ייצור אלקטרוני

מפעל ניסטק גולן מקים חממת סטארט-אפים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל ניסטק גולן, רפי אבסוב. צילום: Techtime

כחלק מהחזון של קבוצת ניסטק (Nistec) להקמת מרכז טכנולוגי בקצרין שהיא העניקה לו את השם "רמת הסיליקון", צפוי מפעל ניסטק גולן שבקצרין לפתוח בשבועות הקרובים את החממה הטכנולוגית אשר תארח מספר חברות סטארט-פ שיקבלו סיוע בפיתוח והבאת המוצר לייצור. כך התברר בסיור Techtime במפעל הייצור החדש. מנכ"ל ניסטק גולן, רפי אבסוב, הסביר שהרעיון הוא לספק מענה לצורך ממשי: "הרבה מאוד יזמים מסיימים את לימודיהם עם רעיון חדש, אבל הם לא יודעים כיצד לממש אותו.

"אצלנו הם יוכלו לקבל את כל השירותים של קבוצת ניסטק, כולל תכנון ועריכת מעגלים ואת כל תהליכי ההבאה לייצור. מספר חברות סטארט-אפ מתכננות להגיע לכאן, ואנחנו מצפים שהחממה תתחיל לפעול בשבועות הקרובים. המטרה היא להקים את 'רמת הסיליקון', שתתבסס על חברות סטארט-אפ המפתחות כאן מוצרים חדשניים. בנינו במפעל מספר חדרים המיועדים לחברות שיפעלו מכאן. אנחנו מציעים להן מקום יפה ומסודר שיאפשר להם לפתח מוצר משלב הרעיון ולצאת בקלות אל השוק".

קו SMT חמישי נמצא בהקמה

מפעל ניסטק גולן הוקם בהשקעה כוללת של כ-45 מיליון שקל, והחל לפעול בחודש ספטמבר 2023. כיום הוא משתרע על-פני שטח כולל של כ-6,700 מ"ר ומעסיק כ-110 עובדים. לצד החממה בהקמה, במפעל מוקם גם מרכז מבקרים לצרכים חינוכיים והוא כולל תשתיות בינוי המאפשרות הרחבה עתידית. היעד, סיפר אבסוב, הוא להעסיק כ-250 עובדים. תשתית הייצור שלו מתבססת על 4 קווי SMT מהירים, אולם גם היא נמצאת כיום בתהליכי התרחבות.

אבסוב: "אנחנו מייצרים הרבה מאוד ציוד רפואי וציוד תקשורת, ולאחרונה התעשייה הביטחונית נמצאת בצמיחה. בשנה האחרונה הרחבנו את יכולות הייצור של מוצרים צבאיים ואנחנו עומדים בתקן התעופה והחלל AS9100. כרגע אנחנו נמצאים בתהליכי ההתקנה של קו SMT חדש (חמישי) אשר מבצע השמות של כרטיסים צבאיים ברוחב של עד חצי מטר. בעקבות התפתחות השוק הצבאי, הקמנו בחודשים האחרונים מחלקת כבילה שקיבלה הסמכות למוצרים צבאיים ומצויידת בציוד בדיקה ייעודי. כבילה הוא תחום מורכב מאוד שיש בו הרבה מאוד תקנים – אבל מעט מאוד ספקים".

רצפת הייצור במפעל ניסטק גולן
רצפת הייצור במפעל ניסטק גולן

מהו אופי הפעילות העיקרית שלכם?

"אנחנו מגשימים את החלום של הלקוחות: מבצעים הרכבות PCBA, מוצרים מוגמרים, חיווט, ציפויים אקריליים למעגלים צבאיים ותעשייתיים ועוד. ההתמחות שלנו היא ייצור במנות קטנות ובינוניות, כולל הרבה מאוד עבודות NPI. המהנדסים בישראל עובדים בצורה שונה מאשר ברוב העולם. בחו"ל המהנדס מפתח את המוצר במשך שנתיים, ומביא אותו לייצור כשהוא מושלם. בישראל, המהנדס עובד בלוחות זמנים קצרים: מפתח את המוצר במשך חצי שנה, מביא אותו לייצור ואז ממשיך לבצע השלמות ושידרוגים.

"לכן גמישות היא המודל העסקי שלנו, כדי להגיע מהר יותר אל השוק. פיתחנו שיטת עבודה המאפשרת לנו לייצר בכמויות קטנות מאוד, לפעמים ברמה של 5-10 יחידות ולעתים אפילו פחות. אבל אנחנו ממליצים ללקוחות לייצר לפחות 10 יחידות, כדי לבצע את כל הבדיקות ולוודא שהמעגל עובד כראוי, לפני שהם עוברים לייצור בכמויות גדולות יותר.

"כאשר אנחנו עוברים לייצור המוני, כל מעגל עשירי נבדק במלואו, כולל בדיקה ויזואלית ובדיקת X-Ray. אם מתגלה בעיה, אנחנו עוצרים מיידית את הקו ומחפשים את מקור הבעיה. פיתחנו תוכנה משלנו אשר אוספת את כל בדיקות האיכות מכל המכונות במפעל, ומספקת לנו מידע מידע ברמה היומית של כל התקלות שהתגלו ורמת האיכות של המחלקות השונות ושל המפעל כולו".

מערכת ה-X-Ray החדשה בקו הייצור
מערכת ה-X-Ray החדשה בקו הייצור

כיצד אתם מתמודדים עם בעיית המרחק מהמרכז?

"אנחנו לא מרגישים שהמרחק מרתיע את הלקוחות. הם אוהבים את היציאה מהשגרה ואת היופי של הנסיעה לכאן. אנחנו גם מספקים כלים נוחים למעקב וניהול העבודה מרחוק. המפעל נקי, מסודר ושקוף. יישום מקוון מאפשר ללקוח לעקוב אחר כל שלבי הייצור של המוצר ואחר הרכיבים שלו במחסן שלנו. המערכת הזאת כל-כך יעילה שיש לנו לקוחות ממרכז הארץ שאף פעם לא ביקרו במפעל. אבל הלקוחות מוזמנים להגיע לכאן, לעקוב מקרוב אחר הייצור שלהם ואפילו לבצע ביקורות פתע בקו הייצור".

מודל ייחודי של הכשרות מקצועיות

הפעלת מפעל ייצור אלקטרוני גדול ברמת הגולן דורשת התמודדות עם הסוגייה הקשה של עובדי ייצור, עימה מתמודדת התעשייה גם במרכז הארץ. רפי אבסוב צמח בתעשייה ומכיר אותה היטב. הוא עלה לישראל מאזרבייג'ן בשנת 1994 בגיל 25 לאחר שהשלים שם לימודי הנדסת אלקטרוניקה. הוא צבר נסיון ייצורי בחברת USR, ובשנת 2010 הצטרף כמשנה למנכ"ל ניסטק צפון.

"כ-80% מעובדי המפעל כיום הם תושבי קצרין, והשאר מגיעים מיישובים אחרים ברמת הגולן. אנחנו מאפשרים לעובדים להגדיל את ההכנסה באמצעות מערכת תגמול ייחודית שפיתחנו: בנינו סולם תגמולים עבור הסמכות שהעובדים מקבלים, כאשר כל הסמכה גוררת תוספת שכר אוטומטית לעובד. זהו מנגנון ששני הצדדים מרוויחים ממנו: אנחנו מקבלים עובדים בעלי מוטיבציה ללמוד ולהעמיק את ההכשרה המקצועית שלהם, והם רוכשים ידע ומסלול ברור לקבלת משכורות גבוהות יותר".

בקרמוס מקימה קו ייצור של סטטוסקופים אלקטרוניים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: עודד בקרמוס (מימין) עם דורון אדלר בקו הייצור החדש המוקם בקיסריה. צילום: Techtime

חברת בקרמוס (Beckermus) מקיסריה מקימה קו ייצור של סטטוסקופים אלקטרוניים מתוצרת חברת Sanolla הישראלית, אשר עוברת לשלב הייצור הסדרתי לאחר 10 שנות פיתוח. החברה פיתחה טכנולוגיה לאיבחון מחלות לב וריאה באמצעות האזנה, הקלטה וניתוח אותות אקוסטיים המגיעים מהגוף. מעבר ליכולת של המערכת לשמש כסטטוסקופ אלקטרוני הממלא את כל תפקידיו של הסטטוסקופ האקוסטי הרגיל, המערכת של סנולה מצליחה להאזין לתדרים אקוסטיים הנמצאים מעבר לטווח הקליטה של הסטטוסקופ האקוסטי ושל האוזן האנושית, ולגלות תופעות חדשות.

החברה הוקמה בשנת 2016 על-ידי המנכ"ל דורון אדלר ומנהל התיפעול דויד לינהרד. היא גייסה הון ממשקיעים, כולל מחברת בקרמוס עצמה, וקיבלה עד היום 3 מיליון דולר מרשות החדשנות וכ-8 מיליון דולר מתוכנית הורייזון 2020 של האיחוד האירופי. מייסד ומנכ"ל סנולה, דורון אדלר: "אנחנו מאזינים לקולות בתחום התת-שמע שמיקרופונים רגילים לא מצליחים לקלוט. היכולת הזו מבוססת על שילוב של טכנולוגיית מיקרופון סטנדרטית ביחד עם מד תאוצה, המעניק לנו יכולת האזנה לקולות בתדרים של 0.3 הרץ ועד 20kHz. הטווח הזה הביא לגילוי תופעות חדשות. הקורונה, למשל, מייצרת רעשים שלא ניתן לשמוע בסטטוסקופ הרגיל. המערכת שלנו הגיעה לשיעור זיהוי של 90%".

היעילות של המערכת הודגמה לאחרונה בניסוי משותף שסנולה ביצעה ביחד עם קופת חולים כללית. במהלך הניסוי נבדקו 1,000 פציינטים שנחשבו בריאים. הרופאים איתרו 18 מקרים של מחלות ריאה ולב – הסטטוסקופ האלקטרוני זיהה מביניהם 48 חולים. באפריל 2022 היא קיבלה אישור FDA לשיווק המערכת במתכונת של סטטוסקופ אלקטרוני, וברבעון הבא היא היא מצפה לקבל אישור FDA גם עבור תוכנת הבינה המלאכותית שלה. לאישור הזה יש משמעות רפואית מיוחדת: החברה אספה יותר מ-100 אלף דגימות קול ממרפאות באירופה, בארה"ב ובישראל, ובנתה ספרייה של סימפטומים שהמערכת מזהה באמצעות קולות התדרים הרגילים ותדרי התת-שמע המיוחדים שהיא קולטת.

אדלר: "אנחנו בונים עכשיו קו ייצור בחברת בקרמוס. המכלולים האלקטרוניים והמארז מיוצרים אצל קבלני משנה, כאשר ההרכבה הסופית, האינטגרציה והבדיקות יתבצעו כאן בחדר אקוסטי נקי. המטרה היא להקים סביבת ייצור נקייה בשטח של כ-300 מ"ר". במסגרת ביקור של Techtime באתר הייצור המוקם, סיפר מנכ"ל חברת בקרמוס, עודד בקרמוס, שהחברה תספק לסנולה פתרון ייצורי מלא: "אנחנו נהיה אחראים על מתן פתרון Turnkey מקצה לקצה, כולל הרכש, ההרכבה והבדיקות הסופיות. מדובר במוצר הדורש רמת דיוק גבוהה מאוד בייצור, כאשר לאיכות ההרכבה האקוסטית יש חשיבות עליונה בהבטחת איכות המוצר".

פי.סי.בי מציעה מודל שירותים כולל: מתכנון ועד ייצור מלא

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת פי.סי.בי טכנולוגיות (PCB) פותחת בפני קהילית המפתחים בארץ את כנס הלקוחות השנתי שלה, ממעגל למערכת – כנס לקוחות ומפתחים, שיתקיים ב-27 במאי במלון וורט לגון בנתניה. במסגרת הכנס יוצג מודל פעילות חדש שהיא מתכננת להטמיע בתעשייה הישראלית. מדובר במתן שירות כולל לחברות אלקטרוניקה משלב הפיתוח ותכנון המוצר, התאמת טכנולוגיית ייצור אופטימלית, והשלמת כל התהליך בנקודה אחת. המודל מבוסס על שורה של טכנולוגיות ייצור מיוחדות, שחלקן פותח בחברה, המאפשרות לייצר מוצרים מבוססי חומרה אלקטרונית מכל הסוגים, כולל מתן שירותי מיזעור, מצעים מתקדמים, מעגלים מודפסים צפופים, הטמעת רכיבים קבורים בין השכבות ועוד.

בראיון ל-Techtime, סיפר מנכ"ל החברה, עובד שפירא, שהמודל שהחברה פיתחה מבוסס על יתרון הנדסי אינטגרטיבי: "אין שום גורם שיודע לעשות גם את תכנון המוצר, הפיתוח, תכנון הייצור והייצור עצמו – מרמת מעגל ומצעים, דרך מארזים ועד לרמת הכרטיס והמוצר הסופי – באותו אתר. יש כאן 30 אלף מטר מרובע עם כל היכולות הדרושות לתעשייה".

מהי החבילה שאתם מציגים?

שפירא: "אנחנו מציעים פתרון כולל שבו אנחנו שותפים משלב התכנון ועד לשלב הייצור של כל צורכי החומרה האלקטרונית והמכניקה. פי.סי.בי יודעת לייצר מעגלים, מצעים, מארזים מתקדמים לשבבים, ולהרכיב כרטיסים ומערכות שלמות עד לרמת המוצר המלא אני חושב שאין עוד חברה בישראל ובכדור הארץ המערבי, ויש מעט מאוד חברות במזרח, שיכולות להציע פתרון כזה מקצה לקצה. הרעיון הוא שיש לנו את כל היכולות האלה תחת קורת גג אחת: כ-17% מכל עובדי החברה הם עובדי מו"פ המתמחים בהנדסת תהליך והנדסת תכנון. מדובר ב-100 עובדים היושבים ביחד בחדר אחד, עם נוף  מהמם לעמק יזרעאל, ומדברים אחד עם השני על כל תכנון שמגיע לחברה. העובדים האלה אחראים על כל השלבים ההנדסיים הקשורים לתכנון האלקטרוני של המוצר. הדבר מאפשר ללקוחות לגשת אל מקום אחד שפותר לו את כל בעיות התכנון ומתמודד עם כל מגבלות התכנון".

מהו פוטנציאל השוק של ייצור כולל כזה?

"בשנה האחרונה יש גידול רב בכל מה שקשור לטכנולוגיות ביטחון, לצד הפעילות המסורתית שלנו בתחומי הרפואה והמוצרים התעשייתיים. אלה עולמות הדורשים חדשנות ויכולות ייצור חומרה מתקדמת. כל התעשיות האלה מחייבות מוצרים אמינים. צריך להבין שרוב כשלונות החומרה האלקטרונית נובעים מהממשקים: בין המצע, המעגל המודפס, הרכיבים ועוד. אנחנו יודעים לפתור את בעיות האמינות והאיכות האלה כבר בשלב התכנון מבלי להתפשר על ביצועי קצה".

בכנס ייחשפו אפשרויות תכנון חדשות

"סוגיית המיזעור היא דוגמה מושלמת: אנחנו מתמחים בתחום המיזעור גם בשלב התכנון ההנדסי וגם בטכנולוגיות הייצור שיש בחברה. כשאתה ממזער מעגל אלקטרוני נוצרות בעיות פיזור חום ופינוי חום, שהן גורם מרכזי בכישלון של מערכות אלקטרוניות. פיתחנו מבנים הנדסיים תוך שימוש בתהליכים וחומרים המאפשרים לספק פתרונות טיפול בחום המשפרים את ביצועי המוצר. אנחנו מציעים ללקוחות את כל החבילה הזאת. היכולת שלנו היא לא רק בייצור – אלא גם בפיתוח הפתרון האופטימלי".

חברת פי.סי.בי טכנולוגיות ממגדל העמק היא אחת מספקיות שירותי הייצור העצמאיות הגדולות בישראל. בשנת 2024 צמחו מכירותיה ב-12% והסתכמו בכ-152.9 מיליון דולר. החברה פועלת במתכונת של שלוש חטיבות מרכזיות: מעגלים (PCB), הרכבות אלקטרוניות וחטיבת מיזעור (באמצעות iNPACK). בין הטכנולוגיות שהיא מספקת: ייצור מעגלי PCB גמישים וקשיחים בצפיפות גבוהה, הרכבות אלקטרוניות מרמת הכרטיס ועד לרמת תתי מכלולים ומערכות שלמות, פיתוח וייצור מצעים אורגניים (Organic Substrate), פתרונות מיקרואלקטרוניקה מלאים דוגמת Wire Bonding , Die Attach וכדומה, פיתוח וייצור מארזי System In Package, פתרונות מיזעור ברמת הפאנל (Panel Level), פיתוח פתרונות לרכיבים חשופים דוגמת LiDAR לתעשיית הרכב, ועוד.

עוד מספר שפירא: "יש כאן שוק מתפתח שיש לו הזדמנות לפגוש פתרונות שלא היו זמינים בישראל עד לפני שנתיים-שלוש. קיימים גם שיקולים נוספים: כשפונים אל ספקים שונים עבור שלבים שונים בייצור, התהליך נמשך יותר זמן ודורש להתפשר על המכנה המשותף הנמוך ביותר. פיתוח וייצור מלא במקום אחד מאפשרים לקצר זמנים ולחסוך הרבה מאוד פערי תיווך של קונה-מוכר. יש לנו כבר מספר פרוייקטים במתכונת הזו. בכנס השנתי נחשוף אפשרויות תכנון חדשות המבוססות על מבנים הנדסיים מיוחדים ושילוב חומרים מיוחדים במוצר הסופי".

למידע נוסף ורישום:

ממעגל למערכת – כנס לקוחות ומפתחים

ניסטק הקימה מחלקות ציפוי במפעליה בצפון

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מחלקת הציפויים במפעל ניסטק גולן בקצרין. צילום: ניסטק

קבוצת ניסטק (Nistec) הקימה שתי מחלקות חדשות לציפוי מעגלים אלקטרוניים, במפעל ניסטק גולן בקצרין ובמפעל ניסטק צפון במעלות, בהשקעה כוללת של כ-2 מיליון שקל. מהחברה נמסר ל-Techtime שהמחלקות החדשות הוקמו בעקבות דרישה גוברת מצד לקוחות ביטחוניים של החברה, אשר פיתחו מוצרים אלקטרוניים הדורשים את הציפוי, ולאור המחסור הקיים בישראל ביכולות מתקדמות של ציפוי מעגלים. הציפויים מיועדים לשפר את עמידות המוצרים בתנאים קשים ואת ביצועיהם הטכניים.

טכנולוגיית הציפויים שניבחרה מבוצעת באמצעות מערפל Atomized Spray Coating, הכולל צילום מדויק של האזורים במעגל הנדרשים לציפוי, וריסוס החומר בצורה אחידה ודקה בעובי של 25-50 מיקרון. הפתרון מותאם לתקן IPC 610 CLASS3. קו הציפויים החדש כולל גם מכונת שטיפה המסירה את המזהמים מהמעגל לפני ביצוע הציפוי כדי להבטיח אחידות. לאחר ההתזה, הציפוי עובר ייבוש והקשיה בתנורי IR, בהתאם לסוג החומר ולדרישות הייצור, כדי להבטיח עמידות גבוהה של הציפוי.

מהחברה נמסר שהקמת מחלקות הציפוי היא חלק מאסטרטגיה שנועדה לחזק את פעילותה של ניסטק באזור הצפון. מנכ"ל הקבוצה, יצחק ניסן, אמר: "אנחנו גאים להוביל את תעשיית האלקטרוניקה הישראלית ולחזק את יכולות הייצור המקומי. ההשקעה במחלקות החדשות אינה רק השקעה בטכנולוגיה, אלא גם בצוותים שלנו ובתעשיית הביטחון הישראלית. ההשקעה הזו היא רק צעד אחד מתוך סדרה של צעדים שאנחנו מתכננים לבצע בשנים הקרובות".

ניסטק הוקמה בשנת 1985 ומעסיקה כיום כ-900 עובדים. היא מספקת פתרונות תכנון, ייצור והרכבה של מעגלים ומוצרים אלקטרוניים, ונחשבת לאחת מחברות שירותי הייצור האלקטרוני המרכזיות בישראל.

קו הציפויים החדש במפעל ניסטק צפון במעלות. צילום: ניסטק
קו הציפויים החדש במפעל ניסטק צפון במעלות. צילום: ניסטק

פי.סי.בי קיבלה הזמנת ייצור ביטחונית ב-12.5 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת פי.סי.בי טכנולוגיות (PCB Technologies) ממגדל העמק קיבלה הזמנת ייצור כרטיסים ומוצרים אלקטרוניים עבור חברה ביטחונית ישראלית גדולה בהיקף של כ-12.5 מיליון דולר, המיועדים לשני פרוייקטים ביטחוניים גדולים. הלקוח הוא חברה ביטחונית ישראלית גדולה. פי.סי.בי מסרה שלאחרונה היא קיבלה מהלקוח הזמנה דומה בהיקף של כ-3.5 מיליון דולר, ובכך מגיע השווי המצרפי של ההזמנות לכ-16 מיליון דולר. המוצרים שהוזמנו יסופקו מיידית החל מסוף 2024 ולאורך שנת 2025.

לאחרונה החברה דיווחה על גידול חד בהזמנות לביצוע פרויקטים ביטחוניים. מנכ"ל החברה, עובד שפירא, העריך שהגידול בביקוש מצד התעשיות הביטחוניות והצבאיות יימשך גם ב-2025 ובשנים הקרובות. ברבעון השלישי של 2024 צמחו מכירות פי.סי.בי בכ-22% והסתכמו בכ-42.6 מיליון דולר. המרכיב הגדול ביותר במכירות הרבעון השלישי היה הרכבת כרטיסים ומוצרים אלקטרוניים, שהסתכם בכ-24 מיליון דולר.

מדובר בגידול של כ-23.5% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, אשר הושג בעקבות גידול בהיקף ההזמנות ובתמהיל המוצרים. כ-4 מיליון דולר מתוך הגידול הזה מיוחסים לגידול חריג בהיקף הפעילות של אחד מלקוחות החברה. באוגוסט 2024 החברה קיבלה הזמנת-ענק ביטחונית אחרת, הפעם לייצור מעגלים מודפסים למערכת הביטחון, בהיקף של כ-5.6 מיליון דולר. המעגלים הוזמנו לצורך פרוייקט ביטחוני אסטרטגי, ויסופקו החל מהרבעון האחרון 2024 ועד הרבעון השלישי בשנת 2026.

לפני כחצי שנה החליט הדירקטוריון לבצע השקעה של כ-6 מיליון דולר בהרחבת תשתיות הייצור של החברה, אשר תמומן מהון עצמי והלוואות. הפרוייקט צפוי להתבצע במשך 18-24 חודשים. בששת החודשים האחרונים הכפילה מניית פי.סי.בי בבורסה בתל אביב את מחירה, וכעת החברה נסחרת בשווי שוק של כ-513.4 מיליון שקל.

סייבורד גייסה 8.7 מיליון דולר למערכת בדיקת רכיבים בקווי הייצור

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: המנכ"ל אושרי כהן לצד תמונות רכיבים פגומים שאותרו במערכת בקרת הייצור של סייבורד

חברת סייבורד מתל אביב (Cybord) השלימה גיוס הון סבב A בהיקף של כ-8.7 מיליון דולר. החברה פיתחה טכנולוגיה המשולבת בתוך קו הרכבות ה-SMT, אשר מאפשרת לזהות רכיבים מזוייפים או בעייתיים שהצליחו להסתנן אל קו הייצור, ולמנוע את הרכבתם על הכרטיס. הגיוס הובל על-ידי Capri Ventures, ובהשתתפות Ocean Azul Partners והמשקיעים הקיימים בחברה, IL Ventures ו-NextLeap.

חברת סייבורד הוקמה בשנת 2018 על-ידי הטכנולוג הראשי ד”ר אייל וייס, על-בסיס רעיון חדשני לאיתור רכיבים פגומים או רכיבים מזוייפים  בקו הייצור עצמו, באמצעות ניצול מערכות ה-Dump הקיימות במילא במכונות ההשמה (Pick and Place) התעשייתיות. המערכות האלה כוללות מצלמות בקרה הבודקות כל רכיב לפני השמתו על המעגל, כדי לוודא שהוא מונח בכיוון ובזווית הנכונים. במקרים מסויימים הן מפעילות את נוהל Dump: השלכת הרכיב הצידה או עוצירת קו הייצור.

התוכנה של סייבורד מתחברת אל מכונת ההשמה, שולפת ממנה את התמונות, ובודקת אותן באמצעות אלגוריתם בינה מלאכותית ובסיס נתונים עצום שהחברה צברה לאורך השנים. מנכ"ל סייבורד, אושרי כהן, סיפר ל-Techtime שמאז הקמתה אספה החברה מידע על 5 מיליארד רכיבים אלקטרוניים. "אנחנו נותנים כיסוי של 100% מהרכיבים בתעשייה ויודעים לומר על כל רכיב האם פגום, תקין, מקורי או מזוייף, ולספק יכולת עקיבות (Traceability) מלאה של הכרטיס. גם כאשר מגיע רכיב חדש שאנחנו לא מכירים, המערכת לומדת אותו ובתוך מספר ימים מייצרת מודל מלא שלו".

יותר מ-60 קווי ייצור המוני

לחברה שיתוף פעולה עמוק עם יצרנית מכונות ההשמה סימנס. פתרון הבדיקה שלה מותקן ביותר מ-60 קווי ייצור המוני בעולם ובודק מיליוני רכיבים אלקטרוניים מדי יום. הוא נמצא בקווי ייצור של חברת פלקס, ובקווים של לקוחות יוקרתיים כמו אנבידיה, סיסקו ואינטל. גיוס הסיד של החברה בוצע במרץ 2022, שבמהלכו היא גייסה כ-4 מיליון דולר. כיום החברה מעסיקה כ-25 עובדים. בעקבות דרישת המשקיעים בסבב הגיוס האחרון היא השלימה בחודש מאי 2024 תהליך של "היפוך שרוול", ונרשמה כחברה אמריקאית שבסיסה בדלאוור המפעילה מרכז פיתוח בישראל. פירוש הדבר שההון שהיא מקבלת מגיע לבנקים בארה"ב. לארץ יגיעו רק משכורות העובדים והוצאות כלליות של המשרד. במקרה של אקזיט, המסים יגיעו לאוצר האמריקאי.

מהי מטרת הגיוס הנוכחי?

אושרי כהן: "ההון החדש מיועד לבנות תשתית שיווק ומכירות. יש לנו מוצר עובד וקיים המותקן בקווים מאוד אינטנסיביים. מדובר בתעשייה מאוד שמרנית שלא אוהבת לבצע שינויים,אם אין בהם צורך ברור מאוד". הוא אינו חושש מנסיון של יצרניות מכונות השמה להתקין תוכנה מתחרה במערכות הייצור שלהן: "אנחנו לא מתחרים ביצרני המכונות, אנחנו השותפים שלהם. גם אם הם יפתחו אלגוריתם שהוא יעיל כמו שלנו, העוצמה של המערכת טמונה בבסיס הנתונים המקיף שניצבר מאז הקמת החברה. אנחנו מקדימים ב-5 שנים כל מי שינסה לעשות את זה".

צמח טכנולוגיות פיתחה רובוט לביצוע עבודות BGA Reballing

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: רובוט ה-Reballing שפותח בחברת צמח

חברת צמח טכנולוגיות מראש העין הגדילה את קו שירותי ה-Reballing והוסיפה רובוט נוסף המחליף כדורי הבדיל הקיימים ברכיבי Ball Grid Array – BGA. חברת צמח נמצאת בבעלות קבוצת א.י אלקטרוניקה, המספקת שירותי רכש, הנדסה, לוגיסטיקה וייצור לתעשיית האלקטרוניקה בישראל. יו"ר הקבוצה, ד"ר אורי פורת, סיפר ל-Techtime שהרחבת הקו הרובוטי נעשתה בעקבות דרישה גוברת של לקוחות ביטחוניים, אשר מבקשים להחליף את כדוריות המגע להלחמות המבוססות על בדיל נטול עופרת (בהתאם לדרישות התקן הסביבתי RoHSׂ), לכדוריות בדיל  עופרת, כפי שדורשים מרבית התקנים הביטחוניים.

תהליך ה-Reballing הוא חלק בלתי נפרד מהעבודה השוטפת בתעשייה. לעתים רבות החלפת הכדורים נעשית עקב תקלות כמו קצרים או ירידה באיכות ההולכה החשמלית. בתעשייה הביטחונית, כאמור, התהליך נפוץ מאוד ומתבצע על רוב רכיבי ה-BGA. אלא שמדובר בתהליך מסובך שיש לבצע אותו בדייקנות ותוך מעקב מדוקדק אחר העומסים התרמיים והמכניים המופעלים על הרכיב. הבעיה הגדולה ביותר נעוצה בכך שקשה מאוד לגלות תהליך לא תקין, שכן חשיפת הרכיב לטמפרטורה גבוהה מדי או לא מבוקרת, לשם המחשה, לא משאירה עליו סימנים.

פצצת זמן מתחת לרכיב

התוצאה של תהליך Reballing לא תקין היא בירידה בביצועי הרכיב שלא תמיד ניתן לאתר אותה מראש לפני התקנתו על המעגל ומסירת המוצר ללקוח. ד"ר פורת: "זהו תהליך מאוד מסוכן, מכיוון שאם אתה חורג מהמלצות היצרן וגורם לשוק תרמי או פגיעה מכנית מיקרוסקופית, תהיה פגיעה בביצועים ובאורך החיים של הרכיב. זו תופעה שלא ניתן למדוד אותה או לאפיין בעין חופשית. זוהי פצצת זמן שאף אחד לא יודע על קיומה". לפני כשנתיים החליטה צמח טכנולוגיות להתמודד עם האתגר והחלה בפיתוח רובוט Reballing העובד בתא סגור ומבוקר תרמית ומכנית. הפיתוח של המוצר נמשך קרוב לשנתיים ונעשה בליווי אחת מחברות האלקטרוניקה הצבאית המובילות בישראל.

המערכת נכנסה לשימוש סדרתי לפני כשנה. בעקבות הביקוש הרב בתעשייה הביטחונית, החברה הוסיפה רובוט נוסף ולמעשה הכפילה את קיבולת הקו. החברה הודיעה שהמערכת הרובוטית המבוקרת מבטיחה שכל רכיב שעובר את התהליך עומד בסטנדרטים המחמירים הנדרשים ליישומים קריטיים בתעשייה הביטחונית. היא מטפלת במגוון גדול של רכיבי BGA, אשר הטיפול בהם כולל ניקוי, פרופיל תרמי מבוקר ומיקום אופטימלי של כל כדורית. להערכת החברה, היא הגוף היחיד בישראל המבצע שירותי Reballing מבוקרים בקפידה. ד"ר פורת: "עד לאחרונה הרבה לקוחות ביטחוניים ביצעו את העבודות האלה בחו"ל".

שירותי De-golding ו-Pre-tinning לרכיבי QFN ו-QFP

בנוסף לשירותי ה-Reballing, חברת צמח טכנולוגיות מספקת גם שירותי De-golding ו-Pre-tinning לרכיבי QFN ו-QFP. החברה פיתחה תהליך ייחודי להסרה מבוקרת של שאריות בדיל מהרכיבים לאחר הציפוי, המאפשרים לקבל רכיבים בעלי מישוריות גבוהה לאחר הציפוי.

למידע נוסף ויצירת קשר:

שלומי מיכאל, מנכ״ל צמח טכנולוגיות: 054-3014263,  [email protected]

 

פי.סי.בי: הזמנה ביטחונית לייצור PCBs ב-5.6 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת פי.סי.בי טכנולוגיות (PCB Technologies) ממגדל העמק, קיבלה הזמנת ייצור מעגלים מודפסים היקף של כ-5.6 מיליון דולר עבור מערכת הביטחון. המעגלים הוזמנו לצורך פרוייקט ביטחוני אסטרטגי, ויסופקו החל מהרבעון האחרון 2024 ועד הרבעון השלישי בשנת 2026. החברה מסרה שמדובר בהזמנה מלקוח גדול בתעשייה הביטחונית הישראלית, שהיא מוכרת לו מוצרים נוספים. בתחילת החודש דיווחה פי.סי.בי על תוצאות שיא ברבעון השני של 2024: המכירות צמחו ב-8% והסתכמו בכ-35.4 מיליון דולר, והרווח הגולמי זינק ב-92% והסתכם בכ-6.5 מיליון דולר.

חטיבת המעגלים המודפסים היא הפעילות הצומחת והרווחית ביותר של החברה. הכנסות החטיבה צמחו ברבעון השני בכ-19.7% והסתכמו בכ-18.4 מיליון דולר. לפני כחודשיים החברה דיווחה על קבלת הזמנה לאספקת מעגלים מודפסים בהיקף של כ-9.1 מיליון דולר עבור חברה ביטחונית בישראל. החברה העריכה שבתקופה הקרובה יתקבלו הזמנות המשך נוספות בהיקף דומה בקשר לפרוייקט הביטחוני הספציפי הזה, אולם לא מסרה האם ההזמנה החדשה קשורה אליו.

חברת פי.סי.בי טכנולוגיות נסחרת בבורסה של תל אביב. לאחר ההודעה על ההזמנה, עלתה מנייתה בכ-4.1% וכעת היא נסחרת לפי שווי שוק של כ-330 מיליון שקל. החברה מסרה שגם צבר ההזמנות והסכמי המסגרת הגיעו לשיא של 183 מיליון דולר בסוף הרבעון, בהשוואה לכ-155 מיליון דולר בסוף 2023. מנכ"ל פי.סי.בי, עובד שפירא, אמר שהוא צופה שהגידול בביקושים מצד התעשיות הביטחוניות והצבאיות יימשך לאורך שנת 2024 כולה, וצפוי להמשיך גם בשנים הקרובות. הוא אמר שלאור התחזית הזאת, "החברה נערכת להגדלת כושר הייצור בכ-50%".

iFixit ביטלה השת"פ עם סמסונג בגלל טכניקות ייצור בעייתיות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: הסרת סוללת ליתיום-יון מודבקת במכשיר גלאקסי של סמסונג. מקור: iFixit

חברת iFixit שמרכזה בארה"ב ובגרמניה, הודיעה על הפסקת שיתוף הפעולה עם חברת סמסונג (Samsung) בייצור ובאספקת מדריכים לתיקון מכשירי הטלפון שלה. בפוסט כועס מאוד שפירסם מנהל שירותי הלוגיסטיקה של החברה, סקוט האד, הוא מאשים את סמסונג בכך שניצלה את הקשר עם iFixit לצורך יחסי ציבור בלבד, שהיא איננה מספקת תמיכה למעבדות שירות ותיקונים ושהיא אימצה שיטות ייצור המונעות אפשרות לתקן מכשירים מקולקלים, ולכן מיייצרת פסולת אלקטרונית מיותרת.

חברת iFixit היא מותג עולמי בתחום התיקון של ציוד חשמלי ואלקטרוני. היא הוקמה בשנת 2003 כדי לקדם את החזון של תיקון ציוד במקום זריקתו לפח. החברה בנתה קהילה תוססת שכתבה עד היום יותר מ-100,000 מדריכי תיקון לציוד חשמלי ואלקטרוני. היא גם מוכרת חלפים מתוצרת היצרנים עליהם חיברה מדריכים, וציוד למעבדות שירות. בתעשייה היא מוכרת בזכות פרוייקטי Teardown הזוכים לכיסוי נרחב, משום שהיא חושפת בהם את המבנה הפנימי ואת הרכיבים המצויים במוצרים אלקטרוניים.

חלפים במחיר לא סביר

סקוט האד מדווח שהוויכוח עם סמסונג החל מיד לאחר ששתי החברות הכריזו לפני כשנתיים על שיתוף פעולה בתחום התיקון של מכשירים מצותרת סמסונג. במסגרת שיתוף הפעולה, חברת iFixit התחיייבה לחבר מדריכי תיקון ולספק חלקי חילוף, ואילו סמסונג התחייבה לייצר  מכשירים באופן המקל על תיקונם. אלא שהמציאות היתה שונה. האד: "לכל אורך הדרך נתקלנו במכשולים שגרמו לנו לפקפק במחוייבות של סמסונג לסייע בתיקון מכשיריה. התקשינו לקבל ממנו חלקי חילוף עבור מעבדות תיקון בכמות ובמחירים הדרושים. המחיר היה כל-כך גבוה שהלקוחות העדיפו להחליף מכשירים במקום לתקן אותם.

לקח "הסוללות המתפוצצות" לא נלמד

"גם הייצור של מכשירי גלאקסי נשאר כשהיה – מבוסס על הדבקה מתסכלת של החלקים הפנימיים. כך למשל, סמסונג לא סיפקה סוללות להחלפה – רק סוללות המודבקות ללא הפרד למסכי המכשיר. כדי להחליף סוללה צריך להחליף גם את המסך היקר". שורשיו של הוויכוח העקרוני בין iFixit וסמסונג נעוצים במשבר הסוללות המתפוצצות שהיכה בסמסונג בשנת 2016. באותה שנה התברר שסוללות הליתיום-יון במכשיר Note 7 נוטות להתלקח באופן ספונטני. סמסונג החליפה מכשירים ללקוחות, אבל גם הם התלקחו. בסופו של דבר היא ביקשה מהם לכבות את המכשירים ולהפסיק להשתמש בהם כליל.

חברת iFixit ניסתה להתמודד עם הבעיה באמצעות החלפת הסוללה מקו הייצור המקולקל בסוללה תקינה, אולם גילתה שהדבר קשה מאוד לביצוע, "לפחות כמו ניתוח מוח: הסוללה מודבקת בדבק חזק מאוד וללא ברגים, כאשר כדי להגיע אליה צריך להשתמש באוויר חם ולהסיר מספר שכבות של רכיבים וחלקים מודבקים אחרים". המהלך הנוכחי של סיום הקשר בין שתי החברות, מלמד שסמסונג לא שינתה את שיטות הייצור שלה מאז אותו משבר.

ניסטק מכניסה רובוטים אל קווי הייצור

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: רובוט הדגמה במפעל ניסטק בפתח תקווה

חברת ניסטק (Nistec) המספקת שירותי ייצור אלקטרוני בקבלנות משנה (EMS), החלה להכניס רובוטים אל קווי ההרכבה של החברה, במטרה להגדיל את האוטומציה של תהליכי הייצור וההרכבה אשר מייעלת את העבודה ומגבירה את התפוקה. החברה מסרה ל-Techtime שהיא ביצעה פרוייקט של התקנת מספר רובוטים שיתופיים (Cobots) במחלקות שונות במפעל הייצור בפתח תקווה, ולאור הצלחת הפרויקט היא מתכננת להשקיע כ-3 מיליון שקל בשנתיים הקרובות, לצורך התקנת מערכות נוספות ברצפות הייצור של מפעלי החברה.

חברת ניסטק היא אחת מקבלניות ייצור האלקטרוניקה הגדולות בישראל, ומעסיקה כ-900 עובדים בארבעה מפעלים בפתח תקווה, במעלות ובקצרין. להערכתה, המערכות הרובוטיות יאפשרו להשיג התייעלות של כ-15% על בסיס כוח האדם הקיים. הפרויקט בוצע לאחר תהליך מחקר שנמשך כשנה שבדק את הפתרונות הקיימים היום בשוק. במסגרת הפרויקט, בוצעו ניסויים במגוון מערכות אוטומטיות, ולבסוף נבחרה מערכת רובוטית מדגם OB7 של חברת Productive Robotics מארה"ב, אשר הוטמעה בקווי ההרכבה בפתח תקווה.

עבודה שיתופית לצד בני-אדם

הרובוטים שנבחרו כוללים 7 צירי תנועה במקום 6 צירים כפי שיש למרבית הרובוטים. הדבר מעניק לרובוט גמישות רבה ואין צורך למקם את הרובוט בזווית או במיקום מיוחדים. בניגוד לזרוע אדם, הרובוט יכול להסתובב 360 מעלות בשני הכיוונים, ולכן הוא יכול לעבוד בתוך תא עבודה קטן ובמקומות שבהם רובוטים בעלי 6 צירים לא יכולים לתפקד, למשל כמו בתהליך טעינה של מכונות. הרובוטים השיתופיים תוכננו לעבוד לצד בני אדם. הם קומפקטיים בהשוואה לרובוטים תעשייתיים מסורתיים וניתן לשלב אותם באופן בטוח בסביבה אנושית ללא צורך "בכלובי הגנה". הם כוללים חיישנים המזהים אנשים או עצמים קרובים, ומתאמים את תנועת הקובוט על-מנת למנוע פגיעה.

זמן ההתקנה שלהם קצר והתכנות אינטואיטיבי ומהיר. למעשה, הרובוט לומד מיקום חלקים ללא תכנות וכל איש צוות יכול ללמד אותו לבצע מטלות, בלא צורך במומחה או במתכנת. בין השאר, הרובוט שהוטמע במחלקת הבדיקות החשמליות, מבצע בדיקה חשמלית מהירה של המעגלים האלקטרוניים המורכבים באתר. זרוע הרובוט אוספת את המעגל מקו הייצור, מעבירה אותו לעמדת הבדיקה החשמלית ולאחר ביצוע הבדיקה החשמלית, הרובוט מעביר את המעגל בצורה אוטומטית לתחנה הבאה, בהתאם לתוצאות הבדיקה.

מנהל האוטומציה במפעל ניסטק בפתח תקווה, מתי דבש, אמר שרובוטיקה היא פתרון מושלם לתעשייה הישראלית: "אופי הייצור בארץ הוא של מנות קטנות עם גיוון רחב (Low Volume High Mix). לכן גם בחרנו פתרון שבו יש לרובוט מגוון אפשרויות לביצוע פעולות מדויקות, ותהליך התכנות שלו הוא קל ומהיר. הרובוט שלProductive Robotics ענה על הדרישות האלה, וכעת אנחנו בוחנים הטמעה שלו בתחנות נוספות ברצפת הייצור". להערכת חברת Markets&Markets תחום הרובוטים התעשייתיים יצמח ב-5 השנים הקרובות בקצב של כ-13.8% בשנה ויגיע להיקף של כ-32.5 מיליארד דולר בשנת 2028.

USR חידשה את הקווים לצורך ייצור ביטחוני

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: אדי גז, מנכ"ל חברת USR

חברת USR שמרכזה בכרמיאל, השלימה בשנה האחרונה תוכנית ארגון מחדש של תשתית הייצור והתפעול, כדי להיערך לגידול בייצוא והעמקת כושר הייצור של מערכות ביטחוניות מתקדמות. מנכ"ל USR, אדי גז, סיפר ל-Techtime שבמסגרת התהליך הזה החברה רכשה והתקינה 6 קווי SMT מלאים של Siemens ו-Yamaha, וכעת היא מפעילה 11 קווי השמות. במקביל, הוחלפו מערכות-עזר בקווים, כמו מערכות ה-AOI וה-SPI בנוסף למכונות מריחה, והותקנה בחברה מערכת ERP וקשרי לקוחות (CRM) חדשה של חברה אמריקאית. בסך הכל, החברה השקיעה בתהליך הזה כמה עשרות מיליוני שקלים.

גז: "להערכתי, זו אחת מעסקאות ההצטיידות הגדולות ביותר בשנים האחרונות בתעשיית האלקטרוניקה הישראלית. ביצענו את הרכש מתוך הסתכלות קדימה על הצרכים העתידיים של התעשייה, ולכן רכשנו את המכונות ה-ASM המתקדמות ביותר של Siemens ו-Yamaha. הן מאפשרות לנו לייצר כרטיסים ברמות דיוק גבוהות מאוד עם מירווחים של מיקרונים בודדים בין המוליכים". לדבריו, בעקבות ההצטיידות החברה הגדילה משמעותית גם את קיבולת הייצור הכוללת שלה וגם את דיוק הייצור. "המערכות החדשות ייאפשרו לנו לספק מענה לצמיחה הגדולה בשוק הביטחוני בארץ ובעולם".

השלב הבא: סקנדינביה וארה"ב

לדבריו, כבר היום החברה פעילה בשוק הביטחוני האירופי, ומספקת שירותי ייצור לחברות ביטחוניות באירופה באמצעות הסכמים ישירים. "כיום אנחנו חושבים על כניסה לשווקים גלובליים נוספים, דוגמת סקנדינביה וארצות הברית". המערכות החדשות מותקנות באתרי הייצור של החברה בירושלים ובכרמיאל. ראוי לציין שתוכנית ההצטיידות הגדולה הזו הושלמה בשנת 2023. נודע שהחברה מתכננת לבצע הצטיידות נוספת גם בשנת 2024.

רצפת ייצור בחברת USR
רצפת ייצור בחברת USR

חברת USR מספקת שירותי ייצור אלקטרוני (EMS) בעיקר לתעשייה הביטחונית, תעשיית התקשורת ולתעשייה הרפואית. היא פועלת משלושה אתרים בכרמיאל, בירושלים ובנתניה ומעסיקה כ-600 עובדים. כיום היא  נמצאת בתהליכי גיוס עובדים נוספים. סמנכ"ל שיווק וקשרי לקוחות בחברת USR, רונית שלו, אמרה שההשקעה בתשתיות הטכנולוגיות היא חלק מהטמעת תוכנית שמטרתה שיפור ה-Agility, Discovery, Adaptability, Speed.

מנהל מערכות המידע של USR, יעקב רוביו, אמר שמערכת ה-ERP נבחרה לאחר מחקר מעמיק ובחינת Best Practices עבור תעשיית ה-EMS. לדבריו, החברה נכנסת כעת לתהליך הטמעה הכולל ארבעה שלבים: מיפוי מידע, בדיקת תהליך העבודה, הכשרת עובדים, וניסוי פיילוט שרק לאחר השלמתו המערכת תעלה באופן מלא לאוויר.

בקרמוס מינתה את אביב רונן לתפקיד ה-CTO

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: אביב רונן (משמאל) עם מנהל התפעול והפיתוח העסקי של בקרמוס, לוי מרקי. צילום: Techtime

חברת בקרמוס טכנולוגיות (Beckermus) מקיסריה, המתמחה בפיתוח ומתן פתרונות זיווד לעולם השבבים, גייסה לאחרונה את אביב רונן לתפקיד ה-CTO של החברה. אביב, בעל ניסיון של 23 שנים בתחום השבבים מגיע מהתעשייה הביטחונית ומשמש גם כיו"ר הסניף הישראלי של ארגון IEEE EPS – Electronic Packaging Society ויו"ר ענף זיווד אלקטרוני ומיקרואלקטרוניקה בלשכת המהנדסים. הוא שימש עד לאחרונה ראש קבוצת פיתוח שבבי MEMS ומיקרואלקטרוניקה באחת מהתעשיות הביטחוניות בארץ. הוא יוביל את החזון הטכנולוגי של בקרמוס ואת התמיכה בגיבוש פתרונות זיווד חדשניים ללקוחות החברה בארץ ובעולם.

אביב הסביר: "המשימה שלי היא לבחון את המגמות בעולם הסיליקון פוטוניקס, IoT וקוונטיקה ולחבר אליהן טכנולוגיות זיווד מתקדמות (Advanced Packaging) בכדי לספק ללקוחותינו מוצרים אמינים. רמת המורכבות והמולטי–דיסציפלינאריות של המערכות כיום מצריכות אותנו לבחון באופן הוליסטי את כל ההיבטים הנוגעים לזיווד אלקטרוני ומיקרואלקטרוני – מכאני, דינאמי, חשמלי, אלקטרו מגנטי, אקוסטי, תרמי ועוד. יש צורך בהבנה מעמיקה של כל שלב ושלב בחיי המוצר (Product Life Cycle) משלב הרעיון הקונספטואלי של הלקוח דרך המימוש שלו ועד לגריטתו. ישנם היבטים הנדסיים ותפעוליים רבים אשר חייבים להילקח בחשבון כמו למשל שרשרת האספקה (Supply Chain), בדיקות (Testing) ועמידות בתנאי סביבה (Environment Conditions). זאת היא למעשה התפיסה ההוליסטית שלנו".

בשיחה של Techtime איתו ועם סמנכ"ל התפעול ופיתוח עסקי של בקרמוס, מרקי לוי, התברר שמדובר בתפקיד חדש שנתפר למידותיו של אביב, במטרה לקדם את תוכנית ההתרחבות של החברה בישראל ובשווקים הבין לאומיים. מרקי: " אנחנו ערים לטרנד העולמי וההתעניינות ההולכת וגוברת בעולמות הסיליקון פוטוניקס, הקוונטיקה וה- IoT וסימנו אותם כמנועי הצמיחה העתידיים של החברה, בקרמוס למעשה הפכה בשנים האחרונות לחברת הנדסה הנותנת פתרונות מלאים החל משלב פיתוח המוצר ועד היצור הסדרתי, ההצטרפות של אביב היא ללא ספק עדות ותוספת כוח משמעותית לתהליך הזה".

תעשייה במלחמה: "חברות ישראליות שוקלות להעביר ייצור לאוקראינה"

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: לוחמי אוגדה 36 ברצועת עזה, ינואר 2024. צילום: דובר צה"ל

קבלנית ייצור גדולה מדרום מזרח אסיה לא סיפקה את המעגלים האלקטרוניים ללקוחה הישראלית שלה בטענה שמדובר בטכנולוגיה דו-שימושית והחברה מנועה מלספק מוצרים צבאיים לאזורי עימות. חברת מאסיבית דיווחה לאחרונה כי שבוע לאחר פרוץ המלחמה, לקוח שסיכם איתה על הזמנת שתי מערכות דפוס, ביטל את ההזמנה בלא הסבר. בחברה עד היום לא מבינים מדוע ההזמנה בוטלה לאחר שהלקוח בדק את מערכות ההדפסה הדיגיטלית הגדולות והחליט לרכוש אותן. יצרנית מערכות ישראלית גדולה צימצמה בכמה אלפים את הייצור המקומי של מערכות בקרה, בגלל שמפעל הזיווד שלה נמצא בשדרות.

כל אלה הן דוגמאות לזעזוע שחווה תעשיית האלקטרוניקה בישראל, אשר מתמודדת עם ההשלכות של מלחמה דו-חזיתית מתמשכת. הכתבה הזאת מבוססת על ראיונות רבים עם גורמי ייצור בתעשייה, אשר ביקשו לשמור על עילום שם. אולם סיפוריהם דומים מאוד. הם מתארים תעשייה המתמודדת עם סדרת משברים שהחלה עוד בתקופת הקורונה, המשיכה עם המיתון המקומי שליווה את המשבר הפוליטי של 2023, ומגיעה לשיאה בימים אלה כאשר קרוב ל-15% מהעובדים בחברות הטכנולוגיה מגוייסים למילואים, או שהם נמצאים במצבי מעבר בין גיוס לשחרור לגיוס.

סין מפנה עורף

חלק גדול מאוד ממפעלי הייצור בישראל נמצאים קרוב לגבול הצפון או בדרום הארץ, והלקוחות בחו"ל מתחילים לחשוש לגורל ההזמנות. מנהל חברה גדולה העוסקת גם בייצור וגם באספקת רכיבים, סיפר ל-Techtime שחברות ישראליות המייצרות בצפון פנו אליו לאחרונה וסיפרו שהן מחפשות פתרונות ייצור במרכז הארץ. במקביל, השותפים העסקיים שלו באירופה מבקשים להקדים את התשלומים, מכיוון שהם חוששים מהמשך המלחמה ומהתרחבותה. "שוק הייצור נמצא באי ודאות אדירה מכיוון שעכשיו אנחנו נחשבים לאזור מלחמה. לקוחות בחו"ל התחילו לבקש שני אתרי ייצור בארץ. הם שואלים הרבה שאלות שלא היינו רגילים לענות עליהן. לקוח גדול החליט לדחות את ההזמנות ברבעון שלם, עד אחרי אפריל. יכול להיות שהם יעבירו הייצור למקום אחר".

בעיה נוספת שאיתה הוא מתמודד קשורה לייבוא רכיבים מסין: "נראה לי שהסינים לא רוצים למכור לישראל. הם עושים בעיות עם זמני המשלוח ופתאום התחילו לדרוש דו"חות על ייעוד כל רכיב. יכול להיות שבקרוב יהיה קשה לייצר בסין. החברות הישראליות יצטרכו להחליט האם לייצר בישראל או בארה"ב". גם אורן גדאל, מנכ"ל הפעילות הישראלית של המפיצה A2 Global, מספר שהוא נתקל לאחרונה בדרישות הסמכה למוצרים דו-שימושיים, שלא היו קודם. "בנוסף, כל פריט שמקורו בסין סופג מס מיידי של 25% כשהוא נכנס לארה"ב. במקרים מסויימים זוהי בעיה, מכיוון די הרבה רכיבים מיוצרים בסין".

התעשיות הביטחוניות חוששות ממלחמה בצפון

גם מנהל העסקים בישראל של IMI הפילפינית ו-STI הבריטית, דודו מהל, מזהה את הבעיות האלה: "מרגישים ירידה בדרישה לייצור בסין מכיוון ששכר העבודה בסין עולה והמיסוי בארה"ב מרתיע את החברות. לאחרונה מורגשת מגמה חדשה: השלטון בסין מערים קשיים על עבודה מול החברות הישראליות. לקוחות סופיים רבים לא רוצים לקנות מישראל, מכיוון שהיא מוגדרת כאזור סכסוך (Conflict Zone). אפילו התעשיות הביטחוניות מחפשות פתרונות ייצור בחו"ל: יש להן בעיה עם המחסור בכוח-אדם בארץ, עם התווית 'תוצרת ישראל' ועם האפשרות שמלחמה בגבול לבנון תשבית את כל המפעלים בצפון". לדבריו, IMI גיבשה מענה לצרכים האלה באמצעות ייצור בסרביה, בבולגריה ובפיליפינים.

שוקלים העברת הייצור מישראל לאוקראינה

מקבלנית ייצור גלובלית נמסר ל-Techtime שבחודשיים האחרונים יש גל של פניות מצד יצרנים ישראלים המחפשים פתרונות ייצור בחו"ל. "היו לקוחות שבעבר הצענו להם לבצע ייצור באוקראינה והם דחו את ההצעה על הסף בגלל המלחמה, עכשיו הם שוקלים להעביר את הייצור לאוקראינה. יש לנו מפעלי ייצור באתרים שונים במזרח אירופה ובמערב אירופה, המעוררים עניין אצל הלקוחות בארץ. יש התעוררות גדולה מאוד בחיפוש אחר אתרי ייצור אלטרנטיביים שאינם באזורי סיכון".

עדיין קשה מאוד להעריך כיצד תתפתח שנת 2024. מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה שהייצוא של מוצרים אלקטרוניים תוצרת ישראל ירד בדצמבר 2023 להיקף של כ-1.48 מיליארד דולר, בהשוואה להיקף של כ-1.7 מיליארד דולר בדצמבר 2022. סקר התעסוקה של הלמ"ס מגלה שהתעסוקה בדרום התאוששה במידת מה מאז ה-7 באוקטובר: שיעור העסקים במחוז הדרום הנמצאים בתעסוקה מינימלית/סגירה זמנית, ירד מכ-59% בסוף אוקטובר לכ-10% בדצמבר 2023. במחוז הצפון, שבו מרוכז חלק גדול מהייצור האלקטרוני, התמונה שונה: שיעור העסקים המדווחים על תעסוקה מינימלית/סגירה זמנית נשאר ללא שינוי ברמה של כ-27% מהעסקים.

אלא שלא בכל מקום הייצור תקוע. מנכ"ל חברת ר.ה אלקטרוניקה, יעקב לוי, אומר שהוא עדיין לא מתמודד עם לקוחות החוששים מייצור מקומי או שעיכבו הזמנות. "בשבוע הראשון של המלחמה היה לקוח גדול שביקש לקצר את מועד האספקה, אבל זה היה ארוע חד-פעמי. יש לנו אתרי ייצור ברומניה ובארה"ב, כך שיש לנו מענה אם מישהו יבקש ייצור בחו"ל. אומנם התחלנו את 2024 עם ירידה של 5%-10% בתחזית, אבל זה קשור למיתון ולהאטה שאנחנו חווים קרוב שנה, לא למצב הביטחוני".

מצוקת ייצור בשוק הביטחוני

במקביל לכל זה, הייצור הביטחוני נמצא בשיא ביקושים שלא זכור בתעשייה. חברת פי.סי.בי טכנולוגיות, לדוגמא, קיבלה בחודשיים האחרונים הזמנות דחופות בהיקף של יותר מ-15 מיליון דולר. חברת ר.ה מתכננת להישאר מחוץ לגל הזה, מכיוון שהיא לא מעוניינת לעבוד בשוק הביטחוני.  "קשה להרוויח כסף בעבודה מול התעשיות הביטחוניות. התהליכים איטיים מאוד והחזקת חומרים בתנאי רבית גבוהה היא מאוד יקרה".

הקבלנים האחרים העובדים בשוק הביטחוני, מדווחים על מצוקת כוח אדם וקושי לעמוד בקצב ההזמנות. "בקרוב תהיה אלוקציה בתחום הצבאי, וזה משהו שמעולם לא היה", סיפר קבלן ייצור מקומי. הקושי כאן הוא כפול, מכיוון שבעקבות המלחמה באוקראינה והמתיחות בטאיוואן, כל קווי הייצור בעולם עובדים בתפוקה מוגברת, ולכן קשה להעביר פרוייקטים לייצור בחו"ל. באופן פרדוקסלי, יש כאן הזדמנות לבנות תעשיית ייצור ביטחונית ישראלית שתהיה גם יצואנית גדולה – אולם זה דורש מדיניות ממשלתית מוכוונת-מטרה – מהלך שעדיין לא נראה באופק.

אלטק הזמינה ציוד ייצור ב-4.5 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אלטק (Eltek) מפתח תקווה הזמינה ציוד ייצור מעגלים מודפסים, תוכנות ושירותים בהיקף כולל של 4.5 מיליון דולר. רוב מרכיבי ההזמנה מתוכננים להגיע למפעל ברבעון הראשון של 2024. הציוד החדש כולל תוכנות הנדסיות חדשות ושלוש מערכות לייזר המאפשרות לייצר מסיכות עבור מעגלים צפופים גמישים וקשיחים ברוחב מוליך של 18 מיקרון. מנכ"ל אלטק, אלי יפה, סיפר ל-Techtime שהציוד החדש יאפשר לייצר מעגלים צפופים יותר הנדרשים על-ידי לקוחות בשוקי הצבא והביטחון, התעופה והחלל.

לדבריו, ההזמנה החדשה תאפשר לחברה גם להיכנס לטכנולוגיות ייצור חדשות וגם לשפר את היעילות התפעולית שלה. היא בוצעה במסגרת תוכנית אסטרטגית להגדלת כושר הייצור בהשקעה כוללת של כ-15 מיליון דולר, שהחברה הציגה לפני יותר משנה. התוכנית מבוססת על ההערכה שתשתית הייצור הקיימת מאפשרת להגיע להיקף מכירות של 11-13 מיליון דולר ברבעון, ולכן כדי להגדיל את המכירות היא זקוקה להרחיב את תשתיות הייצור שלה.

המהלך הגדול הראשון בתוכנית ההתרחבות בוצע בתחלית 2023, כאשר אלטק הזמינה שלושה קווי ציפוי (plating) חדשים בהשקעה של כ-5.5 מיליון אירו. הקווים מגיעים לאורך מצטבר של 68 מטר. הקו הראשון מתוכנן להגיע למפעל בינואר 2024, ושני הקווי הבאים יגיעו בתחילת 2025 ובתחילת 2026. ציפוי הינו אחד השלבים האחרונים בייצור מעגל מודפס, ובו מצפים את המעגל בציפוי מתכתי כדי להגן עליו מפני הסביבה החיצונית. הקווים החדשים מעניקים לחברה טכנולוגיית ציפוי בנחושת מומסת, אשר מגדילים את קיבולת הציפויים שלה בכ-130%.

מתברר שפרוייקט הפיתוח הסודי של החברה שבמסגרתו היא מפתחת מכונה המיועדת להחליף עבודה ידנית כלשהיא בסיוע מימון המגיע מרשות החדשנות, השיג אבן דרך משמעותית לפני כחודשיים וקיבל תקציב המשך. כעת הפרוייקט נמצא בהמתנה עד שוך הקרבות. לדברי אלי יפה, אין פגיעה בעבודה הסדירה של החברה, אשר מצויידת באישור מפעל מועדף וממשיכה לעבוד בלא הפסקה. חברת אלטק נמצאת בבעלות קבוצת ניסטק (Nistec) ונסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-85.6 מיליון דולר. במחצית הראשונה של 2023 הסתכמו מכירותיה בכ-22.5 מיליון דולר – בהשוואה לכ-18.8 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.

"המלחמה ממחישה את חשיבות הייצור המקומי של PCBs"

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל אלטק, אלי יפה. 60% מהייצור הוא ביטחוני

חברת אלטק (Eltek) מפתח תקווה, המתמחה בייצור מעגלים מודפסים (PCBs) מיוחדים, נכנסה מאז פרוץ המלחמה לשגרת ייצור מוגברת אשר התוצאות העסקיות הראשונות שלה יורגשו רק ברבעון הבא. "התעשיות הביטחוניות בישראל מתחילות לבצע הזמנות, ובכלל זה של מעגלים מודפסים", אמר המנכ"ל אלי יפה. "אומנם אנחנו ממשיכים לשרת גם תעשיות אחרות שאינן ביטחוניות, אבל הזמנות דחופות המגיעות מגורמים ממשלתיים מקבלות עדיפות עליונה".

יפה: "המצב ממחיש את חשיבותה של תעשיית ייצור מקומית של מעגלים מודפסים המבטיחה פתרונות טכנולוגיים מתקדמים והתאמת מעגלים מיוחדים לצרכים צבאיים מוגדרים. תעשיית ייצור מקומית מאפשרת לספק מענה מהיר לדרישות החירום של התעשייה הביטחונית". רוחות המלחמה בעולם והעלייה בהיקף ההצטיידות הביטחונית בעולם הורגשו היטב כבר בתוצאות הרבעון השלישי של החברה, הרבה לפני מתקפת החמאס. המכירות ברבעון צמחו בכ-15% והסתכמו בכ-11.9 מיליון דולר.

בסך הכל, בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכמו מכירות אלטק בכ-34.4 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של כ-29.2 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. באופן יוצא דופן, שולי הרווח של החברה הגיעו לכ-31%, בהשוואה לכ-27% ברבעון ממוצע. בסיום הרבעון כללה קופת החברה מזומנים ושווי מזומנים בהיקף של כ-11.3 מיליון דולר, שחלקם ישמש להמשך תוכנית ההתרחבות האסטרטגית, אשר נועדה להביא אותה להיקף מכירות של כ-55 מיליון דולר עד לשנת 2025.

המלחמה עשויה להשפיע על תוכנית ההתרחבות האסטרטגית

בשיחת הוועידה שלאחר פרסום הדו"ח, הבהיר יפה שהייצור הדחוף לצורכי צה"ל אינו מעכב את המשלוחים של הלקוחות אחרים. "אנחנו לא מבדילים בין צה"ל לבין לקוחות אחרים. כדי להפיג חשש כזה אצל הלקוחות שלנו, קיצרנו את זמני האספקה ללקוחות בחו"ל כדי להבטיח שהם יהיו מרוצים". לדבריו, יש לאלטק מעמד של מפעל חיוני המאפשר לה לעבוד מסביב לשעון במשך 365 ימים בשנה. "המעמד של מפעל חיוני מעניק למדינה זכות לחייב אותנו להעניק עדיפות וקדימות לייצור מוצרים מסויימים, אבל זה מוגבל רק לכ-2%-3% מקיבולת הייצור שלנו, ולכן לא משפיע על שאר העסקים".

לדבריו, החברה נקטה במספר פעולות שנועדו להבטיח עמידה בדרישות הלקוחות בזמן המלחמה, בהן אבטחת אספקה מהספקים במטרה שלא לעצור את הגעת חומרי הגלם אל קווי הייצור, הגדלת המלאי של חומרי גלם מסוגים שונים והאצת האספקה של משאבים חיוניים. למלחמה גם עשויה להיות השפעה על תוכנית ההתרחבות האסטרטגית: "היא עשויה להאט במידת מה את קצב ההשלמה של קו הייצור החדש. התוכנית ההתרחבות זו כוללת בניית צוות הנדסה בתחום התוכנה במטרה לפתח ולייצר מעגלים מיוחדים. בחודשים האחרונים חלו שינויים בשוק ובעקבות זאת קיבלנו הרבה פניות של אנשים מהתעשייה המבקשים ראיונות קבלה לעבודה. אנחנו מקווים שהמגמה הזו תסייע לנו לאייש את המשרות הפתוחות בתחום ההנדסה והייצור".

אלא שלרוחות המלחמה המנשבות בעולם, ולא רק בישראל, צפויה להיות השפעה ארוכת טווח על יצרנית המעגלים המודפסים הישראלית. אלטק מתמחה בייצור מעגלים גמישים קשיחים ומעגלים מודפסים מורכבים עבור תעשיות הביטחון, התעופה, הרפואה והרכב. החברה מעסיקה כ-400 עובדים ונמצאת בשליטת קבוצת ניסטק (Nistec). כיום כ-60% ממכירותיה הן לתעשייה הביטחונית, ולהערכת החברה התמהיל הזה יישמר: "העלייה בביקוש מהשוק הביטחוני בעולם צפויה להימשך מספר שנים".

התעשייה נערכת למלחמה ממושכת

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: ציוד צבאי מגיע בתובלת חירום מארה"ב. צילום: משרד הביטחון

תעשיית האלקטרוניקה בישראל, ובמיוחד התעשיות הביטחוניות עוברות למתכונת עבודה קדחתנית כדי לעמוד בצורכי הצבא. החברות הביטחוניות נכנסו למעין מצב מלחמה: עבודה מסביב לשעון ובסופ"ש, גיוס בזק של עובדים זמניים והקדמת אספקות. לפי חלק מהערכות, החברות הבטחוניות הצליחו לגייס במאמץ הבזק של הימים האחרונים קרוב ל-20 אלף עובדים. הצרכים החדשים של התעשיות הביטחוניות באים לאחר שנה של מכירות חסרות תקדים בגלל המלחמה באוקראינה.

מדובר בהצטיידות דחופה. כך למשל, היום (ד') דיווח משרד הביטחון על רכש מהיר של אלפי כלי נשק ארוכים מסוג M4 לכיתות הכוננות, המיוצרים בישראל על-ידי וחברת אמתן וחברת IWI ועל הקצאת תקציב של כ-13 מיליון שקל לפריסת מרכיבי ביטחון חיוניים ומצילי חיים בישובים מאוימים. החברות מתמודדות עם אתגר כפול: מצד אחד, הצורך להגביר את תפוקת הייצור כדי לתמוך במאמץ המלחמתי של ישראל, ומנגד למצוא מענה למחסור בכוח אדם, שנוצר בין היתר בשל גיוס עובדים רבים בצו 8. זו בעיה המטרידה גם חברות סטארט-אפ רבות, שבחלק מהמקרים רבע או שליש מעובדיהן גוייס לצבא.

הזמנות דחופות של מערכות ביטחוניות

בסוף השבוע פרסמו חלק מהחברות הבטחוניות מודעות לגיוס עובדים זמניים שימלאו את השורות. כך למשל, אלביט פרסמה בפייסבוק מודעה לגיוס עובדים לקו הייצור למשך תקופה של חודשיים, והתעשייה האווירית הודיעה שהיא מספקת "מענה מיידי לצורכי הלחימה. כל עובדי החברה כאיש אחד מגוייסים לטובת המערכה". מנכ"ל קבוצת אימקו המספקת מערכות מהותיות לרק"מ של צה"ל דוגמת נגמ"שים וטנקים, אריאל קנדל, סיפר ל-Techtime שכל החברות בקבוצה נרתמו למאמץ המלחמתי.

"חלק מהעובדים גוייס למילואים. אנחנו עובדים מסביב השעון כדי להגביר את תפוקת הייצור ולספק את כל הדרוש לכוחות הבטחון. חלק ממפעלי החברה עובדים כמפעל חיוני, במשמרות ובסופי שבוע על-מנת לעמוד בצורכי משרד הביטחון". יצרנית שביקשה להשאר בעילום שם דיווחה על הזמנה דחופה של עשרות אלפי מרעומים, חברת PM קיבלה דרישות לעבור לייצור מיידי של מערכות ביטחוניות, ואחת מהיצרניות הפרטיות הגדולות בארץ דיווחה שהיא החלה בייצור דחוף של מערכות ביטחוניות.

חברת נקסט ויז’ן (Next Vision), המפתחת מצלמות מיוצבות לרחפנים וכלי-רכב צבאיים, דיווחה על הזמנה דחופה בהיקף של 2 מיליון דולר לאספקה מיידית כבר מהחודש הזה. אומנם החברה לא ציינה מי הוא הלקוח, אולם מכיוון שהיא מסרה ששווי העיסקה אינו כולל מע"מ, ניתן להניח שמדובר במשרד הביטחון. גם חברת סמארט שוטר (Smart Shooter) מקיבוץ יגור, המפתחת מערכות בקרת אש המשפרות את כושר הדיוק של נק"ל, הגבירה את קצב הפעילות. "החברה מבצעת מאמצים ממוקדים לאספקת חירום של כל המערכות הדרושות ומתן מענה מבצעי ולוגיסטי מיידי. מערכות Smash מתוצרת החברה משמשות את צה"ל מזה שנים רבות. החברה עובדת מסביב לשעון בתיאום מלא עם צה"ל, על-מנת לוודא שהצבא מקבל את כל הדרוש לו".

היערכות למלחמה ארוכת טווח

אולם לא רק הייצור הביטחוני משנה את סדרי העדיפויות בתעשיית האלקטרוניקה. חשש הלקוחות ממלחמה ארוכה וקשה, מאלץ את היצרנים להיערך מחדש. מנכ"ל קבלנית הייצור PM, מיקי אדלר, סיפר ל-Techtime שהחברה האריכה משמרות כדי לחפות על גיוס חלק מהעובדים. "יש לקוחות אשר מנסים להקדים אספקות כדי להגדיל את מלאי החירום שלהם. התארגנו באופן מסודר ואנחנו נותנים בינתיים שירות מלא. יש לנו מפעל במרכז ומפעל בצפון, ואנחנו מפזרים את המלאים שלנו במספר אתרים".

גם מנכ"ל RH, יעקב לוי, מספר על תופעה דומה: "לקוחות מתחום הציוד לתעשיית השבבים ביקשו לקדם אספקות כדי להיערך למצב שבו המלחמה תתמשך או תתפשט, אולם זו לא תופעה מרכזית. אנחנו פועלים במתכונת מלאה. כמה עשרות עובדים גוייסו. אנחנו מעסיקים 900 עובדים והדבר אינו משפיע על כושר העבודה שלנו. האתגר המרכזי שלנו הוא תמיכה בעובדים וניתוח ספקים וחומרי גלם כדי לוודא שלא ניתקע בלי חומרי גלם בגלל מיעוט הטיסות. כמעט בכל יום יוצאת מכאן משאית עם ציוד שאנחנו תורמים ליחידות בצפון או בדרום הארץ. אנחנו לא מכירים היערכות ספציפית באזור שלנו לקראת אפשרות של מלחמה בצפון".

טיל פגע במחסן של לנדא

חברת לנדא דיגיטל פרינטינג (Landa) מתמודדת עם הבעיה הזו כבר מהיום הראשון של המלחמה, לאחר שטיל פגע במחסן חברת שילוח בדרום הארץ, שבו אוחסנו חלקים למכונות דפוס דיגיטליות מתוצרתה. החברה מסרה שמלאי החלקים מפוזר במספר מחסנים ולכן הפגיעה לא תורגש באספקות בטווח הקרוב. יחד עם זאת, נודע שהחברה ביקשה ממספר ספקים לזרז את הייצור כדי לשמור על מדיניות אחזקת מלאים לצריכה של כחצי שנה קדימה.

לאחד כוחות בין מפעלים

מלי ביצור-פרנס, מנכ"לית קבוצת Tefen ויו"ר המכון לייצור מתקדם, סבורה כי התפקוד התקין של התעשייה הישראלית יהיה נדבך קריטי בניהול המערכה. "אנחנו עדיין תחת 'ערפל קרב', אך ברור שלמצב המלחמתי עשוי להיות השפעה משמעותית על הפיריון בתעשייה. האנשים שגויסו הם עמודי התווך של התעשייה, העובדים המיומנים ביותר. לכך יש להוסיף את הצפי לפגיעה במערכת החינוך ואת ביטול היתרי העבודה לעובדים פלסטינים. בחלק מהמפעלים יש כעת תפוסת כוח אדם של 20%-40%."

אחת מהמלצותיה היא לקדם שיתופי פעולה בין מפעלים. "ישנם מפעלים שחווים או יחוו ירידה בביקושים, וייתכן שיהיה נכון להסיט עובדים ממפעלים אלה למפעלים שדווקא חווים עלייה בביקושים על רקע המצב, כמו למשל ייצור בטחוני, אך סובלים ממחסור בידיים עובדות. אפשר לגבש מנגנוני גיוס עובדים, שיאפשרו לגייס עובדים מיומנים למשרות מפתח שכעת נוצר בהן חסר בשל הגיוס למילואים. חשוב גם שהממשלה תעודד פרויקטים ותקצה משאבים לעידוד התעשייה והייצור".

ביצור-פרנס מפנה את תשומת הלב לפעילות ברשתות החברתיות בעולם שנועדה לפגוע בתעשייה הישראלית. "יש קמפיין סייבר ופייק ניוז, שמטרתו לפגוע באמון בתעשייה הישראלית. מופצות ידיעות שקריות על כך שיכולות הייצור של ישראל נפגעו קשות, כאשר המטרה היא להביא לביטול הזמנות. חשוב לצאת במסע תקשורתי שיזים זאת".

"שמירה על המשך הייצור היא הצו 8 שלנו"

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: איתן חמרי. "ייצור הוא חלק מהתשובה שלנו למרצחים האלה". צילום: דוד גארב

למרות המלחמה, הייצור האלקטרוני בישראל ממשיך כמעט כסדרו. סמנכ"ל התפעול של חברת רד, איתן חמרי, סיפר שהתחושה העולה מקבוצת הקשר הפנימית של פורום סמנכ"לי התפעול בהייטק, היא שהתעשייה ממשיכה לפעול במלוא המרץ. "זוהי קבוצת התארגנות לא רשמית. אנחנו משתפים בינינו בעיות וצרכים, וכשמישהו נתקל בקשיים הוא פונה אל הקבוצה בבקשות עזרה. כרגע יש שקט מוחלט בקבוצה, מה שאומר שמבחינת הייצור אני לא רואה סימני מצוקה".

התקשרנו אל חמרי כדי לשמוע על מצוקת שרשרת האספקה המתפתחת עקב המלחמה, וקיבלנו תגובה אחרת לגמרי: "ליבנו עם תושבי הדרום, עם משפחות החטופים, הנרצחים ועם משפחות הלוחמים שנפלו בגבורה רבה. המשך הייצור הוא חלק מהתשובה שלנו למרצחים האלה. מאוד שמחתי שבית הדפוס של בארי חוזר מיד לפעילות. זוהי הרוח הנכונה". חברת רד מפתחת מייצרת פתרונות תקשורת. החברה מעסיקה כיום כמה מאות עובדים, כאשר תשתית הייצור העצמית שלה כוללת מפעל ייצור בשטח של 8,000 מ"ר בהר חוצבים בירושלים הכולל מספר קווי SMT, וחטיבת זיווד, בדיקות סופיות, אריזה ומשלוחים הפועלת מתל אביב.

בתעשייה מדווחים על התפתחות משבר בשרשרת האספקה עקב הפחתת מספר הטיסות לישראל. אתם ערוכים לכך?

"בינתיים אנחנו עובדים כרגיל ומספקים מוצרים, ועדיין לא מרגישים בעיה של משלוחים או הגעת רכיבים. תקופת המחסור ברכיבים עקב הקורונה הביאה אותנו להצטייד במלאי גדול מראש ולהיות ערוכים למשבר אפשרי ברכיבים. זה איפשר לנו להיכנס לארוע הזה כשאנחנו עם מספיק חומרי גלם. אני בטוח שאם תתעורר בעיה, הטיסות יגיעו ליעדים לידינו כמו קפריסין או אתונה, ומשם חברות תעופה ישראליות יבצעו טיסות קצרות טווח. כיום לאחר המשבר העולמי ברכיבים, היצרנים מחפשים כל דרך לדחוף רכיבים. ולכן גם אם המשלוח יתארך לשבועיים במקום שבוע, הדבר לא ייצר משבר מדאיג".

כיצד בנויה שרשרת האספקה שלכם?

"אנחנו שולטים על שרשרת האספקה באופן בלעדי, והרכש של כל חומרי הגלם נעשה על-ידינו בלבד. חלק מהייצור שלנו נעשה באיוניקס בפיליפינים. אנחנו עובדים במודל משולב. מייצרים בבית וקודם כל ממלאים את המפעל המקומי. רק אחר כך מבצעים ייצור משלים בקבלנות משנה (EMS). כשיש תנודות, הזעזועים נספגים על-ידי קבלן המשנה. לכן המפעל תמיד מלא בעבודה ומצליח לפעול בצורה יעילה ותחרותית. אנחנו מנהלים את הרכש, גם עבור המוצרים המיוצרים באיוניקס.

"צריך לזכור שהקבלנים לוקחים 5-10 אחוז על הרכש. השליטה ברכש גם עוזרת לנו להפחית עלויות בזכות היתרון לגודל. לכן המחוייבות של הספקים אלינו מאוד גבוהה, והם נענים לבקשותינו לקבל עדיפות. לכן גם אם יש איחורים בטיסות, היצרן נותן לך עדיפות ומקצר את זמני האספקה. זה מתקזז עם בעיית הפחתת מספר הטיסות".

כיצד שומרים היום על המשכיות הייצור?

"אנחנו למודי נסיון. אני כמעט 35 שנים ברד, וכל חיי עסקתי בתפעול וייצור. עברנו תקופות מאתגרות כמו מלחמת המפרץ ב-1991, הקורונה ועוד. הפעם יש היבט נוסף שלא נתקלתי בו בעבר – הצורך לחזק ולהעלות את מורל העובדים. אין אף עובד, אין אף ישראלי, שלא נגע באסון הזה. גם הלב של העובדים שלנו נקרע מהדברים שאנחנו רואים. זהו משהו שאנחנו נותנים עליו את הדעת, וזה אומר שראשי הצוותים מקבלים עידכונים על כל מי שבני משפחתם נפגעו או קיבלו צו 8, ונמצאים בקשר יומיומי עם כולם. החברה שולחת חבילת הזדהות לכל משפחה שיש אצלה צו 8 ואנחנו מנהלים שיחות משותפות במפעל.

"הצוות הניהולי שלנו צמח מתוך המערכת, והעובדים זה הנכס העיקרי שלנו. האנשים הרגישו צורך לבוא ולתת כתף. ביום ראשון לאחר השבת השחורה הגיעו 50% מהעובדים, ומייד אחרי זה חזרנו לתפוסה מלאה. אני מרגיש שהם ראו בעבודה מעין צו 8. זו הרוח של האנשים שאני רואה בזווית של הייצור. אנחנו לא מתכוונים לוותר. נעשה הכל כדי להמשיך ולייצר כרגיל". חשוב לחמרי להדגיש ששימור הייצור הוא חלק מהמאמץ המלחמתי הלאומי: "הוא מבטא את הרצון הזה לומר שהם לא ישבשו את חיינו. אם כל אחד יעשה את המלחמה הקטנה הזאת, אז אנחנו כמדינה נוכיח שאנחנו פה בשביל להישאר ולא יוציאו אותנו מכאן".

לאחד כוחות בין מפעלים

מלי ביצור-פרנס, מנכ"לית קבוצת Tefen ויו"ר המכון לייצור מתקדם, סבורה כי התפקוד התקין של התעשייה הישראלית יהיה נדבך קריטי בניהול המערכה. "אנחנו עדיין תחת 'ערפל קרב', אך ברור שלמצב המלחמתי עשוי להיות השפעה משמעותית על הפיריון בתעשייה. האנשים שגויסו הם עמודי התווך של התעשייה, העובדים המיומנים ביותר. לכך יש להוסיף את הצפי לפגיעה במערכת החינוך ואת ביטול היתרי העבודה לעובדים פלסטינים. בחלק מהמפעלים יש כעת תפוסת כוח אדם של 20%-40%."

מלי ביצור-פרנס

אחת מהמלצותיה היא לקדם שיתופי פעולה בין מפעלים. "ישנם מפעלים שחווים או יחוו ירידה בביקושים, וייתכן שיהיה נכון להסיט עובדים ממפעלים אלה למפעלים שדווקא חווים עלייה בביקושים על רקע המצב, כמו למשל ייצור בטחוני, אך סובלים ממחסור בידיים עובדות. אפשר לגבש מנגנוני גיוס עובדים, שיאפשרו לגייס עובדים מיומנים למשרות מפתח שכעת נוצר בהן חסר בשל הגיוס למילואים. חשוב גם שהממשלה תעודד פרויקטים ותקצה משאבים לעידוד התעשייה והייצור".

ביצור-פרנס מפנה את תשומת הלב לפעילות ברשתות החברתיות בעולם שנועדה לפגוע בתעשייה הישראלית. "יש קמפיין סייבר ופייק ניוז, שמטרתו לפגוע באמון בתעשייה הישראלית. מופצות ידיעות שקריות על כך שיכולות הייצור של ישראל נפגעו קשות, כאשר המטרה היא להביא לביטול הזמנות. חשוב לצאת במסע תקשורתי שיזים זאת".

אלטק מחפשת חברה לרכישה בארה"ב

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל אלטק, אלי יפה. שיפור בכל המדדים המרכזיים

יצרנית המעגלים המודפסים (PCB) מפתח תקווה, חברת אלטק (Eltek), החליטה להגדיל את היקף פעילותה בשוק האמריקאי ומחפשת חברה לרכישה בארה"ב, כך מסר סמנכ"ל הכספים של החברה, רון פרוינד, בשיחה עם אנליסטים בעקבות פרסום דו"ח הרבעון השני 2023. "עדיין לא איתרנו את החברה המתאימה", הוא אמר. "כיום אנחנו נמצאים בשלב שבו אנחנו מחפשים חברת מטרה שמתאים לנו לרכוש אותה". מהמידע לא ברור אם אלטק מחפשת נציגות בארה"ב או חברה בעלת תשתית ייצור בארה"ב.

במהלך הרבעון השני של 2023 צמחו מכירות החברה בכ-21% והרווח התפעולי השתפר בכ-300%. היקף המכירות ברבעון הסתכם בכ-11 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של כ-9 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. במחצית הראשונה של 2023 הסתכמו המכירות בכ-22.5 מיליון דולר – בהשוואה לכ-18.8 מיליון דולר אשתקד. החברה שיפרה את ביצועיה בכל המדדים החשובים: הרווח הגולמי ברבעון האחרון צמח ל-27% מהמכירות ולהיקף של 3 מיליון דולר – בהשוואה ל-18% מהמכירות והיקף של 1.8 מיליון דולר אשתקד. הרווח הנקי צמח בכ-74% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכם בכ-1.3 מיליון דולר.

בסיום הרבעון הצטברו בקופת החברה 8.3 מיליון דולרים לאחר תשלומי כל החובות עבור הלוואה בנקאית בהיקף של 1.7 מיליון דולר, ולאחר תשלום קנס בהיקף של 350 אלף דולר, שהושת על-ידי המשרד לאיכות הסביבה בגין חריגות מתקנות חוק אוויר נקי בשנים 2019-2020. מנכ"ל אלטק, אלי יפה, אמר בשיחת הוועידה, שהחברה הגיעה להישג הזה למרות שהרבעון השני מאופיין במספר קטן יחסית של ימי עבודה. יפה: "ראינו דרישה גוברת למוצרים ברמת איכות ואמינות גבוהה (high-end, high-reliability). שוק המעגלים המתקדמים צפוי לצמוח בשנים הבאות בעיקר בזכות הגידול בשוקי הביטחון, התעופה והציוד הרפואי".

"המגמות המרכזיות בשווקים אלה הן דרישה למעגלים בעלי ביצועים גבוהים יותר, מיזעור מעגלים מודפסים וצורך במעגלים העומדים בדרישות בטיחות מחמירות". כדי להתמודד עם הביקוש, החברה הגדילה את מצבת העובדים ב-24% מאז תחילת 2022, וביצעה השקעות בחידוש ובהרחבת תשתית הייצור. ראוי לציין שכיום תשתית הייצור שלה מאפשרת להגיע להיקף מכירות של 11-13 מיליון דולר ברבעון. לכן כדי לצמוח היא זקוקה להגדיל את תשתיות הייצור. יפה סיפר שהחברה ביצעה הזמנות של ציוד נוסף לייצור מעגלים מודפסים, אשר יותקן במפעלה בשנים 2024-2025.

ראוי לציין שגם ברבעון הראשון דיווחה אלטק על שיפור בתוצאות: צמיחה של 18% במכירות וגידול של 144% ברווח התפעולי. בעקבות הדו"ח ההוא זינקה המניה בנסד"ק ביותר מפי שניים, והגיעה ביוני 2023 לשיא של 10.98 דולר. מאז המנייה ביצעה תיקון חלקי כלפי מטה, וכיום היא נסחרת במחיר של 8.7 דולר, המעניק לחברה שווי שוק של כ-51.4 מיליון דולר.

חדש: מעגל מודפס מחומר אורגני מתכלה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: כרטיס הדגמה של רכיבי הספק על מצע Soluboard. מקור: אינפיניאון

חברת Jiva Materials הבריטית מתכננת לבצע מהפיכה בתחום הייצור האלקטרוני באמצעות חומר חדש לייצור מעגלים מודפסים בשם Soluboard, אשר מבוסס על דבק המתפורר במים ועל סיבים אורגניים מתכלים. החומר החדש מתוכנן להחליף את החומר הקיים היום בתעשייה (FR-4 PCB). החברה פיתחה את החומר ב-6 השנים האחרונות ולפני כחודש השלימה גיוס הון בהיקף של כמיליון ליש"ט, כדי להביא את המצעים החדשים אל השוק.

אחת מהלקוחות הראשונות של ג'יבה היא חברת אינפיניאון הגרמנית, אשר חשפה לפני שבוע שלושה כרטיסי הדגמה של רכיבי הספק חדשים, אשר מבוססים על מעגל PCB מתכלה. החברה מסרה שהיא ייצרה 500 יחידות אשר נמצאות כיום בשימוש לצורך בדיקת החומר החדש, כולל מעגל הספק לבקרת מקררים. החברה דיווחה שבהתאם לתוצאות מבחני השימוש והמאמץ של המעגלים, היא תספק המלצות כיצד להשתמש בהם. בין השאר היא הסבירה שהחומר החדש מאפשר לפרק בקלות מעגלים ישנים ולמחזר רכיבי הספק משומשים בתהליך הפרדה שאינו פוגע בהם.

"זה יהיה צעד חשוב ליצירת כלכלה מעגלית בתעשיית האלקטרוניקה, אשר מבוססת על שימוש חוזר", הסביר אנרדיאס קופ, מנהל תחום רכיבים דיסקרטיים בחברה. מייסד משותף ומנכ"ל ג'יבה, ג'ונתן סוונסטון, אמר שתעשיית האלקטרוניקה העולמית מייצרת כיום כ-18 מיליארד מ"ר של מעגלים מודפסים שאינם ניתנים למחזור ואינם מתכלים. "המעבר לתהליכי מחזור מבוססי מים בתעשיית האלקטרוניקה מקל על השימוש החוזר במתכות וברכיבים. החלפת כרטיסי FR-4 PCB בכרטיסי Soluboard , תביא להפחתה של 60% בפליטת הפחמן של תעשיית המעגלים המודפסים".

כרטיס ארדואינו אשר יוצר באמצעות החומר האורגני המתכלה
כרטיס ארדואינו אשר יוצר באמצעות החומר האורגני המתכלה

במלים אחרות: השימוש ב-Soluboard במקום בחומרים המסורתיים, מאפשר להערכת החברה לחסוך 10.5 ק"ג פחמן דו חמצני ו-620 גרם פלסטיק בכל מ"ר של מעגל מודפס. חברת אינפיניאון הסבירה שלבדיקות שהיא מבצעת כיום תהיה השפעה גדולה על האסטרטגיה שלה: "בינתיים החומר החדש נמצא בשימוש מוגבל במספר כרטיסי הדגמה, אולם אינפיניאון שוקלת מעבר מלא לחומר החדש, במטרה להגיע למצב שבו כל הכרטיסים האלקטרוניים שהיא מייצרת יתבססו על חומרי PCB מתכלים".

 

מפעל ניסטק קצרין ייכנס לייצור בספטמבר 2023

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מפעל ניסטק החדש בקצרין

קבוצת ניסטק (Nistec) השלימה את הקמת מפעל הייצור החדש באזור התעשייה בקצרין, ומתכננת לאכלס אותו ולהתחיל בייצור החל מחודש ספטמבר 2023. המפעל הוקם בשנתיים האחרונות בהשקעה של כ-45 מיליון שקל ומשתרע על שטח של כ-8,000 מ"ר. בתחילת ספטמבר יתחיל תהליך העברת המחלקות מהמבנה הזמני השכור שנמצא מולו, ובתוך מספר ימים המפעל יתחיל בייצור סדרתי שוטף. המנכ"ל והבעלים של קבוצת ניסטק, יצחק ניסן: "המבנה ישרת את כל פעילות מפעל ניסטק גולן וישמש בית לשלוחת ניסטק דיזיין בצפון. זהו ניצן ראשון לחזון של 'רמת הסיליקון' הישראלית שתוקם ב"ה ברמת הגולן".

בשלב הנוכחי, המפעל מעסיק כ-150 עובדים וכבר היום נחשב למעסיק הגדול ביותר בגולן. בספטמבר יועברו אליו 3 קווי SMT המותאמים לייצור כרטיסים ברכיבים הקטנים ביותר המקובלים בתעשייה. לצד קווי ההשמה, הוא ישמש אתר עבור לשכת תכנון מעגלים, מחלקת הרכבות מכניות, מחלקת בדיקות סופיות כולל בדיקות חשמליות, ויכולת להגיע לרמת האריזה של המוצר הסופי המוגמר. למפעל החדש יש הסמכות תקן גם לציוד רפואי וגם למערכות תעופה וחלל.

קבוצת ייצור ישראלית עם 900 עובדים

ל-Techtime נודע שהמבנה תוכנן ל-5 קווי SMT. להערכת החברה, בתוך כשלוש שנים היא תשלים הוספת שני קווים נוספים, מתוך כוונה להעסיק במפעל כ-250 עובדים. המבנה כולל גם קומת מעבדות עבור חברות סטארט–אפ, אשר יוכלו לקבל במקום את כל השירותים הנדרשים לפיתוח וייצור מהיר של מוצרים חדשים, החל משלב תכנון המעגל וכלה בייצור. בקומת הגלריה הוקם מרכז מבקרים לקהל הרחב. המבנה תוכנן כמפעל ירוק, כאשר יותר ממחצית מצריכת החשמל שלו תבוא ממקורות אנרגיה מתחדשת.

ראש מועצת קצרין, דמיטרי אפרצב, אמר שההשקעה החלוצה הזו, "תמשוך חברות הייטק נוספות שירצו להנות מאיכות העובדים ומרקם החיים המושלם שיש לגולן להציע". קבוצת ניסטק היא אחת מקבוצות הייצור האלקטרוני הגדולות בישראל ומעסיקה כיום כ-900 עובדים. תשתיות הייצור של הקבוצה כוללות את מפעל ייצור המעגלים המודפסים של החברה הבת אלטק (Eltek), מפעל ייצור והרכבות בפתח תקווה, לשכת עריכת מעגלים בפתח תקווה, ומפעל הייצור ניסטק צפון אשר נמצא במעלות.

סייבורד איתרה רכיבים פגומים בקו ייצור של טיר-1

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: רכיבים הסובלים מקורוזיה שאותרו במערכת בקרת הייצור של סייבורד

חברת סייבורד מתל אביב (Cybord) הצליחה לאתר רכיבים פגומים בתהליך הייצור של כרטיס אלקטרוני בקו הייצור של יצרן מערכות רכב ברמת טיר-1. החברה דיווחה לאחרונה שהגילוי נעשה בשלב הרכבת ה-SMT, והצליח למנוע ייצור מספר גדול של מערכות פגומות, או לחייב את יצרן הרכב לבצע החזרות יקרות (ריקול) לצורך תיקונים. טכנולוגיית בקרת הייצור של החברה מבוססת על שימוש במצלמות המיקום המוטמעות בכל מערכות ההרכבה האוטומטיות (SMT).

התפקיד המרכזי של המצלמות המהירות האלה הוא לוודא שהשמת הרכיב מתבצעת באופן מדוייק, כדי להבטיח שהמגעים יושבים בדיוק על-גבי משטחי המוליכים במעגל המודפס (פדים). אולם החברה מצאה להן שימוש נוסף: היא פיתחה אלגוריתם מבוסס בינה מלאכותית אשר מקבל את התמונות ממכונת ה-SMT, מנתח אל רכיב לפני השמתו, ומתרגיע בזמן אמת על בעיות או חשד לבעיות – החל מחשש לרכיבים מזוייפים וכלה ברכיבים תקולים.

במקרה הנוכחי, החברה דיווחה שיצרנית המערכת האלקטרונית איתרה גליל רכיבים שהיו בו רכיבים פגומים, והצליחה לעצור את הייצור לפני השמת הרכיבים. מערכת הבקרה של סייבורד הפיקה התראה שלפיה קיים חשש שיהיו בעיות בהלחמת רכיב ספציפי. הקבלן הפסיק את היציור ושלח את הגליל אל מעבדה מוסמכת אשר בדקה את הרכיבים באמצעות ניתוח SEM-EDX. בשיטה הזאת מיקרוסקופ אלקטרונים סורק את הרכיב באמצעות קרן אלקטרונים וקרינת X, ובודק את מאפייני החזרת הקרינה.

משמאל למעלה: ההתראה של סייבורד. שאר התמונות הן תוצאות בדיקות המעבדה שאיששו את ההתראה
משמאל למעלה: ההתראה של סייבורד. שאר התמונות הן תוצאות בדיקות המעבדה שאיששו את ההתראה

ניתוח האותות החוזרים מאפשר ללמוד מהו הרכב החומרים שעל פני שטח הרכיב. הבדיקה המבעבדתית גילתה שהרכיבים סבלו גם מבעיית קורוזיה וגם מפגמים בציפוי הבדיל על המגעים, שנועד לשפר את איכות ההלחמה. בעקבות הממצאים האלה פסל היצרן פסל את גליל הרכיבים ואת כל שאר הגלילים של הספק שהגיעו מאותה אצווה. הטכנולוג הראשי ומייסד משותף של החברה, ד"ר אייל וייס, הסביר שקרוזיה היא אחד מגורמי התקלה הנפוצים ביותר בתהליך הייצור האלקטרוני וגורמת לתופעות שונות, החל בתיפקוד לקוי של המערכת וכלה בקיצור אורך החיים שלה.

התופעה הזאת נגרמת בעיקר עקב תנאי סביבה לא הולמים, כמו לחות גבוהה, חשיפה לטמפרטורה לא תקנית, סביבה חומצית וכדומה. מודל הבינה המלאכותית של החברה מתבסס על העובדה שקיימת קורלציה בין רמת הקורוזיה לבין מראה הרכיב המתקבל במצלמת מכונות ה-SMT. החברה דיווחה שמחקר שדה שהיא ביצעה שכלל בדיקות של 2.5 מיליארד רכיבים, הראה שהמודל שלה מגיע לרמת דיוק של 99.5% באיתור רכיבים הסובלים מפגמים קורוזיביים.

בקרמוס הקימה קו ייצור לתגי ה-IoT של נקסייט

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: אורן בקרמוס (מימין) ורביב כהן מחברת נקסייט בקו הייצור הנמצא בהקמה. צילום: Techtime

חברת בקרמוס טכנולוגיות (Beckermus Technologies) מקיסריה הקימה קו ייצור תגים חדש, בנוסף לקו ייצור התגים של Williot. הקו החדש אשר ייכנס לעבודה סדרתית בשבועות הקרובים, מיועד לייצר מיליוני תגי NanoBT חכמים של חברת נקסייט (Nexite) התל אביבית. קו הייצור הוקם בהשקעה של יותר מ-1.5 מיליון דולר ונמצא כעת בשלבי התקנה סופיים, בתוך מבנה שנירכש על-ידי בקרמוס לפני כשנתיים במטרה לשמש אתר לקווי ייצור ייעודיים של הלקוחות.

חברת נקסייט הוקמה לפני 4 שנים על-ידי המנכ"לית ענת שקד והטכנולוג הראשי ליאור שקד, ופיתחה פלטפורמת חומרה ותוכנה המאפשרת חיבר של מוצרים פיסיים לענן לצורך ניהול חכם של נכסים ומדיניות מכירות בחנויות וברשתות שיווק. כיום נקסייט מעסיקה כ-80 עובדים, ומאז הקמתה היא גייסה כ-100 מיליון דולר. בביקור של Techtime בקו הייצור החדש באתר בקרמוס, סיפר מנהל תחום החומרה בחברת נקסייט, רביב כהן, שהתגים המיוחדים מעניקי יכולת עקיבה מדוייקת של מיקום המוצרים על-גבי המדפים, המאפשרת ניהול חכם של נכסים וחנויות על-בסיס מידע שניתן להפיק מהם. מידע שלא היה זמין עד כה בידי המנהלים.

תג שהוא GPS מקומי

הטכנולוגיה מבוססת על שילוב של תג אקטיבי ושל תחנות קליטה מקומיות היודעות לעקוב אחר תנועתו ולזהות את מיקומו במרחב. כהן: “האיתור מתבצע באמצעות זיהוי האות המשודר מהתג (Angle of Arrival) ונקלט במספר מקלטים באתר, בשילוב אלגוריתמי בינה מלאכותית (AI) המספקים דיוק המיקום בסדר גודל מעבר ליכולות הקיימות. זהו מעין GPS מקומי. תחנת הבקרה המקומית מספקת אנרגיית רדיו לתג, שבתורו אוגר את האנרגיה ומשדר אותות Bluetooth סטנדרטיים היכולים להיקלט על-ידי כל מכשיר".

התג החכם של נקסייט. מקבל אנרגיה בשידור אלחוטי ומשדר מידע ברשת בלוטות'
התג החכם של נקסייט. מקבל אנרגיה בשידור אלחוטי ומשדר מידע ברשת בלוטות'

לכל תג יש מספר זיהוי חד-חד ערכי המאפשר למערכות החברה לאסוף נתונים על התגים, לזהות את התייחסות הלקוח למוצר שעליו נמצא התג, ואיזה מוצרים נמצאים על המדף, נלקחים על-ידי הלקוחות או נמדדים בחדרי ההלבשה. בהתאם למידע הזה, נקסייט מספקת המלצות לצוות החנות אשר מגדילות את המכירות. חברת נקסייט ביצעה מכירות ראשונות בשנת 2022, וכבר הוכיחה את הצלחת ההמלצות בהגדלת המכר בחנות, ונערכת להרחבת מערך הלקוחות בשנת 2023, עם רשתות מותג גדולות בארץ ובחו”ל.

פריצת מגבלות הייצור הסטנדרטיות

כהן: "במודל העסקי שלנו עלות התג היא מרכיב קריטי. אנחנו נמצאים בשוק המוני בקנה מידה של מאות מיליוני פריטים. שיתוף הפעולה עם בקרמוס מאפשר לנו לפתח את קו הייצור המתאים למגבלות הללו, ולהבטיח מענה ייצורי לשנים הקרובות. לפני כשנתיים פנינו לבקרמוס והעלינו את הצורך בהקמת קו ייצור ישראלי, שבחלק מהזמן יוקדש גם לפיתוח ולא רק לייצור סדרתי".

מנהל משותף בחברת בקרמוס, עודד בקרמוס, סיפר שבשלב הראשון ייצר הקו החדש את התגים בהספק של 5,000-6,000 תגים בשעה. "תגי NanoBT כוללים שלושה רכיבים שונים, כולל שבב שפותח בנקסייט ומיוצר ב-TSMC. הספקים שפנינו אליהם בחו"ל הביעו חששות בנוגע למורכבות הייצור. נכנסנו לתהליך למידה ופיתחנו קו מותאם, המבוסס על מערכות שרכשנו לפני כשנה וחצי. המכונות הגיעו לארץ ממש לפני מספר ימים וכרגע הקו נמצא בשלבי התקנה".

מבט אל קרבי המכונה: פיסות סיליקון עירומות מוצאות מהווייפר ומודבקות אל התג
מבט אל קרבי המכונה: פיסות סיליקון עירומות מוצאות מהווייפר ומודבקות אל התג

אורן בקרמוס (מנהל משותף) סיפר שקו הייצור שניתפר לצורכי נקסייט בנוי בתצורת Reel to Reel – R2R וכולל 6 מכונות שונות באורך כולל של כ-15 מטרים. מדובר בתהליך ייצור יוצא-דופן ואוטומטי לגמרי: הייצור מתחיל בגליל פלסטי גמיש שעליו מודפסות האנטנות המיוחדות. הגליל הזה מוזן לתוך מכונה שבתוכה מצויים השבבים הייעודיים בתצורה של פרוסת סיליקון מנוסרת.

המכונה מרימה כל שבב (פיסת סיליקון מנוסרת) מתוך הווייפר, בהתאם לפרופיל היעילות של ייצור הפרוסה שהתקבל מיצרנית השבבים, ומדביקה אותו אל אנטנת התג. בהמשך, התג עובר דרך מכונת SMT אשר מרכיבה עליו את רכיבי ה-SMD הנוספים, ותהליך ההרכבה מסתיים בעמדת בדיקה פונקציונלית אשר בודקת כל תג בנפרד על-מנת למפות את ביצועי התגים. בשלב האחרון מודבקת על התג שכבה פלסטית נוספת אשר מגינה עליו. המערכת מתוכננת להיכנס לייצור סדרתי כבר בחודש מרץ 2023.

כיצד הצלחתם להקים קו ייצור כל-כך מאתגר?

אורן: "אנחנו חברה המרכיבה שבבים מיום הקמתה, וזו המומחיות שלנו. אנחנו יודעים להתנהל עם ווייפרים, לזווד שבבים ולשלב אותם במוצר הסופי במגוון טכנולוגיות. השתמשנו ביידע הזה על-מנת להתאים את קו הייצור של Muehlbauer לפרוייקט של נקסייט. ביסודם, קווי ייצור ל-RFID הם פשוטים, אולם אנחנו נדרשנו לשלב בתגים שלושה רכיבים נוספים וזהו אתגר שלא בוצע עד היום".

בנוסף, בקרמוס ונקסייט פיתחו תהליך ייצור המבוסס על שימוש בדבק מוליך חשמלי במקום בהלחמה. דבק זה מכיל ננו-חלקיקי ניקל אשר מעניקים תכונת הולכה חשמלית רק בנקודת הלחץ – תופעה המבטלת את הצורך להתשמש במסיכות כמו שנעשה בתהליך ההלחמה. אולם חשוב מאוד לבצע את ההנחה של הרכיבים על-גבי המשטח ברמת דיוק מיקרונית, על-מנת להשיג הולכה חשמלית.

אורן: "שיתוף הפעולה עם נקסייט החל לאחר שזיהינו את ה-IoT כתחום פורץ המתפתח במהירות, והחלטנו להשקיע בו. מכיוון שמדובר בתהליך ייצור אוטומטי לחלוטין, יש לקו הזה יש גם ערך מוסף מיוחד של יכולת ייצור המוני תחרותי בישראלי – בלא תלות בעלויות כוח האדם".

RH עוברת למתכונת פעילות של קבוצה בינלאומית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: ההנהלה ומתקן הייצור המרכזי של RH בנוף הגליל. צילום: Techtime

חברת RH מנוף הגליל (לשעבר נצרת עלית), הנחשבת לקבלנית הייצור האלקטרוני העצמאית הגדולה בישראל, נמצאת בתהליך מתקדם של מעבר לעבודה במתכונת של קבוצה, שבה כל החברות הבנות פועלות תחת הנהלה אחת, וכל פעולותיהן מתואמות. המהלך נחשף בכנס לקוחות שהחברה קיימה היום (א') במתחם ה-VIP באצטדיון בלומפילד ובהשתתפות כ-300 לקוחות וספקים.

הקבוצה החדשה מעסיקה כ-1,000 עובדים, מהם כ-900 בישראל, והשאר ברומניה ובארה"ב. בישראל נמצאת תשתית הייצור וההנדסה המרכזית, כולל מפעל עבודות מתכת, קווי SMT המספקים תפוקה של כ-300 מיליון רכיבים בשנה, ומחלקות ההרכבה, ייצור כבלים, בקרת מוצר ומחלקת הנדסה המעסיקה כ-60 מהנדסים והנדסאים ושדרכה עובר כל מוצר לפני כניסתו לייצור.

מנכ"ל החברה, יעקב לוי, סיפר שהחברה השלימה את שילוב מפעל המתכת בפעילות הקבוצה ונמצאת בשלב מתקדם מאוד של שילוב המפעלים בארה"ב וברומניה בפעילות השוטפת היומיומית, למרות שמשפטית הם ימשיכו להיות רשומים כחברות בנות. בימים אלה היא מקימה באזור התעשייה ציפורית מפעל ייצור אלקטרוני נוסף, במסגרת תוכנית אסטרטגית שנועדה להכפיל את המכירות עד שנת 2023. המפעל החדש יתמקד באינטגרציה, כבילה, פיתוח, והבאת מוצרים חדשים לשוק (NPI). המפעל יוקם בתוך כ-3 שנים בשטח שהחברה רכשה לאחרונה ויכלול רצפת ייצור בשטח של כ-5,500 מ”ר.

בחודש אוגוסט 2022 היא חנכה מפעל חדש בשטח של כ-2,000 מ"ר אשר הוקם בתוך מתחם RH בנוף הגליל, אשר מוקדש אך ורק לייצור מערכות של חברת לומניס (Lumenis). למעשה, עם השלמת הקמתו, תפסיק לומניס לייצר את מערכות האסתטיקה הרפואית שלה ותעביר אליו את כל הייצור. לוי סיפר ל-Techtime שהמתחם החדש "מהווה למעשה מפעל בתוך מפעל”. מייסד ויו"ר החברה, יעקב רוזנברג, סיפר לאורחים שלחברה יש אסטרטגיה ארוכת טווח. "יש לנו לקוחות ועובדים הנמצאים איתנו יותר מ-35 שנה", אמר.

חווה חקלאית הנראית כחוות שרתים

במסגרת הארוע הוצג פרוייקט יוצא דופן בתחום החקלאות החכמה: חברת RH פיתחה עבור חברת הסטארט-אפ GreenOnyx מתקן לגידול מבוקר של הירק האסיאתי עדשת המים. המתקן בנוי בתצורה של מסד, ומאפשר העמדת עשרות מתקנים בחדרים אורבניים, בדומה לארונות מחשוב במרכזי נתונים. הירק מופיע בצורת זרעונים ירקרקים, ומספק תזונה עשירה בהרבה מאשר ירקות עלים הנמצאים כיום בשוק וסובלים משלל בעיות עקב גידול חקלאי מתועש. מנכ"לית ומייסדת משותפת של החברה, ד"ר ציפי שוהם, סיפרה לנוכחים שלאחרונה הוקמה בבניין פנורמה בתל אביב החווה הראשונה בעולם מהסוג הזה – המספקת תפוקה גדולה פי 100 בהשוואה לגידול שדה סטנדרטי. "אנחנו מייצרים מערכות גידול מודולריות שיכולות לפעול בכל אתר ובכל מזג אוויר", אמרה.

הדמייה של GreenOnyx לחוות העתיד, המבוססת על מכונות המיוצרות כיום ב-RH
הדמייה של GreenOnyx לחוות העתיד, המבוססת על מכונות המיוצרות כיום ב-RH

משפחת אדלר רכשה את מניות א.י אלקטרוניקה ו-STG בחברת PM

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מיקי אדלר, מנכ"ל Partner Manufacturing. צילום: Techtime

קבלנית הייצור פי.אם (Partner Manufacturing) מפתח תקווה רכשה את כל המניות של שותפותיה הוותיקות, קבוצת אס.טי.ג'י (STG International) וקבוצת א.י אלקטרוניקה (AY Electronics), תמורת כמה עשרות מיליוני שקלים. כל אחת מהן החזיקה בכ-25% ממניות החברה. בעקבות העיסקה חזרה פי.אם להיות חברה בבעלות מלאה של משפחת אדלר. החברה הוקמה בשנת 1998 על-ידי זיגי אדלר ובנו מיקי אדלר. בשנת 2004 נכנסה חברת א.י. אלקטרוניקה שבבעלות משפחת רוד כשותפה בחברת PM, ובשנת 2008 נכנסה אליה כשותפה גם חברת STG הנמצאת בשליטת המנכ"ל שלמה בר.

במשך השנים שימש מיקי אדלר בתפקידי ניהול הפיתוח העסקי, כאשר זיגי אדלר שימש כמנכ"ל ויניב רוד, מבעלי השליטה בא.י אלקטרוניקה, שימש בתפקיד המנהל הפיננסי של PM. בעקבות העיסקה האחרונה מונה מיקי אדלר למנכ"ל פי.אם. חברת STG דיווחה לבורסה תמורת 25% מהמניות שהיא החזיקה ב-PM, היא קיבלה 12 מיליון שקל ועוד כ-1.2 מיליון שקל עבור החזר הלוואת בעלים ודיבידנים. יניב רוד אישר ל-Techtime שגם א.י מכרה את חלקה בחברה למשפחת אדלר, וכעת היא נמצאת בבעלותם המלאה. "אני מאחל להם הצלחה רבה", הוא אמר. "פי.אם וא.י אלקטרוניקה ימשיכו לעבוד בשיתוף פעולה פורה".

מפעל הייצור של PM בפארק התעשיות בר לב
מפעל הייצור של PM בפארק התעשיות בר לב

חברת פי.אם מעסיקה כ-350 עובדים ומספקת שירותי ייצור אלקטרוני משני מפעלים: מפעל הנמצא בפתח תקווה ומפעל הנמצא בפארק התעשיות בר לב, שליד צומת אחיהוד בצפון. החברה מתמחה בייצור אלקטרוני לתעשיות הטלקום, מכשור רפואי, תעשיית הרכב ותעשיית התעופה והביטחון. בין לקוחותיה: איתמר מדיקל, G4S, אינטל, קואלקום, פוינטר, טראפילוג ו-MKS.

תגובת משפחת אדלר: "חברת PM פועלת לאורך השנים להרחבת בסיס פעילותה תוך שימת דגש רב לתפיסת שירות ואיכות מרבית. מהלך הרכישה הינו חלק מאסטרטגיית המיקוד של החברה בשווקים בהם היא פועלת, כמו גם טיוב הגמישות הניהולית והתייחסות מהירה ומושכלת של ההנהלה למצבי השוק המשתנים, כפי שנדרש בימים אלו".

Zigi Adler Partner Manufacturing
זיגי אדלר, מייסד משותף חברת PM

 

USR מגייסת עובדים ורוכשת ציוד ייצור חדש

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל קבלנית הייצור USR, אדי גז

חברת USR שמרכזה בכרמיאל השלימה סדרת עסקאות משמעותיות בהיקף של מיליוני דולרים לשדרוג והרחבת קווי הייצור ושטח הייצור הזמין, ונכנסה לתהליך של גיוס עובדים חדשים. מאחורי המהלך נמצאת דרישה גוברת לקבלת שירותי ייצור בישראל, תוצאה של המצב הגיאופוליטי בעולם, המאופיין במלחמת סחר בין סין וארה"ב, בחיפוש של חברות אירופיות אחר אתרי ייצור שאינם במזרח ובעלייה חדה בהיקף תקציבי הביטחון ובהצטיידות הביטחונית בעולם.

מנכ"ל USR, אדי גז, סיפר ל-Techtime שהחברה המעסיקה כיום כ-600 עובדים, התחילה בקמפיין לגיוס יותר מ-100 עובדים נוספים, לצורך העסקה לטווח ארוך. "אנחנו מחפשים עובדים בעלי ידע, יכולת ורצון עבור קשר ארוך שנים לתעסוקה בשלושת האתרים שלנו: כרמיאל, ירושלים ונתניה". גם שטח הייצור של החברה נמצא כיום בתהליכי בדיקה: "כיום שטח הייצור של המפעל הוא מעל 20,000 מ"ר. המטרה שלנו היא לצמוח בשיעור דו-ספרתי. אנחנו זקוקים לכמה אלפי מ"ר נוספים".

ציוד ייצור מתוצרת Siemens ו-ITW EAE

במסגרת תוכנית הההצטיידות החדשה, רכשה USR מספר קווי SMT ממשפחת Siplace SX1 של חברת ASM (Siemens), מערכות למריחת משחת הלחמה MPM העובדות בטכנולוגיית הזרקה, תנורים מתוצרת חברת Heller וציוד הינע וטעינה ופריקה אוטומטיים של חברת ASYS. המערכות האלה נכנסות כעת לשלבי ההתקנה וההטמעה באתר הייצור בכרמיאל. החברה מתכננת להשלים בקרוב עסקת הצטיידות נוספת, הפעם עבור שידרוג והרחבת קו הייצור האלקטרוני במפעל בירושלים.

מערכות Siplace SX1 מספקות מהירות השמה גבוהה של עד 43,000 רכיבים בשעה (CPH) ברמת דיוק של 22 מיקרון, על-גבי כרטיסים בגדלים שונים (50/50 מ”מ ועד 1,525/560 מ”מ). הן מגיעות עם חיישנים ותוכנת ניהול ייצור ועם תשתית מוכנה להטמעה במפעל חכם (Industry 4.0) ומאפשרות ייצור של רכיבים בגדלים שונים, כולל רכיבים זעירים ברמת 0201/01005.

מערכות המריחה מסוג  MPM Momentum II של חברת ITW EAE האמריקאית כוללות יכולות של הזרקת משחת הלחמה ולא רק מריחה, ברמות דיוק של עד 20 מיקרון הנדרשות היום בהרבה מאוד מערכות קריטיות ומערכות אמינות גבוהה. הן כוללות מערכת לייזר למדידת גובה המשחה, יכולת השמת שני חומרים שונים (כמו למשל משחת הלחמה ודבק) ואפילו השמה אוטומטית של פיני תמיכה והסרתם בסיום מריחת כל המעגלים. מיקום הפינים מתועד במצלמה המותקנת במכונה, לצורך יישום אוטומטי ומדוייק שלהם גם בטעינה הבאה של המכונה.

רונית שלו

לקוחות חדשים באירופה

אדי גז: "תעשיית הייצור הישראלית נהנית מהחיפוש של הלקוחות באירופה אחר אפיקים חדשים והעלייה בהיקף הייצור האמין השוק האירופי". הדבר מתבטא בכך שהחברה קיבלה לאחרונה מספר לקוחות חדשים מאירופה. "היכולת של חברות הייצור בישראל לתת ללקוח נגישות גבוהה, שירות אמין ומוצרים איכותיים, מהווה יתד שהערך שלו גדל בהשוואה ליתרונות הקלאסיים של הייצור במזרח. אנחנו גם רואים שהשוק והלקוחות בישראל מעניקים עוגנים הרבה יותר מוצקים ממה שחשבו בעבר".

סמנכ"ל שיווק וקשרי לקוחות בחברת USR, רונית שלו, אמרה שהחברה ממשיכה "באיתור סולמות פיתוח עסקי בעירנות, מול ההזדמנויות והאיומים במשוואת המציאות הקיימת. נמשיך בתהליך ההצטיידות, בהחלפת מערכות תומכות כמו מכונות, כלים ותוכנות, ובהתמקדות בשירות ובתועלות לרווחת כל השותפים".

 

מכירות IMI צמחו ב-7% בתשעת החודשים הראשונים של 2022

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתשעת החודשים הראשונים של 2022 צמחו המכירות של קבלנית הייצור הפיליפינית  Integrated Micro-Electronics – IMI בכ-7% והסתכמו בכ-1.04 מיליארד דולר. החברה מסרה שהתנאים בשרשרת האספקה מתחילים להשתפר, והלחץ של המחסור ברכיבי נמצא בירידה. למרות זאת, החברה נקטה ברבעון השלישי במספר תהליכי התייעלות אשר שיפרו את הרווחיות שלה. המכירות ברבען הסתכמו בכ-351 מיליון דולר – צמיחה של 7% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.

נשיא IMI, ג'רום טאן, אמר שמנועי הצמיחה המרכזיים היו שוק הרכב ושוק הציוד התעשייתי, אשר צמחו ב-13% וב-16% בהתאמה. "אנחנו מתמקדים בהרחבת היקף הייצור של מערכות מתחום הרכב החשמלי שזכינו בהן לאחרונה, ואשר צפויות לסייע בהצמחת המכירות בעתיד הקרוב". החברה מספקת שירותי ייצור אלקטרוני בקבלנות משנה (EMS).

על-פי נתוני 2021, היא מדורגת להערכתה במקום ה-22 בעולם ברשימת ספקיות שירותי ה-EMS המובילות, ובמקום השמיני בתחום שירותי הייצור עבור תעשיית הרכב. כיום החברה מעסיקה קרוב ל-16,000 עובדים בארה”ב ,בריטניה, גרמניה, יפן, מקסיקו, סין, סרביה, בולגריה, צ’כיה ובפיליפינים. היא מחזיקה בבעלותה המלאה שתי חברות בנות שהיא רכשה באירופה: חברת STI Limited הבריטית המייצרת פתרונות RF, וחברת VIA optronics הגרמנית המייצרת פתרונות תצוגה, כולל תצוגות לתעשיית הרכב.

לאתר החברה: www.global-imi.com

הסגרים בסין האטו את צמיחת פייטון ב-2022

פורסם בתאריך ע"י Techtime

ההתפרצות המחודשת של הקורונה בסין והסגרים שהוטלו על המדינה, פגעו בחברת פייטון פלנאר מנס ציונה, דווקא כאשר היא הרגישה שהיא יוצאת ממשבר הקורונה אל שלב חדש של צמיחה. החברה דיווחה שמאז פרוץ המגפה היא סבלה מקשיי אספקת חומרי גלם ורכיבים עבור השנאים המגנטיים שהיא מייצרת. בתחילת השנה החברה החלה להגדיל בהדרגה את תקציבי השיווק שהוקפאו בשנתיים האחרונות, ואז הוטלו הסגרים בסין. התוצאה: המכירות ברבעון הראשון של 2022 הסתכמו בכ-10.8 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של כ-10.1 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

החברה מסרה שהגידול הזעיר נובע מכך שהסגרים בסין ובהונג קונג גרמו לעיכוב בהגעת משלוחים, ולכן התמורה עבורם תירשם בתוצאות הרבעון השני. פייטון תעשיות נסחרת בבורסה בתל אביב לפי שווי שוק של 347 מיליון שקל. היא פועלת כחברת אחזקות שבה הפעילות העיקרית מתבצעת על-ידי החברה הבת פייטון פלנאר מגנטיקס (Payton Planar), הנסחרת בבורסה של בריסל (Euronext) לפי שווי שוק של כ-154 מיליון אירו. החברה עוסקת בפיתוח וייצור שנאים מגנטיים מסוגים שונים, ולהערכתה היא נחשבת לאחת מהחברות המובילות בעולם בתחום השנאים השטוחים (פלאנריים).

ייצור סופי בישראל, בבריטניה ובארה"ב

לחברה יש תלות רבה בסין, מכיוון שעיקר ההזמנות שלה מקבלניות משנה הן של שתי קבלניות סיניות: אחת אחראית לכ-22% מסך הקניות של הקבוצה. הקבלנית השנייה פועלת מדונגואן, סין, ונמצאת בבעלות מלאה של חברת האחזקות PCT Industries מהונג קונג, אשר פלנאר מחזיקה בכ-20% ממניותיה. הקבלנית הזאת אחראית לכ-47% מהרכישות של פלנאר. כלומר, 69% מהרכישות נעשות בסין. לצד הקבלניות בסין, היא עובדת עם עוד 3 קבלני משנה העובדים איתה לאחר שעברו הכשרה מיוחדת של החברה.

יחד עם זאת, הספקיות בסין מספקות לה תת-מערכות ורכיבים, כאשר הייצור של המוצרים המוגמרים נעשה בישראל, ובחברות בנות בארה"ב ובבריטניה. כיום החברה מעסיקה כ-180 עובדים, מתוכם כ-120 הם עובדי ייצור. במצגת למשקיעים החברה מדווחת על סימני צמיחה: צבר ההזמנות צמח מכ-31.5 מיליון דולר בסוף דצמבר 2021, לכ-46.6 מיליון דולר בסוף מרץ 2022.

RH אלקטרוניקה מקימה מפעל ייצור בציפורית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל RH, יעקב לוי. "אספנו צוות שניתח את צורכי הלקוחות בעידן הקורונה. התוצאה: הרחבנו את עסקינו"

חברת RH מנוף הגליל (לשעבר נצרת עלית) מקימה באזור התעשייה ציפורית מפעל ייצור אלקטרוני נוסף למפעל הקיים שלה, במסגרת תוכנית אסטרטגית שנועדה להכפיל את המכירות עד שנת 2023. המפעל החדש יתמקד באינטגרציה, כבילה, פיתוח, והבאת מוצרים חדשים לשוק (NPI). המפעל יוקם בתוך כ-3 שנים בשטח שהחברה רכשה בשנה האחרונה ויכלול רצפת ייצור בשטח של כ-5,500 מ"ר. מנכ"ל RH, יעקב לוי, גילה ל-Techtime שהקמת המפעל החדש היא אחת מסדרת פעולות בארץ ובחו"ל המתבצעות כעת במקביל במסגרת אסטרטגיית צמיחה חדשה שהחברה גיבשה לאחרונה.

לוי: "המפעל החדש בציפורית יעסיק מאות עובדים ויעמוד בתקני תעשיות הרפואה, פודטק, סמיקונדקטור, רובוטיקה ועוד. החדרים הנקיים ישמשו לייצור אלמנטים אופטיים. כבר היום אנחנו מייצרים ראשים אופטיים עבור מערכות אסתטיקה". המפעל גם ירחיב את היקף הפעילות בתחום הכבלים. כיום RH מייצרת בעצמה את הכבלים עבור המערכות שהיא מרכיבה, במחלקת כבילה המעסיקה כ-45 עובדים. "אנחנו מתכוונים להקצות שטח נרחב לתחום הפיתוח שבו אנו מרחיבים את היקף פעילותנו, ואת פעילות ה-NPI.

המיקוד: High Level Assembly

"המפעל בציפורית יבצע פיתוח מוצרים עבור הלקוחות ויעניק תמיכה לחברות מתחילות, כולל הקצאת שטחי עבודה, במסגרת אסטרטגיית תמיכה בחברות סטארט-אפ שבעתיד עשויות להיות להיות לקוחות של החברה. המהלך יתמוך בשירותי הפתרון המלאים שלנו. כיום החברה מפתחת מודולים, עמדות בדיקה של לקוחות ועוד. אנחנו מתמקדים בהרכבת מערכות שלמות (High Level Assembly) ומייצרים כיום מכונות שלמות ותת מערכות גדולות לתעשיית הסמיקונדקטור, הדפוס הדיגיטלי, הרפואה ועוד. במקרים רבים אנחנו שולחים את המוצר ללקוח של הלקוח".

חברת RH מעסיקה כ-800 עובדים ונחשבת לקבלנית הייצור השנייה בגודלה בישראל. רצפת הייצור שלה בישראל משתרעת על-פני שטח של 35,000 מ”ר וכוללת תשתיות השמת רכיבי SMT והרכבת כרטיסים, מחלקות אינטגרציה וזיווד, עיבוד שבבי וזיווד, מחלקת כבלים, מחלקת פיתוח, מחלקת תכנון וייצור התקני בדיקה ועוד. במקביל, נמצאים בבעלותה שני אתרי ייצור בחו”ל, ברומניה ובארה”ב, המעסיקים ביחד כ-100 עובדים. רצפת הייצור בעיר בראשוב ברומניה משתרעת על שטח של 3,500 מ"ר וכוללת שטחי התרחבות עתידיים.

מפעל RH בעיר בראשוב במרכז רומניה
מפעל RH בעיר בראשוב במרכז רומניה

אסטרטגיית ההתרחבות כוללת גם הרחבת הפעילות ברומניה: "המפעל ברומניה מעסק 60 עובדים ונמצא בהתרחבות. לאחרונה הצטיידנו במכונות SMT חדשות מתוצרת Samsung, וכיום המפעל כולל שני קווי SMT, קו ייצור מתכת גדול, ובימים אלה אנחנו מקימים בו פעילות חדשה בתחום ייצור הכבלים. עד סוף השנה אנחנו צפויים להעסיק במפעל יותר מ-100 עובדים. הפעילות במזרח אירופה מאפשרת לנו ייצור של מכלולים באיכות מעולה ובעלויות נמוכות מאשר בישראל".

הקורונה חידדה את המודל העסקי

לדבריו, תקופה הקורונה סייעה לחברה לחדד את האסטרטגיה שלה. "הקורונה הדגישה את הצרכים הבולטים של הלקוחות. כינסנו את הצוות שלנו כדי לנתח את הצרכים של הלקוחות בזמן הקורונה, וגילינו שהם רוצים לצמצם הוצאות והתחייבויות. כאשר ראינו שחלק מהלקוחות הוציאו צוותים הנדסיים, טכנולוגיים ותפעוליים טכניים לחל"ת, התחלנו לספק להם חלק מהשירותים הללו. כיום הם מחפשים פתרון כולל ולא רוצים מעורבות גבוהה בתהליך, ואנחנו נכנסים לתחומים נוספים כדי לספק מענה".

האם קיימת בעיית כוח אדם כדי לעמוד בתוכנית ההתרחבות?

לוי: "אחד מאתגרי הצמיחה הגדולים של כל חברה הוא גיוס עובדים. במיוחד כיום כאשר השוק מתאפיין במחסור בשני משאבים מרכזיים: רכיבים ואנשים. לפני כחמישה חודשים יצאנו בקמפיין פנים ארגוני שבמסגרתו פנינו לעובדים בחברה, שיתפנו אותם בתוכניות הגידול, וביקשנו מהם להביא חברים שיעבדו בחברה במתכונת של 'חבר מביא חבר'. למען האמת הופתענו מכמות האנשים שגויסו על-ידי אנשי הארגון. יותר מ-70 עובדים הצטרפו לחברה בחודשים האחרונים. הגאווה הכי גדולה של ארגון זה שאנשיו מביאים את החברים והמשפחה שלהם לעבוד לצידם. זה מרגש מאוד כי זה מראה כיצד הם תופסים את החברה".

ניסטק בנתה יכולת הרכבה אוטומטית של רכיב על-גבי רכיב (PoP)

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מעגל של מריס-טק שהורכב במפעל ניסטק גולן בטכנולוגיית Package on Package 

קבוצת ניסטק (Nistec) שמרכזה בפתח תקווה, הטמיעה טכנולוגיית הרכבה של רכיב על-גבי רכיב (PoP – Package on Package) עבור ייצור כרטיסי מערכות עיבוד ושליטה באותות וידאו ואודיו של חברת מריס-טק (Maris-Tech) מרחובות. מדובר בטכנולוגיה חדשה יחסית הנמצאת בשימוש בעיקר בחברות גדולות המייצרות מכשירים ניידים, כמו אפל וסמסונג. בשיטה הזאת ניתן להרכיב מארז של רכיב אלקטרוני מסוג אחד על-גבי מארז של רכיב אלקטרוני מסוג אחר, כדי לחסוך בשטח על-גבי הכרטיס, לקבל שיפור בביצועים ולעתים גם חיסכון בעלות ההרכבה.

הטכנולוגיה שולבה בקו הייצור של מפעל ניסטק גולן בקצרין כדי לייצר מעגל שבו הורכב רכיב של חברת Micron בגודל של 12X12 מ"מ ובעל 256 נקודות הלחמה, על-גבי רכיב של NXP בגודל זהה המכיל 569 נקודות הלחמה. כדי להטמיע את התהלך רכשה ניסטק אמבט ייעודי עבור משחה ייחודית (Flux) המשמשת כדבק המחבר בין שני הרכיבים. בשלב ראשון מורכב הרכיב התחתון בתהליך סטנדרטי. עליו מונח הרכיב העליון באמצעתו מכונת ההשמה לאחר שהוא הוטבל בחומר ההדבקה. בשלב האחרון מעבירים את הכרטיס אל תנור הלחמה (Reflow) כאשר שני המארזים מולחמים בתנור ביחדיו, אחד על-גבי השני.

חברת ניסטק מסרה שהיא ביצעה עבור מריס-טק הרכבה של שלושה סוגי מעגלים שונים בכמויות של כמה מאות מעגלים מכל סוג, באמצעות טכנולוגיה זו. הם מיועדים לשימוש ברחפנים צבאיים וחקלאיים וביישומים נוספים. "הדרישה מהלקוח הייתה לתנובת ייצור גבוהה במיוחד ובה בעת עלות נמוכה, ולכן היינו חייבים לבחון תהליך אוטומטי", אמר מנהל מפעל ניסטק גולן, רפי אבסוב. "טכנולוג המפעל, אלכס מסליוק, יישם בהצלחה את הטכנולוגיה המיוחדת בתוצאות איכות גבוהות במיוחד".

SiP נגד PoP

טכנולוגיית PoP מאפשרת למקם רכיב לוגי במארז התחתון מתחת לרכיבי זיכרון כמו DRAM ו-Flash למשל, להכפיל את נפח הזיכרון במוצר באמצעות שימוש בשני רכיבי זיכרון על אותו שטח כרטיס, וכדומה. הטכנולוגיה הומצאה על-ידי טושיבה בשנת 2001, וככל הידוע המוצר הראשון שניצל אותה היה מסוף פלייסטיישן הנייד של חברת סוני, שיצא לשוק בשנת 2004. כיום הטכנולוגיה הזאת מתחרה מול מארזים תלת מימדיים מתקדמים (SiP), שבהם יש מספר פיסות סיליקון נפרדות בתוך המארז.

למרות שהנפח שלה גדול יותר, היא מציעה מספר יתרונות בהשוואה למארזים תלת מימדיים, דוגמת אפשרות לבצע בקלות בדיקה נפרדת של המעגל הלוגי ושל הזכרון, אפשרות להחליף מעגלי זיכרון שונים בהתאם לצורך ולזמינות, שליטה טובה יותא בשרשרת האספקה ופישוט שרשרת האספקה (יצרן הלוגיקה אינו צריך להתעסק ברכש והטמעת זכרונות).

מריס-טק נכנסה לנסד"ק

חברת מריס-טק הוקמה בשנת 2009 על-ידי המנכ"ל ישראל בר ועוסקת בפיתוח וייצור מערכות קליטת, עיבוד ושידור אותות וידאו ואודיו ליישומים קומפקטיים כמו רחפנים וכוחות טקטיים. בין לקוחותיה: התעשייה האווירית, רפאל, אלביט, אירובוטיקס ומוביליקום. בחודש פברואר 2022 החברה גייסה 17.8 מיליון דולר בהנפקת מניות בנסד"ק, וכעת היא נסחרת בבורסה לפי שווי שוק של כ-13.6 מיליון דולר. מהמסמכים שהחברה כדיה לבורסה ערב ההנפקה, עולה שמכירותיה במחצית הראשונה של 2021 הסתכמו בכ-1.33 מיליון דולר, בהשוואה למכירות בהיקף של 528 אלף דולר בתקופה המקבילה אשתקד.

 

באיה מגייסת עובדים לחטיבת הייצור האלקטרוני

פורסם בתאריך ע"י Techtime

קבוצת באיה זיכון טכנולוגיות (Baya Zicon) מפתח תקווה מגדילה את מצבת העובדים בחטיבת קבלנות המשנה והחלה בקמפיין לגיוס כ-20 עובדים. כיום הקבוצה מעסיקה כ-120 עובדים. מנכ"ל משותף של הקבוצה, יורם חלילי, סיפר ל-Techtime כי בשלוש השנים האחרונות החברה ביצעה השקעות גדולות מאוד בתשתית הייצור שלה, וכעת היא חווה עלייה בדרישה לשירותי ייצור אלקטרוני, בין השאר בזכות חטיבת ההפצה והרכש, המתמחה באיתור רכיבים קשים להשגה.

חלילי (בתמונה למעלה): "אנחנו חווים משבר היסטורי בשוק הרכיבים, המאופיין במחסור חמור ברכיבים, בהתארכות דרמטית של זמני האספקה ובעלייה משמעותית מאוד במחירי הרכיבים. בשוק מורגש חסרון בכל סוגי הרכיבים, בדגש על הרכיבים האקטיביים (ICs) ממגוון גדול מאוד של יצרנים. בחודשים האחרונים הקמנו חמ"ל ייעודי לאיתור ורכש רכיבים. בתקופה הזאת פונים אלינו עשרות לקוחות שונים מדי חודש בבקשה שנאתר להם רכיבים קשים להשגה. אנחנו מתחייבים לספק להם מענה בתוך 24 שעות".

כיצד אתם מתמודדים עם רכיבים מפוקפקים?

"אנחנו רוכשים רכיבים אך ורק ממקורות איכותיים שיש לנו פעילות עסקית עניפה איתם לפחות 10-15 שנים. במידה ויש דרישה ספציפית מהלקוח אנחנו גם מעבירים את הרכיבים לבדיקות מעבדה. מכיוון שאנחנו גם קבלן ייצור וגם יש לנו מחלקת הפצת רכיבים, יש לנו יכולות מיוחדות לביצוע ביקורת קבלה של הרכיבים, כולל ביצוע בדיקת הלחמתיות של הרכיב, בדיקות X-Ray וכדומה. השירות הזה ניתן למאות לקוחות בישראל ובחו"ל.

"בזכות היכולת לאתר רכיבים ממלאי זמין, החברה נמצאת בתנופת צמיחה בתחום הייצור ובתחום ההפצה". חברת באיה טכנולוגיות הוקמה בשנת 2004 על-ידי המנהלים המשותפים יורם חלילי ואבי ביגון, כחברת נציגויות ושרשרת אספקה. בשנת 2012 היא נכנסה לתחום הייצור בקבלנות משנה בעקבות רכישת חברת זיכון מפתח תקווה. בשנת 2020 היא זכתה בהזמנות גדולות לייצור מכונות הנשמה של חברת "פלייט מדיקל" אשר סופקו למערכת הבריאות בשיתוף פעולה עם חברת רפאל ומערכת הביטחון.

קמפיין גיוס עובדים

החברה מגייסת בימים אלה כ-20 עובדים לתפקידים הבאים: מנהלי/ות פרויקטים, אנשי/נשות רכש, אנשי/נשות בקרת QC לייצור, אנשי/נשות בד"ס, מפעיל/ת SMT ומלחימים/מלחימות. מועמדים מתאימים מוזמנים לשלוח קו"ח למנהלת משאבי האנוש של החברה, בכתובת המייל: [email protected]