במרכז רומניה
מפעל RH בעיר בראשוב במרכז רומניה

אסטרטגיית ההתרחבות כוללת גם הרחבת הפעילות ברומניה: "המפעל ברומניה מעסק 60 עובדים ונמצא בהתרחבות. לאחרונה הצטיידנו במכונות SMT חדשות מתוצרת Samsung, וכיום המפעל כולל שני קווי SMT, קו ייצור מתכת גדול, ובימים אלה אנחנו מקימים בו פעילות חדשה בתחום ייצור הכבלים. עד סוף השנה אנחנו צפויים להעסיק במפעל יותר מ-100 עובדים. הפעילות במזרח אירופה מאפשרת לנו ייצור של מכלולים באיכות מעולה ובעלויות נמוכות מאשר בישראל".

הקורונה חידדה את המודל העסקי

לדבריו, תקופה הקורונה סייעה לחברה לחדד את האסטרטגיה שלה. "הקורונה הדגישה את הצרכים הבולטים של הלקוחות. כינסנו את הצוות שלנו כדי לנתח את הצרכים של הלקוחות בזמן הקורונה, וגילינו שהם רוצים לצמצם הוצאות והתחייבויות. כאשר ראינו שחלק מהלקוחות הוציאו צוותים הנדסיים, טכנולוגיים ותפעוליים טכניים לחל"ת, התחלנו לספק להם חלק מהשירותים הללו. כיום הם מחפשים פתרון כולל ולא רוצים מעורבות גבוהה בתהליך, ואנחנו נכנסים לתחומים נוספים כדי לספק מענה".

האם קיימת בעיית כוח אדם כדי לעמוד בתוכנית ההתרחבות?

לוי: "אחד מאתגרי הצמיחה הגדולים של כל חברה הוא גיוס עובדים. במיוחד כיום כאשר השוק מתאפיין במחסור בשני משאבים מרכזיים: רכיבים ואנשים. לפני כחמישה חודשים יצאנו בקמפיין פנים ארגוני שבמסגרתו פנינו לעובדים בחברה, שיתפנו אותם בתוכניות הגידול, וביקשנו מהם להביא חברים שיעבדו בחברה במתכונת של 'חבר מביא חבר'. למען האמת הופתענו מכמות האנשים שגויסו על-ידי אנשי הארגון. יותר מ-70 עובדים הצטרפו לחברה בחודשים האחרונים. הגאווה הכי גדולה של ארגון זה שאנשיו מביאים את החברים והמשפחה שלהם לעבוד לצידם. זה מרגש מאוד כי זה מראה כיצד הם תופסים את החברה".

ניסטק בנתה יכולת הרכבה אוטומטית של רכיב על-גבי רכיב (PoP)

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מעגל של מריס-טק שהורכב במפעל ניסטק גולן בטכנולוגיית Package on Package 

קבוצת ניסטק (Nistec) שמרכזה בפתח תקווה, הטמיעה טכנולוגיית הרכבה של רכיב על-גבי רכיב (PoP – Package on Package) עבור ייצור כרטיסי מערכות עיבוד ושליטה באותות וידאו ואודיו של חברת מריס-טק (Maris-Tech) מרחובות. מדובר בטכנולוגיה חדשה יחסית הנמצאת בשימוש בעיקר בחברות גדולות המייצרות מכשירים ניידים, כמו אפל וסמסונג. בשיטה הזאת ניתן להרכיב מארז של רכיב אלקטרוני מסוג אחד על-גבי מארז של רכיב אלקטרוני מסוג אחר, כדי לחסוך בשטח על-גבי הכרטיס, לקבל שיפור בביצועים ולעתים גם חיסכון בעלות ההרכבה.

הטכנולוגיה שולבה בקו הייצור של מפעל ניסטק גולן בקצרין כדי לייצר מעגל שבו הורכב רכיב של חברת Micron בגודל של 12X12 מ"מ ובעל 256 נקודות הלחמה, על-גבי רכיב של NXP בגודל זהה המכיל 569 נקודות הלחמה. כדי להטמיע את התהלך רכשה ניסטק אמבט ייעודי עבור משחה ייחודית (Flux) המשמשת כדבק המחבר בין שני הרכיבים. בשלב ראשון מורכב הרכיב התחתון בתהליך סטנדרטי. עליו מונח הרכיב העליון באמצעתו מכונת ההשמה לאחר שהוא הוטבל בחומר ההדבקה. בשלב האחרון מעבירים את הכרטיס אל תנור הלחמה (Reflow) כאשר שני המארזים מולחמים בתנור ביחדיו, אחד על-גבי השני.

חברת ניסטק מסרה שהיא ביצעה עבור מריס-טק הרכבה של שלושה סוגי מעגלים שונים בכמויות של כמה מאות מעגלים מכל סוג, באמצעות טכנולוגיה זו. הם מיועדים לשימוש ברחפנים צבאיים וחקלאיים וביישומים נוספים. "הדרישה מהלקוח הייתה לתנובת ייצור גבוהה במיוחד ובה בעת עלות נמוכה, ולכן היינו חייבים לבחון תהליך אוטומטי", אמר מנהל מפעל ניסטק גולן, רפי אבסוב. "טכנולוג המפעל, אלכס מסליוק, יישם בהצלחה את הטכנולוגיה המיוחדת בתוצאות איכות גבוהות במיוחד".

SiP נגד PoP

טכנולוגיית PoP מאפשרת למקם רכיב לוגי במארז התחתון מתחת לרכיבי זיכרון כמו DRAM ו-Flash למשל, להכפיל את נפח הזיכרון במוצר באמצעות שימוש בשני רכיבי זיכרון על אותו שטח כרטיס, וכדומה. הטכנולוגיה הומצאה על-ידי טושיבה בשנת 2001, וככל הידוע המוצר הראשון שניצל אותה היה מסוף פלייסטיישן הנייד של חברת סוני, שיצא לשוק בשנת 2004. כיום הטכנולוגיה הזאת מתחרה מול מארזים תלת מימדיים מתקדמים (SiP), שבהם יש מספר פיסות סיליקון נפרדות בתוך המארז.

למרות שהנפח שלה גדול יותר, היא מציעה מספר יתרונות בהשוואה למארזים תלת מימדיים, דוגמת אפשרות לבצע בקלות בדיקה נפרדת של המעגל הלוגי ושל הזכרון, אפשרות להחליף מעגלי זיכרון שונים בהתאם לצורך ולזמינות, שליטה טובה יותא בשרשרת האספקה ופישוט שרשרת האספקה (יצרן הלוגיקה אינו צריך להתעסק ברכש והטמעת זכרונות).

מריס-טק נכנסה לנסד"ק

חברת מריס-טק הוקמה בשנת 2009 על-ידי המנכ"ל ישראל בר ועוסקת בפיתוח וייצור מערכות קליטת, עיבוד ושידור אותות וידאו ואודיו ליישומים קומפקטיים כמו רחפנים וכוחות טקטיים. בין לקוחותיה: התעשייה האווירית, רפאל, אלביט, אירובוטיקס ומוביליקום. בחודש פברואר 2022 החברה גייסה 17.8 מיליון דולר בהנפקת מניות בנסד"ק, וכעת היא נסחרת בבורסה לפי שווי שוק של כ-13.6 מיליון דולר. מהמסמכים שהחברה כדיה לבורסה ערב ההנפקה, עולה שמכירותיה במחצית הראשונה של 2021 הסתכמו בכ-1.33 מיליון דולר, בהשוואה למכירות בהיקף של 528 אלף דולר בתקופה המקבילה אשתקד.

 

באיה מגייסת עובדים לחטיבת הייצור האלקטרוני

פורסם בתאריך ע"י Techtime

קבוצת באיה זיכון טכנולוגיות (Baya Zicon) מפתח תקווה מגדילה את מצבת העובדים בחטיבת קבלנות המשנה והחלה בקמפיין לגיוס כ-20 עובדים. כיום הקבוצה מעסיקה כ-120 עובדים. מנכ"ל משותף של הקבוצה, יורם חלילי, סיפר ל-Techtime כי בשלוש השנים האחרונות החברה ביצעה השקעות גדולות מאוד בתשתית הייצור שלה, וכעת היא חווה עלייה בדרישה לשירותי ייצור אלקטרוני, בין השאר בזכות חטיבת ההפצה והרכש, המתמחה באיתור רכיבים קשים להשגה.

חלילי (בתמונה למעלה): "אנחנו חווים משבר היסטורי בשוק הרכיבים, המאופיין במחסור חמור ברכיבים, בהתארכות דרמטית של זמני האספקה ובעלייה משמעותית מאוד במחירי הרכיבים. בשוק מורגש חסרון בכל סוגי הרכיבים, בדגש על הרכיבים האקטיביים (ICs) ממגוון גדול מאוד של יצרנים. בחודשים האחרונים הקמנו חמ"ל ייעודי לאיתור ורכש רכיבים. בתקופה הזאת פונים אלינו עשרות לקוחות שונים מדי חודש בבקשה שנאתר להם רכיבים קשים להשגה. אנחנו מתחייבים לספק להם מענה בתוך 24 שעות".

כיצד אתם מתמודדים עם רכיבים מפוקפקים?

"אנחנו רוכשים רכיבים אך ורק ממקורות איכותיים שיש לנו פעילות עסקית עניפה איתם לפחות 10-15 שנים. במידה ויש דרישה ספציפית מהלקוח אנחנו גם מעבירים את הרכיבים לבדיקות מעבדה. מכיוון שאנחנו גם קבלן ייצור וגם יש לנו מחלקת הפצת רכיבים, יש לנו יכולות מיוחדות לביצוע ביקורת קבלה של הרכיבים, כולל ביצוע בדיקת הלחמתיות של הרכיב, בדיקות X-Ray וכדומה. השירות הזה ניתן למאות לקוחות בישראל ובחו"ל.

"בזכות היכולת לאתר רכיבים ממלאי זמין, החברה נמצאת בתנופת צמיחה בתחום הייצור ובתחום ההפצה". חברת באיה טכנולוגיות הוקמה בשנת 2004 על-ידי המנהלים המשותפים יורם חלילי ואבי ביגון, כחברת נציגויות ושרשרת אספקה. בשנת 2012 היא נכנסה לתחום הייצור בקבלנות משנה בעקבות רכישת חברת זיכון מפתח תקווה. בשנת 2020 היא זכתה בהזמנות גדולות לייצור מכונות הנשמה של חברת "פלייט מדיקל" אשר סופקו למערכת הבריאות בשיתוף פעולה עם חברת רפאל ומערכת הביטחון.

קמפיין גיוס עובדים

החברה מגייסת בימים אלה כ-20 עובדים לתפקידים הבאים: מנהלי/ות פרויקטים, אנשי/נשות רכש, אנשי/נשות בקרת QC לייצור, אנשי/נשות בד"ס, מפעיל/ת SMT ומלחימים/מלחימות. מועמדים מתאימים מוזמנים לשלוח קו"ח למנהלת משאבי האנוש של החברה, בכתובת המייל: [email protected]

ננו דיימנשן רוכשת את Essemtec תמורת 24.8 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת ננו דיימנשן (Nano Dimension) מנס ציונה חתמה על הסכם לרכישת חברת Essemtec AG השוויצרית, אשר מייצרת מכונות השמת SMT לתעשיית הייצור האלקטרוני (בתמונה למעלה), תמורת כ-24.8 מיליון דולר. העיסקה מורכבת ממרכיב מזומן ומרכיב תשלומים: עם סגירת העיסקה ננו דיימנשן תשלם 15.1 מיליון דולר במזומן, ולאחר מכן תוסיף סכום של עד 9.7 מיליון דולר לאורך 14 חודשים, בהתאם לעמידה באבני דרך. במהלך שנת 2020 הסתכמו מכירות אסמטק בכ-17.2 מיליון דולר. בשמונת החודשים הראשונים של 2021 הן הסתכמו בכ-15.4 מיליון דולר.

מנכ"ל אסמטק, פרנץ-קסאוור שטרובי, אמר שלאחר הרכישה ימוזגו הצוותים של שתי החברות. "לשילוב בין הטכנולוגיות של אסמטק ושל ננו דיימנשן צפויה להיות השפעה עצומה על עולם הייצור האלקטרוני". יו"ר ומנכ"ל ננו דיימנשן, יואב שטרן, אמר שהעובדים של אסמטק ימשיכו לפעול תחת ההנהלה הנוכחית. שטרן: "המוצרים של אסמטק תואמים לפרופיל הלקוחות שאנחנו משרתים". בשלב הראשון, המיזוג מתבטא בהרחבת שוקי היעד: אסמטק חזקה מאוד באירופה, וננו דיימנשן חזקה בשוק האמריקאי.

לאחר המיזוג, כל קווי המוצר ישווקו גם בארה"ב וגם באירופה, אלא שיש לעיסקה הזאת יעד אסטרטגי ארוך טווח: בניית רשת הייצור המבוזר שננו דיימנשן מתכננת. "היעד של העיסקה הוא למזג את טכנולוגיות הייצור האלקטרוני של אסמטק, עם טכנולוגיות הדפסת המעגלים האלקטרוניים של ננו דיימשן. במקביל, נשלב במערכות של אסמטק את יכולות הבינה המלאכותית שקיבלנו בעקבות רכישת חברת DeepCube הישראלית (אפריל 2021). הדבר גם ישפר את הביצועים של מערכות אסמטק וגם יסייע בשילוב שלהן עם מערכות הדפסת המעגלים האלקטרוניים שלנו".

750 מיליון דולר פנויים לצורך בניית הרשת המבוזרת

לאחר עסקת דיפקיוב, הסביר שטרן שהמטרה היא להשתמש בטכנולוגיית הבינה המלאכותית שנרכשה כדי להציע לתעשיית ייצור המעגלים המודפסים מודל חדש של "מפעל ייצור דיגיטלי מבוזר". מדובר בפלטפורמה וירטואלית, שבה כל מדפסת תלת-מימד (או מכונת Pick and Place), היא אבזר-קצה של הרשת. במודל הזה, הטכנולוגיה של דיפקיוב תשמש כמוח המנהל את הרשת ומפעיל את אבזרי הקצה אשר יבצעו את הייצור בפועל. "חזון התעשייה החכמה של ננו-דיימנשן הוא שניתן יהיה לנהל במתכונת דיגיטלית את מלאי הרכיבים האלקטרוניים, ולהדפיס אותם מתי שצריך, היכן שצריך ובכמות שצריך".

עסקת אסמטק מאפשרת לננו דיינשן להוסיף לרשת הזאת גם את מרכיב השמת הרכיבים במעגל. בשנה האחרונה גייסה ננו דיימנשן כ-1.5 מיליארד דולר בשוק ההון, והיא מתכננת להקדיש כ-750 מיליון דולר מתוכם כדי לבצע סדרה של רכישות ולהקים את רשת הייצור המבוזר העתידית. היא כבר החלה בצעדים הראשונים של מימוש הרעיון: בחודש יולי 2021 היא הקימה חברה משותפת עם הנסלוט (Hensoldt) הגרמנית, אשר מתמחה בייצור רכיבים אלקטרוניים ליישומים צבאיים. החברה החדשה, J.A.M.E.S, פועלת מהעיר טאופקירכן (Taufkirchen), מקום מושבו של מטה הנסולט. היא תשמש כלשכת שירות מקוונת להדפסת אבות-טיפוס של רכיבים אלקטרוניים על-בסיס מדפסות DragonFly של ננו דיימנשן, המבצעות ייצור מיידי של מעגלים מודפסים בטכנולוגיית 3D.

מדפסת DragonFly של חברת ננו דיימנשן
מדפסת DragonFly של חברת ננו דיימנשן

 

סימנס בוחנת שימוש בתוכנת סיראז' לייעול הייצור האלקטרוני

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: צוות העובדים והדירקטורים בחברת Siraj

בעקבות סדרת מבחנים שנערכו בחודשים האחרונים, החליטה חברת סימנס תוכנה (Siemens DISW) לבחון את השימוש בתוכנת הבינה המלאכותית של חברת סיראז' מבאר שבע (Siraj) בפתרונות שהיא מספקת עבור תעשיית האלקטרוניקה. המערכת של סיראז' מאפשרת לאסוף את המידע המגיע מהמכונות ומהמערכות השונות בקו הייצור האלקטרוני, לנתח אותו באופן אוטומטי ולארגן אותו בפורמט אחיד המאפשר עיבוד והפקת אבחנות לייעול הייצור.

הוכחת היתכנות (POC) שנערכה על-ידי ואלור (Valor) הראתה כי השימוש במחולל הקישוריות האוטומטי של סיראז' (Automatic Connectivity Generator) מאפשר לחסוך עד 50% מהזמן ומאמץ ההתחברות אל מקורות הנתונים בקו הייצור, עם פוטנציאל להגיע לשיעור של 90%. הטכנולוגיה של סיראז’ מאפשרת קבלת נתונים מכל המכונות ולארגן אותו במאגר אחיד הניתן לעיבוד.

חברת סיראז' הוקמה בשנת 2016 ביוזמת גיורא ירון והמנכ"ל עותמן אלשיך ובתמיכת רשות החדשנות, במטרה לקדם את השילוב של האוכלוסייה הבדואית בתעשיית ההיי-טק. החברה החלה בפיתוח עם ארבעה עובדים, וכיום היא מעסיקה 25 עובדים וממומנת באמצעות מכירות המוצר. המנכ"ל אלשיך סיפר בראיון ל-Techtime שהמוצר של החברה מיועד להתגבר על בעיה מטרידה המעכבת את האימוץ של תהליכים מתקדמים בתעשייה, כולל בתעשיית האלקטרוניקה. אלשיך: "מכונות הייצור מגיעות מיצרנים שונים, כאשר כל אחת מהן מדברת בשפה שונה ומשתמשת בפרוטוקולי תקשורת שונים.

מנכ"ל Siraj עותמאן אלשיך. אוטומציה במקום עבודה ידנית מייגעת
מנכ"ל Siraj עותמאן אלשיך. אוטומציה במקום עבודה ידנית מייגעת

בדיקה באמצעות נתוני אמת

"לכן תוכנות הניהול והסימולציה של הייצור התקשו לאסוף מידע מרצפת הייצור. התוצאה היא שכיום צריך לבצע תרגום ידני של כל השפות והפרוטוקולים. זוהי עבודה מייגעת מאוד, הנמשכת זמן רב ויש לבצע אותה בכל פעם שנכנסת מכונה חדשה אל הקו. הרעיון שלנו הוא שניתן לבצע את התהליך הזה בצורה אוטומטית באמצעות מערכת בינה מלאכותית אשר יודעת לזהות תבניות ולארגן את המידע בפורמטים המוכרים לתוכנות. בחודשים האחרונים סימנס בדקה את המערכת על-גבי מכונות ייצור שלה, באמצעות מידע אמיתי שהגיע מלקוחות סימנס בתעשיית האלקטרוניקה. בעקבות הבדיקה, היא החליטה לאמץ את המערכת במוצרים שלה, וכעת היא מתחילה בבדיקת היתכנות עבור מוצרים המיועדים לתעשיות נוספות".

מנהלת חדשנות בסימנס, טובי ידין
מנהלת חדשנות בסימנס, טובי ידין

מנהלת החדשנות בתחום התעשייה החכמה בסימנס, טובי ידין, סיפרה ששיתוף הפעולה עם סיראז' החל במסגרת פרוייקט דינמו של סימנס, אשר מחפשת שיתופי פעולה עם חברות סטארט-אפ. בין השאר דינמו עובדת גם עם חברת Cybord התל אביבית, אשר פיתחה מערכת לאיתור רכיבים מזוייפים בקו הייצור עצמו, שנועד להבטיח שכל רכיב יאושר לפני הרכבתו על הכרטיס האלקטרוני. לדבריה, "באמצעות מערכת ACG יכולה ואלור לעבור מפתרון ידני לפתרון אוטומטי, אשר ממיר את הפורמטים השונים בציוד הלקוח לפורמט אחיד שתוכנת ואלור מסוגלת לקרוא ולנתח".

חטיבת סימנס תוכנה מורכבת מחברת ואלור (Valor) הישראלית שנמכרה לחברת מנטור גרפיקס (Mentor Graphics) אשר נרכשה בשנת 2016 על-ידי סימנס העולמית תמורת כ-4.5 מיליארד דולר. ואלור שהוטמעה בתוך חברת סימנס, מספקת פתרונות תוכנה עבור שלושת שלבי הפיתוח של מעגל אלקטרוני החל משלב התכנון (Design), דרך שלב הייצור (Fabrication) ועד שלב ההרכבה (Assembly). כיום היא מעסיקה כ-250 עובדים בישראל.

צבר ההזמנות של פי.סי.בי טכנולוגיות צמח ל-91.4 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: יניב מיידר (מימין) וראובן אבני

ברבעון השני  של שנת 2021 הסתכמו המכירות של חברת פי.סי.בי טכנולוגיות (PCB Technologies) בכ-31 מיליון דולר, כמעט כמו ברבעון הראשון. בסך הכל, המכירות במחצית הראשונה הסתכמו בכ-60.3 מיליון דולר, בהשוואה לכ-57.4 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. החברה דיווחה על ירידה ברווח הגולמי מ-6.85 מיליון דולר אשתקד לכ-5.77 מיליון דולר במחצית 2021, בעיקר עקב ירידה של כ-7% בשער הדולר מול השקל, ובגלל המחסור בשוק הרכיבים שגרם לעיכובים בשרשרת האספקה.

בדו"ח הרבעוני היא הסבירה שבמהלך הרבעון השני של 2021 החריפה בעיית המחסור ברכיבים בהשוואה לרבעון הראשון 2021, כשזמני האספקה (Lead time) מגיעים לערכים של מגיעים 30-52 שבועות, ובמקרים מסוימים עד ל-60 שבועות. "ההערכות בשוק צופות שמחסור יימשך לפחות עד הרבעון הראשון של שנת 2023. להערכת החברה, מדובר בתופעה יוצאת דופן שבו שוק נמצא בצמיחה בשעה ששרשרת האספקה נפגעת. יחד עם זאת, מגמת הצמיחה בביקוש למוצרי ושירותי הקבוצה נמשכת, צבר ההזמנות של הקבוצה עומד על כ-91.4 מיליון דולר לעומת כ- 59.6 מיליון דולר בסוף דצמבר 2020".

כיפת ברזל האמריקאית

בין השאר, במהלך הרבעון השני היא זכתה בהזמנה יוקרתית מאוד לייצור מעגלים מודפסים עבור מערכות כיפת ברזל שהוזמנו מישראל על-ידי משרד ההגנה של ארצות הברית. החברה דיווחה שמדובר בשלב הראשון בהזמנה לעבודות שיימשכו שנתיים, כאשר היא צופה שלאחר מכן יגיעו הזמנות המשך במסגרת הפרוייקט הזה.

החברה דיווחה על שני מינויים בכירים חדשים בהתאם לאסטרטגייית ההתרחבות הגלובלית: יניב מיידר מונה לתפקיד סמנכ"ל מו"פ וחדשנות וראובן אבני מונה לתפקיד מנהל טכנולוגיות המידע (CIO). מיידר מגיע עם נסיון של 20 שנה בתחום. לפני הצטרפותו לחברה שימש כסמנכ"ל מו"פ וחדשנות בחברת TeraGroup, כמנהל תחום מיזעור וטכנולוגיות בחברת אלתא וכמנהל תחום מיזעור וטכנולוגיות בחברת Modumobile. הוא מביא ניסיון רב בתעשיית המזעור ויהי אחראי בתפקידו על הובלת אסטרטגיית החדשנות הטכנולוגית של החברה.

קו ייצור המעגלים המודפסים של פי.סי.בי טכנולוגיות במגדל העמק
קו ייצור המעגלים המודפסים של פי.סי.בי טכנולוגיות במגדל העמק

אבני מגיע עם נסיון רב מתחום ניהול מערכות מידע. הוא שימש כמנהל טכנולוגיות המידע של חברת Given Imaging שנמכרה ל-Medtronic בשנת 2015. לפני-כן שימש כמנהל תחום רשויות מקומיות בחברת נס טכנולוגיות ומומחה SAP בנסטלה. בתפקידו הוא יהיה אחראי על כל תשתיות המידע של החברה והאצת יכולות האוטומציה של תהליכים עסקיים בחברה.

חברת פי.סי.בי מספקת שירותי תכנון וייצור מעגלים מודפסים (PCB) בסדרות קצרות ובינוניות, ושירותי הרכבת כרטיסים אלקטרוניים ומערכות שלמות. החברה פועלת בשני אתרים: מגדל העמק וראש העין, שבה נמצאת החברה הבת AMS (100% בבעלות פי.סי.בי טכנולוגיות). היא מתמחה במתן פתרונות מלאים בעולם האלקטרוניקה בשירותי תכנון וייצור מעגלים מודפסים (PCB) בסדרות קצרות ובינוניות, ושירותי הרכבת כרטיסים אלקטרוניים ומערכות שלמות.

כיום היא מעסיקה כ-750 עובדים בשני אתרים: מגדל העמק וראש העין (שבה נמצאת החברה הבת AMS). החברה נמצאת בשליטת קרן פימי (48%) ונסחרת בבורסה של תל אביב לפי שווי שוק של כ-292 מיליון שקל.

 

IMI צופה הקלה בעוצמת המחסור ברכיבים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

קבלנית הייצור הפיליפינית Integrated Micro-Electronics – IMI דיווחה על צמיחה שנתית של 45% במכירות במהלך הרבעון השני של 20121, להיקף של 319 מיליון דולר. החברה אמרה שהגידול במכירות הושג למרות המחסור בשוק הרכיבים, שלהערכתה הביא לירידה של כ-2.6% במכירות בין הרבעון הראשון 2021 לבין הרבעון השני. המחסור ברכיבים, בעיקר שבבים, גרם לעיכוב באספקת הרכיבים לקו הייצור, אשר מתבטא בין השאר בהגדלת צבר ההזמנות של החברה.

החברה דיווחה שהעיכובים האלה גרמו לירידה של כ-6.6% ברווח הגולמי, ולכן היא דיווחה על הפסד נקי של כ-1.3 מיליון דולר ברבעון. חברת IMI סיימה את המחצית הראשונה של השנה עם מכירות בהיקף של כ-647 מיליון דולר, ורווח נקי של כ-1 מיליון דולר. לדבריו, פרוייקטים חדשים של חברות הנמצאות בבעלות IMI הניבו מכירות בהיקף של 254 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2021 – יותר מאשר בכל 2020. הצמיחה המשמעותית ביותר הייתה בתחום הייצור האלקטרוני לתעשיית הרכב, שבו צמחו המכירות ב-101% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בכ-158 מיליון דולר.

"אנחנו עדיין מנווטים במים סוערים, אולם כבר רואים שיפור בתחום שרשרת האספקה במחצית השנייה של 2021", אמר נשיא IMI, ג'רום טאן. "למרות שהמחסור הגלובלי ברכיבים משפיע על כל התעשייה, החלטנו להתמקד בתחומים שבהם יש לנו יותר שליטה, באמצעות שיתופי פעולה הדוקים עם הלקוחות והספקים. אנחנו נהנים מכניסת פרוייקטים חדשים, אשר ישפרו את הביצועים שלנו ברגע שתהיה הקלה בשרשרת האספקה הגלובלית".

ג'רום טאן, הנשיא החדש של חברת IMI
ג'רום טאן, הנשיא החדש של חברת IMI

ג'רום טאן נכנס לתפקיד בדיוק לפני חודש, במקומו של ארתור טאן בתפקיד הנשיא. ארתור טאן ימשיך לשמש כמנכ"ל וכיו"ר דירקטוריון החברה. ג'רום טאן הגיע לחברה בשנת 2011 לתפקיד סמנכ"ל הכספים, וטיפל בנושאים נוספים כמו תכנון אסטרטגי, פיתוח עסקי ורכישות ומיזוגים.

לאתר החברה: www.global-imi.com

מנהל משרד IMI בישראל: דוד מהל, [email protected]

פי.סי.בי טכנולוגיות: "הקורונה מאחורינו, חוזרים לבחון רכישות"

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בשנת 2020 צמחו המכירות של חברת פי.סי.בי טכנולוגיות (PCB Technologies) הנמצאת בשליטת קרן פימי בכ-9% והסתכמו בכ-117.8 מיליון דולר, בעיקר בעקבות גידול בהכנסות מהשוק הצבאי ומהשוק הרפואי. מנכ"ל החברה, עובד שפירא (בתמונה למעלה), אמר כי לצד הגידול בהכנסות, החברה המשיכה בתוכנית ההשקעות בטכנולוגיות ייצור מתקדמות ובהתייעלות תפעולית שהביאה לשיפור בשיעור הרווחיות. "אנו מרגישים שמשבר הקורונה מאחורינו. לאור ההתאוששות הנמשכת, אנו חוזרים לבחון אפשרויות השקעה ורכישה בארה"ב ובאירופה, שיאפשרו לנו להיכנס לשווקים אטרקטיביים ולרכוש לקוחות נוספים".

הכנסות החברה ב-2020 מהרכבת כרטיסים אלקטרוניים הסתכמו בכ-63.6 מיליון דולר (54% מההכנסות), ואילו ההכנסות מייצור מעגלים מודפסים הסתכמו בכ-54.2 מיליון דולר (46% מההכנסות). בשורה התחתונה, הרווח הנקי ב-2020 זינק ב-106% והסתכם ב-3.3 מיליון דולר. החברה דיווחה שהגידול ברווחיות ובשיעור הרווחיות נובעים משינוי בתמהיל המוצרים ומימוש תוכנית לשיפור תהליכי העבודה ברצפת הייצור, שהביאו להקטנת עלויות הייצור הקבועות.

עלייה בצבר ההזמנות

ברבעון הרביעי של 2020 הסתכמו מכירות החברה ב-31.2 מיליון דולר, צמיחה של 23.4% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2019. צבר ההזמנות של החברה נכון לסוף 2020 עמד על 60 מיליון דולר, בהשוואה לצבר הזמנות של 47 מיליון דולר בסוף 2019. החברה מספקת שירותי ייצור מעגלים מודפסים (PCB) מורכבים בסדרות קצרות ובינוניות, ושירותי הרכבת כרטיסים אלקטרוניים ומערכות.

לפי.סי.בי טכנולוגיות יש גם שותפים טכנולוגיים במזרח המבצעים עבורה ייצור בכמויות גדולות תחת פיקוחה (לא בתחום הצבאי). כיום היא מעסיקה כ-750 עובדים ורוב לקוחותיה מגיעים מתעשיות האלקטרוניקה הצבאית והרפואית בישראל. החברה נמצאת בשליטת קרן פימי (48%) ונסחרת בבורסה בתל אביב לפי שווי שוק של כ-387 מיליון שקל.

פי.סי.בי טכנולוגיות פיתחה יכולת ייצור של מעגלי 1 מיל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת פי.סי.בי טכנולוגיות (PCB Technologies) ממגדל העמק מתכננת לשווק בישראל ובאירופה יכולת ייצור של מעגלים מודפסים ממוזערים מאוד, ברוחב מוליך ובמירווח בין מוליכים של 25 מיקרון בלבד (1 מיל). כך נודע ל-Techtime. הפרוייקט החל לפני פחות משנתיים וכלל בניית פיתוח טכנולוגי עצמי ורכש ציוד שעבר התאמה לפי מיפרטים של החברה, בהשקעה של כמעט 20 מיליון שקל.

המהלך יאפשר לה לספק שירותי ייצור בטכנולוגיה הקיימת אצל שני יצרנים בלבד באירופה, ועדיין אינה בישראל ובארה"ב. הוא מאפשר לה להיערך לקראת השלב הבא בפרוייקט פיתוח טכנולוגיות חדשניות: השמת שבבים ישירות על-גבי המעגל המודפס (Chip on Board). פי.סי.בי טכנולוגיות מספקת שירותי ייצור מעגלים מודפסים (PCB) מורכבים בסדרות קצרות ובינוניות, ושירותי הרכבת כרטיסים אלקטרוניים ומערכות. כיום היא מעסיקה כ-750 עובדים. רוב לקוחותיה מגיעים מתעשיות האלקטרוניקה הצבאית והרפואית בישראל. החברה נמצאת בשליטת קרן פימי (48%) ונסחרת בבורסה בתל אביב לפי שווי שוק של כ-360 מיליון שקל.

לקוחות נבחרים מתחילים לפתח מוצרים עתידיים ב-1 מיל

לדברי סמנכ"ל השיווק בחברה, אריק אינהורן, "בהגדרה שלנו אנחנו לא רק חברת High Mix Low Volume – אלא גם High Performance. ראינו שיש לנו טכנולוגיות מתקדמות מאוד ביחס לאירופה, ולכן החלטנו לחזק אותן ולהעמיק את דריסת הרגל שלנו בשוק האירופי ובארה"ב. אחד מהמרכיבים של המהלך הוא יצירת יכולת מיזעור מעגלים מודפסים ברמה של 1 מיל, שלא קיימת בארה"ב וכמעט של קיימת קיימת באירופה. למעשה, מצאנו שהיא קיימת היום בעיקר בסין בטאיוואן בגלל הייצור של טלפונים סלולריים, ורק עכשיו ממשלת ארה"ב החליטה שהיא צריכה לבצע השקעות כדי לייצר את היכולת הזאת גם בארה"ב.

"מהבחינה הזאת, פי.סי.בי תהיה מהראשונות במערב שיש לה טכנולוגיית 1 מיל". הוא סיפר שההחלטה התקבלה בעקבות תהליך מעמיק של חקר והתייעצות עם הלקוחות. "מפת הדרכים הטכנולוגית שלנו, שאחד ממוקדיה הוא טכנולוגיית 1 מיל, הוגדרה במסגרת סדרת מפגשים ממוקדים שעשינו עם לקוחות נבחרים כדי להבין את הצרכים והציפיות שלהם.

"מדובר בחברות בעלות טכנולוגיות עיליות, כמו למשל יצרנית מערכות מכ"ם מתקדמות, יצרנית מל"ט, יצרנית ציוד רפואי זעיר-פולשני ועוד. הצגנו בפניהן אופציות שונות להתקדמות ביכולות הטכנולוגיות שלנו, והן העניקו לנו משוב על הצרכים שלהן. מתוך המפגשים האלה הגדרנו את מטרות-העל שלנו. חלק מהם כבר מתחיל לתכנן מוצרים עתידיים המבוססים על היכולת שלנו לייצר מעגלי 1 מיל".

חתך רוחב של מעגל מבחן בצפיפות של 1 מיל, אשר יוצר בחברת פי.סי.בי טכנולוגיות
חתך רוחב של מעגל מבחן בצפיפות של 1 מיל, אשר יוצר בחברת פי.סי.בי טכנולוגיות

הטכנולוגיה מצמצמת את הפער בין ה-PCB לבין השבב

הטכנולוג הראשי של פי.סי.בי, יעד אליה, סיפר ל-Techtime שהחברה נמצאת בשלבים האחרונים של תהליך רכישת הטכנולוגיה. "כבר התחלנו בפתיחת חלון תהליך, שזהו מדד ליציבות שלו, קיבלנו הזמנות ראשוניות משני לקוחות נבחרים שאחד מהם מייצר חיישן רפואי פורץ דרך, ובחודשים הקרובים נבצע השקה של הטכנולוגיה ונכריז על יכולת מלאה של ייצור מעגלי 1 מיל". לדבריו, הפער בין הצפיפות של מעגלים מודפסים לבין הצפיפות של השבבים (סמיקונדוקטור) יצר את הצורך במארזים מתקדמים.

"המעבר ל-1 מיל מצמצם מאוד את הפער הזה ומקטין מספר המקרים שבהם יש צורך במארזים מתקדמים. כדי לייצר ב-1 מיל יש צורך להתגבר על אתגרים טכנולוגיים רבים. כך למשל, יש צורך לבצע רגיסטרציה של המעגל, קידוח וציפויי נחושת מאוד מדוייקים, מכיוון שכאשר מייצרים מעגלים מרובי שכבות, כל סטייה זעירה פוסלת את כל המעגל. במסגרת התהליך הקמנו לפני כשנתיים מחלקת פיתוח PCB מסוג שלא היה קודם בחברה, גייסנו אנשים, ביצענו איפיון של התהליכים וצורכי הציוד המיוחדים עבור התהליך, ובשנה האחרונה גם רכשנו ציוד שהותאם עבורנו וביצענו את כל הבדיקות".

"חשוב לציין שיכולת הייצור של  מירווח 1מיל מגיעה עם סט יכולות משלימות, כגון קוטר קדח של 30-40 מיקרון, יישום שכבות דיאלקטריות בעובי של 30 מיקרון, יכולת מילוי MICRO VIAS מדויקת מאוד, ציפויי EPAG – Electroless Pd Autocatalytic Gold, ציפויי Ni Pd Au ועוד. במקביל, שיפרנו ושדרגנו את מערך האוטומציה ברצפת הייצור כך שברגע שנשיק רשמית את יכולות המזעור שלנו, לקוחותינו ייהנו מזמנים קצרים יותר, איכות מצוינת ועלות אטרקטיבית".

רכיבים קבורים בתוך המעגל

להערכתו, בקרוב תיפגש טכנולוגיית ה-1 מיל עם יכולת נוספת שהחברה בנתה בשנתיים האחרונות: "נכנסנו לטכנולוגיות חדשות המאפשרות לנו לקבור רכיבים פאסיביים בתוך מעגלים מודפסים מרובי שכבות וצפופים מאוד. אנחנו משתמשים בטכנולוגיות מעגלים מודפסים כדי לייצר נגדים קבורים, קבלים קבורים, צמדים תרמיים קבורים ועוד. כיום למשל, אנחנו מייצרים קווי חימום עבור לקוח בתחום האופטיקה, המאפשרים לו לתקן עיוותים אופטיים בעדשה שלו. בשלב הבא נייבא את היכולת הזאת גם אל המעגלים הצפופים, ונייצר רכיבים קבורים ברמת צפיפות של 1 מיל".

קבלנית הייצור הקנדית SMTC מתחילה שיווק בישראל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

קבלנית שירותי הייצור האלקטרוני הקנדית, חברת SMTC, החלה לחפש לקוחות בשוק הישראלי וחתמה על הסכם נציגות בארץ עם חברת DMLRep הישראלית. החברה פועלת מטורונטו, קנדה, ומפעילה קווי ייצור בקליפורניה, בסין ובמקסיקו. החברה מספקת שירותי ייצור מלאים, משלב ייצור ה-PCB ועד הרכבת המוצר המוגמר. היא גם מפעילה מחלקה ייעודית עבור שירותי NPI.

חברת SMTC הוקמה בשנת 1985 וכיום היא מעסיקה כ-2,000 עובדים ומייצרת מערכות אלקטרוניות לתעשיות הרפואה, הביטחון, תעשיית השבבים, תקשורת ועוד. ברבעון השלישי של 2020 הסתכמו מכירותיה בכ-100 מיליון דולר. החברה מעריכה שבשנת 2020 כולה יסתכמו מכירותיה בכ-430-450 מיליון דולר.

למידע נוסף: אלנה פריבן, [email protected] ,054-4936051

מנכ"ל RH: "הקורונה יצרה הזדמנות מפתיעה לייצור בישראל"

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל RH, יעקב לוי. צילום: Techtime

כאשר יעקב לוי נכנס בינואר 2020 לתפקיד מנכ"ל חברת RH מנוף הגליל (לשעבר נצרת עלית), הוא לא שיער לאיזה משבר הוא מגיע. היו"ר ומייסד החברה, יעקב רוזנברג, החליט אחרי כמה עשרות שנים להעביר את מושכות הניהול השוטף לידי מנכ"ל מקצועי, ויעקב לוי התכונן להתחיל בפרוייקט ייעול התיפעול של קבלנית הייצור האלקטרוני. אלא שאז פרצה מגיפת הקורונה, וכל התוכניות הפכו לסופר-דחופות. לוי: "היו לקוחות שעצרו את הייצור ביום אחד וללא כל התראה מוקדמת, ואחרים עברו לייצור מוגבר.

"נאלצנו להתארגן במהירות לעבודה במתכונת של ריחוק חברתי, להתאים את רמת ההוצאות לרמת ההכנסות, אבל לשמור על רציפות הייצור והתמיכה בלקוחות". חברת RH מעסיקה כ-650 עובדים ונחשבת לקבלנית הייצור השנייה בגודלה בישראל. רצפת הייצור שלה בישראל משתרעת על-פני שטח של 35,000 מ"ר וכוללת תשתיות השמת רכיבי SMT והרכבת כרטיסים, עיבוד שבבי וזיווד, מחלקת כבלים, מחלקת פיתוח, מחלקת תכנון וייצור התקני בדיקה ועוד. במקביל, נמצאים בבעלותה שני אתרי ייצור בחו"ל, ברומניה ובארה"ב, המעסיקים ביחד כ-150 עובדים.

כיצד התמודדתם עם המשבר?

לוי: "עם בלימת הייצור בתחילת השנה, נאלצנו להתאים את מצבת כוח האדם בחברה, ובמקביל בנינו מערך שיתמוך בלקוחות לחזרה מהירה לייצור שגרתי. ביצענו מיפוי של החברה וזיהינו את מוקדי הידע בכל הקווים, כדי לוודא שעובדים שהם בעלי הכשרה ספציפית יהיו זמינים מיידית לחזרה לייצור שגרתי. המהלך הזה איפשר לנו לתת מענה מיידי ללקוחות ברגע שהביקושים חזרו.

"החל מאמצע הרבעון השני רמת הביקושים התגברה, עד לביקושים מלאים במהלך הרבעון השלישי. בספטמבר החלה צמיחה, וכעת אנחנו מרגישים דרישה מוגברת לייצור שהיא מעל לממוצע הרב-שנתי. הפעולות שביצענו לשימור הידע הוכיחו עצמן ואפשרו מענה מהיר ומלא ללקוחות. אנחנו נכנסים ל-2021 עם רמת ביקושים גבוהה, שתביא להערכתי לצמיחה של כ-10%-12% במכירות".

אולם השמות ה-SMT בחברת RH בנוף הגליל
אולם השמות ה-SMT בחברת RH בנוף הגליל

איזה פעולות ייעול בוצעו?

"המטרה שלנו היא להיות יעילים, גמישים, ולשמור על מעמדנו כקבלן הייצור השני בגדלו בישראל. ביצענו השקעה במשאב האנושי וחיזקנו את השדרה הניהולית. ניתחנו את תהליכי הליבה של החברה וביצענו שינויים בתהליכי העבודה, בתכנון ובשרשרת האספקה, שהביאו לגידול בתפוקה בקווי ה-SMT ובקווי האינטגרציה.

"בימים אלה אנחנו בוחנים תוכנה חדשה אשר לומדת את צפי החומרים, את סוגי הקווים והמוצרים בקו הייצור, ובונה תכנית עבודה אופטימלית. אנחנו גם ממשיכים להשקיע בקווי הייצור. כעת אנחנו משדרגים את טכנולוגיית ה-AOI ונמצאים בתהליך התקנת מכונות AOI 3D חדשות מתוצרת Aleader בכל תשעת קווי ה-SMT שלנו בהשקעה כוללת של כמיליון דולר. היא תאפשר לנו לזהות את הרכיבים הקטנים ביותר הנכנסים כיום לקווי הייצור".

עתיד הייצור האלקטרוני הישראלי

להערכת יעקב לוי, כל מה שנשאר עדיין בישראל – יישאר כאן גם בעתיד. "ישראל יודעת לספק מענה בשלושה מישורים מרכזיים: הגנה על הקניין הרוחני של הלקוחות, ייצור מגוון בכמויות קטנות (High Mix Low Volume) והבאת מוצרים חדשים אל קו הייצור (New Product Introduction). אבל יש גם תפנית מעניינת בעקבות הקורונה: חלק מהלקוחות הגלובליים ראו שהתעשייה הישראלית הצליחה לשמר את הפעילות שלה גם בזמן חירום, והחלו לסמן את ישראל כאי של יציבות.

"ההכרה שיש בישראל למעמד של 'תעשייה חיונית' העניקה לייצור הישראלי יתרון מובהק. התוצאה היא שאנחנו מתחילים לראות לקוחות חדשים המגיעים מחו"ל ומבקשים שירותי ייצור במתכונת של אתר ייצור אלטרנטיבי (Dual Source). הדבר יביא לכאן עבודות חדשות, וכבר קיבלנו ביקושים מהסוג הזה".

מה הם תחומי הצמיחה הבאים של RH?

"אנחנו כל הזמן מחפשים תחומים צומחים, ואנחנו מאמינים שבתקופה הקרובה תהיה צמיחה בשני מגזרים מעניינים. המגזר הראשון הוא של ייצור מערכות רובוטיקה ואוטומציה במערכים לוגיסטיים. הגידול בהיקף המסחר האלקטרוני יואץ, וחברות הלוגיסטיקה והמסחר האלקטרוני מתחילות לחפש פתרונות אוטומטיים לייעל את פעילותן. התחום השני הוא תחום הרחפנים הצבאיים שאנחנו סבורים שהוא עומד בפני צמיחה גדולה מאוד, בעקבות העניין והדרישה הגוברים של הצבאות בעולם".

הקורונה מחזקת את תעשיית הייצור האלקטרוני בסין

פורסם בתאריך ע"י Techtime

כבר כעת עיקר הייצור האלקטרוני העולמי מתבצע בסין. להערכת statista,בשנת 2020 יסתכם היקף הייצור העולמי של מוצרי צריכה אלקטרוניים בכ-375 מיליארד דולר, כאשר מתוכו סין אחראית לייצור בהיקף של כ-151 מיליארד דולר. אלא שמהדו"חות האחרונים של שתי מפיצות הרכיבים הגדולות בעולם, אבנט (Avnet) וארו (Arrow Electronics), עולה שאסיה מחזקת עוד יותר את מעמדה. לאור משקלה המכריע של סין בהיקף הייצור באסיה, כל התייחסות אל אזור זה היא בראש ובראשונה התייחסות אל סין.

לקראת סיום שנת הקורונה הראשונה, מתברר שתעשיית הייצור האלקטרוני בעולם מצליחה לשמור על היקף פעילות יציב מאוד, למרות סגירת מפעלים לתקופות קצובות ועבודה תחת תנאי ריחוק חברתי. כך עולה מדו"חות המכירות הרבעוניים של ארו ואבנט, אשר דיווחו על צמיחה של 2% במכירות במהלך הרבעון האחרון.

אצל אבנט, הרבעון הפיסקלי הראשון של שנת 2021 הסתיים באוקטובר 2020. מכירות החברה צמחו מ-4.6 מיליארד דולר אשתקד, לכ-4.7 מיליארד דולר השנה. מכירות מגזר הפצת הרכיבים צמחו ב-2.6%, והמכירות באמצעות ערוץ המכירות המקוון של Farnell צמחו ב-1.5% והסתכמו בכ-341 מיליון דולר ברבעון. המנכ"ל הזמני של אבנט, פיל  גלאגר, הסביר שהעלייה נבעה בעיקרה מהתאוששות בשוק האסיאתי ובשוק הרכב העולמי. החלוקה הגיאוגרפית חשובה מכיוון שהיא מייצגת גם את מפת הקורונה וגם מגמות ארוכות טווח בתעשייה: המכירות באמריקה ירדו ב-0.8%, המכירות ב-EMEA עלו ב-0.7% והמכירות באסיה צמחו ב-4.8%.

הנמר האסיאתי מגרגר

המכירות של ארו ברבעון השלישי צמחו להיקף כ-7.2 מיליארד דולר (כאמור, צמיחה של 2% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד), אלא שהתמונה אינה מדוייקת לגמרי: מתוך הסכום הזה הסתכמו המכירות של חטיבת המחשוב הארגוני בכ-1.9 מיליארד דולר (ירידה של 5%), והמכירות של חטיבת הרכיבים, אשר מייצגות את הייצור האלקטרוני, צמחו ב-5% והסתכמו בכ-5.3 מיליארד דולר. גם כאן התמונה הגיאוגרפית ברורה:  מכירות הרכיבים לשוק האמריקאי ירדו ב-13%, מכירות הרכיבים לאירופה ירדו ב-8%, ומכירות הרכיבים ללקוחות באסיה זינקו ב-29% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.

מצד היישומים, החברה מדווחת על עלייה ניכרת בתחום המיקרו-בקרים 32 סיביות ורכיבים אנלוגיים לתעשיית הרכב. מנכ"ל ארו, מייק לונג, אמר ש-50% ממכירות הרכיבים היו לאסיה. אומנם, הוא הסביר, זהו בדרך-כלל הרבעון החזק ביותר בשוק האסיאתי, אולם הוא לא צופה התאוששות באירופה ובאמריקה לפני 2021. "זוהי השאלה הגדולה: מתי תהיה ההתאוששות באירופה ובארה"ב".

חברת USR החלה בתהליך התחדשות רוחבי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: עובדים בקו הייצור של USR בכרמיאל

קבלנית שירותי הייצור USR שמרכזה בכרמיאל, החלה בפרוייקט ארוך טווח לחידוש רוחבי של יכולות הייצור והניהול. סמנכלי"ת מכירות וקשרי לקוחות ב-USR, רונית שלו, סיפרה ל-Techtime שהחברה משקיעה מיליוני שקלים בשנה בפרוייקט, שיימשך גם בשנה הבאה. שלו: "יצאנו לתהליך של התחדשות וצמיחה המקיף את תשתיות המידע של החברה וחלק ממתקני הייצור. התהליך מתבצע במקביל להגדלת כוח האדם בחברה: בשנה האחרונה גייסנו 50 עובדים חדשים ואנחנו ממשיכים לקלוט עובדים חדשים". כעת USR מעסיקה כ-550 עובדים בשלושת אתריה: כרמיאל, ירושלים ונתניה.

אחד מהמרכיבים המסובכים ביותר בתהליך הזה הוא חידוש תשתיות המידע בחברה. במסגרת הזאת החברה החליפה את תוכנת חשבות השכר הוותיקה. הותקנה תוכנת בינה עסקית (BI) המרכזת מידע מכל מחלקות הארגון כדי לקבל החלטות על סמך נתונים מעודכנים. תוכנת ה-BI (בתמונה למטה) מאגדת את כל המידע המגיע מכל מחלקות החברה ומציגה אותו בפני המנהלים במתכונת של לוח מחוונים. שלו: "בלחיצת כפתור המנהל הרלוונטי יודע אם תהליך ייצור מסוים מתעכב, ומהי הסיבה. למשל האם יש בעיה ברכיב מסויים או בחומר גלם. ניתן לעקוב אחר התקדמות הייצור של כל כרטיס, תפקוד כלל המערכת בחברה, ומצבה של כל הזמנה".

לדבריה, מערכת הבינה העסקית משפרת את היעילות של הארגון ואת והתיאום בין המחלקות השונות ובין החברה ללקוחותיה. במקביל, הותקנה בחברה תוכנת Help Desk העוקבת אחר ניהול המשימות ומספקת כלים לבקרת הביצוע. פרוייקט ריענון מחלקת ה-IT כלל החלפה של כל השרתים בחברה ובניית מערך התאוששות מאסון (Disaster Recovery Plan) הכולל גם שידרוג תוכנת הגיבוי והאיחזור של המידע. בשלב הבא, USR מתכננת לחדש מערכות מידע ותוכנות תמך מרכזיות וצידיות.

ציוד חדש בקו הייצור

תהליך התחדשות דומה מתבצע גם בקו הייצור. בחודשים האחרונים נרכשו מספר מערכות ייצור חדשות. בהן: מערכת ספירת רכיבים מבוססת X-ray מדגם HAWKEYE1000. היא סופרת את מספר הרכיבים המצויים בכל גליל בקצב של כ-10 שניות לכל ארבעה גלילים (עבודה במקביל), המערכת הזו תקושר לתוכנת ה-ERP ותאפשר מעקב בזמן אמת של מלאי הרכיבים בחברה.

מימין לשמאל: מערכת ספירת הרכיבים, מערכת שטיפת כרטיסים ומערכת הלחמה בעיבוי
מימין לשמאל: מערכת ספירת הרכיבים, מערכת שטיפת כרטיסים ומערכת הלחמה בעיבוי
סמנכלי"ת מכירות וקשרי לקוחות רונית שלו
סמנכלי"ת מכירות וקשרי לקוחות רונית שלו

הותקנה מערכת חדשה לשטיפת כרטיסים (ASI2060-500) המבצעת ניקוי משקעים וסולבנטים לפני שלב הציפוי הקונפורמי. הותקנה גם מערכת הלחמה בעיבוי (Condensation Reflow Soldering) מדגם CondensoXC של חברת Rehm הגרמנית. בתהליך ההלחמה בעיבוי מוזרקים על הכרטיס אדים של נוזל ייעודי (Galden) המתעבים על-גביו ומעבירים אליו את האנרגיה הדרושה לחימום משחת ההלחמה וליצירת הלחמה איכותית. בזכות תהליך העיבוי, הטמפרטורה נשארת קבועה וניתן להגן על הכרטיס מפני התחממות-יתר.

רפאל מתכננת הקמת מפעל ייצור בשלומי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: קונספט "שדה הקרב השקוף" המבוסס על מערכות של רפאל. מקור: רפאל

חברת רפאל (Rafael) מתכננת לפתוח בשבועות הקרובים מפעל ייצור אלקטרוניקה בעיירה שלומי שבגליל. ל-Techtime נודע שרפאל נמצאת במשא ומתן עם מספר מפעלים באזור התעשייה שלומי שהפסיקו לפעול, במטרה לרכוש מהם מבנים ולהקים את המפעל החדש. ככל הנראה המהלכים יושלמו בקרוב, כאשר ברפאל מצפים לפתוח את המפעל בתוך מספר שבועות.

בשלב הראשון יתבסס המפעל החדש על כמה עשרות מעובדי רפאל המתגוררים באזור שלומי, אשר יתחילו לעבוד בו במקום באתר המרכזי של רפאל במפרץ. בהמשך, החברה מתכננת להגדיל את הפעילות ולגייס אליו עובדים נוספים מהאזור. המפעל החדש יתמקד בייצור מערכות אלקטרוניות, מערכות מכניות ובמתן תמיכה בלקוחות הקיימים של רפאל.

השלוחה החדשה בשלומי תתווסף לשלוחות נוספות של רפאל בארץ, הכוללות את מכון דוד בקריות, מכון לשם בגוש משגב, מרכז החדשנות בפארק התעשיות תרדיון, שלוחות הפיתוח בתל-אביב, ירושלים ובאר שבע, ושדות הניסויים של רפאל במרכז הארץ ובדרום. חברת רפאל היא ככל הנראה המעסיק התעשייתי הגדול ביותר באזור הצפון. כיום היא מעסיקה כ-8,000 עובדים באופן ישיר ועוד כ-30 אלף באופן עקיף, באמצעות קבלנים וספקי משנה.

רפאל היא חברה פרטית הנמצאת בבעלות המדינה. בשנת 2019 צמחו מכירותיה בכ-3.9% והסתכמו בכ-9.7 מיליארד שקל. צבר ההזמנות של החברה הסתכם בתחילת 2020 בכ-24.8 מיליארד שקל, המהווה 2.5 שנות מכירה. ראוי לציין שב-2019 נכנסה רפאל לתחום חדש של כלי טיס בלתי מאויישים, בעקבות רכישת חברת אירונאוטיקס מיבנה.

ואריסייט הוסיפה קו ייצור רביעי למפעל בקרית גת

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת ואריסייט (Variscite) מלוד השלימה את הקמתו של קו ייצור חדש במפעל הייצור שלה בקרית גת, וכעת היא מפעילה ארבעה קווי ייצור המייצרים מאות אלפי כרטיסי SoM בשנה. כך גילה לאחרונה מנכ"ל ואריסייט, אוהד יניב (בתמונה למעלה), בשיחת ועידה עם משקיעים לאחר פרסום הדו"ח התקופתי של חברת טלסיס, המחזיקה בכ-68% ממניות ואריסייט.

ואריסייט מפתחת ומייצרת מודולי מחשוב (SoM) הנמצאים בליבת מוצרים אחרים, דוגמת מערכות רובוטיקה, מיכשור רפואי, מערכות תעשייתיות ועוד. בשנים האחרונות החברה נמצאת בצמיחה: במחצית הראשונה של 2020 הסתכמו מכירותיה בכ-98.7 מיליון שקל, בהשוואה לכ-87.7 מיליון שקל אשתקד. ב-2019 הסתכמו המכירות בכ-172.8 מיליון שקל, בהשוואה לכ-131.9 מיליון ב-2018 ולכ-104.4 מיליון ב-2017. טלסיס דיווחה שב-2017 היא צמחה בכ-34%, כלומר המכירות ב-2016 הסתכמו בכ-77.9 מיליון שקל.

יניב סיפר שקו הייצור הוזמן לפני משבר הקורונה, לאור הצמיחה של החברה בשנים האחרונות והתחזית שהיא תצמח גם ב-2020. אולם הוא הגיע לאחר פרוץ המשבר והותקן רק לאחרונה. בעקבות ההתקנה, התרחב מרווח הייצור של החברה לכ-50% מכושר הייצור המקסימלי בהשוואה לכ-70% לפני שנה. יניב: "הקורונה הביאה לגידול בהזמנות במיוחד בעקבות הזמנה גדולה מאוד של לקוח רפואי שלנו. קו הייצור החדש מעניק לנו את היכולת לעבוד במתכונת של ריחוק חברתי, הכוללת עבודה בקפסולות ובמשמרות".

שוק צומח, ומבוזר

חברת ואריסייט מעסיקה כ-90 עובדים ומתמקדת במודולים מבוססי ARM העומדים בתקנים צבאיים, תעשייתיים ורפואיים. היא שותפה אסטרטגית של חברת NXP אשר העניקה לה גישה ראשונית אל מעבדי i.MX עוד לפני שהם יוצאים לשוק. "בזכות שיתוף הפעולה הזה, אנחנו היום יצרן ה-SoM היחיד בעולם אשר משיק מוצרים חדשים ביחד עם השקת המעבדים החדשים על-ידי NXP".

החברה פועלת בשוק צומח. יניב מסר שההערכה בתעשייה היא ששוק ה-SoM העולמי מסתכם כיום בכ-2 מיליארד דולר, וצומח בקצב של כ-15% בשנה. מחצית מהמכירות הן של כרטיסים מבוססי מעבדי אינטל, ומחצית מהשוק הן של כרטיסים המבוססים על מעבדי ARM. כלומר, היא מתחרה בשוק בהיקף של כ-1 מיליארד דולר, שאין בו חברה דומיננטית גדולה והוא מפוזר בין ספקיות קטנות ובינוניות רבות. שוקי היעד המרכזיים שלה הם יצרני ציוד בצפון אמריקה (כ-43% מהמכירות) ובאירופה (כ-40% מהמכירות).

יניב: "יצרני הציוד מגדילים את ההסתמכות על מודולי מיחשוב, מכיוון שהם מאפשרים להם להתמקד בקניין הרוחני שלהם ולא בפיתוח, הפעלת ותמיכה במחשב המערכת. הלקוח חוסך עלויות פיתוח של 2-3 שנות אדם, ואת עלויות התמיכה במחשב לאורך חייו. הוא גם מקבל חבילת תוכנה שעברה את כל הבדיקות שלנו וליווי של הצוות הטכני שלנו. מכיוון שאנחנו מספקים את המחשב שמניע את המערכת של הלקוחות שלנו, אנחנו מתחייבים לייצר אותו לתקופה של 10-15 שנים".

מה הן המגמות המרכזיות בשוק כרטיסי ה-SoM?

"אנחנו רואים דרישה למגוון רחב של תכונות: ממשקי משתמש מתקדמים, צגים גרפיים, יכולת התחברות לרשת ולחיישנים. כבר אין מוצרים טיפשים בשוק. אפילו למכונות קפה יש מסך 7 אינטש שיכול להציג מידע גרפי ומספק תקשורת אלחוטית".

קיימת תחרות מצד יצרניות השבבים עצמם?

"אנחנו לא רואים יצרני מעבדים המנסים להוציא לשוק כרטיסי SoM. המגמה שאנחנו רואים היא דווקא הפוכה. מפתחי כרטיסים כמונו חוסכים ליצרן המעבדים את הצורך בהרבה מאוד עיסוק לוגיסטי ותמיכה בלקוח. יש לנו 5,000 לקוחות שחלקם מזמינים בכמויות של עשרות אלפי יחידות. חברות כמו NXP, לדוגמה, מעוניינות שאנחנו נספק את הלוגיסטיקה והתמיכה הטכנית הכרוכה בטיפול בהם".

כיצד אתם מרגישים את התפתחות הבינה המלאכותית?

"לאחרונה השקנו כרטיס SoM המבוסס על מעבד חדש של NXP הכולל יכולות לימוד מכונה, אבל בינתיים אנחנו לא חווים דרישה גבוהה לניצול היכולות האלה. רוב הלקוחות במגזרי השוק שלנו הם שמרניים. צריך לזכור שנדרשו לתעשייה שנים רבות להאמין בתקשורת אלחוטית ביישומים תעשייתיים, ואנחנו חושבים שגם האימוץ של בינה מלאכותית ייקח זמן. אבל כבר התחלנו בתהליך של צבירת ידע כדי לתמוך בלקוחות שרוצים לנצל את התחום הזה".

קבלנית הייצור האלקטרוני מאוקראינה, VD Mais, נכנסת לשוק הישראלי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: המייסד והמנכ"ל ולדימיר דוידנקו בקו הייצור של VD Mais בקייב

קבלנית הייצור האלקטרוני VD Mais מקייב, אוקראינה, החליטה להיכנס לשוק הישראלי וחתמה על הסכם נציגות בארץ עם חברת DMLRep. חברת VD Mais הוקמה בשנת 1993 על-ידי המנכ"ל ולדימיר דוידנקו והחלה את דרכה כחברת נציגויות ומייצגת כ-40 ספקי רכיבים אלקטרוניים. בשנת 2004 היא נכנסה לתחום הייצור בקבלנות משנה, ונחשבת לאחת מהקבלניות העצמאיות הגדולות באוקריאנה. כיום החברה מעסיקה כ-200 עובדים, ובשנת 2019 הסתכמו מכירותיה בכ-25 מיליון אירו.

חברת VD Mais מתמחה בתחומי הרכב, מכשור רפואי, ציוד תעשייתי, תאורת לדים, מערכות טלקום, תשתיות ומערכות מדידה (Metering). היא קיבלה הסמכת IATF 16949:2016 לתחום הרכב, הסמכת ISO 13485:2016 לייצור מכשור רפואי, הסמכת ISO 14001:2015 והסמכת ISO 9001:2015. רצפת הייצור שלה משתרעת על-פני שטח של 15,500 מ"ר וכוללת 5 קווי הרכבות SMT, יכולות ייצור ידני ואוטומטי בטכניקת THT וביצוע הלחמות Nitrogen Environment Reflow.

כיום מגיעה קיבולת הייצור של החברה לכ-2.5 מיליון השמות ביום של רכיבים החל מגודל 01005 ועד לרכיבי BGA. בנוסף לייצור, היא מספקת שירותי פיתוח הנדסי החל משלב עריכת המעגל המודפס. היא הקימה מעבדת בדיקות לאבטחת איכות המוצרים המוגמרים. החברה מנסה לקדם את הרעיון של ייצור באירופה במחירים של מדינה מתפתחת. ראוי לציין שקיים הסכם סחר חופשי בין ישראל לאוקראינה, שייכנס כנראה לתוקף בתקופה הקרובה.

קו SMT ברצפת הייצור של VD Mais
קו SMT ברצפת הייצור של VD Mais

בינואר 2019 נחתם הסכם סחר חופשי בין ישראל ואוקראינה הכולל הפחתת מכסים על מוצרי חקלאות ומוצרי תעשייה שונים. העיתונות האוקראינית דיווחה השבוע ששר החוץ גבי אשכנזי הבטיח לעמיתו האוקראיני שהכנסת תאשרר את ההסכם בשבועות הקרובים, כדי שהוא יוכל להיכנס לתוקף. בסך הכל, היקף הסחר בין שתי המדינות נאמד כיום בכ-1.1 מיליארד דולר.

למידע נוסף: אלנה פריבן, [email protected] ,054-4936051

גליל מיקרוגל תשקיע בחברות מיקרו-אלקטרוניקה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: ייצור תחת מיקרוסקופ בחברת גליל מיקרוגלים ומיקרואלקטרוניקה

חברת גליל מיקרוגלים ומיקרואלקטרוניקה (Galil Microwave) ממגדל העמק גייסה כ-5 מיליון דולר ממשקיעים פרטיים כדי לבצע השקעות בחברות סטארט-אפ המפתחות טכנולוגיות חדשות בתחום המיקרו-אלקטרוניקה. המנכ"ל והבעלים של החברה, טיראן פרטוק, סיפר ל-Techtime שהחברות שיצטרפו לתוכנית יקבלו סיוע וליווי מקצועי לצד ההשקעה הפיננסית.

פרטוק: "זהו כסף חכם. אנחנו מעוניינים להשקיע בחברות המפתחות מארזים חדשניים, חברות המפתחות פתרונות ייצור בתחום המיקרו-אלקטרוניקה, ולתמוך בחברות שהמוצר שלהן כולל הרבה מאוד מרכיבים של מיקרו-אלקטרוניקה. בין השאר, המטרה היא לספק להן את שירותי הייצור של גליל". חברת גליל מיקרוגלים ומיקרואלקטרוניקה הוקמה בשנת 1986 על-ידי התעשייה האווירית ואלישרא (כיום חטיבת אלישרא באלביט מערכות).

כיום החברה נמצאת בבעלות המנכ"ל טיראן ומעסיקה כ-40 עובדים. היא מבצעת פרוייקטי ייצור עבור השוק הצבאי והשוק האזרחי, מרמת האבטיפוס ועד לרמת הייצור הסדרתי. החברה מתמחה בייצור מולטי-צ'יפים, מכשירי הדמייה, חיישנים, מארזי Flip-Chip ומערכות מיקרו-אלקטרומכניות (MEMS). היא מבצעת הרכבות של מכלולי RF זעירים, מיזעור מעגלים אלקטרוניים וביצוע הרכבות של פיסות סיליקון זעירות על מגוון מצעים. החברה מבצעת הרכבה בהלחמות מיוחדות, חיווט Wire Bonding ועוד.

למידע נוסף: גליל מיקרוגלים ומיקרואלקטרוניקה