קורונה

בריינסוויי מייעדת את קסדת הראש שלה לחולי פוסט-קורונה

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת המכשור הרפואי בריינסוויי (Brainsway) מהר חוצבים, שפיתחה מכשיר לטיפול בלתי פולשני בהפרעות מוח נפוצות, דיווחה על גידול של כ-47% בהכנסותיה ברבעון הראשון, שהסתכמו ב-6.1 מיליון דולר. גם ההפסד התפעולי הצטמצם מ-3.6 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2020 להפסד תפעולי של 2.1 מיליון דולר ברבעון האחרון. בתוך כך, החברה דיווחה כי הגיעה לנקודת ציון של כ-100 אלף אנשים שטופלו במכשיר שפיתחה.

בריינסוויי פיתחה קסדה בשם Deep TMS לגירוי חשמלי לטיפול בלתי פולשני בהפרעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות נפוצות דוגמת דיכאון, סכיזופרניה, אפילפסיה, מאניה-דיפרסיה ועוד. בקסדה מותקנים סלילים אלקטרומגנטיים המפעילים זרמים חשמליים המשפיעים על קליפת המוח (Cortex) ומסייעים לטפל בהפרעות. הטיפולים בתסמונות השונות באמצעות הקסדה נבדלים בעומק הגירוי החשמלי ועוצמתו, התדרים, המיקום, משך זמן הטיפול ותדירותו.

בארצות הברית, שוק היעד העיקרי של החברה, שלוש ההתוויות שעבורן מאושר המכשיר שלה לשימוש הן טיפול בדיכאון חריף, הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD) וגמילה מעישון וממשככי כאבים. כעת, מכוונת החברה לפלח חדש באוכלוסייה שעשוי להיות רלוונטי עבור הטיפול: חולים בפוסט-קורונה.

בשיחת הוועידה לאחר פרסום הדו"ח בשבוע שעבר, ציטט המנכ"ל כריס פון ז'אקו שני מחקרים שפורסמו באחרונה בארצות הברית. לפי מחקר אחד שפורסם בירחון The Lancet Psychiatry, כ-53% מתוך קבוצה של 235 אלף אנשים שחלו והחלימו מקורונה אובחנו תוך כחצי שנה בפגיעה מוחית או הפרעה פסיכיאטרית. במחקר נוסף, שפורסם בירחון של האיגוד הרפואי האמריקאי, נמצא כי 53% מתוך קבוצה של כ-4,000 מחלימים מקורונה מציגים סימפטומים של דיכאון חריף, תסמונת שנמנית בין ההתוויות של המכשיר של בריינסוויי.

"אנו עדים לעלייה בבעיות הנפשיות ככל שאנחנו הולכים ויוצאים ממשבר הקורונה. לאור העובדה כי יש יותר מ-100 מיליון מחלימי קורונה ברחבי העולם, כאשר בארצות הברית מספר המאובחנים הוא הגדול ביותר, ישנו חשש ממשי להתפרצות של מגפה נפשית." בריינסוויי נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כמעט חצי מיליארד דולר.

הקורונה פגעה בשוק התעופה האזרחית של אלביט

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מטוס אל על המצוייד במערכת DIRCM של אלביט להגנת מטוסים אזרחיים בפני טילי כתף

חברת אלביט מערכות (Elbit) פירסמה היום (ב') אזהרת רווח יוצאת דופן שלפיה מגיפת הקורונה צפויה להשפיע לרעה על תוצאות הרבעון השלישי שלה, אשר יתפרסמו בחודש נובמבר 2020. החברה דיווחה שהמגיפה הביאה לירידה בביקוש למוצריה בשוק התעופה האזרחית. "הירידה הגדולה בהיקף התנועה האווירית המסחרית, וההערכה שכדי לחזור להיקפי הפעילות של שנת 2019 יידרשו מספר שנים, פגעו בדרישה למוצרים ולשירותים בשוק התעופה המסחרית".

בעקבות האזהרה ירדה מניית אלביט בנסד"ק בקרוב ל-6% וכעת היא נסחרת לפי שווי שוק של כ-5.1 מיליארד דולר. אלביט מסרה שכתוצאה מכך הכריזו מספר יצרני מטוסים על צמצום היקף הפעילות שלהם. בעקבות זה היא תבצע מחיקה של 60 מיליון דולר בהיקף הנכסים שלה, אשר תירשם במאזן בתוך הסעיף "עלות המכר". פעילות אלביט בתחום התעופה האזרחית כוללת אספקת מערכות אוויוניקה, תקשורת וניהול טיסה למסוקים ולמטוסים בעלי כנף קבועה, וייצור חלקים תעופתיים דוגמת דלתות לחץ, כנפיים וחלקים נוספים מחומרים מרוכבים.

במסגרת הזאת היא משווקת לשוק האזרחי פתרונות כמו מערכת להנחתת מטוסים אזרחיים בתנאי ערפל, המבוססת על מצלמת IR מתוצרת חברת אופגל הנמצאת בבעלות אלביט ומערכת מחשב המשלבת את התמונה המתקבלת ביחד עם תמונה סינתטית של מסלול הנחיתה. היא משווקת ללקוחות אזרחיים את מערכת DIRCM המספקת הגנה למטוסים רחבי מטען ומסוקים בפני מתקפת טילי כתף בשלבי ההמראה והנחיתה. היא מפעילה בגיאורגיה מתקן לייצור חלקי מטוסים רחבי גוף. היא גם משתתפת בפרוייקט ANGI-HUD האירופי לפיתוח מערכת תצוגה עלית עבור התעופה האזרחית.

מניית אלביט השבוע בנסד"ק. מקור: yahoo!
מניית אלביט השבוע בנסד"ק. מקור: yahoo!

אסטרטגיית הפתרונות החופפים

החברה אינה מדווחת על היקף הפעילות במגזרים השונים, אולם בשנים האחרונות היא ביצעה מספר פעולות שנועדו לחזק את פעילותה בתחום התעופה האזרחית, במסגרת אסטרטגיה של כניסה לתחומים אזרחיים המשיקים לפעילות הצבאית של החברה. באפריל 2018 היא רכשה את Universal Avionics Systems מטוסון, אריזונה, תמורת כ-120 מיליון דולר. יוניברסל אוויוניקס המציאה מערכת ניווט מוטסת שבעקבותיה התפתח השוק של מערכות ניהול טיסה בתעופה האזרחית.

בשנת 2010 היא רכשה את חברת LP M7 Aerospace מסן אנטוניו, טקסס, תמורת 85 מיליון דולר, ומפעילה אותה כיום כזרוע הרכבת מטוסים אזרחיים ואספקת מערכות אוויוניקה לתעשייה האזרחית. היא מוזגה בתוך החברה הבת Elbit Systems of America, ומספקת גם שירותי תחזוקת מטוסים עבור השוק האזרחי.

פגיעת הקורונה: הושעו 40% מגיוסי ההון של חברות הסטארט-אפ

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"לית ונשיאת IATI, קרין מאיר רובינשטיין ומנכ"ל רשות החדשנות, אהרון אהרון

חברות הסטארט-אפ הטכנולוגיות נקלעו למצוקה פיננסית בעקבות משבר הקורונה. סקר שנערך במחצית מאי על-ידי רשות החדשנות ואיגוד IATI בקרב 414 חברות הייטק בישראל שרובן מעסיק עד 50 עובדים, מגלה שהן חוו פגיעה מהותית עקב משבר הקורונה. רוב החברות (91%) דיווחו על האטה בתהליכי גיוס הון. המשקיעים הודיעו לכ-40% מהחברות הנמצאות בתהליך גיוס הון, שהם עוצרים את תהליך גיוס הכספים. כ-51% מהחברות מסרו שתהליך הגיוס מתקדם באופן איטי, ורק 9% העידו כי שהגיוס מתקדם כמצופה.

חברות רבות (51%) פנו למשקיעים בבקשה לקבל עזרה כספית נוספת, אולם רק 19% מהפניות נענו בחיוב. 46% מהחברות דיווחו שהמשקיעים עדיין שוקלים את צעדיהם, ו-35% דיווחו כי המשקיעים הודיעו שלא יוכלו לתמוך בהן. בתוך כך, מחצית מהחברות שפנו לקבלת הלוואה מגורם פיננסי או מבנק נדחו – וחלק גדול (30%)  – טרם קיבל תשובה.

"העובדה כי 65% מחברות הזנק עם 1-10 עובדים דיווחו שלא יוכלו להמשיך להתקיים מעבר לחצי שנה, מדגישה את חשיבות התמיכה הממשלתית", אמר מנכ"ל רשות החדשנות, אהרון אהרון. מנכ"לית ונשיאת IATI, קרין מאיר רובינשטיין, הזהירה: "נתוני הסקר מראים כי חברות טכנולוגיה צעירות רבות עומדות בפני קריסה, וכי אין לתעשייה סיוע כלכלי מספק מצד ממשלת ישראל. הסיוע הנוסף שאושר לחברות ההיי-טק, בהיקף של  1.2 מיליארד שקל, אינו מספיק ואינו מובנה במענה רציני ושיטתי".

פיטורי עובדים, שכר וחל"ת

כרבע מהחברות דיווחו שהן פיטרו עובדים: כ-14% מהחברות פיטרו יותר מ-15% מהעובדים. התופעה זו ניכרת בעיקר בחברות בתחום התוכנה והתקשורת ( 19% מהחברות), ופחות בקרב חברות בתחומי הבריאות. אם המצב יימשך, 57% מהחברות צפויות לבצע פיטורים בהיקף נרחב בחצי השנה הקרובה. במקביל, 71% מהחברות הקפיאו את תהליכי הגיוס של עובדים חדשים. יותר משליש מהחברות בסקר הוציאו עובדים לחל"ת. שליש מהחברות ביצע הורדת שכר של יותר מ-15%. רוב החברות (60%) העידו שהן שוקלות לפנות לערוצי התמיכה של רשות החדשנות.

החברות שהשתתפו בסקר מייצגות את המגזרים המרכזיים בתעשיית ההייטק הישראלית: 41% מהחברות פועלות בתחום התוכנה, 41% בתחומי הבריאות ו-18% בתחומי החומרה והתקשורת. רובן חברות קונות: 65% מעסיקות 1-10 עובדים, 20% מעסיקות 11-30 עובדים, 6% מעסיקות 31-50 עובדים ו-9% מהחברות מעסיקות 50 עובדים ומעלה.

אחת מהבעיות הקשות היא התמוטטות המודל העסקי, שהגיעה לשיאה במהלך חודש אפריל. כמחצית מחברות הסטארט-אפ לא הושפעו מכך, מכיוון שעדיין אין להן מכירות. אולם בקרב החברות הנמצאות בשלבי מכירות, דיווחו 83% מהן על ירידה במכירות במהלך חודש אפריל. מתוכן 28% סבלו מירידה של 76%-100% במכירות (ראו גרף למעלה).

אומנם אפריל נחשב לחודש הקשה ביותר עד כה בהתמודדות של מדינת ישראל עם משבר הקורונה, אולם הנתונים הקשים מהווים מדובר בנורית אזהרה מהבהבת, המלמדת על סכנה ממשית לעתודות הצמיחה של התעשייה הישראלית.

סולאר-אדג' מקצצת בעלויות ומפטרת עובדים

פורסם בתאריך ע"י yochais

למרות שהשיגה מכירות שיא ברבעון הראשון של 2020, נערכת חברת סולאר-אדג' (SolarEdge) מהרצליה לירידה של כ-25% במכירות ברבעון השני של השנה עקב פגיעת משבר הקורונה בשוקי המפתח של החברה, ומתכננת לקצץ כ-20% בהוצאות התפעוליות באמצעות פיטורי עובדים, הפחתת שכר המנהלים ופעולות התייעלות נוספות. כך חשף מנכ"ל החברה צבי לנדו בשיחת הוועידה לאחר פרסום מהדו"ח הרבעוני אתמול. בתגובה לדו"ח, צוללת היום מניית החברה בנסד"ק בשיעור של כ-17%, וזאת לאחר שזינקה אתמול כמעט ב-17% על רקע הדו"חות הטובים של Enphase, המתחרה העיקרית שלה בשוק האמריקאי.

ברבעון הראשון של השנה השיגה סולאר-אדג' מכירות שיא של 431 מיליון דולר – עלייה של 59% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד – הודות למכירות שיא באוסטרליה ובצפון-אמריקה. בסך הכול, היא סיפקה ממירים לפאנלים סולאריים בהספק כולל של 1.85 ג'יגה-ואט (עוד נתון שיא). אולם שולי הרווח של החברה ירדו מ-35.5% ברבעון האחרון של 2019, ל-33.6% ברבעון הראשון 2020. הרווח הנקי הצטמק מ-84.7 מיליון דולר ברבעון הקודם לכ-50.7 מיליון דולר ברבעון האחרון.

נראה שלמרות רבעון ראשון מצוין, משבר הקורונה צפוי לבלום את המומנטום העסקי בעיקר בשוקי המפתח בארצות הברית ובאירופה. ברבעון הבא צופה סולאר-אדג' ירידה של כ-25% בטווח האמצע של הכנסותיה להיקף של 305-335 מיליון דולר. גם שולי הרווח צפויים להצטמצם ל-30%-32%.

בשיחת הוועידה עם משקיעים לאחר פרסום הדו"ח, גילה המנכ"ל לנדו (בתמונה) שהחברה החלה ביישום תוכנית לצמצום עלויות הכוללת פיטורי עובדים, השהייה של כל הגיוסים ושל העלאות השכר, וכן קיצוץ של כ-20% בשכר המנהלים. "אנחנו מצמצמים כפילויות בכוח העבודה ומתאימים את מצבת העובדים לירידה בפעילות באזורים מסוימים. מתבצעות גם פעולות נוספות, כמו למשל משא ומתן להפחתת דמי שכירות ודמי ייעוץ". החברה שואפת להקטין את העלויות התפעוליות בכ-20%, מהיקף של 72.2 מיליון דולר (ברבעון 1) להיקף של כ-59 מיליון דולר (היקף ההוצאה ברבעון 3 של 2019). פעילות המו"פ לא תיפגע.

הייצור בווייטנאם העניק הגנה זמנית

סולאר-אדג' צלחה היטב את השלב הראשון של משבר הקורונה, כאשר התפרצות המגפה היתה מוגבלת בעיקרה לסין. בשנה שעברה היא העבירה את מירב הייצור שלה מסין לוויאטנם, על רקע מלחמת הסחר ומכסי המגן שהטיל ממשל טראמפ על סחורות מסין. לכן שרשרת האספקה שלה כמעט ולא נפגעה בתחילת המשבר. אולם התפשטות המגיפה למוקדים נוספים בעולם פגעה בה פעמיים: גם שיבשה גם את הרציפות התפעולית וגם פגעה בביקוש בשוקי מפתח.

"לאור הפריסה הגלובלית של החברה, ובייחוד הפעילות הגדולה שלנו באיטליה ובדרום-קוריאה, התפשטות המגפה ייצרה המון אתגרים עבורנו", אמר המנכ"ל לנדו. הוא הדגיש שקשה לאמוד את הביקושים בתקופה הקרובה, עקב אי-הוודאות באופי ובקצב ההתאוששות הכלכלית בכל מדינה ומדינה. אחת מהדרכים להעריך את היקף הפעילות בשווקים השונים מתבססת על מעקב של החברה אחר התקנות של מוצריה שכבר נרכשו. באיטליה למשל, הנחשבת לשוק סולארי מפותח מאוד, צנח היקף ההתקנות בשיאו של המשבר צנח בכ-47%. "בשלושת השבועות האחרונים החברה מזהה התעוררות באיטליה".

מכירות סולאר-אדג' בחמשת הרבעונים האחרונים (במיליוני דולרים)
מכירות סולאר-אדג' בחמשת הרבעונים האחרונים (במיליוני דולרים)

"הנתון המעודד ביותר מגיע מגרמניה, שבה היקף ההתקנות במרץ-אפריל עלה ב-42% בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2019, וזו תוצאה של ההשפעה המוגבלת של הנגיף על המדינה וגם של הגדלת נתח השוק שלנו שם"  מנגד, בארצות הברית, שהיתה אחראית לכ-60% מההכנסות ברבעון הראשון, צנח היקף ההתקנות בחודש אפריל בכ-33%. "הפריסה הגלובלית ותמהיל ההכנסות המגוון, הן מבחינה גיאוגרפית והן מבחינת מגזרים, מציבה אותנו בעמדה טובה למתן את נזקי המשבר. אולם, אנחנו נערכים לתרחישים שונים, ובכלל זה המשך ההיחלשות גם ברבעון השלישי", אמר לנדו.

"סימני-חיים" בהודו: סרגון מספקת תשתית 4G לאירטל

פורסם בתאריך ע"י yochais

בתמונה למעלה: עירא פלטי, מנכ"ל סרגון

ענקית הטלקום ההודית Bharti Airtel משתמשת בפלטפורמת התמסורת האלחוטית של סרגון (Ceragon) לצורך הרחבת הפריסה של רשת הדור הרביעי שלה ברחבי המדינה, כדי לתת מענה לדרישה הדחופה לרוחב-פס רחב, עקב משבר הקורונה. במסגרת הפרויקט מגדילה אירטל את קיבולת הרשת בריכוזים העירוניים, ומרחיבה את פריסת הרשת לאזורים כפריים נוספים. סרגון מסרה שעבודות התשתית החלו כבר ברבעון הראשון 2020 ושחלק מהכנסות הפרויקט יוכרו בדו"ח הקרוב.

חברת אירטל היא מפעילת הסלולר השלישית בגודלה בהודו. היא מחזיקה בכ-30% מהשוק ההודי ומספקת שירותים לכ-330 מיליון מנויים. החברה פעילה גם באסיה ובאפריקה, וסך מנוייה בעולם מגיע לכ-420 מיליון משתמשים. אירטל היא לקוחה של סרגון כבר כעשור והתקינה את המערכות של סרגון כחלק מפריסת רשת ה-LTE שלה ברחבי המדינה.

משבר הקורונה הוביל לזינוק חד בצריכת האינטרנט, בעקבות המעבר של ארגונים רבים למתכונת של עבודה מרחוק והגידול בצריכת התוכן של האנשים הסגורים בבתים. לפי נתוני משרד התקשורת ההודי, צריכת האינטרנט בשבוע הראשון של העוצר שהוטל במדינה (22-28 במרץ) זינקה בכ-13% בהשוואה לתחילת החודש. העומס על הרשתות גרם להאטה משמעותית במהירות הגלישה. חברת Tutela דיווחה שקצב הורדת הנתונים בשעות השיא בהודו ירד מאז העוצר ב-36% בהשוואה לחודש פברואר. בקרב לקוחות אירטל נרשמה האטה של 14%. גם שתי מתחרותיה העיקריות דיווחו על ירידה: וודאפון (31.7%-) וג'יו (16.3%-).

דחייה נוספת במכרזי הדור החמישי

הודו היא שוק הטלקום השני בגודלו בעולם במספר המשתמשים, ובשנים האחרונות היא שוק יעד מרכזי של סרגון. ב-2018 היא היתה אחראית לכ-40% ממכירות סרגון והתורמת העיקרית לצמיחתה. אולם בשנת 2019 התהפכה הקערה על-פיה: שוק הטלקום ההודי נקלע למשבר חמור ולעצירה כמעט מוחלטת של ההזמנות מסרגון. המכירות במדינה ירדו ב-60% ומשקלה של הודו במכירות ירד ל-16% בלבד. הכנסותיה הכוללות של סרגון נחתכו ב-17% ומנייתה צנחה לאורך 2019 ביותר מ-60%.

אחת הסיבות העיקריות לקיפאון בשוק ההודי קשורה למחלוקת בין מפעילות התקשורת במדינה לבין הממשלה בנוגע למכרזי התדרים של הדור החמישי. מפעילות התקשורת התרעמו על מחירי המינימום שקבעה הממשלה, שהיו גבוהים מדי בעיניהן, וגם דרשו לדחות את המכרזים בכמה שנים. בעקבות המחלוקת, מפעילת התקשורת הגדולה במדינה, Jio, אף החליטה לצמצם את עבודות התשתית שלה כאמצעי לחץ על הממשלה, ויצרה קיפאון עמוק של כל השוק.

מניית סרגון בחודש האחרו בנסד"ק (מקור: yahoo finance). התפנית בשוק ההודי החזירה את המנייה למגמת עלייה
מניית סרגון בחודש האחרו בנסד"ק (מקור: yahoo finance). התפנית בשוק ההודי החזירה את המנייה למגמת עלייה

המכרזים היו אמורים להתקיים ב-2019, אולם נדחו לחודש אפריל 2020 בגלל קשיים פיננסיים של מפעילות התקשורת. כעת, בשל משבר הקורונה, הם צפויים להידחות פעם נוספת, ככל הנראה לרבעון האחרון של 2020 או לשנת 2021. אירטל מצדה הודיעה בחודש פברואר כי אין בכוונתה להשתתף במכרז בתנאים הנוכחיים, ומטבע הדברים עוד צפויות התפתחויות בגזרה הזו. .

זינוק בהיקף ההזמנות – ובערך המנייה

בסרגון מקווים כי למרות הבעיות בשוק ההודי, הגידול הנוכחי בצריכת הרשת על רקע משבר הקורונה יאיץ מחדש את שדרוג רשתות הדור הרביעי והנחת היסודות לדור החמישי. בתחילת החודש דיווחה סרגון על גידול גבוה מהמצופה בהזמנות למערכות התמסורת של החברה מאז החל משבר הקורונה. "המציאות החדשה הזו עשויה להגביר את הביקוש לפתרונות התמסורת של סרגון מצד מפעילות תקשורת שמתחילות להיערך ליום שאחרי הקורונה", היא מסרה בעידכון העסקי. על הרקע הזה גם המנייה בנסד"ק מתאוששת וזינקה בחודש האחרון בכ-75%.

האם פייסבוק תעורר את השוק ההודי?

התפתחות נוספת שעשויה להמריץ את השוק ההודי היא הכניסה של פייסבוק לזירה המקומית. בשבוע שעבר חתמה פייסבוק עם Jio על הסכם שיתוף פעולה שבמסגרתו היא תשקיע כ-5.7 מיליארד דולר בחברת הטלקום הגדולה בהודו, תמורת כ-9.99% ממניותיה. זוהי ההשקעה הגדולה ביותר שביצעה פייסבוק עד היום, ואחת מהעסקאות הזרות הגדולות ביותר שבוצעו בהודו.

הודו היא המדינה עם מספר משתמשי הפייסבוק הגדול ביותר בעולם. יש בהודו גם יותר מ-400 מיליון משתמשי ווטסאפ, ובפייסבוק מקווים להגדיל באמצעות שיתוף הפעולה את ההכנסות שהיא מפיקה ממאגר המשתמשים העצום. לפי חלק מהערכות, ג'יו מעוניינת להפוך באמצעות שיתוף הפעולה עם פייסבוק לענקית סחר אלקטרוני. מנקודת מבטה של סרגון, הכניסה של פייסבוק עשויה להיות זריקת מרץ נוספת לכל שוק הטלקום המקומי.

NXP מודה: "השפעת המשבר גדולה משצפינו"

פורסם בתאריך ע"י yochais

יצרנית הסמיקונדקטור האירופית NXP פרסמה לפני ימים אחדים את התוצאות המקדמיות לרבעון הראשון של 2020, והודתה: "מההערכות המקדמיות עולה כי ההשפעה של משבר הקורונה היתה חמורה מכפי שצפינו בתחילת חודש מרץ." ואכן, לפי התוצאות המקדמיות, הכנסות החברה ברבעון הראשון צפויות להסתכם ב-2.021 מיליארד דולר, נמוך בכ-200 מיליון דולר לעומת התחזית המוקדמת. מדובר בירידה של 12.2% בהשוואה לרבעון הרביעי של 2019 וירידה של 3.5% בהשוואה לרבעון המקביל בשנה שעברה.

יש להזכיר כי בזמן שפרסמה NXP את הערכתה הראשונית על השפעות משבר הקורונה, ב-3 במרץ, מוקד המגפה היה מוגבל לסין, ובעיקר לעיר ווהאן. גם מנכ"ל NXP ריצ'רד קלמר [בתמונה] מחלק את משבר הקורונה לשני שלבים: ההתפרצות הראשונית בסין, שפגעה בעיקר ביכולות הייצור ובשרשרת האספקה, והשלב השני, שבו התפשט הנגיף לאירופה וארצות הברית, ואז ניכרה הפגיעה בעיקר בצד הביקושים. "השיבושים שחווינו בשרשרת האספקה לאחר ראש השנה הסיני מתחילים לדעוך, ואולם כעת, רמות הביקושים בשווקי הקצה בשאר העולם מתחילות להתדרדר משמעותית."

קלמר התייחס להשפעת המשבר על שלושת שווקי היעד העיקריים של החברה. "בתעשיית האוטומוטיב, יצרניות רכב רבות מחוץ לסין השביתו את הייצור לאורך חודש מרץ, ובמגזר התעשייתי ובשוק המובייל אנו עדים לדחייה של הזמנות." בשל אי-הוודאות באשר לביקוש הצרכני, NXP החליטה שלא  לשלוח מוצרים בשווי של כ-150 מיליון דולר למפיצות של החברה בעולם, כדי לשמור על רמת מלאים נורמלית. למרות אי-הוודאות, סמנכ"ל הכספים של החברה פיטר קלי הבהיר כי המצב הפיננסי של החברה איתן. "מאזן המזומנים שלנו נכון לסוף מרץ עומד על 1.5 מיליארד דולר, ויש לנו גם קו אשראי בנקאי של 1.5 מיליארד דולר למקרה הצורך, שעדיין לא עשינו בו שימוש."

זינוק חד בדרישה לאזיקים אלקטרוניים בגלל הקורונה

פורסם בתאריך ע"י yochais

בתמונה למעלה: אזיק אלקטרוני של חברת סופרקום

מאז פרץ משבר הקורונה, חווה חברת סופרקום (Supercom) מתל אביב זינוק חד בדרישה לפתרונות המעקב של החברה, בייחוד לאזיקי-קרסול אלקטרוניים. שני גורמים בלתי צפויים הובילו לכך: מדינות רבות באירופה, בצפון-אמריקה ואזורים נוספים החליטו לבצע שחרור מוקדם של המוני אסירים מבתי הכלא, על-מנת לצמצם את הצפיפות ולמנוע התפרצות של המגיפה מאחורי החומות. הדבר הוביל לדרישה דחופה לאזיקים אלקטרוניים, שנועדו לוודא כי אסירים תחת מעקב אינם מפרים את תנאי השחרור.

בתחילת החודש דיווחה סופרקום כי תספק לרשות ממשלתית נוספת בקנדה אזיקים אלקטרוניים. בשיחה עם Techtime סיפר מנכ"ל החבר הבת של סופרקום בארצות הברית, אורדן טרבלסי, כי יש זרם גדול של פניות מלקוחות קיימים וחדשים כאחד. "מספר האסירים המשוחררים שאמורים להיות תחת מעקב ביתי צפוי לזנק פי כמה בעקבות שחרור האסירים. אנחנו מקבלים בקשות להצעות מחיר לעשרות אלפי ואפילו ל-100 אלף יחידות. זהו היקף שלא היינו עדים לו. במקרים רבים, הבקשות מגיעות מלקוחות שהספק הקבוע שלהם פשוט אינו עומד בקצב הייצור".

הייצור בישראל מגביר את השליטה על שרשרת האספקה

לדברי טרבלסי, לחברה יש יתרון על פני מתחרותיה בתחום הייצור . "זהו תחום של מכרזים ממשלתיים ארוכי-טווח, אז הספקיות יכולות לתכנן את הייצור שלהן מבעוד מועד, אבל עכשיו יש דרישה מיידית והן אינן עומדות בקצב. אנחנו מציעים את האזיק האלקטרוני גם בגרסה המחוברת לסמארטפון, ועל-כן אין צורך לייצר את תחנות הבסיס הביתיות. גם האזיק עצמו פשוט יותר לייצור, כי העיבוד מתבצע בסמארטפון. אנחנו גם מייצרים בישראל ולא בסין, ולכן יש לנו יותר שליטה על שרשרת האספקה".

הגורם השני שהגדיל את ההתעניינות בפתרונות המעקב של החברה הוא המאמץ של ממשלות לגבש אמצעים טכנולוגיים לפיקוח על חולי קורונה. מספר מדינות בעולם כבר החלו להתנסות בשימוש באזיקים אלקטרוניים. בדרום-קוריאה הממשלה החלה להצמיד אזיקים אלקטרוניים לחולי קורונה שהפרו את הבידוד.במדינת קנטקי בארצות הברית איפשר בית המשפט לנקוט במדיניות דומה, והונג-קונג החליטה להצמיד אזיק אלקטרוני לכל תייר נכנס, כדי לוודא כי הוא מציית לחובת ההסגר למשך שבועיים.

הגנה על הקהילה מפני חולי קורונה מפירי-בידוד

סופרקום התאימה עצמה לדרישה, והשיקה פתרון המותאם להשגחה אחר חולי קורונה בבידוד. הפתרון המותאם, שנקרא PureCare, אינו שונה במהותו מהאזיק המיועד לאסירים משוחררים, אך הוא ממותג באופן שונה, צבעו לבן, והוא מגיע עם אפליקציה ידידותית המאפשרת לחולה לעקוב אחר תנאי הבידוד. האזיק הינו למעשה צמיד דקיק וקל-משקל המולבש על הקרסול מתחת לגרב ואינו מפריע לשגרת יומו של החולה ואינו גלוי לעיני הסביבה. הצמיד מתקשר עם הסמרטפון בתקשורת בלוטות' קצרת-מרחק ועל-כן החולה אינו יכול לצאת מביתו ולהשאיר את הסמארטפון בבית כדי להטעות את המערכת. משדר ה-GPS של הסמארטפון משמש לזיהוי מדויק את של מיקום האדם המצוי תחת מעקב.

אורדן טרבלסי, מנכ"ל סופרקום אמריקה

בחודש האחרון דיווחה החברה על שני משלוחים עבור פיילוטים בשתי מדינות, האחת במרכז-אמריקה ועל השנייה לא נמסרו פרטים מטעמי רגישות. טרבלסי מודע לרגישות הציבורית שבשימוש באזיקים אלקטרוניים על אזרחים תמימים, אך סבור כי זהו הכרח המציאות. "הרגישות מובנת, אבל כמו שאסיר יכול  לפגוע בקהילה, כך גם חולה קורונה המפר את הבידוד  עלול לפגוע בקהילה. יש לנו מומחיות בתחום, ואנחנו מאמינים שאנחנו יכולים לעזור למדינות לנהל את המצב".

המשפחה שהצילה את סופרקום

סופרקום עוסקת בהפקת תעודות זהות ודרכונים ביומטריים, תגי זיהוי מבוססי RFID לעולם הקמעונאות והרפואה, ופתרונות מעקב אלקטרוניים לאסירים משוחררים ואנשים אחרים המצויים תחת השגחה, כמו למשל אנשים הלוקים בדמנציה ועלולים ללכת לאיבוד.

החברה נוסדה ב-1988 והשתתפה בפרויקטים ממשלתיים ביותר מ-20 מדינות. בשנת 2005 היא החלה להיסחר בנסד"ק ובשנה הראשונה הגיעה למחירי שיא  של 60 דולר למניה. אלא שלאחר מכן החברה החלה להתדרדר וב-2008 דיווחה על הפסד של 13.6 מיליון דולר מתוך מכירות של 18 מיליון דולר בלבד.  ההפסדים נמשכו בשנים הבאות ומניית החברה צנחה עד לשפל של כחצי דולר ולבסוף נפלטה אל "הרשימה הוורודה" (Pink Sheet), שבה כלולות מניות הנסחרות במחיר של סנטים בודדים.

בשנת 2011 כיסתה חברת ההשקעות Sigma Waves של משפחת טרבלסי את חובותיה של החברה ורכשה את השליטה באמצעות המרת החוב למניות, וסופרקום החלה בתהליך הבראה. אבי המשפחה, אריה טרבלסי, משמש כנשיא החברה וכמנכ"ל הפעילות בישראל. בנו אורדן מנהל את הפעילות בארצות הברית, שהיא שוק היעד העיקרי של החברה. אורדן: "האמנו בחברה ובטכנולוגיה שלה. מניסיוננו, בתחום הממשלתי קשה לבנות מוניטין, ולסופרקום היה את זה למרות היותה חברה קטנה".

בשנים הבאות עלתה מחדש החברה על מסלול הצמיחה וב-2013 חזרה לנסד"ק. כוח האדם של החברה גדל בעשור האחרון בצורה משמעותית, מכ-10 עובדים ליותר מ-100 עובדים כיום בישראל ובארצות הברית. ב-2016 רכשה סופרקום את חברת הסייבר הישראלית Safend ואת מה שנותר מחברת אלווריון.

אחד המהלכים האסטרטגיים של החברה היה רכישת חברת LCA מקליפורניה בינואר 2016, חברת שירותים שעוסקת בתחום חלופות מאסר בקהילה ועובדת עם הממשל המקומי. "המטרה שלנו בשנים האחרונות היתה להרחיב  את דריסת הרגל בארצות הברית ובאירופה, לאחר שהיינו פעילים יותר במדינות מתפתחות. ב-2018 וב-2019 זכינו בכ-65% מהמכרזים שבהם השתתפנו באירופה, כ-18 זכיות בסך הכול. בארצות הברית המטרה שלנו היא לצמוח  לאט-לאט מפרויקטים מחוזיים לפרויקטים מדינתיים".

אדאסקיי פיתחה מצלמה תרמית למדידת חום בסביבות הומות-אדם

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת אדאסקיי (Adasky) מיקנעם, שפיתחה מצלמה תרמית לרכב אוטונומי, השתמשה בטכנולוגיה שלה כדי להתגבר על אתגר מורכב בניהול משבר הקורונה. לאחר עבודת פיתוח של מספר שבועות, שהתמקדה בשינוי האלגוריתמיקה המנתחת את קרינת החום מהסביבה, החברה השיקה מערכת ייעודית חדשה, אשר מסוגלת לנטר סביבות הומות-אדם, למדוד במקביל את חום גופם של מספר רב של אנשים ולזהות באופן פרטני את אלה הלוקים בחום גבוה ועשויים להיות חשודים כחולי קורונה. החברה מייעדת את המערכת לצורך ניטור בני-אדם בכניסה למתחמים כמו בתי-חולים ומקומות עבודה, וכבר מבצעת בימים אלה פיילוטים עם בתי-חולים בארץ.

המערכת החדשה מתבססת על חיישן ה-Viper של החברה, הקולט קרינה בטווח האינפרא-אדום רחוק (20THz-300GHz). בתחום הנהיגה האוטונומית, השימוש בחיישן התרמי מאפשר לזהות אובייקטים בכביש גם בתנאי ראות ירודים, כמו חשכה או ערפל, שבהם יכולת הזיהוי של מצלמות באור נראה נפגעת משמעותית. יתרון נוסף המייחד את חיישן ה-Viper הוא יכולתו להבחין, על סמך מאפייני הקרינה, בין יצורים חיים, כמו הולכי רגל ובעלי חיים, לבין עצמים דוממים.

כעת, החברה השתמשה ברגישות התרמית הגבוהה של החיישן כדי להתאימו לצורך החדש. כדי לבצע את הסבת הייעוד של המערכת, החברה היתה צריכה לשנות את האלגוריתמיקה. באדאסקיי הסבירו ל-Techtime כי האלגוריתם החדש מבצע עיבוד תמונה שונה לחלוטין. ביישומי נהיגה, האלגוריתם מתרגם  את ההבדלים הקלים בקרינת החום שמגיעה מהסביבה כדי להבחין בין עצמים ולזהות  את צורתם ומיקומם. במערכת החדשה, האלגוריתם מתמקד באזור הראש של האנשים בתמונה, ואז מודד את  הטמפרטורה המדויקת הנפלטת באותו אזור.

קורדיו פיתחה אפליקציה לאבחון מצבם של חולי קורונה מרחוק באמצעות ניתוח דיבור

פורסם בתאריך ע"י yochais

[בתמונה: צוות ההנהלה של קורדיו. קרדיט: אייל טאוג]

בית החולים רמב"ם בחיפה יתחיל בשבועיים הקרובים ניסוי קליני של פתרון טכנולוגי חדש לניטור ולאבחון מצבם של חולי קורונה מרחוק, על בסיס ניתוח הדיבור שלהם שנדגם באפליקציה סלולרית. טכנולוגיית HearO שפותחה על ידי חברת הסטארט-אפ קורדיו (Cordio) מאור-יהודה עשויה לספק יכולות ניהול מתקדמות של חולי קורונה מאובחנים הנמצאים בבידוד אך טרם אושפזו בבתי החולים. את הניסוי הקליני יובילו ד"ר גדעון ברגר ופרופ' זאהר עאזם מבית החולים רמב"ם בהובלה טכנולוגית של פרופ' אילן שלום, סמנכ"ל הטכנולוגיות של Cordio.

הפתרון החדש מבוסס על טכנולוגיה מוכחת שפותחה על ידי Cordio לניטור ולאבחון מרחוק של מצבם של חולי אי ספיקת לב. המערכת מנתחת את הקלטות הדיבור של החולה בטלפון הסלולרי ומזהה שינויים במאזן הנוזלים בריאות שמעידים על החמרה קרובה של מצב אי ספיקת הלב של החולים. פתרון זה הוכח כבר בניסויים בקרב מאות חולים בעשרה מוסדות רפואיים וביניהם: רמב"ם, בילינסון, ברזילי, הגליל, שירותי בריאות כללית ועוד. המערכת סיפקה התראות להתדרדרות במצב חולי אי ספיקת לב 10 ימים בממוצע טרם אשפוז על רקע החמרה באי ספיקת לב  – ברמת דיוק של יותר מ- 80%. לאור הצלחת הניסויים נמצא הפתרון בדרך לאישור ה-FDA.

קורדיו שהחלה את דרכה בחממת אינסנטיב באריאל מעסיקה כיום 25 עובדים באור יהודה. החברה הוקמה ע"י פרופ' לוטן ביחד עם קרן הון הסיכון פרגרין בעקבות דרישה שאותרה ע"י פרגרין, לפתרון קל לשימוש שיאפשר מעקב אחרי חולי אי ספיקת לב – המחלה הכרונית הנפוצה בעולם. פרגרין תומכת בחברה מהקמתה אסטרטגית, פיננסית ותפעולית ומלווה אותה גם בניסויים הקליניים להתאמת מערכת HearO למאבק בנגיף הקורונה. הפתרון הייעודי של Cordio לחולי קורונה מבוסס על התאמה של HearO למנגנון הידרדרות מחלת הקורנה המתאפיינת בדלקת ריאות דו-צידית המלווה בבצקת הנוצרת בריאות. המטרה שמערכת HearO תזהה התדרדרות במצב החולה באמצעות זיהוי שינויים קלים ביותר במאזן הנוזלים בריאות ותחילת דלקתיות, לפני שהחולה ירגיש בכך ולעיתים לפני שניתן לאבחן אותו, באמצעות ניתוח הקלטות של דיבורו.

כיום יש בישראל מאות חולי קורונה מאובחנים הנמצאים בבידוד בבתי מלון, בבתיהם ובמתקנים מרוחקים שונים. החולים הללו מנוטרים באמצעים פשוטים כמו מדידת חום והערכה סובייקטיבית – ורבים מהם מועברים לאשפוז באופן שיוצר עומס רב על המערכת. הפתרון החדש של הסטארט-אפ Cordio נועד לייעל את המעקב מרחוק אחר חולי הקורונה, לזהות באמצעות אפליקציה סלולרית ידידותית אילו מהם מתדרדרים וזקוקים לאשפוז בבית החולים ולצמצם בכך את העומס בבתי החולים. כן היא תשמש למעקב מרחוק אחר מצבם של חולי קורונה שהחלימו וחזרו לבתיהם.

מנכ"ל קורדיו תמיר טל הסביר כי מגפת הקורונה מחייבת ניהול יעיל של משאבי מערכת הבריאות. "כדי שנוכל להתמודד עם אלפי החולים שמספרם הולך וגדל, עלינו לאשפז בבתי החולים רק את החולים ברמות הסיכון הגבוהות ביותר. הצפי להתרחבות ההדבקה יאפשר לנו להשלים בתוך מספר שבועות ניסוי קליני רחב ההיקף בבית חולים רמב"ם שיוביל לנקודת מפנה ביכולת של המדינה לנהל ביעילות את המאבק במגפה".

פרופ' חיים לוטן, מנהל הפיתוח הרפואי של קורדיו, לשעבר הקרדיולוג הראשי של בית החולים הדסה, הוסיף כי "הפתרון לאבחון מרחוק של מצבם של חולי הקורונה מבוסס על טכנולוגיה שהוכחה וניתנת להתאמה מהירה למגפה החדשה. על פי הסטטיסטיקות נגיע בתוך מספר שבועות להיקף של עשרות אלפי חולים מאובחנים. אם נצליח בעזרת בית החולים רמב"ם להוכיח את יעילות המערכת, נוכל להקים מערכת עובדת תוך כחודשיים".

יצרניות השבבים בארה"ב מבקשות מעמד מיוחד של "תעשייה חיונית"

פורסם בתאריך ע"י yochais

בתמונה למעלה: עובדים במעבדה לפיתוח טכנולוגיות תהליכיות בחברת Lam Research, ארה"ב

היצרנית האמריקאית של ציוד ייצור לתעשיית השבבים, Lam Reserch, השביתה לשלושה שבועות את הפעילות של אתרי הייצור שלה בערים פרימונט וליוורמור בקליפורניה, בעקבות הצו על סגר כללי במדינה. החברה דיווחה שבנוסף לבעיית הייצור, היא נתקלת בקושי בשרשרת האספקה, לאחר שהוטל סגר דומה במאלזיה אשר השבית את הפעילות של חברות שמהן היא רוכשת רכיבים. בעקבות שתי ההתפתחויות האלה ביטלה החברה את תחזית המכירות שלה לרבעון הראשון של 2020, שלפיה היתה צפויה להגיע להיקף מכירות של כ-2.8 מיליארד דולר ברבעון. לחברה שני אתרי ייצור נוספים: באוסטריה ובדרום קוריאה.

ההודעה של Lam Research מבטאת בדיוק את החששות הגדולים ביותר של התעשייה. שכן קליפורניה היא מרכזה של תעשיית השבבים האמריקאית, ותעשיית השבבים האמריקאית היא אחת מהתעשיות היחידות שבהן יש לארה"ב יתרון מכריע על סין. להערכת חברת המחקר IC Insights, בשנת 2019 תפסה תעשיית השבבים האמריקאית 55% מהתעשיית השבבים העולמית. חלקה של סין הסתכם בכ-5% בלבד. משקלן של חברות הפאבלס הוא 65% מהשוק העולמי,  בהשוואה ל-15% של חברות פאבלס סיניות.

הפער בין שתי התעשיות בולט ביותר בתחום יצרניות השבבים המפעילות גם מפעלי ייצור (IDM), כמו למשל אינטל וטקסס אינסטרומנטס. משקלן של החברות האמריקאיות הוא 51% מהשוק העולמי, ושל החברות הסיניות פחות מ-1%. על הרקע הזה נכנס לתמונה ארגון יצרני השבבים בארה"ב (SIA) אשר שלח בסוף השבוע מכתב לנשיא טראמפ וביקש ממנו להכריז על תעשיית השבבים האמריקאית כ"תעשייה חיונית" ולהחריג אותה מההגבלות המוטלות על שאר מגזרי המשק.

תשתית קריטית לביטחון הלאומי ולכלכלה הלאומית

ראשי הארגון כתבו: "שבבים הם מרכיב מרכזי במוצרים האלקטרוניים הדרושים לכל מגזרי הכלכלה האמריקאית, בהם: ציוד רפואי, תקשורת, אנרגיה, הצבא והביטחון הלאומי והתשתיות הקריטיות. היכולת של התעשייה להמשיך בפעילות פיתוח וייצור חיונית לתמיכה בשתשתיות הלאומיות הקריטיות, כעת ולצורך ההאוששות הכלכלית שלאחר המשבר. המדינות השונות הכריזו על צעדים לבלימת התפשטות המגיפה, הכוללים בידוד וסגירת עסקים. הנחיות אלו צריכות להחריג את תעשיית השבבים, משום שהיא תעשייה בעלת חשיבות קריטית לביטחון הלאומי ולכלכלה".

באיגוד כבר מבחינים בהשפעות המצטברות של התפשטות המגיפה בארצות הברית: חברת Analog Devices וחברת Applied Materials ביטלו את תחזית המכירות המקורית שלהן עבור הרבעון השני של השנה, חברת On-Semi משכה 1.17 מיליארד דולר מקו האשראי הבנקאי שלה על-מנת שיהיה ברשותה הון זמין למקרה שתצטרך בתקופה זו של אי-ודאות.

בשבוע שעבר דיווח העיתון Dallas Business Journal שחברת Texas Instruments צימצמה את פעילותה בדאלאס, טקסס, בעקבות הנחיות הבידוד של מושל המדינה, אם כי עוביד הייצור ממשיכים בעבודה כרגיל. ההגבלות משפיעות גם על פעילותן האמריקאית של חברות זרות: חברת Infineon הגרמנית מסרה שכל אתרי הייצור שלה פועלים כסדרם, מלבד האתרים במאלזיה ובקליפורניה, ששם הם עובדים בתפוקה מופחתת.

מנהלי האיגוד ציינו במסמך העמדה שמסרו לנשיא, כי גם תעשיית השבבים הסינית וגם תעשיית השבבים הקוריאנית ממשיכות לעבוד בתפוקה מלאה. "יצרניות השבבים הסיניות בתחומי הייצור, תכנון, אריזה ובדיקות שבבים ומארזים, קיבלו אישור לפעול בלא הפרעות, תוך נקיטת אמצעי זהירות נדרשים. תעשיית השבבים הסינית המשיכה לייצר בתפוקה גבוהה מאוד גם בתקופות הסגר ההדוק ביותר. בדרום קוריאה נמשכו העבודות כמעט בלא הפרעה, וייצוא השבבים של קוריאה צמח בכ-9.4% בחודש פברואר 2020".

מסטרטסיס ועד פורד, התעשייה נאבקת בקורונה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מגיני-הפנים המיוצרים ללא תשלום בלשכות הייצור של סטרטסיס

החברות התעשייתיות מתחילות להצטרף אל המאבק בקורונה. חברת אינטל הודיעה שהיא תורמת לבית החולים רמב"ם בחיפה מיליון שקל לצורך רכישת מכונה אוטומטית לבדיקת ערכות קורונה. מדובר במערכת להפקת החומר הגנטי (RNA) מתוך דגימות נשימתיות הנלקחות מאנשים החשודים כחולים בקורונה, ובשתי מערכות של Real time PCR המסוגלות לזהות את הווירוס. שלושת המכשירים יאפשרו להגדיל בצורה ניכרת את כמות הבדיקות המבוצעות בבית החולים. בנוסף, אינטל העולמית הודיעה שהיא מוציאה מתוך מחסני המלאי שלה מסיכות, מגיני-פנים וכפפות בשווי של 1 מיליון דולר, ותורמת אותם לבתי חולים בעולם.

סטרטסיס: אלפי מגיני-פנים בייצור מיידי

חברת סטרטסיס הישראלית-אמריקאית גייסה את כל מערך מדפסות התלת-מימד שלה לצורך ייצור מגיני-פנים קשיחים (בתמונה למעלה). היא פינתה את כל משאבי שירות הייצור בהזמנה שלה, Stratasys Direct Manufacturing, ואת רשת שיתופי הפעולה שלה עם לשכות ייצור, כדי לספק במהירות אלפי מגיני-פנים פלסטיים. החברה מסרה שבארצות הברית לבדה היא תייצר 5,000 מגינים בתוך שלושה ימים, ותספק אותם בחינם לבתי החולים. ההחלטה התקבלה לאחר שהיא קיבלה פנייה מבית חולים שדיווח שבכל שבוע הוא נאלץ להחליף יותר מ-1,500 מסיכות מתכלות ונותר לו מלאי המספיק ל-6 ימים בלבד.

אוויה ו-PTC: תשתיות עבודה מרחוק

חברת אוויה הודיעה שהיא תספק בחינם בכל העולם את שירות שיחות הווידאו Avaya Spaces למשך 90 יום. המערכת משמשת כיום להפעלת מרחוק של בתי ספר באיטליה. היא כוללת "חדר פגישות" בענן המאפשר למאות עובדים, לקוחות וספקים לקיים פגישות וידאו. בין השאר ניתן לקיים שיחות וידאו בהשתתפות של עד 500 איש ש-35 נראים סימולטנית במסך. השירות כולל מערכת צ'ט שפועלת במקביל לשיחה, שיתופי קבצים,  הקצאת משימות דינמית ואינטגרציה עם יומנים דיגיטליים כמו: Outlook, Google Calendar, Slack ומערכת קבוצות העבודה Microsoft Teams.

תמיכה מרחוק בעובדי תעשייה באמצעות מערכת המציאות הרבודה של PTC
תמיכה מרחוק בעובדי תעשייה באמצעות מערכת המציאות הרבודה של PTC

חברת PTC ישראל, הנמצאת בבעלות PTC העולמית, הודיעה שהיא מספקת שימוש חינם עד לסוף חודש יוני במערכת התמיכה הטכנית המקוונת Vuforia Chalk. זהו יישום תמיכה מרחוק הכולל מציאות רבודה, המאפשר לעובדים הנמצאים באתר וכאלה שמחוצה לו לעבוד ביחד, לתחזק ולטפל במערכות התעשייתיות. אריאל הדר, דירקטור הפיתוח העסקי והמכירות בחברת PTC ישראל, אמר שכאשר העולם עובר לדפוסי עבודה המקשים על קירבה פיזית ומגע אישי, המערכת הזאת מאפשרת לספק תמיכה מרחוק בטכנאים, בעובדים בשטח ובלקוחות.

פורד מתחילה בייצור ציוד רפואי חיוני

יצרנית הרכב פורד (Ford Motors) מסיבה חלק מקווי הייצור שלה מייצור של חלקי-רכב לייצור של ציוד רפואי. החברה הודיעה שהיא תנצל את תשתית הייצור בתלת-מימד שלה כדי לייצר מגיני-פנים בקצב של 100,000 יחידות בשבוע. היא הקימה צוות פיתוח משותף ביחד עם חברת 3M לפיתוח מהיר של מטהרי אוויר רפואיים אשר יתבססו על רכיבים קיימים מתוך מוצרים של שתי החברות.

מדובר בחלקים שיובאו ממערכת איוורור המושבים שהותקנה בטנדר F-150 של פורד, וחלקים מיחידת הסינון במערכות איוורור תעופתיות של 3M. המערכת החדשה תיוצר באמצעות שיתוף פעולה של פורד עם GE Healthcare. שתי החברות גם מתחילות בתכנון מחודש של מערכת העזר של GE לחולים הסובלים מקשיי נשימה. המטרה היא לפשט את התכנון כדי לאפשר ייצור בכמויות גדולות בקווי הייצור של GE ושל פורד.

יבמ ואניבדיה מספקות תשתיות מחשוב

חברת NVIDIA פתחה את המחשבים שלה בפני כל המדענים בעולם החוקרים את הווירוס COVID-19. החברה תספק להם גישה חינם אל משאבי Parabricks, שזהו מערך של מחשבי GPU המבצע ניתוח של הגנום. חברת יבמ מרכזת את משאבי המיחשוב של קונסורציום חדש בהשתתפות המעבדות הלאומיות בממשל האמריקאי ותשתית מחשב העל שלה, כדי לספק לחוקרים משאבים לצורך פיתוח תרופה לקורונה. מדובר במערך הכולל 16 מחשבי על בעלי 775,000 ליבות CPU ו-34,000 מעבדי GPU.

הוא יועמד לרשות כל חוקר בעולם הזקוק למשאבי מחשוב חזקים לצורך ההתמודדות במגיפה. מחקרים אלה דורשים עוצמת עיבוד גדולה מאוד: החברה מסרה שחוקרים מאוניברסיטת טנסי והמעבדה הלאומית אוק-רידג', ביצעו לאחרונה סריקה של 8,000 תרכובות שונות כדי למצוא את אלה המתחברות לדוקרנים של הווירוס, במטרה לפגוע בכושר ההדבקה שלו. עד היום התגלו 77 מולקולות מהסוג הזה, שהוגדרו כ"מבטיחות".

סימנים ראשונים למיתון שיגיע לאחר הקורונה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מדד מניות השבבים של פילדלפיה בששת החודשים האחרונים

ככל שמתארך משבר הקורונה, גוברת התחושה בתעשיית ההייטק שאנחנו נמצאים בתחילתו של משבר כלכלי שיימשך זמן רב לאחר שהווירוס ייעלם והחיים ברחובות ובמפעלים יחזרו לתיקנם. אם בשבועות הראשונים של המשבר, דיווחו רוב החברות שיש להן מלאים, או שהן מוכנות לחזור לפעילות שגרתית עם סיום המשבר, כרגע התמונה מתחילה להשתנות.

ההודעות הראשונות מגיעות דווקא מהחברות הקטנות. חברת אורביט מנתניה הודיעה שככל הנראה לא יתממש רובו של הסכם המסגרת הגדול שהיא חתמה לאחרונה עם חיל האוויר האמריקאי: היא קיבלה הזמנה בהיקף של עד 109 מיליון שקל למערכות תקשורת פנים ושידרוג מערכות הפעלה בתוך מטוסי התדלוק 135-KC. "לנוכח מגיפת הקורונה ואינדיקציות נוספות שהגיעו מחיל האוויר האמריקאי, החברה הגיעה למסקנה שעשוי להיות קיטון מהותי במימוש הסכם המסגרת".

הרמזים מתעבים

הדיווח של חברת מיקרונט מאיזור התעשייה אזור שליד תל אביב, נוקט בשם המפורש עצמו: "התפשטות נגיף הקורונה למדינות העולם הביאה לשינוי מהותי באווירה העסקית. בשל ההאטה של הכלכלות בעולם והפחתת הפעילות העסקית, מסתמנת מגמת ירידה משמעותית בביקוש למוצרים שהחברה מוכרת, אשר מביאה לעצירת הזמנות, עיכובים ודחייה בקבלת הזמנות".

החברה מספקת מערכות לניהול ציי רכב ומשאבים ניידים (Mobile Resource Management). מוצריה כוללים טאבלטים, מחשבים מוקשחים, מערכות תקשורת אלחוטית ותוכנה. החברה מעסיקה כ-80 עובדים בישראל, העוסקים בפיתוח ובייצור. על הרקע הזה היא הודיעה שהיא קיצצה במשרות, הפחיתה משכורות, ואינה צופה שצבר ההזמנות יגדל משמעותית בתקופה הקרובה.

בדיקת מדדי המניות הטכנולוגיות המובילים – מדד השבבים של פילדלפיה ומדד נסד"ק 100 – מספקת תמונה תואמת של הלכי הרוח בשוק. שני המדדים המשיכו לצמוח בחודשים האחרונים, גם כאשר משבר הקורונה פגע קשה בתעשיית הייצור הסינית, שעליה נשענת תעשיית האלקטרוניקה העולמית. זאת מכיוון שהתעשייה האמינה שמדובר בהפרעה זמנית בלבד בשרשרת האספקה.

נקודת התפנית: 20 בפברואר 2020

אולם מרגע שהמגיפה יצאה מסין והחלה לפגוע בכלכלות אירופה וארה"ב, השתנה הלך הרוח: ובמחצית השנייה של פברואר התרסקו שני המדדים בעשרות אחוזים. מדד מניות השבבים של פילדלפיה ירד מ-1,980 נקודות בפברואר, לכ-1,330 נקודות כיום. מדד נסד"ק 100, המעניק משקל חזק במיוחד לחברות טכנולוגיות, ירד מ-9,720 נקודות בפברואר, לפחות מ-7,000 נקודות כיום.

מדד נסד"ק 100, המבוסס על משקל חזק של חברות טכנולוגיות. התפנית היתה ב-20 בפברואר 2020
מדד נסד"ק 100, המבוסס על משקל חזק של חברות טכנולוגיות. התפנית היתה ב-20 בפברואר 2020

מדוע? כנראה המשקיעים סבורים שעברנו משלב ההפרעה בשרשרת האספקה לשלב המיתון הכלכלי. הדבר בולט גם כשבודקים את המניות של החברות שדיווחו על פגיעה בשרשרת האספקה שלהן "בשלב הסיני" של המגיפה. כך למשל אנלוג דיוייסז (ADI) הזהירה שהמשבר יקטין בכ-50 מיליון דולר את הכנסותיה ברבעון הראשון, אולם המניה המשיכה לעלות עד למחצית השנייה של פברואר.

אפל דיווחה על ירידה צפויה במכירות הרבעון עקב קיטון במכירות של טלפונים, אולם המניה המשיכה לטפס עד לנפילה שהחלה ב-19 בפברואר. התמונה חוזרת על עצמה גם אצל החברות האחרות: HP, Jabil, Microchip,  STMicroelectronics, NVIDIA, NXP, On Semiconductors ועשרות חברות שבבים ואלקטרוניקה אחרות.

מה בדיוק קרה? בשבוע של ה-20 לפברואר השתנתה תמונת הקורונה בעולם: ספרד, בריטניה, גרמניה, אוסטריה, אירלנד, הולנד וארה"ב דיווחו שהן נפגעו מהמגיפה, ובאיטליה הגיע מספר הקורבנות לכמעט 300 איש. מרגע זה הפסיקה הקורונה להיות הפרעה בשרשרת האספקה, והפכה למגיפה המשתקת את השווקים. וכאשר השווקים משותקים, חברות מפטרות עובדים או מוציאות אותם לחופשה ללא תשלום, רמת הצריכה יורדת ואנשים חוסכים לימים קשים. התוצאה: ירידה בביקושים המכניסה את המשק למיתון.

היתרונות והחסרונות של ההייטק הישראלי בתקופת מיתון

בשלב הראשון של המיתון, ייתכן ותעשיית הטכנולוגיה הישראלית תיפגע יחסית פחות מתעשיות אחרות בעולם, מכיוון שישראל נשענת על תעשייה בטחונית יציבה מאוד, וממוקדת יותר במכירה לחברות (B2B) מאשר במכירה לצרכן הסופי (B2C). במקרה הזה, למשקלן הגדול של חברות סטארט-אפ יש יתרון: הן מתקיימות בזכות ההון שגייסו ולא בזכות מכירות. אומנם חברות חדשות יתקשו לגייס הון, אולם החברות שכבר גייסו הון יוכלו לתפקד עד שוך המשבר – אם הוא לא יהיה ארוך מדי.

לאסטרטגיית הסטארט-אפ יש יתרון מובנה נוסף: ניתן להתאים את הטכנולוגיות במהירות רבה לצורכי השוק החדשים שיאפיינו את עידן הפוסט-קורונה. מנגד, כמחצית מהעובדים בתעשיית הטכנולוגיה הישראלית מועסקים במרכזי פיתוח של חברות זרות, וכשהן ייקלעו לקשיים, המרכזים המרוחקים מההנהלה בארץ המולדת צפויים להיות הראשונים שייפגעו מקיצוצים.

אסור לממשלה להמתין

הרמז המגיע מהשוק העולמי צריך לנחות במהירות על שולחן מקבלי ההחלטות בממשלה. מיתון ממושך דורש היערכות לאומית ברמה לא פחות קריטית מאשר המאבק בנגיף עצמו. הממשלה צריכה לבנות את תוכנית היציאה מהמיתון כבר עכשיו: לגבש תוכניות עידוד אגרסיביות, ולהתחיל בגיבוש פרוייקטים לאומיים שיגייסו את כל הכוחות ההנדסיים שישתחררו לשוק בעקבות המיתון האפשרי.

ככל שישראל תקדים להיערך למיתון, היא תצא ממנו במהירות גדולה יותר – ואולי אף תשיג יתרון בשוק העולמי – כאשר התעשיות המתחרות עדיין ייאבקו על קיומן.

"התעשייה משלמת את מחיר הפיגור הטכנולוגי"

פורסם בתאריך ע"י yochais

משבר הקורונה מאלץ את החברות במשק לשנות כמעט בן-לילה את מתכונת העבודה שלהן ולהסתמך באופן נרחב על עבודה מרחוק. היום (ג') למשל, דיווח איגוד האינטרנט הישראלי שתעבורת האינטרנט הפנים ישראלית לאתרים ישראלים גדלה בשבועיים האחרונים בכ-25%. כך עולה מנתוני מחלף האינטרנט הפנים-ישראלי (Israeli Internet eXchange), המחבר בין כל ספקי הגישה לאינטרנט בישראל. בחברות הייטק מבוססות תוכנה, המעבר הזה מתבצע באופן חלק יחסית. ואולם בתעשייה שבה יש התבססות גדולה יותר לעבודה באתר עצמו, המעבר הכפוי הזה קשה ליישום בהתראה קצרה.

מנכ"לית חברת תפן (Tefen), המספקת ייעוץ לחברות וארגונים בהטמעת טכנולוגיות מבוססות בינה-מלאכותית ואוטומציה, מלי ביצור-פרנס, הסבירה ל-Techtime שחלק מהקושי נובע מכך שחברות תעשייתיות רבות לא הטמיעו בשנים האחרונות מערכות אוטומציה והפעלה מרחוק. בין השאר, החברה גיבשה תוכנית שיקום כדי לסייע לחברות תעשייה להתמודד עם המשבר הנוכחי, ולתכנן את היום שאחרי.

מהו הרושם שלך מהתגובה של התעשייה הישראלית למשבר?

ביצור-פרנס: "אני משוחחת עם מנכ"לים במשק והפחד שלהם הוא משתק, לא רק מהמצב היום אלא גם ממה שיקרה ביום שאחרי הקורונה. התעשייה מנסה להחזיק מעמד, אבל הלחץ מתגבר. בתקופות כאלה הנטייה היא להתמקד רק במה שהכרחי, אבל מה שבאמת חשוב זה לגבש תוכנית שיקום ליום שאחרי משבר הקורונה.

"המשבר מוכיח עד כמה מהפיכת התעשייה הרביעית (Industry 4.0) היא הכרחית. כיום אנחנו משלמים ביוקר על הפיגור הזה בתעשייה. שימוש מוקדם במערכות הפעלה מרחוק של מתקנים היה מונע השבתה של מפעלים רבים. העצה שלי למנהלי המפעלים: תגבשו עכשיו תוכנית עסקית ליום שאחרי המשבר. תוכנית שתתמקד באופן שבו מנהלים סיכונים בעתיד, אילו עובדים מחזירים ומהיכן יגיע תזרים המזומנים. תעבירו חלק ממערכי המטה למיקור חוץ כדי לחסוך בעלויות, ותבנו תוכנית מעבר לטכנולוגיות מתקדמתו, כדי שהתפוקה, הייצור והאספקה לא יהיו תלויים באדם – מכיוון שמשבר מהסוג הזה עשוי להתרחש פעם נוספת".

להאזנה לראיון המוקלט:

כבר בחודש נובמבר 2019 הזהירה ביצור-פרנס שהתעשייה סובלת מבעיית "טכנופוביה". לדבריה, "סקר שערכנו גילה שכמעט 40% מהארגונים בישראל לא מטמיעים חדשנות. למרות היותנו אומת הסטארט-אפ, התעשייה עדיין סובלת מטכנופוביה, כאשר החולשה שלנו נעוצה בעיקר באינטגרציה לקויה".

המכון לייצור מתקדם החל לפעול

בתוך כך, בימים אלה החל לפעול המכון לייצור מתקדם באזור התעשייה תפן שבגליל. המכון, שהוקם ביוזמת משרד הכלכלה בהשקעה של כ-10 מיליון שקל ומופעל על ידי קבוצת תפן, חברת ESI ואורט-בראודה, נועד לקדם הטמעת טכנולוגיות חכמות בקווי ייצור תעשייתיים, ויספק לחברות תעשייה ברחבי הארץ שירותי איבחון, ייעוץ והטמעה מסובסדים בתחום התעשייה החכמה. ביצור-פרנס מספרת כי 8 מפעלים מהצפון כבר קבעו אבחון. "אני שמחה לומר שאף אחד מהמפעלים לא ביטל את האבחון בשל המצב. להיפך, הם מבינים שהתהליך הזה עשוי להציל אותם מהמשבר הנוכחי, ובפעם הבאה".

רשות החדשנות תעניק 50 מיליון שקל לפיתוח טכנולוגיות למאבק בקורונה

פורסם בתאריך ע"י yochais

רשות החדשנות, משרד הבריאות ומטה ישראל דיגיטלית במשרד לשוויון חברתי יעניקו סכום ראשוני של 50 מיליון ש"ח לחברות עבור תכניות מו"פ והדגמה של מערכות, מוצרים או פתרונות טכנולוגיים להתמודדות עם אתגרי מגפת נגיף הקורונה, ובכללם רעיונות טכנולוגיים או יישומים בשלביהם הראשונים.

מרשות החדשנות נמסר כי היא תתמוך הן בפרויקטים בטווח הזמן הקצר והן בכאלו לטווח הזמן הבינוני-ארוך, ובכל השלבים: משלב הרעיון ועד לשלבי הפיתוח, שלבי ההרצה והניסוי ושלבי ההדגמה וההטמעה (כולל הטמעת המוצר בהיקף נרחב בארגוני הבריאות או בישראל. פרויקטים שיעברו את הסינון יוכלו לקבל תמיכה מימונית של רשות החדשנות, ותמיכה בפיתוח ובתהליכי ייצור מצד מערכת הביטחון.

במסגרת התוכניות תינתן תמיכה כספית בשיעור של 50% או 75% מההוצאות לתוכנית בעלת פוטנציאל להשפעה יוצאת דופן על קידום מערכת הבריאות ובריאות הציבור בישראל ובעולם או המהווה פריצת דרך טכנולוגית בתחומה.

בנוסף, יוצאות רשות החדשנות, משרד הכלכלה והתעשייה והתאחדות התעשיינים בקריאה למפעלים יצרניים להגיש תוכניות מו"פ, האצה ויישום של מוצרים תעשייתיים המקדמים תחרותיות והובלה במלחמה בנגיף. הפעילות מבוצעת בשיתוף ובתאום פעילויות מפא"ת (משרד הביטחון) וזוכה לסיוע מצדם.

אלי כהן, שר הכלכלה והתעשייה, אמר כי הממשלה הקצתה לנושא פיתוח והטמעת טכנולוגיות למלחמה בקורונה 50 מיליון ₪ מיידית. "הקולות הקוראים איתם הממשלה יוצאת היום מוצעים לתעשיית ההייטק באופן מיידי: כל חברה שיש לה פתרון, בין אם הוא בשלב הוכחת ההיתכנות או שכבר יש לה מוצר מוגמר אותו ניתן להטמיע מיידית בשירותי הבריאות שלנו – מוזמנת לפנות לרשות החדשנות עוד היום. במקביל אנו קוראים לגופים יצרניים שיכולים לסייע בפיתוח או בהאצת ייצור של טכנולוגיות שיכולות לסייע למערך הרפואי ולמיגון הכללי רלוונטי להיעזר בנו"

"סטראט-אפים ייסגרו, חלקם יימכר בשווי נמוך"

פורסם בתאריך ע"י yochais

בתמונה למעלה: מדד מניות השבבים של פילדלפיה בחודשיים האחרונים

כדור השלג בשווקים הפיננסיים מתגלגל מטה במהירות, ורבים  מנסים להעריך לאן הוא דוהר. חברות הטכנולוגיה מנסות להתאים את עצמן למצב החדש וגם לזהות הזדמנויות שעשויות להיווצר מתוך המשבר. בשיחה עם Techtime, מנסה סרגיי וסצ'ונוק, האנליסט הבכיר של בית ההשקעות אופנהיימר ישראל, להעריך מתי תיקבע התחתית הנוכחית בשוק המניות, אילו חברות טכנולוגיה צפויות לצאת מחוזקות מהמשבר ואלו נמצאות בסכנת הכחדה. אחת מהשאלות החשובות לכלכלה הישראלית: כיצד המשבר בשווקים ישפיע על היכולת של חברות סטראט-אפ ישראליות לגייס הון?

להאזנה לראיון המוקלט:

הקורונה מחייבת סדר-יום כלכלי וטכנולוגי חדש

פורסם בתאריך ע"י Techtime

כאשר העולם התאושש מההלם של הפלת מגדלי התאומים ב-9 לספטמבר 2001, נכנס אל חיינו מושג חדש: הגנת המולדת (Homeland Security). ארצות הברית הגיבה במהירות והקימה משרד חדש הממוקד אך ורק בהגנת המולדת. ניתנו תקציבי עתק לפרוייקטי פיתוח טכנולוגיים בתחומים כמו איתור חומרי חבלה, איתור התארגנויות באינטרנט, ייצור חיישנים חדשים וטכנולוגיות סריקת גוף חדשות. הופיעו מצלמות העוקבות אחר אנשים, מזהות אותם ומנתחות דפוסי התנהגות חריגים, ועוד.

במקביל לטכנולוגיות החדשות שפותחו במימון המדינות, השתנו גם דפוסי ההתנהגות: אנשים קיבלו על עצמם רעיונות כמו דרכון ביומטרי שלפני 20 שנה נחשב לסיוט פוסט-אפוקליפטי, תהליך העלייה והירידה ממטוסים עבר מהפיכה דרמטית, ובדיקות גופניות בכניסה לארועים המוניים הפכו לחלק משגרת היומיום בכל מקום בעולם. מהרבה היבטים דומה משבר הקורונה להלם שאחז בעולם בשנת 2001, אלא שיש לו היבט נוסף: הוא מעלה סימני שאלה על יציבות המבנה הכלכלי של העידן הגלובלי.

גלובליזציה, ביזור, וריכוזיות

לכן, אם המענה המיידי להפלת מגדלי התאומים התבטא בפיתוח טכנולוגיות חדשות ויציאה למלחמה באפגניסטן, התגובה למשבר הקורונה צפויה להיות גם טכנולוגית וגם כלכלית. שכן המשבר חשף במלואה את התלות של התעשייה העולמית בתשתית הייצור בסין. הרעיון שמאחורי כלכלת הגלובליזציה הוא ביזור והתייעלות: ההתייעלות נובעת מהיכולת לרכוש מוצרים מספקים מרוחקים, אבל טובים, זולים או זריזים יותר. הביזור מעניק חסינות למערכת כלכלית, שכן הייצור אינו תלוי בלעדית באף גורם יחיד. הוא מייצר תחרות בין מספר גדול יותר של ספקים ולכן גם מגדיל את התחרותיות – ודוחף את כל הספקים להיות יעילים יותר.

אלא שבעשרים השנים האחרונות התברר שהביזור הפך לריכוזיות מסוג חדש: כאשר 80% מהמעגלים המודפסים בעולם מיוצרים בסין, אי-אפשר לדבר על ביזור. לפני כעשר שנים נפגש Techtime עם מפיץ רכיבים אופטיים שחזר מסין לאחר שחתם על חוזי הפצה לרכיבים עבור התעשייה הביטחונית הישראלית. הוא סיפר שהסינים התייעצו איתו בשאלה איזה מחיר לגבות, מכיוון שאין להם מודל מתאים: קו הייצור הוקם על-ידי ממשלת סין עבור צורכי הצבא הסיני, והיצרן קיבל הנחייה פשוטה: משמרת אחת ביום הוא יעבוד עבור הצבא, ובשתי המשמרות האחרות ייצר מוצרים שימכור בעצמו בחו"ל.

תעשייה היא החקלאות של המאה ה-21

התוצאה: היצרן הסיני אפילו לא ידע כיצד לתמחר את העלויות שלו עצמו. יש בסיפור הזה הרבה לקחים, ואחד מהם הוא שלא היתה תחרות מסחרית: מדינה התחרתה מול חברות פרטיות, ובאופן טבעי לקחה את השוק. אולם יש בו לקח נוסף: שימור תעשייה מקומית הוא אינטרס לאומי, ולא רק עסק פרטי. מדינות רבות בעולם מסבסדות חקלאים רק כדי להבטיח ייצור מקומי של מזון, כדי שבמקרה חירום הן לא ייקלעו למצוקת רעב. משבר הקורונה חשף את העובדה שתעשייה מקומית היא "החקלאות המודרנית".

לכן יש לצפות שמיד לאחר המשבר, יגדילו המדינות המתועשות את השקעותיהן בתעשייה המקומית. לא רק הנחות במיסוי – אלא יבצעו השקעות ישירות שיבטיחו להן עצמאות תעשייתית במקרים של סגירת גבולות עקב מגיפות, מלחמות מסחריות או אפילו מלחמות ממשיות. הן יחקו את המדיניות הננקטת כיום ביחס לתעשיות ביטחוניות, וירחיבו את המשמעות של המושג "משאבים קריטיים" גם לרמה מסויימת של עצמאות תעשייתית.

שדות תעופה: גלאי חיידקים לצד גלאי חומרי-נפץ

מנגד, צפוי להיווצר שוק חדש של פתרונות מכשור וניטור רפואי, ומערך רגולציה חדש בתחום בריאות הציבור. ג'ו ואנזוהרן, מנהל הפיתוח העסקי של TARGET VENTURE, העלה היום פוסט בלינקדאין, שבו הסביר כיצד תעשיית התעופה העולמית שימשה כגורם מרכזי בהפצת וירוס הקורונה ברחבי העולם. לדבריו, השילוב של צפיפות גבוהה בתוך המטוסים, ביחד עם מערכות מיזוג אוויר לא מתאימות והתעלמות מהצורך לבצע בדיקות רפואיות של הנוסעים, איפשרו את ההפצה המהירה של הווירוס.

בשלב הראשון, יש להניח שהמאמץ יתמקד בתעשיית התעופה: תכנון מחדש של פנים המטוסים ושל מערכות מיזוג האוויר, ודרישה רגולטורית לבצע בדיקות רפואיות לפני העלייה למטוס. ההנחה היא שכאן ייכנסו לתמונה טכנולוגיות סריקה ואיתור חדשות, אשר ישולבו בתוך או לצד הגלאים המצויים כיום בנמלי התעופה בעקבות ארועי 9/11. בהמשך, הם יהיו חלק בלתי נפרד משערי הכניסה לאירועים המוניים כמו אולמות קולנוע ותיאטרון, מגרשי כדורגל וקניונים.

לראות רופא? רק במקרה חירום

גם כאן, החברות שיפתחו מענה טכנולוגי יידרשו לספק פתרון שהוא גם אמין, וגם מייצר הפרעה מינימלית לתנועת ההמונים. בהמשך, ייהפכו הצמידים הרפואיים למיניהם לחלק בלתי נפרד מהלבוש הכללי שלנו. יכול להיות שהם אפילו יידרשו לשדר מידע בסיסי כמו חום, דופק ולחץ דם אל תחנות הבקרה, כדי לייעל את תנועת ההמונים. הם ייהפכו לחלק בלתי נפרד מהשירות הרפואי הניתן כיום, שבו רפואה מרחוק תהיה המרכיב העיקרי של הטיפול הרפואי.

חברות הביטוח הרפואי וארגוני הבריאות, יצפו מהתעשייה לספק להם מקורות מידע רפואי רבים מבעבר, על-מנת לאפשר טיפול מרחוק, לעתים באמצעות תוכנת בינה מלאכותית. אולי אפילו יכולת מוגבלת של ביצוע בדיקות מעבדה באמצעות אבזרים צרכניים. השנים הבאות יהיו השנים של טכנולוגיות ניטור וטיפול מרחוק. המטרה תהיה לצמצם את המפגש עם הרופא למקרי חירום בלבד.

כל הטכנולוגיות האלה גם ישנו את חלל העבודה: כאשר החברות יחזרו לשגרת עבודה רגילה בעוד מספר שבועות, הן יגלו שבמקרים רבים העבודה מהבית בתקופת הבידוד היתה מאוד יעילה, ואפילו זולה יותר מהעבודה בחללים ארגוניים גדולים. הדרישה לעבודה מקוונת תיכנס לפאזה חדשה לגמרי, ומדינות שלא דאגו לתשתיות רחבות פס יגלו שהן חייבות להדביק במהירות את הפער.

מעבר לייצור רובוטי, מדפסות תלת-מימד ושרשרת אספקה יציבה

אחד מהלקחים המעניינים של המשבר הנוכחי הוא שהמפעלים שנפגעו פחות מאחרים, היו אלה שהתבססו על שימוש רב ברובוטיקה ובייצור אוטומטי. הלקח הזה מעניק דחיפה חזקה למגמת התעשייה החכמה (Industry 4.0) שנולדה בגרמניה כרעיון שנועד לשמור על הייצור המקומי מפני בריחתו לסין. לצד הייצור האוטומטי, צפוי עניין גובר בטכנולוגיות המצמצמות את התלות של היצרנים בספקים זרים, כמו למשל ייצור תוספי (Additive Manufacturing) באמצעות מדפסות תלת-מימד.

גם שרשרת האספקה עומדת בפני בחינה מחודשת, וכאן יש שאלה מעניינת: אחד מהגורמים שהגבירו את השפעות משבר הקורונה היה האימוץ הגורף של שיטת Just in Time, שלפיה הספקים אינם שומרים מלאי, אלא מזמינים חומרי גלם וייצור רק כשהם מקבלים הזמנות. יש לשיטה הזאת יתרונות כלכליים עצומים, אולם היא רגישה מאוד לכל הפרעה בתנועת החומרים. יהיה מעניין לראות האם התעשייה תבצע עידכונים בשיטה, או שהיא תמשיך במתכונת הנוכחית – מתוך תקווה שהמשבר הבא יהיה פחות כואב.

ראדא צופה להגיע לרווחיות ב-2020

פורסם בתאריך ע"י yochais

בתמונה למעלה: מכ"ם טקטי מוגדר-תוכנה של ראדא במערכת הגנה בפני רחפנים של רפאל

חברת ראדא (RADA) מנתניה עקפה את תחזיותיה ודיווחה על הכנסות בהיקף של כ-44.3 מיליון דולר בשנת 2019, גידול של 58% בהשוואה ל-2018. היעד הושג לאחר מכירות שיא ברבעון הרביעי, שהסתכמו ב-14 מיליון דולר, גידול של 71% בהשוואה לרבעון המקביל. החברה מאמינה כי זהו רק השלב הראשון בקפיצת המדרגה שלה, וצופה כי מכירותיה יגדלו בעקביות מרבעון לרבעון ב-2020 וכי הכנסותיה ב-2020 יצמחו בסך הכול ב-47% להיקף של 65 מיליון דולר לפחות.

בעקבות כך, ראדא מעריכה כי תעבור ב-2020 לרווחיות, לאחר שאת 2019 סיימה עם הפסד נקי של 2 מיליון דולר.מניית החברה זינקה אמש בנסד"ק ב-8.1%. בשיחת הוועידה עם משקיעים אמר מנכ"ל החברה, דב סלע, כי החברה קוצרת כעת את פירות השקעותיה בפיתוח קו המכ"מים הטקטיים, מנוע הצמיחה הראשי של החברה שמהווה כבר כמחצית מהכנסותיה.

ראדא מספקת מערכות מכ"ם טקטיות ליישומי הגנה בפני רחפנים, למערכות נ"מ לטווח קצר ולמערכות הגנה אקטיבית עבור כלי-רכב ממוגנים ומשוריינים (דוגמת מערכות חץ דורבן של אלביט ומעיל רוח של רפאל). סלע: "התוצאות מלמדות שהשוק האמריקאי והשוק העולמי התעוררו, ומודעים למוצר שלנו, בייחוד בתחום ההגנה אווירית מפני רחפנים. גם תחום ההגנה האקטיבית מצוי בשלבי התעוררות. לאור היקפו הגדול של שוק היעד הפוטנציאלי, אנחנו מצפים לתקופת צמיחה ממושכת".

משבר הקורונה עשוי להביא לאלוקציות בשרשרת האספקה

סלע מעריך שהיקף השוק הפוטנציאלי בארה"ב לפתרונות מכ"ם טקטי בכ-2.5 מיליארד דולר ב-10 השנים הקרובות, מתוכם 1.5 מיליארד דולר למערכות הגנה אקטיביות וכמיליארד דולר למערכות הגנה אוויריות לטווח קצר. שאר השוק העולמי נאמד בכ-2.5 מיליארד דולר. כלומר, בסך הכל כ-5 מיליארד דולר.  "אנחנו רואים מעבר ממימוש של צרכים דחופים, לתוכניות רכש רב-שנתיות".

בהתייחסו למשבר הקורונה אמר סלע: "המשבר לא השפיע כלל על מכירותינו או על האספקה, מאחר שאנחנו לא משתמשים בחומרים המיובאים מסין. עם זאת, אם הגבלות הטיסה הנוכחיות יימשכו הדבר עשוי להשפיע על הפעילות העסקית שלנו בהמשך הדרך. ייתכן שהמצב בסין יוביל להקצאות מחוץ לסין באספקה של חומרים שאנחנו משתמשים בהם".

דחייה של שנתיים בפרויקט הבדראדלי

ראדא מעורבת כעת בשתי תוכניות הצטיידות משמעותיות של צבא ארצות הברית. התוכנית הראשונה היא הטמעת מערכת ההגנה האקטיבית "אגרוף ברזל" של אלביט ותעש הכוללת את המכ"ם של ראדא, בכ-150 נגמ"שי בראדלי. על פי התכנון המקורי, שלב ההצטיידות היה אמור להתחיל עוד השנה, אך סלע עדכן כי תחילת ההצטיידות נדחתה בשנתיים.  "אנחנו מזהים תוכניות אחרות בארצות הברית שעשויות לפצות על העיכוב בהכנסות בפרויקט הבדאדלי".

התוכנית השנייה היא עבור חיל הים האמריקאי, אשר רכש כ-150 מערכות מכ"ם של החברה להטמעה במערכות הגנה אנטי-אוויריות. כדי לעמוד בביקושים הצפויים של הצבא האמריקאי, ראדא הקימה מפעל ייצור מערכות מכ"ם בעיר ג'רמנטאון שבמרילנד. המפעל נחנך בחודש דצמבר ובתחילת החודש דיווחה ראדא על תחילת הייצור. "אנחנו מצפים לספק מהמפעל בג'רמטאון יותר מ-200 ממערכות מכ"ם לשוק האמריקאי".

"נגיף הקורונה מגביר את ההתעניינות ברובוטים שלנו"

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת הרובוטיקה Temi Global, שפיתחה את הרובוט האישי temi, השלימה גיוס הון נוסף בהיקף של כ-15 מיליון דולר. את סבב הגיוס הובילה קרן Joy Capital, והשתתף בה גם המשקיע ג'ון וו,  שהשקיע ב-Temi עד כה יותר מ-30 מיליון דולר. וו היה אחד ממייסדי ענקית הסחר האלקטרוני הסינית עליבאבא ושימש כסמנכ"ל הטכנולוגיות שלה במשך כעשור.

טמי גלובל הוקמה בשנת 2016 ופיתחה רובוט אישי המהווה הכלאה בין טאבלט מבוסס אנדרואיד לבין פלטפורמה רובוטית ניידת, המופעלת באמצעות הוראות קוליות ומחוות ידיים. הרובוט כולל יכולת זיהוי מכשולים ותכנון נתיב, יודע לזהות את הבעלים שלו, ללכת אחריו, ולבצע משימות שונות, וכל זאת ללא צורך בשימוש במקלדת או במסך מגע. כך למשל, הוא מקיים שיחות וידאו ללא שימוש בידיים, מעביר שיעורים פרטיים, יכול לבצע קניות דרך האינטרנט, לסייע לרופא לבקר חולים ואפילו להשגיח על הילדים. המשתמש יכול גם לשלוט ברובוט מרחוק באמצעות אפליקציה, להניע אותו ברחבי הבית ולעקוב אחר המתרחש.

ואולם, הגיוס הנוכחי מתבצע על רקע שינוי במיקוד העסקי של החברה וחדירה לשווקים נוספים מעבר לשוק הרובוטיקה הביתי. בשיחה עם Techtime סיפר מנכ"ל החברה גל גורן על המפנה העסקי. "בתחילת הדרך כיוונו ללקוח הביתי, אך תוך כדי תנועה הבנו שאנו מפספסים את השוק העסקי (B2B) כמו סופרמרקטים, מלונות, מסעדות, אוניברסיטאות, בתי חולים ובתי אבות. היכולות של טמי מתאימות מאוד לסביבות הללו."

גל מספר כי ההתאמה של טמי ליישומים הללו לא חייבה שינוי כלשהו בחומרה, אלא רק ברמת התוכנה ובפלטפורמה. באמצעות התאמת התוכנה ניתן להשתמש בטמי כדי להדריך לקוחות בסופרמרקט למצוא מוצר מבוקש או ללוות אורח במלון לחדרו. "כל בית עסק יכול להתאים את המיתוג, הדיבור, והפונקציות  של טמי לצרכיו ולהפוך בקלות לעסק חכם."

למדוד חום מרחוק

אחד השווקים המרכזיים של החברה הוא מדינות מזרח-אסיה, כמו סין, יפן ודרום-קוריאה, הידועות בנכונות הגבוהה יותר שלהן לאמץ פתרונות רובוטיים. מתברר כי אחד הזרזים הנוכחיים לחדירה של רובוט החברה מעבר לשוק הביתי הוא משבר הקורונה. בחברה ציינו כי כיום, מאות רובוטים של החברה פרוסים בבתי חולים ובבתי אבות בהונג קונג, דרום-קוריאה ובסין , ומסייעים לצמצם את סכנת ההידבקות באמצעות  לקיחת דגימות חום מרחוק וחלוקת אמצעים סניטריים על מגש הרובוט, וגם  מאפשרים לבני משפחה, רופאים וחולים לתקשר זה עם זה באמצעות שיחות וידיאו.

"אין ספק שהקורונה הגבירה מאוד את ההתעניינות והביקוש לרובוט שלנו.היתרון של הפלטפורמה הוא שניתן לחבר אליה חיישנים נוספים. סייענו למפיצים שלנו באסיה לפתח פתרונות על-גבי המערכת שמתאימים למצב, כמו למשל חיבור מדחום תרמי, שיאפשר לצמצם את סכנת ההידבקות מהחולה שנמצא בבידוד."

גל ביטולים גם לקראת Embedded World

פורסם בתאריך ע"י yochais

ביטולה של תערוכת המובייל בברצלונה (MWC) העלתה סימני שאלה בתעשייה באשר לאפשרות לקיים כנסים בינלאומיים הומי-אדם באווירת החשש הנוכחית. נראה שרבות מהחברות הגדולות בתעשייה כבר הגיעו לכדי החלטה: להדיר את רגליהן מהאירועים הללו בתקופה הקרובה.

בשבוע הבא, ב-25 בפברואר, צפוי להיפתח בנירנברג, גרמניה, יריד הסחר השנתי Embed World, העוסק בעולם המערכות המשובצות ואמור לארח כ-1,100 יצרניות של רכיבים ומודולים למערכות משובצות וספקיות של חומרה ותוכנה בתחום. מדובר באחד האירועים המסחריים הגדולים בתעשיית הסמיקודנקטור, אשר בשנה שעברה  משך יותר מ-30 אלף מבקרים. ואולם, כפי שקרה לקראת תערוכת MWC בברצלונה, ככל שמתקרב מועד אנו עדים ליותר ויותר שחקניות מרכזיות בתחום שמבטלות את השתתפותן.

שתי החברות המשמעותיות האחרונות שהודיעו על ביטול הגעתן הן מפיצת הרכיבים Digi-Key וענקית הסמיקונדקטור הבריטית ARM. בהודעה מטעם דיג'י-קי נמסר כי ההחלטה התקבלה "כצעד מנע שנועד להבטיח את שלומם של כל אנשי דיג'י-קי", ומ-ARM נמסר כי החברה "קיבלה החלטה קשה לצמצם את נוכחותה ביריד ולא להציב ביתן".

בשבוע שעבר ביטלו את השתתפותן גם STMicroelectronics ו-Rohm Semiconductor היפנית. החברות FTDI ו-Bridgetek הודיעו כי לא יוכלו להגיע לאירוע מאחר שמרבית עובדיהם  מצויים בסינגפור, והיום הודיעו טושיבה ומפיצת הרכיבים Mouser שהן לא יגיעו לנירנברג.

אתמול הצטרפה לגל הביטולים גם חברת SolidRun הישראלית, שהיתה אמורה להשתתף גם בברצלונה. בהודעת החברה, המפתחת פתרונות למחשוב עתיד-ביצועים, נמסר: "עקבנו אחר ההודעות של המארגנים והחברות האחרות. לאחר הערכת מצב שערכנו, וכשבריאות העובדים שלנו בראש סדר העדיפיות, החלטנו בצער לבטל את השתתפותנו". ל-Techtime נודע שגם חברת אלטייר (Altair) הישראלית תיעדר מהאירוע, בעקבות הוראה של חברת-האם סוני.

כל הירידים בגרמניה מתקיים כמתוכנן

חרף הביטולים, המארגנים הבהירו כי היריד ייצא לדרך בשבוע הבא כמתוכנן וניסו לשדר מסר מרגיע. ד"ר רולנד פלק, מנכ"ל מרכז הירידים בנירנברג: "קיימנו כבר שלושה אירועים המוניים השנה, עם יותר מ-150 אלף מציגים ומבקרים משתתפים, והם עברו בשלום ללא כל בעיה בריאותית. אנחנו מצרים על כך שחלק מהלקוחות ביטלו את השתתפותן בהתראה קצרה, אך בעצה אחת עם רשויות הבריאות הגענו לכלל החלטה לפתוח את שערי היריד כמתוכנן בשבוע הבא."

המארגנים ציטטו את הצהרתו של יו"ר איגוד ירידי המסחר בגרמניה (AUMA), לפיה "כל הירידים בגרמניה יתקיימו כמתוכנן", בכפוף לנקיטת צעדי זהירות, שגובשו ביחד עם רשויות הבריאות בגרמניה, ובכלל זה חיטוי וניקוי תדיר של כל אזורי המפגש ההמוניים, ובכלל זה אזורי אוכל, שירותים, מעקות, משטחים, מסכי מגע וכדומה, ובנוסף, אספקת אמצעי היגיינה, פעולות הסברה ונוכחות של צוותים רפואיים, והימנעות מלחיצות ידיים.

"נגיף הקורונה מגדיר סדר-יום טכנולוגי חדש"

פורסם בתאריך ע"י Techtime

גלי ההלם שמחוללת מגיפת וירוס הקורונה עמוקים בהרבה מההשלכות המיידיות המתבטאות בירידה בייצור הסיני או בביטול אירועים גדולים כמו תערוכת MWC בברצלונה. להערכת מייסד ומנכ"ל חברת Newsight Imaging מנס-ציונה, אלי אסולין, אנחנו עומדים בפני שינוי עומק בסדר העדיפויות העולמי, אשר יובל על-ידי סין. אסולין: "כמו שאירועי 9/11 שינוי את המגמות הטכנולוגיות בתחום הגנת המולדת ויצרו שוק חדש של מערכות הגנה ואבטחה, המאבק בקורונה מייצר לדעתי תזוזה עמוקה מאוד: אחרי הקורונה העולם יתעניין פחות בסמארטפונים ובדור החמישי, ויתמקד יותר בטכנולוגיות ניטור, התראה וטיפול באיומים כמו וירוסים.

"יופנו תקציבים גדולים לטכנולוגיות רפואיות שיסייעו לאסוף ולנתח במהירות מידע ביו-רפואי. כולל וירוסים, זיהומים, מצבן של תשתיות כמו מים ואוויר, מיגון צוותים רפואיים ועוד. מגיפת הסארס היתה מבוא למגיפת הקורונה שהיא חמורה בהרבה. להערכתי העולם, ובמיוחד הסינים, ירצו להיות מוכנים למגיפה השלישית, שעשויה להיות בקנה מידה אחר לחלוטין. הם יחפשו טכנולוגיות שיוכלו להציל אוכלוסיות שלמות".

חברת ניוסייט הוקמה בסוף 2016 ומעסיקה כ-30 עובדים. היא מתמקדת בפיתוח וייצור מודולי מצלמה עבור יישומי ראיית מכונה, הכוללים חיישן אופטי ושבב עיבוד מידע. המוצר הראשון של החברה היה השבב NSI3000 הכולל מעגל עיבוד אנלוגי ודיגיטלי וחיישן אינפרא-אדום בשבב יחיד, המשמש בין השאר במערכות LiDAR המותקנות על-גבי רובוטים, כדי למנוע התנגשויות בינם לבין אובייקטים ובני-אדם המצויים בסביבתם.

חברה בת בעיר וואהן

אסולין מדבר על-סמך היכרות עמוקה וקשרים הדוקים מאוד עם סין: מלבד תקציבי מדען ראשי, כל ההשקעות שנעשו בחברה בוצעו על-ידי משקיעים סיניים. בשנה האחרונה היא הקימה חברה בת בעיר וואהן, אולם עדיין לא הספיקה לאייש אותה בעובדים. כרגע יש לחברה מספר עובדים בסין הממשיכים לעבוד מהבית. למעשה, אלי אסולין חזר לארץ מסין ב-21 בינואר, יומיים לפני שהוטל הסגר על וואהן. לכן החברה היתה רגישה מאוד להתפתחויות בסין, וביטלה את השתתפותה בתערוכת ברצלונה כבר בתחילת פברואר.

ניוסייט תכננה להכריז בתערוכת MWC בברצלונה על פתרון חדש המאפשר לבצע בדיקה ספקטרלית של נוזלים באמצעות חיישן תמונה שלה (CMOS Image Sensor). המערכת מבוססת על הארת דגימת המים באמצעות קרן לייזר, וניתוח ספקטרום האותות החוזרים, המתבצע בחיישן של החברה.

"בשלב המיידי ביטול התערוכה מתבטא בדחייה של חלק מהתוכניות שלנו. ההכרזה תידחה למועד אחר, יידחו גם מפגשים שתוכננו עם קרנות שאנחנו נמצאים עימן במגעים, וגם חלק מהפגישות בנושא המכירות שתוכננו להתקיים בברצלונה". אלא שההשפעה האמיתית היא רחבה ועמוקה בהרבה: "הקורונה משנה את סדר היום הטכנולוגי בעולם".

בעקבות מגפת הביטולים: בוטלה תערוכת MWC בברצלונה

פורסם בתאריך ע"י yochais

זה היה צפוי. הלילה הודיע ארגון GSMA, המארגן את תערוכת המובייל MWC בברצלונה, על ביטול הוועידה, שהיתה אמורה להיפתח ב-22 בפברואר. למארגנים למעשה לא נותרה ברירה רבה, וזאת לאור גל ביטולי ההשתתפות מצד חברות הטכנולוגיה המובילות, מה שלמעשה עיקר את קיום האירוע מתוכן. ביטול האירוע הוא תמרור אזהרה באשר להשפעות הרחבות יותר של משבר הקורונה על ההתנהלות התקינה של אירועים בינלאומיים, וזאת לאור העובדה כי לא דווח כלל על חולי קורונה בברצלונה או ספרד.

כעת, הביטול מציב בסימן שאלה את קיומם של אירועים בינלאומיים נוספים בתקופה הקרובה. "ארגון GSMA החליט לבטל השנה את תערוכת MWC בעקבות החשש העולמי מהתפרצות נגיף הקורונה, חששות הנסיעה של אנשים ונסיבות נוספות, שלמעשה לא מאפשרים לארגון לקיים את האירוע," נכתב בהודעה הקצרה.

אל תלחצו ידיים

תערוכת MWC, המתקיימת מאז 2006, הפכה בשנים האחרונות לאחד ממוקדי המשיכה הגדולים של תעשיית הטכנולוגיה, בזכות חשיבותה הגוברת של התקשורת הניידת לתשתיות ולתעשייה. חברות רבות המתינו עם ההכרזות החשובות לתערוכת MWC, והיא אופיינה בביתני ענק מושקעים ובמספר מסחרר על הכרזות על מוצרים חדשים.

ואולם השנה נגיף הקורונה טרף את כל הקלפים. הראשונה שפרצה את הסכר היתה חברת אריקסון, שהודיעה על ביטול השתתפותה בשבוע שעבר, ולאחריה הגיעו אנבידיה, LG, סוני, ZTE, אמזון ועוד. המארגנים ניסו לעצור את הסחף וחזרו והצהירו כי התערוכה תתקיים כמתוכנן, אך לצד  זאת, הודיעו על נקיטת אמצעי בטיחות מיוחדים.

הם כללו ניקוי וחיטוי שוטפים בכל האזורים הצפופים, כולל משטחים, מעקות והצגים בביתנים. העמדת ציוד חיטוי לשימוש הכלל, ותיגבור הצוות הרפואי. הם אף הגדירו פרוטוקול חדש להעברת המיקרופון מיד ליד במהלך ההרצאות והדיונים, כדי למנוע הדבקה, ופירסמו המלצה למשתתפים להימנע מביצוע לחיצות ידיים. היה זה ניסיון להרגיע את המשתתפים, אולם בסוף התברר שאווירת החרדה המלווה את כשלון המאבק בנגיף, לא מאפשרת לקייים אירוע כה גדול.

הודו, הקורונה ועיכובים ב-5G: סרגון מנמיכה ציפיות ל-2020

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת סרגון (Ceragon) דיווחה אתמול (ב') על הכנסות של 285.6 מיליון דולר ב-2019, ירידה של 17% לעומת 2018, בעיקר בשל הקיפאון בשוק הטלקום בהודו, שהיה שוק היעד העיקרי של החברה. בסך הכול,  ההכנסות מהודו הצטמקו ב-60% ב-2019 וחלקה של הודו בתמהיל ההכנסות ירד מ-40% ל-16%. בסרגון לא צופים התעוררות מחודשת בשוק ההודי בטווח הנראה לעין, אך בצד החיובי מציינים כי הכנסותיה של החברה ביתר הגיאוגרפיות עלו ב-11%. בעקבות פרסום הדו"ח צללה אמש מנייתה של סרגון בנסד"ק ב-11.5%, והשלימה ירידה של 60% ב-12 החודשים האחרונים.

בשורה התחתונה, סרגון סיימה את השנה עם הפסד נקי של 2.3 מיליון דולר, בהשוואה לרווח נקי של 23 מיליון דולר ב-2018. לאור המגמות הנוכחיות בחברה מנמיכים את התחזיות ל-2020. בשיחת הוועידה עם משקיעים, שהתקיימה לאחר פרסום הדו"ח, אמר סמנכ"ל הכספים של החברה, ערן ורד, כי הרבעון הראשון צפוי להיות חלש. "ההזמנות ברבעון הרביעי, שדווקא נחשב לרבעון חזק, היו חלשות. לאור ביקוש נמוך מלקוח באפריקה ולנוכח העובדה כי לא צפוי שיפור בהודו באופק, שנת 2020 נפתחה בצורה חלשה." לאור זאת, החברה צופה כי הכנסותיה ברבעון הראשון של 2020 יהיו נמוכות משמעותית מ-70 מיליון דולר, וכי ביתר הרבעונים ההכנסות יעמדו בממוצע על 70-75 מיליון דולר.

אם לא די בכך, בסרגון מודים כי הם עשויים להיפגע ממשבר הקורונה. ורד: "כמו חברות רבות בתחום שלנו, ישנה אי-ודאות בטווח הקרוב בשל התפרצות הקורונה במזרח-אסיה, ובייחוד בסין. שרשרת האספקה שלנו עשויה להיפגע משמעותית, וזה עשוי להשפיע בצורה שלילית על לקוחותינו."

ממתינים לדור החמישי

סרגון מספקת פלטפורמות לתמסורת אלחוטית (Backhaul) המקשרות בין תאים סלולריים וליבת הרשת, ומאפשרות למפעילות תקשורת להרחיב את הקיבולת של הרשת הסלולרית שלהן. בשנים האחרונות החברה היתה מצויה בצמיחה מרשימה, בעיקר הודות לתהליך המעבר מרשתות הדור השלישי (3G) לרשתות הדור הרביעי (LTE) בשווקים מתפתחים כמו הודו ואמריקה הלטינית. ואולם, תלותה בשווקים אלה, המתאפיינים בתנודתיות, התבררה ב-2019 כנקודת תורפה משמעותית. כאמור, החברה נפגעה בעיקר מהכאוס הנוכחי בשוק הטלקום בהודו, שמעכב את המשך פרישת התשתיות במדינה ואת מכרזי הדור החמישי. בסרגון אף הודו ברבעון הקודם כי החברה חיפשה רוכש בשנה האחרונה, אך המגעים לא הבשילו לכדי הסכם.

לאור אי-הוודאות הנוכחית בשוק הטלקום, בסרגון מסתכלים על הטווח הארוך יותר ומגדילים את השקעותיהם במו"פ בתחום הדור החמישי. בחברה מדווחים על מספר פרויקטים שקשורים לשדרוג תשתיות כחלק מהמעבר ההדרגתי לדור החמישי. מנכ"ל ונשיא החברה, עירא פלטי, אמר בשיחת הוועידה: "היכולת שלנו לזכות בחוזים בתחום הדור החמישי מגבירה את האופטימיות שלנו לגבי הגדלת נתח השוק שלנו בטווח הארוך." עם זאת, גם כאן התפתחויות שאינן בשליטתה של החברה מייצרות אי-ודאות, ובעיקר העיכובים באישור המיזוג בין ספרינט לטי-מובייל וסימני השאלה אם יאושר כלל על ידי בית המשפט בארצות הברית. פלטי: "המיזוג בין שתי החברות הוא קריטי עבור המשך פרישת תשתיות הדור החמישי בארצות הברית. אנחנו מאמינים שנהיה חלק משמעותי בפרויקטים של שתי החברות הללו, שהן לקוחות שלנו, אך בטווח הקצר העיכוב במיזוג פוגע בדפוסי ההזמנות שלנו."

אנליסט אופנהיימר: "מלחמת הסחר מיתנה את השפעת משבר הקורונה"

פורסם בתאריך ע"י yochais

עם סיומה של חופשת ראש השנה הסיני (Lunar Year), פרובינציות רבות בסין הודיעו על הארכת החופשה בשבוע אחד לפחות במטרה להתמודד עם וירוס הקורונה, ובעקבות כך הכלכלה המקומית משותקת כמעט לחלוטין. בתעשיית הטכנולוגיה מנסים להעריך כיצד ישפיע המשבר על שרשרת האספקה ועל הפעילות העסקית של חברות טכנולוגיה ישראליות.

בראיון מיוחד ל-Techtime העריך סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר בחברת אופנהיימר ישראל, כי מלחמת הסחר שהתנהלה בין ארצות הברית לסין בשנתיים האחרונות עשויה להתברר במשבר הנוכחי כגורם מרסן. "מעט מאוד שבבים מיוצרים כיום בסין.

"מלחמת הסחר עזרה למתן את השפעת המשבר הנוכחי, מאחר שחברות אמריקאיות רבות, ובראשן אפל, העבירו את הייצור שלהן אל מחוץ לסין. גם חלק מהחברות הישראליות עשה זאת: סולאר-אדג' למשל העבירה בשנה האחרונה את הייצור בשנה מסין לווייטנאם, ולכן היא פחות חשופה למשבר".

ומה לגבי המכירות?

"גם ברמת המכירות, סין מהווה, לכל היותר כ-15% מהמכירות של החברות הגלובליות, ופחות מכך מכך בשורת הרווח. לכן, אם מסתכלים על חברות המופיעות במדד S&P500 (החברות הגדולות בעולם), ספק אם סין אחראית ליותר מ-5% מהרווחים. חברות הטכנולוגיה כמעט ולא מוכרות לסין".

לדבריו, יהיו למשבר השלכות בכמת המאקרו-כלכלה: "ללא ספק צפויה להיות השפעה על הצמיחה הגלובלית, בעיקר ברבעון הראשון. אולם, ניתן להתגבר על כך. ידענו משברים דומים, כמו למשל ההוריקנים בארצות הברית ששיתקו את הכלכלה באזורים נרחבים. גם אם יש ירידה זמנית, הביקושים עשויים להתאושש בהמשך".

מי החברות הישראליות החשופות במיוחד למשבר הווירוס?

"אורבוטק מאוד פעילה בסין. גם נובה וקמטק מושפעות במידה מסוימת, כי הצמיחה שלהן – כשליש מהמכירות לערך – מגיעה מסין. מי שיהיו פגיעות הן חברות המשתייכות לשרשרת המזון של תעשיית הסמיקונדקטור כדוגמת ציוד בדיקה, אריזות, PCB. ואולם, ההפרעה לשרשרת האספקה גם עשויה לחזק חברות קיימות, כי זה מאפשר להן לשלוט על המחירים".

להאזנה לראיון המלא: