מחבר: Techtime

מארזים חדשים של TI למערכות משובצות זעירות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה לעלה: השוואה בין גודל אזנייה לגודלו של המיקרו-בקר MSPM0C1104

מאת: אלכסנדרה גודז'ינסקי, מהנדסת שיווק מוצר בחברת Texas Instruments

אחד ממאפייני ההתפתחות המתמשכת של טלפונים ניידים, הוא שבכל דור חדש הם נעשים קטנים וחסכוניים יותר באנרגיה, לצד גידול מתמיד במעטפת הביצועים שלהם, מאפיינת מגמה מרכזית המורגשת בכל עולמות המערכות המשובצות: המהנדסים מחפשים דרכים חדשות להגדיל את הביצועים ולהוסיף למערכות תכונות חדשות – במקביל להקטנת המוצרים, הגדלת אורך חיי הסוללה שלהם והוזלת הפתרון שהם מספקים ללקוחות.

במענה לדרישת השוק הזו, חברת Texas Instruments מפתחת סדרות חדשות של מעבדים משובצים ומיקרו-בקרים המופיעים במארזים קטנים מאוד כדי לחסוך בשטח המעגל המודפס (PCB), אשר כוללים מעגלים אנלוגיים חדשים המייתרים את הצורך במעגלים חיצוניים המצויים על-גבי ה-PCB לצד המעבדים. המאמר מסביר כיצד מארזים ושילוב של מרכיבים אנלוגיים מאפשרים להקטין את שטח המעבדים המשובצים מבלי לפגוע בביצועים.

מארזים

היצרנים מקטינים את המארזים באמצעות הסרת חלקי פלסטיק מהמעטפת ושינוי במבנה המוליכים (leads) המקשרים בין המעבד לבין ה-PCB. מארזי Quad Flat No-lead (QFN) כוללים מגעים שטוחים מסביב לשולי מעטפת הפלסטיק המגינה על הסיליקון. בנוסף, הם כוללים משטח תרמי מתכתי בתחתית הרכיב, המסייע לשפר את פיזור החום. המיקרו-בקר MSPM0C1104 במארז הזה, כולל 20 מגעים (pins) ותופס שטח של 9 ממ"ר בלבד.

מארזי Wafer Chip Scale Package (WCSP) מספקים את גורם הצורה הקטן ביותר בתעשייה. מערך של כדורי בדיל (solder balls) מקשרים את ה-PCB ישירות אל הסיליקון, וכתוצאה מכך מתקבל מארז זעיר שהוא כמעט בגודלה של פרוסת הסיליקון עצמה. המעבד MSPM0C1104 מופיע גם במארז WCSP אשר מגיע לרמת צפיפות של 8 כדורי בדיל בשטח של 1.38 ממ"ר בלבד, ולכן הוא נחשב למיקרו-בקר (MCU) הקטן ביותר בעולם.

אינטגרציה

דרך נוספת להקטנת שטח המעבד היא הכללת פונקציות רבות יותר בתוך הרכיב עצמו, בעיקר אנלוגיות, ועל-ידי כך לחסוך את הצורך לממש את הפונקציות הנוספות באמצעות רכיבים נפרדים הדורשים מארזים, מגעים ומוליכים התופסים שטח PCB ניכר. מכשיר למדידת רמת חמצן בדם (Pulse Oximeter) למשל, דורש שימוש בממיר ADC, משווה ומתח ייחוס. הכללתם בתוך המעבד מצמצמת מאוד את שטח המעגל הנדרש ליישום המכשיר.

ההחלטה איזה תכונות (מעגלים אנלוגיים או דיגיטליים נוספים) יש להוסיף למעבד אינה פשוטה, מכיוון שהוספת תכונות מיותרות חוטאת למטרה: היא מגדילה את שטח הפתרון-בשבב, את מחירו ללקוח ופוגעת ביעילות המוצר הסופי. התאמת התכונות דרשת הכרה טובה של שוק היעד וצרכיו. המעבד MSPM0C1104 למשל, המופיע במארז WCSP בעל 8 מגעי כדור ושטח של 1.38 ממ"ר, כולל גם זכרון פלאש בנפח של 16KB, ממיר ADC ברזולוציה של 12 סיביות בשלושה ערוצים ושלושה שעוני זמן.

שיקולי ייצור

במקביל להקטנת שטח הרכיבים, יש להתאים גם את שיטות התכנון והייצור, מפני שלהקטנת הרכיבים יש השפעה על גורמים כמו תפרוסת המעגל המודפס וציוד האחיזה בקו הייצור. כאשר נעשה שימוש  ברכיבים קטנים (chip-scale packages), משתמשים במעגלי PCB מוגדרי מסיכת הלחמה (Solder Mask Defined – SMD) או כאלה שאינם מוגדרי מסכת הלחמה (Non-solder Mask Defined – NSMD). מעגלי SMD כוללים משטחי נחושת גדולים יותר, ומעגלי NSMD כוללים משטחים קטנים יותר.

לאחרונים יתרונות רבים, מכיוון שהם מקטינים את שטח ה-PCB, קלים יותר לפריסת מוליכים (routing) ומקטינים את המאמצים הפיסיים על המארז. ראוי לזכור שאחזקת, הנחת והטיפול ברכיבים כל-כך קטנים בקווי הייצור הם קשים יותר מאשר ברכיבים גדולים. היצרנים משתמשים במערכות ואקום כדי למנוע פגיעה בפרוסות הסיליקון החשופות שיותקנו במארזי WCSP ו-BGA, ובקווי ההרכבות יש צורך בבקרה ויזואלית במכונות ההשמה כדי לזהות את שולי הרכיב ואת נקודות המגע (Individual Bumps).

Additional resources
• TI’s Arm Cortex-M0+ MSPM0 MCU portfolio
• TI's Smallest M0+ MCU Package Enables Room to do More in Your Design

אינפינידום הכריזה על Aura: דור חדש במערכות ההגנה מפני שיבושי GNSS

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אינפינידום (Infinidome) חשפה את Aura, הדור החדש במערכות ההגנה שלה מפני שיבושי GNSS. הדגם החדש מציג מספר שדרוגים טכניים לעומת דורות GPSdome הקודמים, ובהם אלגוריתמים אדפטיביים המגיבים מהר יותר לשינויי שיבוש, עיצוב C-SWaP משופר לצמצום משקל וצריכת כוח, ויכולת התמודדות במקביל עם שיבושים משלושה כיוונים לכל תדר. אחד השינויים המרכזיים הוא שיפור בעומק ה-Null, המאפשר דיכוי יעיל יותר של השיבוש המגיע מכיוון מסוים באמצעות יצירת “בור” בעוצמת הקליטה, כך שהמערכת ממשיכה לקלוט אותות לוויין גם בעוצמות הפרעה גבוהות.

Aura תוצע בשתי תצורות: גרסה מוקשחת ומוכנה לפריסה מהירה, ו-AuraCore – גרסת OEM המיועדת לשילוב ישיר בפלטפורמות של יצרנים. צריכת החשמל הופחתה הודות לשילוב Power Saving Mode, המקטין את הצריכה כאשר לא מזוהה שיבוש פעיל. בדף המוצר מצוין כי Aura זמינה כבר בשלב "גישה מוקדמת" הכולל חשיפה מוקדמת למפרטים ולקבצי אינטגרציה לפני ההשקה הרשמית בתחילת 2026.

המערכת נועדה לתת מענה לעלייה מתמשכת באיומי לוחמה אלקטרונית ושיבושי GPS במרחבים אזרחיים ומבצעיים. שיבוש אותות לוויין הפך לתופעה נפוצה יותר בשנים האחרונות, במיוחד באזורים שבהם פעילות צבאית יוצרת עומסי EW משמעותיים. המערכות של אינפינידום מבקשות לאפשר ניווט יציב גם במצבים כאלה, עבור רחפנים, רכבים אוטונומיים וכלים מבצעיים אחרים.

אינפינידום, הפועלת מקיסריה, מתמחה למעלה מעשור בפיתוח מערכות להגנת ניווט לווייני. החברה ערכה בשנים האחרונות ניסויי שיבוש במגוון זירות, הייתה שותפה בהקמת קונסורציום OpenPNT בתחום הניווט, וגייסה השקעות מחברות תעופה וביטחון בינלאומיות. "Aura לוקחת את הלקחים שאספנו מאירועי שיבוש בשטח ומיישמת אותם במערכת אדפטיבית ומהירה יותר", אמר עומר שרר, מנכ"ל אינפינידום, עם הצגת הדור החדש.

אלביט מפתחת נשק חדש מבוסס אנרגיה ממוקדת

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: המחשה של אלביט לשימוש במערכת יירוט לייזר אווירית

ברבעון השלישי של שנת 2025 צמחו מכירות אלביט מערכות (Elbit) בכ-12% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד והסתכמו בכ-1.92 מיליארד דולר. צבר ההזמנות של החברה הגיע לשיא של 25.2 מיליארד דולר – בכ-3.1 מיליארד דולר יותר מאשר אשתקד. הצמיחה הזו היא תוצאה של גידול בהזמנות מחו"ל, בעיקר מאירופה אשר הופכת בהדרגה לשוק יעד מרכזי של החברה בעקבות ההתחמשות המהירה של היבשת על רקע המלחמה באוקראינה.

מניית אלביט בנסד"ק הגיבה בירידה של כ-1%, שהביאה את החברה לשווי שוק של כ-23 מיליארד דולר. אולם זהו תיקון בלבד לאחר העלייה החדה מתחילת השבוע, בעקבות הודעת אלביט על זכייה בחוזה הגדול ביותר בתולדותיה בהיקף של 2.3 מיליארד דולר ל-8 שנים. אומנם אלביט לא מסרה שום מידע על עסקת הענק, אולם העלייה החדה בצבר ההזמנות השנתי והעלייה של כ-1.4 מיליארד דולר ברבעון האחרון המיוחסות בעיקר לאירופה, עשויות לרמוז שמדובר כנראה בעיסקה עם מדינה אירופית.

מדובר ברבעון עמוס מאוד מבחינת אלביט: במהלכו היא קיבלה הזמנה בהיקף של 1.625 מיליארד דולר ממדינה אירופית לאספקת רקטות ארטילריות, חימוש משוטט, כטב"מים, מערכות לוחמה אלקטרונית, מערכות אלקטרו-אופטיקה, שידרוג כלי רכב קרביים ועוד. היא פתחה שני אתרים חדשים בשוודיה ובגרמניה כדי להרחיב את התמיכה בלקוחות המקומיים, ובחודש יוני הכריזה על מערכת ההגנה האווירית החדשה PAUS-2. מדובר במערכת התרעה מבוססת אינפרא-אדום המזהה טילים מכל הסוגים המתקרבים אל מטוסי קרב, מטוסי תובלה ומסוקים.

העתיד שייך לנשק אנרגיה

במהלך שיחת הוועידה הקצרה שלאחר פרסום הדו"ח הרבעוני, העריך סמנכ"ל הכספים קובי קגן שהחברה תראה המשך של הצמיחה במכירות, "בעיקר באירופה". בתשובה לשאלת אנליסט J P Morgan, סת' סייפמן, סיפר נשיא ומנכ"ל אלביט, בצלאל מכליס, שהחברה מפתחת כלי נשק חדשים המבוססים על הרעיון של אנרגיה ממוקדת (Directed Energy), "חלקם עדיין סודי, אבל הם מאוד ייחודיים. אנחנו מאמינים שתחום האנרגיה הממוקדת הוא מנוע צמיחה עתידי מאוד חשוב עבורנו".

חברת אלביט היא אחת מהמשתתפות המרכזיות בפרוייקט מגן אור (Iron Beam) הישראלי, לפיתוח ופריסת מערכת יירוט איומים אוויריים מבוססת קרן לייזר. כיום היא מספקת את מקור הלייזר החזק של מערכת מגן אור הקרקעית, אשר צפויה להיכנס לשימוש מבצעי כבר בסוף 2025. "בשנה הבאה נראה הזמנות נוספות מישראל עבור המערכת, ובעקבות זאת גם התעניינות רבה בעולם".

במקביל, הוא סיפר שאלביט מובילה את פיתוח הגרסה האווירית של המערכת, אשר תותקן על-גבי מטוסים או כטב"מים. "זו תהיה מערכת המשנה את כללי המשחק. היא מספקת פתרון נגד טילי שיוט ונחילים של איומים, ולמרות שהיא נמצאת עדיין רק בתהליכי הפיתוח, היא כבר מעוררת התעניינות רבה מאוד מצד לקוחות רבים בעולם".

רוצים להישאר מעודכנים? הירשמו למטה לקבלת הניוזלטר השבועי שלנו

מיקרוסופט, אנטרופיק ואנבידיה במהלך אסטרטגי משותף

פורסם בתאריך ע"י Techtime

שלוש מהחברות המרכזיות ביותר באקוסיסטם ה-AI העולמי — מיקרוסופט, אנטרופיק ואנבידיה — הכריזו על מהלך אסטרטגי משולש שעתיד להשפיע על שוק המודלים, תעשיית השבבים ושרשרת האספקה של תשתיות בינה מלאכותית. על פי ההודעה המשותפת של החברות, אנטרופיק תתחייב לרכוש מחשוב בענן בהיקף של 30 מיליארד דולר ממיקרוסופט Azure, ולצדו תקים תשתית ייעודית של עד ג'יגה־וואט אחד המבוססת על ארכיטקטורות הדור הבא של NVIDIA — Grace Blackwell ו-Vera Rubin.

במקביל, מיקרוסופט ו-NVIDIA ישקיעו בחברת אנטרופיק: NVIDIA תזרים עד 10 מיליארד דולר, ומיקרוסופט עד 5 מיליארד דולר. ההסכם כולל גם שיתוף פעולה הנדסי בין אנטרופיק ל-NVIDIA שמטרתו לשפר את ביצועי מודלי Claude על גבי ארכיטקטורות הצ'יפ העתידיות, ולהתאים את מערכות ההאצה לדפוסי האימון והאינפרנס של החברה.

עבור מיקרוסופט, השותפות כוללת שילוב רחב של מודלי Anthropic — בהם Claude Opus 4.1, Sonnet 4.5 ו-Haiku 4.5 — בפלטפורמת Azure AI Foundry ובמשפחת Copilot. בכך Azure הופכת לאחת הפלטפורמות היחידות שמציעות בו-זמנית מודלים של OpenAI וגם מודלים של Anthropic.

מיקרוסופט: שימור כוח העל בענן – ותגובה עקיפה לטלטלות עם OpenAI

עבור מיקרוסופט, השותפות עם אנטרופיק מהווה צעד נוסף בדוקטרינה החדשה: לא עוד הסתמכות מוחלטת על שותף אחד. אחרי שנה רצופת מתחים עם OpenAI — מהמשבר הניהולי ועד שאלות על בלעדיות — ענקית התוכנה מאותתת ללקוחות הענן שלה שהיא מציעה "קואליציית מודלים", ולא אקוסיסטם סגור.

השילוב של Claude ב-Azure מאפשר למיקרוסופט להרחיב את היצע ה-AI שלה בתחום הארגוני והרגולטורי, שבו לא פעם נדרשת ללקוחות גמישות בבחירת מודלים לצרכים שונים: בטיחות, פרטיות, פרשנות, עלויות או ביצועים. מבחינתה של מיקרוסופט, Anthropic מעניקה לגיטימציה נוספת ל-Azure כענן המוביל לעבודה עם מודלים מהשורה הראשונה — במיוחד כשחברות ענק מחפשות להימנע מתלות בלעדית בשחקן אחד.

אנבידיה: מהלך נוסף בשרשרת עסקאות סיבוביות

בצלע השנייה, NVIDIA ממשיכה לבסס את עצמה לא רק כיצרנית השבבים הדומיננטית של עידן ה-AI, אלא גם כגורם פיננסי אסטרטגי שמעצב את האקוסיסטם סביבו. כמו בעסקה המפורסמת עם OpenAI — אם כי בהיקף שונה — גם כאן החברה מזרימה הון לאחת ממעבדות ה-AI המובילות, שמיד משתמשת בו להרחבת תשתיות המחשוב שלה המבוססות על מאיצי NVIDIA.

מדובר במנגנון סיבובי: NVIDIA משקיעה בחברות שמייצרות את הביקוש הגדול ביותר למוצריה, והן בתמורה רוכשות עוד שרתים, עוד מאיצים ועוד אינפרה המבוססת על הארכיטקטורות Blackwell ו-Rubin. זהו חלק ממדיניות רחבה יותר, שבמסגרתה NVIDIA משתמשת בכוח האש הפיננסי העצום שלה כדי לבסס סביבה אקוסיסטם טכנולוגי שבו מודלי הפרונטיר, פלטפורמות הענן והחומרה שלה מחזקים זה את זה.

השותפויות הללו מספקות ל-NVIDIA לא רק ביקוש מובטח לשנים קדימה, אלא גם משוב הנדסי איכותי המגיע מהחברות שנמצאות במרכז מירוץ המודלים — מידע קריטי שמזין את תכנון הדורות הבאים של המאיצים.

עם זאת, יש מי שרואים במבנה העסקאות הזה — שבו השקעה מובילה כמעט אוטומטית לרכישת חומרה מהמשקיע עצמו — סימן אפשרי לבועה, או לפחות למערכת תמריצים שבנקודה מסוימת עלולה להיות בלתי-יציבה.

Anthropic: כניסה עמוקה לאקוסיסטם של Azure והרחבת האחיזה בשוק הארגוני

בצלע השלישית, אנטרופיק מקבלת מהלך משנה־משחק: גישה לחוות מחשוב בקנה מידה חסר תקדים, השקעה של שניים מהשחקנים העשירים בעולם, ופתיחה רחבה לאקוסיסטם של Azure — בדיוק באזור שבו היא כבר נחשבת לבעלת נתח השוק המשמעותי ביותר בקרב ארגונים ומפתחים. שני הסגמנטים הללו הם גם ליבת הכוח של מיקרוסופט, ולכן המהלך יוצר היצמדות אסטרטגית בין שתי שחקניות שמדברות לאותו קהל.

השילוב של מודלי Claude בתוך Azure AI Foundry צפוי להאיץ משמעותית את אימוצם בקרב חברות גדולות, במיוחד כאלה שכבר עובדות בסביבה מבוססת Copilot, Dynamics, Office 365 או תשתיות Azure אחרות. עבור אנטרופיק, מדובר בקפיצה נוספת במיצוב שלה כמתחרה ישירה ל-OpenAI ול-Google DeepMind — עם פריסה רחבה יותר, נגישות גבוהה יותר לקהל הארגוני, יציבות פיננסית מוגברת וגב תשתיתי שמחזק את מעמד החברה במירוץ המודלים.

מערכת הניהול של High Lander הובילה פיילוט הרחפנים בבנגקוק

פורסם בתאריך ע"י Techtime

התמונה למעלה בחסות חברת היי לנדר

חברת היי לנדר (High Lander Aviation) הישראלית השתתפה בבנגקוק באחד הפרויקטים המשמעותיים ביותר שנעשו עד כה בתחום הרחפנים באסיה כאשר נבחרה לנהל את המרחב האווירי הלא מאויש במסגרת הדגמה רחבה שנערכה בשיתוף רשות התעופה האזרחית של תאילנד וחברת התקשורת הלאומית NT. האירוע שנקרא The New Era of Drone Delivery סימן צעד מרכזי בהקמת תשתית לאומית שתאפשר בעתיד הפעלה מבצעית ורציפה של רחפנים לצרכים מסחריים וציבוריים ברחבי המדינה.

במהלך יום ההדגמה בוצעו בבנגקוק עשרות משלוחים חיים של ציוד רפואי, תוצרת חקלאית ומנות מזון למוקדים שונים ברחבי העיר כולל טיסות שחצו את נהר הצ׳או פראיה ועברו באזורים צפופים ומאתגרים. מערכת Vega UTM של היילנדר ניהלה את כלל התנועות הללו באופן מלא החל מהגשת תוכניות הטיסה דרך תיאום בין כלל הכלים וכלה בניטור בזמן אמת שאִפשר לכל המפעילים לפעול במקביל במרחב אווירי משותף ללא הפרעות. המערכת שימשה כתשתית מרכזית שאיחדה את כלל גופי ההפעלה ובראשם מפעילים מקומיים, גורמי ממשל וגופים מסחריים.

האירוע כלל גם השתתפות של חברות טכנולוגיה בינלאומיות ומשך אליו למעלה ממאתיים משתתפים ובהם שרים בכירים ונציגי רשות התעופה התאילנדית. הנוכחות הרשמית הרחבה הדגישה את החשיבות שמייחסת תאילנד להקמת רשת רחפנים לאומית שתאפשר בעתיד שילוב של רחפנים בשירותים חיוניים בתחומי לוגיסטיקה, חירום, ביטחון עירוני ותחבורה מתקדמת.

High Lander Aviation, שהוקמה בשנת 2018 על ידי אנשי תעופה וטכנולוגיה ישראלים, מפתחת פתרונות תוכנה לניהול פעילות רחפנים וניהול מרחב אווירי לא מאויש. פעילותה משלבת כלים לניהול משימות של צי רחפנים יחד עם יכולות לניהול מרחב אווירי דיגיטלי עבור גופים אזרחיים וציבוריים. במרכז מוצריה של החברה נמצאת מערכת Vega UTM, המיועדת לסייע לרשויות תעופה ולמפעילים בניהול תנועה אווירית של רחפנים בזמן אמת. המערכת מרכזת מידע על כלי הטיס, מאשרת מסלולי טיסה ומסייעת לתיאום בין מפעילים שונים בתוך מרחב אווירי משותף.

לצד Vega פועלת מערכת Orion, המשמשת לניהול ציים של רחפנים, כולל תכנון משימות ואוטומציה בסיסית של תהליכי הפעלה. ההדגמה בבנגקוק אפשרה לבחון כיצד מערכות ניהול מרחב אווירי וצי רחפנים פועלות כאשר מספר גדול של מפעילים פועלים בו־זמנית. היא מדגימה מודל אפשרי לשילוב רחפנים בשירותים עירוניים, במערך הלוגיסטי ובתמיכה במוסדות ציבוריים.

שותפות חדשה תחבר בין אקוסיסטם המוביליטי בישראל לאירופה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

יוזמת חדשנות חדשה מחברת בין ישראל לאירופה: EIT Urban Mobility, הפועלת תחת האיחוד האירופי, מינתה את Drive TLV ואת זרוע ההשקעות Next Gear Ventures לנציגותיה בישראל – במטרה להרחיב תמיכה בסטארטאפים בתחום המוביליטי, להגביר הזדמנויות השקעה ולסייע לחברות ישראליות לחדור לשוק האירופי.

המהלך, הנכלל במסגרת תוכנית Horizon 2020, מציב את השחקנים הישראלים לצד מרכזי חדשנות מובילים ביבשת, ובהם Moove Lab בפריז ו-OGR Tech בטורינו. השותפות כבר הניבה השקעה משותפת ראשונה בחברת Nugen, המפתחת טכנולוגיית מימן במצב מוצק לאנרגיה מבוזרת עבור יישומי מוביליטי ותשתיות עירוניות.

החממה תסייע לסטארטאפים ישראליים בהתמודדות עם חסמי רגולציה, מחסור בקשרים מקומיים וחדירה לשווקים חדשים. Drive TLV תספק ליזמים תמיכה אופרטיבית, נטוורקינג, גישה לתאגידים וחונכות אסטרטגית, בעוד Next Gear Ventures תוביל השקעות בשלבים מוקדמים ומתקדמים ותבצע בדיקות נאותות עבור EIT Urban Mobility.

במקביל, גופים אירופיים יקבלו גישה לרשת הסטארטאפים של Drive TLV בתחומי המוביליטי והאנרגיה כדי להאיץ אימוץ טכנולוגיות חדשות. השבוע נערך אירוע נטוורקינג ראשון במסגרת השותפות, שאיגד משקיעים, יזמים ותאגידים מהתעשייה.

מיזם הרחפנים הלאומי מגיע לשלב השירותים המסחריים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מונית אווירית לנוסע יחיד של Ehang, שהשתתפה בפיילוט קודם במיזם

ישראל משיקה שלב חדש במיזם הרחפנים הלאומי, שמטרתו לבחון לראשונה הפעלה רציפה של שירותים אוויריים ולא רק הדגמות טכנולוגיות. לאחר חמש שנות פעילות שכללו אלפי טיסות, בדיקות בטיחות, בניית תשתית רגולטורית ופיתוח מערכות ניהול מרחב אווירי מתקדמות, המדינה עוברת לבחון כיצד ייראה שוק רחפנים מסחרי אמיתי: תיאום בין מפעילים, עבודה יומיומית, נהלי תפעול ותקשורת, וחיבור בין גופים ציבוריים ופרטיים.

מיזם הרחפנים הלאומי הוא מיזם המשותף לרשות החדשנות, משרד התחבורה, נתיבי איילון ורשות התעופה האזרחית. הפרויקט הוקם ב־2020 במטרה לבחון מודלים של תחבורה אווירית לא מאוישת בישראל — החל ממשלוחי תרופות ובדיקות רפואיות, דרך פיקוח עירוני ועד פתרונות לוגיסטיים מהירים וירוקים. לאורך השנים בוצעו ניסויים משותפים עם גופי ממשל, רשויות מקומיות וחברות טכנולוגיה, לצד הקמת מערכות לניהול מרחב אווירי (UTM) שמאפשרות הפעלת עשרות כלים בו־זמנית באותה הסביבה.

נתיבי תחבורה רפואית אוויריים

בשלב החדש, מערכת הבריאות תבדוק מסלולי שינוע רציפים בין בתי חולים — כולל משלוחי דם וציוד מציל חיים — במטרה לבחון נתיבי תעופה רפואיים קבועים. במרחב המוניציפלי, ערים כמו רהט, ירוחם, כפר סבא ורעננה יפעילו ניסויי שטח: זיהוי מפגעים בזמן אמת, סיורי ביטחון, תגובה מהירה למוקד עירוני ופיקוח עירוני מרחפנים. בפארק הירקון יופעל ניסוי למשלוחי מזון מהאוויר.

בתחום הלוגיסטיקה יתחילו סימולציות של הפעלה מסחרית: משלוחה ובנדיקט יבחנו קווי משלוחים קבועים, רשת רמי לוי תתנסה בשינוי שרשרת האספקה, ובים ייבדקו חלופות להעברת ציוד לאסדות גז ולאוניות. במקביל ייבחנו יכולות הליבה של התשתית: התמודדות עם הפרעות תקשורת ו-GPS, שינויי מזג אוויר, פעילות בקרבת אזורי תעופה וניהול בטיחותי של עשרות כלים. מערכות AI ישמשו לזיהוי חריגות, ניתוח מצבים בזמן אמת ואיתור רחפנים לא מורשים.

תקציב השלב החדש עומד על כ־17 מיליון שקל ויוקדש לפיתוח תהליכי החיבור בין מפעילים, הרחבת יכולות הניסוי ואיסוף נתוני אמת — כהיערכות לקראת פתיחת שוק שירותי הרחפנים המסחריים בישראל. מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין: "אנו נמצאים בשלב vמקרב את ישראל לדור הבא של תחבורה ושירותים אוויריים. זהו שלב שבו התעשייה והמדינה לומדות יחד איך ייראה מרחב אווירי מנוהל ובטיחותי וכיצד חברות מצטרפות לתשתית ופועלות בתוכה בתהליך רציף ומבוקר.

"אנחנו רואים פוטנציאל משמעותי במגוון יישומים כמו גילוי מוקדם של שריפות, זיהוי מפגעי בטיחות באתרי בנייה, אבטחת מתקנים חיוניים ופיקוח תעבורה בזמן אמת, לצד פתרונות לוגיסטיים מתקדמים שיקצרו זמני אספקה וישפרו את יעילותה. כל אלה יתאפשרו בזכות תשתית טכנולוגית מתקדמת ורגולציה מאפשרת. עד היום ביצענו הדגמות, ועכשיו אנחנו מתרגלים עבודה מלאה שמדמה הפעלה רצופה. זהו ניסוי שמכין את הקרקע להפעלה אמיתית, ומלמד אותנו איך לשלב את התשתית עם חברות פרטיות, בתי חולים ורשויות בדרך ליצירת מרחב אווירי חדש לישראל".

אלביט: עסקת ה-2.3 מיליארד דולר המסתורית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: המחשת תחומי הפעילות של אלביט. מקור: אלביט

בדרך-כלל ההודעות של חברת חברת אלביט מערכות (Elbit) על זכייה בעסקאות הן לקוניות ביותר, אשר מסתיימות בגרך-כלל בהכרזה גנרית שהעיסקה המדוברת "ממחישה את אמון הלקוחות בפתרונות של החברה" (בניסוח כזה או דומה לו). אלא שהשבוע היא התעלתה אפילו על עצמה: החברה דיווחה על חתימת חוזה בינלאומי לאספקת פתרון אסטרטגי בהיקף של כ-2.3 מיליארד דולר, אשר יבוצע לאורך תקופה של 8 שנים.

נשיא ומנכ"ל החברה, בצלאל מכליס, הוסיף בתחתית ההודעה: "אלביט ממשיכה לבצע השקעות משמעותיות במגוון רחב של מערכות ופתרונות המעניקים יתרון תחרותי ללקוחותינו. החוזה הזה מהווה הכרה חשובה ביכולות הטכנולוגיות הייחודיות שלנו, ומעניק חיזוק למאמצינו לצייד את הלקוחות בפתרונות רלוונטיים מתקדמים". זהו. אין יותר פרטים. יחד עם זאת, למרות הסודיות האופפת את העיסקה, יש לצפות שמחר ייחשפו פרטים נוספים עליה, עם פרסום הדו"חות הכספיים של הרבעון השלישי ושיחת הוועידה שתתקיים מחר מייד לאחר פרסום הדו"חות.

בעקבות ההודעה זינקה מניית אלביט בנסד"ק בכ-8%, והעניקה לחברה שווי שוק של כ-23.8 מיליארד דולר. מדובר אומנם בעלייה חד-פעמית חדה, אולם היא משקפת מגמה ארוכת טווח. מניית אלביט נמצאת לאחרונה בצמיחה עקבית, ובשנה האחרונה בלבד היא עלתה בכ-84% – אפילו לפני הזינוק היום (ב'). מאז פרוץ המלחמות באוקראינה ובישראל, נמצאות מכירות אלביט בצמיחה מתמשכת. במחצית הראשונה של 2025 הסתכמו מכירות החברה בכ-3.87 מיליארד דולר, בהשוואה למכרות של כ-3.18 מיליארד דולר במחצית הראשונה 2024. צבר ההזמנות שלה בסוף יוני 2025 הסתכם בכ-23.8 מיליארד דולר.

המתח באירופה מגיע לפיתחה של אלביט

כיום החברה מעסיקה כ-20,000 עובדים בארץ ובעולם. שלושת השווקים המרכזיים שלה במחצית הראשונה 2025 היו ישראל (33.1% מהמכירות), אירופה (26.4%) וצפון אמריקה (20.6% מהמכירות). משקלה של אירופה במכירות נמצא בעלייה מתמדת, וברבעון השני 2025 הוא צמח לשיא של 29% מהמכירות. ישראל היתה אחראית לכ-34% מהמכירות. רמת הדחיפות של ההזמנות גם מתבטאת בכך שכ-46% מחוזים בצבר ההזמנות מיועדים לאספקה ב-2025 וב-2026.

המצב הביטחוני באירופה ובישראל התבטא גם בכך שמכירות חטיבת היבשה צמחו ברבעון השני ב-45%, עקב רכש מוגבר של מערכות חימוש ותחמושת באירופה ובישראל. כך למשל, ההזמנה הזרה הגדולה ביותר של אלביט ברבעון השני, בהיקף של כ-1.65 מיליארד דולר, הייתה לאספקת חבילה של פתרונות הגנה למדינה אירופית, לאספקה בתוך 5 שנים.

ארבה: קרובים לזכייה במכרז של יצרן רכב אירופי מוביל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה למעלה: מכ"ם רכב המבוסס על ערכת השבבים של ארבה]

חברת ארבה (Arbe Robotics) מגבירה את מאמצי המסחור והחדירה שלה לשוק הרכב העולמי, ובמוקד – בחירה צפויה של יצרן רכב אירופי גדול במכ"ם של החברה עבור מערכת נהיגה אוטונומית המאפשרת נהיגה ללא אחיזה בהגה ומבט בכביש (hands off, eyes off). המכ"ם של ארבה אמור להוות תשתית מרכזית (key enabler) במערכת הנהיגה. בארבה מעריכים כי טכנולוגיית החברה הינה מועמדת מובילה לזכות במכרז. בחירה זו, אם תתממש, תהווה נקודת ציון משמעותית בחדירה של ארבה לשוק הנהיגה האוטונומית המתקדמת.

על פי הודעת החברה, היצרן האירופי נמצא בשלבים מתקדמים של הערכת הטכנולוגיה, וצפוי לקבל החלטה “בעתיד הקרוב”. זהו הצעד הבולט ביותר בגל חדש של מגעים שמנהלת Arbe עם יצרניות רכב ברחבי העולם.

לצד היצרן האירופי, ארבה מדווחת כי יצרן רכב יפני גדול מרחיב השנה את פרויקט ההערכה שלו למערכות נהיגה אוטונומית ברמת 4 – פרויקט שהחל עוד ב־2024, וכעת כולל הזמנה חדשה של ערכות מכ"ם ופעילות פיתוח מוגברת. בנוסף, יצרן אירופי פרימיום אוסף בימים אלה נתונים לקראת שילוב מערכות Arbe בתוכנית רכב ברמה 3. שלוש יצרניות רכב נוספות החלו בתהליך RFI לפלטפורמות "ללא ידיים, ללא עיניים", עם החלטות צפויות ב־2026 וייצור סדרתי בשנים 2028–2030.

התנועה העסקית אינה מוגבלת רק לעולם הרכב. Arbe מציינת עלייה בביקושים גם מתחומים אחרים – למשל מערכות מניעת התנגשות ימית המבוססות על רדאר החברה, בשיתוף יצרנית Tier-1 הפועלת בתחום הספנות.

מנכ"ל ארבה, קובי מרנקו, מחדד כי ההתקדמות מתחברת לשינוי עומק בתעשייה: “עשינו ברבעון השלישי התקדמות אסטרטגית משמעותית. ההערכות של יצרניות מובילות מתקדמות היטב, ואנחנו מאמינים שאנחנו בעמדת הובלה לבחירה של יצרן אירופי גדול כתשתית הליבה לתוכנית הנהיגה האוטונומית שלו.”

בהמשך הוא מציין כי הדרישות הטכנולוגיות של שוק המערכות ברמה 3 צפויות להתרחב משמעותית: “ככל שהתעשייה נעה לעבר אוטונומיה אמיתית ברמת ‘עיניים־עצומות’, היכולת לעבוד בבטחה במהירויות כביש מהיר הופכת קריטית. רק רדאר מתקדם כמו של Arbe מסוגל לספק את הרזולוציה והדיוק הנדרשים.”

בצד הכספי, ארבה רשמה ברבעון השלישי הכנסות של כ־300 אלף דולר – עלייה לעומת כ־100 אלף בתקופה המקבילה אשתקד. ההפסד התפעולי הצטמצם ל־11.5 מיליון דולר לעומת 12.4 מיליון ברבעון המקביל. בקופת החברה 52.6 מיליון דולר נכון לסוף ספטמבר, והון עצמי של כ־49 מיליון דולר. תחזית 2025 עודכנה להכנסות של 1–2 מיליון דולר והפסד EBITDA מתואם של 29–35 מיליון דולר.

המחסור העולמי מחמיר: סמסונג מקפיצה בחדות את מחירי הזכרונות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

לפי דיווח של סוכנות רויטרס, חברת סמסונג העלתה את מחירי שבבי הזיכרון מסוג DRAM ו-DDR5 בעד 60% בחודשים האחרונים, זאת על רקע מחסור חריף המתפתח בשרשרת האספקה. הדיווח מבוסס על שני מקורות בתעשייה הבקיאים בפרטים. לפי הפרטים שנמסרו, המחיר של מודול DDR5 בנפח 32GB עלה מכ-149 דולר לכ-239 דולר. מודולי 16GB עלו בכ-50%, והמחיר של מודולי 128GB קפץ לכ-1,194 דולר.

המקורות ציינו כי העלייה החדה נובעת מירידה במלאים ובלחץ גובר מצד חברות ענן ו-AI, שמגבירות רכישות של רכיבי זיכרון לשרתים. סמסונג לא הגיבה לדיווח, אך אנליסטים מעריכים כי החוזים העתידיים יגלמו מחירים גבוהים עוד יותר אם המחסור יימשך. המשמעות המיידית היא עלייה בעלויות חומרה עבור יצרני שרתים, מחשבים ופתרונות ענן – כאשר חלק מהיצרנים כבר מתריעים על זמינות מוגבלת ועל עיכובים באספקה.

צמצום בהיצע – לא בביקוש

העלייה במחירי סמסונג משתלבת במגמה רחבה שנפרסת זה יותר משנה: מחירי ה-DRAM ה“רגילים” מזנקים אף שהביקוש הכולל לטלפונים ולמחשבים נותר חלש. הסיבה המרכזית אינה עלייה בביקוש, אלא צמצום בהיצע. יצרניות הזיכרון הגדולות – סמסונג, SK Hynix ומיקרון – מזרימות חלק ניכר מקווי הייצור לטובת זיכרונות HBM, המשמשים מאיצי AI של אנבידיה ו-AMD.

התוצאה היא ירידה חדה בייצור זיכרונות DDR5 לשרתים ולמחשבים. לפי נתוני TrendForce, מחירי חוזי DRAM עלו בכ-180% בין ספטמבר 2024 לספטמבר 2025, כאשר המחיר הממוצע למודול DDR5 לשרת זינק מ-58 דולר לכ-165 דולר. מגמה דומה נצפתה גם בדוחות של חברת המחקר Omdia, שהצביעו על קריסה במלאים: מממוצע של 31 שבועות בתחילת 2023 לרק 8 שבועות השנה – רמה המוגדרת “מחסור ממשי”.

למרות שוק PC וסמארטפונים חלש, התמחור הגבוה הפך את DRAM למנוע רווח חדש עבור היצרניות. סמסונג ו-SK Hynix כבר העלו מחירים בחוזים רב-רבעוניים, ומיקרון דיווחה על שיפור חד במרווחים. מנגד, יצרניות מחשבים כמו Dell ו-HP מתריעות על עלייה בעלויות ועל חוסר ודאות בזמינות רכיבי הזיכרון לקראת 2026.

הפרדוקס הנוכחי בשוק הזיכרונות הוא שמחירים מזנקים דווקא בשנה שבה הביקוש הכולל נחלש. ההכנסות הגלובליות משוק ה-DRAM ברבעון הראשון של 2025 אף ירדו ב-5.5% לעומת הרבעון הקודם. עם זאת, הירידה בהיצע גדולה מספיק כדי לדחוף מחירים כלפי מעלה, בעיקר בשרתים ובמרכזי נתונים.

אנליסטים מזהירים כי הסטת הקיבולת ל-HBM עלולה להביא לתנודתיות חריפה: אם הביקוש ל-AI יתייצב מוקדם מהצפוי, השוק עלול למצוא את עצמו בעודף DRAM ב-2026 – ולחוות שוב נפילה במחירים. בינתיים, היצרניות מגבירות השקעות בהרחבת קווים, אך לפי הערכות, הפער בין היצע לביקוש ייסגר רק באמצע 2026.

אפולו פאוור משתתפת בפרוייקטים סולאריים ב-300 תחנות דלק של ARKO

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל אפולו פאוור, עודד רוזנברג, במפעל החברה במבוא כרמל. צילום: אילן ספרא

חברת אפולו פאוור (Apollo Power) הודיעה הבוקר (א') בדיווח לבורסה על חתימת מזכר הבנות (MOU) לא מחייב עם GPM Investments, חברת הבת של ARKO Corp — אחת מרשתות תחנות הדלק וחנויות הנוחות הגדולות בארצות הברית. במסגרת ההבנות, הצדדים יפעלו במהלך 60 הימים הקרובים לגיבוש הסכמים מחייבים. בתקופה זו הוענקה לאפולו בלעדיות מלאה לפיתוח פרויקטים סולאריים באתרי הרשת. מניית החברה מזנקת ביותר מ-8% במסחר בתל-אביב (נכון לשעה 12:00) בעקבות ההודעה.

במסגרת ההסכם, GPM תבחן את פריסת הטכנולוגיה של אפולו בלפחות 300 אתרים ברחבי ארה"ב. מדובר בפרויקטי Turnkey בקנה מידה גדול — תכנון, הנדסה, הקמה, התקנה וחיבור לרשת — בהיקף כספי מצטבר מוערך של כ-53 מיליון דולר, הצפוי להתפרס על פני מספר שנים. מנכ"ל אפולו, עודד רוזנברג, אמר: "היכולת לייצר אנרגיה סולארית גם מגגות שאינם מתאימים לפאנלים מסורתיים היא יתרון משמעותי שיאפשר לבעלי תחנות הדלק להפוך את הנדל״ן שלהם למקור הכנסה נוסף".

ARKO היא תאגיד אמריקאי ענק, המופיע ברשימת Fortune 500, ומחזיק בבעלות מלאה ב-GPM Investments. החברה מפעילה רשת עצומה של יותר מ-3,500 תחנות דלק וחנויות נוחות בכ-30 מדינות בארה"ב. פעילותה נחלקת לארבעה מגזרים: קמעונאות בתחנות ובחנויות, סיטונאות דלק לסוחרים עצמאיים, פתרונות תדלוק לציי רכב וכרטיסי דלק, וחטיבת GPM Petroleum המספקת דלק לאתרים אלה. מדובר בשחקן מרכזי ותיק בשוק האמריקאי, המחפש בשנים האחרונות דרכים לייצר ערך נוסף מהנדל"ן שברשותו — ובהן שילוב מתקני אנרגיה מתחדשת.

אפולו מפתחת ומייצרת יריעות סולאריות גמישות וקלות משקל, המאפשרות התקנה גם על גגות ומבנים שאינם מסוגלים לשאת מערכות סולאריות סטנדרטיות. הטכנולוגיה הייחודית של החברה מאפשרת למפעלים, מרכזים לוגיסטיים ועסקים להפוך כמעט כל משטח חשוף שמש למייצר חשמל. שיתוף הפעולה עם ARKO עשוי להפוך לאחד הפרויקטים הגדולים של החברה עד כה, ולחזק את מעמדה כשחקנית טכנולוגית מובילה בתחום האנרגיה המבוזרת בארה"ב. עבור ARKO — מדובר בהזדמנות לנצל אלפי גגות ואתרים קיימים ליצירת הכנסה נוספת ממכירת חשמל סולארי. עבור אפולו, זהו פתח משמעותי לשוק האמריקאי, דרך שחקן עם פריסה אדירה ונראות ארצית.

 

מטא רכשה ארבע מדפסות סטרטסיס לפיתוח רובוט ומוצרי XR

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: משקפי ה-Quest של מטא. מקור: מטא

מאת: יוחאי שויגר

בשיחת הוועידה לרבעון השלישי חשף מנכ"ל יצרנית מדפסות התלת-מימד סטרטסיס (Stratasys), ד"ר יואב זייף, כי במהלך הרבעון רכשה “אחת מחברות הטכנולוגיה האמריקאיות הגדולות בעולם, מובילה בתחום הרשתות החברתיות, בינה מלאכותית וחומרת מציאות מדומה ורבודה” ארבע מדפסות F3300 חדשות של החברה. אף שלא נקב בשם, מכלול הרמזים מצביע בבירור על מטא – בעלת פייסבוק, אינסטגרם, ווטסאפ ומשקפי Quest.

זייף ציין שהמערכות ישמשו בשלב הראשון לפרוטוטייפינג בקנה מידה גדול עבור "פלטפורמות האוטומציה" של הלקוח ולפיתוח “הרובוט הבא” שלו ולאחר מכן ישמשו לייצור חלקים סופיים למוצרי המציאות המדומה והרבודה של החברה. בהמשך השיחה חזר על כך שהלקוח עבר תהליך בחינה והשוואה ממושך מול מתחרים ובחר בסטרטסיס בזכות היכולת לעבור באותה מכונה משלב העיצוב לשלב הייצור, תכונה הקריטית במיוחד לתאגידי טכנולוגיה הפועלים במחזורים קצרים ובתחרות עולמית.

ההומנואיד של מטא

המדפסות שרכשה מטא הן מדפסות FDM תעשייתיות גדולות בעלות נפח בנייה רחב, יכולת עבודה בחומרים הנדסיים חזקים ודיוק גאומטרי גבוה לאורך זמן. המשמעות היא שהן מתאימות לא רק לדגמים מוקדמים אלא גם לייצור חלקי קצה לשימוש בפלטפורמות רובוטיקה, במבני מצלמות, בתושבות חיישנים ובמנגנונים מורכבים למערכות XR. הבחירה במערכות מהסוג הזה מרמזת על צורך בציוד שיכול לייצר אלפי פריטים זהים בסטנדרט תעשייתי ולתמוך בתשתיות אוטומציה פנימיות שמתעדכנות תדיר.

במהלך השנה האחרונה דווח כי מטא מפתחת דגם ראשוני של רובוט מתקדם, הכולל יכולות מישוש וחישה טקטילית ומערכות שליטה מבוססות AI. במחקרים שפרסמה הציגה יד רובוטית שמסוגלת להעריך מרקם, חיכוך וקשיחות, והשקיעה תקציבים משמעותיים ברובוטיקה לשימושי תנועה, מניפולציה וביצוע פעולות מורכבות בסביבה דינמית.

המונח “פלטפורמות האוטומציה” שבו השתמש זייף מתייחס ככל הנראה לתשתיות הפנימיות של מטא המשלבות רובוטיקה, חיישנים ומערכות בדיקה אוטומטיות, המשמשות להרכבת מודולים, בדיקות איכות ובניית אבות-טיפוס ברצף פיתוח מהיר. מדובר בעולם של ג’יגים, מתקני ייצור וכלי בדיקה שבהם ההדפסה התלת־ממדית היא רכיב מרכזי ומאפשרת למטא לשנות תצורות ולעדכן חלקים בתדירות גבוהה.

זייף אמר בשיחה: "הפוטנציאל כאן עצום. הלקוח בחר בנו אחרי תהליך בחינה ממושך מול מתחרים, והמדפסות עברו הסמכות ומבדקים ברמה הגבוהה ביותר. הם מתחילים בפרוטוטייפינג, אבל עוברים במהירות לייצור באותה מכונה – וזה מעניק להם יתרון משמעותי במהירות והגעה לשוק."

מדפסת ה-F3300 של סטרטסיס

מדפסות סטרטסיס בתרגיל חוצה-יבשות של הצי האמריקאי

סטרטסיס הציגה רבעון מאתגר אך יציב. הכנסותיה הסתכמו ב־137 מיליון דולר, ירידה של כשני אחוזים בהשוואה לרבעון המקביל, לנוכח המשך ריסון בהשקעות בציוד הון בתעשייה. שיעור הרווחיות הגולמית נשחק בעקבות העלאת המכסים בארה״ב ושינוי בתמהיל המכירות, אך ההוצאות התפעוליות ירדו בצורה משמעותית והובילו לרווח נקי מתואם של 1.5 מיליון דולר. החברה שמרה על תזרים חיובי, מחזיקה בקופת מזומנים של כ־255 מיליון דולר וללא חוב, ואישררה את התחזית השנתית להכנסות של 550–560 מיליון דולר ורווחיות Non-GAAP מתונה.

הסגמנט הביטחוני בלט כנקודת חוזק. החברה רשמה רבעון מוצלח עם עסקאות חדשות מול בואינג, אמבראר, Honeywell, TE Connectivity ו-L3Harris. לצד זאת השתתפה בתרגיל Trident Warrior 25 של צי ארה״ב, תרגיל שבחן יכולות ייצור מבוזר ותחזוקה מתקדמת לאורך אלפי קילומטרים. במהלך התרגיל הופעלו מדפסות של סטרטסיס בשבעה אתרים ברחבי העולם, הן כעמדות קדמיות לייצור חלקים קריטיים בשטח והן כחלק מפתרונות Reach-back (ייצור או תמיכה מרחוק מהעורף) שבהם אתרי Stratasys Direct סיפקו חלקים מורכבים. החלקים שהודפסו עמדו במפרטים צבאיים מלאים והמחישו כיצד רשת ייצור היברידית מקצרת זמני אספקה, מפחיתה תלות בשרשראות לוגיסטיות וקשה מאפשרת ליחידות בשטח רציפות תפעולית גבוהה יותר.

גם התחום הדנטלי זכה להתייחסות רחבה. סטרטסיס רואה בו מנוע צמיחה מרכזי, והודיעה על מינוי כריס קאבוט, בכיר לשעבר ב-Affordable Care, להובלת הפעילות בשוק הדנטלי העולמית. החברה השיקה פתרונות Post-Processing שמצמצמים עבודה ידנית ומקטינים את הצורך בכימיקלים מזיקים והסירה מהשרפים הדנטליים שלה את החומר TPO כחלק ממדיניות בטיחות וחסימת חסמי כניסה רגולטוריים בעתיד.

לצד האתגרים המאקרו־כלכליים, סטרטסיס מנסה לבסס את עצמה כשותפה בייצור מתקדם ולא רק באבטיפוס. העסקה עם לקוח במשקל של מטא, ההעמקה בתחום הביטחוני והדנטלי ושמירה על מאזן חזק – כל אלה מסתמנים בעיני הנהלת החברה כבסיס לצמיחה מחודשת בעולם שבו ייצור מבוזר, אוטומציה ותהליכי פיתוח מהירים הופכים לסטנדרט.

אינוויז חשפה את InnovizThree, להתקנה מאחורי שמשת הרכב

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: חיישן InnovizThree (מימין) בהשוואה לחיישן הדור הקודם, InnovizTwo

מאת יוחאי שויגר

חברת אינוויז (Innoviz Technologies) ניצלה את שיחת הוועידה אתמול (ד') לרבעון השלישי של 2025 כדי לחשוף את הדור הבא במשפחת חיישני ה-LiDAR שלה, InnovizThree. המנכ"ל עומר כילף, הסביר שהחיישן החדש נועד לתת מענה ישיר לדרישות החדשות של תעשיית הרכב האוטונומי. הוא מבוסס על טכנולוגיית Time of Flight באורך גל של 905 ננומטר, מספק שיפור בביצועים והפחתת צריכת ההספק – ובעיקר – חיסכון של כ־60% בנפח כדי שניתן יהיה לשלב אותו ב"מיקום המקודש" שיצרני הרכב דוחפים אליו: בתוך תא הנוסעים מאחורי השמשה הקדמית.

החיישן נכנס אל תוך הרכב

"ההתקן הזה נולד בעקבות שיחות שקיימנו עם יצרניות הרכב", הוא אמר. "כדי להכניס ליידאר אל מאחורי השמשה צריך מוצר קטן וחסכוני יותר, ובעל מירווח ביצועים שיכול לספוג את הפגיעה באות האופטי אשר צריך לעבור דרך השימשה הקדמית. חיישן InnovizThree נבנה בדיוק למטרה הזו, והוא מתאים ליישומי נהיגה אוטונומית ברמה Level 3 עירונית, וגם לשילוב אלגנטי ברכב, בלא צורך בבליטות מיותרות על הגג או בגריל הקדמי".

יצרניות הרכב שואפות למקם את הליידאר מאחורי השמשה הקדמית משום שהדבר משפר משמעותית את עיצוב הרכב, מגן על החיישן מפגיעות, לכלוך ומזג אוויר, מאפשר לנצל מערכות חימום וניקוי קיימות, ומפשט את תהליכי ההתקנה והתחזוקה. כיום ממוקמים רוב חיישני הליידאר בכלי-רכב מסחריים ובמכניות Level 3 בחזית הרכב או בגריל הקדמי. בכלי רכב אוטונומיים ברמת Level 3 הם מותקנים חיצונית, בגג הרכב ובפינותיו.

טכנולוגיה בשלה לייצור סדרתי

שילוב החיישן מאחורי השמשה מהווה אתגר הנדסי מורכב בגלל עיוותי הזכוכית ומגבלות אופטיות וחום. לכן יש צורך בחיישנים קטנים, חסכוניים וחזקים. חיישן InnovizThree נשען על הטכנולוגיה שפותחה בחיישן InnovizTwo, שהיתה גם הבסיס ל־Innoviz Smart ולגרסאות המיועדות לטווחים קצרים ובינוניים. הדגם החדש יוצג לראשונה בתערוכת CES הקרובה, וישמש כפלטפורמה מרכזית שממנה ייגזרו מוצרים ייעודיים לשוק הרכב ולשוק התעשייתי.

כילף התייחס בשיחת הועידה לטכנולוגיות חישה מתחרות כמו FMCW ו־OPA, וטען שהן לא מסוגלות להגיע עדיין לייצור סדרתי. "אחרי שנים של ניסויים, ברור שטכנולוגיות כמו FMCW ו־OPA דורשות שימוש בחומרים ורכיבים שאינם בשלים, ולכן הן אינן מתאימות עדיין לייצור סדרתי. לעומתן, בטכנולוגיית 905 Time of Flight של החברה ניתן להשתמש ברכיבים נפוצים, זולים ומוכחים, ולכן היא מתאימה לייצור המוני ולעמידה בתקני תעשיית הרכב.

המודל העסקי צובר תנופה

מבחינה פיננסית, אינוויז סיכמה רבעון שיא נוסף: היקף המכירות ברבעון השלישי זינק בכ-238% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכם בכ־15.3 מיליון דולר. בתשעת החודשים הראשונים של 2025 הסתכמו הכנסות החברה בכ-42.4 מיליון דולר, פי 2.3 מאשר בתקופה המקבילה 2024. שיעור הרווח הגולמי ברבעון עמד על כ־15% (26% מתחילת השנה), והיקף הוצאות התפעוליות התכווץ בכ-30% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, והסתכם בכ־18.1 מיליון דולר. בין היתר בעקבות יישור קו תפעולי והקצאת עלויות לתשלומי מקדמה מלקוחות בגין שירותים (NRE). בקופת החברה נותרו כ־74.4 מיליון דולר במזומן ושווי מזומן, ללא חוב ארוך טווח. החברה הצהירה שקצב שריפת המזומנים שלה, המגיע כיום לכ-14 מיליון דולר ברבעון – ימשיך לרדת.

אינוויז מדווחת על עלייה של פי 10 בשילוח יחידות ברבעון, בזכות הגברת הייצור עם קבלנית הייצור Fabrinet. במקביל, החברה ממשיכה בפיילוטים ותהליכי ולידציה עם יצרניות רכב גדולות בתוכניות Level 3 ו־Level 4, כולל סבב נוסף של מבחני חורף קשים בצפון אירופה לקראת תחילת ייצור (SOP) צפוי ב־2027.

מייסד ומנכ"ל אינוויז, עומר כילף

משאיות אוטונומיות ברמת Level 4

אחד העדכונים המרכזיים בשיחה היה ההתקדמות בהסכם עם יצרנית משאיות גלובלית גדולה, שבחרה באינוויז כספק הליידאר לסדרת משאיות Level 4. מדובר במשאיות כבדות Class 8, שעליהן יותקנו מספר חיישני InnovizTwo. החברה כבר שולחת יחידות לצי איסוף הנתונים של ה־OEM, ומבצעת התאמות תוכנה לדרישות הלקוח. כילף: "זוהי נקודת ציון משמעותית עבורנו. ההסכם הזה מוכיח שהפלטפורמה עומדת בדרישות המחמירות של תעשיית ההובלה הכבדה, וממקם אותנו בחזית שוק המשאיות האוטונומיות". לדבריו, החברה תחשוף את שם היצרן בשבועות הקרובים, ומצפה שהפרויקט יתרחב לפלטפורמות נוספות.

המשוב של פולקסווגן

בשיחה השמיע כילף קטעים משיחה שקיים עם כריסטיאן זנגר, מנכ"ל קבוצת Autonomous Driving, Mobility and Transport של פולקסווגן, האחראית על פרויקט ה־ID.Buzz האוטונומי בשיתוף MOIA ומובילאיי. "תחבורה אוטונומית מלאה הופכת עכשיו למציאות", אמר זנגר. "ברכב ה־ID.Buzz שלנו יש 27 חיישנים, כולל 9 חיישני ליידאר של אינוויז – שלושה לטווח ארוך ו-6 לטווח קצר. השילוב בין החיישנים למחשב הרכב מעניק לנו את היכולת 'להבין את העולם' מסביב לרכב".

"הליידאר האופרטיבי שלנו, עם טווח של יותר מ־350 מטר, נותן לנו את הטווח שנדרש לנסיעות בכביש מהיר, ואת הדיוק בזיהוי אובייקטים בלא הבדל כמעט בין יום ללילה. גם בגשם ובערפל אנחנו רואים תוצאות מצוינות". זנגר דיבר על מאפייני השותפות עם אינוויז: "אנחנו יוצרים ביחד תת־מערכות שלא היו קיימות לפני-כן. זה לא רק ביצועים גבוהים, אלא גם ייצור בקנה מידה תעשייתי ובאיכות הנדרשת בתעשיית הרכב (automotive grade). אני מלא הערכה לפתיחות ולתגובות המהירות של הצוות באינוויז".

שוק הליידאר מתכנס אל Time of Flight

כילף הקדיש חלק ניכר מהשיחה למבנה התחרותי של שוק הליידאר. לדבריו, מספר השחקנים הרלוונטיים בעולם הרכב הולך וקטן, במיוחד כשמסתכלים על טכנולוגיות שניתנות לייצור סדרתי ומסוגלות לעמוד בדרישות הביצועים של יצרני הרכב. "התסריט של ‘המנצח לוקח את הרוב’ מתחיל להתממש," אמר. "אנחנו רואים פחות מתחרים שנשארים במשחק, וחלק מאלה שהצהירו בפומבי על אימוץ FMCW, מתחילים היום לבדוק מחדש פתרונות Time of Flight".

אינוויז עצמה בחנה במשך שנים גם שבבים משלה ל־FMCW ופתרונות OPA, אך המסקנה של החברה היא שהשוק האוטומוטיבי יעבור לייצור המוני בשנים הקרובות סביב 905nm Time of Flight, בזכות איזון טוב יותר בין ביצועים, עלות ושרשרת אספקה.

מאבטחת גדרות: Innoviz Smart מתחרה במצלמות ומכ"ם

במקביל, אינוויז דיווחה על התפתחויות בשוק האבטחה ההיקפית: היא השלימה התקנה ראשונה של מערכת הגנת גדרות המבוססת על Innoviz Smart לגדר היקפית, וצופה התקנת עשרות מערכות נוספות עד סוף השנה. בניסוי השוואתי מול טכנולוגיות מתחרות, הגנת הגדר של אינוויז התגלתה כיעילה מאוד. כילף: "ב-4 מתוך 10 ניסיונות חדירה, אפשר היה לעקוף את המערכת הקיימת ולהגיע לגדר בלי להתגלות. באותם תרחישים בדיוק, לא הצליחו לעקוף את Innoviz Smart אפילו פעם אחת".

לדבריו, שוק האבטחה עדיין ב"דרישת חסר" – גם מבחינת טכנולוגיית חישה וגם מבחינת אינטגרציה עם מערכות וידאו ובקרת מבצעים. חלק מהפתרונות הלא־אוטומוטיביים של אינוויז יכללו לא רק חיישנים אלא גם שכבות תוכנה, אנליטיקה ותמיכה שוטפת 24/7, ובכך ייצרו לחברה זרמי הכנסות חוזרים.

לגרסת הכתבה באנגלית>>>

 

 

רוצים להישאר מעודכנים? הירשמו למטה לקבלת הניוזלטר השבועי שלנו

רבעון חזק נוסף לתאת. היעד הבא: מיזוגים ורכישות בשוק התעופה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל תאת, יגאל זמיר, לצד מודולי כוח שהחברה מספקת למטוסי F-16

חברת תאת טכנולוגיות (TAT Technologies) המשיכה ברבעון השלישי של 2025 את מגמת הצמיחה בכל הפרמטרים העסקיים, בשורה העליונה והתחתונה כאחת. כעת, מתוך עמדה של איתנות פיננסית החברה שוקלת במוצהר מהלכים אסטרטגיים – כולל מיזוגים ורכישות בשוק התעופה.

ההכנסות ברבעון עלו ב-14.5% לכ-46.2 מיליון דולר לעומת 40.5 מיליון דולר ברבעון המקביל, ואילו הרווח הנקי זינק לכ-4.8 מיליון דולר – קפיצה של כמעט 70%. גם תזרים המזומנים מפעילות שוטפת היה חיובי וחזק, כ-7.5 מיליון דולר. בתשעת החודשים הראשונים של 2025 הסתכמו הכנסות החברה ב-131.5 מיליון דולר, גידול של 18.4%.

לדברי המנכ"ל יגאל זמיר, "תאת פועלת כיום מעמדה של כוח, עם רווחיות יציבה, יצירת מזומנים חזקה ומאזן שכולל יותר מ-47 מיליון דולר במזומן ולמעלה מ-94 מיליון דולר בהון חוזר. על בסיס זה, אנו מתחילים לבחון באופן אקטיבי הזדמנויות שיכולות להוסיף ערך, להשלים את יכולותינו ולהרחיב את היקף פעילותנו. לצד זאת, אנו בטוחים ביכולתנו להמשיך בצמיחה אורגנית ולשפר את שיעורי הרווחיות גם ב־2026 ואילך".

הדוחות הנוכחיים מצטרפים לתהליך שינוי עמוק שעוברת תאת בשנים האחרונות. לצד פעילות הייצור המסורתית של מערכות תרמיות לתעופה, החברה הרחיבה וביססה את פעילות התחזוקה והתיקון למטוסים אזרחיים וצבאיים – פעילות שהפכה למקור הכנסה עקבי ויציב. צבר ההזמנות של החברה הגיע השנה לשיאים חדשים ומשקף ביקוש גבוה בשוק המתאושש.

שוקי התעופה החדשים

חטיבת שירותי התחזוקה (MRO), בעיקר בתחום מנועי העזר (APU) ורכיבי נחיתה וכיבוי, ממשיכה להיות מנוע הצמיחה המרכזי של החברה, אולם החברה מרחיבה את פעילותה לעולמות התעופה החדשים. החברה הקימה בארצות הברית מרכז פיתוח ייעודי למערכות קירור וניהול חום למטוסים חשמליים, היברידיים ואוטונומיים – תחומים שצפויים לצמוח משמעותית בעשור הקרוב. נוכחות זו משלימה את עסקת השירותים ארוכת הטווח ומחזקת את מעמדה של החברה כשחקן בעל פריסה גלובלית.

הנתונים מצביעים על כך שתאת נכנסת לתקופה שבה לא רק התוצאות משתפרות, אלא גם גמישותה האסטרטגית גדלה. הצמיחה בהכנסות וברווחיות, יחד עם תזרים המזומנים החזק, ממקמים אותה בעמדה שבה היא יכולה להרחיב את פעילותה בדרך אקטיבית – לא רק דרך חוזים ושירותים, אלא גם באמצעות רכישות של טכנולוגיות ויכולות משלימות.

רבעון חזק לגילת, מעלה תחזית שנתית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת גילת רשתות לוויין (Gilat Satellite Networks) פרסמה דוח רבעוני חזק שהיכה את תחזיות השוק: ההכנסות ברבעון השלישי של 2025 הסתכמו ב-117.7 מיליון דולר – צמיחה של 58% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד – והרווח למניה עמד על 0.19 דולר, לעומת תחזית אנליסטים של 0.11 דולר בלבד. הרווח התפעולי (GAAP) עלה ל-7.5 מיליון דולר, והרווח הנקי טיפס ל-8.1 מיליון דולר. מניית החברה זינקה ביותר מ-8% במסחר מוקדם יותר היום בתל-אביב.

החברה רשמה EBITDA מתואם (Adjusted) של 15.6 מיליון דולר – עלייה של 46% – ויצרה תזרים מזומנים מפְּעילות שוטפת של 28 מיליון דולר. בעקבות הביצועים והנראות העסקית, גילת העלתה את תחזית ההכנסות השנתית לטווח של 445-455 מיליון דולר, ואת תחזית ה-EBITDA המתואם לטווח של 51-53 מיליון דולר, המשקפים קצב צמיחה שנתי של 47% ו-23% בהתאמה.

תחום ההגנה: בין פרויקטים בוגרים לדור חדש

תחום Gilat Defense נמצא במעבר מדור של פרויקטים בוגרים ליוזמות חדשות ומתקדמות – מעבר שמשפיע באופן זמני על היקף ההכנסות אך צפוי להחזיר את החטיבה לצמיחה כבר ב-2026. לפי דברי סמנכ"ל הכספים גיל בינימיני,“ההכנסות של חטיבת ההגנה ברבעון השלישי עמדו על 24.1 מיליון דולר, לעומת 31 מיליון דולר אשתקד. הירידה נובעת ממעבר בין תוכניות וותיקות לתוכניות חדשות שנמצאות כעת בשלבי התרחבות.”

הוא הוסיף כי “אנחנו מצפים לראות חזרה לצמיחה ככל שהתוכניות החדשות יתורגמו להכנסות במהלך השנה הבאה.” לדברי המנכ"ל עדי צפדיה, החטיבה ממוצבת "במרכז הבמה" ופועלת באופן פעיל בצפון אמריקה, אירופה ואסיה-פסיפיק. "היתרון של גילת נובע מהשילוב בין Gilat, DataPath, Wavestream ו-Stellar Blu, שמאפשר לנו להציע פתרונות SATCOM מקצה לקצה למגוון צרכים צבאיים," אמר.

במהלך הרבעון התקבלו הזמנות בהיקף של מעל 14 מיליון דולר ממשרד ההגנה האמריקאי וממשרד הביטחון הישראלי, שכוללות אספקת מסופי DKS וציוד לווייני מתקדם. “עם צבר הזמנות חזק, שיתופי פעולה אמינים וביצוע מוכח, אנחנו ממוצבים לנצל את העלייה העולמית בביקוש לתקשורת לוויינית מאובטחת,” סיכם צפדיה.

חטיבת הקישוריות במטוסים (IFC) ממשיכה להציג צמיחה מהירה. גילת דיווחה על הזמנות של 42 מיליון דולר לפלטפורמת SkyEdge IV, הזמנה נוספת של 7 מיליון דולר לציוד תקשורת למטוסים ועסקה בהיקף של 60 מיליון דולר למסופי Sidewinder ESA של Stellar Blu.

לדברי צפדיה, "כיום מחוברים יותר מ-350 מטוסים למערכת Sidewinder, עם למעלה מ-300 אלף שעות טיסה, והביצועים טובים אף משל Starlink בחלק מהמדדים." הוא הוסיף כי ייצור המסופים עולה בהדרגה והחברה צופה לשפר מהותית את הרווחיות הגולמית כבר מהרבעון הרביעי.

חטיבת Gilat Peru – חברת בת בבעלות מלאה של החברה האם – המשיכה להרחיב את פעילותה בפרויקטי תשתית לאומיים לפריסת תקשורת בפרו. ברבעון נחתמו חוזים נוספים בהיקף של 25 מיליון דולר, בנוסף ל-60 מיליון שכבר דווחו קודם לכן, כך שסך ההזמנות החדשות הגיע ל-85 מיליון דולר. הפרויקטים מתבצעים בשיתוף סוכנות PRONATEL, ומספקים קישוריות פס-רחב למוסדות ציבור, בתי ספר ומרכזי בריאות במסגרת תוכניות ה-Digital Inclusion של הממשלה.

צפדיה הדגיש כי “השפעת הפרויקט חורגת מעבר לקישוריות עצמה – הוא תומך בחינוך, בריאות וביטחון ציבורי ובונה תשתית לצמיחה עתידית של רשתות פס רחב.” הוא הוסיף כי הניסיון והידע שהצטברו בפרו משמשים את גילת לכניסה לשווקים מתפתחים נוספים בדרום אמריקה, אפריקה ואסיה.

בינה מלאכותית בשירות הלוויין

גילת השיקה השנה לראשונה שילוב של בינה מלאכותית במערכות ניהול הרשת ( Network Management ). לדברי צפדיה, "זהו צעד חשוב בדרך להפיכת רשתות הלוויין לאוטונומיות וחכמות יותר, המאפשר ללקוחות ניהול יעיל ובהיר של הרשת." החברה מתכננת להרחיב את שילוב יכולות ה-AI במוצרים נוספים כחלק ממפת הדרכים הטכנולוגית שלה.

הנהלת גילת מעריכה כי הביקוש לפתרונות SATCOM מאובטחים ולקישוריות רב-מסלולית ימשיך לגדול. למרות עיכובים זמניים בהזמנות בארה״ב בשל השבתת הממשל, צפדיה הבהיר כי מדובר בדחייה בלבד ולא בביטול.

"עם מאזן חזק, צבר הזמנות משמעותי וביקוש גובר לפיתרונות Multi-Orbit, אנו מעודדים מהפוטנציאל שלנו להמשך צמיחה – אורגנית וברכישות," סיכם צפדיה.

גדעון בן-צבי פורש מ-Valens על כנפי רבעון מפתיע לטובה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל ולנס היוצא, גדעון בן צבי

ברבעון השלישי 2025 עקפו המכירות של חברת ולנס (Valens) מהוד השרון את תחזיות החברה של 15.1-15.6 מיליון דולר, והסתכמו בכ-17.3 מיליון דולר. זהו הדו"ח האחרון המוגש על-ידי המנכ"ל גדעון בן-צבי אשר ניהל את החברה בחמש וחצי השנים האחרונות. השבוע יחליף אותו בתפקיד יורם זלינגר, אשר הגיע לחברה מתפקיד מנכ"ל חברת הסייבר Perception Point (נמכרה ל-Fortinet ב-2024). לפני כן הוביל את Red Bend Software שנמכרה ל-Harman. בעבר שימש בתפקידי ניהול בכירים ב-GreenRoad ו-Algorithmic Research.

ולנס מעריכה כי ברבעון האחרון 2025 יסתכמו מכירותיה ב-18.2-18.9 מיליון דולר, מכאן שהיקף ההכנסות בשנת 2025 כולה צפוי לצמוח בכ-20% בהשוואה לשנת 2024 ולהסתכם בכ-70 מיליון דולר. בסיום הרבעון אין לחברה חובות ובקופת המזומנים שלה יש כיום 93.5 מיליון דולר. חברת ולנס מפתחת שבבי תקשורת מהירה ליישומים בשוק האודיו-וידאו, תעשייה ורכב. הטכנולוגיה שהיא פיתחה שימשה כבסיס להגדרת תקן MIPI A-PHY לקישוריות מהירה בתוך הרכב בין מערכות דוגמת חיישנים, תצוגות, מערכות המידע והבידור (IVI), מערכות ה-DAS ומערכות הניהוג האוטונומי (ADS). 

המנכ"ל הנכנס, יורם זלינגר

ההתפתחויות המרכזיות במהלך 2025 היו גידול בלתי צפוי בביקוש מצד הלקוחות בשוק האודיו-וידיאו המקצועי, השקת שלושה מוצרים רפואיים ראשונים על-ידי יצרנים מובילים בתעשייה, אשר אימצו את שבב הדגל של החברה, VA7000, עבור מערכות אנדוסקופיה, כולל קולונוסקופ חד-פעמי המספק רזולוציית וידאו 4K. במקביל, חברת סוני השיקה מצלמה חדשה עבור שוק הרכב המבוססת על תקן A-PHY, וחברת סמסונג הודיעה שהיא מעניקה תמיכה לתקן.

בספטמבר 2025 הודיעה חברת שירותי הייצור של סמסונג (Samsung Foundry) תייצר את שבבי הקישוריות מטכנולוגיית MIPI A-PHY של חברת ולנס בתהליך ייצור שבבי הרכב המתקדם ביותר שלה, המבוסס על טרנזיסטורי FinFET. במסגרת ההסכם הודיעה סמסונג שהיא תומכת בתקן הקישוריות MIPI A-PHY המבוסס על הטכנולוגיה של ולנס, ותשתמש בו לפיתוח ואספקת פתרונות תקשורת מהירה בין החיישנים בתוך הרכב. במקביל, שתי החברות יפתחו ביחד את הדור הבא של פתרונות MIPI A-PHY.

להתפתחות האחרונה חשיבות רבה עבור חיזוק מעמדה של ולנס בשוק הרכב, התורם בינתיים רק כ-25% ממכירותיה. בשוק התעשייתי, חברת D3 Embedded פיתחה בשיתוף פעולה עם ולנס פלטפורמה ראשונה לשוק הראייה הממוחשבת התעשייתית, הנותנת פתרון מקצה לקצה (מצלמה למעבד), אשר מבוסס על תקן MIPI A-PHY.

VisionWave רוכשת את Solar Drone ב-21.6 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: רחפן לניקוי פנלים סולאריים. מקור: בלייד ריינג'ר

חברת בלייד ריינג’ר (Blade Ranger) דיווחה לבורסה בתל-אביב על חתימת מזכר כוונות מחייב למכירת מלוא אחזקותיה (100%) בחברת-הבת סולאר דרון (Solar Drone) לחברת VisionWave, חברה ביטחונית ישראלית-אמריקאית המפתחת חיישנים מתקדמים, כלים בלתי מאויישים ומנוע AI לקבלת החלטות בשדה הקרב. ויז/ן-ווייב נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-195 מיליון דולר (תחת הסימול VWAV). היקף העיסקה: כ-21.6 מיליון דולר. היא תבוצע בתמורה למניות סחירות של VisionWave, המהוות כ-10.7% מהונה של החברה לאחר ההקצאה. מניית בלייד ריינג'ר בתל אביב נסקה ביום ד' השבוע ביותר מ-50%.

עיסקה מפתיעה בהיקפה

סולאר דרון מהווה למעשה את עיקר פעילותה של בלייד ריינג'ר, שנכנסה לבורסה ביולי 2024 באמצעות מיזוג הופכי עם החברה. סולאר דרון מפתחת רחפנים אוטונומיים לניקוי פאנלים סולאריים באמצעות זרם מים בלחץ גבוה. במחצית הראשונה של 2025 הסתכמו הכנסותיה ממכירות ב-80 אלף שקל בלבד. לנוכח ההכנסות הנמוכות, מחיר המכירה משקף שווי חברה גבוה למדי. נראה כי שווי זה משקף מספר פעולות "השבחה" שביצעה בלייד ריינג'ר באחרונה בפעילות סולאר דרון: בחודש אוגוסט חתמה על הסכם הפצה בלעדי עם חברת Nukkleus בשוק הביטחוני האמריקאי, ולפני מספר שבועות קיבלה אישור קבוע מרשות התעופה האזרחית (רת"א) להפעלת רחפניה בשמי ישראל. 

לאחר השלמת המכירה, תמשיך בלייד ריינג’ר להחזיק בשתי אחזקות עיקריות: 51% ממניות חברת א.ד. העוסקת בייצור לשוק הביטחוני, ומניות בחברת PainReform (נסחרת בנסד"ק), שהתקבלו בתמורה למכירת פעילות DeepSolar ברבעון הראשון 2025. חברת VisionWave הוקמה ב-2024 בקליפורניה ומפעילה מרכז פיתוח בישראל. היא מפתחת חיישנים מולטי־ספקטרליים, מכ"ם בתדרי RF ורכיבי תוכנה־וחומרה המבוססים על מנוע הבינה המלאכותית Evolved Intelligence שפיתחה. זהו מנוע קבלת החלטות עצמאי הפועל בקצה (Edge Autonomy), המאפשר למערכות חישה ורובוטיקה לתפקד גם בתנאים של שיבוש או ניתוק תקשורת. החברה טרם רשמה הכנסות מסחריות משמעותיות. 

בתחילת השבוע חשפה VisionWave את Varan UGV – פלטפורמת רכב קרקעי בלתי־מאויש המיועדת להוביל את “מהפכת האוטונומיה הקרקעית”. המערכת החדשה משלבת שלדה היברידית עם מנגנון תנועה ייחודי המבוסס על רגליים אקטיביות וגלגלים, המאפשר לה לנוע בשטחים קשים במיוחד. היא מצוידת ברדאר 4D ובמנוע ה־AI הייחודי של החברה. הפלטפורמה מיועדת למגוון משימות – מהגנת פרימטר ונטרול רחפנים ועד פינוי פצועים והובלת מטען – וצפויה לעבור ניסוי שדה ראשון בדצמבר באירופה בשיתוף קבלן ביטחוני מוביל.

פי.סי.בי הכפילה המכירות בתחום מיזעור מערכות אלקטרוניות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: בתוך קו הייצור של iNPACK, חטיבת המיזעור של פי.סי.בי טכנולוגיות. צילום: אסף הבר

בתשעת החודשים הראשונים של 2025 צמחו המכירות של חברת פי.סי.בי טכנולוגיות (PCB Technologies) ממגדל העמק בכ-19% בהשוואה לשנת 2024, והסתכמו בכ-133.18 מיליון דולר. המכירות מייצור מעגלים מודפסים צמחו בכ-12.5% להיקף של כ-62 מיליון דולר, מכירות שירותי ההרכבות האלקטרוניות צמחו בכ-34.4% להיקף של כ-79.6 מיליון דולר, והמכירות במגזר מיזעור המערכות האלקטרוניות צמחו ב-73.5% והסתכמו בכ-5.74 מיליון דולר. זהו התחום החדש והדינמי ביותר בפעילות של פי.סי.בי: מכירות שירותי המיזעור הוכפלו (101%) ברבעון השלישי 2025 בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בכ-2.5 מיליון דולר.

חברת פי.סי.בי טכנולוגיות פועלת בשלושה שווקים מרכזיים: השוק הביטחוני (50% מהמכירות ב-2024), השוק הרפואי (27% מהמכירות) והשוק התעשייתי (23% מהמכירות). מכאן שהפעילות של פי.סי.בי מושפעת עמוקות מהמלחמה, ורוב מכירותיה השנה, בהיקף של כ-111 מיליון דולר, היו לשוק הישראלי. במהלך השנה היא דיווחה על הזמנות רבות לשוק הביטחוני, ורק השבוע עידכנה שהיא זכתה במכרז מלקוח אמריקאי לאספקת מעגלים מודפסים שישולבו בפרוייקט בטחוני אסטרטגי של חברה ביטחונית ישראלית גדולה. בהיקף של כ- 12.8 מיליון דולר. המוצרים יסופקו החל מרבעון הראשון 2026 ועד הרבעון הראשון 2028.

בסך הכל, צבר ההזמנות של החברה הסתכם בסוף הרבעון השלישי בכ-193 מיליון דולר. מתוכן, 87 מיליון דולר הזמנות לייצור מעגלים מודפסים ומצעים, 113 מיליון דולר להרכבות אלקטרוניות וכ-7 מיליון דולר לפרוייקטי מיזעור מערכות אלקטרוניות. חברת פי.סי.בי נמצאת בשליטת קרן פימי (31%) ופועלת בשלושה מגזרי פעילות מרכזיים: ייצור ושיווק מעגלים מודפסים (PCB) ומצעים, הרכבת כרטיסים אלקטרוניים ומערכות, ומזעור מערכות אלקטרוניות (מארזי מיקרואלקטרוניקה). לאחר פרסום הדו"ח הרבעוני, עלתה מניית פי.סי.בי בבורסה של תל אביב בכ-2.7% והיא נסחרת לפי שווי חברה של כ-818 מיליון שקל.

Xtend תפתח נחיל רחפנים מתאבדים לצבא ארה"ב

פורסם בתאריך ע"י Techtime

יצרנית הרחפנים הישראלית Xtend זכתה בחוזה משמעותי בהיקף של מיליוני דולרים ממשרד המלחמה האמריקאי (DoW) לפיתוח ואספקה של רחפני One-Way Attack (OWA) — רחפנים חד-פעמיים שתוכננו לבצע גיחה בודדת ולהתפוצץ על המטרה. המערכות מיועדות לפעול בסביבות לחימה צפופות ובטווחים קצרים, ותוכלנה לאפשר למפעיל יחיד לשלוט בו-זמנית בכמה רחפנים. הרחפנים ייוצרו במפעל החברה בטמפה, פלורידה, שנחנך לפני מספר חודשים ומהווה את מוקד הייצור הראשי; XTEND נבחרה במסגרת מכרז תחרותי.

לפי החוזה, Xtend תפתח את הרחפנים כערכת קרב מלאה, כלומר חבילת ציוד מבצעית הכוללת תחנת שליטה ובקרה, מודולים ניתנים להחלפה (מטענים, חיישנים או מצלמות), מערכות ESAD בטיחותיות להפעלה בטוחה של מטען הנפץ, סוללות וכדומה. כל אלה נועדו ליצור פתרון "מוכן לשטח". המערכת תשלב תקשורת כפולה – סיב אופטי וקישור רדיו מוקשח – המאפשרת שליטה מדויקת ונטולת השהיה גם בתנאי לוחמה אלקטרונית אינטנסיביים, ובכך מבטיחה רציפות משימה ועמידות בפני ניסיונות שיבוש או ניתוק קשר.

מאחר שמדובר ברחפני נפץ, בחברה שמים דגש על בטיחות ההפעלה ורכיב ה-ESAD (Electronic Safe-and-Arm Device). זוהי יחידת בטיחות אלקטרונית שמונעת הדלקה לא-מכוונת של המטען עד שכל תנאי ההפעלה המאושרים מתקיימים — פקודת הפעלה מוסמכת, אימות חיישנים ותנאי טיסה מתאימים. בגרסה שתספק Xtend לצבא ארצות הברית מדובר ב-ESAD במתח גבוה (High-Voltage ESAD), כלומר מנגנון הצתה אלקטרוני במתח גבוה שנועד למנוע פיצוץ לא מבוקר כתוצאה מרעש חשמלי במתח נמוך.

-אף שמדובר ברחפנים חד-פעמיים, המתפוצצים עם פגיעתם במטרה, Xtend תפתח יכולות הפעלה מתואמת של קבוצת רחפנים במקביל ("נחיל"), הנשלט על ידי מפעיל אחד. זהו מימד חדשני בתחום רחפני OWA. נחיל כזה עשוי לספק תצורות קרב מתוחכמות, כדוגמת הצפה של מערכות ההגנה של היריב, חלוקת משימות בין יחידות שונות ופגיעה בכמה יעדים בו-זמנית. מדובר בגישה חדשה יחסית להפעלת מערכות OWA, שבה כוחו של הכלי אינו טמון בכל רחפן בודד, אלא במספרם ובתיאום ביניהם.

“זו המערכת המבצעית הראשונה בעולם המאפשרת למפעיל יחיד לפקד ולפרוס נחילי רחפנים טקטיים מונחי-AI מרחוק”, הצהיר אביב שפירא, מייסד-שותף ומנכ"ל Xtend. “אחרי שנים של פריסות קרב אמתיות בחמישה אזורי לחימה, לא מדובר בקונספט ניסיוני, אלא מערכת מוכחת בשדה הקרב, בהתבסס על לקחים שנלמדו ויושמו, שנותנים ללוחמים טווח וכוח תמרון טקטי שאין שני לו.”

העסקה עם Xtend משתלבת בתוך מהלך רחב יותר של צבא ארצות הברית להרחיב משמעותית את צי הרחפנים. לפני מספר ימים דווח ברויטרס כי צבא ארצות הברית מתכוון להצטייד ב-2-3 השנים הקרובות במיליון רחפנים. כיום, קצב ההצטיידות השנתי של צבא ארצות הברית עומד על 50 אלף רחפנים בלבד. התפיסה החדשה היא תולדה של לקחי מלחמת אוקראינה-רוסיה והחשיבות הגוברת של רחפנים בשדה הקרב.

בתוך ההקשר הזה, הפרויקט החדש ממקם את XTEND בין חברות הרחפנים הבודדות בעולם שמפתחות מערכות OWA מבוססות בינה מלאכותית עם יכולת נחיל מבצעי.

אינטל מאבדת את ראש תחום הבינה המלאכותית ל-OpenAI

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה למעלה: ליפ-בו טאן]

חברת אינטל הודיעה, בתגובה רשמית לתקשורת, כי מנכ"ל החברה, ליפ-בו טאן, יוביל מעתה באופן אישי את תחום הבינה המלאכותית והטכנולוגיות המתקדמות של החברה – זאת לאחר עזיבתו של סצ’ין קטי (Sachin Katti), ששימש כראש תחום ה-AI והטכנולוגיה הראשי. קטי עוזב את אינטל ומצטרף ל־OpenAI, שם יעמוד מאחורי תכנון ובניית תשתיות החישוב שיתמכו במחקרי הבינה הכללית (AGI) של החברה.

ב־OpenAI בירכו על המהלך. נשיא החברה גרג ברוקמן כתב ברשת X: “נרגש לעבוד איתו על תכנון ובניית תשתית המחשוב שתניע את המחקר שלנו בבינה כללית ותאפשר להתרחב.”

באינטל הודו לו על תרומתו וציינו בהצהרה כי “הבינה המלאכותית נותרת אחת העדיפויות האסטרטגיות הגבוהות ביותר שלנו, ואנו ממוקדים בביצוע מפת הדרכים הטכנולוגית והמוצרית שלנו בעומסי AI המתפתחים.”

תקופה סוערת באינטל

עזיבתו של קטי מגיעה בתקופה רגישה במיוחד לאינטל. מאז כניסתו של המנכ"ל ליפ־בו טאן, החברה עוברת טלטלה ניהולית עמוקה וגל עזיבות של בכירים – לא פחות מ־13 תזוזות מרכזיות בהנהלה הבכירה בחצי השנה האחרונה. רק לפני ימים ספורים דווח ב־CNN על עזיבה נוספת: סגן נשיא תחום ה־Data Center AI, סוראבה קולקרני, עוזב אף הוא את אינטל ועובר ל־AMD – יריבתה הישירה בשוק שבבי השרתים. פרשנים בתעשייה רואים ברצף הזה סימן לכך שהשינויים שמוביל טאן, שנועדו לייעל ולשטח את המבנה הארגוני, גם גורמים לחוסר יציבות פנימי. חלקם מדברים בגלוי על "בריחת מוחות" מתחום הבינה המלאכותית, דווקא בזמן שבו אינטל מנסה לבסס את עצמה מחדש כשחקנית רלוונטית בעידן ה־AI. במקביל, החברות המתחרות – ובראשן OpenAI, מטא ואנבידיה – מנהלות מרוץ עולמי על גיוס כישרונות ומציעות חבילות תגמול חסרות תקדים, לעיתים בשווי עשרות מיליוני דולרים. על הרקע הזה, המעבר של קטי ל־OpenAI נתפס כמהלך שמדגיש את המתח שבין השאיפה של אינטל לחדשנות לבין מאבקה לשמור על מומחי ה־AI הטובים ביותר בתוכה.

מי הוא סצ’ין קטי

קטי נחשב לדמות בולטת בגשר שבין האקדמיה לתעשייה. הוא שימש במשך יותר מעשור כפרופסור להנדסה חשמלית ומדעי המחשב באוניברסיטת סטנפורד, שם הוביל מחקרים חדשניים בתחומי תקשורת אלחוטית, רשתות ו־Edge AI. לפני כן השלים דוקטורט ב־MIT ותואר ראשון ב־IIT Bombay.
במקביל פעל בעולם היזמות והיה בין מייסדי חברות כמו Kumu Networks ו־Uhana, שהתמקדו באופטימיזציית רשתות סלולריות ובשימוש בבינה מלאכותית לניהול תעבורת מידע.

מאז הצטרפותו לאינטל מילא תפקידי מפתח – ראש קבוצת Network & Edge וסמנכ״ל טכנולוגיות ו־AI – והוביל את מאמצי החברה הגלובליים בתחום הבינה המלאכותית. בחודשים האחרונים היה מעורב בפיתוחי הדגל של אינטל לשבבי Gaudi ובמהלכים הארגוניים לשילוב AI במוצרי הדאטה־סנטר.

עזיבתו של קטי ל־OpenAI נתפסת לא רק כמהלך אישי, אלא גם כביטוי לתחרות החריפה סביב כישרונות הבינה המלאכותית בעולם. אינטל, שבמשך עשורים הייתה סמל לחדשנות הנדסית, מוצאת את עצמה בתקופת מעבר מאתגרת: בין הרצון להדביק את הקצב מול מתחרותיה ובין הצורך לייצב את הנהגתה הפנימית. העובדה שהמנכ״ל עצמו נוטל לידיו את ניהול תחום ה־AI עשויה להעיד על עומק המשבר – אך גם על הנחישות של אינטל לנסות ולהחזיר לעצמה מעמד של מובילה טכנולוגית.

סוף "מודל שני המנועים" של תעשיית השבבים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: היקף ההשקעות הפרטיות בתעשית השבבים הישראלית. מקור: Startup Nation Central

למרות שנים קשות שהחלו בתקופת הקורונה והמשיכו עם המהפיכה המשטרית ולאחר מכן המלחמה הארוכה בתולדות ישראל, תעשיית הסמיקונדקטורס הישראלית שומרת על מעמדה כמקור ידע וחדשנות בקנה מידה עולמי. ניתוח חדש של ארגון Startup Nation Central, מייחס את ההצלחה הזו למודל פעילות המתבסס על שני מנועי צמיחה משלימים: קהילייה אנרגטית של חברות סטארט-אפ חדשניות, אשר פועלת לצידם של מרכזי פיתוח בינלאומיים של חברות מובילות בתעשיית השבבים העולמית.

התוצאה: בישראל מתוכננים היום חלק מהרכיבים החשובים ביותר בעולם, דוגמת מעבדי Gaudi AI וארכיטקטורת Panther Lake של אינטל, מעבדי Graviton CPU של אמזון, מעבדי BlueField DPU של אנבידיה לקישוריות במרכזי נתונים, בקרי האיתרנט של מארוול, מעבדי EyeQ של מובילאיי ועוד. וזה בלי להזכיר חידושים כמו מעבדי Hailo, ה-LiDAR של אינוויז ומעמדה המיוחד של ישראל בתחום המטרולוגיה, שבו היא מחזיקה בכשליש מהשוק העולמי של מערכות בדיקה בקווי ייצור שבבים.

היסטוריה של אקזיטים מסחררים

ב-30 השנים האחרונות בוצעו אקזיטים ישראלים בהיקף של יותר מ-40 מיליארד דולר. על כל 5 דולרים שהושקעו בעשור האחרון בתעשיית השבבים האמריקאית, הושקע דולר אחד בחברות ישראליות. זהו יחס של 1:5, בהשוואה ליחס של 1:15 בהיקף תעשיייית ההון סיכון של שתי המדינות. בשנים האחרונות התייצבו דפוסי ההשקעה: לאחר שנת השיא 2021 שבמהלכה הושקעו 1.2 מיליארד דולר בחברות שבבים ישראליות, כיום הקצב התייצב סביב 0.4-0.5 מיליארד דולר בשנה. ההיקף החציוני של גיוסי השבבים הוא כ-35 מיליון דולר – כפליים עד פי ארבעה ממגזרי ההייטק האחרים.

כ-9% מכל המועסקים בתעשיית ההייטק הישראלית

הבדיקה של SNC זיהתה 250 חברות שבבים הפעילות כיום בישראל, מתוכן 37 חברות הן מרכזי פיתוח מקומיים של חברות בינלאומיות. הן מעסיקות כ-45,000 עובדים, המהווים כ-9% מהמועסקים בתעשיית ההייטק. המעסיקים הגדולים ביותר בתעשייה הם חברת אינטל (9,300 עובדים) וחברת אנבידיה (5,500 עובדים). אגב, שתי החברות האלה גם ביצעו את הרכישות הגדולות ביותר: אינטל רכשה את מובילאיי בשנת 2017 תמורת כ-15.3 מיליארד דולר, ואנבידיה רכשה את מלאנוקס ב-2020 תמורת כ-6.9 מיליארד דולר. העיסקה השלישית בגודלה הייתה מכירת אורבוטק ל-KLA ב-2019 תמורת כ-3.4 מיליארד דולר.

שלב חדש בהתפתחות התעשייה

בעשור האחרון התרחבה תעשיית השבבים הישראלית בכ-16%, אולם כעת היא נמצאת בשלב חדש ואיטי יותר המאופיין במיזוגים ובצמיחה הדרגתית יציבה. יכול להיות שמדובר בהתפתחות טבעית, או במשבר המתפתח בתעשייה. סגן נשיא מוצר ונתונים בארגון SNC, יריב לוטן, אמר שההסתמכות של התעשייה על אקזיטים והעלייה בהוצאות התפעול, האטו את קצב ההקמה של חברות סטארט-אפ חדשות. "האתגר המרכזי העומד כיום בפנינו הוא להתפתח מתעשייה של 'הקמת חברה עבור אקזיט', למודל של 'בניית חברה לטווח ארוך'". מנכ"ל SNC, אבי חסון, הגדיר את הקושי בפשטות: "השלב הבא צריך להיות הצמחה של החברות והפיכתן לחברות עצמאיות גדולות – ולא מכירתן בשלבים המוקדמים".

Majestic Labs מגייסת 100 מיליון דולר לפיתוח תשתית AI עתירת זיכרון

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: מנכ"ל החברה, עופר שחם. קרדיט צילום: טל גבעוני]

חברת הסטארט־אפ Majestic Labs, שהוקם על־ידי בכירים לשעבר בגוגל ובמטא, יצא היום ממצב חשאי (stealth mode) עם גיוס של למעלה מ־100 מיליון דולר. החברה, הפועלת מתל אביב ומסן פרנסיסקו, מציגה ארכיטקטורת שרתים חדשה שמטרתה להחליף מערכות שלמות של ארונות שרתים בשרת יחיד – ולפתור את צוואר הבקבוק המרכזי של תחום הבינה המלאכותית: בעיית "קיר הזיכרון" (Memory Wall).

פי אלף יותר זיכרון

Majestic טוענת כי השרת שפיתחה מספק פי 1,000 יותר זיכרון משרת GPU מתקדם, ומשפר את הביצועים הכוללים פי 50. החברה מסבירה כי מטרתה היא לשנות את האיזון שבין עיבוד לזיכרון – ולהפוך את התשתית הפיזית של מערכות AI לפשוטה, חסכונית ויעילה יותר.

“הקפיצה הבאה של הבינה המלאכותית תגיע מתשתית חזקה יותר,” אומר המנכ"ל והמייסד עופר שחם. “תשתית חזקה יותר דורשת חשיבה מחדש על מערכת הזיכרון. השרתים שלנו משלבים את כוח העיבוד של מערכות GPU ו־TPU עם פי אלף יותר זיכרון, ומאפשרים ביצועים ויעילות חסרי תקדים תוך חיסכון משמעותי באנרגיה.”

לפי החברה, הפתרון שלה מחליף תצורה של עשרות ארונות שרתים במערכת אחת, ומפחית משמעותית את צריכת החשמל, את צרכי הקירור ואת עלויות התפעול הכוללות של מרכזי הנתונים.

Majestic מציינת כי המערכת החדשה תומכת בעומסי עבודה מתקדמים במיוחד – החל ממודלי שפה גדולים (LLM), דרך מערכות Mixture of Experts ו־Agentic AI, ועד לרשתות נוירונים גרפיות (GNN) בקנה מידה ענק.
שותף־המייסד והנשיא, שה ראבי, מסביר כי “Majestic מאפשרת גידול ויעילות תפעולית שלא היו קיימות בעבר. היא מקצרת את זמני האימון ומאפשרת להריץ על כל שרת עומסים שבעבר דרשו חוות מחשוב שלמות.”

צוות של יוצאי גוגל ומטא

מאחורי Majestic עומדים עופר שחם, מסומי ריינדרס ושה ראבי – שלושתם בעלי רקע עמוק בתכנון שבבים ובמערכות מחשוב ענן. הצוות הוביל את קבוצת הסיליקון של גוגל ובהמשך את קבוצת החומרה של מטא, ואחראי למאות פטנטים ופיתוחים – בהם המעבד הראשון לבינה מלאכותית במובייל ופלטפורמות מציאות רבודה מוקדמות.

לדברי ריינדרס, “Majestic מספקת מענה מיידי לעומסים של היום תוך שמירה על גמישות תכנותית והתאמה לעתיד שמעבר למודלים מבוססי טרנספורמרים.”

ההשקעה הובלה על־ידי Bow Wave Capital ו־Lux Capital, ובה השתתפו גם SBI, Upfront, Grove Ventures, Hetz Ventures, QP Ventures ו־TAL Ventures. דב מורן, ממציא הדיסק און קי ושותף מייסד ב־Grove Ventures, אמר: “הרבה זמן לא התרגשתי כל כך מפרויקט תשתיות AI. עם השינוי הדרמטי בשוק והטכנולוגיה של מג׳סטיק, יש כאן הזדמנות אמיתית לראות חברת מופת ישראלית שמשנה את העולם.”

עם ההשקעה החדשה, Majestic מתכננת להרחיב את צוותי הפיתוח בתחומי הבינה המלאכותית, הסיליקון והתוכנה, ולהפעיל פיילוטים עם לקוחות ראשונים לקראת השקה מסחרית.

אם תצליח לעמוד ביעדיה, החברה עשויה להשפיע על מבנה חוות השרתים של עידן ה־AI – להפחית עלויות אנרגיה ותפעול, ולספק דרך חדשה לבניית תשתיות חכמות ויעילות לעידן המודלים הענקיים.

איתות נוסף משוק המטרולוגיה: קמטק צופה התמתנות בצמיחה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת קמטק (Camtek), המפתחת מערכות בדיקה ומדידה לייצור שבבים, דיווחה היום (ב') על הכנסות שיא ברבעון השלישי של 2025, עם זינוק של 12% לעומת השנה שעברה לרמה של 126 מיליון דולר. אלא שלצד הנתונים המרשימים, החברה מאותתת על רגיעה בצמיחה ברבעונים הבאים: התחזית לרבעון הרביעי נותרת כמעט ללא שינוי בהשוואה לרבעון השלישי, ובמבט קדימה לשנת 2026, קמטק אמנם צופה שנה נוספת של צמיחה, אך מזהירה כי המחצית הראשונה של 2026 צפויה להיות מתונה יותר.

גם חברת נובה (Nova) הציגה תמונה דומה בדו"ח הרבעוני שלה, שפורסם ביום חמישי שעבר: הכנסות שיא אך איתות על האטה בקצב הצמיחה ברבעונים הקרובים. מנכ"ל החברה רפי עמית שידר אופטימיות זהירה והדגיש כי קמטק ממשיכה ליהנות מביקוש גובר על רקע ההשקעות העצומות בתשתיות מחשוב לבינה מלאכותית, אך הודה כי "בשלב זה נראה כי ההכנסות ב־2026 יתכנסו למחצית השנייה של השנה, לאחר התחלה איטית יותר".

הרווח הנקי ברבעון, לפי כללי GAAP, הסתכם ב-53.2 מיליון דולר, אך מדובר בעיקר בהוצאה חד־פעמית של 89 מיליון דולר בעקבות מחזור חוב שביצעה החברה. לאחר נטרול ההוצאה, הרווח המתואם (non-GAAP) הסתכם ב־40.9 מיליון דולר – עלייה של כ-10% לעומת הרבעון המקביל.

בעקבות גיוס הון של 425 מיליון דולר שביצעה באחרונה, יש בקופת המזומנים של קמטק כ-794 מיליון דולר – עלייה חדה לעומת הרבעון הקודם – מה שמעניק לה מרחב תמרון להמשך השקעה ופיתוח. 

גוגל ואונ' רייכמן השיקו תוכנית לימודים לתכנון ואימות שבבים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: גלי שחר אפרת. צילום: מיטל אזולאי

בעקבות הביקוש הגואה למהנדסי שבבים בישראל, השיק ביה״ס להייטק של אוניברסיטת רייכמן וחברת Google, תוכנית לימודים ראשונה מסוגה בארץ לתכנון ואימות שבבים (Chip Design & Verification). התוכנית נבנתה במענה ישיר לצרכים שעלו מהתעשייה, לאחר תהליך היוועצות רחב שכלל שולחן עגול עם נציגים בכירים מחברות שבבים וטכנולוגיה מובילות. היא תעניק למשתתפים הכשרה מעשית עדכנית, וכוללת תרגול באמצעות כלים מקצועיים הנמצאים בשימוש יצרניות השבבים הגלובליות.

בין התכנים בתוכנית: יסודות העיצוב הדיגיטלי (מספרים בינאריים, אלגברה בוליאנית, מעגלים קומבינטוריים וסיקוונציאליים, מכונות מצבים), שימוש מתקדם בשפת Verilog, ועד שימוש בכלים מתקדמים לבדיקות ואימות מערכות (Verification) באמצעות SystemVerilog ו-UVM (תכנות מונחה עצמים, יצירת סביבות בדיקה, שימוש במודלים של רגיסטרים וכיסוי פונקציונלי ועוד).

התוכנית מנוהלת על-ידי ד"ר דני זיידנר, המשמש כמרצה בכיר באקדמיה ומנהל בכיר בתעשייה. היא משלבת הרצאות תיאורטיות עם סדנאות מעשיות ותרגול, לרבות פיתוח פרויקטים של מערכות שלמות. בדיקות ייעשו ברכיבי FPGA למימוש התוכן הלוגי על-גבי חומרה. במהלך הלימודים צפויים הסטודנטים להשתתף באירועים משותפים עם התעשייה, ובהם ביקורים בחברות מובילות והרצאות אורח של מומחים מהתחום.

"פדגוגיה חדשנית מייצרת שינוי בשוק העבודה"

מארגני התוכנית מסרו שההתעניינות בתוכנית עלתה על כל הציפיות: הוגשו 635 בקשות להתקבל, מתוכם נבחרו 35 משתתפים לאחר תהליך מיון שכלל בחינות מקצועיות וראיונות אישיים. הקורס מיועד לבוגרי תואר ראשון בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה, להנדסאים ולסטודנטים לקראת סיום לימודיהם, המעוניינים להשתלב בתחום ה-Chip Design וה-Verification. לאור הביקוש הרב, נפתחה הרשמה למחזור נוסף שייפתח בחודש הבא. מלגות לימודים בגובה של עד 94% יינתנו למתאימים/ות, ע”פ תנאי הזכאות ובכפוף להחלטת וועדת המלגות.

הקורסים מתקיימים ברחבי הארץ, כולל בקמפוס גוגל בתל אביב. מנהלת ביה"ס, גלי שחר אפרת, מסרה: "זמינות מהנדסי Chip Design איכותיים הוא קריטי להמשך הצמיחה של ההייטק הישראלי. הקורס נולד מתוך שיתוף פעולה הדוק עם התעשייה במטרה לייצר מסלול הכשרה מעשי, קפדני ורלוונטי לצרכי המעסיקים בענף. הוא מהווה דוגמה מצוינת לדרך שבה פדגוגיה חדשנית יכולה להוביל שינוי בשוק העבודה ולפתוח דלתות למהנדסים צעירים מכל חלקי החברה הישראלית".

למידע והגשת מועמדות, הקליקו: Chip Design and Verification

Viewbix מתמזגת עם חברת Quantum X Labs התל אביבית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: בניית מחשב קוונטי לשימוש מסחרי בחברת יבמ. צילום: יבמ

חברת Viewbix התל אביבית, העוסקת בתחום הפירסום הדיגיטלי, חתמה על מזכר הבנות למיזוג עם חברת Quantum X Labs התלאביבית, אשר מפתחת אלגוריתמים עבור יישומים עתידיים אשר יופעלו באמצעות מחשבים קוונטיים. העיסקה תתבצע באמצעות רכישת Quantum X Labs תמורת כ-65% מכל המניות וההון של ויו-ביקס. במקביל, תגייס ויו-ביקס 3 מיליון דולר במסגרת הנפקת הון פרטית במתכונת  Private Investment in Public Equity – PIPE. זהו תהליך שנועד לספק את הבטוחות הנדרשות להשלמת עסקה, שבה חברה בורסאית עם הון וללא נכסים מתמזגת עם חברה עם נכסים שאינה נסחרת בבורסה.

החברה העריכה שיוס ה-PIPE ביחד עם עסקת המיזוג, יושלמו עד חודש דצמבר 2025. למעשה, מדובר בסוג של עיסקת SPAC המכניסה את Quantum X Labs למסחר בנסד"ק, בעידן שבו המחשוב הקוונטי צובר עניין בקרב המששקיעים ומתחיל להסתמן  כתחום העניין הלוהט הבא, אחר הבינה המלאכותית.

חברת Quantum X Labs פועלת במחשבה קדימה: באמצעות מספר חברות בנות היא מפתחת קניין רוחני (IP) עבור צרכים עתידיים של תשתיות מחשוב קוונטיות: חברת QuantumX מתמקדת בתחזוקה חזויה (predictive maintenance) עבור תעשיית הרכב, CliniQuantum מתמרדת בעיבוד של מידע רפואי וביולוגי, Quantum Gyro מחפשץ פתרון קוונטי שיחליף את ה-GPS, ו-QuantumQ Security מפתחת פתרונות הגנת סייבר מבוססי מחשוב קוונטי.

חברת Viewbix פועלת באמצעות החברות הבנות Gix Media ו-Cortex Media Group בתחום הפרסום הדיגיטלי. בתחילת יוני 2025 היא חזרה להיסחר ברשימה הראשית של נסד"ק, לאחר תקופה ארוכה שבה נסחרה ב-OTC. ביולי 2025 היא גייסה 4.5 מיליון דולר בהנפק מניות פרטית והודיעה על כוונתה למצוע תחומי פעילות חדשים. בעקבות ההודעה על המיזוג, התמוטטה המנייה של ויו-ביקס בנסד"ק בכ-40% וכעת היא נסחרת לפי שווי שוק של כ-22.3 מיליון דולר.

רשות החדשנות משיקה שלוש תכניות דגל בהיקף של 180 מיליון שקל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: יו״ר רשות החדשנות, ד״ר אלון סטופל. קרדיט צילום: חנה טייב]

רשות החדשנות הודיעה על השקתם של שלושה מאגדי מחקר יישומי חדשים בהיקף כולל של כ־180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, שנועדו להציב את ישראל בחזית החדשנות בתחומי איכות הסביבה, המוליכים למחצה ומדע החומרים. מדובר בתכניות Green Soil, DiamondSEMI IL ו־NDT, המאחדות עשרות חברות מובילות בתעשייה וגופי מחקר אקדמיים בארץ ובעולם.

תכנית Green Soil תתמקד בפיתוח טכנולוגיות ביולוגיות לטיהור קרקעות ומי תהום ממזהמים קשים, בשיתוף חברות כמו אלביט, בז"ן ונטפים. DiamondSEMI IL תפתח רכיבי מוליכים למחצה מבוססי יהלום, בשיתוף רפאל, אנבידיה, אלישרא ו־Element Six. תכנית NDT תעסוק בפיתוח טכנולוגיות בדיקה לא הורסות לחומרים מתקדמים עבור תעשיות הרכב, הביטחון והתעופה, בהשתתפות התעשייה האווירית, רפאל ואלביט.

לדברי יו״ר רשות החדשנות, ד״ר אלון סטופל, שלושת המאגדים מבטאים את המעבר של ההייטק הישראלי “מהמהירות אל העומק” – מתרבות של סטארט־אפים בודדים לבניית תשתיות מדעיות ותעשייתיות ארוכות טווח שיחזקו את מעמדה של ישראל כמעצמה טכנולוגית עולמית.

פיטנגו מגייסת 300 מיליון דולר להשקעות סיד בתחומי הבינה המלאכותית והבריאות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

קרן ההון־סיכון פיטנגו, מהוותיקות והבולטות בישראל, הודיעה על גיוס של 300 מיליון דולר לשתי קרנות חדשות המתמקדות בהשקעות בשלבים מוקדמים: Pitango First, הפועלת בתחומי הטכנולוגיה העילית, ו־Pitango HealthTech, המתמחה במדעי החיים ובבריאות דיגיטלית.

הגיוס מגיע על רקע הצלחות משמעותיות של חברות פורטפוליו של הקרן, בהן Via, PsiQuantum, AAI ו־Vertos, וממחיש את התנופה המחודשת של פיטנגו בהובלת השקעות בתחומי הבינה המלאכותית והקוואנטום.

לדברי אייל ניב, שותף מנהל ב־Pitango First, “אנחנו רואים תפנית דרמטית בשוק עם טכנולוגיות AI וקוואנטום שמשנות כללי משחק. המטרה שלנו היא לזהות את החברות שיהיו בחזית המהפכה הטכנולוגית הבאה ולבנות איתן עסקים במיליארדי דולרים”. הקרן כבר החלה להשקיע בסטארטאפים כמו Gamma Time, Apprentice.AI ו־AAI.

במקביל, Pitango HealthTech, בראשות איתי הראל, הילה קארח ו־ד״ר יהונתן גלזר, ממשיכה להעמיק את פעילותה בתחומי המדטק, הביופארמה והרפואה הדיגיטלית. “התחום הרפואי מאמץ ומטמיע AI מהר יותר מתעשיות אחרות – דווקא בגלל מורכבותו,” אמר הראל.

פיטנגו, שהוקמה לפני כ־30 שנה בידי רמי קליש וחמי פרס, מנהלת כיום נכסים בהיקף של יותר מ־3 מיליארד דולר, השקיעה בלמעלה מ־300 חברות ורשמה כ־100 אקזיטים, בהן AI21, Optibus, Riskified, Taboola, ו־Quantum Source.

VisionWave ו-PVML יפתחו מערכת AI מבוזרת לשדה הקרב

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת VisionWave האמריקאית־ישראלית וסטארט־אפ הדאטה התל־אביבי PVML הודיעו על מעבר לשלב הביצוע בשיתוף פעולה אסטרטגי לפיתוח פלטפורמת Secure AI Mission-Intelligence – מערכת שנועדה לאחד בין חיישנים, נתונים ובינה מלאכותית בזמן אמת, כך שיחידות מבצעיות יוכלו לקבל החלטות מהירות ומדויקות תחת הגנה מלאה על המידע. ההכרזה מגיעה לאחר תקופה של פיתוח משותף בין שתי החברות, ומסמלת את כניסת הפרויקט לשלב היישום המלא, בעקבות מפגש מייסדים שנערך בתל־אביב שבו הושלמו ההיבטים התפעוליים של המיזם.

מנוע ה-AI שפועל בשטח

VisionWave שנוסדה בקליפורניה ומפעילה מרכז פיתוח בישראל, מפתחת חיישנים רב־ספקטרליים, רדארים בתדרי RF, ורכיבי תוכנה־וחומרה המבוססים על מנוע בינה מלאכותית בשם Evolved Intelligence – מנוע קבלת החלטות עצמאי הפועל בקצה ומאפשר למערכות חישה ורובוטיקה לתפקד גם כאשר הקשר עם מערכות השליטה מנותק או מופרע, תרחיש שכיח בלחימה מודרנית

בטכנולוגיות של VisionWave כבר נעשה שימוש בניסויי שדה של מערכות נגד רחפנים C-UAS, ברדארי 4D בעלי רזולוציה גבוהה מאוד, ובפלטפורמות בלתי־מאוישות יבשתיות ואוויריות. בספטמבר 2025 ערכה החברה ניסוי ירי חי בן חמישה ימים באבו דאבי, שבו הדגימה את יכולת הרדאר 4D שלה – בשילוב מנוע ה-AI Evolved Intelligence – לזהות ולעקוב אחר קליעים, רחפנים ורקטות בתנאי שטח מבצעיים. כחודש לאחר מכן הוצגה מערכת ה-C-UAS של החברה בכנס AUSA בוושינגטון, כחלק מתצוגה של קבלן הגנה אמריקאי מדרג ראשון, מה שסימן את המעבר של VisionWave משלב ניסויים לשלב שילוב מבצעי עם תעשיית הביטחון האמריקאית.

PVML שהוקמה ב־2021 על־ידי ד"ר שחר שנף ורינה גלפרין, פיתחה שכבת תווך חדשנית המאפשרת לארגונים להפעיל מודלי AI על נתונים רגישים מבלי להעתיקם או לחשוף מידע אישי. הפלטפורמה מבוססת על עקרונות Differential Privacy ומבצעת בקרת הרשאות דינמית בזמן אמת תוך ניטור מלא של כל פעולה והתאמה מלאה לרגולציות פרטיות.

המערכת פועלת לפי עיקרון פשוט אך חזק – הנתונים נשארים במקומם ורק השאילתות נעות. במקום להעתיק או לשכפל מידע ממערכות שונות, הפלטפורמה שולחת את השאלה אל מקורות הנתונים, מריצה את החישוב במקום ומחזירה תשובה מעובדת שמוגנת ברעש סטטיסטי לפי שיטת Differential Privacy. כך ניתן להריץ מודלים של בינה מלאכותית ולבצע ניתוחים מעמיקים גם על מידע רגיש מבלי לחשוף פרטים מזהים ותוך שליטה מדויקת מי רואה מה ובאיזה הקשר. המערכת מאפשרת למודלי בינה מלאכותית לגשת לנתונים בזמן אמת היכן שהם נמצאים – ללא צורך בשכפול מאגרי מידע או חשיפת זהות המשתמשים.

AI מבצעי מאובטח

שילוב היכולות של שתי החברות נועד להתמודד עם אחת הדילמות המרכזיות של הלוחמה הדיגיטלית – כיצד להפעיל בינה מלאכותית מבוזרת, מהירה ואוטונומית מבלי לוותר על שליטה מוחלטת בנתונים. במערכת המשותפת חיישני VisionWave אוספים נתונים מהשטח – תנועות, אותות RF, חתימות טרמיות ו-ויזואליות – והמידע מוזן ישירות לתשתית של PVML. זו מבצעת הצלבה, סיווג ובקרת הרשאות מידית וקובעת איזה מודול רשאי לגשת לאיזה מידע באיזו רמת פירוט ובאיזה הקשר מבצעי

המשמעות היא שגם יחידות שפועלות בעומק שטח עוין יוכלו להריץ ניתוחים חכמים על נתונים רגישים – מבלי שהמידע יעבור בין מערכות פתוחות: כל שאילתה תתבצע תחת בקרה והרשאות בזמן אמת.

במישור המבצעי, הסינרגיה בין VisionWave ו-PVML תורמת למגמות המרכזיות בלוחמה המודרנית ומעניקה מענה לצורך ההולך וגובר בתיאום בין־ממדי. בעולם שבו מידע זורם בו־זמנית מהים מהאוויר ומהקרקע, המערכת החדשה מאפשרת סנכרון והפעלה מבוזרת של מודלי בינה מלאכותית הפועלים במקביל בשכבות שונות של הקרב.

שילוב טכנולוגיות הראייה הממוחשבת ונתוני ה-RF של VisionWave עם מנגנוני האבטחה וההרשאות של PVML עשוי לשנות את מאזן ההגנה מפני נחילי רחפנים, כאשר זיהוי מוקדם של חתימות קטנות ותיאום יירוטים אוטונומיים יתבצעו בזמן אמת. גם מערכות השליטה והבקרה צפויות ליהנות מהיכולות החדשות, כשהמפקדות יוכלו להפעיל מודלים מבצעיים מתקדמים תחת שליטה מאובטחת לחלוטין, בלי לחשוף מידע רגיש או לסכן את רציפות הפעולה. נוסף לכך, באזורים לוגיסטיים ורפואיים, המערכת תאפשר לנתח בזמן אמת את מצב הלוחמים, המלאים והאספקה מבלי לחשוף זהויות או נתונים אסטרטגיים – ובכך לשלב בין מהירות פעולה, מודעות מצבית וביטחון מידע ברמה שלא הייתה אפשרית עד כה.

לדברי דגלאס דייוויס, יו״ר VisionWave ולשעבר סמנכ״ל באינטל, השילוב בין חיישנים חכמים לבין שכבת בינה מלאכותית מאובטחת מסמן קפיצה תפיסתית בדרך שבה מערכות מבצעיות חושבות ופועלות. לדבריו, “זו הדרך לאפשר למערכות להיות עצמאיות באמת – לקבל החלטות בזמן אמת מבלי לאבד את השליטה במידע.”  ד"ר שחר שנף, מנכ״ל PVML, מוסיף כי “השאלה החשובה היום איננה רק כמה מהר ה-AI חושב, אלא מי שולט במידע שעליו הוא חושב, ואיך מוודאים שהשליטה הזו נשמרת גם בשדה הקרב הדיגיטלי.”

שיתוף הפעולה בין שתי החברות ממחיש את המעבר החד משדה קרב הנשלט ממפקדות מרוחקות לעולם שבו החלטות מבצעיות מתקבלות בקצה – חכמות, מהירות ומבוססות נתונים – אך גם מאובטחות בכל שכבה של המערכת.

נובה מציגה עוד רבעון שיא, אך מאותתת על התמתנות בקצב הצמיחה של תעשיית השבבים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת נובה (Nova Measuring Instruments) הציגה ברבעון השלישי של 2025 תוצאות שיא, עם צמיחה של 25% בהכנסות לעומת השנה הקודמת, אך לצד הנתונים המרשימים היא שולחת גם מסר זהיר לשוק כולו: קצב הצמיחה בענף השבבים צפוי להאט בשנה הבאה.

הכנסות החברה הסתכמו ב-224.6 מיליון דולר – מעל תחזיות האנליסטים – והרווח הנקי המתואם (Non-GAAP) עמד על 2.16 דולר למניה. נובה סיימה את הרבעון עם מרווח גולמי של 59% ותזרים חופשי של 67 מיליון דולר. זהו רבעון שישי ברציפות של הכנסות שיא, אך הרצף עשוי להיגדע ברבעון הרביעי של 2025, שבו נובה צופה רמה דומה של הכנסות, בטווח של 215-225 מיליון דולר. מניית החברה ירדה אתמול ביותר מ-8% במסחר בנסד"ק על רקע פרסום הדו"ח.

על פי המנכ"ל גבי וייסמן, הצמיחה נבעה מהתאוששות בשוקי הזיכרון והלוגיקה, ובייחוד מהביקוש לשבבי DRAM ו-HBM, לצד חדירה גוברת בתהליכי Gate-All-Around ואריזות מתקדמות.

החברה גם הרחיבה את כושר הייצור שלה עם פתיחת מתקן חדש במנהיים, גרמניה, המשלש את הקיבולת בתחום מערכות המדידה האופטיות. "2025 תהיה שנת שיא לנובה,” אמר וייסמן בשיחת הוועידה, “במבט קדימה, אנו צופים צמיחה נוספת ב-2026 — כאשר לוגיקה מתקדמת, אריזה מתקדמת ו-DRAM ימשיכו להזין את המומנטום.”

אלא שבמקביל, וייסמן גם צינן במעט את האופטימיות הסוחפת סביב תעשיית השבבים העולמית. לדבריו, נובה מעריכה כי ב-2026 שוק ציוד הייצור (WFE) יצמח רק “בטווח חד-ספרתי בינוני”, כלומר בקצב מתון יותר מהשנה החולפת. “אנחנו צופים צמיחת WFE בטווח חד-ספרתי בינוני,” אמר, “עם פוטנציאל לאפסייד ככל שהביקוש המונע בינה מלאכותית יחלחל מטה בשרשרת הערך ויתורגם לעלייה בניצול קווי הייצור.”

ההערכה הזו – שנובעת מחברה הנמצאת בלב תהליכי הייצור המתקדמים ביותר בתעשייה – נתפסת כהבהוב אזהרה קל למגזר כולו. אחרי חודשים של התלהבות סביב ההשקעות הגלובליות ב-AI ובמפעלי שבבים חדשים, נובה מאותתת כי בשטח ניכרת התייצבות, ושייתכן שהאצה החדה של 2025 לא תימשך באותו קצב בשנה הקרובה.

החברה ציינה כי הפעילות בסין “נורמלה” במחצית השנייה של השנה, וכי במונחים נומינליים ההכנסות מהשוק הסיני אף גבוהות מעט משנה שעברה — אך משקל סין בתמהיל הכולל ירד מ-39% לכ-30%, על רקע שוק תנודתי והגבלות ייצוא שמגבילות את הוודאות קדימה.

יחד עם זאת, וייסמן הדגיש כי נובה שומרת על ביטחון ביכולתה לצמוח מהר מהשוק: “אנחנו מאמינים שיש לנו את מנועי הצמיחה הנכונים ואת היכולת לעקוף את קצב הצמיחה של התעשייה.” לדבריו, תחומי הליבה – אריזה מתקדמת, חומרים וזיכרון – ימשיכו לשמש מנועי צמיחה אסטרטגיים גם בשנים הבאות.

בסיכום הדוח, נובה ממשיכה להפגין עוצמה תפעולית וחדשנות טכנולוגית, אך דברי המנכ"ל מזכירים שגם בעידן ה-AI, שוק השבבים נותר מחזורי ורגיש. ייתכן שנובה לא רק מדווחת על תוצאותיה – אלא גם משמשת מד חום מוקדם למצב רוחו של הענף כולו.

סקיילוק קיבלה הזמנה של 12 מיליון שקל מלקוח אירופי עבור מערכות הגנה מפני רחפנים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אוטונומוס גארד (לשעבר טכנופלס ונצ'רס) הודיעה היום (ה') בדיווח לבורסת תל-אביב כי חברת הבת סקיילוק (SkyLock) קיבלה הזמנה מלקוח אירופי קיים בהיקף של כ־12 מיליון שקל (כ־3.68 מיליון דולר) לאספקת מערכות רב־שכבתיות לגילוי וניטרול רחפנים, המבוססות על טכנולוגיית זיוף והתחזות לווינית (Spoofing). האספקה צפויה להתבצע במהלך 2026. מניית אוטונומוס גארד עולה ביותר מ-6% במסחר בתל-אביב בעקבות ההודעה.

לדברי מנכ"ל אוטונומוס גארד, ברוך דיליאון, ההזמנה מהווה “הבעת אמון נוספת בטכנולוגיה של סקיילוק וביכולתה לספק פתרון איכותי ואמין”. דיליאון הוסיף כי החברה פועלת להרחבת פעילותה בארץ ובעולם. ההזמנה הנוכחית מצטרפת לשלוש עסקאות נוספות עליהן דיווחה סקיילוק באוגוסט האחרון, בסכום כולל של כ־10.5 מיליון שקל מלקוחות באסיה ובדרום אמריקה.

העסקה מחזקת את המומנטום העסקי של אוטונומוס גארד, שנולדה ממיזוג בין החברות סקיילוק ו־ביסנס (BeeSense) שבוצע באמצע 2025 במטרה לייצר גוף מאוחד המציע הגנה רב־שכבתית מפני איומים אוויריים וקרקעיים. סקיילוק מתמחה בשכבת ההגנה האווירית באמצעות מערכות נגד רחפנים, ואילו ביסנס משלימה את ההגנה הקרקעית באמצעות מערכות תצפית וחישה רחבות־טווח. השילוב מיועד לייצר מעטפת הגנה אינטגרטיבית המסוגלת לאתר, לזהות ולנטרל איומים בזמן אמת.

המוצרים העיקריים של סקיילוק: SkyDome ו־Portable Dome לגילוי וניטרול רחפנים, ומערכות SkyBeam ו־Doberman לשיבוש אלקטרוני מבוקר. ביסנס מספקת מערכות תצפית ארוכות טווח דוגמת Mantis ו־Firefly, המשולבות כבר כיום בגופי ביטחון ומאפשרות כיסוי היקפי גם בתנאי ראות קשים. בשנת 2024 הסתכמו הכנסות סקיילוק הכנסות בכ־12.4 מיליון דולר ורווח נקי של כ־3 מיליון דולר. עם זאת, במחצית הראשונה של 2025 נרשמה ירידה במכירות עקב עיכובים באספקות ועלויות המיזוג.