ננוקס חנכה מפעל לייצור רכיבי MEMS בדרום קוריאה

חברת ננוקס (Nanox) חנכה היום בטקס רשמי מפעל בדרום קוריאה לייצור רכיבי MEMS, שהם למעשה השבבים המייצרים את קרינת ה-X במערכות הרנטגן שמפתחת החברה. המפעל, אשר נמצא בסמוך לקומפלקס של יצרנית השבבים SK בעיר יונגין (Yongin), משתרע על פני 12,000 מ"ר, ובכלל זה חדר נקי בשטח של 1,200 מ"ר. בטקס נכחו מייסד ומנכ"ל החברה, רן פוליאקין, סגן נשיא לשכת המסחר של יונגין, הנספח הכלכלי של ישראל בדרום קוריאה ונציגים של שתיים מהמשקיעות הבולטות בחברה, SK וקבוצת יוזמה.

רכיב ה-MEMS הינו השבב הזעיר בליבת המערכת של ננוקס שמהווה את המקור הדיגיטלי של קרינת ה-X, וזאת בשונה ממכשירי רנטגן מסורתיים שבהם הקרינה נפלטת כתוצאה מחימום של סליל להט. רכיב ה-MEMS של ננוקס כולל מאות מיליוני אלמנטים קורנים (electron gun), שכל אחד מהם פולט אלקטרון יחיד בכל פעימה, וניתן לשלוט בפעולתם באופן דיגיטלי.

ה-FDA מבקש מידע נוסף, המשקיעים מאבדים סבלנות

להערכת ננוקס, טכנולוגיית הרנטגן הדיגיטלית שפיתחה מאפשרת לייצר מערכות CT ניידות וקומפקטיות יותר במחיר של 10,000 דולר למערכת, במקום מחיר של כ-3 מיליון דולר, שזהו כיום מחירם הממוצע של סורקי CT. ננוקס גם מביאה לעולם הדימות מודל חדש של שימוש במערכות במתכונת של שירות שהתשלום עליו נקבע לפי מספר הסריקות (Pay-per-Scan), ולהקטין בכך את עלויות  ההצטיידות בסורקים.

החברה משווקת את המערכת באמצעות שיתופי פעולה עם ממשלות, בתי חולים ורשתות בריאות. החברה חתמה בשנה האחרונה על הסכמי הפצה ב-13 מדינות לפריסת כ-5,150 מכשירי CT. היעד לטווח הארוך יותר הוא לספק כ-15 אלף מערכות עד סוף 2024.

עם זאת, החברה עדיין מצויה בתהליכי אישור המערכת מול ה-FDA (באמצעות טופס 510k). בחודש אפריל אישר ה-FDA את בקשת החברה עבור מערכת המבוססת על מקור רנטגן יחיד (single-source), אך טרם אישר את בקשת החברה לאישור המערכת המבוססת על ריבוי מקורות רנטגן (multi-source), שזו למעשה המערכת המסחרית שהחברה מתכננת לשווק.

באוגוסט ביקש ה-FDA מננוקס מידע נוסף לפני שיידון מחדש בבקשה, וננוקס הצהירה כי תגיש את המידע החסר עוד השנה. הודעת הדחייה מה-FDA הובילה לצניחת מנייתה של ננוקס בנסד"ק, ובאחרונה הוגשו כנגד החברה מספר תביעות מצד משקיעים בבתי משפט בארצות הברית, בטענה שהגשת הבקשה בטרם עת הביאה לפגיעה במשקיעים. ננוקס אמורה להגיש בתקופה הקרובה את המידע המשלים לבקשת ה-FDA. מאז תחילת השנה איבדה מניית ננוקס כמחצית מערכה והיא נסחרת כיום בשווי שוק של כ-1.09 מיליארד דולר.

ננוקס רוכשת את זברה מדיקל ואת USRAD

חברת ננוקס (Nano-X), המפתחת מכשירי CT המתבססים על מקור קרינה דיגיטלי, הכריזה היום על הסכמים לרכישת שתי חברות, האחת ישראלית והשנייה אמריקאית, וזאת כחלק מהחזון של החברה לספק שירותי רדיולוגיה מקצה-לקצה, מביצוע הסריקה במכשיר של החברה ועד פענוחה בענן.

הרכישה הראשונה היא של חברת זברה מדיקל (Zebra Medical) הישראלית, המפתחת אלגוריתמים מבוססי בינה מלאכותית המסייעים לרדיולוגים לפענח בצורה מהירה ומדויקת יותר סריקות רפואיות. ננוקס תשלם עבור הרכישה מקדמה של כ-100 מיליון דולר במניות החברה, ועוד סכום נוסף של עד 100 מיליון דולר בהתאם לעמידה באבני דרך מסחריות. זברה תישאר חברה עצמאית אך תפעל תחת שם המותג של ננוקס.

זברה מדיקל, שהוקמה ב-2014, פיתחה פלטפורמה פתוחה המסייעת לרדיולוגים ורופאים לבצע אבחנות רפואיות באופן אוטומטי של צילומי דימות כגון רנטגן, CT ו-MRI. המערכת מתבססת על למידה עמוקה וניתוח של מאגרי נתונים גדולים של צילומי דימות. עד כה פיתחה החברה שורה של אלגוריתמים לאבחון של מצבים רפואיים ומחלות כגון דימומים במוח, סרטן שד, דלדול עצם, שברי חוליות ומחלות ריאה, לב וכבד. החברה כבר קיבלה אישורי FDA עבור 7 אלגוריתמים ואישורי CE עבור 10 אלגוריתמים.

מנכ"ל זברה, זוהר אלחיאני, אמר כי "בעת הזו, אנחנו מבינים שכדי להגשים את חזון החברה אנחנו צריכים לאחד כוחות עם שותף נאמן, שיסייע להעצים את יכולותינו ולקדם את בריאות הציבור לשלב הבא באמצעות בינה מלאכותית." זברה משתפת פעולה בין היתר עם InterMountain Health, ג'ונסון אנד ג'ונסון, כללית שירותי בריאות וה-NHS הבריטי.

ננוקס גם חתמה על מזכר הבנות מחייב לרכישת חברת USRAD האמריקאית, המספקת שירותי פענוח לפי דרישה של סריקות דימות, באמצעות רשת של כ-300 רדיולוגים מומחים. החברה מספקת שירותי פענוח-מרחוק לבתי חולים, מרפאות וקליניקות. ננוקס תשלם עבור USRAD כ-30 מיליון דולר, מתוכם כ-21 מיליון דולר במניות ו-9 מיליון דולר במזומן.

בננוקס מסבירים כי רכישת USRAD תספק לחברה גישה למאגר של רדיולוגים מומחים ותסייע לחברה להיכנס לשוק האמריקאי. כמו כן, בננוקס ינסו לשווק את מכשירי ה-CT של החברה ללקוחות USRAD. מעניין לציין שאחת המשקיעות המרכזיות ב-USRAD היא חברת סימנס, המייצרת מכשירי CT. השוק דווקא מגיב בשלילה להודעה היום, ומניית החברה צונחת ב-15% בנסד"ק.

שינויים בהנהלת החברה

עוד עדכנה החברה כי בסוף השנה יפנה מייסד החברה, רן פוליאקין, את תפקידו כמנכ"ל החברה לטובת ארז מלצר, המכהן כיום בדירקטוריון. פוליאקין ימשיך לכהן כיו"ר הדירקטוריון. רן דניאל יחליף את יצחק מעיין בתפקיד סמנכ"ל הכספים. ננוקס סיימה את הרבעון השני עם הפסד נקי של 13.6 מיליון דולר, יותר מפי שניים בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.

ננוקס פיתחה טכנולוגיית CT דיגיטלית המבוססת על ייצור קרני רנטגן באמצעות רכיב MEMS במקום באמצעות מנורת להט, שחימומה מביא לפליטה של אלקטרונים. כלומר, המערכת "הקרה" של ננוקס מהווה שינוי פרדיגמה לעומת מערכות הדימות ה"חמות". להערכת החברה, הטכנולוגיה החדשה תאפשר לייצר מערכות CT ניידות וקומפקטיות יותר במחיר של 10,000 דולר למערכת, במקום מחיר של כ-3 מיליון דולר, שזהו כיום מחירם הממוצע של סורקי CT.

החברה משווקת את המערכת באמצעות שיתופי פעולה עם ממשלות, בתי חולים ורשתות בריאות. החברה חתמה על הסכמי הפצה ב-14 מדינות לפריסת כ-5,150 מכשירי CT, בכפוף לאישורים. היעד של החברה הוא לפרוס כ-15,000 מכשירים עד סוף 2024. בכוונתה של החברה להציע שימוש במערכות במתכונת של שירות שהתשלום עליו נקבע לפי מספר הסריקות (Pay-per-Scan), ולהקטין בכך את עלויות  ההצטיידות בסורקים. ננוקס עדיין ממתינה לאישור FDA למכשיר ה-CT שלה.

הסכם ראשון לננוקס במערב אפריקה

[בתמונה למעלה: צילום הרנטגן הראשון בעולם (מימין), לצד צילום כף ידו של מנכ"ל ננוקס, פוליאקין, מתוך ההדגמה בכנס RSNA]

חברת ננוקס (Namox) מנווה אילן הודיעה היום כי חתמה על הסכם עם חברת הציוד הרפואי הניגרית EiLEENO Pharma לפריסה של כ-1,000 מערכות רנטגן דיגיטליות של ננוקס ברחבי המדינה. ההסכם, שייצא לפועל עם קבלת האישורים הרגולטוריים, צפוי להתפרס על פני כ-4 שנים. פריסת המערכות תכלול גם את שירות הענן של ננוקס, הכולל יישומים כמו מאגר צילומים, הסתייעות ברדיולוג מרוחק, כלי פענוח מבוססי בינה מלאכותית, גבייה ודיווח.

מננוקס נמסר כי פריסת המערכות תסייע לשפר את רמת שירותי הבריאות בניגריה מעצם הגברת הנגישות של האוכלוסייה לשירותי CT. מייסד ומנכ"ל החברה, רן פוליאקין, אמר כי מערב אפריקה היא אחד משוקי היעד המרכזיים של החברה. "המטרה שלנו היא ששירותי דימות רפואיים יהיו שכיחים ונגישים כמו מים וחשמל ויהיו זמינים לכולם ובכל מקום."

ננוקס פיתחה טכנולוגיית CT דיגיטלית המבוססת על ייצור קרני רנטגן באמצעות רכיב MEMS במקום באמצעות מנורת להט, שחימומה מביא לפליטה של אלקטרונים. כלומר, המערכת "הקרה" של ננוקס מהווה שינוי פרדיגמה לעומת מערכות הדימות ה"חמות". להערכת החברה, הטכנולוגיה החדשה תאפשר לייצר מערכות CT ניידות וקומפקטיות יותר במחיר של 10,000 דולר למערכת, במקום מחיר של כ-3 מיליון דולר, שזהו כיום מחירם הממוצע של סורקי CT.

החברה משווקת את המערכת באמצעות שיתופי פעולה עם ממשלות, בתי חולים ורשתות בריאות. החברה חתמה על הסכמי הפצה ב-13 מדינות לפריסת כ-5,150 מכשירי CT, בכפוף לאישורים. היעד של החברה הוא לפרוס כ-15,000 מכשירים עד סוף 2024. בכוונתה של החברה להציע שימוש במערכות במתכונת של שירות שהתשלום עליו נקבע לפי מספר הסריקות (Pay-per-Scan), ולהקטין בכך את עלויות  ההצטיידות בסורקים.

ננוקס מודיעה על דחייה בלוחות הזמנים על רקע המחסור ברכיבים

[בתמונה למעלה: צילום הרנטגן הראשון בעולם (מימין), לצד צילום כף ידו של מנכ"ל ננוקס, פוליאקין, מתוך ההדגמה בכנס RSNA]

חברת ננוקס (Nanox) הודיעה היום כי לא תעמוד ביעד שהציבה, לייצור ואספקה של כ-1,000 מערכות רנטגן עד הרבעון הראשון 2022. החברה צופה כי היעד יושג בהמשך שנת 2022. מניית החברה צונח ביותר מ-15% במסחר המקדים בוול-סטריט, וזאת לאחר שכבר איבדה שני שלישים מערכה מאז רמת השיא של חודש ינואר.

ננוקס מקימה בימים אלה מפעל בדרום-קוריאה לייצור מקור הרנטגן הדיגיטלי שפיתחה, ועד שתושלם הקמת המפעל היא עובדת מול קבלני משנה. בעדכון למשקיעים הסבירה החברה כי בשל המחסור הגלובלי ברכיבים, שני הספקים שמולם עבדה לא עמדו בלוחות הזמנים והחברה נאלצה לעבוד מול ספקים חדשים.

באפריל קיבלה ננוקס אישור שיווק ראשון מה-FDA. האישור ניתן עבור שימוש במקור קרינה יחיד (single-source). המכשיר המסחרי של החברה מתבסס על מקורות קרינה מרובים (multi-source). בחברה מתכוונים להגיש עוד השנה בקשה לאישור השימוש במקורות קרינה מרובים.

ננוקס פיתחה טכנולוגיית CT דיגיטלית המבוססת על ייצור קרני רנטגן באמצעות רכיב MEMS במקום באמצעות מנורת להט, שחימומה מביא לפליטה של אלקטרונים. כלומר, המערכת "הקרה" של ננוקס מהווה שינוי פרדיגמה לעומת מערכות הדימות ה"חמות". להערכת החברה, הטכנולוגיה החדשה תאפשר לייצר מערכות CT ניידות וקומפקטיות יותר במחיר של 10,000 דולר למערכת, במקום מחיר של כ-3 מיליון דולר, שזהו כיום מחירם הממוצע של סורקי CT.

15,000 מכשירים עד 2024

ההצהרה של ננוקס לחולל מהפכה בעולם הדימות התקבלה גם בלא מעט ספקות וסימני שאלה. בשנה שעברה אף פרסם מכון המחקר Citron דו"ח חריף שיצא תחת הכותרת "ננוקס – פארסה על חשבון השוק" והעלה שורה של טענות שנועדו להטיל ספק בהצהרות של ננוק. בחודש דצמבר ביצעה ננוקס הדגמה חיה של מכשיר הרנטגן במסגרת כנס הרדיולוגיה הנחשב RSNA במטרה להציג בפני התעשייה את אופן פעולתו של המכשיר. אישור ה-FDA מקנה לגיטימציה נוספת לטכנולוגיה של ננוקס. אם כי יש לציין כי החברה טרם ביצעה ניסוי קליני מקיף המשווה בין הטכנולוגיה שלה לבין הטכנולוגיה המקובלת.

החברה משווקת את המערכת באמצעות שיתופי פעולה עם ממשלות, בתי חולים ורשתות בריאות. החברה חתמה בשנה האחרונה על הסכמי הפצה ב-13 מדינות לפריסת כ-5,150 מכשירי CT, בכפוף לאישורים. היעד של החברה הוא לפרוס כ-15,000 מכשירים עד סוף 2024. בכוונתה של החברה להציע שימוש במערכות במתכונת של שירות שהתשלום עליו נקבע לפי מספר הסריקות (Pay-per-Scan), ולהקטין בכך את עלויות  ההצטיידות בסורקים.

ה-FDA אישר את טכנולוגיית הרנטגן של ננוקס

[בתמונה למעלה: צילום הרנטגן הראשון בעולם (מימין), לצד צילום כף ידו של מנכ"ל ננוקס, פוליאקין, מתוך ההדגמה בכנס RSNA]

חברת ננוקס (Nano-X) קיבלה מה-FDA אישור שיווק למכשיר הרנטגן הדיגיטלי שפיתחה. האישור התקבל במסגרת הליך 510k, הליך אישור מזורז שניתן למכשור רפואי השקול ברמת הבטיחות והיעילות למכשור רפואי קיים שכבר אושרו בעבר על ידי ה-FDA.

יש לציין כי האישור ניתן עבור שימוש במקור קרינה יחיד (single-source), ובחברה מתכוונים להגיש עוד השנה בקשה לאישור השימוש במקורות קרינה מרובים (multi-source), שיקנו למכונה יכולות דימות גבוהות יותר. המערכת המסחרית אמורה להתבסס על מקורות קרינה מרובים, כך שהאישור שהתקבל אינו המשוכה הרגולטורית האחרונה.

ננוקס פיתחה טכנולוגיית CT דיגיטלית המבוססת על ייצור קרני רנטגן באמצעות רכיב MEMS במקום באמצעות מנורת להט, שחימומה מביא לפליטה של אלקטרונים. כלומר, המערכת "הקרה" של ננוקס מהווה שינוי פרדיגמה לעומת מערכות הדימות ה"חמות". להערכת החברה, הטכנולוגיה החדשה תאפשר לייצר מערכות CT ניידות וקומפקטיות יותר במחיר של 10,000 דולר למערכת, במקום מחיר של כ-3 מיליון דולר, שזהו כיום מחירם הממוצע של סורקי CT.

15,000 מכשירים עד 2024

ההצהרה של ננוקס לחולל מהפכה בעולם הדימות התקבלה גם בלא מעט ספקות וסימני שאלה. בשנה שעברה אף פרסם מכון המחקר Citron דו"ח חריף שיצא תחת הכותרת "ננוקס – פארסה על חשבון השוק" והעלה שורה של טענות שנועדו להטיל ספק בהצהרות של ננוק. בחודש דצמבר ביצעה ננוקס הדגמה חיה של מכשיר הרנטגן במסגרת כנס הרדיולוגיה הנחשב RSNA במטרה להציג בפני התעשייה את אופן פעולתו של המכשיר. אישור ה-FDA מקנה לגיטימציה נוספת לטכנולוגיה של ננוקס. אם כי יש לציין כי החברה טרם ביצעה ניסוי קליני מקיף המשווה בין הטכנולוגיה שלה לבין הטכנולוגיה המקובלת.

החברה משווקת את המערכת באמצעות שיתופי פעולה עם ממשלות, בתי חולים ורשתות בריאות. החברה חתמה בשנה האחרונה על הסכמי הפצה ב-13 מדינות לפריסת כ-5,150 מכשירי CT, בכפוף לאישורים. היעד של החברה הוא לפרוס כ-15,000 מכשירים עד סוף 2024. בכוונתה של החברה להציע שימוש במערכות במתכונת של שירות שהתשלום עליו נקבע לפי מספר הסריקות (Pay-per-Scan), ולהקטין בכך את עלויות  ההצטיידות בסורקים.

ננוקס מקימה מפעל לייצור רכיבי MEMS בקוריאה

[בתמונה למעלה: צילום הרנטגן הראשון בהיסטורה (מימין), לצד צילום כף ידו של מנכ"ל ננוקס, מתוך הדגמה שביצעה החברה בכנס RSNA]

חברת ננוקס (Nanox) מנווה אילן מקימה בימים אלה בדרום קוריאה מפעל לייצור רכיבי MRMS עבור מכשיר הרנטגן הדיגיטלי שפיתחה החברה. מייסד ומנכ"ל החברה, רן פוליאקין, עדכן אתמול בשיחת הוועידה לאחר פרסום הדו"ח השנתי, כי החברה שכרה מתקן ייצור זמני, ובמקביל רכשה קרקע שתשמש עבור הקמת מפעל הייצור ומרכז המו"פ של החברה ויהווה מרכז פעילותה במזרח הרחוק. החברה תשקיע בשלב ראשון במיזם כ-50 מיליון דולר. בננוקס מעריכים כי המפעל יחל לפעול ב-2022.

רכיב ה-MEMS הינו השבב הזעיר בליבת המערכת של ננקוס שמהווה את המקור הדיגיטלי של קרינת ה-X, וזאת בשונה ממכשירי רנטגן מסורתיים שבהם הקרינה נפלטת כתוצאה מחימום של סליל להט. רכיב ה-MEMS של ננוקס כולל מאות מיליוני אלמנטים קורנים (electron gun), שכל אחד מהם פולט אלקטרון יחיד בכל פעימה, וניתן לשלוט בפעולתם באופן דיגיטלי.

בננוקס מעוניינים להוציא לפועל משלוחים ראשונים של מכונת הרנטגן של החברה עוד השנה ולספק כ-1,000 מערכות במהלך הרבעון הראשון של 2022. היעד לטווח הארוך יותר הוא לספק כ-15 אלף מערכות עד סוף 2024.

בחודש דצמבר הקימה ננוקס בקוריאה חברת-בת, בשיתוף SK Telecom, חברת הטלקום הגדולה בדרום-קוראיה המשתייכת לקבוצת SK, ואחת המשקיעות המרכזיות בחברה. פוליאקין גילה בשיחת הוועידה כי אחת החברות שמסייעות לננוקס בהקמת המפעל היא יצרנית הזיכרונות SK hynix, שהיא גם יצרנית רכיבי ה-MEMS הגדולה בעולם. פוליאקין: "זוהי תוכנית לטווח ארוך, ריצת מרתון. אם ההנחה שלנו נכונה, אנחנו הולכים לשנות הרבה מאוד דברים בעולם הרפואה, ולשם כך אנחנו צריכים לבנות תשתית, וזה מה שאנחנו עושים מדי יום ביומו."

ממתינים לאישור ה-FDA

להערכת ננוקס, טכנולוגיית הרנטגן הדיגיטלית שפיתחה מאפשרת לייצר מערכות CT ניידות וקומפקטיות יותר במחיר של 10,000 דולר למערכת, במקום מחיר של כ-3 מיליון דולר, שזהו כיום מחירם הממוצע של סורקי CT. ננוקס גם מביאה לעולם הדימות מודל חדש של שימוש במערכות במתכונת של שירות שהתשלום עליו נקבע לפי מספר הסריקות (Pay-per-Scan), ולהקטין בכך את עלויות  ההצטיידות בסורקים.

החברה משווקת את המערכת באמצעות שיתופי פעולה עם ממשלות, בתי חולים ורשתות בריאות. החברה חתמה בשנה האחרונה על הסכמי הפצה ב-13 מדינות לפריסת כ-5,150 מכשירי CT, בכפוף לאישורים. החברה מצויה בתהליכי אישור המערכת מול ה-FDA (באמצעות טופס 510k), ואתמול העריך מנכ"ל החברה כי תשובה חיובית תתקבל תוך חודש ימים. במקביל, החברה מתכוונת להגיש השנה בקשת אישור גם באיחוד האירופי (CE).

שורת מינויים בננוקס לקראת תחילת המסחור ב-2021

בתמונה למעלה (מימין לשמאל): ג'יימס דארה ואופיר קורן

חברת ננוקס (Nano-x) מנווה אילן הודיעה היום על שלושה מינויים לתפקידי מפתח בהנהלת החברה, וזאת כחלק מההיערכות לתחילת הייצור המסחרי השנה ואספקה ללקוחות של מערכות הרנטגן הדיגיטליות שפיתחה. בתחילת חודש דצמבר הציגה ננוקס לראשונה את מכשיר הרנטגן בפעולה בכנס איגוד הרדיולוגים RSNA, וביצעה סריקות בזמן אמת. ננוקס, שהונפקה בנסד"ק בחודש אוגוסט, נסחרת כבר לפי שווי של 2.5 מיליארד דולר.

במסגרת שורת המינויים, ג'יימס דארה (James Dara) לסמנכ"ל התפעול של החברה. בננוקס ציינו כי לג'יימס יש רזומה עשיר בהצמחת חברות טכנולוגיה משלב הפיתוח לחברות פורצ'ן 500. בתפקידו האחרון היה נשיא חברת MyCharge, המפתחת מטענים לסמרטפונים, ולפני כן היה סמנכ"ל פיתוח עסקי ב-PowerMat (שאותה הקים מייסד ננוקס רן פוליאקין), ומנכ"ל זמני של חברת WellSense. יש לו תואר ראשון בהנדסת מכונות ותואר מאסטר בפיננסים.

אופיר קורן מונה לתפקיד הטכנולוג הראשי (CTO). בין 2013-2021 עבד בחברת ReWalk מיקנעם, שמפתחת שלד חיצוני למשותקים, ובתפקידו האחרון בחברה היה סמנכ"ל מו"פ ורגולציה ומנהל האתר בישראל. בנוסף, תמר אהרון כהן, שהיתה מנהלת שיווק בלוריאל ובטמפו, מונתה לתפקיד מנהלת השיווק של ננוקס.

ננוקס פיתחה טכנולוגיית CT דיגיטלית המבוססת על ייצור קרני רנטגן באמצעות רכיב MEMS במקום באמצעות מנורת להט, שחימומה מביא לפליטה של אלקטרונים. כלומר, המערכת "הקרה" של ננוקס מהווה שינוי פרדיגמה לעומת מערכות הדימות ה"חמות". להערכת החברה, הטכנולוגיה החדשה תאפשר לייצר מערכות CT ניידות וקומפקטיות יותר במחיר של 10,000 דולר למערכת, במקום מחיר של כ-3 מיליון דולר, שזהו כיום מחירם הממוצע של סורקי CT.

החברה משווקת את המערכת באמצעות שיתופי פעולה עם ממשלות, בתי חולים ורשתות בריאות. החברה חתמה בשנה האחרונה על הסכמי הפצה ב-13 מדינות לפריסת כ-5,150 מכשירי CT, בכפוף לאישורים. היעד של החברה הוא לפרוס כ-15,000 מכשירים עד סוף 2024. בכוונתה של החברה להציע שימוש במערכות במתכונת של שירות שהתשלום עליו נקבע לפי מספר הסריקות (Pay-per-Scan), ולהקטין בכך את עלויות  ההצטיידות בסורקים.

צפו: ננוקס הדגימה בשידור חי את מכונת הרנטגן הדיגיטלית שלה

בתמונה למעלה: צילום הרנטגן הראשון בעולם (מימין), לצד צילום כף ידו של מנכ"ל ננוקס, פוליאקין

חברת ננוקס (Nanox) הציגה בסוף השבוע שעבר לראשונה את מכשיר הרנטגן הדיגיטלי שפיתחה, וביצעה הדגמה של אופן פעולתו ויכולותיו בשידור חי. ההדגמה, שנערכה במרכז החברה בנווה אילן, התקיימה במסגרת הכנס השנתי של אגודת הרדיולוגים של צפון אמריקה (RSNA), אחד הכנסים המקצועיים החשובים ביותר בעולם הרדיולוגיה, שהתקיים השנה במתכונת מקוונת. במהלך ההדגמה בוצעו באמצעות המכשיר סריקות רנטגן דו-מימדיות ותלת-מימדיות של כף יד, פאנטום של צילום חזה ועצם שבורה של כבשה, שלאחר מכן פוענחו על ידי שני רדיולוגים מוסמכים.

באחרונה העלה מכון המחקר Citron ספקות באשר ליומרה של החברה לחולל מהפיכה בעולם הדימות, במסגרת דו"ח חריף שיצא תחת הכותרת "ננוקס – פארסה על חשבון השוק". בחברת ננוקס הכתירו את ההדגמה כהצלחה וסבורים שהיא הצליחה להזים את כל הספקות באשר לטכנולוגיה של החברה. ההדגמה של ננוקס עוררה עניין רב גם בשוק ההון. בחודש האחרון זינקה מנייתה של ננוקס כמעט פי שניים והיא נסחרת כעת לפי שווי שוק של 2.6 מיליארד דולר.

את ההדגמה הינחה מייסד ומנכ"ל החברה, רן פוליאקין, שהציג לראשונה את מקור הרנטגן הדיגיטלי שהחברה פיתחה כתחליף לסליל הלהט המשמ כיום במכשירי רנטגן. מדובר בשבב MEMS הכולל מאות מיליוני אלמנטים קורנים (electron gun), שכל אחד מהם פולט אלקטרון יחיד בכל פעימה, וניתן לשלוט בפעולתם באופן דיגיטלי.

פוליאקין: "אנחנו עובדים במשך עשור על-מנת לשכלל את מה שוויליאם רנטגן המציא לפני יותר ממאה שנים. הוא המציא מכניזם לייצר זרם של אלקטרונים היוצרים קרינת X באמצעות חימום של סליל להט לטמפרטורה של יותר מ-1,000°C. אנחנו התמקדנו ביצירת חלופה דיגיטלית המספקת מקור חדש של קרינת X ופועלת בטמפרטורת החדר".

המערכת "הקרה" של ננוקס מהווה שינוי פרדיגמה לעומת מערכות הדימות ה"חמות". להערכת החברה, הטכנולוגיה החדשה תאפשר לייצר מערכות CT ניידות וקומפקטיות יותר במחיר של 10,000 דולר למערכת, במקום מחיר של כ-3 מיליון דולר, שזהו כיום מחירם הממוצע של סורקי CT. "ניתן לייצר את מקור הרנטגן שלנו באופן המוני, בעלות מאוד נמוכה, ולשלוח אותו לכל רחבי העולם".

סגירת מעגל עם אשתו של וויליאם רנטגן

הסריקה הראשונה במהלך ההדגמה היתה של כף ידו של פוליאקין. היתה זו בחירה סמלית, מאחר שגם הסריקה הראשונה שביצע וויליאם רנטגן, שהפכה לאיקונית, היתה של כף ידה של אשתו, אנה. בשתי הסריקות, של אנה רנטגן ושל רן פוליאקין, ניתן לראות באופן בולט את טבעת הנישואין. לאחר מכן ביצעו סריקות של פאנטום של חזה ועצם שבורה של כבשה. שני הרדיולוגים שהשתתפו בהדגמה היו ד"ר נוגה שבשין מביה"ח שיבא וחבר הוועדה המייעצת של החברה, ד"ר מייקל יוז מפלורידה. השניים בחנו את איכות הצילום בהשוואה לסריקות במכשירי רנטגן מסורתיים וניהלו דיון בממצאים.

החברה משווקת את המערכת באמצעות שיתופי פעולה עם ממשלות, בתי חולים ורשתות בריאות. החברה חתמה בשנה האחרונה על הסכמי הפצה ב-13 מדינות לפריסת כ-5,150 מכשירי CT, בכפוף לאישורים. היעד של החברה הוא לפרוס כ-15,000 מכשירים עד סוף שנת 2024. בכוונתה להציע שימוש במערכות במתכונת של שירות שהתשלום עליו נקבע לפי מספר הסריקות (Pay-per-Scan), ולהקטין בכך את עלויות ההצטיידות בסורקים.

מקור הקרינה הדיגיטלי במכשירי הרנטגן של ננוקס
מקור הקרינה הדיגיטלי במכשירי הרנטגן של ננוקס

מנכ"ל SK Telecom מצטרף לדירקטוריון ננוקס

פארק יונג-הו (Park Jung-Ho), מנכ"ל SK Telecom, חברת הטלקום הגדולה בדרום-קוראיה המשתייכת לקבוצת SK, מצטרף למועצת המנהלים של חברת ננוקס (Nanox) הישראלית, כך עדכן מנהל ומנכ"ל החברה, רן פוליאקין, בסיכום הרבעון השלישי למשקיעים. ננוקס, שפיתחה טכנולוגיה לייצור מכשירי רנטגן ו-CT דיגיטליים המוזילה דרמטית את עלותם, הונפקה בנסד"ק בחודש אוגוסט האחרון, ונסחרת כבר לפי שווי שוק של 1.7 מיליארד דולר.

SK Telecom היא אחת המשקיעות המרכזיות בננוקס. בחודש יולי השנה הגדילה SK את אחזקותיה בננוקס עם השקעה נוספת של 20 מיליון דולר, שהתווספו להשקעה בגובה 5 מיליון דולר שביצעה בחברה ב-2018. שתי החברות גם הקימו חברת-בת משותפת בדרום-קוריאה וחתמו על שותפות שמטרתה לפרוס בוויאטנם ובדרום-קוריאה כ-2,500 מכשירי רנטגן מתוצרת ננוקס, לאחר קבלת כל האישורים הרגולטורים. לאחר ביצוע ההשקעה אמר יונג-הו: "ננוקס היא בעינינו אחת החברות המבטיחות ביותר שיכולות לקדם משמעותית זיהוי מוקדם של מחלות ושיפור הטיפול בבני-אדם."

בנוסף החברה מינתה בסוף חודש ספטמבר את גלעד ירון למנהל הפיתוח העסקי של החברה. בתפקידו האחרון שימש ירון כסמנכ"ל הפעילות הגלובלית של קורנית דיגיטל, ולפני כן מילא תפקידים ניהוליים בין היתר בסטרטסיס ובאפלייד מטריאלס.

15,000 מכשירי CT עד 2024

ננוקס פיתחה טכנולוגיית CT דיגיטלית המבוססת על ייצור קרני רנטגן באמצעות רכיב MEMS במקום באמצעות מנורת להט, שחימומה מביא לפליטה של אלקטרונים. כלומר, המערכת "הקרה" של ננוקס מהווה שינוי פרדיגמה לעומת מערכות הדימות ה"חמות". להערכת החברה, הטכנולוגיה החדשה תאפשר לייצר מערכות CT ניידות וקומפקטיות יותר במחיר של 10,000 דולר למערכת, במקום מחיר של כ-3 מיליון דולר, שזהו כיום מחירם הממוצע של סורקי CT. מכשירי CT – Computed Tomography, מבצעים צילומי רנטגן רבים מאוד מזוויות שונות. לאחר הצילום, המחשב מאחד את כל התמונות לקובץ תלת-מימדי המאפשר לחקור את הגוף ואת האיברים.

החברה משווקת את המערכת באמצעות שיתופי פעולה עם ממשלות, בתי חולים ורשתות בריאות. החברה חתמה בשנה האחרונה על הסכמי הפצה ב-13 מדינות לפריסת כ-5,150 מכשירי CT, בכפוף לאישורים. היעד של החברה הוא לפרוס כ-15,000 מכשירים עד סוף 2024. בכוונתה של החברה להציע שימוש במערכות במתכונת של שירות שהתשלום עליו נקבע לפי מספר הסריקות (Pay-per-Scan), ולהקטין בכך את עלויות  ההצטיידות בסורקים. בסוף החודש תציג החברה את הטכנולוגיה שלה בכנס הרדיולוגים האמריקאי (RSNA) בשיקאגו.

ננוקס תדגים לראשונה את הטכנולוגיה שלה בחודש הבא

חברת ננוקס (Nano-x) מנווה-אילן תציג לראשונה את מכשיר הרנטגן הדיגיטלי שלה בפני הקהילה הרפואית בכנס השנתי של אגודת הרדיולוגים של צפון-אמריקה (RSNA), שייערך בשיקאגו בין ה-29 בנובמבר ל-5 בדצמבר. מדובר באחד הכנסים החשובים בעולם הרדיולוגיה. החברה הודיעה כי במהלך הכנס תציג את הטכנולוגיה שלה ותבצע הדגמה חיה של סריקות דו-מימדיות ותלת-מימדיות, ותקיים גם חלק של שאלות ותשובות בהשתתפות קהל הרדיולוגים. מי שינחה את התצוגה, שתשודר בשידור חי באינטרנט, יהיה מייסד ומנכ"ל החברה רן פוליאקין. מניית החברה זינקה ביותר מ-50% ביום שישי בעקבות ההודעה, שמעוררת ציפייה גדולה בקהילה הרפואית ובשוק ההון לאור ההצהרות המבטיחות של החברה על טכנולוגיה שתשנה את עולם הרדיולוגיה.

ננוקס פיתחה טכנולוגיית CT דיגיטלית המבוססת על ייצור קרני רנטגן באמצעות רכיב MEMS במקום באמצעות מנורת להט, שחימומה מביא לפליטה של אלקטרונים. כלומר, המערכת "הקרה" של ננוקס מהווה שינוי פרדיגמה לעומת מערכות הדימות ה"חמות". להערכת החברה, הטכנולוגיה החדשה תאפשר לייצר מערכות CT ניידות וקומפקטיות יותר במחיר של 10,000 דולר למערכת, במקום מחיר של כ-3 מיליון דולר, שזהו כיום מחירם הממוצע של סורקי CT. מכשירי CT – Computed Tomography, מבצעים צילומי רנטגן רבים מאוד מזוויות שונות. לאחר הצילום, המחשב מאחד את כל התמונות לקובץ תלת-מימדי המאפשר לחקור את הגוף ואת האיברים.

החברה משווקת את המערכת באמצעות שיתופי פעולה עם ממשלות, בתי חולים ורשתות בריאות. החברה חתמה בשנה האחרונה על הסכמי הפצה ב-13 מדינות. בכוונתה להציע שימוש במערכות במתכונת של שירות שהתשלום עליו נקבע לפי מספר הסריקות (Pay-per-Scan), ולהקטין בכך את עלויות  ההצטיידות בסורקים.

חילוקי דעות בין האנליסטים

הכנס יהווה גם הזדמנות עבור ננוקס להזים את הטענות החמורות שהעלתה כנגדה חברת המחקר Citron בדו"ח שפרסמה בחודש שעבר, תחת הכותרת "ננוקס – פארסה מוחלטת על חשבון השוק". בדו"ח סיטרון מעלה שורה של טענות . ראשית, מחברי הדו"ח טוענים כי החברה לא הציגה עד היום דוגמאות לסריקות אמיתיות שבוצעו באמצעות מכשיר הרנטגן שלה, בהשוואה למכשירי רנטגן קיימים.

כמו כן, ננוקס דיווחה כי מאז הקמתה השקיעה כ-7.5 מיליון דולר במחקר ופיתוח, ובסיטרון סבורים כי זהו סכום זעום ביחס לתקציבי העתק בעולם הרדיולוגיה, בטח לאור היומרה לחולל מהפכה בתחום. כך למשל, ב-2019 השקיעה יצרנית מערכות הדימות GE כמיליארד דולר במחקר ופיתוח בתחום. בסיטרון גם מפנים את תשומת הלב לעובדה כי ננוקס הגישה ל-FDA בקשה לאישור המכשיר באמצעות טופס 510k, הליך אישור מזורז שאינו כרוך בביצוע ניסויים קליניים אלא מתבסס על הצהרה כי המכשיר "דומה מהותית" למכשיר קיים בשוק שכבר אושר על ידי ה-FDA.

ננוקס הונפקה בנסד"ק בסוף חודש אוגוסט ועוררה עניין רב בשוק ההון. מנייתה של החברה טיפסה עד לשיא 64.19 דולר למניה ב-11 בספטמבר, אך צנחה בעקבות הדו"ח של סיטרון ואיבדה כשני-שליש מערכה, לפני ההתאוששות ביום שישי.

מנגד, בבית ההשקעות אופנהיימר ישראל, שהחל בחודש שעבר לסקר את החברה, דווקא הביעו אופטימיות לגבי עתיד החברה. באופנהיימר ציינו כי מערכות הרנטגן "הקרות" של ננוקס עשויות להוביל להוזלה של עלויות הסריקה לכדי 40 דולר לסריקה, לעומת 300 דולר לסריקה במערכות המסורתיות/ העלות הנמוכה מאפשרת לננוקס להפיץ מכונות למרפאות קטנות יותר, ולא רק למתקנים גדולים כמו בתי חולים, מה שמגדיל את הגישה לשירותי האבחון. באופנהיימר צופים שהכנסותיה ננוקס בשנת 2022 יסתכמו ב-115 מיליון דולר ובשנת 2023 יגדלו ל-171 מיליון דולר.

עם זאת, באופנהיימר ישראל הסתפקו בהמלצה ניטרלית לפי שעה, וזאת מאחר שהחברה עדיין צריכה להוכיח את יכולות הביצוע שלה, כלומר יכולתה לייצר את המערכת בהיקפים גדולים ולספק את ההזמנות ללקוחות. "למרות שהזדמנות זו מרגשת, עדיין לא קיבלה תוקף בהגדרות העולם האמיתי. על החברה להוכיח ייצור עקבי. יש לעבוד על לוגיסטיקה של זרימת תהליך יצור ליישום האספקות לחוזים מובטחים. יש להציג תוצאות עקביות ולהציג אימות לעומת מערכות תרמיות. כל זה לוקח זמן," נכתב בדו"ח של אופנהיימר.

ננוקס גייסה 165 מיליון דולר בהנפקה בנסד"ק

[בתמונה למעלה: מייסד ומנכ"ל ננוקס רן פוליאקין]

חברת ננוקס (Nano-X) מנווה-אילן, המפתחת מכשירי CT דיגיטליים ושירותי אבחון בענן, גייסה כ-165 מיליון דולר בהנפקה ראשונית לציבור בנסד"ק. החברה הנפיקה לציבור כ-9.1 מיליון מניות במחיר פתיחה של 18 דולר למניה. המניה החלה להיסחר בנסד"ק ביום שישי, תחת הסימול NNOX, ונעלה את יום המסחר הראשון בזינוק של כ-20%, ל-21.7 דולר למניה.

ננוקס פיתחה טכנולוגיית CT דיגיטלית המבוססת על ייצור קרני רנטגן באמצעות רכיב MEMS במקום באמצעות מנורת להט. להערכת החברה, הטכנולוגיה החדשה תאפשר לייצר מערכות CT במחיר של 10,000 דולר למערכת, במקום מחיר של כ-3 מיליון דולר, שזהו כיום מחירם הממוצע של סורקי CT. מכשירי CT – Computed Tomography, מבצעים צילומי רנטגן רבים מאוד מזוויות שונות. לאחר הצילום, המחשב מאחד את כל התמונות לקובץ תלת-מימדי המאפשר לחקור את הגוף ואת האיברים הפנימיים.

תשלום לכל סריקה

הפיתוח בוצע על-ידי צוות של מהנדסים ישראלים וצוות של מהנדסים יפנים, כאשר בראש החברה עומד כיום המייסד רן פוליאקין, לשעבר מייסד ומנכ"ל חברת הטעינה האלחוטית פאוארמט (Powermat). להערכת החברה, לטכנולוגיה הדיגיטלית יש יתרונות רבים בהשוואה לטכנולוגיה האנלוגית הנוכחית. מלבד המחיר והגודל הקטנים יותר של המערכות, יש להן יתרונות מובנים נוספים: קבלת תמונות באיכות גבוהה יותר, ופחות שגיאות הנובעות מתנועה יחסית בין הסורק לבין הניבדק.

המכשירים מאפשרים ביצוע הדמאה מולטי-ספקטרלית, וקישוריות בזמן אמת בין ההדמאה לבין מכשירים טיפוליים, המאפשרת לבצע טיפול תחת בדיקת CT. החברה כבר השלימה את פיתוח המערכת המסחרית, הכוללת מכשיר רנטגן דיגיטלי בשם Nanox.Arc ופלטפורמת ענן שמהווה את ממשק השירות עבור הרופא, ותכלול גם כלי עזר אבחוניים המבוססים על בינה מלאכותית.

החברה משווקת את המערכת באמצעות שיתופי פעולה עם ממשלות, בתי חולים ורשתות בריאות. החברה חתמה בשנה האחרונה על הסכמי הפצה ב-13 מדינות. בכוונתה להציע שימוש במערכות במתכונת של שירות שהתשלום עליו נקבע לפי מספר הסריקות (Pay-per-Scan), ולהקטין בכך את עלויות  ההצטיידות בסורקים.

ננוקס השלימה גיוס של 110 מיליון דולר

בתמונה למעלה: מייסד ומנכ"ל ננוקס רן פוליאקין

חברת ננוקס (Nano-X) מנווה-אילן, המפתחת מכשירי CT דיגיטליים ושירותי אבחון בענן, הודיעה היום על השלמת סבב גיוס בסך של 110 מיליון דולר. סבב הגיוס החל עוד בדצמבר 2019, אך סגירתו התעכבה עקב משבר הקורונה. לדברי החברה, בחודש האחרון הצליחה לגייס כ-59 מיליון דולר, מתוכם 26 מיליון דולר מקרן יוזמה ו-33 מיליון דולר נוספים ממשקיעים פרטיים. בין המשקיעים הבולטים שהשתתפו בגיוס: פוקסקון, פוג'יפילם ו-SK Telecom. בסך הכול, גייסה החברה עד היום כ-137 מיליון דולר.

ננוקס פיתחה טכנולוגיית CT דיגיטלית המבוססת על ייצור קרני רנטגן באמצעות רכיב MEMS במקום באמצעות מנורת להט. להערכת החברה, הטכנולוגיה החדשה תאפשר לייצר מערכות CT במחיר של 10,000 דולר למערכת, במקום מחיר של כ-3 מיליון דולר, שזהו כיום מחירם הממוצע של סורקי CT. מכשירי CT – Computed Tomography, מבצעים צילומי רנטגן רבים מאוד מזוויות שונות. לאחר הצילום, המחשב מאחד את כל התמונות לקובץ תלת-מימדי המאפשר לחקור את הגוף ואת האיברים הפנימיים.

תשלום לכל סריקה

הפיתוח בוצע על-ידי צוות של מהנדסים ישראלים וצוות של מהנדסים יפנים, כאשר בראש החברה עומד כיום המייסד רן פוליאקין, לשעבר מייסד ומנכ"ל חברת הטעינה האלחוטית פאוארמט (Powermat). להערכת החברה, לטכנולוגיה הדיגיטלית יש יתרונות רבים בהשוואה לטכנולוגיה האנלוגית הנוכחית. מלבד המחיר והגודל הקטנים יותר של המערכות, יש להן יתרונות מובנים נוספים: קבלת תמונות באיכות גבוהה יותר, ופחות שגיאות הנובעות מתנועה יחסית בין הסורק לבין הניבדק.

המכשירים מאפשרים ביצוע הדמאה מולטי-ספקטרלית, וקישוריות בזמן אמת בין ההדמאה לבין מכשירים טיפוליים, המאפשרת לבצע טיפול תחת בדיקת CT. החברה כבר השלימה את פיתוח המערכת המסחרית, הכוללת מכשיר רנטגן דיגיטלי בשם Nanox.Arc ופלטפורמת ענן שמהווה את ממשק השירות עבור הרופא, ותכלול גם כלי עזר אבחוניים המבוססים על בינה מלאכותית.

החברה משווקת את המערכת באמצעות שיתופי פעולה עם ממשלות, בתי חולים ורשתות בריאות. החברה חתמה בשנה האחרונה על הסכמי הפצה ב-13 מדינות. בכוונתה להציע שימוש במערכות במתכונת של שירות שהתשלום עליו נקבע לפי מספר הסריקות (Pay-per-Scan), ולהקטין בכך את עלויות  ההצטיידות בסורקים.

חברת SK Telecom תפרוס 2,500 סורקי CT של חברת Nanox

בתמונה למעלה: רן פוליאקין, מנכ"ל חברת ננוקס

חברת ננוקס (Nanox) מנווה-אילן שליד ירושלים, קיבלה השקעה בהיקף של 20 מיליון דולר מחברת SK Telecom, שהיא ספקית שירותי הסלולר הגדולה במדינה ומחזיקה בכ-50% מהשוק המקומי. זוהי ההשקעה השנייה של SK בננוקס, לאחר שלפני כשנה היא השקיעה בה 5 מיליון דולר. הגיוס מביא את היקף ההשקעות בחברה לכ-75 מיליון דולר. מדובר בהשקעה אסטרטגית המתבצעת ביחד עם חתימת הסכם לשיתוף פעולה שבמסגרתו תפרוס SK בקוריאה ובווייטנאם 2,500 סורקי CT מתוצרת ננוקס, כדי לספק שירות סריקה לפי דרישה (MsaaS – Medical screening as a Service).

חברת ננוקס פיתחה ב-8 השנים האחרונות טכנולוגיית רנטגן חדשה, המאפשרת לייצר סורקי CT דיגיטליים במחיר של כ-10,000 ליחידה. כיום מיוצרת קרינת רנטגן באמצעות שפופרת קתודה המבוססת על חימום אלמנט מתכתי לטמפרטורה של 2,000°C. החימום מייצר ענן אלקטרונים, אשר בתנועתו אל הקתודה מייצר את קרינת ה-X. הטכנולוגיה של ננוקס פותחה בחשאי בשיתוף פעולה עם מדענים יפניים, ומבוססת על החלפת שפופרת הקתודה בשבב MEMS שבתוכו בנויים 100 מיליון קונוסי מוליבדניום.

הם משמשים כמעין "תותחים אלקטרוניים" זעירים המייצרים הרבה מאוד אלומות קרינת X בטמפרטורה נמוכה ובשליטה מלאה של מעגל בקרה דיגיטלי במתח נמוך. הדבר מאפשר לייצר הרבה מאוד מקורות קרינת רנטגן על-גבי טבעת המקיפה את הנבדק, ועל-ידי כך לייצר מכשיר הבונה הדמיית CT, במקום שימוש במערך הגדול והכבד של סורקי CT אשר צריכים להניע את מקור הקרינה המאסיבי המקובל היום בשוק. החברה  דיווחה שהיא מתכננת להקים חברה בת בקוריאה, שתתמקד בייצור שבבי ה-MEMS בסיוע SK. ככל הנראה הכוונה היא לייצר אותם בקוריאה.

צילום מיקרוסקופי של שבב ה-MEMS המייצר את קרינת ה-X
צילום מיקרוסקופי של שבב ה-MEMS המייצר את קרינת ה-X

בחודשים האחרונים חתמה ננוקס על מספר הסכמי הפצה גדולים מאוד, אבל פוטנציאליים, מכיוון שבכולם קיים מרכיב המתנה אותם בקבלת אישורים רגולטוריים. כך זה בהסכם הנוכחי עם SK, וכך זה גם בהסכם עם חברת Promedica האיטלקית שדווח השבוע, שלפיו שתי החברות יפרסו באיטליה 500 מערכות סריקה מסוג Nanox.ARC ואת תשתית השירות מבוסס הענן Nanox.CLOUD. באמצעות המערכת יקבלו המשתמשים שירותים דוגמת הפצת הצילומים, ניתוח ודיאגנוסטיקה. לאחרונה נשכרה חברת Qure.ai ההודית כדי לפתח את אלגוריתם הבינה המלאכותית של שירות Nanox.CLOUD.

בחודש מרץ היא חתמה על הסכם לפריסת 1,000 מכשירי סריקה באוסטרליה ובפיליפינים, ובחודש פברואר היא חתמה על הסכם לפריסת 3,000 מערכות בארצות הברית. גם ההסכמים האלה מותנים בקבלת אישורים רגולטוריים. מנגד, העובדה שהיא חתמה על הסכמי הפצה בהיקף כולל של כ-200 מיליון דולר, ושקבלנית הייצור האלקטרוני הגדולה בעולם, פוקסקון, השקיעה בחברה, עשויה לרמז שהיא קרובה מאוד לקבלת האישורים וכניסה מהירה לשוק.

פוקסקון מצטרפת להשקעה בננוקס

פוקסקון (Foxcon), קבלנית הייצור האלקטרוני הגדולה בעולם, הובילה סבב גיוס של 26 מיליון דולר בחברת ננוקס (Nanox) מנווה-אילן, שפיתחה טכנולוגיית CT דיגיטלית המאפשרת להוזיל בעשרות מונים את עלותם של מכשירי CT וכך להנגישם גם לאוכלוסיות באזורים מתפתחים. פוקסקון מצטרפת ל-Fujifilm ו-SK Telecom שהשקיעו בחברה בסבב קודם. בסך הכול גייסה החברה עד כה 55 מיליון דולר.

ננוקס פיתחה טכנולוגיית CT דיגיטלית המבוססת על ייצור קרני רנטגן באמצעות רכיב MEMS במקום באמצעות מנורת להט. להערכת החברה, הטכנולוגיה החדשה תאפשר לייצר מערכות CT במחיר של 10,000 דולר למערכת, במקום מחיר של כ-3 מיליון דולר, שזהו כיום מחירם הממוצע של סורקי CT. מכשירי CT – Computed Tomography, הינם מכשירים המבצעים צילומי רנטגן רבים מאוד מזוויות שונות. לאחר הצילום, המחשב מאחד את כל התמונות לקובץ תלת-מימדי המאפשר לחקור את הגוף ואת האיברים הפנימיים.

קרינת הרנטגן (X-Ray) התגלתה על-ידי וילהלם רנטגן בשנת 1895. מאז ועד היום היא מיוצרת באמצעות שפופרת קתודה המבוססת על חימום אלמנט מתכתי לטמפרטורה של 2,000°C. החימום מייצר ענן אלקטרונים, אשר בתנועתו אל הקתודה מייצר את קרינת ה-X. הטכנולוגיה הבסיסית של החברה פותחה בחשאי במשך 15 השנים האחרונות. היא מבוססת על ייצור קר של קרינת רנטגן באמצעות "תותח אלקטרונים" (Electron Gun) המבוסס על שבב MEMS שבתוכו בנויים 100 מיליון קונוסים (בתמונה למעלה) עשויים מוליבדניום. הם מאפשרים לייצר מקור קרינת X יציבה הנמצאת תחת שליטה דיגיטלית במתח נמוך.

תשלום לכל סריקה

הפיתוח בוצע על-ידי צוות של מהנדסים ישראלים וצוות של מהנדסים יפנים, כאשר בראש החברה עומד כיום המייסד רן פוליאקין, לשעבר מייסד ומנכ"ל חברת הטעינה האלחוטית פאוארמט (Powermat). להערכת החברה, לטכנולוגיה הדיגיטלית יש מספר יתרונות מכריעים בהשוואה לטכנולוגיה האנלוגית הנוכחית. מלבד המחיר והגודל הקטנים יותר של מערכות ה-CT הדיגיטליות, יש להן יתרונות מובנים נוספים: קבלת תמונות באיכות גבוהה יותר, פחות שגיאות הנובעות מתנועה יחסית בין הסורק לבין האדם הניבדק, יכולות ייצור הדמאה מולטי-ספקטרלית, וכמובן, קישוריות בזמן אמת בין ההדמאה לבין מכשירים טיפוליים המאפשרת לבצע טיפול תחת בדיקת CT.

החברה כבר השלימה את פיתוח המערכת המסחרית, הכוללת מכשיר רנטגן דיגיטלי בשם Nanox.Arc ופלטפורמת ענן שמהווה את ממשק השירות עבור הרופא, ותכלול גם כלי עזר אבחוניים המבוססים על בינה מלאכותית בננוקס ציינו כי לאחר אישור המערכת על ידי הרשויות הרגולטוריות השונות, החברה תחל בשיווק המסחרי של המערכת באמצעות שיתופי פעולה עם  ממשלות, בתי חולים ורשתות בריאות. בננוקס ציינו גם כי בכוונתם להציע את השימוש במערכת  במתכונת של שירות שהתשלום עליו נקבע על פי מספר הסריקות (Pay-per-Scan), מה שמקטין את עלויות  ההצטיידות בסורקים.

ננוקס מנווה אילן פיתחה טכנולוגיית MEMS לייצור קרני רנטגן

חברת ננוקס (Nanox) מנווה אילן שליד ירושלים, הכריזה על טכנולוגיית ה-CT הדיגיטלית הראשונה בעולם, המבוססת על ייצור קרני רנטגן באמצעות רכיב MEMS במקום באמצעות מנורת להט. להערכת החברה, הטכנולוגיה החדשה תאפשר לייצר מערכות CT במחיר של 10,000 דולר למערכת, במקום מחיר של כ-3 מיליון דולר, שזהו כיום מחירם הממוצע של סורקי CT. מכשירי CT – Computed Tomography, הינם מכשירים המבצעים צילומי רנטגן רבים מאוד מזוויות שונות. לאחר הצילום, המחשב מאחד את כל התמונות לקובץ תלת-מימדי המאפשר לחקור את הגוף ואת האיברים הפנימיים.

קרינת הרנטגן (X-Ray) התגלתה על-ידי וילהלם רנטגן בשנת 1895. מאז ועד היום היא מיוצרת באמצעות שפופרת קתודה המבוססת על חימום אלמנט מתכתי לטמפרטורה של 2,000°C. החימום מייצר ענן אלקטרונים, אשר בתנועתו אל הקתודה מייצר את קרינת ה-X. הטכנולוגיה הבסיסית של החברה פותחה בחשאי במשך 15 השנים האחרונות. היא מבוססת על ייצור קר של קרינת רנטגן באמצעות "תותח אלקטרונים" (Electron Gun) המבוסס על שבב MEMS שבתוכו בנויים 100 מיליון קונוסים (בתמונה למעלה) עשויים מוליבדניום. הם מאפשרים לייצר מקור קרינת X יציבה הנמצאת תחת שליטה דיגיטלית במתח נמוך.

החברה הראשונה בעולם שייצרה קרן רנטגן דיגיטלית

הפיתוח בוצע על-ידי צוות של מהנדסים ישראלים וצוות של מהנדסים יפנים, כאשר בראש החברה עומד כיום המייסד רן פוליאקין, לשעבר מייסד ומנכ"ל חברת הטעינה האלחוטית פאוארמט (Powermat). היום (ד') החברה הודיעה שלאחר סיום הפיתוח והשגת שליטה מלאה בקרינה, היא מתחילה בשלב המיסחור של הטכנולוגיה. מנכ"ל Nanox Japan, היטושי מסויה, אמר שמספר חברות ניסו להתגבר על הבעיית ייצור הקרינה, בעיקר באמצעות שימוש בננו צינוריות פחמן (carbon nanotubes), "אולם למיטב ידיעתנו אף אחת מהן עדיין לא הצליחה להשיג מקור קרינה יציב ואמין שניתן להשתמש בו במערכות הדמאה רפואיות מסחריות".

הדמייה של סורק CT דיגיטלי המבוסס על מקור הקרינה של ננוקס
הדמייה של סורק CT דיגיטלי המבוסס על מקור הקרינה של ננוקס

במסגרת פרוייקט המיסחור, הכריזה ננוקס ביוני 2019 על יוזמת 1x1x1, במטרה להגיע למצב שבו כל אדם בעולם יקבל לפחות סריקת CT אחת בשנה. חברת SK Telecom הצטרפה ליוזמה וביצעה השקעה בחברה, בהיקף שלא נמסר. להערכת ארגון Marshfield Clinic Health System, גילוי מוקדם של סרטן באמצעות סריקת CT  מביא לסיכויי הישרדות של 70%-99% מהחולים, אולם להערכת ארגון הבריאות העולמי, לכשני שלישים מאוכלוסיית העולם אין גישה לאמצעי הדמאה רפואיים.

להערכת החברה, לטכנולוגיה הדיגיטלית יש מספר יתרונות מכריעים בהשוואה לטכנולוגיה האנלוגית הנוכחית. מלבד המחיר והגודל הקטנים יותר של מערכות ה-CT הדיגיטליות, יש להן יתרונות מובנים נוספים: קבלת תמונות באיכות גבוהה יותר, פחות שגיאות הנובעות מתנועה יחסית בין הסורק לבין האדם הניבדק, יכולות ייצור הדמאה מולטי-ספקטרלית, וכמובן, קישוריות בזמן אמת בין ההדמאה לבין מכשירים טיפוליים המאפשרת לבצע טיפול תחת בדיקת CT.