מנכ"ל RH: "הקורונה יצרה הזדמנות מפתיעה לייצור בישראל"

בתמונה למעלה: מנכ"ל RH, יעקב לוי. צילום: Techtime

כאשר יעקב לוי נכנס בינואר 2020 לתפקיד מנכ"ל חברת RH מנוף הגליל (לשעבר נצרת עלית), הוא לא שיער לאיזה משבר הוא מגיע. היו"ר ומייסד החברה, יעקב רוזנברג, החליט אחרי כמה עשרות שנים להעביר את מושכות הניהול השוטף לידי מנכ"ל מקצועי, ויעקב לוי התכונן להתחיל בפרוייקט ייעול התיפעול של קבלנית הייצור האלקטרוני. אלא שאז פרצה מגיפת הקורונה, וכל התוכניות הפכו לסופר-דחופות. לוי: "היו לקוחות שעצרו את הייצור ביום אחד וללא כל התראה מוקדמת, ואחרים עברו לייצור מוגבר.

"נאלצנו להתארגן במהירות לעבודה במתכונת של ריחוק חברתי, להתאים את רמת ההוצאות לרמת ההכנסות, אבל לשמור על רציפות הייצור והתמיכה בלקוחות". חברת RH מעסיקה כ-650 עובדים ונחשבת לקבלנית הייצור השנייה בגודלה בישראל. רצפת הייצור שלה בישראל משתרעת על-פני שטח של 35,000 מ"ר וכוללת תשתיות השמת רכיבי SMT והרכבת כרטיסים, עיבוד שבבי וזיווד, מחלקת כבלים, מחלקת פיתוח, מחלקת תכנון וייצור התקני בדיקה ועוד. במקביל, נמצאים בבעלותה שני אתרי ייצור בחו"ל, ברומניה ובארה"ב, המעסיקים ביחד כ-150 עובדים.

כיצד התמודדתם עם המשבר?

לוי: "עם בלימת הייצור בתחילת השנה, נאלצנו להתאים את מצבת כוח האדם בחברה, ובמקביל בנינו מערך שיתמוך בלקוחות לחזרה מהירה לייצור שגרתי. ביצענו מיפוי של החברה וזיהינו את מוקדי הידע בכל הקווים, כדי לוודא שעובדים שהם בעלי הכשרה ספציפית יהיו זמינים מיידית לחזרה לייצור שגרתי. המהלך הזה איפשר לנו לתת מענה מיידי ללקוחות ברגע שהביקושים חזרו.

"החל מאמצע הרבעון השני רמת הביקושים התגברה, עד לביקושים מלאים במהלך הרבעון השלישי. בספטמבר החלה צמיחה, וכעת אנחנו מרגישים דרישה מוגברת לייצור שהיא מעל לממוצע הרב-שנתי. הפעולות שביצענו לשימור הידע הוכיחו עצמן ואפשרו מענה מהיר ומלא ללקוחות. אנחנו נכנסים ל-2021 עם רמת ביקושים גבוהה, שתביא להערכתי לצמיחה של כ-10%-12% במכירות".

אולם השמות ה-SMT בחברת RH בנוף הגליל
אולם השמות ה-SMT בחברת RH בנוף הגליל

איזה פעולות ייעול בוצעו?

"המטרה שלנו היא להיות יעילים, גמישים, ולשמור על מעמדנו כקבלן הייצור השני בגדלו בישראל. ביצענו השקעה במשאב האנושי וחיזקנו את השדרה הניהולית. ניתחנו את תהליכי הליבה של החברה וביצענו שינויים בתהליכי העבודה, בתכנון ובשרשרת האספקה, שהביאו לגידול בתפוקה בקווי ה-SMT ובקווי האינטגרציה.

"בימים אלה אנחנו בוחנים תוכנה חדשה אשר לומדת את צפי החומרים, את סוגי הקווים והמוצרים בקו הייצור, ובונה תכנית עבודה אופטימלית. אנחנו גם ממשיכים להשקיע בקווי הייצור. כעת אנחנו משדרגים את טכנולוגיית ה-AOI ונמצאים בתהליך התקנת מכונות AOI 3D חדשות מתוצרת Aleader בכל תשעת קווי ה-SMT שלנו בהשקעה כוללת של כמיליון דולר. היא תאפשר לנו לזהות את הרכיבים הקטנים ביותר הנכנסים כיום לקווי הייצור".

עתיד הייצור האלקטרוני הישראלי

להערכת יעקב לוי, כל מה שנשאר עדיין בישראל – יישאר כאן גם בעתיד. "ישראל יודעת לספק מענה בשלושה מישורים מרכזיים: הגנה על הקניין הרוחני של הלקוחות, ייצור מגוון בכמויות קטנות (High Mix Low Volume) והבאת מוצרים חדשים אל קו הייצור (New Product Introduction). אבל יש גם תפנית מעניינת בעקבות הקורונה: חלק מהלקוחות הגלובליים ראו שהתעשייה הישראלית הצליחה לשמר את הפעילות שלה גם בזמן חירום, והחלו לסמן את ישראל כאי של יציבות.

"ההכרה שיש בישראל למעמד של 'תעשייה חיונית' העניקה לייצור הישראלי יתרון מובהק. התוצאה היא שאנחנו מתחילים לראות לקוחות חדשים המגיעים מחו"ל ומבקשים שירותי ייצור במתכונת של אתר ייצור אלטרנטיבי (Dual Source). הדבר יביא לכאן עבודות חדשות, וכבר קיבלנו ביקושים מהסוג הזה".

מה הם תחומי הצמיחה הבאים של RH?

"אנחנו כל הזמן מחפשים תחומים צומחים, ואנחנו מאמינים שבתקופה הקרובה תהיה צמיחה בשני מגזרים מעניינים. המגזר הראשון הוא של ייצור מערכות רובוטיקה ואוטומציה במערכים לוגיסטיים. הגידול בהיקף המסחר האלקטרוני יואץ, וחברות הלוגיסטיקה והמסחר האלקטרוני מתחילות לחפש פתרונות אוטומטיים לייעל את פעילותן. התחום השני הוא תחום הרחפנים הצבאיים שאנחנו סבורים שהוא עומד בפני צמיחה גדולה מאוד, בעקבות העניין והדרישה הגוברים של הצבאות בעולם".

הקורונה מחזקת את תעשיית הייצור האלקטרוני בסין

כבר כעת עיקר הייצור האלקטרוני העולמי מתבצע בסין. להערכת statista,בשנת 2020 יסתכם היקף הייצור העולמי של מוצרי צריכה אלקטרוניים בכ-375 מיליארד דולר, כאשר מתוכו סין אחראית לייצור בהיקף של כ-151 מיליארד דולר. אלא שמהדו"חות האחרונים של שתי מפיצות הרכיבים הגדולות בעולם, אבנט (Avnet) וארו (Arrow Electronics), עולה שאסיה מחזקת עוד יותר את מעמדה. לאור משקלה המכריע של סין בהיקף הייצור באסיה, כל התייחסות אל אזור זה היא בראש ובראשונה התייחסות אל סין.

לקראת סיום שנת הקורונה הראשונה, מתברר שתעשיית הייצור האלקטרוני בעולם מצליחה לשמור על היקף פעילות יציב מאוד, למרות סגירת מפעלים לתקופות קצובות ועבודה תחת תנאי ריחוק חברתי. כך עולה מדו"חות המכירות הרבעוניים של ארו ואבנט, אשר דיווחו על צמיחה של 2% במכירות במהלך הרבעון האחרון.

אצל אבנט, הרבעון הפיסקלי הראשון של שנת 2021 הסתיים באוקטובר 2020. מכירות החברה צמחו מ-4.6 מיליארד דולר אשתקד, לכ-4.7 מיליארד דולר השנה. מכירות מגזר הפצת הרכיבים צמחו ב-2.6%, והמכירות באמצעות ערוץ המכירות המקוון של Farnell צמחו ב-1.5% והסתכמו בכ-341 מיליון דולר ברבעון. המנכ"ל הזמני של אבנט, פיל  גלאגר, הסביר שהעלייה נבעה בעיקרה מהתאוששות בשוק האסיאתי ובשוק הרכב העולמי. החלוקה הגיאוגרפית חשובה מכיוון שהיא מייצגת גם את מפת הקורונה וגם מגמות ארוכות טווח בתעשייה: המכירות באמריקה ירדו ב-0.8%, המכירות ב-EMEA עלו ב-0.7% והמכירות באסיה צמחו ב-4.8%.

הנמר האסיאתי מגרגר

המכירות של ארו ברבעון השלישי צמחו להיקף כ-7.2 מיליארד דולר (כאמור, צמיחה של 2% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד), אלא שהתמונה אינה מדוייקת לגמרי: מתוך הסכום הזה הסתכמו המכירות של חטיבת המחשוב הארגוני בכ-1.9 מיליארד דולר (ירידה של 5%), והמכירות של חטיבת הרכיבים, אשר מייצגות את הייצור האלקטרוני, צמחו ב-5% והסתכמו בכ-5.3 מיליארד דולר. גם כאן התמונה הגיאוגרפית ברורה:  מכירות הרכיבים לשוק האמריקאי ירדו ב-13%, מכירות הרכיבים לאירופה ירדו ב-8%, ומכירות הרכיבים ללקוחות באסיה זינקו ב-29% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.

מצד היישומים, החברה מדווחת על עלייה ניכרת בתחום המיקרו-בקרים 32 סיביות ורכיבים אנלוגיים לתעשיית הרכב. מנכ"ל ארו, מייק לונג, אמר ש-50% ממכירות הרכיבים היו לאסיה. אומנם, הוא הסביר, זהו בדרך-כלל הרבעון החזק ביותר בשוק האסיאתי, אולם הוא לא צופה התאוששות באירופה ובאמריקה לפני 2021. "זוהי השאלה הגדולה: מתי תהיה ההתאוששות באירופה ובארה"ב".

חברת USR החלה בתהליך התחדשות רוחבי

בתמונה למעלה: עובדים בקו הייצור של USR בכרמיאל

קבלנית שירותי הייצור USR שמרכזה בכרמיאל, החלה בפרוייקט ארוך טווח לחידוש רוחבי של יכולות הייצור והניהול. סמנכלי"ת מכירות וקשרי לקוחות ב-USR, רונית שלו, סיפרה ל-Techtime שהחברה משקיעה מיליוני שקלים בשנה בפרוייקט, שיימשך גם בשנה הבאה. שלו: "יצאנו לתהליך של התחדשות וצמיחה המקיף את תשתיות המידע של החברה וחלק ממתקני הייצור. התהליך מתבצע במקביל להגדלת כוח האדם בחברה: בשנה האחרונה גייסנו 50 עובדים חדשים ואנחנו ממשיכים לקלוט עובדים חדשים". כעת USR מעסיקה כ-550 עובדים בשלושת אתריה: כרמיאל, ירושלים ונתניה.

אחד מהמרכיבים המסובכים ביותר בתהליך הזה הוא חידוש תשתיות המידע בחברה. במסגרת הזאת החברה החליפה את תוכנת חשבות השכר הוותיקה. הותקנה תוכנת בינה עסקית (BI) המרכזת מידע מכל מחלקות הארגון כדי לקבל החלטות על סמך נתונים מעודכנים. תוכנת ה-BI (בתמונה למטה) מאגדת את כל המידע המגיע מכל מחלקות החברה ומציגה אותו בפני המנהלים במתכונת של לוח מחוונים. שלו: "בלחיצת כפתור המנהל הרלוונטי יודע אם תהליך ייצור מסוים מתעכב, ומהי הסיבה. למשל האם יש בעיה ברכיב מסויים או בחומר גלם. ניתן לעקוב אחר התקדמות הייצור של כל כרטיס, תפקוד כלל המערכת בחברה, ומצבה של כל הזמנה".

לדבריה, מערכת הבינה העסקית משפרת את היעילות של הארגון ואת והתיאום בין המחלקות השונות ובין החברה ללקוחותיה. במקביל, הותקנה בחברה תוכנת Help Desk העוקבת אחר ניהול המשימות ומספקת כלים לבקרת הביצוע. פרוייקט ריענון מחלקת ה-IT כלל החלפה של כל השרתים בחברה ובניית מערך התאוששות מאסון (Disaster Recovery Plan) הכולל גם שידרוג תוכנת הגיבוי והאיחזור של המידע. בשלב הבא, USR מתכננת לחדש מערכות מידע ותוכנות תמך מרכזיות וצידיות.

ציוד חדש בקו הייצור

תהליך התחדשות דומה מתבצע גם בקו הייצור. בחודשים האחרונים נרכשו מספר מערכות ייצור חדשות. בהן: מערכת ספירת רכיבים מבוססת X-ray מדגם HAWKEYE1000. היא סופרת את מספר הרכיבים המצויים בכל גליל בקצב של כ-10 שניות לכל ארבעה גלילים (עבודה במקביל), המערכת הזו תקושר לתוכנת ה-ERP ותאפשר מעקב בזמן אמת של מלאי הרכיבים בחברה.

מימין לשמאל: מערכת ספירת הרכיבים, מערכת שטיפת כרטיסים ומערכת הלחמה בעיבוי
מימין לשמאל: מערכת ספירת הרכיבים, מערכת שטיפת כרטיסים ומערכת הלחמה בעיבוי
סמנכלי"ת מכירות וקשרי לקוחות רונית שלו
סמנכלי"ת מכירות וקשרי לקוחות רונית שלו

הותקנה מערכת חדשה לשטיפת כרטיסים (ASI2060-500) המבצעת ניקוי משקעים וסולבנטים לפני שלב הציפוי הקונפורמי. הותקנה גם מערכת הלחמה בעיבוי (Condensation Reflow Soldering) מדגם CondensoXC של חברת Rehm הגרמנית. בתהליך ההלחמה בעיבוי מוזרקים על הכרטיס אדים של נוזל ייעודי (Galden) המתעבים על-גביו ומעבירים אליו את האנרגיה הדרושה לחימום משחת ההלחמה וליצירת הלחמה איכותית. בזכות תהליך העיבוי, הטמפרטורה נשארת קבועה וניתן להגן על הכרטיס מפני התחממות-יתר.

רפאל מתכננת הקמת מפעל ייצור בשלומי

בתמונה למעלה: קונספט "שדה הקרב השקוף" המבוסס על מערכות של רפאל. מקור: רפאל

חברת רפאל (Rafael) מתכננת לפתוח בשבועות הקרובים מפעל ייצור אלקטרוניקה בעיירה שלומי שבגליל. ל-Techtime נודע שרפאל נמצאת במשא ומתן עם מספר מפעלים באזור התעשייה שלומי שהפסיקו לפעול, במטרה לרכוש מהם מבנים ולהקים את המפעל החדש. ככל הנראה המהלכים יושלמו בקרוב, כאשר ברפאל מצפים לפתוח את המפעל בתוך מספר שבועות.

בשלב הראשון יתבסס המפעל החדש על כמה עשרות מעובדי רפאל המתגוררים באזור שלומי, אשר יתחילו לעבוד בו במקום באתר המרכזי של רפאל במפרץ. בהמשך, החברה מתכננת להגדיל את הפעילות ולגייס אליו עובדים נוספים מהאזור. המפעל החדש יתמקד בייצור מערכות אלקטרוניות, מערכות מכניות ובמתן תמיכה בלקוחות הקיימים של רפאל.

השלוחה החדשה בשלומי תתווסף לשלוחות נוספות של רפאל בארץ, הכוללות את מכון דוד בקריות, מכון לשם בגוש משגב, מרכז החדשנות בפארק התעשיות תרדיון, שלוחות הפיתוח בתל-אביב, ירושלים ובאר שבע, ושדות הניסויים של רפאל במרכז הארץ ובדרום. חברת רפאל היא ככל הנראה המעסיק התעשייתי הגדול ביותר באזור הצפון. כיום היא מעסיקה כ-8,000 עובדים באופן ישיר ועוד כ-30 אלף באופן עקיף, באמצעות קבלנים וספקי משנה.

רפאל היא חברה פרטית הנמצאת בבעלות המדינה. בשנת 2019 צמחו מכירותיה בכ-3.9% והסתכמו בכ-9.7 מיליארד שקל. צבר ההזמנות של החברה הסתכם בתחילת 2020 בכ-24.8 מיליארד שקל, המהווה 2.5 שנות מכירה. ראוי לציין שב-2019 נכנסה רפאל לתחום חדש של כלי טיס בלתי מאויישים, בעקבות רכישת חברת אירונאוטיקס מיבנה.

ואריסייט הוסיפה קו ייצור רביעי למפעל בקרית גת

חברת ואריסייט (Variscite) מלוד השלימה את הקמתו של קו ייצור חדש במפעל הייצור שלה בקרית גת, וכעת היא מפעילה ארבעה קווי ייצור המייצרים מאות אלפי כרטיסי SoM בשנה. כך גילה לאחרונה מנכ"ל ואריסייט, אוהד יניב (בתמונה למעלה), בשיחת ועידה עם משקיעים לאחר פרסום הדו"ח התקופתי של חברת טלסיס, המחזיקה בכ-68% ממניות ואריסייט.

ואריסייט מפתחת ומייצרת מודולי מחשוב (SoM) הנמצאים בליבת מוצרים אחרים, דוגמת מערכות רובוטיקה, מיכשור רפואי, מערכות תעשייתיות ועוד. בשנים האחרונות החברה נמצאת בצמיחה: במחצית הראשונה של 2020 הסתכמו מכירותיה בכ-98.7 מיליון שקל, בהשוואה לכ-87.7 מיליון שקל אשתקד. ב-2019 הסתכמו המכירות בכ-172.8 מיליון שקל, בהשוואה לכ-131.9 מיליון ב-2018 ולכ-104.4 מיליון ב-2017. טלסיס דיווחה שב-2017 היא צמחה בכ-34%, כלומר המכירות ב-2016 הסתכמו בכ-77.9 מיליון שקל.

יניב סיפר שקו הייצור הוזמן לפני משבר הקורונה, לאור הצמיחה של החברה בשנים האחרונות והתחזית שהיא תצמח גם ב-2020. אולם הוא הגיע לאחר פרוץ המשבר והותקן רק לאחרונה. בעקבות ההתקנה, התרחב מרווח הייצור של החברה לכ-50% מכושר הייצור המקסימלי בהשוואה לכ-70% לפני שנה. יניב: "הקורונה הביאה לגידול בהזמנות במיוחד בעקבות הזמנה גדולה מאוד של לקוח רפואי שלנו. קו הייצור החדש מעניק לנו את היכולת לעבוד במתכונת של ריחוק חברתי, הכוללת עבודה בקפסולות ובמשמרות".

שוק צומח, ומבוזר

חברת ואריסייט מעסיקה כ-90 עובדים ומתמקדת במודולים מבוססי ARM העומדים בתקנים צבאיים, תעשייתיים ורפואיים. היא שותפה אסטרטגית של חברת NXP אשר העניקה לה גישה ראשונית אל מעבדי i.MX עוד לפני שהם יוצאים לשוק. "בזכות שיתוף הפעולה הזה, אנחנו היום יצרן ה-SoM היחיד בעולם אשר משיק מוצרים חדשים ביחד עם השקת המעבדים החדשים על-ידי NXP".

החברה פועלת בשוק צומח. יניב מסר שההערכה בתעשייה היא ששוק ה-SoM העולמי מסתכם כיום בכ-2 מיליארד דולר, וצומח בקצב של כ-15% בשנה. מחצית מהמכירות הן של כרטיסים מבוססי מעבדי אינטל, ומחצית מהשוק הן של כרטיסים המבוססים על מעבדי ARM. כלומר, היא מתחרה בשוק בהיקף של כ-1 מיליארד דולר, שאין בו חברה דומיננטית גדולה והוא מפוזר בין ספקיות קטנות ובינוניות רבות. שוקי היעד המרכזיים שלה הם יצרני ציוד בצפון אמריקה (כ-43% מהמכירות) ובאירופה (כ-40% מהמכירות).

יניב: "יצרני הציוד מגדילים את ההסתמכות על מודולי מיחשוב, מכיוון שהם מאפשרים להם להתמקד בקניין הרוחני שלהם ולא בפיתוח, הפעלת ותמיכה במחשב המערכת. הלקוח חוסך עלויות פיתוח של 2-3 שנות אדם, ואת עלויות התמיכה במחשב לאורך חייו. הוא גם מקבל חבילת תוכנה שעברה את כל הבדיקות שלנו וליווי של הצוות הטכני שלנו. מכיוון שאנחנו מספקים את המחשב שמניע את המערכת של הלקוחות שלנו, אנחנו מתחייבים לייצר אותו לתקופה של 10-15 שנים".

מה הן המגמות המרכזיות בשוק כרטיסי ה-SoM?

"אנחנו רואים דרישה למגוון רחב של תכונות: ממשקי משתמש מתקדמים, צגים גרפיים, יכולת התחברות לרשת ולחיישנים. כבר אין מוצרים טיפשים בשוק. אפילו למכונות קפה יש מסך 7 אינטש שיכול להציג מידע גרפי ומספק תקשורת אלחוטית".

קיימת תחרות מצד יצרניות השבבים עצמם?

"אנחנו לא רואים יצרני מעבדים המנסים להוציא לשוק כרטיסי SoM. המגמה שאנחנו רואים היא דווקא הפוכה. מפתחי כרטיסים כמונו חוסכים ליצרן המעבדים את הצורך בהרבה מאוד עיסוק לוגיסטי ותמיכה בלקוח. יש לנו 5,000 לקוחות שחלקם מזמינים בכמויות של עשרות אלפי יחידות. חברות כמו NXP, לדוגמה, מעוניינות שאנחנו נספק את הלוגיסטיקה והתמיכה הטכנית הכרוכה בטיפול בהם".

כיצד אתם מרגישים את התפתחות הבינה המלאכותית?

"לאחרונה השקנו כרטיס SoM המבוסס על מעבד חדש של NXP הכולל יכולות לימוד מכונה, אבל בינתיים אנחנו לא חווים דרישה גבוהה לניצול היכולות האלה. רוב הלקוחות במגזרי השוק שלנו הם שמרניים. צריך לזכור שנדרשו לתעשייה שנים רבות להאמין בתקשורת אלחוטית ביישומים תעשייתיים, ואנחנו חושבים שגם האימוץ של בינה מלאכותית ייקח זמן. אבל כבר התחלנו בתהליך של צבירת ידע כדי לתמוך בלקוחות שרוצים לנצל את התחום הזה".

קבלנית הייצור האלקטרוני מאוקראינה, VD Mais, נכנסת לשוק הישראלי

בתמונה למעלה: המייסד והמנכ"ל ולדימיר דוידנקו בקו הייצור של VD Mais בקייב

קבלנית הייצור האלקטרוני VD Mais מקייב, אוקראינה, החליטה להיכנס לשוק הישראלי וחתמה על הסכם נציגות בארץ עם חברת DMLRep. חברת VD Mais הוקמה בשנת 1993 על-ידי המנכ"ל ולדימיר דוידנקו והחלה את דרכה כחברת נציגויות ומייצגת כ-40 ספקי רכיבים אלקטרוניים. בשנת 2004 היא נכנסה לתחום הייצור בקבלנות משנה, ונחשבת לאחת מהקבלניות העצמאיות הגדולות באוקריאנה. כיום החברה מעסיקה כ-200 עובדים, ובשנת 2019 הסתכמו מכירותיה בכ-25 מיליון אירו.

חברת VD Mais מתמחה בתחומי הרכב, מכשור רפואי, ציוד תעשייתי, תאורת לדים, מערכות טלקום, תשתיות ומערכות מדידה (Metering). היא קיבלה הסמכת IATF 16949:2016 לתחום הרכב, הסמכת ISO 13485:2016 לייצור מכשור רפואי, הסמכת ISO 14001:2015 והסמכת ISO 9001:2015. רצפת הייצור שלה משתרעת על-פני שטח של 15,500 מ"ר וכוללת 5 קווי הרכבות SMT, יכולות ייצור ידני ואוטומטי בטכניקת THT וביצוע הלחמות Nitrogen Environment Reflow.

כיום מגיעה קיבולת הייצור של החברה לכ-2.5 מיליון השמות ביום של רכיבים החל מגודל 01005 ועד לרכיבי BGA. בנוסף לייצור, היא מספקת שירותי פיתוח הנדסי החל משלב עריכת המעגל המודפס. היא הקימה מעבדת בדיקות לאבטחת איכות המוצרים המוגמרים. החברה מנסה לקדם את הרעיון של ייצור באירופה במחירים של מדינה מתפתחת. ראוי לציין שקיים הסכם סחר חופשי בין ישראל לאוקראינה, שייכנס כנראה לתוקף בתקופה הקרובה.

קו SMT ברצפת הייצור של VD Mais
קו SMT ברצפת הייצור של VD Mais

בינואר 2019 נחתם הסכם סחר חופשי בין ישראל ואוקראינה הכולל הפחתת מכסים על מוצרי חקלאות ומוצרי תעשייה שונים. העיתונות האוקראינית דיווחה השבוע ששר החוץ גבי אשכנזי הבטיח לעמיתו האוקראיני שהכנסת תאשרר את ההסכם בשבועות הקרובים, כדי שהוא יוכל להיכנס לתוקף. בסך הכל, היקף הסחר בין שתי המדינות נאמד כיום בכ-1.1 מיליארד דולר.

למידע נוסף: אלנה פריבן, [email protected] ,054-4936051

גליל מיקרוגל תשקיע בחברות מיקרו-אלקטרוניקה

בתמונה למעלה: ייצור תחת מיקרוסקופ בחברת גליל מיקרוגלים ומיקרואלקטרוניקה

חברת גליל מיקרוגלים ומיקרואלקטרוניקה (Galil Microwave) ממגדל העמק גייסה כ-5 מיליון דולר ממשקיעים פרטיים כדי לבצע השקעות בחברות סטארט-אפ המפתחות טכנולוגיות חדשות בתחום המיקרו-אלקטרוניקה. המנכ"ל והבעלים של החברה, טיראן פרטוק, סיפר ל-Techtime שהחברות שיצטרפו לתוכנית יקבלו סיוע וליווי מקצועי לצד ההשקעה הפיננסית.

פרטוק: "זהו כסף חכם. אנחנו מעוניינים להשקיע בחברות המפתחות מארזים חדשניים, חברות המפתחות פתרונות ייצור בתחום המיקרו-אלקטרוניקה, ולתמוך בחברות שהמוצר שלהן כולל הרבה מאוד מרכיבים של מיקרו-אלקטרוניקה. בין השאר, המטרה היא לספק להן את שירותי הייצור של גליל". חברת גליל מיקרוגלים ומיקרואלקטרוניקה הוקמה בשנת 1986 על-ידי התעשייה האווירית ואלישרא (כיום חטיבת אלישרא באלביט מערכות).

כיום החברה נמצאת בבעלות המנכ"ל טיראן ומעסיקה כ-40 עובדים. היא מבצעת פרוייקטי ייצור עבור השוק הצבאי והשוק האזרחי, מרמת האבטיפוס ועד לרמת הייצור הסדרתי. החברה מתמחה בייצור מולטי-צ'יפים, מכשירי הדמייה, חיישנים, מארזי Flip-Chip ומערכות מיקרו-אלקטרומכניות (MEMS). היא מבצעת הרכבות של מכלולי RF זעירים, מיזעור מעגלים אלקטרוניים וביצוע הרכבות של פיסות סיליקון זעירות על מגוון מצעים. החברה מבצעת הרכבה בהלחמות מיוחדות, חיווט Wire Bonding ועוד.

למידע נוסף: גליל מיקרוגלים ומיקרואלקטרוניקה

בדיקות הרס לגילוי רכיבים מזוייפים

בתמונה למעלה: רכיב מזוייף שהתגלה במבצע של המכס ההולנדי לתפיסת משלוח מסין שכלל מיליון רכיבים מזוייפים

מאת: עופר אלוף (מהנדס בדיקות) ואורן גדאל (מנהל פיתוח עסקי), י.מ. מגן מעבדות בע"מ

חדירת רכיבים אלקטרוניים מזויפים אל שרשרת האספקה פוגעת באמינות ובתיפקוד של מוצרים אלקטרוניים. רכיב מזויף הינו תחליף או עותק לא מורשה אשר סומן מחדש על-מנת להציגו כרכיב מקורי אשר נרכש מהיצרן או ממפיץ מורשה. הדבר כולל רכיבים שהיו בשימוש, עברו תהליך חידוש ונמכרים כחדשים ומקוריים ורכיבים הנמכרים עם סימון שונה מהסימון המקורי.

הם מגיעים ממקורות שונים: חלק הם עודפי ייצור מהשוק ה"אפור" שיוצור על-ידי יצרנים מקוריים (OEM) ונמכרים ללא הסכמתם, חלק הם רכיבים תקולים שנפסלו על-ידי היצרן אבל נמכרים כרכיבים תקינים, וחללק הם רכיבים המיוצרים ומופצים לא רשות תוך הפרת קניין רוחני. הפתרון היעיל והבטוח למניעת שימוש ברכיבים מזוייפים אשר נקנו בשוק החופשי הוא ביצוע בדיקות מעבדה שיתנו ידע מלא על מצב הרכיב. במקרים רבים מבצעים בדיקות על מדגם של רכיבים.

סוגי הבדיקות המדגמיות לבדיקת מקוריות רכיבים:

  • בדיקה חזותית חיצונית הכוללת בדיקת הגנות ESD, בדיקת אריזה ומידות, סימון הרכיב, כיוונון הפין המציין (Pin indicator orientation), מצב רגלי הרכיב, בדיקה מדוקדקת של רכיבים בעלי אריזות BGA, ומצב המצע.
  • בדיקת אצטון (בדיקה הורסת) מאפשרת לזהות צביעה וסימון מחדש של הרכיב.
  • בדיקת מסיסות בחום (בדיקה הורסת) לגילוי סימון מחדש של רכיב או כיסוי נוסף.
  • הסרת מעטפת הרכיב (De capsulation) לביצוע אימות ואישרור ה-Die (בדיקה הורסת).
  • הקרנת X-Ray לבדיקת חוטי קישור פנימיים ברכיב (wire bonding) , ניתוח מבנה הרכיב, השוואת ממדי ה-Die, וחוסר אחידות במבנה סדרת ייצור.
  • בדיקת X-ray Fluorescence, פליטה של מאפיין "משני" או קרני X פלורסנט מחומר שעורר ע"י קרני X באנרגיה גבוהה. מאפשרת אנליזת חומרים ברכיב וידיעת החומרים ממנו הוא עשוי.
  • בדיקות אלקטרוניות לרכיב כוללות תאימות פינים (pin assignment), קיבוליות, התנגדות, השראות, ובדיקות זיכרון.
  • בדיקות הלחמתיות (Solderability של הרכיב.

בדיקות הרס הורסות את הרכיב ולכן מבוצעות על מספר קטן של רכיבים (עד 3 רכיבים, תלוי בתקן) מכיוון שלאחר ביצוען אין אפשרות להשתמש ברכיבים. בדיקות הרס חשובות מאוד בשרשרת הבדיקות המבוצעות לגילוי רכיבים מזוייפים. בדיקות ההרס הנפוצות הן: בדיקת אצטון (Acetone), בדיקת הלחמה (Solder-ability), בדיקת זיהוי חידוש פני הרכיב (Resurfacing) שהינה בדיקת מסיסות בחום (Heated Solvent Test), בדיקת אימות ואישרור המבלט (Die) שהינה בדיקת De-capsulation.

כיצד מזייפים רכיבים אלקטרוניים

זיוף רכיבים מבוצע בדרך-כלל באמצעות חשיפת הרכיב שעמיד למסיסות. בעבר הזיוף בוצע באמצעות ליטוש פני הרכיב לצורך הסרת הכיתוב, חידוש פני השטח של הרכיב או צביעה בצבע "אספלט" (Blacktop) וסימונו מחדש עם מספר יצרן שונה מהמקור. בדיקת אצטון סטנדרטית חושפת ומראה את הזיוף. כיום יש טכניקה נוספת: מוסר הכיתוב המקורי בעזרת חומצה ולאחר מכן מבוצע כיסוי הרכיב בעזרת ציפוי שחור מבוסס אפוקסי (Epoxy) ואז הדפסת כיתוב חדש. התהליך הזה חסין לבדיקת אצטון פשוטה ולכן פותחה בדיקת המסיסות בחום (Heated Solvent Test) המאפשרת להסיר את הכיסוי של הרכיב החשוד כמזויף.

בדיקת אצטון (Acetone):

בדיקת אצטון הינה בדיקת הרס "עדינה" לזיהוי כיתוב מחדש של הרכיב (Remarking). בדיקת אצטון לרכיב החשוד כמזוייף מתבצעת ע"י טבילת מטוש באצטון ושפשוף המטוש על משטח הרכיב מספר פעמים לפחות באותו כיוון. בדיקה אם בפעולה הנ"ל הוסר הכיתוב מהרכיב או הלוגו לאחר השימוש באצטון. מחיקת הסימון בבדיקה מהווה כישלון של הבדיקה וחשד לזיוף (איור 1). בבדיקה מחפשים סימני צבע שחור על המטוש ולאחר מכן בודקים את הפריט עם הגדלה (מינימום פי 30) כדי לברר האם הוסרה שכבת גימור פני השטח המקורי, ואם יש סימוני לייזר או סימני דיו. מחפשים עדויות של שריטות או סימני חול על-פני השטח. במידה ונצפים שינויים בטקסטורה או בצבע לאחר הסרת השכבה – קיים חשד לזיוף. בודקים האם ישנם סימני כיתוב ישן והאם הסימון של רגל 1 שמר על צורתו המקורית. התוצאות המתקבלות מבדיקת אצטון משוות לתוצאות קודמות.

איור 1: בדיקת אצטון (הרס) שנכשלה לרכיב החשוד כמזוייף
איור 1: בדיקת אצטון (הרס) שנכשלה לרכיב החשוד כמזוייף.

בדיקת הלחמה (Solder-ability):

בבדיקת ההלחמה (Solder-ability) נבדק שיעור כיסוי הבדיל על רגלי הרכיב (Leads). במצב בו רגלי הרכיב מחומצנות או עם קורוזיה, אחוז הכיסוי של הבדיל קטן (איור 2). הבדיקה מבדילה בין רגלי רכיבים המכילות עופרת וכאלו שלא מכילות עופרת. מערך הבדיקה כולל אמבטיית בדיל ללא עופרת ואמבטיית בדיל עם עופרת.

בהתאם לסוג הרכיב (RoHS, Lead Free, Leaded) טובלים את רגלי הרכיב ב-Flex ואחר-כך באמבטיית הבדיל המתאימה, ובודקים תחת מיקרוסקופ (הגדלה של פי 20 לפחות) את רמת הכיסוי המתקבלת. במצב שבו ציפוי הבדיל ברגלי הרכיב הוא פחות מ-95% ו/או מתגלים סדקים או חורים ברגלי הרכיב – קיים חשד לרכיב מזוייף.

איור 2: בדיקת הלחמה (Solderability) לרכיב החשוד כמזוייף
איור 2: בדיקת הלחמה (Solderability) לרכיב החשוד כמזוייף

חשיפה באמצעות המסה בחום:

זו בדיקה הורסת המבוצעת על-ידי מסיסות בחום (Heated Solvent Test). מחממים את הרכיב לטמפרטורה של 105°C למשך 45 דקות כאשר חציו של הרכיב (המקום שבו בוצעה בדיקת האצטון) טבול בתוך חומר ממוסס שהותאם לרכיב. לאחר הוצאת הרכיב מהתמיסה משפשפים את משטח הפריט בעזרת מטוש ובוחנים הן את הרכיב והן את המטוש תחת מיקרוסקופ בהגדלה של 10-40. במידה והרכיב מזוייף, ניתן לראות הסרה של שכבת הגימור מפני השטח המקורי של הרכיב, שיירים של סימוני לייזר או סימני דיו ואפילו שריטות או סימני חול על-פני השטח.

חשיפת ה-Die של הרכיב:

בדיקת חשיפת המבלט (Die) היא בדיקה הורסת שנועדה לבדוק את שם היצרן על-גבי המבלט. במהלך הצפייה במיקרוסקופ, נבדקים כיתובים שונים על המבלט, נוכחות של קורוזיה על המבלט, לוגו של יצרן, שנת יצור, מספר רכיב, וכו'. בדיקה זו נקראת De capsulation הסרת אריזת הרכיב וגילוי המבלט, ביצוע אנליזה לפני המבלט וחיפוש סימנים לזיוף או הונאה. הסרת אריזת הרכיב מבוצעת באמצעות הכנסת הרכיב לתנור בטמפרטורה של 650°C למשך 15-20 דקות.

לאחר הוצאת "פירורי" הרכיב מהתנור נדרש לבודד את המבלט ולהסיר שאריות לכלוך עליו בעזרת מתיל פירולידון (Methyl-Pyrrolidone). במידה ומתגלה בעיה בזיהוי הכיתוב על-גבי הרכיב אחרי בחינה במיקרוסקופ נדרש לבחון כיתוב על פני רכיב “GOLD” והשוואת התוצאות המתקבלות לתוצאות שהתקבלו כבר בעבר או תוצאות ידועות.

למידע נוסף: אורן גדאל, 054-5658559, www.magenlab.com

סולאר-אדג' הקימה מרכז פיתוח במודיעין שיעסיק מאות עובדים

חברת סולאר-אדג' (SolarEdge) מתכננת לחנוך בחודש אוגוסט הקרוב את מרכז הפיתוח החדש בתחום מערכות אל-פסק (UPS) במודיעין. בין השאר יפותחו בו פתרונות ייעודיים למרכזי נתונים ולחוות שרתים. כך נודע ל-Techtime. המרכז פועל במסגרת חטיבת Critical Power של סולאר-אדג', ומתוכנן להעסיק כמה מאות עובדים. במקביל, החברה נמצאת כיום בשלבים האחרונים של הקמת מפעל ייצור אלקטרוני בציפורית, אשר גם הוא צפוי להיפתח באוגוסט 2020, ולהעסיק בשלב הראשון כ-300 עובדים.

מפעל הייצור בציפורית תוכנן להעסיק כ-150 עובדים ולהתחיל לפעול בתחילת 2019 באתר בשטח של 10,000 מ"ר שהחברה שכרה ל-10 שנים. אלא שהקמתו סבלה מעיכובים רבים, והוא ייפתח באיחור של יותר משנה וחצי, אולם יפעל במתכונת כפולה בהיקפה מהתוכנית הראשונית. המפעל בציפורית ישמש לייצור סדרתי בקנה מידה מלא, לייצור אבות טיפוס של מוצרים חדשים ולפיתוח ציוד ייצור אוטומטי וציוד בדיקות עבור הצרכים של החברה, כולל עבור קווי ייצור שהיא מפעילה אצל קבלני משנה.

דור חדש של מערכות UPS נבדק אצל הלקוחות

פעילות סולאר-אדג' בתחום ה-UPS מתבססת על חברת גמאטרוניק הירושלמית, שנרכשה במאי 2018 תמורת 41 מיליון דולר. מרכז הפיתוח החדש יחליף את מרכז הפיתוח הירושלמי שהוקם על-ידי גמאטרוניק. המרכז החדש יעסיק מספר כפול של עובדים בהשוואה למרכז המקורי. במקור, עם השלמת העיסקה, הצטרפו לסולאר-אדג' כל 120 עובדי גמאטרוניק.

מערך של ארבעה מכשירי UPS ממשפחת B300, שהיא החזקה ביותר של החברה
מערך של ארבעה מכשירי UPS ממשפחת B300, שהיא החזקה ביותר של החברה

בשיחת ועידה עם משקיעים לאחר פרסום הדו"ח השנתי בפברואר 2020, גילה מנכ"ל החברה צבי לנדו, שהחברה מפתחת מערכות אל-פסק ייעודיות עבור השוק המסחרי. "ברבעון האחרון ביצענו חמישה מבחני הערכה של המערכות החדשות. המבחנים עברו בהצלחה והמשוב מהלקוחות היה חיובי. אומנם מדובר עדיין בהיקף קטן בהשוואה לפעילות שלנו בתחום הסולארי, אולם תגובת הלקוחות מעודדת מאוד". מניית החברה התאוששה מהשפעת הקורונה, והחברה נסחרת בנסד"ק לפי שווי של כ-7.24 מיליארד דולר.

מערכת הכרחית בכל דטה-סנטר

מערכות אל-פסק מספקות גיבוי למערכות קריטיות המחוברות למערכת החשמל, וצריכות להמשיך לפעול גם כאשר יש תקלות ברשת החשמל. ריבוי השיבושים באספקת החשמל המרכזית מחייב כיום חברות כמעט בכל התחומים, מענן, IT וטלקום ועד מרכזי מידע ותעשיות כבדות, ואפילו צרכנים ביתיים, לעשות שימוש במערכות אל-פסק מתקדמות כדי להבטיח פעילות רציפה.

להערכת חברת המחקר Global Insights, שוק ה-UPS יצמח להיקף של כ-14 מיליארד דולר ב-2026, מתוכו יסתכם שוק האל-פסק למרכזי נתונים בכ-5 מיליארד דולר. בין השחקניות המרכזיות בתחום: ABB, סימנס, Eaton וחברת מיצובישי אלקטריק.

בזכות הקורונה גילתה Aleader שיטת שיווק חדשה

בתמונה למעלה: קובי ונטורה במרכז ההדרכות בנצר סירני

כללי הריחוק החברתי וההשבתה הכמעט מלאה של התעופה העולמית פוגעים קשה בתעשייה הטכנולוגית, אולם במקרים מסויימים יש בהם יתרונות בלתי צפויים. כך גילתה לאחרונה חברת Aleader Europe הפועלת מישראל ומנוהלת על-ידי קובי ונטורה (הבעלים של חברת הנציגויות ASI Technologies). חברת Aleader Europe נמצאת בבעלות ASI ואחראית על הגדרת הדרישות והשיווק הגלובלי של מערכות AOI מתוצרת Aleader הסינית, המספקות בדיקת איכות של כרטיסים אלקטרוניים בקצה קו הייצור.

לחברה היו ציפיות רבות לקראת שנת 2020. בחודש נובמבר 2019 היא הציגה בתערוכת פרודוקטרוניקה במינכן את מכונת הבדיקות החדשה ALD8720S, המספקת בדיקות 3D מלאות של הכרטיס. במכונה הזאת שולבו מספר תפישות חדשות שפותחו בישראל ובסין: מערכת בינה מלאכותית הלומדת את קובץ הגרבר ומקצרת את זמני ההכנה בכ-70%, מודול תיכנות עצמי המאפשר למכונה לבצע את רוב ההכנות באופן אוטומטי, יכולת בחירה של פרופילי בדיקות שונים המותאמים לתקנים תעשייתיים שונים, ותוכנת בינה מלאכותית לקריאת הכיתובים שעל-גבי הרכיבים.

אלא שאז החלה להתפשט מגיפת הקורונה בעולם, והדרך אל הלקוחות נחסמה. "בעקבות המגיפה נאלצנו למצוא דרכים חדשות להגיע אל הלקוחות", סיפר קובי ונטורה ל-Techtime. "בלית ברירה התחלנו לבצע הדגמות בזום ממרכז ההדרכות שלנו בנצר סירני, ואז גילינו עולם חדש. במקום לנסוע לחו"ל, ללון בבתי מלון ולהגיע אל הלקוח, אנחנו מבצעים הדגמה ראשונית באמצעות הציוד שיש אצלנו ועונים מיידית לכל שאלה. בשלב הבא הלקוח שולח אלינו את הכרטיס שלו, ואנחנו מבצעים בדיקת 3D AOI על-גבי המוצר שלו, מולו, בזום, בזמן אמת. בזכות השיטה הזאת כבר קיבלנו מספר הזמנות לגרמניה.

"זה עובד מצויין. גילינו שיטה מאוד אפקטיבית שנאמץ אותה גם אחרי שיסתיים המשבר. לשיווק במתכונת הזאת יש יתרונות נוספים: במקרים רבים אין למפיץ המקומי את הידע שיש לנו, ולכן אנחנו מציעים למפיצים להפנות אלינו את הלקוחות כדי לבצע הדגמות ישירות. הדבר חוסך לנו הוצאות רבות, מסייע להכשיר ולאמן את המפיצים ומגדיל בשיעור עצום את המפגשים שמסתיימים בעיסקה. כמעט כל הדגמה מביא למכירה".

מנהל המוצר של Aleader, ואדים שישוב, מציג את ממשק הניהול החדש במערכת ALD8720S, שפותח לפי הדרישות שלו
מנהל המוצר של Aleader, ואדים שישוב, מציג את ממשק הניהול החדש במערכת ALD8720S, שפותח לפי הדרישות שלו

בקרמוס מקימה מתקן לייצור המוני של מכלולי אופטיקה ומיקרואלקטרוניקה

קו ייצור ייעודי במתקן בקרמוס בקיסריה. צילומים: Techtime

חברת בקרמוס טכנולוגיות (Beckermus Technologies) מקיסריה מקימה תשתית לייצור המוני עבור לקוחות מרכזיים, אשר תוכל בשלב הראשון לספק מענה לחמישה קווי ייצור שונים. החברה החלה בהכשרת מבנה תעשייתי לצד המתקן הקיים באזור התעשייה הדרומי בקיסריה ובהכנת אולם גדול המתוכנן לחלוקה מודולרית ברמת חדר נקי, שבתוכו יוקמו קווי הייצור של הלקוחות.

בשלב הראשון מדובר בהשקעה של כ-2.6 מיליון שקל. מנכ"ל משותף של בקרמוס, עודד בקרמוס, סיפר ל-Techtime שהכשרת המתקן היא חלק מהרחבת המודל העסקי של החברה, וכניסה לפרוייקטי ייצור המוניים בשותפות עם הלקוחות. עם השלמת המהלך בשבועות הקרובים, יתמקד המתקן הקיים היום בחברה בפיתוח תהליכי ייצור, בהבאת מוצרים חדשים אל קו הייצור (NPI) ובייצור בסדרות של עד עשרות אלפי יחידות בחודש, כאשר הייצור ההמוני יתבצע בקווי הייצור החדשים שיוקמו בשיתוף עם הלקוחות.

במקביל, החברה מתכננת להגדיל את כוח האדם ולקלוט עובדים נוספים עבור הקווים החדשים. לדבריו, ההחלטה על המהלך החדש התקבלה בעקבות מספר התפתחויות בשוק: צורך של לקוחות בארץ ובאירופה לבניית קווי ייצור ממודרים, ודרישות איכות מחמירות שהלקוחות צריכים לעמוד בהן בתחום הפוטוניקה לשוקי הרפואה, רכב חכם, מציאות מדומה/רבודה, ותקשורת אופטית במסגרת מערכות הדור החמישי (5G).

אחת מהלקוחות האלה היא חברת מדטרוניק (Medtronic) שהחליטה לבצע אצל בקרמוס את ייצור האנדוסקופים לניתוחי מוח, אשר פותחו על-ידי ויז'ן-סנס (Visionsense) הישראלית שנקנתה על-ידה בחודש אפריל 2018 תמורת כ-65 מיליון דולר.

לקוחות באירופה מחפשים ייצור ישראלי

לאחרונה זכתה בקרמוס בלקוח גדול נוסף: חברה בינלאומית גדולה החליטה להעביר לידיה את הייצור של מכלולים אופטיים מבוססי לייזר. במסגרת הפרוייקט, הוקם בחברה קו ייצור ייעודי עבור אותה חברה (בתמונה למעלה). מנהל התפעול והפיתוח העסקי של בקרמוס, מרקי לוי, סיפר שהדרישה לפתרון החדש מגיעה לאחרונה גם מלקוחות באירופה המתעניינים בהקמת קו ייצור בארץ על-ידי קבלן ייצור מומחה בתחומי המיקרואלקטרוניקה והאופטיקה.

אולם הייצור החדש. בימים הקרובים יחלו עבודות המרתו לחדר נקי גדול מימדים
אולם הייצור החדש. בימים הקרובים יחלו עבודות המרתו לחדר נקי גדול מימדים

מנכ"ל משותף אורן בקרמוס, אמר שלמודל החדש יש יתרונות נוספים. "אנחנו מחזיקים ציוד מתקדם מאוד למו"פ ופיתוח תהליכי ייצור, אולם כשעוברים לייצור המוני יש צורך במכונות בעלות מאפיינים שונים. למשל, יש לנו מערכת Active Alignment של חברת ficonTEC הכוללת את כל המודולים והאפליקציות. אבל ברגע שאתה מגיע לקו הייצור, אתה זקוק למכונה הכוללת רק את התכונות הנדרשות למוצר. לכן בקו הייצור הייעודי פועלות מערכות ficonTEC שהותאמה לצרכים היעודיים של הפרוייקט".

הלקוחות אוהבים פרטיות

עודד בקרמוס אמר ששיטת העבודה החדשה מעניקה לחברה גמישות תפעולית ויכולת לעמוד בדרישות מיוחדות של הלקוחות. "הרבה פעמים הלקוחות דורשים קו ייצור ייעודי כדי למדר אותו משאר קווי הייצור באתר, ולנהל אותו בהתאם לדרישות מיוחדות שלהם. במתקן החדש אנחנו גם מקימים משרדים עבור הלקוחות. לכל לקוח בעל קו ייצור, יהיה גם משרד באתר שממנו הוא יוכל לפקח מקרוב על קו הייצור שלו".

בקרמוס היא חברה משפחתית המספקת שירותי ייצור להרכבות מיקרואלקטרוניקה ומיקרו-פוטוניקה, ומנוהלת על-ידי האחים אורן ועודד בקרמוס. קו הייצור הנוכחי של החברה משתרע על-פני שטח של כ-1,500 מ"ר, שאליו יתווסף המתקן הנמצא כעת בהקמה.

USR מכרמיאל נערכת לתוכנית הצטיידות מקיפה

חברת USR המעסיקה כ-500 עובדים בשלושת אתריה: כרמיאל, ירושלים ונתניה, השלימה שדרוג בקווי הייצור בהשקעה של כמה מאות אלפי דולרים. במסגרתו היא רכשה מערכת הלחמה בעיבוי (Condensation Reflow Soldering) מדגם CondensoXC (בתמונה למעלה) של חברת Rehm Thermal Systems הגרמנית. המערכת מבצעת הלחמת בעיבוי בתהליך מיוחד שבו אדים של נוזל ייעודי (Galden) מוזרקים ומתעבים על-גבי הכרטיס, ומעבירים אליו את האנרגיה הדרושה לחימום משחת ההלחמה וליצירת הלחמה איכותית (שרטוט למטה).

בזכות תהליך העיבוי, הטמפרטורה נשארת קבועה וניתן להגן על הכרטיס מבפני התחממות-יתר. ההלחמה נעשית בסביבה נטולת חמצן. המערכת מבטיחה הגנה בפני חימום-יתר וכוללת אפשרות לביצוע ואקום בכל שלבי התהליך, כדי לצמצם את מספר החללים (Voids). מכיוון שתהליך הוואקום מתבצע בתא ההלחמה, אין איבוד חום ואין צורך לבצע חימום נוסף באמצעות קרינת אינפרא-אדום.

חברת USR מסרה שהמערכת מספקת ביצועים טובים יותר ביחס להלחמת Reflow סטנדרטית, ומאפשרת הלחמה של מסות טרמיות גבוהות וקטנות כאחד. בנוסף, המעגל לא נמצא בתנועה ולכן אין סכנת סטייה במיקום הרכיבים.

תיאור סכמטי של מערכת הלחמת Reflow באמצעות עיבוי. מקור: Rehm
תיאור סכמטי של מערכת הלחמת Reflow באמצעות עיבוי. מקור: Rehm
סמנכלי"ת מכירות וקשרי לקוחות רונית שלו
סמנכלי"ת מכירות וקשרי לקוחות רונית שלו

בנוסף, USR גם רכשה מערכת הפרדת כרטיסים ידנית חדשה מדגם DPF300 של חברת Piergiacomi האיטלקית, המצטרפת למערך הפרדת הכרטיסים האוטומטי מדגם Y-S168SA של חברת Aurotek הטאיוואנית. המערך הידני מיועד לספק מענה מהיר לצורך בביצוע ייצור ראשוני של הכרטיסים (NPI). הוא חוסך את הצורך בכתיבת תוכנה, ומאפשר את תחילת הייצור עוד לפני שהתקבל המתאם הייעודי הדרוש לייצור המוני.

לדברי סמנכלי"ת מכירות וקשרי לקוחות בחברת USR, רונית שלו, החברה הצטיידה לאחרונה במערכות נוספות, בהן: מערכת בדיקה ויזואלית תלת-מימדית (AOI/3D) ו-JTAG מסוג קוראליס. "אנחנו נמצאים כעת בשלבים מתקדמים של מהלך שיביא להחלפת מערכת ה-ERP המפעלית שלנו, ובתהליך מסודר של ניתוח יכולות והזדמנויות (SWOT/TOWS) ובדיקת הביצועים של מכונות ייצור נוספות (Benchmark) – במטרה לבצע רכישות נוספות בהיקף גדול מאוד".

יעקב לוי מונה למנכ"ל חברת ר.ה אלקטרוניקה

יעקב לוי נכנס השבוע לתפקיד מנכ"ל חברת ר.ה. אלקטרוניקה (RH Electronic) מנוף הגליל (לשעבר נצרת עלית). כך נודע ל-Techtime. לוי מחליף בתפקיד את יעקב רוזנברג, בעל השליטה בחברה ביחד עם גדליה המרמן. בעקבות המינוי ישמש רוזנברג כיו"ר החברה, לאחר שבשנים האחרונות הוא מילא את שני התפקידים: המנכ"ל והיו"ר. יעקב לוי (בתמונה למעלה), בן 46, הוא בעל תואר ראשון בשיווק מאוניברסיטת דרבי. הוא מגיע ל-RH מחברת AMS מפארק אפק שבראש העין, שאותה הוא ניהל משנת 2011.

חברת AMS העסיקה כ-150 עובדים וסיפקה שירותי ייצור, הרכבות וניהול שרשרת האספקה משלב התכנון ועד לאספקת/משלוח המוצרים ללקוח. בתחילת דצמבר 2018 היא נרכשה על-ידי פי.סי.בי טכנולוגיות ופועלת כיום כחטיבה במסגרת פי.סי. בי. בתפקיד מנכ"ל AMS, לוי היה אחראי על תוכנית הבראה שכללה ארגון מחדש של החברה והפיכתה מחברה ציבורית מפסידה הנסחרת בבורסה בתל-אביב, לחברה פרטית וריווחית. באפריל 2019 הוא פרש מחברת AMS/PCB.

חברת ר.ה אלקטרוניקה היא אחת מקבלניות שירותי הייצור האלקטרוני הגדולות בישראל. היא מעסיקה כ-800 עובדים ומספקת שירותי ייצור והרכבת מערכות אלקטרטניות למגזרים שונים, בהם: התעשייה הבטחונית, מכשור רפואי, תקשורת מוצרים תעשייתיים ועוד. היא נמצאת בבעלות חברת ר.ה. טכנולוגיות, המחזיקה גם במפעלי ייצור בסין, ברומניה ובארצות הברית. לאחרונה העריך לוי בראיון ל-Techtime שבריחת הייצור למזרח נבלמה חלקית. "הלקוחות גילו שלמזרח יש גם חסרונות ועלויות עקיפות גבוהות. הקבלניות הישראליות פיתחו מומחיות בייצור High Mix Low Volume שהוא מתאים ללקוחות הישראלים. נוצרה יציבות מסוג חדש".

קו SMT בחברת RH Electronics בעיר נוף הגליל. צילום: Techtime
קו SMT בחברת RH Electronics בעיר נוף הגליל. צילום: Techtime

ניסטק קיבלה הסמכה לתקן הרכב IATF 16949

מפעל הייצור בפתח תקווה של קבוצת ניסטק (Nistec), קיבל החודש הסמכה לתקן האיכות המחמיר של תעשיית הרכב, 16949IATF . בעקבות ההסמכה, הוא מאושר לייצור מערכות אלקטרוניות ממונעות שישולבו בתעשיית הרכב העולמית. "קבלת התקן הזה מרגשת אותי במיוחד", אמר מנהל אבטחת האיכות בחברה, מוטי סידון (בתמונה למעלה עם תעודת ההסמכה). "אנחנו קבלן המשנה הראשון בארץ שיש לו את התעודה הזאת. היא מעידה שניהול האיכות אצלנו הוא מהגבוהים בעולם".

הוא מסר ל-Techtime שגם בעבר החברה ייצרה כרטיסים אלקטרוניים עבור תעשיית הרכב בארץ, "אולם מכיוון שתחום הרכב לא היה מפותח, הכרטיסים שימשו לייצור דגמים ואבות טיפוס ולכן הלקוחות לא דרשו את התקן הבינלאומי של תעשיית הרכב. כיום הלקוחות שלנו משווקים ומוכרים את המוצרים שלהם למספר רב יצרני רכב בעולם, כולל ליצרנים המובילים, ולכן הם דורשים שהיצרן יהיה מוסמך לתקן החדש של תעשיית הרכב".

מדובר בעידכון של תקן קודם שנקרא בעבר ISO/TS-16949, וכיום הוא קיבל את השם IATF16949-2016. הבדיקות נעשו על-ידי חברת ההסמכות הבריטית URS Certification במחצית השנייה של ספטמבר השנה ונמשכו חמישה ימים לאורך משמרות היום ומשמרות הלילה. ההיערכות של ניסטק לבדיקה כללה לימוד סעיפי תקן מיוחדים, שהם שונים באופיים מכל שאר התקנים שבידי המפעל, עידכון נוהלי העבודה וביצוע הדרכות לעובדים. במהלך הבדיקה התגלו מספר סוגיות הדרושות תיקון. הערות שנמצאו בסיקור טופלו ונשלחו לגוף הסוקר לאישור.

החודש, ב-9 לאוקטובר 2019, העניקה URS את תעודת ההסמכה לניסטק. סידון מסר שהתעודה מאפשרת לחברה לייצר מערכות אלקטרוניות העומדות בדרישות של יצרניות הרכב הגדולות בעולם, כמו פולקסווגן, טויוטה, ג'נרל מוטורוס, מרצדס, הונדה ועוד.

מפעל IMI בסין קיבל הסמכת IATF16949

קבלנית הייצור האלקטרוני הפיליפינית Integrated Micro-Electronics קיבלה הסמכה לתקן האיכות IATF16949 של תעשיית הרכב. החברה הודיעה שההסמכה ניתנה על-ידי מעבדת ההסמכות השווייצרית Société Générale de Surveillance, למפעל הייצור שלה הפועל בעיר Pingshan בסין (בתמונה למעלה). תקן IATF16949 מתמקד בבניית מערכות בקרת איכות שנועדו למנוע תקלות בייצור ובזבוז של חומרי גלם בתעשיית הרכב. התקן הזה ניתמך כיום על-ידי רוב יצרניות הרכב הגדולות בעולם.

נשיא ומנהל התפעול הראשי של IMI, ג'ילס ברנרד,  אמר שההסמכה תרחיב את כושר ייצור והיכולות של החברה בתחום הרכב. חברת SGS השווייצרית נחשבת למעבדת הסמכת התקנים הגדולה בעולם. היא פועלת מהעיר ג'נבה בשווייץ ומעסיקה כ-9,700 עובדים. חברת IMI היא ענקית ייצור המתחרה בקבלניות הייצור הסיניות ונחשבת לחברת ה-EMS ה-17 בגודלה בעולם במונחי מכירות. לאחרונה היא דורגה חמישית בעולם בהיקף ההרכבות האלקטרוניות לתעשיית הרכב.

בשנת 2018 הסתכמו מכירותיה בכ-1.35 מיליארד דולר. היא נמצאת בשליטת תאגיד Ayala הפיליפיני המחזיק ביותר מ-50% ממניותיה, ומעסיקה כיום כ-15,000 עובדים ב-20 מפעלי ייצור הפועלים בסין, בפיליפינים, בארצות הברית, במקסיקו, בבולגריה, בצ'כיה, בגרמניה ובבריטניה.

לאתר החברה: www.global-imi.com

מנהל משרד IMI בישראל: דוד מהל, [email protected]

עיסקת AMS תרמה 4 מ' דולר למכירות פי.סי.בי

בתמונה למעלה: קו ייצור בחברה הבת AMS בראש העין

במחצית הראשונה של שנת 2019 הסתכמו המכירות של חברת פי.סי.בי טכנולוגיות ממגדל העמק (PCB Technologies) בכ-54 מיליון דולר, בהשוואה למכירות בהיקף של כ-50 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2018. ככל הנראה מדובר בעלייה הנובעת מעיסקת רכישת חברת AMS מראש העין, שהושלמה בחודש דצמבר 2018.

ברבעון הראשון של השנה הסתכמו המכירות ב-28.8 מיליון דולר בהשוואה לכ-25.1, בעיקר בזכות תוספת המכירות של AMS. ברבעון השני הסתכמו המכירות ב-25.2 מיליון דולר, בהשוואה ל-24.9 מיליון דולר ברבעון המקביל 2018, כאשר החברה מדווחת על ירידה קלה ברווח הגולמי, עקב אי-מיצוי הסינרגיה שבעסקת המיזוג.

תחום פעילות חדש: תכנון מארזים

העיסקה יצרה חברת ייצור ישראלית בהיקף של כ-750 עובדים, הכוללת את החברה האם במגדל העמק והחברה הבת AMS המעסיקה כ-120 עובדים, ופועלת מראש העין. חברת פי.סי.בי  מספקת שירותי ייצור מעגלים מודפסים ושירותי ייצור והרכבה אלקטרונייים בעיקר לתעשייה הביטחונית ולתעשיית המיכשור הרפואי. בדו"ח השנתי של 2018 היא דיווחה שהאסטרטגיה שלה מבוססת על מתן פתרון מלא הכולל ייצור מעגלים מודפסים וביצוע הרכבות תחת קורת גג אחת.

במסגרת הזאת היא מתכננת להרחיב את הפעילות באמצעות העמקת פעילות השיווק והמכירות בחו"ל, ופיתוח תחום עסקי חדש, של תכנון, ייצור והרכבת מכלולים של מארזים מתקדמים. כיום המכירות של פי.סי.בי מתחלקות כמעט שווה בשווה בין שני התחומים: המכירות בתחום המעגלים המודפסים תפסו כ-46% ממכירותיה ב-2018, והמכירות בתחום ההרכבות תפסו 54% מהמכירות.

פי.סי.בי מקווה לקבל תקן MIL-PRF-31032 במהלך 2020

להערכתה, היא מחזיקה בכ-12% מהשוק המקומי של מעגלים מודפסים. שאר השוק מתחלק בין ייבוא מהמזרח הרחוק, מאירופה ומארה"ב (74% מהשוק), ומכירות של המתחרה העיקרית שלה, אלטק מפתח תקווה. במסגרת המאמץ להרחיב את הפעילות בתחום המעגלים, היא החליטה לחדש את ההסמכה לייצור מעגלים מודפסים בתקן MIL-PRF-31032 של משרד הביטחון האמריקאי.

החברה החזיקה בתקן הזה עד לשנת 2015, אולם הפסיקה את ההסמכה לאחר שהגיעה למסקנה שהרוב המוחלט של לקוחותיה, גם מהשוק הביטחוני, מסתפקים בתקן IPC Class-III. לאחרונה היא העריכה שכעת היא זקוקה לתקן החדש, ופנתה אל משרד הביטחון בארה"ב לקבל את ההסמכה. תהליך הבדיקות, ההיערכות והאישור צפויים להסתיים ברבעון השלישי של 2020.

פלקס הקימה מגה-מפעל ייצור חדש במודיעין

חברת פלקס ישראל (flex) החלה להפעיל לפני כשבועיים את מפעל הייצור החדש שהיא הקימה במודיעין. חנוכת המפעל צפויה להתקיים במהלך חודש ספטמבר. מנהל הפיתוח העסקי של פלקס ישראל, רפי חדד, סיפר ל-Techtime שהמתקן החדש נחשב למפעל החדשני ביותר של פלקס העולמית. המפעל משתרע על שטח של 35,000 מ"ר ומעסיק כיום כ-750 עובדים. הוא מחליף מספר מתקנים מבוזרים של החברה, ובהם מפעל הייצור של פלקס ביבנה. "בתוך מספר חודשים המפעל יעסיק כ-1,000 עובדים".

המפעל הוקם בהשקעה של כמה עשרות מיליוני דולרים וכולל ציוד עיבוד מתכת, מצבעה, ומערכות ייצור והרכבה המאפשרות לייצר מערכות גדולות שלמות, כדוגמת מערכות ייצור תלת-מימד, מכונות ייצור עבור תעשיית המוליכים למחצה, ועוד. בכך הוא משלים את יכולת הייצור של פלקס ישראל. חדד: "גם במגדל העמק אנחנו מייצרים מוצרים שלמים, אולם מדובר במוצרים בגודל קטן ובינוני שהם מאוד מוטי אלקטרוניקה. המפעל באופקים הוא בעל התמחות מיוחדת גם בתחום האלקטרו-אופטיקה. המפעל החדש במודיעין מיועד לייצר מערכות גדולות שבהן האלקטרוניקה היא רק חלק קטן יחסית מהמוצר הסופי".

מרכז ה-3D של פלקס העולמית

חברת פלקס בנתה את המפעל החדש מאפס, וביססה אותו על ציוד חדש לגמרי. הוא פועל על-פי העקרון של מפעל חכם, המבוסס על שימוש מאסיבי באוטומציה, רובוטיקה ובקרה רציפה במתכונת של Industry 4.0. בתוך המתקן היא הקימה מפעל נוסף, מרכז הדפסות תלת מימד הנותן שירותי ייצור תוספי (Additive Manufacturing) ללקוחות של פלקס בארץ ובעולם. "המרכז התחיל לספק שירותי ייצור לכל המפעלים ומרכזי הפיתוח של פלקס באירופה ובישראל, וללקוחות שלנו בישראל".

רפי חדד, מנהל הפיתוח העסקי של חברת פלקס ישראל
רפי חדד, מנהל הפיתוח העסקי של חברת פלקס ישראל

"פלקס העולמית החליטה למקם את הקבוצה בישראל, מכיוון שהמומחים הגדולים בעולם בתחום הייצור התוספי יושבים היום בישראל". אחד מהיעדים של המפעל החדש במודיעין הוא לספק שירותי ייצור לחברות אירופאיות.  "בשנה וחצי האחרונות הצלחנו להביא לארץ עבודות ייצור רבות מאירופה, מכיוון שמלחמת הסחר הופכת את ישראל לאתר אטרקטיבי לייצור".

מדוע אירופה מחפשת ייצור בישראל?

חדד: "לישראל יש הרבה מאוד הסכמי סחר חופשי עם שווקים גדולים כמו אירופה וארצות הברית ומדינות נוספות. כך שגם כאשר מחיר שעת העבודה אצלנו גבוה יותר מסין, המכס האפסי הופך את הייצור בישראל לכדאי יותר. אם עד עכשיו הם הסתכלו על ישראל כמקום אטרקטיבי לפיתוח, כעת הם מתייחסים אליה כמקום אטרקטיבי גם לייצור. בשנה וחצי האחרונות הצלחנו להביא לארץ הרבה עבודות ייצור מאירופה, בעיקר בתחום מערכות הדפסת תלת מימד מגרמניה".

קבלנית הייצור הגדולה בישראל, והשלישית בגודלה בעולם

חדד: "תעשיית התלת מימד בישראל היא חשובה מאוד ומובילה בעולם, ולגרמנים מאוד שיש כאן אשכול של מצויינות בתחום, עם חברות כמו HP וסטרטסיס. אני יכול להגיד לך שכמנהל הפיתוח העסקי של פלקס בישראל, שיניתי את האופי של הקבוצה שלי: גייסתי אנשים דוברי גרמנית שיוכלו לעבוד מול חברות אירופאיות".

חברת פלקס נחשבת לקבלנית שירותי הייצור האלקטרוניים השלישית בגודלה בעולם. היא מעסיקה כ-200,000 עובדים בכ-100 מפעלי ייצור בעולם. מכירותיה בשנת הכספים האחרונה (הסתיימה במרץ 2019) הסתכמו בכ-26.3 מיליארד דולר. פלקס ישראל היא קבלנית שירותי הייצור הגדולה ביותר בארץ, ומעסיקה כ-4,000 עובדים. מהם 2,300 עובדים במפעל ייצור במגדל העמק, כ-1,000 עובדים באופקים וכמה עשרות עובדים נוספים בשני מרכזי פיתוח: מרכז לפיתוח פתרונות בתחום המיכשור הרפואי באזור התעשייה מת"ם בחיפה, ומרכז לפיתוח פתרונות אלקטרו-מכניקה הפועל במודיעין. הם מספקים שירותי פיתוח ללקוחות החברה.

קו ייצור רובוטי באופקים

במקביל, חברת אסנס (Essence Group) מהרצליה הודיעה שהיא השלימה את הקמת קו הייצור הרובוטי במפעל flex באופקים. קו הייצור פותח על-ידי שתי החברות. הוא כולל טכנולוגיות רובוטיות, שבעזרתן ההרכבה, הבדיקות והאריזה נעשים באופן אוטומטי. מנכ"ל החברה, חגי אנוך, אמר שעם ההתפתחות של טכנולוגיות Industry 4.0, חברות טכנולוגיה רבות מגדילות את מרכיבי האוטומציה בקווי הייצור שלהן. "קו הייצור החדש כבר הוכיח את יעילותו בשיפור התפוקה, האיכות והריווחיות שלנו".

חברת אסנס נמצאת בבעלות ד"ר חיים אמיר ומפתחת מוצרים לבית החכם, מערכות אבטחה ומוצרים עבור שוק הבריאות הדיגיטלי. המוצרים נמכרים לחברות מותג המשווקות אותם בעולם תחת הלוגו שלהן. החברה מעסיקה כ-300 עובדים. רוב הייצור (כ-90%) מתבצע במפעל הייצור של פלקס באופקים, המעסיק כיום כ-650 עובדים, בהם כ-100 בעלי מוגבלויות. נשיא הפעילות הגלובלית של פלקס, פרנסואה ברבייה, אמר שהמומחיות של שתי החברות איפשרה הקמת קו ייצור אוטומטי מתקדם ביותר.

RH הקימה מפעל ייצור ברומניה בהשקעה של 5 מיליון אירו

חברת RH טכנולוגיות מנצרת עלית תחנוך בסוף חודש מאי מפעל ייצור חדש בעיר בראשוב ברומניה, שהוקם בשנתיים וחצי האחרונות. המפעל פועל ממבנה חדש שהוקם על-ידי RH בשטח שהחברה קנתה. הוא משתרע על שטח של 3,500 מ"ר וכולל יכולת אספקת שירותי ייצור מלאים: הרכבות SMT, פתרונות כבילה, זיווד אלקטרוני ומערכות עיבוד שבבי. חנוכת המתקן תתקיים ב-29 במאי השנה. נשיא ומנכ"ל RH טכנולוגיות, יעקב רוזנברג (בתמונה למעלה), סיפר ל-Techtime שבשלב הנוכחי המפעל מעסיק כ-35 עובדים, ומתוכנן להגיע בתוך זמן קצר להיקף של כ-120 עובדים.

לדבריו, החברה השקיעה עד היום כ-5 מיליון אירו בהקמת המפעל, כולל עלויות העברת מכונות חריטה, כירסום ועיבוד שבבי מישראל לרומניה, ורכש ציוד ייצור חדש. "הרעיון החל כאשר לקוחות ישראלים המוכרים ציוד באירופה ביקשו מאיתנו לסייע להם למצוא פתרון לייצור בתוך יבשת אירופה". בעקבות הקמת המפעל החדש, פועלת כיום RH בשלושה איזורים מרכזיים. הפעילות העיקרית מתנהלת מהמפעל בנצרת המעסיק כ-1,000 עובדים ומשתרע על שטח של 38,000 מ"ר.

המודל הישראלי מגיע לאירופה

מראה כללי של המפעל החדש ברומניה
מראה כללי של המפעל החדש ברומניה

פעילות נוספת מתבצעת בארצות הברית, ממתקן ייצור הפועל בעמק הסיליקון המעסיק 65 עובדים ומתמחה בעיקר בייצור מערכות לייזר לתחום הרפואי. לחברה גם פעילות ייצור בסין המתבצעת באמצעות הסכמים עם קבלני ייצור מקומיים. המפעל ברומניה יפעל במסגרת זרוע חדשה של החברה, RH אירופה.

מהו הייחוד שלכם בשוק האירופי?

רוזנברג: "התברר לנו שבאירופה לא קיים המושג One Stop Shop בתעשיית האלקטרוניקה. הם מייצרים כל מרכיב בנפרד אצל קבלנים שונים. מהבחינה הזאת תעשיית האלקטרוניקה האירופית נמצאת במקום שבו נמצאה תעשיית הייצור הישראלית לפני 10 שנים. אנחנו מציעים להם את מודל העבודה שאנחנו מביאים מישראל: ניהול כל שרשרת האספקה עם ייצור של כל המערכת בנקודה אחת, ומשלוח ישירות אל בית הלקוח.

"זהו גם היתרון של המיקום: העיר בראשוב נמצאת אחרי הרי הקרפטים, כמעט במרכז אירופה, ומאפשרת שינוע יבשתי של המוצרים לכל אירופה כמעט. בנוסף, יש בה אוניברסיטה טכנית מצויינת ולכן כוח האדם הטכני הוא טוב מאוד".

בשלב הראשון המפעל החדש ברומניה יתמקד בעיקר בייצור מערכות רפואיות, מכונות תעשייתיות וציוד תקשורת. בעתיד, RH מתכננת גם להיכנס לתחום הרכב באמצעות שיתופי פעולה עם תעשיית הרכב האירופית. כעת החברה נכנסת לשלב השיווק באירופה: הוקם גוף שיווק פנימי והחברה מחפשת משווקים ביבשת. לדברי רוזנברג, כבר יש הזמנות ראשונות של לקוחות אירופים.

תעשיית מימון הייצור

חברת RH טכנולוגיות נמצאת בבעלות יעקב רוזנברג וגדליה המרמן. הם ייסדו את החברה ואחר כך הנפיקו אותה לפני כ-17 שנה בבורסה בתל-אביב. בחודש דצמבר 2015 הם השלימו מהלך שבוצע בהדרגה ושבמהלכו הם רכשו בחזרה את כל מניות RH משאר בעלי המניות, כדי להוציא את החברה ממסחר בבורסה.

מעניין לציין שאחד מהשיקולים ליציאה מהבורסה היה שינויים במבנה תעשיית הייצור. במודל המקובל כיום בישראל, קבלן הייצור נושא ברוב עלויות הרכש והמלאי עד למכירתו של המוצר. כלומר, במידה רבה הקבלנים משמשים כגוף מימון של הלקוחות. הדבר מייצר מאזן כספי שקשה מאוד להסביר למשקיעים פיננסיים בשוק המניות.

מכירות IMI בתחום הרכב צמחו ב-21% בשנת 2018

חברת Integrated Micro-Electronics הפיליפינית דיווחה על צמיחה של 24% במכירות במהלך שנת 2018, שהביאו אותה להיקף כולל של כ-1.35 מיליארד דולר. חברת IMI היא ענקית ייצור המתחרה בקבלניות הייצור הסיניות ונחשבת לחברת ה-EMS ה-18 בגודלה בעולם במונחי מכירות. היא נמצאת בשליטת תאגיד Ayala הפיליפיני המחזיק ביותר מ-50% ממניותיה, ומעסיקה כיום כ-15,000 עובדים ב-20 מפעלי ייצור הפועלים בסין, בפיליפינים, בארצות הברית, במקסיקו, בבולגריה, בצ'כיה, בגרמניה ובבריטניה.

החברה דיווחה על צמיחה של 34% ברווח הנקי, לסכום של כ-45.5 מיליון דולר. הרווח הגולמי צמח ב-5%, אולם זאת בעיקר תודות לצמיחה במכירות, מכיוון ששולי הרווח ירדו מ-11.9% בשנת 2017 ל-10.1% בשנת 2018. החברה ייחסה חלק גדול מהירידה הזאת למחסור ברכיבים אלקטרוניים המאפיין כיום את כל התעשייה בעולם.

בעוד שהמכירות בעסקי הייצור המסורתיים של החברה הסתכמו בכ-1.04 מיליארד דולר, תחום המוצרים התעשייתיים צמח ב-41% ותחום הרכב צמח ב-21%. בשנת 2018 החברה נכנסה גם לפעילות בתחום הייצור התעופתי, שלהערכתה יכול להיות מנוע צמיחה עתידי. מנכ"ל החברה, ארתור טאן, אמר ששנת 2018 היתה מאתגרת מאוד ומרתקת. "למרות שלמחסור העולמי ברכיבים היתה השפעה פיננסית שלילית, התוצאות מראות שההחלטות שקיבלנו היו נכונות.

"אנחנו דבקים באסטרטגיה של פיתוח מוצרים מורכבים ובעלי ערך מוסף גבוה שישמרו על הרלוונטיות שלנו בשוקי היעד של החברה". במהלך 2018 החברה זכתה בפרוייקטים חדשים בהיקף כולל של כ-320 מיליון דולר, שכ-72% מהם היות בתחום הרכב. "ההצלחות האלה הופכות אותנו לחברה בעלת חשיבות קריטית במכונית הדיגילטית של העתיד", אמר טאן.

לאתר החברה: www.global-imi.com

מנהל משרד IMI בישראל: דוד מהל, [email protected]