מחבר: Techtime

אינטל רוכשת את Granulate התל אביבית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אינטל (Intel) חתמה על הסכם לרכישת חברת Granulate Cloud Solutions התל אביבית, המפתחת כלי תוכנה למיטוב שירותי הענן של יישומים לצורך הפחתת עלויות השימוש בענן. אינטל לא מסרה על היקף העיסקה, אולם דיווחה שהיא צפויה להסתיים ברבעון השני של 2022 ועם השלמתה ישולבו כ-120 עובדי חברת גרנולייט בתוך חטיבת מרכזי הנתונים וה-AI של אינטל. מאז הקמתה בשנת 2018 גייסה גרנולייט כ-45 מיליון דולר. האתר TechCrunch דיווח שהיקף העיסקה הוא כ-650 מיליון דולר.

גרנולייט פיתחה תוכנה מבוססת בינה מלאכותית אשר מיועדת להפחית את עלויות השימוש בענן באמצעות ייעול האופן שבו הלקוח משתמש במשאבי הענן. המערכת של החברה לומדת את תבניות השימוש של הלקוח במשאבי הענן, ומבצעת שינויים באופן שבו הלקוח משתמש במשאבים האלה, כדי לחסוך בעלויות כמו משאבי מחשוב, כמויות מידע המועברות בענן, זיהוי צווארי בקבוק וכדומה. היא מבצעת שינויים ייעודיים בהתאם למצב היישום והשירות של הלקוח, גם ברמת מערכת ההפעלה שבה הוא משתמש.

פרדוקס טריליון הדולר

תהליך האופטימיזציה והפחתת העלויות מתבצע מבלי שהלקוח ייאלץ לבצע שינויים בתוכנה שלו. הפתרון מיועד להתמודד עם התופעה שקיבלה את הכינוי פרדוקס טריליון הדולר. הכוונה היא לכך שכאשר חברות מתחילות להיכנס לענן, העלויות שלהן נמוכות מאוד יחסית. אולם כאשר הן צומחות, היקף השימוש שלהן גדל מכיוון שהן מספקות תמיכה ללקוחות רבים ומתמודדות עם עומסים גבוהים. בשלב הזה שירותי הענן נעשים יקרים מאוד ובמקרים רבים הופכים לנטל פיננסי מכביד. לאחרונה, למשל, פורסמו ידיעות על כך שחברת DropBox חסכה 75 מיליון דולר בשנה לאחר שיצאה משירות ענן ציבורי.

מייסד משותף ומנכ"ל גרנולייט, אסף עזרא, הסביר בבלוג שהוא כתב באתר החברה, שבמקום לוותר על הענן עם כל היתרונות הרבים שלו, חברות צריכות להשתמש בכלים המאפשרים להוזיל את עלויות הענן באמצעות אופטימיזציה. למשל, למנוע עלויות מיותרות הנובעות מהגדרות עבודה שגויות, או הגדרות שהיו נכונות לשלבים המוקדמים של החברה ולא לשלבי הצמיחה שלה, וכדומה. הוא סיפר שכאשר חברת Perion, המספקת שירותי המלצות לפרסומות מקוונות, צמחה לעומסי עבודה גדולים הכוללים מתן תמיכה ב-1,000 מותגים שונים, היא החלה להשתמש במערכת האופטימיזציה של גרנולייט אשר צימצמה בכ-60% את משאבי ה-CPU בענן שהיא השתמשה בהם, שיפרה את זמני התגובה בכ-10% והקטינה את עלויות הענן בכ-52%.

התוכנה תשולב בכל פתרונות אינטל למרכזי נתונים

חברת גרנולייט הוקמה על-ידי אסף עזרא וה-CTO טל סאיאג. החברה מוכרת היטב לחברת אינטל, במיוחד מאז סוף 2019, כאשר היא הצטרפה למחזור הראשון של חממת הצמיחה  Intel® Ignite, שבמסגרתה עבדו שתי החברות על אופטימיזיצה של מרכזי נתונים המבוססים על מעבדי Xeon של אינטל. באוקטובר 2021 הצטרף אליה מנהל מכירות אינטל בתחום מרכזי הנתונים, רון וייטפילד, לתפקיד של מנהל פיתוח עסקי. בין השאר הוא שימש כמדריך ויועץ באינטל-איגנייט. חברת אינטל הודיעה שהיא מתכננת להרחיב את היקף ההתקנות של גרנולייט, ולשלב אותה בכל הפתרונות של אינטל בתחום מרכזי הנתונים.

רוצים להישאר מעודכנים? הירשמו למטה לקבלת הניוזלטר השבועי שלנו

וובינר SemIsrael לתכנון שבבים יתקיים ביום ג' ה-5 באפריל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

ביום ג', ה-5 באפריל 2022 יתקיים מפגש נוסף בסדרת הוובינרים של SemIsrael בתחום התכנון ואימות תכנוני השבבים. הוובינר יתקיים בשעות 11:00-17:00 לפי שעון ישראל. הוובינרים בסדרה מיועדים לקהילת השבבים הישראלית. ההשתתפות היא ללא תשלום. בסיומה של כל הרצאה יישאר זמן לשאלות ותשובות. בוובינר הנוכחי יתקיימו שמונה הרצאות מומחים בתחומי ליבה כמו ASIC Verification, Emulation Queuing, DFT For Automotive, Low-power Vector AI Processing, RISC-V Software Development, Design & Verification IP ועוד.

הדוברים בוובינר:

למידע נוסף והרשמה:

www.semisrael-expo.com/semisrael-tech-webinar

פי.סי.בי טכנולוגיות נכנסה לשוק מארזי המיקרואלקטרוניקה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: עובד שפירא, מנכ"ל פי.סי. בי טכנולוגיות.

המכירות של חברת פי.סי.בי טכנולוגיות (PCB Technologies) ממגדל העמק הסתכמו בשנת 2021 בכ-121.5 מיליון דולר, בהשוואה לכ-117.8 מיליון דולר בשנת 2020. רוב הגידול היה בתחום המעגלים המודפסים והמצעים, שבו צמחו המכירות בכ-8% והסתכמו בכ-66 מיליון דולר, בעיקר עבור מערכות צבאיות ורפואיות. הצמיחה במגזר המעגלים המודפסים והמצעים הואצה לקראת סוף השנה, וברבעון האחרון צמחו המכירות בכ-20% והסתכמו בכ-18.5 מיליון דולר. מנכ"ל פי.סי.בי טכנולוגיות, עובד שפירא, אמר שצבר ההזמנות של החברה ממשיך לגדול ועומד כעת על יותר מ-95 מיליון דולר (בהשוואה לכ-59.6 מיליון דולר אשתקד).

שפירא: "במחצית השנייה של 2021 התחלנו לפעול בתחום חדש, של מזעור מערכות אלקטרוניות, אשר צפוי למצב אותנו בחוד החנית של תעשיית מארזי המיקרו-אלקטרוניקה. כבר היום אנו מזהים עניין גובר מצד לקוחות קיימים לתחום זה ומעריכים כי נוכל לזכות בפרויקטים ראשונים מהותיים כבר במהלך השנה הקרובה. המטרה שלנו היא להיות One Stop Shop הנדסי וטכנולוגי ללקוחותינו. הכניסה למגזר האריזות והמזעור הוא המשך ישיר של תוכנית אסטרטגית רב-שנתית הכוללת בניית יכולת טכנולוגית בעולמות המזעור והרחבת הפעילות הבינלאומית של החברה".

כמו כל התעשייה, גם פי.סי.בי מתמודדת עם המשבר בשרשרת האספקה. החברה דיווחה על שחיקה ברווח הגולמי בתחום ההרכבות, מ-4.4% מההכנסות ב-2020 לכ-2.1% מההכנסות ב-2021, בעיקר בגלל המחסור בשוק הרכיבים שגרם לעיכוב בשרשרת האספקה ועיכובים בקבלת רכיבים לצורכי הייצור. "הבעיות בשרשרת האספקה מנעו מהחברה אפשרות צמיחה בקצב מהיר יותר בשנה החולפת", אמר שפירא. לאור מאמצים רבים שאנו משקיעים כדי לצמצם את הבעיה הזו, אנו רואים שיפור כבר בתחילת שנת 2022 ומאמינים שהמגמה הזו תתחזק באופן משמעותי בהמשך השנה".

הדגמה של פי.סי.בי טכנולוגיות לתהליך ייצור ברזולוציה של 1 מיל שפותח בחברה
הדגמה של פי.סי.בי טכנולוגיות לתהליך ייצור ברזולוציה של 1 מיל שפותח בחברה

בשלוש השנים האחרונות משקיעה חברת פי.סי.בי מאמצים רבים בפיתוח טכנולוגיות מיזעור חדשות. בשנת 2021 היא השקיעה בפרוייקט הפיתוח הטכנולוגי סכום של כ-614 אלף דולר, וקיבלה מענק מרשות החדשנות בהיקף של 455 אלף דולר. היא פיתחה יכולת ייצור של מעגלים מודפסים ממוזערים מאוד, ברוחב מוליך ובמירווח בין מוליכים של 25 מיקרון בלבד (1 מיל), וטכנולוגיות חדשות המאפשרות לקבור רכיבים פאסיביים בתוך מעגלים מודפסים מרובי שכבות וצפופים מאוד. בין השאר, הייא מתכננת להקים חדר נקי ותשתיות ייצור מיקרואלקטרוניקה ברמת System in Package – SiP.

רכיבים קבורים ברמת 1 מיל

הטכנולוג הראשי של פי.סי.בי, יעד אליה, סיפר בעבר ל-Techtime שהפער בין צפיפות המעגלים המודפסים לבין צפיפות השבבים (סמיקונדוקטור) מייצר את הצורך במארזים מתקדמים. “המעבר ל-1 מיל מצמצם את הפער ומקטין מספר המקרים שבהם יש צורך במארזים מתקדמים. אנחנו משתמשים בטכנולוגיות מעגלים מודפסים כדי לייצר נגדים קבורים, קבלים קבורים, צמדים תרמיים קבורים ועוד. כיום למשל, אנחנו מייצרים קווי חימום עבור לקוח בתחום האופטיקה, המאפשרים לו לתקן עיוותים אופטיים בעדשה שלו. בשלב הבא נייבא את היכולת הזאת גם אל המעגלים הצפופים, ונייצר רכיבים קבורים ברמת צפיפות של 1 מיל”.

חברת פי.סי.בי מספקת שירותי תכנון וייצור מעגלים מודפסים (PCB) בסדרות קצרות ובינוניות, ושירותי הרכבת כרטיסים אלקטרוניים ומערכות שלמות. כיום היא מעסיקה כ-750 עובדים בשני אתרים: מגדל העמק וראש העין (שבה נמצאת החברה הבת AMS). החברה נמצאת בשליטת קרן פימי (48%) ונסחרת בבורסה של תל אביב לפי שווי שוק של כ-281.7 מיליון שקל.

אינטל נכנסת לשוק הכרטיסים הגרפיים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אינטל (Intel) הכריזה על סדרה של כרטיסי מסף גרפיים עבור מחשבים אישיים ניידים, במהלך אשר נועד להתחרות ישישות ב-AMD ואנבידיה, ומהווה שוק חדש לגמרי עבורה. בינתיים הכרטיסים שולבו במחשבים של סמסונג, לנובו, אייסר ו-HP. הכרטיסים מגיעים לשוק תחת שם מותג חדש: Intel Arc, כאשר המשפחה הראשונה היוצאת אל השוק נקראת  Arc A-Series. החברה הודיעה שמדובר בצעד הראשון במהלך רחב-היקף שנועד להביא אל השוק כרטיסים שונים המיועדים לכל הסגמנטים של שוק הגיימרים, הנאמד כיום בכ-3.24 מיליארד בני אדם – החל ממחשבים ניידים ועד מחשבים שולחניים ותחנות עבודה.

כל המוצרים במשפחת Arc A-Series מבוססים על המיקרו-ארכיטקטורה Xe High Performance Graphics החדשה של אינטל, (או בקיצור Xe HPG), שתוכננה מראש עבור גיימרים ויוצרים. ליבות Xe כוללות מנועי בינה מלאכותית (XMX AI) המייעלות פי 16 את פעולות הסקת המסקנות בהשוואה ליחידות וקטוריות מסורתיות של שבבים גרפיים. הם גם כוללים Xe Media Engine לתמיכה בקידוד ופיענוח וידאו בתקנים רבים, בהם גם תקן AV1 מואץ חומרה, שהוא יעיל יותר ממקודדי H.265 הנפוצים.

מנוע התצוגה של Xe HPG תומך בתקן Display Port 2, המאפשר תצוגת 4K בקצב של 120 הרץ ללא דחיסה. החברה הודיעה שמחשבים ניידים המצוידים ב-Intel Arc יתמכו בטכנולוגיית Deep Link של אינטל, המאפשרת למעבדי הגרפיקה לעבוד בצורה חלקה עם מעבדי אינטל. טכנולוגיית Deep Link כוללת את מאיץ עיבוד המדיה Hyper Encode, מאיץ הסטת העומסים Hyper Compute, ויכולת תיעדוף חכמה של משימות עיבוד באמצעות Dynamic Power Share.

במקביל להשקת הכרטיסים הגרפיים, אינטל נכריזה על חבילת תוכנות וכלי פיתוח (oneAPI) לשימוש מפתחי משחקים ויוצרי תוכן. בהם תוכנת ניתוח ומיטוב צווארי בקבוק גרפיים, האצת עיבוד המדיה והזרמת משחקי ענן, האצת משימות עתירות מחשוב ושילוב בינה מלאכותית ולימוד מכונה במשחקים. הגל הראשון של מחשבים ניידים עם Arc 3 זמין כבר היום להזמנה מוקדמת. בשלב הראשון יכלול שני מוצרים – את A350M הבסיסי למחשבים ניידים דקים במיוחד ואת ה-A370M למחשבים המציעים ביצועים עוד יותר גבוהים ותכן דק וקל. מוצרי Arc 5 ו-Arc 7 יציעו את אותן יכולות יצירה מתוחכמות אבל עם ביצועי גרפיקה ומחשוב גבוהים יותר עם השקתם בקיץ השנה.

 

איפיון רכיבים באמצעות מערכות (Source Measurement Unit (SMU

פורסם בתאריך ע"י Techtime

הכתבה בחסות רדט ציוד ומערכות

כדי לעמוד בדרישות השוק לספק מערכות בעלות אמינות וביצועים מובטחים, יש צורך לבצע בדיקות רבות של המוצרים, הן בשלבי הפיתוח והן בשלבי היציאה מקו הייצור ולפני מסירתם ללקוח. אחת מההתפתחויות החשובות של השנים האחרונות אשר מאפשרת לפשט ולייעל את מערכי הבדיקות, היא ההתפתחות של מערכות בדיקה מסוג Source Measurement Unit – SMU, אשר ממזגות במכשיר אחד גם את מקורות האות המוזרמים למכשיר הנבדק, וגם את תוצאות המדידה – ולקבל ביעילות מידע רב.

מהי מערכת SMU? זהו מכשיר מדידה המשלב שתי פונקציות במקביל: בצד אחד הוא מספק מתח וזרם (ישרים או בתצורת גל מוגדרת) ומעגל התנגדות שניתן לקבוע את מאפייניו בצורה אלקטרונית, ובצד השני הוא מבצע מדידות מתח וזרם. ניתן לומר שהמכשיר משלב את הפונקציות של רב-מודד (DMM), ספק כוח, מחולל אותות ונגד אקטיבי (עומס אלקטרוני) – במכשיר אחד. היתרון הגדול של SMU נעשה ברור כאשר הוא מופיע ביחד עם יכולות תיכנות: כאשר יש צורך לבצע מדידות רבות כדי להפיק למשל גרף התנהגות (I-V Tracer) לאורך זמן, התכנות מאפשר לחזור בדייקות על מספר רב של מדידות ולקבל תוצאות אמינות יותר.

איפיון רכיבים באמצעות סדרת Keithley 2400 SMU

נניח שיש צורך לבדוק את ההתנהגות של דיודה. במקרה כזה צריך למדוד את הזרם העובר דרכה במספר רב של מתחים, על מנת לקבל תמונת מתח-זרם (I-V plot). מכשיר SMU מיתכנת מאפשר לחבר את הדיודה אל עומס אלקטרוני, להזריק אליה אות הדרגתי של מתח עולה ויורד, גם חיובי וגם שלילי, למדוד את המתח ואת הזרם ולקבל גרף התנהגות מלא של הדיודה. ביצע התהליך הזה בציוד מעבדה סטנדרטי הוא מסורבל מאוד: יש צורך במספר רב של מכשירים ובביצוע מספר רב של מדידות חוזרות בצורה ידנית.

ניתן לתפעל את המכשירים ממשפחת Keithley 2400 Graphical Series SMU באמצעות תוכנת KickStart I-V Characterizer, המאפשרת לבצע איפיון זרם-מתח של רכיבים בעלי שני הדקים (Two Terminal Devices) כמו דיודות למשל. כמו-כן, ניתן לשלוט בכל מאפייני המדידה באמצעות צג מגע "5 אשר מציג מיידית את גרף ה-I-V וגם מאפשר לראות את כל הנתונים בטבלה מסודרת. ניתן לשמור את התוצאות ולבצע מדידות חוזרות על רכיבים שונים, ולקבל גרף I-V מאוחד של מספר רכיבים שונים, לצורך השוואה קלה ומיידית של ביצועיהם. למכשיר אופציה לעבוד עם תוכנה ייעודית המאפשרת שליטה על המכשיר וקבלת התוצאות ישירות למחשב, כדי לשתף מפתחים נוספים בממצאים או לבצע ניתוח נוסף שלהם.

השוואת מאפייני הזרם-מתח של שתי דיודות שונות באמצעות המכשיר 2400 SMU
השוואת מאפייני הזרם-מתח של שתי דיודות שונות באמצעות המכשיר 2400 SMU

דוגמא נוספת ממחישה כיצד השימוש במכשיר SMU מפשט ומקל על הבדיקות של ממירי מתח (DC-DC). ממירי DC-DC נמצאים בשימוש נרחב בכל המערכות האלקטרוניות, ואחראים על אספקת המתחים השונים המשמשים במעגל. הנצילות של ממירי DC-DC מוגדרת כיחס בין הספק הכניסה להספק המוצא. המפתחים נזקקים להשגת נצילות גבוהה ככל האפשר על-מנת להקטין את צריכת ההספק של המוצר ולהאריך את חיי הסוללה. בדיקת הממיר דורשת מספר רב של מדידות: הספק כניסה, הספק יציאה, רמות ייצוב הקו, ייצוב העומס והאדווה (ripple), תגובות מעבר, זמני עלייה וירידה וזרמי רגיעה (quiescent current).

איפיון ממיר DC-DC באמצעות סדרת Keithley 2600 SMU

כדי לבצע את כל המדידות האלה במטרה לאפיין ממיר DC-DC יש צורך לספק ולמדוד מתחי כניסה וזרמי כניסה, למדוד מתחי יציאה ולקלוט את זרמי היציאה (sinking a load current). הדבר דורש שימוש מספר רבי-מודד (DMMs), ספק כוח ועומס אלקטרוני מתכוונן. אולם ניתן לייעל את התהליך באמצעות שימוש ב-SMU דו-ערוצי מדגם Series 2600B, המבצע את כל הבדיקות באופן מתואם תוך חיבור ערוץ אחד אל הכניסה וערוץ שני אל המוצא של הממיר.

בדיקת Load regulation מאפיינת את יכולת הממיר לספק מתח מוצא קבוע, כאשר מתח הכניסה קבוע אולם חלים שינויים בזרם העומס (ILOAD). בדרך-כלל היא מבוצעת על-פני טווח רחב של זרמי עומס. בדיקת Load regulation טיפוסית ב-SMU מתבצעת באמצעות שני ערוצי המכשיר בו-זמנית. ערוץ 1 מספק את מתח הכניסה ומנטר את זרם הכניסה, בעוד ערץ 2 מתפקד כעומס אלקטרוני משתנה (באמצעות שינוי עוצמת הזרם שהוא קולט) ומנטר את מתח המוצא. באמצעות 2600B ניתן לבצע סריקת זרמים בתחום מוגדר (למשל 0A-1A), למדוד את המתחים במוצא, ולקבל מיידית גרף I-V המופק באמצעות תוכנת TSP Express.

ערכה לבדיקות מלאות של ממירי DC-DC, הכוללת SMU ואוסילוסקופ
ערכה לבדיקות מלאות של ממירי DC-DC, הכוללת SMU ואוסילוסקופ

בדיקת Line regulation מודדת את יכולת של הממיר לספק את מתח המוצא הנדרש, כאשר חלים שינויים במתח הכניסה. באמצעות מכשיר Model 2600 SMU ניתן לבצע את הבדיקה בדומה לבדיקת Load regulation ולקבל גרף מתח-זרם הרלוונטי. המכשיר גם מבצע מדידות מורכבות מאוד, דוגמת ניתוח הספקטרום של הממיר למדידת רעשים, אדווה ותדרי AC שהסתננו אל המוצא וממנו אל המעגל החשמלי. ניתן לשלב בבדיקה גם אוסילוסקופ דוגמת MSO/DPO-5000 או DPO-7000, ולקבל פתרון בדיקות מקיף.

לסיכום, בדיקות ואיפיון רכיבים ותת-מערכות אלקטרוניות דרשו בעבר שימוש במכשירים רבים מאוד בו-זמנית. אולם שימוש במכשיר SMU מיתכנת, מאפשר לבצע את המטלות האלה במכשיר יחיד, בהדירות גבוהה, ולקבל מיידית תוצאות מעובדות.

למידע נוסף: Keithley 2450 Graphical Series SMU

אודות רדט ו-Keithley:

חברת רדט היא הנציגה הבלעדית בישראל של מוצרי Keithley מבית Tektronix. חברת Keithley מפתחת, מייצרת ומשווקת מערכות בדיקה חשמליות יותר מ-70 שנה. בין מוצריה: רבי-מודד מדוייקים מאוד (DMM), ספקי כוח DC, יחידות מדידת מקור (SMU), אוגרי נתונים (Data Acquisition Systems – DAQ) ומוצרי מדידה נוספים. חברת רדט ציוד ומערכות מייצגת מזה עשרות שנים יצרנים מובילים בעולם ומספקת מענה שלם להתקנה, שירות וכיול בהסמכה וזמינות תמידית בכל בעיה. ניתן להזמין ייעוץ של מומחה רדט ברכישת או שדרוג ציוד מדידה.

צבאות בעולם מתעניינים בנשק הלייזר של אלביט

פורסם בתאריך ע"י Techtime

פריצת הדרך הטכנולוגית שעליה הכריזה חברת אלביט בחודש יוני 2021, לאחר הצלחת סדרת ניסויים שבמהלכם הצליחה ליירט כטב”מים בטווחים ובגובהי טיסה שונים, באמצעות מערכת לייזר אווירית שהותקנה על מטוס, מעוררת כבר עכשיו עניין אצל לקוחות פוטנציאליים בעולם. כך גילה נשיא ומנכ"ל חברת אלביט מערכות (Elbit), בשיחה היום (ג') עם אנליסטים לאחר פרסום התוצאות השנתיות של החברה. מכליס: "לייזר רב עוצמה אווירי יביא לשינוי פרדיגמה, מכיוון שהוא מאפשר להתמודד בו-זמנית עם הרבה מאוד איומים שונים, במהירות ובעלויות נמוכות. השנה מטוס הוריד מל"ט – וזו רק ההתחלה".

לדבריו, אלביט גם מספקת את מקור הלייזר לפתרון היבשתי. "אנחנו המובילים בתחום הזה בעולם, ולדעתי הוא יביא לנו פרוייקטי-על בעתיד הקרוב. כבר היום יש בו עניין משמעותי". הוא גם רמז שכמו שהפתרון הטכנולוגי הסיר את האיום האסטרטגי של המנהרות בעזה, נשק הלייזר עשוי לנטרל את איום הרקטות על ישראל. "לייזר רב-עוצמה אווירי יביא לשינוי נקודת העבודה של הצד השני".

מיקוד אסטרטגי חדש הביא את החברה לצמיחה של 13% בשנה

אלביט דיווחה על מכירות שיא בשנת 2021 בהיקף של כ-5.3 מיליארד דולר (עלייה שנתית של 13%), ועל צבר ההזמנות הגדול ביותר בתולדותיה: 13.7 מיליארד דולר, בהשוואה לכ-11 מיליארד דולר ב-2020. לברי סמנכ"ל הכספים, יוסי גספר, התוצאות העסקיות של 2021 משקפות טרנספורמציה של החברה מספקית של מערכות טכנולוגיות לספקית של פתרונות מקיפים, דוגמת העסקה הגדולה ביותר בתולדותיה, בהיקף 1.6 מיליארד דולר, להקמת והפעל בית ספר לטיסה ביוון. "השינוי הזה מתבטא במעבר מצמיחה שנתית של כ-6% לצמיחה שנתית של כ-13% ב-5 השנים האחרונות".

גספר, אגב, פורש מתפקיד בשבוע הבא מתפקיד סמנכ"ל הכספים של החברה שאותו הוא מילא ב-21 השנים האחרונות, וייכנס לתפקיד המשנה למנכ"ל. את מקומו יתפוס ד”ר קובי קגן, המשמש מאז שנת 2018 כסגן נשיא ומנהל הכספים של חטיבת מערכות היבשה של אלביט (כיום חטיבת היבשה והתקשוב). בין ההישגים הבולטים של החברה ב-2021: עסקת הענק להקמת בית הספר לטיסה ביוון, רכישת חברת ספרטון האמריקנית שהיא אחת משתי החברות היחידות בעולם המספקות לצי האמריקאי מערכות סונאר מוצנח לאיתור צוללות, חוזה לאספקת פתרונות לוחמה אלקטרונית לכל ספינות הקרב של חיל הים הבריטי, חוזה בינלאומי ראשון לתותח אוטומטי חדש, ניסוי מוצלח של נשק לייזר אווירי, מסירת להקות רחפנים לצה"ל, וחשיפת מל"ט בעל הנעה היברידית.

אלביט רכשה מלאי גדול של רכיבים קריטיים

חברת אלביט מעסיקה כיום כ-19,000 עובדים בארץ ובעולם, מתוכם כ-3,500 עובדים בארה"ב, שהיא השוק הגדול ביותר שלה, ויותר מ-1,000 עובדים באירופה שהיא שוק יעד מרכזי. מכליס: ייצרנו תשתיות הנדסיות וייצוריות במדינות מרכזיות באירופה, אשר הפכו את אלביט לספק מקומי מוכר באותן מדינות. כאשר תקציבי הביטחון של נאט"ו צמחו בכ-24%, המכירות שלנו עלו בכ-90%. פירוש הדבר שלקחנו חלק מהחוזים של המתחרות. בין השאר זכינו השנה בחוזה אסטרטגי לאספקת מערכות לוחמה אלקטרונית לכל ספינות הקו הראשון של הצי הבריטי, אשר יחליפו מערכות של חברות בריטיות. זוהי הוכחה לכך שאנחנו חברת הלוחמה האלקטרונית הטובה בעולם".

במסגרת המפגש הוא סיפר שהחברה ביצעה מהלכים שונים כדי לשפר את הריווחיות ולהבטיח אספקת מערכות ללקוחות. "אנחנו נמצאים התהליך הטמעה של מערכת ERP חדשה וגדולה מאוד אשר תרמה רבות לשיפור הריווחיות. "עד סוף 2023 כל הארגון יעלה ל-ERP, וזה יביא להמשך ההתייעלות, חסכון במלאים, ועלייה בריווחיות של החברה". בתחום המלאים גם אלביט מתמודדת כיום עם משבר שרשרת האספקה בתעשיית השבבים. "המצב הזה פגע בנו בשנת 2021, ולהערכתנו המחסור לא הולך להיעלם כל-כך מהר. לכן רכשנו מלאים גדולים מאוד, בעיקר של רכיבים הקריטיים שקשה להשיג,שחלקם כבר הגיע לחברה וחלקם יגיע בקרוב. החלטנו על ביצוע ההשקעה הזאת מכיוון שלא רצינו לבזבז את חלון ההזדמנויות הנוכחי של עלייה בביקושים העומדת לפיתחנו. תקציבי הביטחון נמצאים בעלייה בכל העולם, ובמיוחד עכשיו בעקבות הלחימה באוקריאנה".

עמנואל נחמיאס מונה למנהל פיתוח עסקי במעבדת רנו-ניסאן-מיצובישי בישראל  

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מעבדת החדשנות של רנו-ניסאן-מיצובישי בישראל הודיעה היום (ג') על מינויו של עמנואל נחמיאס למנהל הפיתוח העסקי. המעבדה פועלת מפארק עתידים בתל-אביב, ומתמקדת באיתור ובדיקות היתכנות (PoC) של טכנולוגיות ישראליות בתחום הרכב במטרה לשלב אותן במכוניות ובשירותים של הקבוצה הגלובלית. עמנואל מגיע עם 15 שנות ניסיון בתאגידים ישראלים וצרפתים בתחום התחבורה החכמה. בעבר הוא עבד עם קבוצת רנו-ניסאן, Valeo, וקבוצת קרסו, שבה שימש כמנהל חדשנות ותחום כלי-רכב חשמליים.

במסגרת התפקיד, הוא יהיה אחראי על קידום שיתופי הפעולה בבדיקות היתכנות חדשות של המעבדה עם התעשייה המקומית, בחינת תחומים נוספים לפעילות המעבדה וזיהוי מגמות חדשות בתעשיית האוטוטק הישראלית. מעבדת החדשנות של קבוצת רנו-ניסאן-מיצובישי (Alliance) תל אביבמנוהלת על-ידי עמוס שצ'ופק ובוחנת פתרונות חדשניים לעולם הרכב. היא מתמקדת בתחומים כמו חיישנים, אבטחת סייבר, דאטה ובינה מלאכותית (AI), רכב חשמלי ועוד.

מאז הקמתה פברואר 2018, המעבדה הובילה כ-30 פרויקטים משותפים עם חברות ישראליות. המעבדה ממוקמת בפארק עתידים תל-אביב, ומפעילה במקום מתקן בשטח של 1,600 מ"ר המספק לסטארטאפים חלל המותאם לבדיקת טכנולוגיות על-גבי כלי-רכב אמיתיים וגם צוות מהנדסים ומומחים היושבים בישראל באופן קבוע. מאז  המעבדה פועלת במסגרת תוכנית המעבדות הטכנולוגיות של רשות החדשנות.

ניסטק בנתה יכולת הרכבה אוטומטית של רכיב על-גבי רכיב (PoP)

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מעגל של מריס-טק שהורכב במפעל ניסטק גולן בטכנולוגיית Package on Package 

קבוצת ניסטק (Nistec) שמרכזה בפתח תקווה, הטמיעה טכנולוגיית הרכבה של רכיב על-גבי רכיב (PoP – Package on Package) עבור ייצור כרטיסי מערכות עיבוד ושליטה באותות וידאו ואודיו של חברת מריס-טק (Maris-Tech) מרחובות. מדובר בטכנולוגיה חדשה יחסית הנמצאת בשימוש בעיקר בחברות גדולות המייצרות מכשירים ניידים, כמו אפל וסמסונג. בשיטה הזאת ניתן להרכיב מארז של רכיב אלקטרוני מסוג אחד על-גבי מארז של רכיב אלקטרוני מסוג אחר, כדי לחסוך בשטח על-גבי הכרטיס, לקבל שיפור בביצועים ולעתים גם חיסכון בעלות ההרכבה.

הטכנולוגיה שולבה בקו הייצור של מפעל ניסטק גולן בקצרין כדי לייצר מעגל שבו הורכב רכיב של חברת Micron בגודל של 12X12 מ"מ ובעל 256 נקודות הלחמה, על-גבי רכיב של NXP בגודל זהה המכיל 569 נקודות הלחמה. כדי להטמיע את התהלך רכשה ניסטק אמבט ייעודי עבור משחה ייחודית (Flux) המשמשת כדבק המחבר בין שני הרכיבים. בשלב ראשון מורכב הרכיב התחתון בתהליך סטנדרטי. עליו מונח הרכיב העליון באמצעתו מכונת ההשמה לאחר שהוא הוטבל בחומר ההדבקה. בשלב האחרון מעבירים את הכרטיס אל תנור הלחמה (Reflow) כאשר שני המארזים מולחמים בתנור ביחדיו, אחד על-גבי השני.

חברת ניסטק מסרה שהיא ביצעה עבור מריס-טק הרכבה של שלושה סוגי מעגלים שונים בכמויות של כמה מאות מעגלים מכל סוג, באמצעות טכנולוגיה זו. הם מיועדים לשימוש ברחפנים צבאיים וחקלאיים וביישומים נוספים. "הדרישה מהלקוח הייתה לתנובת ייצור גבוהה במיוחד ובה בעת עלות נמוכה, ולכן היינו חייבים לבחון תהליך אוטומטי", אמר מנהל מפעל ניסטק גולן, רפי אבסוב. "טכנולוג המפעל, אלכס מסליוק, יישם בהצלחה את הטכנולוגיה המיוחדת בתוצאות איכות גבוהות במיוחד".

SiP נגד PoP

טכנולוגיית PoP מאפשרת למקם רכיב לוגי במארז התחתון מתחת לרכיבי זיכרון כמו DRAM ו-Flash למשל, להכפיל את נפח הזיכרון במוצר באמצעות שימוש בשני רכיבי זיכרון על אותו שטח כרטיס, וכדומה. הטכנולוגיה הומצאה על-ידי טושיבה בשנת 2001, וככל הידוע המוצר הראשון שניצל אותה היה מסוף פלייסטיישן הנייד של חברת סוני, שיצא לשוק בשנת 2004. כיום הטכנולוגיה הזאת מתחרה מול מארזים תלת מימדיים מתקדמים (SiP), שבהם יש מספר פיסות סיליקון נפרדות בתוך המארז.

למרות שהנפח שלה גדול יותר, היא מציעה מספר יתרונות בהשוואה למארזים תלת מימדיים, דוגמת אפשרות לבצע בקלות בדיקה נפרדת של המעגל הלוגי ושל הזכרון, אפשרות להחליף מעגלי זיכרון שונים בהתאם לצורך ולזמינות, שליטה טובה יותא בשרשרת האספקה ופישוט שרשרת האספקה (יצרן הלוגיקה אינו צריך להתעסק ברכש והטמעת זכרונות).

מריס-טק נכנסה לנסד"ק

חברת מריס-טק הוקמה בשנת 2009 על-ידי המנכ"ל ישראל בר ועוסקת בפיתוח וייצור מערכות קליטת, עיבוד ושידור אותות וידאו ואודיו ליישומים קומפקטיים כמו רחפנים וכוחות טקטיים. בין לקוחותיה: התעשייה האווירית, רפאל, אלביט, אירובוטיקס ומוביליקום. בחודש פברואר 2022 החברה גייסה 17.8 מיליון דולר בהנפקת מניות בנסד"ק, וכעת היא נסחרת בבורסה לפי שווי שוק של כ-13.6 מיליון דולר. מהמסמכים שהחברה כדיה לבורסה ערב ההנפקה, עולה שמכירותיה במחצית הראשונה של 2021 הסתכמו בכ-1.33 מיליון דולר, בהשוואה למכירות בהיקף של 528 אלף דולר בתקופה המקבילה אשתקד.

 

דן תחבורה תשקיע 25 מיליון שקל בחברת שימקוטק מאור יהודה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת דן תחבורה ציבורית תיכנס כשותפה בחברת שימקוטק מאור יהודה (Symcotech) הנמצאת כעת בבעלות מלאה של קבוצת Ludan Group הישראלית. אתמול (א') נחתם הסכם בין דן לבין לודן שלפיו תבצע דן השקעה של 25 מיליון שקל בחברת שימקוטק, ותקבל כ-19.2% מהמניות. העיסקה תושלם ב-11 באפריל 2022. חברת שימקוטק מפתחת, מייצרת ומתקינה מערכות כירטוס ממוחשבות ומערכות בקרת כניסה למספר לקוחות בישראל בתחומי התחבורה הציבורית.

בנוסף היא עוסקת באיפיון, פיתוח וייצור מערכות צב"ד עבור התעשיות הביטחוניות. בשנת 2021 הסתכמה פעילות הכירטוס בכ-75% מהמכירות ופעילות הצב"ד בכ-25% מהמכירות. בחודש יוני 2021 שקלה לודן להנפיק את שימקוטק בבורסה בתל אביב, אולם הרעיון לא יצא אל הפועל. בהודעה ההיא נמסר שתרומת שימקוטק למכירות לודן הסתכמה בכ-100 מיליון שקל בשנת 2020.

כעת נראה שהחברה עדיים מתכננת לבצע הנפקה של שימקוטק, שכן בהסכם ההשקעה קיבלה דן אופציה לבצע השקעה נוספת של 10 מיליון שקל. במידה וההשקעה תיעשה לפני הנפקה ציבורית של שימקוטק, היא תתבצע לפי שווי חברה של כ-150 מיליון שקל. במקביל, תוקם חברה חדשה בבעלות משותפת של שימקוטק (49%) ושל דן (51%), אשר תשווק את הפתרונות והשירותים של שימקוטק בחו"ל, ותחפש חברות לרכישה בתחום התבורה הציבורית.

בשלב הראשון, החברה החדשה תקבל השקעות הוניות מבילי המניות (דן ולודן) בהיקף של עד 30 מיליון שקל, כדי לממן את הפעילות ולרכוש חברות בחו"ל. קבוצת לודן מנוהלת על-ידי אהרון ארנון, המחזיק בכ-16% ממניותיה. כיום היא נסחרת בבורסה בתל אביב לפי שווי שוק של כ-193.4 מיליון שקל.

שיתוף פעולה בין אנבידיה לקלאסיק הישראלית בתחום המחשוב הקוונטי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אנבידיה (Nvidia) חשפה בשבוע שעבר במהלך ועידת המפתחים השנתית של החברה, GTC, שיתוף פעולה עם חברה ישראלית נוספת, חברת קלאסיק (Classiq) מתל אביב, שפיתחה פלטפורמה לכתיבה של אלגוריתמים קוונטיים. במסגרת שיתוף הפעולה, הפלטפורמה של קלאסיק תתממשק עם הסימולטור הקוונטי של אנבידיה, כך שלקוחות החברה יוכלו להריץ את אפליקציות הקוונטיות שהם מפתחים על גבי הסימולטור של אנבידיה, לבדוק את ביצועיהן, לתקן שגיאות ולבצע אופטימיזציה, וזאת מבלי שיהיה צורך להשתמש במחשב קוונטי אמיתי.

אנבידיה אינה מפתחת בשלב זה חומרה עבור מחשוב קוונטי, אך היא פיתחה סימולטור, cuQuantum, המדמה יכולות חישוב של מחשב קוונטי עם כמה עשרות קיו-ביטים. הסימולטור מתבסס למעשה על מחשב-על המורכב ממאות מעבדי GTX A100 וכרטיסי האצה Tensor, והוא מסוגל לבצע חישובים במקביל של מיליארדי אפשרויות ולדמות תהליכי חישוב קוונטיים כדוגמת סופר-פוזיציה ושזירה (entanglement). הסימולטור מאפשר להריץ, על גבי מחשב קלאסי, אלגוריתמים קוונטיים והוא משמש חוקרים ומפתחים בתהליך פיתוח ואימות של אפליקציות קוונטיות.

בחודש דצמבר האחרון השיקה אנבידיה ערכת פיתוח (SDK), המתבססת על מחשב-העל Selene של החברה, ואשר מאפשרת להריץ, עבור אלגוריתמים מסוג מסוים, סימולציות של אלפי קיוביטים. באחרונה דיווחה אנבידיה כי הצליחה להריץ בהצלחה על גבי הסימולטור בעיית אופטימיזציה הקרויה MaxCut, אשר נחשבת לבלתי אפשרית לפתרון באמצעות מחשב קלאסי אלא רק באמצעות מחשב קוונטי. לצורך פתרון הבעיה, השתמשה אנבידיה ב-896 מעבדים גרפיים שביצעו סימולציה של 1,668 קיוביטים.

לבדוק אלגוריתמים ללא רעשים

בשיחה עם Techtime אמר מנהל המו"פ של קלאסיק ומייסד-שותף, אמיר נוה, כי "שיתוף הפעולה נולד עוד בשלב פיתוח הסימולטור. הפלטפורמה שלנו מאפשרת לייצר מעגלים קוונטיים גדולים, והלקוחות יכולים לבדוק אותם ישירות דרך הסימולטור. המחשבים הקוונטיים הקיימים עדיין לוקים ברעשים, והסימולטור הוא הכלי האפקטיבי ביותר המאפשר כבר כיום למפתחים לבדוק את האלגוריתמים שלהם בצורה נקיה וזולה."

קלאסיק הוקמה במאי 2020 על-ידי המנכ”ל ניר מינרבי, סמנכ”ל המו”פ אמיר נוה והטכנולוג הראשי יהודה נוה. החברה מפתחת פתרונות שיאפשרו לכתוב יישומים עבור מחשבים קוונטיים, ויש לה כבר מספר לקוחות בתחומי הבנקאות, הנדסת חומרים ותרופות. בשנים האחרונות חלה פריצת דרך בתחום המחשוב הקוונטי, ורבות מענקיות הטכנולוגיה בונות מחשבים קוונטיים חזקים יותר ויותר שמסוגלים לבצע משימות משמעותיות. ואולם, כדי להוציא לפועל את המהפכה צריך כלי תוכנה שיאפשרו לכתוב יישומים למחשוב קוונטי, וזה מה שעושה קלאסיק.

לא מכבר השיקה קלאסיק את גרסת הבטא של פלטפורמת הפיתוח שלה, והעמידה אותה לרשות מספר לקוחות ראשונים, ובהמשך מתכננת החברה לפתוח את השימוש לעוד עשרות לקוחות. החברה גייסה עד היום כ-48 מיליון דולר. בין המשקיעים בחברה נמנים זרועות ההשקעה של Hewlett Packard Enterprise ושל סמסונג, חברת הביטוח “פניקס”, קבוצת ההשקעות Spike של בוגרי סטנפורד, וכן המשקיעים הפרטיים יו”ר קיידנס ליפ בו-טאן והיזם הסדרתי ומייסד טנסיליקה הארווי ג’ונס.

שבבים: ארה"ב מובילה; הצמיחה הסינית נבלמה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מפעל ייצור שאינטל מקימה בגרמניה. השותפות עם טאואר הישראלית עשויה להתברר כנקודת תפנית

שוק שירותי ייצור השבבים (Foundry) שבו פועלות חברות כמו TSMC הטאיוואנית וטאואר סמיקונדקטור הישראלית, צפוי להמשיך בצמיחה, ולהגדיל את המכירות בשנת 2022 בשיעור של כ-20%. כך מעריכה חברת המחקר IC Insights, אשר מציינת שזו שנת הצמיחה השלישית ברציפות: בשנת 2020 צמח השוק ב-21% ובשנת 2021 הוא צמח ב-26%. החברה מייחסת את הצמיחה בעיקר לדרישה המוגברת לשבבים עקב כניסת מערכות הדור החמישי אל השוק. מלבד ירידה של 11% בשנת 2009,שוק הפאונדרי נמצא בשני העשורים האחרונים בצמיחה מתמשכת של כ-10% בממוצע.

להערכת איגוד יצרני השבבים בארה"ב (SIA) מכירות השבבים בארה"ב בינואר 2022 צמחו ב-26.8% בהשוואה לינואר 2021, והסתכמו בכ-50.7 מיליארד דולר. מכירות השבבים בכל העולם צמחו בינואר בכ-20%. הנתונים מבוססים על נתוני WSTS, שלפיהם צמחו מכירות השבבים ב-2021 בכ-26.2% והסתכמו בכ-556 מיליארד דולר. להערכת הארגון הצמיחה תימשך גם ב-2022, אם גי בשיעור נמוך יותר: המכירות יצמחו בשיעור של כ-10.5% והיקף המכירות בעולם צפוי להסתכם בכ-613 מיליארד דולר.

ההובלה עוברת לשוק הרכיבים האנלוגיים

הצמיחה הגדולה ביותר היתה בשוק הרכיבים האנלוגיים, אשר מכירותיו ב-2021 צמחו בכ-33.1%. תחומי הצמיחה הגדולים האחרים היו זכרונות (30.9%) ורכיבים לוגיים (30.8%). במהלך 2022 יחולו שינויים בתמהיל הצמיחה: תחום החיישנים יוביל עם צמיחה של 17.2% ואחריו רכיבים לוגיים (17.1%) ורכיבים אנלוגיים (14.1%). להערכת IC Insights, שוק הרכיבים האנלוגיים יגיע להיקף של כ-83.2 מיליארד דולר ב-2022, כאשר החברה צופה המשך בעליית המחירים, אולם בשיעור מתון יותר מאשר ב-2021, שבמהלכה הסתכמה העלייה הממוצעת בכ-6%. הצמיחה הגדולה ביותר בשוק הרכיבים האנלוגיים צפויה להיות בתחום הרכיבים הייעודיים לתעשיית הרכב, שמכירותיהם צפויות לצמוח בשיעור של כ-17%.

אלא שנראה שהמדיניות החדשה של הממשל האמריקאי לעודד ייצור מקומי ולצמצם את התלות בסין מתחילה להיות מורגשת: להערכת WSTS הצמיחה הגדולה ביותר ב-2022 תהיה בשוק האמריקאי (16.4%), ולאחריו אירופה (10.8%), יפן (9.7%) ודרום מזרח אסיה (8.3% בלבד). כך למשל, בשנת 2021 היו תשעה מתוך 12 קבלניות ייצור השבבים המובילות מדרום מזרח אסיה. החברות X-Fab האירופית, Tower הישראלית ו-GlobalFoundries האמריקאית היו הלא-אסיאתיות היחידות בקטגוריה הזאת.

אומנם משקלן של החברות הסיניות צמח בכ-1% בשנת 2021 והן תפסו כ-8.5% מהייצור העולמי, אולם להערכת IC Insights המגמה הזאת נבלמה. החברה מאמינה שהן לא יצליחו להגדיל את משקל בשוק, לפחות עד לשנת 2026. "הן מצפות לקבל השקעות ממשלתיות גדולות מאוד בחמש השנים הבאות, אולם הההשקעות האלה לא מספיקות כדי להתחרות בהובלה הטכנולוגיות של יצרניות מתחרות, במיוחד לנוכח הפגיעה במכירות SMIC לאחר שהיא נכנסה לרשימה השחורה של משרד המסחר האמריקאי".

השותפות אינטל-טאואר יכולה לשנות את פני השוק

ראוי לציין שייתכן ומדובר בתחזית שמרנית מאוד. לאור החלטתה של חברת אינטל מהשבועות האחרונים לרכוש את חברת טאואר הישראלית ולבצע השקעות בהיקף של 33 מיליארד אירו בהקמת תשתיות ייצור שבבים באירופה, יכול להיות שהתמונה העולמית של שוק ייצור השבבים בקבלנות-משנה תשתנה מהקצה אל הקצה. למרות היכולת הייצורית שלה, עד היום התקשתה אינטל לתפוס נתח מרכזי בשוק הזה. יכול להיות שהדבר קשור לעובדה שהיא נתפשת גם כמתחרה של לקוחותיה, ויכול להיות שחסר לה הידע העסקי הדרוש לפעול בשוק הזה. מהבחינה הזאת, שילוב המומחיות העסקית והקשרים של טאואר בתוך חטיבת שירותי הייצור של אינטל יכול להתברר כנקודת תפנית בעלת משקל גדול מאוד.

סדרת הוובינרים "The Future is 5G" תתקיים באפריל ובמאי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

סדרת שני הוובינרים בנושא The Future is 5G של חברת Avnet Silica תתקיים ביום ג' 26 באפריל 2022, וביום ג' 3 במאי 2022. בשני המקרים הוובינר יתחיל בשעה 10:45 בבוקר לפי שעון ישראל ויימשך כשעתיים. סדרת הוובינרים מתקיימת בהשתתפות יצרניות השבבים AMD-Xilinx, Micron, Microchip, Renesas ו-Onsemi.

על-פי ההערכות בתעשייה, שוק ה-5G העולמי צפוי לצמוח מהיקף של 5.5 מיליארד דולר ב-2020 להיקף של כ-620 מיליארד דולר בשנת 2030. במסגרת הוובינר שתקיים חברת Avnet Silica ביחד עם יצרניות רכיבים מרכזיות יוצגו המגמות המרכזיות בשוק המתפתח, והאתגרים שהוא מייצר החל מרמת האנטנות הנדרשות עבורו, תשתיות 5G RAN, מערכות משובצות, סוגיות/חומרה ותוכנה ושרשרת אספקה שיאפיינו את השוק החדש.

החברות AMD-Xilinx, Micron, Microchip, Renesas ו-Onsemi יציגו טכנולוגיות חדשות וכלי פיתוח שנועדו להוזיל עלויות ולקצר את זמן היציאה לשוק. כל אחת מההרצאות תימשך 30 דקות ולאחריה יהיו עוד 15 דקות לשאלות ולתשובות המשתתפים בשידור חי. ההשתתפות בוובינר היא ללא תשלום, אולם כרוכה ברישום מראש.

סדר יום:

 

למידע נוסף ורישום: The Future is 5G

בעקבות הפלישה לאוקראינה מניית אלביט עולה ב-35%

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: טנק המערכה לאורד של צבא שבדיה. יקבל פגזים רב-שימושיים מתוצרת אלביט

המציאות החדשה שנוצרה בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה מתחילה להתבטא במניות של חברות הטכנולוגיה הביטחוניות. כך למשל, ערב הפלישה נסחרה מניית אלביט (Elbit) בנסד"ק במחיר של 173.25 דולר, בעקבות המלחמה עלתה מנייתה בשיעור של כ-35% למחיר של כ-233.7 דולר, והחברה נסחרת כיום לפי שווי שוק של כ-10.35 מיליארד דולר. לחברת אלביט יש פעילות נרחבת באירופה, הכוללת תשתיות ייצור והנדסה המעסיקות כמה אלפי עובדים בחברות בנות בגרמניה, בריטניה, רומניה, אוסטריה ובלגיה.

רק בשבוע שעבר היא דיווחה על עיסקה בהיקף של 27 מיליון דולר לאספקת חימוש בתוך 10 חודשים עבור עבור טנק המערכה המרכזי לאופרד של צבא שבדיה. העיסקה כוללת אספקת מחשבי ירי ופגזים רב-שימושיים מסוג M339 לתותחי 120 מ"מ, המיועדים נגד מטרות חי"ר ורק"ם ומוכרים גם בשם הצה"לי "חצב". מדובר בחימוש התואם לתקני נאט"ו. בשנת 2020 גם הצבא הפיני הזמין מאלביט את הערכה הזאת. שתי המדינות אינן חברות בברית נאט"ו, אולם החליטו להצטייד בחימוש התואם לתקני ברית נאט"ו.

אירופה היא שוק מרכזי של אלביט, והיא מספקת מערכות רבות למדינות דוגמת גרמניה, בריטניה, יוון, שווייץ, רומניה ועוד. מאז פרוץ המלחמה באוקראינה שורה של מדינות באירופה, הודיעו על הגדלה משמעותית בתקציבי הביטחון, בראשן ממשלת גרמניה שהודיעה על הוספה של יותר ממאה מיליון דולר לתקציב ההתעצמות של צבא גרמניה.

המתיחות מורגשת גם באסיה. היום (א') החברה דיווחה על עסקה ראשונה מסוגה להקמת מתחם ייצור תחמושת ארטילרית מתקדמת במדינה בדרום-מזרח אסיה. במסגרת ההסכם בהיקף של 130 מיליון דולר, היא תקים בשנתיים וחצי הבאות מתחם ייצור מוכן לפעולה. מאז רכישת תעש בסוף 2018 צמחו מכירותיה בתחום החימוש המדויק, ופרסמה עסקאות למכירת חימוש מתקדם בהיקף של יותר ממיליארד וחצי דולר, בהם חימוש אווירי מדויק, רקטות מדויקות, פצצות מרגמה מונחות ופגזי טנקים.

התעשייה האווירית התקינה מסופים לווייניים במטוסי קרב דור 4.5

פורסם בתאריך ע"י Techtime

התעשיייה האווירית (IAI) השלימה את ההתקנה של כמה עשרות מסופים לווייניים (SATCOM) במטוסי קרב מערביים מדור 4.5. מדובר במטוסי הדור הרביעי דוגמת F-15, F-16 ו-F-18 אשר עברו שידרוג במערכות האוויוניקה שלהם, דוגמת התקנת מערכות שליטה ובקרה משופרות, מערכות מכ"ם חדשות, מערכות נשק מדוייק, מערכות התראה בפני טילים וכדומה. המערכת מתבססת על אנטנה שטוחה המתכווננת אל לוויין התקשורת באופן אלקטרוני (AESA) ומתוקנת בתוך גוף המטוס מאחורי תא הטייס.

האנטנה שומרת על יציבות מול לוויין תקשרת גיאו-סטאציונרי הנמצא בגובה של 36,000 ק"מ, ומאפשרת למטוס לקלוט ולשדר אותות קוליים ונתונים גם כשהוא מעבר לטווח הראייה (line-of-sight) כמו בטיסה למרחקים גדולים מאוד או בטיסת בגובה נמוך מאוד. המערכת של התעשייה האווירית פועלת במתכונת של רשת שלמה המאפשרת לקשר מאות משתמשים, ולבצע שינויים מיידיים בתדרי התקשורת. המערכת שפותחה על-ידי אלתא פועלת בתדרי Ku ו-Ka, היא כוללת את האנטנה, המודם ומגבר ההספק ומבוססת על רדיו מוגדר תוכנה (SDR). התעשייה האווירית מייצרת מערכות SATCOM ממוזערות כבר מספר שנים, אולם התקנתן במטוס קרב, נחשבת לדברי מנכ"ל חטיבת התקשרת והלוחמה האלקטרונית באלתא, עדי דולברג, לפריצת דרך עולמית.

מכירות התע"א מבטאות עליייה במתיחות הביטחונית בעולם

חברת אלתא אחראית על רוב פעילות האלקטרוניקה הצבאית של התעשייה האווירית. מהדו"ח השנתי של התעשייה אווירית שפורסם לפני שבוע, עולה שמכירות אלתא ב-2021 הסתכמו בכ-1.15 מיליארד דולר וצבר ההזמנות שלה גדול יותר מ-3 מיליארד דולר. ההדו"ח גם נראה שהמתיחות בין המזרח למערב, גם באירופה וגם באסיה, הורגשה כנראה זמן רב לפני פלישת רוסיה לאוקראינה. מכירות התעשייה האווירית ב-2021 צמחו להיקף שיא של כ-4.5 מיליארד דולר (בהשוואה לפחות מ-4.2 מיליארד דולר ב-2020), בעיקר בזכות עלייה של כ-10% במכירות של ציוד אלקטרוניקה צבאי, מערכות טילים וחלל וכלי טיס צבאיים.

המכירות בתחומים האלה הסתכמו בכ-3.87 מיליארד דולר ב-2021, בהשוואה לכ-3.51 מיליארד דולר בשנת 2020. במקביל, צבר ההזמנות של החברה צמח מ-12.6 מיליארד דולר בסוף 2020 לכ-13.4 מיליארד דולר בסוף 2021. החברה הגדילה את תקציב המו"פ בכ-5% להיקף של יותר ממיליארד דולר ב-2021. צבר ההזמנות של חברת אלתא מסתכם כיום המציאות הזאת מתבטאת בדבריו של מנכ"ל התעשייה האווירית, בועז לוי, המצורפים לדו"ח השנתי: "בעת הזו, החשיבות והצורך למערכות הגנה פורצות דרך ומבצעיות עולה ברחבי העולם ואנו עומדים בקשר עם שותפינו לאספקתן המהירה ביותר".

הסכם הבנות לשיתוף פעולה עם מרוקו

מימין לשמאל: מנכ"ל תע"א בועז לוי, שר המסחר המרוקני ריאד מאזור ויו"ר תע"א אמיר פרץ
מימין לשמאל: מנכ"ל תע"א בועז לוי, שר המסחר המרוקני ריאד מאזור ויו"ר תע"א אמיר פרץ

אתמול נחתם הסכם הבנות בין התעשייה האווירית לבין משרד המסחר והתעשייה של מרוקו, לשיתוף פעולה טכנולוגי בין התע"א לבין מגזר הטכנולוגיה במרוקו. במסגרת ההבנות, סוכם שממשלת מרוקו והתעשייה האווירית יבצעו פרוייקטים משותפים בתחום התעופה ויאתרו השקעות משותפות במרוקו בתחומים כמו הדפסות תלת מימד, ייצור חלקי פנים של מטוסים, ייצור חלקי מנועים וייצור חלקי-גוף של מטוסים. בנוסף, שני הצדדים יפעלו להקמת מרכז מו"פ במרוקו בשותפות עם התעשייה האווירית ומתן סיוע בבניית מערך של ספקים מרוקניים עבור התעשייה האווירית. יו"ר התעשייה האווירית, עמיר פרץ, אמר שזהו יום מאושר עבורו, "שבו שתי המדינות שבנו את זהותי, מולדתי ישראל ומדינת הולדתי מרוקו, משתפות פעולה".

באיה מגייסת עובדים לחטיבת הייצור האלקטרוני

פורסם בתאריך ע"י Techtime

קבוצת באיה זיכון טכנולוגיות (Baya Zicon) מפתח תקווה מגדילה את מצבת העובדים בחטיבת קבלנות המשנה והחלה בקמפיין לגיוס כ-20 עובדים. כיום הקבוצה מעסיקה כ-120 עובדים. מנכ"ל משותף של הקבוצה, יורם חלילי, סיפר ל-Techtime כי בשלוש השנים האחרונות החברה ביצעה השקעות גדולות מאוד בתשתית הייצור שלה, וכעת היא חווה עלייה בדרישה לשירותי ייצור אלקטרוני, בין השאר בזכות חטיבת ההפצה והרכש, המתמחה באיתור רכיבים קשים להשגה.

חלילי (בתמונה למעלה): "אנחנו חווים משבר היסטורי בשוק הרכיבים, המאופיין במחסור חמור ברכיבים, בהתארכות דרמטית של זמני האספקה ובעלייה משמעותית מאוד במחירי הרכיבים. בשוק מורגש חסרון בכל סוגי הרכיבים, בדגש על הרכיבים האקטיביים (ICs) ממגוון גדול מאוד של יצרנים. בחודשים האחרונים הקמנו חמ"ל ייעודי לאיתור ורכש רכיבים. בתקופה הזאת פונים אלינו עשרות לקוחות שונים מדי חודש בבקשה שנאתר להם רכיבים קשים להשגה. אנחנו מתחייבים לספק להם מענה בתוך 24 שעות".

כיצד אתם מתמודדים עם רכיבים מפוקפקים?

"אנחנו רוכשים רכיבים אך ורק ממקורות איכותיים שיש לנו פעילות עסקית עניפה איתם לפחות 10-15 שנים. במידה ויש דרישה ספציפית מהלקוח אנחנו גם מעבירים את הרכיבים לבדיקות מעבדה. מכיוון שאנחנו גם קבלן ייצור וגם יש לנו מחלקת הפצת רכיבים, יש לנו יכולות מיוחדות לביצוע ביקורת קבלה של הרכיבים, כולל ביצוע בדיקת הלחמתיות של הרכיב, בדיקות X-Ray וכדומה. השירות הזה ניתן למאות לקוחות בישראל ובחו"ל.

"בזכות היכולת לאתר רכיבים ממלאי זמין, החברה נמצאת בתנופת צמיחה בתחום הייצור ובתחום ההפצה". חברת באיה טכנולוגיות הוקמה בשנת 2004 על-ידי המנהלים המשותפים יורם חלילי ואבי ביגון, כחברת נציגויות ושרשרת אספקה. בשנת 2012 היא נכנסה לתחום הייצור בקבלנות משנה בעקבות רכישת חברת זיכון מפתח תקווה. בשנת 2020 היא זכתה בהזמנות גדולות לייצור מכונות הנשמה של חברת "פלייט מדיקל" אשר סופקו למערכת הבריאות בשיתוף פעולה עם חברת רפאל ומערכת הביטחון.

קמפיין גיוס עובדים

החברה מגייסת בימים אלה כ-20 עובדים לתפקידים הבאים: מנהלי/ות פרויקטים, אנשי/נשות רכש, אנשי/נשות בקרת QC לייצור, אנשי/נשות בד"ס, מפעיל/ת SMT ומלחימים/מלחימות. מועמדים מתאימים מוזמנים לשלוח קו"ח למנהלת משאבי האנוש של החברה, בכתובת המייל: [email protected]

מארוול בוחנת את השפעת רשתות 5G הסגורות על תכונות שבבי התקשורת

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: יניב קופלמן, CTO חטיבת המתגים של מארוול. צילום: שלומי יוסף

הדיווחים על השימוש שהצבא הרוסי עושה ברשת הסלולרית האוקראינית כדי להתגבר על בעיות תקשורת, חושפים את אחת המגמות המעניינות שטכנולוגיות הדור החמישי (5G) תביא לשוק: רשתות סלולריות פרטיות שאינן מקושרות אל ספקי הטלקום המסורתיים. צבאות הם רק מגזר אחד בשוק הזה. כיום הן מעוררות עניין בקרב כוחות ביטחון והצלה, חברות פרטיות ואתרי תעשייה גדולים, אשר מעוניינים להבטיח תקשורת רציפה שהיא גם מוגנת וגם עמידה בפני כשלים של הרשתות הגדולות, כמו במקרי אסון, הפסקות חשמל וגורמים נוספים.

הטכנולוג הראשי בחטיבת המתגים של מארוול, יניב קופלמן, סיפר ל-Techtime שמדובר בשוק חדש וצומח, וכיום החברה בודקת את השלכותיו על מפת הדרכים שלה. קופלמן: "אנחנו רואים שמתפתח שוק של רשתות סלולריות סגורות (Private 5G), שאינן תלויות בעומסים ברשת הציבורית ומאפשרות התקנת מערכות הגנה והצפנה פרטיות. אריקסון, למשל, הקימה חטיבה המתמקדת אך ורק ברשתות הפרטיות. השוק החדש הזה מכניס לתחום שחקנים חדשים שלא ראינו קודם.

"כרגע אנחנו לומדים את המגמה החדשה, כדי להבין כיצד היא תשפיע על מתגי הדור הבא שלנו, מתוך הערכה שהיא צפויה לגדול". היכולת להקים רשתות פרטיות היא חלק מתקן IEEE של הדור החמישי, אולם רק כעת השוק מתחיל לאמץ את הרעיון. בין השאר, הלקוחות מבקשים שהרכיבים יתמכו בתקני הצפנה מיוחדים כמו MACsec הכולל מפתח הצפנה באורך של 128 או 256 סיביות, או תמיכה בפרוטוקולים דוגמת eCPRI, אשר אחראי על תקשורת איתרנט מהירה וחסכונית בין מודולי הרדיו והאנטנה ברשת הסלולרית לבין תחנת הממסר המקומית.

מיזעור טכנולוגיית השבבים כבר לא חוסך בעלויות – רק בהספק

"אנחנו לא מייצרים רכיבים בתקן צבאי, אולם יש לקוחות המשתמשים בשבבים התעשייתיים שלנו ומקשיחים אותם לעמידה בדרישות צבאיות". חטיבת המתגים של מארוול אחראית על פיתוח רכיבי תקשורת עבור רשתות 5G הנמצאות במתגים של חברות מובילות בתחום. כיום החטיבה מעסיקה כמה מאות מהנדסים בעולם, כאשר יותר ממחציתם עובד במרכזי הפיתוח של מארוול בישראל".

מהי הגישה שלכם בנוגע לייצור שבבי תקשורת בטכנולוגיות ננומטריות מתקדמות?

"המעבר לטכנולוגיות מתקדמות הוא בלתי נמנע, אולם השיקולים היום שונים מבעבר, כאשר כל שלב בתהליך המיזעור התבטא גם בחיסכון גדול בעלויות. כיום אין ירידה בעלויות, ולעתים הן אפילו גבוהות יותר. אולם לקוחות הטלקום דורשות רכיבים בטכנולוגיות המתקדמות ביותר מכיוון שהם מביאי לחיסכון משמעותי בהספק. וכאשר מדובר ברכיבים שחלק מהם כולל עשרות מיליארדי טרנזיסטורים – יש לשיקולי ההספק חשיבות מרכזית. לכן אנחנו מתכננים כיום שבבים בטכנולוגיות שהן קטנות מ-5 ננומטר".

מחשב העל של אנבידיה: GPU חדש ושבבי תקשורת מישראל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אנבידיה הכריזה היום (ג') על מחשב העל NVIDIA Eos (בתמונה למעלה) ליישומי בינה מלאכותית, אשר מבוסס על ארכיטקטורה חדשה של שבבי GPU בשם NVIDIA Hopper, ועל מעבדי התקשורת המהירים BlueField-3 DPU שפותחו בישראל. המחשב צפוי להתחיל לפעול השנה. הוא יתופעל על-ידי חברת אנבידיה עצמה וישמש כמעבדת מחקר בתחומי האקלים הביולוגיה והבינה המלאכותית. הוא צפוי לספק עוצמת עיבוד של עד 18.4 אקסהפלופ (Exaflops) בחישובי בינה מלאכותית – פי ארבעה מהמחשב היפני Fugaku, הנחשב כיום כחזק ביותר בתחום.

המחשב יהיה בנוי מאשכול של 576 מחשבי DGX H100 חדשים, אשר כל אחד מהם כולל 8 מעבדים גרפיים ממשפחת NVIDIA H100 החדשה. המעבדים האלה מבוססים על ארכיטקטורת NVIDIA Hopper החדשה (קרויה על שמה של אדמירל גרייס הופר מהצי האמריקאי, שהייתה מחלוצת המחשבים בעולם. היא פיתחה את  המהדר הראשון בעולם ושפת קובול הוגדרה על בסיס עבודותיה). בסך הכל מדובר ב-4,608 מעבדים גרפיים מדגם H100, המיוצרים בתהליך 4 ננומטר של TSMC וכולל 80 מיליארד טרנזיסטורים בכל מעבד. כל אחד ממעבדי H100 בתוך מחשבי DGX H100 מקושר אל המעבדים האחרים באמצעות שבב ConnectX-7 הישראלי.

ארכיטקטורת Hopper כוללת מעבדי תקשורת והאצה מסוג BlueField-3 DPU שפותחו בישראל, המעניקים קישוריות איתרנט פנימת במהירות של עד 400Gbps. בסך הכל, מעבד העל החדש כולל 1,152 שבבי BlueField. אנבידיה מסרה שמעבדי H100 צפויים להיות זמינים החל מהרבעון השלישי 2023. הם קיבלו תמיכה של ספקיות ענן גדולות דוגמת , Alibaba, Baidu AI Cloud, Oracle cloud ו-Tencent cloud, כאשר יצרניות שרתים גדולות כבר הודיעו שישתמשו בהם בשרתים עתידיים. בהן: Atos, BOXX Technologies, סיסקו, דל, פוג'יטסו, גיגהבייט, לנובו ו-HPE.

במקביל, אנבידיה הכריזה על קטגוריה חדשה של מעבדי CPU בשם Grace Superchips, וטכנולוגיית תקשורת איתרנט מהירה בשם NVIDIA Spectrum 4 אשר פותחה בישראל. כל אחד ממעבדי ה-CPU החדשים יכיל 144 ליבות Arm וזכרון הפועל בקצב תעבורה של עד 1 טרה-בייט/שנייה. כל מעבד בנוי משני שבבי CPU המחוברים זה לזה באמצעות טכנולוגיית NVLinke-C2C, המספקת קישוריות מהירה במתכונת של תקשורת שבב-אל-שבב (Chip-2-Chip).

Ola Electric משקיעה בסטורדוט ותייצר את סוללותיה בהודו

פורסם בתאריך ע"י Techtime

יצרנית הרכבים הדו-גלגליים החשמליים ההודית Ola Electric השקיעה כמה מיליוני דולרים בחברת סטורדוט (StoreDot) הישראלית, במסגרת סבב גיוס D של החברה. במסגרת ההסכם בין שתי החברות, ל-Ola תהיה גישה לטכנולוגיה של סטורדוט והיא תהיה בעלת זכות בלעדית בהודו לייצור סוללות המתבססות על הטכנולוגיה של סטורדוט. זוהי ההשקעה הראשונה של אולה כחלק מסדרת השקעות מתוכננת בחברות בתחום הסוללות לרכבים חשמליים.

אולה אלקטריק מתכננת להקים מפעל לייצור סוללות, ולאחרונה אף הגישה הצעה במסגרת מכרז ממשלתי להקמת תשתית יצור סוללות מקומית בקיבולת כוללת של 50 ג'יגה-וואט שעה. המפעל אמור לתמוך במפעל הייצור הענק שהקימה אולה בעיר קרישנגירי, Future Factory, המשתרע על פני 2,000 דונמים ובעל יכולת ייצור של כ-10 מיליון כלי-רכב דו-גלגליים חשמליים בשנה, כ-15% מכלל הייצור העולמי של כלים אלה.

אולה אלקטריק הוקמה ב-2017 על ידי אפליקציית הנסיעות השיתופית Ola Cabs, היא מתמחה בפיתוח וייצור של קטנועים וריקשות חשמליים. החברה גם מתכננת להיכנס לשוק הארבעה-גלגלי, וגייסה לשורותיה את וויין בורגס, בכיר לשעבר ביגואר וג'ילי, כדי לעמוד בראש צוות הפיתוח. בחודש ספטמבר השלימה אולה אלקטריק גיוס הון של כ-200 מיליון דולר, לפי שווי חברה של 3 מיליארד דולר. אולה גם מקימה מרכז מו"פ בקובנטרי שבבריטניה, בהשקעה של 100 מיליון דולר, אשר יתמקד גם בפיתוח דגמים של כלי-רכב בעלי ארבעה גלגלים.

חברת סטור-דוט פיתחה את טכנולוגיית FlashBattery המאפשרת לצמצם את זמני הטעינה של סוללות ליתיום-יון ברכב למספר דקות. באחרונה חשפה החברה מפת דרכים להמשך תוכנית הפיתוח של החברה בעשור הקרוב. במסגרת מפת הדרכים, הצהירה סטורדוט כי בעוד 10 שנים, כלומר ב-2032, תגיע החברה ליכולות ייצור המוני של סוללות הנטענות תוך שתי דקות בלבד ומספיקות לנסיעה של כ-100 מייל (160 ק”מ). הסוללה הנוכחית של החברה, שאמורה להיות מוכנה לייצור המוני ב-2024, נטענת תוך 5 דקות ומספיקה למרחק דומה.

האזינו לשיחה עם דן קורפס, מנהל המוצר וההנדסה של סטורדוט, מתוך תוכנית מס’ 40 בפודקאסט שלנו, שעלתה בספטמבר 2021:

היילו מגייסת כ-100 מפתחים למרכז המו"פ בתל אביב

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת הסטארט-אפ Hailo מתל אביב שמעסיקה כיום כ-170 עובדים, תגייס במהלך שנת 2022 כ-100 מפתחים ומפתחות נוספים שיצטרפו למרכז המו"פ שלה בתל אביב. על מנת להיערך לצמיחה שכרה היילו 3 קומות בשטח של 3,700 מ"ר במגדל סוזוקי בתל-אביב, ששתיים מהן אוכלסו.

לצורך תמיכה בהתרחבות המואצת ופיתוח הדור הבא של המעבדים תגייס היילו מפתחים נוספים לקבוצת ה-R&D בעולמות התוכנה- Backend, Firmware, Embedded, SOC, Architecture, Machine Learning ועוד. ובעולמות החומרה והסיסטם  VLSI Design and Verification, Chip Architect. כמו כן היילו מגייסת למגוון משרות של Customer facing מהנדסי אפליקציה ופיתוח עסקי ומגוון משרות מטה כגון אדמניסטרציה, משאבי אנוש ושיווק.

היילו נוסדה בפברואר 2017 על ידי אור דנון, אבי באום, הדר צייטלין ורמי פייג ז"ל, בוגרי יחידת עילית טכנולוגית של חיל המודיעין. החברה הפכה באוקטובר ליוניקורן לאחר השלמת סבב גיוס C בהיקף של 136 מיליון דולר, שהביא ל-224 מיליון דולר את סך גיוסי ההון של היילו מהקמתה. החברה פיתחה מעבד בינה מלאכותית עתיר הביצועים למכשירי-קצה, Hailo-8 AI, עם קצב עיבוד של 26 טרה פעולות לשנייה (TOPS) וצריכת הספק ממוצעת של 2.5 וואט. המעבד נמצא בייצור סדרתי ונחתמו מספר הסכמים למכירתו לשורה של יצרני מכשירים ומערכות מיחשוב ברחבי העולם.

היילו חתמה בשנתיים האחרונות על הסכמי הפצה ושיתופי פעולה עם NXP ההולנדית, Macnica מיפן, KFAI מצפון אמריקה, Lanner, VeCow, AEON, NEXCOM ו-AITg מטייוואן, MicroSys Electronics ו-Kontron מגרמניה,  CVEDIAמבריטניה, Variscite מישראל וכן הסכמים עם Imaging Leopard ו-Socionext.

תערוכת automatica במינכן תיפתח ב-21 ביוני 2022

פורסם בתאריך ע"י Techtime

תערוכת automatica תיפתח השנה במינכן ביום ג', ה-21 ביוני 2022, ותימשך עד יום ו', ה-24 ביוני 2022. תערוכת automatica נחשבת לאחד מהארועים החשובים בעולם בתחום האוטומציה והרובוטיקה. היא מציגה את כל שרשרת הייצור והאספקה בתחום, החל מהרכיב הקטן ביותר ועד למערכות שלמות, משלב האפליקציה ועד למערך שירותים כולל המותאם לצרכי הלקוח. בתערוכת automatica הקודמת השתתפו 890 חברות בינלאומיות וביקרו בה כ-45,000 אנשי מקצוע מכל רחבי העולם.

התערוכה מתמקדת ברובוטיקה ואוטומציה עובר תעשיות החשמל והאלקטרוניקה, תעשיית הרכב, תעופה, מידע ותקשורת, לוגיסטיקה תעשיית המתכת, פלסטיק וגומי, תרופות ועוד. השנה התערוכה תתמקד במספר תחומים מוגדרים:

תערוכת automatica הקרובה תוקדש לרכיבים, מערכות ופתרונות בכל תחומי האוטומציה, בהם:

Positioning Systems Assembly & Handling Technology
Control Systems & Industrial Communication Industrial & Professional Service Robots
Software & Cloud Computing Machine Vision
Supply Chain, Services and Safety Sensors

ותחומים רבים נוספים המגדירים את עולם האוטומציה והרובוטיקה.

שימו לב שהשנה יתקיימו באתר גם שתי תערוכות נוספות במקביל לתערוכת automatica. המבקרים מוזמנים לבקר גם בתערוכות המקבילות: תערוכת analytica שבה יוצגו מיכון, ציוד וחומרים למעבדות מחקר בתחום מדעי החיים והביוטכנולוגיה, ותערוכת ceramitec עבור התעשייה הקרמית אשר תציג מיכון, חומרי גלם, שיטות עיבוד מקרמיקה קלאסית, קרמיקה תעשייתית, הנדסה קרמית, אבקות מטלורגיות ועוד.

לפרטים נוספים: נציגות ירידי מינכן בישראל 03-6492050  [email protected]

למידע נוסף ורישום: automatica

שש המגמות שיניעו את תעשיית השבבים ב-2022 [מאמר אורח]

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מאת אורי תדמור, נשיא KLA ישראל

תעשיות המוליכים למחצה והאלקטרוניקה  נהנות בשנתיים האחרונות מביקושים גבוהים בצד היצע שמתקשה לעמוד בקצב. משבר הקורונה אשר חייב מעבר לעבודה מרחוק הוביל לשימוש מוגבר בדיגיטל, בשלל ענפים כגון: קמעונאות, רפואה ועוד.  כתוצאה מכך המחירים ושולי הרווח המריאו וכמו שזה נראה יש לחברות בתחום עוד לאן לצמוח גם בשנת 2022. חברת המחקר WSTS (World Semiconductor Trade Statistics) צופה כי שוק המוליכים למחצה יצמח ב- 2022, ב- 8.8% ויגיע לכדי 601 מיליארד דולר. 

להלן 6 טרנדים אשר ישפיעו על תעשיות השבבים והאלקטרוניקה ב- 2022, ובשנים הקרובות: 

משחקים בקוביות: מארזים מתקדמים 

חוק מור הגיע לקצה גבולות הפיזיקה ועלויות הייצור כבר לא מאפשרות לרדת לרזולוציות מזעור שבבים של 2 ננומטר ופחות מזה.  טכנולוגיות חדשניות בתחומים של מחשוב ענן, ביג דאטה, בינה מלאכותית, מובייל וכלי רכב חשמליים, שלא לומר אוטונומיים, דורשות כוח מחשוב רב ותעשיית השבבים צריכה לתת מענה לדרישות שרק הולכות וגדלות. 

מאחר והגישה של מזעור ודחיסת כמות עצומה של רכיבים על גבי פרוסת סיליקון אחת, אינה זרה לתעשייה, ההתפתחות האבולוציונית מעולם דו-מימדי לעולם תלת-מימדי באמצעות  טכנולוגית המארזים המתקדמים (Advanced Packaging) היא אך טבעית, ואף מקבלת זריקת עידוד ממשבר השבבים העולמי. היום באמצעות הדבקה של שתים, שלוש  פרוסות סיליקון זו לזו מגיעים לביצועים גבוהים בהרבה. גם בנייה לגובה של שבבים בודדים,  ברמה של מאות שכבות זו על גבי זו כבר רואים בתעשייה, משל היו המהנדסים משחקים בקוביות.

טכנולוגית העילית של ענף המעגלים המודפסים

ממחקר של חברת Mordor Intelligence  עולה כי שוק המארזים המתקדמים צפוי לגדול ב- 7.9% בקירוב בין השנים 2020 עד 2026 ולהגיע לשווי של למעלה מ- 38 מיליארד דולר ב- 2026. 

כך, ההאטה בחוק מור, משפיעה גם על ענף המעגלים המודפסים (PCB), ובמיוחד על יחידות ה- ICS (IC Substrates), המהוות שכבה המחברת בין השבבים ללוחות המעגלים המודפסים.  אם בעבר כל יחידה כזאת חיברה שבב אחד ללוח, הרי שהיום באמצעות טכנולוגית המארזים המתקדמים והמבנים ההטרוגניים כל יחידה יכולה להכיל מספר שבבים, מסוגים שונים (זיכרון, לוג'יק, אנטנה וכו') וכך מתקבלת יחידה אחת עם פונקציונליות מאד גבוהה. 

התעשייה  מספקת היום פתרונות יצור ובדיקה למעגלים מתקדמים, ברוחב קו של עד 5 מיקרון, והלוחות המכילים את המארזים המתקדמים משמשים  מרכזי נתונים ושרתים מדור 5, ומשפרים את הביצועים בתחומים המצריכים העברת כמויות גדולות של  דאטה במהירות גבוהה. בעתיד, יחידות מתקדמות ישולבו גם במחשבים שולחנים, מחשבים ניידים, בתעשיית הרכב האוטונומי ועוד. כמו תמיד האתגר שלנו יתמקד בהגדלת כוח המחשוב תוך מיזעור היחידה הנושאת אותו.

ליטוגרפית אקסטרים UV: מ-193 ל-13 ננומטר

יצרניות השבבים מתחילות בהדרגה להשתמש בטכנולוגיה בשם אקסטרים UV  (EUV), המאפשרת לבצע ליטוגרפיה באורך גל קיצוני של 13 ננומטר. זאת להבדיל מהדור הקודם שעבד עם אורך גל של 193 ננומטר. הסורקים החדשים, שעלותם יכולה להגיע לכדי 150 מיליון דולר ליחידה, מאפשרים ליצרניות השבבים להדפיס פיצ'רים זעירים ברמת דיוק שטרם ידעה התעשייה. 

אם עד היום המדידות התמקדו במרווחים שבין מבני השבבים אשר על גבי פרוסת הסיליקון, הדור החדש של המכונות כבר יודע לבצע מדידות בסמיכות רבה יותר  למבני השבבים עצמם, ולספק דיוק ורזולוציה גבוהים יותר. כמו כן, היום כבר אפשר לראות שימוש בטכנולוגית אקסטרים UV במוצרים המובילים של היצרניות הגדולות ואין ספק כי טכנולוגיה זו פותחת את הדלת לדורות רבים של פיצ'רים קטנים בעולם המוליכים למחצה.

לשתול מיקרולדים במסכים

תעשיית המיקרו אלקטרוניקה מייצרת היום לדים זעירים, בגודל של עד כ- 5 מיקרון, אותם ניתן "לשתול" במסכים של טלוויזיות, טלפונים או שעונים חכמים, ולהנות מיתרונות כגון בהירות גבוהה יותר, צריכת חשמל נמוכה יותר אשר משפיעה על אורך חיי הסוללה ועוד. 

יתרון גדול נוסף של הטכנולוגיה החדשה הוא היכולת לשלב על גבי המסך חיישנים שיתנו אינדיקציה לגבי טמפרטורה, קצב לב וכיוצא בזה. נכון להיום אפשר למצוא בשוק טלוויזיות ענק אשר כבר משתמשות בטכנולוגית המיקרולד ונמכרות כעת במחירי עתק. טכנולוגיה זו עדיין בפיתוח, וטובי המוחות מתמודדים עם אתגרים כגון העברת עשרות מיליוני לדים מפרוסות הסיליקון למסך, ברמת דיוק של מיקרונים בודדים ובקצב יצור סביר, במטרה לייעל את תהליך היצור. 

שינויים בהרגלי האספקה

משבר הקורונה הביא לעלייה ניכרת בביקושים מצד יצרני האלקטרוניקה, המובייל, הרכב וכד',  ומשם הם מחלחלים אל כל שרשרת האספקה, דרך יצרניות השבבים,  יצרניות של מכונות בקרה ובדיקה  ועוד שורה ארוכה של ספקים. אלא ששרשרת האספקה העולמית  לא בנויה לעמוד בקיבולת ובלחץ הזמנים החדש ולחברות לוקח זמן להתארגן.  

חברות שחושבות  מחוץ לקופסא, מוצאות רכיבים חליפיים, אוגרות דאטה באמצעות כלי אוטומציה כדי לאפשר קבלת החלטות בזמן אמת, מגדילות  שטחי ייצור וחדרים נקיים, מגיסות עובדים ואף משדרגות את מערכי ההדרכה שלהן ברוח הזמן והעבודה מרחוק.   

גיוס עובדים זה צו השעה

פיזיקאים, מהנדסי אינטגרציה, הנדסת מערכת, אלקטרואופטיקה, חומרים, תעשייה וניהול, מפתחים, אלגוריתמיקאים – אלה המקצועות החמים והנדרשים ביותר בתעשיית המוליכים למחצה והמיקרו אלקטרוניקה. השנה אף מושם דגש רב על גיוס עובדים ממגוון חברות ורקעים, מתוך הבנה שיש קבוצות רבות אשר במשך שנים הודרו מתעשיית ההייטק בשל העדר חשיפה הדדית. גיוס עובדים מהחברה הערבית, החרדית, הקהילה האתיופית ועוד הופכים לנפוצים יותר ויותר, וחברות הייטק משקיעות בפרסום שמותאם ופונה בצורה מדויקת לקהלי היעד החדשים, בהכשרה של עובדים ומנהלים בארגון לקלוט עובדים מגוונים בצורה מכילה ועוד.

מגפת הקורונה טרפה את הקלפים ושנתיים אחרי פרוץ המגפה  תעשיות השבבים והמיקרו אלקטרוניקה עדיין נמצאות בתהליכי צמיחה מאסיביים המשפיעים על השוק כולו. ארגונים שלמדו את המצב, פתחו גמישות לשינויים מהירים  והגדירו מתודולוגיות עבודה חדשות בכל התחומים הם אלה שייהנו מהפירות ויצמחו משמעותית גם בשנה הבאה. 

יישומי בינה מלאכותית בתעשיית החלל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: הרובוט דמוי-אדם הנסיוני Valkyrie שתוכנן על-ידי נאס"א. מקור: NASA

הכתבה בחסות Avnet Silica Israel

העניין הגובר בטכנולוגיות בינה מלאכותית ביישומי חלל נובע מהאפשרות שהן משפרות את האמינות והשרידות של המערכות ומקטינות את העלויות. פיתוח וניהול לוויינים דורשים התמודדות עם כמויות מידע עצומות המגיע ממערכות הטלמטריה ומהמטעדים המצויים בלוויין. מכיוון שהלוויינים פועלים תחת אילוצי משקל, גודל, רוחב פס וצריכת הספק חמורים מאד, אחת ממטרות התכנון היא לצמצם את כמות המידע שהם צריכים לשלוח אל תחנת הבקרה.

מכאן שאחת מהחלטות התכנון הראשונות שצריך לקבל היא איזה מידע לנתח על-גבי הלוויין ואיזה מידע לשלוח לעיבוד בתחנת הקרקע. ההחלטה צריכה להתחשב בגורמים כמו זמינות רוחב הפס, האנרגיה הדרושה לשידור המידע, ופשרה בין תשתיות עיבוד חזקות בפלטפורמה לבין זמני ההשהייה (Latency) הסבירים. טכניקות כמו לימוד מכונה (ML) מסייעות להפחית את נפח המידע שהלוויין משדר ולהאיץ את תהליך פיענוח המידע.

עיבוד נתוני טלמטריה

נתוני הטלמטריה מתארים את מצב "בריאות" הלוויין ותת המערכות שלו, וכרוכים בדרך-כלל בשידור מידע המגיע מאלפי חיישנים המצויים בלוויין, המגיע בפורמטים שונים ובמספרים המתארים יחידות טכניות שונות. המורכבות של המידע הזה מקשה על בניית נוסחה פשוטה המתארת את מצב הלוויין. בעבר, אחת מהדרכים להתמודד עם הבעיה היתה באמצעות הגדרת נקודות גבול עליונות ותחתיות למידע המגיע מכל חיישן, ושידור התראה כאשר הנתונים חורגים מהמעטפת.

אולם בלוויינים המודרניים המורכבים, הגישה הזאת היא בלתי מעשית. הצעד הבא היה הגדרת מעטפת גמישה בסיוע אלגוריתם לומד אשר העריך את גבולות המעטפת הדרושות לכל חיישן. גישה שלישית התבססה על שימוש במודלים סטטיסטיים וטכניקות סיווג כדי לחזות את הטווח התקין של כל אחד ממהמשתנים. הגישה הזו נבדקה על-ידי סוכנות החלל היפנית (Japanese Aerospace Exploration Agency), אשר הראתה שהיא מאתרת בהצלחה רבה תקלות שונות המתגלות במאיצים הרקטיים (Thrusters) שלה.

מתי אפשר לוותר על חיישן מיותר

דרך אחרת להתמודד עם הבעיה היא באמצעות מערכות מומחה המשלבות חוקים וידע אנושי. לפתרון הזה יש הצלחה מסויימת, אולם נכשל בהתמודדות עם תופעות לא מוכרות. גישה אחרת מבוססת על תאום דיגיטלי: מייצרים מודל ממוחשב של הלוויין, ומשווים בין המידע המגיע מהלוויין האמיתי לבין המידע המיוצר בהדמייה של הלוויין. הקושי בגישה הזאת טמון ביכולת לבנות סימולציה מספיק מפורטת ומדוייקת של הלוויין.

נעשו ניסויים בתוכנות לימוד מכונה (ML) לצורך איתור תקלות וחיזוי נתוני טלמטריה על-סמך מצבו הכללי של הלוויין, אולם ההצלחה לא היתה חד-משמעית. נבדקו גם טכניקות לימוד עומק באמצעות רשתות נוירונים. הגישה כאן היתה שונה: לרשתות הוזן מידע רב והן התבקשו לזהות תבניות. החוקרים מקווים שהשימוש במערכות לימוד מכונה ובינה מלאכותית יפחית את מספר החיישנים המותקנים בלוויין – שכן אם המערכת יודעת לעבד נתונים ולחלץ מידע גם ללא החיישן – סימן שניתן לוותר עליו.

ניתוח מידע גיאוגרפי המגיע מהלוויין

לאחרונה נעשה שימוש גובר במערכות לימוד מכונה ובינה מלאכותית לניתוח המידע המגיע ממערכות הניטור של הלוויין, דוגמת מצלמות, מכ"ם, מערכות מדידת קרינה וכדומה. בשנת 2019 הופעל אלגוריתם לומד לאיתור שכונות עוני מתמונות ברזולוציה גבוהה שהופקו על-ידי לוויין QuickBird. לאחר מכן נעשה במערכת הזאת שימוש לניתוח תמונות ברזולוציה נמוכה שהופקו בלוויין Sentinel-2, והיא הצליחה לאתר ולמפות את שכונות העוני גם בתמונות באיכות הירודה. הדוגמה הזאת מראה שמערכות ML יכולות להפחית את עלויות הלוויין – על-ידי שימוש במידע המגיע מלוויין יקר לצורך אימון רשת נוירונית הנמצאת בלוויין זול.

בוצעו גם ניסויים בהיקף גדול יותר. בשנת 2020 פיתחה סוכנות החלל האירופית (ESA) מערכת מבוססת ML שנועדה לסייע בהבנת השפעות וירוס הקורונה. המערכת שילבה מידע המגיע מלווייני התצפית האירופיים Copernicus Sentinel, ביחד עם עוד 30 מקורות מידע נוספים כדי לעקוב אחר ההשפעות הסביבתיות של הקורונה, כמו איכות מים, פעילות כלכלית ואנושית, בנייה, ספנות, תפוקה חקלאית וכדומה. התמונות למטה מציגות את השפעת המגיפה על רמות החנקן הדו-חמצני (NO2) ביבשת אירופה בשנים 2019-2020. (נ.ב. חנקן דו-חמצני הוא גז רעיל הנפלט בעיקר ממנועי בעירה פנימית).

מה כדאי ללמוד מדבורים, חגבים ותרנגולים

בינה מלאכותית המבוססת על מודלים ביולוגיים והתנהגות בעלי-חיים מסייעת להפעיל מערכות חלל. המגזין  IEEE Access פירסם לאחרונה סקירה של מספר אלגורתימים מהסוג הזה, ושל היישומים שלהם בחקר החלל. למשל, "מערכת חיסון מלאכותית" המחקה מערכות חיסון ביולוגיות יכולה לסייע בניתוח תקלות, סיווג תופעות וניהוג רובוטי. אלגוריתמים המבוססים על חקר התנהגות הדבורים, כמו למשל Genetic Bee Colony, נבדקים היום כפתרון להתמודדות עם בעיות אופטימיזציה מורכבות ומיטוב רשת התקשורת.

אלגוריתם Chicken Swarm Optimization מתאר את התנהגות נחיל התרנגולים וההיררכיה הפנימית בנחיל. מתברר שהוא מסביר כיצד קבוצה גדולה של תרנגולים משיגה יעילות גבוהה בגישה אל מקורות המזון. כיום הוא נבדק לצורך שיפור תהליך ההחזרה לכדור הארץ של רכב חללי. אלגוריתם Grasshopper Optimisation הוא מודל התנהגות של נחילי חגבים באופן המאפשר להם לשמור על מרחק יעיל בין הפרטים כדי להבטיח גישה למזון, אולם גם להתקרב אחד אל השני כדי לשמור על מבנה של נחיל.

כיום הוא נבדק ככלי לאופטימיזציה של מערכות חלל. לאלגוריתמים מהסוג הזה עשויה להיות חשיבות רבה בפיתוח מערכות רובוטיות אשר צריכות לבצע משימות מורכבות בתנאים קשים. צריך לספק לרובוטים האלה יכולת תנועה, ניווט וקבלת החלטות אוטונומית, ולהבטיח שהיכולות האלה אמינות ויציבות, ומאפשרות לרובוט להתמודד עם מצבים בלתי צפויים – כולל תקלות ברובוט עצמו.

סייר המאדים Perseverance. מקור: NASA
סייר המאדים Perseverance. מקור: NASA

בחודש מרץ 2020 שיגרה נאס"א את סייר המאדים Perseverance ואת המסוק Ingenuity כדי ללמוד את פני השטח של הכוכב. במערכות הקודמות, הנחתת הגיע אל נקודת היעד באמצעות ניחוש מושכל אשר התבסס על נתונים שהגיעו ממערכת Deep Space Network. רמת הדיוק של המערכת הזאת היתה 2 ק"מ. במשימת Perseverance נבחר אתר הנחיתה בשיטה אחרת: מפה דיגיטלית של אזור הנחיתה הוזנה אל מחשב הנחתת. לאחר שנפתח מצנח הנחיתה, הרכב צילם את האזור אליו הגיע, הישווה את התמונות אל המפה הממוחשבת, והשתמש במידע כדי לבחור באתר הנחיתה הסופי המתאים, ברמת דיוק של 40 מטר.

המסע אל בינה מלאכותית בתעשיית החלל

תחומים רבים נוספים נעזרים כיום בבינה מלאכותית: אלגוריתמים של התנהגות נחילים נבדקים ככלי לניהול מערכי לוויינים, לייעול תהליך האיסוף של פסולת חלל, לפיתוח לוויינים, ונבדק השימוש בהם כדי להציע אופציות תכנון חדשות. צוות חוקרים מאוניברסיטת קורנל מפתח סייען תכנון בשם Daphne אשר אמור לעזור בתכנון הארכיטקטורה של לווייני תצפית.

למהנדסי אלקטרוניקה חשוב להבין שהשימוש בבינה מלאכותית עשוי לפתח טכניקות אופטימיזציה חדשות בתחומי מערכות המחשב, התקשורת, הספק וכדומה. אולי בעתיד יהיה צורך בסייען AI שיעזור למהנדסים לנווט בין הפתרונות החדשים האלה.

* כותב המאמר הוא  Paul Leys, מנהל תחום תעופה וביטחון בחברת אבנט סיליקה

לפרטים נוספים:

איתמר קהלני, מנהל קו מוצרי Xilinx בחברת אבנט סיליקה, 054-5206287, [email protected]

אינטל מקימה שני פאבים בגרמניה בהשקעה של 17 מיליארד אירו

פורסם בתאריך ע"י Techtime

באחד מהמהלכים הגדולים ביותר בתעשיית השבבים המבוצע על-ידי חברה פרטית, הודיעה חברת אינטל (Intel) שהיא מתכננת להקים תשתיות ייצור ופיתוח רחבות היקף באירופה בהשקעה כוללת של כ-80 מיליארד אירו אשר יתבצעו במהלך העשור הקרוב. בשלב הראשון, אינטל תבצע השקעה של כ-33 מיליארד אירו הכוללת הקמת מפעלי ייצור ומרכזי מחקר ופיתוח. מנכ"ל אינטל, פט גלסינגר, אמר שתוכנית ההשקעות היא אבן דרך משמעותית גם לאינטל וגם לאירופה. "תקנות EU Chips Act החדשות מעודדות עבודה משותפת של ממשלות ושל חברות פרטיות, במטרה לקדם דרמטית את תעשיית השבבים האירופית. אנחנו נחושים למלא תפקיד מרכזי בעיצוב העתיד הדיגיטלי של אירופה".

המהלך הראשון בהתבססות של אינטל באירופה הוא הקמת קמפוס הכולל שני מפעלי ייצור בעיר מגדבורג בגרמניה. התכנון מתחיל מיידית (בתמונה למעלה) כאשר הבנייה צפויה להתחיל במחצית הראשונה של 2023 והייצור מתוכנן להתחיל בשנת 2027 (תלוי בקבלת אישורים מהאיחוד האירופי). המפעלים מיועדים לייצר שבבים בטכנולוגיות המתקדמות ביותר של אינטל. בשלבי ההקמה הפרוייקט יעסיק כ-7,000 עובדים. הקמפוס החדש ייקרא Silicon Junction.

במקביל, אינטל תבצע השקעה בהיקף של כ-12 מיליארד אירו בהכפלת קיבולת הייצור במפעל הנוכחי שלה בעיר Leixlip שבאירלנד. החברה מסרה שההשקעות נועדו לתמוך גם בחטיבת שירותי הייצור, אשר חתמה לאחרונה על הסכם לרכישת חברת טאואר סמיקונדקטור הישראלית תמורת כ-5.4 מיליארד דולר במזומן.

כעת מתקיים משא ומתן בין אינטל ובין ממשלת איטליה על הקמת מפעל לביצוע עבודות הסיום של ייצור שבבים (back-end manufacturing). תהליך ייצור השבבים מחולק לשני מרכיבים מרכזיים: ייצור הטרנזיסטורים והמעגלים האלקטרוניים האקטיביים (front-end), ולאחר מכן תהליך נפרד של הוספת שכבות המוליכים החשמליים אל הרכיבים, חיתוך פרוסות הסיליקון ולעתים גם חיבור הרכיבים אל המארז (back-end). זהו התהליך שיתבצע במפעל באיטליה.

הדמיית קמפוס הייצור במגדבורג, גרמניה. מבט עלי. מקור: אינטל
הדמיית קמפוס הייצור במגדבורג, גרמניה. מבט עלי. מקור: אינטל

המפעל באיטליה מתוכנן להעסיק ישירות כ-1,500 עובדי אינטל ועוד כ-3,500 באמצעות קבלני משנה. אינטל מתכננת להשקיע 4.5 מיליארד דולר בהקמתו, מתוך כוונה שהוא יתחיל לעבוד בין השנים 2025 ו-2027. ראוי לציין שעם השלמת עסקת טאואר, אינטל תהיה מעורבת גם במפעל הייצור של STMicroelectronics בעיר אגרטה באיטליה, הנמצא כיום בשותפות של STM ושל טאואר.

בנוסף, אינטל הודיעה שהיא מקימה מרכז מחקר ופיתוח גדול בצפון צרפת (Plateau de Saclay) אשר יעסיק כ-1,000 מהנדסים וישמש כמרכז הפיתוח האירופי של אינטל לתחום העיבוד עתיר הביצועים (HPC) ובינה מלאכותית. במקביל, אינטל תקים מרכז פיתוח שבבים בצרפת, אשר יספק שירותי פיתוח שבבים עובר לקוחות חטיבת שירותי הייצור שלה. בסך הכל, אינטל תבצע השקעות בתשתיות שבבים לכל רוחב שרשרת הערך – מחקר ופיתוח, ייצור, ואריזה – באיטליה, גרמניה, פולין, ספרד ואירלנד. "ההשקעות של אינטל ייצרו אקוסיסטם אירופי בתחום השבבים אשר יתבסס על טכנולוגיות שהיא תביא אל היבשת".

היילו התאימה את מעבד ה-AI ליישומים קריטיים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: אור דנון עם מעבד ה-AI של היילו. סטארט-אפ שבבים בשווי של יותר ממיליארד דולר

חברת היילו (Hailo) התל אביבית מתאימה את מעבד הבינה המלאכותית שלה, Hailo-8, לשוק התובעני של בינה מלאכותית באבזרי קצה קריטיים, דוגמת מערכות תעשייתיות, צבאיות ומצלמות ליישומי ADAS בתעשיית הרכב. בשיחה עם Techtime סיפר מנכ"ל החברה, אור דנון, שמדובר בשוק הנמצא בצמיחה. "לאחרונה התברר לנו שמתפתח צורך בתמיכה בטמפרטורות קיצוניות, ובשבועות האחרונים הוצאנו לשוק גרסה חדשה של המודולים שלנו אשר תומכת בטמפרטורות המוגדרות בתקנים תעשייתיים: בין מינוס 40°C לבין פלוס 85°C. העידכון יצא לשוק לאחר שקיבלנו דרישה מלקוחות מוצרים תעשייתיים ומלקוחות מתחום הרכב".

תמונת IR סינתטית שנוצרה במחשב ולא במצלמה

במסגרת האסטרטגיה הזאת החברה דיווחה היום (ג') על הסכם לשיתוף פעולה עם חברת CVEDIA הבריטית, אשר מפתחת יישומי עיבוד תמונה. שיתוף הפעולה מתמקד בהתאמת תוכנת המצלמות התרמיות של CVEDIA, להרצה חלקה במעבדי היילו. מדובר בפתרון יוצא דופן: מכיוון שקיים מחסור גדול בבסיסי נתונים של תמונות IR, פיתחה CVEDIA פתרון המבוסס על אלגוריתם המייצר תמונות סינתטיות (synthetic algorithm): במקום לאמן את הרשת הנוירונית באמצעות תמונות של אובייקטים שנאספו מבסיסי מידע עצומים, האלגוריתם מייצר את המידע בעצמו.

הוא בונה מודל תלת-מימדי של האובייקט הנילמד (ספינה, מטוס, כלי-רכב, בן אדם, בעל חיים וכדומה), מייצר במחשב מיליוני תמונות מלאכותיות שלו במצבים שונים ובתנאי סביבה שונים, ומזין את התמונות האלה אל הרשת הנוירונית כדי לאמן אותה. שיתוף הפעולה יפתח בפני היילו את האפשרות להגיע אל הלקוחות של CVEDIA המשתמשים במצלמות תרמיות ליישומים דוגמת אבטחה ומערכות רכב (ADAS). מדובר בלקוחות נחשקים מאוד כמו חברת FLIR Systems (נמצאת בבעלות Teledyne), אשר מייצרת מצלמות תרמיות ליישומי, ביטחון, תעשייה, רכב ותעופה.

היילו צומחת עם שוק אבזרי הקצה החכמים

דנון: "תחום הבינה מלאכותית באבזרי קצה כולל הרבה מאוד מוצרים חדשניים היוצאים לשוק. כיום למשל, אבזרי AI עוסקים גם בשיפור תמונה ולא רק בניתוח תמונות. ההתפתחות הזאת ממחישה את התפישה המרכזית שלנו, שכל מה שאנחנו רואים היום בענן (Cloud), יגיע מחר אל אבזרי הקצה (Edge). אנחנו מרגישים שיש הכרה בכך שאנחנו מספקים פתרון יוצא דופן בתחום. יצרניות שבבים כמו NXP מתייחסות אלינו כאל שותף חשוב. ביחד עם השבב שלנו אנחנו גם מספקים להם חבילה מלאה של פתרונות תוכנה – החל משלבי האימון, הפריסה, עבודה מול ארכיטקטורות CPU שונות וכלה בעבודה על-גבי מערכות הפעלה שונות".

תמונה סינתטית של CVEDIA אשר יוצרה במחשב לצורך אימון מצלמה תרמית
תמונה סינתטית של CVEDIA אשר יוצרה במחשב לצורך אימון מצלמה תרמית

"כיום יש כ-150 חברות המפתחות מוצרים המבוססים על השבבים שלנו. אנחנו מעסיקים כבר 180 עובדים, מתוכם 160 בישראל והשאר במשרדים שלנו בעולם". חברת Hailo הוקמה בפברואר 2017 על-ידי אור דנון, אבי באום, הדר צייטלין ורמי פייג ז"ל, ופיתחה מעבד רשתות נוירונים (Deep Learning) להרצת יישומי בינה מלאכותית באבזרי קצה. הטכנולוגיה של החברה מבוססת על תופעה מעניינת שהחברה זיהתה: בתהליך עיבוד ההסקות ברשת נוירונית, יש הבדלים בין ההתנהגות של השכבות השונות ברשת הנוירונית, ולכן הן זקוקות למשאבים שונים.

השבב של החברה יודע לנתח את המשימה הספציפית, למפות את המשאבים הדרושים לכל שכבת עיבוד, ולספק אותם בהתאם לצורך. באופן זה הוא מאיץ את תהליך העיבוד ומפחית את צריכת ההספק. שבב הדגל של החברה, Hailo-8, מצליח לספק עוצמת עיבוד של 26 טריליון פעולות עיבוד בשנייה (26TOPS) בצריכת הספק טיפוסית של כ-2.5 ואט בלבד. בחודשים האחרונים החברה דיווחה על שורה ארוכה של הסכמי הפצה ונצחונות תכנון. הדבר לא נעלם מעיני המשקיעים – בחודש אוקטובר 2021 היא גייסה הון בהיקף של כ-136 מיליון דולר לפי שווי חברה של כ-1.13 מיליארד דולר אחרי הכסף.

זיו בלפר מונה לחבר בהנהלת PTC העולמית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

זיו בלפר מונה לחבר בהנהלה הבכירה של חברת התוכנה הבינלאומית PTC. בלפר משמש כמנהל מרכז הפיתוח של  PTC בישראל וסגן נשיא עולמי למחקר ופיתוח של החברה. במסגרת המינוי, הוא יהיה חבר בצוות המצומצם המגדיר את האסטרטגיה של החברה הגלובלית. בשנת 2019 הוא מונה לתפקיד סגן נשיא עולמי למחקר ופיתוח של החברה. במסגרת התפקיד הוא מנהל את פיתוח כל קווי מוצרי החברה ואת 1,700 אנשי הפיתוח העובדים במרכזי הפיתוח של החברה בעולם.

חברת PTC מבוסטון, ארה"ב, נחשבת אחת מחברות התוכנה הגדולות בעולם בתחום התוכנות לתכנון תעשייתי. היא מספקת כלים לניהול מחזור חיי המוצר משלבי התכנון ועד התחזוקה, כולל כלים לתכנון דיגיטלי תלת מימדי והדמיית תפקודו, המתחרים במוצרי חברות כמו סולידוורקס של דאסו, סימנס PLM ובחלק מהמוצרים גם באוטודסק. בין לקוחותיה:  טויוטה, לפולקסווגן, נאס"א, אינטל, פיליפס, לוקהיד מרטין, בואינג, אאודי, רייתיאון, EADS, סמסונג, דל, טושיבה ועוד. 

פיתוח ישראלי של מוצרים אסטרטגיים

מרכז הפיתוח הישראלי של PTC החל לפעול בשנת 1991, ונחשב למרכז הפיתוח השני בגודלו של PTC העולמית. הוא אחראי לפיתוח מוצרים מובילים של PTC, דוגמת הגרסה החדשה של פלטפורמת התיב”םCreo 3D של  של החברה, אשר תוכננה בישראל במחדש ויצאה לשוק בשנת 2019. בחודש מאי 2021 נחתם הסכם לשיתוף פעולה אסטרטגי בין PTC לבין הטכניון בחיפה שבמסגרתו תעביר החברה את 100 עובדי מרכז הפיתוח החיפאי שלה מפארק התעשייה מת”ם, לבניין ייעודי בטכניון בחיפה, בהשקעה של 15 מיליון שקלים לחמש שנים.

החברה מתכננת להרחיב את מרכז הפיתוח בשנים הקרובות. בנוסף, היא תסייע במחקר ובשדרוג תהליכי הלימוד בטכניון בתחומים הקשורים לטכנולוגיות ייצור מתקדם. הטכניון ו-PTC יפעלו להקמת מועדון חברות תעשייתיות שיתמקד בשיתופי פעולה ביניהן. חברת PTC נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-11.9 מיליארד דולר. בשנת 2021 הסתכמו מכירותיה בכ-1.81 מיליארד דולר. החברה דיווחה שהיא מוכרת לכ-30,000 ארגונים בעולם, מתוכם כ-70 בישראל.

אנבידיה נפלה קורבן למתקפת כופר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מערכת המידע של חברת אנבידיה נפרצה על-ידי קבוצת האקרים אשר גנבה ממנו מידע בהיקף של כ-1 טרה-בייט, הכולל את כל ססמאות עובדי החברה ומספר רשיונות לשימוש במוצרים של החברה. כך דיווח האתר SemiAnalysis, אשר עוקב אחר תעשיית השבבים. האתר הגדיר את הפריצה כ"אסון לאנבידיה ולביטחון הלאומי של כל הממשלות 'המערביות'". בהמשך דיווחו ההאקרים שחברת אנבידיה ניסתה לתקוף אותם בחזרה, ובתגובה הם שחררו לרשת את הססמאות של כל עובדי החברה.

הפריצה בוצעה על-ידי קבוצת האקרים בשם Lapsus$ אשר דרשה בתחילה כסף תמורת החזרת המידע, ובהמשך העלתה דרישות חדשות ומפתיעות: עידכונים נוספים לתוכנות, העברת תוכנות של אנבידיה למתכונת קוד פתוח והסרת המגבלות לשימוש במעבדי ה-GPU של החברה לצורך כריית מטבעות וירטואליים. מדובר בתוכנת Lite Hash Rate שאנבידיה התקינה בפברואר 2021 במעבדי RTX 3060 GPU אשר מקטינה במחצית את קצב כרריית המטבעות הווירטואליים. בהמשך היא התקינה את התוכנה בכל מעבדי ה-GPU שלה במטרה שהם יהיו פחות אטרקטיביים לכריית מטבעות ויותר זמינים עבור גיימרים.

בעקבות הפריצה הם גם דיווחו שהחלו למכור את תוכנת full LHR V2, אשר עוקפת את המגבלה של אנבידיה, תמורת מיליון דולר לרישיון. בסוף השבוע הגיבה אנבידיה לארוע וטענה שנגנבו שני רשיונות שפג תוקפם. יחד עם זאת היא הזהירה את הלקוחות שיכול להיות שהרשיונות האלה ישולבו בתוך רוגלות ולכן חשוב לבדוק שכל רשיון הגיע ממנה ולא ממקורות אחרים. בתגובתה היא מסרה: "ב-23 בפברואר 2022 נודע לנו על ארוע אבטחתי אשר השפיע על משאבי ה-IT של החברה. לאחר גילוי הארוע נקטנו בפעולות להקשחת ההגנה על הרשת שלנו ודיווחנו על הארוע לרשויות החוק".

אחד ממכתבי הדרישה של ההאקרים, שבו הם מדווחים על היקף המידע שגנבו
אחד ממכתבי הדרישה של ההאקרים, שבו הם מדווחים על היקף המידע שגנבו

"אין לנו עדות לכך שבוצעה מתקפת כופרה על סביבת אנבידיה או שהארוע קשור למלחמת רוסיה-אוקראינה. אולם אנחנו מודעים לכך שהתוקפים גנבו ססמאות של עובדי אנבידיה ושהם השיגו מידע בבעלות אנבידיה שהוצא מהמערכות שלנו ודלף אל הרשת. הצוות שלנו מנתח כעת את המידע הזה. כל עובדי החברה נדרשו לעדכן את הססמאות שלהם. אנחנו לא צופים שהארוע יפגע במהלך העסקים של החברה או שהוא יפגע ביכולת שלנו לספק שירות ללקוחות".

אתר SemiAnalysis דיווח שהמידע שנגנב כולל מידע טכנולוגי, הכולל גם סימולציות שבהן אנבידיה בוחנת את הארכיטקטורה של שבבים עתידיים ואת היתרונות והחסרונות של שינויים ארכיטקטוניים. "זהו מרכיב קריטי בתהליך התכנוני של אנבידיה. המידע הזה מאפשר ליצרניות GPU ולחברות AI סיניות להדביר במהירות את הפער בינן לבין אנבידיה. חברות מערביות לא יעזו לגעת במידע הזה מכיוון שהוא לא חוקי, אולם הנסיון מראה שגורמים אחרים ישמחו להשתמש בו".

בשבוע שעבר אישר חברת סמסונג שגם ממנה נגנב מידע על-ידי קבוצת Lapsus$, הקשור לאבטחת הטלפונים מסדרת גלקסי. המידע שנגנב כולל בין השאר את תוכנת הזיהוי הביומטרית של הטלפונים. סמסונג מסרה שלא נגנב מידע אישי של העובדים ושהמידע שנגנב לא פוגע בעסקיה.

 

צמיחה קלה בהכנסות תאת טכנולוגיות ב-2021

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: מטה החברה בגדרה]

חברת תאת טכנולוגיות מגדרה (TAT Technologies) מגדרה סיימה את שנת 2021 עם הכנסות של 78 מיליון דולר, צמיחה קלה של 3.4% בהשוואה ל-75.3 מיליון דולר ב-2020. עם זאת, עדיין מדובר בהיקף הכנסות הנמוך משמעותית מהכנסות החברה לפני פרוץ מגפת הקורונה: ב-2019 עמדו הכנסותיה של תאת על 97.4 מיליון דולר.

בשורה התחתונה, תאת רשמה ב-2021 הפסד נקי של 4 מיליון דולר וסיימה את השנה עם מאזן חוב של 0.5 מיליון דולר. ברמה העסקית, תאת חתמה ב-2021 על שני חוזים אסטרטגיים עם חברת Honeywell האמריקאית שבמסגרתו היא תספק שירותי תחזוקה, תיקון ושיפוץ (MRO) למשך 10 שנים עבור יחידות הנעת-עזר (Auxiliary Power Unit) של הניוול המותקנות במטוסי בואינג 777 ו-737 ואירבאס 320. היחידות האלה הינן מנועי סילון קטנים אשר לא משמים להנעת המטוס, אלא לאספקת אנרגיה למערכות הפנימיות שלו.

בתאת מייחסים חשיבות אסטרטגית לחוזים הללו עם האניוול, ובעקבות כך החברה מבצעת בימים אלה ארגון-מחדש של מערך הייצור שלה. במסגרת הארגון מחדש תאת מעבירה את מפעל ייצור מחליפי החום התעופתיים שלה (Aerospace Heat Exchanger) מקרית גת לעיר טולסה שבאוקלהומה, ארה”ב. לאחרונה החברה דיווחה על קבלת מענק בהיקף של 11 מיליון דולר ממדינת אוקלהומה, אשר ישמש למימון המהלך. מנכ"ל החברה, יגאל זמיר: "אנחנו כבר רואים את הפירות מהחוזים הללו ואנחנו מאמינים שהם יהוו מנוע צמיחה מרכזי עם ההתאוששות של עולם התעופה. ההשפעה של החוזים הללו על הנתונים הכספיים שלנו תתחיל להשתקף במחצית השנייה של 2022."

חברת תאת נמצאת בשליטת קרן פימי ומעסיקה כיום כ-500 עובדים. היא מייצרת ומספקת שירותי תחזוקה ושיפוץ של מערכות בקרת חום במטוסים אזרחיים וצבאיים, יחידות הנעה תעופתיות המשמות להתנעת מנועי סילון ולאספקת כוח לצורכי מערכות המטוס הפנימיות, וייצור חלקים של מנועי סילון.

ב.מ.וו וקואלקום יפתחו פלטפורמת נהיגה אוטונומית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת ב.מ.וו (BMW) וחברת קואלקום (Qualcomm) חתמו על הסכם לשיתוף פעולה אסטרטגי בפיתוח טכנולוגיות נהיגה חכמות, החל ממערכות עזר לנהג (ADAS) וכלה בשלב הזה בנהיגה אוטונומית ברמה 3. שיתוף הפעולה יתבסס על תשתית תוכנת הנהיגה של ב.מ.וו (BMW Automated Driving)שיצאה לראשונה לשוק בהשקה של המכונית החשמלית BMW iX ב-2021. במסגרת שיתוף הפעולה תועבר התוכנה אל שבב ראיית המחשב Snapdragon Ride, מחשב הרכב Snapdragon Ride Platform המקושר אל שירות הענן Snapdragon Car-to-Cloud Services, ותשולב בה גם תוכנת מדיניות הנהיגה האוטונומית של חברת Arriver הצפויה להתמזג בקרוב בתוך חטיבת הנהיגה והמוביליטי של קואלקום.

הפרוייקט המשותף מקיף כ-1,400 מהנדסים העובדים במספר אתרים בעולם, בעיקר בגרמניה, בשבדיה, ובמרכז ניסויי הנהיגה האוטונומית של .במ..וו בצ'כיה. המטרה היא פיתוח פלטפורמה יציבה שניתן יהיה להרחיב אותה ואשר כוללת את כל שרשרת חיי המוצר: פיתוח ארכיטקטורה, כלי פיתוח יישומים, תשתיות אחסו וענן, הדמייה ועוד. סגן נשיא לחוויית נהיגה בחברת ב.מ.וו, ניקלואי מרטין, אמר שהסכם הפיתוח המשותף של התוכנה הוא "אבן דרך חשובה עבור ב.מ.וו מכיוון שמדובר בשותפות ארוכת טווח."תוכנות ממנועות בעלות יכולות מורכבות צריכות להיבנות בצורה הטובה ביותר, וכל המרכיבים חייבים להיות באיכות הגבוהה ביותר".

כיצד קואלקום הניחה את ידה על תוכנת מדיניות נהיגה

סגן נשיא לתחום הרכב בחברת קואלקום, נקול דוגאל, אמר ששילוב התוכנות של ב.מ.וו ו-Arriver ביחד עם שבבי קואלקום, "מייצר כלכלת גודל שתאפשר לספק את הפתרון לכל תעשיית הרכב. ביחד נפתח פלטפורמה פתוחה אשר תוצע לכל הלקוחות". לחברת Arriver יש תפקיד מרכזי בפרוייקט: החברה הוקמה בינואר 2021 בעקבות הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי בין Veoneer השבדית לבין קואלקום, במטרה תוכנת ניהול מדיניות נהיגה אוטונומית הפועלת על-גבי רכיבי Snapdragon Ride SoC של קואלקום.

בחודש אוקטובר 2021 ביצעה קואלקום מהלך מורכב שנועד לסכל עיסקה בהיקף של 3.8 מיליארד דולר למכירת ויאוניר ליצרנית המערכות הגלובלית Magna International: היא הקימה שותפות עם חברת ההשקעות הניו יורקית SSW Partners, אשר רכשה את ויאוניר תמורת 4.5 מיליארד דולר, במטרה להפריד בין ויאוניר לבין Arriver: ויאוניר נשארת בבעלות SSW וחברת ויאוניר, עם כל הקניין הרוחני ו-800 עובדיה, צפויה להשתלב בקרוב בחטיבת הרכב של קואלקום.

אנלוג קטפה את מנהל חטיבת ה-PC של אינטל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אנלוג דיווייסז (Analog Devices – ADI) גייסה לשורותיה את גריגורי בריאנט, אשר מגיע אליה מחברת אינטל שבה שימש עד לאחרונה כמנהל חטיבת המחשבים האישיים (Client Computing Group). מדובר בחטיבה הגדולה והריווחית ביותר של אינטל. במסגרת עבודתו ניהל בריאנט צוות של 5,000 עובדים. בין השאר, היא אחראי על איתור תחומי צמיחה חדשים עבור אינטל. בעמוד האישי שלו בלינקדאין הוא הסביר שאחרי 30 שנה באינטל הוא החליט לבדוק הזדמנויות חדשות. במקומו מונתה לתפקיד מישל ג'ונסטון מולטהאוס, אשר מגיעה לתפקיד מניהול השיווק והמכירות של קבוצת התקשורת באינטל.

בריאנט ייכנס לתפקיד חדש בחברת אנלוג: נשיא ומנהל היחידות העיסקיות של מוצרים תעשייתיים, רכב, תקשורת, בריאות דיגיטלית ומוצרים צרכניים. הוא ייכנס לתפקיד בשבוע הבא וידווח ישירות לנשיא ומנכ"ל ADI, וינסנט רוש. אנלוג דיווייסז האמריקראית היא מיצרניות השבבים הגדולות בעולם. החברה מעסיקה כ-25,000 עובדים.

בשנת הכספים 2021 שהסתיימה בחודש אוקטובר האחרון, צמחו מכירות ADI ב-31% והסתכמו בכ-7.3 מיליארד דולר. בשבוע שעבר החברה הודיעה על שהיא תשקיע 100 מיליון אירו בשלוש השנים הבאות במרכז הפיתוח השיתופי שלה באירלנד,  ADI Catalyst, המספק תמיכה ומבצע פרוייקטים משותפים עם לקוחות ושותפים עסקיים.

המרכב הישראלי השטוח, שאיפשר להמציא מחדש את הרכב [פודקאסט]

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

האורח בתוכנית הוא אוהד שטאובר, מנהל המו"פ של חברת REE Automotive, המפתחת פלטפורמות מרכב שטוחות לכלי-רכב חשמליים ואוטונומיים. עולם הרכב עובר כעת שתי מהפיכות המשנות מהיסוד את המכונית המוכרת: המנוע החשמלי מחליף בהדרגה את מנוע הבעירה הפנימית, והמחשב משתלט בהדרגה על רבים מתפקידי הנהג – וייתכן שבקרוב מאוד נראה מכוניות שהן אוטונומיות לחלוטין.

אולם כדי להמציא את הרכב מחדש צריך ארכיטקטורה חדשה ונקייה שתעניק אפשרויות עיצוב חדשות. זו בדיוק מהות הגישה של REE, אשר פיתחה קונספט של רכב חשמלי שבו המנועים, מערכות ההיגוי, הבלמים וכל המערכות האלקטרוניות משולבות בארבע “פינות” הרכב, בין המרכב לגלגל ובתוך הגלגל (ראו תמונה למטה). הארכיטקטורה הזו יוצרת מרכב שטוח לגמרי, אשר פנוי לאינספור עיצובים בהתאם לדרישות של כל יצרן, כמו בד ציור חלק.

החברה מכנה את הארכיטקטורה הזו בשם x by wire, מכיוון שכל מערכות הרכב בארבע הפינות, נשלטות על-ידי הנהג באופן אלקטרוני לחלוטין ולא מכני, ומותאם ליישומי רכב אוטונומי עתידי. בשיחה, מספר אוהד על היתרונות של הקונספט הייחודי, על הדגמים הראשונים שהשיקה החברה, וגם, איך מגייסים בישראל – שאינה ידועה בתעשיית הרכב שלה – אנשים בעלי הבנה במכניקה ובדינמיקה של רכב.

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify וגם ב-Apple Podcasts