התעשייה האווירית מפתחת טכנולוגיה למיצוי מידע מחיישנים מרובים

בתמונה למעלה: פיתוח לייזר במפעל תממ, תע"א. צילום: אלון רון

התעשייה האווירית (IAI) מרחיבה את היכולות שלה בתחום החיישנים האלקטרו-אופטיים ונכנסת לתחום המתפתח של מיצוי מידע בספיקות גבוהות, המאפשר לחלץ מידע מקבצים גדולים מאוד המרכזים לעתים מידע המגיע ממגוון גדול של חיישנים שונים. רוב העבודה מתבצעת בתוך מפעל תממ בחטיבת מערכות טילים וחלל של התעשייה האווירית, האחראי על תחום האלקטרו-אופטיקה ומערכות ניווט אינרציאליות בחברה. יכול להיות שכבר בשנה הקרובה היא תכריז על מוצרים חדשים. כך סיפר ל-Techtime ראש מינהל טכנולוגיות וסינרגיית פיתוח במטה התע"א, נוה בהט.

לדבריו, עד היום החברה התמקדה במה שקרוי בתעשייה בשם "מטעדי קשית", הצופים בזווית צרה על מרחב הסריקה. "מטעדים רחבי שדה ראייה הם עולם חדש המאפשר לספוק יותר שטח באמצעות חיישנים מגוונים, ולבצע מיצוי מידע יעיל יותר. במקרה הזה אנחנו מדברים על תמונות בסדרי גודל מאות מגה-פיקסל, אשר הורכבו ממידע שהגיע ממספר חיישנים שונים. זו המהפיכה הבאה בעולם האלקטרו-אופטיקה והיא משתלבת במגמות הנוספות, כמו גיוון אורכי הגל, הרחבת התמונה והפחתת המשקל וההספקים".

המחשבים משנים את פני האופטיקה

לדבריו, התחום הזה מתפתח בזכות טכנולוגיות המחשוב החדשות, המספקות את העוצמה הדרושה כדי להתיך מקורות מידע שונים ולבצע עיבוד מהיר של קבצים גדולים. "הרבה מאוד שנים המחשבים התקשו לספק את המשאבים עבור עוקבים אלקטרו-אופטיים ולכן היינו צריכים להתמקד במטרות יחידות. כיום הם מאפשרים לנו לעקוב אחר מספר מטרות בו-זמנית. לא בגלל שהעוקב השתנה, אלא בזכות עוצמת המחשוב".

בהט (בתמונה למטה) נכנס לתפקיד לפני כארבעה חודשים. לפני-כן הוא שימש במשך ארבע שנים כמנהל המו"פ של מפעל תממ. הוא הגיע לתעשייה האווירית בשנת 2014 לאחר שצבר שנות ניסיון רבות בתחום הפיתוח של מערכות אלקטרו-אופטיקה, בהן 10 שנים בתפקידי פיתוח הנדסי בחברת אלאופ (היום בבעלות אלביט). למרות שהפעילות המרכזית מתבצעת בתממ, היא כוללת חטיבות טכנולוגיות נוספות בחברה וצוות גדול מאוד של אנשי תוכנה ואלגוריתמיקה.

"כיום האלקטרו-אופטיקה מתמקדת יותר במיצוי מידע ופחות בבניית תמונות יפות לעין. למרות שאי-אפשר להסתכל בתמונה המופקת על-ידי מצלמת הרכב, היא יודעת למצות את המידע שיפעיל את הבלמים. כיום אנחנו משלבים בנושא הזה גם את התמונות המגיעות מחיישנים אחרים, כמו למשל מכ"מ. אלגוריתמים מסויימים למיצוי מידע מתאימים כיום גם למערכות מכ"מ וגם למערכות אופטיות. מערכות לומדות (Deep Learning) אדישות יותר לסוג הסיגנל הנכנס למערכת, מכיוון שהן מבצעות התאמה בין הסיגנל הנכנס לבין התובנה שצריך לייצר. כלומר בזכות האלגוריתמים אנחנו פחות תלויים בסוג החיישן המצוי בכניסה".

מעצמה עולמית בתחום האלקטרו-אופטיקה

חלק מהטכנולוגיות החדשות והמערכות הקיימות לתעשייה הישראלית בכנס OASIS השביעי להנדסה ומחקר בתחומי האופטיקה. בהט: "אואזיס הוא אחד מהפלאים שבו הצלחנו לכרוך ביחד אקדמיה ותעשייה. תעשיית האלקטרו-אופטיקה ייחודית מכיוון שישראל היא מעצמת אלקטרו-אופטיקה, המאפשרת פיתוח מערכות גדולות מאוד, כמו למשל מערכות מטרולוגיה לתעשיית השבבים.

"כל התעשיות הבטחוניות הגדולות כוללות גופים אלקטרו-אופטיים המאפשרים להתאים את האופטיקה למערכת כמו כפפה ליד. כיום האלקטרו-אופטיקה משולבת בחפיפה אחת עם מערכות אחיות כמו מכ"מ למשל. ככל שהגוף ההנדסי יודע לשלב טוב יותר את את החיישן האופטי בחיישן המכ"מי, ניתן למצות יותר מידע מהמטעד הכולל את שניהם".

כנס OASIS 2019

הארוע נערך על-ידי אגודת הלייזרים והאלקטרואופטיקה הישראלית (ILEOS) ויתקיים בימים ב' ו-ג', 1-2 באפריל 2019, במלון דוד אינטרקונטיננטל בתל-אביב. הכנס מאורגן על-ידי לשכת המהנדסים ועל-ידי חברת Kaleidoscope. פוטוניקה ואלקטרואופטיקה נחשב לתחום הצטיינות ישראלי מיוחד. להערכת יו"ר הכנס, פרופ' אברהם קציר, פועלים כיום בארץ כ-10,000 מומחי אופטיקה באקדמיה ובכ-400 חברות ישראליות.

לכנס OASIS הקודם הגיעו יותר מ-1,000 משתתפים. הכנס השנה יתמקד במחקרים רב-תחומיים, בשיתופי פעולה בינלאומיים ובתחומים החמים ביותר באופטיקה המודרנית. הכנס מיועד לסטודנטים, למהנדסים, לחוקרים ולאנשי התעשייה. במקביל להרצאות המדעיות והטכנולוגיות, תתקיים גם תערוכה מסחרית של מוצרים וחברות בתחום האופטיקה.

למידע נוסף ורישום: http://oasis7.org.il

מכוני פראונהופר מחפשים שת"פ בישראל בתחום הפוטוניקה

תעשיית הפוטוניקה הגרמנית מחפשת שיתופי פעולה עם חברות ישראליות בתחום רכיבי וטכנולוגיות אופטרוניקה. בשבוע שעבר הגיעה לישראל משלחת של ארבעה מכונים מקומפלקס מכוני פראונהופר, במטרה להיפגש עם חברות ישראליות. הארוע אורגן על-ידי איגוד תעשיות הפוטוניקה בישראל, הפועל במסגרת איגוד ההייטק בהתאחדות התעשיינים.

יו"ר איגוד תעשיות הפוטווניקה, חיים רוסו, סיפר ל-Techtime שהמשלחת הגרמנית כללה את נציגי מכון IPMS, מכון FMD, מכון IPT ומכון IZM, המייצגים את אשכול הפוטוניקה הגרמני. במהלך המפגש הוצגו שיטות חדשות לייצור אופטיקה בטכנולוגיות מיוחדות, ציפויים אופטיים מתקדמים, ופיתוח שיטות ומכונות אוטומציה להרכבת מערכות אופטיות מדוייקות. רוסו: "כל מכון הציג את הפעילות שלו בפני 50 החברות הישראליות שהשתתפו בארוע, ולאחר מכן נערכו מפגשים ישירים בין המכונים לבין החברות הישראליות".

התעשייה הישראלית מחפשת טכנולוגיות בחו"ל

"למחרת הם ביקרו בחברת אלאופ ובחברת אופיר אופטרוניקס והביעו התפעלות עצומה. להערכתנו, 72 מכוני פרנאופר הם הכתובת המתאימה לשיתופי פעולה עם ישראל. הצ'רטר שלהם בגרמניה הוא לספק תמיכה בתעשייה, כאשר המדינה משתתפת בעלויות בתנאי שכ-70% מהתקציב שלהם מגיע מהתעשיה ומקרנות תחרותיות". גרמניה נחשבת למובילה הבלתי מעורערת של תעשיית האופטרוניקה באירופה. היא אחראית לכ-40% מהפעילות של יבשת אירופה בתחום. תעשיית האופטרוניקה הגרמנית מעסיקה כ-130,000 עובדים, ומכירותיה בשנה מסתכמות בכ-30 מיליארד אירו.

"אנחנו מזהים תהליך שבו התעשיות הישראליות מחפשות מקורות למו"פ בחוץ, מכיוון שאף אחד לא מסוגל להשתלט על כל הטכנולוגיות. אם אנחנו רוצים לחזק את תעשיית הפוטוניקה הישראלית, צריך לחזק הקשר עם מכוני מו"פ בעולם, ובגרמניה בפרט. החזון שלנו הוא להקים מכון מהסוג הזה בישראל, שיידע לתמוך בתעשייה הישראלית". אם בעבר היתה קשורה תעשיית האופטרוניקה למוצרים צבאיים מיוחדים או לתקשורת אופטית, כיום היא נעשית מרכיב מרכזי בתעשיית הטכנולוגיה, הודות לשימוש הגובר בחיישנים ולבלימת חוק מור.

איגוד הפוטוניקה הישראלי החל לפעול השנה בהובלת ותיקי הענף דן וילנסקי, ברוך גליק וחיים רוסו. מפגש שהתקים לפני שבוע היה המפגש השלישי האחרונה שאותו האיגוד אירגן, לאחר מפגש ההתנעה שהתקיים בחודש נובמבר 2017.

האופטיקה מייצרת תמונת שוק חדשה

להערכת חברת המחקר IC Insights, המכירות של רכיבי האופטרוניקה בעולם יצמחו ב-11% בשנת 2018 ויגיעו להיקף של כ-40.9 מיליארד דולר. מדובר בצמיחה עקבית הנמשכת כבר למעלה מעשור. החברה מעריכה שהדרישה תקבל האצה בשנים הבאות, בגלל התרחבות השימוש בחיישנים אופטיים למערכות שליטה ובקרה, החל מסמארטפונים וכלה במיכשור רפואי. תחום נוסף הנמצא בצמיחה הוא של חיישני אינפרא אדום וקורני לייזר, הדרושים למערכות סריקה תלת מימדיות, מצלמות תלת מימד, יישומי מציאות רבודה, המפעל החכם, כלי רכב חכמים ועוד.