רנסאס הכריזה על משפחת מיקרו-בקרים מבוססי RISC-V

חברת רנסאס היפנית (Renesas) הכריזה על המיקרו-מעבד (MCU) 32 ביט ליישומים כלליים הראשון שלה בארכיטקטורת RISC-V, המבוסס על ליבת מעבד CPU שהחברה פיתחה. סדרת ה-MCU החדשה, R9A02G021, היא המוצר הראשון אשר מתבסס על מעבד ה-RISC-V שקיומו נחשף לראשונה בנובמבר 2023. מדובר במעבד 32 ביט אשר מיועד לשיבוץ בתוך מוצרים של החברה, כמו מיקרו-בקרים (שהיום מבוססים על מעבדי ARM), כמעבד עזר או מעבד משנה במערכות על-גבי שבב (SoC) ואיפלו כמעבד המוטמע בתוך רכיבי מדף שונים. הגדרה הרומזת על כך שהחברה עשויה למכור אותו גם במתכונת של מודול קניין רוחני (IP).

משפחת המיקרו-מעבדים החדשה מוגדרת כמשפחה ליישומים כללייים, ומיועדת למגוון יישומים: מוצרי צריכה, אבזרי IoT, מערכות רפואיות וציוד תעשייתי. רנסאס הודיעה שהוא יגיע לשוק עם סביבת הפיתוח Renesas e² studio הסטנדרטית של החברה. המיקרו-בקר עובד במתח של 1.6V-5.5V, במהירות שעון של 48MHz וכולל זכרונות פלאש ו-SRAM.

במצב המתנה צריכת הזרם שלו היא 0.3µA בלבד. המיקרו-בקר זמין בשוק החל מהחודש. ראוי לציין שזה לא מוצר ה-RISC-V הראשון של החברה. עד היום היא הוציאה לשוק מספר מעבדים המבוססים על ליבות RISC-V של חברת Andes. משפחת R9A02G021 מייצגת מעבר של החברה לשימוש ב-CPU שלה, אשר מתוכנן להריץ את המוצרים של רנסאס לאורך מספר שנים.

מודולי ההספק הממוזערים של Renesas ל-12V, 30A

חברת רנסאס (Renesas) פיתחה מודולי הספק מלאים במארז יחיד וממוזער מאוד, המתפקדים כספקי כח במארז קטן ואינטגרציה גבוהה, המפשטת את השילוב שלהם בכרטיסי תמיכה במעבדים, שרתים, מערכות תקשורת, רכיבים מיתכנתים (FPGA) ועוד. המודולים מהסדרות מבוססים על טכנולוגיית Step-Down DC/DC וכוללים את הסליל הממותג כשהוא כבר משולב בתוך הרכיב.

משפחת ממירי RAA210040 מספקת אנרגיה של 5V, 4A ומתאימה במיוחד ליישומי מערכות תעשייתיות, מוצרים רפואיים ומערכות תקשורת (טלקום). משפחת ממירי RAA210130 מספקת אנרגיה של 12V, 30A ומופיעה בגורם תצורה קטן במיוחד המתאים לשימושים דוגמת FPGA, DSP, ASIC וזכרונות.

דיאגרמת המלבנים הפונקציונלית של Power Module מדגם RAA210130
דיאגרמת המלבנים הפונקציונלית של Power Module מדגם RAA210130

מודולי ההספק הם בעלי נצילות של 96% ומבוקרים באמצעות ערוץ תקשורת דיגיטלי (PMBUS). הרכיב RAA210130 מיוצר בטכנולוגיית BGA-POP, שבה כל האלמנטים של ספק הכוח משובלים בתוך מארז BGA, כאשר הסליל מוצמד אליו מלמעלה בשיטת Package-On-Package. הדבר מעניק גמישות בתכנון ובשימוש בספק, ומאפשר לקבל מודולי הספק שלהערכת החברה הם הקטנים ביותר בתעשייה. מודולי ההספק מדגם RAA210040 מיוצרים בטכנולוגיית Mini Module ייחודית של רנסאס, המאפשרת לשלב מודול הספק מלא במארז  3×3 DFN. המודולים כוללים גם מעגלי הגנה מלאים, דוגמת OTP, OCP, OVP וכדומה. נתמכים באמצעות כרטיסי פיתוח המסייעים בתכנון מהיר.

המוצרים מיוצגים בישראל על-ידי חברת Telsys.

למידע נוסף ובירורים: יובל גרמה, [email protected]

Renesas רוכשת את Altium

יצרנית השבבים היפנית רנסאס (Renesas) רוכשת את חברת אלטיום (Altium), המספקת תוכנות לתכנון מעגלי PCB, תמורת 5.95 מיליארד דולר (אמריקאי) במזומן. העיסקה אושרה על-ידי מועצות המנהלים של שתי החברות, וצפויה להסתיים במחצית השנייה של 2024, לאחר אישור אסיפת בעלי המניות של אלטיום. המחיר מייצג פרימיום של כ-39% על מחיר מניית אלטיום ב-14 בפברואר בבורסה האוסטרלית. בשנת הכספים שהסתיימה ביוני 2023, הסתכמו מכירות אלטיום בכ-263 מיליון דולר.

לאחר השלמת העיסקה, אלטיום תמשיך לפעול כחברה עצמאית הנמצאת בבעלותה המלאה של רנסאס. חברת אלטיום הוקמה בשנת 1985 והיתה מחלוצות תחום התוכנות לתכנון מעגלים מודפסים. בשנים האחרונות היא הרחיבה את הגדרת התחום, ובאמצעות פלטפורמת Altium 365, היא מספקת תשתית לתכנון בענן, תשתית לתכנון שיתופי, ותכנון מערכתי הכולל סימולציה תלת מימדית, שילוב כלי תכנון מכניים, תכנון ברמת המערכת ותכנון שרשרת האספקה עבור המוצר.

להערכת החברה, היא מחזיקה בכ-25% משוק ה-PCB CAD העולמי. המכירות של חברת רנסאס הסתכמו בשנת 2023 בכ-9.8 מיליארד דולר. העיסקה התגבשה במסגרת אסטרטגיית To Make Our Lives Easier של חברת רנסאס, אשר נועדה להרחיב את התמיכה במפתחים מרמת השבב הבודד אל רמת המערכת. החברה נמצאת כיום בתהליך הרחבת הפורטפוליו ומספקת מיקרו בקרים (MCU), רכיבי תקשורת, רכיבים אנלוגיים ורכיבי הספק.

כעת היא בונה תשתית לממשק משתמש המאפשרת להשלים את התכנון מרמת הרכיב הבודד עד לרמת המערכת. מטרת העיסקה היא לספק פלטפורמה משולבת ופתוחה המאפשרת לנהל את כל מחזור חיי המוצר, ולשתף תכנונים בין חברי הקהילה. רנסאס מסרה שרכישת אלטיום היא "הצעד המשמעותי הראשון" בבניית תשתית דיגיטלית לתכנון אלקטרוני ברמת המערכת.

מאיץ ה-AI של Hailo ישולב במכוניות סיניות שייוצרו ב-2024

חברת הסטארט-אפ היילו (Hailo) מתל-אביב, המפתחת מעבדי AI למכשירי קצה, הודיעה כי מאיץ הבינה המלאכותית Hailo-8 אותו פיתחה ישולב ברכבים של יצרנית מכוניות סינית שייצורם ההמוני יתחיל במחצית השנייה של 2024. ספקית פתרונות הנהיגה האוטונומית הסינית iMotion, שבין לקוחותיה נמנות יצרניות רכב (OEMs) כגון Geely, Great Wall Motor, Chery, Dongfeng ו-Polestar, בחרה ב-Hailo-8 ובמערכת על גבי שבב מדגם R-Car של ענקית השבבים היפנית רנסאס להפעלת בקר ה- iDC High של iMotion עבור מערכות מתקדמות לסיוע לנהג (ADAS) ונהיגה אוטומטית.

לדברי היילו, השילוב של מעבדי ה-AI שלה בתוך הבקר של iMotion יאפשר לשלב באופן אפקטיבי וחסכוני בכלי רכב בייצור המוני יישומים כמו נהיגה אוטומטית בכביש מהיר (Highway Pilot), ניווט בטייס אוטומטי (Navigate on Autopilot), חניה אוטומטית (Automated Home Parking) ובעתיד יישומים כמו נהיגה אוטומטית בעיר (Urban Pilot).

בקר ה-iDC High של iMotion מאפשר ראייה תלת ממדית ממעוף הציפור (Bird’s Eye View – BEV) עבור יישומי נהיגה אוטומטיים מתקדמים ומשפר את הבטיחות והנוחות באמצעות קונפיגורצית חיישנים 10V5R (10 מצלמות ו – 5 רדארים). לדברי היילו, צריכת ההספק הנמוכה של המעבד שלה מאפשרת קירור פסיבי של יחידת הבקרה האלקטרונית של הרכב, הוזלה של עלות החומרים לייצור ופישוט של האינטגרציה בתוך מערכות הרכב.

אור דנון, מנכ"ל היילו, אמר כי שילוב הפתרונות של היילו ורנסאס בבקר של iMotion יסייע לקדם את תחום הנהיגה האוטונומית גם ברכבים שאינם רכבי פרימיום. "החבירה ל-iMotion משקפת עוד אבן דרך חשובה בשאיפתנו להפוך את טכנולוגיית הבינה המלאכותית לתשתית בסיסית בתעשיית הרכב הגלובלית במאה ה-21 – תעשייה שזקוקה לפתרונות AI עתירי ביצועים, אמינים ומשתלמים עבור נהיגה אוטומטית וחניה אוטומטית".

Hailo הוקמה בפברואר 2017 על ידי בוגרי יחידת עילית טכנולוגית של חיל המודיעין. החברה הפכה ב-2022 ליוניקורן לאחר השלמת סבב גיוס C בהיקף 136 מיליון דולר. היילו מעסיקה כיום מעל 250 עובדים בתל-אביב ובחו"ל, ומגייסת עובדים נוספים כדי לתמוך בצמיחה המואצת. המעבדים של Hailo הם תוצר של חשיבה חדשה על ארכיטקטורת המחשוב הרגילה והם מאפשרים למכשירים חכמים לבצע משימות למידה עמוקה מתוחכמות דוגמת זיהוי ופילוח של עצמים בזמן אמת, תוך מזעור של צריכת ההספק, גודל ועלות השבב. המעבדים מיועדים להשתלב בסוגים רבים של מכונות חכמות ומכשירים חכמים במגוון מגזרים ובכללם רכב, אבטחה, תעשייה 4.0 וקמעונאות.

טאואר תייצר רכיבי תקשורת של Renesas

חברת טאואר סמיקונדקטור (Tower) ממגדל העמק, וחברת רנסאס היפנית (Renesas Electronics), הכריזו על שיתוף פעולה בייצור שבבים של רנסאס ליישומי תקשורת לוויינית ומערכות הדור החמישי (5G). הפתרון המשותף מבוסס על תהליך הייצור SiGe BiCMOS של טאואר, ומיועד למערכות תקשורת מהדור החדש, הפועלות במתכונת של עיצוב אלומה (Beamforming). רנסאס דיווחה שהיא החלה ביצור סדרתי של המוצרים החדשים, וכבר החלה לשווק אותם ליצרניות של מערכות תקשורת בתחומי הדור החמישי ותעשיות התעופה והחלל. 

מנהל חטיבת התקשורת RF ברנסאס, נאבין ינדורו, אמר שהשותפות עם טאואר ממקמת את רנסאס כמובילה בענף. "הגידול בהזמנות מצד לקוחותינו והמעבר לייצור סדרתי של הרכיבים האלו הוא בעל פוטנציאל עסקי גדול לשנים הקרובות". נשיא טאואר, ד"ר מרקו רקאנלי, אמר שפלטפורמת SiGe של טאואר ויכולת היציור הגלובלית שלה, "מעניקים לרנסאס יכולת לפתח מוצרים עתידיים ומובילים בענף, ויכולת לתמוך באספקתם ללקוחותיה בהיקף גדול".

טכנולוגיית SiGe BiCMOS של טאואר מיועדת ליישומי תדר גבוה, ומאפשרת לייצר טרנזיסטורים מאפשרת לייצר טרנזיסטורים המתמתגים בתדרים של 325/450GHz ומתאימם ליישומי תקשורת נתונים ברמה של 400GbE ולמערכות אלחוטיות דוגמת מקלטי GPS, מערכות מכ"ם העובדות בתדרי 24GHz-77GHz ומערכות תקשורת בגלים מילימטריים מהסוג של 5G. תהליך הייצור הפופולרי ביותר של טאואר בפלטפורמת SiGe BiCMOS, הוא תהליך SBC18H5 המשמש לייצור מקמ"שים אופטיים, מעגלי דחיפה ללייזרים, מערכות התאוששות שעון ועוד.

שוק מערכות התקשורת הלווייניות נמצא בצמיחה. להערכת חברת המחקר Euroconsult, הפריסה הגדולה של לוויינים מנמיכי רום (LEO) תביא לגידול מהיר בשוק המסופים הלווייניים רחבי הפס, והוא צפוי להגיע להיקף של כ-150 מיליון משתמשים עד לשנת 2031, בהשוואה לכ-70 מיליון משתמשים בשנת 2022. הדבר מבטא התפתחות של שוק שנתי בהיקף של 400 מיליון דולר בעשור הקרוב, עבור ייצור רכיבים בטכנולוגיית SiGe.

חברת טאואר סמיקונדקטור מספקת שירותי ייצור שבבים בפלטפורמות מותאמות כגון: MEMS, Power Management (BCD & 700V) ,CMOS Image Sensor, non-imaging sensors, חיישנים, אותות מעורבים ועוד. החברה מחזיקה בשני מפעלי ייצור בישראל (פרוסות סיליקון של 150 מ"מ ו-200 מ"מ), מפעל אחד באיטליה בשותפות עם STMicro (300 מ"מ), שני מפעלים בארה"ב (200 מ"מ), ושני מפעלים ביפן (200 מ"מ ו-300 מ"מ) באמצעות חברת TPSCo שהיא מחזיקה ב-51% ממניותיה.

גלובלפאונדריז רוכשת את חטיבת הזכרון ההתנגדותי של רנסאס

חברת גלובלפאונדריז (GlobalFoundries) דיווחה שהיא רכשה את כל הקניין הרוחני ואת תשתיות הייצור של חברת רנסאס (Renesas Electronics) היפנית, בתחום הזכרון ההתנגדותי הבלתי נדיף (NVM) בטכנולוגיית Conductive Bridging Random Access Memory – CBRAM. האטרקטיביות של הטכנולוגיה מבחינת גלובלפאונדריז היא שמדובר בטכנולוגיית זכרון חסכונית מאוד בהספק, אשר קל יחסית לשלב אותה בהתקנים משובצים (Embedded) עבור השוק התעשייתי ואבזרי IoT.

להערכת החברה, המהלך יחזק אותה בתחום שירותי הייצור של רכיבי SoC, שכן העיסקה מעניקה ללקוחות טכנולוגיה נוספת המאפשרת לבצע אופטימיזציה ובידול של המוצרים שלהם. מנהל העסקים הראשי של GlobalFoundries, מייק הוגאן, אמר שהעיסקה היא חלק ממהלך שנועד למצב את החברה כספקית מרכזית של זכרונות בלתי נדיפים. "טכנולוגיית CBRAM מביאה פרדיגמה חדשה לכל האבזרים הפועלים באמצעות סוללה. בחלק מהמקרים היא מאריכה את הזמן שבין טעינות סוללה משעות לשבועות ובמקרים מסויימים אפילו לשנים".

טכנולוגיית CBRAM פותחה במקור על-ידי חברת Dialog Semiconductor. בשנת 2020 חתמה גלובלפאונדריז עם דיאלוג על הסכם רישוי המאפשר לה להשתמש בטכנולוגיה, ובמהלך הזמן שעבר מאז היא הסמיכה את תהליך הייצור של הזכרונות באמצעות תהליך 22FDX של החברה (22 ננומטר). בחודש פברואר 2021 רכשה רנסאס את דיאלוג תמורת כ-5.9 מיליארד דולר כדי לחזק את מעמדה בשוק ה-IoT. דיאלוג חזקה במיוחד בתחום רכיבי הקישוריות דלי-הספק, ואילו רנסאס ממוקדת בעיקר בתחום המיקרו-בקרים (MCU) ופתרונות מבוססי MCU.

חברת רנסאס עובדת בשנים האחרונות תהליך של ארגון ומיקוד מחודשים, כאשר מהלך הגדול הקודם התבצע בשנת בשנת 2019, כאשר היא רכשה את חברת IDT האמריקאית תמורת 6.3 מיליארד דולר. מטרת שתי העסקאות האלה היא לאפשר לרנסאס לספק פתרונות המבוססים על שלוש רגליים מרכזיות: אנלוג, הספק ועיבוד משובץ. האסטרטגיה הזאת הפכה את פעילות הזכרונות שהיתה בדיאלוג למיותרת מבחינתה של רנסאס. בתשעת החודשים הראשונה של 2022 הסתכמו מכירות גלובלפאונדרז בכ-6.1 מיליארד דולר. החברה צופה שהמכירות ב-2022 כולה יסתכמו בכ-8.2 מיליארד דולר, בהשוואה למכירות של כ-6.6 מיליארד דולר בשנת 2021. המכירות של רנסאס בשנה האחרונה הסתכמו בכ-11.4 מיליארד דולר.

המתחרה הישראלית של גלובלפאונדריז

המהלך האחרון מחזק ומחליש בו-זמנית את חברת וויביט ננו (Weebit Nano) מהוד השרון, אשר השלימה לאחרונה סדרת מבחני הסמכה לשבב הדגמה של מערכת משובצת הכוללת את הזכרון ההתנגדותי שלה, ונכנסה למשא ומתן עם ספקיות שירותי ייצור שבבים (Foundries) במטרה להטמיע את הטכנולוגיה בקווי הייצור. מאז הקמתה ב-2015 עוסקת וויביט ננו בפיתוח זכרון בלתי נדיף (NVM) התנגדותי מסוג ReRAM בשיתוף פעולה עם מכון המחקר הצרפתי CEA-Leti.

טכנולוגיית הזכרון הזו מתאפיינת בצריכת הספק נמוכה במיוחד לצד עמידה בטמפרטורות גבוהות ובתנאי סביבה קשים. אחד מיתרונותיה הבולטים נעוץ בעובדה שניתן למזער את תאי הזיכרון ולייצר אותם גם בגיאומטריות קטנות כמו 28 ננומטר ו-22 ננומטר – בניגוד לזכרונות FLASH אשר קשה לייצר אותם בגיאומטריה קטנה מ-40 ננומטר. החברה מתכננת להמחיש את התוצאה באמצעות ייצור סדרה ראשונה של רכיבי 22 ננומטר כבר בשובעות הקרובים.

רנסאס הטמיעה את רכיב ההגנה של ננולוק במוני חשמל חכמים

שיתוף פעולה בין חברת הסייבר התעשייתי ננולוק (NanoLock) לבין חברת רנסאס (Renesas) היפנית בתחום מוני חשמל חכמים. רנסאס, אחת מחברות השבבים החשובות בעולם אשר פעילה מאוד גם בשוק הרכב, הטמיעה את רכיב ההגנה של ננולוק במיקרו-בקרים ממשפחת RL78, שרנסאס מספקת ליצרניות של מונים חכמים בכל העולם. האינטגרציה תאפשר ליצרניות המונים לספק ללקוחותיהן מונים חכמים המוגנים ברמת המכשיר מפני פריצת סייבר.

אחד השווקים האסטרטגיים של ננולוק הוא שוק המונים החכמים, וזאת על רקע הפריסה הגוברת של רשתות חשמל חכמות ברחבי העולם ושימוש במונים דיגיטליים מקושרים, שחשופים למניפולציות סייבר. לננולוק שיתופי פעולה משמעותיים בתחום עם Genus Power Infrastructures ההודית, חברת תשתיות החשמל הגדולה ויצרנית המונים החכמים המובילה במדינה, ועם חברת ה-IT האיטלקית אטלנטיקה (Atlantica). שיתופי הפעולה הללו צפויים להוביל להטמעת הפתרון של ננולוק בעשרות מיליוני מונים חכמים.

ננו-לוק, שהוקמה ב-2016, פיתחה טכנולוגיה המגינה על רכיבי קצה ממתקפות סייבר ומתקפות פנים-ארגוניות, על-ידי חסימת הכתיבה לזיכרון מכשיר הקצה ויצירת ערוץ מאובטח לעדכוני קושחה. הדבר חיוני במיוחד להתקני IoT, אשר מבוססים על פתיחת מערכות קריטיות בפני רשתות תקשורת רבות, שרמת האבטחה שלהן אינה ידועה. הפתרון של ננו-לוק הינו אגנוסטי, כלומר יכול לפעול על כל מעבד ובכל מערכת הפעלה. כמו כן, הוא אינו צורך כלל כוחות עיבוד או חיי סוללה, ועל כן מתאים במיוחד לאביזרי IoT בעלי משאבי עיבוד והספק מוגבלים כמו מדים חכמים. ננולוק עובדת עם חברות תשתיות ותעשייה ועם ספקיות שירות ביפן, הודו, ספרד, שוויץ, סינגפור, הולנד, ארצות הברית וישראל.

רנסאס רוכשת את המתחרה של Arbe ו-Vayyar

בתמונה למעלה: מכ"ם רכב של חברת Steradian ההודית

יצרנית השבבים היפנית רנסאס (Renesas) חתמה על הסכם לרכישת חברת Steradian Semiconductors ההודית, אשר מפתחת שבבי מכ"ם 4D עבור מערכות ADAS ועבור כלי רכב אוטונומיים. לא נמסרו פרטים פיננסיים על העיסקה אולם החברה העריכה שהיא תסתיים לפני סוף 2022. העיסקה נועדה לספק לרנסאס טכנולוגיית מכ"ם ליישומי רכב וליישומים תעשייתיים. נשיא ומנכ"ל רנסאס, הידטושי שיבאטה, הסביר שהרכישה תחזק את החברה בשני שוק יעד אסטרטגיים: רכב ומערכות תעשייתיות.

חברת Steradian הוקמה בשנת 2016 ומעסיקה כ-30 מהנדסים. היא פיתחה טכנולוגיה של מכ"ם בשבב הפועל בפס התדרים 76-81GHz. היעד שלה הוא לפתח מכ"ם ADAS שלם הכולל ADAS SoC, מעבד לעיבוד אתות המכ"ם, שבבי ניהול ההספק ותוכנת זיהוי אובייקטים. הקשר בין שתי החברות נוצר בשנת 2018, והתמקד עד היום בפיתוח פתרונות מכ"ם לשוק התעשייתי בלבד.

המכ"ם הופך לטכנולוגיית ליבה

השבבים של Steradian מבוססים על טכנולוגיית Frequency Modulated Continuous Wave, שבה מתבצע שידור רציף של אותות בתדר משתנה (Chirp signal), והמרחק של האובייקטים מחושב בהתאם להפרשי התדר והמופע (פאזה) בין האותות המשודרים והאותות הנקלטים. הם מיוצרים בטכנולוגיית 28nm CMOS, ולהערכתה מספקים טווח זיהוי וגילוי של עד 300 מטר.

החברה נחשבת למתחרה ישירה של שתי החברות הישראליות וייאר (Vayyar Imaging) מיהוד וארבה (Arbe) התל אביבית. שתיהן חברות פאבלס המפתחות ערכות שבבי מכ"ם ליישומים שונים, ובהם לתעשיית הרכב. גם השבבים של ארבה מוגדרים כמכ"ם 4D ומבוססים על טכנולוגיית FMCW. בחודש יולי 2022 היא חשפה את המכ”ם החדש Lynx, אשר כולל 288 ערוצי קליטה ושידור וטווח גילוי של 260 מטר. הוא ישולב בחליפת מכ”ם הכוללת ארבע יחידות שונות ומעניקה לרכב כיסוי מכ”מי של 360°.

חברת וייאר פיתחה שבב גילוי בטכנולוגיית RF אשר מממש מכ”ם זעיר הפועל בתדרי 3GHz-10GHz. המכ”ם-על-שבב (RoC) של החברה מתבסס על מערך של עד 72 אנטנות שידור וקליטה (MIMO), ומסוגל לבנות תמונה תלת-מימדית של הסביבה (360°) ללא שימוש במצלמה. המכ"ם מיועד למספר רב של שווקים, כאשר שוק הרכב הוא רק אחד מהם.

עסקת סלנו: הצד הישראלי של רנסאס

חברת רנסאס הוקמה בשנת 2002 באמצעות מיזוג חטיבות השבבים של NEC, היטאצ’י, ומיצובישי, ומעסיקה כיום כ-20,000 עובדים. החברה נחשבת לאחת מיצרניות השבבים הגדולות בעולם של מיקרו-בקרים ורכיבים אנלוגיים ודיגיטליים לתעשיית הרכב, ונסחרת בבורסה של טוקיו לפי שווי שוק של כ-18.7 מיליארד דולר.

בחודש דצמבר 2021 היא רכשה את חברת סלנו מרעננה (Celeno), תמורת 315 מיליון דולר במזומן. בעקבות העיסקה הפכה סלנו לחברה בת הנמצאת בבעלותה המלאה של רנסאס, ולמרכז פיתוח מרכזי של רנסאס בתחום הקישוריות, אשר מפתח פתרונות חדשים המבוססים על טכנולוגיית Wi-Fi 6/6E של סלנו.

ארדואינו מתרחבת אל השוק התעשייתי והארגוני

חברת ארדואינו האיטלקית (Arduino) אשר ביססה מעמדה כאחת המחברות החשובות בעולם בתחום כרטיסי פיתוח מיקרו-בקרים לשוק החובברים (DIY) והחינוך, הגדירה אסטרטגיית צמיחה המבוססת על כניסה אל תחום המערכות המשובצות המקצועיות ליישומי IoT. במסגרת הזאת היא הודיעה השבוע על השלנמת גיוס הון בהיקף של 32 מיליון דולר שהובל על ידי קרן ההשקעות של תאגיד בוש הגרמני, ובוצע בין השאר בהשתתפות חברת ARM וחברת רנסאס היפנית (Renesas), אשר הצטרפה לסבב הגיוס באמצעות השקעה שהיקף של כ-10 מיליון דולר.

פלטפורמת ארדואינו היא כרטיס פיתוח שהתבסס בגרסאות הראשונות שלו על מיקרו-בקר מתוצרת Microchip (במקור Atmel). הכרטיס מספק למשתמשים כניסות ויציאות מסוגים שונים, סביבת פיתוח תוכנה קלה ללימוד, וספריית ענק הכוללת אלפי יישומים וחבילות תוכנה. החברה מפרסמת את תכנון הכרטיסים במתוכנת של חומרת קוד פתוח, וכיום יש עשרות יצרנים המייצרים כרטיסים תואמי ארדואינו, ואקו-סיסטם ענק של יצרנים המספקים מודולים, חיישנים ותוספים המתחברים אל כרטיסי ארדואינו.

מייסד משותף ויו"ר החברה, מאסימו באנצי, אמר שדורות של מהנדסים קיבלו הכשרה בבתי ספר מקצועיים ובאקדמיה באמצעות התנסות על-גבי כרטיסי ארדואינו, וכעת הם מגיעים אל התעשייה עצמה. "הם התרגלו לקלות השימוש ולזמינות של הפלפטרומות הפתוחות והם מביאים את הדרישה הזאת אל מקומות העבודה". הכניסה של ארדואינו אל השוק המקצועי תתבצע באמצעות מספר מהלכים: שירותי ענן ליישומי IoT העומדים בדרישות ארגוניות ותעשייתיות, הוספת יכולות בינה מלאכותית לפלטפורמה כדי לתמוך בתכנון אבזרי קצה חכמים והרחבת תוכנית השותפים המאפשרת לעבוד עם ספקי מודולים ופתרונות ארדואינו.

כאן גם נכנסת לתמונה חברת רנסאס היפנית, אשר הסבירה את השקעתה כאחד מהמהלכים באסטרטגיה חדשה שנועדה להגדיל את משקלה בשוק הצרכני. רנסאס: "ההשקעה תעניק לארדואינו גישה אל פורטפוטליו המעבדים והמיקרו-בקרים, הרכיבים האנלוגיים, ופתרונות ניהול ההספק והקישוריות שלנו. לרנסאס היא מעניקה גישה אל הקהילה הענקית של 30 מיליון מפתחי ארדואינו".

 

רנסאס השלימה את רכישת סלנו מרעננה

יצרנית השבבים היפנית רנסאס (Renesas) הכריזה על השלמת עיסקת הרכישה של חברת סלנו מרעננה (Celeno), תמורת 315 מיליון דולר במזומן. חלק מהסכום ישולם בהתאם לעמידה באבני דרך. בעקבות השלמת העיסקה הפכה סלנו לחברה בת הנמצאת בבעלותה המלאה של רנסאס, ולמרכז פיתוח אשר ממלא תפקיד מרכזי באסטרטגיית הקישוריות של רנסאס, אשר תתבסס על טכנולוגיית Wi-Fi 6/6E של סלנו. בעקבות השלמת העיסקה הודיעה רנסאס שהיא השלימה את תהליך בניית הפורטפוליו החדש שלה, הכולל את כל טכנולוגיות הקישוריות.

"הטכנולוגיות של סלנו, ביחד עם מעבדי MCU/MPU/SoC, פתרונות ניהול הספק, חיישנים ורכישי תקשורת, מספקים פתרונות מלאים לבניית פתרונות תקשורת בתחומי ה-IoT, תשתיות, מוצרים תעשייתיים ותעשיית הרכב". מדובר בהשלמתו של מהלך רחב-היקף שרנסאס ביצעה, ושבמהלכו היא הגדירה את תחום הקישוריות האלחוטית וה-IoT כתחום אסטרטגי. בעקבות זאת היא גם רכשה בפברואר 2021 את חברת Dialog הבריטית תמורת 5.9 מיליארד דולר.

סלנו פותחת את השער אל שוק ה-IIoT

במצגת למשקיעים ואנליסטים שהעניק בתחילת החודש מנהל תחום ה-IoT בחברת רנסאס, סיילס צ'יפיטדי, הוא הסביר שעד היום התקשתה תקשורת ה-Wi-Fi הסטנדרטית להיכנס אל רצפת הייצור מכיוון שהיא יצרה הפרעות אלקטרומגנטיות שהפריעו למכונות בקו הייצור. "אולם טכנולוגיית Wi-Fi 6/6E, ביחד עם טכנולוגיות 5G, צפויה לשנות את המצב הזה ולהביא את התקשורת האלחוטית אל קווי הייצור ולאפשר חיבור קל של מכונות הייצור אל הענן. התכונות העיקריות של Wi-Fi 6/6E המאפשרות את השינוי הזה הן Massive MIMO המאפשרת לחבר הרבה מאוד מכשירים בו זמנית, כיווניות, טווח גדול יותר ותכונות מיוחדות כמו אפנון 1024QAM, יכולת שידור וקליטה בו-זמנית עם מספר רב של יחידות המאפשרת לאסוף מידע מהרבה מאוד חיישנים".

מייסד ומנכ”ל סלנו, גלעד רוזן. צילום: Techtime
מייסד ומנכ”ל סלנו, גלעד רוזן. צילום: Techtime

בנוסף, לטכנולוגיית הדופלר של סלנו יש משקל מיוחד: טכנולוגיית Wi-Fi Doppler Imaging שפותחה על-ידי סלנו מאפשרת לנצל את טכנולוגיית ה-Wi-Fi הקיימת לצורך איתור אובייקטים ומעקב אחר תנועתם. למעשה, היא מספקת ביצועי מכ”ם המיושמים בתדרי הרשת האלחוטית. צ'יפיטדי: "הטכנולוגיה הזאת מאפשרת לספק מגוון חדש של יישומים לרצפת הייצור, כמו למשל יכולת לכוון את מיזוג האוויר למקומות שבהם נמצאים בני אדם או לבצע מעקב אחר נכסים ברצפת הייצור. הטכנולוגיה של סלנו מגדילה את קיבולת הרשת האלחוטית במפעל וצפויה להיות מרכיב מרכזי ברשת התפעול".

להערכתו, הדבר יביא להגדלת שוק היעד המפעלי של החברה מהיקף של כ-4.9 מיליארד דולר בשנת 2020 להיקף של כ-8.4 מיליארד דולר בשנת 2025. חברת סלנו הוקמה על-ידי המנכ”ל גלעד רוזן בשנת 2005 וכיום היא מעסיקה כ-170 עובדים, מתוכם 110 בישראל והשאר במשרדיה בהודו, סין, טאיוואן, אירופה וארה”ב. מאז הקמתה היא גייסה כ-140 מיליון דולר. סלנו מספקת שבבי תקשורת אלחוטית ומתחרה בענקיות כמו קואלקום, ברודקום ומדיהטק. בשנת 2020 הסתכמו מכירותיה בכ-37 מיליון דולר.

פתרונות קישוריות לתעשיית הרכב

חברת רנסאס הוקמה בשנת 2002 באמצעות מיזוג חטיבות השבבים של NEC, היטאצ’י, ומיצובישי, ומעסיקה כיום כ-20,000 עובדים. החברה נחשבת לאחת מיצרניות השבבים הגדולות בעולם של מיקרו-בקרים ורכיבים אנלוגיים ודיגיטליים לתעשיית הרכב, ונסחרת בבורסה של טוקיו לפי שווי שוק של כ-23.6 מיליארד דולר. בתשעת החודשים הראשונים של 2021 הסתכמו מכירותיה בכ-4.6 מיליארד דולר. בעקבות השלמת העיסקה תשמש סלנו כמרכז פיתוח של רנסאס בישראל אשר ייכנס גם לתחום חדש של פתרונות קישוריות לתעשיית הרכב. החברה מתכננת לגייס בקרוב בגיוס 50-100 עובדים חדשים.

Renesas נכנסת לשוק ה-FPGA

ספקית גלובלית חדשה נכנסת לתחום הרכיבים המיתכנתים (Field-Programmable Gate Array): יצרנית השבבים היפנית רנסאס (Renesas) הכריזה בסוף השבוע שהיא נכנסת לשוק הזה באמצעות משפחת רכיבי ForgeFPGA, אשר תתחרה בפלח השוק של רכיבים דלי-ספק וזולים מאוד. למעשה, החברה הגדירה יעד מחיר של 0.5 דולר ליחידה בהזמנות המוניות, כדי להכניס אותו לשימוש ביישומים רגישים למחיר כמו אבזרי IoT, ומוצרים שעד היום לא השתמשו בטכנולוגיות מיתכנתות בגלל מחירן.

כלי הפיתוח יינתנו בחינם וללא תנאים מגבילים

מכאן שהוא צפוי להתחרות ברכיבים קיימים שאינם מבוססי FPGA. הרכיבים הראשונים שייצאו לשוק כוללים 1,00LUT-2,000LUT, ובעלי צריכת זרם המתנה (Standby) נמוך מ-20 מיקרו-אמפר. במקביל, רנסאס תספק את תוכנת הפיתוח בחינם וללא דרישות רישוי כלשהן. התוכנה מספקת שני ממשקים שונים לפיתוח: ממשק גרפי בשם macrocell mode המיועד לאנשים שרק מתחילים את דרכם בתחום הרכיבים המיתכנתים, וממשק מבוסס HDL למפתחים בעלי רקע ונסיון אשר רגילים לעבוד ב-Verilog.

למעשה, מדובר במהלך צפוי. המשפחה החדשה פותחה על-ידי הצוות שפיתח את רכיבי משפחת רכיבי האותות המעורבים המיתכנתים GreenPAK של חברת Silego מעמק הסיליקון, ותתבסס על התשתיות של GreenPAK. מדובר ברכיב קטן ופשוט, אשר יכול להכיל מספר מוגבל מאוד של פונקציות אנלוגיות ודיגיטליות, שהלקוח יכול להתאים לצרכיו. זה היה רכיב מיתכנת שקל מאוד לתכנת אותו, אולם הוא מוגבל בביצועים. בשנת 2017 נמכרה Silego ל-Dialog Semiconductor הבריטית-אמריקאית, ובחודש פברואר 2021 רכשה רנסאס את דיאלוג תמורת כ-5.9 מיליארד דולר.

מסע הרכישות של רנסאס הגיע לישראל

עיסקת דיאלוג נועדה לחזק את מעמדה של רנסאס בתחומים צומחים כמו IoT, מערכות רפואיות, מחשוב ביתי, מערכות תעשייתיות ושוק הרכב. היא הושלמה לפני חודשיים. רנסאס הודיעה שהיא תפתח סדרה של פתרונות שבהם מופיעים הרכיבים המיתכנתים החדשים ביחד עם רכיבים משלימים מתוצרתה, כמו מיקרו-בקרים, רכיבים אנלוגיים, רכיבי הספק ועוד. התוכנה והדוגמאות ההנדסיות הראשונות זמינים כבר כעת. הייצור ההמוני של הרכיבים הראשונים (1K LUT) מתוכנן לרבעון השני 2022.

חברת רנסאס היא מיצרניות השבבים הגדולות בעולם. היא הוקמה בשנת 2002 באמצעות מיזוג חטיבות השבבים של NEC, היטאצ'י, ומיצובישי, ומעסיקה כיום כ-20,000 עובדים. בשנים האחרונות היא ביצעה מספר עסקאות רכש גדולות כדי לרענן את קווי המוצר שלה. בנוסף לדיאלוג, בשנת 2019 היא רכשה את יצרנית השבבים הקליפורנית IDT, תמורת 6.7 מילארד דולר.

לפני קצת יותר מחודש (אוקטובר 2021) חתמה רנסאס על הסכם לרכישת חברת סלנו מרעננה (Celeno) תמורת 315 מיליון דולר במזומן. העיסקה מרחיבה את פורטפוליו הקישוריות של Renesas לתחום פתרונות ה-Wi-Fi. העיסקה אושרה על-ידי הדירקטוריונים של שתי החברות, וצפויה להסתיים עד סוף 2021.

רנסאס רוכשת את סלנו תמורת 315 מיליון דולר

בתמונה למעלה: גלעד רוזן. "סלנו מתחרה בהצלחה בקואלקום, ברודקום ומדיהטק". צילום: Techtime

יצרנית השבבים היפנית רנסאס (Renesas) חתמה על הסכם לרכישת חברת סלנו מרעננה (Celeno) תמורת 315 מיליון דולר במזומן. חלק מהסכום ישולם בהתאם לעמידה באבני דרך. העיסקה מרחיבה את פורטפוליו פתרונות הקישוריות של Renesas באמצעות פתרונות ה-Wi-Fi של Celeno. העיסקה אושרה על-ידי הדירקטוריונים של שתי החברות, וצפויה להסתיים עד סוף 2021. לאחר העיסקה תמשיך סלנו לפעול במתכונת חצי עצמאית כמרכז רווח של רנסאס בתחום הקישוריות. במקביל, היא תשמש כמרכז פיתוח של רנסאס בישראל אשר יפתח פתרונות קישוריות לתעשיית הרכב ויתחיל בקרוב בגיוס 50-100 עובדים חדשים.

15 מיליון שבבים בשנה

חברת סלנו הוקמה על-ידי המנכ"ל גלעד רוזן בשנת 2005 וכיום היא מעסיקה כ-170 עובדים, מתוכם 110 בישראל והשאר במשרדיה בהודו, סין, טאיוואן, אירופה וארה"ב. מאז הקמתה היא גייסה כ-140 מיליון דולר, וכיום היא נחשבת לחברת שבבים מבוססת, המספקת ללקוחות כ-15 מיליון שבבים בשנה. רוזן גילה בשיחה עם עיתונאים היום (ה') שבשנת 2020 הסתכמו מכירות החברה בכ-37 מיליון דולר, ובשנת 2021 היא צפויה להציג תוצאות טובות יותר "בצורה משמעותית".

חברת רנסאס היא מיצרניות השבבים הגדולות בעולם. היא הוקמה בשנת 2002 באמצעות מיזוג חטיבות השבבים של NEC, היטאצ'י, ומיצובישי, ומעסיקה כיום כ-20,000 עובדים. החברה נחשבת לאחת מיצרניות השבבים הגדולות בעולם של מיקרו-בקרים ורכיבים אנלוגיים ודיגיטליים לתעשיית הרכב, ונסחרת בבורסה של טוקיו לפי שווי שוק של כ-23.8 מיליארד דולר.

עובדי חברת סלנו. צילום: אסנת קרסננסקי
עובדי חברת סלנו. צילום: אסנת קרסננסקי

עיסקת סלנו היא מרכיב במהלך כפול שהחברה מבצעת. המהלך הגדול הוא הגדרת תחום הקישוריות האלחוטית וה-IoT כתחום אסטרטגי, שבעקבותיה היא רכשה בפברואר 2021 את חברת Dialog הבריטית תמורת 5.9 מיליארד דולר. נשיא ומנכ"ל Renesas, היידטושי היבאטה, אמר שבעקבות עיסקת דיאלוג ועיסקת סלנו, "Renesas נמצאת בעמדה חזקה לניצול ההזדמנויות הנובעות מהצמיחה המהירה של תחום הקישוריות בעולם".

מרכז פיתוח חדש בישראל

המהלך השני, הוא הרצון להקים מרכז מחקר ופיתוח בישראל בתחומי הקישוריות האלחוטית עבור תעשיית הרכב, כולל פיתוח פתרון V2X. רוזן סיפר שבשנה וחצי האחרונות שתי החברות למדו להכיר מקרוב אחת את השנייה באמצעות פרוייקט פיתוח משותף. "היה הליך תחרותי וקיבלנו מספר הצעות לרכישת החברה, אולם החלטנו שהחבירה לרנסאס היא מהלך הנכון ביותר".

חברת סלנו פועלת במתכונת של חברה ללא מפעל ייצור (Fabless) ושבביה מיוצרים במפעלים של TSMC, סמסונג וגלובל פאונדריז. רוזן העריך שבעידן מחסור בקיבולת ייצור שבבים, העיסקה תשפר את מצבה בתחום. "חווינו את המחסור בצורה משמעותית והקשיים שהתמודדנו איתם היו יותר גדולים מאשר החברות הגדולות שאנחנו מתחרים בהן. אני מניח שבזכות כושר המיקוח שלהם כחברה גדולה, נקבל כעת קדימות אצל קבלני הייצור, כמו חברת TSMC והפאבים האחרים".

מה הם הנכסים של סלנו שעניינו את רנסאס?

"אנחנו חברת דיפ-טק בעלת טכנולוגיה מתקדמת, המאפשרת לנו להתחרות בהצלחה עם חברות כמו קואלקום, ברודקום ומדיהטק. הקישוריות האלחוטית הפכה לתחום מאוד מרכזי כאשר שיטת הקישוריות המובילה היא וויי-פיי. לסלנו יש את הפתרון הקומפקטי ביותר בשוק לרשתות הדור החדש, Wi-Fi 6  ו-Wi-Fi 6E. יש לנו גם את טכנולוגיית Wi-Fi Doppler Imaging המנצלת את טכנולוגיית ה-Wi-Fi הקיימת לקבלת ביצועי מכ"ם בבית ובתעשייה. פיתוח Wi-Fi 6 הוא מאוד מורכב ומעט מאוד חברות מצליחות לעשות זאת. לכן הם החליטו ללכת על המהלך. הטכנולוגיה שלנו מתאימה לאסטרטגיית הווי-פיי והקישוריות שהם גיבשו".

למידע נוסף: סיפורה המופלא של סלנו

רנסאס: במאי יושלם שיפוץ החדר הנקי שנשרף

בתמונה למעלה: החדר הנקי לפני השריפה. צילום: Renesas

חברת רנסאס (Renesas) היפנית דיווחה שהיא הצליחה להחזיר את תפוקת הייצור במפעל N3 של חברת Renesas Semiconductor Manufacturing הנמצאת בבעלות מלאה של רנסאס. המפעל נמצא בעיר היטאצ'ינאקה, יפן, ומייצר שבבים לתעשיית הרכב בפרוסות סיליקון בקוטר של 300 מ"מ, שאותם הוא מספק לחברות כמו פורד, טויוטה וניסאן. המפעל הושבת מפעילות לאחר שריפה שפרצה בחדר הנקי בליל ה-19 במרץ 2021, ואשר כובתה כעבור שש שעות. שני המפעלים הסמוכים בקמפוס, מפעל N2 לייצור בפרוסות של 200 מ"מ, ומפעל בדיקות פרוסות הסיליקון, לא נפגעו והעבודה בהם לא הופסקה.

עדיין לא התגלה הגורם לדליקה

השריפה כילתה שטח של כ-600 מ"ר (5% משטח החדר הנקי של המפעל). היא פרצה בעקבות זרם-יתר במערכת ציפויי הנחושת, אשר גם להתחממות מיכל הנחושת וכתוצאה מכך להתפרצות הדליקה. החברה מסרה שעדיין לא התבררה הסיבה לפרץ הזרם החשמלי שגרם לשריפה. מיד לאחר האירוע העריכה רנסאס שהנזק שנגרם לה צפוי להסתכם בכ-160 מיליון דולר בחודש. כלומר הוא עשוי להגיע להיקף של קרוב לחצי מיליארד דולר.

בעידכון האחרון שלה השבוע, רנסאס העריכה שקיימת אפשרות שהמפעל יחזור לייצור מלא עד סוף מאי 2021. מכל מקום, היא צופה שביוני השנה הוא יחזור לייצור סדרתי מלא. השריפה השמידה 23 מערכות ייצור. "הצלחנו להבטיח אספקת 17 מערכות ייצור חדשות עד תחילת אפריל. יחידה נוספת תגיע בחודש מאי וכעת אנחנו מנהלים מגעים לרכישת יחידת ייצור נוספת. לא יהיה צורך ברכישת 4 יחידות הייצור החסרות, מכיוון שליחידות החדשות יש תפוקה גבוה מהיחידות הישנות שאבדו בשריפה".

מכה נוספת לתעשיית הרכב

כעת החברה נמצאת בתהליך התקנת מערכת אוטומטית לכיבוי שריפות. היא תתבסס על חיישני עשן וחום אשר יפעילו באופן אוטומטי מתקנים לפיזור פחמן דו-חמצני באזורים החשודים, כדי לחנוק את האש בעודה באיבה. המפעל הושבת במועד אומלל במיוחד: תקופה שבה תעשיית הרכב מתמודדם עם מחסור חמור בשבבים שכבר פוגע בתוכניות הייצור של כלי רכב חדשים.

לאירוע לא הייתה השפעה על המסחר במניית החברה, אשר נסחרת בבורסה של טוקיו לפי שווי שוק של כ-20.2 מיליארד דולר. בתוך כך, לפני כשבוע אישרה אסיפת בעלי המניות של חברת דיאלוג הבריטית-אמריקאית (Dialog Semiconductor) תמורת 4.9 מיליארד אירו במזומן (5.9 מיליארד דולר). במידה ויתקבלו האישורים הרגולטוריים, העיסקה צפויה להסתיים לפני סוף 2021.

רנסאס רוכשת את דיאלוג ב-5.9 מיליארד דולר

חברת רנסאס היפנית (Renesas) חתמה על הסכם לרכישת חברת דיאלוג הבריטית-אמריקאית (Dialog Semiconductor) תמורת 4.9 מיליארד אירו במזומן (5.9 מיליארד דולר). העיסקה תתבצע לפי מחיר מניה של 67.5 אירו. עד לפרסום ההודעה נסחרה דיאלוג במחיר של כ-55 אירו. בעקבות ההודעה זינקה מנייתה למחיר של כ-65 אירו והיא נסחרת לפי שווי שוק של כ-4.73 מיליארד אירו. חברת דיאלוג מתמחה ברכיבי אותות מעורבים ומספקת רכיבים לניהול הספק (PMIC), ממירי AC-DC, רכיבי טעינה אלחוטית ורכיבים לתקשורת אלחוטית קצרת טווח מסוג Wi-Fi ו-Bluetooth. היא ספקית רכיבי ה-PMIC של חברת אפל (Apple).

העיסקה אושרה על-ידי הדירקטוריונים של שתי החברות וצפויה להסתיים עד לסוף 2021. כדי להשלים אותה היא זקוקה לקבלת אישור אסיפת בעלי המניות של דיאלוג (ברוב של 75% לפחות) ולקבלת אישורים רגולטוריים, בין השאר גם בארה"ב, בסין ובגרמניה. דיאלוג תמשיך לפעול כחברה עצמאית הנמצאת בבעלותה המלאה של רנסאס. העיסקה נועדה לחזק את מעמדה של רנסאס בתחומים צומחים כמו IoT, מערכות רפואיות, מחשוב ביתי, מערכות תעשייתיות ושוק הרכב.

אנלוג, הספק ועיבוד משובץ

דיאלוג חזקה במיוחד בתחום רכיבי הקישוריות דלי-הספק, ואילו רנסאס ממוקדת בעיקר בתחום המיקרו-בקרים (MCU) ופתרונות מבוססי MCU. בשנת 2019 רכשה רנסאס את חברת IDT האמריקאית תמורת 6.3 מיליארד דולר. מטרת שתי העסקאות האלה היא לגוון את סל המוצרים של החברה ולאפשר לה לספק פתרונות המבוססים על שלוש רגליים מרכזיות: אנלוג, הספק ועיבוד משובץ.

החברה רמזה שבשוק הרכב היא תשלב בין המעבדים שלה לבין פתרונות הקישוריות של דיאלוג. חברת דיאלוג מעסיקה כ-2,000 עובדים, מחציתם באירופה והשאר באסיה, יפן וארה"ב (29%). כ-77% מהעובדים הם מהנדסים. בשנת 2019 הסתכמו מכירותיה בכ-1.42 מיליארד דולר, כאשר המכירות לחברת אפל היו אחראיות לכמעט רבע ממכירותיה. רנסאס נסחרת לפי שווי שוק של כ-20.6 מיליארד דולר. בשנת 2019 הסתכמו מכירותיה בכ-6.8 מיליארד דולר.

רנסאס סוגרת את פעילות הדיודות-לייזר ודיודות אופטיות

בתמונה למעלה: שבב בקרה ודרייבר של רנסאס עבור דיודות לייזר

חברת רנסאס היפנית (Renesas Electronics) מפסיקה את כל פעילויות הפיתוח והייצור של דיודות לייזר (LD) ושל דיודות חישת אור (photo diode/detector). בעקבות ההחלטה היא סוגרת את מפעל הייצור בעיר שיגה ביפן, הנמצא בבעלות החברה הבת שלה, Renesas Semiconductor Manufacturing Co. באמצע 2018 החברה הודיעה שהיא שוקלת את סגירת הפעילות, אולם רק כעת התקבלה ההחלטה, והחברה החלה בתהליך סגירת הפעילות.

החברה הסבירה שבתחילה היתה סבורה כי תוכל להצמיח את עסקיה בתחום ה-LD/PD באמצעות ייעול תהליכי הייצור במפעל בעיר שיגה. "אולם ההתעצמות של התחרות הן בטכנולוגיה והן במחיר גרמה לירידה בנתח השוק של המוצרים הקיימים ולעיכוב בפיתוח רכיבים חדשים עבור מערכות תקשורת נתונים של הדור הבא. לכן רנסאס הגיעה למסקנה שיהיה מאוד קשה לשמור על ריווחיות הפעילות, גם אם תתבצע התייעלות במפעל הייצור".

החדברה דיווחה שהיא בחנה את האפשרות להעביר את הייצור של מפעלים אחרים של הקבוצה או של שותפיה העסקיים ביפן או מחוצה לה, אולם לאור "האופי של תעשיית השבבים והקושי בביצוע המעבר בזמן סביר, הוחלט לבטל כליל את הפעילות העסקית הזאת". החברה ביקשה מהלקוחות המשתמשים ברכיבי ה-LD/PD שלה, לפנות אל נציגי המכירות כדי לקבל עידכון מדוייק על תאריכי הסגירה והפסקת הפעילות.

ברבעון הראשון של שנת 2020 הסתכמו מכירותיה בכ-1.67 מיליארד דולר. בשנת 2019 הסתכמו המכירות בכ-6.69 מיליארד דולר.

רנסאס תטמיע את פתרון ניטור הנהג של ג'נגו

מערכות העזר הבטיחותיות ברכב (ADAS), המספקות לנהג התראות מפני סכנות שונות בכביש, שיפרו מאוד את הבטיחות בדרכים. ואולם, הן לא נותנות מענה לגורם המרכזי לתאונות הדרכים: חוסר תשומת לב של הנהג. על כן, לצד מערכות ה-ADAS, בעולם הרכב  הולך ומתפתח תחום משלים של מערכות, הפונות פנימה אל תוך תא המכונית ועוקבות אחר מצבים של הירדמות, שכרות, שימוש בסמרטפון והסחות דעת אחרות מצד הנהג.

גם הרגולטור הכיר בכך שיש צורך במערכות משלימות למערכות ה-ADAS. באוגוסט 2018 החליטה הוועדה האירופית (CE) כי יצרניות רכב יהיו מחויבות להתקין בדגמים החדשים מערכות ניטור נהג (Driver Monitoring System) כדי לזכות בדירוג הבטיחות הגבוה של NCAP, מה שכמובן צפוי לדחוף את השוק הזה קדימה בשנים הקרובות. להערכת חברת המחקר Strategy Analytics, מספר המערכות לניטור נהג בתעשיית הרכב יגדל מ-13 מיליון ב-2019 ל-42 מיליון ב-2025.

הפוקוס עובר מהחיישן לתוכנה

ישנן לא מעט חברות סטארט-אפ רבות המפתחות עבור היישומים הללו מערכות מתקדמות המתבססות על חיישנים כמו אינפרה-אדום ומכ"ם.  חברת ג'נגו (Jungo) מנתניה מציעה ליצרניות הרכב חלופה זולה ונגישה יותר. החברה פיתחה תוכנה בשם CoDriver, המתבססת על אלגוריתמים של ראייה ממוחשבת ולמידת עומק ומאפשרת להוציא לפועל את היישומים הללו באמצעות מצלמות וידיאו סטנדרטיות, ללא צורך בהתקנת חיישנים מתקדמים ויקרים יותר.

האלגוריתמים של ג'נגו מאפשרים לזהות, באמצעות מצלמות בתוך הרכב הפונות פנימה, את זווית הראש והגוף, כיוון המבט וקצב מצמוץ העיניים, ועל ידי הפרמטרים הללו להסיק אם הנהג נרדם או מגלה סימני עייפות, אם הוא מרוכז בדרך שלפניו או משתמש בטלפון הנייד ואפילו אם הוא חגור כהלכה. בנוסף, האלגוריתמים של החברה גם מספקים פתרונות לניטור פרמטרים נוספים בחלל המכונית כמו מספר נוסעים ומניעת שכחת ילדים.

בשיחה עם Techtime מסביר מנכ"ל החברה, אופיר הרבסט: "הרגולציה במקומות שונים בעולם מתחילה לדרוש מיצרניות הרכב להתקין מערכות שמזהות הסחות דעות אצל הנהג כמו עייפות וכדומה, ויצרניות הרכב מחפשות את הדרך החסכונית ביותר לעמוד בדרישות הללו. מצלמה היא סנסור זול אשר מספק הרבה אינפורמציה. עבור היישומים הללו אין צורך בחיישנים מתקדמים יותר, אלא באלגוריתמים הנכונים. על כן, הפוקוס עובר מהחיישן אל התוכנה."

לא מכבר הודיעה ג'נגו על שיתוף פעולה משמעותי עם ספקית המערכות לרכב רנסאס (Renesas), שבמסגרתו תציע החברה היפנית ליצרניות רכב להטמיע את התוכנה של ג'נגו כחלק מפלטפורמות המחשוב שלה לרכב, R-Car. כך, יצרניות רכב שמטמיעות את המערכות-על-שבב של רנסאס יוכלו לקבל באופן מובנה פתרון לניטור הנהג שיאפשר להן לעמוד ברגולציה.

שיתופי פעולה גם עם קואלקום ואנבידיה

חברת ג'נגו, המעסיקה כיום כ-50 עובדים בישראל ובארצות הברית, הוקמה עוד ב-1998. בשנת 2006 היא נרכשה על ידי NDS הישראלית, שעסקה בניהול זכויות דיגיטליות והגנה על תכני וידיאו ונמכרה ב-2012 בעסקת ענק של 5 מיליארד דולר לסיסקו. ב-2013, כשנה לאחר המיזוג, התפצלה ג'נגו מסיסקו וחזרה להיות חברה עצמאית. בעשור האחרון עסקה החברה בפיתוח תוכנות לניהול המולטימדיה ומערכות המידע ברכב, ולפי החברה הן מותקנות בעשרות מיליוני מכוניות. בשנים האחרונות עברה החברה להתמקד גם בתוכנות לניטור מצלמות בתוך הרכב.

לצד רנסאס, לג'נגו יש שיתופי פעולה דומים עם ענקיות שבבים כמו קואלקום ואנבידה, המפתחות מעבדים למכוניות. לדברי אופיר, ניתן לזהות בתעשיית הרכב מגמה נוספת של ניהול יעיל וחסכוני יותר של משאבי העיבוד ברכב.

"ככל שמכניסים לכלי הרכב יותר יישומים ויכולות, העלות של כוח העיבוד הופכת להיות משמעותיות יותר. על כן, חברות השבבים הגדולות, וחברות הרכב, רוצות להטמיע כמה שיותר יכולת ויישומים במעבדים הקיימים, כדי לחסוך כסף. בזה מתמקד שיתוף הפעולה שלנו עם רנסאס וחברות אחרות. הוא מאפשר ליצרניות הרכב, המשתמשות במערכות של רנסאס, לקבל באופן מובנה גם את היישומים שלנו, מבלי להוסיף כוח עיבוד נוסף. כדי להשיג זאת, עשינו אופטימיזציה שמאפשרת להריץ את התוכנה שלנו גם על השבבים הזולים יותר שלהם."

קורטיקה פיתחה AI אוטונומי לרכב אוטונומי

מקובל להמשיל טכנולוגיות בינה מלאכותית כמו למידה עמוקה ורשתות נוירונים לאופן פעולתו של המוח האנושי. ואולם, בעוד המוח האנושי לומד על העולם באופן עצמאי מתוך התבוננות חופשית במציאות, מערכות של בינה מלאכותית בתחום החישה הממוחשבת אינן לומדות כי אם מאומנות, באופן מונחה ושיטתי, לזהות אך ורק אובייקטים שהוגדרו מראש, מה שמגביל מאוד את כמות התובנות שהן מצליחות להפיק מהסביבה.

חברת קורטיקה (Cortica) מתל אביב פיתחה פלטפורמת בינה מלאכותית "אוטונומית", אשר מסוגלת ללמוד באופן עצמאי ובלתי מונחה על אוביקטים במרחב, ללא צורך להסתמך על מאגרי ענק של תמונות מתויגות. לדברי החברה, הטכנולוגיה שלה מאפשרת יכולות זיהוי מדויקות ומורכבות יותר בהשוואה למערכות הקיימות, וכל זאת תוך שימוש בכוח מחשוב נמוך לאין שיעור. בשבוע שעבר דיווחה החברה על שיתוף פעולה ראשון בתחום הרכב החכם עם ענקית השבבים היפנית Renesas.

קורטיקה הוקמה ב-2007 על ידי שלושה חוקרים מהטכניון – יגאל רייחלגאוז, קרינה אודינייב וג'וש זאבי – אשר ייסדו את קורטיקה על בסיס מחקר משותף ששילב בין מדעי המוח, הנדסת חשמל ובינה מלאכותית. מטרתם של השלושה היתה לבנות פלטפורמה של בינה מלאכותית שתחקה בצורה דיגיטלית את האופן שבו הקורטקס (מכאן השם "קורטיקה") של יונקים לומד על המציאות. כך פיתחה קורטיקה אלגוריתמים של בינה מלאכותית שמסוגלים ללמוד על המציאות ולייצר תובנות ללא הכוונה מראש.

בשיחה עם TechTime מספר מנכ"ל קורטיקה יגאל רייחלגאוז על התשתית התיאורטית של הטכנולוגיה שפיתחה החברה. "המטרה שלנו היתה לקחת את מערכות ה-AI, שכיום הן מאוד שונות מהמוח האנושי, ולקרב אותן לאיך שהקורטקס פועל. אנשים לומדים בצורה לא מפוקחת, מתוך התבוננות בסביבה והיכולת שלנו לזהות אלמנטים משותפים וליצור ייצוגים שמאפשרים לנו לשייך אובייקטים דומים לתוך קטגוריות כלליות ".

ללמוד ללא מאמן

כדי לאמן מערכות של למידה עמוקה או רשתות נוירונים לזהות קטגוריה מסוימת של אובייקטים בעולם – למשל הולכי רגל או תמרורי דרך – יש צורך להזין את המערכת במיליוני, ולעיתים מיליארדי, דוגמאות של תמונות המציגות את אובייקט המטרה באינספור הקשרים ויזואלים שונים (זווית, תאורה, גודל, צבע וכדומה). כדי שהמחשב יוכל להבין מה מוצג בתמונות ולבנות מודל שיאפשר לו לזהות את אותו אובייקט לאחר תהליך האימון, יש צורך לתייג את האובייקטים המופיעים בכל תמונה ותמונה. תהליך התיוג נעשה בדרך כלל באופן ידני על ידי בני אדם. כך למעשה פועלים, למשל, האלגוריתמים של מובילאיי בתחום הראייה הממוחשבת לרכב.

שיטה זו לוקה במספר חסרונות: תהליך האימון הינו ממושך ויקר, ופעמים רבות רמת הדיוק של המערכת אינה מושלמת והיא מתקשה לזהות מקרי קיצון. מעל הכול, החיסרון המשמעותי ביותר, ומה שמבדיל בין הטכנולוגיות הללו למוח האנושי, הוא בכך שהמערכת לומדת אך ורק על האובייקט שהוגדר מראש, מבלי לאפיין דפוסים והקשרים על אובייקטים אחרים המופיעים בסביבה.

לעומת זאת, בלמידה בלתי מונחית (Unsupervized), המערכת לומדת על המציאות ללא תיוגים או הגדרות מראש. למעשה, האלגוריתמים הללו מנתחים את האינפורמציה הגולמית ומחפשים נקודות דמיון ושוני, תבניות חוזרות ויחסים בין אובייקטים במרחב, וכך ביכולתם להפיק הרבה יותר תובנות על המציאות שלא הוגדרו מראש על ידי המאמן האנושי.

רכב אוטונומי צריך בינה מלאכותית אוטונומית

מנכ"ל קורטיקה יגאל רייכלגהוז

קורטיקה הוקמה כבר לפני למעלה ועשור, הרבה לפני הבאז הנוכחי בתחום הבינה המלאכותית והחדירה של הטכנולוגיות הללו כמעט לכל תעשייה. בתחילת דרכה, התמקדה החברה בפיתוח יישומי בינה מלאוכתית למגזר הטחוני, כמו למשל פענוח תצלומי וידיאו ואוויר ואותות מכ"ם ו-LiDAR, ובהמשך התרחבה לתחום המובייל והאינטרנט. הטכנולוגיה שלה שולבה ביישום זיהוי תמונות בדפדפן מוביל בבריטניה, עם מאות מיליוני משתמשים, וכן ביישום Info-eye בסמרטפון Xperia Z3 של סוני, שאיפשר למשתמש, למשל, לצלם מנת אוכל ולקבל את מספר הקלוריות או לצלם בניין ולקבל עליו באופן אוטומטי אינפורמציה מוויקיפדיה.

בשנה וחצי האחרונות, ביחד עם המגמות בתעשייה כולה, החלה החברה לכוון לתחומים חדשים כמו עיר חכמה, IoT, ובעיקר תעשיית הרכב. לדברי רייכלגהוז, לבינה מלאכותית בלתי מונחית יש בתחום הרכב יתרונות משמעותיים על פני בינה מלאכותית מונחית.  "הקורטקס האנושי מורכב מ-6 שכבות והוא מתאפיין בחשיבה מקבילית ושטוחה. בתגובה לאות ויזואלי כלשהו, הקורטקס מפעיל רק חלק קטן מהשכבות. לעומת זאת, במערכות ממוחשבות של למידה עמוקה, למשל כמו זו של מובילאיי, משתמשים ברשתות נוירונים של מאות שכבות והדבר מצריך כוח חישובי רב."

"המערכת שלנו לומדת לזהות ללא הנחיה וללא תיוג, פשוט מתוך ניתוח של תמונות אקראיות וזיהוי הכללות ואלמנטים משותפים שיוצרים קטגוריות. זה ההבדדל בין קורטיקה למה שקורה בשוק. כמו המוח האנושי, האלגוריתמים שלנו מייצרים 'חתימה דיגיטלית' לכל סוג אובייקט, ואת החתימה הדיגיטלית הזו ניתן לשתף בקלות עם כלי רכב אחרים. הודות לכך, האלגוריתמים שלנו מסוגלים ללמוד על העולם הרבה יותר אינפורמציה – ולא רק מה שהוגדר מראש – ותוך שימוש בכוח מחשוב קטן הרבה יותר." כך למשל, רייחלגאוז מספר כי בניסוי שערכה החברה ברחובות תל אביב, האלגוריתמים ידעו ליצור באופן עצמאי לא רק קטגוריות מתבקשות כמו מכוניות, הולכי רגל ותמרורים, אלא גם אובייקטים ברקע כמו מזגנים למשל.

בשבוע שעבר הודיעה קורטיקה על שיתוף פעולה אסטרטגי ראשון בתחום הרכב, עם Renesas היפנית, אחת מחברות השבבים הגדולות בעולם בתחום הרכב. בסמגרת שיתוף הפעולה, רנסאס תשלב את האלגוריתמים הייעודים שפיתחה קורטיקה למצלמות רכב במערכת-על-שבב R-Car V3H של רנסאס, המספקת יכולות ראייה ממוחשבת למערכות ADAS ונהיגה אוטונומית.

"רנסאס היא החברה המובילה בעולם מבחינת כמות השבבים לעולם הרכב. עבורנו, זהו שיתוף פעולה ראשון עם חברת שבבים. אנחנו במגעים עם עוד כמה חברות, גם Tier-1 וגם יצרניות רכב, ובהמשך נודיע על שיתופי פעולה נוספים."