תעשייה ישראלית

TI חתמה על הסכם רישוי עם וויביט ננו

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת וויביט ננו (Weebit Nano) מהוד השרון, חתמה על הסכם רישוי טכנולוגי עם חברת טקסס אינסטרומנטס (Texas Instruments) עבור טכנולוגיית הזיכרון ההתנגדותי (Resistive Random Access – ReRAM) של וויביט. על-פי ההסכם, תשלב TI את טכנולוגיית הזיכרון הזו ברכיבי עיבוד אותות של החברה המיועדים למערכות משובצות (Embedded), אשר ייוצרו בתהליכים המתקדמי של החברה. וויביט פועלת במודל של קניין רוחני, ובנוסף לתשלום המתקבל עבור הרישיון לשימוש בטכנולוגיה ולשירותי הטמעה, היא תקבל גם תמלוגים ממכירת כל מוצר שבו משולבת הטכנולוגיה שלה.

חברת וויביט ננו פיתחה טכנולוגיה של זכרון בלתי נדיף (NVM) מסוג ReRAM, המתבסס על שימוש בחומרים המשנים את התנגדותם החשמלית בתגובה למתח חשמלי, ועל-ידי כך "זוכרים" את רמת המתח גם לאחר ניתוקם ממקור הכוח. הזיכרון הוא בלתי-נדיף כמו פלאש, הפועל בהספק נמוך ובעל מחזור חיים ארוך כמו DRAM. להערכת החברה, המוצר שלה חסכוני פי 1,000 ומהיר פי 1,000 מזיכרון פלאש, ומיועד בעיקר ליישומי IoT, בינה מלאכותית, מרכזי מידע ועוד.

הסכם בעל חשיבות אסטרטגית

הייצור נעשה בתהליכים הסטנדרטיים. הטכנולוגיה הוכיחה עמידות בטמפרטורה גבוהה של 150°C ועומדת בהצלחה בדרישות התקן AEC-Q100 של תעשיית הרכב. סגן–נשיא בכיר בחטיבת המעבדים המשובצים ב-TI, עמיחי רון, אמר: "שיתוף הפעולה יאפשר ללקוחותינו לקבל גישה לטכנולוגיית זיכרון בלתי נדיף מובילה בתעשייה במונחי ביצועים, קנה מידה ואמינות ותאפשר לנו לשפר את מעמדנו כספקית מובילה של מעבדים משובצים״. מנכ״ל וויביט, קובי חנוך, אמר שההסכם זה הוא סימן נוסף למעבר של התעשייה מזיכרון פלאש לטכנולוגיית הזיכרון ההתנגדותי, "אשר צפויה לרשת את הפלאש בתכנון רכיבים משובצים".

מדובר בהסכם אסטרטגי עבור חברת וויביט ננו: טקסס אינסטרומנטס היא מיצרניות הרכיבים העצמאיות הגדולות בעולם. מכירותיה ברבעון השלישי 2025 הסתכמו בכ-4.75 מיליארד דולר (צמיחה של 14% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד). רוב המכירות (3.7 מיליארד דולר) היו של רכיבי אנלוגיים. המכירות של רכיבי אותות משובצים הסתכמו בכ-700 מיליון דולר ברבעון.החברה נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-161 מיליארד דולר. בעקבות ההודעה, זינקה מניית וויביט ננו בבורסה באוסטרליה בכ-18% והיא נסחרת כעת לפי שווי שוק של כ-820 מיליון דולר (אמריקאי).

עלייה במספר הבקשות לרילוקיישן במרכזי המו"פ הזרים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות. קרדיט: יח"צ

הדו"ח השנתי של איגוד מרכזי המו"פ הבינלאומיים בישראל ׁׁ(IATI) מציג תמונת מצב מורכבת של פעילות החברות הרב־לאומיות בישראל בשנה החולפת. חלק מהחברות הגדיל את היקפי הפעילות בישראל, ואחרות צימצמו אותה בעקבות המלחמה ומתמודדות עם ירידה ביחס החיובי לישראל ועלייה בבקשות של עובדים ישראלים לעבור למרכזי פיתוח הנמצאים מחוץ לישראל. מהדו"ח עולה שכיום פעילות בארץ כ-430 חברות רב לאומיות, המעסיקות כ-90,000 עובדים.

הם מהווים כ-23% מכלל העובדים תעשיית ההייטק הישראלית. אלא שהשפעתן גדולה מאוד: הן היו אחראיות לכ־80% מההיקף הממוצע של מיזוגים ורכישות שבוצעו בישראל ב-5 השנים האחרונות. בשנת 2024 חלקן הגיע לכ-91%: הן היו אחראיות ל-58 עסקאות בהיקף של כ-9.2 מיליארד דולר, מתוך היקף שנתי כולל של כ-10.1 מיליארד דולר.

הדו״ח מצייר תמונת מצב מורכבת אך עמידה של פעילות החברות הרב־לאומיות במהלך המלחמה. כ-57% מהחברות דיווחו כי שמרו על פעילות עסקית יציבה לאורך תקופת הלחימה, ו-21% אף הרחיבו את פעילותן בישראל, נתון המעיד על אמון מתמשך באקו־סיסטם המקומי גם בתנאי אי־ודאות. מנגד, כ-22% מהחברות דיווחו על פגיעה בפעילות העסקית, כאשר בחלק מהמקרים דווח גם על היחלשות הקשר עם מטות החברה בחו״ל ועל שחיקה בהשפעת המרכזים המקומיים בישראל בתוך הארגון הגלובלי.

תהליכים מדאיגים מתחת לפני השטח

אחד הממצאים המדאיגים בדו״ח נוגע להון האנושי: יותר ממחצית מהחברות, כ-53%, מדווחות על עלייה בבקשות רילוקיישן מצד עובדים ישראלים, על רקע שיקולי ביטחון, אי־ודאות גיאופוליטית וחיפוש אחר יציבות אישית ומשפחתית. הדו״ח מזהיר כי מגמה זו עלולה, לאורך זמן, לפגוע במנוע החדשנות המקומי וביכולת של ישראל לשמר ידע, ניסיון וקניין רוחני. לצד הנתונים הגלויים, מצביע הדו״ח גם על תהליכים שקטים אך מדאיגים המתרחשים מתחת לפני השטח. חלק מהחברות בוחן העברת השקעות ופעילויות למדינות אחרות. במקרים מסוימים, חברות שהתמודדו עם פגיעה בשרשרת האספקה המקומית במהלך המלחמה, מצאו אלטרנטיבות מחוץ לישראל. 

עם זאת, הדו״ח מדגיש שהרב־לאומיות לא פועלות מתוך ראייה קצרת טווח בלבד. גם במהלך המלחמה נרשמו השקעות משמעותיות, הרחבת פעילות ומיזוגים ורכישות, וחלק גדול מהחברות המשיכו להשקיע בטכנולוגיות, בתשתיות ובהון האנושי בישראל. בשורה התחתונה קובע הדו״ח כי החוסן שהפגין האקו־סיסטם הישראלי אינו מובן מאליו. ללא צעדים אקטיביים מצד המדינה ליצירת יציבות רגולטורית, מיסויית וגיאופוליטית, קיים חשש לשחיקה הדרגתית אך מתמשכת במעמדה של ישראל כיעד מועדף לפעילות של תאגידים גלובליים.

הדו״ח מציב בכך תמרור אזהרה ברור, אך גם מדגיש כי עדיין קיימת לישראל הזדמנות לשמר ולחזק את מעמדן של החברות הרב־לאומיות כמנוע צמיחה מרכזי של המשק. מנכ"לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI), קרין מאיר רובינשטין, אמרה: "האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) מחויב ליצירת ודאות עסקית, לקידום סביבה רגולטורית מאפשרת ולשמירה על רציפות הפעילות של התעשייה בישראל, במיוחד על רקע השנה המאתגרת שעברנו. גם בזמן המלחמה הקשה, תעשיית ההייטק הישראלית בהן החברות הגלובליות הפועלות בישראל הוכיחו שוב את חוסנה ויכולתה להוביל בחדשנות וביצירתיות".

מתוך הכנס. יח"צ

 

אחרי המלחמה, התעשייה זקוקה לחזון חדש

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: רצפת ייצור במפעל rh בנוף הגליל. צילום: Techtime

טור דעה, מאת המשנה למנכ"ל rh, טל רוזנברג.

המלחמה האחרונה הייתה אסון לאומי בקנה מידה שלא הכרנו זה דורות. היא היוותה משבר אנושי, ביטחוני וכלכלי שהשפיע בן-רגע על כל המשק הישראלי. בתוך זמן קצר התברר לכל עד כמה התעשייה המקומית אינה עוד ענף משקי, אלא תשתית קיומית שמאפשרת למדינה להמשיך לתפקד, לייצר ולספק יציבות גם ברגעים הקשים ביותר. גיוסי מילואים נרחבים, עצירת אספקות בינלאומיות וחוסר ודאות מתמשך אילצו את התעשייה לעבוד בתנאי לחץ קיצוניים. לצד זאת, התעשיה הישראלית הייתה עדיין מחויבת לעמוד בכל התחייבויותיה ללקוחות בארץ ובעולם.

אצלנו בחברת rh, רציפות תפעולית בתקופה כזו התאפשרה בזכות תשתית מקצועית שנבנתה לאורך שנים שכללה יכולות הנדסיות מבוססות, ידע מקומי ושרשרת ייצור יציבה. עם זאת, החוסן שהפגינה התעשייה הישראלית במהלך המלחמה אינו ערובה לעתיד. המלחמה הציפה פערים מהותיים המאיימים על כושר הייצור של ישראל: מחסור בכוח אדם טכנולוגי, רגולציה שאינה מותאמת למציאות תעשייתית מודרנית, עלויות ייצור מטפסות ותלות מסוכנת בשרשראות אספקה גלובליות.

אלו אינם אתגרים מקומיים של מפעלים, אלא סוגיות יסוד של ביטחון כלכלי ושל עצמאות לאומית. לא ניתן להבטיח יציבות ביטחונית או כלכלית כאשר בסיס הייצור המקומי נשחק. אולם לצד האתגר, נפתחת גם הזדמנות אסטרטגית. העולם עובר מהפיכת ייצור מתקדמת, בינה מלאכותית בקווי הייצור, רובוטיקה תעשייתית, אוטומציה רחבה ומערכות ניהול חכמות. ישראל, עם היכולות ההנדסיות והחדשנות הטכנולוגית שלה, יכולה להוביל את המהפיכה הזו, אם תדע להשקיע נכון. בארץ ובעולם יש מפעלים שכבר משלבים פתרונות אלו במרכזי הייצור שלהם, המקצרים זמני אספקה, משפרים את האיכות ומייצרים יציבות תפעולית.

משנה למנכ"ל rh, טל רוזנברג
משנה למנכ"ל rh, טל רוזנברג

לא מדובר בעוד "שדרוג טכנולוגי" – אלא בתנאי הכרחי להישרדותה של תעשייה מודרנית. כדי לממש את הפוטנציאל הזה, ישראל חייבת לממש ביתר שאת תוכנית לאומית סדורה, חוצת-משרדים הכוללת צעדים אמיצים: הטמעת טכנולוגיות ייצור מתקדמות, הכשרות מקצועיות רחבות, הפחתת חסמים רגולטוריים ומיסוי דינמי, תמרוץ ייצור מקומי וקידום מסלולי יצוא מהירים וגמישים.

צעדים אלו אינם צריכים להיחשב כתמיכה בתעשיינים – הם השקעה בחוסן הלאומי של ישראל לעשורים הקרובים. המלחמה המחישה באופן חד כי תעשייה יציבה, מקצועית ומקומית היא מרכיב יסוד ביכולתה של ישראל לשרוד משברים. כעת נחוצה מדיניות חדשה אשר מביטה קדימה ומבוססת על ההבנה שיתרון תעשייתי נבנה לאורך זמן, ומייצר לא רק צמיחה כלכלית אלא עצמאות אסטרטגית אמיתית. העתיד תלוי בהכרעה הלאומית: האם נספק לתעשייה את הכלים הדרושים לה כדי להתפתח ולהוביל – או שנישאר חשופים בבוא המשבר הבא?

רבעון חזק נוסף לתאת. היעד הבא: מיזוגים ורכישות בשוק התעופה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל תאת, יגאל זמיר, לצד מודולי כוח שהחברה מספקת למטוסי F-16

חברת תאת טכנולוגיות (TAT Technologies) המשיכה ברבעון השלישי של 2025 את מגמת הצמיחה בכל הפרמטרים העסקיים, בשורה העליונה והתחתונה כאחת. כעת, מתוך עמדה של איתנות פיננסית החברה שוקלת במוצהר מהלכים אסטרטגיים – כולל מיזוגים ורכישות בשוק התעופה.

ההכנסות ברבעון עלו ב-14.5% לכ-46.2 מיליון דולר לעומת 40.5 מיליון דולר ברבעון המקביל, ואילו הרווח הנקי זינק לכ-4.8 מיליון דולר – קפיצה של כמעט 70%. גם תזרים המזומנים מפעילות שוטפת היה חיובי וחזק, כ-7.5 מיליון דולר. בתשעת החודשים הראשונים של 2025 הסתכמו הכנסות החברה ב-131.5 מיליון דולר, גידול של 18.4%.

לדברי המנכ"ל יגאל זמיר, "תאת פועלת כיום מעמדה של כוח, עם רווחיות יציבה, יצירת מזומנים חזקה ומאזן שכולל יותר מ-47 מיליון דולר במזומן ולמעלה מ-94 מיליון דולר בהון חוזר. על בסיס זה, אנו מתחילים לבחון באופן אקטיבי הזדמנויות שיכולות להוסיף ערך, להשלים את יכולותינו ולהרחיב את היקף פעילותנו. לצד זאת, אנו בטוחים ביכולתנו להמשיך בצמיחה אורגנית ולשפר את שיעורי הרווחיות גם ב־2026 ואילך".

הדוחות הנוכחיים מצטרפים לתהליך שינוי עמוק שעוברת תאת בשנים האחרונות. לצד פעילות הייצור המסורתית של מערכות תרמיות לתעופה, החברה הרחיבה וביססה את פעילות התחזוקה והתיקון למטוסים אזרחיים וצבאיים – פעילות שהפכה למקור הכנסה עקבי ויציב. צבר ההזמנות של החברה הגיע השנה לשיאים חדשים ומשקף ביקוש גבוה בשוק המתאושש.

שוקי התעופה החדשים

חטיבת שירותי התחזוקה (MRO), בעיקר בתחום מנועי העזר (APU) ורכיבי נחיתה וכיבוי, ממשיכה להיות מנוע הצמיחה המרכזי של החברה, אולם החברה מרחיבה את פעילותה לעולמות התעופה החדשים. החברה הקימה בארצות הברית מרכז פיתוח ייעודי למערכות קירור וניהול חום למטוסים חשמליים, היברידיים ואוטונומיים – תחומים שצפויים לצמוח משמעותית בעשור הקרוב. נוכחות זו משלימה את עסקת השירותים ארוכת הטווח ומחזקת את מעמדה של החברה כשחקן בעל פריסה גלובלית.

הנתונים מצביעים על כך שתאת נכנסת לתקופה שבה לא רק התוצאות משתפרות, אלא גם גמישותה האסטרטגית גדלה. הצמיחה בהכנסות וברווחיות, יחד עם תזרים המזומנים החזק, ממקמים אותה בעמדה שבה היא יכולה להרחיב את פעילותה בדרך אקטיבית – לא רק דרך חוזים ושירותים, אלא גם באמצעות רכישות של טכנולוגיות ויכולות משלימות.

פי.סי.בי הכפילה המכירות בתחום מיזעור מערכות אלקטרוניות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: בתוך קו הייצור של iNPACK, חטיבת המיזעור של פי.סי.בי טכנולוגיות. צילום: אסף הבר

בתשעת החודשים הראשונים של 2025 צמחו המכירות של חברת פי.סי.בי טכנולוגיות (PCB Technologies) ממגדל העמק בכ-19% בהשוואה לשנת 2024, והסתכמו בכ-133.18 מיליון דולר. המכירות מייצור מעגלים מודפסים צמחו בכ-12.5% להיקף של כ-62 מיליון דולר, מכירות שירותי ההרכבות האלקטרוניות צמחו בכ-34.4% להיקף של כ-79.6 מיליון דולר, והמכירות במגזר מיזעור המערכות האלקטרוניות צמחו ב-73.5% והסתכמו בכ-5.74 מיליון דולר. זהו התחום החדש והדינמי ביותר בפעילות של פי.סי.בי: מכירות שירותי המיזעור הוכפלו (101%) ברבעון השלישי 2025 בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בכ-2.5 מיליון דולר.

חברת פי.סי.בי טכנולוגיות פועלת בשלושה שווקים מרכזיים: השוק הביטחוני (50% מהמכירות ב-2024), השוק הרפואי (27% מהמכירות) והשוק התעשייתי (23% מהמכירות). מכאן שהפעילות של פי.סי.בי מושפעת עמוקות מהמלחמה, ורוב מכירותיה השנה, בהיקף של כ-111 מיליון דולר, היו לשוק הישראלי. במהלך השנה היא דיווחה על הזמנות רבות לשוק הביטחוני, ורק השבוע עידכנה שהיא זכתה במכרז מלקוח אמריקאי לאספקת מעגלים מודפסים שישולבו בפרוייקט בטחוני אסטרטגי של חברה ביטחונית ישראלית גדולה. בהיקף של כ- 12.8 מיליון דולר. המוצרים יסופקו החל מרבעון הראשון 2026 ועד הרבעון הראשון 2028.

בסך הכל, צבר ההזמנות של החברה הסתכם בסוף הרבעון השלישי בכ-193 מיליון דולר. מתוכן, 87 מיליון דולר הזמנות לייצור מעגלים מודפסים ומצעים, 113 מיליון דולר להרכבות אלקטרוניות וכ-7 מיליון דולר לפרוייקטי מיזעור מערכות אלקטרוניות. חברת פי.סי.בי נמצאת בשליטת קרן פימי (31%) ופועלת בשלושה מגזרי פעילות מרכזיים: ייצור ושיווק מעגלים מודפסים (PCB) ומצעים, הרכבת כרטיסים אלקטרוניים ומערכות, ומזעור מערכות אלקטרוניות (מארזי מיקרואלקטרוניקה). לאחר פרסום הדו"ח הרבעוני, עלתה מניית פי.סי.בי בבורסה של תל אביב בכ-2.7% והיא נסחרת לפי שווי חברה של כ-818 מיליון שקל.

סוף "מודל שני המנועים" של תעשיית השבבים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: היקף ההשקעות הפרטיות בתעשית השבבים הישראלית. מקור: Startup Nation Central

למרות שנים קשות שהחלו בתקופת הקורונה והמשיכו עם המהפיכה המשטרית ולאחר מכן המלחמה הארוכה בתולדות ישראל, תעשיית הסמיקונדקטורס הישראלית שומרת על מעמדה כמקור ידע וחדשנות בקנה מידה עולמי. ניתוח חדש של ארגון Startup Nation Central, מייחס את ההצלחה הזו למודל פעילות המתבסס על שני מנועי צמיחה משלימים: קהילייה אנרגטית של חברות סטארט-אפ חדשניות, אשר פועלת לצידם של מרכזי פיתוח בינלאומיים של חברות מובילות בתעשיית השבבים העולמית.

התוצאה: בישראל מתוכננים היום חלק מהרכיבים החשובים ביותר בעולם, דוגמת מעבדי Gaudi AI וארכיטקטורת Panther Lake של אינטל, מעבדי Graviton CPU של אמזון, מעבדי BlueField DPU של אנבידיה לקישוריות במרכזי נתונים, בקרי האיתרנט של מארוול, מעבדי EyeQ של מובילאיי ועוד. וזה בלי להזכיר חידושים כמו מעבדי Hailo, ה-LiDAR של אינוויז ומעמדה המיוחד של ישראל בתחום המטרולוגיה, שבו היא מחזיקה בכשליש מהשוק העולמי של מערכות בדיקה בקווי ייצור שבבים.

היסטוריה של אקזיטים מסחררים

ב-30 השנים האחרונות בוצעו אקזיטים ישראלים בהיקף של יותר מ-40 מיליארד דולר. על כל 5 דולרים שהושקעו בעשור האחרון בתעשיית השבבים האמריקאית, הושקע דולר אחד בחברות ישראליות. זהו יחס של 1:5, בהשוואה ליחס של 1:15 בהיקף תעשיייית ההון סיכון של שתי המדינות. בשנים האחרונות התייצבו דפוסי ההשקעה: לאחר שנת השיא 2021 שבמהלכה הושקעו 1.2 מיליארד דולר בחברות שבבים ישראליות, כיום הקצב התייצב סביב 0.4-0.5 מיליארד דולר בשנה. ההיקף החציוני של גיוסי השבבים הוא כ-35 מיליון דולר – כפליים עד פי ארבעה ממגזרי ההייטק האחרים.

כ-9% מכל המועסקים בתעשיית ההייטק הישראלית

הבדיקה של SNC זיהתה 250 חברות שבבים הפעילות כיום בישראל, מתוכן 37 חברות הן מרכזי פיתוח מקומיים של חברות בינלאומיות. הן מעסיקות כ-45,000 עובדים, המהווים כ-9% מהמועסקים בתעשיית ההייטק. המעסיקים הגדולים ביותר בתעשייה הם חברת אינטל (9,300 עובדים) וחברת אנבידיה (5,500 עובדים). אגב, שתי החברות האלה גם ביצעו את הרכישות הגדולות ביותר: אינטל רכשה את מובילאיי בשנת 2017 תמורת כ-15.3 מיליארד דולר, ואנבידיה רכשה את מלאנוקס ב-2020 תמורת כ-6.9 מיליארד דולר. העיסקה השלישית בגודלה הייתה מכירת אורבוטק ל-KLA ב-2019 תמורת כ-3.4 מיליארד דולר.

שלב חדש בהתפתחות התעשייה

בעשור האחרון התרחבה תעשיית השבבים הישראלית בכ-16%, אולם כעת היא נמצאת בשלב חדש ואיטי יותר המאופיין במיזוגים ובצמיחה הדרגתית יציבה. יכול להיות שמדובר בהתפתחות טבעית, או במשבר המתפתח בתעשייה. סגן נשיא מוצר ונתונים בארגון SNC, יריב לוטן, אמר שההסתמכות של התעשייה על אקזיטים והעלייה בהוצאות התפעול, האטו את קצב ההקמה של חברות סטארט-אפ חדשות. "האתגר המרכזי העומד כיום בפנינו הוא להתפתח מתעשייה של 'הקמת חברה עבור אקזיט', למודל של 'בניית חברה לטווח ארוך'". מנכ"ל SNC, אבי חסון, הגדיר את הקושי בפשטות: "השלב הבא צריך להיות הצמחה של החברות והפיכתן לחברות עצמאיות גדולות – ולא מכירתן בשלבים המוקדמים".

ברזים מדוייקים מהגליל אחראים לייצור השבבים המתקדמים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל UCT ישראל (המ-לט), ד"ר יהודה סלהוב. צילום: Techtime

חברת UCT ישראל מנוף הגליל נמצאת במהלכה של מהפיכת ייצור ופיתוח שנועדה למקד אותה בשוק בקרת הנוזלים והגזים בתעשיית השבבים המתקדמים. במסגרת המהלך רחב-ההיקף, החברה חנכה בחודש מאי האחרון מעבדת פיתוח ובדיקות בהשקעה של כמה עשרות מיליוני שקלים, החלה בעבודות הרחבת מחסן האספקה הרובוטי שלה והכפלת הקיבולת שלו פי שלושה, משדרגת את קווי הייצור והחלה בקמפיין גיוס 50 עובדים חדשים, בנוסף ל-650 עובדיה בישראל ול-350 העובדים בחו"ל.

החברה פועלת בתחום יוצא דופן: היא מספקת מחברים, ברזים ושסתומים לשליטה בכל תשתיות הנוזלים והגזים של מתקן הייצור, החל מרמת מאגרי הנוזלי והגזים, עבור למערכות הטיפול בחומרים, ההפצה במפעל וכלה בשליטה בנוזלים וגזים בתוך מכונות ייצור השבבים עצמן, ובתאי השיקוע שבהם מיוצרות שכבות הסמיקונדקטור. המערכות מפותחות ומיוצרות בישראל, ונמכרות לחברות החשובות ביותר בתעשייה, כמו אינטל, סמסונג, אפלייד מטיריאלס, LAM ריסרץ', חברת ASML שהתקינה אותם במערכת הליתוגרפיה החדשה לייצור שבבי 2 ננומטר החדשה, חברת ASM ועוד.

פתרונות מדוייקים לסביבה קיצונית

מדובר בטכנולוגיות מיוחדות במינן. סמנכ"ל פיתוח והנדסה, רפי קזמה, מסביר שתהליך ייצור השבבים בפאב דורש העברת גזים ומדיות אגרסיביות בתנאים קיצוניים של לחץ גבוה, טמפרטורות של מאות מעלות צלסיוס וברמת דיוק יוצאת דופן. "זמני הפתיחה והסגירה של הברזים הם פחות מחצי מילי-שנייה. בפאב אין אפשרות להשתמש באטמים, מכיוון שהם מפזרים חלקיקים. אנחנו מפתחים חומרים מיוחדים שאינם מפזרים חלקיקים גם בטמפרטורות גבוהות מאוד. האטימה של הברזים היא של מתכת על מתכת. החלקתם וההתאמה ביניהם כל-כך מדוייקות, שאפילו אטומי הליום אינם יכולים לדלוף בעדם".

מוצרי הולכת ובקרת נוזלים וגזים. סוסי העבודה של תהליך ייצור השבבים
מוצרי הולכת ובקרת נוזלים וגזים. סוסי העבודה של תהליך ייצור השבבים

החברה החלה את דרכה בשנת 1950 בשם "המ-לט" כסדנת ייצור של פתרונות פירזול וצנרת, והתפתחה בהדרגה לספקית פתרונות בקרת זרימה לתעשייה התהליכית ולשווקים נוספים. בשנות ה-80 היא החלה להיכנס לשוק הסמיקונדקטור בסיוע חברת אינטל ישראל, ובהמשך נכנסה לתחום הברזים המדוייקים לתעשיית השבבים (ברזי דיאפגרמה). בחודש אפריל 2021 היא נרכשה על-ידי תאגיד UCT האמריקאי תמורת כ-350 מיליון דולר, וכיום היא פועלת במסגרתו במתכונת של יחידת רווח עצמאית.

המנכ"ל יהודה סלהוב הצטרף לחברה לפני שבע שנים לתפקיד מנהל מחלקה בתחום השיווק, מנהל מוצר ובהמשך כמנהל השיווק. כיום הוא משמש כמנהל הכללי של החברה. לדבריו, המהלכים שהחברה מבצעת מיועדים למקד אותה בעיקר בשוק השבבים ולייצר יכולת עמידה בדרישות החדשות של התעשייה. "המטרה היא להיות חדשניים בשוק הזה. עד לאחרונה, כל תהליך הפיתוח של מוצר חדש, משלב הדרישה ועד להשלמת כל תהליכי הבדיקה, נמשך 12-18 חודשים. כיום התעשייה מצפה שנבצע את כל התהליך ברבע מהזמן. להערכתי, בתוך 2-4 רבעונים נגיע ליכולת פיתוח ואספקת מוצר מוסמך בתוך 3-4 חודשים בלבד".

מה הם המהלכים הנוספים שאתם מבצעים?

"רצפת הייצור שלנו משתרעת כיום על-פני שטח של כ-48,000 מ"ר. אנחנו בונים מחסן אוטומטי אשר יפעיל 3 עגורנים במקביל, שכל אחד מהם יכול לטפל ב-1,500 פלטות מוצר. הוא יתחיל לתפקד בתחילת 2026. הכפלנו את צוות הנדסת הייצור והנדסת המוצר. מרכז הפיתוח והבדיקות שפתחנו השנה מאפשר לנו קיצור תהליכים באמצעות ביצוע כל הבדיקות אצלנו בבית. הוא מספק לנו 95% מהיכולות הנדרשות כדי לספק מוצר מוגמר, ולמעשה מעניק לנו גם יכולת ייצור יתירה. פיתחנו יכולת (New Product Introduction (NPI מלאה. הדבר הזה חיוני על-מנת שנוכל להתמודד עם הזמנות דחופות בלא לפגוע בייצור הסדרתי השוטף".

רצפת הייצור במפעל UCT בנוף הגליל
רצפת הייצור במפעל UCT בנוף הגליל

כיצד תיפקדתם במהלך המלחמה?

"לקוחות רבים חששו שאם ניפגע לא נוכל לייצר ולעמוד במועדי האספקה. הדבר דרש מאיתנו לבצע פעולות הסברה שוטפת גם מול הלקוחות וגם מול ההנהלה בארצות הברית. הצלחנו להתמודד עם הדאגה הזו בזכות העובדה שהמפעל המשיך לעבוד במתכונת הרגילה. לאורך כל השנתיים האחרונות הייתה נוכחות עובדים של 95%. עבדנו במלוא התפוקה. הקושי המרכזי היה במשלוח המוצרים, בגלל הבעיות שהיו בטיסות לישראל. אבל בסופו של דבר הצלחנו לא לאכזב את הלקוחות, וזה המבחן האמיתי".

מה היא המגמה המרכזית אשר צפויה להשפיע עליכם בשנים הבאות?

"אנחנו מסתכלים על שוק המימן ותאי הדלק המימניים, אשר צפוי להחליף את הסוללות החשמליות כמקור של דלק נקי. הממשלות בארה"ב ובאירופה מבצעות השקעות רבות בתחום הזה. בשלוש השנים האחרונות הכפלנו את המכירות לשוק המימן והתידלוק המימני פי חמישה, להיקף של כ-5 מיליון דולר בשנה. על-פי כל התחזיות, בשנים הקרובות הוא יצמח בשיעור של כ-18%-20% בשנה, כאשר הקפיצה המשמעותית של השוק צפויה להתרחש בשנת 2030. עבורנו זהו שוק פוטנציאלי בהיקף של מאות מיליוני דולרים, ואנחנו ממתינים לפריצה שלו כשאנחנו מצויידים בכל המוצרים וההסמכות הדרושים".

צבי מרום יוצא מ-BATM, ביחד עם החברה הרומנית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל BATM, מוטי נגר. צילום: אביתר נגר

חברת באטמ (BATM) מהוד השרון חתמה על הסכם למכירת החברה הבת הרומנית, AMS 2000 Trading Impex, לצבי מרום תמורת כל מניותיו בקבוצת באטמ. עם השלמת העיסקה, לאחר אישור אסיפת בעלי המניות, יפסיק מרום להחזיק במניות באטמ, ויתפטר מחברותו בדירקטוריון החברה. צבי מרום היה ממייסדי באטמ בשנת 1992 ושימש כמנכ"ל החברה עד ינואר 2023. גם היום הוא אחד מבעלי המניות הגדולים ומחזיק בכ-22.2% ממניות הקבוצה.

חברת AMS עוסקת בייבוא והפצת ציוד מעבדות, חומרים ופתרונות דיאגנוסטיקה לשוק הרומני. היא מעסיקה כ-100 עובדים במספר משרדים, מחסן ומעבדות ברומניה. בשנת 2024 הסתכמו מכירותיה בכ-34.2 מיליון דולר. העיסקה מבוססת על הערכת שווי של כ-23.7 מיליון דולר, שהיא גם השווי של כל מניות מרום ב-BATM. החברה מסרה שההצעה של מרום הייתה טובה יותר מהצעה מתחרה שהוגשה לרכישת AMS. העיסקה איננה כוללת שתי מעבדות הנמצאות כיום בבעלות AMS, המבצעות בדיקות בתחומי הגנטיקה, מיקרוביולוגיה, כימיה ואיכות הסביבה, ואחראיות לכ-11% ממכירותיה.

התמקדות בתחומי ליבה מוגדרים

המעבדות האלה יופרדו מ-AMS לפני השלמת העיסקה, ויימכרו בנפרד. מנכ"ל BATM, מוטי נגר, אמר שהעיסקה עם צבי מרום היא צעד משמעותי נוסף בתהליך הארגון מחדש של BATM, המיועד למקד את החברה בתחומי ליבה של פיתוח וייצור מערכות תקשורת וסייבר, ומכשור רפואי לבדיקות מעבדה. "זו תהיה העיסקה הרביעית ב-2025 במסגרת מכירת פעילויות שאינן בליבת העסקים של החברה. אנחנו ממשיכים להתקדם בתהליך היציאה מתחומים שאינם בליבת הפעילות, ומתקדמים בפיתוח פעילויות הליבה, במיוחד בתחומי הצפנת תקשורת (network encryption) ומחשוב בקצה הרשת (edge computing)".

חברת באטמ נסחרת בבורסה של לונדון ובבורסת תל אביב. בעקבות ההודעה עלתה מנייתה בכ-3.3% והיא נסחרת לפי שווי חברה של כ-323 מיליון שקל. במחצית הראשונה של 2025 הסתכמו מכירותיה בכ-60.4 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של 58.9 מיליון דולר במחצית 2024. תחום התקשורת והרשתות היה אחראי למכירות של 6.6 מיליון דולר, תחום הסייבר תרם 5.1 מיליון דולר למכירות, ותחום הדיאגנוסטיקה, הכולל את החברה הבת AMS, תרם כ-20.6 מיליון דולר למכירות החברה. בחודש אוגוסט 2025 היו בקופת החברה 27 מיליון דולר. פירוש הדבר שעיסקת צבי מרום צפויה כמעט להכפיל את היקף ההון שבידי החברה.

חברות השבבים גייסו 5.5 מיליארד דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

תעשיית השבבים הישראלית צומחת בההדרגה מאז אמצע שנוות ה-70, והולידה חברות בעלות השפעה עמוקה על השוק הישראלי. אולם השינויים התכופים בשוק והמהפיכות הטכנולוגיות המאפיינים את התעשייה הזו, גורמים לכך שעתיד התעשייה טמון בסביבה רחבה ודינמית של חברות הזנק אשר מביאות לשוק רעיונות חדשים וטכנולוגיות פורצות דרך. בתחום הזה קיימת בישראל סביבה תוססת מאוד של חברות קטנות בעלות טכנולוגיה עמוקה. בעקבות מחקר שוק שבוצע על-ידי Earth & Beyond Ventures ו־Deloitte Catalyst, הן פירסמו את מפת הסטארט-אפים של תעשיית השבבים בישראל.

70% מהמועסקים עובדים במרכזי הפיתוח של חברות זרות

מהמפה עולה שמדובר בסביבה תוססת הכוללת כ-70 חברות הזנק, אשר גייסו עד היום סכום כולל של כ-5.5 מיליארד דולר. חברות הסטארט-אפ הישראליות מתמקדות במספר תחומים מובחנים.

מעבדים ופתרונות עיבוד: 22 חברות שגייסו 1.8 מיליארד דולר. הן מפתחות שבבים להרצת פקודות ולעיבוד נתונים. בקטגוריה זאת נכללים תחומים כמו שבבים למודלי AI ושיטות חדשות של מחשוב דוגמת מחשוב אופטי, קוונטי, נוירומורפי ועוד.

חישה וצילום: 17 חברות שגייסו 2 מיליארד דולר, המפתחות חיישנים הקולטים אותות מהעולם הפיזי וממירים אותם לנתונים דיגיטליים.

תקשורת: 10 חברות שגייסו קרוב למיליארד דולר. הן מפתחות שבבים להעברת וקבלת נתונים בין מכשירים, מערכות או תשתיות.

זיכרון: 5 חברות שגייסו 350 מיליון דולר, אשר מפתחות שבבים האוגרים או שולפים נתונים דיגיטליים במהלך החישוב, לשימוש מיידי או ארוך טווח.

הספק: 4 חברות שגייסו כ-90 מיליון דולר לפיתוח שבבים המווסתים, ממירים או מנהלים אנרגיה חשמלית לצורך ייעול וייצוב פעולת המערכת.

תשתיות שבבים: 12 חברות שגייסו 220 מיליון דולר, אשר מתמקדות בחדשנות לאורך שרשרת האספקה של ייצור שבבים.

החברות האלה הן מרכיב חשוב בתעשייה בוגרת שבתוכה הן פועלות. התעשייה הזו כוללת כיום כ-200 חברות גדולות ומבוססות המעסיקות כ-45,000 עובדים (כמעט רבע מהם עובדי אינטל ישראל). רבע מהחברות הן מרכזי מחקר ופיתוח של חברות בינלאומיות גדולות המעסיקים כ-70% מהעובדים בתעשייה. חלק ממרכזי הפיתוח האלה מבוסס על חברות ישראליות שנמכרו, דוגמת מלאנוקס, הבאנה לאבס, אנאפורנה, סלנו, גלילאו ואחרות.

תעשיית השבבים בארץ כוללת גם שני מפעלי ייצור שבבים (אינטל וטאואר). אחת מההצלחות הגדולות של התעשייה הישראלית היא בתחום המטרולוגיה – מערכות לבדיקות ומדידות איכות במהלך ייצור השבבים. בתחום הזה, להערכת מחברי הדו"ח, חברות ישראליות דוגמת נובה וקמטק, ומרכזי פיתוח זרים דוגמת אפלייד מטיריאלס, KLA וברוקר, אחראים לכ-30% מהשוק העולמי.

 

proteanTecs הוסמכה לניטור שבבי 2 ננומטר בתהליך N2P של TSMC

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת proteanTecs מחיפה אשר פיתחה טכנולוגכיה לניטור ביצועי השבבים באמצעות גששים (Agents) המותקנים בהם כבר בשלב התכנון, וניתוח המידע המגיע מהם לאחר הייצור, הודיעה שיעילות הטכנולוגיה שלה הוכחה גם עבור התהליך המתקדם ביותר של חברת TSMC, ייצור בתהליך N2P (רוחב צומת של 2 ננומטר). החברה מסרה שמערכת הניטור שלה, proteanTecs Hardware Monitoring System, שולבה בתוך שבב של לקוח המיועד לשוק העיבוד עתיר הביצועים.

שבבי המבחון שיוצרו הועברו לבדיקה מקיפה ולהערכת ביצועים בכלים הסטנדרטיים, והתוצאות הושוו עם המידע שהתקבל ממערכת פרוטאנטקס. המבחן הראה שמערכת הניטור עומדת בציפיות שהוגדרו עבורה, ושהיא בשלה למעבר לייצור המוני ברכיבי 2 ננומטר. מנהלת הטכנולוגיה של proteanTecs, מייסדת-שותפה וה-CTO של החברה, אמרה שההסמכה לתהליך ה-2 ננומטר ממחישה את מעמדה המוביל של החברה בתחום הניטור וניתוח ביצועי שבבים.

"שיתוף הפעולה ההדוק עם TSMC מאפשר לנו לתמוך בלקוחות המשותפים של שתי החברות. השילוב של החומרה עם יישומי התוכנה שלנו, מעניקים ללקוחות מידע חשוב החל משלב התכנון ועד למעקב אחר תיפקוד הרכיבים בשטח. ספקי שירותים מקבלים ניטור רציף של ביצועי המערכות, יכולת ניהול הפסק דינמית ותובנות חשובות להמשך הפיתוח".

טכנולוגיה חדשה למדידת טמפרטורות בתוך השבב

אחת מהצלחות ההסמכה, נעוצה בכך שהחברה התגברה על בעיית מדידת הטמפרטורה בשבבי 2 ננומטר. המדידה המקובלת כיום מתבצעת באמצעות מערך דיודות תרמיות המבוססות על טרנזיסטור ביפולרי (BJT), אולם עקב דרישות המתח שלהן, הן לא מתאימות לשימוש בתהךיכיפם שמעבר ל-3 ננומטר. לכן לא ניתן להשתמש בהן בתהליך N2P. החברה פיתחה את חיישני הטמפרטורה Local Voltage and Thermal Sensor – LVTS אשר ממומשים באמצעות הטרנזיסטורים הקיימים בשבב, ומספקים דיוק מדידה של ±1.0°C. הם מתאימים לרכיבים הבנויים מטרנזיסטורי GAA של הדור הנוכחי ושל הדורות הבאים.

הבדיקה נעשתה במסגרת תוכנית השותפים הטכנולוגיים TSMC IP Alliance Program, אשר נחשבת לאחת מהפעילויות המרכזיות בתוכנית Open Innovation Platform – OIP של TSMC. הפלטפורמה המלאה של proteanTecs, אשר כוללת Agents, Sensors ותשתיות קישוריות, הותאמה לשימוש ברכיבים המיוצרים בטכנולוגיית nanosheet structure. היא קיבלה הסמכה מלאה מ-TSMC וזמינה כעת לשימוש מיידי עבור לקוחות TSMC. היא מתאימה ביותר ללקוחות המייצרים שבבים עתירי עיבוד לשווקים דוגמת AI, ענן, מובייל, רכב ותקשורת.

חברת proteanTecs הוקמה בשנת 2017 על-ידי חלק ממייסדי מלאנוקס ומאז הקמתה היא קיבלה השקעות בהיקף כולל של כ-250 מיליון דולר. בין המשקיעים בחברה: אביגדור וילנץ, אינטל קפיטל, קרן וולדן, ויולה ועוד. לפני שבועיים החברה השלימה גיוס הון רביעי בהיקף של 51 מיליון דולר שהתקיים בהובלת IAG Capital Partners ובהשתתפות Arm וסימנס. בגיוס השתתפו גם משקיעים קיימים כמו אביגדור וילנץ, אינטל, מדיהטק, Koch ופורשה.

המכסים ישפיעו על כשליש ממכירות סקודיקס

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת סקודיקס (Scodix) מראש העין דיווחה שהמכירות במחצית הראשונה של 2025 צמחו בכ-23% והסתכמו בכ-16.4 מיליון דולר (בהשוואה ל-13.4 מיליון דולר אשתקד). ההכנסות ממכירת חומרים מתכלים עלו בכ-25% והסתכמו בכ-3.2 מיליון דולר. הרווח הגולמי זינקבכ-40% והסתכם בכ-6.7 מיליון דולר. החברה דיווחה לראשונה רווח תפעולי במחצית הראשונה של השנה: הרווח הסתכם בכ-324 אלף דולר, בהשוואה להפסד תפעולי של כ-1.5 מיליון דולר אשתקד.

סקודיקס מפתחת ומייצרת מערכות השבחת דפוס (Digital Print Enhancement) המבוססות על פולימר Scodix PolySense. השבחת דפוס הינו תהליך שבו מוסיפים אפקטים מיוחדים למוצר המודפס, דוגמת צבעים מתכתיים, ציפויי לכה, יצירת תבליטים וכדומה. לכן למכירת חומרים מתכלים יש חשיבות רבה במודל העסקי שלה. היעד הנוכחי של החברה הוא לעבור במחצית השנייה (העונה החזקה) לרווחיות נקיה מתמשכת. מנכ״ל סקודיקס, אלי גרינברג, אמר שהעלייה בהכנסות ממכירת חומרים מתכלים מהווה נקודת מפנה. "אנחנו מעמיקים את הקשר עם לקוחות קיימים".

דיגיטליזציה של שוק האריזות

סקודיקס נסחרת בבורסה של תל אביב לפי שווי שוק של כ-91 מיליון שקל. צבר ההזמנות (של מכונות, לא ציוד וחומרים מתכלים) בסוף המחצית הראשונה מסתכם בכ-600,000 דולר, בהשוואה ל-9.7 מיליון דולר אשתקד. החברה הסבירה את הפער הזה במספר גדול של הזמנות מחייבות שהיא קיבלה בעקבות תערוכת "דרופה" שהסתיימה בחודש יוני 2024. החברה מעריכה שהיא תמשיך לצמוח, לאור החלטתה להתמקד במתן פתרונות לשוק האריזות, אשר נמצא בצמיחה ובתהליך מעבר לעולם הדיגיטל.

יחד עם זאת, מכסי הייבוא החדשים של טראמפ מייצרים אי-ודאות מסוג חדש: בסוף יולי 2025 חתם נשיא ארצות הברית על צו נשיאותי מעודכן לתוכנית המכסים, שלפיו שיעור המכס על יבוא סחורות מסוימות מישראל לארצות הברית יעמוד על 15%. כיום, כשליש מהמכירות של סקודיקס הן ללקוחות בארה"ב, והשאר הן ללקוחות באירופה ובישראל. החבר מסרה שהיא "לומדת את ההשפעות של תוכנית המכסים המעודכנת על פעילותה".

יוסי אזרזר מונה למנכ"ל מאסיבית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: יוסי אזרזר ומדפסת מאסיבית 1000 החדשה

יוסי אזרזר נכנס לתפקיד מנכ"ל חברת מאסיבית (Massivit), המפתחת מדפסות תלת-מימד להדפסת חלקים תעשייתיים גדולים. אזרזר מחליף בתפקיד את איגור יעקובוב, אשר שימש כמנכ"ל זמני מאז פרישת מנכ"ל החברה הקודם, ארז צימרמן, שעזב ביולי 2024 לאחר שהחברה נקלעה לקשיים והכריזה על תוכנית התייעלות. אזרזר מגיע למאסיבית אחר שכיהן בארבע השנים האחרונות כסמנכ"ל התפעול של חברת סטרטסיס. לפני סטרטסיס שימש כמנהל הפעילות הגלובלית ושרשרת האספקה של פרוטרום, מנכ"ל חברת סודהסטרים אנטרנשיונל ולפני-כן כמנהל התפעול של מתקני הייצור פאב 18 ופאב 28 של חברת אינטל ישראל.

איגור יעקובוב חזר לתפקידו כסמנכ"ל המחקר והפיתוח של החברה. חברת מאסיבית הוקמה בשנת 2013 על-ידי גרשון מילר, שייסד בעבר את חברת Idanit שפיתחה מכונות דפוס דיגיטליות בפורמט גדול, ולאחר מכן היה שותף גם להקמת חברת אובג’ט (Objet), שנמכרה לסטרטסיס. מאסיבית פיתחה שורה של מדפסות המשמשות להדפסה של חלקים בנפח גדול ותבניות יציקה לשוקי הרכב, ספנות, רכבות, ריהוט, והפרסום.

משבר 2024

מדפסות החברה מאפשרות הדפסה מהירה גם של אבות טיפוס וגם של סדרות ייצור קצרות. בשנת 2024 החברה נקלעה למשבר בעקבות ירידה חדשה במכירת המדפסות הדיגיטליות: ממכירת 29 מדפסות בשנת 2023, המכירות ב-2024 ירדו ל-15 מדפסות בלבד. היקף ההחזרות של מדפסות (בגין עסקאות מכר שהוכרו כהכנסה) בשנים הקודמות היה לא מהותי, אולם ב-2024 חלה עלייה חריגה עם החזרה של 5 מדפסות (3 מהן נמכרו ב-2023).

החברה מעריכה שהירידה במכירות נובעת מאתגרים הכרוכים בהחדרת הטכנולוגיה החדשנית מדפסת מאסיבית 1000, סביבת קבית גבוהה, ומלחמת חרבות ברזל ומעמדה הגיאופוליטי של ישראל. בסך הכל, החברה מעריכה שמכירותיה ב-2024 יסתכמו בכ-4.6 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של כ-15.5 מיליון דולר ב-2023. ביולי 2024 החברה אימצה תוכנית התייעלות אשר כללה החברה תבצע קיצוץ של כ-16% במצבת כוח האדם וקיצוץ בשכרם של יתר העובדים והמנהלים בשיעור של 10%-20% עד סוף 2024. המהלך הביא לצמצום של 350 אלף דולר בהוצאות החודשיות, אשר יישמר גם בשנת 2025.

מאסיבית נסחרת בבורסה של תל אביב לפי שווי שוק של כ-27.5 מיליון שקל.

 

צמיחה של 10% במכירות טאואר סמיקונדקטור

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מפעל טאואר במגדל העמק. צילום: Techtime

ברבעון האחרון של 2024 צמחו המכירות של חברת טאואר סמיקונדקטור (Tower) ממגדל העמק בכ-10% בהשוואה לרבעון המקביל 2023, והן הסתכמו בכ-387 מיליון דולר. תחזית המכירות של החברה לרבעות הראשון 2025 מסתכמת בכ-358 מיליון דולר, שגם הן מייצגות צמיחה של 10% בהשוואה לרבעון הראשון 2024. היקף המכירות ב-2024 כולה הסתכם בכ-1.44 מיליארד דולר, בהשוואה למכירות של כ-1.42 מיליארד דולר בשנת 2023.

מעניין לציין שהרווח הנקי ב-2023 הסתכם בכ-518 מיליון דולר, יותר מפי שניים מהרווח הנקי של 2024, שהסתכם בכ-208 מיליון דולר ב-2024. החברה מסרה שהפער הזה נובע מהכנסות חריגות במהלך 2023: פיצוי של 314 מיליון דולר עקב ביטול עיסקת המכירה לאינטל, והכנסה של 33 מיליון דולר לאחר ארגון מחדש של פעילויותיה ביפן. הדו"ח נרבעוני בלם מגמת צמיחה של מניית החברה בנסד"ק בשנה האחרונה: בסוף ינואר 2025 היא נסחרה במחיר שיא של יותר מ-54 דולר, וכעת היא נסחרת במחיר של כ-46 דולר, המעניקים לה שווי שוק של כ-5.28 מיליארד דולר.

ארגון מחדש של תשתית הייצור

ברבעון האחרון של 2024 עצרה טאואר את הייצור של רכיבים בפרוסות סיליקון בקוטר של 150 מ"מ, מכיוון ששולי הרווח של התהליך הזה הם נמוכים. מדובר בעיקר בהפסקת הפעילות של פאב 1, שהוא המפעל ההיסטורי במגדל העמק שממנו החברה צמחה. המפעל השבית לגמרי את פעילות הייצור שלו בחודש ינואר 2025. החברה מסרה שקווי מוצר אסטרטגיים הותאמו לייצור במתקן הייצור השכן, המבוסס על פרוסות סיליקון בקוטר של 200 מ"מ.

במהלך השנה ביצעה טאואר העברת ייצור נוספת: היא העבירה את הייצור של תהליך BCD ברוחב צומת של 65 ננומטר לרכיבים חסכוניים באנרגיה, מהמפעל היפני בעיר אוזו, למפעל של חברת אינטל באלבוקרקי, ניו מקסיקו (ארה"ב). מדובר באחד מקווי הייצור החשובים ביותר של החברה. מנכ"ל טאואר, ראסל אלוונגר, הסביר בשיחת הוועידה לאחר פרסום הדו"ח, כי המהלך נובע מהצורך להגדיל את קיבולת הייצור של התהליך הפופולרי הזה, ומהאפשרות שניתנה לטאואר להשתמש במפעל של אינטל, בהתאם להסכם שנחתם בין שתי החברות לאחר ביטול עיסקת המיזוג בין טאואר ואינטל.

היעד האסטרטגי: הגדלת משקל ה-300 מ"מ

בסך הכל, הייצור של רכיבי הספק ורכיבים דיסקרטיים היה אחראי לכ-36% מהמכירות ב-2024. לאור תחזיות השוק, החברה צופה עלייה חזקה במכירות בתחום רכיבי ההספק. מכירות ה-RF למוצרים ניידים היו אחראים לכ-29% מהמכירות. בשנת 2025 החברה צופה שהן יירדו מעט, לאור העובדה שהחברה השיגה צמיחה חזקה בשנתיים האחרונות ולאור תחזיות האנליסטים לשוק מכשירי האנדרואיד. רכיבים עבור שוק תשתיות ה-RF, היו אחראים לכ-17% מהמכירות.

אלוונגר צופה שהתחום הזה יצמח משמעותית ב-2025, לאור העובדה שהוא הוכפל בין השנים 2024 ו-2023. המכירות של חיישני תמונה היו אחראיות לכ-15% מהמכירות. אלוונגר צופה צמיחה בינונית בתחום הזה, לאור תחזיות על מגמות בשוק העולמי. כללית, החברה נמצאת בעיצומו של מהלך להגדלת משקל הייצור בפרוסות סיליקון של 300 מ"מ, מכיוון ששולי הרווח כאן גבהים יותר. אלוונגר צופה שבתוך זמן קצר, רוב המכירות של רכיבי RF יהיו של רכיבים המיוצרים בפרוסות סיליקון בקוטר 300 מ"מ.

המלחמה הזניקה מכירות החימוש של אלביט ב-24%

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: משגר הרקטות האוניברסלי PULS. אלביט תספק אותו למדינה אירופית

חברת אלביט מערכות (Elbit) הכריזה על שיא של 22.1 מיליארד דולר בצבר ההזמנות, מהן 66% מלקוחות מחוץ לישראל, כאשר מועדי האספקה של 37% מההזמנות הוא קצר מאוד: שארית 2025 ושנת 2025. נשיא ומנכ"ל החברה, בצלאל מכליס, אמר שצבר ההזמנות הגדול מבטיח את פעילות החברה למשך מספר שנים. המכירות ברבעון השלישי 2024 הסתכמו בכ-1.72 מיליארד דולר, בהשוואה לכ-1.5 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד.

במהלך הרבעון צמחו מכירות חטיבת היבשה ב-24% עקב מכירה מוגברת של מערכות חימוש ותחמושת לצה"ל ומכירות חטיבת התעופה צמחו בכ-7%, בעיקר בזכות מכירת כטב"מים לצה"ל. למלחמה השפעה עמוקה על החברה: בתשעת החודשים הראשונים של 2024 היה השוק הישראלי אחראי לכ-28.5% ממכירותיה, בהשוואה לכ-16.8% בתקופה המקבילה אשתקד. נכון לספטמבר 2024, 8% מעובדיה היו מגוייסים למילואים.

כיום החברה מעסיקה כ-20,000 עובדים בעולם. לא ברור האם שיעור המגוייסים הוא מכלל העובדים או רק מהעובדים בישראל. בנוסף, היא העבירה קווי ייצור מאתרים חשופים לתקיפות (בעיקר בצפון) לאזורים מוגנים יותר במרכז הארץ. בחודש שעבר היא קיבלה ממשרד הביטחון הזמנה בהיקף של כ-200 מיליון דולר, לאספקת הלייזר עבור מערכת ההגנה האווירית "מגן אור" (Iron Beam) הנמצאת בפיתוח אלביט, רפאל ומפא"ת, וצפויה להיכנס לשימוש מבצעי כבר בשנת 2025.

בשנים האחרונות אלביט ממצבת את עצמה כספקית של מערכות שלמות, והדבר מתבטא בהזמנות גדולות מאוד. החודש היא דיווחה על הזמנה של מדינה אירופית בהיקף של 335 מיליון דולר, לאספקת מל"טים מסוג הרמס 900 ומשגרי טילים ורקטות מסוג PULS. הרמס 900 יכול לשהות עד 36 שעות באוויר ולשייט בגובה של 30 אלף רגל. מאז 2011 הוא נירכש על-ידי 20 מדינות.

המשגר האוניברסלי PULS מאפשר להשתמש ברקטות מגדלים שונים בלא צורך לבצע שינויים והתאמות מיוחדות, שכן ניתן להחליף במהירות את ארגזי השיגור (PODS) של כל סוג רקטה, ולהמשיך להשתמש בשאר מרכיבי המערכת, כמו מערכות הבקרה, החיישנים והפיקוד (C4I). לצד המשגרים, הלקוח גם הזמין רקטות מתוצרת אלביט. ההזמנה תסופק בתוך 3.5 שנים.

אלביט נסחרת בנסד"ק בשווי שוק של כ-10.62 מיליארד דולר, שאליו הגיעה לראשונה לאחר פרוץ המלחמה באוקראינה.

סולאראדג' מחקה 600 מיליון דולר משווי המלאי שבמחסניה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מאת יוחאי שויגר

שורה אחת בלטה במיוחד בדו"ח הרבעוני שפרסמה אמש (ד') חברת סולאראדג' (SolarEdge): ההפסד הנקי של החברה ברבעון השלישי 2024 הסתכם בכ-1.2 מיליארד דולר. הפסדי העתק הללו נבעו ממחיקה של 1.02 מיליארד דולר שהחברה נאלצה לבצע בשווי נכסיה בעקבות תהליך של ההערכה מחודשת של שווי כלל נכסיה, שהובל על-ידי סמנכ"ל החכספים החדש של החברה, אריאל פורת. במסגרת המחיקה הכוללת, סולאראדג' מחקה 612 מיליון דולר בשווי המלאי שלה.

חלק מהמחיקה נובע ממוצרים ורכיבים שהחברה סבורה שהיא לא תצליח למכור, וחלק נובע מהורדת מחירים משמעותית וממבצעים שהחברה מבצעת באירופה. הביקוש בשוק האירופי נמוך במיוחד, והחברה החליטה לנקוט במהלך הזה כדי לשמור על נתח השוק שלה ולעודד ביקושים. בעקבות המהלך הזה, סולאראדג' צפויה למכור חלק מהמוצרים שלה במחיר נמוך ממחיר העלות שלהם. בנוסף, החברה מחקה כ-200 מיליון דולר נוספים בציוד ומכונות, הן במפעלים הסולאריים והן במפעל הסוללות בדרום קוריאה. מדובר בציוד שכבר אין בו צורך בשל הצמצום בהיקף הייצור, ומאחר שמדובר בציוד ייעודי שלא ניתן למכור.

ניצחון טראמפ הפיל את המניות הסולאריות

הכנסות החברה ברבעון השלישי הסתכמו ב-260.9 מיליון דולר – עלייה של 3% בהשוואה לרבעון הקודם וירידה של 63% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. ההכנסות באירופה ממשיכות לצלול והגיעו ברבעון האחרון להיקף של 78.9 מיליון דולר, כשליש מכלל הכנסותיה. בשיחת הוועידה עם המשקיעים לאחר פרסום הדו"ח, הסביר המנכ"ל הזמני רונן פייר: "אנחנו נמצאים בתקופת מעבר. לפני 18 חודשים השוק והחברה היו בכיוון של צמיחה מואצת על רקע הביקושים והתחזיות לעתיד. תנאי השוק השתנו במפתיע, והובילו להיווצרות עודפי-מלאי בערוצי ההפצה. ההתאוששות מהמצב הזה ארוכה מכפי שצפינו. המצב הנוכחי מחייב אותנו לבחון כל מרכיב ומרכיב בעסק שלנו ולשנות את הכיוון. בראש סדר העדיפויות של החברה עומדים השגת יציבות פיננסית וארגונית". פייר, שהתפטר בחודש יוני מתפקידו כסמנכ"ל הכספים של החברה לאחר יותר מעשור בתפקיד, מונה למנכ"ל זמני לאחר התפטרותו של המנכ"ל צבי לנדא בחודש אוגוסט. סולאראדג' מצויה כעת בתהליך איתור מנכ"ל חדש. 

אתמול (ד') צללה מניית סולאראדג' בנסד"ק בכ-22%, ככל הנראה על רקע ניצחונו של דונלד טראמפ בבחירות בארצות הברית. גם היום המניה יורדת בשיעור דו-ספרתי במסחר המקדים, ככל הנראה על-רקע פרסום הדו"ח. ניצחונו המשכנע של טראמפ בבחירות הפיל את מניות המגזר הסולארי, וזאת על רקע האפשרות כי יבטל את התמריצים שניתנו בתקופת ממשל ביידן לעידוד השוק הסולארי.

נכשל המו"מ למכירת יומן אקסטנשנס

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת המכשור הרפואי יומן אקסטנשנס (Human Xtensions) מכפר נטר, דיווחה היום (ב') לבורסה על הפסקת המו"מ למכירת כל נכסיה לחברה סינית הנסחרת בבורסה בשנחאי. בשבועות האחרונים ניהלו שתי החברות משא ומתן למכירת כל נכסי החברה, לרבות מלאי, לקוחות, קו ייצור ורכוש קבוע, וכן רישיון שימוש בטכנולוגיה של החברה, תמורת סכום של כ-4.2 מיליון דולר. מדובר במחיר רצפה לחברה שגייסה בנובמבר 2020 כ-159 מיליון שקל בבורסה של תל אביב.

בעקבות ההודעה איבדה מניית החברה בבורסה כ-15% ממחירה, וכעת היא נסחרת לפי שווי שוק של כ-10 מיליון שקל. יומן אקסטנשנס הוקמה בשנת 2012 ופיתחה מערכת אלקטרו-מכנית לביצוע ניתוחים זעיר פולשניים (לפרוסקופיה), הכוללת יחידת הפעלה ושליטה ארגונומית שאותה אוחז המנתח, ומערכת הנעה רובוטית המתרגמת באופן דיגיטלי את תנועות המנתח במכשיר האחיזה לפעולות שמבצע מכשיר הקצה (מחט ותופסן) בתוך הגוף.

המכשיר של החברה מאושר לשיווק על ידי ה-FDA וה-CE, אולם היא לא הצליחה לתרגם זאת להצלחה עסקית ובשלוש השנים האחרונות היא דיווחה על הפסד נקי מצטבר של יותר מ-135 מיליון שקל.החברה הקדישה מאמצים רבים במטרה לנסות להינצל. בדו"ח הכספי של שנת 2023 היא מסרה שהמזומנים שברשותה יספיקו להמשך פעילות רק עד חודש דצמבר 2024.

בסוף 2023 החברה העסיקה כ-50 עובדים. בתחילת שנת 2024 היא יישמה תוכנית התייעלות שכללה בין השאר פיטורי 30% מהעובדים, והשבוע, בעקבות כישלון המו"מ עם החברה הסינית, היא הכריזה על פיטורי 70% מהעובדים הנותרים. בהודעה נמסר שהמגעים לא הופסקו לגמרי: "הצדדים ממשיכים לבחון מתווי עסקה אפשריים אחרים", אולם לא ברור כיצד הם יסתיימו.

בגלל המלאי: מובילאיי צופה ירידה של 50% בהכנסות הרבעון

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל מובילאיי, פרופ' אמנון שעשוע

מניית חברת מובילאיי (Mobileye) התרסקה בשבוע שעבר בשיעור של כ-30%, וזאת לאחר שהחברה פרסמה אזהרה מקדימה, לפיה היא צופה כי ההכנסות ברבעון הראשון של 2024 יהיו נמוכות בכ-50% בהשוואה לרבעון הראשון של 2023, שעמדו על 458 מיליון דולר. הירידה בהכנסות תוביל להפסד תפעולי של 242-257 מיליון דולר ברבעון הראשון.

הסיבה לתחזית השלילית שפירסמה מובילאיי היא המלאים העודפים של מוצריה הנמצאים בידי הלקוחות. משיחות שערכה החברה עם לקוחותיה, בניסיון לאמוד את היקף ההזמנות לשנת 2024, הבינה החברה שהם יעדיפו לעשות שימוש במלאים הקיימים לפני שיבצעו הזמנות חדשות. עודפי המלאי האלה נבנו נוצרו 2021-2022, על רקע החשש של חברות רבות באותם ימים מפני חוסרים בשרשרת האספקה. מובילאיי: "כעת, משחששות שרשרת האספקה דעכו, אנחנו צופים כי לקוחותינו ישתמשו במלאים הקיימים שלהם, ולכן הכנסות הרבעון הראשון 2024 צפויות להיות נמוכות משמעותית".

החברה מעריכה שלקוחותיה מחזיקים כעת במלאי עודף של כ-6-7 מיליון שבבי EyeQ עבור מערכות ADAS. בשלושת הרבעונים הנותרים של 2024 צופה מובילאיי הכנסות דומות לאלה של 2023. אלא שההכנסות הנמוכות ברבעון הראשון ישליכו על התוצאות הכוללות של שנת 2024, אשר צפויות לנוע בטווח של 1.83-1.96 מיליארד דולר, בהשוואה להיקף מכירות כולל של כ-2.08 מיליארד דולר בשנת 2023. בעקבות הירידות במנייה, מסתכם שווי החברה בנסד"ק בכ-24.6 מיליארד דולר.

מניית מובילאיי בנסד"ק בשבוע האחרון. מקור: yahoo finance
מניית מובילאיי בנסד"ק בשבוע האחרון. מקור: yahoo finance

ההפסד התפעולי ב-2024 כולה צפוי להסתכם בכ-378-468 מיליון דולר, יותר מפי 10 מההפסד התפעולי של שנת 2023, אשר צפוי להסתכם בכ-33-37 מיליון דולר. בסך הכול, צופה מובילאיי לשלוח ב-2024 כ-31-33 מיליון שבבי EyeQ, לעומת 37 מיליון שבבים ב-2023. מובילאיי אינה החברה היחידה בשוק שסובלת מאפקט המלאים העודפים. גם חברת סולאר-אדג' (SolarEdge) דיווחה בחודש נובמבר כי הכנסותיה ברבעון הרביעי צפויות לשקף ירידה של 60% בגלל מלאי עודף שהצטבר בקרב לקוחותיה.

Indian Oil תשקיע 10-12.5 מיליון ד' בפינרג'י

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: דגם של טאטא מוטורס, שבו משולבות הסוללות של פינרג'י

חברת Indian Oil מתכוונת לבצע השקעה שנייה בחברת פינרג'י (Phinergy), כך על פי דיווח היום (א') לבורסה בתל אביב. ההשקעה תתבצע דרך חברת-בת של Indian Oil בשבדיה, IOC Sweden AB. הדירקטוריון של פינרג'י אישר להקצות לחברה השבדית כ-28 מיליון מניות תמורת 10-12.5 מיליון דולר. Indian Oil היא שותפה אסטרטגית של פינרג'י מזה מספר שנים בשוק הרכב ההודי. בעקבות ההודעה עלתה מניית פינרג'י בבורסת תל אביב בכ-9% וכעת היא נסחרת לפי שווי של כ-197 מיליון שקל.

ההשקעה תביא את היקף אחזקותיה של Indian Oil בפינרג'י ליותר מ-25%. מאחר שאין בחברה בעלי שליטה, אחזקה משמעותית כזו תקנה לחברה ההודית כוח רב כשל בעל שליטה (מה שקרוי "דבוקת שליטה"), ועל כן מימוש ההשקעה מחייב גם את אישור אסיפת בעלי המניות. חברת פינרג'י פיתחה טכנולוגיה להפקת חשמל "נקי" מריאקציה בין אלומיניום לאוויר, אשר אינה פולטת גזי חממה. לחברה יש שתי קווי פעילות: מערכות גיבוי חשמל, בעיקר לשוק הטלקום, וסוללות לרכבים חשמליים.

הסוללות של פינרג'י מיועדות להוות אלטרנטיבה לסוללות הליתיום, כאשר האנרגיה החשמלית המניעה את המנוע היא תוצר של ריאקציה בין אלומיניום, אוויר ומים. סוללות אלה אמורות להיות קלות יותר, מזהמות פחות, נטענות תוך דקות ספורות ומקנות טווח נסיעה מורחב. Indian Oil היא חברה בבעלות ממשלת הודו, תחת הפיקוח של משרד האנרגיה. החברה ניצבה במקום ה-94 מבין 500 החברות הגדולות בעולם של מגזין פורצ'ן (Fortune 500) לשנת 2022. היא עוסקת בכל שרשרת הייצור והאספקה של נפט וגז, מזיקוק, הולכה וגילוי ועד שיווק לצרכן. בשנים האחרונות החלה להרחיב את פעילותה בתחום האנרגיות המתחדשות.

Indian Oil היא כאמור שותפה אסטרטגית של פינרג'י בשוק ההודי. כחלק מהתוכנית של שתי החברות, שירותי הטעינה המחודשת של הסוללות, כלומר החלפת האלומיניום, יסופקו ברשת תחנות הדלק הקיימות של Indian Oil, המפעילה כ-30 אלף תחנות דלק ברחבי הודו. שתי החברות גם הקימו ב-2021 חברת-בת משותפת בהודו. הצלע השלישית בשיתוף הפעולה הזה היא יצרנית הרכב ההודית טאטא מוטורס (Tata Motors), שכבר הודיעה על כוונתה לשלב את הסוללות של חברת פינרג'י בשני דגמים של כלי-רכב חשמליים.

"יש חברות הייטק המצויות בטראומה. הן זקוקות לסיוע רגשי"

פורסם בתאריך ע"י Techtime

יוזמת Power in Diversity, שפועלת בימים כתיקונם בקידום גיוון תעסוקתי בחברות הייטק, עוסקת בימים אלה באתגר אחר לגמרי: הקשיים הייחודיים שעימם מתמודדים מנהלים ועובדים בהייטק הישראלי על רקע הטבח ב-7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיו.

Power in Diversity יצאה בימים האחרונים בתוכנית המציעה למנהלים, עובדים, אנשי HR וכדומה הדרכות, ללא תמורה, שמטרתן לספק כלים, פסיכולוגיים וארגוניים, כיצד להתמודד עם המורכבות הנוכחית, שבה יש לתת מענה למצוקות הנפשיות של העובדים והמנהלים מצד אחד, ומצד שני לשמור על רציפות תפקודית של הארגון. ההדרכות מתקיימות במתכונת המתאימה לארגון, בין אם מדובר בפגישות אישיות או קבוצתיות, פרונטאליות או בשיחות וידאו.

מי שמובילה את ההדרכות הללו היא ד"ר גלית דשא, המנהלת המקצועית של Power In Diversity. בהכשרתה המקצועית, לדשא יש ניסיון רב בטיפול בפוסט טראומה בקרב נפגעות תקיפה מינית. כעת, היא מזהה סימנים מובהקים של טראומה קולקטיבית במגזר ההייטק. "אני פוגשת בתעשיית ההייטק שיעור מאוד גבוה של אנשים שהאסון הזה פוגש אותם ברמה האישית. יש לאנשים רבים במגזר קירבה לקורבנות, היכרות עם השמות. זו חוויה קבוצתית של אובדן אמון.  זו סיטואציה ייחודית, שבה כולם בארגון מצויים ברמה כזו או אחרת בטראומה. גם הפרודוקטיביות נפגעה משמעותית, הן בשל עובדים רבים שגויסו למילואים והן בשל עובדים אחרים שנמצאים בתפקוד נמוך."

דשא מספקת מספר קווים מנחים לזיהוי תגובות אופייניות למצב של מצוקה. "יש שלוש תגובות אופייניות לטראומה. קיפאון (freeze), מה שבא לידי ביטוי בחוסר תפקוד, עובדים שמתקשים לצאת מהמיטה, לא מחליפים בגדים, לא פותחים מצלמות בפגישות זום כך שלא ניתן להתרשם ממצבם, מתאיידים. התגובה השנייה היא תקיפה (fight), כדוגמת התקפי זעם, פרצי אלימות, תוקפנות, פלאשבקים מסרטוני זוועה. המצב השלישי הוא בריחה (flight), ניתוק, דיסוציאציה."

לדברי דשא, המהות ההישגית של חברת הייטק מקשה על התמודדות עם הסיטואציה הנוכחית. "סטארט-אפ הוא אירוע שאין בו זמן, אי אפשר להוריד הילוך. מדובר בחברות גלובליות, שצריכות לספק את הסחורה. הקולגות או הלקוחות בחו"ל לא תמיד מבינים את הסיטואציה. זו עבודה בעצימות גבוהה, והמשבר הנוכחי מייצר המון אתגרים ביצועיים."

"מנהל לפתע צריך להתמודד עם אותות מצוקה בקרב עובדיו שהוא אינו יודע איך לתת להם מענה: עובדים בתת-תפקוד, עובדים בתפקוד יתר, עובדים שבוכים, שמתפרקים, שמתבלבלים. אנשים שפורקים הכול בפגישת הדיילי, עובדים שלא עונים, שלא פותחים מצלמה בזום. ייתכן שגם המנהל עצמו חווה מצוקה אישית, אינו ישן בלילות. יש מנהלים שמתלבטים איך ובאיזו מידה לשתף את העובדים במצבם, איך לעשות את זה נכון, מצד אחד לא להיות קרים מדי, ומאידך לא לחשוף חולשה גדולה מדי מאחר שהעובדים צריכים להרגיש שיש משענת של יציבות."

דשא מפנה את הזרקור לתפקיד הקריטי של מחלקת משאבי אנוש. "התפקיד הקשה ביותר כעת הוא של צוות ה-HR, שהן לרוב נשים. הן צריכות להסתכל לכל הכיוונים, למנהלים שלמעלה ולעובדים שלמטה, לראות ולזהות ולהבין, ובמקביל לדאוג לאלה שבמילואים. הן הציר של האירוע בארגון. וגם הן לעיתים צריכות עזרה, מאחר שבמקרים רבים מדובר בנשים צעירות  עם ילדים ובעל במילואים. אני מנסה לספק להן כלים שיעזרו להן לזהות סימנים וכיצד להתמודד איתם."

במה את מתמקדת בהדרכות?

"יש צורך בסיוע רגשי. אנחנו מלמדים כיצד לזהות נורות אודומות, איך לפתוח ישיבת צוות, איך להתעניין בצורה רגישה בשלומם של העובדים. כשהסימנים מתחילים להיות אקוטיים, כדאי לפנות לעזרה מקצועית. יכולת השיתוף שלנו נמוכה למדי, אנחנו לא יודעים איך לדבר. זה נכון בעיקר לגבי גברים, וזו תעשייה עם דומיננטיות גברית. יש קושי לדעת כיצד להוציא החוצה דברים בצורה נכונה, כיצד לדבר עם אנשים באופן מיטיב, כיצד לשאול שאלות נכונות בצורה נכונה."

למידע נוסף אודות ההדרכות, בפנייה למייל: [email protected]

 

טכנולוגיות גילוי אש יצאה זמנית מקיבוץ ברור חיל שבדרום

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: גלאי להבה של טכנולוגיות גילוי אש על אסדת נפט בים סין

חברת טכנולוגיות גילוי אש (F&G Detection) הפועלת מקיבוץ ברור חיל שבצפון הנגב, דיווחה היום (ד')  שמתקניה לא ספגו נזק או פגיעה כלשהי עקב המלחמה, ובהתאם להוראות פיקוד העורף, אין כרגע מגבלות על הגישה והפעילות במתקניה בקיבוץ ברור חיל. יחד עם זאת, היא הסיטה לתקופת זמן מוגבלת את מרבית הפעילות שהתקיימה בקיבוץ ברור חיל אל מתקניה האחרים. להערכת החברה, המלחמה או המצב הביטחוני הנוכחי לא צפויים לפגוע מהותית בפעילותה העסקית בשנת 2023. "מערך הייצור והאספקה של פועל באופן רציף. החברה ממשיכה בפעילות מחקר ופיתוח בהתאם לתוכניות המקוריות, תוך התאמה למצב הביטחוני בהתאם להנחיות פיקוד העורף.

"החברה פועלת באופן רציף ומתמשך במטרה לצמצם ככל האפשר פגיעה עתידית בפעילותה, גם אם המצב הביטחוני יימשך. החברה ערוכה מבחינת תשתית הייצור, רמת המלאי ומקורות אספקה להבטיח את כל הצרכים ולעמוד בכל הדרישות לאספקה בחודשים הקרובים". חברת FGD הוקמה בשנת 2017 על-ידי היו"ר יחיאל ספקטור (מייסד ספקטרוניקס) והמנכ"ל חביב פרלמן.

החברה מפתחת ומייצרת גלאי להבה המבוססים על חיישנים אופטיים, אשר מותקנים בחברות מובילות כמו טסלה, ספייס אקס, האניוול, סימנס, שדה התעופה של לוס אנג'לס ועוד. בין השאר היא נמצאת כיום בתהליכי פיתוח של גלאי גז, אשר נמצאים בשלבי בדיקה בחברת התקינה HSE עבור חברת דלק גדולה. כיום החברה מעסיקה כ-40 עובדים, מחציתם בישראל ומחציתם בארה"ב, כאשר מתקני הפיתוח והייצור שלה פועלים משני מבנים שכורים בקיבוץ ברור חיל הסמוך לשדרות.

חברת F&G Detection נסחרת בבורסה של תל אביב לפי שווי שוק של כ-150 מיליון שקל. בשנת 2023 צמחו מכירותיה בכ-88% והסתכמו בכ-4.3 מיליון דולר. לפני כחודשיים נחתם הסכם הבנות עם חברת האניוול אשר מעוניינת לשווק את גלאי החברה ללקוחותיה. גלאי הלהבה של החברה מבוססים על טכנולוגיית IR וכוללים צילום וידאו המאפשר הקלטת אירועים וצפייה בזמן אמת. לאחרונה היא חתמה על הסכם להקמת קו ייצור של גלאים בקזחסטן, עבור תעשיית הנפט של המדינה. קזחטן מחזיקה בכ-3% מממאגרי הנפט בעולם. מטרת ההסכם היא להתחרות במכרזים ממשלתיים לאספקת גלאי להבה וגז לתעשיות הנפט והגז המקומיות.

מניית סולאר-אדג' התמוטטה ב-27%

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מניית סולאר-אדג' בשבוע האחרון בנסד"ק. מקור: yahoo finance!

מניית חברת סולאר-אדג' (SolarEdge) צנחה אמש (ו') במסחר בנסד"ק בשיעור של 27%, בעקבות התרעה של החברה שהכנסותיה ברבעון השלישי יהיו נמוכות משמעותית מהתחזית המכירות וצפויות להסתכם בטווח של 720-730 מיליון דולר, במקום ההערכה הקודמת של 880-920 מיליון דולר. בעקבות העידכון הזה, החברה תסיים את הרבעון בהפסד תפעולי (GAAP) של 9-28 מיליון דולר. הדו"ח הכספי המלא צפוי להתפרסם ב-1 בנובמבר 2023.

מאז תחילת השנה איבדה מניית סולאר-אדג' כ-70% מערכה וכיום היא נסחרת בשווי שוק של כ-4.69 מיליאר דולר. בהודעה למשקיעים הסביר מנכ"ל החברה, צבי לנדא, כי במחצית השנייה של הרבעון השלישי חלה האטה משמעותית בפעילות החברה באירופה, שבאה לידי ביטוי בביטולים ובדחיות בלתי צפויות של הזמנות ממפיצים באירופה. "אנחנו מייחסים זאת למלאים גבוהים מהמצופה בערוצי ההפצה ולהיקף התקנות נמוך מהמצופה, בייחוד בחודשי הקיץ ובחודש ספטמבר, חודשים שבהם היקף ההתקנות אמור להיות גבוה", אמר.

מכה בשוק המרכזי

החברה צופה כי מגמה זו תיאפיין  גם את הרבעון האחרון של השנה, וגם בו צפויות ההכנסות להיות נמוכות משמעותית מהמצופה כל עוד המלאים נותרים גבוהים. השוק האירופי הוא השוק הגדול והחשוב ביותר של סולאר-אדג', והיה אחראי לכ-54.3% מהמכירות בשנת 2022 (בהשוואה לכ-45% בשנת 2021). ארה"ב היתה אחראית לכ-36.5% מהמכירות ב-2022 ואוסטרליה לכ-9.2% מהמכירות. כיום החברה מעסיקה כ-5,000 עובדים, מהם כ-1,500 במחקר ופיתוח והשאר בייצור ובשיווק ומכירות. כ-700 עובדים נמצאים באירופה. השאלה המרכזית כעת היא האם מדובר בכישלון של החברה, או במגמה בשוק האירופי כולו.

לנדא הדגיש כי הדבר אינו קשור למלחמה בישראל. "שינוי התחזית אינו קשור לאירועים הטרגיים בישראל. אף שהיתה השפעה על השגרה היומיומית במטה שלנו. המפעלים שלנו פתוחים ברחבי העולם, לרבות בישראל, ואנחנו ממשיכים לשרת את הלקוחות ללא הפרעה". דו"ח הרבעון השלישי הגיע כמו רעם ביום בהיר, לאחר שברבעון השני החברה דיווחה על עלייה משמעותית בהיקף המכירות באירופה ועל שיפור כולל במכירות: ברבעון השני צמחו המכירות מ-728 מיליון דולר ב-2022 לכ-991 מיליון דולר ב-2023, ובמחצית הראשונה של 2023 הסתכמו מכירות החברה ביותר מ-1.9 מיליארד דולר, בהשוואה למכירות של כ-1.38 מיליארד דולר במחצית הראשונה 2023. גם הרווח הנקי עלה בתקופה הזאת בחדות: מכ-48 מיליון דולר במחצית הראשונה 2022, לכ-258 מיליון דולר במחצית הראשונה 2023.

קומפיולאב: המכירות עולות, צבר ההזמנות קטן

פורסם בתאריך ע"י Techtime

במחצית הראשונה של 2022 צמחו המכירות של חברת קומפיולאב (Compulab) מיוקנעם בכ-13% והסתכמו ב-63.1 מיליון שקל. הרווח נטו זינק מכ-1.2 מיליון שקל אשתקד לכ-5.2 מיליון שקל השנה. אחת מהתופעות המעניינות בדו"ח של החברה קשור לשינויים גלובליים במאפייני שוק הרכיבים. החברה דיווחה שלמרות ההצלחה במכירות, צבר ההזמנות נמצא בתהליך ירידה עקבי: מכ-30.7 מיליון שקל בדצמבר 2022, לכ-20.3 מיליון שקל ביוני 2023 וכעת להיקף של כ-18 מיליון שקל בלבד.

החברה הסבירה שמדובר בתופעה גלובלית: "הירידה בצבר ההזמנות נובעת בעיקרה מקיצור זמני האספקה. מרבית הלקוחות מעדיפים היום להצטייד בהתאם לצרכים המיידים – ולא לבצע הזמנות ארוכות טווח". ראוי לציין שהתופעה הזאת גם מורגשת אצל מפיצות הרכיבים הגדולות בעולם. בשנה שעברה אמר ל-Techtime מנהל המכירות של מאוזר EMEA שכאשר צבר ההזמנות יתחיל לרדת, "נדע שמשבר הרכיבים מתחיל להסתיים".

קו הייצור של חברת קומפיולאב ביוקנעם
קו הייצור של חברת קומפיולאב ביוקנעם

החברה הוקמה ב-1992 על-ידי אריה יהב וגדעון ימפולסקי, אשר רכש ב-2012 את השליטה בחברה ביחד עם קבוצת משקיעים. החברה החל את דרכה בתור לשכת תכנון ופיתוח, ובשנת 1997 החלה לפתח מוצרים עצמיים לשוק המערכות המשובצות. בכיום היא מפעילה שני קווי מוצר מרכזיים: כרטיסי מחשב (Computer on Module) המיועדים למערכות משובצות ומבוססים על ארכיטקטורת ARM, ומחשבים זעירים קומפקטיים ומוקשחים מבוססי x86 של אינטל, אשר כוללים טכנולוגיית קירור עצמית מבוססת "ארובות אוויר" (Buoyancy Effect) ופועלים ללא מאווררים.

בשנים האחרונות החברה מגבירה את פעילותה בתחום המחשבים הזעירים ליישומי IoT. בדומה לחברת ואריסייט המתחרה, גם קומפיולאב מייצרת בעצמה את המוצרים, במפעל הייצור שלה ביוקנעם אשר כולל 3 קווי השמות SMT. בין לקוחותיה: סימנס, גוגל, לוקהיד מרטין, רייתאון, פיליפס, Future Electronics ועוד. החברה נסחרת בתל אביב לפי שווי שוק של כ-129.5 מיליון שקל.

אלטק מחפשת חברה לרכישה בארה"ב

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל אלטק, אלי יפה. שיפור בכל המדדים המרכזיים

יצרנית המעגלים המודפסים (PCB) מפתח תקווה, חברת אלטק (Eltek), החליטה להגדיל את היקף פעילותה בשוק האמריקאי ומחפשת חברה לרכישה בארה"ב, כך מסר סמנכ"ל הכספים של החברה, רון פרוינד, בשיחה עם אנליסטים בעקבות פרסום דו"ח הרבעון השני 2023. "עדיין לא איתרנו את החברה המתאימה", הוא אמר. "כיום אנחנו נמצאים בשלב שבו אנחנו מחפשים חברת מטרה שמתאים לנו לרכוש אותה". מהמידע לא ברור אם אלטק מחפשת נציגות בארה"ב או חברה בעלת תשתית ייצור בארה"ב.

במהלך הרבעון השני של 2023 צמחו מכירות החברה בכ-21% והרווח התפעולי השתפר בכ-300%. היקף המכירות ברבעון הסתכם בכ-11 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של כ-9 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. במחצית הראשונה של 2023 הסתכמו המכירות בכ-22.5 מיליון דולר – בהשוואה לכ-18.8 מיליון דולר אשתקד. החברה שיפרה את ביצועיה בכל המדדים החשובים: הרווח הגולמי ברבעון האחרון צמח ל-27% מהמכירות ולהיקף של 3 מיליון דולר – בהשוואה ל-18% מהמכירות והיקף של 1.8 מיליון דולר אשתקד. הרווח הנקי צמח בכ-74% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכם בכ-1.3 מיליון דולר.

בסיום הרבעון הצטברו בקופת החברה 8.3 מיליון דולרים לאחר תשלומי כל החובות עבור הלוואה בנקאית בהיקף של 1.7 מיליון דולר, ולאחר תשלום קנס בהיקף של 350 אלף דולר, שהושת על-ידי המשרד לאיכות הסביבה בגין חריגות מתקנות חוק אוויר נקי בשנים 2019-2020. מנכ"ל אלטק, אלי יפה, אמר בשיחת הוועידה, שהחברה הגיעה להישג הזה למרות שהרבעון השני מאופיין במספר קטן יחסית של ימי עבודה. יפה: "ראינו דרישה גוברת למוצרים ברמת איכות ואמינות גבוהה (high-end, high-reliability). שוק המעגלים המתקדמים צפוי לצמוח בשנים הבאות בעיקר בזכות הגידול בשוקי הביטחון, התעופה והציוד הרפואי".

"המגמות המרכזיות בשווקים אלה הן דרישה למעגלים בעלי ביצועים גבוהים יותר, מיזעור מעגלים מודפסים וצורך במעגלים העומדים בדרישות בטיחות מחמירות". כדי להתמודד עם הביקוש, החברה הגדילה את מצבת העובדים ב-24% מאז תחילת 2022, וביצעה השקעות בחידוש ובהרחבת תשתית הייצור. ראוי לציין שכיום תשתית הייצור שלה מאפשרת להגיע להיקף מכירות של 11-13 מיליון דולר ברבעון. לכן כדי לצמוח היא זקוקה להגדיל את תשתיות הייצור. יפה סיפר שהחברה ביצעה הזמנות של ציוד נוסף לייצור מעגלים מודפסים, אשר יותקן במפעלה בשנים 2024-2025.

ראוי לציין שגם ברבעון הראשון דיווחה אלטק על שיפור בתוצאות: צמיחה של 18% במכירות וגידול של 144% ברווח התפעולי. בעקבות הדו"ח ההוא זינקה המניה בנסד"ק ביותר מפי שניים, והגיעה ביוני 2023 לשיא של 10.98 דולר. מאז המנייה ביצעה תיקון חלקי כלפי מטה, וכיום היא נסחרת במחיר של 8.7 דולר, המעניק לחברה שווי שוק של כ-51.4 מיליון דולר.

טלסיס במו"מ לרכישת כל מניות ואריסייט

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: אוהד יניב, מנכ"ל ואריסייט. "בשוק שלנו אי-אפשר להסתמך על קבלנות משנה". צילום: Techtime

דירקטוריון חברת טלסיס (Telsys) מינה צוות של שלושה דירקטורים לצורך ניהול משא ומתן מול ארלדן טכנולוגיות ובעלי המניות בחברת ואריסייט, במטרה לרכוש את כל מניות ואריסייט ולהחזיק ב-100% ממניותיה. חברת ואריסייט ׁׁ(Variscite) מלוד עוסקת בפיתוח וייצור מודולים ממוחשבים (System on Modules) להטמעה במערכות הלקוח, ערכות פיתוח וכרטיסי הרחבה. כיום החברה מעסיקה יותר מ-100 עובדים. החברה ממוקדת בלקוחות מהשוק התעשייתי והרפואי, ופועלת במתכונת של יצרנית אלקטרוניקה קלאסית ומייצרת את הכרטיסים במפעלה בקריית גת.

המהלך ישנה את אופייה של חברת טלסיס, אשר תיהפך לחברה שבעיקרה היא חברת מו"פ וייצור, ופחות חברה הפועלת בשוק הפצת הרכיבים: בשנת 2022 הסתכמו מכירות ואריסייט כ-324.7 מיליון שקל, ואילו מכירות טלסיס עצמה הסתכמו בכ-108.4 מיליון שקל בלבד. כיום מחזיקה טלסיס בכ-70% ממניות ואריסייט והשאר נמצאות בידי ארלדן (כ-21%) והעובדים. במידה והעיסקה עם ארלדן תתבצע, תחזיק טלסיס בכ-93% ממניות ואריסייט, ואז היא תציע לעובדי ואריסייט להצטרף אל העיסקה ולמכור לה את אחזקתם בחברה, כך שהיא תגיע לשיעור אחזקה של 100%.

ראוי לציין שחברת ארלדן החזקות (החברה האם של ארלדן טכנולוגיות) מחזיקה כיום בכ-26% ממניות טלסיס, אשר נסחרת בבורסת תל אביב לפי שווי שוק של כ-1.64 מיליארד שקל (כמעט כפול משווייה באוגוסט 2022). השלמת העיסקה תהיה סיומו של מהלך איטי וסבלני של צבירת מניות ואריסייט לאורך השנים. טלסיס ביצעה את השקעתה הראשונה בוואריסייט בשנת 2014, כאשר היא רכשה כ-32% מהמניות תמורת 8.3 מיליון שקל. מאז היא מגדילה בצעדים קטנים ובהתמדה את חלקה בחברה. המהלך האחרון בוצע בפברואר 2023 שבמסגרתו היא רכשה כ-1.68% ממניות ואריסייט תמורת 25.078 מיליון שקל. כלומר, ואריסייט השיגה שווי שוק של כ-1.5 מיליארד שקל.

ואריסייט מפעילה מספר קווי SMT במפעל הייצור בקרית גת
ואריסייט מפעילה מספר קווי SMT במפעל הייצור בקרית גת

מנכ"ל ואריסייט ב-13 השנים האחרונות, אוהד יניב, הסביר ל-Techtime שהחברה פועלת בשוק ייחודי שאין בו ענקים דומיננטיים. יניב: "הענקים אוהבים לייצר מוצרים אחידים בכמויות גדולות של כמיליון יחידות. הלקוחות שלנו רוכשים מוצרים בכמויות של כמה מאות עד כמה עשרות אלפי יחידות בשנה. הם גם זקוקים לליווי טכנולוגי. השוק שלנו בנוי מאלפי לקוחות בעלי התמחויות מיוחדות, ולכן הוא פחות מעניין את הענקיות. בעבר ניסו חברות ענק לייצר כרטיסי SoM במחיר אטרקטיבי, אולם הן תמיד נכשלו.

"אנחנו מתבססים על מעבדים מבוססי Arm של NXP ושל Texas Instruments, ומתחייבים לזמינות ולאורך חיי מוצר ארוכים. חברת NXP למשל, מתחייבת לספק את המעבדים לפחות 15 שנים. במקביל, אנחנו מתחייבים לספק כרטיסי NXP לכל אורך אותה התקופה, ולבצע את כל ההתאמות וכל העידכונים כדי לספק ללקוחות כרטיס תואם לחלוטין לכרטיס המקורי שהוא רכש. כיום אנחנו מוכרים בעולם כיצרנית SoM גדולה המופצת בין השאר על-ידי חברת  Arrow העולמית".

מדוע החלטתם לבצע ייצור עצמי?

"הגענו למסקנה שאתה לא יכול לייצר מוצר כמו שלנו בכמויות של מאות אלפי יחידות ולהיות תלוי בקבלן חיצוני. הייצור העצמי מאפשר לנו לשלוט באופטימיזציה של המוצר ובהגדרת רמת האיכות. אנחנו מייצרים להזמנה – לא למלאי – ולמרות שהמוצרים שלנו גנריים, יש בהם מרכיב גדול מאוד של מודולריות המאפשר ללקוח לתפור את המוצר לצרכיו. אי-אפשר לעשות את זה באמצעות קבלנות משנה. תשתית הייצור שלנו מתבססת על מספר קווי SMT, כאשר אנחנו שומרים על רמת רזרבת ייצור של 25%-30% כדי להתמודד עם צרכים פתאומיים".

"העובדה שאנחנו מייצרים את הכרטיסים בעצמנו איפשרה לנו להתמודד עם המחסור ברכיבים בשנות הקורונה, ולסייע ללקוחות שלנו להמשיך ולתפקד גם בחודשים הקשים ביותר. צריך לזכור שבכרטיס ממוצע שלנו יש 300-500 רכיבים ואנחנו מבצעים בדיקות מלאות, כולל בדיקה פונקציונלית של כל כרטיס. לכן גם אין כוונה להוציא את הייצור מהחברה בעתיד – ואריסייט היא חברת High Mix Low Volume מובהקת. היום אנחנו אפילו מגדילים את המלאים שלנו – כדי שנוכל להיכנס למשבר הבא במצב יותר טוב מאשר נכנסנו למשבר הקודם".

ההייטק מתחיל לברוח מישראל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

תעשיית ההייטק הישראלית מתחילה לצאת מההלם הראשוני של הרפורמה משפטית, והיא מתארגנת לעבודה במתכונת חירום חדשה – בעיקר מחוץ לישראל. סקר שוק חדש של עמותת Start-Up Nation Central אשר נערך בסוף חודש יולי 2023, מגלה שחברות טכנולוגיות רבות מתחילות לבצע מהלכים כמו העברת כספים לחו"ל, פיטורי עובדים ובסופו של דבר התנתקות מישראל.

לפני כחודש שוחח Techtime עם אחד מהמנהלים של קרן הון סיכון מהגדולות בישראל. הוא סיפר שהקרן עדיין משקיעה בחברות ישראליות, "אולם המשקיעים דורשים מאיתנו להשקיע רק בחברות הרשומות בחו"ל". הנתונים שנאספו על-ידי SUNC מגלים שככל הנראה המצב גרוע בהרבה. האווזה שהטילה כל-כך הרבה ביצי זהב בשנים האחרונות, מתחילה להתעייף.

בסקר השתתפו 734 נשאלים, מהם 615 היו מנהלים בחברות טכנולוגיות ובחברות סטארט-אפ ו-115 נשאלים היו מנהלי קרנות הון סיכון וגופי השקעה. מהתשובות שלהם התקבלה תמונת מצב מדאיגה: 68% מחברות הסטארט-אפ החלו לנקוט בצעדים אקטיביים של יציאה מישראל, הכוללים שינוי מיקום רישום החברה, העברת פעילות המטה ואפילו פיטורי עובדים.

כ-22% מהחברות דיווחו שהן כבר הוציאו את יתרות המזומנים שלהן מישראל, ואילו 37% מהמשקיעים דיווחו שחברות הפורטפוליו שלהם הוציאו לחו"ל חלק מיתרות המזומנים שלהן. 20% מהמשקיעים דיווחו שחברות פורטפוליו שלהם החלו בשינוי מיקום החברה, ו-69% מהמשקיעים דיווחו שחברות פורטפוליו שלהם יעשו זאת בעתיד.

נזק שיהיה קשה מאוד לתקן

מנכ"ל Start-Up Nation Central, אבי חסון, הזהיר: "תהליכים כמו העברת חברה לחו"ל או פתיחתה מלכתחילה מחוץ לישראל, הינם תהליכים שאחריהם יהיה קשה להחזיר את הגלגל לאחור". אחד מהקשיים בניתוח תגובת התעשייה למהפיכה המשטרית הוא המיתון בכל תעשיית ההייטק העולמית. בהקשר הזה מציין הסקר שכ-65% מהמשקיעים סבורים שבארה"ב כבר רואים סימני התאוששות מהמשבר – ובישראל רק 12% מהמשקיעים סבורים שיש סימני התאוששות.

יחד עם זאת, מדובר במצב משתנה, ונראה שהנטייה לצאת מישראל היא בעלת דינמיקה משל עצמה, אשר תייצר מציאות חדשה. אי-אפשר להתעלם מההשלכות החמורות של מצב שבו הרוב המכריע של חברות הסטארט-אפ מתכנן לבצע צעדים אשר יצמצמו את חשיפתו לישראל. 76% מהחברות מתכננות להגיב למצב באופן אקטיבי, אם באמצעות הוצאת כספים לחו"ל (31%), רישום החברה מחוץ לישראל (29%), הוצאת עובדים לרילוקיישן (21%), פיטורי עובדים (15%) וכדומה.

התוצאה: רוב מוחץ של בכירים בחברות ההייטק ובקרב המשקיעים סבור שהחקיקה משפיעה על התעשייה לרעה: 78% ממנהלי החברות ו-84% מהמשקיעים ציינו שיש לחקיקה השפעות שליליות על פעילות החברות שלהם. בנוסף, 80% מהמשקיעים סבורים שלהידרדרות היחסים בין ישראל וארה"ב תהיה השפעה שלילית על תעשיית ההייטק הישראלית. כבר היום ניתן לחוש בפעמי העתיד המטריד הזה: 67% מהמשקיעים דיווח שהחלו להשקיע או שוקלים להשקיע בחברות זרות. מתוך המשקיעים שהשקיעו בעבר בחברות זרות – 28% החליטו להגדיל את ההשקעות בחו"ל על חשבון השקעות בישראל.

SCD פיתחה גלאי SWIR דואלי, הכולל Standard Imaging ו-Event Imaging

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: המנכ"ל הנכנס של SCD, קובי זאושניצר

חברת SCD הנמצאת בבעלות משותפת של אלביט ורפאל החלה לייצר חיישן Infrared חדש, אשר משלב גם יכולות חדשניות של Event Base Imaging בתחום ה-SWIR וגם יכולת Imaging מהיר בו-זמנית בשבב יחיד. בשיחה עם Techtime העריך מנכ""ל החברה, קובי זאושניצר, שזהו החיישן הראשון מסוגו בעולם אשר מאפשר יכולת הדמאה של Events ב-SWIR ויותר מכך, זהו החיישן הראשון מסוגו בעולם אשר מאפשר גם חישה רגילה וגם חישת Events בו-זמנית באותו גלאי. החיישן, מדגם SWIFT-640 EI, הוא בעל פיקסלים בגודל של 10 מיקרון (כל צלע) אשר מייצרים תמונות בקצב של עד 50KHz. הוא מספק שני ערוצי וידאו בו-זמנית: ערוץ SWIR סטנדרטי וערוץ SWIR מבוסס אירועים (Event-based Imaging – EBI).

זאושניצר: "להערכתנו זהו חיישן ה-SWIR הראשון בעולם שיש לו יכולות EBI. זהו מכפיל כוח. הוא מאפשר למערכות עם בינה מלאכותית לקבל החלטות בצורה טובה ויעילה יותר, תוך חיסכון בהספק ובזמן, מכיוון שהמערכת מאתרת אירועים ברמת ה-FPA, יכולת שכיום דורשת כח עיבוד רב ומשאבי מחשב משמעותיים על-מנת לגלות את אותם אירועים. הגלאי הוא בעל מערך של 640 על 512 פיקסלים מסוג InGaAs אשר כולל גם יכולות Asynchronous Laser Pulse Detection (ALPD). כלומר יכולות לזהות מספר אירועי לייזר בו-זמנית.

"היכולות האלה חשובות למערכות המבצעות פעולות כמו הכוונת חימוש מדויק, איתור מקורות ירי עויין, מיון וסיווג מהירים, יישומי צילום היפר-ספקטרלי, התמצאות סביבתית, רובוטיקה וכדומה". חברת SCD פועלת במתכונת של חברה אנכית, אשר מפתחת ומייצרת את המוצרים שלה מרמת השבב ועד רמת מודול הווידאו אשר מוכן לאינטגרציה על-ידי בתי המערכות. "אנחנו מוציאים מהפאב שלנו מוצר שלם: מודול וידאו IR הכולל חיישן ארוז, אשר מבוסס על שבב IR שאנחנו מייצרים במפעל שלנו בכרמיאל ורכיב ASIC שפיתחנו בעצמנו. הם מחוברים אחד אל השני בטכנולוגיית Flip Chip וארוזים במפעל שלנו למוצר מוגמר".

200 מיליון דולר מכירות

חברת SCD פועלת מפארק התעשיות לשם שבגוש משגב בגליל (השם הוא קיצור של Semi Conductor Devices), ומעסיקה כ-600 עובדים, רובם במטה החברה בישראל אשר כולל גם את מרכז הפיתוח ואת מפעל ייצור השבבים של החברה. בשנת 2022 הסתכמו מכירותיה בכ-190 מיליון דולר. זאושניצר נכנס לתפקיד מנכ"ל החברה בחודש אפריל 2023, לאחר ששימש במשך 9 שנים כסמנכ"ל שיווק ופיתוח עסקי של החברה. הוא החליף בתפקיד את דני סלסקי, שעבר לתפקיד מנכ"ל חברת אירונאוטיקס, הנמצאת בבעלות חלקית של רפאל.

בדיקת פרוסה שיצאה מקו הייצור של SCD. משמאל: גלאי SWIFT 640 EI החדש
בדיקת פרוסה שיצאה מקו הייצור של SCD. משמאל: גלאי SWIFT 640 EI החדש

"אנחנו נחשבים לאחת מהחברות המובילות בעולם בתחום חיישני ה-IR בכל אורכי הגל של אינפרה אדום. אנחנו מוציאים מהפאב שלנו מוצר אשר מוכן לשילוב במערכות ה-EOIR של הלקוחות שלנו: מודול Video ל-IR הכולל חיישן ארוז, עם כרטיסי עיבוד צמודים ואשר מותאמים למגוון רחב של צרכים ואפליקציות בשוק הביטחוני ובשוק האזרחי".

מה הם שוקי היעד המרכזיים שלכם?

"הפעילות המרכזית שלנו היא ייצור חיישנים עבור תעשיית התעופה והביטחון, אם כי אנחנו גם מספקים מוצרים לחברות אזרחיות הזקוקות לטכנולוגיות הצבאיות, כמו למשל חיישנים להתקנה במכונות בדיקה בתעשיית ייצור השבבים (Image Inspection) או מערכות איתור דליפות גז (Optical Gas Imaging). בשנים האחרונות התחום הזה נמצא בצמיחה גדולה מאוד, עקב רגולציה מחמירה שנועדה להתמודד עם בעיית הפליטה של גזי חממה. בתחום הזה יש לנו צמיחה במכירות באירופה, במזרח הרחוק ובצפון אמריקה. תחום צומח נוסף הוא New Space, שבמסגרתו שולבו פתרונות ה-SWIR שלנו בהרבה מאוד לוויינים זעירים".

רשות החדשנות: מתחילה מגמת בריחה של חברות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

נייר עמדה שהוכן לאחרונה ברשות החדשנות מזהיר מפני משבר בתעשיית ההייטק הישראלית אשר עשוי לפגוע בכלכלה הישראלית כולה, על רקע המגמות הגלובליות וההפיכה המשטרית בישראל. "הרבעון הראשון של שנת 2023 התאפיין בתהליכים מואצים לביצוע שינויים במבנה המערכת המשפטית וביחסים בין שלוש הרשויות במדינת ישראל", נכתב במסמך הרשמי של רשות ממשלתית.

"הצפי לשינויים אלו הביא ליצירת אי-וודאות גבוהה מאוד לגבי מעמדה של הרשות השופטת, הן בהיבטים אזרחיים והן בהיבטים עסקיים, וכתוצאה מכך גם לאי-וודאות ביחס ליציבות הממשל התאגידי בישראל. תפיסת אי-הוודאות הזו מקטינה את כדאיות ההשקעה בישראל. לאור מצב עניינים זה, קיים חשש מהותי כי ישראל תתנתק בתקופה הקרובה ממגמות תנועות ההון העולמיות, וכי חלקה בעוגת השקעות ההון סיכון העולמי יקטן".

תעשיית ההייטק מגיבה מהר לשינויים, והרשות איתרה מגמת בריחה מישראל: "עד לחודש ינואר 2023, כ-80% מחברות ההזנק שנפתחו בישראל היו במבנה התאגדות של חברה ישראלית. במהלך חודש פברואר, בשל אי-הוודאות והסיכונים לסביבה העסקית בישראל והן ליזמים הישראלים עצמם, החלה מגמה של פתיחת חברות הזנק באמצעות התאגדות כחברה זרה. המגמה התעצמה במהלך חודש מרץ (80%-50% מהחברות נרשמו בחו"ל). ההערכה שלנו היא שבתוך זמן קצר מאוד אנו עלולים להגיע למצב שבו יהיה רוב מוחלט לפתיחה של חברות ההזנק על-ידי התאגדות באמצעות חברה זרה – ככל הנראה של יותר מ-80%".

רגע האמת: מתי התהליך יהיה "לא ליניארי"?

הבעיה אינה מוגבלת לחברות הזנק בלבד, אלא צפויה להשפיע על התנהלותה של התעשייה החשובה ביותר למשק הישראלי: תעשיית ההייטק מעסיקה כיום כ-11% מהשכירים במשק, ואחראית לכ-50% מהייצוא ולכ-30% מהכנסות המדינה ממסים. הרשות חוששת שהימשכות המצב הנוכחי בישראל יתבטא בתהליכים חדים ומהירים. "החלטות רבות אשר התעכבו בציפייה להתבהרות אי-הוודאות יגיעו לנקודה בה חייבים להכריע לגביהן. או אז אנו צפויים לראות 'התנהגות לא ליניארית', אנו צופים כי שינויים באופי פעילות חברות הייטק יהיו מהירים ויקיפו את רובן של חברות ההייטק בישראל".

בחודש מרץ 2023 ביצעו רשות החדשנות ומשרד האוצר סימולציה ניסתה לכמת את השפעת העלייה בסיכון המיוחס להשקעות בישראל כתוצאה מהשינויים המשפטיים. התוצאות שהתקבלו מראות ירידה של 8%-25% במספר העובדים בהייטק וירידה של 10%-30% בהיקף הפעילות הכלכלית. לא ברור לאיזה תקופה הסימולציה הזו מיוחסת, אולם ההשפעה תהיה דרמטית. רשות החדשנות: "במידה וההערכות האמורות אכן יתממשו, הרי שמדובר על מחיקה מוחלטת של הישגי המדינה בבנייתה וצמיחתה של תעשיית הייטק ענפה, וחזרה של שנים לאחור מבחינת מצב התעשייה".

מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין: "גם אם המשבר המשפטי-חוקתי ייפתר, סביר שייקח זמן להגיע לפתרון, וגם לאחר השגתו, ייקח זמן לבנות מחדש את אמון המשקיעים". נייר העמדה הוכן על-ידי אגף המחקר ברשות החדשנות והוצג לשר החדשנות המדע והטכנולוגיה וליו"ר מועצת הרשות ד"ר עמי אפלבום.

קרוב ל-100 חברות ישראליות משתתפות ב-CES 2023

פורסם בתאריך ע"י Techtime

השבוע ביום ה' נפתחת בלאס וגאס תערוכת CES 2023, הנחשבת לתערוכה הטכנולוגית הגדולה ביותר בעולם. התערוכה שהחלה את דרכה בשם Consumer Electronics Show בשנת 1967 בניו יורק, הפכה עם השנים לתערוכת CES, המבטא עניין בטכנלוגיות רחבות יותר מאשר מוצרי צריכה, ומתקיימת במתכונתה הנוכחית משנת 1995. כיום זוהי תערוכת ענק. המארגנים (Consumer Technology Association – CTA) דיווחו שהפעם יציגו בה יותר מ-3,100 חברות בביתנים עצמאיים, ב-1,000 יותר מאשר בתערוכה הקודמת. שטח התערוכה גדול ב-70% יותר מאשר בשנת 2022.

הנושאים המרכזיים בתערוכה הם די צפויים, ומבטאים את המגמות בשוק בשנים האחרונות והתפתחויות שקיבלו תאוצה בזמן מגיפת הקורונה: הנושא הבולט ביותר צפוי להיות טכנולוגיות רכב: רכב מקושר וחכם, רכב אוטונומי ורכב חשמלי. תחומי העניין המרכזיים הבאים הם: אנארגיה וסביבה, בריאות דיגיטלית, מטאוורס וסימולציה, רשת האינטרנט החדשה (Web3) וטכנולוגיות מציאות רבודה וגיימינג. לישראל יש נוכחות חזקה מאוד בתערוכה: לצד הכרזות ענק של חברות בינלאומיות שחלק חשוב ממוצריה פותח במרכזי הפיתוח שלהן בישראל, יגיעו לתערוכה 62 חברות ישראליות שיציג בביתנים עצמאיים או בביתנים משותפים עם שותפים עסקיים, ועוד כמה עשרות חברות שיגיעו במסגרת ביתן החברות של מכון הייצוא הישראלי.

7 פרסי כבוד לטכנולוגיות ישראליות

חלק מהן כבר יכול לסמן את התערוכה כהצלחה עוד לפני שהיא התחילה, בזכות פרסי ההצטיינות הטכנולוגית שהן קיבלו מהנהלת התערוכה. חברת Arbe קיבלה פרס הצטיינות עבור מכ"ם הרכב 360° שפיתחה. חברת Cognata קיבלה פרס עבור פיתוח פלטפורמת סימולציה 4D של התנועה בסביבה עירונית. חברת NoTraffic קיבלה אות הצטיינות על פלטפורמת IoT עבור העיר החכמה. חברת Particula נכנסה לקבוצה הזו על-גבי אפליקציית המשחקים GoDice.

חברת Wi-Charge קיבלה פרס עבור טכנולוגיית Track Light Charger המאפשרת לבצע טעינה אלחוטית מרחוק של אבזרים אישיים. מי שהגדילה לעשות היא חברת Valens, אשר קיבלה שני פרסי הצטיינות: הראשון עבור ערכת השבבים VA7000 המאפשרת לקשר בין כל החיישנים ברכב באמצעות תקן MIPI A-PHY המאפשר לחסוך יותר מ-100 ק"ג במשקל הכבילה, והשני עבור ערכת השבבים VA600R, המספקת את היכולות האלה לכלי תחבורה גדולים, דוגמת משאיות עם נגררים וציוד הנדסי כבד.


החברות הישראליות המשתתפות בתערוכת CES 2023 – בנוסף לביתן הקבוצתי של מכון הייצוא

Category Company Category Company
Smart Cities and Resilience Agwafarm 3D Sensors Innoviz
Robotics and IoT/Sensors Arbe Sensors Inuitive
Video Technologies Arti Entertainment and Content iRomaScents
Vehicle Technology Aurora Labs Audio Technologies Kardome
Other Autobrains Data Analytics Lanez
Vehicle Technology Autofleet 3D Sensors Lidwave
Vehicle Technology Autotalks AR/VR/XR Lumus
Vehicle Technology babyark 5G Technologies Monogoto
Sports Tech BlazePod 3D sensors Newsight Imaging
Data Analytics BreezoMeter IoT for Mobility NoTraffic
Automotive Cyber Security C2A Security Digital Healthcare Olive Diagnostics
Audio Technologies Cardiokol AR/VR/XR Oorym
Vehicle Technology Carteav Robotics Opsys Tech
Semiconductors IP CEVA Video Technologies Ottopia
Sensing and Video Technologies Cipia Gaming and Esports Particula
Simulators Cognata Semiconductors POLYN
Sensing and Vehicle Technology CorrActions AR/VR/XR Radix
Cyber Security Cylus Accessories and Appliances RCS Rampal
Robotics and Manufacturing Deep Learning Robotics Cyber Security SAM Seamless Network
IoT/Sensors Deeyook Food Tech SavorEat
Video Technologies Dride. Inc Other SIH Brackets
Connectivity for Vehicles DriveU.auto AR/VR/XR SparX
Digital Healthcare Essence Video Technologies Theia Vision AI
AR/VR/XR Eye-Minders 3D Sensors TriEye
Road Safety Eye-Net Mobile Data Management Upstream Security
5G Technologies floLIVE Semiconductors Valens
Vehicle Technology Foresight Video Technologies VBox Communications
Vision and Light Control Gauzy Video Technologies visionary.ai
5G Technologies GuardKnox Wearable Wearable Devices
Semiconductors Hailo Energy/Power Wi-Charge
Vehicle Technology Imagry Energy/Power ZOOZ Power

הלחץ גובר: 33,000 משרות פנויות מחפשות עובדים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בחודש אפריל 2022 הגיעה תעשיית ההייטק הישראלית לשיא של כל הזמנים בביקוש עובדים: באותו חודש היו בתעשיית ההייטק הישראלית 32.9 אלף משרות פתוחות, לאחר שבשנת 2021 חל גידול של כ-30,000 משרות (יותר מ-12% מהיקף המועסקים בתעשייה). כך עולה מדו"ח רשות החדשנות ומכון המחקר Start-Up Nation Policy Institute אשר בדק את מצב ההון האנושי בתעשייה. עיקרי הדו"ח מסוכמים במשפט קצר: "ההייטק נמצא בטלטלה". ראוי לזכור שהסקר הזה נערך בחודש אפריל 2022, ויכול להיות שעדיין אינו מגלם את השפעת המשבר בשוק ההון שנגרם עקב המתיחות הגלובלית והמלחמה באוקראינה.

60,000 עובדים בתעשיית האלקטרוניקה

בסך הכל, תעשיית ההייטק הישראלית העסיקה כ-300 אלף עובדים בסוף 2021 (לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה). הם מפוזרים בין מגזרי התעשייה בחלוקה שוויונית יחסית. חלקו של סקטור הטלקום והתקשורת הניידת הולך וקטן עם השנים, וכעת כולל רק כ-6% מהעובדים בהייטק. הסקטור התעשייתי (כלומר תעשיית האלקטרוניקה על כל נגזרותיה) מכיל הרבה מאוד חברות גדולות יחסית ומסתכם בכחמישית מכלל עובדי ההייטק (21%).

כ-84% מהחברות שהשתתפו בסקר דיווחו שהן גייסו עובדים בחודשים יולי-דצמבר 2021, וכמעט כולן (כ-85%) דיווחו על קשיים בגיוס עובדי מו"פ. מדובר בעלייה של 20% בהשוואה לסקר של שנת 2021. הקושי הגדול ביותר הוא בתחומי החומרה: כ-96% מהחברות העוסקות בייצור אלקטרוני ובפיתוח טכנולוגיות תקשורת, דיווחו על קושי למצוא עובדים. במקביל, ככל שהחברה גדולה יותר, הקושי גדל: 82% מהחברות הקטנות (עד 10 עובדים) דיווחו שהן מתקשות לגייס עובדים – אבל כל החברות שמעל 500 עובדים (100%) דיווחו לעורכי הסקר שהן מתקשות לגייס עובדים.

העדפה מובהקת לבוגרי אוניברסיטאות

בשנים האחרונות גדל מספר החברות הישראליות המוגדרות כחברות צמיחה, ואחת מהתוצאות של התהליך הזה היא גידול בהיקף המשרות הלא-טכנולוגיות בשכר גבוה. עיקר העלייה בהיקף המשרות הפתוחות בתעשייה היתה בתפקידים לא טכנולוגיים: מספר המשרות לתפקידים האלה צמח מ-כ-4,500 משרות בשנת 2020 – לכ-11,800 משרות באפריל 2022. העובדים הלא טכנולוגיים נחלקים כמעט באופן שווה בין המקצועות העסקיים (מכירות, שיווק וכדומה) ובין מקצועות התפעול (כספים, משאבי אנוש וכדומה). יחד עם זאת, כ-70% מהעובדים בתעשייה מועסקים בתפקידים טכנולוגיים.

אחת מתופעות הלוואי של ביקוש גבוה לעובדים, הוא עלייה בשיעור העובדים המתפטרים מתפקידם כדי לעבור לחברה אחרת. במחצית השנייה של 2021 התפטרו מתפקידם 10.1% מעובדי ההייטק כדי לעבור לחברה אחרת. למגמה הזאת יש השלכות נוספות: ראשי צוותים רבים דיווחו שמהסיבה הזאת הם מעדיפים להתחרות על עובדים ותיקים ויקרים, ולא להשקיע בעובדים צעירים וחסרי נסיון, מחשש שלאחר שהם יצברו נסיון, הם יעברו לחברה אחרת. הנתונים גם מראים שהתעשייה מעדיפה להעסיק בוגרי אוניברסיטאות על-פני בוגרי מכללות: למרות שמספר הבוגרים של שני המסלולים האלה הוא כמעט זהה, יותר מ-60% מהעובדים שהצטרפו לתעשייה הם בעלי תואר אוניברסיטאי, ורק 36% בלבד קיבלו תואר ממכללה טכנולוגית.

RH אלקטרוניקה מקימה מפעל ייצור בציפורית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל RH, יעקב לוי. "אספנו צוות שניתח את צורכי הלקוחות בעידן הקורונה. התוצאה: הרחבנו את עסקינו"

חברת RH מנוף הגליל (לשעבר נצרת עלית) מקימה באזור התעשייה ציפורית מפעל ייצור אלקטרוני נוסף למפעל הקיים שלה, במסגרת תוכנית אסטרטגית שנועדה להכפיל את המכירות עד שנת 2023. המפעל החדש יתמקד באינטגרציה, כבילה, פיתוח, והבאת מוצרים חדשים לשוק (NPI). המפעל יוקם בתוך כ-3 שנים בשטח שהחברה רכשה בשנה האחרונה ויכלול רצפת ייצור בשטח של כ-5,500 מ"ר. מנכ"ל RH, יעקב לוי, גילה ל-Techtime שהקמת המפעל החדש היא אחת מסדרת פעולות בארץ ובחו"ל המתבצעות כעת במקביל במסגרת אסטרטגיית צמיחה חדשה שהחברה גיבשה לאחרונה.

לוי: "המפעל החדש בציפורית יעסיק מאות עובדים ויעמוד בתקני תעשיות הרפואה, פודטק, סמיקונדקטור, רובוטיקה ועוד. החדרים הנקיים ישמשו לייצור אלמנטים אופטיים. כבר היום אנחנו מייצרים ראשים אופטיים עבור מערכות אסתטיקה". המפעל גם ירחיב את היקף הפעילות בתחום הכבלים. כיום RH מייצרת בעצמה את הכבלים עבור המערכות שהיא מרכיבה, במחלקת כבילה המעסיקה כ-45 עובדים. "אנחנו מתכוונים להקצות שטח נרחב לתחום הפיתוח שבו אנו מרחיבים את היקף פעילותנו, ואת פעילות ה-NPI.

המיקוד: High Level Assembly

"המפעל בציפורית יבצע פיתוח מוצרים עבור הלקוחות ויעניק תמיכה לחברות מתחילות, כולל הקצאת שטחי עבודה, במסגרת אסטרטגיית תמיכה בחברות סטארט-אפ שבעתיד עשויות להיות להיות לקוחות של החברה. המהלך יתמוך בשירותי הפתרון המלאים שלנו. כיום החברה מפתחת מודולים, עמדות בדיקה של לקוחות ועוד. אנחנו מתמקדים בהרכבת מערכות שלמות (High Level Assembly) ומייצרים כיום מכונות שלמות ותת מערכות גדולות לתעשיית הסמיקונדקטור, הדפוס הדיגיטלי, הרפואה ועוד. במקרים רבים אנחנו שולחים את המוצר ללקוח של הלקוח".

חברת RH מעסיקה כ-800 עובדים ונחשבת לקבלנית הייצור השנייה בגודלה בישראל. רצפת הייצור שלה בישראל משתרעת על-פני שטח של 35,000 מ”ר וכוללת תשתיות השמת רכיבי SMT והרכבת כרטיסים, מחלקות אינטגרציה וזיווד, עיבוד שבבי וזיווד, מחלקת כבלים, מחלקת פיתוח, מחלקת תכנון וייצור התקני בדיקה ועוד. במקביל, נמצאים בבעלותה שני אתרי ייצור בחו”ל, ברומניה ובארה”ב, המעסיקים ביחד כ-100 עובדים. רצפת הייצור בעיר בראשוב ברומניה משתרעת על שטח של 3,500 מ"ר וכוללת שטחי התרחבות עתידיים.

מפעל RH בעיר בראשוב במרכז רומניה
מפעל RH בעיר בראשוב במרכז רומניה

אסטרטגיית ההתרחבות כוללת גם הרחבת הפעילות ברומניה: "המפעל ברומניה מעסק 60 עובדים ונמצא בהתרחבות. לאחרונה הצטיידנו במכונות SMT חדשות מתוצרת Samsung, וכיום המפעל כולל שני קווי SMT, קו ייצור מתכת גדול, ובימים אלה אנחנו מקימים בו פעילות חדשה בתחום ייצור הכבלים. עד סוף השנה אנחנו צפויים להעסיק במפעל יותר מ-100 עובדים. הפעילות במזרח אירופה מאפשרת לנו ייצור של מכלולים באיכות מעולה ובעלויות נמוכות מאשר בישראל".

הקורונה חידדה את המודל העסקי

לדבריו, תקופה הקורונה סייעה לחברה לחדד את האסטרטגיה שלה. "הקורונה הדגישה את הצרכים הבולטים של הלקוחות. כינסנו את הצוות שלנו כדי לנתח את הצרכים של הלקוחות בזמן הקורונה, וגילינו שהם רוצים לצמצם הוצאות והתחייבויות. כאשר ראינו שחלק מהלקוחות הוציאו צוותים הנדסיים, טכנולוגיים ותפעוליים טכניים לחל"ת, התחלנו לספק להם חלק מהשירותים הללו. כיום הם מחפשים פתרון כולל ולא רוצים מעורבות גבוהה בתהליך, ואנחנו נכנסים לתחומים נוספים כדי לספק מענה".

האם קיימת בעיית כוח אדם כדי לעמוד בתוכנית ההתרחבות?

לוי: "אחד מאתגרי הצמיחה הגדולים של כל חברה הוא גיוס עובדים. במיוחד כיום כאשר השוק מתאפיין במחסור בשני משאבים מרכזיים: רכיבים ואנשים. לפני כחמישה חודשים יצאנו בקמפיין פנים ארגוני שבמסגרתו פנינו לעובדים בחברה, שיתפנו אותם בתוכניות הגידול, וביקשנו מהם להביא חברים שיעבדו בחברה במתכונת של 'חבר מביא חבר'. למען האמת הופתענו מכמות האנשים שגויסו על-ידי אנשי הארגון. יותר מ-70 עובדים הצטרפו לחברה בחודשים האחרונים. הגאווה הכי גדולה של ארגון זה שאנשיו מביאים את החברים והמשפחה שלהם לעבוד לצידם. זה מרגש מאוד כי זה מראה כיצד הם תופסים את החברה".